החודש הואשמה צפון קוריאה בתקיפת סייבר שמטרתה לגנוב מידע מיצרנית חיסוני הקורונה Pfizer. כמו כן, קראו מחוקקים אמריקנים לחברות המדיה החברתית לספק תשובות בנושא מדיניותן למאבק במידע כוזב בנושא החיסונים.

בכירים אמריקנים הזהירו כי גם האקרים סינים פרצו ל-SolarWinds במטרה לרגל אחר גופי ממשל בארה"ב. כמו כן, במסגרת המאמצים לתקן את החולשות והפערים בהם התמקדו ההאקרים, דווח כי הבית הלבן פועל לנסח צו נשיאותי בנושא.

החודש קידם הממשל האמריקני צעדים לאבטחת סייבר של שרשראות אספקה, במסגרתם חתם הנשיא ביידן על צו נשיאותי הקורא לממשל לבצע הערכת סיכוני סייבר בשרשראות אספקה של טכנולוגיות ICT. NIST פרסם קווים מנחים להגנה על חברות קבלן המאחסנות מידע ממשלתי. כמו כן, דווח כי הממשל פועל לנסח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית חדשה.

בתחום הצבא והביטחון פיתחו חוקרים ממעבדת המחקר של צבא היבשה חיישן קוונטי לזיהוי גלי רדיו. כמו כן, פורסמו בקשות למידע בנושא יכולות סייבר להגנה על מערכות נשק וכלי טיס ובנושא שימוש בטכנולוגיות 5G לטובת תקשורת בחלל.

שירותי המודיעין של אסטוניה הזהירו כי רוסיה צפויה לשלב טכנולוגיות Deepfake במבצעי השפעה ולוחמת סייבר; האיחוד האירופי קיים תרגיל הגנת סייבר בהשתתפות צבאות של 18 מדינות חברות ודן בהרחבת פעילותו להרתעת האקרים זרים המתמקדים בתשתיות חיוניות; מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה הוגדרה כגוף הרשמי האחראי להתמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן באבטחת סייבר.

סין הרחיבה את רשימת הנושאים המצונזרים ברשת לנושאים כגון משבר הקורונה, וענייני בריאות, כלכלה ומשפט; מומחי האו"ם קבעו כי צפון קוריאה השתמשה בתקיפות סייבר על מנת לגנוב 281 מיליון דולר.

Check Point הודיעה כי איראן עומדת מאחורי שני קמפיינים לריגול סייבר אחר מתנגדי משטר גולים ברחבי העולם; מחלקת ההגנה של אוסטרליה הצביעה על הגנת סייבר כמרכיב מרכזי לפיתוח ושימוש אתי בבינה מלאכותית.

החודש נחשפו מספר תקיפות סייבר על שרשראות אספקה ביניהן קמפיין ריגול שהתמקד בחברת ה-IT הצרפתית Centreon ובאפליקציית שיתוף הקבצים של חברת התוכנה Accellion; עובדי מתקן מים מקומי בפלורידה חסמו תקיפת סייבר שמטרתה הייתה לשנות את ההרכב הכימי של המים; הפנטגון החל לבחון שימוש בלייזר לטובת תקשורת בין לוויינים; ה-FDA מינה אחראי לתחום אבטחת הסייבר של מכשירים רפואיים.

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה

2 בפברואר – מחוקקים אמריקנים דרשו מידע על פעילותן של חברות המדיה החברתית להיאבק בתפוצת מידע כוזב בנושא משבר הקורונה – נציגים דמוקרטים העומדים בראש וועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים האמריקני קראו למנכ"לי פייסבוק, גוגל וטוויטר למסור מידע בנושא פעילותן של חברות המדיה החברתית להתמודד עם תפוצת מידע כוזב בנושא החיסונים לנגיף הקורונה. כמו כן, קראו הנציגים לחברות לספק תשובות בנושא שינויים במדיניותן בנושא מידע כוזב ולהסביר כיצד הן מודדות הצלחה בהסרתו. לבסוף, ביקשו הנציגים לדעת את מידת התיאום בין החברות וכיצד הן מתריעות בפני המשתמשים ומתייגות מידע כוזב.^{^[1]}

16 בפברואר – דרום קוריאה האשימה את צפון קוריאה בניסיון לגנוב מידע על חיסוני הקורונה מחברת Pfizer – על פי דיווח של סוכנות הידיעות הדרום קוריאנית Yonhap, שירות המודיעין של דרום קוריאה (NIS)^{^[2]} דיווח למחוקקים במדינה כי צפון קוריאה מעורבת בתקיפת סייבר על חברת התרופות Pfizer שמטרתה הייתה לגנוב מידע בנושא חיסוני הקורונה של החברה. בדיווח לא נמסר מתי התרחשה התקיפה והאם הצליחה, אולם נמסר כי ההאקרים השתמשו באתרים מזויפים שהתחזו לפורטלי הרשת של Pfizer במטרה לגנוב הרשאות של עובדי החברה. כמו כן, דיווח NIS כי סיכל תקיפות סייבר נוספות מטעם צפון קוריאה נגד חברות תרופות ויצרניות חיסונים בדרום קוריאה.^{^[3]}

SolarWinds

2 בפברואר – בכירים אמריקנים: ייתכן וגם האקרים סיניים פרצו ל-SolarWinds במטרה לרגל אחר גופי ממשל בארה"ב – לדברי חמישה בכירים אמריקנים שנותרו בעילום שם, האקרים זרים, החשודים שפעלו בחסות סין, ניצלו חולשה נוספת בתוכנת Orion של חברת SolarWinds ופרצו לרשתות פדראליות במהלך שנת 2020. לדבריהם, מדובר בקמפיין ריגול נפרד שאינו קשור לקמפיין הריגול שיוחס לרוסיה וכי ההאקרים השתמשו בחולשה קיימת על מנת לנוע ברשתות אליהן הם כבר פרצו. הבכירים הוסיפו כי מטרות הקמפיין כוללות את מרכז הפיננסים הלאומי (NFC)^{^[4]} הפועל תחת מחלקת החקלאות ואחראי על משכורותיהם של עובדי סוכנויות פדראליות, כגון מחלקת המשפטים, מחלקת המדינה, המחלקה לביטחון המולדת, מחלקת האוצר ועוד.^{^[5]}

18 בפברואר – סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לאבטחת סייבר: הבית הלבן פועל לנסח צו נשיאותי כתגובה לפריצה ל-SolarWinds – לדברי סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לאבטחת סייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), הבית הלבן פועל לנסח צו נשיאותי כתגובה לפריצה ל-SolarWinds, שמטרתו לתקן את החולשות בהן התמקדו ההאקרים ולמנוע אירועים דומים עתידיים. לדבריה, הצו הנשיאותי יכלול מענה לשמונה חולשות מתוך 12 שזוהו במסגרת מאמצי החקירה, זאת בשל מגבלות חוקיות ושיקולי אבטחה ופרטיות. כמו כן, בוחן הבית הלבן תמריצים שמטרתם לעודד את חברות פרטיות לשתף מידע עם הממשל וכן לעודד שיתוף מידע בין גופי הממשל השונים. נויברגר הוסיפה כי לאור היקף האירוע הבית הלבן אינו מגדיר את האירוע כריגול סייבר הנחשב למקובל בין ממשלות.^{^[6]}

26 בפברואר – מחוקקים אמריקנים קראו להרחיב את חוקי אבטחת הסייבר הפדראליים במטרה לתת מענה לחולשות ופערים שנתגלו במהלך הפריצה ל-SolarWinds – במהלך שימוע משותף לוועדות בית הנבחרים האמריקני לפיקוח ולרפורמה^[7] ולביטחון המולדת בנושא הפריצה ל-SolarWinds, קראו חברי הוועדות לעדכן חוקים פדראליים בנושא שיתוף מודיעין איומי סייבר בין הממשלה הפדראלית והמגזר הפרטי ובנושא סמכותה של הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) לערוך סריקות מקיפות אחר איומי סייבר ברשתות פדראליות. נשיא מיקרוסופט, בראד סמית' (Brad Smith), שהשתתף בשימוע, קרא לממשל לעדכן את חוקי חובת הדיווח של אירועי סייבר ודליפת מידע ולעודד ארגונים שהותקפו לדווח על כך.^[8]

26 בפברואר – מיקרוסופט תאפשר שימוש חינמי ברכיב לסריקת קוד המשמש לזיהוי הפריצה ל-SolarWinds – מיקרוסופט הודיעה כי תאפשר שימוש חינמי ברכיב ה-CodeQL ששימש אותה לסריקת קוד מקור אחר סמננים לפריצה (IoCs)^[9] לתוכנת Orion של SolarWinds. רכיב ה-CodeQL מאפשר סריקה אוטומטית וזיהוי של קוד המקור של ה'דלת האחורית' שהותקנה בעדכוני תוכנת Orion של SolarWinds. החברה העלתה את הרכיב לפלטפורמת המקור הפתוח Github.^[10]

