חזרה לרשימת הפרסומים

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2021

גודל טקסט18

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2021

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

ינואר 2022

תוכן עניינים

תקציר חודשי 1

ארה"ב 2

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 2

קידום חוק ה-NDAA לשנת 2022 4

חקיקה 5

צבא וביטחון 6

אירופה 7

עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המתיחות בין רוסיה ואוקראינה 7

האיחוד האירופי 8

בריטניה 9

גרמניה 10

אסיה 10

סין 10

יפן 11

המזרח התיכון ואפריקה 11

ישראל 11

איראן 12

בין-לאומי 13

ביטחון סייבר 13

איומי מתקפות הכופרה 14

איומי סייבר ומענים על תשתיות חיוניות 15

איומי סייבר ומענים על ענף הפיננסים 16

איומי סייבר ומענים על ענף הבריאות 16

איומי סייבר ומענים בענף התחבורה 17

איומי סייבר ומענים בענף הימאות 17

איומי סייבר על מערכות חלל 18

שיתופי פעולה 18

תקציר חודשי

הממשל האמריקני פרסם קווים מנחים שמטרתם לסייע לארגונים להגן על עצמם מפני איומי סייבר במהלך החגים וקרא לסוכנויות פדראליות להטמיע דרישות דיווח חדשות בנושא תאימותן לחוק ה-FISMA. הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) הקימה וועדת מומחים שתסייע בזיהוי איומי סייבר חדשים והנחתה סוכנויות פדראליות לתקן חולשות אבטחה, ביניהן חולשת ה-Log4j, עד לחג המולד. מליאת הסנאט אישרה את חוק ה-NDAA לשנת 2022, הכולל גם סעיפי תקציב וחוקים בנושא אבטחת הסייבר.

משרד המבקר הממשלתי קבע כי מחלקת ההגנה טרם ניסחה שיטות למדידת הצלחת תקני אבטחת הסייבר של חברות הקבלן העובדות עבורה (CMMC). כמו כן, חיל האוויר האמריקני החל לנסח תקני אבטחת סייבר עבור סימולטורים והדגים לראשונה זיהוי וניתוח תקריות סייבר במהלך טיסה.

החודש הזהירו מומחים כי חלה עלייה במספר תקיפות הסייבר ומבצעי ההשפעה המיוחסים לרוסיה על רקע המתיחות בגבול רוסיה ואוקראינה והאיום בפלישה רוסית לאזור מזרח אוקראינה; מועצת האיחוד האירופי קיבלה החלטה לעדכן את דירקטיבת NIS לאבטחת סייבר של תשתיות ושירותים חיוניים; בריטניה פרסמה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2022; המשרד לאבטחת טכנולוגיות מידע של גרמניה פרסם את דו"ח אבטחת הסייבר השנתי שלו.

חברות טכנולוגיה ואבטחה הזהירו כי האקרים הפועלים בחסות סין מתמקדים בגופי ממשלה, מכוני מחקר וחברות פרטיות בעשרות מדינות, ביניהן במדינות דרום-מזרח אסיה; יפן ניסחה מדיניות המגדירה כיצד בכוונתה לסייע למדינות מתפתחות בתחום אבטחת הסייבר; ישראל אירחה תרגיל בין-לאומי בהגנת סייבר על המערכת הפיננסית העולמית; חברת Symantec חשפה קמפיין ריגול סייבר המיוחס לאיראן שהתמקד בחברות תקשורת במזרח התיכון.

שורת מדינות הכריזו על יוזמה בין-לאומית חדשה להגבלת הייצוא של טכנולוגיות סייבר התקפי. כמו כן, סוכנויות אבטחת סייבר וחברות הזהירו כי האקרים הפועלים בחסות מדינות החלו לנצל את חולשת ה-Log4j; ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר האמריקני הודיע כי הפיקוד מעורב במאבק בעברייני כופרה.

גופי תקשורת ביפן הודיעו על כוונת הממשלה לפרסם דרישות אבטחת סייבר עבור מפעילי תשתיות חיוניות; פורסם מדריך חדש לניסוח אסטרטגיות למידול איומי סייבר על מכשירים רפואיים; הרשות האמריקנית לאבטחת התחבורה פרסמה דירקטיבה הכוללת דרישות אבטחת סייבר חדשות מחברות בענף הרכבות.

רשם כלי השיט של הודו פרסם קווים מנחים בנושא פיתוח כלי שיט אוטונומיים ונשלטים מרחוק, הכולל גם המלצות בנושא ניהול סיכוני סייבר, חסינות סייבר ועוד. סוכנות החלל האירופית חתמה על חוזה עם חברת Leonardo להקמת מרכז SOC ייעודי להגנה על תשתיות קרקעיות ומערכות חלל.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 בדצמבר – ראשת CISA הודיעה על הקמתה של וועדת מומחים שתסייע לסוכנות לזהות ולהעריך איומי סייבר חדשים – ראשת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), הודיעה על הקמת וועדת מומחים שתייעץ ותסייע לסוכנות לזהות, להעריך ולהגיב לאיומי סייבר חדשים. הוועדה מורכבת מ-23 בכירים מחברות אבטחת הסייבר, המדיה החברתית, חברות טכנולוגיה גדולות ותשתיות חיוניות, כגון ענף הפיננסים והאנרגיה. חברי הוועדה כוללים נציגים ממיקרוסופט, אפל, Amazon Web Services, Cloudflare, Mandiant, Jonhson & Johnson, JPMorgan Chase וכן נציגי אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד.[1]

ב-10 בדצמבר קיימה הוועדה את פגישתה הראשונה, שהתמקדה בהגדלת כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר, הכולל גם את כוח האדם של הממשל הפדראלי. חברי הוועדה העלו הצעות כגון מתן סיוע לסטודנטים במקצועות הסייבר בהחזר הלוואות לצורך לימודים בתמורה לעבודה בקרב גופי ממשלה, וויתור על תנאי סף להעסקה בקרב גופי ממשלה כגון תעודת קולג' ועוד.[2] כמו כן, דנו חברי המועצה בדרכים לקדם היגיינת סייבר ובדרכים לגייס את קהילת ההאקרים ה-White hats והחוקרים הפרטיים לטובת סיוע לממשלה בהגנת הסייבר הלאומית.[3]

6 בדצמבר – המשרד לניהול ולתקציב קרא לסוכנויות הפדראליות להטמיע דרישות דיווח חדשות בנושא מצב אבטחת הסייבר שלהן – המשרד לניהול ולתקציב (OMB)[4] פרסם תזכיר פנימי הקורא לסוכנויות הפדראליות להטמיע דרישות דיווח חדשות במסגרת דיווחיהן בנושא תאימות לחוק ה-FISMA,[5] ובהתאם לסעיפי הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית, עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021. במסגרת הדרישות החדשות, נדרשות הסוכנויות לדווח על מידת הטמעתם של בקרות ומנגנוני אבטחה כגון מנגנוני אימות רב-שלבי, שימוש בהצפנה וכן את מידת ההטמעה של עקרונות אפס האמון (Zero-trust) ברשתותיהן. כמו כן, מנחה התזכיר את הסוכנויות לעדכן את CISA בנושא רשימת האתרים ושירותי המידע שלהן, הנגישים לאינטרנט ולציבור.[6]

13 בדצמבר – CISA הנחתה גופי ממשל לתקן חולשות ולהטמיע טלאי אבטחה עד חג המולד – CISA הודיעה על הוספת 12 חולשות חדשות למאגר החולשות שלה, ביניהן החולשה בספריית Java, המכונה log4j והוגדרה כחמורה במיוחד. כמו כן, הנחתה הסוכנות את הסוכנויות הפדראליות האזרחיות לנקוט צעדים לתיקון החולשה עד לחג המולד, שחל ב-24 בדצמבר. לדברי ראשת CISA, ג'ן איסטרלי, הסוכנות מסייעת לגופי ממשל ולגורמי תעשייה לסרוק ולזהות את החולשה במערכותיהם.

