חזרה לרשימת הפרסומים

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – נובמבר 2020

גודל טקסט18

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – נובמבר 2020

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

דצמבר 2020

תוכן עניינים

תקציר חודשי 1

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה 2

ארה"ב 3

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 3

ההגנה על הבחירות לנשיאות 4

חקיקה 4

צבא וביטחון 5

רוסיה 7

אירופה 7

האיחוד האירופי 7

נאט"ו 8

בריטניה 8

דנמרק 10

אסיה 10

סין 10

יפן 11

המזרח התיכון ואפריקה 11

ישראל 11

קנדה 12

אמריקה הלטינית 12

ברזיל 12

פעילות חברות התקשורת הסיניות 13

בין-לאומי 13

ביטחון סייבר 13

בינה מלאכותית 14

איומי סייבר על מערכות חלל 15

איומי סייבר על ענף הבריאות 15

איומי סייבר על ענף הימאות 16

תקציר חודשי

ה-FBI חשף נוזקות חדשות ששימשו האקרים שפעלו בחסות רוסיה והוביל מהלך להשתלטות על שמות דומיין שהיו בשימוש האקרים איראנים.

ראשי הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) ופיקוד הסייבר הודיעו כי הבחירות לנשיאות עברו ללא אירועי סייבר משמעותיים. בסוף החודש פיטר הנשיא טראמפ את ראש CISA וסגנו. בנוסף, חסם פיקוד הסייבר את פעילותם של האקרים איראנים שגנבו מידע השייך למצביעים.

החודש נחשפו פרטים בנושא הניסויים שמקיים הפנטגון בטכנולוגיות רשתות 5G לשימוש צבאי. כמו כן, המרכז המשותף לבינה מלאכותית הודיע כי בכוונתו לספק שירותי פיתוח וניסוי בטכנולוגיות חדשות לפנטגון וקרא להקצות משאבים וכוח מחשוב לפיתוח מערכות בינה מלאכותית.

מחקר חדש דן ביכולות הלוחמה האלקטרונית של רוסיה בחלל; גופי האיחוד האירופי הגיעו להסכמות בנושא ניסוח מסגרת להגברת השקיפות והפיקוח על בקרת ייצוא טכנולוגיות סייבר ומעקב; נאט"ו קיימה את תרגיל הגנת הסייבר השנתי הגדול ביותר שלה; בריטניה הודיעה על הגדלת תקציב הביטחון הכולל השקעה ביכולות סייבר התקפיות ובבינה מלאכותית והגבירה את פעילותה להסרת מידע כוזב המופץ על ידי מדינות בנושא חיסונים; סוכנות הידיעות של דנמרק חוותה שיבושים בעקבות מתקפת כופרה.

סין הואשמה החודש בקמפיינים של ריגול סייבר כנגד חברות יפניות וכנגד הוותיקן. במקביל הודיעה ממשלת סין על ניסוח חוקי הגבלים עסקיים למניעת מונופול בקרב ענקיות הטכנולוגיות המקומיות.

חברת Check Point ייחסה לאיראן שורת מתקפות כופרה שאירעו נגד חברות ישראליות. חוקרים ישראליים הזהירו כי מתקפות סייבר על תחום המחקר הביולוגי עלולות להוביל להפצת רעלנים או וירוסים.

המרכז לאבטחת סייבר של קנדה פרסם את הערכת סיכוני הסייבר הלאומית לשנת 2020 שבה הגדיר את פעילות הסייבר הזדונית של סין, רוסיה ואיראן כאיום האסטרטגי הגדול ביותר על קנדה; פעילותו של בית המשפט העליון של ברזיל הושבתה בעקבות מתקפת כופרה.

ממשלת בריטניה הציגה הצעת חוק הקוראת להסיר ציוד מתוצרת חברות התקשורת הסיניות עד 2027; בתחום ביטחון הסייבר הודיע מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד כי חווה מתקפת כופרה; האו"ם והיורופול פרסמו דו"ח המזהיר מפני איומי סייבר המבוססים על טכנולוגיות בינה מלאכותית; סוכנות החלל של אירופה חתמה על חוזים לפיתוח סימולטור לבקרת ניהול ולדימוי ותרגול אבטחת הסייבר של לוויינים; שלושה מרכזים רפואיים בארה"ב דיווחו למטופליהם על דליפת מידע רפואי בעקבות מתקפות כופרה.

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה

9 בנובמבר – בכוונת חיל האוויר האמריקני להשתמש בלמידת מכונה במטרה להיאבק בתפוצת מידע כוזב בנושא נגיף הקורונה – לדברי מנכ"ל ומייסד חברת Primer, העוסקת בפיתוח מודלים של בינה מלאכותית לניתוח ולעיבוד טקסטים, שון גורלי (Sean Gourley), בכוונת חיל האוויר האמריקני להשתמש במודלים של למידת מכונה במטרה להיאבק בתפוצת מידע כוזב בנושא נגיף הקורונה. לדבריו, החברה, שזכתה בחוזי מחקר של חיל האוויר והפיקוד למבצעים מיוחדים (SOCOM)[1] לפיתוח רשת נוירונים מלאכותית לזיהוי מידע כוזב, תמזג יכולות אוטונומיות לזיהוי בוטים ולניתוח טקסטים לפלטפורמה אחודה שתסייע לזהות מידע כוזב בנושא הנגיף.[2]

13 בנובמבר – המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה הזהיר מפני עלייה בשימוש בסוסים טרויאנים כנגד ענף הבריאות – המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC),[3] פרסם אזהרה לפיה חלה עלייה בשימוש בסוס טרויאני המכונה SDBBot כנגד מערכות בענף הבריאות. על פי האזהרה, ה-ACSC זיהה דפוס לפיו עברייני סייבר השתמשו ב-SDBBot כצעד מקדים לקראת שימוש בכופרות. לפיכך, קרא ה-ACSC לארגונים בענף הבריאות לחדד נהלים ולבחון את תהליכי התגובה שלהם למתקפות כופרה.[4]