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 בפברואר – בכיר בקהילת המודיעין: סין פועלת במטרה לגנוב מידע רפואי של אזרחים אמריקנים– לדברי ראש המרכז לביטחון ולמודיעין מסכל (NCSC)^{^[11]} לשעבר, וויליאם איוונינה (William Evanina), ממשלת סין פועלת במטרה לגנוב מידע רפואי של אזרחים אמריקנים וייתכן שהצליחה לקבל גישה למידע אישי מזהה של כ-80% מאזרחי ארה"ב הבוגרים. לדבריו, הפעילות משויכת ליעדיה האסטרטגיים של סין בהם קיבוע מעמדה כמובילה עולמית בתחום המחקר הגנטי. כחלק מפעילות זו, פנו חברות סיניות, כגון חברת המחקר הגנטי BGI Group, למדינות בארה"ב בבקשה להשתתף במכרזים להקמת מעבדות לבדיקות קורונה. בעקבות פניות אלו, פרסם ה-NCSC אזהרות מפני השתתפותן של חברות סיניות במכרזים בענף המחקר הגנטי והרפואי.^{^[12]}

2 בפברואר – בכוונת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות לבצע הערכה מחדש של תפקידה במאבק נגד תפוצת מידע כוזב – לדברי ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס (Brandon Wales), בכוונת הסוכנות לבחון לקחים מהתמודדותה עם תפוצת מידע כוזב במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב שנערכו בנובמבר 2020 ולהעריך מחדש את תפקידה ופעילותה במאבק במידע כוזב. לדבריו, פעילות הסוכנות בהפרכת מידע כוזב במהלך הבחירות נתפסה כשנויה במחלוקת ופגעה בתמיכה הציבורית בה. ווילס הוסיף כי CISA תחזור להתמקד באבטחת הסייבר והאבטחה הפיזית של תהליכי הבחירות, אולם לא מן הנמנע כי תשוב בעתיד לעסוק במאבק בתפוצת מידע כוזב.^{^[13]}

5 בפברואר – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם קווים מנחים להגנה מפני תקיפות סייבר מטעם מדינות עבור חברות קבלן המאחסנות מידע ממשלתי – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פרסם את מסמך הקווים המנחים SP 800-172 שמטרתו לסייע לחברות קבלן המאחסנות מידע ממשלתי רגיש ובלתי מסווג להתמודד עם תקיפות סייבר מטעם מדינות. המסמך כולל הנחיות בנושא התקנה של מערכות החסינות בפני ניסיונות פריצה; שיפור היכולת הארגונית לזהות איומים ולהתמודד עם נזק פוטנציאלי; וכן הנחיות שמטרתן לסייע לארגון לחזור לשגרה לאחר האירוע.^{^[14]} כמו כן, כולל המסמך רשימת הנחיות ודרישות בתחומי בקרת גישה, מודעוּת והכשרת כוח אדם, ביצוע בדיקות, ניהול תצורה, זיהוי ואימות משתמשים, תגובה לתקריות, ניהול סיכונים ועוד.^{^[15]}

5 בפברואר – ראש CISA לשעבר קרא לממשלת ארה"ב להורות לצבא להתמקד בעברייני סייבר המעורבים במתקפות כופרה – ראש CISA לשעבר, כריס קרבס, קרא לממשלת ארה"ב להורות לפיקוד הסייבר להתמקד בעבריינים המעורבים במתקפות כופרה ולפרסם פרטים ומידע רגיש השייך להם. לדבריו, מתקפות כופרה הפכו לאיום גדול יותר ממבצעי סייבר המנוהלים על ידי מדינות, זאת בשל המודל העסקי של עברייני סייבר, המבצעים מתקפות כופרה כשירות (ransomware-as-a-service) עבור עבריינים ללא מיומנויות טכניות.^{^[16]}

11 בפברואר – סגנית היועץ לביטחון לאומי לאבטחת סייבר: הממשל פועל לנסח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית חדשה – לדברי סגנית היועץ לביטחון לאומי לאבטחת סייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר , ממשל ביידן פועל לנסח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית חדשה. לדבריה, האסטרטגיה החדשה צפויה לכלול המלצות שהוגשו על ידי וועדת הייעוץ הלאומית לאבטחת ענף התקשורת (NSTAC),^{^[17]} כגון המלצות בנושא אבטחת שרשראות אספקה של תוכנות ואימוץ גישה לאומית נרחבת לאתגרים טכנולוגיים כגון בטיחות ואמון בטכנולוגיות דיגיטליות.^{^[18]}

17 בפברואר – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום נגד שלושה האקרים צפון קוריאנים בגין מעורבות בתקיפות סייבר על מוסדות פיננסיים – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד שלושה האקרים צפון קוריאנים בגין ניסיון לגנוב כ-1.3 מיליארד דולר בכסף מזומן ובמטבעות דיגיטליים ממוסדות פיננסיים ומחברות. כתב האישום מתווסף לכתב אישום שהוגש ב-2018 כנגד אחד מהנאשמים בגין במעורבות בפריצה לאולפני Sony ב-2014, בפריצה וגניבת 81 מיליון דולר מהבנק המרכזי של בנגלדש ב-2016 ובמתקפת WannaCry העולמית ב-2017. כמו כן, הגישה המחלקה כתב אישום כנגד אזרח אמריקני-קנדי שסייע להאקרים להלבין כספים שנגנבו ממוסדות פיננסיים.^{^[19]}

ב-18 בפברואר הודיע דובר מחלקת המדינה, נד פרייס (Ned Price), כי המחלקה עורכת סקירה מחודשת של מדיניות ארה"ב כלפי פעילות הסייבר הזדונית של צפון קוריאה והאיומים הנשקפים ממנה.^{^[20]}

19 בפברואר – נשיא ארה"ב קרא לקהילה הבין-לאומית לנסח נורמות התנהגות ומשילוּת עבור מרחב הסייבר וטכנולוגיות חדשות – במסגרת כנס ועידת מינכן לביטחון, קרא הנשיא ביידן לקהילה הבין-לאומית לנסח נורמות התנהגות וכללים עבור מרחב הסייבר ועבור ענפי טכנולוגיה נוספים כגון בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה, במטרה לתת מענה לתוקפנותה של רוסיה במרחב הסייבר. כמו כן, על ארה"ב וממשלות אירופה לחשוף בפומבי מבני ניהול תאגידיים של חברות מקומיות וכן להיאבק בשחיתות ובהתנהגות הפוגעת בתחרות, על מנת שניתן יהיה לדרוש מחברות טכנולוגיה סיניות לעמוד באותם הכללים.^{^[21]}

24 בפברואר – הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי המנחה את הסוכנויות הפדראליות לקיים הערכת סיכוני סייבר בשרשראות האספקה של תעשיית ה-ICT – נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם על צו נשיאותי הקורא לסוכנויות פדראליות להתמודד עם מחסור ברכיבים אלקטרוניים ורפואיים מיובאים. הצו כולל סעיף המנחה את הסוכנויות הפדראליות לקיים הערכת סיכוני סייבר על שרשראות האספקה של תעשיות וענפי מפתח, כגון תעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת. כמו כן, מנחה הצו את מחלקת ההגנה, האנרגיה, החקלאות, הבריאות ושירותי האנוש, המסחר והמחלקה לביטחון מולדת להגיש את ממצאיהן בתוך כשנה ממועד פרסומו. מטרת הצו היא להפחית את הסתמכותה של ארה"ב על שבבים המיוצרים מחוץ לשטחה.^{^[22]}

26 בפברואר – המחלקה לביטחון המולדת הכריזה על מספר יוזמות בנושא אבטחת הסייבר של מדינות ארה"ב– המחלקה לביטחון המולדת הכריזה על הגדלת ההשקעה המינימלית הנדרשת בתחום אבטחת הסייבר במסגרת תכנית המענקים של הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום (FEMA).^{^[23]} על פי התכנית, גופי ממשלה שיקבלו סיוע במסגרת תכנית ביטחון המולדת ברמת המדינה (SHSP)^{^[24]} והיוזמה לביטחון הסביבה העירונית (UASI)^{^[25]} יידרשו להשקיע כ-7.5% מסכום המענק לטובת אבטחת סייבר, סכום המהווה הגדלה של ההשקעה המינימלית הקודמת, בסך 5% ומהווה תוספת של כ-25 מיליון דולר.^{^[26]}

גופי ממשלה שיזכו במענק יידרשו להשקיע בהערכת סיכוני סייבר, בשיפור אבטחת הסייבר של אתרים ממשלתיים ובהגנה על תשתיות חיוניות.^{^[27]} כמו כן, הודיע מזכיר המחלקה, אלחנדרו מיורקה (Alejandro Mayorkas), כי הוא שוקל לנסח דירקטיבה הקוראת לסוכנויות הפדראליות ליישם תכניות לגילוי חולשות, במסגרתן יערכו הסוכנויות תחרויות לאיתור חולשות ברשתותיהן (bug bounties).^{^[28]} לבסוף, הודיע מיורקה כי בכוונת המחלקה להגביר את יכולות התגובה שלה למתקפות כופרה ולעודד גופי ממשלה ואת המגזר הפרטי להתמודד עם האיום.^{^[29]}

