החודש אירעו מספר תקיפות סייבר כנגד חברות המפתחות חיסונים לנגיף הקורונה, חברות לוגיסטיקה ואחסון של חיסונים וכנגד הסוכנות האירופית לתרופות, האחראית לאישורם.

כמו כן, נחשף קמפיין ריגול סייבר נרחב במסגרתו השתמשו האקרים רוסים בעדכון תוכנה של תוכנת ניהול הרשתות Orion של חברת SolarWinds על מנת להשיג גישה לרשתות גופי ממשל וצבא אמריקניים, לחברות טכנולוגיה ולמטרות נוספות באירופה ובמזרח התיכון.

הממשל האמריקני פרסם את אסטרטגיית החלל הלאומית הכוללת גם היבטים בתחום הגנת סייבר וחשף פרטים על יוזמותיו בתחום המחשוב הקוונטי. בתי הקונגרס אישרו את גרסתם הסופית לחוק ה-NDAA לשנת 2021.

CISA וה-FBI הודיעו כי האקרים איראנים אחראיים לאיומים על חייהם של פקידי נציבויות הבחירות לאחר הבחירות לנשיאות. ה-NSA פרסמה אזהרות מפני פרצות בתוכנת VMWare ומפני יכולתם של האקרים לפרוץ לתשתיות ענן; חיל האוויר ניסה בהצלחה אלגוריתם בינה מלאכותית לצורך הפעלת מכ"ם על גבי מטוס המודיעין U-2.

רוסיה פיתחה סימולטור טיסה ותוכנה להגנה על חימוש מדויק מפני לוחמה אלקטרונית המבוססים על בינה מלאכותית. במקביל הואשמה רוסיה במעורבות בקמפיין הריגול באמצעות ניצול חולשה בתוכנה של חברת SolarWinds ובקמפיין שהתמקד במשרד החוץ של מדינה החברה באיחוד האירופי.

דיווח עיתונאי חשף דליפת מידע השייך לשני מיליון חברי המפלגה הקומוניסטית בסין שאירעה ב-2016.

האיחוד האירופי הציג מסמך המלצות לאסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה הכוללת הקמת יחידת סייבר משותפת לגופי האיחוד והמדינות החברות, ביצוע רפורמות בדירקטיבת NIS להגנה על תשתיות חיוניות ועוד; החודש פורסמו מחקרים חדשים בנושא תפקידה של ברית נאט"ו בקידום ובפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית ובנושא היערכותה להתמודדות עם איומי סייבר; הפרלמנט של פינלנד חווה מתקפת סייבר.

חברת Cybereason חשפה קמפיין ריגול סייבר נגד בכירי ממשל במזה"ת; בישראל חוותה חברת הביטוח שירביט תקיפת סייבר שהובילה לדליפת מידע אישי של לקוחות החברה. כמו כן, האקרים איראניים העומדים מאחורי כופרת ה-Pay2Key הודיעו כי פרצו למערכות של חברות ביטחוניות, ביניהן התעשייה האווירית; ענף הפיננסים באיחוד האמירויות חווה שורת תקיפות סייבר בעקבות כינון היחסים עם ישראל.

ניו זילנד וישראל פרסמו את עמדתן הרשמית בנוגע ליישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר. פולין וליטא הודיעו כי היו מטרות למבצע השפעה שמטרתו לפגוע ביחסי שתי המדינות; חברת הספנות הנורבגית Hurtigruten חוותה תקיפת סייבר רחבת היקף.

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה

2 בדצמבר – האקרים צפון קוריאנים תקפו חברות המפתחות חיסונים לנגיף הקורונה בארה"ב ובדרום קוריאה – על פי דיווח שהופיע בעיתון The Wall Street Journal, קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Kimsuky ניהלה קמפיין ריגול סייבר שהחל באוגוסט 2020 והתמקד בלפחות שש חברות המפתחות חיסון לנגיף הקורונה בארה"ב, בדרום קוריאה ובבריטניה, ביניהן החברות AstraZeneca, Johnson & Johnson ועוד. הוערך כי מטרת התקיפות היא למכור מידע רגיש אודות החיסון לגורמי צד שלישי, דוגמת סין, או להשיג מידע על מנת לבצע תקיפות כופרה בעתיד.^{^[1]}

ב-23 בדצמבר פרסמה קספרסקי מחקר לפיו האקרים מקבוצת Lazarus Group עומדים מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברת תרופות שקיבלה רישיון לפתח ולהפיץ חיסונים, לארגון בריאות ממשלתי ולשרתי Windows של משרד בריאות במדינות ששמן לא אוזכר.^[2]

למחקר המלא של חברת קספרסקי: https://bit.ly/2JrGo8J

3 בדצמבר – חוקרי IBM חשפו קמפיין תקיפות סייבר נגד חברות לאחסון חיסוני קורונה והפצתם– חוקרים מחברת IBM חשפו קמפיין דיוג ממוקד נגד שרשרת האספקה של חיסוני הקורונה, הכוללת חברות לאחסון ולשילוח מנות החיסון בשש מדינות באסיה ובאירופה, שהחל בספטמבר 2020. במסגרת הקמפיין, התחזו ההאקרים למנהל בחברת Haier Biomedical המספקת פתרונות אחסון בטמפרטורות נמוכות לארגון הבין-לאומי Gavi הפועל להגברת הגישה לחיסונים בעולם.

מההודעה לא ברור האם התקיפות הצליחו, אולם החוקרים סברו שההאקרים פעלו בחסות מדינה וכי מטרתם הייתה לגנוב פרטי הרשאות במטרה להשיג גישה עתידית למידע רגיש הנוגע לאחסון והפצת מנות החיסון.^{^[3]}

9 בדצמבר – הסוכנות האירופית לתרופות חוותה מתקפת סייבר – הסוכנות האירופית לתרופות (European Medicines Agency - EMA), המעריכה ומאשרת מוצרים וטיפולים רפואיים, כגון חיסונים לנגיף הקורונה, הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר, אולם לא ברור האם המתקפה הצליחה והאם הובילה לשינוי בתהליך אישור חיסוני הקורונה.^{^[4]} ב-10 בדצמבר טען ראש ה-EMA, אמר קוק (Emer Cooke), כי המתקפה לא פגעה בתאריכי היעד לאישור ולאספקת החיסונים באירופה. על פי הודעת חברת BioNTech, השותפה לפיתוח החיסון של חברת פייזר (Pfizer), התוקפים קיבלו גישה לחלק מהמסמכים שהגישה החברה לסוכנות לצורך אישור החיסון שלה, אולם לא נמסרו פרטים נוספים.^{^[5]}

SolarWinds

רקע – ב-13 בדצמבר הודיעו מקורות אמריקנים לסוכנות הידיעות Reuters כי האקרים זרים הפועלים בחסות מדינה פרצו לרשתות מחלקת האוצר, מחלקת המסחר והמחלקה לביטחון המולדת ועקבו אחר תכתובות דוא"ל פנימי כחלק מקמפיין ריגול סייבר שנמשך חודשים.^{^[6]} ההודעה באה בעקבות חשיפתה של חברת FireEye כי מערכותיה נפרצו גם הן וכי ההאקרים פעלו לגנוב כלי פריצה המשמשים את צוותי החברה לצורך דימוי תקיפות (red teams) ומידע השייך ללקוחותיה, הכוללים גם גופי ממשלה.^{^[7]}