13 בנובמבר – מיקרוסופט: האקרים שפעלו מטעם רוסיה וצפון קוריאה תקפו שבע חברות המפתחות חיסון לנגיף הקורונה – לדברי סגן נשיא מיקרוסופט, טום בורט (Tom Burt), החברה זיהתה ניסיונות של האקרים רוסים וצפון קוריאנים לפרוץ לשבע חברות העוסקות במחקר ובפיתוח חיסונים וטיפולים לנגיף הקורונה בארה"ב, בקנדה, בצרפת, בהודו ובדרום קוריאה. לדבריו, הקבוצות הצפון קוריאניות Zinc ו-Cerium ביצעו מתקפות דיוג ממוקד תוך התחזות לארגון הבריאות העולמי (WHO)[5] בעוד שהקבוצה הרוסית APT28 ביצעה מתקפות Brute Force על מנת לפרוץ לחשבונותיהם של בכירים בחברות. מרבית המתקפות נכשלו.[6]

סגן שר החוץ של רוסיה, סרגיי ריאבקוב (Sergei Ryabkov) הכחיש את הדברים ואמר כי רוסיה כבר פיתחה שני חיסונים נגד נגיף הקורונה וכי חברות התרופות הרוסיות הפכו למטרות מרכזיות עבור האקרים זרים.[7]

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 בנובמבר – ארה"ב חשפה נוזקות חדשות ששימשו האקרים שפעלו בחסות רוסיה – ה-FBI והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) פרסמו אזהרות משותפות בנושא נוזקת ה-ComRAT שבשימוש קבוצת Turla, המקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), ונוזקת ה-Zebrocy, שבשימוש קבוצת APT28 המקושרת למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU). כמו כן, העלה פיקוד הסייבר של ארה"ב שמונה דגימות של שתי הנוזקות למאגר הנוזקות המקוון VirusTotal. על פי הודעת פיקוד הסייבר, שתי הנוזקות שימשו למטרות ריגול אחר משרדי חוץ ושגרירויות של מדינות במזרח אירופה ומרכז אסיה.[8]

5 בנובמבר – מחלקת המשפטים הובילה מהלך להשתלטות על שמות דומיין שהיו בשימוש האקרים איראנים – מחלקת המשפטים הודיעה כי ה-FBI פעל בשיתוף עם גוגל, פייסבוק, וטוויטר על מנת להשתלט על 27 שמות דומיין ששימשו האקרים איראנים לצורך מבצעי השפעה ותפוצת תעמולה ומידע כוזב בארה"ב ובמדינות נוספות. על פי ההודעה, שמות הדומיין נרכשו דרך רשמי אינטרנט אמריקנים, דבר המהווה עבירה על הסנקציות האוסרות על קיום פעילות מסחרית איראנית בשטחה של ארה"ב ועל חוק רישום הסוכנים הזרים (FARA),[9] דבר שאפשר למחלקה לקבל צו מבית משפט לצורך השתלטות עליהם.[10]

17 בנובמבר – הנשיא טראמפ פיטר את ראש CISA וסגנו – הנשיא טראמפ הודיע ב"ציוץ" בטוויטר כי החליט לפטר את ראש CISA, כריסטופר קרבס.[11] ההודעה על פיטורי קרבס התפרסמה לאחר הודעתו של עוזר ראש CISA לאבטחת סייבר, בריאן וויר (Bryan Ware), כי התבקש על ידי הבית הלבן לעזוב את תפקידו.[12] הדיווחים הובילו להערכה כי הסיבה לפיטורי הבכירים היא הודעת CISA מיום הבחירות לפיה לא אירעו זיופים בתהליך בחירות, אשר הפריכה את טענות הבית הלבן בנושא.[13] סיבה נוספת היא הפעלת אתר הפרכת השמועות של CISA, שבו פורסם מידע בזמן אמת שהפריך טענות שקודמו על ידי הבית הלבן בדבר פריצה למערכות הצבעה.[14]

ב-18 בנובמבר מינה הנשיא טראמפ את ברנדון ווילס (Brandon Wales) לראש CISA. ווילס כיהן בעבר שורת תפקידים במחלקה לביטחון המולדת.[15]

ההגנה על הבחירות לנשיאות

בתחילת החודש נערכו הבחירות לנשיאות ארה"ב. לדברי בכירים אמריקנים, יום הבחירות עבר ללא אירועים או תקריות סייבר יוצאות דופן. בשיחה שנערכה בפני כתבים, טען ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, הגנרל פול נאקאסונה, כי בבחירות אלו נצפו פחות ניסיונות התערבות בהשוואה לבחירות אמצע הקדנציה ב-2018.[16] לדברי ראש CISA, כריסטופר קרבס, לא נצפו ניסיונות משמעותיים להתערב בבחירות, שיכולים היו להוביל לשינוי בתוצאות הבחירות או למנוע מאזרחים להצביע.[17] עם זאת, בכירים הזהירו כי האקרים זרים עלולים לבצע תקיפות סייבר שמטרתן לשבש את תהליכי ספירת הקולות.[18]

במקביל לדיווחים, טען בכיר אמריקני שנותר בעילום שם, כי פיקוד הסייבר וה-NSA ביצעו תקיפות סייבר שמטרתן לחסום את פעילותם של האקרים איראנים שגנבו מידע השייך למצביעים בבחירות והתחזו לארגון הימין הקיצוני Proud Boys על מנת להרתיעם מלהצביע.[19]

ב-24 בנובמבר, שלחו סנאטורים דמוקרטים מכתב למנכ"לית YouTube, סוזן ווצ'יקי (Susan Wojcicki), שבו קראו לחברה להסיר תכנים המציגים טענות לזיוף בבחירות ומידע כוזב שעלול להוביל למהומות ולתסיסה אזרחית. לדבריהם, הפלטפורמה של YouTube הפכה לכר פורה עבור קטעי ווידאו המטילים ספק באמינות הבחירות ובממשל הנשיא הנבחר, ג'ו ביידן, תכנים שהופצו למיליוני משתמשים.[20]

חקיקה

18 בנובמבר – מליאת הסנאט אישרה הצעת חוק המחייבת רכישת מכשירי IoT ממשלתיים העומדים בתקני אבטחת סייבר – מליאת הסנאט אישרה פה אחד את הצעת החוק The IoT Cybersecurity Improvement Act, המחייבת את הממשלה הפדראלית לרכוש רק מכשירי IoT העומדים בתקני אבטחת הסייבר של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST). כמו כן, קוראת הצעת החוק ליצרנים המספקים מכשירי IoT לממשלה, לדווח לגופי הממשלה על חולשות אבטחה במכשיריהם, שעלולים לחשוף את מערכות הממשלה למתקפות סייבר. הצעת החוק אושרה על ידי מליאת בית הנבחרים בספטמבר 2020 ותעבור כעת לאישור הנשיא.[21]

