חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות שנתית

גודל טקסט18

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל אביב

ינואר 2021

מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות שנתית

תוכן עניינים

תקציר 2

מגמות רוחב 4

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה 4

התמודדות ומענים מדינתיים מפני איומי סייבר והשפעה על רקע התפשטות נגיף הקורונה 5

התגוננות ומענים מטעם המגזר הפרטי 6

השפעה, הפצת מידע כוזב ומעורבות בבחירות 7

מענים ופעולות למאבק בהפצת מידע כוזב והטיית דעת קהל 9

התקנת רשתות 5G במדינות המערב 10

פיתוח ומחקר בתחום הבינה המלאכותית 11

איומי סייבר על מערכות חלל 14

איומי סייבר על ענף הימאות 16

מגמות מדינתיות 18

ארצות הברית 18

הגנה על הבחירות לנשיאות 18

ממשל 20

רוסיה 25

סין 26

הודו 28

צפון קוריאה 28

סינגפור 29

אירופה 29

האיחוד האירופי 29

בריטניה 30

ישראל 31

איראן 32

אוסטרליה 33

תקציר

עם התפרצות נגיף הקורונה והתפשטותו ברחבי העולם, חלה עלייה משמעותית בתדירות תקיפות הסייבר מטעם פושעי סייבר ותוקפים מדינתיים, שניצלו את המשבר ואת חוסר הוודאות שגרם על מנת להוציא לפועל הונאות סייבר, מתקפות כופרה כנגד ארגוני ענף הבריאות וקמפיינים של ריגול סייבר אחר מוסדות מחקר וחברות המפתחות חיסונים לנגיף.

שנת 2020 התאפיינה גם בהמשך מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ובניסיונות אמריקניים להגביל את פעילותן של חברות הטכנולוגיה והתקשורת הסיניות בארה"ב ובקרב בעלות בריתה. כבשנים קודמות, מאמציה של ארה"ב להגביל את החברות הסיניות התמקדו בפרויקטים להנחת תשתיות והתקנת רשתות ה-5G. בעוד שבשנים האחרונות הסתמן כי קריאתה של ארה"ב להחרים את החברות הסיניות זכתה להצלחה חלקית בלבד במערב אירופה ובצפון אמריקה, השנה נראה היה כי החלטתה של ארה"ב לאסור על מכירת טכנולוגיות אמריקניות לחברות התקשורת הסיניות הובילה את בעלות בריתה להעדיף לבחור בספקיות ציוד מערביות לטובת פרויקטים של הקמת תשתיות ה-5G.

השנה גבר השימוש בהפצת מידע כוזב במטרה להטות את דעת הקהל, ליצור שסעים בחברה, לערער את אמון הציבור ברשויות ובמטרה להתערב בבחירות ובתהליכים דמוקרטיים. מגמה זו התאפיינה בעלייה חדה במספר הקמפיינים להפצת מידע כוזב ומטעה מטעם עבריינים ומדינות בנושא נגיף הקורונה, מקור התפרצותו, תפוצתו, הטיפול בו ועוד. במקביל נמשכה מגמת השימוש במידע כוזב ובהוצאה לפועל של תקיפות סייבר במטרה להשפיע על תהליכים פנימיים ועל בחירות, הבולטת מביניהן הייתה מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב.

השנה התאפיינה גם בהמשך המחקר והפיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית. הדיון הנרחב בשיקולים האתיים והחוקיים בנושא השימוש בטכנולוגיה נמשך, לצד תהליכי פיתוח ומחקר שונים ושימוש בבינה מלאכותית בתהליכי קבלת החלטות ואבטחת סייבר ולצרכים מבצעיים ביחידות לוחמות.

בנוסף, הגבירו השנה מדינות את היערכותן להגנה על מערכות חלל מפני איומי סייבר. בהקשר זה בלטו במיוחד מאמצי הממשל האמריקני שבאו לידי ביטוי בפרסום אסטרטגיית החלל הלאומית של ארה"ב, הכוללת היבטים בתחום אבטחת הסייבר, ובחיזוק יכולות אבטחת הסייבר לצד יכולות הסייבר ההתקפיות של חיל החלל האמריקני; במקביל נרשמה עלייה במספר תקיפות הסייבר על ענף הימאות, ביניהן מתקפות כופרה שהובילו לשיבוש פעילות ייצור של מספנות, עיכובים במשלוח סחורות ועוד. לצד זאת, פעלו מדינות לנסח אסטרטגיות וקווים מנחים להגנה על הענף מפני איומי סייבר.

ארה"ב עסקה השנה בהיערכות ובהגנה על הבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 2020. השנה שם הממשל דגש על אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה של חברות הקבלן של מחלקת ההגנה ושל רשת החשמל. כמו כן, פעל הממשל לקדם את אבטחת הסייבר של מערכות חלל ושל שירותי איכון, ניווט ותזמון ופרסם מסמכי אסטרטגיה להגנה על רשתות ה-5G. בנוסף נמשכה גם השנה מדיניות הטלת הסנקציות וכתבי האישום נגד חברות והאקרים זרים.

בתחום הצבא והביטחון נחשפו השנה מבצעי סייבר התקפיים שבוצעו על ידי פיקוד הסייבר כחלק מאסטרטגיית ה-Defend Forward ועל ידי ה-CIA במסגרת הקלת תהליכי אישור מבצעי הסייבר ההתקפיים, שאישר הממשל ב-2018. לדוגמא, ארה"ב הרחיבה את פעילותה במטרה לשבש את פעילות הסייבר הזדונית של צפון קוריאה; כמו כן, פעלה מחלקת ההגנה להגביר את אבטחת הסייבר של מערכות נשק, וביצעה שינויים ארגוניים שמטרתם לאפשר לזרועות צבא ארה"ב להתמקד בלוחמת מידע. כמו כן, השקיעה מחלקת ההגנה במו"פ ביטחוני בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית ורשתות ה-5G.

רוסיה השנה נחשפו פרטים אודות מאמציה של רוסיה לפתח יכולות סייבר התקפיות ולהסוות את מבצעי ההשפעה ולוחמת המידע שלה. בנוסף הואשמה רוסיה במספר רב של תקיפות סייבר וקמפיינים של השפעה, הפצת מידע כוזב וריגול סייבר. עם זאת, השנה קראה רוסיה לשיתופי פעולה בין-לאומיים, ביניהם שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר עם ארה"ב.

סין המשיכה לפתח פתרונות אבטחת סייבר חדשים והגבירה את הפיקוח אחר חברות מקומיות וחברות זרות הפועלות בשטחה. כמו כן, הואשמה סין במעורבות בתקיפות ובריגול סייבר ובגניבת מידע מסחרי וטכנולוגי בענפי התעשייה הביטחונית, התעופה, החלל, הבריאות, הימאות ועוד, וכן ניהלה מבצעי השפעה, שינוי נרטיבים והטיית דעת קהל, כשהמטרה הבולטת ביותר הייתה להשפיע על הנרטיב בנושא נגיף הקורונה.

באסיה גברה המתיחות במרחב הסייבר בין הודו לבין סין ופקיסטן. כמו כן, פעלה הודו לנסח מדיניות סייבר לאומית חדשה; סינגפור הודיעה כי תקים פיקוד סייבר צבאי.

האיחוד האירופי עסק בניסוח מענים לאיומים ולתקיפות סייבר. כחלק מכך קידם האיחוד יוזמות להגנה על תשתיות חיוניות והטיל לראשונה סנקציות על האקרים זרים. בסוף השנה הציגו גופי האיחוד הצעות לאסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה; בריטניה חוותה תקיפות סייבר על גופי ממשלה ותשתיות חיוניות ופרסמה אזהרות מפני איומי הסייבר מצד רוסיה. במקביל הקימה בריטניה את כוח הסייבר הלאומי, המתמקד בלוחמת סייבר ובהגנה אקטיבית והגדילה את ההשקעה ביכולות סייבר התקפיות.

ישראל עסקה בחיזוק אבטחת הסייבר של המשק ושל מערכת הבריאות על רקע התפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, במהלך השנה, ובעיקר בסופה, נחשפו מספר תקיפות וניסיונות תקיפת סייבר שהובילו להד תקשורתי נרחב; איראן הוציאה לפועל תקיפות סייבר רבות למטרות ריגול, שיבוש והרס מערכות כנגד גופים בישראל, במזה"ת ובארה"ב ואף ניסתה להתערב בבחירות לנשיאות ארה"ב. לצד זאת, היוותה איראן מטרה לתקיפות סייבר רבות שחלקן יוחסו לישראל.

אוסטרליה פעלה לחזק את יכולות הסייבר ההתקפיות שלה ולאפשר את השימוש בהן כנגד עברייני סייבר. כמו כן פרסמה אוסטרליה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2020.

מגמות רוחב

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה

אחת המגמות הבולטות בשנת 2020 הייתה העלייה המשמעותית במספר תקיפות הסייבר – מטעם עבריינים ומדינות – שניצלו את התפשטות נגיף הקורונה על מנת להוציא לפועל הונאות סייבר, לבצע תקיפות כופרה כנגד ארגוני בריאות וקמפיינים של ריגול סייבר אחר מוסדות מחקר וחברות המפתחות חיסונים וטיפולים לנגיף.

במרץ הזהירו סוכנויות אבטחת הסייבר של ארה"ב,[1] קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ספרד וצרפת[2] כי עברייני סייבר החלו לנצל את משבר הקורונה במטרה להוציא לפועל תקיפות דיוג, הונאות, הפצת נוזקות ומכירת ציוד רפואי שאינו עומד בתקנים, וכן להפיץ מידע כוזב אודות ההתפרצות.[3]

במקביל, הזהירו מומחים, חברות וגופי ביטחון כי מדינות ושירותי מודיעין זרים החלו להשתמש בהתפרצות הנגיף לצורכי ריגול ותקיפות סייבר.[4] במאי הזהירה ארה"ב כי האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין מעורבים בריגול סייבר כנגד גופי מחקר בארה"ב ובמדינות בעלות ברית במטרה לגנוב מידע מחקרי הקשור לניסויים בטיפול ובחיסונים לנגיף הקורונה.[5] כמו כן, הזהירו החברות ClearSky ו-Recorded Future כי האקרים שפעלו בחסות איראן היו מעורבים בתקיפת הסייבר שחוותה חברת התרופות האמריקנית Gilead המפתחת את התרופה הניסיונות רמדיסיוויר (Remdesivir).[6] ביולי הזהירו ה-NSA, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) וסוכנות הסיגינט של קנדה (CSE),[7] כי קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 מבצעת מתקפות סייבר כנגד גופי ממשלה ומכוני מחקר בענף הבריאות במטרה לגנוב מידע מחקרי בנושא חיסונים לנגיף.[8] באוקטובר חוו מכון רוברט קוך למחלות זיהומיות, האחראי מטעם משרד הבריאות של גרמניה לתיאום המאבק בקורונה, ויצרנית התרופות ההודית Dr Reddy תקיפות סייבר שהובילו לשיבוש פעילותם.[9] בנובמבר הזהירה מיקרוסופט כי האקרים הפועלים בחסות רוסיה וצפון קוריאה ניסו לפרוץ לשבע חברות העוסקות בפיתוח חיסונים לנגיף בארה"ב, בקנדה, בצרפת, בהודו ובדרום קוריאה.[10] בדצמבר דווח כי קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Kimsuky ניהלה קמפיין ריגול סייבר שהחל באוגוסט 2020 והתמקד בלפחות שש חברות המפתחות חיסון בארה"ב, בדרום קוריאה ובבריטניה, ביניהן החברות AstraZeneca, Johnson & Johnson ועוד.[11]

השנה חלה עלייה משמעותית במספר תקיפות הסייבר נגד מוסדות בריאות ובתי חולים. באפריל טענו גורמים בכירים בצ'כיה כי רוסיה עומדת מאחורי תקיפות סייבר על בתי חולים במדינה.[12] במאי הזהירה חברת Acronis מפני תקיפות סייבר כנגד בתי חולים באיחוד האמירויות.[13] כמו כן, חווה התאגיד הגרמני Fresenius המפעיל בתי חולים פרטיים בכל רחבי אירופה מתקפת כופרה שהשביתה חלק מפעילותו.[14] באוקטובר הזהירו ה-FBI, המחלקה לביטחון המולדת ומחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS),[15] מפני תקיפות כופרה על בתי חולים וספקיות שירותי בריאות בארה"ב.[16] בדצמבר חוותה הסוכנות האירופית לתרופות (EMA)[17] תקיפת סייבר. על פי הודעת חברת BioNTech, השותפה לפיתוח החיסון של חברת פייזר (Pfizer), התוקפים קיבלו גישה לחלק מהמסמכים שהגישה החברה לסוכנות לצורך אישור החיסון שלה, אולם לא נמסרו פרטים נוספים.[18]

כמו כן, נצפו השנה קמפיינים להפצת מידע כוזב ולשינוי נרטיבים, במסגרתם השתמשו מדינות בנושא הקורונה על מנת לקדם אינטרסים לאומיים (ראו עמ' 7). במרץ נחשף קמפיין השפעה מטעם רוסיה, שמטרתו לערער את התמיכה הציבורית בברית נאט"ו באמצעות האשמת חיילי הברית בהפצת הנגיף במדינה.[19] כמו כן, מחקר שפרסם המרכז למדיניות סייבר באוניברסיטת סטנפורד הצביע על מאמציה של סין להשפיע על הנרטיב העולמי בנושא התפרצות הנגיף ומקור התפרצותו ולהציג את סין באור חיובי לנוכח המשבר.[20] באפריל חשפה החברה לניתוח תכנים ברשתות החברתיות Grahpika קמפיין להפצת מידע כוזב מטעם איראן שמטרתו להאשים את ארה"ב בפיתוח הנגיף ובהפצתו.[21] ביוני הודיעה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen), כי הנציבות ערה לניסיונותיה של סין להוציא לפועל קמפיינים להפצת מידע כוזב אודות הנגיף.[22]

התמודדות ומענים מדינתיים מפני איומי סייבר והשפעה על רקע התפשטות נגיף הקורונה

במהלך השנה נרשמו ניסיונות להתמודד עם האיומים ולהגן על ענף הבריאות ועל הציבור מפני איומי סייבר והשפעה זרה שניצלו את התפשטות הנגיף. ההערכות כללה שימוש בכלים משפטיים, דיון על שימוש ביכולות סייבר התקפיות כנגד עברייני סייבר והאקרים זרים, הגברת מודעוּת הציבור ועוד.

