השנה חלה עלייה משמעותית במספר מתקפות הכופרה ובמורכבותן, ביניהן מתקפות שהובילו לשיבוש פעילותן של תשתיות חיוניות והוגדרו כאיום על ביטחונן הלאומי של מדינות. מנגד, הגבירו מדינות, ובראשן הממשל האמריקני, את פעילות האכיפה והמעקב אחר תשלומי כופרה, הגשת כתבי אישום וצווי מעצר כנגד האקרים זרים ופעלו לשבש את פעילותם.

כמו כן, חלה עלייה במספר תקיפות הסייבר המתמקדות בשרשראות אספקה כווקטור תקיפה, ביניהן קמפיינים לריגול סייבר שיוחסו להאקרים הפועלים בחסות מדינות ותקיפות המיוחסות לעברייני סייבר. כדי להתמודד עם התופעה פעלו ממשלות לנסח הגדרות ותקנים לפיתוח תוכנות מאובטח, להפיץ קווים מנחים ושיטות עבודה מומלצות ולסייע לארגונים המותקפים במאמצי התגובה לתקריות.

השנה אירעו מספר תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות, ביניהן מתקני מים ומפעילי צינורות דלק וגז בארה"ב ומתקנים לייצור ואספקת חשמל בהודו. מנגד, הוציא הממשל האמריקני לפועל תכניות מרוכזות לשיפור אבטחת הסייבר של ענף החשמל והודיע על כוונתו להרחיבן לענפי המים והאנרגיה.

בנוסף, נמשך השימוש המדינתי במבצעי השפעה על מנת להתערב בתהליכים דמוקרטיים ולפגוע בחוסנן של מדינות, להכפיש ולפגוע במעמדן הדיפלומטי ולשסות את חברותיהן. כמו כן, התקיימו מבצעי השפעה שהתמקדו בחיסוני הקורונה וביעילותם. במקביל חלה עלייה בשימוש בטכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית לצרכי השפעה ותפוצת נרטיבים שקריים.

השנה זכה נושא הפיקוח על ייצוא טכנולוגיות סייבר התקפיות לעמוד במוקד השיח הציבורי והשימוש לרעה בטכנולוגיות מעקב שנמכרו לממשלות זרות העלה דילמות בנושא האיזון שבין צמיחה כלכלית וחיזוק קשרי חוץ לבין הפוטנציאל לפגיעה בזכויות אדם. כתוצאה מכך קידמו מדינות יוזמות בין-לאומיות ורגולציה לפיקוח על ייצוא טכנולוגיות דו-שימושיות.

כמו כן, נמשכו המאמצים לנסח ולקדם נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר. מאמצים אלו זכו להצלחה חלקית בדמות חזרה על הסכמות שהושגו בשנים קודמות. מנגד, פעלו מדינות במסגרת בריתות וקואליציות על מנת להגיע להסכמות ולהגדיר באופן עקיף קווים אדומים במרחב הסייבר.

השנה נמשכו המאמצים לשפר את אבטחת הסייבר של מערכות חלל ולוויינים. מאמצים אלו באו לידי ביטוי במחקר ופיתוח לטובת הטמעת טכנולוגיות חדשות במטרה לשפר את ביצועיהן של מערכות חלל ואת חסינות הסייבר שלהן. כמו כן, פעלו גורמים ממשלתיים ומומחים לשפר את שיתוף המידע והתיאום בנושא אבטחת הסייבר של מערכות חלל ולעדכן את דרישות אבטחת הסייבר מיצרנים וספקי שירותים בחלל.

ארגונים בין-לאומיים פעלו במטרה להעלות מוּדעוּת לעלייה באיומי הסייבר על ענפי התעופה והימאות. לצד אלו, נשמעו אזהרות בנושא האתגרים העומדים בפני קידום החסינות של ענפים אלו, הנובעים ממורכבות שרשראות האספקה שלהם, חוסר בהירות בנושא האחריות למצב אבטחת הסייבר שלהם ועוד.

הממשל האמריקני עסק בשיפור אבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי ובמענה לקמפיינים של ריגול סייבר ומתקפות כופרה. כחלק מכך, פעל הממשל להטמיע את עקרונות אפס האמון (Zero trust) ברשתות ממשלתיות והקים את משרד ראש הסייבר הלאומי. כמו כן, פעל הממשל להקים קואליציה של מדינות בעלות ברית במטרה להיאבק במתקפות כופרה שמקורן בשטחן של מדינות זרות ולקדם נורמות התנהגות במרחב הסייבר.

בתחום הצבא והביטחון קידמה מחלקת ההגנה האמריקנית מהלכים לשיפור הגנת הסייבר על רשתותיה, ובמרכזם יוזמות להטמעת עקרונות ה-Zero trust ומעבר לענן. כמו כן, עסקה המחלקה בפיתוח פלטפורמות לניהול מבצעי סייבר הגנתיים והתקפיים ולפיקוד ושליטה רב-ממדיים ופעלה לעדכן את דרישות אבטחת הסייבר מחברות קבלן עמן היא עובדת.

רוסיה הואשמה באחריות לתקיפות סייבר וקמפיינים לריגול סייבר שהתמקדו בשרשראות אספקה, באחריות למבצעי השפעה ותפוצת מידע כוזב ובהעלמת עין מעברייני כופרה הפועלים משטחה. במקביל, פרסמו גופי ממשל מסמכי מדיניות ואסטרטגיה המלמדים על גישתה למרחב הסייבר ועל תפיסת האיום שלה.

סין הואשמה על ידי מדינות וחברות פרטיות באחריות למספר רב של קמפיינים לריגול סייבר ולמבצעי השפעה. במקביל פעלה ממשלת סין להדק את הפיקוח והרגולציה על חברות הטכנולוגיה במדינה ולהגביר את שיתופי הפעולה בנושא אבטחת המידע והתקשורת עם מדינות המזרח התיכון.

הודו חוותה מספר רב של תקיפות סייבר שיוחסו להאקרים הפועלים בחסות סין ופעלה להגביל את פעילותן המסחרית של חברות סיניות בשטחה; סינגפור פרסמה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2021 והשיקה יוזמות להעלאת מודעות ולסיוע למגזר הפרטי להיערך להתמודדות עם איומי סייבר.

בריטניה פרסמה מסמכי אסטרטגיה המצביעים על שינוי גישה כלפי מרחב הסייבר וסימונו כזירה של תחרות אסטרטגית עולמית. על פי מסמכים אלו, בכוונתה של בריטניה לשפר ולפתח את יכולות הסייבר הצבאיות שלה במטרה להרתיע יריבים במרחב הסייבר. במקביל השיקה ממשלת בריטניה יוזמות שמטרתן לעודד חדשנות ולתמוך בחברות הזנק בתחום אבטחת הסייבר והקימה את מועצת אבטחת הסייבר שמטרתה להסדיר את מקצועות הסייבר במדינה. גרמניה פרסמה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2021 וחוותה תקיפות סייבר כחלק מניסיון להתערב בבחירות לפרלמנט שנערכו בספטמבר.

מערך הסייבר הלאומי השיק מספר יוזמות לשיפור אבטחת הסייבר של המשק, ובראשן מסמך תורת ההגנה הארגונית להגנה בסייבר 2.0. לצד זאת, התמודדה ישראל עם מספר רב של תקיפות סייבר מצד האקרים סיניים ואיראניים שזכו להד תקשורתי רב; איראן הואשמה במעקב אחר גולים איראניים ומתנגדי משטר, בקמפיינים לריגול סייבר, במבצעי השפעה ובפיתוח יכולות סייבר התקפיות למטרות שיבוש וחבלה של תשתיות חיוניות ומערכות לבקרה תעשייתית.

ממשלת אוסטרליה ומחוקקים מקומיים פעלו להקנות לממשלה את הסמכות לסייע למפעילי תשתיות חיוניות ולחברות המגזר הפרטי להגיב לתקריות סייבר, חרף התנגדותן של חברות הטכנולוגיה הגדולות. כמו כן, המשיכה אוסטרליה להיערך לקראת שימוש ביכולות סייבר התקפיות כנגד עברייני סייבר והאקרים זרים.

מגמות רוחב

איומי מתקפות הכופרה

השנה אירעה עלייה במספר מתקפות הכופרה ובמורכבותן, ביניהן מתקפות כופרה שהובילו לשיבושים בפעילותן של תשתיות חיוניות וזכו להד ציבורי ותקשורתי רב. ההתמקדות הגוברת בתשתיות חיוניות ובחברות המספקות שירותים חיוניים הציבה את מתקפות הכופרה על קו התפר שבין פעילות עבריינית בעלת מניעים כספיים לבין פעילות זדונית המאיימת על הביטחון הלאומי של מדינות.

בינואר דיווחה חברת Check Point כי חלה עלייה של 45% במספר מתקפות הכופרה על ארגוני ענף הבריאות ברחבי העולם, נתון המשקלל עלייה של כ-25% במספר מתקפות הסייבר על בתי חולים, קופות חולים ומרפאות בישראל.^[1] כחלק מכך, במהלך השנה הותקפו חברות ביטוח רפואי,^{^[2]} שורת בתי חולים ובתי אבות בצרפת,^{^[3]} ובאוסטרליה,^{^[4]} ושירותי הבריאות הלאומיים של אירלנד וניו-זילנד.^[5] באוקטובר חווה בית החולים הלל יפה בחדרה מתקפת כופרה שהובילה לשיבושים בפעילותו.^[6]

לצד ענף הבריאות, אירעו מתקפות כופרה על ענפי התחבורה, הימאות, המזון והחקלאות. בהיבט זה, התקרית הבולטת ביותר הייתה מתקפת הכופרה על מפעילת צינורות הדלק והדיזל הגדולה ביותר בארה"ב, Colonial Pipeline, שהובילה לשיבושים באספקת הדלק למדינות דרום מזרח ארה"ב.^[7] תקיפות בולטות נוספות היו מתקפת הכופרה שחוותה יצרנית הבשר הגדולה בעולם, JBS ביוני,^[8] והמתקפות שחוו תאגידי החקלאות האמריקניים Crystal Valley Cooperative ו-New Cooperative, שהובילו לשיבושים בשרשראות האספקה של מזון בארה"ב.^[9]

לנוכח הנזק וההד התקשורתי והציבורי של מתקפות הכופרה, הגבירו מדינות, ובראשן הממשל האמריקני, את פעילותן במטרה להגן על תשתיות חיוניות, גופי ממשלה וכן על המגזר הפרטי, על מנת להרתיע ולשבש את פעילותם של ההאקרים ולפגוע במימון ובאקוסיסטם של עברייני כופרה.

הפעלת כלים משפטיים והגברת האכיפה. באפריל הודיעה מחלקת המשפטים כי הקימה צוות משימה למאבק במתקפות הכופרה. הצוות פועל לשפר את שיתוף המידע בנושא מתקפות כופרה בין גופי מחלקת המשפטים, פועל לזהות את הקשר שבין מדינות לבין עברייני סייבר ומאגד תחתיו את יוזמות ומהלכי המחלקה, הכוללים השתלטות על שרתים המשמשים להפצת כופרות והחרמת נכסים של ארגוני פשיעה.^[10] כמו כן, פעל ה-FBI לפגוע באקוסיסטם של מתקפות הכופרה, הכולל את תהליכי הפיתוח וההפצה של כופרות, ערוצי התקשורת של קבוצות ההאקרים השונות והתשתיות המשמשות את חבריהן על מנת להסתתר במדינות שונות ברחבי העולם.^[11]

בנובמבר, הודיע היורופול כי שיתף פעולה עם הסוכנות האירופית לשיתוף פעולה בחקירות פליליות (Eurojust) ועם גופי אכיפה בצרפת, בבריטניה, בנורבגיה ובאוקראינה במטרה לחקור ולעצור קבוצות עברייני כופרה הפועלות משטחן של מדינות זרות.^[12]

אכיפה ומעקב אחר תשלומי כופר. כחלק משיבוש האקוסיסטם של מתקפות הכופרה, פעל הממשל האמריקני להקל על המעקב אחר תשלומים במטבעות דיגיטליים ולחסום אותם בטרם הגעתם ל"ארנקים" הדיגיטליים של עברייני כופרה. ביוני פרץ צוות המשימה הייעודי של מחלקת המשפטים לחשבון ארנק דיגיטלי השייך לקבוצת ההאקרים DarkSide, שביצעה את מתקפת הכופרה על Colonial Pipeline, והשיג בחזרה חלק מתשלום הכופר ששילמה החברה.^[13] ביולי הודיעה מחלקת האוצר כי תתמוך ביישום חוקי הלבנת ההון על אתרים להמרת מטבעות דיגיטליים ותקים קבוצה חדשה בשיתוף מוסדות פיננסיים וחברות טכנולוגיה לטובת שיתוף מידע בנושא. כמו כן, החלה המחלקה לפנות לממשלות במדינות בעלות ברית על מנת להגביר את שיתוף הפעולה בנושא מעקב אחר העברות סכומי כופר.^{^[14]} בספטמבר הטילה לראשונה מחלקת האוצר סנקציות על הפלטפורמה להמרת מטבעות דיגיטליים Suex בגין מימון פעילות בלתי חוקית, הכוללת גם מתקפות כופרה. כמו כן, הודיעה המחלקה כי תחקור פלטפורמות "מיקסר" (Cryptocurrency mixers), המשמשות לערבוב מטבעות דיגיטליים ממספר מקורות במטרה להסוות את מקור התשלום ולשמור על אנונימיות.^{^[15]}

שיבוש והרתעה באמצעות שימוש ביכולות סייבר התקפיות. ביוני הודיעו בכירים אמריקנים כי ממשל ביידן הגדיר את מתקפות הכופרה כאיום על הביטחון הלאומי והוסיפו כי ה-NSA החלה לאסוף מודיעין על קבוצות עברייני סייבר הפועלות משטחה של רוסיה.^[16] באוקטובר הודיעו בכירים כי תשתיות המחשוב של קבוצת עברייני הכופרה REvil וכן האתר של הקבוצה הושבתו בעקבות מבצע המשותף ל-FBI, לפיקוד הסייבר האמריקני ולגופי אכיפה של מדינות בעלות ברית.^[17] כמו כן, הודיעו בכירים בהולנד ובבריטניה כי בכוונת ממשלותיהן לאפשר לגופי הביטחון והמודיעין להגיב ולשבש את פעילותם של עברייני כופרה.^[18]

פעילות בזירה הבין-לאומית. ביוני פרסמו מנהיגי מדינות ה-G7 הצהרה שבה הביעו את מחויבותן להיאבק באתגר מתקפות הכופרה העולמי. כחלק מכך, קראו המנהיגים למדינות לפעול נגד עברייני כופרה הפועלים משטחן והודיעו כי יראו בהן אחראיות לפעילותם.^[19] באוקטובר קיים הבית הלבן וועידה בין-לאומית וירטואלית בהשתתפות שרים מכ-30 מדינות, ביניהן מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה, יפן הודו, ברזיל ודרום קוריאה. במסגרת הוועידה התחייבו המדינות המשתתפות להיאבק בהלבנת כספים, לעודד שמירה על היגיינת סייבר במגזר הפרטי, להיאבק בשימוש הבלתי חוקי במטבעות דיגיטליים, לחקור ולהגיש כתבי אישום כנגד עברייני כופרה ולהפעיל לחץ דיפלומטי על מדינות המעניקות חסות למתקפות כופרה.^{^[20]}

קידום שיטות עבודה מומלצות והגיינת סייבר. במרץ מינתה הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) מתאמים ויועצי סיכונים שמטרתם לסייע לגופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה (State level) להטמיע שיטות עבודה מומלצות ולהשתמש בשירותים פדראליים להגנה על שירותים ותשתיות חיוניות מפני מתקפות כופרה.^[21] ביוני השיקה CISA כלי להערכת מוכנותם של ארגונים להתמודדות עם מתקפות כופרה על מערכות IT ו-OT (RRA).^[22] ה-RRA מדרג את מידת המוכנות של הארגונים לפי קטגוריות ומדריך אותם כיצד לבצע הערכת סיכונים ולהטמיע שיטות עבודה מומלצות.^{^[23]} באוגוסט פרסמה CISA מסמך קווים מנחים בנושא ההתגוננות מפני דליפות מידע שמקורן במתקפות כופרה, המנחה ארגונים לנהל גיבויים, לנסח תכניות תגובה לתקריות סייבר, לטפל בחולשות במכשירי קצה הפונים אל האינטרנט ועוד.^[24]

לנוכח הרווחיות הגוברת של מתקפות הכופרה, ניתן להעריך כי צפויה עלייה במספרן וכי עברייני כופרה צפויים לאמץ שיטות מתוחכמות יותר להפצתן, כגון שימוש נרחב בשרשאות אספקה כווקטור תקיפה. כמו כן, ניתן להעריך כי השימוש בכופרה צפוי לעלות לנוכח גלי תחלואה נוספים של נגיף הקורונה, הצפויים להגביר את מגמת העבודה מרחוק ולנוכח חיוניות מערכת הבריאות, הצפויה להעלות את ערכה כמטרה עבור התוקפים. ניכר כי שיתוף פעולה בין-לאומי המתמקד בשיבוש תשלומי כופר, אכיפה והבאתם של עברייני כופרה לדין עשוי לרשום הישגים במאבק, אולם קיימת אפשרות כי עברייני כופרה יעברו להתמקד במטרות קטנות, כגון עסקים קטנים ובינוניים, זאת במטרה להימנע מתגובה של גופי האכיפה. לבסוף, פעילות זו לא צפויה לתת מענה למתקפות כופרה המתקיימות משטחן של מדינות שאינן לוקחות חלק בשיתופי פעולה אלו, כגון רוסיה ואיראן.

איומי סייבר על שרשראות אספקה

במהלך 2021 גבר השימוש הזדוני בשרשראות אספקה כנקודת פריצה לארגונים ולגופי ממשלה המנצלת את אמון הלקוחות בספקים ובנותני שירותים. רבים מהקמפיינים המתמקדים בשרשראות אספקה התמקדו בחברות IT, יצרניות תוכנה, חברות תקשורת וספקיות שירותי אינטרנט במטרה להשיג גישה למידע השייך ללקוחותיהן או להסתנן לרשתות לקוחותיהן. על פי דו"ח איומי הסייבר השנתי של חברת CrowdStrike שפורסם בספטמבר, כ-40% מתקיפות הסייבר מטעם מדינות התמקדו בענף התקשורת.^[25] כמו כן, רבות מתקיפות אלו יוחסו לקמפיינים נרחבים לריגול סייבר ולגניבת מידע רגיש, בעוד שאחרות יוחסו לניסיונות להפיץ כופרות במסווה של עדכוני תוכנה.

