חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות מדינתיות שנתית 2023

גודל טקסט18

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל אביב

פברואר 2024

מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות מדינתיות שנתית 2023

תוכן עניינים

תקציר 2

סין 3

אוסטרליה 5

הודו 7

יפן 9

דרום קוריאה 11

סינגפור 13

ערב הסעודית 16

צרפת 18

ספרד 20

נורבגיה 22

דנמרק 23

הולנד 25

סיכום 27

נספחים 30

טבלה מסכמת – סיכום מגמות בחתך מדינות 30

תקציר

שנת 2023 עמדה בסימן שאיפתן של מדינות רבות בעולם להשיג עליונות טכנולוגית או להרחיב את פעילותן בתחום, על ידי השתתפות במרוץ של הפיתוח, ההטמעה והשימוש הבטוחים בטכנולוגיות הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי. סקירה זו מתמקדת בדרכן של מדינות למנף את הטכנולוגיה לטובתן, ולצורך כך נסקרו ונותחו קבוצה אחת של מדינות רלוונטיות שפרסמו אסטרטגיות ותכניות לאומיות ארוכות טווח, חלקן מתוקצבות, וכן קבוצת מדינות נוספת, שיישמו תכניות אסטרטגיות משנים קודמות.

הבחירה במנעד מדינות מובילות, גדולות וקטנות, בפריסה גיאוגרפית משתנה מאזורי אסיה, המזרח התיכון, אירופה והאוקיאנוס השקט, נועדה לספק נקודת מבט נרחבת על יעדיהן האסטרטגיים והדרכים להשיגם, וכן תובנות רלוונטיות מגוונת למקבלי ההחלטות. הסקירה התמקדה בעיקר, אך לא רק, בארבעה היבטים מרכזיים בתחומי אבטחת הסייבר, המחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית: כיוונים אסטרטגיים לאומיים, בריתות ושיתופי פעולה מדינתיים וטכנולוגיים, תכניות רגולציה, התמודדות עם אתגרים לאומיים וקידום חדשנות.

מתוך סקירה זו עולה בבירור שקבוצת המדינות הראשונה, בראשן אוסטרליה, סינגפור, דרום קוריאה, יפן, הולנד, דנמרק ונורבגיה, מהוות את חוד החנית מבחינת יכולתן לקיים תהליכי תכנון וחשיבה ארוכי טווח ברמה הלאומית, לקבוע יעדים מפורשים לביצוע ולהתחיל כבר במהלך שנת 2023 ובתחילת שנת 2024 ביישומם. לעומתן, היו אלה קבוצת המדינות השנייה, בהן ספרד, צרפת, ערב הסעודית והודו, שהסתפקו השנה ביישום תכניות לאומיות משנים קודמות, שטרם עודכנו.

גישתה של סין נבדלת במידת מה משתי הקבוצות הראשונות, היות והיא שילבה בשנת 2023 בין תכנון אסטרטגי לטווח ארוך, לבין פרסום והטמעת רגולציה וכללים משתנים, בתחומי טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הסייבר ואבטחת מידע. על ידי נקיטה בגישה המאפשרת לה מרחב תגובה גמיש בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות, שואפת סין להפוך למובילה עולמית, תוך שהיא מנסה לאזן בין טיפוח חדשנות לבין שליטה קפדנית על המידע, כדרך לשמירה על הסדר הציבורי וביטחונה הלאומי.

סין

על רקע התחרות הגאופוליטית בין ארה"ב לבין סין על השגת עליונות טכנולוגית, בשנת 2023 השיקה סין את התכנית הלאומית Digital China Construction Plan , שמטרתה להפוך אותה למובילה עולמית במרחב הדיגיטלי עד לשנת 2035. כחלק מיישומה, הקים הממשל רשות נתונים לאומית חדשה (NDA),[1] אשר תפקח ותהיה אחראית על תכנון, תיאום וקידום פיתוח התשתית הדיגיטלית במדינה.[2] הרשות תוביל את הפריסה של טכנולוגיות ערים חכמות, תקל על שיתוף נתונים בין המגזר הפרטי והציבורי, וכן תקדם את השימוש ברשתות G5, במכשירי IoT ובמחשבי על במדינה. כמו כן, קיימות ההערכות כי ה-NDA תיקח חלק בתהליך הפיכתה של סין למעצמה בתחום טכנולוגיית הבינה המלאכותית.[3]

בזירה הבין-לאומית, בשנת 2023 פעלה סין לאתגר את הדומיננטיות האמריקנית העולמית באמצעות ניסיון לקבוע נורמות וחוקים בין-לאומיים במרחבי הסייבר והטכנולוגיה. בפברואר פרסם משרד החוץ את יוזמת הביטחון העולמית (GSI),[4] שמתמקדת בשורת היבטים ביטחוניים, לרבות בנושא השמירה על הביטחון במרחב הסייבר ובשאיפה להעמיק את שיתוף הפעולה בין מדינות בתחום אבטחת המידע.[5] כחלק ממגמה זו, הודיע באוגוסט נשיא סין, שי ג'ינפינג (Xi Jinping) כי בכוונת ברית מדינות BRICS[6] להקים קבוצת עבודה שתעסוק בנושא הפיתוח האחראי של בינה מלאכותית,[7] ובאוקטובר נוספה לה היוזמה העולמית בנושא הפיתוח והשימוש הבטוחים בבינה מלאכותית.[8] היוזמה מבטאת את נחישותה של סין להוביל את נושא הפיקוח על הבינה המלאכותית, על רקע יוזמות דומות מצד ארה"ב ומדינות המערב.[9] במקביל, העמיקה סין את שותפותה עם רוסיה. בכירי ממשל אמריקניים העריכו כי סין מספקת לרוסיה מידע, שירותים ומוצרים שונים ל"שימוש כפול", שעלולים לסייע לה במלחמתה באוקראינה, כולל בתחום הסייבר.[10]

שנת 2023 התאפיינה במתן עדיפות של הממשל בסין לניסוח חוקים וכללים החלים על תחומים ספציפיים במרחב הסייבר ועל טכנולוגיות בינה מלאכותית, על פני גיבוש חקיקה כוללנית, על מנת ליצור לממשל מרחב תגובה גמיש להזדמנויות ולסיכונים הטמונים בכניסת טכנולוגיות חדשות לשוק. אחת הדוגמאות הבולטות היא כניסתו לתוקף של התיקון המורחב לחוק המאבק בפעילות ריגול (CEL) מ-2014.[11] התיקון החדש הקובע, בין השאר, כי פעולות ריגול יוגדרו לא רק כתקיפות סייבר, אלא גם כחשיפה לא מורשית של מידע, הנוגע לביטחונה הלאומי של סין.[12]

תיקון החוק לווה בפרסום כללים והנחיות משלימים בנושא ניוד מידע אישי מחוץ לשטחה של סין, כחלק מהרחבת תקנות הגנת המידע ואבטחת הסייבר במדינה. הרגולציה העלתה חשש בקרב תאגידים רב-לאומיים ומשקיעים זרים מפני רדיפתם והטלת עונשים וסנקציות מצד הממשל, בעקבות ניוד הנתונים, בין אם בשוגג או כחלק מפעילותם השוטפת. במטרה להימנע מפגיעה בפעילות הכלכלית, הודיעה לקראת סוף שנת 2023 רשות מרחב הסייבר (CAC),[13] כי בכוונתה להקל את נטל הרגולציה ולפשט את תהליך מתן האישור לניוד הנתונים כחלק מפעילות עסקית.[14] על פי העדכון, ארגונים לא יידרשו לבצע הערכות אבטחה של מידע המועבר מחוץ לשטחה של סין כחלק מפעילות מסחרית, יצרנית או שיווקית וכן במסגרת שיתוף פעולה אקדמי, כל עוד המידע לא הוגדר כחשוב על ידי הרשויות בסין. באופן זה, הביעה סין נכונות לאזן בין משיכת השקעות כלכליות לשטחה, לבין שמירה על אבטחת המידע וביטחונה הלאומי.[15]

