חזרה לרשימת הפרסומים

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר

גודל טקסט18

ינואר 2024

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר

תוכן עניינים

תקציר חודשי 2

ארה"ב 3

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות 3

חקיקה 5

צבא וביטחון 5

רוסיה 6

אירופה 7

סיכום זירת הסייבר על רקע המלחמה באוקראינה 7

האיחוד האירופי 7

בריטניה 8

צרפת 8

איטליה 9

יוון 9

אסיה 10

הפיליפינים 10

סינגפור 10

אפריקה והמזרח התיכון 11

איומי סייבר על רקע מלחמת חרבות ברזל 11

איחוד האמירויות הערביות 12

כווית 12

צפון אמריקה 13

קנדה 13

איומי סייבר על תשתיות חיוניות 14

איומי סייבר על ענף האנרגיה 15

התמודדות עם איומי סייבר על מכשירי IoT 16

איומי סייבר על ענף הבריאות 16

איומי סייבר על ענף התעופה 18

מחשוב קוונטי 18

בינה מלאכותית 20

השפעה, הטיית דעת קהל והסתה 24

שיתופי פעולה 24

תקציר חודשי

החודש פורסם כי בכוונת נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לפרסם צו נשיאותי שימנע העברה של מידע רגיש השייך לאזרחים אמריקניים לחברות זרות הפועלות מחוץ לארה"ב והמזוהות עם יריבותיה; בנוסף, פרסמו גופי ממשל ואכיפת חוק בארה"ב אזהרה משותפת בנושא סיכוני אבטחת סייבר המציבים רחפנים מתוצרת סין על תשתיות חיוניות במדינה; מחלקת ההגנה פרסמה בקשה לקבלת הצעות מחקר במספר תחומים טכנולוגיים החיוניים לביטחונה הלאומי, כגון בטכנולוגיות לניתוח נתוני עָתֵק (big data).

גוגל ומיקרוסופט פרסמו פרטים בנושא תקיפות דיוג שביצעו קבוצות האקרים המזוהות עם שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) ועם איראן; כמו כן, הודיעה ממשלת צרפת כי הקימה משרד חדש למאבק בפשיעת סייבר, כחלק מהמשטרה הלאומית; ממשלת יוון פרסמה לתגובת הציבור טיוטת הצעת החוק להקמתה של סוכנות אבטחת סייבר לאומית חדשה; איחוד האמירויות הערביות השיקה אקדמיה להכשרה בתחום אבטחת הסייבר וכן מועצה חדשה שתגבש ותיישם תכניות אסטרטגיות לקידום המחקר בטכנולוגיות מתקדמות.

עוד פורסם החודש כי מחלקת טכנולוגיות המידע והתקשורת של ממשלת הפיליפינים (DCIT), נעזרת בהאקרים Black Hats שייתכן ותקפו בעבר מערכות ממשלתיות, על מנת לגלות חולשות אבטחה, כמענה למחסור בכוח אדם המיומן במקצועות אבטחת הסייבר; בנוסף, טייוואן הודיעה כי בכוונתה לפתח מחשב קוונטי ראשון המבוסס על התעשייה המקומית, עד לשנת 2027, בעוד שברית נאט"ו פרסמה את עיקרי האסטרטגיה הראשונה שלה לשימוש בטכנולוגיות קוונטיות לצורכי ביטחון.

בתחום טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הטילו מספר סוכנויות ממשל פדראליות בארה"ב, הגבלות על עובדיהן בנושא השימוש בצ'טבוט ChatGPT ודומיו. כמו כן, בכיר מה-NSA הצהיר כי ארגונו נעזר בבינה מלאכותית לצורך איתור פעילות התקפית שביצעו האקרים סיניים כנגד תשתיות חיוניות בארה"ב. עוד החודש, הודיעה חברת OpenAI כי הסירה מרשימת היישומים האסורים לשימוש ב-ChatGPT שימושים לצרכים צבאיים, וכן פרסמה פרטים על צעדים שבכוונתה לנקוט על מנת לסכל הפצת מידע כוזב המבוסס על בינה מלאכותית שעלול לפגוע בטוהר הבחירות. באוסטרליה, פרסמה הממשלה תגובת ביניים להערות הציבור שהתקבלו בנושא מסמך שדן בפיתוח ובשימוש הבטוחים בטכנולוגיות בינה מלאכותית. בד בבד, פרסמה ממשלת סינגפור לתגובות הציבור מסמך מסגרת לשימוש הבטוח בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) ולקידום האקו-סיסטם בתחום.

ארה"ב

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות

כחלק מכוונת ה-FBI ומחלקת המשפטים לאמץ גישה פרו-אקטיבית במסגרת המאבק בפשעי סייבר בין-לאומיים, ב-3 בינואר פרסם ה-FBI כי בכוונתו להגדיל את מספר מומחי הסייבר המשמשים כנספחים משפטיים (Cyber ALAT),[1] והפרוסים בקרב שגרירויות אמריקניות ברחבי העולם. במסגרת זאת, עתיד ה-FBI למנות שישה נספחים חדשים שיוצבו בשגרירויות ארה"ב בברזיליה, בניו-דלהי, ברומא ובבירות נוספות, שיצטרפו לפעילותם של 16 הנספחים שכבר פרוסים בשגרירויות ארה"ב השונות.[2]

בנוסף, ב-9 בינואר פרסם משרד המבקר הממשלתי (GAO), דו"ח, שבחן כיצד ניסחו 23 סוכנויות פדראליות אזרחיות תכניות אבטחת מידע בשנים הפיסקאליות 2021 ו-2022, בהתאם לנדרש מהן בחוק ה-FISMA מ-2014, ואת יישומן.[3] החוק מנחה סוכנויות פדראליות, בהן הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), לנסח מדדים שישמשו להערכת יעילותן של התכניות. על פי המדדים, 15 מתוך 23 הסוכנויות שנבדקו פיתחו תכניות אבטחת מידע לא יעילות, שכללו מדדים כלליים מידי לבחינת הצלחתן. מהבדיקה עלה, כי המדדים לא כוללים יעדים לביצוע ולא לוקחים בחשבון את גודלה המשתנה של כל סוכנות ומאפיינים נוספים שלהן. לאור הממצאים, קרא ה-GAO למשרד לניהול ולתקציב (OMB)[4] לנסח מחדש את המדדים, כך שייקחו בחשבון את מכלול הגורמים שעלולים להשפיע על מאפייני תכניות אבטחת המידע ויישומן, כגון הסיכונים ומבני הסוכנויות, ומצבת כוח האדם שלהן.[5]

בתחום צמצום פערי כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר בקרב הממשל הפדראלי, ב-11 בינואר הודיע ראש הסייבר הלאומי הנכנס, הארי קוקר (Harry Coker), כי משרדו משתף פעולה עם משרד ה-OMB, על מנת להפחית בדרישות הקבלה למשרות פדראליות במקצועות אבטחת הסייבר, כגון דרישות לתואר אקדמי או לניסיון מקצועי. במקביל, הצהיר קוקר כי בכוונת הממשל הפדראלי לערוך מבצע גיוס נרחב של עובדים במהלך שנת 2024, עבור משרות פנויות בתחום הסייבר בממשל.[6]

בד בבד, ב-17 בינואר פרסם המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) לתגובות הציבור שתי טיוטות מסדרת המסמכים NIST SP 800-55, הכוללים עקרונות שמטרתם לסייע לארגונים לפתח וליישם תכניות אבטחת מידע. המסמך הראשון,[7] מציג עקרונות לפיהם יכולים מומחי אבטחת מידע לנסח ולבחור מדדים, להערכת יעילותן של בקרות אבטחת המידע הנמצאות בשימוש הארגון. מחברי המסמך ציינו ארבעה פרמטרים להערכת יעילות הבקרות: (1) היקף השימוש בבקרות, כגון אחוז המערכות בהן קיימים עדכוני אבטחה; (2) עד כמה האמצעים המיושמים יעילים בשיפור מידת אבטחת המידע הארגונית; (3) המהירות בה מעניקים האמצעים את התוצאות המצופות מהם; (4) השפעת ההטמעה של אמצעי האבטחה על תפקוד הארגון, למשל היקף המשאבים הכספיים הנחסכים הודות לשימוש בהם.

המסמך השני מציג בפני מנהלי ארגונים עקרונות לניסוח וליישום של תכניות להערכת אבטחת המידע הארגונית.[8] לדברי מחברי המסמך, על תכניות אלו לכלול חמישה מרכיבים: (1) הגדרת יעדי התכנית; (2) ניסוח מדדים להערכת יעילות תכנית הערכה; (3) זיהוי ובחירת האמצעים המשמשים להערכת אבטחת המידע; (4) זיהוי פערים ביישום תכניות ההערכה וקביעת הצעדים הנחוצים לצמצומם; (5) יישום האמצעים שנבחרו.[9]

לבסוף, ב-23 בינואר פורסם כי בכוונת ממשל ביידן לפרסם צו נשיאותי למניעת מעבר מידע המסווג ברמת רגישות גבוהה השייך לאזרחי ארה"ב (PII),[10] כגון מידע גנטי, לגורמים זרים, ובייחוד לגורמים הנמצאים בשטחיהן של יריבותיה של ארה"ב. הצו יעניק סמכויות למחלקה לביטחון המולדת ולתובע הכללי של ארה"ב לגבש צעדים להגבלת העברת המידע לגורמים זרים, למשל באמצעות סוחרי מידע (Data brokers), במידה ועולה חשש כי ההעברה עלולה לפגוע בביטחונה הלאומי של ארה"ב. במסגרת הצו, מביע הממשל את חששו כי מדינות זרות עלולות לעשות שימוש בבינה מלאכותית על מנת לזהות אזרחים אמריקניים הקשורים לממשל, שיהוו מטרות למתקפות ריגול וסחיטה. עם זאת, הצו עשוי לכלול הבהרה, לפיה הממשל יפעל לנסח את ההנחיות כך שלא יפגעו בפעילות המסחרית של השוק הפרטי.[11]