מתחילת השנה בוצעו מאמצים רבים מצד הממשל האמריקני לחקור את היקפו ואת השלכותיו של קמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds, שנחשף בדצמבר 2020. במסגרת מאמצים אלו, נמצא כי קבוצת ההאקרים APT29 הפועלת בחסות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR) התמקדה בסוכנויות פדראליות של הממשל במטרה לאסוף מודיעין בנושא מדיניות המודיעין המסכל של ארה"ב, מידע הקשור לנגיף הקורונה ומידע בנושא הסנקציות האמריקניות על רוסיה. כמו כן, פרצה קבוצת APT29 לחברות IT ואבטחת סייבר ביניהןFireEye, CrowdStrike, Mimecast ועוד, במטרה לאסוף מידע על מדיניות תגובה לתקריות סייבר, וכלי פריצה המשמשים לבדיקות חדירוּת במטרה לחמוק מגילוי במהלך תקיפות סייבר עתידיות.^[26]

תקריות בולטות נוספות שזכו להד תקשורתי ובהן נגנב מידע רב ונגרם נזק היו קמפיין הריגול הנרחב שהתמקד בשרתי Microsoft Exchange שנחשף במרץ ויוחס לקבוצת ההאקרים הסינית Hafnium,^{^[27]} הפריצה לחברת SITA המספקת שירותי IT לחברות רבות בתעשיית התעופה המסחרית,^[28] והפריצה לחברת ה-IT האמריקנית Kaseya שהובילה להדבקת מאות מלקוחותיה בכופרה.^[29] באוקטובר הודיעה מיקרוסופט כי זיהתה קמפיין ריגול סייבר נרחב שהחל במאי 2021 והתמקד בחברות להפצת פתרונות טכנולוגיים ובשרשראות אספקה של שירותי ענן (Resellers) בארה"ב במטרה לקבל גישה ללקוחות קצה כגון גופי ממשלה, מכוני מחקר ועוד.^[30]

לנוכח העלייה במספר מתקפות הסייבר על שרשראות אספקה, פעלו ממשלות, בראשן הממשל האמריקני, וחברות הטכנולוגיה במספר מישורים.

ניסוח הגדרות ותקנים לפיתוח תוכנות מאובטח. במאי חתם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית (ראו עמ' 22), המנחה את מזכיר מחלקת המסחר ואת ראש המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) לנסח תקנים, תהליכים ושיטות להערכת אבטחת תוכנה ותהליכי פיתוח מאובטח וכן לפתח כלים להערכת מידת עמידתן של יצרניות תוכנה בשיטות עבודה מומלצות.^[31] בכירי ממשל טענו כי מטרתו היא להוביל לצמיחה בשוק התוכנות המאובטחות באמצעות קביעת תקנים ושימוש בכוח הרכש שלו.^{^[32]} בחודשים יוני ויולי פרסם NIST מדריך המגדיר מחדש תוכנות חיוניות,^[33] ומדריך המגדיר את צעדי האבטחה המומלצים עבור תוכנות אלו.^[34] באוגוסט, הנחה המשרד לניהול ולתקציב (OMB)^[35] שבבית הלבן את גופי הממשל הפדראלי לזהות תוכנות חיוניות מקומיות (on-premise) שבשימושן או שבכוונתן לרכוש ולהטמיע את צעדי האבטחה המפורטים במסמך הקווים המנחים של NIST בתוך 12 חודשים.^{^[36]}

הפצת קווים מנחים ושיטות עבודה מומלצות. בפברואר פרסם NIST את מסמך הקווים המנחים SP 800-172, שמטרתו לסייע לחברות קבלן המאחסנות מידע ממשלתי רגיש ובלתי מסווג להתמודד עם מתקפות סייבר מטעם מדינות. המסמך כולל הנחיות בנושא התקנת מערכות החסינות מפני ניסיונות פריצה ובנושאי בקרת גישה, מוּדעוּת והכשרת כוח אדם, ניהול תצורה, תגובה לתקריות ועוד.^[37] במאי פרסם המכון עדכון למסמך SP-800-161, העוסק בשיטות מומלצות לניהול סיכוני סייבר על שרשראות אספקה וכולל בקרות ואסטרטגיות לניהול סיכונים וכן דרכים לשלבן בתהליכי ניהול סיכונים ארגוניים.^{^[38]} כמו כן, פרסם המכון קווים מנחים שמטרתם לסייע ליצרני תוכנות לבדוק את קוד המקור שלהן. המסמך קורא ליצרני תוכנות לבצע מידול איומים, בדיקות קוד אוטומטיות, ניתוח קוד סטטי ודינמי, ועוד.^[39] באוגוסט קיים הבית הלבן פגישה בהשתתפות עשרות בכירים ומנכ"לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות, במהלכה קרא הנשיא ביידן לחברות לסייע לממשל האמריקני בניסוח קווים מנחים לשיפור אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה.^[40]

תגובות לתקריות סייבר שמקורן בשרשראות אספקה. כחלק מהתגובה לקמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds, פרסמו גופי ממשלה וחברות רכיבים ותוכנות שמטרתם לסייע לארגונים לזהות סממנים לפריצה (IoCs).^[41] בפברואר הודיעה מיקרוסופט כי תאפשר שימוש חינמי ברכיב ה-CodeQL ששימש אותה לסריקת קוד מקור אחר IoCs בתוכנת Orion של SolarWinds.^[42] במרץ השיקה CISA את תוכנת CHIRP,^{^[43]} לאיסוף ראיות ולזיהוי הדלתות האחוריות שאותרו בעדכון תוכנת Orion.^[44] כמו כן, פרסמו מיקרוסופט ו-FireEye מידע בנושא הנוזקות שאותרו במסגרת חקירת הקמפיין.^[45] באפריל פרסמו CISA ופיקוד הסייבר האמריקני דו"ח הערכת נוזקות, הכולל דגימות של שמונה נוזקות ששימשו לצורך הקמפיין.^{^[46]}

על פי נתוני הסוכנות לאבטחת מערכות מידע ורשתות של האיחוד האירופי (ENISA), מעל ל-50% ממתקפות הסייבר על שרשראות אספקה שאירעו בין ינואר 2020 ליוני 2021 יוחסו להאקרים שפעלו בחסות מדינות.^[47] מידת הצלחתן של מתקפות אלו צפויה לשמש דוגמה גם עבור עברייני סייבר והצעדים הננקטים לשיפור אבטחת הסייבר של רשתות ארגוניות צפויים להפוך את שרשראות האספקה לווקטור התקיפה המועדף על גורמים זדוניים. לנוכח מגמה זו, נראה כי הקו המנחה בגיבוש המענים הקיימים הוא הניסיון להגביר את מודעותם של ארגונים לאיומים ברמת שרשרת האספקה, לעודד הטמעת שיטות עבודה מומלצות לפיתוח מאובטח ולהצמיח את שוק התוכנות המאובטחות.

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

במהלך 2021 אירעו מספר תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות, ביניהן תקיפות על מתקני מים בארה"ב ומערכות לייצור חשמל בהודו וכן מתקפות על מערכות IT של חברות המפעילות תשתיות חיוניות. כמו כן, נחשפו תקיפות סייבר שאירעו בשנים האחרונות והתמקדו בענפי תשתיות חיוניות במטרה לגרום לחבלה.

תקיפות סייבר בולטות שאירעו השנה כוללות ניסיונות לפרוץ למערכות מתקני מים בפלורידה בפברואר,^[48] ולמתקן לטיהור מי שפכים בקליפורניה ביוני.^[49] שתי התקיפות התמקדו בתוכנות TeamViewer ובמערכות הפעלה מיושנות על מנת להשתלט על תחנות עבודה במטרה לשנות את ההרכב הכימי של המים ולשבש תהליכים לטיהור מי שופכין. אירוע בולט נוסף היה מתקפת הכופרה על מפעילת צינורות הדלק האמריקנית Colonial Pipeline שהתמקדה במערכת התשלום של החברה ואילצה אותה להשבית פעילותה (ראו עמ' 4).

בפברואר הודיעה חברת Recorded Future כי האקרים סינים שתלו נוזקות בתחנות משנה להמרה חשמלית ממתח עליון^{^[50]} ובתחנות כוח פחמיות ברחבי הודו, והובילו להשבתת החשמל לכ-20 מיליון תושבי העיר מומביי (Mumbai) באוקטובר 2020.^{^[51]} בנובמבר פרסמה הנציבות לסקירת היחסים הביטחוניים והכלכליים של ארה"ב וסין (USCC),^{^[52]} המייעצת לקונגרס האמריקני, את הדו"ח השנתי שלה, לפיו האקרים השייכים לצבא סין תקפו עשר תחנות חשמל ושני נמלי ים בהודו בעקבות עימותי גבול בין שתי המדינות.^[53]

במטרה להיערך ולתת מענה לאיומים פעלו ממשלות, ובראשן הממשל האמריקני, במטרה להציג תכניות ופתרונות וכן דרישות אבטחת סייבר חדשות ממפעילי תשתיות חיוניות ומערכות לבקרה תעשייתית (ICS). התכניות, הפתרונות והמענים מחולקים על פי ענפי התשתיות החיוניות.

ענף ייצור ואספקת החשמל. באפריל הכריזה מחלקת האנרגיה האמריקנית על תכנית מרוכזת, שנמשכה כ-100 ימים, לשיפור הגנת הסייבר על רשת החשמל הלאומית והגנת הסייבר של שרשראות האספקה שלה. במסגרת התכנית זיהו מחלקת האנרגיה והמחלקה לביטחון המולדת מערכות ICS ו-OT החשופות לאיומי סייבר וקראו למפעילי תשתיות לזהות פערים וחולשות אבטחה וכן לזהות פתרונות אבטחה פוטנציאליים. כמו כן, התכנית כללה מתן תמריצים עבור חברות חשמל ומפעילות תשתיות חשמל להתקין תוכנות וציוד מתקדם לניטור הרשת, לשתף מידע עם הממשל ולזהות מערכות ואתרים חיוניים, שהפגיעה בהם עלולה להוביל לפגיעה נרחבת בתפקוד הרשת.^[54] בנוסף, אפשרה התכנית לחברות ומפעילות תשתיות חשמל קטנות, הפועלות באזורים כפריים, להגיש בקשה למימון ממשלתי עבור כיסוי עלויות מערכות האבטחה החדשות.^{^[55]}

ביוני הודיעה סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), כי התכנית נחלה הצלחה וכי היא תשמש דוגמה למהלכים דומים לשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות נוספות, כגון מתקני מים וצינורות גז ונפט.^[56] במאי הודיע הבית הלבן כי יקים קרן בסך 20 מיליארד דולר שתשמש לשדרוג וחידוש תשתיות חשמל ולשיפור אבטחת הסייבר שלהן. על פי ההודעה, גופי ממשלה מקומיים רשאים להגיש בקשה למענק תוך התחייבות לרכישה ולהתקנת מערכות לניטור ולהגנה מפני איומי סייבר על מערכות IT ו-OT.^{^[57]}

ביולי, הודיעה ממשלת הודו כי בכוונתה להטמיע מערכות לייצור חשמל, המסוגלות להתנתק אוטומטית מרשת החשמל העיקרית בעת אירועי סייבר (Islanding systems) על מנת להמשיך לספק חשמל לערים גם במקרים של השבתת רשת החשמל העיקרית.^[58]

ענף המים וטיהור השופכין. באוקטובר פרסמו גופי מודיעין ואכיפה אמריקניים אזהרה מפני איומי סייבר על מערכות IT ו-OT בענף המים והביוב, המנחה מפעילי תשתיות בענף להשתמש בסיסמאות קשות לניחוש ובמנגנוני אימות רב-שלבי, להעלות את מוּדעוּת עובדיהם למתקפות דיוג, לעדכן באופן שנתי תכניות תגובה לתקריות סייבר ולדווח על תקריות סייבר לרשויות.^{^[59]} בנובמבר הודיעה ראשת CISA, ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), כי בכוונת הסוכנות לקיים מהלך מרוכז לשיפור אבטחת הסייבר של ענף המים, הכולל חידוש תשתיות ומערכות מיושנות, שיפור היכולת לזהות סיכונים ושיפור חסינות הסייבר של הענף.^[60]

ענף צינורות הדלק והגז. בעקבות מתקפת הכופרה על Colonial Pipeline שאירעה במאי, הודיע הממשל האמריקני על שורת דרישות אבטחת סייבר חדשות עבור מפעילות צינורות דלק וגז. במאי הנחתה המחלקה לביטחון המולדת את מפעילות צינורות הגז והדלק לדווח ל-CISA על תקריות סייבר במערכותיהן תוך 12 שעות מרגע גילוין; למנות מתאם אבטחת סייבר שיהיה אחראי לתיאום אבטחת הסייבר של החברה מול המחלקה לביטחון המולדת; ולדווח למחלקה בתוך 30 יום על מצב עמידתן בדרישות אבטחת הסייבר של הרשות לאבטחת התחבורה (TSA).^[61] ביולי פרסמה ה-TSA דירקטיבת אבטחת סייבר המנחה מפעילות צינורות גז ודלק ליישם צעדים שונים לאבטחת מערכות IT ו-OT, לנסח תכניות לחזרה לשגרה לאחר אירועי סייבר ולסקור את ארכיטקטורת הרשת ואבטחת הסייבר שלהן. הדירקטיבה, שלא פורסמה במלואה לציבור, קיבלה תוקף משפטי של רגולציה.^[62]

ענף התחבורה. באוקטובר הודיע מזכיר המחלקה לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס (Alejandro Mayorkas), כי בכוונת משמר החופים האמריקני לשלוח מומחי אבטחת סייבר לנמלי ים במטרה לפקח על תכנון תכניות אבטחת הסייבר שלהם וכי מעל ל-2,300 ארגונים בענף התחבורה הימית יחויבו לשלוח את תכניות אבטחת הסייבר שלהם למשמר החופים ולתקן חולשות אבטחה.^[63]

בדצמבר פרסמה ה-TSA דירקטיבה מחייבת המנחה מפעילות רכבות משא ונוסעים למנות מתאם לענייני אבטחת סייבר; לדווח ל-CISA על תקריות סייבר בתוך 24 שעות מרגע גילוין; לבצע הערכה וסריקת חולשות בתוך 90 יום מכניסת הדירקטיבה לתוקף; ולנסח תכנית תגובה לתקריות סייבר בתוך 180 יום.^[64]

לסיכום, ניכר כי תשתיות חיוניות נמצאות במוקד האיום הן מצד מדינות המעורבות בסכסוכים ועימותים והן מצד עברייני סייבר, ביניהם עברייני כופרה. נראה כי מהלכיו של הממשל האמריקני לשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות ושירותים חיוניים מתבססים על ניסוח דרישות אבטחת סייבר, מתן תמריצים להתקנת מערכות ואמצעי הגנה והקמת קרנות פדראליות שמטרתן לסייע למפעילי תשתיות חיוניות במימון התקנת אמצעי הגנה, חידוש והחלפת מערכות מיושנות. כמו כן, נדמה כי בענפי תעשייה שחוו תקיפות סייבר משמעותיות, שם הממשל דגש על דרישות רגולטוריות בעלות תוקף משפטי מחייב, בעוד שבענפים אחרים שם הממשל לפי שעה דגש על צעדים וולונטריים.

השפעה, הסתה והטיית דעת קהל

שנת 2021 התאפיינה בשלוש מגמות מרכזיות בתחום ההשפעה והטיית דעת הקהל: הפצת מידע כוזב לשם פגיעה בחוסנם של חברות ומשטרים דמוקרטיים; הפצת מידע כוזב סביב התפשטות נגיף הקורונה; שימוש בטכנולוגיות חדשות לצרכי השפעה.