שיטה – על פי אזהרת חירום שפרסמה הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ההאקרים השתלטו על עדכון של תוכנת Orion לניהול וניטור רשתות IT של חברת SolarWinds שהופץ ללקוחות החברה במרץ 2020 וביוני 2020, במטרה לקבל גישה מרחוק למטרותיהם.^{^[8]} באזהרה נוספת, הודיעה הסוכנות כי ההאקרים ככל הנראה השתמשו בחולשות במערכות ותוכנות נוספות על מנת להעמיק את גישתם לרשתות הפדראליות.^{^[9]} בהודעה מטעם חברת FireEye נמסר כי ההאקרים שתלו בעדכון התוכנה של Orion דלת אחורית בשם Sunburst והצליחו למחוק עקבות ולהסתיר את פעילותם.^{^[10]}

היקף הקמפיין – במסמכים שהגישה SolarWinds לרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC)^{^[11]} נמסר כי עדכוני התוכנה שנפרצו הותקנו בכ-18,000 מלקוחותיה.^{^[12]} בין גופי הממשל האמריקני שרכשו את תוכנת Orion, נמנים גם מחלקת ההגנה, צבא היבשה והצי האמריקני, פיקוד הסייבר, המחלקה לענייני ווטרנים,^{^[13]} מוסדות הבריאות הלאומיים, מחלקת האנרגיה, ה-FBI,^{^[14]} וכן גופי ממשלות ברמת המדינה, ממשלות מקומיות ותשתיות חיוניות,^{^[15]} הנציבות הפדראלית לרגולציה של ענף האנרגיה (FERC),^{^[16]} שתי מעבדות לאומיות והרשות הלאומית לביטחון גרעיני.^{^[17]} בהודעה מטעם FireEye נמסר כי מדובר בקמפיין ריגול סייבר עולמי שהתמקד בגופי ממשלה ובארגונים בענפי הייעוץ, הטכנולוגיה, הבריאות, הגז והנפט בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון.^{^[18]}

ב-18 בדצמבר הודיעה מיקרוסופט כי 80% ממטרות הקמפיין ממוקמות בארה"ב, וכי החברה זיהתה כ-40 מטרות נוספות הכוללות גם גופים בממשלת בריטניה וכן מטרות הכוללות מכוני מחקר, חברות IT וארגונים א-ממשלתיים במקסיקו, בקנדה, בבלגיה, בבריטניה, בישראל ובאיחוד האמירויות.^{^[19]} החברה הוסיפה כי זיהתה חשבונות פנימיים דרכם ניגשו ההאקרים לקוד מקור של החברה, אולם לא אותרו שינויים בקוד.^[20]

ב-19 בדצמבר הודיעה ברית נאט"ו כי היא מבצעת הערכת מצב ומנטרת את מערכותיה במטרה לבחון נוכחות של האקרים זרים ברשתותיה.^{^[21]} באזהרה נוספת, הודיעה המועצה לביטחון לאומי של אוקראינה (NSDC)^{^[22]} כי ייתכן וחברות אוקראיניות המשתמשות בתוכנת Orion נפגעו.^{^[23]}

ייחוס – ב-14 בדצמבר ייחסו בכירים אמריקנים שנותרו בעילום שם את המתקפה לקבוצת ההאקרים הרוסית APT29 המכונה גם כ-Cozy Bear ומקושרת לשירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR).^{^[24]} ב-19 בדצמבר הודיע מזכיר מחלקת המדינה, מייק פומפאו, כי רוסיה אחראית למתקפה.^{^[25]} ב-6 בינואר, פרסמו ה-FBI, CISA, משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) וה-NSA הצהרה משותפת, לפיה קיימת סבירות גבוהה שרוסיה עומדת מאחורי הקמפיין.^[26]

התמודדות – עם חשיפת הקמפיין פעלו גורמי ממשל וחברות המגזר הפרטי במטרה למזער את השלכותיו. עם חשיפת הקמפיין קראה CISA לכל הסוכנויות הפדראליות האזרחיות ולחברות פרטיות להתנתק מהתוכנה ולבדוק סימנים לנוכחות זרה ברשתותיהן,^{^[27]} וכן קראה לגופי ממשלה לחסום תעבורת רשת נכנסת עבור כל מערכת הכוללת את תוכנת Orion.^{^[28]} ב-16 בדצמבר הודיעו בכירים כי הבית הלבן והמועצה לביטחון לאומי הפעילו נוהל מצב חירום והקימו את קבוצת תיאום הסייבר (UCG)^{^[29]} במטרה לתאם תגובה פדראלית מתואמת למתקפה. בנוסף, כינסה המועצה לביטחון לאומי את הקבוצה לתגובה לתקריות סייבר (CRG)^{^[30]} במטרה לזהות את המאפיינים הטכניים של המתקפה, לשתף מידע ולזהות מטרות נוספות.^{^[31]} כמו כן, הודיעה FireEye כי פעלה בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט ורשם הדומיינים GoDaddy במטרה להשתלט על הדומיינים מהם שלחו ההאקרים את הקוד הזדוני למטרותיהם ולהשתמש בהם כ-Killswitch על מנת לנטרל את נוזקת ההאקרים.^{^[32]}

ב-22 בדצמבר, הודיע ראש סגל הבית הלבן של הנשיא הנבחר ביידן, רון קליין (Ron Klein), כי צוותו של ביידן בוחן מענים שונים לקמפיין הריגול, החורגים מהטלת סנקציות. לדברי גורמים שנותרו בעילום שם, ביידן צפוי לשקול מענים הכוללים תקיפות סייבר על תשתיות רוסיות.^{^[33]}

ארה"ב

חוק ה-NDAA לשנת 2021

ב-11 בדצמבר אושרה הגרסה הסופית של חוק ה-NDAA לשנת 2021 במליאת הסנאט, לאחר אישורה במליאת בית הנבחרים ב-8 בדצמבר. הגרסה הסופית כוללת מספר סעיפים בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית.

בתחום הסייבר כולל ה-NDAA סעיפים רבים המייצגים את המלצותיה של נציבות ה-Cyberspace Solarium,^{^[34]} בהם: הקמת משרד המתאם הלאומי לאבטחת סייבר בבית הלבן ומתן סמכויות נוספות ל-CISA לנטר איומים על רשתות פדראליות ולדרוש מידע מספקיות שירותי אינטרנט. סעיף נוסף קרא להקים משרד לתכנון סייבר משותף תחת CISA.^{^[35]}

ה-NDAA קורא למשרד המבקר הממשלתי (GAO) לבחון את יישום מודל תקני אבטחת הסייבר של מחלקת ההגנה (CMMC)^{^[36]} וכן למחלקת ההגנה לתדרך מחוקקים בנושא.

כמו כן, ה-NDAA מנחה את ממשלת ארה"ב לנסח תכנית למצב חירום שתאפשר את המשך פעילותה הכלכלית של ארה"ב בתרחיש של מתקפת סייבר רחבת היקף וכן קורא לבצע הערכה של בניין הכוח של כוחות המשימה הלאומיים של פיקוד הסייבר.

