חזרה לרשימת הפרסומים

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – נובמבר 2021

גודל טקסט18

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – נובמבר 2021

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

דצמבר 2021

תוכן עניינים

תקציר חודשי 1

ארה"ב 2

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 2

חקיקה 5

צבא וביטחון 6

רוסיה 9

אירופה 9

האיחוד האירופי 9

ברית נאט"ו 9

בריטניה 10

אוקראינה 10

אסיה 10

סין 10

המזרח התיכון ואפריקה 11

ישראל 11

איראן 12

אוסטרליה 13

בין-לאומי 14

ביטחון סייבר 14

איומי סייבר על תשתיות חיוניות 14

איומי סייבר על שרשראות אספקה 15

איומי מתקפות הכופרה 16

איומי סייבר ומענים בענף הפיננסים 17

איומי סייבר ומענים במערכות חלל 18

איומי סייבר ומענים בענף הבריאות 19

איומי סייבר ומענים בענף התחבורה 20

איומי סייבר על ענף הימאות 21

מחשוב קוונטי 21

שיתופי פעולה 22

תקציר חודשי

הממשל האמריקני הגיש כתבי אישום כנגד אזרחים איראניים בגין מעורבות בבחירות לנשיאות ב-2020 וכנגד עברייני כופרה וכן הטיל סנקציות על ארבע יצרניות תוכנות ריגול, ביניהן החברות הישראליות NSO ו-Candiru. כמו כן, פרסמה CISA דירקטיבה המנחה את גופי הממשל לעדכן רכיבים ותוכנות מיושנות, רשימה של מאות חולשות אבטחה ידועות וכן מדריכים לתגובה לתקריות סייבר ולהתמודדות עם חולשות אבטחה. הקונגרס אישר את תכנית ההשקעה בתשתיות הכוללת גם השקעה בתכניות אבטחת הסייבר של הממשל.

הפנטגון הודיע על שינויים והקלות בדרישות מודל תקני אבטחת הסייבר של חברות הקבלן העובדות עבורו והודיע על כוונותיו להקים משרד ייעודי להטמעת עקרונות אפס האמון (Zero-trust) ולפרסם אסטרטגיית סייבר לאומית במהלך שנת 2022.

רוסיה הודיעה על כוונתה לנסח מנגנונים להגנה על מידע פרטי ואישי השייך לאזרחיה; הסוכנות לאבטחת סייבר של האיחוד האירופי פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי שלה לשנת 2021; ברית נאט"ו ערכה את תרגיל הגנת הסייבר השנתי Cyber Coalition; המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה פרסם את הסקירה השנתית של פעילותו; אוקראינה האשימה את רוסיה באחריות לקמפיין תקיפות סייבר שהתמקד במטרות ממשלתיות.

ממשלת סין פרסמה טיוטת חוק המחייב חברות בהונג קונג לעבור בדיקות אבטחת סייבר בטרם הנפקתן לציבור; ישראל חתמה על שיתופי פעולה חדשים עם ארה"ב ובריטניה בתחום בניית חסינות סייבר, מאבק במתקפות כופרה ושיתוף מידע; חברות פרטיות וסוכנויות אבטחת סייבר לאומיות הזהירו כי האקרים איראניים מתמקדים בחברות תקשורת וספקיות שירותי אינטרנט במזרח התיכון ובחולשות בשרתי Microsoft Exchange ובמערכות הפעלה FortiOS הנמצאות בשימוש ארגונים בארה"ב ובאוסטרליה; הסנאט האוסטרלי אישר הצעת חוק המאפשרת לממשלה להתערב ולקיים תהליכי תגובה לתקריות סייבר המתמקדות במגזר הפרטי.

ארה"ב והאיחוד האירופי הודיעו על הצטרפותם להסכם פריז לאמון וביטחון במרחב הסייבר; גוף המייעץ לקונגרס האמריקני הזהיר כי האקרים סינים התמקדו בתשתיות חיוניות בהודו. כמו כן, דווח כי הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) מנסחת דירקטיבות וקווים מנחים חדשים עבור ענפי המים והכימיקלים בארה"ב; חברת קספרסקי הזהירה כי קבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית Lazarus Group החלה להתמקד בשרשראות אספקה של תוכנות.

גופי אכיפה במספר מדינות הודיעו על מבצע אכיפה מתואם שהוביל למעצר חברי קבוצת עברייני הכופרה REvil; גופי רגולציה בארה"ב פרסמו חוק המחייב גופים פיננסיים לדווח על תקריות סייבר בתוך 36 שעות מרגע גילוין; CISA הקימה קבוצת עבודה להערכת סיכוני סייבר על תשתיות ומערכות חלל; מחלקת הבריאות האמריקנית הזהירה מעלייה במספר תקיפות הסייבר על ענף הבריאות הכוללות שימוש בחולשות Zero-day; הרשות האמריקנית לאבטחת התחבורה הודיעה על כוונתה לפרסם דרישות אבטחת סייבר חדשות עבור ענף תחבורת הרכבות.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

2 בנובמבר – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם טיוטת רשימת קריטריונים לסימון רמת אבטחת הסייבר של מכשירים ותוכנות – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פרסם טיוטה ראשונית של רשימת קריטריונים להערכת רמת אבטחת הסייבר של מכשירים ותוכנות הנמכרים לצרכנים. על פי הטיוטה, על הסימון לכלול פרטים על היצרנית ועל הסימון והדרישות בהם עומד המוצר, לצד מקור בו יוכלו הצרכנים לקבל מידע נוסף. כמו כן, על הסימון לכלול הסבר בנושא עמידתו של היצרן בדרישות אבטחת סייבר ובשיטות העבודה המומלצות וכן את מאפייני המוצר הנוגעים לאבטחת סייבר, כגון שימוש בהצפנה, חולשות ידועות שתוקנו ועוד. לבסוף, על הסימון לכלול מידע בנושא סוג הנתונים הנאספים על ידי המוצר ובנושא מנגנוני ההגנה שהטמיע היצרן במטרה להגן עליהם.

רשימת הקריטריונים, שמטרתה להעלות את מוּדעוּת הצרכנים לאבטחת הסייבר של מכשירים ותוכנות שהם רוכשים, פורסמה במסגרת הצו הנשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר הפדראלית, עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021. הרשימה הסופית תפורסם במהלך פברואר 2022.[1]

3 בנובמבר – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות פרסמה דירקטיבה הקוראת לסוכנויות פדראליות לעדכן רכיבים ומערכות מיושנות – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) פרסמה דירקטיבה הקוראת לסוכנויות הפדראליות האזרחיות לעדכן תוכנות וחומרה מיושנות הכוללות חולשות אבטחה בתוך שבועיים מרגע פרסומה. בנוסף, הורתה CISA לסוכנויות הפדראליות לתקן חולשות ישנות עד מאי 2022. כמו כן, קוראת הדירקטיבה לסוכנויות לנסח מדיניות ותהליכים להתמודדות עם חולשות שמקורן ברכיבים ובמערכות מיושנות ועם חולשות חדשות שאותרו.[2] ב-4 בנובמבר פרסמה הסוכנות רשימה של 306 חולשות אבטחה ידועות במוצרי גוגל, אפל, Cisco, IBM, מיקרוסופט, Netgear, Oracle, Pulse Secure ועוד, המנוצלות על ידי האקרים ברחבי העולם. הסוכנות הודיעה כי מטרת פרסום רשימת החולשות היא לסייע גם לארגוני המגזר הפרטי לבצע סקירה של מערכותיהם.[3]

3 בנובמבר – מחלקת המסחר הודיעה על הטלת סנקציות על ארבע יצרניות תוכנות ריגול הכוללות שתי חברות ישראליות – מחלקת המסחר הודיעה כי הגדירה את חברת NSO וחברת Candiru הישראליות כחברות שפעילותן מנוגדת לאינטרס הלאומי האמריקני והטילה עליהן סנקציות. כמו כן, הטילה המחלקה סנקציות על החברה הסינגפורית Coseinc,[4] בגין סחר ביכולות סייבר התקפיות, ועל החברה הרוסית Positive Technologies, בגין חשד לסיוע לביצוע תקיפות סייבר על מטרות אמריקניות. הסנקציות מחייבות חברות אמריקניות לקבל רישיון ייצוא במטרה לייצא טכנולוגיות ורכיבים מתוצרת אמריקנית לחברות.[5]

3 בנובמבר – הבית הלבן פועל להגדיר את תחומי אחריותם של בעלי התפקידים הבכירים בתחום אבטחת הסייבר בממשל הפדראלי – לדברי ראש הסייבר הלאומי (NCD), כריס אינגליס (Chris Inglis), הבית הלבן פועל לנסח צו נשיאותי המגדיר את תפקידיהם ותחומי אחריותם של בכירים העוסקים בתחום אבטחת הסייבר בממשל הפדראלי. מטרת הצו היא להגדיר את סמכויותיו של משרד ראש הסייבר הלאומי (ONCD), לספק הבהרות בנוגע לתחומי אחריותו ולמנוע חפיפה בין תפקידיו לבין תפקידי נושאי משרות בכירים נוספים, כגון סגנית היועץ לביטחון לאומי לענייני סייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger).[6]

4 בנובמבר – מחלקת המדינה הציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר עבור מידע על חברי קבוצת עברייני הכופרה DarkSide – מחלקת המדינה הודיעה כי תעניק פרס בסך עשרה מיליון דולר עבור מידע על זהותם ומיקומם של חברי קבוצת עברייני הסייבר DarkSide, שביצעה את מתקפת הכופרה על מפעילת צינורות הדלק ונפט האמריקנית Colonial Pipeline במאי 2021. כמו כן, תעניק המחלקה פרס בסך חמישה מיליון דולר עבור מידע שיוביל למעצרם או להפללתם של חברי הקבוצה.[7] הפרסים הוצעו במסגרת תכנית הפרסים למאבק בפשיעה בין-לאומית של המחלקה.[8]