שימוש בכלים משפטיים. במרץ הורה התובע הכללי הפדראלי של ארה"ב, וויליאם בר (William Barr), למחלקות המשפטים של המדינות בארה"ב לזרז הליכים משפטיים כנגד עברייני סייבר.[23] ביולי הגישה מחלקת המשפטים האמריקנית כתבי אישום כנגד האקרים סינים בגין גניבת סודות מסחריים השייכים לחברות אמריקניות המפתחות חיסון לנגיף.[24]

שימוש ביכולות סייבר התקפיות כנגד עברייני סייבר והאקרים זרים. באפריל הודיעה שרת ההגנה של אוסטרליה כי מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) החלה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות במטרה לשבש את פעילותם של עברייני סייבר והאקרים זרים המנצלים את משבר הקורונה במדינה.[25] כמו כן, מחוקקים בארה"ב קראו לפיקוד הסייבר לשבש את פעילותם של האקרים המתמקדים במערכת הבריאות ובענף המחקר הרפואי.[26]

סיוע טכני ושיתוף מידע עם ארגוני בריאות. במאי הודיעה סוכנות הסיגינט של קנדה כי החלה לסייע לארגוני מחקר רפואי באיתור חולשות והתמודדות עם פעילות סייבר זדונית במערכותיהם.[27] ה-FBI החל לספק לחברות אמריקניות מידע מחקירות של תקיפות סייבר על ענף הבריאות, הכולל דוגמאות לפעילות ריגול סייבר מטעם גופי מודיעין זרים וכן דוגמאות למתקפות כופרה מטעם עברייני סייבר כנגד מוסדות מחקר רפואי.[28] כמו כן, החלה ה-NSA לסייע בהגנת הסייבר של מוסדות למחקר רפואי ושל תשתיות חיוניות הרלוונטיות לחזרת המשק לשגרה.[29] באוגוסט הודיעה המחלקה לעניינים דיגיטליים של שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS) כי ניסחה רשימת ספקי שירותי תמיכה טכנית וחברות שיספקו ל-NHS הערכות אבטחת סייבר ויסייעו באיתור חולשות ובתיקונן במטרה להפחית את ההשפעה תקיפות סייבר על מוסדות ה-NHS.[30] בספטמבר חשפו בכירים אמריקנים את תכנית ה-Security and Assurance שמטרתה להגן על מידע ולספק אבטחת סייבר לתכנית ה-OWS,[31] לייצור ואספקת 300 מיליון מנות חיסון לנגיף. כחלק מהתכנית, פועל הממשל לספק סיוע, הדרכה ושירותי אבטחת סייבר לחברות תרופות ומחקר רפואי ולשתף עמן מידע מודיעיני ולהגיב לתקיפות סייבר על מערכותיהן.[32]

התגוננות ומענים מטעם המגזר הפרטי

במקביל לאזהרות ולמחקרים שפורסמו על ידי חברות הטכנולוגיה ואבטחת הסייבר, פעלו חברות המגזר הפרטי להגן על ענף הבריאות מפני איומי סייבר וכן להיאבק בתפוצת מידע כוזב אודות הנגיף.

הקמת קבוצות מומחים להגנה על ענף הבריאות מפני איומי סייבר. במרץ הקימו יותר מ-300 מומחים לאבטחת סייבר מחברות הטכנולוגיה הגדולות כגון אמזון ומיקרוסופט מכ-40 מדינות את קבוצת ה-Covid-19 CTI League שמטרתה לסייע למוסדות רפואיים להתמודד עם תקיפות.[33] במאי הוקמה קבוצת ה-Cyber Alliance to Defend our Hospitals, המורכבת ממומחים ומחברות לאבטחת סייבר ומטרתה להגן על בתי חולים מפני איומי סייבר. במאי חתמה הקבוצה על הסכמים להגנה על 87 בתי חולים וארבעה שירותי בריאות לאומיים באירופה.[34]

מאבק בתפוצת מידע כוזב אודות הנגיף ברשתות החברתיות. באפריל הודיעה Whatsapp כי הגבילה את יכולת המשתמשים להעביר תכנים ליותר מקבוצה אחת במטרה להגביל את הפצת המידע הכוזב אודות הנגיף וכי הקימה מרכז למידע בנושא הקורונה, המאפשר למשתמשים לקבל מידע מארגוני בריאות אמינים.[35] כמו כן, החלה חברת האם פייסבוק להציג אזהרות למשתמשים שצפו במידע כוזב אודות הנגיף ולהפנותם לאתרים המספקים מידע אמין. בנוסף החלה החברה לשתף פעולה עם מעל ל-60 ארגונים לבדיקת עובדות ולדירוג תכנים ביותר מ-50 שפות והעניקה מענקים לארגונים לבדיקת עובדות באיטליה, בספרד, בהודו, בקולומביה ועוד.[36]

השפעה, הפצת מידע כוזב ומעורבות בבחירות

שנת 2020 התאפיינה בשלוש מגמות מרכזיות בתחום מבצעי ההשפעה והטיית דעת הקהל. המגמה הראשונה היא ניצול התפשטות נגיף הקורונה והעלייה החדה במספר הקמפיינים של הפצת מידע כוזב מטעם עבריינים ומדינות. נושא הקורונה שימש ככלי וכתווך להפצת מידע כוזב להשגת יעדים לאומיים, להכפשה, ליצירת שסעים בחברה ולערעור אמון הציבור ברשויות. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה הפצת הנגיף שימשה להכפשת קהלי יעד ומדינות, במחצית השנייה של השנה החלו תוקפים להפיץ מידע כוזב שהתמקד בנושא הנגיף והטיפול בו, ההשלכות על בריאות האזרחים ועל האמון הציבורי בחיסונים ובמדיניות הסגרים.[37]

המגמה השנייה שנמשכה גם השנה היא המעורבות בבחירות ובתהליכים דמוקרטיים. במסגרת זו ניתן לזהות שלושה מאפיינים בולטים. הראשון, שנצפה בעיקר במסגרת ההיערכויות להגנה על הבחירות בארה"ב, הוא הרחבת מעגל איומי הייחוס בהתערבות גורמים זרים בבחירות: אם בעבר דפוס הפעולה התאפיין בפריצה למערכות עובדי הקמפיין והדלפת מסמכים ותכתובות, ב-2020 אחד מדפוסי הפעולה אליו התכוננו מנהלי מערכות ההגנה על בחירות כללו חדירה למערכות מחשוב לניהול בחירות לצורך שינוי תוצאות ההצבעה, למשל באמצעות תקיפות DDoS על שרתים ומאגרי מידע של שירות הדואר הלאומי, המשמש לצורך הצבעה מרחוק על רקע משבר נגיף הקורונה.

המאפיין השני הוא ההתמקדות של גורמים זדוניים בשיבוש האמון הציבורי במוסדות המדינה, זאת בניגוד ליעדים צרים, כגון הכפשת מועמד מסוים. לדוגמה, בספטמבר הזהירה המחלקה לביטחון המולדת כי פעילים רוסים פועלים להדהד את הטענה שההצבעה בדואר תוביל לזיופים נרחבים, דבר שיוביל לערעור אמון הציבור בתוצאות הבחירות.[38]

המאפיין השלישי הוא שינוי דפוס הפעולה של גורמים זדוניים עליהם דיווחו גורמי מחקר ומודיעין. בפברואר, הזהירו גורמי מודיעין אמריקניים כי פעילים רוסים הפסיקו להתחזות לאזרחים אמריקנים ברשתות החברתיות במטרה לעקוף את מדיניות הסרת החשבונות המזויפים של חברות הטכנולוגיה, ועברו להתמקד בניסיון לגרום לאזרחים להפיץ את המידע הכוזב בעצמם.[39]

נושא נוסף שיש להזכיר בהקשר המעורבות בבחירות הוא האפשרות לעשות שימוש בבינה מלאכותית כחלק ממאמצי ההשפעה והמעורבות בבחירות. בינואר הודיעה טאיוואן כי זיהתה ניסיונות מטעם סין להשתמש בבינה מלאכותית במטרה לנסח מסרים ותכנים המבוססים על מידע כוזב במטרה להתערב בבחירות לנשיאות.[40] בעוד שטרם נצטברו ראיות משמעותיות לשינויים אלו, לא מן הנמנע כי שינויים אלו צפויים להתרחב בשנים הבאות.

המגמה השלישית, המהווה גם היא המשך לשנים קודמות, היא הפצת מידע כוזב בניסיון להשפיע על סדר היום, לעיתים באמצעות הטיית דעת הקהל, הסתת הציבור ומעורבות בתהליכים פנימיים. בדומה למעורבות בבחירות, התאפיינו מבצעי השפעה אלו בשימוש בחשבונות דוא"ל מזויפים ובאתרים זדוניים, בפריצה לאתרי חדשות ומערכות לעריכת תכנים, בשימוש נרחב ברשתות החברתיות ובמבצעי Hack & Leak. השפעה על סדר היום אירעה פעמים רבות בהקשר של מחאות חברתיות ופוליטיות. אחד האירועים המכוננים בהקשר זה התרחש בארה"ב סביב פרשת מותו של ג'ורג' פלויד (George Floyd) במהלך מעצר משטרתי בעיר מיניאפוליס שבמינסוטה בסוף מאי, שהוביל לפרוץ מחאות כנגד גזענות ואלימות משטרתית ברחבי ארה"ב. התפשטות המחאה הובילה גם לעלייה במספר איומי הסייבר כנגד אתרים של גופי האכיפה והרשויות המקומיות ולהפצת מידע כוזב אודות הפרשה.[41]

כמו כן, נחשפו השנה קמפיינים נרחבים שהתמקדו במספר מדינות במקביל, במטרה לפלג את החברה ולהתערב במדיניות החוץ ובענייניהן הפנימיים. באפריל חשפה חברת Recorded Future קמפיין השפעה נרחב מטעם רוסיה, שכונה Operation Pinball, במסגרתו התחזו פעילים דוברי רוסית למחוקקים, הפיצו מידע כוזב ברשתות החברתיות והפיצו מסמכים דיפלומטיים מזויפים במטרה לפלג את החברה ולהתערב במדיניות החוץ ובענייניהן הפנימיים של ארה"ב, אסטוניה וגיאורגיה.[42] ביולי זיהתה חברת FireEye קמפיין השפעה המכונה Ghostwriter, שיוחס לרוסיה והתמקד בפולין, בלטביה ובליטא. הקמפיין כלל פריצה לאתרי חדשות, התחזות לאזרחים ולעיתונאים וכן השתמש בנרטיבים אנטי-אמריקניים במטרה לפגוע בתמיכה הציבורית בברית נאט"ו.[43] בספטמבר, דיווח משרד החוץ של בריטניה כי חווה מתקפת סייבר שהובילה לדליפת מסמכים בנושא הפצת תעמולה מטעמה בסוריה (ראו עמ' 30).[44]

מענים ופעולות למאבק בהפצת מידע כוזב והטיית דעת קהל

לצד התקיפות הרבות למטרות השפעה, נעשו גם פעולות רבות ונקיטת אמצעי התגוננות וסיכול תקיפות. כחלק מהמענים, פעלו גופי ביטחון, ובעיקר פיקוד הסייבר האמריקני, לסכל ולחסום פעילות הפצת מידע כוזב ומעורבות בבחירות. בנובמבר, טען בכיר אמריקני שנותר בעילום שם, כי פיקוד הסייבר וה-NSA ביצעו תקיפות סייבר שמטרתם לחסום את פעילותם של האקרים איראנים.[45]

גופי המודיעין הגבירו גם את השקיפות ושיתוף המידע עם הציבור בנושא ניסיונות זרים להתערב בבחירות. בינואר הודיעה הממונה על אבטחת הבחירות מטעם ראש המודיעין הלאומי (DNI), שלבי פירסון (Shelby Pierson), כי קהילת המודיעין תשתף עם הציבור מידע על איומי סייבר ומבצעי השפעה על הבחירות ותפעל להעלאת מודעוּת הציבור לאיומי סייבר ומעורבות זרה מטעם רוסיה ומדינות נוספות.[46] ביולי פרסם המרכז לביטחון ולמודיעין מסכל (NCSC),[47] אזהרה בנושא ניסיונות מטעם רוסיה, סין ואיראן לפרוץ לחשבונות דוא"ל של אנשי הקמפיינים והמועמדים לנשיאות.[48]

באופן דומה, ניסו מדינות וארגונים צבאיים להשתמש בתקשורת אסטרטגית במטרה להפיץ מידע אמין ולהגביר תפוצה של נרטיבים. ביולי פרסמה ברית נאט"ו דו"ח המפרט את עמדתה ודרכי התמודדותה עם מבצעי השפעה זרה והפצת מידע כוזב בעת משבר הקורונה. כחלק מהיערכותה להיאבק בתפוצת המידע הכוזב מטעם רוסיה, פועלת נאט"ו להפיץ מידע אמין, להגביר את תפוצת הנרטיבים של הברית גם בשפה הרוסית ולתמוך במכוני מחקר ואקדמיה, בגופים לבדיקות עובדות וארגונים הפועלים להיאבק בתופעת המידע הכוזב.[49]

גם חברות המדיה החברתית פעלו להגביר את השקיפות בנושא מדיניותן והתמודדותן עם תפוצת מידע כוזב. לאורך השנה פעלו החברות להגביר את חשיפת המשתמשים למידע רשמי ואמין בנושאים כגון הקורונה ומערכות בחירות וכן הגבירו את פעילות הזיהוי וההסרה של מידע כוזב. דוגמה לכך היא הצהרה משותפת שפרסמו חברות המדיה החברתית במרץ, לפיה יגבירו את מאמציהן ואת שיתוף הפעולה ביניהן במטרה להיאבק במידע כוזב ובהונאות המנצלות את נגיף הקורונה.[50] עם זאת, כשלו החברות בזיהוי מבצעי השפעה מתואמים שהתמקדו בהפצת מידע כוזב בנושא הנגיף.[51]

התקנת רשתות 5G במדינות המערב

במהלך 2020 נמשכה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, במסגרתה פעלה ארה"ב להגביל את פעילותן של חברות התקשורת והטכנולוגיה הסיניות בשטחה והמשיכה להפעיל לחץ על בעלות בריתה במטרה לקדם את החרם על חברות סיניות הפועלות או מעוניינות לפעול בשטחן. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה נראה היה כי רק חלק מבעלות בריתה של ארה"ב קיבלו את עמדתה, במחצית השנייה הובילה מדיניותה של ארה"ב לשינוי בעמדתן של חלק מהמדינות.