כמו כן, נעזרה הסוכנות בארגון המשותף לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר (JCDC),[7] על מנת לפנות ליצרנים ולגופי התעשייה, להנחותם ליצור קשר עם משתמשי קצה ולסייע להם לנקוט צעדים לתיקון החולשה.[8]

15 בדצמבר – המחלקה לביטחון המולדת השיקה תחרות לאיתור חולשות במערכותיה – מזכיר המחלקה לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס (Alejandro Mayorkas), הודיע על השקת תכנית ה- Hack DHS לאיתור חולשות (Bug bounty) ברשתות המחלקה. התחרות תתקיים במהלך שנת 2022 ותתחלק לשלושה שלבים. בשלב הראשון, יבצעו חוקרים פרטיים והאקרים White hats הערכות ובדיקות חדירוּת. בשלב השני, תערוך המחלקה אירוע בו ידגימו המשתתפים את ממצאיהם ובשלב השלישי, תלמד המחלקה את הממצאים, תפיק לקחים ותיערך לקראת קיום תחרויות נוספות בעתיד. התחרות תתקיים על גבי פלטפורמה ייעודית שפותחה על ידי CISA ותחת פיקוחו של משרד מנהל המידע הראשי (CIO) של המחלקה. משתתפי התחרות יזכו בפרסים בסך שבין 500 דולר ל-5,000 דולר בהתאם לחומרת החולשות שזיהו.[9]

16 בדצמבר – הבית הלבן פרסם אזהרה ורשימת קווים מנחים שמטרתם לסייע לארגונים להגן על עצמם מפני איומי סייבר במהלך החגים – ראש הסייבר הלאומי (NCD), כריס אינגליס (Chris Inglis) וסגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נוירברגר (Anne Neuberger), פרסמו אזהרה לפיה עברייני סייבר וגורמים זדוניים עלולים לנצל את חופשת החגים במטרה להוציא לפועל תקיפות סייבר. כמו כן, פרסמו השניים רשימת המלצות וקראו לארגונים לעדכן תוכנות ולהטמיע טלאי אבטחה, לקיים ניטור של הרשת הארגונית, להחליף סיסמאות קלות לניחוש ולהטמיע מנגנון אימות רב-שלבי. בנוסף, קראו השניים לארגונים לקיים תרגילי תגובה לתקריות סייבר, לקיים סדנאות וקמפיינים למוּדעוּת עובדים לאיומים ותקיפות נפוצות ולנהל גיבויי מידע.[10]

17 בדצמבר – CISA וה-NSA פרסמו מסמך רביעי בנושא אבטחת הסייבר והתמודדות עם איומים על רשתות 5G המבוססות על תשתיות ענן – CISA וה-NSA פרסמו מסמך קווים מנחים בנושא ההגנה על שלמותן ואמינותן (Integrity) של תשתיות ענן עליהן מבוססות רשתות ה-5G. המסמך כולל המלצות בנושא ההגנה על הקושחה של שרתים ורכיבי רשת המהווים את תשתית הענן, הגנה על קונטיינרים (Containers) במערכות וירטואליות,[11] הצפנה ופענוח של מידע המאוחסן על גבי הקונטיינרים ועוד. המסמך, שחובר על ידי קבוצת העבודה למסגרת אבטחה מתמשכת (ESF)[12] במרכז שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר של ה-NSA, הוא האחרון בסדרה של ארבעה מסמכים בנושא קביעת תצורה ואבטחת הסייבר של תשתיות 5G.[13]

קידום חוק ה-NDAA לשנת 2022

15 בדצמבר – מליאת הסנאט אישרה את חוק ה-NDAA לשנת 2022 הכולל סעיפי תקציב וחוקים בנושאי אבטחת הסייבר – מליאת הסנאט אישרה את חוק ה-NDAA לשנת 2022, המקצה כ-768 מיליארד דולר לתקציב הביטחון של מחלקת ההגנה וכולל גם סעיפי חוק בנושא אבטחת הסייבר וטכנולוגיות חדשות. החוק כולל את הסעיפים הבאים:

כמו כן, החוק כולל מספר סעיפים בתחום אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות:

עם זאת, החוק אינו כולל את סעיף חובת הדיווח, הקורא למפעילי תשתיות חיוניות וגופי ממשלה לדווח ל-CISA על תקריות סייבר ועל תשלומי כופר במסגרת מתקפות כופרה.[17]

חקיקה

2 בדצמבר – מליאת בית הנבחרים אישרה הצעות חוק בנושא אוריינות דיגיטלית ואבטחת רשתות סלולריות – מליאת בית הנבחרים אישרה שלוש הצעות החוק העוסקות בקידום אוריינות דיגיטלית ומוּדעוּת במרחב הסייבר, באבטחת רשתות סלולריות ובקידום המחקר של רשתות תקשורת מהדור השישי (6G). הצעות החוק הן:

  1. הצעת החוק The American Cybersecurity Literacy Act, הקוראת לממשל הפדראלי להשיק קמפיין לאומי שיעסוק בקידום אוריינות דיגיטלית ומוּדעוּת במרחב הסייבר. מטרת הקמפיין היא לחנך וללמד אזרחים כיצד לזהות סיכוני סייבר, כגון מתקפות דיוג ושימוש בסיסמאות קלות לניחוש ולהתמודד עמם;
  2. הצעת החוק The Understanding Cybersecurity of Mobile Networks Act, המנחה את עוזר מזכירת מחלקת המסחר לתקשורת ומידע לנסח דו"ח בנושא מצב אבטחת הסייבר של רשתות סלולריות בארה"ב ולהגישו לקונגרס. על הדו"ח לכלול דיון והערכת חולשות אבטחה קיימות ברשתות הסלולריות;
  3. הצעת החוק The FUTURE Networks Act,[18] המנחה את נציבות התקשורת הפדראלית (FCC) להקים צוות משימה שיקדם מחקרים בנושא רשתות ה-6G. צוות המשימה, שיורכב מנציגי הממשל הפדראלי, מנציגי ממשלות מקומיות וברמת המדינה (State level) ומנציגי האקדמיה ותעשיית התקשורת, יגיש לקונגרס דו"ח בנושא תקני תעשייה בתחום רשתות ה-6G, חולשות ושימושים פוטנציאליים בטכנולוגיה.[19]

16 בדצמבר – הסנאט אישר הצעת חוק הקוראת לגיבוש שיטה להעברת כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בין גופי הממשלה השונים – מליאת הסנאט אישרה את הצעת החוק The Federal Rotational Cyber Workforce Program Act, הקוראת לגבש תכנית במסגרתה יעבור כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בין הסוכנויות הפדראליות האזרחיות השונות. ההצעה קוראת למשרד לניהול ולתקציב (OMB) לנסח תכנית שתגדיר אילו תפקידים בתחומי אבטחת הסייבר וה-IT ימלא כוח האדם הנכלל בהצעת החוק. כמו כן, מנחה ההצעה את משרד המבקר הממשלתי (GAO) לבחון את יעדי התכנית ולהעריך את יעילותה. מטרת התכנית היא לסייע לכוח אדם ממשלתי המיומן במקצועות הסייבר לצבור ניסיון בשורת תפקידים, ללמוד כישורים חדשים ולסייע לפתח מומחיות בתחומי אבטחת הסייבר בסוכנויות פדראליות נוספות.[20]

צבא וביטחון

1 בדצמבר – בכירים בחיל האוויר: החיל פועל לנסח תקני אבטחת סייבר עבור סימולטורים – ראש ענף ההכשרה והמוכנות וסגן ראש מטה חיל האוויר, מייג'ור גנרל אלברט מילר (Albert Miller), הציג את תכנית SCARS,[21] שמטרתה לנסח תקני אבטחת סייבר ודרישות ארכיטקטורה עבור סימולטורים בחיל האוויר. מטרת התכנית היא להקים ארכיטקטורה פתוחה ומאובטחת, שתאפשר לחבר סימולטורים שונים ולהפעילם יחד תוך כדי הגנה עליהם מפני תקיפות סייבר. לדברי לוטננט קולונל דרו פרייזר (Drew Frazier), מחטיבת הסימולטורים של חיל האוויר, תכנית SCARS תכלול דרישות כגון סריקת חולשות תקופתית, הטמעת עדכוני תוכנה, התקנת תוכנות אנטי-וירוס ועוד.[22]

8 בדצמבר – פיקוד מרכז של צבא ארה"ב פועל להקים רשת תקשורת מאובטחת עבור ארה"ב ובעלות בריתה במזרח התיכון – לדברי ראשת ענף הפיקוד, השליטה, התקשורת ומערכות המחשוב (C4)[23] בפיקוד מרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), בריגדיר גנרל טינה בויד (Tina Boyd), פיקוד מרכז פועל להקים רשת תקשורת מאובטחת עבור ארה"ב ובעלות בריתה במזרח התיכון. מטרת הרשת היא לתת מענה למהלכיה של סין באזור, הכוללים הקמת תשתיות ורשתות תקשורת במדינות המזרח התיכון. בויד הוסיפה כי בכוונת הפיקוד להטמיע את עקרונות ה-Zero-trust ולהשתמש בזהויות דיגיטליות ובאימות דו-שלבי ברשת החדשה.[24]

