חזרה לרשימת הפרסומים

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – ינואר 2021

גודל טקסט18

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – ינואר 2021

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

פברואר 2021

תוכן עניינים

תקציר חודשי 1

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה 2

SolarWinds 3

ארה"ב 4

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 4

צבא וביטחון 8

רוסיה 10

אירופה 11

האיחוד האירופי 11

בריטניה 11

אסיה 11

סין 11

הודו 12

סינגפור 12

צפון קוריאה 12

המזרח התיכון ואפריקה 13

ישראל 13

איראן 13

אוסטרליה 14

פעילות חברות התקשורת הסיניות בזירה עולמית 14

בין-לאומי 14

ביטחון סייבר 14

השפעה, הסתה והטיית דעת קהל 15

איומי סייבר על שרשראות אספקה 16

טרור סייבר 17

איומי סייבר על ענף התעופה 17

איומי סייבר על ענף הימאות 18

איומי סייבר על ענף הבריאות 19

תקציר חודשי

החודש הזהירה הסוכנות האירופית לתרופות כי מסמכים הקשורים לחיסוני הקורונה שנגנבו בדצמבר 2020 זויפו בטרם פרסומם ברשת. בנוסף נשמעו אזהרות לפיהן האקרים סינים ורוסים מתמקדים בשרשראות האספקה של החיסונים.

כמו כן, נמשכו המאמצים לחקור את היקפו והשלכותיו של קמפיין ריגול הסייבר שהתמקד בחברת SolarWinds וכן את הכלים והחולשות שבהם השתמשו ההאקרים העומדים מאחוריו.

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הכריז על שורת מינויים לתפקידי מפתח בתחום אבטחת הסייבר והנחה את ראשת המודיעין הלאומי (DNI) הנכנסת לקיים הערכות בנושא איומי הסייבר על תכנית חיסוני הקורונה בארה"ב ובנושא קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds. בנוסף הכריז ביידן על הקצאה של כעשרה מיליארד דולר לטובת חיזוק אבטחת הסייבר הלאומית.

החודש פורסמו פרטים בנושא כוונתו של הפנטגון לשפר את תהליכי ההערכה של יכולות סייבר התקפיות ובנושא מאמציו של חיל האוויר לחקור ולפתח יישומים מבוססי מחשוב קוונטי. בנוסף, דנו מזכיר ההגנה וראשת המודיעין הלאומי הנכנסים בתכניותיהם של גופי הביטחון בנושא מדיניות הסייבר.

גופי הביטחון של רוסיה הזהירו מפני תקיפות סייבר מטעם ארה"ב; הפרלמנט האירופי הצביע בעד אימוץ קווים מנחים בנושא הפיתוח והשימוש בבינה מלאכותית; מועצה מקומית בבריטניה חוותה מתקפת סייבר במסגרתה דלף מידע רגיש של תושביה.

מחוקקים קראו למנהיגי מדינות ה-G7 לשתף פעולה כנגד הדומיננטיות של סין בתחומי המחשוב הקוונטי, הבינה המלאכותית ורשתות ה-5G. סינגפור הודיעה כי מידע שנאסף למטרות איתור נדבקים בקורונה ישמש לצורכי חקירת פשעים; האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה החלו להתמקד בחוקרי אבטחת סייבר במטרה לזהות חולשות חדשות.

בישראל הורו גורמי ביטחון לרשות המיסים להפחית את השירותים הניתנים לאזרחים החיים מחוץ לישראל מחשש לאיומי סייבר; איראן חתמה על הסכם שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר עם רוסיה; קבוצת מומחי תעשייה קראה לממשלת אוסטרליה לסייע לתעשיות השונות לאמץ תקני אבטחת סייבר.

ברזיל חזרה בה מההחלטה לאסור על Huawei מלהשתתף בפרויקט רשתות ה-5G במדינה; חברות המדיה החברתית פעלו לחסום את חשבונותיהם נשיא ארה"ב היוצא טראמפ ושל תומכיו בגין הסתה לאלימות; האקרים פרצו לאפליקציית שיתוף קבצים המהווה חלק משרשרת האספקה של רגולטורים פיננסיים בניו-זילנד ובאוסטרליה.

החודש זוהה קמפיין תקיפות סייבר מטעם חיזבאללה כנגד חברות אינטרנט ותקשורת; הממשל האמריקני פרסם עדכון בנושא אבטחת הסייבר לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של ענף הימאות.

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה

6 בינואר – חברת Check Point פרסמה נתונים המצביעים על עלייה משמעותית במספר מתקפות הכופרה על ענף הבריאות בחודשים האחרונים של 2020 – על פי דו"ח של Check Point, בחודשים נובמבר ודצמבר 2020 חלה עלייה של כ-45% במספר מתקפות הכופרה על ארגוני ענף הבריאות ברחבי העולם. בחלוקה לאזורים, הצביעו מחברי הדו"ח על עלייה במספר מתקפות הכופרה על ענף הבריאות במרכז אירופה (עלייה של כ-145%), במזרח אסיה (עלייה של כ-137%), בדרום אמריקה (עלייה של כ-112%) ובצפון אמריקה (עלייה של כ-37%). על פי הדו"ח, בישראל אירעו בממוצע 813 תקיפות כופרה שבועיות על בתי חולים, קופות חולים ומרפאות, זאת לעומת ממוצע של 652 תקיפות בחודשים שקדמו לתקופה זו, נתון המהווה עלייה של כ-25%.[1]

12 בינואר – בכיר בקהילת המודיעין האמריקנית הזהיר כי האקרים סינים ורוסים מתמקדים בשרשראות האספקה של חיסוני הקורונה – לדברי ראש המרכז הלאומי לביטחון ולמודיעין מסכל (NCSC),[2] וויליאם איוונינה (William Evanina), האקרים הפועלים בחסות רוסיה וסין מתמקדים בשרשראות האספקה של חיסוני הקורונה, הכוללות גם חברות להפצה ולאחסון של החיסונים. לדבריו, ה-NCSC משתף מידע עם צבא ארה"ב ועם מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS)[3] במטרה להגן על תהליך הייצור, האחסון וההפצה של החיסונים.[4]

13 בינואר – הסוכנות האירופית לתרופות: תקיפת הסייבר שאירעה בדצמבר 2020 הובילה לדליפת מסמכים הקשורים לחיסוני הקורונה – הסוכנות האירופית לתרופות (European Medicines Agency – EMA) הודיעה כי מסמכים ומידע בנושא חיסוני הקורונה נגנבו ודלפו לרשת במסגרת תקיפת סייבר שחוותה בדצמבר 2020.[5] על פי ההודעה, תכתובות דוא"ל בנושא תהליך אישור החיסונים נגנבו וכל הנראה עברו מניפולציה בטרם פרסומם, דבר שעלול לפגוע באמון הציבור בחיסונים.[6]

21 בינואר – נשיא ארה"ב ביידן הנחה את ראשת המודיעין הלאומי לבחון את סיכוני הסייבר הנשקפים לתכנית חיסון האזרחים האמריקנים לנגיף הקורונה – נשיא ארה"ב הנכנס, ג'ון ביידן, פרסם אסטרטגיה לאומית חדשה למאבק בנגיף הקורונה, במסגרתה הנחה את ראשת המודיעין הלאומי (DNI) הנכנסת, אבריל היינס (Avril Haines), לבצע הערכת סיכוני סייבר ומעורבות זרה בתהליך ההפצה, החלוקה ומתן החיסונים לנגיף ובתהליכים נלווים הקשורים לבריאות הציבור. כמו כן, ממשלת ארה"ב תגביר את מאמציה להגן על גופי מחקר רפואי, ספקי שירותי בריאות ותשתיות בריאות ציבוריות מפני איומי סייבר.[7]

