חזרה לרשימת הפרסומים

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – ינואר 2022

גודל טקסט18

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – ינואר 2022

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

פברואר 2022

תוכן עניינים

תקציר חודשי 1

ארה"ב 2

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 2

חקיקה 4

צבא וביטחון 5

אירופה 6

עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המתיחות בין רוסיה ואוקראינה 6

האיחוד האירופי 7

בריטניה 7

אסיה 9

סין 9

יפן 10

צפון קוריאה 10

בין-לאומי 10

איומי מתקפות הכופרה 11

איומי סייבר על תשתיות חיוניות 11

איומי סייבר על שרשראות אספקה 12

איומי סייבר על ענף התחבורה 13

איומי סייבר על מערכות חלל 13

איומי סייבר ומענים בענף הימאות 14

איומי סייבר ומענים בענף הפיננסים 15

המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר 15

שיתופי פעולה 16

תקציר חודשי

הממשל האמריקני פרסם תזכירים בנושא שיפור אבטחת הסייבר של מערכות החיוניות לביטחון הלאומי ובנושא הטמעת עקרונות ה-Zero trust ברשתות פדראליות וכן מסמך המנחה אזרחים כיצד להתגונן מפעילות ריגול ומעקב מצד ממשלות זרות. כמו כן, הודיע ראש הסייבר הלאומי על כוונתו להשיק יוזמות לאבטחת תוכנות קוד פתוח ולקידום האוריינות הדיגיטלית של אזרחים אמריקנים. נציגי בית הנבחרים הציגו הצעת חוק לעדכון חוק ה-FISMA.

פיקוד הסייבר הודיע כי בכוונתו להקים שותפות עם 84 מוסדות חינוכיים מרחבי ארה"ב במטרה להכשיר כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ולהעלות את מוּדעוּת הסטודנטים לתכניות גיוס ולקריירה צבאית בתחום הסייבר. כמו כן, דווח כי הפיקוד קיים מבצע סייבר התקפי מורכב בנוכחות מזכיר מחלקת ההגנה שנערך בין פברואר ואוגוסט 2021.

החודש חלה עלייה במספר תקיפות הסייבר שהתמקדו בגופי ממשלת אוקראינה על רקע המתיחות בין רוסיה ואוקראינה. תקיפות אלו, שכללו השבתה והשחתה של אתרים ושימוש בנוזקה למחיקת מנגנון האתחול של מערכות הפעלה זכו לגינויים מצד מדינות האיחוד האירופי וברית נאט"ו, שהודיעו על כוונתן להעניק לאוקראינה סיוע טכני ולשתף עמה מידע.

האיחוד האירופי ערך תרגיל להגנת סייבר שדימה תקיפת סייבר על חברת אנרגיה בפינלנד; ממשלת בריטניה פרסמה את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הממשלתית הראשונה שלה וכן הצעות חוק לשיפור חסינות הסייבר הלאומית וההגנה על תשתיות חיוניות.

סין הודיעה כי חברות המחזיקות במידע של מעל למיליון משתמשים יידרשו לעבור בדיקות אבטחת מידע בטרם הגשת בקשות לרישום מניותיהן ברחבי העולם וכי בכוונתה לעודד חדשנות בקרב עסקים קטנים ובינוניים; יפן הודיעה על כוונתה לעדכן את אסטרטגיית הביטחון הלאומי ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם ארה"ב בתחום אבטחת הסייבר.

הפורום הכלכלי העולמי פרסם את דו"ח הסיכונים העולמיים לשנת 2022 הכולל גם דיון בנושא איומי סייבר; רוסיה עצרה את חברי קבוצת עברייני הכופרה REvil; הממשל האמריקני השיק והרחיב יוזמות לחידוש ושיפור אבטחת הסייבר של ענפי החשמל והמים; אתרים ומערכות IT של אלפי בתי ספר ברחבי העולם חוו שיבושים בעקבות מתקפת כופרה שהשביתה את מערכותיה של ספקית שירותי IT.

מפעילת הרכבות הלאומית של בלארוס חוותה מתקפת סייבר שמטרתה הייתה לשבש את העברת כוחות צבא רוסיה לגבול עם אוקראינה; סוכנות החלל האירופית השיקה תחרות לאיתור חולשות בלווייניה; נמל לוס אנג'לס הודיע על הקמת מרכז ייעודי לשיתוף מידע ושיפור חסינות הסייבר שלו; גופי הרגולציה של האיחוד האירופי הביעו תמיכה בהצעה לנסח מסגרת לתיאום תגובות לתקריות סייבר המאיימות על ענף הפיננסים; ארגון התקינה הבין-לאומי ISACA פרסם מחקר בנושא המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

4 בינואר – נציבות המסחר הפדראלית קראה לחברות לתקן את חולשת ה-Log4j על מנת להימנע מצעדים משפטיים – נציבות המסחר הפדראלית (FTC)[1] פרסמה אזהרה, במסגרתה קראה לחברות ולספקים לתקן את חולשת ה-Log4j. על פי האזהרה, גורמים זדוניים עלולים לנצל את החולשה במטרה לגנוב ולהדליף מידע, לגרום לנזק ולהוביל גם לנקיטת צעדים משפטיים כגון תביעות מצד ה-FTC כנגד החברות. במסגרת סמכותה כגוף האחראי להגנה על צרכנים, רשאית ה-FTC לנקוט בצעדים משפטיים כנגד חברות שחוו דליפות מידע אישי בגין כישלון לתקן חולשות ידועות.[2]

5 בינואר – נציבות ה-Cyberspace Solarium הוקמה מחדש כארגון ללא כוונת רווח – נציבות ה-Cyberspace Solarium, שהוקמה במסגרת חוק ה-NDAA לשנת 2019 במטרה להגיש המלצות לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית, פורקה והוקמה מחדש כארגון ללא כוונת רווח. לדברי מנכ"ל הנציבות, מרק מונטגומרי (Mark Montgomery), במהלך 2022 תשקיע הנציבות במחקר ובניסוח פתרונות למחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ולמחסור בכוח אדם פדראלי העוסק באבטחת סייבר.[3]

10 בינואר – מחלקת המדינה והמרכז הלאומי לביטחון ולמודיעין מסכל פרסמו מסמך המנחה אזרחים כיצד להתגונן מפני מעקב והתקנת רוגלות על מכשיריהם – מחלקת המדינה והמרכז הלאומי לביטחון למודיעין מסכל (NCSC)[4] פרסמו מסמך קווים מנחים המזהיר מפני פעילות המעקב והריגול של ממשלות זרות אחר אזרחים ומנחה אותם כיצד להתגונן מפני ריגול ומעקב. מחברי המסמך קראו לבעלי מכשירים סלולריים לעדכן את מערכות ההפעלה והאפליקציות, להגן על הגישה למכשיר באמצעות סיסמה, לאתחל את המכשיר לעיתים תכופות, להשתמש בפתרונות VPN מאובטחים ועוד.[5]

14 בינואר – משרד המבקר הממשלתי פרסם דו"ח בנושא תגובת הסוכנויות הפדראליות לקמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds ולשרתי ה-Microsoft Exchange – משרד המבקר הממשלתי (GAO) פרסם דו"ח, בו בחן את תגובתן של הסוכנויות הפדראליות לקמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds, שנחשף בדצמבר 2020 ולקמפיין ריגול הסייבר שהתמקד בשרתי ה-Microsoft Exchange ונחשף במרץ 2021. על פי הדו"ח, כינסה המועצה לביטחון לאומי שתי קבוצות לתיאום סייבר (UCG),[6] שתיאמו את פעילות התגובה הפדראלית לאירועים. כמו כן, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) הובילה ותיאמה את פעילויות התגובה לתקריות בין הממשל הפדראלי, המגזר הפרטי ומדינות בעלות ברית וכן סיפקה סיוע טכני לארגונים שהותקפו.