8 בנובמבר – בכיר במשרד לניהול ולתקציב: חלה התקדמות משמעותית ביישום דרישות הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית בקרב הסוכנויות הפדראליות – לדברי ראש אגף אבטחת הסייבר האזרחית הפדראלית במשרד לניהול ולתקציב (OMB),[9] סטיבן מק'אנדרוס (Steven McAndrews), חלה התקדמות רבה ביישום דרישות הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית, עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021. הצו הנשיאותי קרא לסוכנויות להטמיע מנגנונים לאימות רב-שלבי, להצפין מידע באחסון ובתנועה,[10] ולהטמיע את עקרונות אפס האמון (Zero trust) בארכיטקטורת רשתותיהן. מק'אנדרוס הוסיף כי בכוונת ה-OMB לפרסם מסמכי מדיניות וקווים מנחים נוספים בנושא אבטחת סייבר ולנסח תאריכי יעד ליישום דרישות, מפות דרכים ומדדים לבדיקת עמידה ביעדים.[11]

12 בנובמבר – סנאטורים קראו למחלקת החינוך ולמחלקה לביטחון המולדת לשפר את מידת אבטחת הסייבר של בתי הספר – במכתב שנשלח מטעם קבוצת סנאטורים למזכירי מחלקת החינוך והמחלקה לביטחון המולדת, קראו הסנאטורים למחלקות לשתף פעולה במטרה להגן על בתי ספר ותיכונים מפני איומי סייבר, ביניהן מתקפות כופרה. המכתב נשלח בעקבות דו"ח של משרד המבקר הממשלתי (GAO), שפורסם באוקטובר 2021 וקבע כי המעבר ללמידה מרחוק על רקע משבר הקורונה, לצד שימוש במערכות IT מיושנות מגבירים את חשיפתם של בתי הספר לאיומי סייבר. מחברי הדו"ח קראו ל-CISA ולמחלקת החינוך לעדכן את תכנית הגנת התשתיות (SSP)[12] של מערכת החינוך ולבחון האם יש צורך בניסוח תכנית קווים מנחים ספציפיים עבור מגזר החינוך.[13]

13 בנובמבר – ה-FBI הודיע כי האקרים ניצלו חולשות אבטחה על מנת לשלוח הודעות מזויפות המתריעות מפני תקיפת סייבר –הארגון האירופי ללא כוונת רווח Spamhaus Project,[14] העוקב אחר תפוצת "ספאם", הודיע כי למעלה מ-100,000 התרעות אבטחה מזויפות נשלחו מפורטל לשיתוף מידע וכלי חקירה המכונה LEEP של ה-FBI והמחלקה לביטחון המולדת.[15] ההתרעות הודיעו מפני תקיפת סייבר על מערכות ה-FBI מצד קבוצת האקרים המכונה Dark Overlord.[16] על פי הודעת ה-FBI, האקרים ניצלו הגדרות תצורה לקויות שאפשרו לגורמים בלתי מורשים לפתוח חשבון בפורטל LEEP. כמו כן, הודיע ה-FBI כי התוקפים לא קיבלו גישה למידע רגיש או לתכתובות דוא"ל פנימיות.[17]

16 בנובמבר – CISA פרסמה מדריכים לתגובה לתקריות סייבר ולהתמודדות עם חולשות אבטחה – CISA פרסמה מדריכים לתגובה לתקריות סייבר ולהתמודדות עם חולשות עבור סוכנויות פדראליות אזרחיות, חברות קבלן וארגונים נוספים העובדים עבור הממשל הפדראלי. המדריכים כוללים תיאור תהליכים לקבלת החלטות, שיטות עבודה מומלצות, לקחים מתקריות סייבר שאירעו בעבר ועוד. מטרת פרסום המדריכים היא לסייע לסוכנויות פדראליות לאמץ שיטות עבודה מומלצות משותפות ואחידות וכן לאפשר ל-CISA לנטר ולעקוב אחר יכולתן של הסוכנויות הפדראליות להתמודד בהצלחה עם תקריות סייבר.[18]

18 בנובמבר – CISA וה-NSA פרסמו מסמך שני בנושא אבטחת הסייבר והתמודדות עם איומים על רשתות 5G המבוססות על תשתיות ענן – CISA וה-NSA פרסמו מסמך קווים מנחים בנושא פיצול ובידוד משאבי רשת וסביבות רשת וירטואליות או היברידיות (Pods) המנתבות מידע ברשתות 5G המבוססות על תשתיות ענן. המסמך כולל המלצות ושיטות עבודה מומלצות לחלוקת עומס בסביבות וירטואליות, למניעת העלאת הרשאות וניהול תהליכים בהרשאות גבוהות (Root). המסמך, שחובר על ידי קבוצת העבודה למסגרת אבטחה מתמשכת (ESF)[19] במרכז שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר של ה-NSA, הוא השני בסדרה של ארבעה מסמכים בנושא קביעת תצורה ואבטחת הסייבר של תשתיות 5G.[20]

18 בנובמבר – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד שני אזרחי איראן בגין מעורבות בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020 – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד שני אזרחים איראניים בגין גניבת מידע השייך לבוחרים ובגין ניסיון לאיים על בוחרים ולמנוע מהם מלהצביע בבחירות לנשיאות ארה"ב שנערכו בנובמבר 2020. על פי כתב האישום, השניים פרצו למאגר מידע המכיל פרטי בוחרים, שלחו לבוחרים הודעות דוא"ל הכוללות איומים, במסגרתן התחזו לארגון הימין הקיצוני Proud Boys והפיצו מידע כוזב בנושא זיופים בספירת הקולות בבחירות. כמו כן, ניסו השניים לפרוץ לאתרים המציגים מידע הקשור לבחירות וכן פרצו לרשת של חברת תקשורת אמריקנית במטרה להפיץ מידע כוזב לאחר הבחירות. בנוסף, הטיל המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC),[21] הכפוף למחלקת האוצר, סנקציות על חברת אבטחת הסייבר האיראנית Emennet Pasargad, בה עבדו השניים והמספקת שירותי אבטחת סייבר לממשלת איראן. לבסוף, הכריזה מחלקת המדינה על הענקת פרס בסך עשרה מיליון דולר עבור מידע נוסף על פעילותם של השניים.[22]

19 בנובמבר – בכוונת מחלקת האוצר לאסוף מידע על תביעות ביטוח סייבר במטרה לסייע בתשלומי ביטוח במקרי אסון – משרד הביטוח הפדראלי (FIO),[23] הכפוף למחלקת האוצר, פרסם בקשה לתגובת הציבור בנושא כוונתו לערוך שינויים בדרישות הדיווח של חברות הביטוח בנושא תביעות ביטוחי סייבר. על פי הבקשה, בכוונת ה-FIO לדרוש מחברות הביטוח מידע נוסף בנושא תביעות ביטוח סייבר ואובדן שמקורו בפשיעת סייבר כגון מתקפות כופרה, במסגרת התכנית לביטוח סיכוני טרור (TRIP).[24] מטרת המהלך היא לאפשר למחלקת האוצר לסייע לחברות הביטוח בתשלום סכומי תביעה במקרי חירום ולקבל תמונה מלאה של נזקי תקיפות סייבר, ביניהם של מתקפות כופרה.[25]

ב-23 בנובמבר הביע משרד המבקר הממשלתי (GAO) תמיכה במהלך. לדברי ראש אגף השווקים הפיננסיים וההשקעה הקהילתית ב-GAO,[26] ג'ון פנדלטון (John Pendleton), איסוף מידע נוסף בנושא תביעות ביטוח סייבר יסייע להעריך האם תכנית ה-TRIP יכולה לסייע לצמיחת שוק ביטוח הסייבר.[27]

חקיקה

5 בנובמבר – סנאטורים הציגו תיקון לחוק ה-NDAA הכולל חובת דיווח על תקריות סייבר בקרב תשתיות חיוניות ועל תשלומי כופר במסגרת מתקפות כופרה – סנאטורים מוועדות הסנאט למודיעין ולביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים הציגו תיקון לחוק ה-NDAA לשנת 2022, הקורא למפעילי תשתיות חיוניות לדווח ל-CISA על תקריות סייבר שחוו בתוך 72 שעות מרגע גילוין. כמו כן, מנחה התיקון את מפעילי התשתיות החיוניות וגופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה (State level) לדווח ל-CISA על תשלומי כופר במסגרת מתקפות כופרה בתוך 24 שעות מביצוע התשלום. לבסוף, כולל התיקון עדכון לחוק ה-FISMA,[28] המגדיר את תפקידיהן ואחריותן של הסוכנויות הפדראליות השונות בעת תגובה לתקריות סייבר.[29]

8 בנובמבר – הקונגרס אישר את חוק תכנית ההשקעה בתשתיות הכולל גם השקעה באבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי – מליאת בית הנבחרים אישרה את חוק ה-Infrastructure Investment and Jobs Act, המקצה כ-1.2 טריליון דולר עבור חידוש ובניית תשתיות לאומיות למשך חמש שנים. הצעת החוק מקצה כ-1.9 מיליארד דולר לטובת תכנית מענקים שתסייע לממשלות מקומיות וברמת המדינה (State level) להיערך להתמודדות עם איומי סייבר ולעדכן מערכות, תוכנות וחומרה בקרב גופי ממשלה ותשתיות חיוניות. המענקים יחולקו על ידי הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום (FEMA)[30] למשך ארבע שנים. כמו כן, כוללת התכנית גם את חוק ה-Cyber Response and Recovery Act, המקצה כמאה מיליון דולר לטובת קרן הסיוע לתגובה וחזרה לשגרה לאחר תקריות סייבר שעתידה לשמש גופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה.[31] בנוסף, מקצה החוק כ-21 מיליון דולר לטובת הקמת משרד ראש הסייבר הלאומי (ONCD)[32] ומנחה את CISA ואת הסוכנות להגנת הסביבה (EPA)[33] לזהות מערכות ומתקני מים, שפריצה אליהן עלולה לסכן את בריאות וביטחון הציבור.[34] ב-15 בנובמבר חתם הנשיא ביידן על חוק תכנית ההשקעה בתשתיות.[35]

