דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – פברואר 2022
סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון
אוניברסיטת תל-אביב
מרץ 2022
תוכן עניינים
עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המשבר באוקראינה 10
איומי סייבר על תשתיות חיוניות 17
איומי סייבר על שרשראות אספקה 20
איומי סייבר על ענף הפיננסים 21
איומי סייבר ומענים עבור רשתות ה-5G 25
ההיערכות לקראת איומי המחשוב הקוונטי 25
תקציר חודשי
הממשל האמריקני השיק יוזמות חדשות למאבק בשימוש הפלילי במטבעות דיגיטליים ופרסם מסמך שמטרתו לסייע לסוכנויות הפדראליות להטמיע את עקרונות אפס האמון בארכיטקטורת הרשת שלהן. בנוסף, המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה פרסם מסמך המסייע לארגונים לשלב ניהול סיכוני סייבר במסגרת ניהול סיכונים תאגידיים ומודל לחישוב היקף ההשקעה המיטבי בהגנת רשתות. מחוקקים הציגו הצעות חוק לשיפור אבטחת הסייבר של עסקים קטנים ובנושא חובת דיווח על אירועי סייבר.
מחלקת ההגנה פרסמה בקשות למידע בנושא טכנולוגיות לשיפור אבטחת הסייבר של מערכות אוויריות וקרקעיות הקשורות למערך מטוסי ה-F-35 וכן בנושא טכנולוגיה להקמת סביבת אימונים לצורך דימוי תרגילי הגנת סייבר בחלל. כמו כן, פרסמה המחלקה מדריך מקוון לפיתוח מערכות נשק החסינות מפני איומי סייבר.
בשבועות שקדמו לפלישתה של רוסיה לאוקראינה חלה עלייה במספר תקיפות ה-DDoS והשימוש בנוזקות כנגד מטרות אוקראיניות. עם הפלישה, שלוותה בהשבתת אתרי ממשלת אוקראינה, הודיעו קבוצות האקטיביסטים על תמיכתן באוקראינה והוציאו לפועל תקיפות DDoS והשחתה כנגד אתרים ומטרות רוסיות. כמו כן, פרסמו מדינות המערב אזהרות, לפיהן רוסיה עלולה להוציא לפועל מתקפות סייבר כנגד תשתיות חיוניות בתגובה לתמיכה באוקראינה ולסנקציות שהוטלו עליה.
האיחוד האירופי פרסם הנחיות לשיפור חסינות סייבר של ארגונים; המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה פרסם מסמך הנחיות לקידום אבטחת הסייבר בענף הבנייה.
סין הודיעה על כוונתה להקים וועדה לתיאום בין יצרניות שבבים מקומיות ובין-לאומיות ועל השקת תכניות פיילוט לבחינת יישום טכנולוגיות Blockchain; חברות ESET ו-Cisco חשפו מבצעי ריגול סייבר שיוחסו להאקרים הפועלים בחסות איראן ושהתמקדו בגופי ממשלה במזרח התיכון.
מחלקת האנרגיה האמריקנית הציגה תכנית לשיפור אבטחת הסייבר של רשת החשמל הלאומית. כמו כן, הודיעה יפן על כוונתה לנסח דרישות אבטחת סייבר חדשות עבור מפעילות תשתיות חיוניות הרוכשות ציוד ותוכנות מתוצרת זרה; יצרנית הרכב טויוטה הודיעה על שיבושים בפעילות הייצור שלה בעקבות תקיפת סייבר שחווה ספק רכיבים צד-שלישי.
טרמינלים לאחסון גז ונפט ברחבי אירופה הושבתו בעקבות מתקפות כופרה. ממשלת סינגפור הציגה יוזמות חדשות להתמודדות עם הונאות ותקיפות דיוג על מוסדות פיננסיים. פורסם דו"ח חדש הבוחן את האתגרים המקשים על ארגונים בענף הבריאות בדרום מזרח אסיה מלהעביר מידע ושירותים לענן; טרמינל מכולות ממשלתי בנמל הימי העמוס ביותר בהודו הושבת בעקבות תקיפת סייבר; ספקיות תקשורת לוויינים חוו אירועי סייבר ושיבושים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה; הסוכנות לאבטחת סייבר של צ'כיה פרסמה המלצות להערכת האמינות של ספקי טכנולוגיות ורכיבים לרשתות ה-5G במדינה.
ארה"ב
ממשל אסטרטגיה ומדיניות
2 בפברואר – בכוונת המחלקה לביטחון המולדת להקים וועדה לחקר תקריות ואירועי סייבר – על פי תזכיר שפורסם על ידי הרשם הפדראלי,[1] בכוונת המחלקה לביטחון המולדת להקים את הוועדה לסקירת בטיחות סייבר (CSRB),[2] שתתכנס לאחר אירועי סייבר משמעותיים במטרה לחקור אותם, לבחון דרכי תגובה ולהגיש המלצות. הוועדה תפעל באותה המתכונת של הוועדה הלאומית לבטיחות בענף התחבורה,[3] החוקרת תאונות בענף התעופה האזרחית. הוועדה תכלול 20 חברים, ביניהם נציגים ממחלקת ההגנה, מחלקת המשפטים, המחלקה לביטחון המולדת, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ה-NSA, ה-FBI וכן נציגים מהמגזר הפרטי. בראש הוועדה יעמוד תת-מזכיר המחלקה לביטחון המולדת לאסטרטגיה, מדיניות ותכניות, רוב סילברס (Rob Silvers).[4]
2 בפברואר – מחלקת המדינה הציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר עבור מידע על האקרים איראניים הנאשמים בהתערבות בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020 – מחלקת המדינה הציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר עבור מידע על שני אזרחים איראניים, נגדם הוגש בנובמבר 2021 כתב אישום בגין גניבת מידע השייך לבוחרים, ניסיון לאיים על בוחרים במטרה למנוע מהם מלהצביע בבחירות ובהפצת מידע כוזב בנושא זיופים בספירת הקולות. הפרס הוצע במסגרת תכנית ה-RFJ,[5] להענקת פרסים בתמורה למסירת מידע ולסיוע בלוחמה בטרור.[6]
7 בפברואר – בכוונת המחלקה לביטחון המולדת לבחון את מידת עמידתם של ספקיה בדרישות היגיינת סייבר – על פי תזכיר שפורסם מטעם מנהל המידע הראשי (CIO) של המחלקה לביטחון המולדת, אריק הייסן (Eric Hysen) ומנהל הרכש הראשי, פול קורטני (Paul Courtney), בכוונת המחלקה לשלוח לחלק מספקיה שאלון להערכה עצמית במטרה לבחון את מידת עמידתם בדרישות היגיינת הסייבר, אותן הוסיפה המחלקה לחוזי הרכש שלה ב-2015. לדבריו, מטרת השאלון היא לסייע למחלקה להעריך את סיכוני היגיינת הסייבר שלה ולשפר את תכנית ניהול הסיכונים בשרשראות האספקה שלה (C-SCRM).[7]
9 בפברואר – מומחים העידו כי הארגון לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר של CISA סייע להוביל את תיקון חולשת ה-Log4j במהירות – במהלך שימוע שנערך בפני וועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים, העידו מומחים כי הארגון המשותף לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר (JCDC),[8] שהוקם על ידי CISA באוגוסט 2021, ביצע תפקיד חיוני וסייע להוביל ולתאם את תיקון חולשת ה-Log4j שנחשפה בדצמבר 2021. לדברי סגן הנשיא ומנהל אבטחת המידע ואמון הלקוחות הראשי ב-Cisco, בראד ארקין (Brad Arkin), ה-JCDC הנחה ארגונים כיצד לרכז את מאמציהם בעת תיקון החולשה ועדכון מערכותיהם. לדבריו, Cisco נעזרה במידע שהתקבל מה-JCDC על מנת לתקן את החולשה במוצריה בתוך עשרה ימים מרגע גילויה. לדברי סגנית ראש מחלקת מודיעין הסייבר בחברת Palo Alto, ג'ן מילר-אוסבורן (Jen Miller-Osborne), ה-JCDC סייע רבות בהנחיית עסקים קטנים ובינוניים ובשיתוף מידע.[9]
14 בפברואר – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה פרסם מסמך המסייע לארגונים לשלב ניהול סיכוני סייבר במסגרת ניהול סיכונים תאגידיים – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST) פרסם את המסמך הסופי בנושא מיזוג ניהול סיכוני סייבר במסגרת ניהול סיכונים תאגידיים (ERM).[10] מחברי המסמך קראו לשיפור שיתוף הפעולה בין מנהלי סיכונים תאגידיים למנהלי סיכוני סייבר ודנו בדרכים לתיעדוף ההתמודדות עם סיכונים, לבחירה בדרכי התמודדות עם סיכונים ולהשגת מטרות עסקיות.[11]
17 בפברואר – CISA: האקרים הפועלים בחסות רוסיה גנבו מידע רגיש ובלתי מסווג מחברות קבלן של מחלקת ההגנה במהלך שנת 2020 – על פי אזהרה שפורסמה מטעם CISA, הסוכנות זיהתה קמפיין ריגול סייבר שיוחס להאקרים הפועלים בחסות רוסיה והתמקד בחברות קבלן של מחלקת ההגנה וקהילת המודיעין ובחברות לייצור ביטחוני החל מינואר 2020. הסוכנות הודיעה כי ההאקרים גנבו מידע רגיש אך בלתי מסווג השייך לתכניות לפיתוח טילים ונשק, מערכות מודיעין ומעקב, עיצוב כלי רכב וטיס וכן מידע עסקי בנושא כוח אדם, סוגיות משפטיות ופעילותן של החברות במדינות זרות. ההאקרים השתמשו בתקיפות דיוג ממוקד, Brute-force ו-Password spraying וכן ניצלו חולשות קיימות על מנת לפרוץ לסביבות Microsoft 365. הסוכנות קראה לארגונים לנטר ולעקוב אחר אנומליות, להטמיע מנגנוני אימות דו ורב-שלביים, להשתמש בהרשאות מורכבות, לאסוף ולשמור לוגים ותיעוד פעילות במערכותיהם ועוד.[12]