10 בדצמבר – משרד המבקר הממשלתי: מחלקת ההגנה טרם ניסחה מדדים למדידת הצלחת תקני אבטחת הסייבר של חברות הקבלן העובדות עבורה – על פי דו"ח שפרסם GAO, מחלקת ההגנה טרם ניסחה שיטות מדידה שיאפשרו לה למדוד את מידת הצלחתו של מודל ה-CMMC. מחברי הדו"ח הזהירו כי היעדר קיומם של מדדים עלול לפגוע ביכולתה של המחלקה לבחון את מידת עמידתן של חברות הקבלן שלה בדרישות אבטחת הסייבר של ה-CMMC. כמו כן, מצאו מחברי הדו"ח כי המחלקה אינה מקיימת ערוצי תקשורת עם התעשייה, דבר הפוגע בתיאום ציפיות אל מול חברות הקבלן ובהבנתן את דרישות ה-CMMC.[25]

14 בדצמבר – צבא היבשה והמשמר הלאומי השיקו תכנית פיילוט המאפשרת לחיילים להשתמש במכשירים ניידים אישיים בשטח – לדברי סגן ראש מטה אגף תכנון ויישום שליטה, בקרה, תקשורת, מבצעי סייבר ורשתות (G-6) בצבא היבשה,[26] לוטננט גנרל ג'ון מוריסון (John Morrison), צבא היבשה והמשמר הלאומי השיקו תכנית פיילוט המאפשרת לחיילים להשתמש במכשירים ניידים אישיים ובטכנולוגיות מסחריות בשטח (BYOD).[27]

לדבריו, יישום מדיניות אבטחה הכוללת את עקרונות ה-Zero trust עשוי לאפשר שימוש בטכנולוגיות ובמכשירים אזרחיים תוך שמירה על רמת אבטחה הזהה לזו של מכשירים צבאיים. מוריסון הוסיף כי הצבא החל לבחון את השימוש בשירותי ענן בקרב כוחות המשימה הרב-ממדיים שלו,[28] הפועלים בשדה הקרב, וכי בכוונתו לבחון את השימוש בהם גם בקרב יחידות ברמת הגדוד והחטיבה.[29]

16 בדצמבר – צוותי משימה של חיל האוויר האמריקני הדגימו לראשונה זיהוי וניתוח תקריות סייבר במהלך טיסה – צוות הגנת משימה ייעודי מהטייסת ה-27 לתקשורת במבצעים מיוחדים[30] הדגים לראשונה זיהוי וניתוח תקריות סייבר במהלך טיסה על גבי מטוס תובלה ותדלוק מסוג MC-130J Commando ||. לדברי מפקד הצוות, רב-סמל חוויאר פריס (Javier Parris), ניתוח תקריות סייבר בזמן אמת מאפשר לצוותים לאסוף תובנות על מרכיביהן החיוניים של מערכות נשק ועשוי להגביר את המוּדעוּת המצבית של צוותי הטיסה.[31]

אירופה

עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המתיחות בין רוסיה ואוקראינה

החודש זוהתה עלייה במספר תקיפות הסייבר ותפוצת המידע הכוזב המתנהלים בחסותה של רוסיה ומכוונות כלפי מטרות באוקראינה על רקע המתיחות בין שתי המדינות וריכוז כוחות צבא רוסיה על הגבול המשותף.

ב-20 בדצמבר הודיעו בכירים אמריקניים שנותרו בעילום שם, כי ארה"ב ובריטניה שלחו צוותי מומחים ללוחמה ולאבטחת סייבר לאוקראינה במטרה לסייע למדינה להיערך ולהתמודד עם מתקפות סייבר מצד רוסיה. לדבריהם, ממשל ביידן שוקל לשלוח צוותים ומשאבים נוספים מפיקוד הסייבר על מנת להביע את תמיכתה של ארה"ב באוקראינה. המהלך התקיים על רקע הערכות מודיעיניות כי רוסיה עלולה להשתמש בתקיפות סייבר על מנת להביך את נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי (Volodymyr Zelensky) ולהפיל את ממשלתו במטרה למנות ממשלה פרו-רוסית או כהכנה לקראת פלישה לשטחה.[32]

לדברי בכיר בבית הלבן, שנותר בעילום שם, רוסיה מנהלת מבצע השפעה ומקדמת נרטיב, לפיו אוקראינה אחראית להסלמה ומתכננת פעולה צבאית כנגד בדלנים פרו-רוסיים במזרח המדינה. לדברי בכירים נוספים, רוסיה מנהלת מבצעי השפעה במדינות אפריקה ובדרום ובמרכז אמריקה במטרה לגייס תמיכה ציבורית, להכפיש את ממשלת אוקראינה ולקדם נרטיב, לפיו אוקראינה אחראית למשבר הומניטרי במזרח המדינה.[33]

לדברי מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) לשעבר של חברת CrowdStrike, דמיטרי אלפרוביץ' (Dmitri Alperovitch), קיימת עליה משמעותית במספר תקיפות הסייבר מצד קבוצות האקרים רוסיות כנגד מטרות ממשלתיות ואזרחיות באוקראינה וכי חלקן מתמקדות באיסוף מודיעין במסגרת ההכנות לפלישה צבאית. לדבריו, האקרים הפועלים בחסות רוסיה התמקדו בתשתיות החשמל של אוקראינה, במשטרה הלאומית ובמשרד הפנים.[34]

ב-29 בדצמבר הזהירו מומחים כי ייתכן ורוסיה תוציא לפועל מבצעי השפעה ותפוצת מידע כוזב על מנת לזרוע בלבול ולפגוע בתמיכה הציבורית בברית נאט"ו ובאוקראינה בקרב המדינות החברות בברית. לדברי המומחה לביטחון לאומי באוניברסיטת ניו-הייבן שבקונטיקט,[35] פרופסור מת'יו שמידט (Matthew Schmidt), ייתכן ורוסיה תוציא לפועל תקיפות סייבר מתחת לסף העימות המזוין ושאינן מפעילות את סעיף 5 בנושא ההגנה הקולקטיבית של מדינות הברית. כמו כן, ייתכן ורוסיה תתמקד בתפוצת מידע כוזב בקרב מדינות החברות בנאט"ו ובעלות אוכלוסייה דוברת רוסית, כגון המדינות הבלטיות ובמדינות מערביות בעלות נוכחות צבאית באזור, כגון קנדה.[36]

האיחוד האירופי

7 בדצמבר – מועצת האיחוד האירופי הגיעה להסכמה בנושא רפורמות בדירקטיבה NIS לאבטחת סייבר של תשתיות חיוניות – מועצת האיחוד האירופי הגיעה להסכמה בנושא רפורמות בדירקטיבה למערכות מידע ורשתות (NIS),[37] שפורסמה בשנת 2016. על פי הודעת המועצה, הדירקטיבה המעודכנת, המכונה NIS2, תפתור את מצב חוסר האחידות בדרישות אבטחת הסייבר החלות על מפעילי תשתיות חיוניות במדינות החברות, תגדיר כללים למסגרת רגולטורית ותכלול סנקציות ואמצעי אכיפה שונים. כמו כן, תחול הדירקטיבה על מפעילי תשתיות חיוניות בינוניים וגדולים, אולם לא תכלול גופי צבא וביטחון, גופי אכיפה, מוסדות משפטיים, בתי מחוקקים ובנקים מרכזיים. כל מדינה תהיה רשאית להחליט האם דירקטיבת NIS2 תחול על גופי ממשל מקומי. בד בבד, NIS2 כוללת הקלה בחובת הדיווח על אירועי סייבר החלה על מפעילי תשתיות ושירותים חיוניים במטרה להקל את היקף העומס המוטל עליהם בעת התמודדות עם תקרית סייבר. לבסוף, כולל הדירקטיבה סעיף להקמת רשת הארגון האירופית למשברי סייבר (EU-CyCLONe),[38] שתהיה אחראית לתיאום ההתמודדות של מדינות האיחוד עם אירועי סייבר רחבי היקף. על פי הודעת המועצה, מיום אישור הדירקטיבה יעמדו לרשות מדינות האיחוד שנתיים להטמעת הוראותיה בחקיקתן הלאומית.[39]