צבא וביטחון

1 בנובמבר – הסוכנות למערכות המידע של הפנטגון פרסמה את התכנית האסטרטגית שלה לשנים 2024-2022 – על פי התכנית, בכוונת הסוכנות למערכות המידע של מחלקת ההגנה (DISA)[36] להרחיב את חיבור היחידות הלוחמות השונות למערכות פיקוד ושליטה אחודות ולהגביר את שיתוף המידע ביניהן. כמו כן, בכוונת הסוכנות לחדש את תשתיות הרשת ולהטמיע את עקרונות אפס האמון (Zero trust) בארכיטקטורת הרשת של מחלקת ההגנה. בנוסף, בכוונת DISA לקדם פיתוח מאובטח (DevSecOps) על מנת למזער את הזמן הדרוש לפיתוח, לניסוי ולהטמעת יכולות IT חדשות, להאיץ את המעבר של שירותים ומערכות לענן ולהקים "רשת אפורה" (Gray Network)[37] לקבלת גישה למשאבים מאובטחים מכל מיקום גיאוגרפי. לבסוף, בכוונת DISA למנות מנהל נתונים ראשי (CDO)[38] לטובת קִטְלוּג נתונים ומאגרי מידע לשם אימוץ והגברת השימוש באוטומציה ובלמידת מכונה לטובת זיהוי ומענה לתקריות סייבר.[39]

2 בנובמבר – לוקהיד מרטין וחברת התקשורת Verizon חתמו על הסכם שותפות לפיתוח רכיבים וטכנולוגיות עבור רשתות ה-5G של צבא ארה"ב – לדברי מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) של Verizon, קייל מלאדי (Kyle Malady), מטרת השותפות היא לפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשניות שיסייעו למחלקת ההגנה להגשים את יעדיה במסגרת אסטרטגיית יישום והטמעת רשתות ה-5G שלה. הסכם השותפות נחתם לאחר ניסוי בו חיברו שתי החברות רשת 5G סלולרית מסחרית עם רשת תקשורת טקטית צבאית המשמשת לצורך העברת נתונים בין מטוסי קרב. לדברי סגן נשיא לוקהיד מרטין לרשתות 5G צבאיות (5G.Mil), דן רייס (Dan Rice), בכוונת החברות להרחיב את חיבור הרשתות הטקטיות של מחלקת ההגנה לרשתות 5G מסחריות באמצעות נתב ייעודי למערכות משימה טקטיות[40] שפיתחה לוקהיד מרטין.[41]

4 בנובמבר – מחלקת ההגנה הודיעה על שינויים והקלות בדרישות מודל תקני אבטחת הסייבר של חברות הקבלן העובדות עבורה – מחלקת ההגנה הודיעה על השקת עדכון מודל תקני אבטחת הסייבר של חברות הקבלן שלה (CMMC 2.0).[42] המחלקה הודיעה כי ה-CMMC 2.0 יכלול הקלות בדרישות, במסגרתן פחות חברות יידרשו לעבור בדיקות הערכה מצד בודקים צד-שלישי. בנוסף, הודיעה המחלקה על השהיית תכניות פיילוט לניסוי מנגנוני הבדיקה של תקן ה-CMMC ועל הסרה זמנית של דרישת העמידה בו בחוזי רכש. בנוסף, הודיעה המחלקה על צמצום רמות תקני האבטחה של ה-CMMC מחמש לשלוש.[43] על פי הדרישות החדשות, ספקים הנדרשים לעמוד בתקנים ברמה הבינונית, יידרשו לעמוד בתקני אבטחת המידע של NIST (NIST 800-171) בעוד שבדיקות ברמה הגבוהה יבוצעו על ידי הממשלה. מטרת העדכון היא להקל ולהפחית בעלויות עבור ספקים ועסקים קטנים ולהקל עליהם לעמוד בדרישות.[44]

10 בנובמבר – פיקוד הסייבר פרסם מסמך חדש לאיגום ושילוב יכולות סייבר מבצעיות – פיקוד הסייבר פרסם מסמך תפיסות תפעוליות (Concept of operations), המגדיר כיצד בכוונתו לפתור בעיות תפעול הדדי (Interoperability) ולשלב בין מרכיבי ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA)[45] שלו. כמו כן, לדברי מנהל המשרד לניהול יכולות ה-JCWA,[46] קולונל בן רינג (Ben Ring), הפיקוד הקים משרד לניהול ולאיגום יכולות במטרה להגדיר את תחומי האחריות והתפקידים השונים הנדרשים להפעלת מרכיבי הארכיטקטורה השונים. מסמך התפיסות התפעוליות פורסם בעקבות דו"ח שפורסם על ידי משרד המבקר הממשלתי (GAO) בנובמבר 2020, שהצביע על בעיות תפעול הדדי בין מרכיבי הארכיטקטורה השונים, המפותחים על ידי זרועות צבא ארה"ב השונות.[47]

11 בנובמבר – בכוונת מחלקת ההגנה להקים משרד ייעודי שיעסוק בהטמעת עקרונות מודל ה-Zero trust ברשתותיה – לדברי מנהל אבטחת המידע הראשי (CISO) של מחלקת ההגנה, דיוויד מק'קוון (David McKeown), בכוונת המחלקה להקים משרד ייעודי לאימוץ ולהטמעת מודל אפס האמון (Zero trust) ברשתותיה. המשרד החדש יבחן את היוזמות השונות להטמעת עקרונות אפס האמון ברשתות המחלקה ויסייע בקידומן.[48]

19 בנובמבר – מחלקת ההגנה פרסמה בקשה רשמית למידע עבור חוזה לתשתיות ולשירותי מחשוב ענן – מחלקת ההגנה הודיעה כי פרסמה בקשה רשמית למידע עבור חוזה ה-JWCC לתשתיות ולשירותי מחשוב ענן,[49] שיחליף את חוזה תשתיות הענן JEDI,[50] שבוטל ביולי 2021. דובר המחלקה רוס גומאייר (Russ Goemaere) הודיע כי הבקשה פונה לגוגל, מיקרוסופט, אמזון ו-Oracle אולם גם חברות אחרות יוכלו להתמודד על החוזה. על פי הבקשה, על החברות המתמודדות להציע תשתיות ויכולות ענן גמישות, הקלות לשימוש, נגישות מכל נקודה גיאוגרפית בעולם, זמינות וחסינות. כמו כן, עליהן לאפשר ניהול גמיש של תשתיות רשת, מחשוב ואחסון ולכלול מנגנוני בקרת גישה וזהות, יכולות אוטומטיות לזיהוי ולתגובה לאיומי סייבר, יכולות ניהול רשומות לוגים וניטור ועוד.[51]

22 בנובמבר – בכירה במחלקת ההגנה: בכוונת המחלקה לפרסם אסטרטגיית סייבר לאומית חדשה במהלך 2022 – לדברי סגנית עוזר מזכיר מחלקת ההגנה למדיניות סייבר, מיקה אויאנג (Mieke Eoyang), בכוונת המחלקה לפרסם אסטרטגיית סייבר לאומית חדשה במהלך שנת 2022. לדבריה, האסטרטגיה תכלול דיון בנושא תפקידה של מחלקת ההגנה בהגנה על תהליכי בחירות ובהגנה על תשתיות חיוניות מפני מתקפות כופרה. כמו כן, תתייחס האסטרטגיה למשימותיה של המחלקה להגן על רשתותיה, לספק חיבוריות לרשת עבור הכוחות הלוחמים ולהגן על מערכות ורשתות הממשל הפדראלי.[52]

רוסיה

16 בנובמבר – חברת טכנולוגיה רוסית השיקה מערכת שליטה ובקרה לשליטה בנחילי רחפנים – חברת הייצור הביטחוני הרוסית Kronshtadt השיקה מערכת שליטה ובקרה המשמשת לשליטה בנחילי רחפנים. המערכת, המורכבת על גביי כלי טיס או כלי שייט, נעזרת בטכנולוגיות בינה מלאכותית ומציאות רבודה (AR)[53] על מנת לשלוט ברחפנים, בנתיבי טיסתם ובבחירת מטרותיהם באופן אוטונומי. בכוונת החברה לערוך ניסויים ראשוניים במערכת במהלך שנת 2022.[54]

30 בנובמבר – הנשיא פוטין: בכוונת רוסיה לנסח מנגנונים להגנה על מידע פרטי ואישי – לדברי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, רוסיה מכירה בסיכונים למידע אישי ופרטי, הנובעים מהשקת שירותים דיגיטליים חדשים ומשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית. לדבריו, בכוונתה של רוסיה להטמיע מנגנונים שיסייעו בהגנה על הפרטיות ועל מידע פרטי ואישי השייך לאזרחי רוסיה.[55]

אירופה

האיחוד האירופי

1 בנובמבר – סוכנות אבטחת הסייבר של האיחוד האירופי פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי שלה לשנת 2021 – הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי שלה לשנת 2021. על פי הדו"ח איום הסייבר הנפוץ ביותר במהלך שנת 2021 הוא מתקפות הכופרה. כמו כן, הזהירו מחברי הדו"ח מפני עלייה בתפוצת נוזקות, בכריית מטבעות דיגיטליים, בתקיפות דיוג והתחזות באמצעות דוא"ל, בהדלפת נתונים, באיומי סייבר על זמינותן של מערכות כגון תקיפות DDoS, במתקפות סייבר על שרשראות אספקה ועוד. בנוסף, הזהירו מחברי הדו"ח מפני מבצעי השפעה ותפוצת מידע כוזב שמטרתם להרחיב שסעים חברתיים ולפגוע באמון הציבור ברשויות. לבסוף, מתמקד הדו"ח בתקיפות סייבר מטעם מדינות, עבריינים ועוד ומזהיר מפני העלייה במתן שירותי פריצה בתשלום (Hacker-for-hire).[56]

ברית נאט"ו

29 בנובמבר – ברית נאט"ו קיימה את תרגיל הגנת הסייבר השנתי Cyber Coalition – התרגיל השנתי, שנערך בשיתוף מדינות שותפות כגון פינלנד, אירלנד, שבדיה ושוויץ, התמקד בתרחישים הכוללים הגנה על רשתות לאומיות, תפוצת נוזקות, תקיפות סייבר על מכשירים ניידים ובתרחישי לוחמה היברידית, המשלבים תקיפות סייבר ומבצעי השפעה ותפוצת מידע כוזב. התרחישים כללו מתקפות סייבר על צינורות לאספקת גז, מתקפות סייבר שמטרתן לשבש תנועה של כוחות צבאיים ולוגיסטיקה, מתקפת כופרה המובילה לגניבת מידע בנושא חיסוני הקורונה ועוד.[57]

