פירסומים
השימוש בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית עלול להחריף את מגוון האיומים במרחב הסייבר ולסייע להאקרים חובבנים לפתח אמצעי תקיפה מתקדמים. כיצד מגיבים לתרחישים אלה בעולם, מהם ההבדלים בין הגישה האירופית לבין האמריקאית ובאיזה דרך על ישראל לבחור?
מערך הסייבר הלאומי מפרסם דו"ח חדש המסכם את אופי פעילות הסייבר בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". על פי הדו"ח, פעילות הסייבר כנגד ישראל התעצמה באופן הדרגתי בתקופה זו. אם בתחילת המלחמה המתקפות היו פשוטות ולא מתוחכמות כגון השחתות אתרים ובעיקר למטרות ניראות, עם הזמן הן הפכו ממוקדות יותר ומכוונות לשיבוש ממשי של ארגונים וליצירת אפקט רחב באמצעות טירגוט של חברות הנחשבות שרשרת אספקה לארגונים רבים.
עדויות מצטברות מהמלחמה באוקראינה מלמדות, שבעוד ארה"ב ממוקדת יותר באיום מתקפות הסייבר, האיחוד האירופי שם את הדגש דווקא על איום מבצעי ההשפעה הרוסיים.
פורסם ב-28/6/2022
הופעת ה-ChatGPT מזמנת לגורמים ממשלתיים ופרטיים העוסקים בדיפלומטיה ציבורית בישראל הזדמנויות לשפר את תפקודם באופן משמעותי.
פורסם ב-7/12/2023
פרופ' אביתר מתניה ותומר אבני - ספטמבר 2020
פרופ' יצחק בן ישראל, פרופ' אביתר מתניה וליהי פרידמן - נובמבר 2020
מאמר שנכתב עבור וועדת אד-הוק לבינה מלאכותית של מועצת אירופה (CAHAI)
מאמרם של עמרי וקסלר ודורון פלדמן - נובמבר 2020
צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 1, אפריל 2013
צבא ואסטרטגיה, כרך 7, גיליון 1, מרץ 2015
סייבר, מודיעין וביטחון, כרך 3, גיליון 2, אוקטובר 2019
סייבר, מודיעין וביטחון, כרך 3, גיליון 1, מאי 2019
סייבר, מודיעין וביטחון, כרך 2, גיליון 1, אפריל 2018
Acta Astronautica, October 2015
נייר עמדה מס' 12 - פברואר 2010