חקיקה

10 בפברואר – וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים הקימה תת-וועדה חדשה שתתמקד באבטחת סייבר ובחדשנות בקרב מחלקת ההגנה – וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים הקימה את תת-הוועדה לסייבר, לטכנולוגיות חדשניות ולמערכות מידע,^{^[30]} שתהיה אחראית לתחום הסייבר ושימוש בטכנולוגיות חדשות בקרב צבא ארה"ב ומחלקת ההגנה. תת-הוועדה החדשה תתמקד במבנה הכוח, בכוח האדם ובתשתיות של פיקוד הסייבר, באבטחת הסייבר של שרשראות אספקה ובשימוש הצבאי בבינה מלאכותית. כמו כן, תבחן הוועדה את התיאום שבין פיקוד הסייבר לפיקודים האזוריים ולפיקוד החלל, תבחן את פיצול פיקוד הסייבר וה-NSA ותשקול להגדיל את מספר צוותי המשימה הלאומיים של פיקוד הסייבר כחלק מהרחבת אסטרטגיית ה-Defend Forward של מחלקת ההגנה. לבסוף, תעקוב תת-הוועדה אחר יישום פרויקט מחשוב הענן של הפנטגון (JEDI)^{^[31]} ובקידום הצעת חוק ה-Cyber Diplomacy להקמת משרד למדיניות במרחב הסייבר תחת מחלקת המדינה.^{^[32]}

צבא וביטחון

8 בפברואר – חוקרים ממעבדת המחקר של צבא היבשה פיתחו חיישן קוונטי לזיהוי גלי רדיו – במאמר של חוקרים ממעבדת המחקר של צבא היבשה תארו החוקרים כיצד השתמשו בחיישן קוונטי על מנת לזהות גלים אלקטרומגנטיים בתדרים של עד ל-20 ג'יגה-הרץ, הכוללים גם תדרים הנמצאים בשימוש רשתות WiFi ותקשורת Bluetooth. לדברי החוקרים, חיישני גלי רדיו יוכלו לסייע להגן על מערכות תקשורת מפני איומי לוחמה אלקטרונית כגון שיבוש אותות (jamming).^{^[33]}

11 בפברואר – בכוונת מחלקת ההגנה להשקיע במודלים של בינה מלאכותית לסיוע למפקדים בקבלת החלטות – לדברי סגן מנהל המידע הראשי (CDO)^{^[34]} בפועל במחלקת ההגנה, קלארק קולי (Clark Cully), בכוונת המחלקה להשקיע בפיתוח וברכישה של מודלים של בינה מלאכותית שיסייעו למפקדים בקבלת החלטות, כחלק מפרויקט מערכת הפיקוד והשליטה הרב ממדית (JADC2)^{^[35]} של המחלקה, שמטרתו לחבר בין מערכות נשק ופיקוד ושליטה במרחבי היבשה, הים, האוויר, החלל והסייבר.

לדבריו, מודלים המשמשים לקבלת החלטות יסייעו להפיק תובנות שיתקבלו ממערכת ה-JADC2, בדומה לאופן שבו חברות גדולות משתמשות בניתוח חיזוי (predictive analytics) על מנת לחזות מגמות בהיצע, ביקוש, אספקה, מכירות ועוד. קולי הוסיף כי מחלקת ההגנה עוסקת כעת בזיהוי ובמיזוג מקורות הנתונים מכל רחבי המחלקה ובניסוח תקן אחיד עבור מידע המתקבל מהם.^{^[36]}

12 בפברואר – הצי האמריקני הגיש בקשה עבור מחקרים בנושא יכולות סייבר להגנה על מערכות נשק – פלוגת לוחמת הסייבר של פיקוד המערכות האוויריות בצי האמריקני^{^[37]} פרסמה בקשה עבור מידע ומחקרים בנושא יכולות סייבר להגנה על מערכות נשק, כלי טיס, חיישנים ועוד. על פי המסמך, הפלוגה מעוניינת במידע בנושא מחקר ופיתוח של אמצעים להגנה, לאיתור ולסיווג נוזקות במערכות נשק, יכולות בדיקה וניסוי של אמצעי סייבר, חומרה ושבבים מאובטחים, מודלים להערכת איומים ומנגנונים לאימות משתמשים עבור סביבות מערכות נשק.^{^[38]}

17 בפברואר – מחלקת הניסוי וההערכה של הפנטגון קראה לבצע בדיקות אבטחת סייבר לפלטפורמות ענן מסחריות – משרד ראש מחלקת הניסוי וההערכה התפעוליים של הפנטגון (DOT&E)^{^[39]} פרסם את הדו"ח השנתי לשנה הפיסקאלית 2020, שבו קרא לפנטגון לבצע בדיקות אבטחת סייבר של יוזמות ה-IT של אסטרטגיית החדשנות הדיגיטלית (DMS).^{^[40]} במסגרת ההמלצות, קראו מחברי הדו"ח לפנטגון לבצע בדיקות אבטחת סייבר לפלטפורמות ענן מסחריות הנמצאות בשימוש סביבת הענן המסחרית של הפנטגון, DEOS.^{^[41]} על פי הדו"ח, סביבת DEOS תסייע לאחסן מידע מסווג ובלתי מסווג, דבר שמחייב לבחון את אבטחת הסייבר שלה ושל התשתיות הפיזיות עליהן היא מתבססת.^{^[42]} כמו כן, קראו מחברי הדו"ח למנהל המידע הראשי של הפנטגון לבחון חלופות למערכת ה-JRSS,^{^[43]} המספקת ארכיטקטורת אבטחת סייבר ריכוזית, זאת משום שאזהרות קודמות של ה-DOT&E בנושא חולשות האבטחה של המערכת לא זכו למענה הולם.^{^[44]}

קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/3sowlSJ

22 בפברואר – חברת Check Point: האקרים סינים השתמשו בנוזקה שנגנבה מה-NSA ב-2014 כנגד מטרות אמריקניות – חוקרים מחברת Check Point טענו כי בידיהם ראיות לכך שנוזקת ה-Jian שהייתה בשימוש קבוצת ההאקרים הסינית APT31 בין השנים 2017-2014 היא נוזקה שפותחה במקור על ידי ה-NSA ונגנבה ב-2014. לדבריהם, הנוזקה פותחה על ידי יחידת ה-Equation Group של ה-NSA האחראית לפיתוח כלי פריצה ונגנבה ככל הנראה במהלך פריצה לתשתיות ה-NSA, או במהלך מבצעי סייבר של ה-NSA שהתמקדו במטרות סיניות או במטרות במדינה צד-שלישי.^{^[45]} כמו כן, הנוזקה סייעה לתוקפים להעלות פריווילגיות (privileges escalation) והשתמשה בחולשות במערכות הפעלה Windows XP, Windows 7 ו-Windows 8.^{^[46]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3kFujLw

23 בפברואר – פיקוד החלל האמריקני פרסם בקשה למידע בנושא שימוש בטכנולוגיות 5G לטובת תקשורת בחלל – מִנְהֵלת התקשורת והקרקע הבין-משימתית (ECX),^{^[47]} הכפופה למרכז למערכות טילים וחלל (SMC),^{^[48]} פרסמה מסמך בקשה למידע בנושא שימוש בטכנולוגיות תקשורת 5G לטובת העברת מידע בחלל, על גבי רשתות מקטע השליטה הקרקעי ובמקטע התקשורת שבין הלוויין לתחנות השליטה הקרקעית.