חקיקה

ב-22 בינואר הציגו מחוקקים בקונגרס האמריקני שתי הצעות חוק לשיפור היערכות הממשל הפדראלי להתמודדות עם איומי סייבר. ראשית, הציגו יושב ראש וועדת הסנאט לביטחון המולדת, גארי פיטרס (Gary Peters) והסנאטור מייק בראון (Mike Braun), את הצעת החוק הדו-מפלגתית Industrial Control Systems Cybersecurity Competition Act, שמטרתה להרחיב את תחרות ה-President’s Cup Cybersecurity,[12] כך שתכלול משימות בנושא ההגנה על מערכות בקרה תעשייתית (ICS) ומערכות OT.[13] כמו כן, הציג בשנית חבר בית הנבחרים, ביל פוסטר (Bill Foster), את הצעת החוק Strengthening Cybersecurity for the Financial Sector Act, שמטרתה לשפר את מידת אבטחת הסייבר של שירותי הרשות האמריקנית הלאומית לאיגודי אשראי (NCUA)[14] והסוכנות הפדראלית למימון דיור (FHFA).[15] מטרת ההצעה להעניק לסוכנויות אלו את הסמכות לוודא, כי מערכות המידע של חברות הקבלן העובדות עבורן מוגנות מפני איומי סייבר.[16]

צבא וביטחון

ב-11 בינואר פרסמה לראשונה מחלקת ההגנה את אסטרטגיית התעשייה הביטחונית (NDIS)[17] שמטרתה לשפר ולטפח את האקו-סיסטם התעשייתי-ביטחוני במדינה, על מנת להכין את ארה"ב לקראת התמודדות עם איומים גאו-פוליטיים שונים. על פי מחלקת ההגנה, המלחמה באוקראינה ומלחמת ישראל-חמאס, ממחישות כי יש לפעול באופן שוטף על מנת להבטיח את קיומם של המשאבים הטכנולוגיים הנחוצים לניהול המערכות הצבאיות לאורך זמן. לצורך כך, בכוונת המחלקה להשתמש בטכנולוגיות שונות, בהן בינה מלאכותית, על מנת לחקור ולקדם יכולת תפעול הדדית (interoperability) בין מערכות צבאיות שונות. בנוסף, תפעל המחלקה להרחיב את היקף חברות הטכנולוגיה הקטנות העובדות עימה על ידי צמצום היקף דרישותיה בתחום אבטחת הסייבר מצד אחד, ועל ידי הרחבת תכניות, מצד שני, שמטרתן לתמרץ חברות קטנות המפגינות פוטנציאל מבטיח לשיפור יכולותיה הטכנולוגיות של המחלקה, בתמורה להפחתת עלויות יישום דרישות האבטחה החלות עליהן.[18]

בנוסף, ב-11 בינואר פרסם משרד מנהל מערכות המידע (CIO) של מחלקת ההגנה מסמך המסדיר את פעילותם של צוותי הגנת הסייבר האדומים של המחלקה (DCRTs),[19] במסגרת תכנית חדשה להערכת מידת אבטחת הסייבר של המחלקה.[20] בד בבד, ב-17 בינואר פרסם המשרד ליכולות אסטרטגיות (SCO)[21] של מחלקת ההגנה בקשה לקבלת הצעות מחקר, בנושא שיפור הפעילות המשותפת של מערכות נשק אוטונומיות ומפעילים אנושיים וכן בתחום הלמידה העמוקה (Deep learning). בנוסף, מעוניין ה-SCO לקבל הצעות מחקר העוסקות בפיתוח שיטות מתקדמות בתחום אבטחת הסייבר, למשל לצורך זיהוי חולשות אבטחה, וכן מיזמי מחקר לקישור בין חיישנים, ערוצי תקשורת ומערכות נשק, ליצירת מעגלי ירי (kill chains) הפועלים במהירות. לבסוף, בכוונת ה-SCO לחקור שימוש בטכנולוגיות אזרחיות לטובת מטרות הגנה, כגון טכנולוגיות לניתוח נתוני עָתֵק (big data), לשיפור הליכי קבלת ההחלטות בקרב מחלקת ההגנה.[22]

רוסיה

ב-18 בינואר פרסם צוות ניתוח האיומים של גוגל (TAG),[23] הודעת בלוג לפיה קבוצת התקיפה בשם COLDRIVER,[24] המזוהה עם שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), ביצעה החל מנובמבר 2022 קמפיין דיוג נגד ארגונים לא-ממשלתיים, קציני מודיעין וצבא לשעבר וממשלות במדינות ברית נאט"ו, שכלל משלוח קובץ PDF מוצפן. פענוח ההצפנה הובילה להרדת נוזקה בשם SPICA, שאפשרה להאקרים לבצע משימות שונות במערכות המותקפות, בהן העלאת והורדת קבצים, גניבת מידע, ועוד.[25] לדברי דובר מטעם TAG, SPICA היא נוזקה בעלת יכולות מוגבלות, שנעשה בה שימוש נגד מספר מצומצם של מטרות.[26]

אירופה

סיכום זירת הסייבר על רקע המלחמה באוקראינה

ב-16 בינואר פורסם כי גוגל תספק לאוקראינה 5,000 מפתחות אבטחה פיזיים (security keys) חדשים לשימוש המגזר הציבורי, על מנת שיחליפו את מנגנון ההזדהות באמצעות סיסמאות. במסגרת זאת, תשיק גוגל תכנית להכשרת עובדי הממשל להשתמש במפתחות האבטחה ולמקסם את יכולותיהם, וכן תקיים סדנאות עבודה משותפות בתחום אבטחת הסייבר, לשיתוף המלצות ליישום ולניסוח אסטרטגיות חדשות להגנה על מידע.[27]

בנוסף, ב-24 בינואר הודיע שר ההגנה של דנמרק, טרואלס לונד פולסן (Troels Lund Poulsen), כי ממשלת דנמרק תקצה 91 מיליון כתר דני (כ-13.3 מיליון דולר) על מנת לסייע לאוקראינה לשפר את מידת הגנת ואבטחת הסייבר של משרד ההגנה והצבא. על פי הודעת השר, חבילת הסיוע תינתן לאוקראינה תחת חסות קואליציית מדינות ה-IT,[28] שהושקה בספטמבר 2023,[29] וכוללת מדינות חברות כגון דנמרק, לוקסמבורג, אסטוניה, איטליה, בלגיה, לטביה ומדינות נוספות.[30]

האיחוד האירופי

ב-7 בינואר נכנסה לתוקפה באיחוד האירופי חקיקת Regulation (EU, Euratom) 2023/2841,[31] שמטרתה לשפר את מידת אבטחת הסייבר של מוסדות האיחוד על ידי ניסוח ואכיפת תקן אבטחה אחיד. על פי החקיקה, כל מוסד של האיחוד יקים מרכז ארגוני לניהול סיכוני אבטחת סייבר וכן תקום מועצת אבטחת סייבר בין-מוסדית (IICB),[32] שתפקח על יישום החוק בקרב מוסדות האיחוד ושתסייע להם בכך, במידת הצורך. כמו כן, כולל החוק את שינוי שמו של צוות ה-CERT של האיחוד האירופי (CERT EU), מהשם Computer Emergency Response Team for the EU institutions, bodies and agencies, לשם Cybersecurity Service for the Union institutions, bodies, offices and agencies, וכן יורחבו סמכויותיו באיסוף מודיעין איומי סייבר, בשיתוף מידע ובתיאום התגובות לאירועי סייבר.

אישור החוק עולה בקנה אחד עם אסטרטגיית אבטחת הסייבר של האיחוד האירופי,[33] שהוצגה בדצמבר 2020 על מנת לקדם עמידה ברגולציה אירופית נוספת בתחום אבטחת הסייבר, כגון דירקטיבת NIS2.[34]

בריטניה

ב-11 בינואר פרסם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) קווים מנחים בנושא השימוש המאובטח של עסקים קטנים בשירותי ענן. בנושא חשבונות למנהלי המערכת, המליץ ה-NCSC להגן עליהם באמצעות שימוש באימות דו-שלבי וכן לוודא כי בעלי חשבונות אלו משתמשים בהם על מנת לבצע משימות ניהוליות בלבד. בנוסף, ממליץ ה-NCSC כי במקרה בו כתובת דומיין ציבורית של הארגון מנוהלת על ידי חשבון דוא"ל אישי של אחד העובדים, יש להעבירה לניהול על ידי כתובת דוא"ל ארגונית.[35]

בנוסף, ב-18 בינואר הודיע ה-NCSC על הקמת קהילת ה-Cyber League, במסגרתה מומחים מהמגזר הפרטי ומה-NCSC ישתפו פעולה באופן וולונטרי ובמסגרת סדנאות וקבוצות דיון על מנת לאתר חולשות אבטחת סייבר חדשות. הקמת הקהילה היא חלק מיוזמת i100 של ה-NCSC, שהושקה בשנת 2017 במסגרתה עובדים מומחים חיצוניים בתחום אבטחת הסייבר עם ה-NCSC, על פי תחומי מומחיותם.[36] למעשה, ה-Cyber League מאפשרת למומחי אבטחת סייבר שאינם מסוגלים להקדיש את פרק הזמן שדורשת ההשתתפות בתכנית ה-i100, לעבוד בכל זאת עם ה-NCSC.[37]

צרפת

ב-19 בינואר הודיעה ממשלת צרפת כי הקימה בדצמבר 2023 את המשרד למאבק בפשיעת סייבר (OFAC),[38] תחת סמכות הרשות הלאומית לסיכול פשיעה (DCPJ) של המשטרה הלאומית.[39]

על פי ההודעה, המשרד, שאמון על המאבק בהונאות מקוונות ועל שיתוף מודיעין איומי סייבר בין גופי האכיפה המקומיים לבין גופי אכיפה בין-לאומיים, ירחיב את היקף פעילותו לקראת המשחקים האולימפיים שצפויים להתקיים בפריז ביולי 2024. בנוסף, עתיד המשרד, שכוח האדם שלו צפוי לעמוד על כ-180 אנשי צוות, להקים יחידות לאומיות למאבק בפשעי סייבר בכלל מחוזות המדינה עד לשנת 2027, וכן לשתף פעולה עם הכוחות המזוינים של צרפת ומשרדי ממשלה נוספים, לצורך קידום החקירות של פשעי סייבר.[40]