17 בפברואר – בכירה במחלקת המשפטים הכריזה על שתי יוזמות חדשות למאבק בשימוש הפלילי במטבעות דיגיטליים – במהלך כנס מינכן השנתי לביטחון, חשפה סגנית התובע הכללי הפדראלי, ליסה מונאקו (Lisa Monaco), שורת יוזמות של מחלקת המשפטים בתחום המאבק בפשיעת סייבר. במסגרת היוזמה הראשונה, הקימה המחלקה יחידה חדשה ב-FBI, המכונה VAXU,[13] ושמטרתה לאכוף ולהחרים נכסים דיגיטליים של עברייני סייבר ולחקור פשעים ושימוש זדוני במטבעות דיגיטליים. כמו כן, הכריזה מונאקו על יוזמת המטבעות הווירטואליים הבין-לאומית,[14] במסגרתה תשתף המחלקה פעולה עם פלטפורמות להמרת מטבעות דיגיטליים, עם גופי אכיפה ועם תובעים ממדינות זרות במטרה לנסח רגולציות וחוקים למאבק בהלבנת כספים וכן להגביר את האכיפה העולמית בנושא השימוש הזדוני במטבעות דיגיטליים.[15]
21 בפברואר – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם מודל חדש להערכת עלויות אבטחת סייבר בהגנה על רשתות – חוקרים מהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פרסמו בכתב העת של אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE)[16] מודל חישובי, לקביעת היקף ההשקעה המיטבי לצמצום עלויות ההגנה על רשתות, תיקון נזקים וחזרה לשגרה. המודל כולל אסטרטגיות להשקעה המשמשות לצורך הפקת המלצות ואלגוריתמים המעריכים את מידת הסבירות לפריצה לרשת, הסבירות להפצת נוזקות בקרב מכשירים המחוברים אליה ואת העלויות הכרוכות בתיקון הנזק ובחזרה לשגרה. מחברי המאמר קראו לארגונים להשוות את הערכות האלגוריתמים לאסטרטגיות ההשקעה של המודל על מנת להבין את האפיק המיטבי להשקעה באבטחת סייבר.[17]
23 בפברואר –בכוונת CISA לפרסם מסמך שמטרתו לסייע בהטמעת ארכיטקטורת אפס האמון בקרב גופי הממשל הפדראלי – לדברי עוזר סגן ראש CISA למעורבות בעלי עניין,[18] טרנט פרייזר (Trent Frazier), הסוכנות נמצאת בסוף תהליך גיבוש מפת הדרכים שתסייע לסוכנויות הפדראליות להטמיע את עקרונות גישת אפס האמון (Zero trust) בארכיטקטורת הרשת שלהן. פרייזר הוסיף כי מפת הדרכים כוללת 35 הנחיות בנושא אימוץ עקרונות ה-Zero trust. פרייזר הודיע על פרסום המסמך במסגרת כינוס וועדת הייעוץ הלאומית לאבטחת ענף התקשורת (NSTAC),[19] בו קראה הוועדה לממשל לנסח מדדים להערכת התקדמות יישום והטמעת העקרונות.[20]
חקיקה
4 בפברואר – בית הנבחרים אישר הצעת חוק להקמת קרנות פדראליות לתמיכה בשיפור אבטחת שרשראות האספקה של מערכות מידע ותקשורת – מליאת בית הנבחרים אישרה את הצעת החוק The America COMPETES Act, הקוראת להקים קרנות פדראליות ולהקצות מיליארדי דולרים לטובת שיפור אבטחת שרשראות האספקה של מערכות מידע ותקשורת. הצעת החוק קוראת להקים קרן בסך 52 מיליארד דולר, שמטרתה לעודד יצרניות שבבים לעבור ולפעול משטחה של ארה"ב. כמו כן, קוראת ההצעה להקים קרן הלוואות פדראלית בסך 45 מיליארד דולר שמטרתה לסייע לחברות ולארגונים לקדם יוזמות לשיפור ההגנה על שרשראות האספקה שלהן. לבסוף, קוראת ההצעה להקים קרן בסך 160 מיליארד דולר למחקר ופיתוח בנושא אבטחת טכנולוגיות מידע ותקשורת, שבבים ושרשראות האספקה של שבבים.[21]
9 בפברואר – סנאטורים הציגו הצעת חוק הכוללת דרישות בנושא חובת דיווח על תקריות סייבר ומתקפות כופרה – סנאטורים משתי המפלגות הציגו את הצעת החוק Strengthening American Cybersecurity Act, המשלבת מספר הצעות חוק קודמות בנושא חובת דיווח על תקריות סייבר. הצעת החוק קוראת למפעילי תשתיות חיוניות ולסוכנויות הפדראליות האזרחיות לדווח ל-CISA על תקריות סייבר שהוגדרו כמשמעותיות בתוך 72 שעות מרגע גילוין. כמו כן, קוראת ההצעה למפעילי תשתיות חיוניות ולסוכנויות הפדראליות לדווח ל-CISA על תשלומי כופר שבוצעו במסגרת מתקפות כופרה בתוך 24 שעות מרגע התשלום. לבסוף, הצעת החוק קוראת לעדכן את תכנית ה-FedRAMP,[22] העוסקת בהערכת אבטחת המידע של שירותי ענן, במטרה להאיץ את המעבר של מידע ושירותים ממשלתיים לענן.[23]
25 בפברואר – מחוקקים הציגו הצעת חוק לחיזוק אבטחת סייבר של עסקים קטנים – ארבעה נציגי בית הנבחרים הציגו את הצעת החוק Small Business Cybersecurity Assistance Pilot Program Act, הכוללת הקצאה של כשלושה מיליון דולר לטובת תכנית פיילוט למתן מענקים מטעם הרשות לעסקים קטנים (SBA)[24] לטובת קידום אבטחת הסייבר של עסקים קטנים. לדברי הנציג הרפובליקני אנדרו גרברינו (Andrew Garbarino), מיוזמי ההצעה, התכנית תאפשר למדינות ארה"ב לסייע לעסקים קטנים, לאתר ולתקן חולשות אבטחה ותנחה את ה-SBA לבחון את האתגרים המקשים על עסקים קטנים לשפר את אבטחת הסייבר שלהם.[25]
צבא וביטחון
4 בפברואר – ה-NSA פרסמה דו"ח המסכם את פעילותה בתחום אבטחת הסייבר במהלך שנת 2021 – על פי דו"ח פעילות אבטחת הסייבר השנתי של ה-NSA, הסוכנות פעלה להרחיב את שיתוף הפעולה עם CISA וה-FBI במטרה לזהות איומי סייבר על שרשראות אספקה ולהתמודד עם חולשות תוכנה וחומרה. כמו כן, ציינו מחברי הדו"ח את פעילותו של המרכז לשיתוף פעולה בתחום הסייבר (CCC)[26] של הסוכנות, המשמש כפלטפורמה לשיתוף פעולה בין גורמי ממשלה לנציגים מהמגזר הפרטי. על פי הדו"ח, ה-CCC חשף ודיווח על חולשות אבטחה במערכותיהן של חברות לייצור ביטחוני וחברות קבלן של מחלקת ההגנה ובמערכות שהוגדרו כחיוניות לביטחון הלאומי של ארה"ב. כמו כן, פרסמה הסוכנות 23 דו"חות ומסמכי קווים מנחים שמטרתם לסייע לציבור להתמודד עם מתקפות כופרה ועם תקריות סייבר נוספות.[27]
9 בפברואר – מחלקת ההגנה החלה לפתח מערכת הפעלה שתאפשר לזרועות צבא ארה"ב לפתח ולהטמיע אלגוריתמים של בינה מלאכותית – לדברי ראש המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC),[28] לוטננט גנרל מייקל גרון (Michael Groen), המרכז החל לפתח מערכת הפעלה ומרכיבי שכבת ניהול (Integration layer) שיאפשרו לפיקודים הלוחמים ולזרועות צבא ארה"ב לפתח, לשתף ולהטמיע אלגוריתמים של בינה מלאכותית. לדבריו, פיתוח המערכת הוא חלק מרכזי ביוזמת האצת הפיתוח והשימוש בנתונים ובבינה מלאכותית (AIDA)[29] שמטרתה להוביל להטמעה מואצת של טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב גופי מחלקת ההגנה.[30]
10 בפברואר – מחלקת ההגנה פרסמה בקשה למידע בנושא טכנולוגיות ומערכות לשיפור אבטחת הסייבר של מערכות אוויריות וקרקעיות הקשורות למערך מטוסי ה-F-35 – מחלקת ההגנה פרסמה בקשה למידע בנושא טכנולוגיות ומערכות לזיהוי ולתגובה אוטומטיים לתקריות סייבר בזמן אמת ובנושא תהליך להטמעתן במערכות אוויריות וקרקעיות הקשורות למערך מטוסי ה-F-35. על פי הבקשה, בכוונת המשרד האחראי לתכנית ה-F-35 לאגם רכיבי חומרה, תוכנה וקושחה ממקורות שונים, המבוססים על עקרונות חסינות הסייבר וניתנים לעדכון, בארכיטקטורה של המטוסים. על פי הבקשה, על הרכיבים לספק התרעות לפני, במהלך ואחרי טיסה, למנוע ולבודד איומים וניסיונות פריצה למערכות המטוס.[31]
14 בפברואר – מחלקת ההגנה השיקה תכנית פיילוט להכשרת עובדיה בתחום הבינה מלאכותית– המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC) השיק תכנית פיילוט להכשרת אלפי עובדי מחלקת ההגנה בתחום טכנולוגיות הבינה המלאכותית. התכנית, המתקיימת בשיתוף המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מזהה קטגוריות שונות של ידע בתחום הבינה המלאכותית הרלוונטיות לתפקידים שונים כגון פיתוח, הטמעה ושימוש בבינה מלאכותית, תפקידי הובלה וניהול ועוד.