בתחום המדיניות בנושא בינה מלאכותית, כולל ה-NDAA סעיף לחיזוק מעמדו של המרכז המשותף לבינה מלאכותית של מחלקת ההגנה (JAIC) והעברתו ממשרד מנהל המידע הראשי (CIO) של מחלקת ההגנה לאחריותו של סגן מזכיר מחלקת ההגנה. כמו כן, יש לתת ל-JAIC סמכות לביצוע רכש וכן להקים מועצה שתפקח על המרכז.

בנוסף, כולל ה-NDAA את חוק יוזמת הבינה המלאכותית (AI Initiative Act), הקורא להקים את המשרד ליוזמת הבינה המלאכותית הלאומית תחת המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה של הבית הלבן,^{^[37]} וכן להקים וועדת ייעוץ פדראלית בנושא בינה מלאכותית. לבסוף כולל ה-NDAA את חוק כוח משימת משאבי מחקר הבינה המלאכותית,^{^[38]} הקורא לקרן הלאומית למדע (NSF)^{^[39]} להקים כוח משימה שיבחן דרכים למימון מחקרים בתחום הבינה המלאכותית.^{^[40]}

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

2 בדצמבר – גופי ביטחון ואכיפה פרסמו אזהרות מפני תקיפות סייבר נגד מועמדים לתפקידים בממשל ביידן וכנגד מכוני מחקר העוסקים בנושאי מדיניות וביטחון – ראש המרכז הלאומי לביטחון ולמודיעין מסכל (NCSC),^{^[41]} וויליאם אוונינה (William Evanina), הזהיר כי מאז בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2020, החלה סין להוציא לפועל מבצעי ההשפעה המתמקדים במועמדים לתפקידים בממשל ביידן ובמכריהם בניסיון לאסוף מודיעין במטרה להשפיע על מדיניותה של ארה"ב.^{^[42]} אזהרה נוספת פורסמה על ידי ה-FBI ו-CISA לפיה קבוצות האקרים הפועלות בחסות מדינות הגבירו את תקיפות הסייבר נגד ארגונים ללא מטרות רווח ומכוני מחקר העוסקים בנושאי ביטחון לאומי ומדיניות חוץ המייעצים למקבלי ההחלטות, במטרה לאסוף מידע על מדיניותה העתידית של ארה"ב.^{^[43]}

2 בדצמבר – מבקר המחלקה לביטחון המולדת פתח בחקירה לגבי שימוש בנתוני איכון מכשירים ניידים לצרכי מעקב – המבקר הכללי של המחלקה לביטחון המולדת הודיע כי פתח בחקירה שמטרתה לבחון את חוקיות השימוש של המחלקה בנתוני איכון של מכשירים ניידים ובטכנולוגיות מעקב אחר אזרחים אמריקנים. בכוונת המבקר לבחון האם המחלקה פעלה על פי מדיניות המעקב אחר מכשירים ניידים והאם פעלה בהתאם לצווים של בתי המשפט. החקירה נפתחה לבקשתם של מספר סנאטורים דמוקרטים לבחון פרסומים מפברואר 2020, לפיהם המחלקה לביטחון המולדת רכשה מידע של אזרחים אמריקנים שנאסף במסגרת שימוש באפליקציות מזג אוויר, משחקים למכשירים ניידים ועוד, מהלך שחוקיותו אינה ברורה.^{^[44]}

7 בדצמבר – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה אזהרה מפני פעילות הסייבר הזדונית של איראן – CISA פרסמה אזהרה לפיה האקרים איראנים פועלים לשפר ולהרחיב את יכולותיהם ועוברים מביצוע השחתת אתרים ומתקפות DDoS להוצאה לפועל של מבצעי השפעה ברשתות החברתיות, שימוש בנוזקות הרסניות וייתכן שאף תקיפות סייבר שמטרתן לתמוך בתקיפות קינטיות. הוערך כי האזהרה פורסמה על רקע חיסול ראש תכנית הגרעין האיראנית, מוחסיין פחריזאדה, וייתכן כי מטרתה לאותת לאיראן שארה"ב מודעת לפעילותה במרחב הסייבר.^[45]

קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3a0PX9E

9 בדצמבר – הממשל פרסם את אסטרטגיית החלל הלאומית של ארה"ב הכוללת גם היבטים בתחום אבטחת הסייבר של מערכות חלל – על פי האסטרטגיה, ארה"ב תתמקד בהגנה על מערכות חלל, הכוללת שימת דגש על אבטחת הסייבר של מערכות ותשתיות חלל ושרשראות האספקה שלהן. כמו כן, יתמקד הממשל בקידום ההטמעה של עקרונות אבטחת סייבר בכל שלבי מחזור החיים של מערכות חלל ובתמיכה בחינוך והכשרה בענפי טכנולוגיה התומכים בתעשיית החלל, כגון אבטחת הסייבר. בנוסף:

הממשל ישתף פעולה עם התעשייה במטרה לעודד פיתוח ושילוב של תהליכי אבטחת סייבר עבור מערכות חלל, הכוללים הפחתת מספר חולשות האבטחה, הגנה על מערכות קרקעיות, ניהול איומי סייבר על שרשראות אספקה ועוד;
הממשל ישתף פעולה עם מפעילי מערכות חלל מסחריים ומפעילים במדינות בעלות ברית במטרה לקדם ניסוח ואימוץ של שיטות עבודה מומלצות להגנה על מערכות חלל;
הממשל ישתמש בשיטות עבודה מומלצות קיימות במטרה לנסח חוקים ורגולציות בתחום אבטחת הסייבר של מערכות חלל;
הממשל יבצע הערכת סיכוני סייבר במטרה לקבוע צעדים לאבטחת מערכות חלל ממשלתיות.

המסמך מנחה את ה-DNI ואת מזכיר מחלקת ההגנה לפעול במטרה למזג תהליכי אבטחת סייבר במשימות חלל לאומיות ולהבטיח את אמינותן של משימות, שירותים ותשתיות בחלל.^{^[46]}

קישור למסמך האסטרטגיה המלא: https://bit.ly/38jclsp

22 בדצמבר – בכיר בבית הלבן מסר פרטים בנושא יוזמותיה של ארה"ב בתחום המחשוב הקוונטי– לדברי עוזר ראש משרד הבית הלבן למדיניות מדע וטכנולוגיה למדעי המידע הקוונטי וראש המרכז הלאומי לתיאום מחקר ופיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי (NQCI),^{^[47]} צ'ארלס טאהן (Charles Tahan), הממשלה הפדראלית השלימה את המשימות שהוטלו עליה במסגרת יוזמת הקוונטום הלאומית (NQI)^{^[48]} שאושרה על ידי הנשיא טראמפ ב-2018.

כחלק ממשימות אלו, חתמה מחלקת האנרגיה עם המעבדות הלאומיות על חוזים בסך 625 מיליון דולר למשך חמש שנים להקמת מרכזי מחקר העוסקים בתחומי המידע הקוונטי כגון רשתות, חישה ומחשוב. כמו כן, הקימה ה-NSF מרכזים לחקר ופתרון אתגרים בתחום המידע הקוונטי (QLCI)^{^[49]} בעלות של כ-75 מיליון דולר וניסחה את שותפות החינוך הלאומית,^{^[50]} שמטרתה לייצר חומרי לימוד עבור תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים.