במרץ חתם הנשיא טראמפ על חוק האוסר על שימוש בכסף פדראלי לרכישת ציוד מחברות המהוות איום על הביטחון הלאומי וקרא להקצות כמיליארד דולר לסייע לספקי תקשורת להחליף ציוד תקשורת מתוצרת סין בציוד מתוצרת ספקים שהוגדרו כאמינים.[52] במאי הודיעה מחלקת המסחר כי תאסור על מכירת טכנולוגיות המשמשות לפיתוח ולייצור שבבים מתוצרת ארה"ב ל-Huawei, לחברות הבת שלה ולחברות המייצרות שבבים עבורה במטרה למנוע מחברות סיניות מלעקוף את מגבלות הייצוא השונות.[53] באוגוסט הכריז מזכיר המדינה, מייק פומפאו על תכנית ה-Clean Network, שמטרתה לחסום חברות סיניות, שירותים ואפליקציות מתוצרת סין מרשת האינטרנט האמריקנית במטרה להגן על פרטיות האזרחים ועל מידע טכנולוגי ומסחרי.[54] במקביל, המשיכה מחלקת המדינה לקרוא למדינות אירופה להחרים את החברה מפרויקטים להנחת תשתיות לרשתות 5G וקראה להן לאפשר השתתפות רק לספקים ממדינות דמוקרטיות.[55]

במחצית הראשונה של השנה המשיכו מדינות אירופה להציג גישות שונות בנושא ההתמודדות עם הסיכונים הנשקפים מהשימוש בציוד מתוצרת החברות הסיניות. דוגמאות בולטות לכך הן בריטניה וקנדה: בינואר הודיעה בריטניה כי תאפשר ל-Huawei להשתתף בפרויקט ה-5G אך תאפשר התקנת ציוד מתוצרתה בכ-35% מכלל הרשתות בלבד וכי ציוד מתוצרת החברה לא יותקן במרכיבי הליבה של הרשתות.[56] ביולי דווח כי בריטניה תאסור על חברות תקשורת לרכוש ציוד מתוצרת Huawei החל מינואר 2021 וקראה להסיר ציוד קיים של החברה. בנוסף דווח כי הממשלה תנסח חוק שיאסור על שימוש בציוד החברה.[57]

במרץ הודיע שר החדשנות של קנדה, נאבדיפ ביינס (Navdeep Bains), כי החלטתה של קנדה בנושא השתתפותה של Huawei בפרויקט ה-5G במדינה לא תושפע מלחצים חיצוניים.[58] עם זאת, נראה כי ממשלת קנדה טרם קיבלה החלטה בנושא, דבר שהוביל את חברות התקשורת הגדולות Bell Canada ו-Telus להודיע על רכישת ציוד מתוצרת Ericsson ו-Nokia. לדברי מקורות ממשלתיים שנותרו בעילום שם, היעדר ההחלטה הנושא סייע לממשלת קנדה ליישר קו עם ארה"ב תוך הימנעות מסכסוך עם סין.[59]

במקביל להכרזתה של בריטניה, קרא ראש סוכנות אבטחת הסייבר הלאומית של צרפת (ANSSI), גיום פופר (Guillaume Poupard), לחברות התקשורת בצרפת שאינן מפעילות ציוד מתוצרת Huawei להימנע מלרכוש ציוד זה ומלהשתמש בו עבור פרויקטים עתידיים.[60] בנוסף, הודיעה ה-ANSSI כי רישיונות לרכש, להתקנה ולשימוש בציוד תקשורת מתוצרת Huawei עבור רשתות ה-5G לא יחודשו.[61]

כמו כן, הכריזו מדינות נוספות על מהלכים להסרת ציוד תקשורת מתוצרת סינית או על דחיקת החברות הסיניות מפרויקטים להקמת תשתיות ה-5G בשטחן. ביוני הודיעה שרת ההגנה של דנמרק כי המדינה תרכוש ציוד תקשורת רק מספקים ממדינות בעלות ברית.[62] ממשלת הודו אסרה על חברות תקשורת ממשלתיות לרכוש ציוד מתוצרת סין לטובת שדרוג רשתות ה-4G במדינה.[63] באוגוסט צוטט בכיר בממשלה שטען כי הודו תסיר בהדרגה ציוד תקשורת מתוצרת סין מרשתות תקשורת במדינה ואסרה על התקנה ושימוש בציוד מתוצרת Huawei ברשתות ה-5G במדינה.[64] באוקטובר הודיעו חברות תקשורת בבלגיה כי יחליפו בהדרגה ציוד מתוצרת Huawei בציוד מתוצרת ספקיות אירופאיות.[65] במקביל הודיעה רשות התקשורת והדואר של שבדיה כי תמנע את השתתפותן של החברות הסיניות בפרויקט הנחת תשתיות ה-5G במדינה.[66]

בעוד שבשנים האחרונות נראה היה כי פעילותה של ארה"ב להגביר את החרם על החברות הסיניות זוכה להצלחה חלקית בלבד במערב אירופה ובצפון אמריקה, נראה כי החלטתה לאסור מכירת שבבים וטכנולוגיות אמריקניות ל-Huawei הובילה את בעלות בריתה לכדי החלטה על הסרת הציוד של החברה ועל בחירה בספקיות ציוד מערביות לטובת פרויקט ה-5G.

פיתוח ומחקר בתחום הבינה המלאכותית

השנה גבר הסיכון מפני איומי סייבר המבוססים על טכנולוגיות בינה מלאכותית ומפני איומי סייבר למערכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בנובמבר פרסמו האו"ם והיורופול דו"ח המזהיר מפני שימוש בכופרות מבוססות למידת מכונה שיתמקדו במטרות נקודתיות, יתחמקו מגילוי, יפיצו עצמן במהירות גבוהה, ויקשו על צוותי ההגנה להגיב להן. כמו כן, הזהיר הדו"ח כי גורמים זדוניים עלולים להעלות נוזקות לפלטפורמות ענן המציעות שירותים מבוססי טכנולוגיות בינה מלאכותית כגון זיהוי תמונות, ניתוח טקסטים ועוד, ולהשתמש בלמידת מכונה על מנת לשפר אלגוריתמים לניחוש סיסמאות.[67]

בהמשך לשנים קודמות, השנה המשיך הדיון הנרחב בשיקולים חוקיים ואתיים בנושא השלכות השימוש בבינה מלאכותית ובחינת מנגנוני פיקוח וקבלת החלטות בנוגע לשימוש ראוי בטכנולוגיה זו.[68] בפברואר אימצה מחלקת ההגנה האמריקנית מסמך עקרונות שנוסח תוך התייעצויות עם מומחי בינה מלאכותית מהתעשייה ומהאקדמיה וכן עם גורמי ממשל, הקורא לפתח ולהשתמש בבינה מלאכותית תוך שמירה על חירויות האזרח, פרטיות ועקרונות המוסר.[69] המסמך מתמקד במנגנוני פיקוח, במזעור הטיות (bias), בבניית מאגרי נתונים, בשקיפות, בהגדרת מטרות וביעילות מערכות, ובשיפור יכולות לזיהוי תקלות. בצד הביצועי, מינתה מחלקת ההגנה צוות תיאום ומדיניות המורכב ממומחים לבינה מלאכותית עם רקע באתיקה ובמדיניות, שיזמן מומחים ממחלקת ההגנה במטרה לדון ביישום העקרונות החדשים.[70] בצעד משלים, השיקה מחלקת ההגנה בספטמבר את יוזמת ה-AI Partnership for Defense וקראה לבעלות בריתה לשתף פעולה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית ובניסוח מסגרות ופלטפורמות לשיתוף מידע ופעולה בנושא פיתוח הטכנולוגיה. מטרת היוזמה היא לעודד פיתוח והטמעה של בינה מלאכותית בהתאם לערכי הדמוקרטיה ולזכויות האדם, זאת בניגוד למסלולי הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה במדינות כגון סין ורוסיה, המשתמשות בטכנולוגיה לצרכי מעקב ופיתוח מערכות נשק אוטונומיות.[71]

גם קהילת המודיעין פעלה לאמץ עקרונות מנחים בתחומי הבינה המלאכותית. ביולי פרסם משרד ה-DNI רשימת עקרונות ומסגרת נלווית הקוראת לקהילת המודיעין לפתח ולהשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית תוך שמירה על שקיפות, להימנע מהטיה ואפליה בעת בניית מאגרי הנתונים המשמשים לאימון המערכות, לנטר את פעילות האלגוריתמים ולבחון את עמידתן של הטכנולוגיות בגבולות החוק.[72]

במקביל נמשכו תהליכי המחקר והפיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית שבאו לידי ביטוי בפיתוחים ובמחקרים משותפים בין תעשיות ביטחוניות, חברות פרטיות וסוכנויות ממשלתיות. במרץ הודיע המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC)[73] של הפנטגון כי יאמץ מודל של קרנות הון סיכון במטרה לממן פיתוח טכנולוגיות.[74] אחת הדוגמאות להשקעות מסוג זה באה לידי ביטוי בחוזה בסך 800 מיליון דולר שחתם JAIC במאי עם חברת Booz Allen Hamilton לפיתוח מערכות בינה מלאכותית ולהטמעתן במערכי לחימה ובתהליכי קבלת החלטות.

במסגרת החוזה, תתמקד Booz Allen Hamilton בפיתוח ובהטמעה של כלי ניתוח מתקדמים במאגרי המידע של המחלקה.[75] באוגוסט חתם JAIC על חוזה בסך 100 מיליון דולר עם חברת Deloitte לפיתוח סביבת ה-JCF (Joint Common Foundation), שמטרתה לייעל את תהליך הפיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית, למזג תהליכי פיתוח בתחומי למידת המכונה והבינה המלאכותית ולקטלג את מאגרי הנתונים השונים שבידי הפנטגון, במטרה לאפשר למפתחים ולמתכנתים גישה נוחה לנתונים המשמשים לאימון מודלים ולקוד מקור.[76]

לנוכח התפשטות נגיף הקורונה, באפריל פיתח JAIC אב-טיפוס של מודל בינה מלאכותית לחיזוי מוקדי התפרצות נגיף הקורונה ותופעות לוגיסטיות הנלוות להתפרצות, כגון מחסור במצרכים, במזון ובציוד רפואי. המודל עושה שימוש במאגרי המידע של הפיקוד הצפוני של צבא ארה"ב, של המשמר הלאומי ושל הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום (FEMA)[77] ומאפשר לבצע חיזוי נרחב על מדינות אך גם לבצע חיזוי ברזולוציה של רחובות וכתובות.[78]

פיתוחים עבור הדרג המבצעי. באוגוסט החל צבא היבשה האמריקני לבחון מערכות אוטונומיות להגנת סייבר על רשתות טקטיות בתנאי שטח. המערכת מבוססת על למידת מכונה לזיהוי אנומליות ברשת, המיועדת להגנה על רשתות טקטיות שבשימוש הכוחות הלוחמים. מטרת המערכת היא לבחון את שרידותן ותפקודן של מערכות דיגיטליות בתנאי שטח, לנטר פרו-אקטיבית ובמהירות את רשתותיהם של גדודים וחטיבות בשטח ואף להגן על מערכות אוטונומיות מפני תקיפות סייבר.[79] כמו כן, חתם הצי האמריקני על חוזה עם חברת ניתוח הנתונים Simple Technology לטובת שימוש בבינה מלאכותית במטרה לנטר חלודה בכלי שיט, משימה שעלותה השנתית הוערכה בעבר בכשלושה מיליארד דולר. החברה תשתמש בטכנולוגיית Google Cloud AutoML במטרה לפתח את המודל ומומחי קורוזיה של הצי יסייעו לחברה לסווג תמונות מרחפנים וממאגרי תמונות ציבוריים במטרה לאמן אותו.[80]

בניין הכוח. במאי הקים הפיקוד האמריקני למבצעים מיוחדים (SOCOM),[81] משרד חדש שיהיה אחראי לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית לטובת מבצעי לוחמת מידע במסגרת מבצעים מיוחדים. המשרד יתמקד בשילוב טכנולוגיות לתרגום שפות זרות, סריקה וחיפוש מידע על מחשבים ומכשירים ניידים שנתפסו בפשיטות, זיהוי ומאבק בתפוצת מסרים ותעמולה של ארגוני טרור במדיה החברתית ועוד. כמו כן, ישיק SOCOM במהלך 2021 תכנית שתכלול פיתוח תוכנות לחיזוי מגמות חברתיות, ניתוח רגשות ונתוני אוכלוסייה, שיסייעו לכוחות מיוחדים הפועלים בקרב אוכלוסייה אזרחית.[82]

באוגוסט פרסם מכון המחקר Carnegie Endowment for International Peace מחקר המנתח את יעדיה של אסטרטגיית הבינה המלאכותית של רוסיה ואת מצב היישום שלה. על פי המחקר, יעדיה של אסטרטגיית הבינה המלאכותית הלאומית של רוסיה הם לשפר את מצבה בתחום פיתוח הטכנולוגיה עד לשנת 2024 ולמזער את הפער בינה לבין מדינות המערב בתחום עד לשנת 2030. מחברי הדו"ח קבעו כי המגזר הצבאי הוא המגזר המוביל ברוסיה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית וכי מערכות בקרה ושליטה מבוססות בינה מלאכותית, שהציג צבא רוסיה במהלך תרגיל ה-Tsentr ב-2019, עלולות להקנות לצבא רוסיה יתרון אסטרטגי על פני ברית נאט"ו.[83]

פיתוח טכנולוגי כנגד איומי סייבר. באוגוסט הודיעה דארפ"א כי תשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית במטרה לשפר את הזיהוי והחסימה של מתקפות בוטנטים ומתקפות רחבות היקף להפצת נוזקות.[84] במגזר הפרטי, השיקה מיקרוסופט באוקטובר את יוזמת פיתוח מסגרת ה-Adversarial ML Threat Matrix במסגרתה חברות וגופי תעשייה ינסחו קווים מנחים לזיהוי ולמענה לאיומי סייבר על מערכות למידת מכונה. היוזמה, אליה הצטרפו 11 חברות ותאגידים כגון IBM, Nvidia והתאגיד ללא כוונת הרווח MITRE, תסייע לצוותי אבטחה לזהות טכניקות המשמשות גורמים זדוניים במטרה לשבש מערכות למידת מכונה ותשמש לניסוח אסטרטגיות להגנה עליהן.[85]

איומי סייבר על מערכות חלל

במהלך השנה הגבירו מדינות את היערכותן להגנה על מערכות חלל מפני איומי סייבר. בהקשר זה בלטו במיוחד מאמציו של הממשל האמריקני לקבוע שיטות עבודה מומלצות להגנה על לוויינים, תחנות קרקע וערוצי תקשורת ולחזק את ההגנה על שירותי חלל, כגון שירותי איכון, ניווט ותזמון (PNT)[86] באמצעות הגדרתם כתשתיות חיוניות. בינואר קיימה קבוצת העבודה לאבטחת הסייבר של מערכות חלל (Space-ISAC),[87] פגישה ראשונה בשיתוף נציגים מגופי ממשלה, ובה הוחלט על הקמת פלטפורמה בלתי מסווגת לשיתוף וניתוח איומי סייבר למערכות חלל ומעבדת מחקר לחולשות אבטחה במערכות חלל.[88]

בדצמבר פרסם הבית הלבן את אסטרטגיית החלל הלאומית של ארה"ב לפיה הממשל ישתף פעולה עם התעשייה ועם מפעילי מערכות חלל מסחריים על מנת לעודד פיתוח תהליכי אבטחת סייבר עבור מערכות חלל ושרשראות האספקה שלהן וכן יקדם ניסוח שיטות עבודה מומלצות להגנה עליהן. כמו כן, ינסח הממשל חוקים ורגולציות בתחום אבטחת הסייבר של מערכות חלל ויבצע הערכת סיכונים במטרה לקבוע צעדים להמשך. לבסוף, מנחה האסטרטגיה את ה-DNI ואת מזכיר ההגנה למזג תהליכי אבטחת סייבר במשימות חלל לאומיות במטרה להבטיח את אמינותן של משימות, שירותים ותשתיות בחלל.[89]

בספטמבר הודיע סגן עוזר מזכ"ל ברית נאט"ו לחטיבת ההשקעה בטכנולוגיות הגנה,[90] גורדון דיוויס (Gordon Davis), כי נאט"ו פועלת להקים מרכז למצוינות בחלל, שיפעל על פי מודל המרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת (CCDCOE),[91] ויתמוך בפיתוח מדיניות ותכניות חינוך והכשרה וכן בקיום תרגילים בתחום החלל.[92]

באוקטובר הכריזה אסטוניה על יוזמה משותפת עם סוכנות החלל של אירופה (ESA),[93] במסגרתה קראה למגזר הפרטי להציע פתרונות מבוססי תוכנה לאבטחת הסייבר של לוויינים, ניהול סיכוני אבטחה בחלל ובדיקות אבטחה.[94] בנובמבר חתמה ESA על חוזה עם קונסורציום של חברות אסטוניות לטובת פיתוח סימולטור לבקרת ניהול ותפעול לוויינים ולתרגול אבטחת הסייבר שלהם.[95]