בריטניה

17 בנובמבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר פרסם את הסקירה השנתית של פעילותו – על פי הסקירה השנתית שפרסם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), ארגונים בבריטניה חוו ברבעון הראשון של שנת 2021 יותר מתקפות כופרה בהשוואה לשנת 2020 כולה. כמו כן, המרכז הגיב והתמודד עם 777 תקריות סייבר שהוגדרו משמעותיות, מתוכן כ-20% התמקדו בענף הבריאות ובארגונים המהווים חלק משרשרת האספקה של חיסוני הקורונה.[58]

מחברי הדו"ח ציינו את הצלחתם של שירותים שונים שהושקו כחלק מתכנית הגנת הסייבר האקטיבית (ACD)[59] שמטרתה לסייע למשתמשים ולארגונים להגן על עצמם במרחב הסייבר. במסגרת תכנית ה-ACD הושקו שירות ה-Takedown המספק התרעות מפני קישורים זדוניים במטרה להוביל להסרתם, שירות ה-Web Check המעניק שירותי סריקת חולשות באתרים ובשרתים, שירות הגנת ה-DNS (PDNS)[60] ועוד. בנוסף, סיפק ה-NCSC ייעוץ בנושא אבטחת סייבר למפעילי תשתיות בענפי החלל והלוויינים, מפעילי צינורות דלק וגז, למרכז לתיאום אבטחת סייבר במגזר הפיננסי,[61] ולמשרד ההגנה.[62]

אוקראינה

4 בנובמבר – גופי האכיפה של אוקראינה האשימו את רוסיה באחריות לקמפיין תקיפות סייבר המתמקד בגופי הממשלה במדינה – על פי דו"ח שפורסם מטעם שירות הביטחון של אוקראינה (SSU), קבוצת האקרים המכונה Armageddon, ומקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), אחראית ליותר מ-5,000 תקיפות סייבר על גופי ממשלה ותשתיות חיוניות באוקראינה ולניסיונות לפרוץ למעל ל-1,500 מערכות מחשב השייכות לממשלת אוקראינה. על פי הדו"ח, קבוצת Armageddon, המכונה גם Gamaredon או Primitive Bear החלה להתמקד במטרות באוקראינה ב-2013 במטרה לחבל בתשתיות חיוניות, לאסוף מודיעין ולנהל מבצעי השפעה פסיכולוגיים המתמקדים באזרחי המדינה.[63]

אסיה

סין

8 בנובמבר – חברת Palo Alto: האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין עומדים מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בענפי הייצור הביטחוני והאנרגיה ברחבי העולם – על פי ממצאי מחקר של חברת Palo Alto, החברה זיהתה קמפיין ריגול סייבר שהחל בספטמבר 2021 ובמסגרתו נפרצו מערכותיהם של תשעה ארגונים בענפי הייצור הביטחוני, פיתוח התוכנה, האנרגיה, הבריאות והחינוך ברחבי העולם וכן גופים השייכים למחלקת ההגנה האמריקנית.

על פי המחקר, ההאקרים סרקו מעל ל-370 מטרות בארה"ב במטרה לנצל חולשה בתוכנה לניהול הסיסמאות ManageEngine ADSelfService Plus. כמו כן, השתמשו ההאקרים בכלים ובטכניקות הדומים לאלו שבשימוש קבוצת ההאקרים הסינית APT27, המכונה גם Emissary Panda. מטרת הקמפיין הייתה לגנוב פרטי הרשאות, לגנוב מידע רגיש ולשמר גישה לרשתות המטרה.[64]

14 בנובמבר – ממשלת סין פרסמה טיוטת חוק המחייב חברות בהונג קונג העומדות בפני הנפקה ראשונית לציבור לעבור בדיקות אבטחת סייבר – רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)[65] פרסמה טיוטת הצעת חוק המחייבת חברות בהונג קונג, העומדות בפני הנפקה ראשונית לציבור ומחזיקות במידע הקשור לביטחון לאומי, לעבור בדיקות של אבטחת הסייבר והגנת המידע שלהן. כמו כן, חברות בהונג קונג המתכננות להקים מטה או מרכזי מחקר במדינות זרות יידרשו להגיש ל-CAC דו"ח המצהיר על עמידתן בדרישות אבטחת סייבר.[66]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

3 בנובמבר – קבוצת ההאקרים Moses Staff הודיעה כי פרצה והדליפה מידע משלוש חברות הנדסה ישראליות – קבוצת ההאקרים Moses Staff, החשודה כקבוצה איראנית, הודיעה כי פרצה לחברות אהוד לויתן הנדסה בע"מ, דוד מהנדסים וחברת HGM Engineering והדליפה מידע הכולל חוזים עסקיים, פרויקטים להקמת תשתיות, מפות ותמונות וכן מידע אישי של עובדיהן. הקבוצה לא פרסמה דרישה לתשלום כופר.[67] ב-6 בנובמבר, הודיעה הקבוצה כי פרצה לחברות ישראליות לייעוץ מס והחלה להדליף מידע אישי ודו"חות פיננסיים של לקוחותיהן.[68]

11 בנובמבר – מחלקת הסייבר בפרקליטות פנתה לחברת שרתים במטרה להסיר את אתר קבוצת ההאקרים Black Shadow – אתר קבוצת ההאקרים האיראנית Black Shadow, שפרצה לחברת אחסון האתרים Cyberserve באוקטובר 2021, הוסר בעקבות פניות של מחלקת הסייבר בפרקליטות לחברת השרתים שאחסנה אותו. במקביל פעלה הפרקליטות להסרת ערוצי ה-Telegram של הקבוצה ואת תוצאות החיפוש של אתריה במנוע החיפוש של גוגל. מטרת ההסרה הייתה למזער את הגישה למידע האישי שגנבה והדליפה הקבוצה.[69]

15 בנובמבר – מחלקת האוצר האמריקנית הודיעה כי תשתף פעולה עם ישראל במאבק במתקפות כופרה – מחלקת האוצר האמריקנית הכריזה על שותפות חדשה עם משרד האוצר כחלק מהמאבק במתקפות כופרה. במסגרת השותפות ינסחו המדינות מזכר הבנות בנושא שיתוף מידע ומודיעין איומי סייבר, קיום הכשרות ותרגילי אבטחת סייבר משותפים המתמקדים באיומים הרלוונטיים לענף הפיננסים. כמו כן, הודיעה המחלקה על הקמת כוח המשימה המשותף לחדשנות בטכנולוגיה פיננסית (Fintech) ואבטחת סייבר, שיאגד תחתיו את שיתופי הפעולה בין שתי המדינות. צוות המשימה יכנס פגישות מומחים בילטראליות בנושא מדיניות ורגולציה שמטרתן לתמוך בחדשנות בענף ה-Fintech ובמטרה להיאבק בהלבנת כספים ובמימון טרור.[70]

25 בנובמבר – משרד הביטחון צמצם את רשימת המדינות אליהן חברות ישראליות יכולות לייצא טכנולוגיות סייבר התקפיות – משרד הביטחון פרסם רשימה מעודכנת של מדינות להן יכולות חברות ישראליות לייצא טכנולוגיות סייבר התקפיות. הרשימה המעודכנת כוללת 37 מדינות, זאת לעומת הרשימה הקודמת, שכללה 102 מדינות. רוב המדינות ברשימה ממוקמות במערב אירופה ובצפון אמריקה בעוד שמדינות כגון מרוקו, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ומקסיקו הוסרו מהרשימה המעודכנת. מהלך צמצום הרשימה בא על רקע מגבלות הייצוא שהטילה מחלקת המסחר האמריקנית על החברות הישראליות NSO ו-Candiru, בגין השימוש שנעשה במוצריהן על מנת לעקוב אחר פוליטיקאים, פעילי זכויות אדם ועיתונאים.[71]

30 בנובמבר – ישראל ובריטניה חתמו על מזכר הבנות בנושא שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר – שר החוץ, יאיר לפיד, ומזכירת החוץ של בריטניה, ליז טראס (Liz Truss), חתמו על מזכר הבנות בנושא שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, המסחר, הטכנולוגיה ואבטחת הסייבר. במסגרת סעיפי ההסכם, ישראל תוגדר כשותפה של בריטניה במרחב הסייבר, דבר שיאפשר לחברות ישראליות גישה נרחבת יותר לשוק הבריטי.[72] כמו כן, יתמקד שיתוף הפעולה בשיפור חסינות הסייבר של שתי המדינות.[73]

איראן

9 בנובמבר – מחקר חדש: קבוצת האקרים איראניים אחראית לקמפיין תקיפות סייבר שהתמקד במטרות במזרח התיכון ובצפון אפריקה – על פי מחקר חדש שפורסם מטעם חברת הייעוץ והשירותים המקצועיים Accenture וחברת מודיעין איומי הסייבר Prevailion, קבוצת ההאקרים איראנית Lyceum עומדת מאחורי קמפיין תקיפות סייבר שהתמקד במטרות בישראל, בערב הסעודית, במרוקו, בתוניסיה ובמדינות אפריקניות נוספות.[74] על פי המחקר, ההאקרים התמקדו בחברות תקשורת, בספקיות שירותי אינטרנט (ISPs) ובגופי ממשלה.