כמו כן, יציע המרכז קורסי תכנות אלגוריתמים בשפת Python. לדברי ראש מחלקת מדיניות ואסטרטגיה ב-JAIC, גרג אלן (Greg Allen), בכוונת המרכז להכשיר עד לשנת 2023 עשרות אלפי עובדים נוספים בתחום הבינה מלאכותית, באמצעות יישום תכניות הכשרה בקרב גופים נוספים במחלקה.[32]
15 בפברואר – משרד המבקר הממשלתי קרא למחלקת ההגנה להגביר את השקעותיה בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית כחלק מהתחרות האסטרטגית מול סין – משרד המבקר הממשלתי (GAO) פרסם סיכום לדו"ח מסווג, הקורא למחלקת ההגנה לשפר את היערכותה ולהגביר את השקעותיה על מנת לנצל ולהטמיע פיתוחים טכנולוגיים בתחומי החלל, הסייבר והבינה המלאכותית במסגרת התחרות האסטרטגית מול סין. על פי הסיכום, על המחלקה לנסח תכניות לזיהוי דרישות ההכשרה והאימונים של כוח משימת הסייבר הלאומי (CMF)[33] הכפוף לפיקוד הסייבר, לעקוב אחר יישומן של יוזמות לשיפור היגיינת הסייבר של המחלקה ואחר יישומן של יוזמות שונות לניטור רשתותיה. כמו כן, קראו מחברי הדו"ח לסוכנות הלוגיסטיקה של מחלקת ההגנה[34] לדרוש מהמשרדים האחראיים לתכניות המחלקה (Program offices) לנסח תכניות לניטור ולהערכת סיכוני סייבר על מערכות ספציפיות. בתחום הבינה המלאכותית, קראו מחברי הדו"ח למחלקה לנסח מדדים להערכת צעדי האבטחה וההגנה על מערכות בינה מלאכותית וכן לפתח כלים לפיקוח ולשיפור מידת האחריותיות (Accountability) עבור השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית במסגרת משימות ביטחוניות ומודיעיניות.[35]
15 בפברואר – מחלקת הניסוי והערכת מערכות הנשק של הפנטגון: על פיקוד הסייבר לשפר את תהליכי ההערכה והבחינה של יכולות סייבר חדשות – על פי הדו"ח השנתי של משרד ראש מחלקת הניסוי וההערכה התפעוליים של הפנטגון (DOT&E)[36] לשנה הפיסקאלית 2021, תהליכי הרכש, הבדיקה והניסוי של יכולות סייבר חדשות של פיקוד הסייבר, אינם מתבצעים על פי אסטרטגיה סדורה וכן הפיקוד טרם ניסח מדדים להערכת יעילותן ושרידותן. מחברי הדו"ח הצביעו על היעדר משילות שמטרתה להנחות תהליכי פיתוח וניסוי של יכולות במסגרת ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA)[37] והזהירו כי פיקוד הסייבר עלול לרכוש ולהשתמש ביכולות שיעילותן ותרומתן טרם הוכחה. לבסוף, הזהירו מחברי הדו"ח כי המשרד לניהול יכולות ה-JCWA והמשרד הייעודי לאיגום תכניות ה-JCWA,[38] סובלים ממחסור במשאבים ובסמכויות לניהול התכנית.[39]
18 בפברואר – חיל האוויר האמריקני פרסם בקשה למידע בנושא טכנולוגיה להקמת סביבת אימונים ווירטואלית לצורך דימוי תרגילי הגנת סייבר בחלל – הפיקוד למערכות חלל של חיל האוויר האמריקני[40] פרסם בקשה למידע בנושא פתרונות תוכנה ליצירת סביבת אימונים ווירטואלית לקיום הכשרות ותרגילי הגנת סייבר על לוויינים. על פי הבקשה, על הספקים להציע סביבות אימונים הכוללות מגוון של תרחישים ומאפשרות לאמן ולבחון צוותי הגנה וצוותים "אדומים" לדימוי יריב. כמו כן, על הסביבה המוצעת לאפשר קיום תרגילים ברמות סיווג שונות ולכלול אפשרות לחבר אליה סביבות אימונים נוספות מממדים נוספים.[41] בנוסף, מעוניין הפיקוד ביכולות סייבר עבור מערכות בקרה קרקעיות ומערכות טיסה לווייניות הניתנות לשילוב במסגרת סביבת האימונים. בנוסף, מעוניין הפיקוד בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה לדימוי צוותי ההגנה וצוותי דימוי היריב.[42]
18 בפברואר – מחלקת ההגנה פרסמה מדריך מקוון לפיתוח מערכות נשק החסינות מפני איומי סייבר – מחלקת ההגנה הודיעה על השקת פורטל מקוון הכולל מדריך לפיתוח מערכות נשק החסינות מפני איומי סייבר (CRWS-BoK).[43] המדריך, שפורסם על ידי המִנְהֵלת למערכות חסינות,[44] כולל שיטות עבודה מומלצות לפיתוח מאובטח של רכיבים, מערכות משימה ומערכות נשק ולהגנה על טכנולוגיות ועל מידע ונתונים, לניהול לסיכונים, להגנה על שרשראות אספקה ועוד. בנוסף, מרכז הפורטל מסמכי קווים מנחים של מחלקת ההגנה ושל המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בנושאים כגון ניתוח מערכות, ניהול דרישות אבטחה, עיצוב ארכיטקטורה מאובטחת ועוד.[45]
18 בפברואר – בכוונת הצי האמריקני להשיק סביבת אימונים ווירטואלית להכשרת לוחמים בהפעלת מערכות לוחמת מידע – לדברי מפקדת פיקוד כוחות המידע של הצי האמריקני (NAVIFOR),[46] סגנית אדמירל קלי אשבאך (Kelly Aeschbach), הצי מתקשה להפעיל את מערכות לוחמת המידע שברשותו בשל היעדר יכולת להעריך את מידת יעילותן ואת יכולת חייליו להפעילן. כמו כן, קיים חשש כי הפעלת מערכות ללוחמת מידע במסגרת תרגילים עלולה לגרום לנזק למערכות הצי ולחשוף מידע על המערכות והטקטיקות שבשימושו. לפיכך, בכוונת הצי לפתח מערכת אימונים ווירטואלית שתאפשר להכשיר את אנשי אבטחת ולוחמת המידע של הצי בהפעלת מערכות לוחמת מידע. אשבאך הוסיפה כי הפיקוד ישתף פעולה עם הפיקוד למערכות לוחמת מידע (NAVWAR)[47] במטרה לפתח את סביבת האימונים במהלך שנת 2022.[48]
20 בפברואר – בכיר במחלקת ההגנה: יש לבצע שינויים בתהליכי רכש ומימון לפיתוח תוכנה בצבא היבשה – לדברי עוזר מזכיר צבא היבשה לענייני רכש, לוגיסטיקה וטכנולוגיה, דאגלס בוש (Douglas Bush), שנכנס לתפקידו בפברואר 2022, יש לשנות את תהליכי הרכש והמימון לפיתוח תוכנה בצבא היבשה ולקדם שקיפות שתאפשר לקונגרס להעריך טוב יותר את אופן התקדמותם. כמו כן, הצהיר בוש כי בכוונתו לשתף פעולה עם הקונגרס על מנת לקדם את תכנית הפיילוט למימון גמיש BA-08 ולבחון את הרחבתה במטרה לייצר גמישות גדולה יותר בתהליכי מימון של פיתוח תוכנה.[49] בנוסף, במסגרת השימוע לקראת מינויו, הודיע בוש כי בכוונת המחלקה להאיץ את העברת סביבות הפיתוח שלה לענן על מנת להפריד בין משימות הפיתוח לבין משימות לניהול תשתיות הרשת.[50]
רוסיה
1 בפברואר – חברות אבטחת סייבר פרסמו דו"חות המתעדים את פעילותה של קבוצת ההאקרים הרוסית Gamaredon – ב-1 בפברואר פרסמו חוקרי חברת Symentec ממצאי מחקר שבחן את הטכניקות והטקטיקות שבשימוש קבוצת ההאקרים Gamaredon, המקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB). על פי הממצאים, שהתמקדו בתקיפת סייבר שאירעה ביולי 2021 ויוחסה לקבוצה, השתמשו חבריה בתקיפות דיוג ובקבצי Word זדוניים על מנת להתקין דלת אחורית (Backdoor) בשם Pterodo במחשבי מטרותיהם במטרה לגנוב מידע ולהתקין נוזקות נוספות.[51]
ב-4 בפברואר פרסמה חברת Palo Alto דו"ח הכולל פירוט טכני של הנוזקות והטכניקות שבשימוש הקבוצה. מחברי הדו"ח איתרו כ-700 דומיינים זדוניים, כ-215 כתובות IP ומעל ל-100 דגימות של נוזקות שבשימוש הקבוצה והעריכו כי הקבוצה מעורבת בתקיפות סייבר המתמקדות במטרות ממשלתיות באוקראינה.[52]
9 בפברואר – חברת ESET: קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 עומדת מאחורי קמפיין תקיפות דיוג ממוקד שהתמקד במשרדי חוץ ובדיפלומטים אירופאיים – על פי דו"ח איומי הסייבר של חברת ESET, המתייחס לשליש האחרון של שנת 2021, קבוצת ההאקרים APT29, הפועלת בחסות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR), אחראית לקמפיין תקיפות דיוג ממוקד שהתמקד במשרדי חוץ באירופה ובדיפלומטים אירופאיים. על פי הדו"ח הקבוצה התחזתה למשרד החוץ של איראן ושלחה הודעות דוא"ל בנושא משבר נגיף הקורונה. כמו כן, השתמשו ההאקרים במרכיבי Beacon של מסגרת מבדקי החדירוּת ודימוי התוקף Cobalt Strike ובנוזקות נוספות על מנת לנוע רוחבית ברשתות המטרה (Lateral movement) ולגנוב מידע בנושאים דיפלומטיים.[53]
23 בפברואר – גופי מודיעין ואכיפה בארה"ב ובבריטניה: קבוצת האקרים הפועלת בחסות רוסיה עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר אחר עסקים קטנים ורשתות ביתיות – CISA, ה-FBI, ה-NSA והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) פרסמו אזהרה, לפיה קבוצת ההאקרים Sandworm, המקושרת למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU), עומדת מאחורי רשת בוטנט שפרצה לרשתות ביתיות ולמשרדים קטנים. הגופים הזהירו כי החל מיוני 2019, השתמשה הקבוצה בנוזקה המכונה Cyclops Blink שהתמקדה בפתרונות Firewall מתוצרת חברת WatchGuard המותקנים ברשתות עסקיות קטנות ורשתות ביתיות.[54] הגופים קראו לעסקים למנוע חיבור ממשקי ניהול של התקני רשת לאינטרנט, להטמיע אימות רב-שלבי, להתקין אמצעים לאיתור תנועה רוחבית ברשתותיהם ועוד.[55] מטעם חברת WatchGuard נמסר כי הנוזקה הדביקה כ-1% מכלל המכשירים שמתוצרתה.[56]
אירופה
עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המשבר באוקראינה
החודש אירעה עלייה במספר תקיפות הסייבר שהתמקדו במטרות אוקראיניות לקראת פלישתה של רוסיה לשטחה. עם הפלישה, הוציאה רוסיה לפועל תקיפות DDoS להשבתת אתרי צבא וממשלה. במקביל הביעו קבוצות האקרים מרחבי העולם את תמיכתן באוקראינה, בעוד שקבוצות עברייני כופרה רוסיות הביעו את תמיכתן ברוסיה. מדינות המערב הגבירו את הסיוע הטכני בתחום אבטחת הסייבר לאוקראינה ופרסמו אזהרות, לפיהן רוסיה תגיב על הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות מתקפות סייבר.
בתחילת החודש קיימה סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נוירברגר (Anne Neuberger), שורת פגישות עם בכירים אירופאיים במטרה לתאם את הסיוע שניתן לאוקראינה בתחום הגנת הסייבר. בכירים אמריקנים הוסיפו כי ברית נאט"ו פועלת לשפר את חסינות הסייבר של המגזר הציבורי באוקראינה והעמידה לרשותה סיוע בתגובה לתקריות סייבר.[57]
ב-3 בפברואר, הודיע שירות מודיעין הפנים של אוקראינה (SBU) כי חסם במהלך חודש ינואר 121 תקיפות סייבר שהתמקדו בגופי ממשלת אוקראינה וזיהה מעל ל-25 אלף תקריות סייבר שהתמקדו במערכות מידע שהוגדרו כחיוניות.[58] ב-15 בפברואר, הודיע השירות הממלכתי לתקשורת מיוחדת ולביטחון מידע של אוקראינה,[59] כי אתרים של צבא אוקראינה, של משרדי ההגנה, החוץ והתרבות ושל הבנקים Privatbank ו-Oschadbank הושבתו בעקבות תקיפות DDoS.