בריטניה

15 בדצמבר – בריטניה פרסמה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית שלה לשנת 2022 – ממשלת בריטניה פרסמה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2022, המגדירה את בריטניה ככוח מוביל במרחב הסייבר ומתארת את פעילותה בתחום שיפור חסינות הסייבר של אזרחיה, פיתוח האקוסיסטם ותעשיית הסייבר המקומית, את פעילותה בתחום הסייבר בזירה הבין-לאומית ואת פעילותה להרתעת יריבותיה במרחב הסייבר.[40] האסטרטגיה מחולקת לחמישה תחומים:

  1. חיזוק האקוסיסטם ותעשיית הסייבר המקומית. לשם כך, תקים הממשלה חֶבֶר ייעוץ לאומי בתחום הסייבר שמטרתו להרחיב את הדיאלוג ואת שיתוף הפעולה עם התעשייה והאקדמיה, ותקים רשת של מרכזי מצוינות באבטחת סייבר ומרכזי חדשנות; כמו כן, תגדיל הממשלה את כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר ואת מספר בעלי המיומנויות בתחום באמצעות השקעה בתכניות הכשרה, התמחויות והגדרת מקצועות ומסלולי קריירה. לבסוף, תתמוך הממשלה בחדשנות, תקים מאיצים עבור חברות הזנק ותעודד השקעה בטכנולוגיות סייבר.
  2. שיפור חסינות הסייבר של בריטניה וכלכלתה. לשם כך, תשפר הממשלה את מידת ההבנה של סיכוני סייבר בקרב המגזר הציבורי והפרטי ותקים מרכזי תיאום ממשלתיים (GCCC)[41] ושירות דיווח ממשלתי על חולשות (VRS);[42] הממשלה תרחיב את תכנית הגנת הסייבר האקטיבית (ACD)[43] ותשיק שירותי אבטחת סייבר חינמיים נוספים, הזמינים לציבור; הממשלה תגביר את ההשקעה באכיפה, בהסרה וחסימה של דומיינים ותכנים זדוניים, תשפר את אבטחת הסייבר של ענף התקשורת ועוד.
  3. מחקר ופיתוח בתחום הטכנולוגיות החדשות הרלוונטיות לעוצמה במרחב הסייבר. לשם כך, תשפר הממשלה את יכולה לזהות ולהעריך התפתחויות טכנולוגיות בתחומים החיוניים לעוצמה במרחב הסייבר, כגון רשתות ה-5G, מכשירי ה-IoT, בינה מלאכותית, Blockchain, שבבים ומעבדים זעירים ועוד; הממשלה תשקיע בפתרונות הצפנה חדשניים שישמשו גופי ממשלה וביטחון וכן מדינות בעלות ברית; הממשלה תנסח תקני אבטחת סייבר עבור מכשירי IoT חדשניים וספקי ענן, תוכנה ושירותים דיגיטליים; הממשלה תשתף פעולה עם בעלי העניין בזירה הבין-לאומית על מנת להשפיע על תהליך ניסוח התקנים הטכניים של טכנולוגיות חדשות כגון בינה מלאכותית.
  4. קידום מעורבותה של בריטניה בזירה הבין-לאומית. לשם כך, תסייע בריטניה לבעלות בריתה בבניית יכולות לזיהוי, חקירה והתמודדות עם איומי סייבר, חסינות סייבר ומשילות בתחום אבטחת המידע.

כמו כן, תפעל בריטניה במסגרת ארגונים בין-לאומיים, כגון ארגון מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN) והארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) על מנת לקדם אינטרנט פתוח, חופשי ומאובטח.

  1. הרתעה ושיבוש פעילותם של יריבים במרחב הסייבר. לשם כך, הממשלה תגדיל את ההשקעה בבניית יכולותיהם של גופי הביטחון, המודיעין והאכיפה לזהות, לחקור ולהתמודד עם פשיעת סייבר ופעילות סייבר זדונית המתנהלת בחסות מדינות; בריטניה תפעל להטיל סנקציות על מדינות המעורבות בפעילות סייבר זדונית ולהגיש כתבי אישום כנגד האקרים זרים. כמו כן, כוח הסייבר הלאומי (NCF)[44] יפעל במטרה לשבש את פעילותם של האקרים זרים מבעוד מועד.[45]

גרמניה

7 בדצמבר – המשרד לאבטחת טכנולוגיות המידע של גרמניה פרסם את דו"ח אבטחת הסייבר השנתי שלו – המשרד לאבטחת טכנולוגיות המידע של גרמניה (BSI), פרסם את דו"ח אבטחת הסייבר השנתי שלו, בו הגדיר את תפוצת הנוזקות ומתקפות הכופרה כאיומי הסייבר הגדולים ביותר על גרמניה. על פי הדו"ח, ה-BSI זיהה כ-144 מיליון גרסאות חדשות של נוזקות בין יוני 2020 למאי 2021, נתון המהווה עלייה של כ-22% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים הקודמות. על פי הדו"ח, חלה עלייה ברמת התחכום של עברייני סייבר, המשתמשים באסטרטגיות תקיפה רב-שלביות, המזוהות לרוב עם קמפיינים לריגול סייבר המתקיימים בחסות מדינות.[46] כמו כן, דנו מחברי הדו"ח באיומי סייבר על מכשירי ה-IoT, על תשתיות חיוניות ועל איומי סייבר על ענפי התעופה, התחבורה, שרשראות האספקה ועוד. בנוסף, דנו מחברי הדו"ח בתכניות ובשירותים שהשיק ה-BSI, כגון התכנית לבדיקה ואימות טכנולוגיות (TVP), במסגרתה משתף ה-BSI מידע עם יצרני מכשירים וטכנולוגיות על מנת לדון בסיכונים ובחולשות אבטחה, ותוכניות לבדיקת אפליקציות למכשירים ניידים, לסיוע לגופי ממשלה בהטמעת פתרונות ענן ועוד.[47]

אסיה

סין

6 בדצמבר – מיקרוסופט השתלטה על דומיינים ששימשו האקרים הפועלים בחסות סין – מיקרוסופט יישמה צו של בית משפט והשתלטה על דומיינים זדוניים ששימשו את קבוצת ההאקרים הסינית APT15, המכונה גם Nickel או Vixen Panda, לצורך תקיפות דיוג על גופי ממשלה, מכוני מחקר וארגוני זכויות אדם ב-29 מדינות. הקבוצה פעילה משנת 2010 ואחראית לקמפיינים לריגול סייבר שהתמקדו בחולשות בשרתי Microsoft Exchange ותוכנות SharePoint של מיקרוסופט על מנת לגנוב מידע.[48]

10 בדצמבר – חברת Recorded Future: האקרים הפועלים בחסות סין מתמקדים במטרות ממשלתיות ובמגזר הפרטי בדרום-מזרח אסיה – על פי דו"ח שפורסם על ידי מחלקת מודיעין איומי הסייבר של חברת Recorded Future, Insikt Group, קבוצות האקרים הפועלות בחסות סין ביצעו תקיפות סייבר כנגד למעלה מ-400 שרתים השייכים לגופי ממשלה וחברות פרטיות במדינות דרום-מזרח אסיה. על פי הדו"ח, מרבית התקיפות התמקדו במטרות במלזיה, באינדונזיה ובווייטנאם. כמו כן, התמקדה קבוצת ההאקרים הסינית TAG-16 במדינות בעלות קשר לסכסוך בים סין הדרומי במסגרת קמפיין ריגול סייבר. בנוסף, התמקדו ההאקרים במטרות בקמבודיה ובלאוס כחלק מריגול סייבר שמטרתו לתמוך ביעדי יוזמת החגורה והדרך (BRI)[49] במסגרתה בונה סין תשתיות ב-70 מדינות. מחברי הדו"ח הוסיפו כי זיהו קמפיין תקיפות סייבר מצד קבוצת ההאקרים APT40, הפועלת בחסות המיניסטריון לביטחון המדינה (MSS),[50] שהתמקד בחברות הנדסה ובארגונים בענף הימאות במדינות האזור.[51]