איטליה

ב-24 בינואר פורסם כי בכוונת ממשלת איטליה לדון בהצעת חוק, בנושא החמרת הענישה נגד עברייני סייבר והנחיות חדשות לגופים ציבוריים שחוו מתקפות סייבר. על פי החקיקה הקיימת, הענישה על פריצה לרשתות IT נעה בין שנה לשמונה שנות מאסר, בעוד שההצעה החדשה מרחיבה אותה לטווח שבין שנתיים ל-12 שנות מאסר. היקף הענישה המדויק יושפע ממספר פרמטרים, בהם מידת האיום של הפריצה על ביטחונה הלאומי של איטליה. עם זאת, הצעת החוק כוללת גם אפשרות להפחתת עונשם של האקרים, במידה וישתפו פעולה עם המשטרה לאחר התרחשות התקרית. בד בבד, קובעת הצעת החוק כי גופים ציבוריים שחוו מתקפת סייבר יחויבו לדווח עליה לסוכנות אבטחת הסייבר הלאומית של איטליה (ACN)[41] בתוך 24 שעות מגילויה וכן ליישם בתוך 15 יום מזמן הפריצה צעדי תגובה על פי המלצת הסוכנות. אי עמידה בהנחיות עלולה לגרור הטלת קנסות.[42]

יוון

ב-4 בינואר פרסם המשרד לענייני ממשל דיגיטלי של ממשלת יוון,[43] לתגובות הציבור טיוטת הצעת חוק להקמתה של סוכנות אבטחת סייבר לאומית חדשה. הסוכנות המשודרגת שתוקם תוכפף למשרד לענייני ממשל דיגיטלי ותתבסס על מִנְהֶלֶת אבטחת הסייבר הלאומית הקיימת. הסוכנות תכלול מערך מבצעי ומערך נוסף לתכנון נושא ניהול כוח האדם, ותהיה אמונה על תאום ויישום אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית וההיערכות להתמודדות עם מתקפות סייבר על יוון.[44]

אסיה

הפיליפינים

ב-8 בינואר הצהיר תת-מזכיר מחלקת טכנולוגיות המידע והתקשורת (DICT)[45] של ממשלת הפיליפינים, ג'פרי איאן די (Jeffrey Ian Dy), כי ממשלתו נעזרת בהאקרים Black Hats, שייתכן ותקפו בעבר מערכות ממשלתיות, על מנת לגלות חולשות אבטחה. לדבריו, הדבר נובע מהצורך לתגבר את מצבת כוח האדם של הצוות הלאומי לתגובה לאירועי סייבר, המונה 35 איש ונוכח הדרישה לכ-200 עובדים. שיתוף הפעולה עם האקרים חיצוניים מסייע לממשלת הפיליפינים להתמודד עם המחסור במשאבים כספיים לגיוס ולהעסקת עובדים מומחים.[46]

כמו כן, ב-19 בינואר חתם נשיא הפיליפינים, פרדיננד מרקוס ג'וניור (Ferdinand Marcus Junior), על צו נשיאותי מס' 54[47] הקורא לארגן מחדש את סוכנות הביון הלאומית של הפיליפינים (NICA)[48] ולהקמתו של משרד סגן המנהל הכללי לענייני סייבר ואיומים חדשים (ODDG),[49] אשר יפעל תחת סמכות ה-NICA. לדברי מרקוס, ה-ODDG יהיה אמון על התוויית המדיניות עבור תהליכי התכנון, הפיקוח, והתיאום של NICA, בנושאים של התמודדות עם איומים במרחב הסייבר, מודיעין מְסַכֵּל, נשק להשמדה המונית ואיומים ביטחוניים פוטנציאליים נוספים.[50]

סינגפור

ב-10 בינואר פרסמה סוכנות אבטחת הסייבר הלאומית של סינגפור (CSA) מסמך עקרונות וולונטריים,[51] שמטרתו לסייע למפתחים ולספקים מקומיים של אפליקציות לטלפונים סלולאריים, כגון בתחום הפיננסים, לשפר את מידת אבטחתם. ספציפית, מציג המסמך ארבעה עקרונות לשיפור מידת האבטחה של יישומים לביצוע העברות מידע ברמת סיכון גבוהה:[52] (1) שימוש במנגנונים לאימות זהותו של המשתמש, כגון אימות רב-שלבי, על מנת להבטיח גישה לגיטימית לנתונים אישיים; (2) הטמעת אמצעים להענקת הרשאות גישה רק למידע הנחוץ לביצוע הפעולה המבוקשת;

(3) הגנה על שלמותו וחשאיותו של מידע אישי רגיש המאוחסן בטלפונים חכמים של המשתמשים ובשרתי האפליקציה; (4) הטמעת אמצעים למניעת שינויים זדוניים מכוונים ביישומים או חדירה אליהם,[53] כגון אמצעים למניעת הקלטת הקלדה (Anti-Keystroke Capturing).[54]

אפריקה והמזרח התיכון

איומי סייבר על רקע מלחמת חרבות ברזל

ב-17 בינואר פרסם מרכז מודיעין איומי הסייבר של מיקרוסופט (MSTIC),[55] הודעת בלוג לפיה קבוצת ההאקרים Mint Sandstorm, המוכרת גם בשמות PHOSPHORUS, APT35 ו-Charming Kitten והמזוהה עם משמרות המהפכה של איראן, מנהלת מאז נובמבר 2023 קמפיין מתקפות דיוג המתמקד במומחים לענייני המזרח התיכון בארגוני מחקר ובאוניברסיטאות במדינות שונות בעולם, בהן בארה"ב, בצרפת ובישראל. התוקפים התחזו לעיתונאים באמצעי תקשורת מוכרים וביקשו מקורבנותיהם להגיב באמצעות הודעת דוא"ל על כתבה העוסקת במלחמת חרבות ברזל, שצורפה לה. לאחר מכן, שלחו התוקפים הודעת דוא"ל נוספת עם קישור זדוני שהוביל לקובץ RAR, שהורדתו אפשרה להם להחדיר קבצים זדוניים משרת פיקוד והבקרה אל מחשבי הקורבנות. להערכת ה-MSTIC, התמקדות התוקפים בחוקרים בתחום המזרח התיכון ומאפייני ההודעות שנשלחו אליהם, עשויים להצביע על כך שהם פעלו לאיסוף מידע לגבי האופן שבו אירועי המלחמה משתקפים בזירה הבין-לאומית - מידע שעשוי לשרת מבחינה גאו-פוליטית אסטרטגית את מטרותיה של איראן.[56]

איחוד האמירויות הערביות

ב-15 בינואר הודיעו מועצת אבטחת הסייבר של איחוד האמירויות הערביות (UAE CSC)[57] ואוניברסיטת ח'ליפה למדע וטכנולוגיה (KU) באבו-דאבי,[58] על השקת אקדמיה להכשרה בתחום אבטחת הסייבר. במסגרת פעילותה, עתידה האקדמיה לספק לחניכיה פתרונות טכנולוגיים, מתודולוגיים ופתרונות מתחום הרגולציה, על מנת לתת מענה לאתגרים המשתנים במרחב הסייבר, וכן תציע תכניות הַסְמָכָה והדרכה בתחומי אבטחת הסייבר, בשפות הערבית והאנגלית.[59]

לצד זאת, ב-22 בינואר השיקה ממשלת איחוד האמירויות את המועצה לבינה מלאכותית ולטכנולוגיות מתקדמות (AIATC),[60] אשר עתידה להוביל את תהליכי גיבוש המדיניות והיישום של תכניות אסטרטגיות בתחומי המחקר, התשתיות וההשקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות נוספות. על פי הפרסום, במסגרת פעילותה, עתידה המועצה לנסח ולקדם תכניות מחקר בשיתוף עם גורמים ברמה המקומית והבין-לאומית, לצורך קידום מעמדה הטכנולוגי של איחוד האמירויות.[61]

כווית

ב-10 בינואר השיק שר החוץ של כווית, שייח' סאלם אל-סבאח (Sheikh Salem Al-Sabah), מרכז אבטחת סייבר חדש, כחלק ממאמציה של ארצו לשפר את מידת אבטחת הסייבר הלאומית שלה ואת התמודדותה עם איומי סייבר פוטנציאליים ממקורות פנימיים וחיצוניים. על פי הודעת משרד החוץ, מרכז אבטחת הסייבר החדש יהווה את אבן הפינה של תשתית ה-IT במדינה וחלק ממערך אבטחת הסייבר הלאומי שלה. בנוסף, יסייע המרכז להעלות את מוּדעוּת עובדי משרד החוץ של כווית לתחום אבטחת הסייבר.[62]

צפון אמריקה

קנדה

ב-11 בינואר הודיעה חברת SecurityScorecard כי תשתף פעולה עם המרכז הקנדי לאבטחת סייבר (CCCS),[63] לטובת ניהול והתמודדות עם סיכוני אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות במדינה, באמצעות ניטור מערכות רציף בזמן אמת. במסגרת שיתוף הפעולה, יקבל ה-CCCS גישה לפלטפורמת דירוג מידת אבטחת הסייבר של SecurityScorecard, על מנת לאפשר לו לדרג את רמת האבטחה של תשתיות חיוניות במדינה ולקבל תובנות מעשיות בהתמודדות עם סיכוני אבטחה.[64]

כמו כן, ב-25 בינואר הודיעה גוגל כי תקצה מענק בסך 1.3 מיליון דולר לטובת קידום המחקר של המכון האקדמי הרב תחומי לחסינות ולאבטחת סייבר (IMC2)[65] של קנדה. נושאי המחקר שיזכו למימון הם העלאת המוּדָעוּת לתחום אבטחת הסייבר בקרב אזרחי קנדה; הטמעת השימוש בפלטפורמה מאובטחת לשיתוף מידע; קידום יוזמות בתחום הסייבר, תוך שמירה על הגנת הסביבה; ועידוד צמיחה כלכלית ויצירת הזדמנויות תעסוקתיות חדשות בקנדה באמצעות קידום מיזמים בתחום אבטחת הסייבר.[66]