על פי המסמך, בכוונת המִנְהֵלת לבחון שימוש בטכנולוגיות כגון רשתות גישת רדיו (RAN)^{^[49]} עבור העברת נתונים מהקרקע ללוויין וכן שימוש בארכיטקטורת network slicing במטרה להעביר נתונים במסגרת יישומים שונים בין החלל לקרקע.^{^[50]} כמו כן, מעוניינת המִנְהֵלת בשימוש בטכנולוגיית MIMO,^{^[51]} לטובת תקשורת בין החלל לקרקע ובין לוויינים ובגלים מילימטריים לטובת תקשורת בין לוויינים.^{^[52]}

רוסיה

18 בפברואר – שירותי המודיעין של אסטוניה: רוסיה פועלת לשלב טכנולוגיות Deepfake במבצעי השפעה ולוחמת סייבר – על פי הערכת הביטחון השנתית של שירות מודיעין החוץ של אסטוניה, רוסיה ממשיכה לפתח יכולות לוחמת סייבר ואמצעים להשפעה והטיית דעת קהל ברשת. מחברי הדו"ח הזהירו כי במסגרת מאמציה, צפויה רוסיה לשלב טכנולוגיות Deepfake לזיוף קטעי ווידאו ותמונות לצורך השפעה ותפוצת מידע כוזב. כמו כן, צפויה רוסיה להמשיך להשתמש במבצעי Hack & Leak ולהתמקד בתקיפת אתרי חדשות במטרה לשתול מידע כוזב עליהם.^[53]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2MN7tFe

אירופה

האיחוד האירופי

16 בפברואר – קונסורציום לאבטחת הסייבר של ענף הרכבות בשטחי האיחוד האירופי הודיע על השגת יעדיו הראשונים – קונסורציום פרויקט ה-4SECURail לאבטחת הסייבר של ענף הרכבות, שהוקם על ידי השותפות הפרטית-ציבורית Shift2Rail הודיע כי השיג את יעדיו הראשונים, הכוללים עיצוב פלטפורמה משותפת עבור צוות ה-CSIRT של ענף הרכבות של האיחוד האירופי ופיתוח דגם ראשוני להדגמה (Formal Methods Demonstrator) של מערכות איתות מאובטחות. כעת עוסקים חברי הקונסורציום בפיתוח אב-טיפוס של פלטפורמת צוות ה-CSIRT ובוחנים שיטות וטכניקות לבחינת תוכנות וחומרה בתעשיית מערכות האיתות של ענף הרכבות. פרויקט ה-4SECURail הושק בינואר 2020 במימון תכנית ה-Horizon 2020.^{^[54]}

19 בפברואר – סוכנות ההגנה האירופית ערכה תרגיל הגנת סייבר בהשתתפות צוותים מ-18 צבאות של המדינות החברות – סוכנות ההגנה האירופית (EDA)^{^[55]} ערכה את התרגיל הראשון מתוך סדרת תרגילי הגנת סייבר בהשתתפות צוותי תגובה לתקריות מצבאותיהן של 18 מדינות החברות באיחוד האירופי. במסגרת התרגיל נדרשו הצוותים להגיב לתקיפות סייבר על מערכות נשק ותעופה, לזהות את מקור התקיפות ולייחס אותן לתוקף.

מטרת התרגיל, שהתקיים במתכונת של cyber range על גבי פלטפורמת ענן, הייתה להגביר את שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות ולהגביר את מוכנותן לשתף מודיעין איומי סייבר ומידע הנחשב רגיש ומסווג. בכוונת ה-EDA לערוך כנס ביוני 2021 שבו יוצגו לקחי התרגיל וצעדים נוספים להגברת שיתוף הפעולה.^{^[56]}

19 בפברואר – מועצת האיחוד האירופי: על האיחוד להגביר את פעילותו במטרה להרתיע האקרים זרים מלתקוף תשתיות חיוניות – על פי מסמך תגובה שניסחה פורטוגל כנשיאת מועצת האיחוד האירופי להצעת הנציבות האירופית לאסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה, על האיחוד האירופי לדון בשיפור ובהרחבת ה-Cyber Diplomacy Toolbox, הכולל משטר סנקציות נגד מדינות ואזרחים המעורבים במתקפות סייבר.

מטרת המהלך היא להגביר את ההרתעה כלפי האקרים זרים המתמקדים בשירותים ובתשתיות חיוניות ובשרשראות אספקה. כמו כן, כולל המסמך התייחסות לשימוש ב-Cyber Diplomacy Toolbox במסגרת סעיפי אמנת ליסבון מ-2007 המתייחסים להגנה הדדית ולסולידריות ומאפשרים למדינה מותקפת לפנות למדינות החברות לסיוע. מסמך התגובה הועבר לצורך דיונים ואישור בקרב נציגי המדינות החברות.^{^[57]}

בריטניה

8 בפברואר – בכירי צבא ומודיעין: בריטניה השתמשה ביכולות סייבר התקפיות על מנת לשבש פעילות רחפנים של ארגון דאע"ש בשנים 2017-2016 – לדברי ראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming) ומפקד הפיקוד האסטרטגי של צבא בריטניה, גנרל פטריק סנדרס (Patrick Sanders), מבצעי הסייבר ההתקפיים של בריטניה נגד ארגון דאע"ש בשנים 2017-2016 התמקדו בשיבוש התקשורת הסלולרית של פעיליו, בשיבוש רחפנים ובהשתלטות על שרתים שבשימושו. לדבריהם, צבא בריטניה שיבש את אותות הרחפנים (jamming) במטרה למנוע ממפעיליהם מלהוציא לפועל מתקפות ולאסוף מידע. כמו כן, השתלט הצבא על מכשירים סלולריים של פעילי הארגון במטרה לבצע מניפולציות במידע ובהוראות שנשלחו מצד מנהיגיו.^{^[58]}

9 בפברואר – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה הוגדרה כגוף הרשמי האחראי להתמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן באבטחת סייבר – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה, שהוקמה במסגרת האסטרטגיה הלאומית למיומנויות באבטחת סייבר ב-2018,^{^[59]} הוגדרה כגוף הרשמי לניסוח תקנים ולהגדרת משרות, הכשרות ומסלולי קריירה עבור כוח אדם המיומן באבטחת סייבר ולטובת מתן מענה למעוניינים בקריירה בתחום. כמו כן, תפעל המועצה להגדיל את מספר העובדים בתחום אבטחת הסייבר ואת מספר העובדים בעלי רקע תעסוקתי, אתני ומגדרי מגוון.^{^[60]} המועצה הוקמה בשיתוף קונסורציום ה-Cyber Security Alliance, המורכב מגופי תעשייה כגון ארגון ה-ISC², המכון להנדסה ולטכנולוגיה (IET)^{^[61]} ועוד, ותושק רשמית בסוף מרץ 2021.^{^[62]}

25 בפברואר – ה-GCHQ פרסמה דו"ח בנושא שימוש אתי ומוסרי בבינה מלאכותית לצרכי ביטחון ומודיעין – ה-GCHQ פרסמה דו"ח המפרט את החשיבות שבשימוש אתי ומוסרי בבינה מלאכותית לצרכי ביטחון ומודיעין, כגון מאבק בתפוצת מידע כוזב, מעקב אחר הברחת נשק וסמים וסחר בבני אדם וכן במאבק בניצול מיני של ילדים. מחברי המסמך קראו לקיים דיונים בנושא השימוש האתי והמוסרי בבינה מלאכותית וההגנה על הטכנולוגיה, במטרה למזער את מידת הסיכון הנשקף לפרטיותם של אזרחים. כמו כן, מתאר המסמך את פעילותה של ה-GCHQ לתמוך בחברות הזנק בתחום הבינה המלאכותית בבריטניה, ולהקים מעבדת בינה מלאכותית שבה יבוצעו ניסויים בטכנולוגיות מסחריות חדשות הנותנות מענה לצרכי הסוכנות.^{^[63]}

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/37WadHv

26 בפברואר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר השיק שירות חדש המסייע לעסקים קטנים להעריך את מצב אבטחת הסייבר שלהם – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) השיק את תכנית הפעולה לתחום הסייבר (Cyber Action Plan), המספקת סיוע בביצוע הערכת אבטחת סייבר עצמית לעסקים קטנים ובינוניים ולעסקים בהם בעלי העסק הוא העובד היחיד. השירות כולל שאלונים המציגים קווים מנחים וצעדים המותאמים אישית לעסק ולמצב אבטחת הסייבר שלו. התכנית פורסמה כחלק מקמפיין ה-Cyber Aware שמטרתו להעלות את מודעוּת הציבור לאיומי סייבר. בכוונת ה-NCSC להשיק שירות דומה גם עבור אזרחים ומשפחות.^{^[64]}

אוקראינה

22 בפברואר – בכירים אוקראינים האשימו את רוסיה בשורת תקיפות סייבר על אוקראינה – המועצה לביטחון לאומי של אוקראינה (NSDC),^{^[65]} פרסמה הצהרה לפיה שרתים המאחסנים אתרים השייכים לגופי הביטחון של אוקראינה חוו תקיפות, במסגרתן ניסו התוקפים להדביק את השרתים בנוזקת botnet במטרה להשתמש בהם בהמשך לטובת תקיפות DDoS. המועצה לא ייחסה את המתקפה לתוקפים, אולם הודיעה כי מקור התקיפות הוא ברוסיה.^{^[66]}

ב-24 בפברואר פרסמה המועצה הצהרה נוספת, לפיה האקרים זרים ניסו לפרוץ לפורטל הרשת SEI EB,^{^[67]} המשמש כמערכת לשיתוף קבצים ומסמכים בין גופי ממשלה וארגונים ציבוריים נוספים. על פי ההצהרה, מטרת הפריצה הייתה ככל הנראה להפיץ קבצים המכילים פקודות macro זדוניות, המשמשות להורדת נוזקות למחשבי המטרה. הבכירים לא חשפו באיזו קבוצת האקרים מדובר, אולם שיתפו ראיות (IoCs)^{^[68]} שיוחסו בעבר לקבוצת ההאקרים הרוסית Gamaredon.^{^[69]}