בשנת 2023 בלטו במיוחד תקנות שפרסמה ה-CAC ושנכנסו לתוקף באוגוסט בנושא ההפצה והשימוש בבינה המלאכותית היוצרת. במסגרת כללים אלו, הפכה סין למדינה הראשונה בעולם המנסחת רגולציה על טכנולוגיות בינה מלאכותית ואוסרת את השימוש של אזרחיה ב-ChatGPT.[16] מהלך זה לווה בהיערכות של עשרות חברות טכנולוגיה מובילות בסין, בהן ByteDance ו-Baichuan, להשקת צ'טבוטים מבוססי בינה מלאכותית שפיתחו בעצמן לשימוש הציבור, בהתאם לכללי ה-CAC המחמירים.[17] כך למשל, באוקטובר חשפה חברת Baidu, את הגִּרְסָה החדשה של הצ'טבוט שפיתחה, Ernie 4.0.[18]

לצד זאת, אחד התחומים שהממשל סימן לטובת קידום חדשנות לקראת שנת 2024 ומעבר לה, היא תכנית משרד התעשייה וטכנולוגיית המידע[19] לייצור המוני של רובוטים אנושיים מבוססי טכנולוגיית בינה מלאכותית. מטרת התכנית היא להפוך את סין למרכז חדשנות בתחומי הרובוטיקה והתעשייה, לתת מענה לפערי כוח העבודה הקיים במדינה נוכח התבגרות האוכלוסייה ורצונה של סין להקטין את תלותה בגורמים חיצוניים.[20]

לסיכום, השנה הפך שי ג'ינפינג לנשיא הסיני הראשון הממונה לקדנציה שלישית ברציפות. ביצור שלטונו לווה בהרחבה של יוזמות חקיקה הממוקדות בתחומי הסייבר והטכנולוגיה, לצד הגדלת הפיקוח על האינטרנט והרשתות החברתיות. על פי הודעת מועצת המדינה של סין,[21] נראה כי בשנת 2024 ינסח הממשל חקיקה מרחיבה לפיקוח על הבינה המלאכותית, בדומה לחוק-EU AI Act של האיחוד האירופי.[22] סימן לכך נרשם עם פרסומו של מסמך המלצות, שפורסם מטעם חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעי החברה, הנמצאת בבעלות הממשל בסין (CASS),[23] הקורא להקמת משרד לאומי חדש לענייני בינה מלאכותית שיפקח על המחקר, הפיתוח וההפצה של מודלים של בינה מלאכותית על ידי חברות סיניות.[24]

אוסטרליה

במהלך 2023 פעלה אוסטרליה לממש את שאיפתה המוצהרת להיות מדינה מובילה עולמית בתחומי הטכנולוגיה. במסגרת זו, פרסמה אוסטרליה תכניות משמעותיות בתחומי אבטחת הסייבר, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, המעידות על רצינות כוונותיה ועל המשאבים העומדים לרשותה למימושן.

האסטרטגיה הלאומית במחשוב קוונטי,[25] שפורסמה במאי, מיועדת להציב את אוסטרליה כמובילה עולמית בתחום עד לשנת 2030 באמצעות פיתוח אקו-סיסטם לאומי על ידי תמיכה בפעילות מוסדות מחקר וחברות פרטיות, ובפיתוח ושיפור האמצעים הנחוצים לקידום המחקר, הפיתוח והייצור בתחום המחשוב הקוונטי. כמו כן, תטפח אוסטרליה כוח אדם מקומי מיומן ותפעל למשוך עובדים ממדינות זרות, תשתתף בעיצוב עקרונות מנחים בין-לאומיים לפיתוח יעיל ואחראי של מחשוב קוונטי, ותפקח כי המחקר בתחום מיושם באופן אחראי לקידום אינטרסים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים.[26]

אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית לשנים 2030-2023, שהוצגה בנובמבר, כוללת השקעה של כ-587 מיליון דולר אוסטרלי (כ-387 מיליון דולר) לשיפור חסינות הסייבר הלאומית, על ידי שיפור מידת אבטחת הסייבר של אזרחים ועסקים קטנים ובינוניים, קידום פיתוח מאובטח של מוצרים דיגיטליים וטכנולוגיות חדשות ושיפור שיתוף מודיעין הסייבר בין הממשל לבין התעשייה. כמו כן, מציבה האסטרטגיה כיעד את שיפור מידת אבטחת הסייבר בקרב תשתיות חיוניות וגופי ממשל, קידום תעשיית אבטחת הסייבר הלאומית, טיפוח כוח אדם מיומן בתחום ועידוד פעולות מחקר ופיתוח, וכן הרחבת המעורבות בשיפור אבטחת הסייבר ברמה האזורית והבין-לאומית.[27]

לטובת מימוש האסטרטגיה, הקימה הממשלה קבוצת עבודה לענייני אבטחת סייבר ותשתיות (CISG)[28] תחת מחלקת הפנים, שתקדם שיתופי פעולה בין הממשל לבין המגזר הפרטי לשיפור חוסנן של תשתיות לאומיות, תיישם את אסטרטגיית אבטחת הסייבר מנובמבר 2023 ותקיים תרגילי אבטחת סייבר.[29] בנוסף, בדצמבר הציגה הממשלה לתגובות הציבור מסמך הכולל תיקונים לחוק ה-Security of Critical Infrastructure Act 2018,[30] שיעניקו לממשלה סמכויות חדשות להתמודדות עם אירועי סייבר, כגון מתן הנחייה על הפסקת פעילותם של שירותים חיוניים במקרים של אירועי סייבר נרחבים.[31]

במקביל, אוסטרליה הפגינה השנה מעורבות גבוהה יותר בקידום חדשנות טכנולוגית, בעיקר בתחום טכנולוגיות הבינה המלאכותית, דבר שהתבטא בקידום הטמעתה בקרב בעסקים קטנים באמצעות הקמת מרכזים לאומיים ייעודיים,[32] במתן מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים, בהכשרת כוח אדם מיומן במחקר ובהרחבת השימוש בה לאכיפת החוק.[33] במרץ, הקימה הממשלה את הרשת לקידום השימוש האחראי בבינה מלאכותית, שמטרתה לקדם שימוש אחראי בטכנולוגיה במגזר הפרטי.[34]

פעילות הרגולציה באוסטרליה עסקה השנה בקביעת עקרונות לשימוש בבינה מלאכותית במגזר הציבורי ובאה לידי ביטוי בפרסום הנחיות הביניים על ידי הסוכנות לחדשנות דיגיטלית (DTA)[35] ביולי, ובהקמת כוח משימה ממשלתי תחת מחלקת התעשייה, המדע והמשאבים (DISR)[36] בספטמבר.[37] במהלך 2024, מתכננת הממשלה לנסח רגולציה לקידום השקיפות והאחריות בעת השימוש במערכות בינה מלאכותית שעלולות להציב סיכון לזכויות אדם ולביטחון הלאומי. בנוסף, תנסח הממשלה חקיקה להגנה על הציבור מפני הסיכונים הטמונים בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית.[38]

אוסטרליה קיימה השנה שיתופי פעולה אזוריים משמעותיים, בעיקר במסגרת הפורום הביטחוני-אסטרטגי המרובע (Quad).[39] אלו כללו יוזמה לניסוח מתודולוגיה להגנה על שרשראות אספקה של מערכות מידע, תקשורת ומערכות OT וכן שיתוף מידע על מתקפות סייבר נגד תשתיות חיוניות.[40] בד בבד, בינואר השיקה אוסטרליה את כוח המשימה הבין-לאומי למאבק במתקפות כופרה (ICRTF),[41] כהמשך להחלטת הפסגה הבין-לאומית השנייה למאבק במתקפות כופרה (CRI).[42] מטרת כוח המשימה היא לקדם שיתופי פעולה בין-לאומיים במאבק במתקפות הכופרה באמצעות שיתוף מודיעין איומי סייבר והמלצות ליישום וכן הקמת מסגרות עבודה משפטיות.[43]