טאהן הוסיף כי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פעל להקים קונסורציום של בעלי עניין, המכונה QED-C,^{^[51]} שמטרתו לדון בתקנים, באתגרים טכנולוגיים ובתחום כוח האדם המיומן בטכנולוגיות מידע קוונטי. לבסוף, פרסם ה-NQCI דו"ח המסמן תחומים נוספים למחקר בתחום המידע הקוונטי.^{^[52]}

קישור לדו"ח של ה-NQCI: https://bit.ly/2L4s6ew

הגנה על הבחירות לנשיאות

3 בדצמבר – פיקוד הסייבר שלח צוותים לאסטוניה במטרה לזהות איומי סייבר מצד רוסיה לקראת הבחירות לנשיאות – לדברי בכירים אמריקנים ואסטונים, שנותרו בעילום שם, פיקוד הסייבר שלח צוותים לאסטוניה במטרה לסייע בהגנה על אסטוניה מפני איומי סייבר מטעם רוסיה ובמטרה לקבל תובנות בנושא איומי סייבר על הבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 2020. הפעילות המשותפת נערכה בין החודשים ספטמבר לנובמבר 2020 במסגרת אסטרטגיית ה-Hunt Forward של פיקוד הסייבר.^{^[53]}

23 בדצמבר – ה-FBI ו-CISA: האקרים איראנים מעורבים בהקמת אתר שהכיל איומים כלפי פקידי נציבויות הבחירות בארה"ב – על פי הודעה מטעם ה-FBI ו-CISA, קיימת סבירות גבוהה לפיה האקרים איראנים מעורבים בהקמת אתר הכולל איומים על חייהם של פקידי נציבויות הבחירות בארה"ב לאחר הבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 2020. הסוכנויות הודיעו כי זיהו מספר דומיינים, ביניהם האתר Enemies of the People, שהכילו מידע אישי ותמונות של בכירי נציבויות הבחירות ושל גורמים במגזר הפרטי שהיו מעורבים בהליך הבחירות לנשיאות וכן מספר כתובות דוא"ל, מהן נשלחו הודעות מאיימות לבכירים.^{^[54]}

חקיקה

15 בדצמבר – סנאטורים הציגו הצעת חוק הקוראת לרפורמה בדיווחי מתקפות סייבר על סוכנויות פדראליות לקונגרס ולציבור – סנאטורים משתי המפלגות הציגו את הצעת החוק FSIRA,^{^[55]} הקוראת לרפורמה בחוק FISMA,^{^[56]} שמטרתה להגביר את השקיפות ואת שיתוף המידע בנושא תקיפות סייבר נגד סוכנויות פדראליות ודיווח לקונגרס ולאזרחים שהמידע שלהם דלף. הצעת החוק קוראת לסוכנויות הפדראליות לדווח על דליפות מידע ישירות לאזרחים שנפגעו ללא עיכוב ולא יאוחר מ-30 יום לאחר גילוי התקרית.

כמו כן, קוראת הצעת החוק לסוכנויות לדווח על כל תקרית סייבר ל-CISA ולמשרד לניהול ולתקציב (OMB)^{^[57]} וכן קוראת לסוכנויות שחוו בעבר מתקפות סייבר לספק מידע והדרכה ולסייע לסוכנויות המתמודדות עם מצבים דומים. לבסוף, קוראת ההצעה לסוכנויות פדראליות לדווח לקונגרס על תקריות סייבר בהקדם.^{^[58]}

צבא וביטחון

7 בדצמבר – ה-NSA פרסמה אזהרות מפני חולשות בתוכנות ווירטואליזציה ותשתיות ענן – על פי האזהרה הראשונה, שפורסמה עבור חברות הקבלן של מחלקת ההגנה, האקרים הפועלים בחסות רוסיה עלולים לנצל פרצת אבטחה שהתגלתה לאחרונה בממשקי תוכנת VMWare. על פי האזהרה, פרצה זו כבר שימשה האקרים רוסים בעבר. הפרצה עשויה לאפשר לתוקפים להוציא לפועל פקודות מרחוק ולהביא לדליפת פרטי משתמשים.^{^[59]}

ב-19 בדצמבר פרסמה ה-NSA אזהרה מפני טכניקות חדשות המשמשות לביצוע מתקפות סייבר על תשתיות ענן. שתי הטכניקות מתמקדות בזיוף SAML tokens,^{^[60]} ומספקות לתוקפים גישה מרשתות מקומיות לתשתיות ענן. ה-NSA הזהירה כי תוקפים עלולים להשתמש בתשתיות המאפשרות הזדהות משתמשים יחידה (SSO)^{^[61]} במטרה לגנוב הרשאות ולזייף SAML tokens לאימות משתמשים ולקבל גישה למשאבי ענן. כמו כן, יכולים התוקפים לנצל פירצה בחשבון מנהל עולמי (global administrator account) על מנת לספק פרטי הרשאה למנהלי יישומי ענן ולספק להם גישה אוטומטית למשאבי ענן. ה-NSA המליצה על שימוש באלגוריתמים וכלים שונים לזיהוי דפוסים ואנומליות באימות משתמשים.^{^[62]}

16 בדצמבר – חיל האוויר השתמש באלגוריתם בינה מלאכותית לצורך הפעלת מכ"ם על גבי מטוס ה-U-2 – חיל האוויר האמריקני הודיע כי ניסה בהצלחה אלגוריתם בינה מלאכותית המכונה ARTUµלצורך הפעלת מכ"ם על גבי מטוס המודיעין U-2 בתרחיש שכלל משימת איסוף מודיעין בעת מתקפת טילים. בהודעה נמסר כי האלגוריתם זיהה בהצלחה שיגורי טילים של האויב, דבר שאפשר לטייס להתמקד בזיהוי התקרבות מטוסי אויב לעברו.^{^[63]}

תשתיות חיוניות בארה"ב

17 בדצמבר – דארפ"א ומחלקת האנרגיה קיימו תרגילים במטרה לבחון את השפעתה של מתקפת סייבר על רשת החשמל – מטרת התרגיל הראשון, שנערך באוקטובר 2020 ב-Plum Island שליד ניו יורק, הייתה לבחון את השלכותיה של מתקפת סייבר רחבת היקף על רשת החשמל ואת תגובתם של מפעילי התשתיות. במסגרת התרגיל התבקשו המשתתפים לאתחל את תחנות המשנה של הרשת במטרה לאתחל את אספקת החשמל תוך כדי שימוש בכלים שפותחו על ידי דארפ"א לצורך חקירת התקיפה. התרגיל התקיים במסגרת תכנית RADICS של דארפ"א,^{^[64]} לפיתוח תוכנות לזיהוי אנומליות ברשת החשמל ומערכות לתקשורת חירום בין מרכז הבקרה לבין תחנות משנה. ב-9 בדצמבר ערכה מחלקת האנרגיה את תרגיל ה-Liberty Eclipse השנתי בהשתתפות נציגים ממחלקת ההגנה, פיקוד הסייבר, המחלקה לביטחון המולדת, ועוד ומחברות האנרגיה הגדולות בארה"ב.^{^[65]}