יפן

15 בדצמבר – ממשלת יפן ניסחה מדיניות המגדירה כיצד בכוונתה לסייע למדינות מתפתחות בתחום אבטחת הסייבר – משרד ראש ממשלת יפן הודיע כי ניסח מדיניות המגדירה כיצד בכוונתה של יפן לסייע למדינות מתפתחות בדרום מזרח אסיה ובאוקיאנוס השקט בתחום אבטחת הסייבר. על פי מסמך המדיניות, בכוונתה של יפן להגביר את שיתוף הפעולה עם ארגון מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN), ולסייע למדינות להגן על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר, להיאבק בפשיעת סייבר ולמנוע גניבת קניין רוחני וסודות מסחריים וטכנולוגיים. הסיוע יתמקד בבניית יכולות ובהכשרת מומחים במדינות.[52]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

3 בדצמבר – בכירים אמריקנים: תכנת הריגול של חברת NSO הישראלית שימשה לצורך פריצת מכשירים ניידים של דיפלומטים אמריקניים – לדברי בכירים אמריקניים שהתראיינו לסוכנות הידיעות Reuters בעילום שם, רוגלת ה-Pegasus של חברת NSO הישראלית שימשה עבור פריצה למכשירי iPhone של 11 דיפלומטים אמריקניים, העובדים באוגנדה או עוסקים בה במסגרת עבודתם. בנובמבר 2021 הטילה מחלקת המסחר האמריקנית סנקציות על החברה, המחייבות חברות אמריקניות לקבל רישיון ייצוא במטרה לייצא לה טכנולוגיות ורכיבים מתוצרת אמריקנית. המועצה האמריקנית לביטחון לאומי הודיעה כי פעילותה של החברה ומוצריה מהווים סיכון לדיפלומטים אמריקניים ואיום של מודיעין מסכל.[53]

8 בדצמבר – אתר המוסד לביטוח לאומי הושבת בעקבות מתקפת DDoS – מוסד הביטוח הלאומי הודיעה כי אתר המוסד הושבת למספר שעות בעקבות מתקפת DDoS, אולם התוקפים לא השיגו גישה למאגרי המידע של הארגון.[54] האתר שב לפעילות לאחר שצוות המחשוב של הביטוח הלאומי חסם את הגישה אליו מחוץ לגבולות ישראל.[55]

10 בדצמבר – ישראל אירחה תרגיל בין-לאומי בהגנת סייבר על המערכת הפיננסית העולמית – משרד האוצר אירח תרגיל בין-לאומי, בהשתתפות נציגים מעשר מדינות, שדימה תרחישי תקיפת סייבר על המערכת הפיננסית העולמית. התרחישים כללו פרסום מידע רגיש ברשת האפלה, תפוצת מידע כוזב שהובילה למשבר בענף הבנקאות והשווקים הבין-לאומיים ותקיפות סייבר שהובילה לשיבושים בשווקי מטבעות החוץ, אגרות החוב ועוד. בתרגיל, שכונה Collective Strength, השתתפו נציגים ממשרדי האוצר של ישראל, ארה"ב, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטריה, שוויץ, גרמניה, איטליה, הולנד ותאילנד, וכן נציגים מקרן המטבע העולמית, הבנק העולמי והבנק להסדרים בין-לאומיים.[56]

איראן

14 בדצמבר – חברת Symantec: קבוצת ההאקרים האיראנית Muddy Waters אחראית לקמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברות תקשורת במזרח התיכון – על פי הודעת בלוג מטעם חוקרי Symantec, החברה זיהתה קמפיין ריגול סייבר המיוחס לקבוצת ההאקרים האיראנית Muddy Waters המכונה גם Seeweed, שהתמקד בחברות תקשורת בישראל, באיחוד האמירויות, בירדן, בכווית, בערב הסעודית, בפקיסטן, בתאילנד ובלאוס. על פי ההודעה, ההאקרים התמקדו בשרתי דוא"ל Microsoft Exchange על מנת לגנוב הרשאות ולנוע רוחבית ברשתות המטרה. כמו כן, השתמשו ההאקרים בסקריפטים לאיסוף מידע אוטומטי ובכלים לגישה מרחוק על מנת להוציא לפועל שירותי מערכת משניים של רשות האבטחה המקומית (LSASS)[57] ולקבל גישה לשמות משתמשים ופרטי הרשאות.[58]

14 בדצמבר – שגריר איראן לאו"ם דן בעמדתה כלפי החלת החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר – שגריר איראן לאו"ם, מאג'יד טאחט רוואנצ'י (Majid Takht Ravanchi), פרסם הצהרה רשמית המפרטת את עמדתה של איראן בנושא החלת החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר. על פי ההצהרה, איראן רואה בעצמה קורבן לתקיפות סייבר מצד ארה"ב וישראל ותומכת בהקמתה של קבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם (OEWG),[59] שהוקמה ביוזמתה של רוסיה על מנת לנסח ולקדם נורמות התנהגות מדינתית אחראית במרחב הסייבר. כמו כן, איראן מתנגדת לשימוש בכוח במרחב הסייבר ולשימוש במרחב הדיגיטלי במטרה להתערב בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות.

לבסוף, איראן תומכת בניסוח נורמות התנהגות מחייבות במרחב הסייבר,[60] ותומכת בזכותן של מדינות לריבונות במרחב הסייבר.[61]

15 בדצמבר – חברת IBM: האקרים הפועלים בחסות איראן השתמשו בפלטפורמת התקשורת Slack על מנת להסוות את פעילותם – על פי מחקר שפורסם מטעם צוות מודיעין איומי הסייבר של IBM, X-Force, קבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater השתמשה בפלטפורמת התקשורת הפנים-ארגונית Slack כערוץ תקשורת לנוזקות שהותקנו על גבי מטרותיה. על פי המחקר, במרץ 2021, התקינה הקבוצה "דלת אחורית" (Backdoor) המכונה Aclip על גביי מערכותיה של חברת תעופה אסיאתית ששמה לא נמסר, והשתמשה בערוצי פלטפורמת Slack על מנת לשלוח לנוזקה פקודות ולקבל קבצים, צילומי מסך ומידע נוסף במטרה להסוות את פעילותה כתעבורת רשת לגיטימית. לדברי חוקרי החברה, מדובר בקמפיין ריגול הסייבר הראשון המיוחס למדינה ומתמקד בפלטפורמת Slack.[62]

בין-לאומי

ביטחון סייבר

10 בדצמבר – שורת מדינות הכריזו על יוזמה חדשה להגבלת הייצוא של טכנולוגיות סייבר התקפי המשמשות להפרת זכויות אדם – במסגרת פגישת פסגת הדמוקרטיה,[63] שנערכה בהשתתפות נציגים מ-100 מדינות, הודיעו ארה"ב, אוסטרליה, דנמרק ונורבגיה על יוזמת בקרת הייצוא וזכויות האדם,[64] שמטרתה להגביל ולעקוב אחר ייצוא של טכנולוגיות ותוכנות המשמשות להפרת זכויות אדם. היוזמה מתמקדת בטכנולוגיות דו-שימושיות, המשמשות משטרים אוטוריטריים לצורך מעקב, יירוט תקשורת ופריצה למכשירים השייכים ליריבים פוליטיים, עיתונאים, פעילי זכויות וקהילות מיעוטים. על פי הודעת הבית הלבן, בכוונת המדינות המשתתפות ביוזמה לנסח מדריך וולונטרי, הכולל קריטריונים שיסייעו למדינות להחליט האם להעניק רישיונות לטובת ייצוא טכנולוגיות דו-שימושיות.[65] כמו כן, תשתף ארה"ב פעולה עם בעלות בריתה במטרה לשתף שיטות עבודה מומלצות ומידע בנושא סיכונים הנובעים מטכנולוגיות דו-שימושיות וטכנולוגיות חדשות. היוזמה זכתה לתמיכתן של בריטניה, קנדה, צרפת והולנד.[66]