ה-FBI הוביל את מאמצי החקירה, זיהה את המטרות שהותקפו, אסף ראיות וייחס את הקמפיין לגורמי האיום. ה-NSA סיפקה מודיעין וסיוע טכני לחברי ה-UCG, למחלקת ההגנה ולחברות הקבלן שלה וכן סייעה בחקירת היקף הקמפיינים. עם זאת, זיהו מחברי הדו"ח קשיים בשיתוף המידע בין גופי המודיעין והאכיפה והמגזר הפרטי. כמו כן, חלק מהסוכנויות הפדראליות כשלו בשמירת לוגים ובתיעוד פעילות ברשתותיהן, דבר שהקשה עליהן לזהות את התקריות בזמן אמת.[7]

19 בינואר – בכוונת משרד ראש הסייבר הלאומי להשיק יוזמות לאבטחת תוכנות קוד פתוח ולשיפור האוריינות הדיגיטלית של אזרחים אמריקנים – לדברי ראש הסייבר הלאומי (NCD), כריס אינגליס (Chris Inglis), משרדו פועל לנסח יוזמה לאבטחת תוכנות קוד פתוח (Open-source), במסגרתה יקדם שיטות עבודה מומלצות לכתיבת קוד מאובטח. התכנית, המתואמת עם CISA, המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) והרשות הלאומית למידע ותקשורת (NTIA),[8] כוללת פיתוח תכניות לגילוי חולשות בתוכנות ובמאגרי קוד פתוח. כמו כן, בכוונת משרד ה-NCD להפיץ חומרי לימוד והכשרה בסיסיים בנושא אבטחת הסייבר על מנת להגביר את מוּדעוּתם של אזרחים אמריקניים לנושא ובמטרה למשוך כוח אדם חדש למקצועות אבטחת הסייבר. לבסוף, בכוונת המשרד לוודא כי הכספים שיושקעו בתשתיות במסגרת תכנית ההשקעה בתשתיות, עליה חתם הנשיא ביידן בנובמבר 2021,[9] ישמשו לבניית תשתיות חדשות ולשיפור חסינות הסייבר שלהן.[10]

20 בינואר – הבית הלבן פרסם תזכיר בנושא שיפור אבטחת הסייבר של מערכות החיוניות לביטחון הלאומי – נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם על תזכיר ביטחון לאומי (NSM)[11] בנושא שיפור מצב אבטחת הסייבר של מערכות החיוניות לביטחונה הלאומי של ארה"ב ומערכות מחלקת ההגנה וקהילת המודיעין. התזכיר, שפורסם במסגרת הצו הנשיאותי מס' 14028 לשיפור אבטחת הסייבר הפדראלית, עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021, מנחה את הסוכנויות הפדראליות האזרחיות המחזיקות במערכות החיוניות לביטחון הלאומי:

  1. להטמיע דרישות אבטחה הנמצאות בתוקף עבור גופי הביטחון והמודיעין כגון התקנת אמצעי הגנה על נקודות קצה, הטמעת אימות רב-שלבי, הצפנת מידע מאוחסן ומידע בתנועה ועוד, בתוך 180 יום מיום פרסום התזכיר;
  2. לזהות מערכות החיוניות לביטחונה הלאומי של ארה"ב ולדווח ל-NSA על תקריות סייבר שעלולות להוביל לשיבוש פעילותן. לצד זאת, התזכיר מעניק ל-NSA את הסמכות לנסח ולפרסם דירקטיבות מחייבות משפטית (BOD)[12] המנחות סוכנויות פדראליות לטפל ולתקן חולשות אבטחה ולהתמודד עם איומי סייבר;
  3. לנסח תקנים ודרישות אבטחת סייבר עבור פתרונות המשמשים להעברת מידע ממערכות מסווגות למערכות בלתי מסווגות (Cross-domain solutions);[13]
  4. לנסח תכניות לאימוץ ולהטמעת טכנולוגיות ענן ולהטמעת ארכיטקטורות רשת המבוססות על עקרונות אפס האמון (Zero trust) בתוך כ-60 יום מרגע פרסום התזכיר;

בנוסף, מנחה התזכיר את הוועדה למערכות החיוניות לביטחון הלאומי (CNSS)[14] לנסח דרישות אבטחת סייבר בסיסיות, בקרות אבטחה וקווים מנחים בנושא מעבר מידע מסווג לענן, לעדכן את כל מסמכי המדיניות והדירקטיבות בנושא הצפנה ועוד.[15]

26 בינואר – הבית הלבן פרסם תזכיר פדראלי להטמעת עקרונות ה-Zero trust ברשתות פדראליות – המשרד לניהול ולתקציב (OMB)[16] פרסם תזכיר פדראלי שמטרתו לשמש כמפת דרכים ולהנחות את הסוכנויות הפדראליות להטמיע את עקרונות אפס האמון (Zero trust) ברשתותיהן. התזכיר מתמקד בחמש הקטגוריות שזוהו במודל הערכת בשלות ארכיטקטורת ה-Zero trust שפרסמה CISA ביוני 2021,[17] הכוללות הטמעת בקרות לניהול גישה וזהויות; ניסוח רשימת מלאי של מכשירים ממשלתיים והגנה עליהם מפני איומי סייבר; הגנה על סביבות רשת באמצעות הצפנת תעבורה ושאילתות DNS; הגנה וביצוע הערכת חולשות באפליקציות וניטור והגנה על מידע. התזכיר מנחה את הסוכנויות למנות אחראי ליישום העקרונות בתוך כ-30 יום מפרסומו וכן להגיש ל-CISA ול-OMB תכנית להטמעתם בתוך כ-60 יום.[18]

חקיקה

12 בינואר – חברי בית הנבחרים פרסמו טיוטה להצעת חוק לעדכון חוק ה-FISMA – במהלך שימוע בפני וועדת בית הנבחרים לפיקוח הציגו נציגי הוועדה הצעת חוק לעדכון חוק ה-FISMA,[19] שעודכן לאחרונה ב-2014. לדברי יושבת ראש הוועדה, הנציגה הדמוקרטית קרולין מלוניי (Carolyn Maloney), סעיפי החוק הקיימים אינם מאפשרים לממשל הפדראלי לזהות ולחסום מתקפות סייבר מתוחכמות כגון קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds, שנחשף בדצמבר 2020. הצעת החוק קוראת לסוכנויות הפדראליות לנטר את רשתותיהן באופן מתמשך, בשונה מסעיפי החוק הקיים, המנחים את הסוכנויות להגיש דו"חות שנתיים בנושא אבטחת הסייבר שלהן. כמו כן, קוראת הצעת החוק ל-CISA לבצע ביקורות (Audits) ולסקור את מצב אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות וכן לסייע בהגנה על סוכנויות פדראליות קטנות, הסובלות ממחסור בתקציב ובכוח אדם המיומן באבטחת סייבר.[20]