קישור לאסטרטגיה המלאה: https://bit.ly/2NH60jR

24 בינואר – ממשלת גרמניה פרסמה אזהרה מפני איומי סייבר על מרכזי חיסון הקורונה – על פי אזהרה שפרסם משרד הפנים של גרמניה, תשומת הלב התקשורתית הגבוהה למבצע החיסונים במדינה, לצד המחלוקת הציבורית בנושא החיסונים, עלולים להוביל לתקיפות סייבר ולתקיפות פיזיות כנגד מרכזי החיסון במדינה. כמו כן, הזהיר משרד הפנים מפני תקיפות סייבר מצד גורמים קיצוניים כנגד יצרניות החיסונים וכנגד החברות המפיצות אותם.[8]

SolarWinds

החודש נמשכו המאמצים לחקור את היקפו והשלכותיו של קמפיין ריגול הסייבר שהתמקד בחברת SolarWinds, המספקת שירותי IT לעשרות אלפי ארגונים וחברות ברחבי העולם, ביניהם עשרות גופי ממשל וביטחון אמריקניים.

ב-6 בינואר הודיע דובר מחלקת המשפטים האמריקנית, מארק ריימונדי (Marc Raimondi), כי התוקפים שפרצו לתוכנת Orion של SolarWinds הצליחו לחדור למערכת Microsoft Office 365 והשיגו גישה לכ-3% מחשבונות הדוא"ל של עובדי המחלקה. לדבריו, לא נמצאה עדות לחדירה למערכות מסווגות.[9]

כמו כן, נמשכו הנסיונות לחקור את הטכניקות והכלים בהם השתמשו ההאקרים. על פי הודעת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ההאקרים השתמשו גם בטכניקות נפוצות ופשוטות כגון ניחוש סיסמאות ו-password spraying על מנת להעמיק את גישתם לרשתות הגופים שנפרצו. כמו כן, ניצלו ההאקרים שירותי גישה מרחוק במטרה להשתמש בהרשאות גישה למנהלים (administrative credentials) שלא אובטחו כראוי.[10]

ב-11 בינואר, טען ראש מחלקת המחקר והניתוח בחברת קספרסקי, קוסטין ראיו (Costin Raiu), כי קיים דמיון רב בין הדלת האחורית בה השתמשו ההאקרים לבין נוזקת ה-Kazuar שהייתה בעבר בשימוש קבוצת ההאקרים הרוסית Turla המקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB). לדבריו, קיימות יותר משלוש נקודות דמיון בין הנוזקות, כגון האופן בו הן מזהות את מטרותיהן ומקטעי קוד המשמשים לחישוב הזמן בו על הנוזקה להישאר "רדומה" במטרה להימנע מגילוי. לפיכך, ייתכן כי ל-Turla היה קשר לקמפיין הריגול, שיוחס על ידי קהילת המודיעין האמריקנית לקבוצת APT29.[11]

על פי הודעת מיקרוסופט, ההאקרים הסתננו לרשתות המטרה באמצעות קוד זדוני השונה מהקוד ששימש אותם לצורך הפריצה לעדכון תוכנת ה-Oreon של SolarWinds, זאת במטרה למנוע את גילויה. כמו כן, שינו ההאקרים רשומות זמנים דיגיטליות במטרה להקשות על תהליך הגילוי והחזרה לשגרה של המטרות.[12]

כמו כן, מספר חברות אבטחת סייבר הודיעו כי אף הן היו מטרות במסגרת הקמפיין, ככל הנראה על מנת להשיג גישה ללקוחותיהן. החברות שהודיעו כי זיהו ניסיונות פריצה למערכותיהן כוללות את CrowdStrike, Malwarebytes, Sonicwall וחברת Mimecast המספקת פתרונות לאבטחת חשבונות דוא"ל.[13]

במקביל, הורה נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לקהילת המודיעין לקיים הערכה בנושא קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds. על פי הודעת מזכירת מחלקת התקשורת בבית הלבן, ג'ן פסקי (Jen Psaki), ארה"ב תפעל להטיל את האחריות על רוסיה.[14]

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

6 בינואר – הנשיא הנבחר ביידן הכריז על שורת מינויים לתפקידי מפתח בתחום אבטחת הסייבר– הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, הודיע כי ימנה את ראשת מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA, אן נויברגר (Anne Neuberger), לתפקיד סגנית היועץ לביטחון לאומי בנושא אבטחת סייבר בבית הלבן. במסגרת התפקיד, שבוטל ב-2018 על ידי הנשיא היוצא דונלד טראמפ, נויברגר תהיה אחראית על תיאום פעילות אבטחת הסייבר של הממשלה הפדראלית.[15] לאחר ההכרזה על המינוי, הודיעה ה-NSA על מינויו של מתאם אבטחת הסייבר של הבית הלבן לשעבר, רוב ג'ויס (Rob Joyce) לראשות מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA.[16] בנוסף, על פי אתר הבית הלבן, היועץ לשעבר לראש ה-NSA ופיקוד הסייבר, מייקל סולמאייר (Michael Sulmeyer) יתמנה לסגן השני ליועץ לביטחון לאומי בנושא אבטחת סייבר.[17]

ב-22 בינואר, דווח כי בכוונת ביידן למנות את ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), לתפקיד ראשת משרד הסייבר הלאומי במשרד הנשיא,[18] משרד שהקמתו נקבעה במסגרת ה-NDAA לשנת 2021. איסטרלי כיהנה בעבר בתפקיד סגנית ראש ה-NSA למאבק בטרור ויועצת מיוחדת לנשיא לשעבר אובמה, במועצה לביטחון לאומי. כמו כן, בכוונת ביידן להכריז על מינויו של עוזר מזכיר המחלקה לביטחון המולדת למדיניות סייבר לשעבר, רוברט סילברס (Robert Silvers) לראשות CISA. בנוסף, צפוי הנשיא להכריז על מינויו של היועץ הבכיר ב-CISA לשעבר וראש המחלקה למדיניות, אסטרטגיה ורגולציית סייבר ב-Goldman Sachs, אריק גולדשטיין (Eric Goldstein), לראשות חטיבת אבטחת הסייבר של CISA.[19]

6 בינואר – הנשיא טראמפ פרסם צו נשיאותי האוסר על קיום מסחר עם מפתחות אפליקציות סיניות – נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי האוסר על קיום מסחר עם שמונה חברות סיניות המפתחות אפליקציות וקורא למזכיר מחלקת המסחר לבחון דרכים להגביל את תפוצתן בארה"ב. הצו כולל אפליקציות לתשלום למקוון כגון Alipay, WeChat Pay, QQ Wallet ואפליקציות מסרים כגון Tencent QQ. הצו ייכנס לתוקף כ-45 יום מרגע פרסומו, לאחר השבעתו של הנשיא הנכנס ביידן.[20] ב-14 בינואר הוסיף ממשל טראמפ תשע חברות סיניות נוספות לרשימת החברות הקשורות לצבא סין, דבר שאוסר על משקיעים אמריקניים מלהשקיע בהן. בין החברות שנוספו לרשימה נמנות יצרנית המטוסים Comac ויצרנית המכשירים הסלולריים Xiaomi.[21]