15 בדצמבר – חברות וארגונים הזהירו כי האקרים החלו לנצל את חולשת ה-Log4j – על פי הודעת צוות מודיעין איומי הסייבר של מיקרוסופט, האקרים הפועלים בחסות סין, איראן וצפון קוריאה החלו לבחון דרכים לנצל את חולשת ה-Log4j שעלולה לאפשר השתלטות זדונית על שרתים והוגדרה כחמורה ביותר.[67] על פי האזהרה, קבוצת ההאקרים האיראנית Phosphorus, המבצעת מתקפות כופרה לשם שיבוש פעילות מטרותיה, החלה לשלב את ניצול החולשה בכלי התקיפה שלה. כמו כן, זיהתה מיקרוסופט כי קבוצת ההאקרים הסינית Hafnium החלה להשתמש בחולשה על מנת לפרוץ לתשתיות ווירטואליות.[68] ב-20 בדצמבר הודיע משרד ההגנה של בלגיה כי חווה תקיפת סייבר שמקורה בניצול חולשת ה-Log4j וכי נאלץ להשבית חלקים מרשתותיו.[69] ב-22 בדצמבר, פרסמו סוכנויות מודיעין של מדינות ברית ה-Five Eyes אזהרה, בה הציגו פרטים טכניים על החולשה ואמצעים להתמודדות עמה.[70]

ב-29 בדצמבר, הזהירו חוקרי חברת CrowdStrike כי קבוצת ההאקרים הסינית Aquatic Panda, שעמדה בעבר מאחורי גניבת מידע טכנולוגי וקניין רוחני, ניסתה לנצל את חולשת ה-Log4j על מנת לפרוץ למערכותיו של מוסד אקדמאי ידוע, ששמו לא נמסר. לדברי החוקרים, הקבוצה ניסתה להשתמש בחולשה על מנת לקבל גישה לסביבת העבודה הווירטואלית VMWare Horizon ולהתקין עליה נוזקה.[71]

איומי מתקפות הכופרה

6 בדצמבר – מפקד פיקוד הסייבר האמריקני: הפיקוד פועל לשבש את פעילותם של עברייני כופרה – בראיון שהעניק לעיתון ה-New York Times, התייחס מפקד פיקוד הסייבר וראש ה-NSA, גנרל פול נקסונה, לתפקידו של פיקוד הסייבר במאבק נגד עברייני כופרה והודיע כי הפיקוד אוסף מודיעין, משתף מידע בנושא קבוצות עברייני כופרה ופועל לגבות מהן מחיר. לדבריו, מתקפות הכופרה על מפעילת צינורות הדלק Colonial Pipeline ועל יצרנית הבשר הגדולה בעולם, JBS, שאירעו במאי 2021, הובילו לשינוי תפיסתי בקרב הממשל האמריקני, הגורס כי לצבא יש תפקיד מרכזי בהרתעת עברייני סייבר הפועלים משטחן של מדינות זרות.[72]

6 בדצמבר – סוכנות הסיגינט של קנדה פרסמה דו"ח מגמות מרכזיות בנושא מתקפות הכופרה בקנדה – על פי דו"ח המגמות בנושא מתקפות הכופרה, שפרסמה סוכנות הסיגינט של קנדה (CSE),[73] הסוכנות זיהתה מעל ל-235 מתקפות כופרה שהתמקדו בארגונים קנדיים במהלך 2021, מחציתן התמקדו בספקי שירותים ובתשתיות חיוניות. כמו כן, ענפי התעשייה המותקפים ביותר בקנדה היו ענף האנרגיה, ענף הבריאות ומפעלי תעשייה.

ה-CSE הודיעה כי פרסמה מסמך קווים מנחים שמטרתו לסייע לארגונים להתמודד עם מתקפות כופרה וכי היא משתפת פעולה עם גופי האכיפה ומשתמשת ביכולות סייבר התקפיות במטרה לשבש את פעילותם של עברייני כופרה.[74]

איומי סייבר ומענים על תשתיות חיוניות

17 בדצמבר – אגודות תעשייה המייצגות ארגונים בענף המים בארה"ב הביעו התנגדות לביצוע בדיקות אבטחת סייבר במסגרת סקרי תברואה – במכתב שנשלח מטעם אגודות תעשיית ארגוני ענף המים בארה"ב[75] לעוזרת ראש הרשות להגנה סביבתית (EPA)[76] לענף המים, רדיקה פוקס (Radhika Fox), הביעו האגודות התנגדות לכוונתה של ה-EPA לכלול בדיקות אבטחת סייבר (audits) בסקרי תברואה של מתקני המים. על פי המכתב, ניסוח של תקנים חדשים במסגרת סקרי תברואה אינו נתמך בחוק וכי מידע רגיש שמשתפים מתקני המים עם ה-EPA עלול להיחשף לציבור. כמו כן, הזהירו האגודות כי גופי תברואת המים במדינות ארה"ב אינם מוסמכים לבצע בדיקות אבטחת סייבר ולהעריך את מצבן של מערכות בענף המים.[77]

20 בדצמבר – בכוונת ממשלת יפן לפרסם דרישות אבטחת סייבר עבור מפעילי תשתיות חיוניות – על פי דיווחי העיתון היפני Nikkei, בכוונת ממשלת יפן לפרסם עדכון למדיניות הגנת התשתיות החיוניות שלה שפורסמה ב-2017. במסגרת העדכון, שיפורסם באפריל 2022, תדרוש הממשלה ממפעילי תשתיות חיוניות ב-14 ענפי תעשייה לנסח תכניות תגובה לתקריות סייבר, להקים מבנה ארגוני הערוך להתמודדות עם מקרי חירום ולהצהיר על מוכנותם להתמודד עם תקריות סייבר.[78] כמו כן, תדרוש הממשלה ממפעילי תשתיות חיוניות לנסח תכניות לניהול סיכונים בקרב גורמי צד-שלישי, כגון ספקים ושותפים ולקיים סקירות אבטחה של ציוד וטכנולוגיות בטרם רכישתן. העדכון מסמיך את המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NISC)[79] לערוך בדיקות תקופתיות בקרב מפעילי תשתיות ולדרוש מהן ביצוע שיפורים. הדרישות החדשות, שייכנסו לתוקף במהלך השנה הפיסקאלית 2022,[80] מהוות שינוי ממדיניות הגנת התשתיות החיוניות של 2017, שכללה קווים מנחים שאינם מחייבים מבחינה משפטית.[81]

איומי סייבר ומענים על ענף הפיננסים

6 בדצמבר – הרשות האוסטרלית לניירות ערך: מוסדות פיננסיים באוסטרליה לא עמדו ביעדי חסינות הסייבר שלהם לשנת 2021 – על פי דו"ח שפרסמה הרשות להשקעות ולניירות ערך של אוסטרליה (ASIC),[82] מוסדות פיננסיים באוסטרליה לא עמדו ביעדי שיפור חסינות הסייבר שלהם עבור 2021. על פי הדו"ח, המרכז מגמות שזוהו בבדיקות עצמיות ובדיווחי מוסדות ענף הפיננסים במדינה, גופים פיננסיים שיפרו את חסינות הסייבר שלהם בכ-1.4%, זאת לעומת היעד שעמד על כ-15% שיפור. עם זאת, מצאו מחברי הדו"ח כי 90% מהארגונים שיפרו את יכולתם לנהל גישה מרחוק למערכותיהם ולעקוב אחר שימוש בהרשאות גבוהות. כמו כן, כ-88% מהארגונים ערכו קמפיינים לחינוך ומוּדעוּת של משתמשים לסיכונים ואיומי סייבר. בנוסף, הצביעו המחברים על פערים במצב אבטחת הסייבר בין חברות גדולות לעסקים קטנים ובינוניים, הנובעים מהקושי של עסקים קטנים ובינוניים לנהל סיכונים שמקורם בשרשראות האספקה שלהם. מחברי הדו"ח ייחסו את הפערים בהשגת יעד חסינות הסייבר השנתי להתפתחותה של סביבת איומי הסייבר, לשיבושים שאירעו בעקבות משבר הקורונה ועוד.[83]

איומי סייבר ומענים על ענף הבריאות

1 בדצמבר – פורסם מדריך חדש לניסוח אסטרטגיות למידול איומי סייבר על מכשירים רפואיים – תאגיד MITRE והקונסורציום לחדשנות בתחום המכשירים הרפואיים (MDIC)[84] פרסמו מדריך (Playbook) חדש, שמטרתו לסייע ליצרניות מכשירים רפואיים לבצע מידול איומי סייבר על מכשיריהן ולתת להם מענה. ניסוחו של המדריך מומן על ידי מִנְהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) כחלק ממטרתו להעלות מוּדעוּת לאיומי סייבר בקרב תעשיית המכשירים הרפואיים ולעודד יצרניות מכשירים לבצע מידול איומים לכל אורך מחזור החיים של ציוד רפואי. המדריך כולל מתודולוגיות ועקרונות שיצרניות מכשירים רפואיים עשויות להטמיע על מנת לנסח שיטות עבודה מומלצות וכן כולל דיון בשאלות העומדות במרכז תהליך מידול האיומים, כגון פרוטוקול התקשורת של המכשיר, לאן נשלח המידע השייך למטופל ועוד.[85]

11 בדצמבר – חברת הייעוץ והשירותים המקצועיים PWC פרסמה דו"ח בנושא מתקפת הכופרה שחווה שירות הבריאות הלאומי של אירלנד במאי 2021 – חברת הייעוץ והשירותים המקצועיים PWC פרסמה את דו"ח הממצאים בנושא מתקפת הכופרה שחווה שירות הבריאות הלאומי של אירלנד (HSE)[86] במאי 2021, שהוכן עבור ה-HSE. על פי הדו"ח, ההאקרים קיבלו גישה לרשתות ה-HSE בעקבות מתקפת דיוג בדוא"ל שנשלחה ל-HSE במרץ 2021 ושהו ברשתות הארגון עד מאי 2021 מבלי להתגלות.