צבא וביטחון

2 בנובמבר – חיל האוויר האמריקני אישר רכישה של רחפנים מתוצרת סין – לדברי בכירים אמריקנים, פיקוד המבצעים המיוחדים של חיל האוויר האמריקני אישר רכישה של 57 רחפנים מתוצרת חברת DJI הסינית, החלטה שהובילה בעבר לביקורת מחשש שמידע רגיש שנאסף על ידי הרחפנים ידלוף. לדברי הבכירים, חיל האוויר ישתמש ברחפנים במטרה לאמן את אנשיו כיצד להתמודד עם איומי כלי טיס בלתי מאוישים. החלטת הרכישה התקבלה על רקע סעיף ב-NDAA לשנת 2020 האוסר על רכישת רחפנים מתוצרת סין, למעט עבור מטרות אימון.[22]

9 בנובמבר – בכוונת המרכז המשותף לבינה מלאכותית להתחיל לספק שירותי פיתוח וניסוי בטכנולוגיות חדשות לגופי מחלקת ההגנה – לדברי ראש המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC),[23] לוטננט גנרל מייקל גרון (Michael Groen), בכוונת המרכז לספק שירותים בתחום הבינה המלאכותית ולקדם הטמעה של הטכנולוגיה בקרב כל גופי מחלקת ההגנה, מהלך המהווה שינוי מייעודו המקורי של המרכז כיחידה לפיתוח ולהדגמה של טכנולוגיות חדשות.

כחלק מהשינוי, בכוונת ה-JAIC להשיק את תכנית הקרן המשותפת (JCF)[24] במסגרתה יציע שירותי פיתוח וניסוי טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית במהלך שנת 2021. גרון הוסיף כי ה-JCF תכלול פלטפורמת ענן שתאפשר לגופי מחלקת ההגנה לשתף פעולה במסגרת פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית ותסייע לגופים חסרי ניסיון בשימוש ובהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית לאחסן ולקטלג נתונים. לבסוף תשמש ה-JCF לניסוח והפצת שיטות עבודה מומלצות בתחומים כגון ניסוי, הערכה ואימות של טכנולוגיות חדשות.[25]

בסוף החודש קרא גרון לפנטגון להקצות משאבים נוספים וכוח מחשוב לפיתוח מערכות בינה מלאכותית לשימוש צבאי ולהציב את הנושא בראש סדר העדיפויות במטרה להאיץ פיתוחים בתחום.[26]

12 בנובמבר – בכוונת מחלקת ההגנה לפרסם בקשות למידע בנושא ניסויים באבטחת טכנולוגיית רשתות 5G – לדברי תת-מזכיר מחלקת ההגנה לרכש ולתחזוקה, אלן לורד (Ellen Lord), מחלקת ההגנה צפויה לפרסם בתחילת 2021 בקשות למידע ולהצעות בנושא ניסויים באבות טיפוס ובמנגנוני אבטחה עבור טכנולוגיית רשתות ה-5G ובנושא מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום הרחפנים וכלי הרכב האוטונומיים, שצפויות להתבסס על רשתות ה-5G. כמו כן, תפרסם המחלקה מסמך קווים מנחים בנושא אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה עבור רכיבי מיקרו-אלקטרוניקה שיתמכו בטכנולוגיות 5G.[27]

18 בנובמבר – ה-NSA הכריזה על אקדמיית הצי האמריקני כמרכז למצוינות אקדמית במבצעי סייבר– ה-NSA הכריז על אקדמיית הצי האמריקני כמרכז למצוינות אקדמית במבצעי סייבר (CAE-CO),[28] הגדרה הניתנת למוסדות אקדמיים ששילבו תכנים בנושאי מבצעי סייבר לתכניות לימוד בתחומי מדעי המחשב, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל.

כמו כן, סטודנטים של מוסדות שהוכרזו כמרכזי מצוינות אקדמית במבצעי סייבר יכולים להשתתף בהתמחויות שונות ב-NSA וזכאים למענקים ומלגות.

מרכזי המצוינות האקדמית במבצעי סייבר פועלים במסגרת יוזמת ה-CAE-CO הלאומית של הנשיא טראמפ, שמטרתה להגדיל את כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר עבור מחלקת ההגנה, קהילת המודיעין וגופי האכיפה.[29]

19 בנובמבר – משרד המבקר הממשלתי זיהה פערים בפרויקט ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת של פיקוד הסייבר – על פי דו"ח בדיקה מטעם משרד המבקר הממשלתי (GAO), שנערכה לבקשת הקונגרס, פיקוד הסייבר טרם הגדיר יעדים ברורים עבור פרויקט ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA)[30] שמטרתו לאגם את היכולות ואת מבצעי הסייבר של הפיקוד, ולא הסביר כיצד יפעלו המערכות הקיימות והעתידיות זו לצד זו.[31]

מחברי הדו"ח הזהירו כי היעדר יעדים ברורים יפגע ביישום שיטות עבודה ותקנים ובתפעול מרכיבי ה-JCWA. כמו כן, מצאו מחברי הדו"ח כי פיקוד הסייבר טרם הגדיר תפקידים ותחומי אחריות לטובת ניהול ה-JCWA. מחברי הדו"ח קראו למזכיר מחלקת ההגנה להנחות את פיקוד הסייבר להגדיר יעדים עבור תפעול הדדי (interoperability) של מרכיבי ה-JCWA וכן לפתח את מסגרת המשילות והניהול של ה-JCWA על ידי חלוקת אחריות והגדרת תפקידים.[32]

25 בנובמבר – בכירים מסרו פרטים בנושא ניסויים שמקיימת מחלקת ההגנה בטכנולוגיות 5G – לדברי ראש מחלקת תכנון, איגום ויכולות עתידיות במרכז הלוחמה של חיל האוויר האמריקני,[33] קולונל מייק דריסקול (Mike Driscoll), במסגרת הניסויים שייערכו בבסיס Nellis של חיל האוויר בנבאדה,[34] פועל החיל לחלק את מרכזי מבצעי חיל האוויר למספר מרכזי משנה ולחברם לפלטפורמת ענן המחוברת באמצעות רשתות 5G, במטרה להקשות על תקיפתם.