במקביל, פעלו גופי צבא וביטחון ברחבי העולם, ובמרכזם מחלקת ההגנה האמריקנית, לחזק את אבטחת הסייבר של מערכות חלל. במרץ אפשר חיל האוויר האמריקני לחוקרי חברת Booz Allen Hamilton לבצע בדיקות לאיתור חולשות בלוויין GPS ווירטואלי בשם SatSim הזהה ללווייני ה-Block IIR GPS מתוצרת לוקהיד מרטין.[96] במאי דווח כי בכוונת חיל החלל האמריקני לספח כ-130 מומחי סייבר וכ-1,000 מתגייסים חדשים שיעסקו בהגנת סייבר וכי בכוונת החיל לאסוף נתונים ממערכות ומלוויינים במטרה לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית לצרכי הגנת סייבר על לוויינים ומשימות בחלל.[97] בינואר הודיע ראש ממשלת יפן דאז, שינזו אבה, כי הממשלה תקים יחידה להגנת נכסי חלל מאיומים הכוללים גם מתקפות סייבר ואיומי לוחמה אלקטרונית.[98] במאי חנך חיל האוויר של יפן טייסת למבצעי חלל שתהיה אחראית לניטור פעילות לווייני המדינה, הכוללות את מצב אבטחת הסייבר שלהן.[99]

כמו כן, נמשכו מאמצי המחקר והפיתוח של טכנולוגיות חדשות להגנה על מערכות חלל מפני איומי סייבר, רובם במסגרת ניסויים וחוזים מטעם חיל החלל האמריקני. בפברואר זכתה חברת Northrop Grumman בחוזה בסך 253 מיליון דולר של חיל החלל לפיתוח מטע"ד להגנה על לוויינים מפני שיבוש אותות (jamming).[100] במאי פיתחה חברת ManTech את פלטפורמת ה-Space Range, הפועלת כמרכז פיקוד ושליטה ווירטואלי ומאפשרת לערוך בדיקות חדירוּת במרכיבי חומרה ותוכנה של לוויינים ולאמן צוותים להגנת הסייבר עליהם.[101]

ביולי ערך חיל החלל ניסוי, בו הודגמה בהצלחה מערכת ה-PTW,[102] המגנה על רשתות תקשורת לוויינים טקטיות מפני איומים כגון jamming. בניסוי הודגמה המערכת על לווייני תקשורת מסוג Skynet שבשימוש בריטניה, כחלק מתכנית רחבה לפתח מערכות חלל מאובטחות ולספק למפעילי לוויינים מסחריים ולמדינות בעלות ברית גישה אליהן.[103] באוגוסט בחן חיל החלל את מערכת MAJE,[104] להגנה על לווייני תקשורת WGS מפני jamming, באמצעות בידוד תדרי "רעש" המפריעים לשידורי הלוויין.[105]

בספטמבר זכתה חברת ההזנק הבריטית AegiQ בחוזה מטעם סוכנות החדשנות של בריטניה,[106] לפיתוח ערוצי תקשורת קוונטית עבור סיבים אופטיים ולווייני תקשורת. החברה תצטרף לקונסורציום של חברות העוסקות בפיתוח תשתיות תקשורת החסינות לפריצה ושיבוש המבוססות על טכנולוגיות קוונטיות.[107]

השנה פעל חיל החלל האמריקני לפתח את יכולותיו, הכוללות יכולות סייבר התקפיות ולוחמה אלקטרונית. בפברואר הודיע החיל כי הניסויים במערכת ה-CCS Block 10.2,[108] המשמשת לשיבוש אותות לוויינים, עברו בהצלחה וכי המערכת תיכנס לשימוש מבצעי במהלך השנה.[109] במרץ קיבלה המערכת אישור מבצעי ראשוני (IOC),[110] וסופקה לטייסת בקרת החלל הרביעית של חיל החלל האמריקני.[111] במאי אישר בכיר בחיל כי בכוונתו לפתח יכולות סייבר התקפיות ולהשתמש בהן במטרה לנטרל איומי סייבר על מערכות חלל ולגבות מחיר מיריביה של ארה"ב תוך הימנעות משימוש באמצעים קינטיים.[112]

איומי סייבר על ענף הימאות

במהלך השנה נרשמה עלייה במספר מתקפות הסייבר על ענף הימאות ברחבי העולם, ביניהן מתקפות כופרה שהובילו לשיבושים בפעילות ייצור של מספנות, עיכובים במשלוח סחורות ועוד. ביוני דיווחה המספנה האיטלקית הלאומית Fincantieri כי שרתים של חברת הבת שלה, המספנה הנורבגית Vard Group AS, חוו מתקפת כופרה.[113] בספטמבר דיווחה חברת הספנות הצרפתית CMA CGM כי שתי חברות הבת שלה באוקיאנוס השקט חוו מתקפת סייבר שהובילה לעיכובים במשלוח סחורות, לשיבוש התקשורת עם לקוחותיהן ועם הרשויות ולגניבת מידע.[114] באוקטובר חווה ארגון הימאות העולמי (IMO),[115] הכפוף לאו"ם, מתקפת סייבר שהשביתה את פעילות אתר הארגון וכן מערכות IT פנימיות, כגון שירותי הדוא"ל שלו.[116] בדצמבר חוותה חברת הספנות הנורבגית Hurtigruten תקיפת סייבר נרחבת שהובילה להשבתת מערכותיה בכל רחבי העולם, הכוללות גם את אתר החברה ומערכות טלפוניה.[117]

מדינות פעלו לנסח אסטרטגיות וקווים מנחים להגנה על ענף הימאות מפני איומי סייבר. בינואר פרסמה מחלקת התחבורה של ממשלת בריטניה מסמך קווים מנחים לניהול ושיפור אבטחת הסייבר של נמלי ים, הקורא למפעילי נמלים לפתח תהליך הערכת סיכוני סייבר עבור מערכות ורשתות בנמלים ותכנית להגנה על נכסים חיוניים. המסמך כולל הסברים כיצד להתמודד עם תקריות סייבר וקווים מנחים בנושא חלוקת אחריויות ותפקידים, ניסוח וניהול תהליכים.[118]

במאי הקימו מפעילי נמלים ובעלי עניין בענף הימאות בארה"ב מרכז לשיתוף מידע אודות מערכות התחבורה הימית (MTS-ISAC),[119] שמטרתו לקדם שיתוף מידע אודות איומי סייבר ושיטות עבודה מומלצות בקרב מפעילי הנמלים, מפעילי המסופים ובעלי כלי השייט.[120] בספטמבר הודיעו בכירים אמריקנים, כי בכוונת הממשל לעדכן את אסטרטגיית אבטחת הסייבר של ענף הימאות ולבחון את הגישה הלאומית בנושא שיתוף מידע ואת השימוש בטכנולוגיות OT בנמלים.[121] בתחילת ינואר 2021, פרסמה המועצה לביטחון לאומי עדכון לאסטרטגיית אבטחת הסייבר של ענף התחבורה הימית, הקורא לסוכנויות פדראליות לנסח תקני אבטחת סייבר עבור מערכות תחבורה ימית וקורא לבית הלבן להגביר את שיתוף המידע על איומי סייבר עם המגזר הפרטי ולנסח תכניות להגדלת כוח האדם המיומן באבטחת סייבר בענף הימאות.[122]

מגמות מדינתיות

ארצות הברית

הגנה על הבחירות לנשיאות

במהלך 2020 עסקו גופי ממשל וביטחון וכן חברות המדיה החברתית בהיערכות להגנה על הבחירות לנשיאות. כחלק מהיערכויות אלו בינואר הודיעה הממונה על אבטחת הבחירות מטעם ה-DNI, שלבי פירסון (Shelby Pierson), כי קהילת המודיעין מתכננת לשתף עם הציבור מידע על איומי סייבר ומבצעי השפעה על הבחירות ותעסוק בהעלאת מודעות הציבור לאיומי סייבר ומעורבות זרה.[123] ה-FBI פרסם מדיניות חדשה לעדכון בכירים ופקידי בחירות על איומים ותקריות סייבר הקשורים לתשתיות ולמערכות הצבעה ובחירות.[124]

באוגוסט הודיע ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), כריסטופר קרבס, כי הסוכנות תתמקד בהגנה על מאגרי רישום מצביעים מפני מתקפות כופרה ועל דיווחי תוצאות הבחירות, תחומי התמקדות המבוססים על מידע מודיעיני בנושא פעילותה של רוסיה, שנאסף על ידי פיקוד הסייבר במסגרת שיתופי הפעולה של הפיקוד באוקראינה, בצפון מקדוניה ובמונטנגרו. קרבס הוסיף כי הסוכנות הקימה ערוצי תקשורת לשיתוף מידע עבור פקידי וועדות הבחירות והתקינה חיישנים לאיתור פריצות במערכות הצבעה במדינות ארה"ב.[125] כמו כן, הודיעה ראשת מִנְהֶלֶת אבטחת הסייבר של ה-NSA, אן נויברגר (Anne Neuberger), כי המִנְהֶלֶת משתפת מידע בנושא איומי הסייבר על הבחירות עם הסוכנויות הפדראליות וגופי האכיפה, פועלת להנגשתו לציבור וכן מסייעת באיתור חולשות בתשתיות בחירות, בסריקת רשתות ובסיוע לפיקוד הסייבר לגבות מחיר מגורמים זדוניים שינסו להשפיע על תהליך הבחירות.[126]

במקביל להיערכויות נשמעו השנה אזהרות רבות מצד גופי האכיפה, המודיעין והביטחון וכן מצד המגזר הפרטי מפני איומי סייבר וניסיונות של האקרים הפועלים בחסות מדינות זרות להתערב בבחירות לנשיאות.

בפברואר הזהיר משרד ה-DNI כי רוסיה החלה להתערב בבחירות על מנת להוביל לבחירתו המחודשת של טראמפ וכי פעילים רוסים פועלים במטרה לגרום לאזרחים אמריקנים להפיץ מידע כוזב.[127]

ביולי הזהיר ראש המרכז לביטחון ולמודיעין מסכל (NCSC),[128] וויליאם איוונינה (William Evanina), כי רוסיה, סין ואיראן ניסו לפרוץ לחשבונות דוא"ל של אנשי הקמפיינים והמועמדים לנשיאות ופועלות לפלג את החברה האמריקנית ברשתות החברתיות תוך ניצול נושאים רגישים כגון התפשטות נגיף הקורונה. לדבריו, רוסיה ואיראן פועלות במטרה לפלג את הציבור האמריקני ולפגוע במעמדה של ארה"ב בעולם, בעוד סין פועלת להכפיש דמויות פוליטיות הפועלות כנגד האינטרסים שלה.[129]

באוגוסט הוסיף איוונינה כי רוסיה פעלה ברשתות החברתיות במטרה להוביל לבחירתו המחודשת של טראמפ, וכי איראן פעלה במטרה לערער את האמון של הציבור האמריקני במוסדות ובתהליכים הדמוקרטיים וכן לפגוע בסיכויו של טראמפ מלהיבחר בשנית.[130] ב-20 באוגוסט הזהיר איוונינה כי גם קובה, ערב הסעודית וצפון קוריאה פועלות במטרה להתערב ולהשפיע על הבחירות.[131] כמו כן, הזהיר יועץ הבית הלבן לביטחון לאומי, רוברט אובריאן (Robert O’Brien), כי האקרים סינים מתמקדים בתשתיות בחירות במטרה להטות את תוצאותיהן ולמנוע מטראמפ מלהיבחר.[132]

בספטמבר פרסמה המחלקה לביטחון המולדת אזהרה כי פעילים רוסים פועלים להדהד את הטענה שההצבעה בדואר תוביל לזיופים נרחבים, ביקורת שהושמעה בעיקר מכיוון הנשיא טראמפ.[133] במקביל, פרסמו ה-FBI ו-CISA אזהרה לפיה האקרים זרים הפיצו מידע כוזב לפיו מערכות ההצבעה ומאגרים לרישום מצביעים נפרצו ושמידע השייך למצביעים דלף.[134] באוקטובר, הזהיר ה-DNI ג'ון רטקליף (John Ratcliffe), כי רוסיה ואיראן הצליחו לגנוב מידע ממאגרי רישום בוחרים וכי האקרים איראנים שלחו הודעות דוא"ל מאיימות לאזרחי פלורידה תוך התחזות לארגון הימין הקיצוני Proud Boys במטרה להרתיעם ולקרוא להם להצביע עבור הנשיא טראמפ.[135] בנובמבר טען בכיר אמריקני כי פיקוד הסייבר פעל לחסום ולנטרל את פעילותם של ההאקרים האיראנים.[136]

גם חברות פרטיות – בהן גוגל ומיקרוסופט – הזהירו כי קבוצות האקרים סיניות ביצעו מתקפות דיוג ממוקד כנגד עובדי קמפיין הבחירות של ג'ו ביידן ואף הצליחו לקבל גישה לכ-150 חשבונות השייכים לעובדי הקמפיינים לבחירות, רובם שייכים לעובדי קמפיין ביידן. כמו כן, קבוצות האקרים רוסיות ואיראניות פעלו נגד עובדי הקמפיין של טראמפ, אולם המתקפות כשלו.[137]

לאחר הבחירות טען ראש CISA, כריסטופר קרבס, כי לא נצפו ניסיונות משמעותיים להתערב בבחירות, שיכלו היו להוביל לשינוי בתוצאות הבחירות או למנוע מהאזרחים אמריקנים מלהצביע.[138]

ממשל

אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה. השנה שם ממשל טראמפ דגש על אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה של הסוכנויות הפדראליות, חברות קבלן ושל מערכות נשק ו-IT. הפנטגון פרסם טיוטה ראשונית של מודל תקני אבטחת הסייבר (CMMC)[139] עבור חברות הקבלן העובדות עמו. המודל מורכב מחמש רמות של תקני אבטחה בהתאם לרמת הסיווג של המידע עמו עובדות החברות.[140] בספטמבר, פרסם הפנטגון צו, לפיו ספקים של מחלקת ההגנה יידרשו לעבור בדיקות הערכה, המחולקות על פי רמות הסיווג השונות, שמטרתן לבדוק את עמידתם בתקני אבטחת המידע 800-171 של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST 800-171).[141]

בפברואר פרסם NIST טיוטת מסמך קווים מנחים לניהול סיכוני סייבר בשרשראות אספקה. בין עיקרי ההמלצות, קראו מחברי המסמך לעסקים להקים צוותים לניהול סיכוני סייבר על שרשראות אספקה; לזהות ולדרג נכסים, מערכות ומידע חיוניים וזיהוי ספקים בעלי גישה אליהם; לנסח תכניות ניהול סיכונים הכוללות תהליכים, מדיניות, דרישות אבטחת סייבר מספקים ורשימות מלאי עבור רכיבים מתוצרת חברות צד-שלישי, ועוד.[142]

במאי חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי האוסר על מפעילי רשת החשמל הלאומית מלרכוש ולהתקין ציוד מתוצרת מדינות המהוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. הצו קורא למזכיר מחלקת האנרגיה לזהות ציוד מתוצרת זרה שכבר נמצא בשימוש ברשת החשמל הלאומית, ולשתף פעולה עם הסוכנויות הפדראליות והמגזר הפרטי במטרה לנסח אסטרטגיות לניטור, בידוד והחלפה שלו בציוד מתוצרת אמריקנית.[143]

על אף מאמצי הממשל, בדצמבר נחשף קמפיין ריגול סייבר נרחב שהתמקד בגופי ממשל פדראליים ובממשלות מקומיות וברמת המדינה ויוחס לקבוצת ההאקרים הרוסית APT29. על פי אזהרות שפורסמו על ידי CISA, ההאקרים השתלטו על עדכון של תוכנת Orion לניהול וניטור רשתות IT של חברת ה-IT SolarWinds שהופץ ללקוחות החברה במרץ 2020 וביוני 2020, במטרה לקבל גישה מרחוק למטרותיהם.[144] בין מטרות הקמפיין, שהוגדר כמתקפת הסייבר הנרחבת ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נמנים מחלקת ההגנה, צבא היבשה והצי האמריקני, פיקוד הסייבר, המחלקה לענייני ווטרנים,[145] מוסדות הבריאות הלאומיים, מחלקת האנרגיה וה-FBI (להרחבה ראו בדו"ח דצמבר).[146]