אסיה

סין

17 בפברואר – ממשלת סין הודיעה על הרחבת הצנזורה ברשת והגדלת רשימת הנושאים המצונזרים– רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)^{^[70]} הודיעה כי הרחיבה את רשימת הנושאים המצונזרים ברשת לנושאים כגון משבר הקורונה וענייני בריאות, ענייני כלכלה, חינוך ומשפט. ה-CAC תדרוש מבלוגרים ומכותבי תכנים להציג אישורים מיוחדים מטעם הממשלה על מנת לפרסם תכנים בנושאים הכלולים ברשימה. כמו כן, הטילה ה-CAC מגבלות על תכנים בנושאי צבא וביטחון, יחסים בין-לאומיים ופוליטיקה, גם בנושא אזורים ומדינות זרות.^{^[71]}

הודו

11 בפברואר – חברת אבטחת סייבר: קבוצת האקרים הודית מעורבת בקמפיין ריגול סייבר אחר בכירים בפקיסטן – על פי דו"ח של חברת אבטחת הסייבר Lookout, קבוצת האקרים המכונה Confucius ומקושרת לצבא הודו מעורבת בקמפיין ריגול סייבר אחר יותר מ-156 בכירים בצבא פקיסטן וברשות לרגולציה על ענף הגרעין ואחר בכירים הודים בוועדת הבחירות בקשמיר. במסגרת הקמפיין, שהתנהל בשנים 2019-2017, הפיצה הקבוצה אפליקציות מזויפות למכשירי אנדרואיד שהכילו רוגלות. הקבוצה הקליטה שיחות טלפון של מטרותיה וכן גנבה מידע כגון רשימות קשר, רשומות שיחות, נתוני איכון, תמונות ועוד.^{^[72]}

צפון קוריאה

9 בפברואר – מומחים של האו"ם קבעו כי צפון קוריאה השתמשה בתקיפות סייבר על מנת לגנוב 281 מיליון דולר – על פי דו"ח מומחים של האו"ם, האקרים צפון קוריאנים אחראיים לגניבת 281 מיליון דולר מהפלטפורמה להמרת מטבעות דיגיטליים KuCoin, הממוקמת באיי סיישל, שאירעה בספטמבר 2020. על פי הדו"ח, שהוגש במסגרת חקירת התקרית, הסכום שנגנב שימש לטובת מימון תכניות הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה.^{^[73]}

מיאנמר

1 בפברואר – צבא מיאנמר ניתק את האינטרנט במדינה במטרה למנוע הפגנות בעקבות ההפיכה הצבאית – על פי נתונים שפרסם הארגון ללא כוונת הרווח NetBlocks, העוקב אחר ניתוקים מכוונים של רשת האינטרנט ואחר הפרת זכויות אדם ברשת, מידת החיבוריות לרשת במיאנמר צנחה בכ-50% וכן תקשורת סלולרית נחסמה מיד לאחר ההפיכה הצבאית ומעצרם של מנהיגי מפלגת השלטון, מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD).^{^[74]} על פי הנתונים, מידת החסימה שונה באזורים שונים במדינה, כשבחלקם נותקה הגישה לרשת. הגישה לרשת חודשה רק לאחר שהצבא הכריז על מצב חירום במדינה למשך שנה.^{^[75]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

1 בפברואר – מערך הסייבר של חטיבת ההגנה באגף התקשוב וההגנה בסב"ר השתתף לראשונה בתרגיל הגנת סייבר בין-לאומי – חמישה צוותי הגנת סייבר מחטיבת ההגנה באגף התקשורת, חיל האוויר, חיל הים ואמ"ן השתתפו לראשונה בתרגיל הגנת סייבר בין-לאומי לצד 57 צוותים מ-14 מדינות, בהן אוסטרליה, טאיוואן, הולנד, סינגפור, ברזיל וניו-זילנד. התרגיל כלל תרגילים בהנדסה לאחור, ניתוח קבצים בינאריים, פענוח הצפנה, איתור וניצול חולשות זיכרון ותכנות וניתוח תעבורת רשת.^{^[76]}

10 בפברואר – חברת ההזנק הישראלית CYE גייסה כ-100 מיליון דולר – חברת ההזנק הישראלית CYE, גייסה כ-100 מיליון דולר שישמשו להשקעה במחקר ובפיתוח, להרחבת פעילותה ולפתיחת שווקים נוספים. החברה מדמה תקיפות סייבר במטרה לאתר חולשות, לייעץ ולהעריך את מצב אבטחת הסייבר של לקוחותיה וכן מציעה שירותי תגובה לתקריות סייבר וייעוץ.^{^[77]}

איראן

10 בפברואר – חברת Check Point: איראן עומדת מאחורי קמפיינים לריגול סייבר אחר מתנגדי משטר גולים ברחבי העולם – על פי הודעת Check Point, החברה זיהתה שני קמפיינים לריגול סייבר שהתמקדו ביותר מ-1,200 מתנגדי משטר איראנים ביותר משבע מדינות. במסגרת אחד מהקמפיינים, שיוחס לקבוצת ההאקרים האיראנית APT50, המכונה גם Domestic Kitten, הפיצו ההאקרים אפליקציות מזויפות שהתחזו לאפליקציות לאבטחת סייבר של מכשירים ניידים ואפליקציות משחקים והקימו בלוגים וערוצים באפליקציית המסרים Telegram בהם שכנעו משתמשים להוריד אותן. במסגרת הקמפיין השני, שיוחס לקבוצת ההאקרים האיראנית Infy, המכונה גם Prince of Persia,^{^[78]} השתמשו ההאקרים בתקיפות דיוג ממוקד וברוגלה המכונה Foudre ומשמשת כ-loader להורדת נוזקות נוספות.^{^[79]}

אוסטרליה

3 בפברואר – אוסטרליה בוחנת הסכם סחר עם ישראל שיתמקד בתחומי אבטחת הסייבר והחדשנות– שר הפנים של אוסטרליה, דן טהאן (Dan Tehan), הודיע כי בכוונתו לזרז את פרסום תוצאותיו של מחקר הבוחן חתימה על הסכם סחר חופשי עם ישראל עד יולי 2021, במטרה לנסח את סעיפי ההסכם עד סוף השנה. הנוסח הסופי של ההסכם צפוי לכלול סעיפים בנושא טכנולוגיות אבטחת סייבר וטכנולוגיות ביטחוניות וכן מטרתו תהיה לעודד אבטחת סייבר וחדשנות.^{^[80]}

15 בפברואר – מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה תסייע להתמודד עם תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות רק במקרים נדירים – במסמך הבהרה שהוגש לוועדה הפרלמנטרית המשותפת לענייני ביטחון ומודיעין (PJCIS),^{^[81]} הודיעה מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) כי התיקון לחוק אבטחת התשתיות החיוניות מ-2020,^{^[82]} מעניק לה את הסמכויות לסייע באופן ישיר למפעילי תשתיות חיוניות במקרים נדירים בלבד.

כמו כן, ה-ASD תהיה רשאית לסייע רק במקרים בהם מתקפת סייבר עלולה לשבש את פעילותן של התשתיות החיוניות; במקרים בהם מפעיליהן לא יכולים למלא אחר הצעדים להגנה עליהן; ובמקרים בהם מתקפות סייבר עלולות לפגוע בביטחון הלאומי והציבורי וביציבות הכלכלית והחברתית. על פי התיקון לחוק, מזכיר מחלקת הפנים של אוסטרליה רשאי לבקש מה-ASD סיוע במתן מענה לתקיפות סייבר רחבות היקף על תשתיות חיוניות, בכפוף להתייעצות עם מפעיליהן. מסמך ההבהרה הוגש בעקבות ביקורת מצד חברות טכנולוגיה, לפיה מעורבות ממשלתית עלולה להוביל לשינויים או לגישה בלתי מאושרת למידע וכן לשינוי או למחיקה של מידע ותוכנות.^{^[83]}

17 בפברואר – מחלקת ההגנה פרסמה דו"ח המצביע על הגנת סייבר כמרכיב מרכזי לפיתוח ולשימוש אתי בבינה מלאכותית – מחלקת ההגנה של אוסטרליה פרסמה דו"ח המצביע על הגנת סייבר כמרכיב מרכזי לשימור האמון והאמינות (integrity) של מערכות בינה מלאכותית. הדו"ח כולל תובנות וממצאי מחקר שנערך בשיתוף נציגי ממשלה, תעשייה ואקדמיה בנושא הפחתת הסיכונים האתיים והמוסריים בפרויקטים לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.

על פי ממצאי המחקר, יש להטמיע יכולות הגנת סייבר בקרב מערכות בינה מלאכותית צבאיות, וכן להגן על מערכות המתקשרות עמן ועל הנתונים המזינים אותן. כמו כן, יש לקיים הכשרות בקרב אנשי צבא בנושא מערכות בינה מלאכותית במטרה להגביר את האמון במערכות וכן לקיים סדנאות בנושא מסגרות אתיות ומשפטיות, שמטרתן להבהיר את מידת האחריות (accountability) האנושית לשימוש במערכת.