לדברי מנהל תכנית ניסויי רשתות ה-5G בבסיס סן אנטוניו (JBSA)[35] שבטקסס, ג'ודי ליטל (Jody Little), סדרת הניסויים שתיערך בבסיס תתמקד בשימוש במציאות רבודה (AR) במסגרת אימונים ותחזוקה ובבדיקות אבטחה של רשת הליבה של רשת ה-5G של מחלקת ההגנה. כמו כן, תבחן המחלקה את השימוש בחיבוריות רשתות ה-5G לצרכי רפואה וביצוע ניתוחים רובוטיים בשליטה מרחוק וכן לצורך שימוש ב-AR לצורך הערכת המצב הרפואי של חיילים פצועים בשטח.[36]

רוסיה

2 בנובמבר – מחקר חדש חשף פרטים בנושא היערכותה של רוסיה לביצוע לוחמה אלקטרונית בחלל – במחקר חדש שפורסם באתר The Space Review, שכותרתו Russia Gears up for Electronic Warfare in Space, צוין כי רוסיה מפתחת יכולות לוחמה אלקטרונית מתקדמות נגד לוויינים של מדינות זרות. במרכז מאמץ זה עומד פיתוח מגוון של מערכות קרקעיות ניידות המשמשות לזיוף (spoofing) ולשיבוש (jamming) אותות ותקשורת של לווייני תקשורת וחישה מרחוק.

על פי המחקר, ישנן עדויות כי רוסיה מפתחת לוויין בעל יכולות לוחמה אלקטרונית, המונע באמצעות אנרגיה גרעינית ומכונה Ekipazh. על פי מאמרים שפורסמו על ידי מהנדסי חברת KB Arsenal המתפתחת את הלוויין, Ekipazh צפוי לכלול יכולות לוחמה אלקטרונית לשיבוש מערכות בחלל ומערכות קרקעיות.[37]

אירופה

האיחוד האירופי

9 בנובמבר – גופי האיחוד האירופי הגיעו להסכמות לגבי חקיקה חדשה בנושא ייצוא טכנולוגיות ריגול סייבר ומעקב – מועצת האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי הגיעו להסכמות בנושא חוקים חדשים לבקרת ייצוא תוכנות וטכנולוגיות לשימוש כפול, שעלולות לשמש לצרכי ריגול ומעקב ולהפרת זכויות אדם.

ההסכמות כוללות ניסוח מסגרת לבקרת ייצוא של טכנולוגיות סייבר ומעקב; ניסוח חוק להגברת השקיפות סביב בקרת ייצוא טכנולוגיות סייבר ומעקב, הקורא למדינות החברות לדווח על כוונתן לייצא טכנולוגיות אלו; הגברת החשיבות והמשקל הניתנים לסעיף שמירה על זכויות האדם כקריטריון לקבלת רישיון ייצוא; ניסוח סעיפים שיכללו טכנולוגיות חדשות ומתקדמות במסגרת בקרת הייצוא הסופית.[38]

נאט"ו

16 בנובמבר – ברית נאט"ו קיימה את תרגיל הגנת הסייבר השנתי הגדול ביותר שלה – ברית נאט"ו הודיעה על קיום תרגיל Cyber Coalition שהוא תרגיל הגנת הסייבר השנתי הגדול ביותר שלה. התרגיל, בו השתתפו מעל ל-1,000 משתתפים ממדינות הברית, האיחוד האירופי ומדינות שותפות כגון פינלנד, שבדיה, שוויץ ואירלנד, דימה שיבושים של מערכות מידע ותקשורת בתשתיות חיוניות, פריצה לרשתות מסווגות וקמפיין ריגול סייבר באמצעות אפליקציות במכשירים סלולריים.[39] כחלק מהתרגיל, תרגלו המשתתפים שימוש בטכניקות להטעיית התוקף כגון שימוש ב-honeypots במטרה לזהות את הטכניקות בהן הוא משתמש ואת דפוסי ההתנהגות שלו.[40]

בריטניה

4 בנובמבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר פרסם את הסקירה השנתית הרביעית של פעילותו– על פי הסקירה השנתית שפרסם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), המרכז חסם והגן מפני 723 תקיפות סייבר בין החודשים ספטמבר 2019 לאוגוסט 2020, כ-200 מתוכן מקושרות לנושא נגיף הקורונה. מספר מתקפות הסייבר עמן התמודד המרכז מהווה עלייה מכ-650 תקיפות עמן התמודד המרכז ב-2019 (עלייה של כ-20%). כמו כן, איתר המרכז ומחק 166,710 קישורים ששימשו לצורך מתקפות דיוג, פרסם 414 אזהרות מפני איומי סייבר וסגר אלפי אתרים זדוניים. בנוסף, סרק המרכז כ-1.4 מיליון מכשירי קצה ומיליון כתובות IP של שירות הבריאות הלאומי (NHS) במטרה לסייע בהגנה על ענף הבריאות מפני איומי סייבר על רקע משבר הקורונה. לדברי ראשת ה-NCSC, לינדי קמרון (Lindy Cameron), בכוונת המרכז להגביר את הגנת הסייבר ואת הסיוע הניתן לחברות תרופות ומכוני מחקר לניסוי ולפיתוח חיסונים.[41]

קישור לסקירה המלאה: https://bit.ly/3n5n9Qv

5 בנובמבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר חתם על שותפות עם מיקרוסופט לצורך קידום תכנית מאיץ חברות הזנק בתחום הסייבר – ה-NCSC חתם על שותפות עם מיקרוסופט במטרה לקדם את השלב השביעי בתכנית מאיץ חברות ההזנק בתחום הסייבר של ה-NCSC. במסגרת השותפות, יפעלו ה-NCSC ומיקרוסופט לעודד חברות הזנק בתחום הסייבר להגיש מועמדות להשתתפות בתכנית ולפתח פתרונות ומוצרים חדשים בתחום אבטחת הסייבר של ערים חכמות, במטרה לתמוך בתעשיית אבטחת הסייבר של בריטניה.