מחברי הדו"ח מצאו כי ההאקרים השתמשו בכופרה בשם Conti, המקושרת לקבוצות עברייני סייבר הפועלות משטחן של רוסיה ומדינות מזרח אירופה, וכי כ-80% ממערכות ה-IT של ה-HSE נפגעו במהלך המתקפה. עם זאת, מידע בנושא חיסוני הקורונה וכן מכשירים רפואיים לא הושפעו כתוצאה מהמתקפה. לבסוף, הצביעו מחברי הדו"ח על חוסר מוכנות בקרב צוותי התגובה לתקריות סייבר של ה-HSE.[87]

30 בדצמבר – מרכז לניתוח ולשיתוף מידע פרסם אזהרה מפני תקיפות סייבר על בתי חולים ביפן – המרכז לניתוח ולשיתוף מידע בענף הבריאות של יפן (Medical ISAC Japan)[88] הודיע לממשלת המטרופולין של טוקיו[89] מבעוד מועד כי קבוצת האקרים בין-לאומית נערכת לבצע תקיפות סייבר כנגד שני בתי חולים גדולים שבבעלותה. על פי דיווחים בגופי התקשורת של יפן, ממשלת המטרופולין הנחתה את בתי החולים להתקין עדכוני אבטחה ולתקן חולשות ספציפיות. כמו כן, דווח כי מקור המידע הוא בחברת אבטחת סייבר זרה ששמה לא נמסר, העוקבת אחר פעילותן של קבוצות האקרים בין-לאומיות.[90]

איומי סייבר ומענים בענף התחבורה

2 בדצמבר – המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת פרסמה דירקטיבה הכוללת דרישות אבטחת סייבר חדשות מחברות בענף הרכבות – המחלקה לביטחון המולדת הודיעה כי הרשות לאבטחת התחבורה (TSA)[91] פרסמה דירקטיבה הכוללת דרישות אבטחת סייבר חדשות, החלות על כ-80% ממפעילות רכבות המשא ועל כ-90% ממפעילות רכבות הנוסעים. על פי הדירקטיבה, בעלי ומפעילי תשתיות רכבת מחויבים למנות מתאם לענייני אבטחת סייבר; לדווח ל-CISA על תקריות סייבר בתוך 24 שעות מרגע גילוין; לבצע הערכה וסריקת חולשות בתוך 90 יום מכניסת הדירקטיבה לתוקף; ולנסח תכנית תגובה לתקריות סייבר בתוך 180 יום. הדירקטיבה נכנסה לתוקף ב-31 בדצמבר.[92]

איומי סייבר ומענים בענף הימאות

2 בדצמבר – משמר החופים האמריקני הקים צוות לדימוי תקיפות סייבר לטובת בדיקת אבטחת מערכותיו – משמר החופים האמריקני הקים צוות "אדום" שמטרתו לנסות ולפרוץ למערכותיו במטרה לבדוק את מידת אבטחת הסייבר שלהן ואת מידת מוכנות צוותי התגובה לתקריות סייבר. כמו כן, יעסקו חברי הצוות בהדרכה של צוותי האבטחה והתגובה לתקריות, בסריקת חולשות ובאיסוף מידע בנושא שיטות וטכניקות פריצה.[93]

14 בדצמבר – רשם כלי השיט של הודו פרסם מסמך קווים מנחים לפיתוח כלי שיט אוטונומיים ונשלטים מרחוק ולניהול סיכונים בקרבם – חברת הסיווג של רשם כלי השיט של הודו (IRClass)[94] פרסמה מסמך קווים מנחים בנושא הפיתוח והניסוי בכלי שיט אוטונומיים וכלי שיט הנשלטים מרחוק. המסמך כולל קווים מנחים בנושא ניהול סיכוני סייבר ואבטחת מידע, חסינות סייבר, הקמת ארכיטקטורת הרשת של כלי השיט ועוד. כמו כן, כולל המסמך דרישות אבטחת סייבר עבור מרכז השליטה והבקרה המנטרים ושולטים בכלי השיט. לבסוף, קבעו מחברי המסמך חמש רמות המדרגות את מידת האוטונומיה של כלי השיט וקבעו כי בכל רמה יש לאפשר התערבות אנושית במקרה חירום.[95]

איומי סייבר על מערכות חלל

21 בדצמבר – סוכנות החלל האירופית חתמה על חוזה עם חברת Leonardo להקמת מרכז SOC ייעודי – סוכנות החלל האירופית (ESA)[96] חתמה על חוזה עם חברת הייצור הביטחוני הרב-לאומית איטלקית Leonardo, לטובת הקמת מרכז SOC ייעודי להגנה על מערכותיה. במסגרת החוזה, Leonardo, העומדת בראש קונסורציום של 19 חברות מאיטליה, בלגיה, גרמניה, בריטניה, אסטוניה ורומניה, תהיה אחראית לתכנון, להקמה ולתפעול שוטף של המרכז, שיהיה אחראי לניטור ולהגנה על מערכות השליטה והבקרה הקרקעיות, הלוויינים וערוצי התקשורת בין תשתיות הקרקע ומערכות החלל. המרכז יוקם ויפעל החל משנת 2024.[97]

שיתופי פעולה

2 בדצמבר – נציגי רוסיה ופקיסטן דנו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון והסייבר – היועץ לביטחון לאומי של רוסיה, ניקולאי פטרושב (Nikolai Patrushev), והיועץ לביטחון לאומי של פקיסטן, ד"ר מואיד יוסוף (Moeed Yusuf), דנו בהרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בשורת נושאים, ביניהם האנרגיה, הביטחון, הלוחמה בטרור והסייבר.[98] לדברי החוקרת במכון המחקר הפקיסטני Strategic Vision Institute, שר באנו (Sher Bano), שיתוף הפעולה עם רוסיה יסייע לפקיסטן להיערך ולהתמודד עם איומי סייבר, לוחמה היברידית ומבצעי השפעה המתנהלים בחסותה של הודו.[99]

3 בדצמבר – בריטניה וסינגפור חתמו על הסכמי שיתוף פעולה בתחומי המסחר הדיגיטלי ואבטחת הסייבר – בריטניה וסינגפור חתמו על שלושה הסכמי שיתוף פעולה בתחומי המסחר הדיגיטלי, אימות זהות דיגיטלית ואבטחת סייבר. במסגרת ההסכמים, שתי המדינות יבחנו דרכים משותפות לאמת זהויות דיגיטליות במסגרת מסחר דיגיטלי בילטראלי. כמו כן, ישתפו שתי המדינות פעולה בקידום אבטחת מכשירי ה-IoT, בקידום חסינות סייבר ובבניית יכולות.[100]

ב-22 בדצמבר חתמו מזכירת המחלקה לעניינים דיגיטליים, תרבות, מדיה וספורט (DCMS)[101] בממשלת בריטניה, נאדין דוריס (Nadine Dorries) ושרת התקשורת והמידע של סינגפור, ג'וזפין תיאו (Josephine Teo), על מזכר הבנות בנושא הרחבת שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר. על פי המזכר, שתי המדינות ישתפו פעולה בנושא פיתוח מיומנויות וכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר וכן בניסוח תקנים מקצועיים; בשיתוף שיטות עבודה מומלצות בתחום אבטחת הסייבר והטכנולוגיות הדיגיטליות; בשיפור אבטחת הסייבר של מכשירי ה-IoT ובקידום נושא אבטחת ה-IoT בקרב מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN); בקידום מסגרות אסטרטגיות במטרה לעודד יציבות ושיתופי פעולה בין-לאומיים ולמנוע עימותים במרחב הסייבר; בתמיכה בהרחבת שיתופי הפעולה בין הממשלות, המגזר הפרטי וגופי האקדמיה בשתי המדינות; בפיתוח יכולות אבטחה סייבר בקרב מדינות ASEAN ומדינות חבר העמים הבריטי; ובתמיכה בגיבוש הסכמה בין-לאומית בנושא פיתוח מכשירים ומוצרים מאובטחים (Secure by Default).[102]