8 בינואר – מחלקת המדינה הכריזה על הקמת סוכנות חדשה לאבטחת סייבר וטכנולוגיות חדשות– מזכיר המדינה מייק פומפאו הכריז על הקמת סוכנות חדשה לאבטחת סייבר וטכנולוגיות חדשות (CSET)[22] במחלקת המדינה. לפי הודעת המחלקה, הסוכנות תהיה אחראית להוביל את מאמציה הדיפלומטיים של ממשלת ארה"ב בנושאי מדיניות הקשורים לאבטחת סייבר וטכנולוגיות חדשות, ובמטרה לקדם יעדים של מדיניות החוץ והביטחון הלאומי של ארה"ב, כגון אבטחת מרחב הסייבר ותשתיות חיוניות, הפחתת הסיכוי לעימותים במרחב הסייבר והתמודדות מול יריבים במרחב.[23]

ב-28 בינואר פרסם משרד המבקר הממשלתי (GAO) דו"ח לפיו מחלקת המדינה לא סיפקה ראיות המצדיקות את הקמת הסוכנות החדשה ולא השתמשה במידע על מנת לנסח את התכנית להקמתה, דבר שעלול להוביל לכך שהסוכנות החדשה לא תצליח לתת מענה לצרכים שלשמם היא הוקמה. בנוסף, טענו מחברי הדו"ח כי לא ברור כיצד תתאם מחלקת המדינה את פעילותה בתחומים חופפים הנמצאים תחת אחריות המשרד החדש והמשרד לעסקים ולעניינים כלכליים[24] כגון אבטחת הסייבר של הכלכלה הדיגיטלית.[25]

12 בינואר – מִנְהֶלת אבטחת הסייבר של ה-NSA פרסמה סקירה של פעילותה ב-2020 הכוללת הגנה על הבחירות לנשיאות ותגובה למשבר הקורונה – על פי סקירת הפעילות השנתית של מִנְהֶלת אבטחת הסייבר של ה-NSA לשנת 2020, המִנְהֶלת פעלה לספק ולשתף מודיעין איומי סייבר והנחיות להגנה על רשתות של ארגונים הפועלים לפתח ולאשר טיפולים וחיסונים לנגיף הקורונה וכן פעלה לסייע בהגנה על סוכנויות פדראליות שעברו לעבודה מרחוק על רקע המשבר. כחלק מכך, סקרה ואישרה המִנְהֶלת 16 פתרונות מסחריים לעבודה מרחוק עם מידע מסווג עבור מחלקת ההגנה. כמו כן, שיתפה המִנְהֶלת פעולה עם CISA, עם ה-FBI ועם פיקוד הסייבר במטרה לשתף מודיעין איומי סייבר להגן על הבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 2020. לבסוף, השיקה המִנְהֶלת מעל ל-30 מוצרי אבטחת סייבר, פעלה לחזק שותפיות ציבוריות-פרטיות ולגייס כוח אדם בעל רקע מגוון המיומן באבטחת סייבר.[26]

קישור לסקירה המלאה: https://bit.ly/3qAkIY8

13 בינואר – בכירה ב-FBI דנה בפרטי האסטרטגייה למעקב ולזיהוי האקרים זרים – לדברי סגנית עוזר ראש חטיבת הסייבר של ה-FBI, טוניה אוגורץ (Tonya Ugoretz), ה-FBI פעל להגדיל את סמכויותיו של ראש כוח המשימה המשותף לחקירות סייבר לאומיות (NCIJTF),[27] ולאפשר לכוח המשימה להטיל סנקציות או להוציא לפועל מבצעי סייבר התקפיים כנגד האקרים זרים. לדבריה, ה-FBI הקים מרכזי משימה ייעודיים שמטרתם לרכז משאבים לטובת מעקב אחר האקרים הפועלים בחסות מדינות ואחר עברייני סייבר העומדים מאחורי מתקפות כופרה. לדבריה, מטרת האסטרטגיה היא לייחס מתקפות לתוקפים, לשבש את פעילותם, ולגבות מחיר מהאקרים זרים.[28]

14 בינואר – CISA הזהירה כי האקרים עלולים לנצל פערים בהיגיינת סייבר של סביבות ענן – CISA פרסמה מסמך המזהיר כי האקרים עלולים לנצל התנהגות לקויה מצד עובדי ארגונים ופערים בהיגיינת הסייבר של סביבות ענן במטרה לעקוף את מנגנוני אבטחת הסייבר שלהן. על פי המסמך, האקרים עלולים להוציא לפועל מתקפות דיוג, מתקפות Brute Force ומתקפות Pass the Cookie,[29] במטרה לפרוץ לסביבות ענן מאובטחות. כמו כן, כולל המסמך פרטים טכניים והסברים כיצד לזהות ולהגיב לתקיפות סייבר על סביבות ענן. CISA המליצה לארגונים להנהיג מדיניות גישה החוסמת שימוש בפרוטוקולי אימות משתמשים ישנים; לאכוף אימות רב-שלבי; לאכוף מדיניות וכללי התנהגות עבור פעילות רשת תקינה בסביבות ענן, ועוד.[30]

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/2XThylX

14 בינואר – בכוונת הנשיא הנכנס ביידן להשקיע יותר מעשרה מיליארד דולר באבטחת הסייבר הלאומית במסגרת סיוע להתמודדות עם משבר הקורונה – נשיא ארה"ב הנכנס, ג'ו ביידן, הכריז על חבילת סיוע בסך 1.9 טריליון דולר להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה, מתוכה כ-10.2 מיליארד דולר עבור שיפור אבטחת הסייבר הלאומית. על פי התכנית, כתשעה מיליארד דולר יוקצו עבור CISA והרשות לשירותים כלליים (GSA)[31] לטובת פיתוח ומתן שירותי אבטחת סייבר משותפים חדשים. כ-690 מיליון דולר יועברו ל-CISA במטרה לשפר את אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות ולטובת תכניות פיילוט למתן שירותי אבטחה ומחשוב ענן. בנוסף, כ-200 מיליון דולר יוקצו עבור העסקה מהירה של מאות מומחי סייבר עבור משרד מנהל אבטחת המידע (CISO) הפדראלי והשירות הדיגיטלי האמריקני.[32] לבסוף, כ-300 מיליון דולר יוקצו לטובת שיפור שירותי ה-IT שמציעה ה-GSA לגופי ממשלה.[33]

16 בינואר – ה-FBI והמחלקה לביטחון המולדת הזהירו כי יריבותיה של ארה"ב מפיצות מידע כוזב ונרטיבים בנושא ההסתערות על בניין הקונגרס – ה-FBI והמחלקה לביטחון המולדת הזהירו כי רוסיה, סין ואיראן נעזרות בשירותי התקשורת הממשלתיים שלהן במטרה להפיץ מידע כוזב ולשסות את החברה האמריקנית בעקבות הסתערות תומכי הנשיא טראמפ על בניין הקונגרס. על פי התזכיר, גופי תקשורת רוסיים פעלו להפיץ מידע, לפיו הפעילים שפרצו לבניין הקונגרס שייכים לארגון השמאל Antifa, בעוד גופי התקשורת של סין הפיצו נרטיבים, לפיהם הדמוקרטיה האמריקנית נמצאת בתהליך קריסה. גופי התקשורת באיראן קראו להדחתו המיידית של הנשיא טראמפ מהבית הלבן. על פי התזכיר, קיימת סכנה שהפצת נרטיבים ומידע כוזב מטעם יריבותיה של ארה"ב תעודד גורמים אמריקנים קיצוניים לאלימות.[34]