על פי הודעת מחלקת הסייבר של משטרת אוקראינה, לקוחות הבנקים קיבלו הודעות טקסט מזויפות, לפיהן כספומטים של שני הבנקים הושבתו.[60] בעקבות התקיפות, הודיע סגן השר לביטחון לאומי של ליטא, מרגיריס אבוקביצ'יוס (Margiris Abukevicius), כי צוות התגובה המהירה לתקריות סייבר של האיחוד האירופי יסייע לאוקראינה להתמודד עם תקיפות סייבר מצד רוסיה.[61]
ב-9 בפברואר קרא הבנק המרכזי האירופי (ECB)[62] לבנקים להיערך לקראת התמודדות עם תקיפות סייבר מצד רוסיה על רקע המשבר (ראו עמ' 21). ב-16 בפברואר פרסם הבנק המרכזי של ליטא אזהרה הקוראת לבנקים במדינה להיערך להתמודדות עם תקיפות סייבר שעלולות להוביל לחסימת הגישה לאינטרנט ולהפסקות באספקת החשמל. כמו כן, פרסם המרכז למודיעין מסכל של ממשלת פולין (GCS)[63] אזהרה מדרגת Alfa,[64] והכריז על כוננות גבוהה במרחב הסייבר במסגרתה קרא לארגוני המגזר הציבורי להגביר את המעקב והניטור אחר תעבורת נתונים ברשתותיהם.[65]
ב-22 בפברואר הודיעו ארה"ב, אוסטרליה, יפן ומדינות האיחוד האירופי כי יטילו סנקציות על רוסיה בעקבות הכרתה בעצמאותם של המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה. בעקבות כך, הזהירו ארה"ב, אוסטרליה ובריטניה גופי ממשלה, מפעילי תשתיות חיוניות וחברות פרטיות כי רוסיה עלולה להוציא לפועל מתקפות כופרה כנגד גופי ממשלה ותשתיות חיוניות במדינות המערב בתגובה על הסנקציות.[66] כמו כן, הודיע מזכיר ההגנה של בריטניה, בן וואלאס (Ben Wallace) כי בריטניה תגיב באמצעות יכולות סייבר התקפיות על תקיפות סייבר מצד רוסיה.[67]
שעות לקראת פלישתו של צבא רוסיה לשטחי אוקראינה, הושבתו אתרי ממשלת אוקראינה, ביניהם אתר משרד החוץ, קבינט השרים והפרלמנט וכן אתרי בנקים בעקבות מתקפת DDoS.[68] כמו כן, זיהתה חברת ESET נוזקת Wiper חדשה בשם HermeticWiper שמחקה מידע על גבי מאות מחשבים השייכים לארגונים גדולים באוקראינה. חוקרי מחלקת מודיעין איומי הסייבר של חברת Symantec הודיעו כי גם מחשבים של חברות קבלן של ממשלת אוקראינה, הפועלות בליטא ובלטביה, נדבקו בנוזקה.[69]
ב-25 בפברואר, הודיעה תנועת ההאקטיביסטים Anonymous על תמיכתה באוקראינה ועל כוונתה להוציא לפועל תקיפות סייבר נגד מטרות ממשלתיות ברוסיה. כמו כן הודיעה התנועה כי פרצה למאגרי מידע והדליפה מידע השייך למשרד ההגנה של רוסיה.[70] ב-62 בפברואר דווח כי אתרו האישי של נשיא רוסיה, וולדימיר פוטין, אתר הקרמלין ופורטל השירותים הממשלתיים של רוסיה הושבתו בעקבות תקיפות DDoS.[71]
ב-28 בפברואר הדליף חוקר אבטחת סייבר מאוקראינה מידע ממערכות פנימיות השייכות לקבוצת עברייני הכופרה Conti, שהודיעה על תמיכתה ברוסיה לאחר תחילת המלחמה. המידע שהודלף כלל, בין היתר, כתובות ביטקוין ותיעודי שיחות בין התוקפים לקורבנותיהם.[72]
האיחוד האירופי
21 בפברואר – הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות של האיחוד האירופי פרסמה מסמך הנחיות לשיפור חסינות סייבר של ארגונים – הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) וצוות ה-CERT של האיחוד האירופי, פרסמו מסמך קווים מנחים שמטרתו לסייע למנהלי אבטחת מידע וליחידות ארגוניות לניהול סיכונים באירופה לשפר את חסינות הסייבר של ארגוניהם. המסמך כולל 14 המלצות, כגון יישום אימות רב שלבי לטובת גישה מרחוק, עדכון תקופתי של תוכנות ועוד. כמו כן, קראו מחברי המסמך לארגונים לבחון את מדיניות גיבוי המידע שלהם, לקיים הכשרות תקופתיות למנהלי המערכות ועוד.[73]
בריטניה
8 בפברואר – משרד החוץ של בריטניה חווה בתחילת השנה תקיפת סייבר שהוגדרה כחמורה – משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח של בריטניה (FCDO)[74] פרסם בדיעבד מסמך של מכרז ציבורי, לפיו שילם לחברת הבת של BAE Systems, BAE Applied Intelligence, כ-467 אלף ליש"ט (כ-630 אלף דולר) עבור שירותי תמיכה בעקבות אירוע סייבר שאירע ככל הנראה בינואר 2022 והוגדר כמשמעותי. על פי המסמך, ה-FCDO נזקק לשירותי תגובה לתקריות סייבר, חקירת תקריות וחזרה לשגרה. לא נמסרו פרטים נוספים.[75]
23 בפברואר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה פרסם מסמך הנחיות לקידום אבטחת סייבר בענף הבנייה – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) והאגודה לבנייה (CIOB)[76] פרסמו מסמך עקרונות מנחים, המספק לחברות קטנות ובינוניות בענף הבנייה הנחיות להגנה על פרוייקטים עסקיים ומיזמי בנייה ממתקפות סייבר. על פי הודעת ה-GCHQ, חברות בנייה מהוות מטרה רווחית עבור האקרים, מאחר והן מחזיקות במידע רגיש ומבצעות תשלומים בהיקפים גבוהים. המסמך כולל פירוט בנושא סוגי מתקפות הסייבר הנפוצים ביותר המתמקדות בחברות ענף הבנייה, בהם דיוג ממוקד, מתקפות כופרה ומתקפות על שרשראות אספקה. מחברי המסמך קראו לארגונים להשתמש בסיסמאות מורכבות, לעדכן באופן תדיר ציוד ורכיבי IT, להשתמש באימות דו שלבי ועוד.[77]
אסיה
סין
1 בפברואר – ממשלת סין הודיעה על תכניות פיילוט שיבחנו את יישום טכנולוגיית ה-Blockchain בשורת תעשיות – על פי הודעה שפורסמה מטעם רשות מרחב הסייבר של סין (CAC),[78] ממשלת סין בחרה שורת ארגונים וערים, בהן בכוונתה לקדם תכניות פיילוט שיבחנו יישומים שונים של טכנולוגיית ה-Blockchain במטרה לשפר מתן שירותים, תהליכים עסקיים, שיתוף מידע ויעילות ולהפחית עלויות. הממשלה בחרה ב-164 ארגונים, הכוללים בתי חולים, אוניברסיטאות, בנקים, יצרניות רכב וחברות אנרגיה וכן את הערים בייג'ינג, שנגחאי, גואנגז'ו (Guangzhou) ועוד, לטובת קיום ניסויים ב-Blockchain בתחומי שירותי המס, החינוך, הייצור, האנרגיה, השירותים הממשלתיים, הבריאות, המסחר והפיננסים.[79]
2 בפברואר – בכוונתה של ממשלת סין להקים וועדה שתהיה אחראית לתיאום בין יצרניות שבבים מקומיות וזרות ולהגנה על שרשרת האספקה של שבבים – על פי דיווחי העיתון היפני Nikkei, בכוונת ממשלת סין להקים וועדה שתהיה אחראית לתיאום ולשיתוף פעולה בין גופי אקדמיה מקומיים, יצרניות שבבים סיניות ויצרניות שבבים זרות ולהגנה על שרשראות האספקה של שבבים בסין מפני סנקציות אמריקניות. כמו כן, הוועדה תציע מימון לחברות סיניות המעוניינות לרכוש יצרניות רכיבי שבבים ברחבי העולם ותעודד חברות זרות להקים מרכזי פיתוח וייצור בסין. הוועדה, המכונה The cross-border semiconductor work committee תוקם במהלך המחצית הראשונה של שנת 2022 ותהיה תחת פיקוח משרד המסחר והמשרד לתעשייה ולטכנולוגיות מידע.[80]
4 בפברואר – ראש ה-FBI: סין אחראית לרוב תקיפות הסייבר המתמקדות במטרות אמריקניות – לדברי ראש ה-FBI, כריסטופר ריי (Christopher Wray), מספר תקיפות הסייבר על מטרות אמריקניות המיוחסות לסין גדול ממספר תקיפות הסייבר המיוחסות לכל שאר המדינות. לדבריו, סין פועלת לגנוב סודות טכנולוגיים ומסחריים ופעילותה גורמת לנזק כלכלי משמעותי בשורת תעשיות בארה"ב. כמו כן, מטרת פעילות הסייבר של סין, המתמקדת בתעשיות התעופה, הרובוטיקה, האנרגיה המתחדשת, התרופות והתחבורה, היא לתמוך בתכנית ה-Made in China 2025, שמטרתה להפוך את סין למעצמה טכנולוגית ולמזער את תלותה בטכנולוגיות זרות.[81]
המזרח התיכון ואפריקה
איראן
1 בפברואר – חברת Cisco: האקרים הפועלים בחסות איראן ביצעו קמפיין תקיפות דיוג ממוקד שהתמקד במטרות ממשלתיות ופרטיות בתורכיה – חוקרים מחברת הבת של Cisco, Talos, הודיעו כי זיהו קמפיין תקיפות דיוג ממוקד שהתמקד במטרות ממשלתיות ובחברות פרטיות בתורכיה ומיוחס לקבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater. על פי ההודעה, ההאקרים, המקושרים למשרד הביטחון והמודיעין של איראן (MOIS),[82] השתמשו בקבצי PDF זדוניים כווקטור התקיפה הראשוני והתחזו למשרד הבריאות ולמשרד הפנים של תורכיה. החוקרים הוסיפו כי מטרות ההאקרים היו לגנוב מידע מודיעיני וקניין רוחני בעל ערך כלכלי, לשבש את פעילותן של מטרותיה באמצעות התקנת כופרות ולהסוות את עקבותיה.[83]
9 בפברואר – חברת ESET: איראן עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד במטרות ממשלתיות ופרטיות במזרח התיכון – על פי דו"ח איומי הסייבר של חברת ESET, המתייחס לשליש האחרון של שנת 2021, חוקרי החברה חשפו קמפיין ריגול סייבר המכונה Out to Sea, שהחל באפריל 2018 והתמקד בארגונים דיפלומטיים, בחברות טכנולוגיה ובארגונים רפואיים בישראל, בתוניסיה ובאיחוד האמירויות. במסגרת הקמפיין המיוחס לקבוצות ההאקרים האיראניות APT34 ו-Lyceum, השתמשו ההאקרים בתקיפות דיוג ממוקד ותוכנות לגישה מרחוק וניהול רשתות כגון ITbrain ו-TeamViewer על מנת להשיג גישה ראשונית למערכות ולהתקין עליהן דלתות אחוריות.[84]
18 בפברואר – חברת Check Point: תאגיד שידור ממשלתי באיראן חווה תקיפת סייבר שאירעה בינואר 2022 – על פי דו"ח שפורסם מטעם Check Point, בינואר 2022 חווה תאגיד השידור הממשלתי האיראני IRIB תקיפת סייבר, במסגרתה שידרו התוקפים בערוצי התאגיד קטעי ווידאו מזויפים של מנהיגי אופוזיציה הקוראים להתנקשות בחייו של המנהיג העליון, עלי חאמנאי.