בעוד שאסטרטגיית אבטחת הסייבר הקודמת, שפורסמה באוגוסט 2020,[44] התמקדה בשיפור מידת אבטחת הסייבר הלאומית, האסטרטגיה הנוכחית שמה דגש על שיפור מעמדה של אוסטרליה בזירה הבין-לאומית בתחום אבטחת הסייבר. מדובר בשינוי תפיסה משמעותי, הבולט על רקע פרק הזמן הקצר שעבר בין פרסום האסטרטגיות. ייתכן ותקריות אבטחת המידע בחברות המקומיות OPTUS ו-Medibank בשנת 2022, שגרמו לדליפת מידע של כ-20 מיליון איש,[45] הובילו את אוסטרליה לתובנה, ששיפור מידת אבטחת הסייבר הלאומית יכול להתבצע רק על ידי הרחבת אמצעי הגנה ברמה המקומית, תוך הפגנת מעורבות רבה יותר בקידום אבטחת הסייבר ברמה הבין-לאומית.

ההתפתחויות בתחום אבטחת הסייבר מקושרות גם לצורך במתן מענה לאתגר הגאו-פוליטי שמציבים יחסיה המורכבים עם סין.[46] למרות השיפור ביחסים הכלכליים בין שתי המדינות במהלך 2023,[47] סין עדיין מזוהה על ידי אוסטרליה כמקור לאיומי סייבר על התשתיות החיוניות שלה.[48] במידה ויחוו שתי המדינות משברים ביחסיהן, למשל על רקע סוגיות ביטחון אזורי,[49] תצטרך אוסטרליה להיערך לאיומי אבטחה משמעותיים מצד סין.

הודו

במהלך 2023, פעלה ממשלת הודו לנסח ולהוביל לאישור אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית ומסגרת קווים מנחים מקיפה עבור תשתיות חיוניות. כמו כן, קידמה הממשלה את נושא ההגנה על מידע אישי, ההתמודדות עם המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ושיפור מיומנויותיהם של בכירים ומפעילי תשתיות חיוניות בהתמודדות עם תקריות סייבר.

ביוני, הודיע המתאם הלאומי לאבטחת סייבר של הודו דאז, ראג'ש פאנט (Rajesh Pant), כי אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של הודו לשנת 2023, נמצאת בשלבי האישור האחרונים והועברה לחתימת המועצה לביטחון לאומי בטרם פרסומה לציבור.[50] כמו כן, הציג פאנט את מסגרת אבטחת הסייבר הלאומית (NCRF)[51] של הודו, שמטרתה לספק קווים מנחים עבור ארגונים בהודו, ובראשם תשתיות חיוניות בענפי התקשורת, האנרגיה, החשמל, הבנקאות והשירותים הפיננסיים, התחבורה, הבריאות וכן עבור גופי הממשלה.[52] לדבריו, המסגרת כוללת רשימת טכנולוגיות ושירותי אבטחה מומלצים שמפעילי תשתיות חיוניות יכולים להטמיע, רשימת שיטות עבודה מומלצות, רשימת מסגרות ותקנים מומלצים להתמודדות עם תקריות סייבר כגון תקני NIST ועוד.[53]

לצד זאת, במהלך חודשי הקיץ, אישרו הממשלה ושני בתי הפרלמנט ההודי את חוק ההגנה על מידע דיגיטלי אישי,[54] המגדיר עקרונות מנחים לאיסוף ועיבוד מידע אישי השייך לאזרחים מצד גופי ממשלה וחברות המגזר הפרטי. החוק מעניק לבעלי המידע שליטה רבה יותר במידע האישי שלהם ומאפשר להם להגיש בקשה למחיקת המידע, וכן מגביל את השימוש הנעשה במידע.[55] עם זאת, החוק אינו מאפשר לתבוע את המדינה בגין הפרת סעיפיו, מתיר לממשלה לדרוש מארגונים להגיש מידע לצורך יישום סעיפי החוק ולהטיל קנסות בגין הפרת סעיפיו, דבר שהוביל לביקורת רבה מצד מחוקקים מהאופוזיציה ומומחים.[56]

כמו כן, התמקדה ממשלת הודו בהתמודדות עם הפער והמחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ובתחומים טכנולוגיים נוספים ובשיפור מיומנויותיהם של בכירי המגזר הציבורי והפרטי ומפעילי התשתיות החיוניות בהתמודדות עם תקריות סייבר. באוגוסט, אישרה הממשלה הקצאה של כ-149 מיליארד רופי (כ-1.8 מיליארד דולר) לטובת הרחבת תכנית ה-Digital India שנוסדה ב-2015. במסגרת התכנית, שמטרתה להרחיב את התשתיות הדיגיטליות במדינה ואת הידע הטכנולוגי של אזרחיה, יקבלו כ-625,000 מומחי IT הכשרה מתקדמת או הסבה לתחומים טכנולוגיים כגון למידת מכונה, ניתוח נתונים והאינטרנט של הדברים (IoT). כ-265,000 אזרחים נוספים יקבלו הכשרה בתחום אבטחת המידע. מטרה נוספת של התכנית היא להרחיב משמעותית את צוות ה-CERT הלאומי של הודו.[57]

באוקטובר, ערכה מזכירות המועצה לביטחון לאומי של הודו (NSCS)[58] ואוניברסיטת רשטריה רקשה (RRU)[59] שבמערב המדינה את תרגיל הגנת הסייבר הלאומי Bharat NCX 2023, בהשתתפות נציגים מהמגזר הממשלתי, ארגוני התשתיות החיוניות והמגזר הפרטי. התרגיל התמקד בתרחישים המדמים תקריות סייבר, באסטרטגיות תגובה לתקריות סייבר ובניהול בפועל של התגובה לתקריות. כמו כן, קיבלו משתתפי התרגיל הכשרה בטכניקות לזיהוי תקריות, שיתוף מידע בנושא נוזקות, התמודדות עם חולשות אבטחה, מבדקי חדירוּת, חקירות פורנזיות, ועוד.[60]

בתחום המחקר והפיתוח בנושא טכנולוגיות הבינה המלאכותית, חתמה ממשלת הודו על הסכם שיתוף פעולה עם IBM, במסגרתו תקים החברה, בשיתוף תאגיד ה-Digital India,[61] מרכז לאומי לחדשנות בתחום הבינה המלאכותית (AIIP)[62] שיעסוק בפיתוח האקו-סיסטם הלאומי של הודו בתחום הבינה המלאכותית ובקיום הכשרות בנושא. בנוסף, ישמש המרכז כמאיץ עבור פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית שיוגדרו כבעלות חשיבות לאומית. כמו כן, על פי הסכם נוסף, תתמוך IBM בשיתוף המרכז לפיתוח מחשוב מתקדם בהודו (DAC-C),[63] בקידום הפרויקט הלאומי למחשוב קוונטי (NQM),[64] באמצעות פיתוח יישומים קוונטיים בעלי חשיבות לאומית וטיפוח כוח האדם המיומן בתחום. במסגרת הסכם שלישי, תוכר IBM בתור שותפת ידע של חטיבת המשימה בתחום המוליכים למחצה (ISM)[65] הנמנית על תאגיד Digital India, על מנת לקדם את המחקר בתחום. במסגרת זאת, צפויה IBM לחלוק את ניסיונה עם ISM בנושאים של קניין רוחני, כלים ופיתוח מיומנויות, על מנת לקדם את החדשנות בתחום טכנולוגיות המוליכים למחצה, כגון בתחום עיצוב שבבים.[66]

על אף פרויקטים שאפתניים אלו, רבים מהפרויקטים עליהם הכריזה ממשלת הודו בתחום אבטחת הסייבר בעבר נתקלו באתגרים, כגון יישום חלקי בלבד של אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית מ-2013 שהוביל בין השאר לפגיעה בפרטיות ולהפרת זכויות אדם.[67] זאת, וכן הצמיחה והמעבר החד של הודו לשימוש והטמעת טכנולוגיות דיגיטליות ומגמת העלייה בפשיעת סייבר במדינה, צפויים להוות אתגרים מתמשכים עבורה ועבור השגת יעדי תכניות הממשלה.