חברות ההזנק שייבחרו יקבלו סיוע והדרכה מה-NCSC בנושא פיתוח מוצריהן. מיקרוסופט תספק לחברות המשתתפות גישה למומחים בתחומי הענן ואבטחת הסייבר ולפלטפורמות טכנולוגיות, כגון מאגר הקוד הפתוח Github ופלטפורמת הענן Microsoft Azure.[42]

9 בנובמבר – ה-GCHQ הגבירה את פעילותה להסיר מידע כוזב בנושא חיסונים המופץ על ידי מדינות – על פי דיווח שהופיע בעיתון הבריטי Times, שציטט גורם ממשלתי שנותר בעילום שם, ה-GCHQ החלה להשתמש בכלים ובטכניקות שפותחו במקור במטרה להסיר מהרשת תכני תעמולה של ארגון דאע"ש על מנת להסיר מידע כוזב בנושא חיסונים, המופץ על ידי ממשלות זרות, ביניהן ממשלת רוסיה. כחלק מכך, החלה ה-GCHQ לפרוץ למערכות של מפיצי מידע כוזב הפועלים בחסות מדינות, להצפין את קבציהם ולמנוע מהם מלתקשר עם האקרים נוספים. עם זאת, הסוכנות אינה מסירה תכנים שפורסמו על ידי משתמשים רגילים ואינה פורצת לשרתים הממוקמים במדינות ברית ה-Five Eyes.[43]

19 בנובמבר – ממשלת בריטניה הודיעה על הגדלת תקציב הביטחון כולל ההשקעה ביכולות סייבר ובבינה מלאכותית – ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הודיע על הגדלת תקציב הביטחון של בריטניה בכ-16.5 מיליארד ליש"ט (כ-21.8 מיליארד דולר), עד לשנת 2025. המהלך כולל גם השקעה רבה ביכולות סייבר, בחיבור מערכות הנשק של בריטניה לכדי רשת אחודה, ובפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לצרכי ביטחון. במסגרת התקציב, שצפוי להיות הגדול ביותר מאז המלחמה הקרה, מתכננת הממשלה להקים מרכז למחקר ופיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. ג'ונסון הוסיף כי בכוונת הממשלה להגדיל את כוח האדם של כוח הסייבר הלאומי (NCF),[44] המתמקד בלוחמת סייבר ובהגנה אקטיבית, לכ-3,000 חיילים במהלך העשור הבא.[45] מדובר בפעם הראשונה בה גורם רשמי בבריטניה מאשר כי ה-NCF, שהוקם על ידי משרד ההגנה וה-GCHQ, הושק ופועל.[46]

24 בנובמבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר הזהיר מפני קמפיין מתקפות סייבר הנערך בחסות מדינה ומתמקד בחולשות בתוכנה לניהול מכשירים ניידים – ה-NCSC פרסם אזהרה לפיה האקרים הפועלים בחסות מדינה ועברייני סייבר פועלים לנצל חולשת אבטחה בתוכנה לניהול מכשירים ניידים (MDM)[47] מתוצרת חברת MobileIron במטרה להתמקד בגופי ממשלה ובגופים בענפי הבריאות, המשפטים והלוגיסטיקה בבריטניה.

על פי האזהרה, הארגונים שהותקפו השתמשו בתוכנה במטרה לנהל מכשירים ניידים משרת מרכזי, דבר שאפשר לתוקפים לפרוץ לתוכנה, לקבל גישה לשרת ולגנוב מידע ממשתמשים נוספים.[48]

דנמרק

30 בנובמבר – סוכנות הידיעות הגדולה בדנמרק חוותה שיבושים בעקבות מתקפת כופרה – סוכנות הידיעות הגדולה ביותר בדנמרק, Ritzau, חוותה מתקפת כופרה שהצפינה קבצים המאוחסנים על גבי רבע מ-100 השרתים של הסוכנות והובילה להשבתת מערכות לעריכת תכנים. בעקבות המתקפה עברה הסוכנות לפרסום תכנים בבלוגים ייעודיים ובאמצעות אתר חלופי. מטעם מנכ"ל הסוכנות לארס ווסטרלוקה (Lars Vesterloekke), נמסר כי אין בכוונת הסוכנות לשלם את הכופר.[49]

אסיה

סין

11 בנובמבר – גופי הרגולציה על ההגבלים העסקיים של סין הכריזו על חוקים חדשים שמטרתם למנוע מונופול בקרב חברות הטכנולוגיה המקומיות – הרשות לרגולציית השוק של סין (SAMR)[50] הכריזה לראשונה על ניסוח חוקי הגבלים עסקיים חדשים שמטרתם למנוע מונופול בקרב ענקיות הטכנולוגיה המקומיות כגון Tencent ו-Alibaba. החוקים החדשים כוללים מגבלות על איסוף לא מבוקר של מידע השייך למשתמשים, אפליית משתמשים המבוססת על הרגלי הצריכה שלהם, ועל חוזים בהם נדרשים המשתמשים לרכוש מוצרים נוספים של החברה על מנת לקבל גישה למוצר יחיד.[51]

13 בנובמבר – מכון מחקר של משרד ההגנה של יפן: בכוונת צבא סין להשתמש בבינה מלאכותית במטרה לשלוט במידע במרחב הסייבר ובחלל – על פי הדו"ח השנתי של המכון הלאומי למחקרי ביטחון (NIDS),[52] הכפוף למשרד ההגנה של יפן, בכוונת צבא סין להשתמש בטכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית במטרה לשפר את יכולותיו ההתקפיות במרחבי הסייבר והחלל ולמנוע מצבא ארה"ב מלנצל בהם את יתרונותיו. כמו כן, הזהירו מחברי הדו"ח, כי סין נערכת להגביר את שליטתה בסביבת המידע כחלק מעיקרון ה-Intelligentised warfare, לפיו צבא סין ישתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה במטרה לזהות את כוונותיהם של יריביו ולסייע למפקדיו בקבלת החלטות.