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

ב-9 בינואר פרסם משרד המבקר הכללי של המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת דו"ח, שבחן את היערכותם המשותפת של CISA, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA)[67] וגופים נוספים, להתמודדות עם איומי סייבר על תשתיות לאספקת מים. על פי מסקנות הדו"ח, קיים חוסר תיאום וארגון בשיתוף הפעולה בין CISA לבין ה-EPA לצורך זיהוי איומי סייבר על מגזר המים והיישום של מיזמים שונים בתחום, משום שהסוכנויות לא חתמו על מִזְכָּר המסדיר רשמית את שיתוף הפעולה ביניהן. במסגרת הדו"ח, המליץ משרד המבקר ל-CISA לגבש נהלים שיסדירו את התיאום שבעבודת מחלקות הסוכנות הרלוונטיות,[68] וכן המליץ כי CISA ו-EPA יחתמו על מִזְכָּר להסדרת פעילותן המשותפת.[69]

בנוסף, ב-17 בינואר פרסמו ה-FBI ו-CISA אזהרה משותפת בנושא סיכוני אבטחת סייבר על תשתיות חיוניות בארה"ב שמקורם ברחפנים מתוצרת סין. על פי האזהרה, החל משנת 2015 העבירה ממשלת סין חוקים המרחיבים את סמכותה לדרוש מחברות סיניות להעביר להן מידע שאספו במסגרת פעילותן ברחבי העולם. בהתאם לכך, השימוש ברחפנים מתוצרת סין במסגרת פעילותן של תשתיות חיוניות אמריקניות עלול להעביר לידי ממשלת סין מידע רגיש בעל חשיבות לביטחונה הלאומי של ארה"ב. בנוסף, מציגה האזהרה חולשות אבטחה פוטנציאליות, שעלולות לאפשר להאקרים לאסוף מידע רגיש על תשתיות חיוניות בארה"ב, בהן יירוט המידע המועבר בין הרחפנים למכשירים השולטים עליהם מרחוק. על מנת להתמודד עם איומי האבטחה, המליצו הסוכנויות להטמיע את עקרונות אפס האמון (Zero-Trust) ברשת המפעילה את הרחפנים ולהגן על שרשראות האספקה של הרחפנים באמצעות יישום קווים מנחים ממסמך NIST SP 800-161r1.[70] כמו כן, הציעו הסוכנויות לעשות שימוש בסביבות Sandbox לבחינת מהימנותם של עדכוני קושחה, טרם התקנתם ברחפנים.[71]

לבסוף, ב-18 בינואר פרסמו CISA, ה-EPA וה-FBI מסמך קווים מנחים,[72] שמטרתו לסייע למפעילי תשתיות לאספקת מים בארה"ב להיערך להתמודדות עם אירועי אבטחת סייבר. הצעדים הכלולים במסמך דנים בארבעת השלבים המרכיבים את אסטרטגיית ההתמודדות עם אירועי סייבר: שלב ההיערכות (Preparation), שלב הגילוי והניתוח של אירועי אבטחה (Detection and Analysis), שלבי הכלת האירוע, איתור הסיבה לאירוע וחזרה לשגרה (Containment, Eradication, and Recovery) והשלב שלאחר התרחשות האירוע (Post-Incident Activity).[73]

איומי סייבר על ענף האנרגיה

החודש הודיעה מחלקת האנרגיה האמריקנית כי בכוונתה להקצות מענקי מחקר עבור שני פרויקטים חדשים בנושא פיתוח פתרונות להגנה על מערכות לאספקת אנרגיה מאיומי סייבר. במסגרת הפרויקט הראשון, המכונה בשם תכנית All-Hazards Energy Resilience, תעניק המחלקה עד 70 מיליון דולר עבור מיזמי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות לשיפור מידת חסינותן של תשתיות לאספקת אנרגיה מאיומים שונים, לרבות איומי סייבר. התכנית תנוהל על ידי המשרד לאבטחת סייבר, אבטחת אנרגיה ותגובה למצבי חירום השייך למחלקה (CESER)[74] ותיתן עדיפות למיזמי מחקר בתחום מערכות OT, המתמקדים בהטמעת ארכיטקטורות המבוססות על עיקרון אפס האמון במערכות לאספקת חשמל, גז ונפט.[75]

בנוסף, תקצה המחלקה 30 מיליון דולר לטובת מיזם בשם The Cyber RD&D FOA for Clean Energy Infrastructure, בנושא מו"פ של כלים וטכנולוגיות בתחום אבטחת הסייבר של תשתיות לאספקת אנרגיה נקייה. התקציב יוענק לעשרה פרויקטים שייבחרו על ידי CESER ויתמקדו בארבעה תחומים: (1) שיפור יכולות הניתוח הפורנזי של איומי סייבר על רכיבים בתחום האנרגיה הנקייה, כגון מונים חכמים (Smart meters), חיישנים ומערכות בקרה; (2) זיהוי והתמודדות עם איומי סייבר על נכסי טכנולוגיה לאגירת אנרגיה נקייה (IBR);[76] (3) שיפור מידת אבטחת מערכות התקשורת של משאבי אנרגיה מבוזרים (DERs);[77] (4) שיפור מידת אבטחת הסייבר של תחנות כוח וירטואליות (VPPs)[78] ושל תשתיות הענן שלהן.[79]

התמודדות עם איומי סייבר על מכשירי IoT

ב-11 בינואר במהלך כנס הטכנולוגיה השנתי CES, שהתקיים בעיר לאס וגאס,[80] הודיעה סגנית היועץ האמריקני לביטחון הלאומי לענייני סייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר, כי ארה"ב חתמה על הסכם משותף עם האיחוד האירופי, לטובת ניסוח עקרונות לדירוג ולסימון רמת אבטחת הסייבר של מכשירי IoT. מלבד זאת, העריכה נויברגר כי תכנית ה-U.S. Cyber Trust Mark הוולונטרית של נציבות התקשורת הפדראלית (FCC) לציון רמת האבטחה של מכשירי IoT,[81] שהציג הבית הלבן ביולי 2023, צפויה להיכנס לתוקף עד לסוף שנת 2024.[82]

איומי סייבר על ענף הבריאות

ב-8 בינואר הודיעה האוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג שבסינגפור (NTU),[83] על השקת פרויקט המחקר In-Cypher, במסגרתו תשתף האוניברסיטה פעולה עם חוקרים מהאימפריאל קולג' (Imperial College) הבריטי לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מכשור ונתונים רפואיים. הפרויקט צפוי להימשך על פני ארבע שנים במימון בסך 20 מיליון דולר סינגפורי (כ-15 מיליון דולר), מצד קרן המדע הלאומית של סינגפור (NRF).[84] במסגרת הפרויקט, יתמקדו החוקרים בשיפור מידת הגנת הסייבר של מכשור רפואי המושתל בבני אדם, כגון קוצבי לב וכן בשיפור מידת האבטחה של נתונים רפואיים המאוחסנים על גבי מכשור רפואי לָבִישׁ כגון מדבקות עור אלקטרוניות, ובמערכות בריאות מקושרות אחרות.[85]

בד בבד, ב-9 בינואר פורסם כי בכוונת הסוכנות הפדראלית לניהול שירותי הבריאות האמריקניים Medicare ו-Medicaid (CMC),[86] לפרסם בפברואר 2024 טיוטת הנחיות חדשות לשיפור מידת אבטחת הסייבר של בתי חולים, הקוראות לבתי חולים להטמיע עקרונות אבטחת סייבר בסיסיים על מנת לקבל מימון פדראלי. מלבד זאת, צפויים הכללים לכלול הנחיות אחידות ומפורטות כגון שימוש באימות רב-שלבי (MFA), לצד הנחיות נוספות כלליות יותר, כגון ההנחיה לתקן חולשות אבטחה בתוכנות תוך פרק זמן מוגדר לאחר גילוין, תוך מתן שיקול דעת מסוים לבתי החולים לגבי אופן יישומן.[87]

לבסוף, ב-24 בינואר פרסמה מחלקת הבריאות ושירותי האנוש האמריקנית (HHS),[88] את רשימת היעדים הוולונטריים הבסיסיים והמתקדמים (CPGs),[89] לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מגזר הבריאות במדינה.[90] רשימת היעדים הבסיסיים כוללת, בין היתר, הטמעת שיטות הצפנה חזקות להגנה על מידע רגיש ועל מערכות IT ו-OT, זיהוי וטיפול בסיכוני אבטחת סייבר שמקורם בשרשראות אספקה וביטול הרשאות גישה של עובדים, ספקים ומתנדבים לשעבר. רשימת היעדים המתקדמים מתייחסת לחלוקת הרשתות למקטעים (Network Segmentation) והקמת מנגנון לאיסוף ולתיעוד לוגים (logs) מהרשתות הארגוניות. הצעדים גובשו בשותפות עם המגזר הפרטי, במטרה לתת מענה לתרחישי תקיפה נפוצים נגד ארגוני בריאות, כגון מתקפות כופרה.[91]

איומי סייבר על ענף התעופה

ב-16 בינואר פרסמה לראשונה הסוכנות האירופית לבטיחות בענף התעופה (EASA),[92] הצעה לשיפור מידת ההגנה על שירותי קרקע למטוסי נוסעים (Aircraft ground handling) בשדות תעופה במדינות האיחוד האירופי, לרבות מפני איומי סייבר.[93] על פי ההצעה, רגולציית (EU) 2022/1645[94] של האיחוד תורחב ותוחל על שירותי הקרקע, במטרה לשפר את מידת ההגנה שלהם מאיומי סייבר. תהליך הרחבת התחולה יכלול תקופת מעבר של שש שנים מיום אישור הצעת ה-EASA המלאה, במהלכה תינתן לגופים עליהם תחול הרגולציה אפשרות להיערך ליישומה.[95]

מחשוב קוונטי

ב-4 בינואר, פורסם כי במסגרת תכנית ONISQ של דארפ"א,[96] שהושקה בשנת 2020 ומטרתה לפתח מכשור קוונטי המסוגל לפתור בעיות Combinatorial optimization , פיתחו צוותי חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים, בהם מאוניברסיטת הרווארד ו-MIT, את המעגלים (circuit) הקוונטיים הראשונים בעולם, המכילים מִקְבָּצִים בני 48 קיוביטים לוגיים, המבוססים על קיוביטים פיזיים מסוג Rydberg.[97] על פי החוקרים, מדובר במקבצים הגדולים ביותר שפותחו עד כה, דבר המהווה התפתחות משמעותית בעיצוב מעבדי מחשבים קוונטיים, המאפשרת לפתח מערכות מחשוב קוונטי בעלות כושר שרידות מורחב לעמידה בתקלות (fault-tolerant).[98]

בטייוואן, הודיעה ב-6 בינואר המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה (NSTC)[99] כי בכוונתה לפתח את המחשב הקוונטי הראשון, על בסיס התעשייה המקומית במדינה, עד לשנת 2027.