צבא וביטחון

6 בינואר – פיקוד הסייבר הכריז על הקמת שותפות עם 84 מוסדות חינוכיים ברחבי ארה"ב – פיקוד הסייבר הודיע כי בכוונתו להקים שותפות עם 84 מוסדות חינוכיים ב-34 מדינות בארה"ב במטרה לפתח כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ולהעלות את מוּדעוּת הסטודנטים לתכניות גיוס ולקריירה צבאית בתחום הסייבר.[21] במסגרת השותפות יקיימו בכירי פיקוד הסייבר הרצאות אורח בפני סטודנטים בנושאי מחקרים יישומיים בתחום הסייבר, ניתוח נתונים וסוגיות אסטרטגיות. על מנת לקחת חלק בשותפות, על מוסדות חינוכיים להציע תכניות לימודים ותארים בתחום אבטחת הסייבר או קורסים ייעודיים במסגרת תארים במדעי המחשב ועוד.[22]

6 בינואר – פיקוד הסייבר קיים מבצע סייבר התקפי מורכב בנוכחות מזכיר מחלקת ההגנה בין החודשים פברואר ואוגוסט 2021 – על פי הודעה מטעם המשמר הלאומי של חיל האוויר (ANG),[23] פיקוד הסייבר ערך לראשונה מבצע סייבר התקפי מורכב בין החודשים פברואר ואוגוסט 2021. על פי ההודעה, המבצע נערך בנוכחות מזכיר מחלקת ההגנה, לויד אוסטין (Lloyd Austin) ובו השתתפו צוותים ויחידות סייבר מהמשמר הלאומי של חיל האוויר, מטייסת מבצעי הסייבר מספר 341 של חיל האוויר האמריקני ומהצי האמריקני. לדברי ראש מחלקת מבצעים בטייסת מבצעי הסייבר מספר 175 במשמר הלאומי של חיל האוויר של מרילנד, מייג'ור קורלי ברדפורד (Corley Bradford), מטרת המבצע הייתה הגנה על רשתות מחלקת ההגנה. לא נמסרו פרטים נוספים.[24]

14 בינואר – הסוכנות להגנה מפני טילים פרסמה בקשה למידע בנושא ספקי שירותי ניהול IT ואבטחת סייבר – הסוכנות להגנה מפני טילים (MDA)[25] פרסמה בקשה למידע בנושא ספק חיצוני לשירותי ניהול IT, ייעוץ ואבטחת סייבר. הבקשה פורסמה במסגרת תכנית רכש המכונה TEAMS Next,[26] שמטרתה לספק שירותי תמיכה טכניים, שירותי IT וייעוץ למשרד מנהל המידע הראשי (CIO) של הסוכנות.[27]

אירופה

עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המתיחות בין רוסיה ואוקראינה

החודש אירעה עלייה משמעותית במתיחות בין רוסיה והמערב בנושא אוקראינה. עלייה זו במתיחות באה לידי ביטוי גם בשורת תקיפות סייבר שיוחסו לרוסיה והתמקדו בגופי ממשלה ובמגזר הפרטי באוקראינה.

ב-14 בינואר, עשרות אתרים של גופי ממשלת אוקראינה, ביניהם אתר משרד החוץ, מועצת הביטחון הלאומי, שירות החירום הלאומי וקבינט השרים, חוו תקיפות סייבר והושחתו באמצעות מסרים מאיימים באוקראינית, ברוסית ובפולנית. על גבי האתרים הופיעו מסרים המודיעים על כך שמידע אישי השייך לאזרחי אוקראינה דלף ונמחק.

דובר משרד החוץ של אוקראינה, אולג ניקולנקו (Oleg Nikolenko), הודיע כי משטרת אוקראינה פתחה בחקירה, אולם דפוס הפעולה של התוקפים זהה למתקפות שבוצעו בעבר בחסותה של רוסיה. לדברי יועץ נשיא ארה"ב לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן (Jake Sullivan), קהילת המודיעין האמריקנית זיהתה ניסיונות של רוסיה להפיץ מידע כוזב ולחבל בתשתיות IT כחלק ממבצע השפעה, שמטרתו לספק לרוסיה תירוץ לפלוש לשטחה של אוקראינה.[28]

בהודעה שפרסם הנציב העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ, ג'וזף בורל (Josep Borrell), הודיע בורל כי האיחוד האירופי מגנה את התקיפות ויסייע לאוקראינה להגיב ולהתמודד עם השלכותיהן.[29] ב-16 בינואר, פרסם מזכ"ל ברית נאט"ו, יינס סטולטנברג (Jens Stoltenberg), הודעת גינוי לתקיפות בה הודיע כי בכוונת נאט"ו לחתום עם אוקראינה על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה בתחום הגנת הסייבר, הכולל מתן גישה לפלטפורמת שיתוף המידע ומודיעין איומי הסייבר של נאט"ו.[30]

ב-15 בינואר הודיעה מיקרוסופט כי זיהתה קמפיין תקיפות סייבר שהתמקד בגופי ממשלה, בחברות IT ובגופים ללא כוונת רווח באוקראינה. על פי ההודעה, ההאקרים השתמשו בנוזקה המכונה WhisperGate המתחזה לכופרה וכוללת מודול Wiper המוחק את מנגנון האתחול של מערכת ההפעלה (MBR)[31] על מחשב המטרה. מיקרוסופט קראה לארגונים שנפגעו לאתר סממנים לפריצה (IoCs),[32] לחקור אנומליות ולהטמיע תהליכי בקרת גישה על מנת למנוע ביצוע שינויים במנגנון ה-MBR.[33] ב-21 בינואר, הודיע צוות מודיעין איומי הסייבר של חברת Cisco, Talos, כי קיימות נקודות דמיון רבות בין נוזקת ה-Wiper שאותרה לבין נוזקת ה-NotPetya שהדביקה מאות ארגונים ברחבי העולם ביוני 2017 ויוחסה להאקרים שפעלו בחסות רוסיה.[34]

במהלך החודש הודיעו מנהיגי מדינות המערב כי יסייעו לאוקראינה להגיב לתקיפות סייבר המיוחסות לרוסיה. במהלך נאום שנשא ב-20 בינואר, רמז נשיא ארה"ב ביידן כי ארה"ב עשויה להגיב בתקיפות סייבר על תקיפות סייבר מצד רוסיה, המתמקדות בתשתיות באוקראינה.[35] ב-26 בינואר הודיע ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו (Justin Trudeau) כי קנדה תגביר את שיתוף המידע שלה עם אוקראינה ותסייע לה להגיב לתקיפות סייבר.[36] לצד הצהרות אלו, הזהירו גופי ממשלה במערב כי האקרים הפועלים בחסות רוסיה עלולים להתמקד במטרות במדינות התומכות באוקראינה. ב-24 בינואר פרסמה המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת תזכיר, לפיו רוסיה עלולה להוציא לפועל תקיפות DDoS ואף לתקוף תשתיות חיוניות בארה"ב אם תחוש מאוימת מהתגובה האמריקנית למשבר באוקראינה.[37] כמו כן, הודיעו גופי תקשורת כי משרד החוץ של קנדה (GAC)[38] חווה תקיפת סייבר שהובילה לשיבושים בגישתו לרשת. בכירים שנותרו בעילום שם העריכו כי התקיפה בוצעה מטעמה של רוסיה.[39]