יפן

שנת 2023 עמדה בסימן תהליכי יישום חלקיים של אסטרטגיית הביטחון הלאומי (NSS),[68] שפרסמה ממשלת יפן בדצמבר 2022. בזירת הסייבר והטכנולוגיה, דנה האסטרטגיה בתכניותיה של יפן לשיפור מידת הגנת הסייבר הלאומית, תוך שימת דגש על פיתוח יכולות תגובה לאירועי סייבר, שילוב טכנולוגיות מתקדמות בקרב המגזר הממשלתי ומחוץ לו, והעמקת שיתופי הפעולה הבין-לאומיים, בפרט עם ארה"ב ובעלות ברית נוספות. עוד ציינה הממשלה כי בכוונתה לאמץ גישה פרו-אקטיבית בתחום אבטחת הסייבר וכחלק מכך, לארגן מחדש את המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NISC),[69] כדי שירכז את תהליכי גיבוש וקידום המדיניות של יפן ויוזמות לשיתוף מידע, איתור איומים ונוכחות זדונית במערכות ממשלתיות ונטרול תשתיות שבשימוש האקרים זרים מבעוד מועד.[70] עם זאת, בעוד שאסטרטגיית הביטחון הלאומי קוראת להקים גוף ייעודי חדש למאבק בהפצת מידע כוזב מצד גורמים זדוניים, באפריל, הודיעה הממשלה כי בכוונתה להסתמך על מנגנונים ממשלתיים קיימים כגון משרד הקבינט למודיעין ומחקר (CIRO),[71] לאיסוף ולניתוח של מידע לסיכול הפצת מידע כוזב.[72]

עיקר היישום של הממשלה את האסטרטגיה התמקד אפוא בשנת 2023, בזירה הבין-לאומית. צעד ראשון להרחבת הבריתות ושיתופי הפעולה של יפן בתחום אבטחת הסייבר נרשם בינואר, בעקבות חתימה על מִזְכָּר לשיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר בין משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה (METI)[73] של יפן לבין המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת. על פי המִזְכָּר, שתי המדינות ישתפו פעולה בתחום המבצעי (Operational collaboration), יפעלו לשפר את מידת האבטחה בקרב מערכות בקרה תעשייתיות (ICS), ישקיעו בפיתוח יכולות אבטחת הסייבר של בעלות בריתן, וכן יקדמו הטמעה של תקני אבטחה ובטיחות עבור תוכנות שנרכשו על ידי גורמי ממשל.[74] במאי, הודיעה יפן על הצטרפותה כחברה רשמית למרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת (CCDCOE)[75] של ברית נאט"ו.[76] כמו כן, קיימה הסוכנות היפנית לשיתוף פעולה בין-לאומי (JICA)[77] ארבעה תרגילי אבטחת סייבר משותפים עם מרכז איגוד מדינות דרום מזרח אסיה-יפן לפיתוח יכולת אבטחת סייבר (AJCCBC),[78] בהשתתפות שלוחות תאגיד NEC בתאילנד ובאזור האוקיינוס השקט, שמטרתם לשפר את מיומנויותיו של כוח אדם מקצועי בתחום אבטחת הסייבר בקרב מדינות איגוד דרום מזרח אסיה (ASEAN).[79] בדצמבר, השיקו יפן, ארה"ב ודרום קוריאה, יוזמות משותפות לסיכול האיומים מצד צפון קוריאה, בתחומי פשיעת סייבר, גניבת מטבעות דיגיטליים והלבנת הון.[80] לבסוף, חתם משרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות (MLIT)[81] של יפן, על מִזְכָּר לשיתוף פעולה עם משרד התחבורה (MOT)[82] של סינגפור, במסגרתו התחייבו הגופים לשתף שיטות עבודה מומלצות וכלים טכנולוגיים בתחום אבטחת הסייבר במגזר הימאות.[83]

בנוסף, קידמה יפן במסגרת פורום מדינות ה-Quad שורה של יוזמות בתחום אבטחת הסייבר. בפברואר, התחייבו המדינות להקים פלטפורמות מאובטחות לשיתוף מידע בזמן אמת בין צוותי ה-CERT הלאומיים והמגזר הפרטי, המבוססות על טכנולוגיות מתקדמות ולמידת מכונה, ולנסח מסגרת מתודולוגית להגנה על חסינותן של שרשראות אספקה של מערכות IT ו-,OT בקרב מגזרים חיוניים.[84]

לצד זאת, קידמה ממשלת יפן מאמצים בנושא הפיתוח והשימוש האחראיים בטכנולוגיות בינה מלאכותית. באפריל השיקה הממשלה את המועצה הלאומית לאסטרטגיה בתחום הבינה המלאכותית,[85] שתהיה גורם מנחה בנושא המדיניות בתחום, תקדם מו"פ ותדון באתגרי הרגולציה של הטכנולוגיה.[86] בנוסף, הציגה הממשלה הנחיות וולונטריות עבור חברות המפתחות ומשתמשות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, הקוראות להן לחשוף את הנתונים והמידע המשמשים אותן לאימון המערכות שלהן,[87] ולהימנע משימוש בנתונים מוטים, להקפיד לשמור על שקיפות והגנה על זכויות אדם, ולהטמיע אמצעי אבטחה שימנעו גישה למידע שלא אושר לשימוש.[88] לצד זאת, הודיעה הממשלה כי תקצה כ-164 מיליארד ין (כ-1.1 מיליארד דולר) מהתקציב לשנה הפיסקאלית 2024, עבור הפיתוח והטמעת השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולטובת ניסוח מסגרות רגולציה בין-לאומיות.[89] בדצמבר, הודיעה הממשלה כי בכוונתה להקים מרכז מחקר חדש שיתמקד בסיכונים הטמונים בפיתוח ובשימוש במודלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת, ובגיבוש תובנות מחקריות שיסייעו להתמודד עם הפצת מידע כוזב וסיכונים נוספים.[90] במקביל, לקח חלק NISC, בניסוח עקרונות מנחים בנושא הפיתוח, השימוש, הפריסה והתפעול של הטכנולוגיות, בשיתוף עם ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, ומדינות נוספות.[91]

לסיכום, בשנת 2023 יפן החלה ליישם במשורה יעדים שהגדירה במסגרת אסטרטגיית הביטחון הלאומי החדשה, בעיקר באמצעות קידום שיתופי פעולה בין-לאומיים עם מדינות החולקות עמה ערכים משותפים. מאמצים אלו עולים בקנה אחד עם תפיסתה כי הקהילה הבין-לאומית מצויה בנקודת מפנה היסטורית, על רקע האתגרים הגאו-פוליטיים המערערים את יציבותה שלה ושל מדינות המערב.[92] אולם, בעוד שבתחום הבינה המלאכותית נקטה יפן בגישה רחבה יחסית הכוללת גיבוש מענים ממשלתיים וניסוח עקרונות וולונטריים, לצד קידום המו"פ, ניכר כי הממשלה פעלה לקדם את תחום אבטחת הסייבר במסגרת אסטרטגיית הביטחון הכוללת שלה, ולא במסגרת תכנית ייעודית העומדת בפני עצמה.