רוסיה

2 בדצמבר – ESET חשפה קמפיין ריגול מטעם האקרים רוסים נגד מדינה החברה באיחוד האירופי– חוקרים בחברת אבטחת הסייבר ESET חשפו קמפיין ריגול סייבר נגד משרד החוץ של מדינה החברה באיחוד האירופי שנמשך בין השנים 2020-2015 ומיוחס לקבוצת ההאקרים Turla המקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB). ההאקרים התקינו רוגלה בשם Crutch ששימשה דלת אחורית לגניבת מסמכים רגישים שהועברו לחשבונות Dropbox שנשלטו על ידם, דבר שהקשה על היכולת לזהות את המתקפה. החוקרים לא ציינו באיזו מדינה מדובר אך הוסיפו כי אי נקיטת צעדי אבטחת סייבר מספקים אפשרו להאקרים לחדור לעומק רשת הארגון.^{^[66]}

2 בדצמבר – רוסיה פיתחה תוכנה לחסינות של תחמושת מדויקת מפני לוחמה אלקטרונית – על פי דיווח של סוכנות הידיעות הממשלתית TASS, מכון המחקר המדעי למכשירים אלקטרוניים בעיר נובוסיבירסק,^{^[67]} השייך לתאגיד הממשלתי Rostec, פיתח תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית להגנה על חימוש מדויק מפני לוחמה אלקטרונית ושיבוש אותות (jamming). כמו כן, התוכנה מאפשרת איסוף מידע על מטרות גם לנוכח הפעלת לוחמה אלקטרונית נרחבת.^{^[68]}

2 בדצמבר – רוסיה פיתחה סימולטור טיסה המבוסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית – משרד ההגנה של רוסיה דיווח כי נכנס לשימוש סימולטור טיסה מתקדם המבוסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית לאימון טייסי הזרוע האווירית של הצי הרוסי.^{^[69]} מטרת הסימולטור לאמן טייסי קרב למגוון רחב של משימות ותרחישים כגון לוחמה נגד צוללות, הפעלת נשק אווירי והתמודדות עם כשלים טכניים ותנאי מזג אוויר, תוך דימוי מרבי של המציאות. משרד ההגנה ציין כי הסימולטור הוכנס לשימוש בקרב טייסות מסוקי Ka-27M, Ka-29 ו-Ka-52K ובקרב פלטפורמות אימונים של מטוס הקרב סוחוי SU-30SM.^{^[70]}

23 בדצמבר – גורמי אבטחה ופיננסים דנו בהשפעות איומי הסייבר על כלכלת רוסיה – לדברי מנכ"ל ומייסד חברת אבטחת הסייבר הרוסית StormWall, רמיל חנטימירוב (Ramil Khantimirov), כ-40.7% מחברות תעשיית הבידור, כ-29% מחברות התקשורת וכ-12% מחברות המסחר המקוון ברוסיה חוו תקיפות סייבר במהלך 2020. כמו כן, הותקפו כ-6.2% מחברות הבנייה, כ-4.5% מהחברות בענף הפיננסים וכ-3.6% ממוסדות החינוך.

חנטימירוב הוסיף כי ביחס לשנת 2019, מספר תקיפות הסייבר ב-2020 על ענף התקשורת צמח בכ-35% בעוד מספר תקיפות הסייבר על ענף הפיננסים צמח ב-27%.^{^[71]} לדברי בנק ההשקעות וחברת השירותים הפיננסיים Sberbank, השייך לממשלת רוסיה, תקיפות סייבר הובילו לנזקים בעלות מצטברת של כ-3.6 טריליון רובל (כ-49 מיליארד דולר) ב-2020.^[72]

אירופה

23 בדצמבר – אתר בית המשפט האירופי לזכויות אדם הושבת בעקבות תקיפת סייבר – אתר בית המשפט האירופי לזכויות אדם (ECHR)^{^[73]} הושבת לכ-16 שעות בעקבות מתקפת סייבר, המיוחסת ככל הנראה לקבוצת ההאקרים התורכית Anka Neferler Timi. המתקפה אירעה לאחר שבית המשפט קרא לממשלת תורכיה לשחרר את מנהיג מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP), סלהאטין דמירטאש (Selahattin Demirtas) ממעצר והגדיר את מעצרו כהפרה של זכויות אדם.^{^[74]}

האיחוד האירופי

7 בדצמבר – בכוונת האיחוד האירופי להגביר את שיתוף הפעולה עם ממשל ביידן בנושאי אבטחת סייבר – נציגי מדינות האיחוד האירופי ערכו פגישה בנושא הצעה שהגישו הנציבות האירופית ומשרד הנציב העליון של האיחוד האירופי,^[75] להגביר את שיתוף הפעולה עם ממשל ביידן בשורת נושאים, הכוללים גם את תחום אבטחת הסייבר.

על פי ההצעה, בכוונת האיחוד האירופי להגביר את שיתוף המידע עם ארה"ב ואת תיאום התגובות כנגד גורמים זדוניים במרחב הסייבר. כמו כן, הציע משרד הנציב העליון, המשמש כמשרד החוץ של האיחוד האירופי, להגביר את שיתוף הפעולה עם ארה"ב בנושאי בניית יכולות בתחום אבטחת הסייבר ובנושאים כגון פריסה ואבטחה של רשתות ה-5G.^[76]

16 בדצמבר – האיחוד האירופי הציג מספר הצעות לאסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה – הנציבות האירופית והנציג העליון של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל (Josep Borrell), הציגו מסמך אסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה שמטרתה להגביר את חסינות הסייבר הקולקטיבית של האיחוד. האסטרטגיה החדשה כוללת:

הצעה לביצוע רפורמות בדירקטיבת NIS להגנה על תשתיות ורשתות חיוניות, הרחבתה לענפי תעשייה נוספים והרחבת דרישות האבטחה הכלולות בה ומנגנוני הפיקוח והדיווח של תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות;^{^[77]}
הקמת רשת מרכזי SOC המכונה Cyber Security Shield, שתעשה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית במטרה לזהות איומי סייבר מבעוד מועד;
הקמת יחידת סייבר משותפת לגופי האיחוד ולמדינות החברות שתכלול נציגים מתעשיית אבטחת הסייבר הפרטית, מגופי האכיפה ומגורמים דיפלומטיים במטרה למנוע ,להגיב לאיומי סייבר ולהרתיע גורמים זדוניים במרחב הסייבר. כחלק מכך, יציע משרד הנציג העליון הצעות לשיפור ה-EU Cyber Diplomacy Toolbox, הכולל משטר סנקציות נגד מדינות ואזרחים המעורבים במתקפות סייבר;
הגברת שיתוף הפעולה עם מדינות בעלות ברית במטרה לקדם את השמירה על חירויות ועל זכויות אדם ואת היציבות והביטחון במרחב הסייבר. כחלק יגביר האיחוד את מאמציו לבנות יכולות סייבר בקרב מדינות צד-שלישי באמצעות ניסוח אג'נדה לפיתוח יכולות סייבר;^{^[78]}
תמיכה ועידוד המדינות החברות ליישם את גישת ניהול הסיכונים עבור רשתות ה-5G, ה-EU 5G Toolbox;^{^[79]}

ברית נאט"ו

71 בדצמבר –מחקר חדש דן בנושא תפקידה של ברית נאט"ו בקידום ובפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית – בית הספר למחקרי ביטחון של ברית נאט"ו (NDC)^{^[80]} פרסם מחקר הכולל המלצות והצעות בנושא היערכותה של הברית לשינויים שיחולו בעקבות פיתוח והטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית וכיצד היא יכולה לעצב את תהליכי התכנון וההטמעה שלהן.