הפצת מידע כוזב לשם פגיעה בחוסנם של חברות ומשטרים דמוקרטיים. בדומה לעבר, במהלך השנה פרסמו גופי מודיעין במדינות המערב אזהרות מפני ניסיונות זרים להתערב בתהליכי בחירות באמצעות הפצת מידע כוזב, הכפשה ויצירת שסעים חברתיים. מגמה זו התאפיינה במתקפות דיוג במטרה להשתלט על חשבונות דוא"ל של פוליטיקאים ומקבלי החלטות, מבצעי Hack & Leak ושימוש בחשבונות מזויפים ובבוטים ברשתות החברתיות על מנת להפיץ נרטיבים שקריים ותכנים כוזבים, מסיתים ומפלגים. במרץ, הודיע משרד ראש המודיעין הלאומי האמריקני (ODNI) כי רוסיה ואיראן פעלו להתערב בבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 2020.^{^[65]} בנובמבר הגישה מחלקת המשפטים האמריקנית כתב אישום כנגד שני אזרחים איראניים בגין מעורבות בבחירות. בכתב האישום נקבע כי השניים פרצו למאגרי מידע של בוחרים, שלחו לבוחרים הודעות דוא"ל מאיימות וכן ניסו לפרוץ לאתרים המציגים מידע הקשור לבחירות ולחברות מדיה במטרה להפיץ מידע כוזב.^{^[66]} במרץ, במאי ובספטמבר, האשימו בכירים גרמניים את רוסיה באחריות לקמפיין תקיפות דיוג שהתמקד בפוליטיקאים ובמחוקקים במדינה,^{^[67]} ובקמפיין הכפשה שהתמקד בראשת מפלגת הירוקים והמועמדת לבחירות, אנלנה ברבוק (Annalena Baerbock).^{^[68]}

כמו כן, פעלו גורמים זרים ומדינות לנצל אירועים בלתי צפויים במסגרת מבצעי השפעה, דבר הממחיש את גמישותם של מבצעים אלו. בהקשר זה ראוי לציין את פריצת תומכי נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ לבניין הקונגרס שאירעה בינואר. אירוע זה נוצל על ידי גופי תקשורת ותעמולה וכן פעילים שפעלו בחסות רוסיה, סין ואיראן במטרה להפיץ מידע כוזב ונרטיבים שמטרתם לפגוע באמון הציבור בדמוקרטיה ולשסותו לאלימות.^{^[69]}

הפצת מידע כוזב סביב התפשטות נגיף הקורונה. בהשוואה לשנת 2020, מרבית המידע הכוזב שהופץ במסגרת מבצעי ההשפעה השונים התמקד בחיסוני הקורונה. המדינה הבולטת ביותר במעורבותה במבצעים אלו הייתה רוסיה שפעלה לקדם את מכירת חיסון הספוטניק 5 מתוצרתה תוך הפצת מידע כוזב בנושא מחירם ויעילותם של חיסונים שפותחו במדינות אחרות. בינואר, הודיעה הסוכנות האירופית לתרופות (EMA)^{^[70]} כי תכתובות דוא"ל בנושא תהליך אישור החיסונים נגנבו וכל הנראה עברו מניפולציה בטרם פרסומם על מנת לפגוע באמון הציבור בחיסונים.^{^[71]} במרץ הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי זיהתה אתרי חדשות וחשבונות טוויטר מזויפים שפעלו בחסות שירותי המודיעין של רוסיה והפיצו מידע כוזב בנושא יעילות החיסונים לנגיף.^{^[72]}

במקביל, נמשכו הניסיונות להפיץ מידע כוזב בנושא משבר הקורונה במטרה להגביר מתחים ושסעים חברתיים ולפגוע במעמדן הדיפלומטי של מדינות. באוגוסט, חשפה חברת Recorded Future כי פעילים רוסים הפיצו מידע כוזב בקרב חוגי הימין הקיצוני בארה"ב לפיו גורמים בקהילה המוסלמית בארה"ב קראו לקהילה להפיץ את נגיף הקורונה במדינות המערב;^{^[73]} בספטמבר, זיהתה חברת FireEye כי קמפיין השפעה המאשים את ארה"ב ביצירת נגיף הקורונה ובהפצתו ומזוהה עם האינטרסים של סין, התרחב לקהלי יעד חדשים והחל להפיץ מידע כוזב בשפות בהן טרם התמקד בעבר.^{^[74]}

שימוש בטכנולוגיות חדשות לצרכי השפעה. בינואר, הזהיר מנכ"ל Apple, טים קוק (Tim Cook) כי שימוש באלגוריתמים לצורך התאמת תכנים למשתמשים על פי תחומי העניין שלהם עלול להוביל לתפוצת מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה נרחבת.^{^[75]} כמו כן, זיהתה חברת Graphika, העוסקת במחקרי הרשת החברתית, רשת חשבונות טוויטר שנוצרו באופן מלאכותי באמצעות רשתות GAN^{^[76]} והפיצו טקסטים שנוצרו באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית במטרה להטות את דעת הקהל בבלגיה ולשפר את תדמיתה של חברת התקשורת הסינית Huawei במדינה.^{^[77]} בתוך כך, נרשמה השנה עלייה בשימוש בקטעי מדיה מלאכותיים מסוג Deepfake. במרץ הזהיר ה-FBI כי סין ורוסיה החלו להשתמש בטכנולוגיית Deepfake ובתמונות וטקסטים שנוצרו על ידי רשתות GAN.^{^[78]} באפריל פרסמה חברת Recorded Future מחקר שבו זיהתה עלייה בפרסום ובביקוש לטכנולוגיות Deepfake ברשת האפלה.^{^[79]}

בעוד שמרבית מבצעי ההשפעה שנצפו השנה הסתמכו על שיטות "מסורתיות" למניפולציה של מידע, מגמת השימוש בבינה מלאכותית לצורכי השפעה צפויה להתגבר משמעותית בשנים הקרובות.

בניסיון להתמודד עם מבצעי השפעה, פעלו גופי ממשלה וצבא וכן חברות המדיה החברתית במטרה לסכל ולחסום פעילות הפצת מידע כוזב. במרץ, הודיע ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר האמריקני, גנרל פול נקסונה, כי פיקוד הסייבר קיים עשרות מבצעים במטרה לחסום ולשבש ניסיונות זרים להתערב בבחירות לנשיאות ארה"ב.^{^[80]} ביוני הודיעה מחלקת המשפטים כי השתלטה על עשרות דומיינים של אתרים איראניים, שהפיצו מידע כוזב בנושא הקורונה והכפישו מקבלי החלטות אמריקניים.^{^[81]}

ניסיונות לחסום מידע כוזב נרשמו גם מצד חברות המדיה החברתית. בינואר הסירו פייסבוק וטוויטר עשרות אלפי חשבונות של פעילי ימין קיצוני בארה"ב בעקבות פריצת תומכי הנשיא לשעבר טראמפ לבניין הקונגרס ובגין הפצת מידע כוזב בנושא הבחירות והסתה לאלימות.^{^[82]} במאי הקימה פייסבוק מרכז ייעודי שמטרתו לנטר ולהסיר מידע כוזב ומסית שהופץ על רקע מבצע "שומר חומות".^[83] באוגוסט הסירה החברה מאות חשבונות אינסטגרם ופייסבוק שנפתחו על ידי פעילים רוסים תוך התחזות לחברת השיווק הבריטית Fazze והפיצו מידע כוזב ומאמרים מזויפים בנושא חיסוני הקורונה מתוצרת Pfizer ו-AstraZeneca.^{^[84]}

לצד פעילות זו, נשמעו ביקורות על ההיערכות וההתמודדות של גופי האכיפה ושל חברות המדיה החברתית עם איומי השפעה ותודעה. בפברואר דרשו נציגי בית הנבחרים האמריקני מנציגי גוגל, פייסבוק וטוויטר למסור מידע בנושא דרכי התמודדותן עם תפוצת מידע כוזב בנושא חיסוני הקורונה.^{^[85]} במרץ קראו 12 תובעים כלליים ממדינות ארה"ב לחברות המדיה החברתית להגביר את מאמציהן להסיר ולחסום מידע כוזב בנושא החיסונים וטענו כי הן אינן אוכפות את מדיניותן, האוסרת על כך.^{^[86]} כמו כן, בעקבות הבחירות לנשיאות ארה"ב, הודיעה CISA כי עיסוקה בהפרכת מידע כוזב במהלך הבחירות הוביל לפגיעה בתמיכה הציבורית בה. לפיכך, הודיעה הסוכנות כי בכוונתה להעריך מחדש את תפקידה ופעילותה במסגרת המאבק במידע כוזב.^{^[87]}

ייצוא טכנולוגיות סייבר התקפיות

במהלך השנה זכה נושא הפיקוח על ייצוא טכנולוגיות דו-שימושיות בהקשרי מוצרי סייבר התקפיים לשיח ציבורי נרחב. למעשה, 2021 היוותה שנת שיא במגמת חשיפת השימוש ביכולות סייבר התקפיות לצרכי מעקב וריגול וכללה חשיפות רבות בתקשורת בשיתוף גופי חברה אזרחית ואקדמיה. חשיפות אלה כללו ניתוח כלי סייבר התקפיים ושיטות איסוף מודיעיני כנגד טרור ופשיעה, וטענות כי הן שימשו ממשלות למעקב וריגול אחר גורמים פוליטיים ואזרחיים.

השיח הציבורי בנושא העלה דילמות בקרב מדינות שונות בנושא האיזון שבין צמיחה כלכלית וחיזוק קשרי חוץ למול הפוטנציאל לפגיעה בזכויות האדם והאזרח, וכן הוביל למתחים בין מדינות אשר התגלה כי ריגלו אחר בכירים במדינות אחרות באמצעות טכנולוגיות אלו.

כחלק מניסיונות ההתמודדות והמענה החלו להתגבש מספר יוזמות לגיבוש נורמות בין-לאומיות וכן הטלת סנקציות ורגולציה בנושא ייצוא טכנולוגיות דו-שימושיות, הכוללות יכולות סייבר התקפיות.

ניסוח נורמות בין-לאומיות. באוגוסט פרסמו מומחים לזכויות אדם של האו"ם הצהרה, שבה קראו למדינות לעצור זמנית העברה ומכירת טכנולוגיות מעקב למדינות אחרות עד לניסוחה של מסגרת רגולציה בין-לאומית שתמנע את השימוש בהן לצורך פגיעה בזכויות אדם. מחברי ההצהרה התייחסו לפרשת החברה הישראלית NSO שהואשמה על ידי ארגוני זכויות אדם בסיוע למעקב אחר עיתונאים ופעילי זכויות אדם, וקראו לחברה לפרסם את תוצאות הבדיקות שערכה בנושא השימוש בטכנולוגיה שלה לצורך הפרת זכויות אדם. כמו כן, קראו המומחים לישראל לחשוף אילו צעדים ביצעה על מנת להעריך את עסקאות הייצוא של החברה.^{^[88]} בדצמבר הכריזו ארה"ב, אוסטרליה, דנמרק ונורבגיה, על יוזמת בקרת הייצוא וזכויות האדם,^{^[89]} להגבלת הייצוא של טכנולוגיות דו-שימושיות, המשמשות משטרים אוטוריטריים לצורך מעקב, יירוט תקשורת וריגול אחר יריבים פוליטיים, עיתונאים, פעילי זכויות וקהילות מיעוטים. על פי הודעת הבית הלבן, בכוונת המדינות המשתתפות ביוזמה לנסח מדריך וולונטרי, הכולל קריטריונים שיסייעו למדינות להחליט האם להעניק רישיונות לטובת ייצוא טכנולוגיות דו-שימושיות.^{^[90]} כמו כן, תשתף ארה"ב פעולה עם בעלות בריתה במטרה לשתף שיטות עבודה מומלצות ומידע בנושא סיכונים הנובעים מטכנולוגיות דו-שימושיות. היוזמה זכתה לתמיכתן של בריטניה, קנדה, צרפת והולנד.^{^[91]}

הטלת סנקציות. בספטמבר הודיעה נציבות המסחר הפדראלית האמריקנית (FTC)^{^[92]} לראשונה כי היא מחרימה את החברה האמריקנית Support King,^{^[93]} העומדת מאחורי אפליקציית המעקב SpyFone ואוסרת עליה למכור, לקדם, להציע או לפרסם טכנולוגיות מעקב. במקביל הודיעה הנציבות כי תפעל להחרים יצרניות של אפליקציות מעקב המפרות את הזכות לפרטיות ועוברות על החוק.^{^[94]} בהמשך, פרסמה מחלקת המסחר הוראה חדשה לפיה חברות אמריקניות יידרשו לקבל רישיון מיוחד בטרם יוכלו לייצא כלי פריצה ואמצעי סייבר התקפיים לממשלות ואזרחי מדינות, המהוות איום לביטחונה הלאומי של ארה"ב. בנובמבר הגדירה המחלקה את חברת NSO וחברת Candiru הישראליות כחברות שפעילותן מנוגדת לאינטרס הלאומי האמריקני ומטילה עליהן סנקציות. כמו כן, הטילה המחלקה סנקציות על החברה הסינגפורית Coseinc,^{^[95]} בגין סחר ביכולות סייבר התקפיות ועל החברה הרוסית Positive Technologies, בגין חשד לסיוע לביצוע תקיפות סייבר על מטרות אמריקניות.

הסנקציות מחייבות חברות אמריקניות לקבל רישיון ייצוא במטרה לייצא טכנולוגיות ורכיבים מתוצרת אמריקנית לחברות.^{^[96]} כמו כן, הודיעה המועצה האמריקנית לביטחון לאומי כי פעילותה של NSO ומוצריה מהווים סיכון לדיפלומטים אמריקניים ואיום של מודיעין מסכל.^{^[97]}

רגולציה. ביוני, פרסם האיחוד האירופי עדכון לרגולציה 428/2009 המגבילה ייצוא טכנולוגיות דו-שימושיות, הכולל מגבלות נוספות על ייצוא טכנולוגיות המשמשות למעקב אחר אזרחים. על פי המגבלות, ייצוא של טכנולוגיות מעקב יחייב קבלת רישיון מיוחד. כמו כן, הרגולציה מתירה למדינות החברות באיחוד להטיל מגבלות על טכנולוגיות נוספות בהינתן חשד שהן עלולות לשמש לפגיעה בזכויות אדם. בנוסף, חברות המייצאות את הטכנולוגיות יידרשו לדווח לרשויות אם עלה החשד שהן עלולות לשמש להפרת זכויות אדם. עדכון הרגולציה נכנס לתוקף בספטמבר.^{^[98]} בנובמבר, צמצם משרד הביטחון הישראלי את רשימת המדינות אליהן חברות ישראליות יכולות לייצא טכנולוגיות סייבר התקפיות. מהלך צמצום הרשימה בא על רקע מגבלות הייצוא שהטילה מחלקת המסחר האמריקנית על החברות הישראליות NSO ו-Candiru, בגין השימוש שנעשה במוצריהן על מנת לעקוב אחר פוליטיקאים, פעילי זכויות אדם ועיתונאים.^{^[99]}

בתגובה לחשיפות הציבוריות ולמגבלות שהטילה ארה"ב על ייצוא טכנולוגיות סייבר התקפיות, החל תהליך של הגברת הפיקוח והגבלת תפוצתן של יכולות סייבר התקפיות. 2022 תהיה שנה בה ייבחן הצורך לנסח מערכת איזונים ובלמים שתפחית את הפגיעה האפשרית בצמיחה הכלכלית ובמחקר ופיתוח מחד, ותפחית את הפגיעה בזכויות אדם ואזרח מאידך.

ניסוח נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר

שנת 2021 התאפיינה בהמשך הניסיונות הבין-לאומיים להגדיר נורמות התנהגות במרחב הסייבר. התהליך המרכזי שהתנהל בחסות האו"ם, התאפיין בהגעה למספר הסכמות כלליות המהוות חזרה על הסכמות שהושגו בשנים קודמות. לצד זאת, פעלו מדינות במסגרת בריתות וקואליציות על מנת להגיע להסכמות ולהגדיר באופן עקיף קווים אדומים במרחב הסייבר.

במרץ פרסמה קבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם (OEWG),^{^[100]} האחראית לניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר, את דו"ח המסקנות הסופי שלה, שאימץ את מסקנות קבוצת המומחים של האו"ם (GGE)^{^[101]} משנים קודמות וקבעה כי החוק הבין-לאומי ואמנת האו"ם תקפים במרחב הסייבר. כמו כן, קבעו מחברי הדו"ח כי נורמות התנהגות מהוות קווים מנחים להתנהגות אחראית במרחב הסייבר ואינן תחליף למחויבויות ולזכויות של המדינות תחת החוק הבין-לאומי. מחברי הדו"ח קראו למדינות לזהות ולשקול צעדים בוני אמון באופן וולונטרי ולשתף פעולה ביישומם.^{^[102]}

ביוני הגישו נציגי 25 המדינות החברות בקבוצת ה-GGE למזכ"ל האו"ם את דו"ח מסקנות דיוני הקבוצה מהשנים 2021-2019, הקורא למדינות לאמץ צעדים בוני אמון במטרה למזער את הסיכוי לאי הבנות, להסלמה ולעימותים, להקים ערוצי תקשורת בין גורמי מדיניות וגורמים טכניים במטרה להפחית מתיחויות במרחב הסייבר וכן לפעול בשקיפות, לשתף מידע ועוד.

לבסוף, קראו מחברי הדו"ח להגביר את שיתופי הפעולה הבילטראליים והמולטילטראליים בין המדינות, להגביר את שיתוף עמדות המדינות בנושא נורמות, חוקים ועקרונות ובנושא יישומם, לנסח מנגנונים לשילוב בעלי עניין נוספים כגון גורמים מהשוק הפרטי, האקדמיה והחברה האזרחית ולעודד מחקר נוסף בנושאים בהם דן הדו"ח.^{^[103]}

ביוני קיימה מועצת הביטחון של האו"ם דיון רשמי ראשון בנושא אבטחת הסייבר ואיומי סייבר על תשתיות חיוניות. בדיון קראה שגרירת ארה"ב לאו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד (Linda Thomas-Greenfield), למדינות לכבד את הנורמות שנקבעו במסגרת דיוני קבוצות המומחים ולעמוד בהן. שגריר רוסיה לאו"ם, ווסילי נבנזיה (Vassily Nebenzia), קרא למדינות לנסח נורמות חדשות במסגרת אמנה מחייבת משפטית שתנוסח עד שנת 2023.^{^[104]} באוקטובר אירעה פריצת דרך חיובית בהסכמות בין המעצמות, במסגרתה ניסחו ארה"ב ורוסיה טיוטת החלטה של העצרת הכללית של האו"ם, הקוראת למדינות לנהוג על פי נורמות ההתנהגות האחראית במרחב הסייבר שהתקבלו במהלך פגישות קבוצות ה-GGE וה-OEWG.^{^[105]} בדצמבר אישרה מליאת האו"ם את ההחלטה.^[106]

במקביל פעלו מדינות על מנת להציב קווים אדומים במרחב הסייבר. ביוני הגישה בריטניה לקבוצת ה-GGE הצהרה בה הודיעה כי לפי עמדתה, החוק הבין-לאומי מאפשר למדינה שהותקפה במרחב הסייבר להגיב ללא מתן התרעה מוקדמת למדינה התוקפת. מטרת ההצהרה, שהוגשה לפני פגישת מנהיגי מדינות ה-G7, היא ככל הנראה לאותת ולהפעיל לחץ על יריבותיה של בריטניה במרחב הסייבר, כגון רוסיה, סין ואיראן.^{^[107]} באותו החודש, החלה קבוצת מומחים משפטיים מטעם ברית נאט"ו לנסח עדכון למדריך טאלין 2.0 בנושא יישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר שפורסם ב-2017. מטרת הפרויקט היא להגדיר התנהגות מקובלת במרחב הסייבר על מנת למנוע מיריבים אסטרטגיים כגון רוסיה, מלנצל את חוסר הוודאות בנושא יישום החוק הבין-לאומי לטובתם.^{^[108]}

לסיכום, לצד חוסר הסכמות בנושאים המהותיים, ניתן להעריך כי גיבוש אסטרטגיות מדינתיות לשימוש במבצעי סייבר התקפיים ושילובן עם מרכיבים אחרים של עוצמה לאומית במטרה לגבות מחיר מיריבים במרחב הסייבר, עשויים להוביל לגיבוש נורמות התנהגות שיאפשרו שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום התגובה למתקפות סייבר, הרתעה והענשת תוקפים.