דרום קוריאה

בשנת 2023, הציגה הממשלה שורה של תכניות אסטרטגיות, לקידום השקעות רחבות היקף וארוכות טווח בטכנולוגיות מתקדמות. ראשית, ביוני חשפה הממשלה תכנית אסטרטגית להשקעה במחשוב קוונטי בסכום של למעלה מ-3 טריליון וון (2.33 מיליארד דולר) עד לשנת 2035, לפיה יוגדל מספר החוקרים בתחום מ-384 ל-2,500 ויורחב האקו-סיסטם המקומי על ידי תמיכה בהקמת 100 חברות הֶזְנֵק עד לשנת 2025.[93] לצד זאת, באוגוסט הודיעה הממשלה כי כוונתה לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בתחומי המשפט, הרפואה, החינוך והתקשורת.[94] לבסוף, בספטמבר הציג משרד המדע וטכנולוגיות ה-ICT צעדים לשיפור מעמדה של דרום קוריאה במגזר אבטחת הסייבר העולמי, במסגרתם תוקם קרן לסיוע לחברות הֶזְנֵק בתחום אבטחת הסייבר שיעסקו בשילוב טכנולוגיות חדשניות בתחום זה.[95]

אל תכניות אלו נלוותה בפברואר 2024 אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית החדשה, שמטרתה לקדם גישה פרו-אקטיבית להתמודדות עם פעילות הסייבר הזדונית מצדה של צפון-קוריאה. בכך, מהווה האסטרטגיה שינוי מאסטרטגיית אבטחת הסייבר משנת 2019, המתמקדת בצעדים הגנתיים פסיביים. במסגרת האסטרטגיה, שואפת דרום-קוריאה לפתח יכולות סייבר התקפיות ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות, בהן בינה מלאכותית, לטובת זיהוי מקורותיהן של מתקפות סייבר ולניטור פעילות ברשת האפלה. בנוסף, מתייחסת האסטרטגיה לשיתופי פעולה בין-לאומיים, בייחוד עם ברית נאט"ו ומדינות האוקיאנוס השקט, וחשיבותם להתמודדות עם פעילות סייבר זדונית. לצד זאת, עוסקת האסטרטגיה באיומי ההשפעה מצד צפון-קוריאה ומדינות נוספות, ומנחה על ניסוח אמצעי תגובה טכניים ודיפלומטיים וכן על הידוק שיתופי הפעולה בין משרדי הממשלה ובין הממשלה למגזר הפרטי.[96]

בתחום הרגולציה, באוגוסט פרסמה הנציבות להגנה על מידע אישי (PIPC),[97] עקרונות לשימוש במידע אישי במערכות בינה מלאכותית, תוך שמירה על פרטיות המידע וגיבוש הצעות לניסוח מסגרת רגולציה בנושא עיבוד מידע אישי.[98] בנוסף, בתחום אבטחת הסייבר, פורסם בספטמבר כי הממשלה מגבשת חקיקה לשיפור מידת הגנת הסייבר הלאומית על ידי ניטור והקפאת כספים שנגנבו במטבעות דיגיטליים והקמת וועדת אבטחת סייבר לאומית חדשה בראשות ראש המשרד לביטחון לאומי,[99] על מנת לחזק את מידת הגנת הסייבר על המדינה מניסיונות תקיפה מצד האקרים זרים.[100]

במישור הבין-לאומי, השתתפה דרום קוריאה ביוזמות לשיפור יכולתן של מדינות להתמודד עם איומי סייבר, בייחוד עם אלו שמקורם בצפון קוריאה. באפריל חתמה דרום קוריאה על מסגרת שיתוף פעולה אסטרטגית עם ארה"ב,[101] שמטרתה לקדם שיתוף מודיעין סייבר ולשפר את יכולות הגנת הסייבר.[102] כחלק מהמסגרת, נחתם בנובמבר מִזְכָּר הבנות לשיתוף מידע ושיטות עבודה מומלצות, הגנה על שרשראות האספקה של תשתיות חיוניות, תגובה לתקריות ועוד.[103] בנוסף, בדצמבר פורסם כי דרום קוריאה, ארה"ב ויפן נקטו יוזמות שונות למאבק בפשעי סייבר, לרבות גניבת מטבעות דיגיטליים והלבנת הון.[104]

דרום קוריאה נטלה חלק בתרגילי אבטחת סייבר בין-לאומיים, כשאירחה בנובמבר את תרגיל אבטחת הסייבר CYTREX[105] בהשתתפות ארגון ASEAN, וכשהשתתפה לראשונה בתרגיל אבטחת הסייבר השנתי של ברית נאט"ו, Cyber Coalition, שהתמקד בתרחישי מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות.[106] אירועים אלו מהווים המשך למגמת העמקת מעורבותה של דרום-קוריאה במיזמים בין-לאומיים בתחום אבטחת הסייבר, שניכרה בשנת 2022 עם הצטרפותה למרכז ה-CCDCOE של ברית נאט"ו,[107] ובהשתתפותה הראשונה בתרגיל אבטחת הסייבר הבין-לאומי השנתי, ה-Cyber Flag, בהובלת פיקוד הסייבר של ארה"ב, המקדם היערכות נגד מתקפות סייבר זדוניות ממדינות יריבות.[108]

במהלך השנה, השיקו גופים ציבוריים וחברות פרטיות בדרום קוריאה מספר יוזמות לקידום חדשנות טכנולוגית, בעיקר בבינה מלאכותית ובמחשוב קוונטי. בתחום הבינה המלאכותית, יש לציין את תכנית הממשלה לפתח עד לשנת 2030 שבבים מתקדמים לטובת יישומי בינה מלאכותית, בשיתוף מוסדות מחקר וחברות פרטיות,[109] ואת כוונתה להשקיע 563 מיליארד וון (428 מיליון דולר) בקידום הייצור של תוכנות מתקדמות, שניתן יהיה להשתמש בהן בשילוב שבבי בינה מלאכותית מתוצרת מקומית.[110]

בתחום המחשוב הקוונטי, נחתמו השנה הסכמים בין גופים דרום קוריאניים לבין חברות אמריקניות לטובת הכשרת כוח אדם מיומן. ביוני, חתמה ממשלת דרום קוריאה על מִזְכָּר הבנות עם חברת IBM וחברת המחשוב הקוונטי האמריקנית IonQ, במסגרתו יקבלו תלמידי דוקטורט ועובדי תעשייה מקומיים הכשרה בתחומי המחשוב הקוונטי.[111] בספטמבר, חתמו המכון המתקדם למדע וטכנולוגיה של דרום קוריאה (KAIST),[112] עיריית סג'ונג (Sejong) והחברה האמריקנית בתחום המחשוב קוונטי QuEra, על הסכם להקמת תשתיות מחקר ופיתוח, להכשרת מומחים מקומיים ולשיתוף ידע עם מוסדות אקדמיים זרים.[113]

לסיכום, התכניות האסטרטגיות שהציגה דרום קוריאה והמיזמים הבין-לאומיים אליהם הצטרפה במהלך השנה, ממחישים את שאיפתה לתפוס מקום הולך וגדל במרחב הטכנולוגיה והסייבר הבין-לאומיים הן ברמת המדיניות, על ידי מעבר אסטרטגי מתגובה ליוזמה במרחב הסייבר והן על ידי הקצאת משאבים רבים לתכניות חדשנות מקיפות.