לטובת פיתוח המחשב, תשתף המועצה פעולה עם ארגון האקדמיה הלאומי Academia Sinica, עם המשרד לעניינים כלכליים ועם ארגוני מחקר נוספים, כחלק מיישום אסטרטגיית המחשוב הקוונטי שהשיקה טייוואן בדצמבר 2021.[100]

ב-16 בינואר הקימה הנציבות האירופית קונסורציום בשם Nostradamus, בראשות חברת התקשורת הגרמנית Deutsche Telekom ובהשתתפות חברות תקשורת ומומחים נוספים מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי באירופה. מטרת הקונסורציום לייצר תשתית, שתבחן שימוש בחלוקת מפתח קוונטית (QKD)[101] להקמת תשתית תקשורת קוונטית אירופית (EuroQCI).[102] הקונסורציום יפעל בהשקעה של 16 מיליון אירו (17.4 מיליון דולר) לתקופה של ארבע שנים, בסופן צפוי ה- EuroQCIלהשתמש בטכנולוגיות קוונטיות על מנת לשפר את מידת ההגנה על מרכזי נתונים, ערוצי תקשורת ותשתיות חיוניות כגון בתי חולים ותחנות כוח.[103]

לבסוף, ב-17 בינואר פרסמה ברית נאט"ו את עיקרי האסטרטגיה הראשונה שלה לשימוש בטכנולוגיות קוונטיות לצורכי ביטחון, שאושרה בפגישת שרי החוץ של מדינות הברית ב-28 בנובמבר 2023. במסגרת האסטרטגיה, יחקרו המדינות את הדרכים בהן ניתן להשתמש בטכנולוגיות קוונטיות לצורכי הגנה שונים, כגון אספקת נתוני מיקום, ניווט ותזמון (PNT),[104] תוך היערכות להתמודדות עם סיכונים הטמונים בשימוש של יריביה בטכנולוגיות אלו. על מנת לממש מטרות אלו, תגן נאט"ו על מערכות המידע שלה באמצעות הטמעת חלוקת מפתח קוונטית (QKD), לצד היערכות להמרת מערכות ההצפנה שלה לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית. בנוסף, תקים הברית קהילה טרנס-אטלנטית,[105] שתקדם שיתופי פעולה בין ממשלות, חברות פרטיות והאקדמיה. לבסוף, תקדם נאט"ו פיתוח אחראי של טכנולוגיות קוונטיות, תוך שמירה על עקרונות הגנת הפרטיות וכן נורמות בין-לאומיות בנושא השימוש האחראי בטכנולוגיות קוונטיות.[106]

בינה מלאכותית

בתחילת החודש הטילו מספר סוכנויות פדראליות בארה"ב, בהן הסוכנות לפיתוח בין-לאומי (USAID) ומחלקת האנרגיה, הגבלות על עובדיהן בנושא השימוש בצ'טבוט ChatGPT ודומיו, במסגרת עבודתם.[107] בד בבד, ב-4 בינואר פרסם NIST מסמך,[108] המציג סוגי מתקפות סייבר פוטנציאליות נגד מערכות בינה מלאכותית המשמשות ליצירת תוכן (Generative AI) ולחיזוי (Predictive AI), בהן הרעלת מאגרי המידע (data poisoning) וביצוע שינויים בקלט המוזן למערכת, על מנת לגרום לשינוי התנהגותה של המערכת בניגוד למצופה ממנה, ועוד. במסגרת המסמך, מציגים המחברים למפתחי מערכות בינה מלאכותית המלצות שונות להגנה עליהן, בהן שימוש ב-,Reinforcement learning[109] לצמצום הסיכוי להתנהגויות בלתי רצויות של המערכות, כגון הפקת תכנים בלתי הולמים, ועוד.[110]

לצד זאת, ב-9 בינואר במסגרת הכנס הבין-לאומי בתחום אבטחת הסייבר (ICCS)[111] שקיימו ה-FBI ואוניברסיטת פורדהאם (Fordham University) שבניו יורק, הצהיר ראש מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA, רוב ג'ויס (Rob Joyce), כי טכנולוגיות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה מסייעות לסוכנות לאתר פעילות התקפית המיוחסת להאקרים סיניים, המתמקדים בתשתיות חיוניות בארה"ב, בהן צינורות דלק וגז ומערכות לניהול תחבורה. לדברי ג'ויס, ייתכן ומתקפות אלו לא היו מתגלות בעזרת השימוש בפתרונות אבטחת סייבר אחרים, מאחר ואמצעי בינה מלאכותית מזהים ביעילות רבה יותר התנהגות חריגה ברשת. זאת, על רקע המגמה שנצפתה במהלך שנת 2023, לפיה מתקפות הסייבר המיוחסות לסין הופכות למתוחכמות ולקשות יותר לגילוי, בהשוואה לעבר.[112]

כמו כן, ב-10 בינואר הציגו מספר נציגים מבית הנבחרים האמריקני את הצעת החוק הדו-מפלגתית, Federal Artificial Intelligence Risk Management Act,[113] שמטרתה לחייב סוכנויות ממשל פדראליות לנהל סיכונים כחלק מהשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, לפי עקרונות מסמך המסגרת שניסח NIST (NIST AI RMF).[114]

עוד בארה"ב, ב-17 בינואר הצהיר יושב ראש נציבות הבחירות האמריקנית הפדראלית (FEC),[115] שון קוקסיי (Sean Cooksey), כי בכוונת ה-FEC לפרסם במהלך קיץ 2024 הנחיות שיגבילו את השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת בפרסום מוֹדָעוֹת ברשת האינטרנט נגד יריבים פוליטיים, לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב שיתקיימו השנה.[116]

בתחום הצבא והביטחון, הצהירה ב-16 בינואר סגנית נשיא חברת OpenAI לעניינים גלובליים, אנה מקנג'ו (Anna Makanju), כי במסגרת תחרות ה-AI Cyber Challenge של דארפ"א,[117] מפתחות OpenAI ודארפ"א תוכנות אבטחת סייבר המבוססות על קוד פתוח (open source), הפועלות על בסיס טכנולוגיית בינה מלאכותית.[118] הצהרת מקנג'ו התפרסמה מספר ימים לאחר שהחברה הודיעה כי הסירה מרשימת היישומים האסורים לשימוש ב-ChatGPT שימושים מסוימים, כגון השימוש בצ'טבוט לצרכים צבאיים. על פי דובר OpenAI, מדיניות החברה הנוכחית אוסרת על השימוש בצ'טבוט לפגיעה בבני אדם או ברכוש, אך ייתכנו שימושים מסוימים לצורכי ביטחון לאומי, שיעלו בקנה אחד עם מדיניותה החדשה.[119]

באוסטרליה, ב-17 בינואר פרסמה מחלקת התעשייה, המדע ומשאבי האנרגיה (DSIR)[120] את תגובת הביניים שלה להערות הציבור שהוגשו במהלך שנת 2023, בנושא מסמך שדן בפיתוח ובשימוש הבטוח והאחראי בטכנולוגיות בינה מלאכותית.[121] על פי תגובת המחלקה, בכוונת ממשלת אוסטרליה לאזן בין הטלת מגבלות מחייבות על הפיתוח, הפריסה והשימוש במערכות בינה מלאכותית המציגות רמת סיכון גבוהה, לבין עידוד הטמעת עקרונות וולונטריים לשימוש במערכות המציגות רמת סיכון נמוכה.[122]

במקביל, ב-16 בינואר פרסמה רשות פיתוח המדיה של סינגפור (IMDA)[123] לתגובות הציבור מסמך מסגרת מקיף לשימוש הבטוח בטכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת ולפיתוח אקו-סיסטם בתחום.[124] בד בבד, ב-24 בינואר, פרסמה הנציבות האירופית החלטה על הקמת משרד אירופי חדש לבינה מלאכותית תחת הנציבות,[125] שיהיה כפוף למשרד המנהל הכללי לרשתות תקשורת, תוכן וטכנולוגיה, ושיעודד את היישום של רגולציה בנושא ההטמעה הבטוחה של הבינה המלאכותית ברחבי מדינות האיחוד האירופי.[126]

לצד הפרסומים בנושא קידום המענים הממשלתיים להטמעה והשימוש הבטוחים של מערכות בינה מלאכותית, החודש פורסמו פרטים בנושא מיזמי מחקר אזרחיים וצבאיים בתחום.