בין עיקרי ההמלצות, קרא המחקר לנאט"ו:

לדבוק בערכים ובשימוש אתי בטכנולוגיות, לקדם ניסוח נורמות התנהגות בין-לאומיות וכן לאשרר את מחויבותן של המדינות החברות בה לערכי הברית;
להקים גוף שיקדם ויתמוך בחדשנות בתחום הבינה המלאכותית ויסייע למדינות החברות לתאם יוזמות, קיום רפורמות בתחום ופעילויות בתחום ההכשרה;
להשיק תכניות פיילוט שמטרתן להדגים את יתרונות הטכנולוגיה, כגון רפואה, לוגיסטיקה ומאבק במידע כוזב;
לקדם גישות חדשות במטרה להכשיר ולתמוך בכוח אדם מיומן בתחום הבינה המלאכותית;
להשקיע ולתמרץ השקעה במחקר ופיתוח ולקדם שיתופי פעולה בנושא השקעות ורפורמות בנושאי רכש ביטחוני במטרה לפתח ולשמר עליונות טכנולוגיות.

קישור להורדת המחקר המלא: https://bit.ly/34uMWuq

22 בדצמבר – נאט"ו פרסמה מקבץ מחקרים בנושא היערכות הברית להתמודדות עם איומי סייבר בעשור הבא – המרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת של נאט"ו (CCDCOE) פרסם מקבץ מחקרים הבוחנים את היערכותה של הברית, את יתרונותיה ואת האתגרים העומדים בפניה בהתמודדות עם איומי סייבר בעשור של 2030-2020. המקבץ כולל מחקרים המחולקים על פי נושאים כגון יכולות לוחמת הסייבר של רוסיה; התמודדותה של נאט"ו עם איומים הנובעים מטכנולוגיות חדשות כגון רשתות ה-5G וערים חכמות; איגום יכולות הסייבר של נאט"ו במסגרת מבצעים רב-ממדיים (Multi-Domain Operations); שיתוף מודיעין איומי סייבר וקיום תרגילי אבטחת סייבר משותפים; ומענים רגולטיביים ופתרונות מדיניות לאתגרי אבטחת סייבר.^{^[81]}

קישור למקבץ המלא: https://bit.ly/3aNFbnq

שבדיה

22 בדצמבר – עשרות ארגונים וסוכנויות ממשל בשבדיה חוו מתקפת סייבר רחבת היקף – הרשויות בשבדיה הודיעו כי מערכות IT של עשרות עסקים וסוכנויות ממשל נפרצו כתוצאה מקמפיין ריגול סייבר רחב היקף שהחל במרץ 2020. על פי ההודעה, האקרים התקינו קוד זדוני על גבי עדכוני תוכנה במטרה להשיג גישה למערכות המטרה. הרשויות הזהירו כי ההאקרים פרצו לרשתות תאגיד החלל השבדי (SSC)^[82] וייתכן שאף קיבלו גישה למידע המתקבל מלווייני התאגיד על בסיסי טילים ובסיסי הצי השבדי.. על פי דיווחי תקשורת בשבדיה, הקמפיין מיוחס לקבוצת ההאקרים הרוסית APT29 המכונה גם Cozy Bear. עם זאת, מומחי סייבר טענו כי ייתכן ומדובר בקבוצת האקרים אחרת המחקה את שיטותיה של APT29.^[83]

פינלנד

28 בדצמבר – האקרים פרצו למערכות ה-IT של הפרלמנט הפיני – לדברי ראש הלשכה הלאומית לחקירות של פינלנד,^[84] טרו מורמן (Tero Muurman), האקרים פרצו למערכות ה-IT של הפרלמנט הפיני וקיבלו גישה לחשבונות דוא"ל של מחוקקים. לדבריו, לא ברור כמה מחוקקים הושפעו מהתקרית אולם ייתכן והתוקפים גנבו מידע שהוגדר כמועיל עבור מדינה זרה.^[85]

אסיה

סין

14 בדצמבר – דיווח עיתונאי חשף דליפת מידע השייך לשני מיליון חברי המפלגה הקומוניסטית שאירעה ב-2016 – על פי דיווחים שהופיע בעיתון ה-The Australian, מידע אישי השייך לכשני מיליון חברי המפלגה הקומוניסטית של סין, הודלף משרת הממוקם בשנגחאי על ידי מתנגדי משטר סינים.

התקרית, שאירעה ב-2016 הובילה לחשיפת מידע הכולל מספרי זהות, תאריכי לידה, רקע אתני ותיאורי משרה. על פי המידע, רבים מחברי המפלגה מכהנים במשרות בכירות בחברות בין-לאומיות כגון בנק ההשקעות הבריטי HSBC וחברת התרופות פייזר ובתפקידים בכירים בקונסוליות של סין בארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה.^{^[86]}

המזרח התיכון ואפריקה

9 בדצמבר – חברת Cybereason חשפה קמפיין ריגול סייבר נגד בכירי ממשל במזרח התיכון – במחקר חדש, חשפו חוקרי Cybereason קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בפוליטיקאים ובכירי ממשל במצרים, ברשות הפלסטינית, באיחוד האמירויות ובטורקיה ומיוחס לקבוצת ההאקרים MoleRAT הפועלת ככל הנראה בחסות ארגון חמאס. על פי המחקר, ההאקרים ביצעו קמפיין דיוג ממוקד שהחל באוקטובר ובנובמבר 2020, במסגרתו הפיצו הודעות דוא"ל על מגעים דיפלומטיים חשאיים בין ישראל וערב הסעודית, והעבירו את המידע שנגנב ממטרותיהם לחשבונות Dropbox שהיו ברשותם, דבר שהקשה על זיהוי פעילותם.^[87]

ישראל

1 בדצמבר – האקרים פרצו לחברת הביטוח שירביט והדליפו פרטים אישיים של לקוחות – הרשות לניירות ערך ומערך הסייבר הלאומי הודיעו כי חברת הביטוח שירביט חוותה מתקפת סייבר שבמהלכה מידע אישי של לקוחות ועובדי החברה הודלף וציינו כי חקירה נפתחה בנושא. קבוצת האקרים המכונה BlackShadow לקחה אחריות על המתקפה ודרשה תשלום כופר בסך 50 ביטקוין (כ-950,000 שקל). הקבוצה איימה כי תמכור את המידע האישי שבידיה לגורמים צד שלישי אם לא ישולם הכופר.^{^[88]} ב-5 בדצמבר הודיעה שירביט כי מומחים עמם התייעצה קבעו כי המניע של המתקפה אינו השגת רווח אלא ניסיון להביך את החברה ולגרום לה נזק אסטרטגי והוסיפה כי לא תשלם את הכופר. ב-5 וב-6 בדצמבר הדליפו ההאקרים מידע אישי השייך למבוטחי החברה ברשת ה-Telegram לאחר ששני תאריכי יעד לתשלום הכופר לא נענו על ידי שירביט.^{^[89]} המידע שדלף כלל פרטי תעודות זהות ורישיונות נהיגה, תעודות נישואין, מסמכים פיננסיים ועוד.