סינגפור

במהלך 2023, השקיעה סינגפור רבות בנושא הבינה המלאכותית. בהקשר זה, גולת הכותרת הייתה פרסום אסטרטגיית הבינה המלאכותית הלאומית החדשה NAIS 2.0)),[114] שלוותה בהשקת ערכת כלים, עקרונות מנחים והמלצות מצד גופי ממשל במדינה בנושא הפיתוח, השימוש וההטמעה הבטוחים של טכנולוגיות בינה מלאכותית.[115]

בעוד שהאסטרטגיה הקודמת מ-2019 התמקדה בהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב מגזרים ספציפיים, כגון במגזרי הבריאות והחינוך, האסטרטגיה החדשה מקיפה יותר ונועדה להפוך את סינגפור למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית.[116] לצורך כך, מגדירה האסטרטגיה החדשה 15 משימות לביצוע עד לשנת 2029:[117] (1) הקמת מרכזי מצוינות לבינה מלאכותית במגזר הפרטי (2); עידוד הקמת חברות הֶזְנֵק מקומיות באמצעות תכניות האצה (Accelerator Programs); (3) הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בשירות הציבורי; (4) עדכון יעדי המו"פ; (5) קידום שיתופי פעולה עם מומחי בינה מלאכותית ברמה עולמית; (6); הגדלת מספר המומחים בתחומי הבינה המלאכותית לכ-15,000; (7) עידוד אימוץ והטמעת הבינה המלאכותית בקרב עסקים; (8) הכשרת עובדים לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית; (9) הקמת מרכז מחקר ייעודי ויישומי לבינה מלאכותית בשטח סינגפור; (10) הרחבת תשתיות המחשוב באמצעות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות; (11) פיתוח יכולות לניהול ולאחסון של שירותי נתונים מאובטחים; (12) הסרת חסמים לשימוש בנתונים מהמגזר הציבורי, על מנת להקל על הפיתוח של הבינה המלאכותית לטובת הכלל; (13) ניסוח רגולציה מקלה שתהיה נוחה לחדשנות; (14) ניסוח דרישות אבטחה בסיסיות עבור טכנולוגיות בינה מלאכותית; (15) קידום מעמדה הבין-לאומי של סינגפור, באמצעות הרחבת שיתופי הפעולה והקשרים עם מדינות והמגזר הפרטי.

בזירה הבין-לאומית, סינגפור נקטה גישה זהירה, המאזנת בין שיתופי פעולה טכנולוגיים בינה לבין סין בתחומים של מדע, מחקר וכלכלה דיגיטלית,[118] לבין העמקת הברית האסטרטגית בינה לבין ארה"ב וידידותיה בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. באוקטובר, השיקו גורמי ממשל מארה"ב ומסינגפור את הדיאלוג הבילטרלי השנתי בנושא טכנולוגיות חיוניות וחדשות (CET),[119] ובמסגרתו פרסמו רשות פיתוח המדיה של סינגפור (IMDA)[120] והמכון האמריקני לתקנים וטכנולוגיה (NIST), מסמך משותף, המציג את ההתאמות שבין מסגרת ה-AI Verify שהשיקה IMDA בחודש יוני, לבין המסגרת לניהול סיכוני טכנולוגיית הבינה המלאכותית של NIST (AI RMF).[121] פרסום המסמך נועד לקדם תיאום בין-לאומי בין עקרונות המדיניות לשימוש ולפיתוח האחראי של טכנולוגיות בינה מלאכותית, בקרב מדינות והמגזר הפרטי בעולם.[122]

הרחבת שיתוף הפעולה של סינגפור עם שותפים בין-לאומיים באה לידי ביטוי בהסכם המסחר הדיגיטלי שנחתם באפריל עם האיחוד האירופי ודן בשיתופי פעולה בתחומי אבטחת הסייבר, רשתות G5 ו-G6 והבינה המלאכותית.[123] בנוסף, חתמה סינגפור על הסכמים עם בריטניה, בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת סייבר[124] ובנושא הסירוב להיענות לדרישת תשלומי כופר במסגרת מתקפות כופרה,[125] וכן על הסכמים עם דרום קוריאה בתחום טכנולוגיות קוונטיות,[126] ולהכרה הדדית בתכניות לעמידה בתקן אבטחת סייבר ולדירוג מידת האבטחה של מכשירים חכמים.[127]

בד בבד, הוסיפה סינגפור להיות הכוח המניע מאחורי בניית יכולות הסייבר והטכנולוגיה של מדינות ASEAN. הדבר בא לידי ביטוי בחתימה על הסכם בתחומים של אבטחת סייבר, כלכלה דיגיטלית ואבטחת נתונים בין סינגפור לבין מלזיה,[128] וכן בשיתופי פעולה בין סינגפור לבין מדינות ASEAN בפרסום של קווים מנחים בנושא השימוש האתי והאחראי בטכנולוגיות בינה מלאכותית באזור, בפברואר 2024.[129]

מלבד העמקת שיתופי פעולה מדינתיים, סינגפור רואה חשיבות עליונה בקידום שותפויות עם חברות הטכנולוגיה הגדולות והאקדמיה. השנה חתמה הממשלה על הסכמים עם מיקרוסופט, עם גוגל ועם חברת Dragos, בנושא הפיתוח והטמעת השימוש הבטוחים בטכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית, וכן בנושא ההתמודדות עם איומי סייבר, לרבות עם איומי סייבר על מערכות OT בתשתיות מידע חיוניות.[130] מענים לאיומי סייבר ברמה הלאומית, כללו את הארכת פרויקט ה-CyberCall,[131] המתוקצב בסך מיליון דולר סינגפורי (כ-760 אלף דולר), ושמטרתו למנף שותפות בין הממשלה לבין האקדמיה לטובת פיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות המגזר הפרטי והציבורי כגון ארגונים מענפי הימאות והאנרגיה, עם אתגרים בתחום אבטחת הסייבר.[132]

במקביל לשיתופי הפעולה הבין-לאומיים, השנה וכן לקראת שנת 2024, סינגפור שמה לה למטרה לקדם רגולציה לשיפור חסינות הסייבר, בדגש על תשתיות חיוניות לאומיות ומגזר הבריאות. בדצמבר, פרסמה סוכנות אבטחת הסייבר הלאומית של סינגפור CSA)) לתגובות הציבור את טיוטת התיקון לחוק אבטחת הסייבר הלאומי שנחקק ב-2018.[133] התיקון מרחיב את הדרישות המוטלות על גופים האחראים על ניהול תשתיות דיגיטליות, כגון ספקי שירותי ענן ומפעילי מרכזי נתונים בנושא חובת דיווח על תקריות סייבר בתוך מספר שעות מרגע גילוין, ועוד.[134]

עוד בשלהי 2023, הודיע משרד הבריאות של סינגפור, כי במהלך 2024 יציג את הצעת החוק לאבטחת מידע רפואי (HIB),[135] שמטרתו להסדיר את ההגנה על מידע רפואי. במקביל, ניסח המשרד בשיתוף עם CSA, עם IMDA ועם הנציבות להגנה על נתונים אישיים (PDPC),[136] מסמך עקרונות מנחים לשיפור מידת אבטחת הסייבר והנתונים בקרב ספקי שירותי בריאות וניסוח דרישות אבטחה חדשות שיחולו עליהם, לקראת יישום הצעת חוק ה-HIB, ולניסוח רגולציה נוספת.[137]

מאבקה של סינגפור בתופעות של פשיעה, טרור והפצת מידע כוזב במרחב הסייבר המשיך להתאפיין ב-2023 בשליטה קפדנית של הממשלה ברשת האינטרנט והרשתות החברתיות, לצורך מניעתם. ניתן למנות בהקשר זה שני חוקים חדשים שקידמה הממשלה: בפברואר נכנס לתוקף חוק ה-Online Safety (Miscellaneous Amendments) Act, המאפשר ל-IMDA להורות לספקי שירותי תקשורת מקוונים, כגון מפעילי רשתות חברתיות, להסיר תוכן המעודד או הקורא לביצוע של פעולות אלימות או טרור, או המאיים לפגוע בבריאות הציבור. זאת, בכפוף להטלת קנס כספי ועצירת פעילותן של הרשתות, במקרה של אי עמידה בהוראות החוק.[138] החוק השני, Online Criminal Harms Act 2023 (OCHA), אושר ביולי על ידי הפרלמנט ומעניק לממשלה סמכות להורות לאזרחים ולספקי שירותי רשת להסיר תוכן או להשבית אתרים, אפליקציות וחשבונות מקוונים, המשמשים לביצוע פעילויות פליליות.[139]