איומי סייבר על מערכות חלל

במהלך שנת 2021 פעלו גופי צבא וביטחון, ובראשם מחלקת ההגנה האמריקנית, לצד יצרניות לוויינים וחברות הזנק במטרה להטמיע טכנולוגיות חדשות כגון מחשוב קוונטי, למידת מכונה ורשתות תקשורת 5G במערכות חלל ובלוויינים במטרה לשפר את ביצועיהם לצד חסינות הסייבר שלהם.

בינואר הודיעה הסוכנות לפיתוח החלל של מחלקת ההגנה האמריקנית (SDA),^[109] כי בכוונת המחלקה להציב רשת מחשבים קטנים במסלול הקפה נמוך (LEO) על מנת להגביר את יכולות העיבוד והמחשוב בחלל. מטרת הפרויקט היא לאפשר שימוש בלמידת מכונה בחלל על מנת להגביר את המוּדעוּת המצבית בחלל, את איסוף הנתונים על לוויינים של מדינות יריבות וכן לצורך קבלת החלטות.^[110] במאי זכתה חברת ההזנק האמריקנית Loft Orbital בחוזה של המרכז למערכות טילים וחלל (SMC),^{^[111]} הכפוף לחיל החלל האמריקני, לטובת פיתוח יכולות מחשוב קצה ועיבוד והטמעתן בלוויינים. במסגרת החוזה, החברה תפתח תוכנה המבוססת על למידת מכונה שמטרתה לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר על הלוויין באופן אוטונומי.^[112]

כמו כן, החלו גופים צבאיים וחברות טכנולוגיה לבחון את השימוש בטכנולוגיית רשתות ה-5G לטובת תקשורת בחלל. בפברואר פרסם ה-SMC בקשה למידע בנושא שימוש בטכנולוגיות רשתות הגישה לרדיו (RAN)^[113] עבור העברת נתונים מתחנות השליטה הקרקעיות ללוויין, וכן בנושא השימוש בארכיטקטורת Network Slicing במטרה להעביר נתונים במסגרת יישומים שונים בין החלל לקרקע.^{^[114]} במרץ חתמה לוקהיד מרטין על הסכם שיתוף פעולה עם חברת תקשורת הלוויינים Omnispace במטרה לבחון את השימוש ברוחב פס ובטכנולוגיית רשתות ה-5G בחלל ולאפשר למשתמשים לעבור בין רשתות לוויינים לרשתות קרקעיות בקלות.^{^[115]}

במאי הודיעה חברת ההזנק הבריטית Arqit כי תשתמש בכ-400 מיליון דולר שגייסה לטובת פיתוח ושיגור שני לוויינים שיתמכו בטכנולוגיית חלוקת מפתחות הצפנה קוונטית, המכונה QuantumCloud, שמטרתה להגן על ערוצי תקשורת. פתרון ה-QuantumCloud מייצר מספר בלתי מוגבל של מפתחות הצפנה סימטריים במכשיר הקצה של הלקוח ובכך מגן על ערוצי תקשורת מפני פריצה ודליפת מידע.^[116] בנובמבר פיתחה המעבדה הלאומית סנדיה (SNL),^{^[117]} הפועלת כחברת קבלן של מחלקת האנרגיה האמריקנית, חיישן קוונטי, שעשוי לשמש כמערכת ניווט חלופית במקומות בהם אין קליטת GPS עבור מערכות ניווט חיוניות ועבור מערכות ניווט הנמצאות מתחת לאדמה או מתחת לפני הים.^{^[118]}

לצד שילוב טכנולוגיות אלו, פעלו גופי ממשלה וצבא על מנת להגביר את שיתוף המידע והתיאום בין גופים צבאיים ובין המגזר הציבורי והפרטי. באפריל הודיע מפקד פיקוד החלל האמריקני, גנרל ג'יימס דיקינסון (James Dickinson), כי בכוונת הפיקוד להקים מרכז שישמש כפלטפורמה לשיתוף פעולה עם פיקודים ויחידות אחרות המתמקדות באבטחת סייבר, כגון פיקוד הסייבר, במטרה לאגם את פעילויות הגנת הסייבר על נכסי חלל בקרב כל גופי צבא ארה"ב.^{^[119]} בנובמבר הקימה CISA קבוצת עבודה-בין מגזרית הכוללת נציגים מגופי ממשלה ומחברות לוויינים, שמטרתה לבצע הערכות סיכוני סייבר על תשתיות חלל פדראליות ומסחריות. כמו כן, דווח כי CISA משתפת פעולה עם מחלקת ההגנה על מנת למנף השקעה בהגנה על מערכות חלל ביטחוניות גם עבור מערכות חלל מסחריות.^{^[120]}

לצד אלו, פועלים גופי צבא וממשלה וגופי מומחים לעדכן את הגדרתן של מערכות חלל ואת דרישות אבטחת הסייבר מיצרנים ומספקי שירותים. בספטמבר דווח כי המשרד לתקשורת לוויינים מסחרית של חיל החלל (CSCO),^{^[121]} פועל לעדכן את תכנית ה-IA-PRE,^{^[122]} הקוראת לספקי תקשורת לוויינים לעבור בדיקות אבטחת סייבר, למקד את הדרישות ולאפשר לספקים להציע פתרונות חדשניים לטובת עמידה בהן. מטרת המהלך היא להקל על הספקים לעמוד בדרישות תוך עידוד לחדשנות ולאיתור פתרונות חלופיים.^{^[123]} באוקטובר, קראו מומחי המרכז האמריקני לשיתוף וניתוח מידע בענף החלל (Space-ISAC),^{^[124]} לממשלות להגדיר לוויינים, משגרים, מתקנים לפיתוח וייצור לוויינים, ומערכות תקשורת ובקרה קרקעיות כתשתיות חיוניות. לדברי המומחים הגדרה זו תספק לחברות בענף החלל גישה למשאבים, כגון ייעוץ והדרכה ותסייע להם לשפר את אבטחת הסייבר של הענף.^{^[125]}

לסיכום, השנה פעלו גופי צבא וביטחון וכן חברות פרטיות על מנת להטמיע טכנולוגיות חדשות במערכות חלל ולשפר את ביצועיהם. טכנולוגיות אלו צפויות לתרום לחסינות הסייבר של מערכות החלל מחד, ומנגד הן צפויות להוביל להופעתם של איומים וסיכוני סייבר חדשים. לצד המאמץ הטכנולוגי, נראה כי מאמצים רבים הושקעו על מנת להגביר את התיאום ואת חילופי המידע בין גופי ממשלה וצבא לבין התעשייה במטרה לשפר את מידת אבטחת הסייבר והמוּדעוּת לאיומים על מערכות אלו.

איומי סייבר על ענף התעופה

במהלך השנה נרשמה עלייה במספר מתקפות הסייבר על ענף התעופה ברחבי העולם, ביניהן מתקפות כופרה ששיבשו את פעילותן של יצרניות מטוסים ומתקפות על שרשראות האספקה של חברות תעופה אזרחית שהובילו לדליפת מידע אישי של לקוחותיהן.

בינואר הודיעה יצרנית המטוסים הפרטיים Dassault Falcon Jet כי חוותה מתקפת כופרה שאירעה בדצמבר 2020 ובמסגרתה דלף מידע אישי של עובדיה.^[126] במרץ דיווחו חברות תעופה בבריטניה, בפינלנד, בהודו, בניו זילנד ובמלזיה כי מידע השייך ללקוחותיהן דלף במסגרת פריצה לחברת SITA, המספקת שירותי IT לחברות תעופה אזרחית רבות.^[127] במאי הודיעו שורת חברות תעופה כי נאלצו לבטל ולדחות טיסות בעקבות מתקפת סייבר שמקורה בחברת Sabre, המספקת שירותי IT המשמשים לרכישת כרטיסי טיסה, תהליכי Check in לטיסות ועלייה למטוס.^[128]

לנוכח האיומים, הזהירו ארגונים בין-לאומיים מפני אתגרים העומדים בפני קידום חסינות הסייבר של הענף. באפריל פרסם הפורום הכלכלי העולמי (WEF) דו"ח בנושא חסינות הסייבר של ענף התעופה העולמי, הכולל תובנות בנושא סיכוני ואיומי סייבר על ענף התעופה. על פי הדו"ח, משבר הקורונה הוביל לעלייה באיומי הסייבר על הענף ולקיצוצים רבים בתקציבי חברות בענף התעופה, דבר הפוגע בהשקעה בחסינות סייבר. כמו כן, ענף התעופה מורכב מארגונים וספקים רבים, המספקים מוצרים ומערכות, שירותי תפעול ותחזוקה, כגון שדות תעופה, תקשורת והעברת נתונים, איכון, ניווט ותזמון (PNT)^[129] ועוד. מצב זה יוצר חוסר בהירות בנושא האחריות (accountability) למצב אבטחת הסייבר הכולל של האקוסיסטם. בנוסף, השימוש הגובר במערכות דיגיטליות, ביכולות המבוססות על לוויינים ועל רשתות 5G בענף התעופה צפוי להגדיל את משטח התקיפה (attack surface) ולהקשות אף יותר על ניהול סיכונים ברמת שרשראות האספקה.

במקביל הקימו ארגונים בין-לאומיים יוזמות במטרה להעלות מוּדעוּת ולסייע לארגונים בענף התעופה להתמודד עם איומי סייבר. כחלק מכך, נעשה ניסיון להבין את סדרי העדיפויות של מנהלי אבטחת מידע בענף. על פי סקר ניהול סיכוני הסייבר בענף התעופה לשנת 2021, שנערך על ידי המרכז לניתוח ולשיתוף מידע בענף התעופה (A-ISAC),^[130] מנהלי אבטחת מידע ראשיים (CISO) של חברות התעופה הציבו בראש סדר עדיפויותיהם את ההשקעה במרכזי SOC ייעודיים, בניהול גישה וזהויות ברשת, באימוץ תרבות אבטחת סייבר ארגונית, בשינוי ארכיטקטורת רשתותיהם ובניהול חולשות ונכסי מידע.^[131] בפברואר פרסם ארגון התעופה הבין-לאומי (IATA)^[132] מדריך הכולל המלצות בנושא משילות ארגונית, ניהול סיכוני סייבר וחסינות סייבר בענף התעופה. כמו כן, פרסם IATA מדריך בנושא ניהול סיכוני סייבר על מערכות תעופה וכלי טייס, סריקת והערכת חולשות אבטחה, ניהול אירועים ותגובה לתקריות סייבר וניסוח תכנית לעמידה בתקנים, בהמלצות ובדרישות לאומיות.^[133]

לסיכום, נראה כי על אף המוּדעוּת הגוברת לסיכונים ולאיומי סייבר בקרב ענף התעופה, המבנה המבוזר של הענף, הסתמכותו על נותני שירותים רבים ועל שרשראות אספקה סבוכות, ההטמעה של טכנולוגיות חדשות, וכן סיבות תקציביות הנובעות ממשבר הקורונה, צפויים להמשיך ולהוות אתגר משמעותי בהגנה עליו. אתגר זה בולט לנוכח ריבוי תקיפות הסייבר על ענף התעופה בהן ווקטור התקיפה היה בשרשרת האספקה. לפיכך, ניכר כי על מענה מקיף לאיומי הסייבר על ענף התעופה לכלול הטמעת פרקטיקות להגנה על ספקיות תוכנה ושירותי IT, שדות תעופה, ספקיות שירותי תפעול ותחזוקה ועוד.

איומי סייבר על ענף הימאות

במהלך השנה אירעה שורת מתקפות סייבר על ענף הימאות ברחבי העולם, ביניהן מתקפות כופרה ששיבשו את פעילותן של מספנות וחברות ספנות וכן מתקפות סייבר על נמלי ים. בפברואר הודיעה המספנה הצרפתית Beneteau SA כי נאלצה להשבית את פעילות הייצור שלה בעקבות מתקפת כופרה.^{^[134]} ביולי הודיעה מפעילת הנמלים הדרום-אפריקנית הממשלתית Transnet כי חוותה מתקפת סייבר שהובילה לשיבושים בפעילותם של טרמינלים למכולות בנמלי החברה במדינה.^{^[135]} בספטמבר דווח כי האקרים זרים, הפועלים ככל הנראה בחסות מדינה, ניסו לפרוץ למערכות נמל יוסטון שבטקסס באוגוסט 2021.^{^[136]}

כמענה, פעלו ארגונים בין-לאומיים, ארגוני תעשייה וממשלות לנסח ולהשיק יוזמות להגנה על ענף הימאות. מרבית היוזמות התמקדו בפרסום מסמכי אסטרטגיה, הנחיות וקווים מנחים שמטרתם לסייע לבעלי עניין בענף הימאות, כגון מפעילי כלי שייט ומקבלי החלטות בנמלי ים, לבצע הערכת סיכונים, לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר, להכשיר ולחנך כוח אדם בנושא אבטחת סייבר ועוד.

בינואר נכנסה לתוקף הנחיה של ארגון הימאות העולמי (IMO),^{^[137]} הקוראת לבעלי כלי שייט לבצע הערכת סיכוני סייבר ולהטמיע בקרות במסגרת מערכת ניהול הבטיחות שלהם.^{^[138]} כמו כן, פרסמה המועצה האמריקנית לביטחון לאומי את התכנית הלאומית לאבטחת הסייבר של ענף הימאות. במסגרת התכנית, המועצה תפעל למזער חפיפה וכפילויות באחריות ובסמכויות של הגופים הפדראליים האחראיים על אבטחת הסייבר של ענף הימאות. התכנית מתמקדת בשיתוף מידע ומודיעין איומי סייבר עם המגזר הפרטי והקהילה הבין-לאומית ובהכשרת כוח אדם המיומן בתחום אבטחת הסייבר של ענף הימאות.^{^[139]} ביולי פרסמה האגודה הבין-לאומית לנמלי ים (IAPH)^{^[140]} מסמך קווים מנחים, שמטרתו לסייע ולהדריך מקבלי החלטות בנמלי ים כיצד לזהות נכסי מערכות מידע וחולשות אבטחה וכן כיצד לבצע הערכה וניהול סיכונים.^{^[141]}

רשויות, גופי מחקר וחברות פרטיות יזמו מחקרים שמטרתם להבין את איכות המענים הקיימים לסיכונים ולאיומי סייבר בענף הימאות. בינואר, הקים המרכז למצוינות באבטחת סייבר של ענף הימאות של קנדה מכון מחקר העוסק באבטחת הסייבר של ענף הימאות. המכון, שהוקם בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת ה-Polytechnique במונטריאול, חברת ההזנק הקנדית Neptune Cyber ומספנת Davie Shipbuilding, יתמקד בפיתוח פתרונות לשיפור חסינות הסייבר של הענף.^{^[142]}

באוגוסט, הודיעה Naval Dome הישראלית, כי השתתפה בפרויקט פיילוט לניסוי במערכת לזיהוי איומי סייבר על נקודות קצה מתוצרתה, לטובת זיהוי והתמודדות עם איומים על אסדות קידוח במים עמוקים. בעקבות הניסוי, הודיעה החברה כי תקני האבטחה והקווים המנחים של ענף הימאות אינם נותנים מענה מספק לסיכוני הסייבר הטמונים בטכנולוגיות המותקנות באסדות.^{^[143]}

לסיכום, בדומה לענף התעופה, מבנהו המבוזר של ענף הימאות, הכולל הסתמכות על ספקים ונותני שירותים רבים נתפס כאתגר משמעותי בהגנה עליו. מנגד ולצד תקיפות סייבר רבות שהתמקדו במספנות, נמלים ונותני שירותים ימיים, נראה כי המענים לאיומי הסייבר על הענף מתמקדים בפתרונות וולונטריים כגון פרסום קווים מנחים ושיטות עבודה מומלצות ושיתוף מידע בין גופי התעשייה. לצד זאת, נראה כי ממשלות, ובראשן הממשל האמריקני, מתחילות לנסח ולאכוף דרישות רגולטיביות בענפי התשתיות החיוניות והתחבורה, מגמה שצפויה לכלול גם את ענף הימאות.

מגמות מדינתיות

ארצות הברית

ממשל

שנת 2021 הייתה שנתו הראשונה של הנשיא ביידן בתפקיד ובמהלכה נדרש ממשלו להתמודד עם מספר תקריות סייבר משמעותיות שהשפיעו על עיצוב מטרותיו ויעדיו בתחום אבטחת הסייבר. במחצית הראשונה של השנה עסק הממשל בחקירת השלכותיו של קמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds,^{^[144]} שנחשף בדצמבר 2020, בהתמודדות עם קמפיין ריגול הסייבר שהתמקד בשרתי ה-Microsoft Exchange ועם השלכות מתקפת הכופרה על מפעילת צינורות הדלק Colonial Pipeline.^{^[145]} בעוד שבכירי הממשל התייחסו בהרחבה לנושא אבטחת הסייבר עוד במהלך המרוץ לבחירות לנשיאות, שנערכו בנובמבר 2020, ניכר כי אירועים אלו האיצו את מאמציו של הממשל לקדם מהלכים בנושא.