כמו כן, השתמשו ההאקרים בטכניקת DNS tunneling על מנת להתקין נוזקות ודלתות אחוריות (backdoors) על מחשבי המטרה.[75]

17 בנובמבר – ארה"ב בריטניה ואוסטרליה פרסמו אזהרה משותפת מפני קמפיין תקיפות סייבר מטעם איראן המתמקד בשרתי Microsoft Exchange ובמערכות הפעלה של Fortinet – CISA, ה-FBI, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC) פרסמו אזהרה משותפת, לפיה האקרים הפועלים בחסות איראן החלו להתמקד בחולשות אבטחה בשרתי Microsoft Exchange ובמערכות הפעלה FortiOS מתוצרת Fortinet הנמצאות בשימוש ארגונים בארה"ב ובאוסטרליה. על פי האזהרה, קבוצות APT הפועלות בחסות איראן מבצעות מתקפות כופרה למטרות רווח כספי או במטרה לשבש את פעילותה של המטרה. כמו כן, האקרים איראנים מתמקדים בתשתיות חיוניות בענפי התחבורה, הבריאות ובריאות הציבור בארה"ב.[76]

21 בנובמבר – חברת התעופה האיראנית Mahan Air הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר – חברת התעופה האיראנית Mahan Air, המקושרת למשמרות המהפכה, הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר שהתמקדה במערכותיה הפנימיות. החברה מסרה כי חסמה את התקיפה וכי פעילותה לא נפגעה. עם זאת, הגישה לאתר החברה נחסמה ולקוחותיה קיבלו מסרונים המזכירים את קשריה למשמרות המהפכה. החברה הואשמה בעבר על ידי מחלקת האוצר האמריקנית בסיוע ובהעברת נשק וציוד לארגון חיזבאללה ובתמיכה בפעילותו של כוח אל-קודס של משמרות המהפכה.[77]

27 בנובמבר – בכירים אמריקניים: ישראל אחראית לתקיפת הסייבר שהובילה לשיבוש פעילות תחנות הדלק ברחבי איראן באוקטובר 2021 – לדברי שני בכירים במחלקת ההגנה האמריקנית, שהתראיינו בעילום שם לעיתון ה-New York Times, ישראל אחראית לתקיפת הסייבר על חברת מוצרי הנפט הלאומית של איראן שאירעה באוקטובר 2021. התקיפה הובילה לשיבושים במערכות התשלום המאפשרות לאזרחים לרכוש דלק מסובסד בכ-4,300 תחנות דלק ברחבי המדינה.[78]

אוסטרליה

23 בנובמבר – הפרלמנט האוסטרלי אישר הצעת חוק המאפשרת לממשלה להגיב לתקריות סייבר המתמקדות במגזר הפרטי – מליאת הסנאט האוסטרלי אישרה הצעת חוק המעניק לממשלה את הסמכות לתת מענה ולקיים תהליכי תגובה לתקריות סייבר המתמקדות במגזר הפרטי כמוצא אחרון. לדברי הסנאטורית פרין דייבי (Perin Davey), התערבות ממשלתית תותר אך ורק כמוצא אחרון ולאחר אישור מצד שר הפנים, שר ההגנה וראש ממשלת אוסטרליה.

הצעת החוק אושרה על רקע התנגדות מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות, ביניהן מיקרוסופט, גוגל, אמזון, פייסבוק, Dell, IBM, Cisco ועוד, שטענו כי התערבות ממשלתית תפגע ביכולותיהן להגיב לתקריות סייבר ועלולה ליצור תקדים מסוכן ברחבי העולם.[79]

בין-לאומי

10 בנובמבר – ארה"ב והאיחוד האירופי הצטרפו להסכם לפריז לאמון וביטחון במרחב הסייבר – בעקבות פגישה עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון (Emmanuel Macron), הודיעה סגנית נשיא ארה"ב, קמלה האריס (Kamala Harris), על הצטרפותה של ארה"ב להסכם פריז לאמון וביטחון במרחב הסייבר.[80] מטרת הצטרפותה של ארה"ב להסכם היא גיוס תמיכה לשיתוף פעולה בין-לאומי שמטרתו להיאבק באיומי סייבר ובפשיעת סייבר שמקורה במדינות זרות.[81]

ב-11 בנובמבר הודיעה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen), על הצטרפותו של האיחוד האירופי להסכם. לדבריה, מטרת האיחוד האירופי היא להגן על השוק האירופי מפני איומי סייבר ולתרום לתהליך גיבוש נורמות התנהגות אחראית במרחב הסייבר.[82]

ביטחון סייבר

2 בנובמבר – חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג': רוב המהַדֵרים לתרגום שפות תכנות חשופים לאיומי סייבר – על פי מחקר חדש מטעם חוקרי אוניברסיטת קיימברידג', רוב המְהַדֵּרים (compilers), המשמשים לתרגום שפות תכנות, חשופים לאיומי סייבר, במסגרתם עלול תוקף פוטנציאלי ליצור חולשות אבטחה חדשות בתוכנות מבלי להתגלות.

החוקרים איתרו חולשה באלגוריתם דו-כיווניות של Unicode (BIDI)[83] המאפשרת לתוקף לשנות את רצפי האותיות במחרוזות (strings) ובתגובות המופיעות לצד שורות הקוד באופן שנראה כלפי חוץ כתקין.[84]

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

10 בנובמבר – ראשת CISA: הסוכנות מנסחת דירקטיבות וקווים מנחים חדשים עבור ענפי המים והכימיקלים – לדברי ראשת הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), הסוכנות מנסחת דירקטיבות וקווים מנחים חדשים עבור ענפי המים והכימיקלים. לדבריה, CISA הוציאה לפועל מהלך מרוכז שמטרתו לשפר את אבטחת הסייבר של ענף החשמל וכעת בכוונתה לנהל מהלכים דומים לשיפור מידת אבטחת הסייבר של ענפי המים והכימיקלים, הכוללים חידוש תשתיות ומערכות מיושנות, שיפור היכולת לזהות סיכונים בקרבם ושיפור חסינותם.[85]

18 בנובמבר – הנציבות לסקירת יחסי ארה"ב וסין: האקרים הפועלים בחסות סין התמקדו בתשתיות חשמל ובנמלי ים בהודו – על פי הדו"ח השנתי של הנציבות לסקירת היחסים הביטחוניים והכלכליים של ארה"ב וסין (USCC),[86] המייעצת לקונגרס האמריקני, האקרים הפועלים בחסות צבא סין והמיניסטריון לביטחון המולדת (MSS)[87] תקפו כעשר תחנות חשמל בהודו ושני נמלים ימיים בעקבות עימותי הגבול בין שתי המדינות במחוז לדאק (Ladakh) שבצפון הודו. כמו כן, במחצית הראשונה של שנת 2021, תקפו האקרים סינים שורת חברות הודיות בתחומי התעופה והייצור הביטחוני וספקיות שירותי תקשורת. בנוסף, האשימו מחברי הדו"ח את סין באחריות לתקיפת הסייבר שהובילה להשבתת החשמל בעיר מומביי (Mumbai) שבמערב הודו שאירעה באוקטובר 2020.[88]

23 בנובמבר – CISA וה-FBI פרסמו אזהרה משותפת מפני מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות בעת החגים – CISA וה-FBI פרסמו אזהרה משותפת, לפיה גורמים זדוניים עלולים לבצע מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות וכנגד ארגונים במגזר הציבורי והפרטי בזמן החגים. הסוכנויות קראו לארגונים ולמפעילי תשתיות חיוניות לזהות את אנשי אבטחת המידע וה-IT הזמינים בעת החופשה ושניתן לקרוא להם בעת הצורך, ולהטמיע מנגנוני אימות רב-שלבי עבור התחברות מרחוק ועבור חשבונות בעלי הרשאות גבוהות. כמו כן, קראו הסוכנויות לארגונים לקבוע סיסמאות מורכבות וקשות לניחוש, לנטר ולהגן על פרוטוקולים להתחברות מרחוק כגון RDP,[89] ולחדד נהלים בנושא לחיצה על קישורים חשודים.[90]

איומי סייבר על שרשראות אספקה

1 בנובמבר – הרשות המוניטרית של סינגפור פרסמה המלצות להגנה על ספקיות שירותי IT – במהלך הפגישה השנתית של חֶבֶר הייעוץ בנושא אבטחת הסייבר (CSAP)[91] של הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS),[92] הביעו מומחי ה-CSAP את מחויבותם לנסח ולהטמיע תקני אבטחת סייבר בקרב ספקיות שירותי IT. מומחי ה-CSAP קראו לחברות IT להטמיע מערכות לניטור תעבורת רשת, לבדוק לוגים באופן תקופתי, להטמיע מנגנוני אימות רב-שלבי ולאמץ עקרונות אפס אמון. לבסוף, קראו המומחים לחברות לגבות מידע חיוני על מנת להתמודד עם מתקפות כופרה.[93]

4 בנובמבר – מפלגת הלייבור בבריטניה הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה בעקבות תקיפת סייבר על ספקית שירות IT – מפלגת הלייבור בבריטניה הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה בעקבות תקיפת סייבר שהתמקדה בספקית שירותי IT צד-שלישי וכי הגישה למידע רב השייך לחברי המפלגה נחסמה.

על פי ההודעה, היקף המתקפה לא ברור, אולם הקבצים שהוצפנו כוללים ככל הנראה מידע השייך לחברי המפלגה לשעבר, מתפקדים ועוד. מטעם המפלגה נמסר כי המתקפה דווחה למרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), לסוכנות הלאומית לפשיעה (NCA)[94] ולמשרד הנציב לענייני מידע של בריטניה (ICO).[95]

5 בנובמבר – חברת קספרסקי: קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Lazarus Group החלה להתמקד בשרשראות אספקה של תוכנות לטובת ניהול קמפיינים לריגול סייבר – קספרסקי פרסמה את דו"ח מגמות פעילות ה-APT שלה לרבעון השלישי של שנת 2021, בו הזהירה כי קבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית Lazarus Group החלה להפיץ עדכוני תוכנה זדוניים של תוכנת אבטחה מתוצרת חברה דרום קוריאנית הממוקמת בארה"ב. על פי הדו"ח, הקבוצה גנבה את החתימה הדיגיטלית של החברה, ששמה לא נמסר, על מנת להפיץ עדכוני תוכנה המכילים סוסים טרויאנים (Trojans) לגופי ממשלה, למכוני מחקר ולחברות טכנולוגיה. כמו כן, קבעו חוקרי החברה כי הקבוצה התמקדה בגופי ממשלת דרום קוריאה, בחברות לייצור ביטחוני ובחברה לטבית לפיתוח פתרונות לסריקת מערכות, דבר המהווה שינוי בדפוסי פעילותה.[96]