במסגרת פעילות הממשל לשיפור ההגנה על מערכות חלל ועל שירותי איכון, ניווט ותזמון (PNT).[147] פרסם הבית הלבן בפברואר צו נשיאותי המגדיר שירותי PNT כתשתיות חיונית, קורא לביצוע הערכת סיכונים בעת רכישתם ושילובם במערכות קיימות ולניסוח תקנים, דרישות וקווים מנחים לזיהוי והתמודדות עם שיבושים ומניפולציות עליהם.[148] כחלק מהנחיות הצו, באוקטובר פרסם NIST טיוטת מסגרת לאבטחת הסייבר של שירותי PNT שמטרתה לסייע לארגונים לזהות ולנהל סיכונים על מערכות, רכיבים ושירותי PNT ולזהות ולהתמודד עם איומי סייבר שמטרתם לשבש או לבצע מניפולציה עליהם.[149]

בספטמבר פרסם הבית הלבן את דירקטיבת מדיניות החלל מספר 5 (SPD-5),[150] הכוללת שיטות עבודה מומלצות להגנה על מערכות חלל מפני איומי סייבר ומטרתה לקבוע תנאי סף לאבטחת הסייבר של מערכות חלל, תחנות קרקע, רשתות וערוצי תקשורת הנמצאים בשימוש גופי ממשלה והמגזר הפרטי. בין ההמלצות, קרא הבית הלבן למפעילי מערכות חלל להשתמש במערכות הניתנות לעדכון מרחוק; להוסיף מהנדסים בעלי הכשרות באבטחת סייבר לצוותי הפיתוח והתפעול של מערכות חלל; להשתמש בתכניות לניטור עוצמת תדרי רדיו, בהצפנה ובאימות משתמשים במטרה למנוע jamming או זיוף אותות (spoofing) ועוד.[151]

תחום נוסף אותו סימן הממשל השנה הוא הגנה ואבטחת הסייבר של רשתות ה-5G. השנה נראה כי הממשל המשיך במאמציו להגביל את המעורבות הסינית בתחום בשטחו ובשטחן של בעלות בריתו. במרץ פרסם הבית הלבן מסמך אסטרטגיה לאומית המנחה את הממשל לסייע בפריסת הרשתות בארה"ב; לבצע הערכת סיכונים ולזהות חולשות אבטחה בתשתיות רשתות ה-5G; להתמודד עם איומים על שרשראות האספקה של הרשתות ועם איומי סייבר הנשקפים מיצרנים וספקים שהוגדרו כ"בעלי סיכון גבוה" לתשתיות ה-5G בארה"ב; ולקדם פיתוח ושימוש אחראי ברשתות 5G ברחבי העולם.[152] באוגוסט פרסמה המחלקה לביטחון המולדת אסטרטגיה לאבטחת הסייבר של רשתות ה-5G הכוללת יוזמות כגון תמיכה בתהליך ניסוח תקני אבטחת סייבר וחסינות של הרשתות; הרחבת המודעוּת המצבית לאיומים על שרשראות האספקה של הרשתות וקידום פתרונות לאבטחתן; עידוד חדשנות במטרה לקדם ספקים אמינים לציוד תקשורת; זיהוי שימושים חדשים לרשתות 5G ושיתוף מידע בנושא ניהול סיכונים.[153]

המשך מגמת הטלת הסנקציות וכתבי האישום נגד חברות והאקרים זרים. השנה המשיך הממשל לפעול בצורה פומבית נגד מדינות יריבות באמצעות הטלת הסנקציות כנגד חברות והאקרים זרים בגין מעורבות במתקפות סייבר וניסיונות להתערב בבחירות. אף על פי שלא ברור כי הטלת הסנקציות משפיעה על דפוסי הפעולה של המדינות התוקפות, נראה כי הממשל האמריקני מעניק חשיבות לפומביות של הסנקציות ולהשלכותיהן האפשריות בזירה הדיפלומטית הבין-לאומית.

בפברואר הגישה מחלקת המשפטים כתבי אישום כנגד ארבעה האקרים סינים בגין מעורבות בפריצה לסוכנות לדירוג אשראי Equifax בספטמבר 2017.[154] בספטמבר הגישה המחלקה כתבי אישום כנגד חמישה האקרים סינים ושני האקרים מלזיים בגין מעורבות בקמפיין מתקפות סייבר שיוחס לקבוצת ההאקרים הסינית APT41 והתמקד במאות מטרות בארה"ב וברחבי העולם.[155] כמו כן, הוגשו כתבי אישום כנגד שלושה האקרים איראנים בגין פריצה לחברות בענף התעופה והלוויינים בארה"ב בין השנים 2019-2015.[156]

באוקטובר הוגשו כתבי אישום כנגד שישה האקרים רוסים המקושרים למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) בגין מעורבות במתקפת NotPetya; במתקפות הסייבר על משחקי אולימפיאדת החורף שנערכו ב-2018 בדרום קוריאה; במתקפות סייבר על הארגון העולמי לאיסור שימוש בנשק כימי (OPCW),[157] ובמעורבות בבחירות באוקראינה, בגיאורגיה ובצרפת.[158] כמו כן, הטילה מחלקת האוצר סנקציות על מכון המחקר המדעי המרכזי לכימיה ולמכניקה (TsNIIKjM) השייך לממשלת רוסיה, בגין פיתוח נוזקת ה-Trisis שנועדה לשבש את מנגנוני ההשבתה הבטוחה במתקנים תעשייתיים.[159]

צבא וביטחון

יישום אסטרטגיית ה-Defend Forward של פיקוד הסייבר. באוגוסט פרסם ראש ה-NSA ופיקוד הסייבר, גנרל פול נאקאסונה, מאמר במגזין Foreign Affairs בו הסביר כי פיקוד הסייבר הפיק תובנות רבות ממשימות ה-Hunt Forward, במסגרתן נשלחו צוותיו למדינות בעלות ברית במטרה ללמוד על פעילותם של האקרים זרים וכי ממצאי המשימות ששותפו עם סוכנויות פדראליות נוספות סייעו לעדכן מיליוני מכשירים ומערכות וכך להפחית את האיום הנשקף להן. נאקאסונה הוסיף כי הפיקוד פעל לחשוף ולפרסם דגימות של נוזקות שנמצאו ברשתות זרות במטרה לפגוע ביכולות הסייבר ההתקפיות של יריבותיה של ארה"ב.[160] בנובמבר, דווח כי פיקוד הסייבר ביצע תקיפות סייבר במטרה לחסום את פעילותם של האקרים רוסים וסינים שפעלו במטרה להשפיע על הבחירות לנשיאות.[161] כמו כן, פעל הפיקוד לחסום ולנטרל האקרים איראנים שגנבו מידע של מצביעים וניסו למנוע מהם מלהצביע.[162]

כמו כן, נחשפו מבצעי סייבר התקפיים נוספים שבוצעו במסגרת הקלת סדר התהליכים הנחוצים לאישור מבצעי סייבר התקפיים, מהלך שהוביל ממשל טראמפ החל ממאי 2018. ביולי דווח כי החל מ-2018, ביצעה ה-CIA לפחות 12 תקיפות סייבר כנגד משמרות המהפכה של איראן, שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) ומטרות בסין ובצפון קוריאה. המתקפות כללו לרוב פריצה והדלפת חומרים (hack & leak).

במסגרת המתקפות הדליפה הסוכנות את קוד המקור של רוגלות שבשימוש קבוצות האקרים איראניות, פרצה לשלושה בנקים באיראן והדליפה 15 מיליון רשומות של כרטיסי אשראי וכן פרצה למערכותיהן של שתי חברות קבלן העובדות עבור ה-FSB.[163]

חיזוק הגנת הסייבר של מערכות נשק. השנה נראה היה כי זרועות הצבא האמריקני פעלו לחיזוק ההגנה של מערכות נשק רבות מפני איומי סייבר. חיל האוויר הודיע כי ישתמש בהאקרים White hats על מנת לאתר חולשות במערכות טרם הכנסתן לייצור המוני. כמו כן, החל משנת 2021 יאפשר חיל האוויר להאקרים White hats לבחון כל מערכת וכל תוכנה טרם התקנתן במערכות נשק פעילות.[164] כמו כן, הודיע צבא היבשה על פרויקט Sentinel שמטרתו להוביל לקיצור תהליכי האישור והסמכת אבטחת הסייבר של מערכות נשק ו-IT בצבא היבשה.[165] ביוני השיקה דארפ"א תחרות לאיתור חולשות בחומרה כגון שבבים ומעבדים המיועדים להתקנה במערכות נשק ובטכנולוגיות חיוניות אחרות.[166]

מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA, השיקה תכנית פיילוט המכונה Secure DNS במסגרתה משתפת ה-NSA פעולה עם הפטנגון במטרה להעסיק גורם צד-שלישי שיספק שירותי הגנת DNS לחברות קטנות ובינוניות בענף הייצור הביטחוני. כמו כן, בכוונת ה-NSA לנסח תקנים עבור שירותי הגנת DNS ולבחור מספר חברות שיעמדו בהם על מנת לספק את השירות לחברות ביטחוניות קטנות ובינוניות, שתקציבן אינו מאפשר העסקת כוח אדם פנימי.[167]

שינויים ארגוניים בקהילת הביטחון והמודיעין. 2020 התאפיינה במספר שינויים ארגוניים ובחשיפת פרטים בנושא תכניותיהן של זרועות צבא ארה"ב להתמקד במבצעי ולוחמת מידע. ביולי מסר מפקד פיקוד הסייבר של צבא היבשה (ARCYBER), לוטטנט גנרל סטפן פוגרטי (Stephen Fogarty) פרטים בנושא תכנית פיתוח לוחמת המידע של הפיקוד בעשור הקרוב. במסגרת התכנית, יבצע ה-ARCYBER שינויים ארגוניים בפיקוד הראשון למבצעי מידע,[168] במטרה להגדיל את יכולותיו לסייע לכוחות הלוחמים באמצעות מבצעים ברשתות החברתיות. כמו כן יקים הפיקוד מרכז למבצעי לוחמת מידע ויתמקד בפיתוח יכולות רב-ממדיות (multi-domain) לטובת ביצוע מבצעי מידע ותמיכה בכוחות הלוחמים.[169] בספטמבר, הודיע פוגרטי כי הפיקוד השיק את המרכז למבצעי לוחמת מידע, כחלק ממרכז המבצעים החדש Fortitude Hall ב-Fort Gordon. בנוסף, העביר הפיקוד את משימות הגנת הרשתות של צבא היבשה לפיקוד טכנולוגיות מיזם הרשת (NETCOM)[170] הכפוף לו, במטרה להגביר את מעורבותו במבצעי סייבר התקפיים ובמבצעי השפעה ומידע.[171]

חיל האוויר האמריקני הגביר את היערכותו בתחום לוחמת המידע. בספטמבר השיק פיקוד לוחמת המידע של החיל (16th Air Force) קורס הכשרה בניטור הרשתות החברתיות והפקת תובנות במסגרת מבצעי השפעה ולוחמת מידע.[172]

באוגוסט פרסם פיקוד הסייבר של הצי האמריקני (10th Fleet/ Fleet Cybercom) את התכנית האסטרטגית שלו לשנים 2025-2020, במסגרתה ירחיב הפיקוד את יכולותיו בתחום לוחמת המידע וכן יקים צוותי סייבר טקטיים לתמיכה במבצעי הצי; יפעל לשימור עליונות במרחבי הסייבר והחלל; יפעל לבסס מודעוּת מצבית במרחב הסייבר ולהקטין את משטח התקיפה ועוד.[173]

מחקר ופיתוח ביטחוני. במהלך 2020 פעלו מחלקת ההגנה וזרועות הצבא לפיתוח או לניסוח תכניות מו"פ בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית ורשתות ה-5G. באפריל הודיעה חברת General Electric כי היא מסייעת לדארפ"א לפתח רכיב המכונה VERDICT,[174] שיסייע להעריך את חומרת איומי הסייבר על מערכות נשק ומערכות תעשייתיות בענף האנרגיה על ידי זיהוי חולשות המופיעות ברשימת ה-CAPEC של תאגיד MITRE,[175] ומתן המלצות מרשימת צעדי אבטחת הסייבר והפרטיות של NIST (NIST -800-53).[176]

באפריל השיק הפנטגון מודל בינה מלאכותית המכונה Salus לחיזוי התפרצויות נגיף הקורונה ותופעות לוגיסטיות הנלוות להתפרצות, כגון מחסור במצרכים, במזון ובציוד רפואי.[177] במאי דווח כי בכוונת הפיקוד למבצעים מיוחדים (SOCOM),[178] להקים משרד שיתמקד בשילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית, כגון תרגום שפות זרות, סריקה וחיפוש מידע על מכשירי קצה שנתפסו בפשיטות וזיהוי תפוצת מידע כוזב במסגרת מבצעים מיוחדים.[179] באוגוסט הודיע סגן ראש דארפ"א, ד"ר פיטר היינאם (Peter Highnam), כי הסוכנות תרחיב את המחקר והפיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית ואת מידת השילוב שלהן בתחום הסייבר. היינאם הוסיף כי פרויקט הדגל של דארפ"א בנושא זה, הוא תכנית ה-HACCS,[180] שמטרתה לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית במטרה לשפר את הדיוק בזיהוי ולחסום מתקפות בוטנטים ומתקפות רחבות היקף להפצת נוזקות.[181]

באוקטובר חתם הפנטגון על חוזים בסך 600 מיליון דולר עם חברות שישתתפו בסדרת הניסויים At Scale, שנועדה לבחון טכנולוגיות עבור רשתות 5G. סדרת הניסויים כוללת פריסה נרחבת של תשתיות עבור רשתות 5G בחמישה בסיסי צבא במטרה לבחון שימוש בטכנולוגיה עבור אימונים באמצעות מציאות ווירטואלית (VR) ורבודה (AR); לוגיסטיקה ואחסון "חכם"; פיקוד ושליטה מבוזרים;[182] וחלוקה דינמית של ספקטרום התדרים עם התעשייה.[183]

רוסיה

במהלך 2020 הוסיפה רוסיה להוות גורם מאיים במרחב הסייבר והואשמה במספר רב של מתקפות סייבר וקמפיינים של השפעה ותפוצת מידע כוזב. בינואר הואשמה רוסיה בביצוע מתקפות סייבר כנגד חברת הגז האוקראינית Burisma, בה הועסק בנו של נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן, זאת במטרה למצוא מידע מפליל על ביידן,[184] ובתפוצת מידע כוזב ברשתות החברתיות במטרה להוביל לבחירתו המחודשת של הנשיא טראמפ.[185] כמו כן, הואשמה רוסיה במתקפות סייבר על גופי ממשלה ותקשורת בגיאורגיה,[186] ובארמניה,[187] על בתי חולים בצ'כיה,[188] על גופי פרלמנט בגרמניה[189] ובנורבגיה,[190] וכן במעורבות בריגול סייבר אחר חברות ביטחוניות במזרח התיכון,[191] ואחר ממשלות במזרח אירופה.[192] בנוסף, הואשמה רוסיה בניהול קמפיינים להפצת מידע כוזב במטרה להתערב בבחירות בפולין,[193] ובבחירות בבריטניה, שנערכו בדצמבר 2019,[194] ובמטרה לערער את היחסים בין מדינות מזרח אירופה לברית נאט"ו.[195] בספטמבר פרסמה מיקרוסופט את הדו"ח השנתי שלה, לפיו 52% ממתקפות הסייבר מטעם מדינות, עליהן דיווחה החברה ללקוחותיה בין יולי 2019 ליוני 2020, יוחסו לרוסיה.[196]

לאורך השנה קראה רוסיה לשיתופי פעולה בין-לאומיים ואי-התערבות במרחב הסייבר בעודה פועלת לפתח ולקיים ניסויים באמצעי סייבר התקפיים.