לסיכום, גודלה הקטן של סינגפור מחייב אותה לשמור על עליונות טכנולוגית ולהבטיח את תפקוד תשתיותיה החיוניות, בדגש על הנמל הימי והמגזר הפיננסי, המהווים את העורק הכלכלי הראשי שלה. בשנת 2023 התמקדה סינגפור בשיפור חסינות הסייבר הלאומית שלה, באמצעות קידום רגולציה ועל ידי העמקת שיתופי הפעולה עם ארה"ב, עם בעלות בריתה ועם חברות טכנולוגיות והאקדמיה מצד אחד, ועם סין מצד שני.[140] גולת הכותרת של שנת 2023 היא פרסום האסטרטגיה הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, המתיימרת למצב את סינגפור בתור מובילה עולמית בתחום. אתגר משמעותי העומד לפתחה של סינגפור לקראת שנת 2024, הוא יכולתה להטמיע את הבינה המלאכותית בשירות הציבורי ולטפח חדשנות, במקביל להידוק הפיקוח על החברה הכלכלה והרשתות החברתיות, כאמצעי מאבק בהפצת תוכן מסית ופוגעני.

ערב הסעודית

השנה הקימה ערב הסעודית שני מוסדות מחקר שלהן חשיבות אסטרטגית להתמודדותה עם איומי סייבר ברמה הלאומית ולהיערכותה להטמעת טכנולוגיות חדשות, במרכזן הבינה המלאכותית. ביוני, חתם מלך ערב הסעודית סלמאן, על צו להקמת הפורום העולמי לאבטחת סייבר ((GCFI,[141] שיתמקד בגיבוש פתרונות מדיניות ודרכי התמודדות עם אתגרי אבטחת הסייבר המרכזיים העומדים בפני ממשלות, עסקים ואזרחים. בנובמבר, הכריזה הממשלה על הקמת המרכז הבין-לאומי למחקרי השימוש האתי בטכנולוגיות בינה מלאכותית,[142] שיפעל להטמעת חקיקה לשימוש בטכנולוגיה זו ויקדם יוזמות מחקר ופיתוח בתחום ברמה הלאומית והבין-לאומית, לקידום מעמדה של ערב הסעודית כמרכז טכנולוגי גלובלי.[143]

כמו כן, השיקה ערב הסעודית מספר יוזמות בין-לאומיות ואזוריות שמטרתן לקדם את השפעתה בנושאים טכנולוגיים. בהקשר זה, ראויה לציון התכנית הבין-לאומית הראשונה למאבק בהונאות סייבר (CAFP)[144] של הבנק המרכזי של ערב הסעודית (SAMA),[145] שמטרתה להכשיר עובדים מהמגזר הפיננסי בהתמודדות עם הונאות מקוונות.[146] בספטמבר, אישרה הליגה הערבית את הצעתה של הממלכה להקים מועצת שרים לענייני אבטחת סייבר, שתקדם שיתופי פעולה בתחום אבטחת הסייבר בין מדינות הליגה ותגבש המלצות, עקרונות מדיניות ורגולציה בתחום.[147]

לצד תכניות אסטרטגיות רחבות היקף, קידמה הממלכה השנה יוזמות לעידוד החדשנות הטכנולוגית במדינה. באוקטובר, השיקה רשות אבטחת הסייבר הלאומית (NCA)[148] תכנית למתן תמיכה פיננסית בהיקף של כ-6.5 מיליון ריאל סעודי (1.73 מיליון דולר) וסיוע טכני, לטובת קידום פעילותן של חברות הֶזְנֵק מקומיות בתחום אבטחת הסייבר.[149] התכנית הושקה כחלק מיוזמת CyberIC של ה-NCA, שמטרתה לתמוך בפעילותן של כ-45 חברות הֶזְנֵק בשנים 2024-2022.[150]

בד בבד, במהלך 2023, השיקה ערב הסעודית מספר יוזמות לטיפוח החדשנות בטכנולוגיות הבינה המלאכותית. התכנית הבולטת בהקשר זה היא יוזמת My Future, שהשיקו בדצמבר 2023 המשרד למשאבי אנוש ופיתוח חברתי של ערב הסעודית וחברת הטכנולוגיה Oracle, שמטרתה להכשיר 50,000 אזרחים סעודיים לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, לרבות בינה מלאכותית, עד לשנת 2027.[151] בנוסף, ביולי השיקו הרשות הסעודית לנתונים ולבינה מלאכותית (SDAIA)[152] והתכנית הלאומית לפיתוח טכנולוגי (NTDP),[153] את החממה הראשונה לפיתוח חברות הֶזְנֵק בתחום הבינה המלאכותית, שמטרתה לתמוך בהקמת 300 חברות בפרק זמן של 36 חודשים.[154] מלבד זאת, במהלך השנה קידמה הממלכה שילוב של בינה מלאכותית במערכת החינוך הלאומית וכן שימוש בבינה מלאכותית וטכנולוגיות חישה מרחוק, על מנת לעקוב אחר מצבם של אזורים המצויים בסכנת מִדְבּוּר.[155] בד בבד, בספטמבר פרסמה SDAIA גִּרְסָה עדכנית של המסגרת לשימוש האחראי בטכנולוגיית הבינה המלאכותית,[156]המגדירה עבור ארגונים ממשלתיים, פרטיים וארגונים ללא כוונת רווח עקרונות לפיתוח ולשימוש הבטוחים בבינה מלאכותית, לרבות שמירה על פרטיות המידע.[157]

אל היוזמות הרחבות שהוצגו, נלוו השנה גם מספר כלי מנהלתיים וכלים טכניים, שמטרתם לקדם שימוש אחראי בטכנולוגיות חדשות. בדצמבר, השיקה ה-NCA עֶרְכָּת כלים ונהלים, על מנת לסייע לגופים ממשלתיים ופרטיים לגבש עקרונות מדיניות ותקנים בתחומים כגון אבטחת רשת, הגנה מפני נוזקות, ניהול סיכונים, אבטחת מערכות בקרה תעשייתית (ICS) ועוד.[158] מלבד זאת, פרסמה ה-NCA לתגובות הציבור טיוטת רגולציה לאבטחת סייבר של מכשירי IoT.[159]

ניתוח פעילותה של ערב הסעודית בשנה החולפת מייצג שונות בזירות הפעולה שלה ביחס לתחומי אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית. בעוד שבתחום אבטחת הסייבר, השקיעה המדינה מאמצים רבים בביסוס מעמדה הבין-לאומי והאזורי, הרי שבתחום הבינה המלאכותית ניכרת העדפה גדולה יותר לגיבוש של כלים ואמצעים לאומיים, שיסייעו לה לקדם חדשנות טכנולוגית, יחד עם שמירה על הפרטיות. בסקירת תכניות אלו, יש להתחשב גם בחזון הטכנולוגי הסעודי לשנת 2030, שמטרתו לגוון את כלכלת המדינה ולהפחית את תלותה בנפט, על ידי פיתוח וקידום השימוש במגוון טכנולוגיות מתקדמות לטובת הכלכלה והחברה.[160] ההשקעה בבינה מלאכותית, למשל, עשויה לקדם במידה משמעותית את יישום התכנית, שכן היא עשויה לסייע ביישום של 66 מתוך 96 המטרות שבחזון,[161] בהן בניית ערים חכמות.[162]