איומי מתקפות הכופרה

9 בנובמבר – גופי אכיפה במספר מדינות קיימו מבצע אכיפה מתואם כנגד קבוצת עברייני הכופרה REvil – מחלקת המשפטים האמריקנית, משטרת רומניה והיורופול (Europol) הודיעו על מבצע אכיפה מתואם, במסגרתו נעצרו שני האקרים החברים בקבוצת עברייני הכופרה REvil. מטעם היורופול נמסר כי במסגרת המבצע שהחל בפברואר 2021, נעצרו שבעה מחברי הקבוצה ברומניה, באוקראינה, בדרום קוריאה ובכווית. כמו כן, הודיעה מחלקת המשפטים האמריקנית על הגשת כתבי אישום כנגד מפעילי פלטפורמה להמרת מטבעות דיגיטליים בשם Chatex וכנגד שני חברי קבוצת REvil, ירוסלב וסינסקי (Yaroslav Vasinsky), אזרח אוקראיני שנעצר בפולין, ויבגני פוליאנין (Yevgeniy Polyanin), המתגורר ברוסיה.[97] בנוסף, הודיעה מחלקת המשפטים כי החרימה כשישה מיליון דולר ששולמו ככופר.[98]

23 בנובמבר – יצרנית טורבינות הרוח הגדולה בעולם חוותה מתקפת כופרה שהובילה לשיבוש מערך ה-IT שלה – יצרנית טורבינות הרוח הגדולה בעולם, Vestas הודיעה כי נאלצה להשבית את מערך ה-IT שלה בעקבות מתקפת סייבר. החברה הודיעה כי מידע השייך ללקוחותיה וספקיה לא דלף במסגרת המתקפה.[99]

ב-5 בדצמבר, הודיעה החברה כי מידע אישי של עובדיה, הכולל פרטי התקשרות, תמונות, מידע פיננסי, מידע על חינוך והכשרות ועוד, וכן מידע פנימי ועסקי דלפו במהלך המתקפה. קבוצת עברייני הכופרה LockBit 2.0 לקחה אחריות על התקיפה ופרסמה מידע שנגנב מהחברה למכירה ברשת האפילה.[100]

איומי סייבר ומענים בענף הפיננסים

2 בנובמבר – הבנק המרכזי של איחוד האמירויות הקים מרכז SOC ו-NOC לטובת הגנה על ענף הפיננסים – הבנק המרכזי של איחוד האמירויות הקים מרכז SOC ו-NOC,[101] לטובת הגנה על ענף הפיננסים במדינה ולטובת ניסוח מענים לאיומי סייבר. לדברי עוזר נגיד הבנק המרכזי לתמיכה בשירותים פיננסים, סברי על עזיזי (Sabri Al Azazi), המרכז יסייע בניסוח שיטות עבודה מומלצות וקווים מנחים בנושא התמודדות עם תקריות סייבר ותיקון חולשות ויסייע בקידום חסינות סייבר בקרב המגזר הפיננסי במדינה.[102]

19 בנובמבר – גופי הרגולציה על ענף הפיננסים של ארה"ב פרסמו חוק המחייב גופים פיננסיים לדווח על תקריות סייבר שחוו בתוך 36 שעות – משרד המפקח על הסחר במטבע (OCC),[103] הדירקטוריון של הבנק הפדראלי האמריקני והתאגיד הפדראלי לביטוח פיקדונות[104] פרסמו חוק חדש, המחייב גופים פיננסיים לדווח לגופי הרגולציה על תקריות סייבר שחוו בתוך 36 שעות מרגע זיהוין. כמו כן, החוק החדש מחייב גופים פיננסיים לדווח ללקוחותיהם על תקריות ואירועי סייבר במקרים בהם התקרית הובילה לשיבושים במתן שירותים למשך יותר מארבע שעות.[105]

27 בנובמבר – בכוונת בנק בנגלדש להקים צוות CERT ייעודי לענף הפיננסים במדינה – בנק בנגלדש הודיע על כוונתו להקים צוות CERT ייעודי לענף הפיננסים (Fin-CERT) שיסייע בתגובה לתקריות סייבר ויהווה פלטפורמה לשיתוף מידע. כמו כן, יסקור הצוות את מצב אבטחת הסייבר של הבנקים ויפרסם המלצות וקווים מנחים שמטרתם לסייע למוסדות פיננסיים להתמודד עם איומי סייבר ולשפר את מידת אבטחתם.[106]

איומי סייבר ומענים במערכות חלל

2 בנובמבר – חברת קבלן של מחלקת האנרגיה האמריקנית פיתחה חיישן קוונטי המשמש לצרכי ניווט – המעבדה הלאומית של סנדיה (SNL),[107] הפועלת כחברת קבלן של מחלקת האנרגיה האמריקנית, פיתחה חיישן קוונטי, שעשוי לשמש כתחליף למערכות ניווט GPS. החיישן מורכב משני אטומים הנמצאים במצב של סופרפוזיציה (Superposition),[108] המאפשרת להם להיות בתנועה ובמקביל להיות יציבים במקומם, דבר המאפשר למדוד את תגובתם לשינויים במהירות ובמרחק. לדברי המדען ב-SNL, פיטר שווינדט (Peter Schwindt), החיישן יוכל לשמש כמערכת ניווט חלופית במקומות בהם אין קליטת GPS, עבור מערכות ניווט חיוניות ועבור מערכות ניווט הנמצאות מתחת לאדמה או מתחת לפני הים.[109]

16 בנובמבר – CISA הקימה קבוצת עבודה להערכת סיכוני סייבר בתשתיות חלל פדראליות ומסחריות – לדברי מנהל המרכז הלאומי לניהול סיכונים, הכפוף ל-CISA, בוב קולאסקי (Bob Kolasky), הסוכנות הקימה קבוצת עבודה בין-מגזרית המבצעת הערכת סיכוני סייבר על תשתיות חלל פדראליות ומסחריות ומתמקדת בסיכונים לשירותי איכון, ניווט ותזמון (PNT).[110] בנוסף, הקבוצה תקים שותפויות עם יצרנים ומפעילי תשתיות חלל ותבחן מערכות ושירותי חלל, החיוניים לביטחון הלאומי. כמו כן, משתפת CISA פעולה עם מחלקת ההגנה על מנת לבחון דרכים למנף את ההשקעה בהגנה על מערכות חלל ביטחוניות גם עבור מערכות חלל מסחריות.[111]

16 בנובמבר – בכוונת נאס"א לאמץ מודל תפעולי שיאגד את מחלקות ה-IT ואבטחת הסייבר תחת גוף אחד – על פי הדו"ח השנתי של משרד המבקר הכללי של נאס"א, העוסק באתגרי הניהול והתפעול של הסוכנות, בכוונת הסוכנות להשיק את תכנית ה-Mission Support Future Architecture Program, במסגרתה תאמץ מודל תפעולי של תאגיד. במסגרת מודל זה, שיכנס לתוקף בינואר 2022, תעביר הסוכנות את מנהלי אבטחת המידע ואת צוותי אבטחת הסייבר ממשרדי מנהלי מערכות המידע (CIO) במרכזי הסוכנות אל אחריות מנהל מערכות המידע הבכיר בנאס"א. אימוץ המודל החדש יסייע לסוכנות לרכז יכולות IT שונות, כגון ניהול תוכנה ואבטחת סייבר, תחת גוף אחד.[112]

איומי סייבר ומענים בענף הבריאות

15 בנובמבר – הסוכנות האירופית לאבטחת סייבר פרסמה מסמך המלצות לפיתוח יכולות תגובה לתקריות סייבר בקרב ענף הבריאות – הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) פרסמה סקר הבוחן מגמות ביכולת התגובה לתקריות סייבר של ארגונים בענף הבריאות. על פי הסקר, רוב המדינות החברות באיחוד האירופי טרם הקימו צוותי CERT ייעודיים לענף הבריאות כנדרש בדירקטיבה לאבטחת רשתות ומערכות מידע (NIS),[113] שנכנסה לתוקף באוגוסט 2016.[114] כמו כן, הצביעו הנשאלים על מחסור בידע ובניסיון הספציפיים לענף הבריאות בקרב צוותי ה-CERT הלאומיים, האחראיים למתן סיוע בתגובה לתקריות סייבר בענף וכן על מחסור בתרבות אבטחת סייבר בקרב מפעילי שירותי בריאות חיוניים. מחברי המסמך קראו למדינות החברות להאיץ את מאמצי הקמת צוותי ה-CERT הייעודיים לענף הבריאות באמצעות מימון ויוזמות לפיתוח יכולות תגובה לתקריות; לסייע למפעילי שירותים חיוניים באמצעות בניית יכולות תגובה לתקריות, הקמת שותפויות ציבוריות-פרטיות וניסוח רגולציות ספציפיות לאבטחת הסייבר של ענף הבריאות; ולסייע לצוותי CERT ייעודיים לפתח יכולות לשיתוף מידע, מודיעין איומי סייבר, שיטות עבודה מומלצות ועוד.[115]

23 בנובמבר – מחלקת הבריאות האמריקנית: קיימת עלייה במספר תקיפות הסייבר על ענף הבריאות הכוללות שימוש בחולשות Zero-day – המרכז לתיאום אבטחת סייבר בענף הבריאות (HC3),[116] הכפוף למחלקת הבריאות ושירותי האנוש האמריקנית (HHS)[117] פרסם אזהרה, לפיה קיימת עלייה במספר תקיפות הסייבר על ענף הבריאות המשתמשות בחולשות Zero-day. ה-HC3 ציטט מחקר שקיימו חוקרי ה-MIT, לפיו מתחילת 2021, אותרו 66 חולשות Zero-day במכשירים רפואיים, נתון המייצג עלייה של כ-100% בהשוואה לשנת 2020 כולה. המרכז קרא לארגונים בענף הבריאות לעדכן תוכנות לעיתים תכופות ולהתקין מערכות Firewall אפליקטיביות (WAF).[118]

23 בנובמבר – מרכז לשיתוף מידע פרסם אזהרה מפני קמפיין ריגול סייבר המתנהל בחסות מדינה ומתמקד בתעשיית הייצור הביולוגי – המרכז לניתוח ולשיתוף מידע בענף הביו-כלכלה (BIO-ISAC)[119] פרסם אזהרה, לפיה נוזקה חדשה ומתקדמת המכונה Tardigrade, זוהתה ברשתותיהן של שתי חברות לייצור ביולוגי. על פי האזהרה, הנוזקה משתמשת באוטומציה על מנת לנוע ברשת המטרה ופותחה ככל הנראה על ידי גורמים מדינתיים כחלק מקמפיין ריגול סייבר. המרכז קרא לחברות בתעשיית הייצור הביולוגי לפצל את רשתותיהם (segmentation), לעדכן ולתחזק גיבויים ולשמור אותם מנותקים מהרשת.[120]