במהלך השנה קידם הממשל יוזמות שונות שמטרתן לשפר את אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה ותשתיות חיוניות ולהיאבק במתקפות כופרה שמקורן במדינות זרות (ראו עמ' 4-8). במרכז מאמצים אלו עמד הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית, עליו חתם הנשיא ביידן במאי. הצו המתמקד בהגברת שיתוף המידע בין הממשל הפדראלי לבין ספקים וחברות קבלן העובדות עבורו; בניסוח תקנים, תהליכים ושיטות להערכת אבטחת תוכנה, תהליכי פיתוח מאובטח והגנה על שרשראות האספקה של תוכנות; ניסוח תהליכי תגובה פדראליים אחידים לתקריות סייבר ועוד. עם זאת, גולת הכותרת של הצו הנשיאותי, שבאה לידי ביטוי במהלך השנה היא הקריאה לאימוץ ולהטמעת עקרונות אפס האמון (Zero-trust) ברשתות פדראליות.^{^[146]}

ביוני הודיעה CISA כי רבות מהסוכנויות הפדראליות החלו ליישם את הנחיות הצו ולנסח תכניות ליישום עקרונות ה-Zero-trust במסגרת אסטרטגיית אבטחת הסייבר שלהן.^{^[147]} כמו כן, פרסמה CISA טיוטת מודל להערכת בשלות ארכיטקטורת ה-Zero-trust של גופי ממשלה. המודל מחלק את עקרונות ה-Zero-trust לחמש קטגוריות כגון הגנה על זהות על מכשירים, על סביבות רשת, הגנה על הגישה לאפליקציות והגנה על מידע וכן כולל שלוש רמות בשלות שנועדו לסייע לגופי ממשלה להבין את מידת עמידתם בעקרונות.^{^[148]}

במקביל, הקים הממשל את משרד ראש הסייבר הלאומי (NCD),^{^[149]} הכפוף למשרד הנשיא, ועסק בניסוח ובהגדרת תפקידיו וסמכויותיו. באפריל הודיע הבית הלבן על מינויו של סגן ראש ה-NSA לשעבר, כריס אינגליס (Chris Inglis) לתפקיד ה-NCD הראשון.^{^[150]} ביוני הודיע אינגליס כי בכוונתו לנסח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית חדשה ולתאם את פעילותן של הסוכנויות הפדראליות בתחום אבטחת הסייבר.^{^[151]}

באוקטובר הודיע משרד ה-NCD כי במסגרת תפקידו וסמכויותיו, יפעל לתאם את מדיניות אבטחת הסייבר הפדראלית בקרב גופי ממשלה פדראליים, מקומיים וברמת המדינה, יסייע לסוכנויות הפדראליות לתכנן כיצד להשקיע את תקציבי אבטחת הסייבר שלהן ויסייע לייצר אקוסיסטם של מוצרים, מכשירים ושירותים מאובטחים לטובת הגנה על שרשראות אספקה. כמו כן, יסייע משרד ה-NCD לסוכנויות הפדראליות להגיב ולהיערך להתמודדות עם תקריות סייבר מבעוד מועד, יקדם יוזמות לפיתוח כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ויעבוד בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי ועם הקונגרס.^{^[152]}

כמו כן, פעל הממשל האמריקני להקים קואליציה של מדינות בעלות ברית במטרה להגביר את תיאום המאבק בהאקרים הפועלים משטחן של מדינות זרות ולשבש את פעילותם. במרץ פרסם הבית הלבן את מסמך ההכוונה האסטרטגית הזמנית לביטחון לאומי,^{^[153]} המדגיש את מחויבות הממשל לשתף פעולה עם בעלות בריתה של ארה"ב בניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר ולגבות מחיר מגורמים המעורבים בפעילות סייבר זדונית.^{^[154]}

במסגרת המאמצים לגייס תמיכה בין-לאומית, עדכן הממשל את עמדתה של ארה"ב ביחס להסכמים ואמנות בין-לאומיים שבעבר נמנעה מלהצטרף אליהם. כחלק מכך, באוקטובר פרסמה מחלקת המסחר הוראה המחייבת חברות אמריקניות לקבל רישיון מיוחד מהמשרד לתעשייה ולביטחון (BIS),^{^[155]} בטרם יוכלו לייצא כלי פריצה ואמצעי סייבר התקפיים לממשלות ואזרחי מדינות, המהוות איום לביטחונה הלאומי של ארה"ב. פרסום ההוראה עדכן למעשה את עמדתה של ארה"ב בהתאם לסעיפי הסכם וואסנאר (Wassenaar), להגבלת ייצוא נשק קונבנציונלי ומוצרים טכנולוגיים דו-שימושיים.^{^[156]} הוראה זו משמעותית, משום שעד כה התנגדה ארה"ב ליישום נוסח ההסכם מ-2013, הכולל סעיפים ייעודיים להגבלת ייצוא טכנולוגיות, בדגש על תוכנות סייבר התקפיות.

כמו כן, בנובמבר הודיעה סגנית נשיא ארה"ב, קמלה האריס (Kamala Harris), על הצטרפותה של ארה"ב להסכם פריז לאמון וביטחון במרחב הסייבר.^{^[157]} מאז ניסוחו של ההסכם ב-2018 ותחת ממשל טראמפ, נמענה ארה"ב מלחתום עליו, ככל הנראה מתוך חוסר רצון להגביל את השימוש ביכולות הסייבר ההתקפיות שלה.^{^[158]} הצטרפותה של ארה"ב להסכמים אלו מייצגת שינוי מגמה באופן התנהלותה של ארה"ב בכלל והתרחקות ממורשתו של ממשל טראמפ בפרט.

מחד, הצטרפותה של ארה"ב להסכמים אלו צפויה להגביל, לפחות ברמה הדיפלומטית, את פעילותה במרחב הסייבר ולפגוע ביכולתן של חברות אמריקניות למכור טכנולוגיות סייבר התקפיות למדינות זרות. מאידך, המהלך מסייע לארה"ב למצב את עצמה בראש קואליציית המדינות בעלות ההשקפה הדומה (Like-minded countries) במטרה להוביל ולתאם את המאבק במתקפות כופרה, בפשיעת סייבר ובפעילות סייבר זדונית המתנהלת בחסות מדינות.

צבא וביטחון

השנה קידמה מחלקת ההגנה יוזמות לחידוש רשתותיה ולשיפור ההגנה עליהן. במרץ פרסם חיל האוויר האמריקני בקשה למידע בנושא טכנולוגיות בתחומי ארכיטקטורת הענן, ניתוח והערכת קוד, פיתוח וניתוח פרוטוקולי תקשורת, גישות לניהול סיכונים, תהליכי פיתוח מאובטחים, מחשוב בגישת אפס אמון (Zero trust computing), ועוד.^{^[159]} באפריל הודיעה סוכנות מערכות המידע של מחלקת ההגנה (DISA)^{^[160]} כי היא מתמקדת בפיתוח כלים לניהול זהויות ופרטי הרשאות ברשת וביוזמות נוספות שמטרתן לתמוך בשיפור אבטחת הסייבר של רשתות המחלקה, בחידוש ארכיטקטורת הרשת ובמזעור עלויות ההקמה והתחזוקה שלה.^{^[161]}

באפריל הודיע מנהל המידע הראשי (CIO) של המחלקה, ג'ון שרמן (John Sherman) כי בכוונת המחלקה לפרסם אסטרטגיה להטמעת עקרונות ה-Zero trust ברשתותיה, שתשים דגש על פיצול רשתות (Segmentation), הגבלת גישת משתמשים למידע ועוד.^{^[162]} בנובמבר פרסמה DISA את התכנית האסטרטגית שלה לשנים 2024-2022, המציבה את הטמעת עקרונות ה-Zero trust ברשתות המחלקה כיעד מרכזי.^{^[163]}

במסגרת המאמץ לחדש את ארכיטקטורת הרשת שלה, ערכה מחלקת ההגנה שינויים ביוזמותיה להעברת מידע לענן ולשימוש בשירותי ענן. גולת הכותרת בהקשר זה, הייתה ביטול חוזה תשתיות הענן JEDI,^{^[164]} שנחתם עם מיקרוסופט. ביולי הודיעה המחלקה על ביטול החוזה לנוכח שינויים והתפתחויות בתחום מחשוב הענן בשנים האחרונות, כגון תופעת ההסתמכות על ספקים מרובים (Multi-vendor).^{^[165]} בנובמבר פרסמה המחלקה בקשה למידע עבור הפרויקט החדש המכונה JWCC.^{^[166]} על פי הבקשה, על החברות המתמודדות להציע תשתיות ויכולות ענן גמישות, הקלות לשימוש, נגישות מכל נקודה גיאוגרפית בעולם, זמינות וחסינות, הכוללות יכולות אוטומטיות לזיהוי ולתגובה לאיומי סייבר, יכולות ניהול רשומות לוגים וניטור ועוד.^{^[167]}

לצד זאת, חתמה ה-NSA על חוזים למתן שירותי ענן במסגרת יוזמת ה-Hybrid Compute Initiative, שמטרתה להחליף את מאגרי המידע המסווג של הסוכנות. באוגוסט ובספטמבר דווח כי ה-NSA חתמה על חוזה מחשוב ענן בסך עשרה מיליארד דולר עם Amazon Web Services,^{^[168]} ועל חוזה בסך שני מיליארד דולר עם חברת HPE^{^[169]} עבור גישה לפלטפורמת שירותי הענן ההיברידית שלה HPE GreenLake, החל משנת 2022 ולמשך עשר שנים.^{^[170]}

במקביל, קידמה מחלקת ההגנה פרויקטים בתחום הפיקוד והשליטה ואיגום יכולות ניהול מבצעי הסייבר שלה. במסגרת פעילות זו, עסק צבא ארה"ב בפיתוח ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA),^{^[171]} המהווה פלטפורמה אחודה עבור מערכות לניהול מבצעי סייבר הגנתיים והתקפיים.

באפריל הודיעה מחלקת ההגנה כי אב-טיפוס של מערכת ה-Project IKE, המספקת תמונת מצב על מרחב הסייבר עבור מפקדים, הועברה לידי פיקוד הסייבר.^{^[172]} באוגוסט הודיע צבא היבשה כי בכוונתו למזג את כל המערכות המשמשות את פיקוד הסייבר להוציא לפועל מבצעי סייבר התקפיים לכדי פלטפורמה אחודה (JCAP),^{^[173]} המהווה חלק מה-JCWA. צוותי פיקוד הסייבר צפויים לעבור לשימוש ב-JCAP עד השנה הפיסקאלית 2024.^{^[174]}

פרויקט מרכזי נוסף הוא המערכת המשותפת לפיקוד ושליטה רב-ממדיים (JADC2).^{^[175]} באפריל הודיע מנהל המידע הראשי (CIO) של המטות המשולבים, לוטננט גנרל דניס קרול (Dennis Crall), כי מחלקת ההגנה ניסחה מסמך אסטרטגיה בנושא תפעול מערכת ה-JADC2.^{^[176]} ביוני הודיע קרול כי במהלך שנת 2022 תערוך המחלקה שורת ניסויים במערכת שמטרתם לבדוק את חסינותה בפני תקיפות סייבר בזמן לחימה.^{^[177]}

בנוסף, נעשו ניסיונות לעדכן ולהבהיר את דרישות הגנת הסייבר על מערכות נשק וכן לבחון טכנולוגיות חדשות להגנה עליהן. בפברואר פרסם הצי האמריקני בקשה למידע ומחקרים בנושא אמצעים לאיתור וסיווג נוזקות במערכות נשק, יכולות בדיקה וניסוי של אמצעי סייבר, חומרה ושבבים מאובטחים, מודלים להערכת איומים ומנגנונים לאימות משתמשים עבור סביבות מערכות נשק.^{^[178]} במרץ הזהיר משרד המבקר הממשלתי (GAO) כי תכניות הרכש של מחלקת ההגנה אינן כוללות דרישות אבטחת סייבר והסברים כיצד המחלקה תוודא עמידה בהן. המשרד קרא למחלקה לפרסם קווים מנחים בנושא יישום הדרישות במסגרת חוזי רכש ודרכים בהן בכוונת המחלקה לבחון את עמידתם של יצרני מערכות נשק בדרישות.^{^[179]}

בנובמבר הודיעה מחלקת ההגנה על השקת עדכון מודל תקני אבטחת הסייבר של חברות הקבלן שלה (CMMC 2.0).^{^[180]} העדכון יכלול הקלות במסגרתן פחות חברות יידרשו לעבור בדיקות הערכה מצד בודקים צד-שלישי וכן רמות תקני האבטחה של ה-CMMC יצומצמו מחמש לשלוש. מטרת העדכון היא להקל ולהפחית בעלויות עבור ספקים ועסקים קטנים ולהקל עליהם לעמוד בדרישות, זאת לאור החשש שדרישות ה-CMMC יקשו על התעשייה לעמוד בתקנים ועלולות לפגוע בהשתתפותן של חברות קטנות ובינוניות בחוזי רכש של המחלקה.^{^[181]}

רוסיה

במהלך השנה הואשמו שירותי המודיעין של רוסיה באחריות ובמעורבות בקמפיינים לריגול סייבר ובתקיפות סייבר רבות.

מניתוח התקיפות והקמפיינים המרכזיים שיוחסו לרוסיה בשנת 2021, עולה כי האקרים הפועלים בחסות שירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR) התמקדו בשרשראות אספקה ובחברות המספקות שירותי IT וענן על מנת לפרוץ למערכות לקוחותיהן. האירוע הבולט ביותר בהקשר זה היה קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds. בינואר הזהיר המרכז הלאומי האמריקני לביטחון ולמודיעין מסכל (NCSC)^{^[182]} כי האקרים הפועלים בחסות רוסיה מתמקדים בשרשראות האספקה של חיסוני הקורונה, הכוללות גם חברות להפצה ולאחסון של החיסונים.^{^[183]} במאי הודיעה מיקרוסופט כי קבוצת ההאקרים הרוסית Nobelium פרצה לשירות השיווק הדיגיטלי Constant Contact על מנת להסתנן לרשתותיה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID),^{^[184]} ולשלוח הודעות דיוג ממוקד למעל ל-150 ארגונים, ביניהם סוכנויות פדראליות של הממשל האמריקני ועוד.^{^[185]} באוקטובר זיהתה החברה קמפיין ריגול סייבר נוסף, שהתמקד בחברות להפצת פתרונות טכנולוגיים ושירותי ענן (resellers) בארה"ב במטרה לפרוץ ללקוחותיהם, הכוללים מכוני מחקר וגופי ממשלה.^{^[186]}

בנוסף, הואשמה רוסיה באחריות למבצעי השפעה ולמעורבות בבחירות ובתהליכים דמוקרטיים. במרץ הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי שירותי המודיעין של רוסיה הקימו אתרי חדשות וחשבונות מזויפים ברשתות החברתיות במטרה להפיץ מידע שגוי וכוזב בנושא חיסוני הקורונה ותופעות הלוואי שלהם.^{^[187]} במרץ ובספטמבר האשימו בכירים גרמניים את רוסיה בניסיון לפרוץ לחשבונות דוא"ל של מחוקקים ופוליטיקאים לקראת הבחירות לפרלמנט שנערכו בספטמבר.^{^[188]}

כמו כן, הואשמה רוסיה בהעלמת עין מעברייני כופרה הפועלים משטחה. ביוני קראו מדינות ה-G7 לרוסיה להגביר את האכיפה כנגד עברייני כופרה הפועלים בשטחה.^{^[189]} ביולי הודיע נשיא ארה"ב ביידן כי ערך שיחה עם נשיא רוסיה פוטין, בה קרא לקרמלין לפעול נגד קבוצות עברייני סייבר הפועלות משטחה.^{^[190]} עם זאת, לא נראה כי מאמצים אלו נשאו פרי. בספטמבר הודיע סגן ראש ה-FBI, פול אבייט (Paul Abbate) כי אין בידי ארה"ב ראיות לכך שרוסיה החלה לנקוט בצעדי אכיפה כנגד קבוצות עברייני הכופרה הפועלים משטחה.^{^[191]}

השנה פרסמה רוסיה מסמכי מדיניות ואסטרטגיה המלמדים על גישתה למרחב הסייבר ועל תפיסת האיום שלה. במרץ אימצה מועצת הביטחון של רוסיה את מסמך העקרונות בנושא מדיניות אבטחת הסייבר הבין-לאומית שלה.

על פי המסמך, בכוונתה של רוסיה לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום טכנולוגיות ה-ICT, לקדם את החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר, למנוע עימותים ולקדם את עיקרון הריבונות במרחב הסייבר.^{^[192]} בהתייחסותו למסמך, טען הנשיא פוטין כי על רוסיה לסייע לבעלות בריתה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות ICT ובפיתוח יכולות תגובה לתקריות סייבר.^{^[193]}

ביולי פרסם הקרמלין עדכון לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של רוסיה, לפיו רוסיה תרחיב את סמכויותיהם ואת יכולותיהם של גופי המודיעין והביטחון שלה במטרה להיאבק בהשפעה זרה ובמניפולציות המאיימות על ערכיה. כחלק מכך, בכוונתה של רוסיה להגביר את יכולות לוחמת המידע שלה. משני המסמכים עולה, כי רוסיה רואה בעצמה קורבן למבצעי השפעה ולוחמת מידע מצד מדינות המערב וכי בכוונתה להתמודד עם האיום על ידי בניית והרחבת יכולותיהם של גופי המודיעין והביטחון שלה, ועל ידי שיתופי פעולה עם בעלות בריתה ומדינות נוספות. דוגמה לכך היא הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין רוסיה ואיראן בינואר, הכולל מאבק בפשיעת סייבר, סיוע טכני וטכנולוגי זיהוי איומי סייבר משותפים ושיתוף פעולה בזירה האזורית והבין-לאומית.^{^[194]} בדצמבר פרסמו הנשיא פוטין וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי (Narendra Modi) הצהרה לפיה שתי המדינות מעוניינות להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהן בתחומי אבטחת המידע, הגנה על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר ובמאבק בפשיעת סייבר.^{^[195]}

סין

השנה המשיכה סין להדק את הפיקוח על המגזר הפרטי ואת הרגולציה על חברות הטכנולוגיה במדינה. בפברואר פרסמה הוועדה הלאומית הטכנית לתקינה בנושא אבטחת מידע,^{^[196]} בקשות להתייעצות עם הציבור בנושא טיוטות קווים מנחים לאבטחת מידע משירותי ווידאו ושמע מקוונים, משירותי תשלום מקוונים ומשירותי קנייה ברשת.^{^[197]} ביולי פרסמה רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)^{^[198]} רגולציה המנחה ספקיות שירותים מקוונים ומוצרים לדווח לרשויות על חולשות אבטחה במוצריהן בתוך יומיים מרגע גילוין וכן אוסרת על חברות וחוקרים פרטיים מלספק מידע בנושא חולשות לגורמים הפועלים מחוץ לשטחה של סין.^[199]

באוגוסט אישר הקונגרס הלאומי העממי (NPC)^{^[200]} הסיני את חוק ההגנה על מידע פרטי (PIPL),^{^[201]} הכולל סעיפים והנחיות בנושא איסוף, עיבוד והגנה על מידע אישי ומנחה חברות לקבל את הסכמתם של המשתמשים לשימוש במידע שלהם. החוק מחייב חברות לקבל אישור מיוחד מהרשויות בטרם העברת מידע השייך לאזרחי סין לגופי אכיפה זרים ומאפשר לממשלת סין לנסח רשימה של ארגונים המנוּעים מקבלת גישה למידע של אזרחים סינים. חברות שלא יעמדו בסעיפי החוק צפויות לקנסות בסך 5% מהרווח השנתי שלהן.^[202]

מהלכים אלו נתפסים כחלק מניסיונה של ממשלת סין להדק את שליטתה במגזר הפרטי, להכפיף אליה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות ולייצר תאימות מלאה בין מטרותיהן העסקיות לבין מטרותיה של המפלגה הקומוניסטית של סין.