בפברואר טען השליח הנשיאותי של רוסיה לשיתוף פעולה באבטחת סייבר בין-לאומית, אנדריי קרוטשקיך (Andrei Krutskikh) כי רוסיה מעוניינת לחתום על הסכמים בילטראליים עם ארה"ב בנושא אבטחת סייבר ומידע עולמית, צעדים בוני אמון ומאבק משותף בהונאות ובטרור במרחב הסייבר.[197] באפריל קרא קרוטשקיך לקהילה הבין-לאומית לשתף פעולה ולהרחיב את תהליך ניסוח הנורמות ההתנהגות במרחב הסייבר על מנת למנוע משברים במרחב הסייבר, כגון העלייה במספר מתקפות הסייבר על רקע משבר הקורונה.[198] בספטמבר פרסם הנשיא פוטין תכנית בת ארבעה שלבים שמטרתה להוביל להסכם אי-התערבות בעניינים פנימיים, כגון בחירות, ואי שימוש הדדי בטכנולוגיות תקשורת ומידע שייחתם בין רוסיה וארה"ב. כמו כן, הציע פוטין לחדש את שיתופי הפעולה והמידע בין שתי המדינות במטרה לדון בסוגיות ביטחוניות עולמיות בתחום המידע.[199]

עם זאת, נחשפו השנה פרטים אודות מאמציה של רוסיה לפתח יכולות סייבר התקפיות, לשפר ולהסוות את מבצעי ההשפעה ולוחמת המידע שלה. בפברואר פרסמה חברת SentinalLabs דו"ח בנושא מתקפות סייבר שביצעה קבוצת ההאקרים הרוסית Gameredon כנגד יותר מ-5,000 מטרות אסטרטגיות, צבאיות וממשלתיות באוקראינה, במטרה לבחון יכולות סייבר התקפיות מתוחכמות.[200] במרץ הודיעה קבוצת ה-Digital Revolution,[201] המורכבת מעריקים רוסים וממתנגדי משטר פוטין, כי קיבלה גישה למסמכים טכניים מסווגים בנושא תכנית Fronton לפיתוח כלי פריצה למכשירי IoT. המסמכים כללו פרטים טכניים והדרכה כיצד להשתמש בכלים השונים על מנת להקים רשת בוטנט ולבצע מתקפות DDoS על מערכות ושירותים חיוניים.[202] כמו כן, חשפה ממשלת רוסיה לציבור את קיומו של המרכז ללוחמת מידע באוניברסיטת מדינת רייזאן,[203] שמטרתו לחקור ולבחון אסטרטגיות וטקטיקות לביצוע מבצעי מידע ולחקור את ההשפעות הפסיכולוגיות של מידע כוזב.[204]

סין

במהלך 2020 הואשמה סין במעורבות בקמפיינים של גניבת קניין רוחני, סודות טכנולוגיים ומסחריים וריגול סייבר וכן זוהו ניסיונות מטעמה להתערב בתהליכים דמוקרטיים במדינות דרום-מזרח אסיה והאוקיאנוס השקט. במקביל פעלה סין לפתח פתרונות אבטחת סייבר חדשים והגבירה את המעקב והפיקוח על חברות מקומיות ואחר חברות זרות הפועלות בשטחה.

במהלך השנה הואשמה סין על ידי ארה"ב ובעלות בריתה במעורבות במתקפות ובריגול סייבר על חברות בענפי הייצור הביטחוני, התעופה והחלל, הימאות, הבריאות וה-IT בארה"ב, באירופה ובדרום מזרח אסיה. בפברואר הזהירה נורבגיה כי שירותי המודיעין של סין גנבו מידע טכנולוגי השייך לתכנית החלל שלה.[205] באפריל הזהירה מחלקת ההגנה האמריקנית כי 38 חברות קבלן העובדות עבור הממשל האמריקני הותקפו על ידי קבוצת ההאקרים הסינית Electric Panda.[206] ביוני התריעה אוסטרליה מפני שורת מתקפות סייבר נרחבות כנגד גופי ממשלה ושירותים חיוניים, מתקפות שיוחסו בשלב מאוחר יותר לסין.[207] ביולי חשפה חברת Recorded Future כי האקרים סינים פרצה לרשתות הוותיקן ולרשתות משרד הבישוף המשמש כנציג הכנסייה בהונג-קונג במסגרת קמפיין ריגול סייבר לקראת השיחות להסדרת פעילות הכנסייה בסין.[208]

סין הוציאה לפועל שורת מבצעי השפעה, מעורבות בבחירות ושינוי נרטיבים. בינואר הזהירה טאיוואן כי סין ערכה ניסויים בבוטים ובמסרים ותכנים שנוסחו בסיוע בינה מלאכותית במטרה להתערב בבחירות במדינה.[209] בפברואר הזהיר שר החוץ של טאיוואן, ג'וזף וו (Joseph Wu), כי סין עומדת מאחורי קמפיין תפוצת מידע כוזב שמטרתו לערער את האמון בממשלה ולייצר בהלה ציבורית בטאיוואן אודות התפשטות נגיף הקורונה באי.[210] במרץ פרסם המרכז למדיניות סייבר באוניברסיטת סטנפורד מחקר שבחן את מאמציה של סין להפיץ מידע כוזב לציבור בסין ולקהלים דוברי אנגלית במטרה להיאבק בביקורת על האופן בו התמודדה עם התפרצות נגיף הקורונה.[211]

כמו כן, פעלה סין לפתח ולנסות פתרונות אבטחת סייבר ומידע חדשים. ביוני פרסמו מדענים סיניים מאמר בכתב העת האקדמאי Nature, בו הסבירו כיצד השתמשו בתופעת השזירה הקוונטית (quantum entanglement)[212] במטרה להעביר מפתח הצפנה בין לוויין ושתי תחנות קרקע המרוחקות כ-700 מייל (כ-1,126 קילומטר) זו מזו, ולייצר ערוץ תקשורת החסין מפני מתקפות ויירוט מידע.[213] ביוני קיימה סין תחרות בין-לאומית בהשתתפות 40 צוותי האקרים White hats מ-14 מדינות ברחבי העולם, במטרה לבחון מערכת הגנת סייבר, העושה שימוש בעיקרון ה-Cyber Mimic Defense (CMD)[214] שכולל שימוש בסביבת תוכנה המשתנה כל הזמן ומקשה על האקרים לאתר ולהתמקד במטרה.[215] במסגרת התחרות חסמה המערכת יותר מ-2.8 מיליון מתקפות סייבר.[216]

השנה פעלה ממשלת סין להגביר את הפיקוח, המעקב והריגול אחר חברות מקומיות וחברות זרות הפועלות בשטחה. באפריל קבעה ממשלת סין רגולציה הקוראת למפעילי תשתיות חיוניות לבצע הערכת סיכונים וליידע את משרד הפיקוח ברשות מרחב הסייבר של סין (CAC)[217] על כל עסקת רכש של טכנולוגיות מידע. ה-CAC יבדוק עסקאות רכש במטרה לנטר איומי סייבר פוטנציאליים וכן איומים על האספקה, הנובעים ממתחים פוליטיים, מסחריים ודיפלומטיים.[218] ביולי חשפה חברת אבטחת הסייבר Trustwave כי בנקים סינים דרשו מחברות זרות הפועלות בסין להתקין תוכנות להנפקת חשבונות מס ערך מוסף שהכילו רוגלות.[219] בספטמבר הודיע משרד המסחר של סין כי סין תטיל מגבלות ייבוא וייצוא וכן סנקציות על חברות המהוות איום על ביטחונה וריבונותה; חברות המפיקות את חוקי השוק שלה; חברות שהפרו חוזים עם חברות סיניות; וחברות המפלות חברות או אזרחים סינים.[220] בנובמבר הכריזה הרשות לרגולציית השוק של סין (SAMR)[221] לראשונה על ניסוח חוקי הגבלים עסקיים חדשים שמטרתם למנוע מונופול בקרב ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, מהלך שנועד להדק את הפיקוח הממשלתי על חברות אלו.[222]

הודו

במהלך השנה אירעה עלייה במתיחות בין הודו לבין סין ופקיסטן במרחב הסייבר. בינואר הזהירו גורמים הודים כי שירות הדוברות וההסברה של צבא פקיסטן (ISPR)[223] החל לגייס בני נוער ולקיים תחרויות בהפצת מידע כוזב כנגד הודו ובחיזוק הנרטיבים של פקיסטן.[224] ביוני האשימו בכירים הודים את סין בביצוע מתקפות DDoS כנגד גופי ממשלה ומערכות תשלומים, זאת על רקע עימותי הגבול האלימים בין שתי המדינות בעמק גלוואן (Galwan).[225] בספטמבר הודיע שר החוץ של הודו, ס. ג'יישנקר (S. Jaishankar) על הקמת צוות מומחים שיחקור קמפיין ריגול הסייבר מטעם חברה סינית בשם Zhenhua Data Information Technology, שהתמקד ביותר מ-10,000 גופי ממשלה, אזרחים וחברות.[226] כמו כן, על פי מחקר מטעם חברת אבטחת הסייבר ההודית Serqrite, קבוצת ההאקרים הסינית APT36 ככל הנראה סייעה להאקרים פקיסטניים לבצע קמפיין ריגול סייבר שהתמקד במטרות צבאיות ובתשתיות חיוניות בהודו.[227]

ממשלת הודו הודיעה כי היא פועלת לנסח מדיניות סייבר לאומית חדשה. המדיניות החדשה תכלול סעיפים בנושא ההגנה על פרטיות ומידע, ניסוח חוקים ורגולציות שונות בתחום הסייבר ואכיפתם, גישה למידע הממוקם מחוץ לגבולותיה של הודו, שימוש זדוני ברשתות החברתיות, שיתופי פעולה בין-לאומיים למאבק בטרור ובפשיעת סייבר וכן התייחסויות לנושאי החינוך וההכשרות במקצועות אבטחת הסייבר עבור המגזר הפרטי.[228] באוקטובר טען מתאם אבטחת הסייבר הלאומי של הודו, ראג'ש פאנט (Rejesh Pant), כי מסמך המדיניות ממתין לאישור הקבינט.[229]

צפון קוריאה

השנה הרחיבה ארה"ב את פעילותה במטרה לחשוף ולשבש את פעילות הסייבר הזדונית של צפון קוריאה. בפברואר חשפו פיקוד הסייבר האמריקני, המחלקה לביטחון המולדת וה-FBI קמפיין דיוג ושש נוזקות חדשות שהיו בשימוש קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Lazarus Group.[230] באפריל הציע הממשל האמריקני פרס בסך חמישה מיליון דולר עבור מידע אודות פעילות הסייבר של צפון קוריאה המתמקדת בגופי ממשלה, תשתיות חיוניות ומוסדות פיננסים בארה"ב.[231] באוגוסט הזהירו מחלקת האוצר האמריקנית, CISA, ה-FBI ופיקוד הסייבר מפני עלייה במספר ובתחכום של מתקפות הסייבר מטעם קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Hidden Cobra, המתמקדת בבנקים ובכספומטים ברחבי העולם, במטרה לבצע העברות כספים בלתי מאושרות.[232]

כמו כן, הגישה מחלקת המשפטים תביעת חילוט אזרחית כנגד ממשלת צפון קוריאה בגין פריצה לשתי פלטפורמות להמרת מטבעות דיגיטליים במהלך יולי וספטמבר 2019.[233] באוקטובר פרסמה ארה"ב אזהרה מפני קמפיין ריגול מטעם קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Kimsuky שהתמקד במטרות בדרום קוריאה, ביפן ובארה"ב.[234]

סינגפור

במרץ הכריז שר ההגנה של סינגפור, נג אנג הן (Ng Eng Hen), כי משרד ההגנה יקים וועדה שתפקח על הקמת פיקוד הגנת סייבר צבאי חדש ותנסח תכניות לגיוס, לאימון ולהכשרה ולהפעלת החיילים שיסופחו אליו. הפיקוד החדש יספק הערכות סיכונים, התרעה מוקדמת מפני איומי סייבר ויגן על סינגפור מפני שחקנים מדינתיים וא-מדינתיים.[235] לדבריו, הקמת הפיקוד עלולה להימשך מספר שנים.[236]

אירופה

האיחוד האירופי

במהלך 2020 עסק האיחוד האירופי בניסוח מענים לאיומים ולמתקפות סייבר. במסגרת מענים אלו קידם האיחוד יוזמות שונות להגנה על תשתיות חיוניות והטיל לראשונה סנקציות על האקרים זרים ועל קציני מודיעין רוסים. בינואר השיקה קרן ה-Horizon 2020 של האיחוד האירופי את פרויקט ה-4SECURail לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות לאבטחת הסייבר של ענף הרכבות. בפברואר דווח כי יוקם צוות CERT עבור ענף תחבורת הרכבות של אירופה.[237] במרץ השיק הבנק המרכזי של האיחוד האירופי[238] את יוזמת ה-CIISI-EU,[239] לשיתוף מידע ומודיעין אודות איומי סייבר על תשתיות פיננסיות ולזיהוי, להתמודדות עם מתקפות סייבר על ענף הבנקאות והפיננסים.[240]

במקביל, השתמש האיחוד האירופי לראשונה במסגרת ה-Cyber Diplomacy Toolbox,[241] על מנת להטיל סנקציות על האקרים זרים. ביולי אישרה מועצת האיחוד האירופי החלטה להטיל סנקציות על ארבעה האקרים רוסים המקושרים ל-GRU שהיו מעורבים במתקפת הסייבר כנגד הארגון העולמי למניעת שימוש בנשק כימי (OPWC),[242] ובמתקפת הסייבר העולמית NotPetya.