20 בינואר – הנשיא היוצא טראמפ חתם על צו נשיאותי שמטרתו למנוע מכירת שירותי ענן לגורמים זרים שעלולים להשתמש בהם למטרות זדוניות – הצו מנחה את מחלקת המסחר לנסח חוק שיאסור קיום מסחר ומכירת מוצרים ושירותי ענן של חברות אמריקניות לגורמים זרים המשתמשים בהם למטרות זדוניות. כמו כן, קורא הצו למחלקה לנסח חוקים המנחים ספקי מחשוב ענן לאסוף רשומות מידע על לקוחות זרים במטרה לוודא את זהותם. מזכירי מחלקת המסחר, המדינה, האוצר, ההגנה והמחלקה לביטחון המולדת ינסחו רשימת גורמים זרים שעלולים להשתמש בשירותי מחשוב אמריקניים למטרות זדוניות או להעביר את הגישה אליהם לגורמים בלתי מורשים.[35]

21 בינואר – CISA הכריזה על קמפיין להעלאת מודעוּת הציבור למתקפות כופרה ולהתמודדות עמן– לדברי ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס (Brandon Wales), הקמפיין כולל שיתוף פעולה עם גורמים במגזר הפרטי ועם סוכנויות פדראליות נוספות במטרה להגביר את מידת ההבנה ושיתוף המידע בנושא איומי כופרה ודרכי התמודדות עמם. כמו כן, CISA תפעל להעלות את מודעוּת הציבור למשאבים קיימים ולמידע וכן להכשרות, הדרכה והזהרות שפרסמה CISA בנושא. לדבריו, הקמפיין יתמקד במוסדות חינוך ובבתי ספר יסודיים שחוו מספר רב של מתקפות כופרה עם המעבר ללמידה מרחוק.[36]

צבא וביטחון

7 בינואר – בכיר בחיל האוויר האמריקני מסר פרטים על מאמצי חיל האוויר לחקור ולפתח יישומים מבוססי מחשוב קוונטי – לדברי סגן ראש מִנְהֶלת המידע במעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקני,[37] מייקל היידוק (Michael Hayduk), המעבדה חוקרת את המדעים הקוונטיים ובוחנת את היישום שלהם בתחומי התזמון, החישה, התקשורת, הרשתות והמחשוב וכן עוסקת בפיתוח והכשרת כוח אדם בעל ידע במדעים הקוונטיים ופיתוח שרשראות אספקה. לדבריו, בעקבות אישור חוק יוזמת הקוונטום (Quantum Initiative Act) ב-2018, עברה המעבדה מהתמקדות בפרויקטים של חיל האוויר, לשיתוף פעולה עם המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), עם הקרן הלאומית למדע (NSF)[38] ועם מחלקת האנרגיה והמחלקה לביטחון המולדת, במסגרת פרויקטים לאומיים. במקביל, הצטרפה המעבדה ליוזמת ה-Q Network של IBM,[39] במטרה לקבל גישה לפלטפורמות המחשוב של IBM, לייצר ולנסות תוכנות ואלגוריתמים עבור חיל האוויר ומחלקת ההגנה. לבסוף, בכוונת המעבדה לפנות למשרד למחקר ימי[40] במטרה להשתתף בתרגיל הימי הנרחב RIMPAC,[41] המתקיים כל שנתיים באזור האוקיאנוס השקט, זאת במטרה לקיים ניסויים בטכנולוגיות מידע קוונטי עם בעלות ברית ה-Five Eyes. במסגרת התרגיל מתכננת המעבדה לקיים ניסויים במדי קרינה, חיישני אינרציה, חיישני כבידה ועוד.[42]

14 בינואר – בכוונת הפנטגון לשפר את תהליכי ההערכה והבחינה של יכולות סייבר התקפיות – על פי הדו"ח השנתי של משרד ראש מחלקת הניסוי וההערכה התפעוליים של הפנטגון (DOT&E)[43] לשנת 2020, אחד מיעדי המשרד הוא לשפר את יכולת הניסוי וההערכה של יכולות סייבר התקפיות במטרה להבין את מידת יעילותם והתאמתם למשימה בטרם הפעלתם. על פי הדו"ח, קיימים אתגרים המקשים על הערכת מידת היעילות של אמצעי סייבר התקפיים, זאת משום שלא מן הנמנע כי היריב יפעל לתקן את החולשות עליהן הן מתבססות.

במטרה לתת מענה לאתגרים, יפעל ה-DOT&E לתת לבודקי יכולות הסייבר ההתקפיות גישה למומחי סייבר בעלי ניסיון רב ולמידע מודיעיני על המטרות ועל יכולות אבטחת הסייבר שלהן. כמו כן יפעל המשרד לשפר את יכולותיהם של צוותים לדימוי יריב ולהקים פלטפורמות לניסוי יכולות סייבר המבוססות על רשתות אלחוטיות או תדרי רדיו (over the air transmissions).[44]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3bPTh8u

20 בינואר – מזכיר ההגנה וראשת המודיעין הלאומי הנכנסים דנו בתכניותיהם בנושא מדיניות הסייבר של גופי הביטחון – במסגרת אישור מינויהם בסנאט, דנו מזכיר מחלקת ההגנה הנכנס, לויד אוסטין (Lloyd Austin) וראשת ה-DNI הנכנסת, אבריל היינס, בתכניותיהם העתידיות בנושא מדיניות אבטחת הסייבר של מחלקת ההגנה וקהילת המודיעין. לדברי אוסטין, על מחלקת ההגנה לפעול באופן פרו-אקטיבי יותר במטרה לשבש פעילות סייבר זדונית. כמו כן, הודיע אוסטין כי ינחה את מחלקת ההגנה לקיים הערכה ולסקור כלים ותהליכים המשמשים את המחלקה לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר על רשתותיה, כגון מערכת ה-Cyber Risk Management Tool המסייעת לאתר חולשות אבטחה במערכות נשק ותשתיות חיוניות. לבסוף הודיע אוסטין כי יפעל להגביר את המודעוּת ומידת ההבנה של אנשי מחלקת ההגנה בתחומים כגון בינה מלאכותית ולמידת מכונה.[45]

היינס הודיעה כי תפעל לאסוף מידע מודיעיני בנושא חולשות ואיומי סייבר על שרשראות אספקה ולנסח תהליכים למענה להם, בעקבות קמפיין ריגול הסייבר שהתמקד בחברת SolarWinds. כמו כן, קהילת המודיעין תבחן את מידת סמכותה להגן על רשתות ותשתיות דיגיטליות של הממשלה הפדראלית ואת מנגנוני שיתוף המידע עם המגזר הפרטי. לבסוף, הודיעה היינס כי קהילת המודיעין תתמקד בשיפור יכולת ייחוס התקיפה כחלק מהניסיון להרתיע תוקפים.[46]

22 בינואר – מחלקת ההגנה הכריזה על המרכז לפשעי סייבר כעל סוכנות עצמאית – מזכיר חיל האוויר האמריקני הכריז על קידום מעמדו של המרכז לפשעי סייבר של מחלקת ההגנה (DC3)[47] לסוכנות עצמאית (Field Operating Agency) ועל העברתה מאחריות המפקדה לחקירות מיוחדות,[48] למשרד המבקר הכללי במשרד מזכיר חיל האוויר. משמעות ההכרזה היא קידום במעמד והגברת סמכויותיו של ה-DC3 לפעול במסגרת משימות נרחבות של חיל האוויר. ה-DC3 אחראי לחקירות סייבר, לפיתוח כלים אנליטיים לחקירות, להכשרת חוקרי תקריות סייבר ולשיתוף חולשות אבטחה עם גופי מחלקת ההגנה, עם חברות הקבלן שלה ועם בעלות ברית.[49]