תחילה, ב-3 בינואר, הודיעה חברת הטכנולוגיה האמריקנית GSI Technology, כי נבחרה על ידי תכנית AFWERX[127] לפתח עבור מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקני (AFRL)[128] שבב מתקדם שישמש ליישומי בינה מלאכותית, ויאפשר למחלקת חיל האוויר (DAF)[129] להשתמש בטכנולוגיה לביצוע משימות מבצעיות, כגון ניווט עצמים באזורים בהם לא ניתן להשתמש בשירותי GPS.[130]

עוד פרסם מכון המחקר האמריקני RAND, מחקר, שבוצע לבקשת חיל האוויר האמריקני, במסגרתו בחן את השפעתה של תופעת ה-Distributional Shift, מצב שבו המידע אותו מנתחת מערכת בינה מלאכותית בעת הפעלתה, שונה באופן ניכר מהמידע עליו היא אומנה בזמן פיתוחה. בעקבות זאת, עלולות להופיע סטיות המשפיעות על היכולת להשתמש במערכות ביעילות, גם כשהיקף הסטייה קטן יחסית.[131] ספציפית, בחנו החוקרים כיצד משפיעה התופעה על יכולתן של מערכות אבטחת סייבר הנעזרות בטכנולוגיית בינה מלאכותית, לעקוב אחר פריצות לרשתות ולזהות נוזקות. על פי הממצאים, התופעה גרמה לכך ששיעור היעילות של השימוש במערכות בינה מלאכותית לאיתור חדירות לרשת ירד במספר חודשים מ-97% ל-73%. אחת הסיבות לכך עשויה להיות העובדה, שהאקרים משנים את סוגי התקיפות שלהם נגד מערכות בינה מלאכותית, דבר שהוביל לכך שאותן מערכות מתקשות לזהות או לצפות מתקפות שלא נראו בעבר על ידן. מחברי המחקר המליצו על ביצוע בחינות לחלוקת מערכי נתונים לקטעים,[132] באמצעותם ניתן להעריך את משמעות ה- Distributional Shiftלאורך זמן, בטרם תפקוד המערכות ייפגע על ידי התופעה.[133]

לצד זאת, ב-3 בינואר פרסמה דארפ"א בקשה לקבלת הצעות מחקר עבור תכנית EMHAT,[134] למידול ולהערכת פעילות צוותים מעורבים הכוללים מפעילים אנושיים ומערכות בינה מלאכותית במסגרת תרחישים שונים. החוקרים שייבחרו להשתתף בתכנית ישתמשו בבינה מלאכותית יוצרת על מנת להקים מסגרת, שתספק מידע להערכה כמותנית של האופן שבו צוותים של סוכני בינה מלאכותית ובני אדם פועלים במשותף למימוש משימות מבצעיות.

לשם כך, ייעשה שימוש בבינה מלאכותית יוצרת לבניית העתקים דיגיטליים, שידמו סוכנים אנושיים הפועלים עם מערכות בינה מלאכותית.[135]

עוד הודיעה ב-24 בינואר הקרן האמריקנית הלאומית למדעים (NSF),[136] על השקת תכנית פיילוט בשם NAIRR,[137] שמטרתה לקדם את המחקר והחדשנות בטכנולוגיית הבינה המלאכותית בארה"ב ולשימור הובלתה העולמית בתחומים אלו. התכנית הושקה בשיתוף עם 25 חברות מהמגזר הפרטי, בהן גוגל, IBM ומיקרוסופט וכן בשיתוף עם עשר סוכנויות וגופים פדראליים בהן מחלקת ההגנה, דארפ"א, NIST ומחלקת האנרגיה.[138]

ב-10 בינואר פרסמה קבוצת חוקרים מחברת הבינה המלאכותית האמריקנית Anthropic מחקר, בו בחנו החוקרים את יכולתם של מודלים של בינה מלאכותית לנהוג באופן זדוני, תוך הסוואת פעילותם. במחקר, אימנו החוקרים שני מערכי מודלים הזהים למודל הבינה המלאכותית Claude של Anthropic, לבצע מטלות זדוניות כשהזינו להם ביטויים מסוימים. החוקרים מצאו כי המודלים ביצעו את המטלות הזדוניות כאשר הם התבקשו לעשות זאת בעקיפין, מה שמלמד על יכולתם להטעות. בנוסף, נמצא שהשימוש בטכניקות לשיפור מהימנות הביצועים של המודלים כגון Reinforcement learning, הוכח כבלתי-יעיל, מאחר וכאשר מוטמעת במודל היכולת לנהוג באופן מטעה, עלה קושי ניכר בהסרת תכונה זו. לצד זאת, ציינו החוקרים כי שינוי התנהגותם של המודלים הקיימים בשוק דורש יכולות מתקדמות מצד גורמים זדוניים.[139]

לבסוף, ב-24 בינואר, חשף שירות הביון הלאומי של דרום קוריאה (NIS),[140] כי האקרים הפועלים בחסות ממשלת צפון קוריאה משתמשים בטכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת לזיהוי מטרות לתקיפות סייבר ולאיתור טכנולוגיות שישמשו אותם לצורך ביצוע התקיפות. עם זאת, על פי ה-NIS, ממשלת צפון קוריאה טרם השתמשה בפועל בבינה מלאכותית יוצרת כחלק מלוחמת הסייבר שלה.[141]

השפעה, הטיית דעת קהל והסתה

ב-15 בינואר פרסמה חברת OpenAI הודעת בלוג בנושא תכניתה לסייע בסיכול של הפצת מידע כוזב שהופק בסיוע טכנולוגיית בינה מלאכותית, למטרות פגיעה בטוהר תהליכי הבחירות שצפויים להיערך בכ-50 מדינות במהלך 2024. במסגרת זאת, תמנע החברה את השימוש ב-ChatGPT ובמחולל התמונות הדיגיטלי DALL-E 3, במסגרת קמפיינים פוליטיים. כמו כן, הצהירה החברה כי היא מפתחת כלים שיטמיעו סימנים לזיהוי תוכן הנוצר על ידי ChatGPT, וכן תקנה למשתמשים יכולת לזהות תצלומים שנוצרו על ידי DALL-E 3. בנוסף, הודיעה OpenAI כי היא כבר חוסמת את השימוש באפליקציות המפיצות מידע כוזב שעלול להרתיע אזרחים מלממש את זכאותם להצביע, ומפנה אותם לאתרי אינטרנט מהימנים לצורך בירור פרטים בנושא מימוש זכאותם.[142]

שיתופי פעולה

ב-3 בינואר פורסם כי חברת Huawei, בשיתוף עם הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר של תאילנד (NCSA)[143] והאקדמיה לפיתוח כישורים דיגיטליים (DISDA)[144] של המחלקה הממשלתית של תאילנד לפיתוח כישורים מקצועיים (DSD),[145] השיקו את סדנת ה-Cloud Security Training Course 2024, שמטרתה להכשיר כוח אדם מיומן בתחום אבטחת תשתיות הענן למגזר הציבורי והפרטי ולשיפור התקנים להגנה עליהן.[146]

בנוסף, ב-8 בינואר חתמו המשרד לענייני חדשנות, חינוך, מדע ופיתוח טכנולוגי של ממשלת אוקראינה, ומשרד המחקר, החדשנות והדיגיטל של ממשלת רומניה, על הסכם שיתוף פעולה בתחומי התקשורת, ה-IT ורשתות G5.[147]

ב-14 בינואר הודיעה שגרירות ארה"ב בבירת אלבניה, טיראנה (Tirana), כי השיקה מרכז חדש להתמודדות עם מתקפות סייבר (CCARC)[148] בעלות בסך 8.4 מיליון דולר, כחלק מתכנית מחלקת ההגנה האמריקנית לשיפור מידת אבטחת הסייבר של אלבניה, בעלות כוללת של 50 מיליון דולר.[149]

לבסוף, ב-16 בינואר במסגרת כנס בנושא ביטחון סייבר שערכו מכון המחקר הבין-לאומי Stratbase ADRi[150] הממוקם בפיליפינים, הצהיר שגריר קנדה במדינה, דיוויד הרטמן (David Hartman), כי בכוונת ממשלות קנדה והפיליפינים לשתף פעולה בתחום אבטחת הסייבר. לדברי הרטמן, כחלק מן ההסכם הביטחוני אשר עתיד להיחתם בין המדינות בעתיד הקרוב, תסייע ממשלת קנדה לפיליפינים לשפר את יכולות ההתמודדות שלה עם אירועי סייבר, ולקדם את הפיתוח והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון טכנולוגיות בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי.[151]

  1. Cyber assistant legal attachés ↑

  2. http://tinyurl.com/4rxbrp8h ; http://tinyurl.com/48a3hcwk ↑

  3. Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות ממשל פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. החוק מנחה עוד את ה-OMB לפקח על יישום תכניות אבטחת המידע של הסוכנויות ולנסח מדדים להערכת מידת יעילותן. ↑

  4. Office of Management and Budget ↑

  5. https://bit.ly/47A9SGn; קישור לדו"ח: http://tinyurl.com/4revnwty ↑

  6. http://tinyurl.com/9h4zac7n ↑

  7. Measurement Guide for Information Security — Identifying and Selecting Measures ↑

  8. Measurement Guide for Information Security — Developing an Information Security Measurement Program ↑

  9. http://tinyurl.com/269tb9bb; קישורים למסמכים: http://tinyurl.com/5n7b8ta7; http://tinyurl.com/5e8hfhjm ↑

  10. Personal Identifiable Information ↑

  11. http://tinyurl.com/yc72ukjf; http://tinyurl.com/mr386v76 ; http://tinyurl.com/5cpvn68k ↑

  12. תחרות שהשיקה CISA בספטמבר 2019 שמטרתה לזהות ולתגמל כוח אדם בעל יכולות וכשרון בתחום אבטחת הסייבר בקרב גופי הממשל. https://bit.ly/2muFZGP ↑

  13. http://tinyurl.com/2bxh99x7; http://tinyurl.com/442smdhz ↑

  14. National Credit Union Administration; סוכנות ממשל המפקחת על תחום ביטוח איגודי אשראי פדראליים, שהינם מוסדות פיננסיים הדומים במאפייניהם לבנקים, אך פועלים בתור קואופרטיביים ללא כוונת רווח. ↑

  15. Federal Housing Finance Agency; סוכנות פדראלית המפקחת על מספר מוסדות פדראליים בתחום הדיור, כגון התאחדות המשכנתאות הפדראלית (Federal National Mortgage Association). http://tinyurl.com/mrbn6mf7 ↑