כמו כן, הוטלו סנקציות על שני האקרים סינים שהיו מעורבים בקמפיין ריגול הסייבר Cloud Hopper,[243] וכנגד חברה צפון קוריאנית שסייעה בביצוע מתקפת הסייבר העולמית WannaCry, הפריצה לאולפני Sony Pictures ומתקפות סייבר על בנקים בווייטנאם ובבנגלדש.[244] באוקטובר הטילה המועצה סנקציות על סגן ראש ה-GRU ועל האקר רוסי נוסף בגין הפריצה לפרלמנט הגרמני שאירעה באפריל 2015.[245]

בדצמבר הציג האיחוד האירופי מספר הצעות לאסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה, הכוללת הצעה לביצוע רפורמות בדירקטיבת NIS להגנה על תשתיות חיוניות; הקמת רשת מרכזי SOC שתעשה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית במטרה לזהות איומי סייבר מבעוד מועד; הקמת יחידת סייבר המשותפת לגופי האיחוד, לנציגי המדינות החברות ונציגי תעשיית אבטחת הסייבר הפרטית ועוד.[246]

בריטניה

במהלך 2020 חוותה בריטניה שורת תקיפות סייבר על גופי ממשלה ותשתיות חיוניות. בינואר פורסם דו"ח מסווג מטעם משרד ההגנה, שהצביע על עלייה של כ-100% במספר מתקפות הסייבר ותקריות דליפת המידע בקרב תעשיית הביטחון של בריטניה.[247] כמו כן, על פי מחקר שערכה חברת אבטחת הסייבר Clearswift יותר מ-67% מארגוני הבריאות בבריטניה חוו מתקפת סייבר או דליפת נתונים במהלך 2019, מתוכם כ-48% אירעו כתוצאה מהדבקה בנוזקות.[248] במאי חוותה החברה הגדולה ביותר בבריטניה לתיאום תשלום וצריכת חשמל, Elexon, מתקפת סייבר שהובילה לנזק למערכות ה-IT שלה.[249] בספטמבר פרצו האקרים למערכות משרד החוץ של בריטניה וגנבו מאות מסמכים המתארים את קשריו של המשרד עם חברות קבלן העוסקות בהפצת מידע ותעמולה מטעם בריטניה בסוריה.[250]

כמו כן, במהלך השנה נשמעו אזהרות בבריטניה מפני איומי הסייבר מצד רוסיה. במאי הזהיר יושב ראש וועדת בית הנבחרים לביטחון, טוביאס אלווד (Tobias Ellwood), כי במסגרת שיתוף הפעולה הגובר בין רוסיה וסין, עלולה רוסיה להשתמש בחולשות ובדלתות אחוריות בציוד תקשורת מתוצרת סין, במטרה לבצע מתקפות סייבר לבקשתה של סין.[251] ביולי פרסמה וועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי (ISC)[252] דו"ח המגדיר את רוסיה כאחד מאיומי הסייבר הגדולים ביותר על בריטניה ומזהיר מפני חוסר תיאום בין גופי ממשלת בריטניה וקהילת המודיעין במתן מענה לאיומים וכן מהיעדר אסטרטגיה להתמודדות עם ניסיונותיה של רוסיה להפיץ מידע כוזב.[253]

במקביל התמקדה בריטניה בחיזוק יכולות סייבר התקפיות והטמעתן בקרב צבא בריטניה. בינואר הודיעה הממשלה כי משרד ההגנה וה-GCHQ משתפים פעולה במטרה להקים את כוח הסייבר הלאומי (National Cyber Force - NCF) שיתמקד בהגנה אקטיבית ובלוחמת סייבר כנגד האקרים זרים.[254] באפריל הושק ה-NCF בחשאי, דבר שנחשף לציבור במהלך נובמבר.[255]

ביולי דלפה טיוטת מסמך תקציב של משרד ההגנה, לפיה המשרד מתכנן להקטין את סדר כוחות צבא בריטניה בכ-20 אלף חיילים ולהקטין את חיל הנחתים המלכותי, לטובת השקעה מוגברת בפיתוח יכולות סייבר התקפיות.[256] על פי דיווח נוסף שפורסם באוגוסט, הצבא שוקל לבטל תכניות לשדרוג מאות טנקים וכלי רכב משוריינים במטרה להגדיל את ההשקעה ביכולות סייבר התקפיות.[257] בספטמבר הודיע מפקד הפיקוד האסטרטגי בצבא בריטניה, גנרל פטריק סנדרס (Patrick Sanders), כי לבריטניה יש יכולות סייבר התקפיות מתקדמות ויכולת לגרום נזק לתשתיות חיוניות של יריביה בעת עימות אפשרי במרחב הסייבר. לדבריו, פיתוח יכולות סייבר התקפיות הוא אחד מיעדיה המרכזיים של ממשלת בוריס ג'ונסון.[258] בנובמבר הכריז ג'ונסון על הגדלת תקציב הביטחון של בריטניה בכ-16.5 מיליארד ליש"ט (כ-21.8 מיליארד דולר), עד לשנת 2025. התקציב ישמש להגדלת ה-NCF, לכ-3,000 חיילים במהלך העשור הבא.[259]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

במהלך 2020 עסקו בישראל בחיזוק אבטחת הסייבר של המשק הישראלי על רקע התפשטות נגיף הקורונה, המעבר לעבודה מהבית והעומס על מערכת הבריאות. באפריל הקים מערך הסייבר הלאומי את פלטפורמת המפגש המקוונת "מרקטפלייס" שנועדה לחבר בין גורמים במשק לבין יותר מ-50 חברות המציעות פתרונות לאבטחת סייבר.[260] באוגוסט הודיע מערך הסייבר כי פיתח מערכת חדשה לסריקת הרשת ולאיתור מאגרי נתונים בלתי מאובטחים.[261] כמו כן, השיק מערך הסייבר את מערכת יוב"ל, המאפשרת לארגונים להעריך את הגנת הסייבר שלהם ואת מידת עמידתם בתקני אבטחת סייבר לאומיים ובין-לאומיים.[262]

במהלך השנה נרשמו בישראל מספר מתקפות וניסיונות תקיפת סייבר שנחשפו לציבור. בפברואר חשף צה"ל קמפיין ריגול מטעם חמאס במסגרתו התחזו פעילי הארגון לנשים ישראליות ברשתות החברתיות וניסו לשכנע חיילים להוריד רוגלות למכשיריהם.[263] ביולי אירעו תקיפות סייבר על מתקני מים בגליל העליון ובמטה יהודה, שיוחסו לאיראן ובמסגרתן ניסו ההאקרים להעלות את רמת הכלור במי השתייה ולשבש את אספקת המים.[264]

באוגוסט הודיע משרד הביטחון כי האקרים מקבוצת Lazarus Group הצפון קוריאנית התחזו למגייסי כוח אדם ברשת LinkedIn וניסו לפתות עובדי תעשיות ביטחוניות על מנת לחדור לרשתות החברות בהן הם עובדים.[265] בספטמבר חוותה יצרנית השבבים הישראלית Tower Semiconductor מתקפת כופרה שהובילה להשבתת מספר שרתים וחלק מפעילות הייצור שלה.[266]

בנובמבר הודיעה Check Point כי שבע חברות ישראליות חוו מתקפות כופרה שעשו שימוש בכופרה ה-Pay2Key שיוחסה להאקרים איראנים.[267] בדצמבר הודיעה הקבוצה כי פרצה למערכות של חברות ביטחוניות, ביניהן התעשייה האווירית, אלתא וחברת אבטחת הסייבר הישראלית Portnox.[268] במקביל, הודיעו הרשות לניירות ערך ומערך הסייבר הלאומי כי חברת הביטוח שירביט חוותה תקיפת סייבר. במהלך התקיפה הודלף מידע אישי של לקוחות החברה על ידי קבוצת האקרים המכונה BlackShadow.[269]

איראן

במהלך השנה הואשמה איראן במספר רב של תקיפות סייבר למטרות ריגול, שיבוש והרס מערכות. בתחילת השנה זוהתה נוזקה חדשה למחיקת מידע (data-wiper) בשם Dustman ששימשה את קבוצת ההאקרים האיראנית APT34 לצורך מתקפות על ארגוני תעשייה במזרח התיכון בסוף 2019.[270] כמו כן, דווח כי קבוצות איראניות השתמשו בחולשות ברשתות VPN במסגרת קמפיין ריגול אחר חברות בענפי הגז, הנפט, ה-IT, הייצור הביטחוני, התקשורת והתעופה בישראל, בערב הסעודית, בלבנון, באיחוד האמירויות ובארה"ב.[271] ביוני וביולי נשמעו אזהרות לפיהן איראן ביצעה מתקפות דיוג ממוקד נגד עובדי קמפיין טראמפ לקראת הבחירות לנשיאות ומעורבת בקמפיין תפוצת מידע כוזב שמטרתו לפלג את הציבור האמריקני.[272] באוקטובר הזהירה חברת Symantec כי קבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater מעורבת בקמפיין ריגול סייבר נרחב שהתמקד בעשרות גופי ממשלה וחברות תקשורת במזרח התיכון.[273]

לצד זאת, היוותה איראן מטרה למתקפות סייבר רבות. בפברואר דווח כי איראן נאלצה להשבית כ-25% מרשת האינטרנט במדינה במטרה להתמודד עם מתקפת DDoS רחבת היקף. ביולי נחשף כי ה-CIA אחראי לפריצה ולהדלפת רשומות פרטי האשראי של 15 מיליון איראנים, שאירעה בדצמבר 2019 וכן אחראי להדלפת קוד המקור של רוגלות שהיו בשימוש קבוצות האקרים איראניות.[274]

ב-9 במאי בוצעה מתקפת סייבר על נמל השהיד רג'אי, בעיר בנדר עבאס (Bandar Abbas) שלחופי מיצרי הורמוז ששיבשה את פעילות הנמל והובילה לעומסים כבדים. ב-19 במאי אישרו לעיתון ה-Washington Post גורמי ממשלת ארה"ב שנותרו בעילום שם כי ישראל ביצעה את המתקפה כתגובה על ניסיונם של האקרים איראנים בסוף אפריל 2020 לפרוץ למערכות OT במספר תאגידי מים בישראל.[275] באוקטובר הודיע הארגון לטכנולוגיות מידע (ITO)[276] של ממשלת איראן כי שתי מטרות ממשלתיות חוו מתקפות סייבר רחבות היקף, מטרות שעל פי הודעת סוכנות הידיעות Tasnim, כללו מערכות בנקאיות ומערכות השייכות לארגון נמלי הים והימאות של איראן.[277]

אוסטרליה

השנה פעלה אוסטרליה לחזק את יכולות הסייבר ההתקפיות שלה ולאפשר את השימוש בהן כנגד עברייני סייבר. בפברואר הכינה הממשלה הצעת חוק שתאפשר למשטרה הפדראלית לבקש סיוע מה-ASD, במטרה לפרוץ לשרתים ולרשתות המעורבים בפעילות פלילית וכן לאסוף מידע על עברייני סייבר ברשת האפילה.[278] באפריל דווח כי ה-ASD החלה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות במטרה לשבש את פעילותם של עברייני סייבר והאקרים זרים המנצלים את משבר הקורונה במדינה.[279] ביוני הכריזה הממשלה כי תשקיע 1.3 מיליארד דולר בפיתוח יכולות הסייבר ההתקפיות של ה-ASD.[280]

השנה פרסמה ממשלת אוסטרליה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2020. במסגרת האסטרטגיה תציע הממשלה מסגרת רגולציה לאבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות, הכוללת תקני סף לאבטחתן; הממשלה תקים פלטפורמה לשיתוף מודיעין איומי סייבר בין מפעילי התשתיות החיוניות; המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (ACSC) יגביר את היקף ומספר תרגילי אבטחת הסייבר המשותפים לגופי הממשלה ולמגזר הפרטי; הממשלה תפחית במספר הרשתות הממשלתיות במטרה לנהל אותן באופן מרוכז; הממשלה תוסיף סעיפים ותקני סף בתחום אבטחת הסייבר לחוזי רכש ממשלתיים בתחום ה-IT.[281]

  1. https://bit.ly/2UdrRPt ↑

  2. https://bloom.bg/2QUeKSi https://zd.net/2UQxG5Q https://zd.net/2UQxG5Q https://bit.ly/38Qu34B https://bit.ly/3aWLBNW ↑

  3. https://bit.ly/2QlX169 ↑

  4. https://bit.ly/3b1bzju ; https://zd.net/2VCiOcz ; https://zd.net/2Ux0M9Y ; קישור למחקר המלא של Check Point: https://bit.ly/2TRoQVX ↑

  5. https://nyti.ms/3bGLBBH ↑

  6. https://reut.rs/2LPByzX ; https://bit.ly/3cCr8zf ↑

  7. Canadian Security Establishment ↑

  8. https://cnn.it/3fK3i65 קישור לאזהרה: https://bit.ly/2BdcgtA ↑

  9. https://bit.ly/37FbbZu ; https://reut.rs/3jO9co9 ↑

  10. https://bloom.bg/32J7eQk ; https://bit.ly/3nkiF8K ↑

  11. https://bit.ly/2JZ4ffN ; https://on.wsj.com/2Ikpqsv ↑

  12. https://bit.ly/2xRZ4ca ↑

  13. https://bit.ly/3gEE5uC ↑

  14. https://bit.ly/2WiAXwl ↑

  15. Health and Human Services ↑

  16. https://bit.ly/2TGvJsa ; https://bit.ly/2HUdsoC ↑

  17. European Medicines Agency ↑

  18. https://bloom.bg/2LsCAER ↑

  19. https://bit.ly/33RQYeU ↑

  20. https://stanford.io/2QEc37q ↑

  21. https://bit.ly/2VHDtLc ↑

  22. https://politi.co/2BQENoH ↑

  23. https://bit.ly/3boH0UP ↑

  24. https://bbc.in/3jGxjGA ↑

  25. https://bit.ly/2Xstvjj ↑

  26. https://bit.ly/2VE6RDm ↑

  27. https://bit.ly/2Twautp ↑

  28. https://bit.ly/36tJzDW ↑

  29. https://bit.ly/2Akwv7X ↑

  30. https://bit.ly/3agRNBg ↑

  31. Operation Wrap Speed ↑

  32. https://bit.ly/3hvLnQB ↑

  33. https://bit.ly/2wA7pR7 ; https://bit.ly/2JonrQF ↑

  34. https://wapo.st/2yLqAIH ↑

  35. https://bit.ly/2V18URy ↑

  36. https://bit.ly/3amXoV7 ↑

  37. https://bit.ly/3kblW8T ↑

  38. https://bit.ly/3jNLUPF ↑

  39. על פי דיווחי כלי התקשורת בארה"ב, הנשיא טראמפ זעם על קיום התדריך בפני חברי וועדת המודיעין, ביניהם נציגי בית הנבחרים המעורבים בתהליך ההדחה נגדו ובתגובה פיטר את ראש המודיעין הלאומי בפועל, ג'וזף מגוויר (Joseph Maguire) ; https://nyti.ms/2T0AEVG ↑

  40. https://bit.ly/2QrT7J6 ↑

  41. https://bit.ly/2Y8ZbZJ ↑

  42. https://bit.ly/2VnJXib ; קישור למחקר המלא: https://bit.ly/2wzgnOv ↑

  43. https://bit.ly/3gzVVys קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3fomMMT ↑

  44. https://bit.ly/2GDt2UZ ↑

  45. https://wapo.st/32pd5Ku https://cnn.it/36jqlB8 ↑

  46. https://wapo.st/2RuYHdl ↑

  47. National Counter-Intelligence and Security Center ↑

  48. https://bit.ly/3hRW150 ↑

  49. https://bit.ly/3g6kqTJ ↑

  50. https://zd.net/3ap94rr ↑

  51. https://bit.ly/2ZPKpc4 ↑

  52. https://bit.ly/2TR2KSn ↑

  53. https://bit.ly/3diieqY ↑

  54. https://bit.ly/3agtCTw ↑

  55. https://bit.ly/2SQSquf ↑

  56. https://bit.ly/36ANeOH ↑

  57. https://bit.ly/2ZIq0Go ↑

  58. https://reut.rs/2QmplFg ↑

  59. https://reut.rs/38JV4dH ↑

  60. https://reut.rs/3ejqtmk ↑

  61. https://reut.rs/3g3SvUL ↑

  62. https://reut.rs/3ea6qY5 ↑

  63. https://reut.rs/3i98JNz ↑

  64. https://bit.ly/3hK9tIn ↑

  65. https://bit.ly/33MaKKA ; https://reut.rs/2IcyVta ↑

  66. https://zd.net/2HCv60w ↑

  67. https://bit.ly/35S7gHf ↑

  68. https://zd.net/3b5cuz6 ↑

  69. https://bit.ly/2IuzKum ↑

  70. https://bit.ly/2TdjX9o

    קישור לטיוטת המסמך: https://bit.ly/2VeUpdy ↑

  71. https://bit.ly/33oeJvh ↑

  72. https://bit.ly/3jIXvQN ↑

  73. Joint Artificial Intelligence Center ↑

  74. https://bit.ly/2ID5WeV ↑

  75. https://bit.ly/2LRbpAH ↑

  76. https://bit.ly/2EKBeSA ↑

  77. Federal Emergency Management Agency ↑

  78. https://bit.ly/2x6d1ma ↑

  79. https://bit.ly/3hUPib3 ↑

  80. https://bit.ly/2QCIWke ↑

  81. United States Special Operations Command ↑

  82. https://bit.ly/2Xtd9FL ↑

  83. https://bit.ly/320ulV9 ↑

  84. https://bit.ly/3gTH16I ↑

  85. https://bit.ly/2HyLJK7 ↑

  86. Positioning, Navigation and Timing ↑

  87. Space Information Sharing and Analysis Center ↑

  88. קבוצת ה-Space-ISAC כוללת נציגים מהמועצה לביטחון לאומי, מפיקוד החלל של חיל האוויר האמריקני, מהסוכנות להגנה מפני טילים ומנאס"א וכן כוללת נציגי אוניברסיטאות וחברות כגון Booz Allen Hamilton, לוקהיד מרטין ועוד ; https://bit.ly/2tTBRUQ ↑