במקביל, פעלה סין להגביר את מעורבותה בנושא אבטחת המידע והתקשורת במזרח התיכון. במרץ חתמה סין עם איראן על הסכם, במסגרתו תשקיע סין כ-400 מיליארד דולר בתשתיות ובענפי תעשייה במדינה, ביניהם ענפי התקשורת וטכנולוגיות המידע. כמו כן, כולל ההסכם שיתוף פעולה בתחומי המחקר והפיתוח הצבאי ושיתוף מודיעין.^{^[203]} בנוסף, חתמה סין על הסכם שיתוף פעולה בנושא אבטחת מידע עם מדינות הליגה הערבית. ההסכם מתמקד בחיזוק שיתוף הפעולה באבטחת טכנולוגיות מידע ותקשורת ובקידום יוזמות לאבטחת מידע בזירה הבין-לאומית.^{^[204]} בדצמבר, הזהירה ראשת ענף הפיקוד, השליטה, התקשורת ומערכות המחשוב (C4)^{^[205]} בפיקוד מרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), בריגדיר גנרל טינה בויד (Tina Boyd), כי סין מקדמת את דריסת רגלה במזרח התיכון על ידי הקמת תשתיות ורשתות תקשורת במדינות האזור. לדבריה, הדומיננטיות הגוברת של סין במזרח התיכון תתרום למאמצי ריגול הסייבר שלה ותאפשר לה גישה למידע אישי רב שעלול לשמש אותה לצורך אימון מערכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה.^[206]

במהלך 2021 הואשמה סין במספר רב של קמפיינים לריגול סייבר ומבצעי השפעה. מניתוח אזהרות שפרסמו גופי מודיעין ואכיפה וכן דו"חות מטעם חברות אבטחת סייבר פרטיות, ניכר כי מרבית פעילות הסייבר של סין התמקדה בריגול סייבר אחר גופי ממשלה, חברות לייצור ביטחוני, חברות וסוכנויות חלל וגופים וחברות בענפי התחבורה והתקשורת. על פי דו"ח איומי הסייבר השנתי של חברת CrowdStrike, קבוצות האקרים הפועלות בחסות סין היו אחראיות לכ-69% מתקיפות הסייבר שהתמקדו בחברות ובארגונים מסחריים.^[207] כמו כן, על פי דו"ח ממצאי הגנת הסייבר של מיקרוסופט לשנת 2021, שפורסם באוקטובר, האקרים הפועלים בחסות סין היו הגורם הדומיננטי ביותר בתקיפת תשתיות חיוניות ברחבי העולם במהלך השנה.^[208]

במרץ, פרסמה חברת McAfee אזהרה לפיה קבוצת ההאקרים RedDelta הפועלת בחסות ממשלת סין, מעורבת בקמפיין ריגול סייבר אחר חברות תקשורת באסיה, באירופה ובארה"ב, במטרה לגנוב מידע טכנולוגי הקשור לרשתות ה-5G ולפריסתן.^[209] במאי, חשפה חברת מודיעין איומי הסייבר Mandiant כי קבוצות ההאקרים הסיניות UNC2630 ו-UNC2717 התמקדו בפתרונות VPN של חברת Pulse Secure על מנת לפרוץ לרשתות ארגונים בענפי הייצור הביטחוני, התקשורת, התחבורה, הפיננסים וכן גופים ממשלתיים בארה"ב ובאירופה,^[210] ביניהם רשות התחבורה המטרופוליטנית של ניו יורק.^[211]

גולת הכותרת של פעילות הסייבר של סין הייתה קמפיין ריגול הסייבר הנרחב שהתמקד בשרתי ה-Microsoft Exchange, שנחשף במרץ ויוחס לקבוצת ההאקרים הסינית Hafnium.^[212] ביולי הואשמה סין על ידי ארה"ב ומדינות החברות בברית ה-Five Eyes, ברית נאט"ו, האיחוד האירופי ויפן, באחריות לפריצה.^[213] על פי הודעת הגינוי, האקרים שפעלו בחסות המיניסטריון לביטחון המולדת (MSS)^[214] התמקדו במטרות בענפי הימאות, התעופה, הייצור הביטחוני, הבריאות והחינוך בעשר מדינות שונות לצורך גניבת קניין רוחני וסודות טכנולוגיים.^{^[215]}

במקביל, הואשמה סין במעורבות במבצעי השפעה ותפוצת מידע כוזב שהתמקדו בהכפשת הדמוקרטיה האמריקנית בעקבות פריצת תומכי הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, לבניין הקונגרס האמריקני, שאירעה בינואר,^[216] ובתפוצת מידע כוזב בנושא נגיף הקורונה.^[217] בספטמבר, זיהתה חברת FireEye עלייה בתפוצת מידע כוזב המזוהה עם האינטרסים של סין שהתמקד בהכפשת המפגינים הפרו-דמוקרטיים בהונג-קונג, בהאשמת ארה"ב בהפצת נגיף הקורונה ובעידוד אזרחים אמריקנים להפגין נגד גזענות בארה"ב.^[218]

אסיה

הודו

במהלך 2021 עסקה ממשלת הודו בהתמודדות עם תקיפות סייבר רבות שיוחסו להאקרים הפועלים בחסות סין והתמקדו בתשתיות חיוניות ובענפי תעשייה חיוניים כגון ענף הבריאות, הייצור הביטחוני, התחבורה, האנרגיה והתקשורת. במרץ הזהיר צוות ה-CERT הלאומי של הודו מפני ניסיונות לפרוץ לארגונים וחברות בענף התחבורה, ביניהן יצרניות רכב.^[219] כמו כן, הודיעה חברת מודיעין איומי הסייבר Cyfirma כי קבוצת ההאקרים הסינית APT10 אחראית לקמפיין ריגול סייבר שהתמקד בשרתי יצרנית החיסונים ההודית Bharat Biotech ומכון הסרום של הודו (SII).^{^[220]} ביוני הזהירה חברת Recorded Future כי קבוצת ההאקרים RedFoxtrot, המקושרת ליחידת איסוף המודיעין 69010 בצבא סין עומדת מאחורי קמפיין ריגול שהתמקד בענף התקשורת והייצור הביטחוני במדינה.^{^[221]} בנובמבר פרסמה הנציבות לסקירת היחסים הביטחוניים והכלכליים של ארה"ב וסין (USCC),^{^[222]} את הדו"ח השנתי שלה, לפיו האקרים הפועלים בחסות סין תקפו תחנות חשמל ונמלים ימיים בהודו ואחראיים לתקיפת סייבר שהובילה להשבתת החשמל בעיר מומביי שאירעה באוקטובר 2020 (ראו עמ' 9).^[223]

בניסיון להתמודד עם האיומים, פעלה ממשלת הודו להגביל את פעילותן המסחרית של חברות הטכנולוגיה והתקשורת הסיניות בהודו. בינואר הודיעה ממשלת הודו כי תאסור על שימוש ב-59 אפליקציות סיניות, ביניהן גם אפליקציית TikTok ואפליקציית המסרים WeChat.^[224] במאי, הודיע משרד התקשורת של הודו כי יאפשר רק למספר מצומצם של יצרניות ציוד תקשורת, שאינו כולל את חברות תקשורת סיניות Huawei ו-ZTE, להשתתף בפריסת תשתיות ובניסויים ברשתות ה-5G במדינה.^[225]

כמו כן, במרץ הצהיר מתאם אבטחת הסייבר הלאומי של הודו, ראג'ש פאנט (Rajesh Pant), שאסטרטגיית הסייבר הלאומית החדשה של המדינה תתמקד במתן מענה לאיומי סייבר מטעמה של סין על ידי הגנה וניטור רשתות ממשלתיות ורשתות של מפעילי תשתיות חיוניות.^{^[226]} באפריל הודיע רמטכ"ל צבא הודו דאז, גנרל ביפין ראווט (Bipin Rawat), כי הודו פועלת לנסח אסטרטגיות להתמודדות עם פעילות הסייבר הזדונית המתנהלת בחסותה של סין, להתקין מערכות הגנה ולהקים יחידות סייבר זרועיות ברחבי צבא הודו.^{^[227]} ביולי הודיע שר האנרגיה של הודו, ראג' קומאר סינג (Raj Kumar Singh), כי הממשלה תבחן שימוש בטכנולוגיות לייצור חשמל, המסוגלות להתנתק אוטומטית מרשת החשמל העיקרית במקרה של השבתה כתוצאה מאסון או מתקיפת סייבר.^[228]

סינגפור

באוקטובר פרסמה ממשלת סינגפור את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית לשנת 2021. האסטרטגיה מתמקדת בשיפור חסינות הסייבר של תשתיות מידע חיוניות ומערכות שבשימוש ממשלתי, בשמירה על ביטחון הציבור ובמתן סיוע לארגונים בניסוח תהליכי תגובה לתקריות ובפיתוח האקוסיסטם של תעשיית אבטחת הסייבר של סינגפור, הכולל תמיכה בחברות הזנק ותרגום של מחקרים מדעיים לכדי מוצרים בעלי ערך מסחרי. כמו כן, מתמקדת האסטרטגיה בהרחבת פעילותה של סינגפור בזירה הבין-לאומית לטובת קידום ויישום נורמות להתנהגות אחראית במרחב הסייבר, תמיכה ביוזמות בין-לאומיות לניסוח תקני אבטחת סייבר וסיוע למאבק הבין-לאומי בפשיעת סייבר שמקורה בשטחן של מדינות זרות. לבסוף, הדגישו מחברי האסטרטגיה את מחויבותה של הממשלה לפתח כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר על ידי סיוע לעובדים מקצועיים לבצע הסבה מקצועית לתחום, יצירת מסלולי קריירה והכשרה שונים וכן סיוע לנשים ולבני נוער לבחור בקריירה בתחום.^{^[229]}

כמו כן, השיקה סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA)^{^[230]} יוזמות חדשות שמטרתן לסייע לארגונים להיערך להתמודדות עם איומי סייבר. באוקטובר פרסמה ה-CSA שני מסמכים שמטרתם לסייע למנהלי תאגידים ודירקטוריונים וכן לבעלי עסקים קטנים ובינוניים לבצע החלטות מושכלות בנושא השקעת המשאבים בתחום אבטחת הסייבר וקידום תרבות אבטחת סייבר ארגונית.

בנוסף, פרסמה ה-CSA מסמך עבור ארגונים ועסקים קטנים, שמטרתו להעלות את מוּדעוּת עובדיהם לאבטחת סייבר ולאיומי סייבר בסיסיים כגון מתקפות דיוג, שימוש בסיסמאות קלות לניחוש ועוד.^{^[231]} כמו כן, השיקה ה-CSA את מסגרת מיומנויות אבטחת הסייבר של מערכות OT (OTCCF)^{^[232]} שמטרתה לעודד פיתוח של כוח אדם המיומן באבטחת הסייבר של מערכות OT. ה-OTCCF כוללת תיאורי משרות, מסלולי קריירה ומיפוי של המיומנויות הטכניות הנדרשות לטובת הכשרה באבטחת סייבר של מערכות ה-OT. בכוונת ה-CSA לפרסם רשימה של מסגרות הכשרה ולימוד בתחום מערכות ה-OT שיוכלו בעתיד להציע הכשרות וקורסים בתחום אבטחת הסייבר של ענף ה-OT.^{^[233]}

אירופה

בריטניה

במהלך 2021 הלך והסתמן שינוי כיוון אסטרטגי בגישתה של בריטניה כלפי מרחב הסייבר. שינוי זה בא לידי ביטוי במעבר משימת דגש על אבטחת סייבר מנקודת מבט הגנתית ו-"צרה", לכדי אימוץ גישה פרו-אקטיבית ואסרטיבית המגדירה את בריטניה ככוח מרכזי במרחב הסייבר ומצביעה על כוונתה להשתמש בכוח ולהרתיע את יריבותיה. במרץ פרסמה הממשלה את סקירת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של בריטניה,^{^[234]} הכוללת סקירה של יעדים ביטחוניים לשנת 2025. על פי הסקירה, בכוונת הממשלה לשפר ולפתח את יכולות הסייבר של בריטניה במטרה להרתיע, לזהות ולשבש את פעילות הסייבר של יריבותיה. בנוסף, הסקירה מגדירה את זכותה של בריטניה להגיב בנשק גרעיני במענה לשימוש ביכולות סייבר שעלול להוביל לנזק הדומה בהיקפו למתקפה כימית, ביולוגית או גרעינית.^{^[235]}

בדצמבר פרסמה בריטניה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2022. האסטרטגיה שמה דגש על חיזוק האקוסיסטם ותעשיית הסייבר של בריטניה, שיפור חסינות הסייבר של כלכלתה ועוד, אולם גולת הכותרת שלה היא ההתמקדות על מרחב הסייבר כזירה של תחרות אסטרטגית עולמית בין מדינות דמוקרטיות לבין משטרים אוטוקרטיים ועל מעמדה של בריטניה ככוח סייבר מרכזי. מחברי האסטרטגיה שמו דגש על הרתעה במרחב הסייבר ועל מחויבותה של בריטניה להגדיל את ההשקעה בבניית יכולותיהם של גופי הביטחון, המודיעין והאכיפה לזהות ולהתמודד עם פשיעת סייבר ופעילות סייבר זדונית המתנהלת בחסות יריבותיה.^{^[236]}

כחלק משינוי זה, הכריזה בריטניה על מספר יוזמות לפיתוח יכולות הסייבר של גופי הביטחון והמודיעין. ביוני הודיעה מעבדת המדע והטכנולוגיה של משרד ההגנה (DSTL)^{^[237]} על כוונתה להעסיק כ-300 מומחים בתחומי הסייבר, האלקטרוניקה, הנתונים והבינה המלאכותית על מנת להיערך לאיומים עתידיים מצד יריבות אסטרטגיות ומצד עברייני סייבר וארגוני טרור.

העסקת המומחים היא חלק ממהלך נרחב הכולל השקעת כשישה מיליארד ליש"ט (כ-8.28 מיליארד דולר) במחקר ופיתוח צבאי למשך ארבע שנים במטרה להפוך את בריטניה למובילה בעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה עד שנת 2030.^{^[238]} באוקטובר הודיע משרד ההגנה של בריטניה כי בכוונתו להקים את מרכז מפקדת כוח הסייבר הלאומי (NCF)^{^[239]} בעלות של חמישה מיליארד ליש"ט (כ-6.7 מיליארד דולר). המרכז יהיה אחראי לתכנון ולהוצאה לפועל של מבצעי סייבר התקפיים לצורך הרתעה ושיבוש פעילותם של האקרים זרים, ארגוני טרור ועברייני מין הפועלים ברשת.^{^[240]}

כמו כן, השיקה הממשלה יוזמות שמטרתן לעודד חדשנות ולתמוך בחברות הזנק בתחום אבטחת הסייבר. ביוני השיק המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) את יוזמת ה-NCSC for Startups, שמטרתה לסייע לחברות הזנק לפתח טכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם איומי סייבר על תשתיות, על ענפי כלכלה ועל החברה בבריטניה.^{^[241]} כמו כן, השיקה המחלקה לעניינים דיגיטליים, תרבות, מדיה וספורט (DCMS)^{^[242]} את יוזמת ה-Cyber Runway, המספקת לחברות הזנק וליזמים בתחום הסייבר גישה לתמיכה בפיתוח מוצר, לייעוץ ולסיוע בגיוס כספים במטרה להפוך את רעיונותיהם למסחריים.^{^[243]} במקביל, פרסם משרד ההגנה הצעה למענק עבור חברות הזנק המפתחות פתרונות וטכנולוגיות תוכנה וחומרה מהדור הבא, שיסייעו למזער את משטח התקיפה ברשתות ובמערכות מחשוב, ובייחוד בטכנולוגיות תפעוליות (OT).^{^[244]}

בנוסף, הקימה הממשלה את מועצת אבטחת הסייבר שמטרתה להתמודד עם המחסור בכוח אדם מיומן באבטחת הסייבר. במרץ הושקה המועצה באופן רשמי כגוף עצמאי האחראי לניסוח תקנים ולהגדרת משרות, הכשרות ומסלולי קריירה עבור כוח אדם המיומן באבטחת סייבר.^{^[245]}

ביוני הודיעה המועצה כי החלה בתהליך הקמת וועדות שיעסקו בתקנים ובאתיקה ובהסמכות מקצועיות ומסלולי קריירה וזימנה מומחים על מנת לדון בסמכויותיהן.^{^[246]} באוגוסט החלה המועצה בתהליך קבלת בקשות חברוּת מצד ארגונים המעוניינים להציע מועמדים לוועדות המועצה השונות ולהשתתף בתהליכי ניסוח תקנים מקצועיים, תיאורי הכשרות, מסלולי קריירה וכללי אתיקה עבור מקצועות אבטחת הסייבר.^{^[247]}

גרמניה

בספטמבר פרסם משרד הפנים של גרמניה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2021. האסטרטגיה שמה דגש על קידום סביבה דיגיטלית בטוחה, על הרחבת שיתוף הפעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי ועל שיפור וסקירה של ארכיטקטורת הרשת של גופי ממשלה ושל תהליכי שיתוף הפעולה בין הממשלה הפדראלית לבין הממשלות המקומיות. כמו כן, קראו מחברי האסטרטגיה להרחיב את תפקידה של גרמניה באיחוד האירופי ובזירה הבין-לאומית לטובת קידום נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר ואת הדיאלוג עם קהילת המחקר והפיתוח, עם התעשייה ועם החברה האזרחית. עם זאת, מספר סעיפים באסטרטגיה זכו לביקורת ציבורית נוקבת, ביניהם סעיפים לפיהם בכוונת משרד הפנים להרחיב את סמכותם של גופי האכיפה ליירט תקשורת במסגרת חקירות פשעי מחשוב וסייבר ולאפשר לגופי האכיפה גישה לתקשורת מוצפנת במסגרת המאבק בפשיעה מאורגנת, בטרור ועוד.^[248]