  1. https://bit.ly/3dkBvcO ↑

  2. https://bit.ly/3lXGcOq ↑

  3. https://bit.ly/30hkSfg ↑

  4. Office of Management and Budget ↑

  5. Federal Information Security Modernization Act; במסגרת החוק נדרשות הסוכנויות הפדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי ולדווח ל-OMB על מצבה ועל מידת היישום שלה. ↑

  6. https://bit.ly/31BzGpA ↑

  7. Joint Cyber Defense Collaborative; ה-JCDC הוקם באוגוסט 2021 וכולל נציגים מהממשל הפדראלי, מגופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה (State level) ונציגים מהגזר הפרטי. ↑

  8. https://bit.ly/3s3TYmI ↑

  9. https://bit.ly/3saqxj1 ↑

  10. https://bit.ly/3p8qAd2 ↑

  11. קונטיינרים הם סביבות מבודדות להרצת קוד המאפשרות הפעלת אפליקציות באופן המבודד משאר המערכת הוירטואלית. ↑

  12. Enduring Security Framework; ה-ESF היא קבוצת עבודה ציבורית-פרטית האחראית לפרסום קווים מנחים בנושאי אבטחת סייבר. ↑

  13. https://bit.ly/3GXGwVw ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3meBNak ↑

  14. Cyber Mission Forces ↑

  15. Cybersecurity Maturity Model Certification ↑

  16. https://bit.ly/3ssJwoX ; https://bit.ly/3mkUKrC ↑

  17. https://zd.net/3yM4XCt ↑

  18. The Future Uses of Technology Upholding Reliable and Enhanced Networks Act ↑

  19. https://bit.ly/3Dprp56 ↑

  20. https://bit.ly/3J3auJF ↑

  21. The simulator common architecture requirements and standards ↑

  22. https://bit.ly/3dC5q0B ↑

  23. Command, Control, Communications and Computer Systems ↑

  24. https://bit.ly/3EJYslU ↑

  25. https://bit.ly/3rV4Ymk ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3dH6NLh ↑

  26. Planning, strategy, network architecture, and implementation of command, control, communications, cyber operations and networks ↑

  27. Bring Your Own Device ↑

  28. Multi-domain task forces ↑

  29. https://bit.ly/3E5aEfL ↑

  30. 27th Special Operations Communications Squadron Mission Defense Team; צוותי הגנת המשימה הייעודים אחראיים להגנה על מערכות חיוניות בכלי טיס ועל משימות חיל האוויר. ↑

  31. https://bit.ly/3pbNIaG ↑

  32. https://nyti.ms/33NqzTL ↑

  33. https://nyti.ms/3FtvCGF ↑

  34. https://bit.ly/3EnCl3T ↑

  35. University of New Haven, Connecticut ↑

  36. https://bit.ly/3Jk0Qm2 ↑

  37. Network and Information Systems ↑

  38. The European Cyber Crises Liaison Organisation Network ↑

  39. https://bit.ly/3lX7V25 ↑

  40. https://bit.ly/3m9gaIo ↑

  41. Government Cyber Coordination Centre ↑

  42. Cross-government Vulnerability Reporting Service; השירות יהווה כתובת עבור חוקרים פרטיים והאקרים White hats לטובת דיווח על חולשות. ↑

  43. Active Cyber Defence ↑

  44. National Cyber Force ↑

  45. קישור למסמך האסטרטגיה המלא: https://bit.ly/33EayQ5 ↑

  46. https://bit.ly/3pSccEO ↑

  47. קישור להורדת הדו"ח (בגרמנית): https://bit.ly/31UiiNk ↑

  48. https://bit.ly/3dKV6Du ↑

  49. The Belt and Road Initiative ↑

  50. Ministry of State Security ↑

  51. https://bit.ly/31XwfcE גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3IW2MkL ↑

  52. https://bit.ly/3yHpl83 ↑

  53. https://bit.ly/3lwiKrB ; https://wapo.st/3DCzhjT ↑

  54. https://bit.ly/31Toipj ↑

  55. https://bit.ly/3DJw5D6 ↑

  56. https://reut.rs/3oIStIt ↑

  57. Local Security Authority Subsystem Service ↑

  58. https://bit.ly/31Snql5 ; קישור להודעת החברה: https://bit.ly/3GHqbUU ↑

  59. Open-Ended Working Group ↑

  60. Legally-binding ↑

  61. עיקרון ריבונות הסייבר מכיר בריבונותה של מדינה על האינטרנט שבשטחה ומאפשר לה להצדיק שליטה מוגברת בתכנים ובמבנה משילות האינטרנט; https://bit.ly/3EcJiod ↑

  62. https://bit.ly/3En1Nqh ; קישור למחקר המלא: https://ibm.co/3IYJz1E ↑

  63. Summit for Democracy ↑

  64. Exports Controls Human Rights Initiative ↑

  65. https://bit.ly/3pJvnAO ↑

  66. https://bit.ly/3pLQmmF ↑

  67. החולשה נחשפה ב-9 בדצמבר על ידי צוות אבטחת הענן של חברת הבת של Alibaba, Alibaba Cloud. ↑

  68. https://bit.ly/3sp4dlO ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/33CT6Ly ↑

  69. https://bit.ly/3EkeYbc ↑

  70. https://bit.ly/3z2wMXn קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3sDkwvb ↑

  71. https://bit.ly/3qBRqde ↑

  72. https://nyti.ms/3rGb2yO ↑

  73. Communications Security Establishment ↑

  74. https://bit.ly/3xZZBmK ↑

  75. על המכתב חתומות אגודת ארגוני המים המטרופוליטניים (AMWA), אגודת תשתיות המים האמריקנית (AWWA), האגודה הלאומית לחברות המים (NAWC) ועוד. ↑

  76. Environmental Protection Administration ↑

  77. https://bit.ly/3E4g7ni ↑

  78. הדרישות החדשות יחולו על חברות וארגונים בענפי המים, הכימיקלים, התקשורת, הפיננסים, הבריאות, הלוגיסטיקה, התחבורה, השירותים הממשלתיים וכן משדות תעופה וחברות תעופה וספקיות גז ונפט. ↑

  79. National Center of Incident Readiness and Strategy for Cybersecurity ↑

  80. השנה הפיסקאלית ביפן מתחילה באפריל. ↑

  81. https://s.nikkei.com/3Fh84VD ↑

  82. Australian Securities and Investments Commission ↑

  83. https://zd.net/3lJmkie ↑

  84. Medical Device Innovation Consortium; הקונסורציום הוקם כשותפות ציבורית-פרטית על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) ואגודת Medical Alley המקדמת חדשנות בענף הבריאות. ↑

  85. https://bit.ly/3ooKm3F . גישה למדריך המלא: https://bit.ly/3dlGrhW ↑

  86. Health Service Executive ↑

  87. https://bbc.in/3F0auri ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3EXVISg ↑

  88. Information Sharing and Analysis Center ↑

  89. Tokyo Metropolitan Government ↑

  90. https://bit.ly/3qxCFYJ ↑

  91. Transportation Security Administration ↑

  92. https://bit.ly/3GgbB6B ↑

  93. https://bit.ly/32CnoOv ↑

  94. Classification Society Indian Register of Shipping ↑

  95. https://bit.ly/3EHkbKt ↑

  96. European Space Agency ↑

  97. https://bit.ly/3Eq20ZL ↑

  98. https://bit.ly/3oUzA5o ↑

  99. https://bit.ly/3EX4nUF ↑

  100. https://bit.ly/3dlaWnV ↑

  101. Digital, Culture, Media and Sport ↑

  102. עקרון המקדם הטמעה של אמצעי אבטחה החל מראשית ייצורם של מוצרים. https://bit.ly/3HdUsuL ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – נובמבר 2021 הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – ינואר 2022 קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – נובמבר 2021 הבא בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות שנתית חזרה לרשימה