  16. http://tinyurl.com/prnfmscs; http://tinyurl.com/3kphksnj; http://tinyurl.com/75sc8ka3 ↑

  17. National Defense Industrial Strategy ↑

  18. http://tinyurl.com/wctxk7c2; קישור למסמך האסטרטגיה: http://tinyurl.com/46vktw4k ↑

  19. DOD cyber red teams ↑

  20. DoD Cyber Assessment Program. http://tinyurl.com/bdx2j3e9 ; קישור למסמך ההנחיות: http://tinyurl.com/3hbpvfj4 ↑

  21. Strategic Capabilities Office; משרד שאחראי על זיהוי, ניתוח ויישום שימושים חדשניים באמצעים טכנולוגיים קיימים וחדשים, לצרכים אסטרטגיים של המחלקה. http://tinyurl.com/muxpbyhw ↑

  22. http://tinyurl.com/3ks2uyy9 ; קישור למסמך הבקשה: http://tinyurl.com/mr3dcn8c ↑

  23. Threat Analysis Group ↑

  24. הקבוצה מוכרת גם בשמות Callisto, SEABORGIUM או Star Blizzard. מיקרוסופט זיהתה את הקבוצה כקבוצת APT הפועלת בחסות ממשלת רוסיה מאז שנת 2017; https://bit.ly/3RVRbG0 ↑

  25. arbitrary shell commands ↑

  26. http://tinyurl.com/2vcnnfn3; http://tinyurl.com/y2ypnw53. קישור להודעת הבלוג: http://tinyurl.com/mr4bsbj9 ↑

  27. http://tinyurl.com/34uyz7up ↑

  28. IT Coalition for Ukraine; קואליציית מדינות בראשות אסטוניה ולוקסמבורג, הפועלת במסגרת הקבוצה להגנה על אוקראינה (Ukraine Defense Contact Group), ומטרתה לתמוך במשרד ההגנה ובצבא הלאומי של אוקראינה בתחומי ה-IT, תקשורת, ואבטחת סייבר. ↑

  29. http://tinyurl.com/y9ye9x72 ↑

  30. http://tinyurl.com/cw9f82cc ↑

  31. הנציבות האירופית הציעה את החוק לראשונה במרץ 2022 וביוני 2023 הושג הסכם אודותיו בין הפרלמנט האירופי למועצת האיחוד האירופי. http://tinyurl.com/3rt99sma. קישור למסמך החקיקה: http://tinyurl.com/bdcsutx8 ↑

  32. Interinstitutional Cybersecurity Board ↑

  33. האסטרטגיה כוללת את העקרונות הבאים: (1) ביצוע רפורמות בדירקטיבת NIS להגנה על תשתיות ורשתות חיוניות; (2) הקמת רשת מרכזי SOC לזיהוי איומי סייבר מבעוד מועד; (3) הקמת יחידת סייבר משותפת לגופי האיחוד ולמדינות החברות שתפעל למנוע, להגיב לאיומי סייבר ולהרתיע גורמים זדוניים במרחב הסייבר; (4) הגברת שיתוף הפעולה עם מדינות בעלות ברית במטרה לקדם את השמירה על חירויות ועל זכויות אדם ואת היציבות והביטחון במרחב הסייבר; (5) תמיכה ועידוד המדינות החברות ליישם את גישת ניהול הסיכונים עבור רשתות ה-5G, ה-EU 5G Toolbox. קישור לאסטרטגיה: http://tinyurl.com/26emxcns ↑

  34. A revised Directive on Security of Network and Information Systems; דירקטיבה שנכנסה לתוקף בינואר 2023 ומטרתה לשפר את חסינות הסייבר ואת יכולות התגובה לאירועי סייבר של גופים במגזר הציבורי והפרטי במדינות חברות האיחוד האירופי. זאת, באמצעות ניסוח תקני אבטחת סייבר וקביעת דרישות לביצוע הערכות סיכוני סייבר על שרשראות אספקה, תשתיות חיוניות וארגונים בענפי הייצור, המחשוב והשירותים הדיגיטליים. https://tinyurl.com/4ft6sr96. https://bit.ly/3NYB4ba ↑

  35. https://bit.ly/3OqDorJ; קישור למדריך: http://tinyurl.com/mr3e4d46 ↑

  36. http://tinyurl.com/yr4kpckx; http://tinyurl.com/yck3bae4 ↑

  37. http://tinyurl.com/3ccnnwpr; http://tinyurl.com/2s3pxy4f ↑

  38. French Anti-Cybercrime Office ↑

  39. The Central Directorate of the Judicial Police ↑

  40. http://tinyurl.com/2uk32ktr ↑

  41. National Cybersecurity Agency ↑

  42. http://tinyurl.com/2f2e3yxs ↑

  43. Ministry of Digital Governance ↑

  44. http://tinyurl.com/escxc3sa ; קישור להצעת החוק בשפה היוונית: http://tinyurl.com/4t9a8mbj ↑

  45. Department of Information and Communications Technology ↑

  46. https://bit.ly/47FaJpk; http://tinyurl.com/27fvp9z5 ; http://tinyurl.com/4df8jwmk ↑

  47. Executive Order No. 54 for Reorganizing the National Intelligence Coordinating Agency for Other Purposes ↑

  48. National Intelligence Coordination Agency ↑

  49. Office of the Deputy Director General for Cyber and Emerging Threats ↑

  50. http://tinyurl.com/mr439ydv ; http://tinyurl.com/8vvwayzc ↑

  51. Safe App Standard ↑

  52. High-risk transactions; העברות מידע, הכוללות גישה חלקית או מלאה למידע פיננסי השייך למשתמשי היישומים וששימוש זדוני בהרשאות גישה אלו, עלול לחולל נזק פיננסי משמעותי עבורם. ↑

  53. Anti-Tampering; מאפיין אבטחה ביישומים ובמאגרי מידע, שמטרתו למנוע מתוקפים לבצע בהם שינויים מכוונים. http://tinyurl.com/4wwj92s8. Anti-Reversing או Anti-Reverse Engineering, נועד למנוע מתוקפים לבצע שינויים בקבצים בינאריים של יישומים (app binaries), על מנת להגיע לקוד המקור שלהם. http://tinyurl.com/mswtj2xj ↑

  54. https://bit.ly/3SiwXct; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3NYg83J ↑

  55. Microsoft Threat Intelligence Center ↑

  56. http://tinyurl.com/wretxajz; קישור להודעה: http://tinyurl.com/4b89eu38 ↑

  57. United Arab Emirates Cyber Security Council ↑

  58. Khalifa University of Science and Technology ↑

  59. http://tinyurl.com/ydcrcv4n ; http://tinyurl.com/22ej796c ↑

  60. The Artificial Intelligence and Advanced Technology Council ↑

  61. http://tinyurl.com/22khsjec ↑

  62. http://tinyurl.com/4w9w9wv3 ↑

  63. Canadian Centre for Cyber Security ↑

  64. https://bit.ly/48RIwwK ↑

  65. Multidisciplinary Institute for Cybersecurity and Cyber Resilience; יוזמה משותפת של אוניברסיטת מונטריאול, ובית הספר להנדסה (Polytechnique) ובית הספר למנהל עסקים (HEC) של האוניברסיטה, שמטרתה לאגד חוקרים העוסקים בקידום פרויקטים בתחומי החדשנות, טכנולוגיה, אבטחת סייבר, ועוד. ↑

  66. http://tinyurl.com/362b59bs; http://tinyurl.com/2trjzfd6 ↑

  67. Environmental Protection Agency ↑

  68. דוגמה למחלקה כזו היא Stakeholder Engagement Division, המרכזת את השתתפותה של CISA בשיתופי פעולה וולונטריים לאומיים ובין-לאומיים. http://tinyurl.com/yarbhucj ↑

  69. http://tinyurl.com/vfp6xvep; קישור לדו"ח: http://tinyurl.com/ye28pr8a ↑

  70. המסמך, שפרסם NIST במאי 2022, מציג את הצעדים שעל ארגונים ליישם על מנת לזהות, להעריך ולהגיב לסיכוני אבטחה המצויים בשלבים שונים של שרשראות אספקה. במסמך מוצע כי ארגונים לא יסתפקו בהערכת חולשות כללית במוצרים אותם הם שוקלים לרכוש, אלא לבחון חולשות אבטחה בכל רכיב בנפרד, מאחר והרכיבים עשויים להגיע מיצרנים שונים. קישור למסמך: קישור למסמך: https://bit.ly/3w9Xts0 ↑

  71. http://tinyurl.com/2tmr5hhs; קישור לאזהרה: http://tinyurl.com/ys5s4hr6 ↑

  72. Incident Response Guide: Water and Wastewater Sector ↑

  73. http://tinyurl.com/3ba7p4tk; קישור למסמך: http://tinyurl.com/2k5cm9pz ↑

  74. Office of Cybersecurity, Energy Security, and Emergency Response ↑

  75. http://tinyurl.com/2pcwfpwz; http://tinyurl.com/2dafc7s8; http://tinyurl.com/ypecb2z8 ↑

  76. Inverter-based resources ↑

  77.  Distributed Energy Resources ↑

  78. Virtual Power Plants ↑

  79. http://tinyurl.com/44m6w9v8 ; http://tinyurl.com/mptyp437 ↑

  80. Consumer Electronics Show; כנס שנתי הכולל יצרני טכנולוגיה מרחבי העולם, המאורגן על ידי אגודת יצרני הטכנולוגיה (Consumer Technology Association), שהינו ארגון מסחר אמריקני המייצג יצרני טכנולוגיה מרחבי המדינה. http://tinyurl.com/3tpwedxx ↑

  81. במסגרת התכנית, ינסח NIST את הקריטריונים לפיהם ייבחנו המוצרים וכל מוצר שייבחן יכלול קוד QR לסריקה, באמצעותו יוכלו הצרכנים לקבל מידע עדכני בנושא עקרונות האבטחה שלו, כגון תקנים להצפנת מידע. חברות טכנולוגיה שונות, בהן גוגל ו-Amazon, הודיעו כי הן מוכנות לאמץ את עקרונות התכנית. https://bit.ly/3Y0f4jC ↑