22 בינואר – תזכיר פנימי: סוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה רכשה מאגרי מידע הכוללים נתוני איכון סלולריים ללא צווי בית משפט – על פי תזכיר פנימי שנשלח מסוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה (DIA)[50] לסנאטור הדמוקרטי רון ווידן (Ron Wyden), ה-DIA רכשה גישה למאגרי מידע הכוללים נתוני איכון ומיקום סלולריים של אזרחים אמריקנים וזרים ללא צו מבית משפט ובניגוד לחוק. על פי התזכיר, חוות הדעת המשפטית של ה-DIA היא שהחוק אינו תקף על מידע שנאסף לצרכי מודיעין. מטעם ווידן נמסר כי בכוונתו לקדם חקיקה שתאסור על גופי ממשלה מלרכוש גישה למידע אישי הנמכר למטרות מסחריות מצד גורמים פרטיים.[51]

27 בינואר – בכירים במחלקת ההגנה: בכוונת המחלקה להציב מערכות למידת מכונה בחלל – ל דברי ראש הסוכנות לפיתוח בחלל של מחלקת ההגנה,[52] דרק טורניר (Derek Tournear) בכוונת המחלקה להציב בחלל רשת תקשורת מבוססת לייזר, הכוללת מספר רב מחשבים קטנים במסלול הקפה נמוך (LEO) במטרה להגביר את יכולות העיבוד והמחשוב בחלל, זאת עקב מגבלות המונעות את קירור יחידות העיבוד. לדבריו, מטרת הפרויקט היא לאפשר שימוש בלמידת מכונה בחלל במטרה לשפר את יכולות זיהוי המטרות מהחלל. לדברי הארכיטקט הראשי במרכז למערכות טילים וחלל (SMC)[53] בחיל החלל האמריקני, קולונל ראסל טיהאן (Russell Teehan), הצבת מערכות למידת מכונה בחלל תסייע להגברת המודעוּת המצבית בחלל, לאיסוף נתונים על לוויינים של מדינות יריבות ולקבלת החלטות.[54]

רוסיה

22 בינואר – שירות הביטחון הפדראלי: ממשל ביידן עשוי להורות על תקיפות סייבר כנגד רוסיה – שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) פרסם אזהרה לפיה ייתכן וממשל ביידן יורה על ביצוע תקיפות סייבר כנגד גופי ממשלה ועסקים ברוסיה בתגובה לפריצה לחברת SolarWinds. האזהרה כללה ציטוטים מצד בכירי ממשל אמריקניים וכן רשימת שיטות עבודה מומלצות לטובת אבטחת הסייבר של ארגונים.[55]

אירופה

האיחוד האירופי

22 בינואר – הפרלמנט האירופי הצביע בעד אימוץ מסמך קווים מנחים בנושא פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית – הפרלמנט האירופי הצביע בעד אימוץ מסמך קווים מנחים ועקרונות אתיים לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית לצרכים צבאיים ואזרחיים. המסמך קורא לאסור על פיתוח, ייצור ושימוש במערכות נשק קטלניות אוטונומיות וכן קורא לפתח טכנולוגיות שניתן לכבות או לתקן את פעילותן במקרים בהם הטכנולוגיה אינה פועלת כמצופה. כמו כן, קורא המסמך לבצע הערכת סיכונים עבור טכנולוגיות בינה מלאכותית לשימוש בענפים אזרחיים ציבוריים, כגון ענף הבריאות והמשפט. לבסוף, קורא המסמך לאיחוד האירופי לנסח מסגרת חוקית בנושא עקרונות אתיים והגדרות בנושא טכנולוגיות בינה מלאכותית.[56]

בריטניה

7 בינואר – מועצה מקומית בלונדון חוותה תקיפת סייבר ופרטי תושביה דלפו – מועצת האקני (Hackney Council) שבצפון לונדון, הודיעה כי האקרים הדליפו לרשת האפלה מסמכים הכוללים מידע רגיש ואישי השייך לתושבי ולעובדי המועצה בה גרים כ-280 אלף תושבים. המידע ככל הנראה נגנב במהלך מתקפת כופרה רחבת היקף שחוותה המועצה באוקטובר 2020. לדברי ראש המועצה, פיליפ גלאנביל (Philip Glanville), מרבית התושבים והעסקים במועצה לא הושפעו מהמתקפה, וכי המידע של מרבית התושבים ככל הנראה לא נגנב.[57]

אסיה

סין

26 בינואר – מחוקקים קראו לקבוצת ה-G7 לנסח תכנית להתמודדות עם כוח השוק של סין בענפי טכנולוגיות חדשות – יותר מ-70 מחוקקים מארה"ב, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה והפרלמנט האירופי שלחו מכתב לקבוצת ה-G7 שבו קראו למנהיגי המדינות החברות בקבוצה לנסח תכנית פעולה להתמודדות עם כוח השוק והדומיננטיות של סין בתחומי המחשוב הקוונטי, הבינה המלאכותית וטכנולוגיית רשתות ה-5G. המחוקקים קראו למנהיגים לפעול במטרה למנוע תלות טכנולוגית בסין, וכן קראו להם לתת מענה לניסיונה של סין לעוות את השוק הבין-לאומי ולהפרות של זכויות אדם מצדה.[58]

הודו

26 בינואר – הודו הודיעה כי תאסור על שימוש ב-59 אפליקציות סיניות – ממשלת הודו הודיעה כי תחרים סופית 59 אפליקציות סיניות הכוללות גם את אפליקציית TikTok, אפליקציית המסרים WeChat, ועוד. על פי ההודעה, ההחלטה על החרם התקבלה לאחר שמפתחות האפליקציות לא סיפקו תשובות מספקות בנושא תהליכי האבטחה, איסוף ועיבוד המידע והשמירה על הפרטיות שלהן.[59]

סינגפור

5 בינואר – ממשלת סינגפור הודיעה כי תספק מידע שנאסף למטרות איתור נדבקים בקורונה לצורך חקירת פשעים – על פי הצהרת השר לענייני פנים של סינגפור, דזמונד טאן (Desmond Tan), מידע אישי של אזרחים שנאסף במסגרת תכנית ה-TraceTogether למטרות מעקב ואיתור חולי קורונה יועבר לידי גופי האכיפה וישמש את משטרת סינגפור לצורך חקירת פשעים. המידע שנאסף במסגרת התכנית כולל מיקום משתמשים ונתונים על אנשים עימם היו בקשר. ההודעה סותרת הבטחה קודמת של הממשלה, לפיה המידע שנאסף במסגרת התכנית לא ישמש למטרות אחרות, והובילה לביקורת ציבורית ולהתנגדות של חלקים בציבור להמשך השימוש באפליקציית המעקב ושיתוף הפעולה עם התכנית.[60]