האיחוד האירופי

16 בינואר – האיחוד האירופי ערך תרגיל הגנת סייבר שדימה מתקפת סייבר על חברת אנרגיה בפינלנד – האיחוד האירופי ערך תרגיל הגנת סייבר שדימה מתקפת סייבר על חברת אנרגיה בפינלנד. התרגיל דימה תקיפת סייבר על שרשרת האספקה של החברה, שמקורה בתוכנה הנמצאת בשימוש ענפי תעשייה רבים ואת התפשטותה של המתקפה בקרב גופי תעשייה באירופה. מטרת התרגיל, שנמשך כשישה שבועות, הייתה לבחון את היערכותן של המדינות החברות באיחוד ואת מידת תיאום התגובה לתקריות סייבר שלהן.[40]

בריטניה

2 בינואר – קצין לשעבר: האקדמיה הצבאית של צבא בריטניה חוותה תקיפת סייבר שאירעה במרץ 2021 והובילה לנזק רב – בראיון לערוץ החדשות הבריטי Sky News, הודיע מרשל האוויר לשעבר,[41] אדוארד סטרינגר (Edward Stringer), כי האקדמיה הצבאית של צבא בריטניה חוותה מתקפת סייבר שאירעה במרץ 2021 והוגדרה כמשמעותית. לדבריו, המתקפה הובילה לנזק רב ואילצה את האקדמיה הצבאית להאיץ מהלכים לחידוש ולבנייה מחדש של רשתותיה ושל האתר שלה.[42]

19 בינואר – ממשלת בריטניה פרסמה שורת הצעות חוק לחיזוק ושיפור חסינות הסייבר הלאומית – המחלקה לעניינים דיגיטליים, תרבות, מדיה וספורט (DCMS)[43] פרסמה לתגובת הציבור שורת הצעות חוק לחיזוק ושיפור חסינות הסייבר הלאומית וההגנה על תשתיות ושירותים חיוניים.

הצעת החוק המרכזית מתייחסת לביצוע רפורמות ולהרחבת הרגולציה האירופית למערכות מידע ורשתות (NIS),[44] אותה אימצה בריטניה בטרם עזיבתה את האיחוד. על פי הצעת החוק, בכוונת הממשלה להגדיר ספקי שירותים מנוהלים (MSPs)[45] כספקי שירותים חיוניים המחויבים על פי רגולציית NIS לבצע הערכות סיכוני אבטחת מידע תקופתיות, לקיים תהליכים ולהטמיע בקרות לאבטחת מערכותיהם ולדווח על תקריות סייבר לרשויות. כמו כן, בכוונת ה-DCMS לדרוש מספקי שירותים חיוניים לדווח לגופי הרגולציה על כל תקרית סייבר במערכותיהם, זאת במקום סעיף הדיווח ברגולציית NIS המחייב דיווח רק במקרה של תקרית המובילה לשיבושים במתן השירות. בנוסף, בכוונת הממשלה לנסח סמכויות שיאפשרו לה לעדכן את רגולציית NIS בעתיד ללא צורך בתהליכי חקיקה. לבסוף, בכוונת הממשלה להגדיל את סמכויותיה של המועצה לאבטחת סייבר שמטרתה להתמודד עם המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ולאפשר לה להגדיר תפקידים ומשרות בתחום אבטחת הסייבר ולקבוע את ההכשרות וההסמכות הנדרשות עבורן. תגובות הציבור ובעלי העניין השונים יתקבלו עד ה-10 באפריל 2022.[46]

19 בינואר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה פרסם קווים מנחים בנושא ההתגוננות מפני תקיפות דיוג בהודעות טקסט – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) פרסם מסמך קווים מנחים שמטרתו לסייע לארגונים המתקשרים עם לקוחותיהם באמצעות הודעות טקסט, להתמודד עם איום תקיפות הדיוג בהודעות טקסט (Smishing) ובהונאות בשיחות טלפון. מחברי המסמך קראו לארגונים להזדהות בפני לקוחותיהם באמצעות מספר בעל חמש ספרות ולא באמצעות מספר טלפון רגיל, להשתמש במנגנון לזיהוי השולח (ID Sender), להימנע משליחת קישורים בהודעות טקסט ועוד. כמו כן, קראו מחברי המסמך לארגונים המתקשרים ללקוחותיהם להשתמש באותו המספר עבור כל הלקוחות, לוודא כי השיחות אינן מנותבות דרך תשתיות בשטחן של מדינות זרות, לפרסם פרטי קשר לדיווח על הונאות ועוד. לבסוף, כולל המסמך אזהרה ללקוחות וקווים מנחים שמטרתם לסייע להם לזהות הונאות טלפוניות ותקיפות דיוג בהודעות טקסט.[47]

25 בינואר – ממשלת בריטניה השיקה את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הממשלתית הראשונה שלה – ממשלת בריטניה השיקה לראשונה את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הממשלתית שמטרתה להגדיר את מחויבותה להגן על המגזר הציבורי ועל שירותים ממשלתיים מפני איומי סייבר. האסטרטגיה כוללת את הסעיפים הבאים:

  1. הממשלה תקצה כ-38.7 מיליון ליש"ט (כ-50.9 מיליון דולר) לטובת הגנה על שירותים ממשלתיים כגון קבלת הטבות בדיור, מתן טיפולים סוציאליים, רישום וניהול מצביעים בבחירות ועוד;
  2. הממשלה תקים את המרכז הממשלתי לתיאום בתחום אבטחת הסייבר (GCCC)[48] שיוקם במשרד הקבינט ומטרתו לתאם מהלכים ופעולות בתחום אבטחת הסייבר בקרב גופי המגזר הציבורי וכן להוביל פעולות תגובה לתקריות וחקירת אירועי סייבר;
  3. הממשלה תקים שירות ממשלתי לדיווח על חולשות אבטחה, במסגרתו יוכלו חוקרים פרטיים והאקרים White hats לדווח על חולשות בשירותים דיגיטליים ממשלתיים;
  4. הממשלה תקדם תהליך הערכה וסקירת מצב אבטחת הסייבר של כל גופי הממשלה, הכולל תהליכי הערכת תכניות אבטחת הסייבר שלהם וסריקת חולשות במערכותיהם;
  5. הממשלה תנהל פרויקט שמטרתו לקדם תרבות ארגונית הממוקדת באבטחת סייבר בקרב גופי ממשלה. הפרויקט ינוהל בשיתוף גופי האקדמיה ועסקים קטנים ובינוניים;
  6. הממשלה תקדם תהליכי הערכת סיכונים עבור שירותים ממשלתיים, שמקורם בשרשראות האספקה ובמוצרים ושירותים מסחריים, ותטמיע סעיפי אבטחת סייבר בחוזי רכש ממשלתיים.[49]

אסיה

סין

4 בינואר – ממשלת סין הודיעה כי חברות המחזיקות במידע של מעל למיליון משתמשים יידרשו לעבור בדיקות אבטחת מידע בטרם רישום מניותיהן למסחר מחוץ לסין – רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)[50] הודיעה על חוק חדש, לפיו חברות המחזיקות במידע של מעל למיליון משתמשים יידרשו לעבור בדיקות אבטחת מידע בטרם הגשת בקרות לרישום מניותיהן לרשויות לניירות ערך ברחבי העולם. כמו כן, ה-CAC יאסור על חברות המחזיקות במידע החיוני לביטחונה הלאומי של סין מלרשום את מניותיהן למסחר במדינות זרות. החוק נכנס לתוקף ב-15 בפברואר 2022.[51]