מערך הסייבר הלאומי קרא למבוטחי שירביט שפרטיהם דלפו להנפיק תעודות זהות ורישיונות נהיגה חדשים במטרה למנוע גניבת זהות וניסיונות התחזות.^{^[90]}

9 בדצמבר – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט בין-לאומי הציג את עמדתה של ישראל בנושא יישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר – לדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט בין-לאומי, ד"ר רועי שיינדורף, ממשלת ישראל סבורה שיש ליישם את החוק הבין-לאומי על מרחב הסייבר. עם זאת, ישנם חוקים בין-לאומיים שיש לבחון כיצד יש ליישמם. דוגמה לכך הוא חוק הניטראליות שסעיפיו נוסחו במיוחד עבור מרחבי היבשה, הים והאוויר. לעמדתה של ישראל, סעיף (4)2 של אמנת האו"ם, האוסר על שימוש בכוח, חל גם על מרחב הסייבר ועל כן מבצעי סייבר עונים על הגדרת השימוש בכוח אם השפעתם שווה לזו של פעילות קינטית ועלולה להוביל לנזק פיזי, לפגיעה בגוף או לאובדן בנפש. כמו כן, מדינת ישראל מאמינה ביישומו של סעיף 51 באמנת האו"ם המקנה למדינה את הזכות להגנה עצמית וכי מדינה יכולה להגן על עצמה מפני מתקפת סייבר גם באמצעים פיזיים.^{^[91]}

13 בדצמבר – האקרים איראנים פרצו לחברות טכנולוגיה ולחברות ביטחוניות בישראל – קבוצת ההאקרים האיראנית העומדת מאחורי כופרת ה-Pay2Key פרסמה מידע שנגנב מחברת הבת הישראלית של אינטל, Habana Labs, המפתחת מעבדים ליישומי בינה מלאכותית. המידע כולל מידע עסקי, תמונות של קוד המקור של החברה ועוד.^[92] ב-20 בדצמבר הודיעה הקבוצה כי פרצה למערכות של חברות ביטחוניות בישראל, ביניהן התעשייה האווירית, ופרסמה מידע של משתמשים מחברת-הבת של התעשייה האווירית, אלתא מערכות. כמו כן, טענו ההאקרים כי בידיהם גישה למידע טכני בנושא מחקרים ופרויקטים. מטעם התעשייה האווירית נמסר כי לא דלף מידע מסווג.^{^[93]}

ב-25 בדצמבר הודיעה קבוצת ההאקרים כי פרצה לשרתי חברת אבטחת הסייבר הישראלית Portnox ופרסמה מסמכים השייכים ללקוחותיה של החברה, ביניהן אלביט, קופת חולים כללית, בזק, אל-על ועוד.^{^[94]}

איחוד האמירויות

6 בדצמבר – בכיר באיחוד האמירויות: ענף הפיננסים במדינה חווה שורת תקיפות סייבר בעקבות כינון היחסים עם ישראל – לדברי ראש מערך הסייבר של איחוד האמירויות, מוחמד חמד אל-כוויתי (Mohamed Hamad al-Kuwaiti), איחוד האמירויות חוותה שורת תקיפות סייבר לאחר כינון היחסים הרשמיים עם ישראל באוגוסט 2020. אל-כוויתי הוסיף כי המתקפות התמקדו בענף הפיננסים, אך לא ציין האם הן הצליחו או מי עמד מאחוריהן.^{^[95]}

ניו זילנד

1 בדצמבר – ניו זילנד פרסמה את עמדתה בנושא יישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר – על פי מסמך העמדה ממשלת ניו זילנד סבורה שהחוק הבין-לאומי חל על מדינות במרחב הסייבר כשם שהוא חל עליהן במרחב הפיזי, ומטרתו לקדם סביבה מקוונת בטוחה, יציבה, פתוחה ונגישה וכן התנהגות מדינתית אחראית במרחב הסייבר.

כמו כן, פעילות מדינית בסייבר תיחשב כשימוש בכוח אם היקפה והשפעתה שווים לאלו של פעילות קינטית העונה על הגדרת השימוש בכוח לפי החוק הבין-לאומי. כמו כן, ניו-זילנד מאמינה כי פעילות סייבר זדונית כגון מעורבות בבחירות, הפצת מידע כוזב ופגיעה בתשתיות חיוניות עלולה להפר את עיקרון אי ההתערבות אם היא פוגעת בריבונות המדינה המותקפת או פוגעת ביכולתה להחיל את ריבונותה. בנוסף, הגדירה ניו-זילנד את זכותן של מדינות לייחס פעילות זדונית למדינה אחרת, זאת בהינתן ראיות.

המדינה המותקפת רשאית להגיב למתקפה כל עוד התגובה נעשית בהתאם לחוק הבין-לאומי; המדינה המותקפת רשאית לדרוש פיצוי, להשתמש במנגנון יישוב סכסוכים בדרכי שלום, לפנות למועצת הביטחון של האו"ם או להוציא לפועל תגובת-נגד במרחב הסייבר, זאת כל עוד היא אינה מפרה את החוק הבין-לאומי; מדינה שחוותה או עתידה לחוות מתקפת סייבר המקבילה בתוצאותיה למתקפה קינטית רשאית לפעול בהתאם לעיקרון ההגנה העצמית או הקולקטיבית לפי אמנת האו"ם. פעילות זו עשויה לכלול אמצעים שאינם תחומים למרחב הסייבר בלבד.^{^[96]}

בין-לאומי

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

15 בדצמבר – פולין וליטא הודיעו כי היו מטרות לקמפיין השפעה שמטרתו לפגוע ביחסים בין השתיים – לדברי דובר משרד ראש סוכנות ביטחון הפנים של פולין (ABW), סטניסלב צרין (Stanislaw Zaryn), גורמים זדוניים פרסמו מסמך הצהרה מזויף מטעם משמר הגבול של ליטא, לפיו דיפלומט פולני ניסה להבריח סמים, נשק וחומרי נפץ דרך הגבול עם ליטא. המסמך הופץ לאחר מכן על ידי חשבונות פייסבוק מזויפים שהתחזו לבכירים פולנים. לדבריו, הקמפיין תואם לדפוס פעילותה של רוסיה ומטרתו לפגוע ביחסי שתי המדינות.^{^[97]} לדברי שר ההגנה של ליטא, ארוידאס אנוסאוסקס (Arvydas Anusauskas), הקמפיין כלל מתקפת סייבר מתואמת על כ-22 מערכות לעריכת תכנים הנמצאות בשימוש מוסדות ציבוריים ורשויות מקומיות במדינה ופרסום מידע כוזב על גבם. כמו כן, התוקפים התחזו לנציגי משרדי ההגנה והחוץ של ליטא במטרה להפיץ את חדשות מזויפות.^{^[98]}