ההאקרים השתמשו בנוזקות המשמשות לצילומי מסך, בדלתות אחוריות ובנוזקה למחיקת מידע (Wiper). החוקרים העריכו כי התקיפה מיוחסת להאקרים שניסו לחקות את קבוצת ההאקרים Indra, המתנגדת למשטר ושהייתה אחראית לתקיפת מערך הרכבות במדינה ביולי 2021.[85]
עזה ושטחי הרשות הפלסטינית
2 בפברואר – חברת Cisco זיהתה קמפיין תקיפות דיוג שהתמקד במטרות פלסטיניות ומיוחס ככל הנראה לארגון חמאס – חוקרים מחברת הבת של Cisco, Talos, הודיעו כי זיהו קמפיין תקיפות דיוג שהתמקד בארגונים השייכים לרשות הפלסטינית ומיוחס לקבוצת ההאקרים Arid Viper, המקושרת ככל הנראה לארגון חמאס. במסגרת הקמפיין, שלחו התוקפים לקורבנותיהם מסמכים מזויפים כגון מאמר בנושא איחוד משפחות פלסטיניות ודו"חות שנתיים של ארגונים פוליטיים, המובילים להתקנת נוזקה המכונה Micropsia. הנוזקה, הכתובה בשפת Delphi, כוללת שורת סוסים טרויאנים ויכולות לאיסוף מידע, כגון צילומי מסך המטרה ועוד.[86]
9 בפברואר – חברת Proofpoint: קבוצת האקרים הפועלת בחסות חמאס עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר המתמקד בממשלות במזרח התיכון – על פי חוקרי חברת Proofpoint, קבוצת ההאקרים הפלסטינית MoleRATs, המקושרת לארגון חמאס, עומדת מאחורי קמפיין תקיפות דיוג ממוקד שהתמקד בגופי ממשלה במזרח התיכון, במכוני מחקר העוסקים בנושא מדיניות חוץ ובחברת תעופה ממשלתית ששמה לא נמסר. על פי המחקר, ההאקרים השתמשו בסוס טרויאני חדש המכונה NimbleMamba, הכולל מודולים לצילום מסך ותיעוד נתוני עיבוד של מחשבי המטרה. כמו כן, השתמשו ההאקרים בקישור זדוני שהוריד את הסוס הטרויאני רק למחשביהם של משתמשים מאזורים גיאוגרפיים ספציפיים (Geo-fencing).[87]
אוסטרליה
17 בפברואר – שרת הפנים של אוסטרליה הציגה שלוש הצעות חוק בנושא המאבק במתקפות כופרה ובנושא אבטחת הסייבר של ענפי התעופה והימאות – שרת הפנים של אוסטרליה, קרן אנדרו'ס (Karen Andrews), הציגה שלוש הצעות חוק, ביניהן הצעה לרפורמה בחוק הענישה הפלילית, שמטרתה להחמיר את הענישה בגין פשעי סייבר ומעורבות במתקפות כופרה. הצעת החוק מעדכנת את הענישה המרבית בגין מעורבות במתקפות כופרה לעשר שנות מאסר ואת הענישה המקסימלית בגין מעורבות במתקפות סייבר על תשתיות חיוניות ל-25 שנות מאסר. כמו כן, הצעת החוק מרחיבה את סמכויותיהם של גופי האכיפה לעקוב, להקפיא ולהחרים נכסים דיגיטליים של עברייני סייבר ופלטפורמות להמרת מטבעות דיגיטליים. לבסוף, מגדירה הצעת החוק את הסחר בנוזקות כעבירה פלילית, אם הוכח כי מכירתן בוצעה לצורך מעורבות במתקפות סייבר ולצורך גניבת מידע.
בנוסף, הציגה אנדרו'ס את התיקון לאבטחת ענף התחבורה בחוק התשתיות החיוניות (TSACI),[88] שמטרתו לשפר את אבטחת הסייבר של נמלי תעופה וים. התיקון לחוק קורא לארגונים בענפי התעופה והימאות לדווח למשרד הפנים ולמִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) על תקריות סייבר במערכותיהם.
כמו כן, קורא התיקון לחוק לארגונים לבצע הערכת סיכונים ולהיערך להתמודדות עם אסונות טבע, חולשות אבטחה ואיומים על שרשראות האספקה שלהם.[89]
ניו זילנד
14 בפברואר – ממשלת ניו זילנד הנחתה את גופי הממשלה לנסח מדיניות לגילוי חולשות אבטחה – הסוכנות הממשלתית לאבטחת התקשורת של ניו זילנד (GCSB)[90] פרסמה מדריך המנחה את גופי ממשלת ניו זילנד לנסח מדיניות לגילוי חולשות שתאפשר לאזרחים לדווח על חולשות במערכותיהם ובתוכנות שבשימושם. על פי המדריך, כל גוף ומשרד ממשלתי רשאי לנסח מדיניות המותאמת לסוג ולרגישות המידע שברשותו וסביבת ה-IT שלו. בנוסף, על גופי הממשלה לתקן חולשות וליקויים בתוך 90 יום מזמן הדיווח.[91]
קנדה
17 בפברואר – בכוונת ממשלת קנדה להקצות כ-62 מיליון דולר לטובת קידום החדשנות בתחום אבטחת הסייבר – ממשלת קנדה הודיעה על כוונתה להקצות כ-80 מיליון דולר קנדי (כ-62 מיליון דולר) למשך ארבע שנים עבור הקונסורציום הלאומי לאבטחת סייבר (NCC),[92] שהוקם ב-2020 ושמטרתו לפקח על רשת החדשנות בתחום אבטחת הסייבר (CSIN),[93] הכוללת נציגים מהמגזר הפרטי ומגופי האקדמיה. המימון יסייע ל-CSIN להאיץ תהליכי מחקר ופיתוח של חומרה ואפליקציות מאובטחות ופיתוח כוח אדם המיומן במקצועות ה-IT והסייבר. ה-CSIN תידרש להקצות סכום הזהה לתקציב הממשלתי על מנת לזכות בהקצאה נוספת עם תום תקופת ארבע השנים.[94]
בין-לאומי
ביטחון סייבר
15 בפברואר – מכון מחקר בריטי: רוסיה וסין מגייסות כוח אדם רב יותר לתחום הסייבר ההתקפי בהשוואה לארה"ב – על פי מאגר נתונים חדש שפורסם מטעם מכון המחקר הבריטי, המכון הבין-לאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS),[95] רוסיה וסין משקיעות ומגייסות כוח אדם רב יותר לתחומי לוחמת הסייבר והסייבר ההתקפי בהשוואה לארה"ב. מאגר הנתונים בחן מגמות צבאיות שונות וביניהן את הרכב כוח האדם הצבאי המיומן במקצועות הסייבר במדינות השונות.
על פי המאגר, כ-33% מיחידות הסייבר של צבא רוסיה וכ-18.2% מיחידות הסייבר של צבא סין מתמקדות ביכולות סייבר התקפיות, זאת בהשוואה ל-2.8% מכלל יחידות הסייבר של צבא ארה"ב.[96] כמו כן, מצאו חוקרי ה-IISS כי שלוש המדינות מנתבות כ-45%-50% מכוח האדם הצבאי המיומן במקצועות הסייבר לטובת משימות איסוף מודיעין, מעקב ואיסוף מל"ם (ISR).[97] בנוסף, מצאו החוקרים כי סין השקיעה משאבים רבים ביכולות סייבר התקפיות והחלה לשלבן במסגרת תרגילים צבאיים.[98]
איומי מתקפות הכופרה
8 בפברואר – חברת הבת של חברת התקשורת Vodafone בפורטוגל חוותה מתקפת סייבר החשודה כמתקפת כופרה – חברת הבת של חברת התקשורת Vodafone בפורטוגל חוותה מתקפת סייבר שהובילה לשיבושים ברשתות התקשורת הסלולרית 4G ו-5G שמפעילה החברה במדינה, שידורי טלוויזיה, שליחת מסרוני טקסט ועוד. אופי השיבושים בשירותי החברה הוביל לתהיות ולהערכות בקרב גופי התקשורת כי החברה חוותה מתקפת כופרה.[99]
25 בפברואר – ספקית השבבים האמריקנית Nvidia חוותה מתקפת כופרה – ענקית השבבים האמריקנית Nvidia הודיעה כי פתחה בחקירה בנושא תקרית סייבר שהובילה לשיבושים בשירותי הדוא"ל ובפעילות הפיתוח שלה. החברה הודיעה כי התקרית לא שיבשה את פעילותה המסחרית והעסקית. ב-28 בפברואר הודיעה קבוצת עברייני הכופרה Lapsus$ כי פרצה למערכותיה של החברה וגנבה טרה-בייט של מידע הכולל פרטי הרשאות של עובדיה. חברי הקבוצה הודיעו כי החלו לפרסם את המידע שנגנב בעקבות ניסיונה של Nvidia לפרוץ למערכותיהם במטרה להצפין את המידע שנגנב.[100]
איומי סייבר על תשתיות חיוניות
9 בפברואר –ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה פרסמו אזהרה מפני מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות – CISA, ה-FBI, ה-NSA, והמרכזים הלאומיים לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) ואוסטרליה (ACSC) פרסמו אזהרה משותפת מפני מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות. על פי האזהרה, האיום המרכזי הן קבוצות עברייני כופרה המציעות כופרה כשירות (Ransomware-as-a-Service), וכוללות צוותים האחראיים למשא ומתן וצוותים שתפקידם לסייע לקורבנות לשלם את הכופר. הסוכנויות הזהירו כי עברייני כופרה מתמקדים בניצול חולשות באפליקציות ובאחסון בענן, כגון ממשקי תכנות יישומים (API) שאינם מאובטחים וכן חולשות בשרשראות אספקה של מפעילי תשתיות.[101]