24 בינואר – בכוונת ממשלת סין הודיעה לעודד חדשנות עבור טכנולוגיות חדשות בקרב עסקים קטנים ובינוניים – לדברי ראש המשרד לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התעשייה וטכנולוגיות המידע של סין (MIIT),[52] ליאנג ז'יפנג (Liang Zhifeng), בכוונת המשרד לעודד עסקים קטנים ובינוניים לפתח תשתיות וטכנולוגיות חדשות בתחומי מרחב האינטרנט הווירטואלי (Metaverse), הבינה המלאכותית, Blockchain ועוד. לדבריו, מטרתה המרכזית של סין היא להוות שחקן עולמי מוביל בתחום טכנולוגיות ה-Metaverse.[53]

יפן

27 בינואר – בכוונת ממשלת יפן לעדכן את אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה ולהגביר את שיתוף הפעולה בתחום הסייבר עם ארה"ב – ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה (Fumio Kishida), קרא לממשלה לעדכן את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של יפן לטובת הרחבת שיתוף הפעולה עם ארה"ב בתחומי אבטחת הסייבר והחלל. שיתוף הפעולה עם ארה"ב צפוי להתמקד בהגדלת כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר ובקיום תרגילים הבוחנים את יכולת התגובה לתקריות סייבר של יפן. כמו כן, כינסה הממשלה את חֶבֶר המומחים שידון במהלך שנת 2022 בשורת נושאים החיוניים לביטחונה הלאומי של יפן, ביניהם תחומי הסייבר, המחשוב הקוונטי וטכנולוגיות הבינה המלאכותית.[54]

צפון קוריאה

14 בינואר – דו"ח חדש: האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה גנבו מטבעות דיגיטליים בשווי 400 מיליון דולר במהלך 2021 – על פי דו"ח חדש שפרסמה חברת פלטפורמת ניתוח הנתונים בתחום הבלוקצ'יין האמריקנית Chainalysis, האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה התמקדו במהלך 2021 בפלטפורמות להמרת מטבעות דיגיטליים ובחברות השקעות וגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי 400 מיליון דולר. על פי הדו"ח, ההאקרים השתמשו בתקיפות דיוג, בנוזקות ובחולשות קוד על מנת להעביר כספים מ"ארנקים" דיגיטליים (Hot wallets) המחוברים לרשת לכתובות שבשליטתם.[55]

בין-לאומי

11 בינואר – הפורום הכלכלי העולמי פרסם את דו"ח הסיכונים העולמיים לשנת 2022 הכולל גם התייחסות לאיומי סייבר – הפורום הכלכלי העולמי (WEF) פרסם את דו"ח הסיכונים העולמיים השנתי שלו, הכולל גם התייחסות לאיומי סייבר. מחברי הדו"ח הזהירו כי מגפת הקורונה צפויה להוביל לאימוץ ולהטמעה מהירים של טכנולוגיות לעבודה וללימודים מרחוק במדינות אמריקה הלטינית ואפריקה במהלך 2022.[56] עם זאת, הזהירו המחברים כי מהלך זה, לצד מחסור בידע ומומחיות טכניים ובמשאבים צפויים להגדיל את מספר תקיפות הסייבר באזורים אלו. כמו כן, דירגו מחברי הדו"ח את איומי הסייבר בין הסיכונים העולמיים הקריטיים ביותר והצביעו על מחסור עולמי של שלושה מיליון עובדים במקצועות הסייבר. בנוסף, דנו מחברי הדו"ח בהתפתחויות באיומי הסייבר על שרשראות אספקה ועל צמיחת מגמת מתקפות הכופרה.[57]

איומי מתקפות הכופרה

14 בינואר – גופי האכיפה של רוסיה הודיעו כי עצרו את חברי קבוצת עברייני הכופרה REvil – שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) הודיע כי ערך שורת פשיטות על בתי חשודים במוסקבה, בסנט פטרסבורג ובעיר ליפטסק (Lipetsk) שמדרום למוסקבה ועצר 14 חברים מקבוצת עברייני הכופרה REvil. על פי ההודעה, בפשיטות הוחרמו כ-6.5 מיליון דולר, ציוד מחשבים, חשבונות "ארנקי" מטבעות דיגיטליים ועוד. גורמים רוסיים הודיעו כי המעצרים בוצעו לבקשתה של ארה"ב, אולם מומחים מערביים העלו השערות, לפיהן המהלך הוא חלק מכוונתה של רוסיה להרגיע את המתיחות מול מדינות המערב בנושא אוקראינה וכי תשומת הלב הבין-לאומית לפעילותה של REvil הובילה למעצרים.[58] ב-15 בינואר הודיע בכיר אמריקני, שנותר בעילום שם, כי אחד העצורים אחראי גם למתקפת הכופרה על מפעילת צינורות הדלק האמריקנית Colonial Pipeline שאירעה במאי 2021.[59]

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

13 בינואר – מחלקת האנרגיה האמריקנית השיקה יוזמה לחידוש רשת החשמל הכוללת גם היבטים בנושא הגנת סייבר – מחלקת האנרגיה השיקה את יוזמת ה-Building a Better Grid, שמטרתה לזרז תהליכים לחידוש ולשדרוג רשת החשמל וקווי אספקת החשמל. במסגרת היוזמה, המתמקדת בשיפור החסינות של רשת החשמל, תפעל מחלקת האנרגיה בשיתוף פעולה עם גורמי תעשייה במטרה לזהות קווי אספקת חשמל מיושנים, לרכוש ולהתקין מערכות מתח גבוה חדשות. כמו כן, תקצה מחלקת האנרגיה כ-20 מיליארד דולר במטרה לממן חידוש תשתיות ולסייע לגופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה (State level) להשקיע בשיפור חסינותן. על פי הודעת המחלקה, ההשקעה בחידוש תשתיות אספקת חשמל[60] תסייע לשפר את חסינותן ולהגן עליהן מפני אסונות טבע ותקיפות סייבר.[61]

14 בינואר – גופי האכיפה והמודיעין האמריקניים פרסמו אזהרה מפני תקיפות סייבר מטעם רוסיה כנגד תשתיות חיוניות בארה"ב – CISA, ה-FBI וה-NSA פרסמו אזהרה משותפת, לפיה האקרים הפועלים בחסותה של רוסיה עלולים להתמקד בתשתיות חיוניות בארה"ב. האזהרה כוללת טקטיקות, טכניקות וחולשות שונות שבשימוש האקרים רוסים וכן בקרות וקווים מנחים להתמודדות עם האיומים. הסוכנויות קראו למפעילי תשתיות חיוניות להגביר את ערנותם, ליישם צעדי אבטחת סייבר, לנסח ולתרגל תכנית תגובה לתקריות סייבר, לפעול לאתר איומי סייבר באופן יזום (Threat hunting) ועוד.[62]

21 בינואר – הנציבות האמריקנית הפדראלית לרגולציה על ענף החשמל פרסמה הצעה לניסוח תקנים לניטור מערכות לייצור ואספקת חשמל – הנציבות הפדראלית לרגולציה על ענף החשמל (FERC)[63] פרסמה לתגובת הציבור הצעה הקוראת לנסח תקנים לניטור אחר מכשירים ומערכות לייצור ולאספקת חשמל. מטרת ההצעה היא להחליף את המצב הקיים, בו מפעילי תשתיות חשמל מתמקדים באבטחת סייבר היקפית (Perimeter defense), ולסייע להם לזהות פעילות זדונית ברשתותיהם. ההצעה פורסמה לתגובת הציבור למשך 60 יום. לאחר תקופה זו, תנחה הנציבות את התאגיד הצפון-אמריקני לאמינות בענף החשמל (NERC)[64] לבחון שינויים ותיקונים להצעה.[65]