צפון קוריאה

27 בינואר – גוגל הזהירה כי האקרים צפון קוריאנים החלו להתמקד בחוקרי אבטחת סייבר – על פי דו"ח חדש מטעם צוות ניתוח האיומים של גוגל (TAG),[61] האקרים צפון קוריאנים החלו להתמקד בחוקרי אבטחת סייבר, ככל הנראה במטרה לגנוב מידע רגיש בנושא חולשות אבטחה. על פי הדו"ח, ההאקרים התחזו לחוקרי אבטחת סייבר באמצעות חשבונות טוויטר ו-LinkedIn מזויפים במטרה לפתות חוקרים בתחום לשתף פעולה במסגרת מחקרים בנושא חולשות אבטחה ושלחו להם קישורים לאתרים זדוניים. על פי הדו"ח, ההאקרים התעניינו בחולשות בדפדפן Google Chrome ובמערכות הפעלה Windows 10.[62]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

10 בינואר – גורמי ביטחון הורו לרשות המיסים להפחית את השירותים הניתנים לאזרחים החיים מחוץ לישראל מחשש לאיומי סייבר – גורמים ממערך הסייבר הלאומי וממערכת הביטחון הורו לרשות המיסים להפחית את השירותים הניתנים לאזרחים ישראלים החיים במדינות זרות ולהסיר את האפשרות להתחבר למערכות הרשות מחוץ לישראל מחשש לאיומי סייבר. מטעם רשות המיסים נמסר כי הרשות לא הסירה לחלוטין את הגישה למערכותיה ממדינות זרות אולם היא בוחנת כל ניסיון גישה לגופו.[63]

11 בינואר – חברת ההזנק הישראלית לאבטחת הסייבר של ענף הימאות Cydome גייסה כ-2.2 מיליון דולר – חברת ההזנק הישראלית Cydome, המפתחת פתרונות לאבטחת הסייבר של כלי שייט גייסה כ-2.2 מיליון דולר מקרן ההון סיכון VentureIsrael וממשקיעים פרטיים. חברת Cydome פיתחה פלטפורמה המזהה, סורקת ומבצעת הערכת סיכוני סייבר עבור מערכות IT ו-OT וכן מכשירי IoT הנמצאים בשימוש על גבי כלי שייט.[64]

איראן

26 בינואר – איראן ורוסיה חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר – שרי החוץ של איראן ורוסיה חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר, הכולל מאבק בפשיעת סייבר, סיוע טכני וטכנולוגי ושיתוף פעולה בזירה האזורית והבין-לאומית, הכולל תיאום וזיהוי איומים משותפים.[65] ארגון ההגנה האזרחית של איראן (CDO)[66] פרסם הודעה לפיה ההסכם יכלול סעיפים לשיתוף מודיעין, הגנת סייבר משותפת ושיתוף פעולה בהתמודדות עם איומים.[67]

אוסטרליה

29 בינואר – מומחים קראו לממשלה הפדראלית ולממשלות ברמת המדינה לאמץ תקני אבטחת סייבר עבור שורת תעשיות – כוח המשימה לתיאום תקני אבטחת הסייבר,[68] שהוקם בחסות ממשלת New South Wales, פרסם דו"ח המלצות הקורא לממשלה הפדראלית, לממשלות ברמת המדינה ולממשלות מקומיות באוסטרליה לנסח קווים מנחים שיסייעו לארגונים לבחור תקני אבטחת סייבר ליישום בהתאם לגודל הארגון ולסיכונים להם הוא חשוף וליישמם.

כמו כן, קראו מחברי הדו"ח לממשלות לבחון את הרלוונטיות של תקנים ולבחון האם יש לעדכן תהליכים ושיטות עבודה. לצד זאת כולל הדו"ח המלצות ספציפיות עבור ענפי שירותי הענן, הייצור הביטחוני, החינוך, האנרגיה, השירותים הפיננסיים, הבריאות וענף התקשורת ומכשירי IoT.[69]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3j3xuvK

פעילות חברות התקשורת הסיניות בזירה עולמית

16 בינואר – גופי תקשורת בברזיל: הממשלה תאפשר ל-Huawei להשתתף בפרויקט להתקנת רשתות ה-5G במדינה – על פי דיווח שהופיע בעיתון ה-Estado de S. Paulo, נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו (Jair Bolsonaro), חזר בו מהחלטתו לאסור על Huawei מלהשתתף בפרויקט להנחת תשתיות עבור רשתות ה-5G במדינה. על פי הדיווח, הסיבות לשינוי בהחלטה נובעות ממניעים כלכליים ומחילופי הממשל האמריקני. לדברי סגן נשיא ברזיל, המילטון מאוראו (Hamilton Mourao), הממשלה תאשר את השתתפותה של כל חברה שתביע כבוד לריבונותה של ברזיל.[70]

בין-לאומי

ביטחון סייבר

4 בינואר – חברת T-Mobile זיהתה פריצה למאגרי המידע של לקוחותיה – ענקית התקשורת T-Mobile (חברת בת של Deutsche Telekom), הודיעה כי זיהתה פריצה למאגרי נתונים שהכילו מידע אישי של לקוחותיה כגון מספרי טלפון, מספר קווי טלפון הרשומים עבור כל לקוח ומידע בנושא שיחות הטלפון שלהם. בהודעת החברה ללקוחותיה נכתב כי התוקפים לא השיגו גישה למידע מזהה כגון שמות, כתובות דוא"ל או מידע פיננסי. החברה לא סיפקה פרטים אודות זהות הפורצים והשיטה שבה השתמשו, אולם הוסיפה כי הפריצה אירעה ככל הנראה בתחילת דצמבר 2020 והשפיעה על כ-200 אלף לקוחות.[71]

להודעת החברה: https://t-mo.co/38jkG0d

28 בינואר – גופי אכיפה בארה"ב ובאירופה פעלו להשתלט על שרתים ששימשו את מפעילי נוזקת ה-Emotet – על פי הודעת מחלקת המשפטים האמריקנית, גופי אכיפה מארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, הולנד ובריטניה השתלטו על תשתיות ושרתים ששימשו את מפעילי נוזקת ה-Emotet שהדביקה יותר מ-1.6 מיליון מחשבים וגרמה לנזקים בעלות של מיליוני דולרים ברחבי העולם. Emotet היא נוזקה מסוג loader שאפשרה להדביק מחשבים שהודבקו בנוזקות נוספות כגון כופרות וסוסים טרויאנים וכן אפשרה למפעיליה להשתלט על מחשבים לצורך הקמת בוטנט.[72]

השפעה, הסתה והטיית דעת קהל

7 בינואר – פייסבוק וטוויטר חסמו את חשבונותיו של הנשיא טראמפ בעקבות פריצת תומכיו לבניין הקונגרס – לדברי מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, החברה חסמה את חשבונות הפייסבוק וה-Instagram של הנשיא טראמפ למשך שבועיים, זאת לאחר שתומכיו נענו לקריאותיו ופרצו לבניין הקונגרס ב-6 בינואר. כמו כן, הסירה החברה פוסטים שפרסם טראמפ בנושא טענותיו לזיוף הבחירות.[73] בנוסף, הודיעה טוויטר על חסימת חשבונו של טראמפ לצמיתות עקב חשש מהסתה לאלימות.[74] ב-12 בינואר הודיעה טוויטר כי הסירה מעל ל-70,000 חשבונות השייכים לפעילי ימין קיצוני שהפיצו תיאוריות קונספירציה, כגון תיאוריית ה-QAnon.[75] על פי הודעה מטעם מנהלת התפעול הראשית של פייסבוק, שריל סנדברג, החברה הסירה חשבונות של ארגוני ימין קיצוני וכן פוסטים ותכנים המעודדים לאלימות או מפיצים מידע כוזב בנושא זיוף הבחירות.[76]