  82. http://tinyurl.com/4ub67fe7; http://tinyurl.com/yuavbcvk ↑

  83. Nanyang Technological University ↑

  84. National Research Foundation Singapore; מחלקה במשרד ראש ממשלת סינגפור, המגדירה את עקרונות המחקר והפיתוח של המדינה והמממנת יוזמות מחקר אסטרטגיות. http://tinyurl.com/2nxude8s ↑

  85. http://tinyurl.com/mwtcy4kj ; http://tinyurl.com/ms8jk342 ↑

  86. Centers for Medicare & Medicaid Services; סוכנות פדראלית השייכת למחלקת הבריאות ושירותי האנוש, המפעילה תכניות בריאות שונות עבור אזרחי ארה"ב, בהן תכנית ה-Medicare, המעניקה ביטוח בריאות לאוכלוסיות שונות. http://tinyurl.com/3cevh3n7 ↑

  87. http://tinyurl.com/2hmc7t39 ↑

  88. Department of Health and Human Services ↑

  89. Cybersecurity Performance Goals ↑

  90. Healthcare and Public Health Sector-Specific Cybersecurity Performance Goals ↑

  91. http://tinyurl.com/3fubuerh; http://tinyurl.com/462tphca. קישור למסמך: http://tinyurl.com/mphjewex ↑

  92. European Union Aviation Safety Agency; סוכנות של האיחוד האירופי העוסקת ביישום ובגיבוש תקנים לשמירה על בטיחות התעופה באירופה. http://tinyurl.com/ysa3taes ↑

  93. Opinion No 01/2024: Ground handling requirements ↑

  94. רגולציה זו מוסיפה עדכונים לרגולציות שונות שאושרו בעבר, שחלות על ארגוני תעופה באירופה. מטרת רגולציה זו היא להוסיף עדכונים ותיקונים הקשורים להתמודדות עם אירועי אבטחת מידע. הרגולציה כוללת, למשל, דרישה משדות תעופה להקים ולתפעל מערכות לניהול אבטחת מידע, על מנת לנהל כראוי סיכונים פוטנציאליים. קישור לרגולציה: http://tinyurl.com/yn44unkx ↑

  95. http://tinyurl.com/yea5c6e2; קישור למסמך ההצעה: http://tinyurl.com/35hnu6jv ↑

  96. Optimization with Noisy Intermediate-Scale Quantum; תכנית של דארפ"א שהושקה בשנת 2020 ומיועדת לפתח מכשור קוונטי, המסוגל לפתור בעיות Combinatorial optimization - תחום המיושם בתחומי מחקר מגוונים (בהם בינה מלאכותית) טוב יותר ממחשבי-על קלאסיים. ↑

  97. logical qubits, Physical qubits. http://tinyurl.com/4z2jjjjt; http://tinyurl.com/2vnmzdk4 ↑

  98. http://tinyurl.com/mrb3r8a4 ↑

  99. National Science and Technology Council ↑

  100. על פי האסטרטגיה, בכוונת הממשלה להקצות שמונה מיליארד דולר טייוואני (257 מיליון דולר) בין השנים 2026-2022 להקמת פלטפורמה לשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, להצבת המדינה כגורם מוביל בזירה העולמית בתחום המחשוב הקוונטי ובתעשיית המוליכים למחצה. http://tinyurl.com/wth2e7d6. http://tinyurl.com/bdf8c35y; http://tinyurl.com/3jx82cct ↑

  101. Quantum Key Distribution; QKD משמש כשיטה להחלפה והפצת מפתחות, המתבססת על עקרונות פיזיקאליים ממכניקת הקוונטים, עקרון השימוש מבוסס על יצירה משותפת של מפתח פרטי סימטרי בין שני הצדדים באמצעות ערוצים קוונטים וערוצים קלאסיים (סיבים אופטיים או ערוצים אלחוטיים). תשתית חלוקת מפתח קוונטית מסחרית מבוססת סיבים אופטיים יכולה לפעול לטווח ממוצע של 100 קילומטרים, כשהפרשנות המקובלת במחקר לגבי פעילות למרחקים ארוכים היא קישור בין שתי נקודות כלשהן ברחבי כדור הארץ. להרחבה על QKD ותפקיד הצמתים ראו: https://bit.ly/3pZy851 ; https://bit.ly/3R8YGfo ↑

  102. European Quantum Communication Infrastructure ↑

  103. http://tinyurl.com/2k6u9hv8; http://tinyurl.com/2p824ycz ; http://tinyurl.com/4appb873; http://tinyurl.com/zm4t59x9 ↑

  104. Positioning, navigation and timing ↑

  105. Transatlantic Quantum Community ↑

  106. http://tinyurl.com/2bypavfm; קישור לסיכום האסטרטגיה: http://tinyurl.com/59rhthha ↑

  107. http://tinyurl.com/ycpx6n46 ; http://tinyurl.com/3pax9zcw ↑

  108. Adversarial Machine Learning a Taxonomy and Terminology of Attacks and Mitigations ↑

  109. שיטת אימון אלגוריתמים, במסגרתה מוענקים להם חיזוקים חיוביים (כגון ניקוד), המתמרצים אותם בדרך הרצויה עבור מפעילי מערכת בינה מלאכותית. http://tinyurl.com/4c5zrezs ↑

  110. http://tinyurl.com/47zrbyk2; קישור לפרסום: http://tinyurl.com/yhws5n76 ↑

  111. International Conference on Cyber Security ↑

  112. http://tinyurl.com/mvarz5fc; http://tinyurl.com/yc27r3nk ↑

  113. בנובמבר 2023, הציגו הסנאטורים האמריקניים מארק וורנר (Mark Warner) וג'רי מורן (Jerry Moran) הצעת חוק זהה בסנאט, שהועברה לדיון בוועדת הסנאט לביטחון המולדת ולענייני ממשל. ↑

  114. Artificial Intelligence Risk Management Framework; מסמך שפרסם NIST בינואר 2023, המספק המלצות לארגונים וליחידים בנושא הפיתוח והשימוש האחראיים בבינה מלאכותית לאורך זמן. קישור למסמך: https://bit.ly/3MwJYM1. http://tinyurl.com/2cvy8r5b; http://tinyurl.com/33hpvn8k ↑

  115. Federal Election Commission; נציבות האחראית על ארגון הבחירות עבור הגופים הפדראליים השונים. ↑

  116. http://tinyurl.com/2p85yh6e ↑

  117. תחרות בהובלת דארפ"א ובשיתוף חברות הטכנולוגיה הגדולות שהושקה באוגוסט 2023, המעודדת את המגזר הפרטי לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית להגנה על מערכות ממשל ותשתיות חיוניות מאיומי סייבר. http://tinyurl.com/y89adfwb ↑

  118. http://tinyurl.com/4u9zs727 ↑

  119. http://tinyurl.com/bde8a7tt ↑

  120. Department of Industry, Science and Resources ↑

  121. Australian Government’s interim response to Safe and Responsible AI in Australia consultation.http://tinyurl.com/4dthynbc ↑

  122. http://tinyurl.com/nhjfxknx ; קישור למסמך המלא: http://tinyurl.com/ppvpynkh ↑

  123. Infocomm Media Development Authority ↑

  124. Model AI Governance Framework for Generative AI . http://tinyurl.com/axfrk3t2. קישור לטיוטה: http://tinyurl.com/yspdd6e7 ↑

  125. European Artificial Intelligence Office ↑

  126. Directorate-General for Communication Networks, Content and Technology ↑

  127. תכנית חדשנות של מחלקת חיל האוויר ומעבדת חיל האוויר, שמטרתה להטמיע פתרונות טכנולוגיים חדשניים מחברות טכנולוגיות על מנת לשפר את תפקודה המבצעי של המחלקה. http://tinyurl.com/yrkah2tc ↑

  128. Air Force Research Laboratory ↑

  129. Department of the Air Force ↑

  130. http://tinyurl.com/5eh7ftnv; http://tinyurl.com/mr43kybf ↑

  131. http://tinyurl.com/3ma6x5ya ↑

  132. Dataset segmentation tests ↑

  133. http://tinyurl.com/ymj4ex86 ↑

  134. Exploratory Models of Human-AI Teams ↑

  135. http://tinyurl.com/mssr9x62 ↑

  136. National Science Foundation ↑

  137. National Artificial Intelligence Research Resource ↑

  138. Executive Order on the Safe, Secure, and Trustworthy Development and Use of Artificial Intelligence. קישור לצו: http://tinyurl.com/2vxzy4t5. http://tinyurl.com/bdf3pj4p; http://tinyurl.com/yjw9tct2 ↑

  139. http://tinyurl.com/2s6v83ux; http://tinyurl.com/ms8z6mjz . קישור למחקר: http://tinyurl.com/283fr2pj ↑

  140. National Intelligence Service ↑

  141. http://tinyurl.com/ycxxrmeh ↑

  142. http://tinyurl.com/kna9hdts ; http://tinyurl.com/murkd3zv ↑

  143. National Cyber Security Agency ↑

  144. Digital Skill Development Academy ↑

  145. Department of Skills Development; מחלקה ממשלתית השייכת למשרד העבודה והרווחה החברתית של ממשלת תאילנד, האחראית על פיתוח כוח עבודה מיומן. http://tinyurl.com/5b4tzpvw ↑

  146. http://tinyurl.com/595ktwv7 ↑

  147. http://tinyurl.com/2waa674u ; http://tinyurl.com/5n6md4ja ↑

  148. Cyber Attack Response Center ↑

  149. http://tinyurl.com/2n59y6m5 ; http://tinyurl.com/5cwvbsvs ↑

  150. מכון מחקר אסטרטגי בין-לאומי, שמטרתו לתת מענה בסוגיות כלכליות, חברתיות, פוליטיות ואסטרטגיות באזור הפיליפינים, הודו והאוקיאנוס השקט. ↑

  151. http://tinyurl.com/mr36sxsf; http://tinyurl.com/epax5s4m ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר קודם בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות מדינתיות שנתית 2023 הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר חזרה לרשימה