27 בינואר – הממשל האמריקני הודיע על הרחבת התכנית לשיפור אבטחת הסייבר בענפי החשמל וצינורות הדלק לענף מתקני המים והביוב – הבית הלבן הודיע על הרחבת התכנית הוולונטרית לשיפור אבטחת הסייבר של מערכות לבקרה תעשייתית (ICS) בענפי החשמל וצינורות הדלק לענף מתקני המים והביוב. במסגרת התכנית, שצפויה להימשך כ-100 ימים, יציע הממשל למפעילי מתקני אגירה ואספקת מים ומתקנים לטיהור מי שפכים תמריצים להתקנת מערכות וטכנולוגיות לזיהוי אנומליות ולאיתור איומי סייבר במערכות ICS. כמו כן, יעודד הממשל את מפעילי המתקנים לשתף מידע ומודיעין איומי סייבר עם הרשויות ועם בעלי עניין נוספים.[66] כחלק מכך, ישיקו CISA, הסוכנות להגנה סביבתית (EPA)[67] ומועצת התיאום של ענף המים (WSCC)[68] תכנית פיילוט לשיתוף מידע ולניטור איומי סייבר במערכות ICS וינסחו פרוטוקולים לשיתוף מידע בין גופי הענף.[69]

איומי סייבר על שרשראות אספקה

7 בינואר – ספקית שירותי IT של בתי ספר חוותה מתקפת כופרה שהובילה לשיבוש מערכות ה-IT של אלפי בתי ספר ברחבי העולם – חברת Finalsite, המספקת שירותי ניהול תכנים ו-IT לכ-8,000 בתי ספר ברחבי העולם, חוותה מתקפת כופרה שהובילה לשיבושים בקרב לקוחותיה. הודעת החברה הובילה להערכות לפיהן כ-2,200 מלקוחותיה ברחבי העולם חוו שיבושים והשבתת מערכות, ביניהן מערכות המשמשות את בתי הספר למסירת הודעות לתלמידיהם. על פי הודעת Finalsite, אין בידה ראיות לכך שנגנב מידע רגיש.[70]

20 בינואר – חברת קבלן של הצלב האדום חוותה תקיפת סייבר שהובילה לדליפת מידע של חצי מיליון נעדרים ועצורים – חברת קבלן לאחסון מידע הנותנת שירותים לוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ICRC)[71] חוותה תקיפת סייבר שהובילה לדליפת מידע אישי של כחצי מיליון אנשים שהופרדו ממשפחותיהם, נעדרים, עצורים ושבויים ברחבי העולם.

לדברי ראש ה-ICRC, רוברט מרדיני (Robert Mardini), גניבת המידע, השייך ל-60 משלחות של הצלב האדום והסהר האדום ברחבי העולם, עלולה לסכן את חייהם ואת ביטחונם של הנעדרים, השבויים והעצורים להם הוא שייך.[72]

איומי סייבר על ענף התחבורה

6 בינואר – מחוקקים אמריקניים קראו למחלקת התחבורה ולמחלקה לביטחון המולדת לספק פרטים בנושא יכולתן לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר על תשתיות תחבורה – במכתב שנשלח מטעם קבוצת סנאטורים אמריקניים למזכיר המחלקה לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס (Alejandro Mayorkas) ולמזכיר מחלקת התחבורה, פיט בוטיג'יג' (Pete Buttigieg), ביקשו הסנאטורים פרטים בנושא יכולתן של המחלקות לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר על תשתיות תחבורה חיוניות. כמו כן, ביקשו הסנאטורים מידע בנושא עדכון תכנית ההגנה על מערכות התחבורה (SSP)[73] שמטרתה לשפר את חסינות הסייבר של ענף התחבורה ולספק סיוע למפעילי תשתיות בעת מצב חירום.[74]

24 בינואר – מפעילת הרכבות הלאומית של בלארוס חוותה תקיפת סייבר שמטרתה לעכב את תנועת כוחות רוסיה בשטחה – קבוצת ההאקטיביסטים (Hacktivists) המכונה The Belarusian Cyber Partisans, הודיעה כי הצפינה שרתים ומאגרי מידע השייכים למפעילת הרכבות הלאומית של בלארוס במטרה לשבש את תנועת הכוחות הרוסיים בשטחה.[75] על פי ההודעה, הקבוצה הצליחה לשבש את מכירת הכרטיסים המקוונת, להשבית את אתר החברה ולשבש את תנועתן של רכבות משא. עם זאת, מסרה הקבוצה כי בכוונתה למזער את השפעות התקיפה ואת הפגיעה באזרחי בלארוס ובקהל נוסעי הרכבות.[76]

איומי סייבר על מערכות חלל

12 בינואר – סוכנות החלל האירופית השיקה תחרות לאיתור חולשות בלוויינים – סוכנות החלל האירופית (ESA)[77] פרסמה לציבור הזמנה במסגרתה קראה להאקרים White hats ולחוקרים פרטיים להציע דרכים לפרוץ לרכיבי לוויין קובייה ניסיוני המכונה OPS-SAT ולמטע"דים (Payloads) שלו.

כמו כן, קראה ה-ESA לציבור להגיש הצעות בנושא איתור וגילוי ניסיונות פריצה ללוויינים ודרכים להתמודד עמן. חוקרים והאקרים שהצעותיהם יתקבלו, יוזמנו לכנס CYSAT העוסק באבטחת סייבר של לוויינים[78] ויקבלו שש דקות, במהלכן יוכלו להדגים את הצעותיהם ולנסות לפרוץ למערכות הלוויין.[79]

26 בינואר – ה-NSA פרסמה מסמך המלצות שמטרתו לסייע לארגונים להתמודד עם סיכוני סייבר על טרמינלים לווייניים – ה-NSA פרסמה מסמך המלצות שמטרתו לסייע לארגונים להגן על טרמינלים לווייניים קטנים (VSAT)[80] ולהבין את סיכוני הסייבר הרלוונטיים להם. מחברי המסמך קראו לארגונים להצפין מידע בטרם שליחתו מהטרמינל ללוויין, לעדכן חומרה מיושנת, להחליף הרשאות ברירת מחדל המשמשות לגישה לטרמינלים ולבודד את ממשק הניהול (Management plane) של הרשת באמצעות רכיבי Firewall.[81]

איומי סייבר ומענים בענף הימאות

5 בינואר – בכיר במשמר החופים האמריקני דן במאמצי המשמר להגן על ענף התחבורה הימית בארה"ב מפני איומי סייבר – במהלך שימוע בפני וועדת בית הנבחרים האמריקני לתחבורה ותשתיות, סקר עוזר מפקד משמר החופים למדיניות מניעה,[82] אדמירל משנה ג'ון מאוגר (John Mauger) את מאמצי המשמר להגן על ענף התחבורה הימית מפני איומי סייבר. לדבריו, המשמר הקים את פיקוד הסייבר של משמר החופים, הכולל מחלקה למוכנות סייבר,[83] האחראית לניטור איומים, לתיאום תגובה לתקריות סייבר ולשיתוף מידע. כמו כן, עוסק המשמר בניסוח תקני אבטחת סייבר ובניהול סיכונים ומנחה מפעילי נמלים לעמוד בדרישות אבטחת סייבר, לדווח על תקריות ולקיים תרגילי אבטחת סייבר. כמו כן, הקים המשמר פיקודים אחודים עם ה-FBI ו-CISA על מנת לתאם תגובות פדראליות לתקריות סייבר בנמלי ים.[84]

24 בינואר – נמל לוס אנג'לס הודיע על הקמת מרכז ייעודי לשיתוף מידע ושיפור חסינות הסייבר של הנמל ושרשראות האספקה שלו – הנמל הימי הגדול בצפון אמריקה, נמל לוס אנג'לס, הודיע על הקמת מרכז לחסינות סייבר (CRC)[85] שמטרתו להגביר את שיתוף המידע ומודיעין איומי הסייבר בין הנמל לבין בעלי העניין השונים וארגונים המהווים חלק משרשרת האספקה שלו.