כמו כן, במהלך השנה חוו מחוקקים ופוליטיקאים גרמנים תקיפות דיוג ממוקד שיוחסו לרוסיה כחלק מקמפיין מעורבות בבחירות לפרלמנט שאירעו בספטמבר. קמפיין זה כלל ניסיונות להשתלט על חשבונות דוא"ל של מחוקקים כחלק ממבצע Hack&Leak,^[249] תקיפות DDoS על אתר רשות הבחירות הפדראליות,^[250] וקמפיין להכפשת מועמדים.^[251]

ישראל

במהלך 2021 השיק מערך הסייבר הלאומי מספר יוזמות שמטרתן לסייע לארגונים לשפר את אבטחת הסייבר שלהם. באפריל, השיק המערך את תכנית תו חוסן, המגדירה תקנים בדרגות שונות ומדרגת את אבטחת הסייבר של חברות לאחסון אתרים במטרה לאפשר לבעלי אתרים לבצע בחירה מושכלת לאחסונם.^{^[252]} ביוני הקימו רפא"ל ומערך הסייבר את קונסורציום ה-Israeli OT Cyber שמטרתו לפתח ולקדם פתרונות אבטחת סייבר מתוצרת ישראלית למערכות OT ולהגנה על תשתיות חיוניות.^{^[253]}

ביולי פרסם המערך את תורת ההגנה הארגונית להגנה בסייבר 2.0 שמדגישה את חשיבותם של ניהול סיכונים והגנה פרו-אקטיבית המבוססת על מודיעין ועל הבנת נקודת המבט של התוקף.^[254]

בד בבד, במהלך השנה התמודדו חברות וארגונים ישראליים עם תקיפות סייבר מצד האקרים סינים ואיראנים. באוגוסט חשפה חברת FireEye כי קבוצת ההאקרים הסינית UNC215, הפועלת בחסות ממשלת סין, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתנהל בין השנים 2020-2019 והתמקד בחברות תקשורת, בספקיות שירותי IT ובמטרות ממשלתיות בישראל ובמדינות נוספות במזרח התיכון.^{^[255]}

באוקטובר, חווה בית החולים הלל יפה בחדרה מתקפת כופרה שהובילה לשיבושים מתמשכים בפעילותו. הייתה זו הפעם הראשונה בה בית חולים בישראל חווה מתקפת כופרה.^[256] המתקפה יוחסה לקבוצת ההאקרים הסינית DeepBlueMagic, שפעלה ככל הנראה ממניעים כספיים.^[257] בשבוע שלאחר המתקפה, זיהו משרד הבריאות וחברת Check Point עלייה של כ-72% במספר ניסיונות לפרוץ למערכות בתי חולים ומוסדות רפואיים.^[258]

לצד תקיפות אלו אירעו מספר תקיפות סייבר שיוחסו להאקרים איראניים וקיבלו הד תקשורתי נרחב. מרבית התקיפות הובילו לפרסום מידע אישי רב לאחר שהקורבנות סירבו לדרישות תשלומי כופר מצד התוקפים. במאי, פרסמה קבוצת ההאקרים האיראנית Networm מידע רב שנגנב מחברת Match Retail ומחברת הלוגיסטיקה Veritas.^{^[259]} בספטמבר פורסמו אלפי רשומות מידע של סטודנטים ומרצים באוניברסיטת בר-אילן במסגרת מתקפת כופרה שחוותה באוגוסט.^[260]

באוקטובר, הודיעה קבוצת ההאקרים האיראנית Black Shadow כי פרצה לשרתי חברת אחסון האתרים הישראלית Cyberserve והשביתה אתרים המאוחסנים על גבי שרתיה, כגון אתרי חברות האוטובוסים דן וקווים. במהלך החודש ובתחילת נובמבר, פרסמו ההאקרים מאגרי נתונים שנגנבו משרתי החברה לאחר שדרישתם לכופר לא נענתה, ביניהם רשומות מידע של מטופלי מכון מור, משתמשי אתר ההיכרויות אטרף, חברת התיירות Pegasus ועוד.^[261] בנובמבר, קבוצת ההאקרים Moses Staff, החשודה כקבוצה איראנית, פרצה לחברות הנדסה וייעוץ מס ישראליות והדליפה מהן מידע עסקי ואישי.^{^[262]}

במהלך 2021, חל גידול חד בהיקפי ההון שגויסו על ידי חברות הזנק ישראליות בתחום הסייבר. על פי דו"ח שפרסם ארגון ה-Startup Nation Central בדצמבר,^{^[263]} במהלך 2021 גייסו חברות הזנק ישראליות כ-25.4 מיליארד דולר, נתון המהווה עלייה של כ-136% בהשוואה לשנת 2020. רוב ההשקעות נותבו לתעשיות הסייבר והמחשוב.^[264] בפברואר גייסה חברת CYE, המדמה תקיפות סייבר במסגרת תהליכי איתור חולשות וייעוץ, כ-100 מיליון דולר.^[265] במרץ גייסה חברת Axis Security כ-50 מיליון דולר בסבב הגיוס השלישי. החברה פיתחה פתרון גישה מרחוק המחליף פתרונות VPN, פתרונות שולחן עבודה וירטואלי (VDI)^{^[266]} ופתרונות תיווך אבטחת גישה לענן (CASB).^{^[267]} ביוני גייסה חברת ההזנק NanoLock Security כ-11 מיליון דולר. החברה מפתחת פתרון לניהול אבטחת הסייבר של מכשירי IoT ומכשירים תעשייתיים הפועלים בסביבת OT.^[268] בספטמבר גייסה ההזנק Rezilion, כ-30 מיליון דולר. החברה פיתחה פלטפורמת אוטומציה לניהול תהליכי פיתוח מאובטח (DevSecOps), המנהלת באופן אוטומטי את בדיקות האבטחה ומקצרת את הזמן הנדרש לביצוען.^[269]

איראן

במהלך השנה הוסיפה איראן להיות גורם פעיל ומאיים במרחב הסייבר ותקיפות סייבר רבות יוחסו לה ולגורמים זדוניים הפועלים בחסותה. פעילות זו תואמת את האינטרסים הלאומיים של איראן ובאה לידי ביטוי בריגול ובמעקב אחר מתנגדי משטר וגולים איראניים, בריגול סייבר המתמקד בגופי ממשלה ואקדמיה, אך גם במגזר הפרטי ובגופי תעשייה בענפי הייצור הביטחוני, התקשורת, התעופה והימאות. לבסוף, המשיכה איראן להשתמש ביכולות סייבר התקפיות כחלק ממאבקה הא-סימטרי ביריבותיה, ובראשן ארה"ב וישראל.

בפברואר זיהתה Check Point שני קמפיינים למעקב וריגול סייבר שהתמקדו ביותר מ-1,200 מתנגדי משטר איראניים ביותר משבע מדינות. במסגרת הקמפיינים, שיוחסו לקבוצות ההאקרים Domestic Kitten ו-Infy, הפיצו התוקפים אפליקציות זדוניות וביצעו תקיפות דיוג ממוקד.^{^[270]}

במרץ זיהתה חברת Trend Micro קמפיין ריגול מטעם קבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater שהתמקד בגופי ממשלה ואקדמיה ובתעשיית התיירות בישראל, באזרבייג'ן ובמדינות המפרץ הפרסי.^{^[271]} באוקטובר, חשפו חברת Cybereason ומיקרוסופט את קמפיין ריגול הסייבר Operation Ghostshell, שיוחס לקבוצת ההאקרים MalKamak והתמקד בחברות בענפי התקשורת והתעופה בארה"ב, במדינות המזרח התיכון, ברוסיה ובאירופה,^{^[272]} וניסיון נוסף של האקרים איראניים לפרוץ לחשבונות Microsoft 365 של עובדי תעשיות ביטחוניות וענף הימאות בישראל ובארה"ב.^{^[273]} בנובמבר ובדצמבר נחשפו קמפיינים נוספים שהתמקדו בחברות תקשורת, בספקיות שירותי אינטרנט (ISPs) ובגופי ממשלה בישראל, ובמדינות המזרח התיכון ואפריקה.^{^[274]}

כמו כן, השתמשו איראן וגורמים הפועלים מטעמה ביכולות סייבר התקפיות לצורך חבלה וגרימת מבוכה. במאי, באוקטובר ובנובמבר חוו שורת חברות ישראליות תקיפות סייבר שהובילו לדליפה ופרסום של מידע אישי ועסקי רב לאחר שדרישות הכופר של ההאקרים, החשודים כאיראנים, לא נענו (ראו עמ' 34).^{^[275]} ביולי הודלפו מסמכים השייכים ליחידה מספר 13 של משמרות המהפכה ומתארים מחקרים ותכניות לביצוע תקיפות סייבר על מערכות לאיזון כלי שייט, מערכות תקשורת לוויינים, מערכות השולטות על תאורה וחימום ומערכות לבקרה תעשייתית מתוצרת Siemens, Honeywell ו-Schneider Electrics.^{^[276]} בדצמבר הזהירה מיקרוסופט כי קבוצת ההאקרים האיראנית Phosphorus מבצעת מתקפות כופרה לשם חבלה ושיבוש פעילות מטרותיה והחלה לשלב את ניצול חולשת ה-Log4j שהוגדרה כחמורה ביותר, בכלי התקיפה שלה.^{^[277]}

בנוסף, הואשמה איראן במעורבות בבחירות ובהפצת מידע כוזב. במרץ הודיע משרד ראש המודיעין הלאומי האמריקני (ODNI) כי איראן פעלה במטרה להתערב בבחירות לנשיאות ארה"ב, שנערכו בנובמבר 2020.^{^[278]}

ביוני, השתלטה מחלקת המשפטים האמריקנית על 33 דומיינים של אתרים ששימשו את איגוד הרדיו והטלוויזיה האסלאמיים של איראן (IRTVU),^{^[279]} לצורך הפצת מידע כוזב בנושא מגפת הקורונה ולהכפשת מקבלי החלטות אמריקניים.^{^[280]}

לצד זאת, חוותה איראן שורת תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות. באפריל רמזו גופי תקשורת ישראלים וזרים, כי ייתכן והפיצוץ במתקן העשרת האורניום בנתאנז שאירע באותו החודש נגרם כתוצאה מתקיפת סייבר שמקורה בישראל.^{^[281]} ביולי, חווה מערך הרכבות של איראן תקיפת סייבר, שהובילה לתקלה במערכת הבקרה והמעקב אחר תנועת הרכבות, מכירת הכרטיסים ומשלוחי סחורות וכן הובילה לשיבושים ועיכובים בתנועת הרכבות ברחבי המדינה.^{^[282]} באוקטובר, חוותה החברה הלאומית להפצת מוצרי נפט של איראן (NIOPDC)^{^[283]} תקיפת סייבר שהובילה לשיבוש פעילותן של אלפי תחנות דלק שבבעלותה.^{^[284]} בנובמבר, הודיעה חברת התעופה האיראנית Mahan Air, המקושרת למשמרות המהפכה, כי חוותה תקיפת סייבר שהתמקדה במערכותיה הפנימיות.^{^[285]}

אוסטרליה

במהלך השנה פעלו גופי ממשלה ומחוקקים במטרה להקנות לממשלת אוסטרליה סמכויות לסייע בהתמודדות עם תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות וחברות המגזר הפרטי. בפברואר הגישה מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) מסמך הבהרה לוועדה הפרלמנטרית המשותפת לביטחון ומודיעין, בו הבהירה כי התיקון לחוק אבטחת התשתיות החיוניות מ-2020,^{^[286]} מעניק לה סמכויות לסייע באופן ישיר למפעילי תשתיות חיוניות במקרים בהם מתקפת סייבר עלולה לשבש את פעילותן של התשתיות החיוניות; במקרים בהם מפעיליהן לא יכולים למלא אחר הצעדים להגנה עליהן; ובמקרים בהם מתקפות סייבר עלולות לפגוע בביטחון הלאומי והציבורי וביציבות הכלכלית והחברתית.^[287] מנגד, זכתה הצעת החוק להתנגדות מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות. במהלך שימוע שנערך ביולי בפני וועדת הביטחון והמודיעין של הפרלמנט האוסטרלי, טענו נציגי גוגל, מיקרוסופט, אמזון וחברת התוכנה האוסטרלית Atlassian, כי הסיוע, הכולל התקנת תוכנות של ה-ASD במערכות החברות המותקפות, עלול לגרום לנזק וכי מעורבות ממשלתית עלולה להפריע לתהליכי התגובה לתקריות שלהן.^[288] עם זאת, בנובמבר אישרה מליאת הסנאט הצעת חוק המעניקה לממשלה את הסמכות לקיים תהליכי תגובה לתקריות סייבר המתמקדות במגזר הפרטי כמוצא אחרון. ההצעה זכתה להתנגדות מצד נציגי חברות הטכנולוגיה שטענו כי התערבות ממשלתית תפגע ביכולותיהן להגיב לתקריות סייבר ועלולה ליצור תקדים מסוכן ברחבי העולם.^{^[289]}

במקביל, נערכו גופי האכיפה לקראת שימוש ביכולות סייבר התקפיות כנגד עברייני סייבר והאקרים זרים. באוקטובר הודיע מפכ"ל המשטרה הפדראלית של אוסטרליה (AFP)^{^[290]} ריס קרשו (Reece Kershaw), על שינוי ארגוני, במסגרתו תקים ה-AFP זרוע ייעודית שתהיה אחראית לביצוע מבצעי סייבר התקפיים. במקביל קיימה ה-AFP דיונים עם גופי האכיפה של מדינות ברית ה-Five Eyes בנושא תרחישים בהם יכולה המשטרה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות למטרות אכיפת חוק.^[291]

כמו כן, פעלה אוסטרליה במסגרת שיתופי פעולה אזוריים ובמסגרת ברית ה-Five Eyes במטרה להיאבק באיומי סייבר, לשתף מידע ולבנות יכולות. במרץ השתתפה אוסטרליה בדיוני מדינות ה-Quad, הכוללות גם את ארה"ב, יפן והודו, בנושא איומי סייבר על שרשראות אספקה והמחסור העולמי בשבבים ובחומרי גלם הנחוצים לייצורם.^[292] בספטמבר הסכימו המדינות להקים קבוצות עבודה משותפות שידונו בניסוח תקני אבטחת סייבר משותפים, בפיתוח תוכנות מאובטחות, בפיתוח כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ובהגנה על תשתיות חיוניות.^[293] כמו כן, חתמה אוסטרליה על ברית חדשה עם ארה"ב ובריטניה, שמטרתה לסייע לה לרכוש צוללות גרעיניות. במסגרת הברית, המכונה AUKUS, יקימו המדינות קבוצות עבודה שיתמקדו בשיתוף מידע ובאיגום יכולות בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, המחשוב הקוונטי ועוד.^[294]