על פי הדו"ח, שליטה במידע מוגדרת כעליונות בתחומי הסייבר ההתקפי, הלוחמה האלקטרונית והלוחמה הפסיכולוגית והיא מתאפיינת ביכולת של צבא סין לשבש את סביבת המידע של היריב, את קבלת החלטותיו ואת יכולות איסוף המידע שלו. בנוסף, פועלת סין להלאים את חברות הטכנולוגיה המקומיות במטרה למנוע מעורבות זרה בפעילותן ולמזג את מוצריהן עם טכנולוגיות צבאיות.[53]

23 בנובמבר – מחקר חדש: האקרים סינים התחזו לאתרי חדשות במטרה לרגל אחר הפעילות הדיפלומטית של הוותיקן – על פי מחקר חדש מטעם חברת Proofpoint, האקרים מקבוצת ההאקרים הסינית RedDelta, המכונה גם Mustang Panda, התחזו לעיתונאים מאתר החדשות Union of Catholic Asia News במסגרת מתקפת דיוג ממוקד במטרה להשיג מידע בנושא ההסכם המתגבש בין הוותיקן לבין סין בנושא מינוי בישופים בסין. קבוצת RedDelta התמקדה בעבר גם בארגונים במיאנמר, בהונג-קונג ובאוסטרליה וכן בגופים דיפלומטיים באפריקה.[54]

יפן

17 בנובמבר – Symantec: קבוצת ההאקרים הסינית APT10 מעורבת בקמפיין ריגול סייבר נרחב כנגד חברות יפניות – על פי מחקר חדש מטעם חוקרי Symantec, קבוצת ההאקרים הסינית APT10 מעורבת בקמפיין ריגול סייבר נרחב שהתמקד בחברות יפניות בענפי הרכב, התרופות, ההנדסה והאלקטרוניקה ובחברות הבת שלהן ב-17 מדינות ברחבי העולם. על פי המחקר, הקבוצה התמקדה בבקרי דומיינים (domain controller) ובשרתי קבצים במטרה לגנוב קניין רוחני.[55]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

12 בנובמבר – חברת Check Point ייחסה לאיראן שורת מתקפות כופרה שאירעו על חברות ישראליות – על פי הודעת Check Point שבע חברות ישראליות וחברה איטלקית חוו מתקפות כופרה שעשו שימוש בכופרת ה-Pay2Key שיוחסה להאקרים איראנים. על פי ההודעה, התוקפים השתמשו בשירותי שליטה מרחוק בשולחן העבודה (RDP) במטרה לפרוץ למטרותיהם ולהקים ערוץ שליטה ובקרה בין המטרה לבין שרתיהם וכן הצליחו להפיץ את הכופרה בכל הרשת הארגונית בתוך פחות משעה, דבר המלמד על מורכבות המתקפה. כמו כן, גנבו התוקפים מידע ואיימו להדליף אותו אם לא ישולם הכופר. בנוסף מסרה החברה כי ארבע מתוך שבע החברות המותקפות שילמו את הכופר. החברה זיהתה כי כתובת התשלום שהופיעה בהודעת הכופר הובילה לפלטפורמה איראנית להמרת מטבעות דיגיטליים בשם Excoino.[56]

30 בנובמבר – חוקרים ישראלים: מתקפות סייבר על ענף המחקר הביולוגי עלולות להוביל ליצירת רעלנים או וירוסים חדשים – על פי מחקר חדש מטעם חוקרים ממרכז אבטחת הסייבר ומהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון, שפורסם בכתב העת האקדמי Nature Biotechnology, האקרים זרים עלולים לשטות במדענים על מנת לייצר רעלנים או וירוסים סינטטיים חדשים. על פי המחקר, האקרים עלולים לפרוץ למחשבי מכוני מחקר ביולוגיים על מנת לשנות רצפי DNA בהזמנות של גנים סינטטיים. כמו כן, הזהירו החוקרים כי האקרים עלולים לנצל חולשות במנגנוני בטיחות שמטרתם לסרוק את רצפי ה-DNA הסינטטיים ולהשוות אותם למאגר רצפי DNA של מחוללי מחלות, דבר שיאפשר להם להפיץ רצפי DNA מזיקים.[57]

קישור להורדת המאמר המלא: https://go.nature.com/3ofMO9K

קנדה

19 בנובמבר – המרכז הקנדי לאבטחת סייבר: סין, רוסיה ואיראן מהוות את איום הסייבר האסטרטגי הגדול ביותר על קנדה – המרכז הקנדי לאבטחת סייבר (CCCS)[58] פרסם את הערכת סיכוני הסייבר הלאומית לשנת 2020, בה הגדיר את פעילות הסייבר הזדונית של סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה כאיום האסטרטגי הגדול ביותר על קנדה והזהיר מפני ניסיונות להתמקד בתשתיות חיוניות, כגון שיבוש אספקת החשמל.[59] כמו כן, הזהיר ה-CCCS מפני עלייה במספר מתקפות הכופרה כנגד עסקים גדולים ותשתיות חיוניות ומפני ריגול סייבר מטעם שחקנים מדינתיים שצפויים להתמקד במידע מחקרי רפואי הקשור לנגיף הקורונה. בנוסף, הזהיר המרכז מפני מבצעי השפעה ותפוצת מידע כוזב.[60]

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3fkYBAi

אמריקה הלטינית

ברזיל

6 בנובמבר – בית המשפט העליון של ברזיל חווה מתקפת סייבר שהובילה להשבתת פעילותו – על פי הודעת בית המשפט העליון של ברזיל (STJ), רשויות בית המשפט נאלצו להשבית באופן יזום את מערכות בית המשפט, קווי הטלפון ושירות הדוא"ל בעקבות כופרה שנמצאה ברשתותיו, דבר שהוביל להשבתת פעילותו, להשהיית הטיפול בתיקים משפטיים ולדחיית דיונים. כמו כן, דווח כי הכופרה הצפינה גם את קבצי הגיבוי של בית המשפט, דבר שפגע ביכולתו לשוב לשגרה.[61]

פעילות חברות התקשורת הסיניות

24 בנובמבר – ממשלת בריטניה הציגה הצעת חוק להגנה על חברות התקשורת המקומיות מפני איומי סייבר – ממשלת בריטניה הציגה את הצעת חוק אבטחת ענף התקשורת, הקורא להטיל קנסות בסך 100,000 ליש"ט (כ-134 אלף דולר) על חברות תקשורת שלא יעמדו בדרישות אבטחה עבור תשתיות ורשתות תקשורת במדינה. הצעת החוק נותנת סמכויות חדשות למשרד התקשורת לנטר את מצב אבטחת הסייבר של חברות התקשורת מטילה מגבלות על שימוש בשירותים ובסחורה מתוצרת ספקים המהווים איום ביטחוני כגון Huawei, וקוראת לחברות להסיר ציוד תקשורת מתוצרתם עד שנת 2027.[62]