המרכז, שיתופעל על ידי חברת IBM, ייתן לבעלי העניין השונים גישה לתוצרי צוות מודיעין הסייבר של IBM, X-Force ויאפשר לספקי שירותים כגון מפעילי רכבות משא, נתיבי שייט וטרמינלים להפיץ אוטומטית סממנים לפריצה (IoCs) ושיטות עבודה מומלצות, לקבל ולנתח מידע.[86]

איומי סייבר ומענים בענף הפיננסים

28 בינואר – בכוונת האיחוד האירופי לנסח מסגרת לתיאום תגובות לתקריות סייבר המאיימות על ענף הפיננסים באיחוד – חֶבֶר המומחים האירופי לסיכונים מערכתיים (ESRB),[87] האחראי על ניטור ומעקב אחר סיכונים מערכתיים למערכת הפיננסית האירופית, פרסם המלצה, הקוראת לאיחוד האירופי להיערך לקראת ניסוח מסגרת כלל-אירופית לתיאום תקריות סייבר שהוגדרו "מערכתיות" (EU-SCICF).[88] כמו כן, קרא ה-ESRB לרשויות האירופיות האחראיות לפיקוח על המערכת הפיננסית לבחון אתגרים תפעוליים ומשפטיים שעלולים להקשות על ניסוח המסגרת. ההמלצה זכתה לתמיכתן של רשות האירופית לבנקאות (EBA), הרשות האירופית לניירות ערך (ESMA) והרשות האירופית לביטוח ולפנסיה תעסוקתית (EIOPA).[89]

המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר

28 בינואר – מחקר חדש של ISACA: המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר פוגע ביכולתם של ארגונים לעמוד בדרישות ההגנה על הפרטיות – על פי מחקר חדש בנושא ההגנה על פרטיות שפרסם ארגון התקינה הבין-לאומי ISACA, כ-46% מהארגונים בעולם מתקשים לגייס מועמדים בעלי ידע משפטי וניסיון בתחום התאימות לדרישות רגולטוריות (Compliance), בעוד שכ-55% מהארגונים מתקשים לאייש משרות בתחום ההגנה על הפרטיות, הדורשות ידע וניסיון טכני. כמו כן, כ-41% מנציגי הארגונים טענו כי המחסור בכוח אדם מיומן הוא האתגר המרכזי המקשה עליהם לנסח תכנית ארגונית להגנה על הפרטיות. עם זאת, מצאו מחברי המחקר כי רק 25% מהארגונים החזיקו במשרות פתוחות בתחום התאימות לדרישות רגולטוריות ורק כ-33% מהארגונים החזיקו במשרות הדורשות ניסיון טכני לטובת הגנה על הפרטיות. לדברי היועצת לענייני פרטיות ב-ISACA, ספיה קאצי (Safia Kazi), על ארגונים להשקיע בתכניותיהם ובצוותי הגנת הפרטיות שלהם וכן לספק הכשרות פנימיות בתחום ההגנה על הפרטיות.[90]

שיתופי פעולה

19 בינואר – צוות ה-CERT הצבאי של האיחוד האירופי קיים סדרת תרגילי הגנת סייבר בהשתתפות נציגים מ-20 מדינות – הסוכנות האירופית לביטחון (EDA)[91] וצוות ה-CERT הצבאי של האיחוד האירופי קיימו את כנס התפעול ההדדי (Interoperability) הטכני לשנת 2022, שנערך השנה בטאלין, בירת אסטוניה. במסגרת הכנס, השתתפו צוותים "כחולים" מ-19 מדינות האיחוד האירופי ומשוויץ בשורת תרגילי הגנת סייבר אל מול צוותים "אדומים" על גבי פלטפורמת אימונים (Cyber range) של חברת אבטחת הסייבר האסטונית CybExer. התרגילים התמקדו בשיתוף פעולה בהגנת סייבר בין צבאות אירופה ובשיתוף מידע בזמן אמת.[92]

19 בינואר – ברזיל קיימה סדנה בין-לאומית בנושא הגנת סייבר ולוחמה אלקטרונית – מרכז ההכשרה ללוחמה אלקטרונית של צבא ברזיל (CIGE)[93] קיים סדנה בין-לאומית בהשתתפות נציגי צבא מתשע מדינות, בהן גרמניה, ארגנטינה, פרו וקמרון, שהתמקדה בהגנת סייבר ובלוחמה אלקטרונית. בסוף הסדנה, השתתפו הנציגים בתרגיל הגנת סייבר, במסגרתו יישמו את שיטות העבודה וצעדי התגובה שנלמדו במהלכה.[94]

20 בינואר – אוסטרליה ובריטניה הקימו שותפות חדשה בנושא סייבר וטכנולוגיות חיוניות – שרת החוץ של אוסטרליה, מריס פיין (Marise Payne) ושרת החוץ של בריטניה, אליזבת טראס (Elizabeth Truss), חתמו על הסכם להקמת שותפות בנושא סייבר וטכנולוגיות חיוניות. במסגרת השותפות הביעו שתי המדינות את מחויבותן לקדם את ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם במרחב הסייבר; להיאבק בגורמים זדוניים במרחב הסייבר; לחזק ולתרום לביטחונן של שרשראות האספקה העולמיות של טכנולוגיות, ולהשתמש בטכנולוגיה לטובת פתרון אתגרים עולמיים. כמו כן, הכריזו שתי המדינות על יוזמה ראשונה שמטרתה לשפר את מידת יכולתן להרתיע גורמים זדוניים במרחב הסייבר ולשפר את חסינות הסייבר ואת יכולות התגובה לתקריות סייבר ומתקפות כופרה בקרב מדינות האוקיאנוס השקט והאוקיאנוס ההודי. בנוסף, ינסחו נציגי שתי המדינות תכנית פעולה בנושא ניסוח תקנים טכנולוגיים בין-לאומיים ותכנית לקידום ולשיפור הייצוג של נשים במקצועות הסייבר.[95]

31 בינואר – בכוונת ארה"ב ויפן להקים קונסורציום משותף לטובת קידום תקנים טכניים עבור כלי רכב וטייס בלתי מאוישים המשתמשים ברשתות ה-6G – משרד הפנים והתקשורת של יפן הודיע כי בכוונתו לזמן חברות יפניות ואמריקניות להשתתף בהקמת קונסורציום לניסוח ולקידום תקנים טכניים עבור כלי רכב וטיס בלתי מאוישים העתידים להשתמש ברשתות ה-6G. הקונסורציום, שצפוי לקום בספטמבר, יכלול חברות מתעשיית התקשורת הסלולרית, תעשיית הרכב, יצרניות כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים ועוד. על פי ההודעה, המשרד יסייע בהקמת הקונסורציום ויקצה מימון לטובת מחקר, פיתוח והשקת תכניות פיילוט בין השנים 2026-2022. על פי דיווחי העיתון היפני Nikkei, מטרת שיתוף הפעולה היא להתחרות בדומיננטיות של חברות התקשורת הסיניות ולמנוע מסין מלהוביל בתחום תקשורת רשתות ה-6G.[96]