14 בפברואר – חברת אבטחת סייבר: כ-90 מפעילי מערכות לבקרה תעשייתית בארה"ב התקינו חיישנים להרתעה מפני איומי סייבר – לדברי מנכ"ל חברת Dragos, המתמחה באבטחת סייבר של מערכות לבקרה תעשייתית (ICS), רוברט לי (Robert Lee), כ-90 מפעילי מערכות ICS בארה"ב התקינו חיישנים להתרעה מפני איומי סייבר במסגרת היוזמה המרוכזת של הבית הלבן להגנה על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר. לדבריו, החיישנים מעבירים מידע אנונימי לבעלי העניין השונים, ביניהם גורמים ממחלקת האנרגיה. כמו כן, 155 מפעילי תשתיות חשמל הסכימו לקיים מהלכים שונים לשיפור אבטחת הסייבר של מערכות ה-ICS שלהם.[102]
14 בפברואר – ה-FBI: עברייני כופרה פרצו למערכות מפעילי תשתיות חיוניות בארה"ב החל מנובמבר 2021 – ה-FBI פרסם אזהרה, לפיה קבוצת עברייני הכופרה BlackByte, המעניקה שירותי מתקפות כופרה כשירות (RaaS), תקפה שורת מפעילי תשתיות חיוניות, ביניהם לפחות שלושה גופי ממשלה וארגונים המשתייכים לענפי הפיננסים, החקלאות והמזון בארה"ב. ההאקרים ניצלו חולשות שונות, ביניהן חולשות בשרתי הדוא"ל Microsoft Exchange, על מנת להשיג גישה ראשונית לרשתות הארגונים המותקפים. ה-FBI קרא לארגונים לגבות מידע באופן שוטף, לשמור גיבויים בנפרד מהרשת, להשבית פתרונות לגישה מרחוק, כגון פרוטוקול RDP,[103] ליישם הפרדת (Segmentation) רשתות, להשתמש באימות רב-שלבי ועוד.[104]
16 בפברואר – בכירה במחלקת האנרגיה האמריקנית דנה בתכניותיה של המחלקה לשיפור אבטחת הסייבר של רשת החשמל הלאומית – מחלקת האנרגיה האמריקנית הודיעה על כוונתה לפתח מערכת לזיהוי איומי סייבר בקרב מערכות שונות לייצור ולאספקת חשמל. המהלך הוא חלק מהיוזמה הוולונטרית של הבית הלבן להגנה על מערכות לבקרה תעשייתית מפני איומי סייבר[105] ומטרתו לפתח מערכת אחידה הניתנת להטמעה בקרב מפעילי התשתיות השונים ובקרב תשתיות ומערכות מתוצרת ספקים שונים. לדברי סגנית עוזר מזכירת מחלקת האנרגיה בפועל למוּכנוּת, מדיניות וניתוח סיכונים,[106] קייט מרקס (Kate Marks), בכוונת מחלקת האנרגיה להמשיך לעודד מפעילי תשתיות חשמל להטמיע טכנולוגיות לניטור איומי סייבר במערכותיהם. כמו כן, תקים המחלקה מרכז לניתוח איומי סייבר על ענף האנרגיה שמטרתו לשתף מידע ומודיעין איומי סייבר בין גופי הממשלה ותעשיית האנרגיה, לספק למפעילי תשתיות אנרגיה מוּדעוּת מצבית לאיומי סייבר ולנסח תקנים אחידים לשיתוף מידע.[107]
22 בפברואר – CISA פרסמה רשימת כלים חינמיים שמטרתם לסייע למפעילי תשתיות חיוניות להיערך ולהתמודד עם איומי סייבר – CISA פרסמה רשימת כלים חינמיים שמטרתם לסייע למפעילי תשתיות חיוניות להגיב לתקריות סייבר, להפחית את היקף השלכותיהן ולהיערך לקראתן מראש. הרשימה כוללת פתרונות אנטי-וירוס פופולאריים, כלים ושירותים של CISA לסריקת חולשות, קיום מבדקי חדירוּת ועוד. כמו כן, כוללת הרשימה שיטות עבודה מומלצות, כגון הטמעת מנגנוני אימות רב-שלבי, עדכון תוכנות ומערכות הפעלה ועוד.[108]
23 בפברואר – חברת IBM פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי שלה לשנת 2021 הכולל התייחסויות לנתוני מתקפות הכופרה על ענף הייצור התעשייתי – על פי המחקר השנתי של צוות מודיעין איומי הסייבר של IBM, X-Force, במהלך 2021 חלה עלייה בהתמקדותם של עברייני כופרה בענף הייצור התעשייתי במטרה לשבש את שרשראות האספקה העולמיות ובכך להפעיל לחץ על הארגונים המותקפים. על פי הממצאים, 47% ממתקפות הכופרה על ענף הייצור התעשייתי אירעו בעקבות שימוש בתוכנות מיושנות ולא מעודכנות. כמו כן, הצביעו החוקרים על עלייה של כ-50% במספר החולשות שאותרו במערכות לבקרה תעשייתית (ICS). כמו כן, חלה עלייה חדה במספר הניסיונות לנצל חולשות בפרוטוקול התקשורת SCADA Modbus המשמש לחיבור מערכות OT לרשת.[109]
23 בפברואר – חברת Dragos פרסמה פרטים על קבוצות תקיפה חדשות המתמקדות במערכות ICS בתשתיות חיוניות ברחבי העולם – חברת Dragos פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי שלה לשנת 2021, במסגרתו חשפה שלוש קבוצות האקרים חדשות התוקפות תשתיות חיוניות ברחבי העולם ומתמקדות במערכות ICS. על פי הדו"ח, קבוצת האקרים המכונה Kostovite אחראית למתקפת סייבר שהתמקדה בחברת תפעול ותחזוקה (O&M)[110] מרכזית בענף האנרגיה המתחדשת על מנת לפרוץ למערכות OT השייכות לחברות בארה"ב ובאוסטרליה. כמו כן, קבוצת ההאקרים Petrovite, אחראית לשורת תקיפות סייבר שהתמקדו בענף האנרגיה במרכז אסיה. על פי המחקר, קיים חשד כי הקבוצה פעלה בחסות גופי המודיעין של רוסיה. לבסוף, זיהו החוקרים קבוצה נוספת, המכונה Erythrite, שהתמקדה בתקיפת מערכות OT של חברות מרשימת ה-Fortune 500 וכן ברשתות IT של תאגיד חשמל, יצרניות רכב, חברות לייצור מזון ומשקאות וספקיות שירותי IT של חברות נפט וגז טבעי. הקבוצה הקימה אתרים זדוניים הכוללים מילות חיפוש נפוצות על מנת לקדמם ברשימת התוצאות של מנועי חיפוש.[111]
איומי סייבר על ענף האנרגיה
1 בפברואר – טרמינלים לאחסון גז ונפט ברחבי אירופה הושבתו בעקבות מתקפות כופרה – שתי החברות הגרמניות לשינוע מוצרי נפט וגז Oiltanking ו-Mabanaft, הפועלות תחת חברת הלוגיסטיקה Marquard & Bahls, הודיעו כי נאלצו להשבית את פעילותן בעקבות מתקפת סייבר שהשביתה מערכות האחראיות לטעינה ופריקה אוטומטית של גזים ונוזלים דחוסים. על פי הודעת Oiltanking, 13 חוות לאחסון גזים ונוזלים דחוסים שמנהלת החברה הושבתו. לדברי מנהל האגודה העצמאית לאחסון נוזלים דחוסים וגזים בגרמניה,[112] פרנק שפר (Frank Shaper), השלכות התקיפה לא צפויות להוביל למחסור באספקת דלק, אולם עיכובים בהחזרת השירות לפעילות תקינה עלולים לפגוע בשרשרת האספקה של דלק במדינה.[113] על פי דיווחי תקשורת, המתקפות יוחסו לקבוצת עברייני הכופרה BlackCat המספקת שירותי כופרה כשירות (Ransomware-as-a-Service).[114]
ב-4 בפברואר דווח כי גם חברות הלוגיסטיקה SEA-Tank ו-Evos חוו מתקפות כופרה שהובילו להשבתת טרמינלים לאחסון דלק ונפט בנמלי אמסטרדם ורוטרדם בהולנד ובנמלי אנטוורפן וגנט שבבלגיה. על פי הדיווחים, התקיפות הובילו לקשיים בפריקה ובטעינה של גז ונפט בטרמינלים שפעילותם שובשה. על פי דיווחי גופי התקשורת בבלגיה ובהולנד, הרשויות בבלגיה, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של הולנד והיורופול פתחו בחקירה המתקפות.[115]
איומי סייבר על שרשראות אספקה
1 בפברואר – בכוונת יפן לנסח דרישות אבטחת סייבר חדשות עבור מפעילות תשתיות חיוניות הרוכשות ציוד ותוכנות מתוצרת זרה – חֶבֶר מומחים אקדמאיים, שכונס במטרה להגיש לממשלת יפן המלצות בנושא ההגנה על הכלכלה הלאומית, הגיש הצעה לניסוח חוק שיאפשר לממשלה לבקש מידע ממפעילות תשתיות חיוניות, המעוניינות לרכוש ציוד ותוכנות מתוצרת זרה. על פי ההצעה, החוק יחול על חברות ומפעילי תשתיות בענפי האנרגיה, אספקת המים, טכנולוגיות המידע, הפיננסים והתחבורה. ההצעה היא חלק ממהלך נרחב יותר של הממשלה להגן על הכלכלה הלאומית של יפן, למנוע דליפת סודות טכנולוגיים ולהגן על שרשראות אספקה.[116]
4 בפברואר – מידע השייך לעיתונאים מתאגיד העיתונות News Corp נגנב בעקבות פריצה לשירות חשבונות דוא"ל בענן – מידע השייך לעיתונאים העובדים עבור תאגיד העיתונות New Corp, נגנב בעקבות פריצה לשירות דוא"ל המסופק על ידי ספקית שירותי ענן. על פי הודעת התאגיד, האחראי לעיתונים הבריטיים The Times וה-Sun ולעיתונים האמריקניים The Wall Street Journal וה-New York Post, התקיפה בוצעה בחסות מדינה.