בנוסף, השיקו מחברי הדו"ח שלושה כלי עזר למנהלי פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית:

תכנית ניהול סיכונים אתיים עבור תכניות בינה מלאכותית (LEAPP)^{^[84]} הקוראת למנהלי פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית לתאר כיצד בכוונתם לעמוד בדרישות חוקיות ולשמור על מוסריות. התכנית מנחה את מנהלי הפרויקטים לנסח מסמך הערכת סיכונים הכולל גם צעדים להתמודדות עם סיכונים אתיים, שישמש כתנאי לחתימה על חוזים של מחלקת ההגנה;
רשימות דרישות בנושאי האתיקה והמוסר בפיתוח ושימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית;
מטריצה המתארת סיכונים אתיים ודרכי ההתמודדות עמם (Ethical AI risk matrix).^{^[85]}

בין-לאומי

ביטחון סייבר

5 בפברואר – חברת אבטחת הסייבר הצרפתית Stormshield חוותה תקיפת סייבר במהלכה נגנב קוד מקור של החברה – חברת הבת של Airbus, חברת אבטחת הסייבר הצרפתית Stormshield, זיהתה תקיפת סייבר שאירעה בדצמבר 2020 במהלכה נגנב קוד מקור של מוצרי אבטחת רשת, כגון תוכנות Firewall למגזר התעשייתי של החברה.

לדברי מנכ"ל החברה פייר-איב הנצן (Pierre-Yves Hentzen), התוקפים התמקדו בפורטל המשמש את החברה ולקוחותיה לטובת תמיכה טכנית וכי כ-2% מחשבונות לקוחות החברה (כ-200 חשבונות) נפרצו במהלך האירוע. מידע נוסף שנגנב כולל מידע אישי ותכתובות בין החברה ללקוחותיה בנושאים טכניים. חברת Stormshield מספקת שירותים ומוצרי אבטחה לממשלת צרפת, דבר שהוביל להערכה כי ייתכן ומדובר בחלק מקמפיין ריגול סייבר נרחב.^{^[86]}

11 בפברואר – מחקר חדש: חיישנים המתריעים מפני רעידות אדמה חשופים לאיומי סייבר – על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Seismological Research Letters מטעם המכון הגיאו-דינמי של יוון, השייך למצפה הכוכבים הלאומי באתונה,^{^[87]} חיישנים המודדים פעילות סיסמית ומספקים התרעות מפני רעידות אדמה חשופים לאיומי סייבר. החוקרים איתרו חולשות במקלטי GNSS, המשמשים למדידת התזוזה של לוחות טקטוניים, בסיסמוגרפים ובאקסלוגרפים, המשמשים למדידת ההאצה של הקרקע ביחס לזמן. בנוסף, איתרו החוקרים חולשות בפרוטוקול SeedLink המשמש את החיישנים לתקשורת רשת. במסגרת המחקר ביצעו החוקרים מתקפות man-in-the-middle במטרה ליירט את המידע שנאסף על ידי החיישנים ולבצע בו מניפולציות. החוקרים הזהירו כי האקרים עלולים לשבש התרעות מפני רעידות אדמה וכן לשבש את הניסיון לעקוב אחר ניסויים גרעיניים תת-קרקעיים.^{^[88]}

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

4 בפברואר – מחקר חדש חשף קמפיין השפעה מטעם סין שהתמקד בהכפשת הדמוקרטיה האמריקנית – במחקר חדש של חברת ניתוח הרשתות החברתיות Graphika, זוהתה עלייה בחשיפה של משתמשי הרשתות החברתיות לקמפיין השפעה המכונה Spamouflage Dragon, המתנהל מספר שנים ומתמקד בתפוצת תעמולה מטעם ממשלת סין. החוקרים זיהו עלייה בשיתוף תכני הקמפיין מצד משתמשים וחשבונות מאומתים, לצד מעבר מתפוצת תכנים המכפישים את הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, לתפוצת תכנים המשתמשים באירוע הפריצה לקונגרס האמריקני שאירע בינואר 2021, במטרה להכפיש את הדמוקרטיה האמריקנית. כמו כן, התמקד הקמפיין, שזכה לשיתופים מצד דיפלומטים סינים ובכירים בוונצואלה ובפקיסטן, בהצגת פעילותה של סין לדיכוי ההפגנות בהונג-קונג בשנים 2020-2019 באור חיובי.^{^[89]}

זיהוי פנים

3 בפברואר – ממשלת קנדה הודיעה כי איסוף תמונות של אזרחים לצורך אימון אלגוריתמים לזיהוי פנים אינו חוקי – הנציב לענייני פרטיות של קנדה, דניאל ת'ריין (Daniel Therrien), הודיע כי איסוף תמונות של אזרחים ללא הסכמתם לצורך אימון אלגוריתמים לזיהוי פנים אינו חוקי וכי חברת Clearview, שפיתחה את אפליקציית זיהוי הפנים Clearview AI, פעלה בניגוד לחוקי הפרטיות בקנדה. ת'ריין קרא לחברה, שאספה יותר משלוש מיליארד תמונות של משתמשים מהרשתות החברתיות, למחוק תמונות של אזרחים קנדים ממאגרי הנתונים שלה ולהפסיק להציע את שירותיה בקנדה.^{^[90]} מטעם החברה נמסר כי היא אוספת מידע ממקורות ציבוריים ולכן תקנות הפרטיות אינן חלות עליה. אפליקציית Clearview AI משמשת יותר מ-2,400 גופי אכיפה בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ובבריטניה.^{^[91]}

איומי סייבר על שרשראות אספקה

16 בפברואר – צרפת חשפה קמפיין ריגול שהחל ב-2017 והתמקד בשירותי IT במטרה להסתנן לרשתות ארגונים – סוכנות אבטחת הסייבר של צרפת (ANSSI) הודיעה כי זיהתה קמפיין ריגול סייבר, במסגרתו התקינו האקרים "דלת אחורית" על גבי שרתי חברת ניטור ה-IT הצרפתית Centreon, במטרה להסתנן לרשתות לקוחותיה, רובן חברות IT וספקיות שירותי אינטרנט. על פי הודעת הסוכנות, הקמפיין החל ככל הנראה ב-2017 ונמשך לפחות עד 2020. הסוכנות לא נקבה בשמות המעורבים אולם טענה כי שיטות הפעולה של ההאקרים דומות לאלו של קבוצת ההאקרים Sandworm המקושרת למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU).^{^[92]} ב-18 בפברואר הודיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כי ממשלת צרפת תקצה כ-500 מיליון אירו (כ-602 מיליון דולר) על מנת לסייע לגופי ממשל ולחברות במגזר הפרטי לשפר את אבטחת הסייבר שלהם.^{^[93]}

24 בפברואר – יצרנית המטוסים הקנדית Bombardier חוותה תקיפת סייבר שמקורה בשירות העברת הקבצים של חברת Accellion – על פי הודעת החברה, הפריצה הובילה לדליפת מידע רגיש השייך לעובדיה, לספקיה וללקוחותיה ומקורה בחולשת אבטחה באפליקציית שיתוף הקבצים (FTA)^{^[94]} של חברת התוכנה Accellion. החברה הוסיפה כי המידע שדלף אוחסן על שרתים ספציפיים וכי מידע השייך לתהליכי הייצור של החברה ולתמיכת לקוחות לא דלף. הודעת החברה נמסרה לאחר שהתוקפים פרסמו חלק מהמידע, ככל הנראה במטרה לסחוט את החברה.^{^[95]} על פי הודעת Accellion, כ-100 מלקוחותיה חוו תקיפות סייבר, מתוכם 25 חוו דליפת מידע רגיש כתוצאה מכך.^{^[96]}

איומי סייבר על מערכות לבקרה תעשייתית (ICS)

10 בפברואר – בוצעה תקיפה סייבר נגד מתקני מים בפלורידה שמטרתה הייתה לשנות את ההרכב הכימי של המים – על פי הודעת הרשויות, מתקן מים מקומי השייך לעיר Oldsmar שבפלורידה, חווה תקיפת סייבר במהלכה ניסו התוקפים להגדיל את כמות הנתרן ההידרוקסידי (Sodium Hydroxide)^{^[97]} שבמים לרמה מסוכנת שעלולה להיות רעילה. התוקפים ככל הנראה פרצו למערכות המתקן באמצעות תוכנת TeamViewer לגישה מרחוק, שהשימוש בה בקרב מחשבי המתקן הופסק בעבר, אולם לא הוסרה. התקיפה נכשלה לאחר שאחד ממפעילי המתקן הבחין בכך שגורם זר השתלט על עמדתו מרחוק וניסה לשנות את ההרכב הכימי של המים.^{^[98]} ב-11 בפברואר פרסמה CISA ממצאים ראשוניים של חקירת האירוע, לפיהם התוקפים ניצלו מספר חולשות במטרה להשתלט על עמדת העבודה, ביניהן סיסמת משתמש קלה לניחוש וכן חולשות במערכת הפעלה Windows 7 מיושנת.^[99]