  1. Federal Trade Commission ↑

  2. https://bit.ly/3EYlIvU ↑

  3. https://bit.ly/3n14Mif ↑

  4. National Counterintelligence and Security Center ↑

  5. https://bit.ly/3HS3jmb ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3qdetMg ↑

  6. Cyber Unified Coordination Group; הקבוצות כללו נציגים מ-CISA, מה-FBI ומשרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) ומטרתן הייתה לקבוע את היקף התקרית ולתאם דרכי תגובה. ↑

  7. https://bit.ly/3GCpY5Y ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3KdU55R ↑

  8. National Telecommunication and Information Administration ↑

  9. Infrastructure Investment and Jobs Act ↑

  10. https://politi.co/3GY5GE7 ↑

  11. National Security Memorandum ↑

  12. Binding Operational Directives ↑

  13. https://bit.ly/3ItKsOz ↑

  14. Committee on National Security Systems; הוועדה מורכבת מנציגי ה-NSA, ה-CIA, מחלקת המשפטים, ה-FBI, המועצה לביטחון לאומי וזרועות צבא ארה"ב ואחראית לניסוח מדיניות אבטחתן של מערכות החיוניות לביטחון הלאומי. ↑

  15. https://bit.ly/33ATwmh ; קישור לתזכיר המלא: https://bit.ly/3IvfPs2 ↑

  16. Office of Management and Budget ↑

  17. Zero Trust Maturity Model ↑

  18. https://bit.ly/3rb0BTb ; קישור למסמך התזכיר: https://bit.ly/3KVUmur ↑

  19. Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. ↑

  20. https://wapo.st/3nlefku ↑

  21. המוסדות כוללים 69 אוניברסיטאות, 13 קולג'ים קהילתיים, תשעה קולג'ים בהם לומדות קהילות מיעוטים וארבעה קולג'ים צבאיים. ↑

  22. https://bit.ly/3r2sUlK ↑

  23. Air National Guard ↑

  24. https://bit.ly/3JRk5DL ↑

  25. Missile Defense Agency ↑

  26. Technical, Engineering, Advisory and Management Support-Next ↑

  27. https://bit.ly/3nN1sYn ↑

  28. https://bit.ly/3qtyoH4 ; https://n.pr/3KjuW9G ↑

  29. https://bit.ly/34JDaYr ↑

  30. https://bit.ly/3Kc7tHL ↑

  31. Master Boot Record ↑

  32. Indicators of Compromise ↑

  33. https://bit.ly/3ApbGmE ↑

  34. https://bit.ly/3KF33t6 ↑

  35. https://zd.net/3fXROxQ ↑

  36. https://bit.ly/3oaaVt3 ↑

  37. https://bit.ly/3nVRggd ↑

  38. Global Affairs Canada ↑

  39. https://bit.ly/3IPQ0TW ↑

  40. https://yhoo.it/3qC53ug ↑

  41. Air Marshal ↑

  42. https://bit.ly/3FOsdmb ↑

  43. Department for Digital, Culture, Media and Sport ↑

  44. Network and Information Systems ↑

  45. Managed Service Providers ↑

  46. https://bit.ly/3qVakND ↑

  47. https://bit.ly/3tQ877T ↑

  48. Government Cyber Coordination Centre ↑

  49. https://bit.ly/3rRUVg4 ; קישור להודעת הממשלה: https://bit.ly/3tVJlmX ↑

  50. Cyberspace Administration of China ↑

  51. https://bit.ly/3FXqaMJ ↑

  52. Ministry of Industry and Information Technology ↑

  53. https://bit.ly/3KOmX4O ↑

  54. https://s.nikkei.com/3ug4CYy ↑

  55. https://bbc.in/3FuKaoZ ↑

  56. על פי הדו"ח, על אף משבר הקורונה המתמשך, מדינות רבות באפריקה ובאמריקה הלטינית טרם אימצו טכנולוגיות לעבודה ולמידה מרחוק בקנה מידה נרחב. ↑

  57. https://bit.ly/3nR9iQG ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/33JzNR5 ↑

  58. https://bit.ly/3A6ZXZR ↑

  59. https://bit.ly/3nrInL2 ↑

  60. Transmission infrastructure ↑

  61. https://bit.ly/3FuPg4B ↑

  62. https://bit.ly/3IcH0aS ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/33lJ3Lb ↑

  63. Federal Electricity Regulatory Commission ↑

  64. North American Electric Reliability Corporation; NERC הוא גוף רגולטיבי ללא כוונת רווח האחראי לאמינות ובטיחות ולאכיפת תקנים בענף החשמל בארה"ב ובקנדה. ↑

  65. https://bit.ly/3G9ED7u ↑

  66. https://bit.ly/3ISdaZB ↑

  67. Environmental Protection Agency ↑

  68. Water Sector Coordinating Council ↑

  69. https://bit.ly/3J5u9In ; קישור להודעת הבית הלבן: https://bit.ly/3HfPuOH ↑

  70. https://bit.ly/3fhMl4h ↑

  71. International Committee of the Red Cross ↑

  72. https://bit.ly/3fRKzr5 ↑

  73. Transportation Systems Sector-Specific Plan ↑

  74. https://bit.ly/3faraRC ↑

  75. על פי הודעתה של רוסיה, בכוונתה לקיים תרגיל צבאי משותף עם צבא בלארוס, אולם קיימות הערכות כי בכוונתה למקם את כוחותיה על גבול בלארוס ואוקראינה כהכנה לפלישה צבאית. ↑

  76. https://bit.ly/3r0FkeQ ↑

  77. European Space Agency ↑

  78. הכנס, המאורגן על ידי הסוכנות האירופית לתכניות חלל (EUSPA) וחברות תעשיית החלל והתעופה האירופית, ייערך באפריל 2022 בפריז. ↑

  79. https://zd.net/3rL8Moq ↑

  80. Very Small Aperture Terminals ↑

  81. https://bit.ly/3o9TY1C ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3KVo1Eg ↑

  82. Assistant Commandant for Prevention Policy; עוזר המפקד למדיניות מניעה אחראית לניסוח ופרסום מדיניות לאומית, תקנים ותכניות בנושא בטיחות וביטחון בענף הימאות. ↑

  83. Maritime cyber readiness branch ↑

  84. https://bit.ly/32R7Vdm ↑

  85. Cyber Resilience Center ↑

  86. https://bit.ly/3AJMec1 ↑

  87. European Systemic Risk Board; ה-ESRB הוקם ב-2010 במטרה לפקח על המערכת הפיננסית האירופית ולנטר, לזהות ולהתמודד עם איומים מערכתיים עליה. ↑

  88. EU Systemic Cyber Incident Coordination Framework ↑

  89. European Banking Authority; European Securities and Markets Authority; European Insurance and Occupational Pensions Authority; https://bit.ly/34mxbbN ↑

  90. https://bit.ly/347F5Ge ; קישור להורדת המחקר המלא: https://bit.ly/3Gf3zdE ↑

  91. European Defense Agency ↑

  92. https://bit.ly/3qTxX92 ↑

  93. The Electronic Warfare Training Center ↑

  94. https://bit.ly/3qTmBlz ↑

  95. https://bit.ly/3nOQYYm ↑

  96. https://bit.ly/3rvWCRz ; https://s.nikkei.com/3IZvD6O ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2021 הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – פברואר 2022 קודם בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות שנתית הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – פברואר 2022 חזרה לרשימה