לדברי סגן נשיא חברת מודיעין איומי הסייבר Mandiant, שנשכרה לנהל את חקירת האירוע, דיוויד וונג (David Wong), התקיפה בוצעה ככל הנראה בחסות סין כחלק מקמפיין ריגול סייבר ואיסוף מודיעין.[117]
28 בפברואר – יצרנית הרכב היפנית טויוטה הודיעה על שיבושים בפעילות הייצור שלה בעקבות תקיפת סייבר שחווה ספק רכיבים צד-שלישי – יצרנית הרכב היפנית טויוטה הודיעה על השבתת פעילות הייצור שלה ב-14 מפעלים ברחבי יפן בעקבות תקיפת סייבר שחווה תאגיד Kojima Industries, המספק לה רכיבים אלקטרוניים וחלקי פלסטיק. גופי תקשורת הביעו חשד לפיו התקיפה בוצעה מטעם רוסיה כתגובה על הסנקציות, עליהן הודיעה ממשלת יפן בעקבות פלישתה לאוקראינה. לדברי ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה (Fumio Kishida), הממשלה תחקור את מידת מעורבותה של רוסיה בתקיפה.[118]
איומי סייבר על ענף הפיננסים
4 בפברואר – חברת Symantec זיהתה קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בגופים פיננסיים בטאיוואן – חוקרי חברת Symantec הודיעו כי זיהו קמפיין ריגול סייבר שהחל ב-2020 והתמקד בשישה ארגונים פיננסיים בטאיוואן. לדברי החוקרים, הקמפיין מיוחס לקבוצת האקרים המקושרת לסין ומכונה Antlion או Pirate Panda. לדברי האנליסט בצוות מודיעין איומי הסייבר של Symantec, אלן נוויל (Alan Neville), הקבוצה השתמשה בטכניקות Living-off-the-land במטרה לגנוב פרטי קשר, מידע על עסקאות ותוכנות בנושא השקעות. כמו כן השתמשו התוקפים בדלת אחורית בשם xPack ובפרוטוקול SMB על מנת להדביק מחשבים חדשים ברשת.[119]
9 בפברואר – גופי רגולציה באירופה ובארה"ב קראו לבנקים להיערך לקראת התמודדות עם תקיפות סייבר מטעם רוסיה – הבנק המרכזי האירופי (ECB)[120] פרסם אזהרה בה קרא לבנקים באירופה להיערך לקראת התמודדות עם תקיפות סייבר מצד רוסיה על רקע המשבר והמתיחות בינה לבין המערב בנושא אוקראינה. כמו כן, פרסמה המחלקה לשירותים פיננסיים של ניו יורק אזהרה, לפיה רוסיה עלולה להוציא לפועל תקיפות סייבר כנגד בנקים וגופים פיננסיים כנקמה על סנקציות שארה"ב תטיל עליה אם תפלוש לאוקראינה.[121]
9 בפברואר – הנציבות האמריקנית לניירות ערך הצביעה בעד אימוץ דרישות אבטחת סייבר מחמירות עבור מוסדות פיננסיים – הנציבות האמריקנית לניירות ערך (SEC)[122] אישרה בהצבעה הצעה להחמיר בדרישות אבטחת הסייבר החלות על מוסדות פיננסיים. ההצעה קוראת לנציבות להנחות מוסדות פיננסיים לדווח לה על תקריות סייבר משמעותיות בתוך 48 שעות מרגע גילוין. כמו כן, ההצעה קוראת למוסדות פיננסיים להטמיע דרישות אבטחת סייבר בסיסיות, לקיים הערכות סיכונים, להטמיע בקרות לניהול גישה, לנטר ולעקוב אחר פעילות לא מאושרת במערכותיהם ולהגיש סקירה שנתית בנושא סיכוני סייבר ומדיניות אבטחת הסייבר שלהם. ההצעה פורסמה לתגובת הציבור בטרם תעלה להצבעה סופית.[123]
16 בפברואר – ממשלת סינגפור הציגה יוזמות חדשות להתמודדות עם הונאות ותקיפות דיוג על בנקים ולקוחותיהם – השר לעניינים פיננסיים של סינגפור, לורנס וונג (Lawrence Wong), הציג שורת יוזמות שמטרתן לשפר את אבטחת הסייבר של בנקים ושל לקוחותיהם. היוזמות קוראות לבנקים להטמיע פתרונות למידת מכונה שמטרתם לזהות הונאות ולאתר העברות כספים חשודות. בנוסף, בנקים יידרשו להרחיב את השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים, להטמיע אמצעי אימות משתמשים נוספים במסגרת העברות כספים בסכומים גדולים ועוד. לדברי שרת התקשורת והמידע, ג'וזפין תיאו (Josephine Teo), הממשלה שוקלת לדרוש מעסקים השולחים הודעות טקסט ללקוחותיהם להירשם במאגר ייעודי לרישום פרטי זהות השולח[124] על מנת למנוע התחזות באמצעות מסרוני טקסט. לבסוף, המועצה הלאומית למניעת פשיעה תאפשר לאזרחים לדווח על הונאות ותקיפות דיוג באמצעות חשבון Whatsapp ייעודי.[125]
איומי סייבר על ענף הבריאות
17 בפברואר – מחקר חדש: מתקפות דיוג וכופרה הן איומי הסייבר המשמעותיים ביותר על מוסדות בריאות בארה"ב – הארגון העולמי למערכות מידע וניהול שירותי בריאות (HIMSS),[126] הפועל לשפר את מתן שירותי הבריאות ברחבי העולם, פרסם מחקר המתבסס על סקר, במסגרתו נשאלו 167 מומחי אבטחת סייבר מארגוני ענף הבריאות בארה"ב על תקריות סייבר שחוו ארגוניהם בשנת 2021. על פי המחקר, כ-45% מהנשאלים השיבו כי תקיפות דיוג הן איום הסייבר המשמעותי ביותר שחוו, בעוד שכ-17% ציינו כי מתקפות כופרה הן האיום החמור ביותר. מבין הנשאלים שארגוניהם חוו תקיפות דיוג, כ-71% השיבו כי ארגוניהם חוו מתקפות דיוג באמצעות הודעות דוא"ל, כ-21% חוו מתקפות דיוג באמצעות שיחה קולית (Vishing) וכ-12% חוו תקיפות דיוג במסרונים (Smishing). כמו כן, 32% מהנשאלים טענו כי תקיפות סייבר שיבשו את הפעילות העסקית של ארגוניהם, 22% טענו כי התקיפות הובילו לדליפת מידע ו- 21% טענו כי התקיפות הובילו לפגיעה במתן טיפול רפואי.[127]
21 בפברואר – דו"ח חדש בחן את האתגרים המקשים על ארגונים בענף הבריאות בדרום מזרח אסיה להעביר מידע ושירותים לענן – על פי הדו"ח שפורסם מטעם Amazon Web Services וחברת הייעוץ בנושא חדשנות בענף הבריאות, ACCESS Health International, ארגוני בריאות רבים בדרום מזרח אסיה סובלים ממחסור בתקציב ובמיומנויות בניהול תשתיות בענן וכן מחזיקים בתפיסות מוטעות בנושא מידת האבטחה והפרטיות של מידע בענן. כמו כן, הצביעו מחברי הדו"ח על מוּדעוּת נמוכה ליתרונות של המעבר לענן ועל חוסר בהירות בנושא המשילות והרגולציות השונות החלות על מידע בענן. מחברי הדו"ח קראו למקבלי ההחלטות ולבכירים בענף הבריאות לנסח מדיניות למעבר לענן, לבצע הערכת סיכונים בנושא המעבר לענן, לקיים הכשרות בנושא ניהול תשתיות ומידע בענן ועוד.[128]
22 בפברואר – המחלקה האמריקנית לבריאות ולשירותי אנוש פרסמה אזהרה מפני תקיפות סייבר וגניבת רשומות מידע רפואי – המרכז לתיאום אבטחת הסייבר בענף הבריאות (HC3),[129] הכפוף למחלקה האמריקנית לבריאות ולשירותי אנוש (HHS),[130] פרסם מסמך בו דן באיומי הסייבר ובסיכונים החלים על רשומות מידע רפואי אלקטרוניות (EHR).[131] על פי המסמך, מידע רפואי הוא המידע הרווחי ביותר עבור עברייני סייבר וכן כי תקריות דליפת מידע רפואי שאירעו במהלך שנת 2021 הובילו לעלויות בסך 9.23 מיליון דולר בממוצע. כמו כן, איומי הסייבר שהובילו לדליפות המידע הרפואי הרבות ביותר הם תקיפות דיוג, הדבקה בנוזקה, קשיים בהצפנת מידע רפואי, איומי סייבר על מידע המאוחסן בענן ופרטי הרשאות פשוטים לניחוש.
מחברי המסמך קראו למוסדות רפואיים לקיים הערכת סיכונים, להשתמש בפתרונות VPN הכוללים אימות רב-שלבי, לנסח אסטרטגיה להגנה על נקודות קצה, להטמיע אמצעים להגנה על חשבונות דוא"ל, לקיים תרגילי אבטחת הסייבר הכוללים דימוי של התוקף ולשכור את שירותיהן של חברות מודיעין איומי סייבר.[132]
28 בפברואר – קבוצת האקרים בלארוסית הודיעה כי תקפה את תשתיות הרכבת במדינה על מנת לעכב את תנועת כוחות צבא רוסיה – קבוצת ההאקרים הבלארוסית The Cyber Partisans הודיעה כי תקפה את מערכת הרכבות במדינה על מנת לשבש את תנועת הרכבות בין עיר הבירה מינסק לעיר הדרומית אורשה (Orsha) הסמוכה לגבול עם אוקראינה. הקבוצה הודיעה כי התקיפה הובילה את מערך הרכבות של בלארוס לעבור לתהליכים ידניים וכי מטרתה הייתה לשבש את תנועת כוחות צבא רוסיה בדרכם לגבול עם אוקראינה. כמו כן, השביתה הקבוצה את אתרי חברת הרכבות של בלארוס במטרה להקשות על רכישת כרטיסים.[133]
איומי סייבר על ענף הימאות
22 בפברואר – טרמינל מכולות ממשלתי בנמל העמוס ביותר בהודו חווה תקיפת סייבר – טרמינל המכולות הממשלתי בנמל הימי JNPT שבמערב המדינה,[134] נאלץ להפנות אניות משא לטרמינלים אחרים בעקבות תקיפת סייבר ששיבשה את פעילותו. ה-JNPT הוא נמל המכולות העמוס ביותר בהודו וקולט כ-50% מהיקף הסחורות המגיעות להודו במכולות. מטעם מפעילי הנמל נמסר כי ארבעת הטרמינלים הנוספים של הנמל לא הושפעו כתוצאה מהתקרית.[135]
איומי סייבר על ענף התעופה
4 בפברואר – חברת Swissport המפעילה מסופי מטען בשדות תעופה חוותה מתקפת כופרה – חברת Swissport, המפעילה מסופי מטענים ושירותי טעינה, פריקה וטיפול ביטחוני למטען אווירי בשדות תעופה חוותה מתקפת כופרה שהובילה לעיכובים בטיסות בשדה התעופה של ציריך. על פי הודעת החברה, המתקפה הובילה לפגיעה מוגבלת בלבד במערכות ה-IT שלה וכי צוותי התגובה לתקריות שלה מנעו נזק נוסף.[136] ב-15 בפברואר, לקחה קבוצת עברייני הכופרה BlackCat אחריות על המתקפה.[137]
15 בפברואר – חברת Proofpoint פרסמה פרטים על קמפיין תקיפות דיוג שהתמקד בענפי התעופה והתחבורה ברחבי העולם החל משנת 2017 – על פי מחקר חדש שפורסם מטעם חברת Proofpoint, קבוצת האקרים המכונה TA2541 עומדת מאחורי קמפיין תקיפות דיוג המתמקד בחברות בענפי התעופה והתחבורה בצפון אמריקה, באירופה ובמזרח התיכון. במסגרת הקמפיין, שהחל ב-2017, השתמשו ההאקרים בקבצי Word שכללו פקודות Macro זדוניות, אולם בהמשך השתמשו בקישורים לשירותי ענן בהם שתלו נוזקות. כמו כן, בסוף 2021, השתמשה החברה באפליקציית המסרים Discord על מנת להפיץ נוזקות. לדברי סגנית נשיא Proofpoint למחקר ואיתור איומי סייבר, שרוד דה-גריפו (Sherrod DeGrippo), ההאקרים פעלו ככל הנראה ממניעים פליליים ובמטרה לגנוב ולמכור פרטי הרשאות.[138]