29 בינואר – מנכ"ל Apple הזהיר מפני תפוצת מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה על ידי אלגוריתמים – לדברי מנכ"ל Apple, טים קוק (Tim Cook), המודל העסקי, לפיו אלגוריתמים מתאימים תכנים למשתמשים, עלול להוביל לתפוצת מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה ולהצטרפותם של משתמשים לקבוצות קיצוניות. לדבריו, ההתאמה האוטומטית של תכנים על פי מידע שנאסף על המשתמש ותחומי העניין שלו עלולה להוביל לפילוג, להסתה ולאלימות.[77]

29 בינואר – מחקר חדש חשף קמפיין השפעה שמטרתו להטות את דעת הקהל בבלגיה לטובת השתתפותה של Huawei בפרויקט הנחת תשתיות ה-5G במדינה – על פי מחקר חדש מטעם החברה למחקרי הרשת החברתית Graphika, החברה זיהתה רשת חשבונות טוויטר מזויפים המעורבים בקמפיין השפעה שמטרתו להטות את דעת הקהל בבלגיה ולשפר את תדמיתה של Huawei במדינה. על פי המחקר, החשבונות פעלו להדהד ביקורת על החלטתה של בלגיה לאסור על השתתפותן של חברות שעלולות להיות נתונות ללחץ מצד מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי בפרויקט הנחת תשתיות ה-5G במדינה. החשבונות כללו תמונות פרופיל שנוצרו באופן מלאכותי באמצעות רשתות GAN,[78] וכן הפיצו טקסטים ותכנים שככל הנראה נוצרו באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית.[79]

איומי סייבר על שרשראות אספקה

החודש חוו מספר רגולטורים פיננסיים בניו זילנד ובאוסטרליה תקיפות סייבר במסגרתן פרצו התוקפים לאפליקציית שיתוף הקבצים של חברת Accellion. ב-10 בינואר הודיע נגיד הבנק המרכזי של ניו-זילנד, אדריאן אור (Adrian Orr) כי הבנק חווה תקיפת סייבר במסגרתה קיבלו התוקפים גישה למידע אישי רגיש ולמידע מסחרי שאוחסן על גבי שירות שיתוף הקבצים של Accellion.[80] ב-22 בינואר, הודיע הבנק המרכזי כי הפסיק את איסוף הנתונים מגופים שהשתמשו באפליקציה של Accellion ועל כן נאלץ לדחות את פרסום הנתונים הסטטיסטיים של ענף הפיננסיים.[81]

ב-26 בינואר הודיעה הנציבות לניירות ערך של אוסטרליה (ASIC)[82] כי האקרים שפרצו לאפליקציית Accellion הצליחו לקבל גישה לשרת החברה ולגשת למידע בנושא בקשות לרישיונות מתן אשראי.[83]

כמו כן, ב-31 בינואר הודיעה חברת הקבלן הבריטית Serco המספקת שירותים ציבוריים חיוניים, כי חוותה מתקפת כופרה שהובילה לגניבת מידע רגיש. Serco אחראית להקמת מתחמי בדיקות קורונה בבריטניה. על פי הודעת הכופר, התוקפים קיבלו גישה למסמכים רגישים השייכים לצבא בלגיה ולברית נאט"ו, הנמנים בין לקוחות החברה.[84] ב-4 בפברואר הודיעו צבא בלגיה וסוכנות החלל של אירופה (ESA)[85] כי לא אותרה דליפה של מידע רגיש השייך להם.[86]

טרור סייבר

28 בינואר – קבוצת האקרים המקושרת לחיזבאללה פרצה לחברות תקשורת ולספקיות שירותי אינטרנט – על פי דו"ח של חברת ClearSky, קבוצת ההאקרים הלבנונית Lebanese Cedar המקושרת לחיזבאללה, עומדת מאחורי קמפיין תקיפות סייבר במסגרתו פרצה לחברות תקשורת ולספקיות שירותי אינטרנט (ISP) בארה"ב, בבריטניה, בישראל, במצרים, בערב הסעודית, בלבנון, בירדן, ברשות הפלסטינית ובאיחוד האמירויות.

על פי הדו"ח, החברה זיהתה יותר מ-250 שרתים שנפרצו במסגרת הקמפיין וכן ייתכן ומטרת הקמפיין הייתה איסוף מודיעין וגניבת מידע רגיש.[87]

קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/2Yp4QLS

איומי סייבר על ענף התעופה

9 בינואר – חברת-בת של יצרנית המטוסים הצרפתית Dassault חוותה מתקפת כופרה – חברת Dassault Falcon Jet, הממוקמת בארה"ב ומייצרת מטוסים פרטיים (חברת הבת של יצרנית המטוסים הצרפתית Dassault), הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה שאירעה בדצמבר 2020, במהלכה דלף מידע אישי של עובדיה, כגון שמות, כתובות דוא"ל, מספרי ביטוח לאומי, מספרי תעודות זהות, רישיונות נהיגה ומידע פיננסי. על פי דיווחי תקשורת, דליפת המידע אירעה במסגרת הדבקה של מחשבי החברה בכופרת ה-Ragnar Locker, דבר שחייב השבתה והקמה מחדש של מערכותיה. החברה פנתה לגורמי אבטחת סייבר ול-FBI לסיוע במאמצי החקירה.[88]

20 בינואר – חברת-בת של בואינג פיתחה פתרון בינה מלאכותית להגנה על רחפנים ועל גורמי שליטה קרקעיים מפני תקיפות סייבר – חברת Skygrid שהיא חברת בת של בואינג ושל חברת פתרונות הבינה המלאכותית SparkCognition, פיתחה מערכת המבוססת על בינה מלאכותית לניהול המרחב האווירי (Airspace management system) המגנה על רחפנים, על המטען הייעודי שלהם (מטע"ד) ועל גורמי שליטה קרקעיים מפני איומי סייבר. המערכת כוללת את רכיב ה-DeepArmor שפותח על ידי SparkCognition, הניתן להרכבה כחלק מחומרת הרחפן ומאפשר הגנה עליו גם בתנאים בהם החיבוריות לרשת חלשה.[89]

איומי סייבר על ענף הימאות

5 בינואר – המועצה האמריקנית לביטחון לאומי פרסמה עדכון בנושא אבטחת סייבר לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של ענף הימאות – המועצה לביטחון לאומי פרסמה את התכנית הלאומית לאבטחת הסייבר של ענף הימאות, כחלק מעדכון אסטרטגיית הביטחון הלאומית של ענף הימאות.[90]

התכנית מחולקת לשלושה תחומי פעולה:

  1. תקנים ומידול סיכונים:
  1. שיתוף מידע ומודיעין איומי סייבר:
  1. הכשרת כוח אדם מיומן בתחום אבטחת סייבר של מערכות בענף הימאות:

קישור לתכנית הלאומית לאבטחת הסייבר של ענף הימאות: https://bit.ly/3oxP1hh

איומי סייבר על ענף הבריאות

22 בינואר – האיחוד האירופי פרסם המלצות להתמודדות עם תקיפות סייבר עבור בתי חולים – הוועדה האירופית להגנה על מידע (EDPB),[94] פרסמה טיוטת המלצות וקווים מנחים עבור ספקי שירותי בריאות ובתי חולים להתמודדות עם פריצות למאגרי נתונים ותקריות סייבר. על פי ההמלצות, על ארגונים שחוו תקיפות סייבר, כגון מתקפות כופרה, לתעד את תהליך התגובה לאירוע ולדווח עליו לרשויות גם אם לא דלף מידע רגיש. כמו כן, קורא המסמך למנהלי הארגונים לדווח למטופלים על כל תקרית סייבר שעלולה להוביל לעיכובים בטיפול, זאת בניגוד למצב הקיים, בו ארגונים נדרשו לעדכן את מטופליהם במקרים של דליפת מידע אישי. בנוסף, כולל המסמך תרחישים שונים של תקיפות סייבר, צעדי תגובה מומלצים, והמלצות לביצוע הערכות סיכונים.[95]