במסגרת הצעת החוק, צפויה הממשלה לנסח דרישות אבטחה על פיהן חברות התקשורת יידרשו: להשקיע באבטחת ציוד רשתות הליבה של רשתות תקשורת; להפחית את הסיכון הנשקף מציוד תקשורת מתוצרת ספקים צד-שלישי; לנהל תהליך בקרת הרשאות וגישה לציוד רשת ליבה רגיש; לוודא כי הן יכולות לקיים בדיקות אבטחה לנהל סיכונים על רשתות ושירותים ציבוריים; להבטיח את המשכיות מתן השירות תוך הגנה על מידע רגיש של לקוחותיהן.[63]

בין-לאומי

ביטחון סייבר

21 בנובמבר – מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד חווה מתקפת כופרה – מטעם המועדון נמסר כי חווה מתקפת סייבר ששיבשה את פעילות מערכות ה-IT שלו. על פי ההודעה, צוותי אבטחת הסייבר של המועדון השביתו מספר מערכות באופן יזום במטרה להכיל את המתקפה ולהגן על מידע רגיש.[64] מטעם ה-NCSC נמסר כי המרכז מסייע למועדון בחקירת המתקפה ובהחזרת המערכות שהותקפו לשגרה.[65]

24 בנובמבר – רשת Home Depot חתמה על הסדר במסגרתו תשלם 17.5 מיליון דולר בגין דליפת מידע שחוותה ב-2014 – ענקית כלי הבית, הגינון וחומרי הבניין Home Depot הגיעה להסדר עם 46 מדינות בארה"ב, במסגרתו תשלם כ-17.5 מיליון דולר בגין פריצה ודליפת מידע שחוותה ב-2014, במסגרתה דלפו 56 מיליון רשומות כרטיסי אשראי של לקוחותיה. כמו כן, התחייבה הרשת להעסיק מנהל אבטחת מידע ראשי (CISO) בעל ניסיון רב, לספק הדרכות בנושא אבטחת מידע לאנשי מפתח בחברה ולקיים תהליכי אבטחה כגון ניהול סיסמאות, איתור פרצות והצפנה. נזקי התקרית, שעדיין נחשבת לאחת מדליפות המידע הגדולות ביותר בהיסטוריה, הוערכו על ידי הרשת בכ-179 מיליון דולר.[66]

בינה מלאכותית

19 בנובמבר – האו"ם והיורופול הזהירו מפני עלייה באיומי הסייבר המבוססים על טכנולוגיות בינה מלאכותית –האו"ם והיורופול פרסמו דו"ח חדש, שחובר בשיתוף עם חברת Trend Micro, המזהיר מפני איומי סייבר המבוססים על טכנולוגיות בינה מלאכותית ומפני איומי סייבר למערכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. מחברי הדו"ח הזהירו מפני השימוש בכופרות מבוססות למידת מכונה המאפשרת להן להתמקד על מטרות ספציפיות, להתחמק מגילוי ולהפיץ את עצמן במהירות גבוהה, המקשה על צוותי ההגנה להגיב להן. כמו כן, יכולים גורמים זדוניים להעלות נוזקות לפלטפורמות ענן המציעות שירותים המבוססים טכנולוגיות בינה מלאכותית כגון זיהוי תמונות, ניתוח טקסטים ועוד, ולהשתמש בלמידת מכונה על מנת לשפר אלגוריתמים לניחוש סיסמאות. בין עיקרי ההמלצות, מחברי הדו"ח קראו למקבלי ההחלטות ולחוקרים:

קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/3pRnOar

איומי סייבר על מערכות חלל

19 בנובמבר – סוכנות החלל של אירופה חתמה על חוזים עם חברות אסטוניות לפיתוח אמצעי אבטחת סייבר עבור לוויינים – סוכנות החלל של אירופה (ESA)[68] חתמה על חוזה עם קונסורציום של חברות מאסטוניה לטובת פיתוח סימולטור לבקרת ניהול ולדימוי ותרגול אבטחת סייבר של לוויינים. הקונסורציום כולל את חברת ההזנק Spaceit, המספקת שירותי בקרה וניהול עבור מפעילי לוויינים, חברת אבטחת הסייבר CybExer Technologies, וחברת הבת של חברת הייעוץ וה-IT CGI באסטוניה, CGI Estonia, המתמקדת במגזר החלל. חתימת החוזה נערכה במסגרת יוזמה משותפת של ממשלת אסטוניה וה-ESA לגיבוש פתרונות אבטחת סייבר עבור לוויינים, ניהול סיכוני אבטחה ובדיקות אבטחת סייבר.[69]

23 בנובמבר – גרמניה רכשה מקלטי GPS החסינים מפני שיבוש אותות מתוצרת ארה"ב – על פי הודעת המרכז למערכות חלל וטילים (SMC)[70] הכפוף לחיל החלל האמריקני, גרמניה היא המדינה הזרה הראשונה שהזמינה מקלטי GPS המשתמשים באותות מאובטחים בשם M-Code, החסינים מפני שיבוש אותות (jamming) מצבא ארה"ב. מטעם ה-SMC נמסר כי מזכיר חיל האוויר האמריקני ומזכיר ההגנה אישרו מכירת ציוד לשימוש באותות M-Code ל-58 מדינות.[71]

איומי סייבר על ענף הבריאות

24 בנובמבר – שלושה מרכזים רפואיים בארה"ב דיווחו למטופלים על דליפת מידע רפואי בעקבות מתקפות כופרה – מטעם בית החולים Advanced Urgent Care שבפלורידה נמסרה הודעה לפיה ייתכן ומידע רפואי הכולל שמות, תוצאות מעבדה, טיפולים, פרטים על ביטוח רפואי, מספרי זהות, פרטי אמצעי תשלום של מטופליו ועוד, דלפו במסגרת מתקפת כופרה שחווה בית החולים במרץ 2020, שהובילה להצפנת קבצים שנשמרו על גבי כונן גיבוי.