28 בפברואר – ספקית תקשורת הלוויינים Viasat הודיעה על שיבושים בשירות האינטרנט הלווייני שלה באוקראינה בעקבות אירוע סייבר – ספקית תקשורת הלוויינים האמריקנית Viasat הודיעה כי חוותה אירוע סייבר שהוביל לשיבושים חלקיים ברשת לוויין ה-KA-SAT שלה, המספק גישה לאינטרנט לווייני באוקראינה ובאזורים נוספים באירופה. על פי הודעת החברה, השיבושים החלו ב-24 בפברואר עם פלישת צבא רוסיה לשטחה של אוקראינה.[139]
ב-5 במרץ, הודיע מפקד פיקוד החלל של צבא צרפת, גנרל מישל פרידלינג (Michel Friedling) כי Viasat חוותה תקיפת סייבר שהובילה להשבתתם של עשרות אלפי טרמינלים לווייניים.[140]
איומי סייבר ומענים עבור רשתות ה-5G
9 בפברואר – הסוכנות לאבטחת סייבר של צ'כיה פרסמה המלצות להערכת האמינות של ספקי טכנולוגיות ורכיבים לרשתות ה-5G במדינה – הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר של צ'כיה (NUKIB) פרסמה מסמך המלצות להערכת ספקי טכנולוגיות ורכיבים לרשתות ה-5G במדינה. מחברי המסמך, שפורסם בשיתוף עם משרד החוץ של צ'כיה, משרד המסחר והתעשייה ואגף המודיעין הצבאי, קראו למפעילי רשתות לבחור בספקים מקומיים או בספקים ממדינות דמוקרטיות המאפשרות הגנה על קניין רוחני, על שלטון החוק ועל זכויות אדם. כמו כן, קראו מחברי המסמך למפעילי הרשתות לבחור בספקים הפועלים על פי נורמות מסחר בין-לאומיות, שאינם כפופים להשפעה מצד ממשלות זרות והפועלים לטובת יעדים מסחריים. בנוסף, כולל המסמך קריטריונים אסטרטגיים, עסקיים וטכניים שעשויים לסייע בהערכת ובבחירת הספקים.[141]
ההיערכות לקראת איומי המחשוב הקוונטי
17 בפברואר – ממשלת סינגפור הודיעה על יוזמה להקמת רשת תקשורת החסינה מפני איומי המחשוב הקוונטי – ממשלת סינגפור הודיעה על הקצאת 8.5 מיליון דולר סינגפורי (כ-6.3 מיליון דולר) לטובת הקמת רשת תקשורת החסינה מפני איומי המחשוב הקוונטי (Quantum-safe network). הרשת, שתוקם במסגרת התכנית הממשלתית להנדסה קוונטית (QEP)[142] ובתמיכת הקרן הלאומית למחקר (NRF), תשתמש לצורך ניסויים ביישומי תקשורת מסחריים שונים עבור תשתיות חיוניות בסביבת תקשורת החסינה מפני איומי המחשוב הקוונטי. כמו כן, תשמש הרשת לניסויים במערכות אבטחת סייבר שונות ולהפקת לקחים לטובת ניסוח קווים מנחים להטמעת טכנולוגיות המבוססות על תופעות מענף פיזיקת הקוונטים. לבסוף, תשמש הרשת לניסויים בהחלפת מפתחות הצפנה קוונטית[143] ובהצפנה פוסט-קוונטית.[144]
Federal Register ↑
Cyber Safety Review Board ↑
National Transportation Safety Board ↑
Rewards for Justice ↑
Cyber Supply Chain Risk Management; https://bit.ly/3Lw5AWP ↑
Joint Cyber Defense Collaborative ↑
Enterprise Risk Management ↑
https://bit.ly/3JI7AcG ; https://bit.ly/3h1OaU4 ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3I4lrKj ↑
Virtual Asset Exploitation Unit ↑
International Virtual Currency Initiative ↑
Institute of Electrical and Electronics Engineers ↑
https://zd.net/3HxKRPq ; גישה למאמר המלא: https://bit.ly/3hGo09T ↑
Stakeholder Engagement Division ↑
National Security Telecommunications Advisory Committee; הוועדה הוקמה במטרה לייעץ לנשיא בנושא אבטחת הסייבר של ענף התקשורת. ↑
Federal Risk and Authorization Management Program; FedRAMP היא תכנית ממשלתית שמטרתה לספק גישה אחידה להערכת מצב האבטחה וניטור מתמשך של מוצרי ושירותי ענן. התכנית כוללת שורת בקרות אבטחה להגנה על מידע ועל מערכות בענן. ↑
Small Business Administration ↑
Cyber Collaboration Center ↑
https://bit.ly/3gy13EV ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3osu3CJ ↑
Joint Artificial Intelligence Center ↑
Artificial Intelligence and Data Accelerator ↑
https://bit.ly/3gHBMZl ; קישור לבקשה: https://bit.ly/3BxZ4KR ↑
Cyber Mission Force ↑
Defense Logistics Agency ↑
https://bit.ly/3LJzsz7 ; קישור לסיכום הדו"ח: https://bit.ly/33yyrZp ↑
Director of Operational Test and Evaluation ↑
Joint Cyber Warfighting Architecture ↑
JCWA Capabilities Management Office and the JCWA Integration Office ↑
Air Force Space Systems Command ↑
Other domain ranges ↑
Cyber Resilient Weapon Systems Body of Knowledge ↑
Resilient Systems Directorate ↑
https://bit.ly/3v0S5sv ; קישור לפורטל: https://bit.ly/3rZQnFQ ↑
Naval Information Forces; הפיקוד אחראי על תחומי המודיעין, הסייבר, הלוחמה האלקטרונית, המטאורולוגיה ועוד. ↑
Naval Information Warfare Systems Command ↑
Budget Activity 08; ה-BA-08 היא תכנית רכש המנחה את מחלקת ההגנה לתקצב את כלל התהליכים הקשורים לפיתוח תוכנה כיחידה אחת, במקום לתקצבם בנפרד. התכנית אושרה ב-2021, במטרה לזרז תהליכי רכש של מערכות להגנת סייבר. ↑
Beacon הוא סוג של Payload המשמש ליצירת ערוץ תקשורת עם שרתי התוקף; https://bit.ly/3HU9nLp ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3rNnjBj ↑
על פי האזהרה, הנוזקה השתמשה בערוצי עדכון הקושחה של המכשירים על מנת לשלוח אליהם עדכוני קושחה זדוניים. ↑
https://bit.ly/3ph5OYv ; גישה לאזהרה מטעם NCSC: https://bit.ly/3vDIFUf ↑
The State Service of Special Communications and Information Protection of Ukraine ↑
הצוות כולל כעשרה מומחים ונציגים מקרואטיה, מאסטוניה, מליטא, מהולנד, מפולין ומרומניה; https://politi.co/3hbX2q6 ↑
European Central Bank ↑
Government Center for Security ↑
ההתרעות בנושא איומי סייבר מחולקות לדרגות ALFA, BRAVO, CHARLIE ו-DELTA, כאשר התרעה ברמת DELTA מתייחסת למצב החירום ברמה הגבוהה ביותר. ↑
https://zd.net/3HcfIRh ; https://cnn.it/3IeqhVj ; https://bit.ly/3t4wyfE ↑
https://bit.ly/3MiMofR ; גישה למסמך המלא: https://bit.ly/36Hukvj ↑
Foreign, Commonwealth and Development Office ↑
The Chartered Institute of Building; אגודה מקצועית בינ"ל, שמושבה בבריטניה, המאגדת מומחים בתחומי התכנון והבנייה. ↑
https://bit.ly/3pisaZK ; גישה למסמך המלא: https://bit.ly/3Cb93Gh ↑
Cyberspace Administration of China ↑
Ministry of Intelligence and Security ↑
https://zd.net/3gz8KuG ; קישור להודעת החברה: https://bit.ly/3uv2ah6 ↑
https://bit.ly/3oK7J7J ; קישור למחקר של ESET: https://bit.ly/33icCxf ↑
https://bit.ly/34UXNl1 ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3H3HQpC ↑
https://bit.ly/3Hzz43H גישה להודעת החברה: https://bit.ly/3Gvk05O ↑
Transport Security Amendment – Critical Infrastructure ↑
Government Communication Security Bureau; ה-GCSB עוסקת במודיעין חוץ, אבטחת סייבר וסיוע למשרדי הממשלה בניו-זילנד בתחומי הביטחון הלאומי. ↑
National Cybersecurity Consortium; הקונסורציום הוא גוף ללא כוונת רווח הכולל נציגים מחמש אוניברסיטאות קנדיות. ↑
Cyber Security Innovation Network ↑
International Institute for Strategic Studies ↑
מחברי המחקר מתארים יכולות סייבר התקפיות באמצעות המונח Cyber effects, המתייחס לשיבוש, הרס, מניעת שירות ועוד. המחברים התייחסו גם ליכולות מחקר של חולשות, היכולת לכתוב קוד של נוזקה, לשמר שליטה ובקרה ועוד. ↑
Cyber Intelligence, Surveillance and Reconnaissance ↑
https://bit.ly/3HVVpZG ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3Jlp2na ↑
Remote Desktop Access ↑
https://bit.ly/3HZbmhz ; גישה לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3v9qwNB ↑
The Industrial Control Systems Cybersecurity Initiative ↑
Acting deputy assistant secretary for preparedness, policy and risk analysis ↑
https://bit.ly/3vbsJbd ; קישור לרשימה: https://bit.ly/35pmJRG ↑
https://zd.net/3HB8sP0 ; קישור להורדת הדו"ח: https://ibm.co/3K0euu6 ↑
operation and maintenance ↑
שיטת תקיפה במסגרתה מקימים ההאקרים אתר מתחזה ומשתמשים במנועי חיפוש לשם קידומם בתוצאות החיפוש; https://bit.ly/35z1axL; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3ppgGn3 ↑
The independent tank storage association ↑
https://bit.ly/3JaJYx5 גישה להודעת החברה: https://bit.ly/3Lh3rhs ↑
European Central Bank ↑
Securities and Exchange Commission ↑
The Singapore SMS SenderID Protection Registry ↑
Healthcare Information and Management Systems Society; ה-HIMSS הוא ארגון ללא כוונת רווח המייעץ לארגוני בריאות במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות לשיפור איכות שירותי הרפואה. ↑
https://bit.ly/3JEOAvY ; גישה למחקר המלא: https://bit.ly/3GYbDju ↑
Health Sector Cybersecurity Coordination Center ↑
Department of Health and Human Services ↑
Electronic Health Records ↑
Jawaharlal Nehru Port Trust ↑
https://bit.ly/3ByQSdd ; קישור למחקר המלא: https://bit.ly/35aAhjF ↑
קישור להורדת המסמך: https://bit.ly/3JfX9gu ↑
Quantum Engineering Programme; התכנית הושקה ב-2018 ומטרתה לקדם מחקר ופיתוח ואת האקוסיסטם הדרוש לטובת פיתוח טכנולוגיות הנעזרות בתופעות מעולם פיזיקת הקוונטים. ↑
החלפת מפתחות הצפנה קוונטית נעזרת בתופעות מענף פיזיקת הקוונטים על מנת להצפין את תהליך החלפת מפתחות ההצפנה בין הצדדים המתקשרים. ↑