איומי סייבר על ענף הימאות

14 בדצמבר – חברת הספנות הנורבגית Hurtigruten חוותה תקיפת סייבר – על פי הודעת החברה, מערכותיה בכל רחבי העולם, הכוללות גם את אתר החברה ומערכות טלפוניה הושבתו בעקבות תקיפת סייבר. החברה הודיעה כי היא משתפת פעולה עם גופי האכיפה במטרה לחקור את האירוע ולהגביל את הנזק. החברה מפעילה שירותי דואר ומשלוח סחורות וכן קווי אניות תיירות.^{^[99]}

16 בדצמבר – נמל לוס אנג'לס חתם על חוזה עם IBM להקמת מרכז לחסינות הסייבר של הנמל – המרכז לחסינות סייבר של הנמל (Port Cyber Resilience Center) יסייע בהגנה על שרשראות האספקה של הנמל מפני איומי סייבר ויעסוק בשיפור מוכנות הסייבר של הנמל, במתן התראה מוקדמת מפני איומי סייבר ובשיתוף מידע ופעולה עם ספקיו. במסגרת החוזה, תספק IBM תוכנות אבטחה ושירותי התקנה, תפעול ותחזוקה למרכז, שעלותו עומדת על כ-6.8 מיליון דולר.^{^[100]}

https://bit.ly/2JZ4ffN ; https://on.wsj.com/2Ikpqsv ↑
https://bit.ly/2WOZIjv ↑
https://bit.ly/3gsk7DP ↑
https://bit.ly/37Y31Ki ↑
https://bloom.bg/2LsCAER ↑
https://bit.ly/2LTNMe0 ↑
https://tcrn.ch/3gOzB5h ; https://nyti.ms/2IJNW6m ; https://bloom.bg/38Uz8Lk ↑
https://n.pr/3mAEGzl ↑
https://bit.ly/34PZqgr ; קישור לאזהרת CISA: https://bit.ly/3aO7uSI ↑
https://bit.ly/3mDZ1DU ↑
Securities and Exchange Commission ↑
https://reut.rs/34xBLS2 ; https://zd.net/2Wxa8nE ↑
Department of Veterans Affairs ↑
https://bit.ly/2WwPPGX ↑
https://bit.ly/3pxcY8q ↑
Federal Energy Regulation Commission ↑
National Nuclear Security Administration ; https://politi.co/2KEmPKO ↑
https://bit.ly/2WttCti ↑
https://bit.ly/3rdxm0b ↑
https://bit.ly/2JIV2bZ ↑
https://bit.ly/3ausBto ↑
National Security and Defense Council ↑
https://bit.ly/37AkRnK ↑
https://wapo.st/3p6VkZa ↑
https://bbc.in/37CepN3 ↑
https://bit.ly/3np0EG1 ↑
https://n.pr/3mAEGzl ↑
https://bit.ly/37A5knJ ↑
Cyber Unified Coordination Group; הקבוצה מורכבת מנציגי ה-FBI, משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) והמחלקה לביטחון המולדת. ↑
Cyber Response Group; הקבוצה לרוב כוללת בכירים מה-CIA, ה-NSA, השירות החשאי ומחלקות ההגנה, האוצר, המסחר, המדינה, האנרגיה, המשפטים והמחלקה לביטחון המולדת. ↑
https://bit.ly/3mBBSCe ↑
https://bit.ly/34tTfhT ; https://bit.ly/2J4IBGY ↑
https://reut.rs/2KwM2an ↑
בסך הכל כולל ה-NDAA 26 מתוך 34 המלצות שהגישה הנציבות. ↑
Joint Cyber Planning Office ↑
Cybersecurity Maturity Model Certification ↑
National Artificial Intelligence Initiative Office ↑
National AI Research Resource Task Force Act ↑
National Science Foundation ↑
https://bit.ly/2W8FzEq ; https://bit.ly/37WZ2O0 ↑
National Counterintelligence and Security Center ↑
https://bit.ly/3lIhmzi ↑
https://bit.ly/2LsunR3 ↑
https://on.wsj.com/3m7UnxS ↑
https://bit.ly/2IHnKcy ↑
https://bit.ly/38labbI ↑
National Quantum Coordination Office ↑
National Quantum Initiative; היוזמה קראה למכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), לקרן הלאומית למדע ולמחלקת האנרגיה לבחון שיתופי פעולה חדשים בנושא פיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי, לבחון יוזמות להגדלת כוח האדם המיומן במחשוב קוונטי ולהעלות את מודעוּת הציבור לטכנולוגיה. ↑
Quantum Leap Challenge Institutions ↑
National Q-12 Education Partnership ↑
Quantum Economic Development Consortium ↑
https://bit.ly/34P23zn ↑
במסגרת מבצעי ה-Hunt Forward שולח פיקוד הסייבר צוותים למדינות בעלות ברית השוכנות בקרבת מדינות הנתפסות כיריבות במרחב הסייבר, זאת במטרה לאסוף דגימות של נוזקות מרשתותיהן ולקבל תובנות על טכניקות תקיפה חדשות ועל דפוסי פעילות היריב ; https://bit.ly/3navhQ0 ↑
https://bit.ly/2Ky3OtS ↑
Federal System Incident Response Act ↑
Federal Information Security Management Act; FISMA כוללות צעדים שעל סוכנויות פדראליות ליישם בעקבות מתקפות סייבר ודליפת מידע. ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/2KdohnC ↑
https://bit.ly/3gKx5x6 ↑
Security Assertion Markup Language ↑
Single Sign On ↑
https://bit.ly/37EuhOZ ↑
https://bit.ly/2Jatyf4 ↑
Rapid Attack Detection, Isolation and Characterization Systems ↑
https://bit.ly/3rewcBw ↑
https://zd.net/2VI5dzE ↑
Novosibirsk Research Institute of Electronic Devices ↑
https://bit.ly/2VIFE1o ↑
Russian Naval Aviation ↑
https://bit.ly/2ItfWLr ↑
https://bit.ly/3nW0N4W ↑
https://reut.rs/2WTojDS ↑
European Court of Human Rights ↑
https://bit.ly/3ryuM4W ↑
EU High Representative ↑
https://bit.ly/37goVsV ↑
Networks and Information Systems Directive ↑
EU External Cyber Capability Building Agenda ↑
https://bit.ly/38pvd91 ; https://bit.ly/3mDK1pB ↑
NATO Defense College ↑
https://bit.ly/2WPIGS9 ↑
Swedish Space Corporation ↑
https://bit.ly/3hqgBdS ↑
National Bureau of Investigation ↑
https://bit.ly/38MKvEW ↑
https://bit.ly/3asVYvP ↑
https://bit.ly/3oJKvMg ↑
https://bit.ly/2JQXDAN ↑
https://bit.ly/2WcqYIo ↑
https://bit.ly/3oFN3LA ↑
https://bit.ly/37AUWfr ↑
https://bit.ly/38yOG8I ↑
https://bit.ly/3mYy79T ; https://bit.ly/3aMIGdS ↑
https://bit.ly/3hrYOTl ↑
https://reut.rs/3oFuqr8 ↑
https://bit.ly/2JPFX8D ↑
https://bit.ly/3auNBQK ↑
https://bit.ly/38pOFSW ↑
https://bit.ly/3rdOkLV ↑
https://bit.ly/3pai8qO ↑