בהודעה מטעם בית החולים Four Winds בניו יורק, נמסר כי מתקפת כופרה שחווה בית החולים בספטמבר 2020 הובילה ככל הנראה לדליפת רשומות מידע של מטופלים שטופלו בבית החולים משנת 1983 ועד 2020. הודעה נוספת נמסרה מטעם המרכז לרפואת השיניים Galstan & Ward בג'ורג'יה, לפיה מתקפת כופרה שחווה, הובילה לגניבת מידע של מטופלים ופרסומו ברשת האפילה.[72]

איומי סייבר על ענף הימאות

6 בנובמבר – המרכז האמריקני לשיתוף מידע בנושא איומי סייבר על ענף התחבורה הימית חתם על שותפות לטובת קבלת מודיעין איומי סייבר – המרכז האמריקני לניתוח ולשיתוף מידע בנושא איומי סייבר על מערכות ענף התחבורה הימית (MTS-ISAC)[73] חתם על שותפות עם חברת אבטחת הסייבר של ענף הימאות HudsonCyber, במסגרתה יקבל המרכז גישה למודיעין איומי סייבר מפלטפורמת מודיעין הסייבר של החברה, CyberHelm. לדברי סגן נשיא HudsonCyber, מקס בוביס (Max Bobys), פלטפורמת CyberHelm תסייע לחברות הספנות והנמלים החברים במרכז לשפר את המודעוּת המצבית שלהם, לקיים תהליכי ניהול סיכוני סייבר יעילים ולהתמודד עם האיומים מבעוד מועד.[74]

  1. Special Operations Command ↑

  2. https://bit.ly/35tCaWq ↑

  3. Australian Cyber Security Centre ↑

  4. https://bit.ly/3eZExU5 ↑

  5. World Health Organization ↑

  6. https://bloom.bg/32J7eQk ; https://bit.ly/3nkiF8K ↑

  7. https://bit.ly/3pQAxKz ↑

  8. https://zd.net/3lhAyo8 ↑

  9. Foreign Agents Registration Act ↑

  10. https://bit.ly/35ajnPD ↑

  11. https://bbc.in/32XzkHD ↑

  12. https://reut.rs/38KAjyo ↑

  13. https://bit.ly/2IBRQOj ↑

  14. https://bit.ly/2KbP5UP ↑

  15. https://bit.ly/394Nk6f ↑

  16. https://bit.ly/3lbT955 ↑

  17. https://bit.ly/3p6gMy9 ↑

  18. https://bit.ly/3kbDhOG ↑

  19. https://wapo.st/32pd5Ku https://cnn.it/36jqlB8 ↑

  20. https://bit.ly/2HP6jGL ↑

  21. https://bit.ly/3lSzEPa ↑

  22. https://on.wsj.com/3kdVKtY ↑

  23. Joint Artificial Intelligence Center ↑

  24. Joint Common Foundation ↑

  25. https://bit.ly/3ns5tyQ ↑

  26. https://bit.ly/3o60vrU ↑

  27. https://bit.ly/3ptTxhR ↑

  28. Center of Academic Excellence in Cyber Operations ↑

  29. https://bit.ly/3kRnR2s ↑

  30. Joint Cyber Warfighting Architecture ↑

  31. ה-JCWA כוללת את תכנית הפלטפורמה המאוחדת (unified platform), שתמזג נתונים ממבצעי סייבר הגנתיים והתקפיים, את פלטפורמת הפיקוד ושליטה המשותפת בתחום הסייבר (Joint Cyber Command and Control), את תכנית סביבת אימוני הסייבר (Persistent Cyber Training Environment) ואת פלטפורמת הגישה המשותפת (Joint Common Access Platform) שתאפשר לחיילי הפיקוד גישה למערכות המטרה. ↑

  32. https://bit.ly/3pQ3XIP קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/39aeA39 ↑

  33. U.S. Air Force Warfare Center’s Director of Plans, Integration & Future Capabilities ↑

  34. הניסויים צפויים להתחיל בינואר 2021 ויתחלקו לשלושה שלבים על פני משך שלוש שנים. ↑

  35. Joint Base San Antonio ↑

  36. https://bit.ly/3o14INe ↑

  37.  https://bit.ly/3n1VoZ9 https://bit.ly/3eCMRbY ↑

  38. https://bit.ly/3npGnQV ↑

  39. https://bit.ly/36TOVZQ ↑

  40. https://bit.ly/3qch8Un ↑

  41. https://bit.ly/2U7xHlF ; https://bit.ly/2U7lGwF ↑

  42. https://bit.ly/359Ix0Z ↑

  43. https://bit.ly/2IH1Iql ↑

  44. National Cyber Force ↑

  45. ה-NCF הושק בחשאי באפריל 2020 ומפעיל יכולות סייבר התקפיות כנגד עברייני סייבר, ארגוני טרור והאקרים הפועלים בחסות מדינות; https://bit.ly/36ZsYss ↑

  46. https://bit.ly/36Xh2aH ; https://yhoo.it/2HnRF94 ↑

  47. Mobile Device Management ↑

  48. https://bit.ly/3qdp0Ft ↑

  49. https://bit.ly/3qjaoEB ↑

  50. China’s State Administration for Market Regulation ↑

  51. https://tcrn.ch/38Md9YK ↑

  52. National Institute for Defence Studies ↑

  53. https://bit.ly/36A7sKF קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/38OyrF0 ↑

  54. https://bit.ly/36jXiih קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3o7iCNU ↑

  55. https://bit.ly/396f7mE קישור למחקר של Symantec: https://bit.ly/3kXkp6e ↑

  56. https://bit.ly/2K28IhQ ; https://bit.ly/38IoHvN ↑

  57. https://zd.net/3g1QBoh ↑

  58. Canadian Centre for Cyber Security ↑

  59. https://reut.rs/2KvH2lT ↑

  60. https://bit.ly/2IWz2d2 ↑

  61. https://zd.net/36B2D3z ↑

  62. https://bit.ly/2VgzzcA ↑

  63. https://bit.ly/3mlvNKD ↑

  64. https://reut.rs/3q8ymSF ↑

  65. https://bit.ly/2JtVMBm ↑

  66. https://bit.ly/36gF0hJ ↑

  67. https://bit.ly/35S7gHf ↑

  68. European Space Agency ↑

  69. https://bit.ly/2USatk1 ↑

  70. Space and Missiles Systems Center ↑

  71. https://bit.ly/33QMvKW ↑

  72. https://bit.ly/39nPKge ↑

  73. Maritime Transportation Systems’ Information Sharing and Analysis Center ↑

  74. https://bit.ly/2IikGU9 ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – אוקטובר 2020 הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2020 קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – אוקטובר 2020 הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – דצמבר 2020 חזרה לרשימה