24 בנובמבר – מחקר חדש: מרבית אפליקציות הבריאות בארה"ב כוללות חולשות אבטחה – על פי דו"ח חדש שפורסם על ידי חברת הערכת סיכוני הסייבר Outpost24, כ-90% מאפליקציות הבריאות שנמצאות בשימוש חברות הבריאות והתרופות הגדולות בארה"ב, כוללות חולשות אבטחה שהוגדרו כחמוּרות. מחברי הדו"ח, שבחן וסרק 26,463 אפליקציות באירופה ובארה"ב, מצאו כי כ-85% מאפליקציות הרשת שבשימוש 20 חברות התרופות ושירותי הבריאות הגדולות בארה"ב ובאיחוד האירופי כללו חולשות אבטחה החושפות אותן לתקיפות סייבר. לבסוף, מצאו החוקרים כי כ-20% מהאפליקציות הותקנו על גבי מערכות מיושנות הכוללות חולשות.[121]

איומי סייבר ומענים בענף התחבורה

13 בנובמבר – הסוכנות לאבטחת סייבר של האיחוד האירופי פרסמה דו"ח בנושא יישום ואכיפת דירקטיבת אבטחת הסייבר של האיחוד בענף הרכבות – ENISA פרסמה דו"ח הבוחן את מידת יישום ואכיפת הדירקטיבה לאבטחת רשתות ומערכות מידע (NIS) של האיחוד האירופי שנכנסה לתוקף באוגוסט 2016, בענף הרכבות. מחברי הדו"ח ניתחו שורת תקריות סייבר שאירעו בקרב ענף הרכבות באירופה בין השנים 2020-2015 ומיפו את בעלי העניין ואת שרשראות האספקה של מפעילי מסילות וחברות המפעילות שירותי רכבות. על פי ממצאי הדו"ח, מרבית מפעילות הרכבות באירופה יישמו צעדי אבטחת סייבר בסיסיים בלבד וכי מידת היישום שלהם בקרב ענפי הרכבות בקרב מדינות האיחוד אינה אחידה. כמו כן, בעוד שמפעילות רבות מעסיקות צוות תגובה לתקריות סייבר וערוכות לדווח לרשויות על תקריות, רבות אינן מבצעות מעקב אחר תעבורת רשת וניטור לוגים. כמו כן, התריעו מחברי הדו"ח מפני מוּדעוּת נמוכה לאבטחת סייבר בקרב עובדי ספקיות שירותי הרכבת, שימוש במערכות OT מיושנות והיעדר רגולציות ספציפיות המתייחסות לאבטחת הסייבר של ענף הרכבות.[122]

23 בנובמבר – בכוונת הרשות האמריקנית לאבטחת התחבורה לפרסם דרישות אבטחת סייבר חדשות עבור ענף תחבורת הרכבות – לדברי ראש הרשות האמריקנית לאבטחת התחבורה (TSA),[123] דיוויד פקוסקי (David Pekoske), בכוונת ה-TSA לפרסם דרישות אבטחת סייבר עבור ענף תחבורת הרכבות. הדרישות החדשות כוללות חובת מינוי מתאם לאבטחת סייבר, חובת דיווח על תקריות סייבר ל-CISA בתוך 24 שעות מרגע גילוין, חובת קיום סריקת חולשות במערכותיהם וחובת ניסוח תכנית תגובה לתקריות סייבר. לדבריו, הדרישות יחולו על מפעילות תשתיות רכבות הנוסעים והמטען הגדולות ביותר ויקבלו תוקף משפטי מחייב של רגולציה. עם זאת, הרשות תאפשר למפעילות להגיש הצעות חלופיות בתנאי שמידת אבטחת הסייבר שלהן תישמר. כמו כן, בכוונת ה-TSA לפרסם המלצות וקווים מנחים נוספים עבור מפעילי תשתיות רכבת קטנים יותר, חברות אוטובוסים ועוד.[124]

איומי סייבר על ענף הימאות

1 בנובמבר – מספנה העובדת עבור הצי הדרום קוריאני חוותה תקיפת סייבר – מספנת דייהו (DSME),[125] המייצרת צוללות עבור משרד ההגנה של דרום קוריאה, הודיעה כי זיהתה פריצה למערכותיה. על פי ההודעה, מדובר בפעם השנייה שהמספנה חווה תקיפת סייבר ב-2021, אולם לא אותרה דליפה של מידע ביטחוני מסווג. המספנה הודיעה כי פתחה בחקירה בשיתוף משרד ההגנה וגופי הביטחון של דרום קוריאה. ביוני 2021 חוותה המספנה פריצה למערכותיה שהתמקדה במידע בנושא צוללות גרעיניות מתוצרתה ויוחסה להאקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה.[126]

26 בנובמבר – ספקית שירותי הימאות Swire Pacific Offshore חוותה מתקפת כופרה – ספקית שירותי הימאות הסינגפורית Swire Pacific Offshore, המספקת שירותי גרירה בים, תחבורה ימית, הנחת צינורות תת-ימיים ועוד, הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר שהובילה לדליפת מידע מסחרי ואישי. לדברי מומחים העוקבים אחר דיווחים ברשת האפילה, החברה ככל הנראה חוותה מתקפת כופרה וכן כי קבוצת עברייני הכופרה Clop הציעה את המידע של החברה למכירה.[127]

מחשוב קוונטי

23 בנובמבר – דו"ח חדש מזהיר: סין עלולה לגנוב מידע מוצפן על מנת לפענח אותו בעתיד באמצעות מחשבים קוונטיים – על פי דו"ח חדש שפורסם על ידי חברת הייעוץ וטכנולוגיות המידע Booz Allen Hamilton, מדינות, ובראשן סין, עלולות לבצע תקיפות סייבר במטרה לגנוב מידע מוצפן, במטרה לפענח אותו בעתיד באמצעות מחשבים קוונטיים. הדו"ח, שחובר על ידי מומחי מודיעין איומי סייבר ועל ידי יועצי סיכונים, דן במצב המחקר והפיתוח של טכנולוגיות קוונטיות בעולם ובסין, בשימושים הפוטנציאליים בטכנולוגיות מחשוב קוונטי ובהשפעתן על פעילות הסייבר הזדונית של סין. על פי הדו"ח, קיים סיכוי נמוך בלבד שסין תצליח להשתמש במחשב קוונטי על מנת לפענח הצפנה הנמצאת כיום בשימוש לפני שנת 2030, אולם מידע בעל ערך מודיעיני מתמשך, כגון מידע מזהה ביומטרי, מספרי ביטוח לאומי, תכניות עיצוב של מערכות נשק ועוד, עלול להיגנב ולהיות מפוענח בשלב מאוחר יותר. מחברי הדו"ח קראו לארגונים לבצע מידול איומים (Threat modelling) על מנת להעריך את מידת הסיכון, לנסח אסטרטגיה ארגונית להטמעת אמצעי הצפנה פוסט-קוונטית ולקיים הכשרות וסדנאות חינוך לעובדים בנושא מחשוב קוונטי.[128]

שיתופי פעולה

17 בנובמבר – הודו וניו זילנד קיימו דיאלוג שמטרתו לבחון שיתופי פעולה בתחומי אבטחת הסייבר והמאבק בפשיעת סייבר – נציגי הודו וניו זילנד ערכו פגישה וירטואלית, במסגרתה דנו בהרחבת שיתופי הפעולה בתחום אבטחת הסייבר, המאבק בפשיעת סייבר ובניית יכולות. הפגישה נערכה בהשתתפות מזכיר מחלקת דיפלומטיית הסייבר במשרד החוץ של הודו, אטול מלהרי גוטסורבה (Atul Malhari Gotsurve), ראש מחלקת מדיניות בתחום הביטחון הלאומי במשרד ראש הממשלה של ניו זילנד, דן איטון (Dan Eaton) ונציגים ממשרדי החוץ והמסחר של שתי המדינות.[129]

18 בנובמבר – בכירים אמריקניים ויפניים דנו בהרחבת שיתוף הפעולה במרחב הסייבר – סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לאבטחת סייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר, ביקרה ביפן ודנה עם בכירים מקומייים בהרחבת שיתוף הפעולה לטובת קידום נורמות התנהגות אחראית במרחב הסייבר, ניסוח תקנים טכניים וקידום פיתוח תוכנות מאובטח.

כמו כן, התמקדו השיחות בבניית יכולות ובהכשרת כוח אדם המיומן באבטחת סייבר באזור מזרח אסיה והאוקיינוס השקט. נויברגר קראה ליפן למנף את יחסיה עם מדינות מזרח אסיה על מנת לקדם תמיכה בנורמות במרחב הסייבר, לשפר את המעקב אחר תשלומי כופר במסגרת מתקפות כופרה ולייחס מתקפות סייבר לתוקפים. לבסוף נפגשה נויברגר עם נציגי חברות פרטיות ביפן על מנת לדון בשיתופי פעולה בנושא פיתוח טכנולוגיות חדשות, ביניהן הצפנה פוסט-קוונטית וביוזמת ה-RAN הפתוחה (O-RAN),[130] שמטרתה לפתוח את שוק טכנולוגיות רשתות ה-5G לספקים נוספים.[131]

19 בנובמבר – ארה"ב ובריטניה הודיעו על שיתוף פעולה חדש שמטרתו לגבות מחיר ולהרתיע האקרים זרים – ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר האמריקני, גנרל פול נקסונה, מפקד הפיקוד האסטרטגי בצבא בריטניה, גנרל פטריק סנדרס (Patrick Sanders) וראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming), הודיעו על שיתוף פעולה שמטרתו לאגם יכולות במרחב הסייבר, לגבות מחיר ולהרתיע האקרים הפועלים משטחן של מדינות זרות. כמו כן, הודיעו נציגי שתי המדינות על שיתוף מידע ותובנות ועל שיפור ההגנה הקולקטיבית שלהן במרחב הסייבר. ההודעה נמסרה על רקע כינוס פורום ה-Cyber Management Review,[132] המשמש לצורך דיונים בנושא יכולות ומבצעי סייבר.[133]