קישור לממצאי החקירה: https://bit.ly/3sp5c1W

28 בפברואר – חברת אבטחת סייבר: סין עומדת מאחורי השבתת החשמל שאירעה באוקטובר 2020 בעיר מומביי שבהודו – על פי מחקר של חברת Recorded Future, האקרים סינים מעורבים בקמפיין תקיפות סייבר נרחב במסגרתו שתלו נוזקות בתחנות משנה להמרה חשמלית ממתח עליון^{^[100]} ובתחנות כוח פחמיות ברחבי הודו. החוקרים קשרו בין הקמפיין, שאירע על רקע עימותי הגבול בין שתי המדינות בעמק גלוואן (Galwan) במאי 2020, לבין השבתת רשת החשמל בבירת מדינת מהראשטרה (Maharashtra) שבמערב הודו, מומביי (Mumbai), שאירעה באוקטובר 2020.^{^[101]} ההשבתה הובילה לניתוק החשמל לכ-20 מיליון תושבי העיר לכ-12 שעות. ב-1 במרץ הודיע שר הפנים של מדינת מהראשטרה, אניל דשמוק (Anil Deshmukh), כי ייתכן והשבתת החשמל במומביי נגרמה כתוצאה מתקיפת סייבר.^{^[102]}

על פי הודעת משרד האנרגיה של הודו, צוות ה-CERT של הודו והמרכז הלאומי להגנה על תשתיות מידע חיוניות (NCIIPC)^{^[103]} הזהירו כי קבוצת ההאקרים הסינית Red Echo החלה להתמקד בתשתיות החשמל במדינה באמצעות נוזקה המכונה ShadowPad. על פי ההודעה, הממשלה סיכלה את התקיפות ולא זוהו שיבושים באספקת החשמל או דליפה של מידע רגיש.^{^[104]}

איומי סייבר על מערכות חלל

18 בפברואר – בכוונת הפנטגון לבחון שימוש בלייזר לטובת תקשורת והעברת נתונים בין לוויינים– לדברי ראש הסוכנות לפיתוח בחלל של מחלקת ההגנה,^{^[105]} דרק טורניר (Derek Tournear), המחלקה קבעה תקן עבור תקשורת מבוססת לייזר לטובת ניסוי ה-Tranche Zero, במסגרתו תבחן המחלקה את השימוש בלייזר לטובת תקשורת בין ארבעה לוויינים. בכוונת המחלקה לפרסם בקשה למידע עבור תקן נוסף, חסין יותר להפרעות, לטובת ניסוי ה-Tranche One, שיבחן את השימוש בתקשורת מבוססת לייזר במסגרת מערך של 150 לוויינים.^{^[106]} טורניר הוסיף, כי בכוונת הסוכנות לפתוח שוק עבור פתרונות חדשניים לתקשורת לוויינים ולעודד השקעות בתחום.^{^[107]}

26 בפברואר – בכוונת לוקהיד מרטין לשדרג את גופי לווייני ה-GPS מתוצרתה לטובת תיקונים ועדכונים במהלך פעילותם – לדברי ראש מחלקת אסטרטגיית משימות חלל צבאיות בלוקהיד מרטין,^[108] אריק בראון (Eric Brown), בכוונת החברה לשדרג את גוף לווייני ה-GPS מתוצרתה במטרה לאפשר עדכונים ושדרוגי חומרה במהלך משימתם. לדברי בראון, החברה תשדרג גופי לוויין מסוג LM2100 ותטמיע יכולות עגינה שיאפשרו להחליף מעבדים וחיישנים בגוף הלוויין באמצעות מבצעי תמרון וקירבה (RPO).^[109] בראון כי בכוונת החברה להשתמש בגוף המשודרג עבור לווייני ה-GPS 3F החדשים.^[110]

איומי סייבר על ענף הבריאות

3 בפברואר – מִנְהל התרופות והמזון האמריקני מינה אחראי לתחום אבטחת הסייבר של מכשירים רפואיים – מִנְהל התרופות והמזון (FDA) מינה את הפרופסור לאבטחת סייבר מאוניברסיטת מישיגן, קווין פו (Kevin Fu) לתפקיד הממונה בפועל על אבטחת הסייבר של מכשירים רפואיים במשרד לחדשנות טכנולוגית ושותפויות אסטרטגיות^{^[111]} במרכז למכשור רפואי ורדיולוגיה (CDRH).^{^[112]} כמו כן, ימונה פו למנהל תכניות אבטחת הסייבר במרכז למצוינות בבריאות דיגיטלית,^{^[113]} שהושק בספטמבר 2020 במטרה לתאם גישות רגולטיביות ומדיניות בנושא טכנולוגיות רפואיות חדשות.^{^[114]}

16 בפברואר – שלושה בתי חולים בצרפת חוו מתקפות כופרה – שני בתי חולים השייכים למפעילת בתי החולים North-West Hospital במחוז Rhone שבמזרח צרפת חוו מתקפות כופרה במהלך שבוע. על פי הודעת North-West Hospital, הכופרה הובילה לדחיית טיפולים וניתוחים בקרב שני בתי החולים. צוותו של בית חולים נוסף במחוז Dordogne שבמרכז המדינה דיווח כי ניתק את קשריו עם ספקית שירותי IT שדיווחה כי איתרה כופרה בשרתיה ומנע הדבקה נרחבת של מערכות בית החולים. עם זאת, נאלץ צוות בית החולים להעביר מטופלים לבתי חולים נוספים בשל אובדן גישה לרשומות המידע הרפואי שלהם.^{^[115]} ב-25 בפברואר, הודיע מזכיר המדינה לענייני המרחב הדיגיטלי, סדריק או (Cedric O), כי הגורמים העומדים מאחורי המתקפות הם ככל הנראה עברייני סייבר הפועלים ממזרח אירופה.^{^[116]}

19 בפברואר – חברת ביטוח רפואי בצרפת חוותה מתקפת כופרה שהובילה לשיבושים נרחבים – על פי הודעת מנכ"ל ומייסד חברת הביטוח הרפואי הצרפתית MNH, ג'רארד וודפו (Gerard Vuidepot), החברה חוותה מתקפת כופרה שאירעה ב-5 בפברואר והובילה לשיבושים נרחבים בפעילותה ובמתן שירותים רפואיים ללקוחותיה. החברה נאלצה להשבית את אתריה וכן את מערכת הטלפוניה ומערכות נוספות במטרה למנוע את התפשטות הכופרה ברשתותיה.^{^[117]}

איומי סייבר על ענף הפיננסים

9 בפברואר – מרכז לשיתוף מידע: תקיפת ה-DDoS שהשביתה את הבורסה של ניו-זילנד באוגוסט 2020 הייתה חלק מקמפיין בין-לאומי נרחב – על פי נתונים מהמרכז לניתוח ולשיתוף מידע בתעשיית השירותים הפיננסיים (FS-ISAC),^{^[118]} תקיפת ה-DDoS שהשביתה את הבורסה של ניו-זילנד באוגוסט 2020 הייתה חלק מקמפיין תקיפות שהתמקד במעל ל-100 בנקים, בורסות, חברות ביטוח וחברות בענף הפיננסים ברחבי העולם. כמו כן, קיבלו הארגונים המותקפים הודעות כופר החתומות על ידי קבוצת האקרים הפועלות בחסות רוסיה וצפון קוריאה. עם זאת, המרכז לא ייחס את המתקפות לתוקפים ולא נקב בזהותם.^{^[119]}

איומי סייבר על ענף הימאות

22 בפברואר – המספנה הצרפתית Beneteau SA חוותה מתקפת כופרה שהובילה לשיבוש פעילותה– המספנה הצרפתית Beneteau SA הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה ונאלצה להשבית את מערכות ה-IT שלה במטרה למנוע את התפשטותה ברשת. על פי ההודעה, המספנה החלה להשתמש בגיבויים, אולם צופה שיבושים או עצירה זמנית של פעילות הייצור שלה.^{^[120]}