  89. https://bit.ly/38labbI ↑

  90. Deputy assistant secretary general for the Defense Investment Division ↑

  91. Cooperative Cyber Defense Center of Excellence ↑

  92. https://bit.ly/33rFQ8G ↑

  93. European Space Agency ↑

  94. החברות שפתרונותיהן יבחרו על ידי ה-ESA יתקבלו לתכנית ה-GSTP, המשמשת לקידום פתרונות טכנולוגיים חדשים, במסגרתה יוכלו לבחון את פתרונותיהן, מוצריהן ושירותיהן על לווייני ה-ESA ; https://bit.ly/37HKzqL ↑

  95. הקונסורציום כולל את חברת ההזנק Spaceit, המספקת שירותי בקרה וניהול עבור מפעילי לוויינים, חברת אבטחת הסייבר CybExer Technologies, וחברת הבת של חברת הייעוץ וה-IT CGI באסטוניה, CGI Estonia, המתמקדת במגזר החלל; https://bit.ly/2USatk1 ↑

  96. https://bit.ly/2Jc9iWx ; https://bit.ly/3abEHEE ↑

  97. https://bit.ly/2yNoBn6 ↑

  98. https://bit.ly/2NWiJfG ↑

  99. https://bit.ly/2ITUJKu ↑

  100. https://bit.ly/3bZZDzN ↑

  101. https://bit.ly/3cnm69y ↑

  102. Protected Tactical Waveform ; מערכת ה-PTW נמצאת בשימוש בלווייני התקשורת הצבאיים של ארה"ב מסוג WGS ונועדה לאפשר תקשורת לוויינים מאובטחת מפני שיבוש אותות ויירוט. ↑

  103. https://bit.ly/3f60uPN ↑

  104. Mitigation and Anti-Jam Enhancement ↑

  105. https://bit.ly/2F5IRmO ↑

  106. Innovate UK ↑

  107. https://bit.ly/3j5d2JK ↑

  108. Counter Communications System ↑

  109. https://bit.ly/39ZzaAi ↑

  110. Initial Operation Capability ↑

  111. 4th Space Control Squadron ; https://bit.ly/39Iwg6q ↑

  112. https://bit.ly/2yNoBn6 ↑

  113. https://bloom.bg/3fmFbtB ↑

  114. https://reut.rs/36xn9DJ ; https://on.wsj.com/2Sq4dia ↑

  115. International Maritime Organization ↑

  116. https://bit.ly/3d0FoD0 ↑

  117. https://bit.ly/3rdOkLV ↑

  118. https://bit.ly/2uJxBqU ↑

  119. Maritime Transportation System Information Sharing and Analysis Center ↑

  120. https://bit.ly/2ZdcD0U ↑

  121. https://bit.ly/36hYWBd ↑

  122. https://bit.ly/3pUMn5z ↑

  123. https://wapo.st/2RuYHdl ↑

  124. https://bit.ly/36c5AFD ↑

  125. https://bit.ly/2PEJoOA ↑

  126. https://bit.ly/2Yq0dSd ↑

  127. https://nyti.ms/2T0AEVG ↑

  128. National Counter-Intelligence and Security Center ↑

  129. https://bit.ly/3hRW150 ↑

  130. https://bit.ly/2E56RG7 ↑

  131. https://bit.ly/3leu4H9 ↑

  132. https://bit.ly/3iqyE2K ↑

  133. https://bit.ly/3jNLUPF ↑

  134. https://bit.ly/2HWa6Sg ↑

  135. https://bit.ly/3jp2WTy ↑

  136. https://wapo.st/32pd5Ku ↑

  137. https://zd.net/2Rjlfhv ; קישור להודעתה של החברה: https://bit.ly/2DWjnbn https://bit.ly/3h4Yj14 ↑

  138. https://bit.ly/3p6gMy9 ↑

  139. Cybersecurity Maturity Model Certification ↑

  140. https://bit.ly/36SSxt0 ↑

  141. https://bit.ly/2Ggkjsp ↑

  142. https://bit.ly/31Gmewh ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/37bBXVt ↑

  143. https://zd.net/2SQRPbM ↑

  144. https://n.pr/3mAEGzl ↑

  145. Department of Veterans Affairs ↑

  146. https://bit.ly/2WwPPGX ↑

  147. Positioning, Navigation and Timing ↑

  148. https://bit.ly/2vJBYTl ↑

  149. https://bit.ly/3jqyFnf ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3ov9JPd ↑

  150. Space Policy Directive-5 ↑

  151. https://zd.net/32Xz8qW ; קישור לדירקטיבת ה-SPD-5: https://bit.ly/2Ze3RyV ↑

  152. צעד הכולל ניסוח תקנים בין-לאומיים לפיתוח והטמעת רשתות 5G וניסוח תמריצים להצמחת שוק פתרונות אבטחת הסייבר עבור תשתיות ה-5G ; https://bit.ly/3aGfHW4 ↑

  153. https://bit.ly/3ltUuod ; קישור למסמך האסטרטגיה המלא: https://bit.ly/31EDzHG ↑

  154. https://bit.ly/2SMtfHX ↑

  155. https://bit.ly/2FQlgav ↑

  156. https://bit.ly/3iKTFWp ↑

  157. Organisation for the Prohibition of Chemical Weapons ↑

  158. https://bit.ly/31L1WmC ↑

  159. https://bit.ly/2G0yphl ↑

  160. https://fam.ag/3bagD6v ↑

  161. https://cnn.it/36jqlB8 ↑

  162. https://wapo.st/32pd5Ku ↑

  163. https://bit.ly/3jgGsoR ; https://fxn.ws/2OLJhjD ↑

  164. https://bit.ly/2NiXc0C ↑

  165. https://bit.ly/2Jc9iWx ; https://bit.ly/3abEHEE ↑

  166. https://bit.ly/37u20ZP ↑

  167. https://bit.ly/3ds1Qnf ↑

  168. 1st Information Operations Command ↑

  169. https://bit.ly/39LuUWs ↑

  170. Network Enterprise Technology Command ↑

  171. https://bit.ly/356LjV7 ; https://bit.ly/3i7MTKa ↑

  172. https://bit.ly/30eqNhU ↑

  173. https://bit.ly/31SoS2G קישור למסמך התכנית האסטרטגית המלא: https://bit.ly/3fZFVVG ↑

  174. Verification Evidence and Resilient Design in Anticipation of Cybersecurity Threats ↑

  175. MITRE's Common Attack Pattern Enumeration and Classification ; CAPEC היא רשימה של חולשות אבטחה, דפוסים וטכניקות תקיפה של תאגיד MITRE המבצע מחקרים טכנולוגיים עבור גופי ממשלת ארה"ב. ↑

  176. https://bit.ly/3czbd4p ↑

  177. https://bit.ly/2x6d1ma ↑

  178. United States Special Operations Command ↑

  179. https://bit.ly/2Xtd9FL ↑

  180. Harnessing Autonomy for Countering Cyberadversary Systems ↑

  181. https://bit.ly/3gTH16I ↑

  182. Distributed Command and Control ↑

  183. https://bit.ly/2T1W6sv ↑

  184. https://politi.co/3aplcJe ↑

  185. https://bit.ly/2E56RG7 ; https://bit.ly/367rvxJ ↑

  186. https://reut.rs/32ldbl3 ; https://wapo.st/3c7PSzI ↑

  187. https://bit.ly/2WlyAcH ↑

  188. https://bit.ly/2VCxJn4 ↑

  189. https://bit.ly/3dQ74cX ↑

  190. https://reut.rs/37jiyW7 ↑

  191. https://bit.ly/39tkPvx ↑

  192. https://bit.ly/3ewJnqd ; https://bit.ly/2MeN3Rm ↑

  193. https://bit.ly/2W7kk5Q ; https://go.aws/3fCZSCL ↑

  194. https://bit.ly/3jiduFa ↑

  195. https://bit.ly/33RQYeU ; https://bit.ly/3gzVVys ; https://bit.ly/3fomMMT ↑

  196. https://bloom.bg/3lcZexD קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/3jxFdBm ↑

  197. https://bit.ly/36sKh4K ↑

  198. https://bit.ly/36pcCZL ↑

  199. https://reut.rs/3kYlM5e ↑

  200. https://bit.ly/2Sal1dC ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2uvY0J9 ↑

  201. הקבוצה הדליפה ופרסמה בעבר מסמכים פנימיים השייכים לגופי הביון והביטחון של רוסיה, הכוללים פירוט אודות תוכנות וכלי פריצה וכן אודות יכולות המעקב של רוסיה אחר משתמשי הרשתות החברתיות. ↑

  202. https://bit.ly/3afmaqS ; https://bit.ly/2QEFrds ↑

  203. Ryazan State University ↑

  204. https://bit.ly/2Tey2SZ ↑

  205. https://bit.ly/2wDviXr ↑

  206. https://politi.co/2XMAjbD ↑

  207. https://bbc.in/3ds9oq5 ; https://bit.ly/37RGWwC ↑

  208. https://bit.ly/2De4Mrf ↑

  209. https://bit.ly/2QrT7J6 ↑

  210. https://reut.rs/2weix5v ↑

  211. https://stanford.io/2QEc37q ↑

  212. שזירה קוונטית היא תופעה בה שני פוטונים (photons) ממשיכים לקיים קשר ולהשפיע זה על זה גם כשהם מרוחקים פיזית זה מזה. ↑

  213. https://nyti.ms/2NlEqFm ; קישור להורדת המאמר: https://go.nature.com/3i0m2A2 ↑

  214. Cyber Mimic Defense ↑

  215. עקרון ה-CMD מבוסס על תופעת החקיינות בטבע במסגרתה בעלי חיים מסווים את עצמם לעצמים או לבעלי חיים אחרים בניסיון להתגונן. במרחב הסייבר מדובר במערכת המשנה באופן תדיר את מבנה ואת תהליכי הפעולה ועיבוד המידע שלה ובכך מקשה על התוקף להשתמש בחולשות או בדלתות אחוריות במערכת. ↑

  216. https://bit.ly/2Vl17On ↑

  217. Cyberspace Authority of China ↑

  218. https://bit.ly/2xtdMpC ↑

  219. https://bit.ly/39cRoiY ; https://bit.ly/30l5wm4 ↑

  220. https://wapo.st/3je0FeP ↑

  221. China’s State Administration for Market Regulation ↑

  222. https://tcrn.ch/38Md9YK ↑

  223. Inter-Services Public Relations ↑

  224. https://bit.ly/2MXwf2l ↑

  225. https://bit.ly/2YEIpTH ; https://bit.ly/3hNX2vC ↑

  226. https://bit.ly/3hPMwTl ; https://bit.ly/2Elh8i0 ↑

  227. https://bit.ly/2EXg2ZY ↑

  228. https://bit.ly/3asI8Yq ↑

  229. https://bit.ly/3aglgx4 ↑

  230. https://zd.net/39yWvZE ↑

  231. https://bit.ly/3bgnydr ↑

  232. https://reut.rs/3jwOn0P ; https://bit.ly/2YMf1uH ↑

  233. https://bit.ly/31GVGwN ↑

  234. https://bit.ly/3efGX0f ↑

  235. https://bit.ly/2x3qBWZ ↑

  236. https://bit.ly/2Iy51QL ↑

  237. https://bit.ly/2wRFawP ↑

  238. European Central Bank ↑

  239. Cyber Information and Intelligence Sharing Initiative ↑

  240. https://bit.ly/2TyoVhe ; https://bit.ly/39B8xSJ ↑

  241. מסגרת ה-Cyber Diplomacy Toolbox אושרה במאי 2019 וכוללת צעדים ומענים דיפלומטיים כגון סנקציות, איסור כניסה לשטחי האיחוד האירופי והקפאת נכסים כתגובה למתקפות סייבר. ↑

  242. Organisation for the Prohibition of Chemical Weapons ↑

  243. קמפיין Cloud Hopper יוחס להאקרים סינים ובמסגרתו הותקפו ספקי שירותי ענן בשש יבשות במטרה לקבל גישה למידע של חברות בענפי הביוטכנולוגיה, התעופה, הטכנולוגיה הימית והלוויינים. ↑

  244. https://bit.ly/39PpWYJ ; https://bit.ly/2PiG6QT ↑

  245. https://zd.net/3mqV8Cu ↑

  246. https://bit.ly/38pvd91 ; https://bit.ly/3mDK1pB ↑

  247. https://bit.ly/2Tk60qD ↑

  248. https://bit.ly/3asb9TB ↑

  249. https://bit.ly/2yhNQOk ↑

  250. https://bit.ly/2GDt2UZ ↑

  251. https://bit.ly/2SSmi9g ↑

  252. Intelligence and Security Committee ↑

  253. https://tcrn.ch/3jFtwJx ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2ZYTtMk ↑

  254. https://bit.ly/3a7QzHU ↑

  255. https://bit.ly/36ZsYss ↑

  256. https://bit.ly/303DYBz ↑

  257. https://bit.ly/2ENTSsV ↑

  258. https://bit.ly/2EIp2Ch ↑

  259. https://bit.ly/36Xh2aH ; https://yhoo.it/2HnRF94 ↑

  260. https://bit.ly/37bOA4l ↑

  261. https://bit.ly/2PZTs56 ↑

  262. https://bit.ly/31mtdMp ↑

  263. https://bit.ly/3gRkJSC ↑

  264. https://bit.ly/38LP3Ly ↑

  265. https://nyti.ms/2E3oCWm ↑

  266. https://reut.rs/35hTfmi ; https://bit.ly/32EIusl ↑

  267. https://bit.ly/2K28IhQ ; https://bit.ly/38IoHvN ↑

  268. https://bit.ly/3mYy79T ; https://bit.ly/3aMIGdS ; https://bit.ly/3hrYOTl ↑

  269. https://bit.ly/2JQXDAN ; https://bit.ly/2WcqYIo ↑

  270. https://bit.ly/35I37Cx ↑

  271. https://bit.ly/38UgemJ ↑

  272. https://bit.ly/3hRW150 ↑

  273. https://bit.ly/37JmZKe ↑

  274. https://wapo.st/2XuBOcT ↑

  275. https://wapo.st/2XuBOcT ↑

  276. Information Technology Organization ↑

  277. https://bit.ly/3dG7Muj ↑

  278. https://ab.co/2PgecW2 ↑

  279. https://bit.ly/2BOM9t8 ↑

  280. https://bit.ly/2Zreyxf ↑

  281. https://bit.ly/3kGqsgT ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/33Sja3p ↑

קודם בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר — סקירת מגמות שנתית 2019 הבא בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות שנתית קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2020 הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – ינואר 2021 חזרה לרשימה