https://bit.ly/39rQvU4 ↑
https://bit.ly/3dwX5fw ; https://bit.ly/3pJvhXH ↑
https://bit.ly/3dY7qBt ; https://bit.ly/2O9IoEw ↑
https://zd.net/31g0yYR ; https://bit.ly/3gUSxRP ↑
https://bit.ly/349qp62 ; https://bit.ly/3uhIM37 ; https://bit.ly/3fVQH11 ↑
https://bit.ly/2YWvS0O ↑
https://bloom.bg/2RBJvyD ; https://bit.ly/2RedUDz ↑
https://reut.rs/3wYClnw ↑
https://bit.ly/3lPibsi ; https://bit.ly/3C9kcFK ↑
https://cnn.it/3gXRMaE ↑
https://bit.ly/3yfZB1O ↑
https://bit.ly/3r34QiJ ↑
https://nyti.ms/3vtxMRb ↑
https://bit.ly/3isVIj8 ↑
https://bit.ly/3CINtI9 ↑
https://cnb.cx/3ilRbQX ↑
https://nbcnews.to/3Gf629f ; https://wapo.st/3qpoB5d ↑
https://bit.ly/3aoOrNv ; https://bit.ly/3bcHu2A ↑
https://zd.net/3wKtS7R ↑
https://s.nikkei.com/3lMEm3f ; https://bit.ly/3mUVkvS ; https://reut.rs/3otMmrI ↑
https://bit.ly/3sSR01V ↑
Ransomware Readiness Assessment ↑
https://bit.ly/3ykIsTN ↑
https://bit.ly/3D9SWZB ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3B3FNzm ↑
https://bit.ly/3C1zXPk ↑
https://bit.ly/3DzYWKh ↑
https://bit.ly/2PKEi6V ↑
https://yhoo.it/38C6Kyh ; https://yhoo.it/3yAI5p1 ; https://bit.ly/3bO2TQi ↑
https://zd.net/2TLWmjh; https://yhoo.it/3qQ0hrt ↑
https://bit.ly/3pS9Urh ; https://bit.ly/3EkuQuC ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/2ZmN0wE ↑
https://bit.ly/3kPiQKp ↑
https://bit.ly/2R8FFxd ↑
https://bit.ly/3x1FALh ; הגדרה הכוללת תוכנות לניהול הרשאות, תוכנות בעלות גישה לרשת או למשאבי מחשוב ותוכנות לשליטה על נתונים וטכנולוגיות OT; קישור למדריך המלא: https://bit.ly/2UQHEYr ↑
קישור למדריך אבטחת התוכנות החיוניות: https://bit.ly/3iR89Gw ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/3smkR3p ↑
https://bit.ly/3pYliim ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3rvvpvr ↑
https://bit.ly/3tfLqWF . גישה למסמך המלא: https://bit.ly/3nOc2go ↑
https://bit.ly/3x1X75q ↑
https://reut.rs/38oxLVu ; https://bit.ly/3jnDgtE ↑
Indicators of Compromise ↑
https://bit.ly/3r8H3wv ; https://bit.ly/3sHiOG5 ↑
CISA Hunt and Incident Response Program ↑
https://bit.ly/2PbxGOr; קישור להודעת CISA: https://bit.ly/2Pb5wTU ↑
https://bit.ly/30lBKhC ↑
https://bit.ly/3gqKnke ; קישור לדו"ח הערכת הנוזקות: https://bit.ly/3dySpFR ↑
קישור להורדת הדו"ח: https://bit.ly/3qabh30 ↑
https://bit.ly/2ZgAJqf ; https://bit.ly/2Zihdd7 ; קישור לממצאי החקירה: https://bit.ly/3sp5c1W ↑
https://bit.ly/3xHR06Y ↑
High-voltage transmission substation ↑
https://reut.rs/3qnHUbp ; קישור למחקר של Recorded Future: https://bit.ly/3cely7n ↑
U.S.-China Economic and Security Review Commission ↑
https://bit.ly/30P5Iye ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3HEn4OR ↑
https://wapo.st/32I026y ; https://bit.ly/3qZqdCQ ↑
https://bloom.bg/3tyQOFt ↑
https://on.wsj.com/369GERJ ↑
https://cnet.co/3hNw0qA ↑
https://bit.ly/3iXqUqF ↑
https://bit.ly/3pbaaks ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3BWY1Dl ↑
https://bit.ly/3FhB5zV ↑
Transport Security Administration ; https://wapo.st/3yO1EdA ↑
https://bit.ly/3i4Fm0W ↑
https://bit.ly/3DqjiWh ↑
https://bit.ly/3GgbB6B ↑
https://bit.ly/3cOI32S ↑
https://bit.ly/3kVhUEt ↑
https://reut.rs/3nAkmm4 ; https://wapo.st/3E7p6Fs ↑
https://bit.ly/3ojTgxP ↑
https://bit.ly/3t8Zx1t ↑
European Medicines Agency ↑
https://tcrn.ch/35TJ9aZ ↑
https://cnn.it/2Nggtml ; https://bit.ly/3z2AAHz ↑
https://bit.ly/3ma74vB קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3iWv0kk ↑
https://reut.rs/3nAkmm4 ↑
https://zd.net/2Yu1Zl0 ; https://bit.ly/3yvfXnf ↑
Generative Adversarial Networks ↑
https://bit.ly/3j7vKRY ↑
https://bit.ly/3teFy0r ; קישור לאזהרה של ה-FBI: https://bit.ly/3bIBWxQ ↑
https://bit.ly/2QHhjuj ↑
https://bit.ly/3cQx8Hj ↑
https://bit.ly/2SFcVNm ↑
https://bit.ly/2LzwRx7; https://bit.ly/2M99hIb ↑
https://bit.ly/2SmItqu ; https://reut.rs/3uahtYN ↑
https://bit.ly/3z2AAHz ↑
https://bit.ly/3tu2ARM ↑
https://bit.ly/3uqm9Ki ↑
https://bit.ly/3tAksuj ; https://politi.co/3pXWWFf ↑
https://bit.ly/3jXiRuA ; קישור להצהרה המלאה: https://bit.ly/3yScsaq ↑
Exports Controls and Human Rights Initiative ↑
https://bit.ly/3pJvnAO ↑
https://bit.ly/3pLQmmF ↑
Federal Trade Commission ↑
Support King מספקת שירותי תמיכה טכנית מרחוק למכשירים ניידים ומחשבים. על פי הודעת ה-FTC, החברה סיפקה את שירותי המעקב תחת השם SpyFone, הזהה לשם האפליקציה שמכרה. ↑
https://bit.ly/3ladIQw ; קישור להודעת ה-FTC: https://bit.ly/3Eav9ZW ↑
Computer Security Initiative Consultancy ↑
https://bit.ly/3ql76mF ; https://bit.ly/3n3qORy ↑
https://bit.ly/3lwiKrB ; https://wapo.st/3DCzhjT ↑
https://reut.rs/3wIF3h3 ↑
https://bit.ly/3D81TkH ↑
Open-Ended Working Group ↑
Governmental Group of Experts ↑
https://bit.ly/3skgW6x ↑
https://bit.ly/3cIXISg ↑
https://bit.ly/3jIeoNK ↑
https://bit.ly/3G3E7t4 ↑
https://bit.ly/3JRS9Qp ↑
https://bit.ly/3vlL1mR ↑
https://wapo.st/3h2G7at ↑
Space Development Agency ↑
https://bit.ly/2YIgj9E ↑
Space and Missile Systems Center ↑
https://bit.ly/3hN4kCv ↑
Radio Access Networks; בענף התקשורת הסלולרית, משמשות הרשתות להעברת נתונים ממכשירי המשתמשים לתחנות הבסיס והתרנים הסלולריים. ↑
הארכיטקטורה מאפשרת שימוש בווירטואליזציה על מנת לחלק את הרשת ל'שכבות'. כל שכבת רשת משמשת לטובת יישום אחר, בעל דרישות שונות. ↑
https://bit.ly/3sTtIsT ↑
https://bit.ly/3huda7Z ↑
Sandia National Lab ↑
החיישן מורכב משני אטומים הנמצאים במצב של סופרפוזיציה (Superposition), המאפשרת להם להיות בתנועה ובמקביל להיות יציבים במקומם, דבר המאפשר למדוד את תגובתם לשינויים במהירות ובמרחק; https://bit.ly/3CH1OoB ↑
https://bit.ly/3aV8jZt ↑
https://bit.ly/3oJSqei ↑
Space Force’s Commercial Satellite Communications Office ↑
Infrastructure Asset Pre-Assessment ↑
Intelligence, Surveillance and Reconnaissance; https://bit.ly/3C1Ipy2 ↑
Space Information Sharing and Analysis Center; הקבוצה הוקמה על ידי המועצה האמריקנית לביטחון לאומי באפריל 2019 וכוללת נציגים מהמועצה לביטחון לאומי, מפיקוד החלל של חיל האוויר האמריקני, מהסוכנות להגנה מפני טילים ומנאס"א וכן כוללת נציגי אוניברסיטאות וחברות בענף התעופה והחלל. ↑
https://bit.ly/3jjR5Jk ↑
https://bit.ly/35pp3VR ↑
https://yhoo.it/38C6Kyh ; https://yhoo.it/3yAI5p1 ; https://bit.ly/3bO2TQi ↑
https://zd.net/3GgTmOg ; החברות כוללות את Virgin Australia, American Airlines, Alaska Airlines ו-JetBlue ↑
Positioning, Navigation and Timing ↑
Aviation Information Sharing and Analysis Centre ↑
https://bit.ly/3It0lpf ↑
International Air Transport Association ↑
קישור להורדת המדריכים: https://bit.ly/3rINo4N ↑
https://bit.ly/3sF7ryd ↑
https://yhoo.it/2TMxesB ; https://bloom.bg/3yjpEov ↑
https://yhoo.it/3uf4Yg8 ; https://bit.ly/2XSWNKq ↑
International Maritime Organization ↑
Safety Management System; https://bit.ly/3y9Jt2b ↑
https://bit.ly/3oxP1hh ↑
International Association of Ports and Harbors; ה-IAPH היא ארגון בין-לאומי ללא כוונת רווח המייצג מעל ל-140 נמלי ים ב-90 מדינות. ↑
קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3y7Ln3j ↑
https://bit.ly/3EEVorb ↑
https://bit.ly/3mIrqfW ↑
https://bit.ly/3scBwpD ; https://bit.ly/3oAeOFM ; https://bit.ly/3qNBcw2 ↑
https://bit.ly/3eN2GPc ; קישור להודעתו של הבית הלבן: https://bit.ly/3uRKI3r ↑
https://bit.ly/34h0kBW ↑
https://bit.ly/3hj0y33 ↑
https://bit.ly/3piVTRn; https://bit.ly/3DgM0bR ↑
National Cyber Director; משרד ראש הסייבר הלאומי הוקם במסגרת סעיפי חוק ה-NDAA לשנת 2021. ↑
https://bit.ly/3x5vdGQ ↑
https://bit.ly/35e0wm4 ↑
https://bit.ly/3Em4lpb ↑
Interim National Security Strategic Guidance ↑
https://bit.ly/3cbLIaH ↑
Bureau of Industry and Security ↑
https://bit.ly/3mblhbw ↑
Paris Call for Trust and Security in Cyberspace; הסכם פריז פורסם בנובמבר 2018 וכולל עקרונות ונורמות התנהגות במרחב הסייבר. ↑
https://nyti.ms/3opejAK ↑
https://bit.ly/31LVATO ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3fHzutB ↑
Defense Information Systems Agency ↑
https://bit.ly/3vzumwv ↑
https://bit.ly/3xJfbmb ↑
https://bit.ly/3q354XZ ; קישור לתכנית המלאה: https://bit.ly/3wszbJT ↑
Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑
https://on.wsj.com/3AAlaet ; https://bit.ly/3AwxGfj ↑
Joint Warfighter Cloud Capability ↑
https://bit.ly/30KbgcV ; קישור לבקשה המלאה: https://bit.ly/3xmUb5a ↑
https://bit.ly/3CS2at0 ↑
Hewlett Packard Enterprise ↑
https://bit.ly/3tFQchZ ↑
Joint Cyber Warfighting Architecture ↑
Project IKE הוא חלק מהניסיון לפתח מערכת משותפת לבקרה ולשליטה (JCC2), הנחשבת לאחד ממרכיבי ה-JCWA; https://bit.ly/2QWhscS ↑
Joint Common Access Platform ↑
https://bit.ly/3mHSTyn ↑
Joint All-Domain Command and Control; מטרת הפלטפורמה היא לחבר מערכות בקרה ושליטה וחיישנים מזירות היבשה, הים, האוויר, הסייבר והחלל לכדי פלטפורמת פיקוד ושליטה מאוחדת. ↑
https://bit.ly/3vhEFoO ↑
https://bit.ly/2TaVZ1w ↑
https://bit.ly/37m4SJn ↑
https://bit.ly/3chCo5k קישור לדו"ח של GAO: https://bit.ly/2PAT93u ↑
Cybersecurity Maturity Model Certification ↑
https://bit.ly/3opqhsR ↑
National Counterintelligence and Security Center ↑
https://bit.ly/3pn7zkT ↑
U.S. Agency for International Development ↑
https://bloom.bg/3c8FxF0 ; https://cnb.cx/3vIDoIc ↑
https://bit.ly/3pS9Urh ; https://bit.ly/3EkuQuC ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/2ZmN0wE ↑
https://cnn.it/2Nggtml ↑
https://bit.ly/2OmdI3z ; https://wapo.st/3E7p6Fs ↑
https://zd.net/3wKtS7R ↑
https://bit.ly/3wNoGiA ↑
https://bit.ly/3tPYDaQ ↑
https://bit.ly/3wGVifj ↑
https://bit.ly/3mAMcvT ↑
https://bit.ly/3ajNC8j ; https://bit.ly/2L1TjiB ; https://on.cfr.org/3dwQoJr ↑
https://bit.ly/3dxZs0w ↑
The National Information Security Standardization Technical Committee ↑
https://bit.ly/3fXLwxL ↑
Cyberspace Administration of China ↑
https://bit.ly/3ioBkj0 ↑
National People’s Congress ↑
The Personal Information Protection Law ↑
https://bit.ly/2WBouqu ↑
https://nyti.ms/3vMdIdK ↑
https://bit.ly/31WrIUB ↑
Command, Control, Communications and Computer Systems ↑
https://bit.ly/3EJYslU ↑
https://bit.ly/3C1zXPk ↑
https://zd.net/3luqYRw ↑
https://bit.ly/3cPC1iE ; https://bit.ly/3c3wOEu ↑
https://bit.ly/3vEgyBp ; קישור להודעת החברה: https://bit.ly/3c8hjeh ↑
https://nyti.ms/3zK2AQE ; https://bit.ly/3xBu4Gj ↑
https://bit.ly/2PKEi6V ↑
https://bit.ly/2Wi5SLY ; https://bit.ly/3eVJTRv ; https://bit.ly/3i1lrjq ; https://bit.ly/3eSCouD ; https://bit.ly/3eSCouD ; https://bit.ly/3eRuHEI ↑
Ministry of State Security ↑
https://bit.ly/370nBJO ↑
https://bit.ly/36OThCe ↑
https://reut.rs/3nAkmm4 ↑
https://reut.rs/3nAkmm4 ↑
https://bit.ly/3f9A4QV ; https://bit.ly/3vMSexy ↑
Serum Institute of India; ה-SII נחשב ליצרן החיסונים הגדול בעולם ומייצר את חיסוני חברת AstraZeneca עבור מדינות רבות בעולם. ↑
בין מטרות הקבוצה נמנות חברת ההנדסה הכבדה Walchandnagar, המעורבת בתכניות הגרעין והחלל של הודו וחברת ADTL המייצרת רכיבי אלקטרוניקה ותוכנות תעופה לכלי טייס בלתי מאוישים ולכלי רכב משוריינים; https://bit.ly/3wS1vV9 ↑
U.S.-China Economic and Security Review Commission ↑
https://bit.ly/30P5Iye ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3HEn4OR ↑
https://bit.ly/3rdcbKP ↑
https://s.nikkei.com/3beRQz9 ↑
https://bit.ly/3qME8Zt ↑
https://bit.ly/3mJ7t6v ↑
https://bit.ly/3iXqUqF ↑
https://bit.ly/2WPu1tY ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/3lc6c90 ↑
Cyber Security Agency ↑
https://bit.ly/3afFZQM ; קישור להורדת המסמכים: https://bit.ly/3FnUqjS ↑
Operational Technology Cybersecurity Competency Framework ↑
https://bit.ly/3FzBCy6 ↑
Integrated Review of Security, Defence, Development and Foreign Policy ↑
https://bit.ly/2OTqGpy ↑
קישור למסמך האסטרטגיה המלא: https://bit.ly/33EayQ5 ↑
Defence Science and Technology Lab ↑
https://bit.ly/3wQ12mE ↑
National Cyber Force; ה-NCF הושק באפריל 2020 כיוזמה משותפת של משרד ההגנה וה-GCHQ במטרה לשבש את פעילותם של האקרים זרים ואת פעילות הסייבר הזדונית מטעם יריבותיה של בריטניה. ↑
https://bit.ly/3mjxiuk ↑
https://bit.ly/3vinvqQ ↑
Digital, Culture, Media and Sport ↑
https://bit.ly/3k19V7o ↑
https://bit.ly/3sqvvpP ; המשרד יממן את פיתוחן של הצעות נבחרות בסכומים בשווי של עד ל-300 אלף ליש"ט (כ-412 אלף דולר). ↑
https://bit.ly/31P38oS ↑
https://bit.ly/3xkY7Cv ↑
https://bit.ly/3yvQWHf ↑
https://bit.ly/3Gudyg4 ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/33bZCch ↑
https://bit.ly/2OmdI3z ↑
https://bit.ly/3hOdRbr ↑
https://bit.ly/3ojTgxP ↑
https://bit.ly/3sXZtjO ↑
https://bit.ly/3vYpFgb ↑
https://bit.ly/3kFn2wa קישור למדריך המלא: https://bit.ly/3wMb5ty ↑
https://bit.ly/3CP0gtu ; https://bit.ly/3AFYWan ; https://bit.ly/3CRfnCH ; https://bit.ly/3AISEGP ; קישור לממצאי המחקר של FireEye: https://bit.ly/2UlXvhO ↑
https://bit.ly/2YWvS0O ↑
https://bit.ly/3pWYp1x ; https://bit.ly/2Y0Ahzw ↑
https://bit.ly/2YTNlqy ; https://bit.ly/3FTNPOp ↑
https://bit.ly/3eVqFdL ↑
https://bit.ly/3xLDbUx ; https://bit.ly/3ndz8yV ↑
https://bit.ly/3nOKisC ; https://bit.ly/3CDcTHz ↑
https://bit.ly/3D3VYhw ; https://bit.ly/3F4dDpP ↑
ה-Startup National Central הוא ארגון עצמאי ללא כוונת רווח המקדם חדשנות ישראלית ומחבר בין חברות הזנק ישראליות לבין עסקים, גופי ממשלה וארגונים א-ממשלתיים ברחבי העולם במטרה לתת לחברות הזנק ישראליות גישה לשווקים חדשים. ↑
https://bit.ly/3H7UmFb ↑
https://tcrn.ch/3qn8rXj ↑
Virtual Desktop Infrastructure ↑
Cloud Access Security Broker ↑
https://bit.ly/3hQNEs0 ↑
https://bit.ly/3hwdzWy ↑
https://bit.ly/3u0kHz5 ; https://bit.ly/37hc4X8 ↑
https://bit.ly/3qocxxv ; קישור לממצאי החקירה של Trend Micro: https://bit.ly/3kQr1Fh ↑
https://bit.ly/3adCz0H ; קישור למחקר של Cybereason: https://bit.ly/3FzvndU ↑
https://bit.ly/3oYmB31 ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/3lBPksy ↑
https://bit.ly/30aEtho ; https://bit.ly/3GHqbUU ↑
https://bit.ly/33qHbgp ; https://bit.ly/3nOKisC ; https://bit.ly/3CDcTHz ; https://bit.ly/3GIVO13 ; https://bit.ly/3F4dDpP ↑
https://bit.ly/3rNSCKs ; https://bit.ly/3C3cn5v ↑
https://bit.ly/33CT6Ly ↑
https://bit.ly/3cOI32S ↑
Islamic Radio and Television Union ↑
https://bit.ly/2SFcVNm ↑
https://bbc.in/2Pqlk5C ; https://bit.ly/3ey0dGR ; https://bit.ly/2QoM7zT ↑
https://bit.ly/3idTlR9 ; https://bit.ly/3kdN4XU ↑
National Iranian Oil Products Distribution Company ↑
https://bit.ly/3pF79JE ; בנובמבר בכירים אמריקנים שהתראיינו בעילום שם לעיתון ה-New York Times ייחסו את התקיפה לישראל: https://bit.ly/3dm7GZB ↑
https://bit.ly/3DGWD8W ↑
Security Legislation Amendment (Critical Infrastructure) ↑
https://zd.net/2NXwYUg ↑
https://zd.net/3r0rNCH ↑
https://bit.ly/3nKGxFS ↑
Australian Federal Police ↑
https://zd.net/3mj3DCN ↑
https://bit.ly/3vlWljW ↑
https://bit.ly/3CMxSHl ↑
https://bit.ly/3hITCMs ↑