קישור למסמך: https://bit.ly/3r0sYRn

  1. https://bit.ly/39rQvU4 ↑

  2. National Counterintelligence and Security Center ↑

  3. Department of Health and Human Services ↑

  4. https://bit.ly/3pn7zkT ↑

  5. https://bit.ly/39IMESN ↑

  6. https://tcrn.ch/35TJ9aZ ↑

  7. https://bit.ly/2MaYBc7 ↑

  8. https://bloom.bg/39EFMa7 ; https://bit.ly/36zTdWP ↑

  9. https://bit.ly/3scBwpD ↑

  10. https://bit.ly/3oAeOFM ↑

  11. https://bit.ly/3oZGFiR ↑

  12. https://bit.ly/3oiWM9T ↑

  13. https://bit.ly/3coMJhb ; https://bloom.bg/3t5HxVH ↑

  14. https://bit.ly/3qNBcw2 ↑

  15. https://politi.co/3qcUNFJ ↑

  16. https://bit.ly/3iseE0P ↑

  17. https://bit.ly/2MwNycT ↑

  18. Office of the National Cyber Director; המשרד החדש יהיה אחראי לניסוח אסטרטגיית הסייבר של הבית הלבן ויהיה אחראי לתיאום אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות. ↑

  19. https://politi.co/2Mqz7qT ; https://bit.ly/2Yl5rhw ↑

  20. https://bit.ly/2MGvXPR ↑

  21. https://reut.rs/39KQ1bB ↑

  22. Bureau of Cyberspace Security and Emerging Technologies ↑

  23. https://zd.net/3nQ5SLm ↑

  24. Bureau of Economic and Business Affairs ↑

  25. https://bit.ly/2NR6Fzh קישור לדו"ח ה-GAO: https://bit.ly/3j3tL1e קישור להודעת מחלקת המדינה: https://bit.ly/2XI45xj ↑

  26. https://bit.ly/3izzL1q ↑

  27. National Cyber Investigative Joint Task Force; ה-NCIJTF כולל נציגים מה-FBI, מה-NSA ומה-CIA. ↑

  28. https://bit.ly/3irQMKV ↑

  29. טכניקה בה התוקף משיג גישה ל-cookies שנשמרו על ידי הדפדפן על מנת לעקוף תהליכי אימות רב-שלבי. ↑

  30. https://bit.ly/35W73mg ↑

  31. General Services Administration ↑

  32. U.S. Digital Service; השירות כפוף למשרד הנשיא ומספק סיוע וייעוץ לגופי ממשלה בנושאי טכנולוגיות מידע ↑

  33. https://bit.ly/2M2xnE6 ; https://bit.ly/3sB7lst ↑

  34. https://bit.ly/3t8Zx1t ↑

  35. https://reut.rs/3qNyk2e ; https://bit.ly/2Yp2sVf ↑

  36. https://bit.ly/2NJfjjn ↑

  37. Deputy Director at Air Force Research Lab Information Directorate ↑

  38. National Science Foundation ↑

  39. יוזמת ה-Q Network כוללת חברות טכנולוגיה מרשימת ה-Fortune 500, מוסדות אקדמיה, מעבדות מחקר לאומיות וחברות הזנק הפועלות בשיתוף פעולה במטרה לקדם את תחום המחשוב הקוונטי. ↑

  40. Office of Naval Research ↑

  41. Rim of the Pacific ↑

  42. https://bit.ly/3sbcrv7 ↑

  43. Director of Operational Test and Evaluation ↑

  44. https://bit.ly/3915YLP ↑

  45. https://bit.ly/3qPsOfo ↑

  46. https://bit.ly/2NFf20K ↑

  47. DoD Cyber Crime Center ↑

  48. Special Investigations Headquarters ↑

  49. https://bit.ly/3iScckg ↑

  50. Defense Intelligence Agency ↑

  51. https://bit.ly/2NJvFbL ↑

  52. Space Development Agency ↑

  53. Space and Missile Systems Center ↑

  54. https://bit.ly/2YIgj9E ↑

  55. https://zd.net/2MC0SNr ↑

  56. https://bit.ly/3pxbXhg ; https://bit.ly/39vp3Gb ↑

  57. https://zd.net/35vReT7 ; https://bbc.in/3scjbsI ↑

  58. https://bit.ly/3ttwnu2 ↑

  59. https://bit.ly/3rdcbKP ↑

  60. https://bbc.in/3nK9oH5 ↑

  61. Threat Analysis Group ↑

  62. https://bit.ly/3cqeGp1 ; https://bit.ly/3pCkgbu ↑

  63. https://bit.ly/3sDxAyn ↑

  64. https://bit.ly/3oYt37B ↑

  65. https://bit.ly/3ajNC8j ; https://bit.ly/2L1TjiB ↑

  66. Civil Defense Organization ↑

  67. https://bit.ly/3r3cWWL ↑

  68. The NSW cyber security standards harmonization taskforce; הקבוצה מורכבת מנציגי תעשייה מענפי הפיננסים, האנרגיה והייצור הביטחוני. ↑

  69. https://bit.ly/3cvSKsN ↑

  70. https://reut.rs/2MylUMY ↑

  71. https://bit.ly/3hPfvsk ↑

  72. https://bit.ly/39xhfUw ↑

  73. https://bit.ly/2LzwRx7 ↑

  74. https://bit.ly/3i5DpzU ↑

  75. על פי התיאוריה, הנשיא טראמפ וסוכן פנימי המכונה Q נאבקים ברשת פדופילים עולמית, בראשה עומדים גורמים מהמפלגה הדמוקרטית והמיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס. ↑

  76. https://bit.ly/2M99hIb ↑

  77. https://zd.net/2Yu1Zl0 ↑

  78. Generative Adversarial Networks ↑

  79. https://bit.ly/3j7vKRY ↑

  80. https://yhoo.it/2LAohOG ↑

  81. https://yhoo.it/3onWJd9 ↑

  82. Australian Securities and Investments Commission ↑

  83. https://bit.ly/2YDljwe ↑

  84. https://bit.ly/3oW6bol ↑

  85. European Space Agency ↑

  86. https://bit.ly/2N2TACq ↑

  87. https://zd.net/39tml3S ↑

  88. https://bit.ly/35pp3VR ↑

  89. https://bit.ly/2YpwF6B ↑

  90. National Maritime Security Strategy ↑

  91. General Services Administration ↑

  92. Maritime Transportation Security Act ↑

  93. https://bit.ly/3bjGQRT ↑

  94. European Data Protection Board; הוועדה מורכבת מנציגי הרשויות הלאומיות להגנה על מידע במדינות החברות באיחוד האירופי ואחראית לוודא את היישום של הרגולציה הכללית להגנה על מידע (GDPR) בקרב המדינות החברות. ↑

  95. https://bit.ly/3plC22E ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2020 הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – פברואר 2021 קודם בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות שנתית הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – פברואר 2021 חזרה לרשימה