איומי סייבר על בחירות ותהליכים דמוקרטיים

10 בפברואר – נציבות הבחירות האמריקנית עדכנה את תקני אבטחת הסייבר של מערכות הצבעה– הנציבות האמריקנית לסיוע בבחירות (EAC)^{^[121]} הודיעה כי אימצה את העדכון הראשון למסמך הקווים המנחים ותקני אבטחת הסייבר של מערכות הצבעה.^[122] המסמך קורא לוועדות הבחירות לנתק את מערכות ההצבעה מהרשת (air-gap) ואוסר על הפעלת תקשורת אלחוטית בקרב המערכות. כמו כן, כולל המסמך דרישות כגון הפקת רשומות הצבעה הניתנות לאימות ולבדיקה, כגון פתקי נייר וכן הטמעת מנגנוני אימות רב-שלבי. הודעת ה-EAC הובילה לביקורת, לפיה הנציבות לא אסרה לחלוטין על התקנת ציוד המשתמש בתקשורת אלחוטית, כגון סורקים, במערכות הצבעה ולא התייחסה לאיום, לפיו האקרים עלולים להתמקד בספרי הבוחרים המקוונים ולמנוע מבוחרים מלהצביע.^{^[123]}

https://bit.ly/3tu2ARM ↑
National Intelligence Service ↑
https://bit.ly/3r3eDUN ; https://reut.rs/3bE7aVq ↑
National Finance Center ↑
https://reut.rs/2YWuGqY ↑
https://bit.ly/2OYWWHG ; https://bit.ly/3aGidym ↑
Oversight and Reform Committee ↑
https://bit.ly/3kHFCCZ ↑
Indicators of Compromise ↑
https://bit.ly/3r8H3wv ; https://bit.ly/3sHiOG5 ↑
National Counterintelligence and Security Center ↑
https://bit.ly/3ju2QvI ↑
https://bit.ly/3tAksuj ; https://politi.co/3pXWWFf ↑
https://bit.ly/3pYliim ↑
קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3rvvpvr ↑
https://on.ft.com/2NyP3Ia ↑
National Security Telecommunications Advisory Committee; הוועדה הוקמה במטרה לייעץ לנשיא בנושא אבטחת הסייבר של ענף התקשורת. ↑
https://bit.ly/3dmC9YQ ↑
https://bit.ly/3duCNU5 ↑
https://reut.rs/37vP9Yc ↑
https://bit.ly/3pGPHk6 ↑
https://bit.ly/3bS6dsN ↑
Federal Emergency Management Agency ↑
State Homeland Security Program ↑
Urban Area Security Initiative ↑
https://bit.ly/3bNfQc5 ↑
https://bit.ly/3dUk1Wc ↑
https://wapo.st/3bOrUK7 ↑
https://bit.ly/3b38fXG ↑
Cyber, Innovative Technologies and Information Systems Subcommittee ↑
Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑
https://bit.ly/3bckfW1 ↑
https://bit.ly/3qs8GAg ↑
Chief Data Officer ↑
Joint All-Domain Command and Control ↑
https://bit.ly/3s2kQQN ↑
Naval Air Systems Command’s cyber warfare detachment ↑
https://bit.ly/37m4SJn ↑
Director of Operational Test and Evaluation ↑
Digital Modernization Strategy; מטרת האסטרטגיה היא לשפר את היישום והשימוש באמצעים דיגיטליים בקרב מחלקת ההגנה. האסטרטגיה כוללת מפת דרכים ומספר יוזמות במטרה לתמוך באימוץ פתרונות ענן, תקשורת, פיקוד ושליטה, אבטחת סייבר ובינה מלאכותית. ↑
Defense Enterprise Office Solution; DEOS היא סביבת ענן מסחרית המאפשרת למחלקת ההגנה ליישם אפליקציות ושירותי ענן בקרב סוכנויותיה. ↑
https://bit.ly/2ZO2KWu ↑
Joint Regional Security Stacks; ה-JRSS היא מערכת המספקת זיהוי ומניעת פריצות, שירותי Firewall, ואבטחת רשת. היא מסייעת לרכז את אבטחת הרשת לארכיטקטורות אזוריות, זאת במקום ארכיטקטורות אבטחת רשת מקומיות עבור כל בסיס או מרכז צבאי. ↑
https://bit.ly/3aL276p ↑
https://bit.ly/3bR1uYl ↑
https://bit.ly/2NQYUti ↑
The Cross Mission Ground and Communications Enterprise Directorate ↑
Space and Missile Systems Center ↑
Radio Access Networks; בענף התקשורת הסלולרית, משמשות הרשתות להעברת נתונים ממכשירי המשתמשים לתחנות הבסיס והתרנים הסלולריים. ↑
הארכיטקטורה מאפשרת שימוש בווירטואליזציה על מנת לחלק את הרשת ל'שכבות'. כל שכבת רשת משמשת לטובת יישום אחר, בעל דרישות שונות. ↑
Multiple-Input Multiple-Output; MIMO היא טכניקה להגברת אותות רדיו באמצעות שימוש במספר רב של משדרים ואנטנות. ↑
https://bit.ly/2MwefPo ; קישור למסמך: https://bit.ly/37SQ9FY ↑
https://bit.ly/3dYGYI2 ↑
https://bit.ly/3bEG80p ↑
European Defence Agency ↑
https://bit.ly/2ZC1q9e ↑
https://bit.ly/3ueD5o9 ↑
https://bit.ly/3qzPalC ↑
The Initial National Cyber Security Skills Strategy ↑
https://bit.ly/3u3ZNix ↑
Institution of Engineering and Technology ↑
https://bit.ly/2NerLYj ↑
https://bit.ly/3sAX6Du ↑
https://bit.ly/3b1pMzR ; https://bit.ly/3kwlCCT ↑
National Security and Defense Council ↑
https://reut.rs/3q3Nkbx ↑
System of Electronic Interaction of Executive Bodies ↑
Indicators of Compromise ↑
https://zd.net/2MAiNEw ↑
Cyberspace Administration of China ↑
https://bit.ly/3skX7vi ↑
https://bloom.bg/2ZkY2Q2 ↑
https://reut.rs/37gr0oe ↑
National League for Democracy ↑
https://tcrn.ch/3pUtmRb ↑
https://bit.ly/2OeJNtI ↑
https://tcrn.ch/3qn8rXj ↑
הקבוצה פעילה לפחות מאז שנת 2007 ומתמקדת בעיקר בגופי מדיה בשפה הפרסית, בדיפלומטים ובגולים איראנים בארה"ב, בקנדה ובגרמניה. ↑
https://bit.ly/3u0kHz5 ; https://bit.ly/37hc4X8 ↑
https://bit.ly/3jqW4qo ↑
Parliamentary Joint Committee on Intelligence and Security ↑
Security Legislation Amendment (Critical Infrastructure) ↑
https://zd.net/2NXwYUg ↑
Legal and Ethical Assurance Program Plan ↑
https://zd.net/3uiONhs ↑
https://bit.ly/3jpkOiG ↑
Institute of Geodynamics at the National Observatory of Athens ↑
https://bit.ly/3atSRU9 ↑
https://bit.ly/36OThCe ↑
על פי החוק בקנדה, לנציב לענייני פרטיות אין את הסמכות להטיל קנסות או לחייב גופים למלא אחר הוראותיו. ↑
https://nyti.ms/3jrI4fW ↑
https://bit.ly/2P7jHJA ; https://reut.rs/3bxo7B3 ↑
https://bit.ly/2ZNNetG ↑
File Transfer Application ↑
https://bit.ly/3sxsBOU ↑
https://bit.ly/3bLjKCp ↑
נתרן הידרוקסידי משמש לשליטה ברמת החומציות של המים אך נמצא גם בשימוש בחומרי ניקיון ומשמש לפתיחת סתימות. ↑
https://bit.ly/2ZgAJqf ; https://bit.ly/2Zihdd7 ↑
https://bit.ly/37J9d9P ↑
High-voltage transmission substation ↑
https://nyti.ms/2OyvoIJ ↑
https://reut.rs/3qnHUbp ↑
National Critical Information Infrastructure Protection Centre ↑
https://bit.ly/3rqZXir קישור למחקר של Recorded Future - https://bit.ly/3cely7n ↑
Space Development Agency ↑
תקשורת מבוססת לייזר בין לוויינים קיימת מאז 2011 ומתבססת על שידור אלומה צרה שתקשה על יריבים לשבש אותה. עם זאת, נותרו עוד אתגרים בנושא כיוון ודיוק הקרנת האלומה בין לוויינים הנעים במהירות של מספר קילומטרים בשנייה. ↑
https://bit.ly/3uikLKK ↑
Director of military space mission strategy ↑
Rendezvous and Proximity Operations; מבצעי RPO מתייחסים לתמרונים של לוויינים המתבצעים באותו מסלול ובקרבת לוויינים אחרים. מבצעי RPO מתייחסים לפעילויות כגון מתן שירותים, בדיקות ותיקונים עבור לוויינים. ↑
https://bit.ly/2OAZ9Zr ↑
Office of Strategic Partnerships and Technology Innovation ↑
Center for Devices and Radiological Health ↑
Digital Health Center of Excellence ↑
https://bit.ly/2NbAnPg ↑
https://bit.ly/3dY7qBt ; https://bit.ly/2O9IoEw ↑
https://reut.rs/2O6vSWD ↑
https://bit.ly/3dwX5fw ; https://bit.ly/3pJvhXH ↑
Financial Services Information Sharing and Analysis Center ↑
https://bit.ly/3u6nK8T ↑
https://bit.ly/3sF7ryd ↑
Election Assistance Commission ↑
מסמך הקווים המנחים פורסם לראשונה ב-2005 וכולל רשימת דרישות אבטחה וולונטריות ותקנים עבור מערכות הצבעה ↑
https://bit.ly/3jYltYP ↑