  1. https://bit.ly/3mLNvdb ↑

  2. https://cnn.it/3D63AjG ↑

  3. https://bit.ly/3mXW1FY ; קישור לרשימת החולשות: https://bit.ly/3wx58AA ↑

  4. Computer Security Initiative Consultancy ↑

  5. https://bit.ly/3ql76mF ; https://bit.ly/3n3qORy ↑

  6. https://bit.ly/3CeG8PK ↑

  7. https://bit.ly/30m3WVe ↑

  8. Transnational Organized Crime Rewards Program; https://abcn.ws/3wKUPZQ ↑

  9. Office of Management and Budget ↑

  10. Data at rest and in transit ↑

  11. https://bit.ly/3D0woKg ↑

  12. Sector Specific Plan; תכניות ה-SSP כוללות תכנית הגנה על תשתיות והערכה והתמודדות עם סיכונים עבור כל ענף ספציפי. ↑

  13. https://bit.ly/3osy5tL ↑

  14. Spamhaus Project הוא ארגון אירופי ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 1998 במטרה לעקוב ולזהות הונאות דוא"ל ותפוצת ספאם. ↑

  15. Law Enforcement Enterprise Portal ↑

  16. https://bbc.in/3CjplLj ↑

  17. https://bit.ly/3wWtMed ↑

  18. https://bit.ly/30J6FYD ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/30Mj3ao ↑

  19. Enduring Security Framework; ה-ESF היא קבוצת עבודה ציבורית-פרטית האחראית לפרסום קווים מנחים בנושאי אבטחת סייבר. ↑

  20. https://bit.ly/30E6c9X ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3x6F67w ↑

  21. Office of Foreign Assets Control ↑

  22. https://bit.ly/3kVhUEt ↑

  23. Federal Insurance Office ↑

  24. Terrorism Risk Insurance Program; התכנית הושקה בעקבות מתקפות ה-11.9 ומטרתה לסייע לחברות הביטוח לשלם סכומי תביעות ביטוח בעקבות מקרי אסון גדולים במיוחד. ↑

  25. https://bit.ly/3HII5YR ↑

  26. Financial markets and community investment ↑

  27. https://bit.ly/30RoEfU ↑

  28. Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. ↑

  29. https://bit.ly/3HkYGSh ↑

  30. Federal Emergency Management Agency ↑

  31. Cyber Response and Recovery Fund ↑

  32. Office of the National Cyber Director ↑

  33. Environmental Protection Agency ↑

  34. https://bit.ly/3wy5GpN ↑

  35. https://cbsn.ws/3cmSDOB ↑

  36. Defense Information Systems Agency ↑

  37. GIPRNet ↑

  38. Chief Data Officer ↑

  39. https://bit.ly/3q354XZ ; קישור לתכנית המלאה: https://bit.ly/3wszbJT ↑

  40. Open mission systems tactical gateway ↑

  41. https://bit.ly/3nSY65p ↑

  42. Cybersecurity Maturity Model Certification ↑

  43. דירוג רמות ה-CMMC 2.0 כולל את הרמה הבסיסית (Foundational), הרמה המתקדמת (Advanced) והרמה הגבוהה (Expert). ↑

  44. https://bit.ly/3opqhsR ↑

  45. Joint Cyber Warfighting Architecture ↑

  46. Cyber Command’s Joint Cyber Warfighting Architecture Capability Management Office ↑

  47. https://bit.ly/30p7Mw4 ↑

  48. https://bit.ly/3cdxF4L ; https://bit.ly/3F9hiTo ↑

  49. Joint Warfighting Cloud Capability ↑

  50. Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑

  51. https://bit.ly/30KbgcV ; קישור לבקשה המלאה: https://bit.ly/3xmUb5a ↑

  52. https://bit.ly/3DJZxJT ↑

  53. Augmented Reality ↑

  54. https://bit.ly/3ph4u6Y ↑

  55. https://bit.ly/3I8UPIs ↑

  56. https://bit.ly/3GNDS5v ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3GSeRGz ↑

  57. https://bit.ly/3xEEGWr ↑

  58. https://bit.ly/3CHo0hL ↑

  59. Active Cyber Defence ↑

  60. Protective DNS ↑

  61. Financial Sector Cyber Collaboration Centre; המרכז הוקם כחלק מיוזמה של גופי ענף הפיננסים במטרה לשתף מידע ושיטות עבודה מומלצות לארגונים פיננסיים ולבנקים. ↑

  62. קישור לסקירה המלאה: https://bit.ly/3oNWv0X ↑

  63. https://bit.ly/30mpdOz ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3qA6jOI ↑

  64. https://bit.ly/3mWlNu3 ; https://bit.ly/3bStIT9 ↑

  65. Cyberspace Administration of China ↑

  66. https://reut.rs/3qDVDyt ↑

  67. https://bit.ly/3D3VYhw ↑

  68. https://bit.ly/3F4dDpP ↑

  69. https://bit.ly/30sAa0k ↑

  70. https://bit.ly/3ceTjpi ↑

  71. https://bit.ly/3D81TkH ↑

  72. https://bit.ly/3FXDXCw ↑

  73. https://bit.ly/3llXapJ ↑

  74. קבוצת Lyceum זוהתה לראשונה ב-2017 והתמקדה במטרות בעלות חשיבות לאומית, כגון ענפי הגז, הנפט והתקשורת. ↑

  75. https://bit.ly/30aEtho ↑

  76. https://bit.ly/3oS05Yd ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3CDenAJ ↑

  77. https://bit.ly/3DGWD8W ↑

  78. https://bit.ly/3dm7GZB ↑

  79. https://bit.ly/3nKGxFS ↑

  80. Paris Call for Trust and Security in Cyberspace; הסכם פריז פורסם בנובמבר 2018 וכולל עקרונות ונורמות התנהגות במרחב הסייבר. ↑

  81. https://bit.ly/3DrerVa ↑

  82. https://bit.ly/3kPN3sK ↑

  83. Unicode’s bi-directional algorithm; האלגוריתם מאפשר לקבוע את כיוון הצגת המלל במערכות מחשוב. ↑

  84. https://bit.ly/3bDlcak ; קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3GQ4qTD ↑

  85. https://bit.ly/3FhB5zV ↑

  86. U.S.-China Economic and Security Review Commission ↑

  87. Ministry of State Security ↑

  88. https://bit.ly/30P5Iye ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3HEn4OR ↑

  89. Remote Desktop Protocol ↑

  90. https://bit.ly/30Osp5M ↑

  91. Cyber Security Advisory Panel ↑

  92. Monetary Authority of Singapore ↑

  93. https://bit.ly/3nNdQqs ↑

  94. National Crime Agency ↑

  95. Information Commissioner’s Office; https://tcrn.ch/3Fekjlh ↑

  96. https://bit.ly/3kzS5d1 ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3DfiBjb ↑

  97. https://yhoo.it/3bV72BA ↑

  98. https://bit.ly/3qm1Y1E ; https://bit.ly/3kjYb14 ↑

  99. https://reut.rs/3DP2JTY ↑

  100. https://bit.ly/3dKUgXi ↑

  101. Network Operations Centre ↑

  102. https://bit.ly/2YggnAP ↑

  103. Office of Comptroller of the Currency ↑

  104. Federal Deposit Insurance Corporation ↑

  105. https://bit.ly/3DFwlDR ; https://bit.ly/3qSEDot ↑

  106. https://bit.ly/2Zwthv9 ↑

  107. Sandia National Lab ↑

  108. במסגרת תופעת הסופרפוזיציה, עצם או ישות קוונטית יכולים להימצא במספר מצבים במקביל. ↑

  109. https://bit.ly/3CH1OoB ↑

  110. Positioning, Navigation and Timing ↑

  111. https://bit.ly/3oJSqei ↑

  112. https://bit.ly/32paAur ; קישור לדו"ח המלא: https://go.nasa.gov/30WXkMX ↑

  113. Network and Information Security Directive ↑

  114. דירקטיבת NIS מתייחסת לאבטחת הסייבר של תשתיות ושירותים חיוניים ועל כל מדינות אירופה הוטל להכניסה לחוק הלאומי עד מאי 2018. ↑

  115. https://bit.ly/3otEapY ; קישור להורדת המסמך: https://bit.ly/3os55Ta ↑

  116. Health Sector Cybersecurity Coordination Center ↑

  117. Department of Health and Human Services ↑

  118. Web-application Firewall; https://bit.ly/3l4rDrU ↑

  119. Bioeconomy Information Sharing and Analysis Center; ביו-כלכלה הוא מונח המתייחס לשימוש בביוטכנולוגיה ובתהליכים ביולוגיים לטובת ייצור תעשייתי, מתן שירותים והפקת אנרגיה. ↑

  120. https://bit.ly/3DPDr8S ; קישור לאזהרה: https://bit.ly/3oXN6Ek ↑

  121. https://bit.ly/3I6M1CD ; קישור להורדת הדו"ח: https://bit.ly/318TRLI ↑

  122. קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/3o7POb6 ↑

  123. Transportation Security Administration ↑

  124. https://bit.ly/3DP1V2e ↑

  125. Daewoo Shipbuilding & Marine Engineering ↑

  126. https://bit.ly/3bGrnui ↑

  127. https://bit.ly/3xFgtzi ; https://bit.ly/3lkvuRU ↑

  128. https://bit.ly/3r1Wdqd ; קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/3FFWKCc ↑

  129. https://bit.ly/3DBCd0W ↑

  130. Open Radio Access Networks; ה-O-RAN היא יוזמה של קבוצת חברות התקשורת המובילות בעולם, ומטרתה לפתח ארכיטקטורה וממשקים פתוחים עבור רשת RAN שתאפשר לחברות ולשחקנים חדשים להיכנס לשוק ולמפעילי הרשתות להסתמך על מספר רב יותר של ספקים. ↑

  131. https://s.nikkei.com/3CJATrM ↑

  132. הפורום מורכב מנציגי ה-NSA, פיקוד הסייבר, ה-GCHQ והפיקוד האסטרטגי של בריטניה ומטרתו לדון בשיתופי פעולה צבאיים ומודיעיניים, ביניהם גם שיתופי פעולה במרחב הסייבר. ↑

  133. https://bbc.in/3DDlHxx ; https://bit.ly/3oMxPWO ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – אוקטובר 2021 הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2021 קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – אוקטובר 2021 הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2021 חזרה לרשימה