צרפת

במהלך 2023, הציגה צרפת ארבע יוזמות חשובות לשיפור מידת אבטחת הסייבר הלאומית שלה. ראשית, כחלק מתכנית ההשקעות הלאומית France 2030 שהוצגה ב-2022,[163] השקיעה הממשלה כשבעה מיליון אירו (7.73 מיליון דולר) למשך שלוש שנים עבור מיזם ה-,SCRED[164] שנחנך באפריל ומטרתו להקים פלטפורמה לשיתוף מודיעין איומי סייבר בין המגזר הציבורי והפרטי. בטווח הרחוק יותר, מטרת הפלטפורמה לתרום לשיפור מידת אבטחת הסייבר ברמה האירופית.[165] שנית, השקיעה הממשלה בבחינת מידת האבטחה של מערכות הקשורות לבחירות. במאי פורסם כי משרד הפנים הצרפתי שכר את שירותי חברת מבדקי החדירוּת המקומית Yogosha על מנת לבצע מבדקי חדירוּת ולזהות חולשות במערכת ההצבעה MaProcuration.[166]

לצד זאת, עסקה צרפת במתן מענה למחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר. בנובמבר, השיקו משרד החינוך והנוער של ממשלת צרפת, בשיתוף עם סוכנות אבטחת הסייבר הצרפתית (ANSSI) והחברה להכשרה מקצועית בתחום אבטחת הסייבר Campus Cyber, קמפיין לעידוד קריירה בתחום אבטחת הסייבר בקרב צעירים, ולצמצום הפער הקיים במדינה של 15,000 מומחי אבטחת מידע.[167] כמו כן, בדצמבר הקימה צרפת את המשרד למאבק בפשיעת סייבר (OFAC),[168] תחת סמכות הרשות הלאומית לסיכול פשיעה (DCPJ) של משטרת צרפת.[169] המשרד עתיד לסייע בהיערכות לקראת הגנת הסייבר של המשחקים האולימפיים, שייערכו ביולי 2024 בפריז, בהקמת יחידות לאומיות למאבק בפשעי סייבר במחוזות המדינה וכן להשתתף בחקירת פשעי סייבר.[170]

בתחום טכנולוגיית הבינה המלאכותית, בשנת 2023 ניכרה הקצאת השקעות נרחבות לעידוד חדשנות, לצד שמירה על עקרונות ההגנה על מידע ופרטיות. ביוני, הציג נשיא צרפת, עמנואל מקרון, יוזמה להשקעה בסך 500 מיליון אירו (552 מיליון דולר) לטיפוח חדשנות מקומית בתחום הבינה המלאכותית ו-40 מיליון אירו נוספים (44 מיליון דולר) לפיתוח מודלי שפה גדולים מבוססי קוד פתוח.[171] כמו כן, במאי, פרסמה הנציבות הלאומית להגנת פרטיות המידע (CNIL)[172] תכנית פעולה בת ארבעה עקרונות, המקדמת השקעה בחדשנות בתחום הבינה המלאכותית והגדרת אמצעי בקרה בשימוש בה.[173] לצד תכנית זו, במאי בחרה ה-CNIL במסגרת תכנית הסיוע Enhanced Support, בשלוש חברות טכנולוגיה מקומיות, במסגרתה תעניק להן ייעוץ משפטי וטכני בנושא תהליכי עיבוד מידע אישי וההגנה עליו, במטרה להוביל לעמידתן בסעיפי רגולציית ההגנה על מידע של האיחוד האירופי (GDPR).[174] כמו כן, ביולי השיקה הנציבות את תכנית Sandbox, במסגרתה תתמוך בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית ותסייע למפתחיהם להתמודד עם סוגיות רגולטוריות.[175]

בתחום הרגולציה והתוויית עקרונות וולונטריים, ראויות לציון שתי יוזמות. בתחום אבטחת הסייבר, באפריל נכנס לתוקף תיקון חקיקה, לפיו תשלומי החזר מחברת הביטוח לכיסוי הוצאות נזקים כשמקורן במתקפת סייבר, מותנים בכך שקורבנות התקיפה ידווחו עליהן לרשויות תוך 72 שעות מרגע גילוין.[176] בתחום הבינה המלאכותית, באוקטובר, פרסמה ה-CNIL עקרונות מנחים לפיתוח מערכות בינה מלאכותית, תוך שמירה על עקרונות הגנת מידע בהתאם לתקנות ה-GDPR.[177]

לסיכום, בשנת 2023 ניכרה יותר מכל שאיפתה של ממשלת צרפת להוות גורם מרכזי בתהליכים להגדרת אופני הפיתוח והשימוש בבינה המלאכותית, מה שמתבטא בעיסוק רב בתחום הרגולציה להסדרת השימוש בה בצרפת וברצונה להוביל חדשנות ברמה עולמית, על ידי הקצאת משאבים כלכליים רבים. בתחום אבטחת הסייבר, ניכר גם כן רצונה של צרפת להוות גורם משפיע בזירה הבין-לאומית, אך לא התלוו אליה פעולות רגולציה ויוזמות תקציביות רבות, כפי שנצפו בבינה מלאכותית.

ספרד

במהלך 2023, יישמה ספרד תכניות אסטרטגיות בתחום הסייבר והטכנולוגיה משנים 2021-2019. ראשית, נקטה הממשלה בצעדים לקידום התכנית האסטרטגית למאבק בפשיעת סייבר משנת 2021.[178] בפברואר, הודיע שר הפנים, פרננדו גרנדה-מרלסקה (Fernando Grande-Marlaska), כי יקצה משאבים, תקציבים וכוח אדם נרחבים לכוחות המשטרה הלאומיים, לצורך המאבק בפשיעת סייבר.[179] עוד הודיע כי משרדו יפעל לחזק את מעמדו של המשרד לתיאום תחום אבטחת הסייבר (OCC),[180] על ידי תגבור מצבת כוח האדם, והסבתו למרכז ה-CERT של משרד הפנים, אשר יפעל לזיהוי, לניטור ולניתוח של פשעי הסייבר במדינה.[181] ביוני, יישם משרד ההגנה צו ממשלתי המהווה חלק מאסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית משנת 2019,[182] להקמת אקדמיה להכשרת גורמי ביטחון בתחום הסייבר (EMCO).[183]

לצד זאת, התמקדה ממשלת ספרד במימוש יעדי האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית שפורסמה ב-2020,[184]בפרט במישור הרגולציה, כאשר במהלך 2023 הפכה ספרד למדינה הראשונה באיחוד האירופי שהקימה גוף רגולציה לתחום הבינה המלאכותית. באוגוסט הודיעה הממשלה על הקמת הסוכנות הספרדית לפיקוח על בינה מלאכותית (AESIA),[185] שתוכפף למשרד לעניינים כלכליים ולחדשנות דיגיטלית (MINECO).[186] במסגרת תפקידיה, תוביל הסוכנות את יישום האסטרטגיה הלאומית ותנסח כללים לפיתוח הבטוח של טכנולוגיות אלו.[187] בנובמבר, פרסמה הממשלה צו מלכותי[188] להקמת סביבת Sandbox, במסגרתה יוכלו חברות המפתחות מערכות בינה מלאכותית לבחון את מידת עמידתן בדרישות חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (EU AI Act), ולהטמיע שיטות עבודה מומלצות ליישומן.[189] כמו כן, כחלק משאיפתה למלא תפקיד מרכזי בניסוח הרגולציה האירופאית לשימוש בטכנולוגיות אלו, הובילה ספרד כנשיאת מועצת האיחוד האירופי בין החודשים יולי-דצמבר 2023, את נושא ניסוח הרגולציה ותהליכי גיבוש ההסכמות ל-EU AI Act.[190] לבסוף, באוגוסט, הודיע צוות המיזם הממשלתי Quantum Spain על הצטרפותם של 14 מוסדות מחקר במדינה למיזם,[191] שיעסוק בפיתוח אלגוריתמים קוונטיים, תוך התמקדות בקידום השילוב שבין בינה מלאכותית לבין מחשוב קוונטי.[192]

בד בבד, עמלה ספרד על פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות, כגון רשתות ה-G5. באוגוסט, אישרה הממשלה הקצאה בסך 30 מיליון אירו (32.2 מיליון דולר) עבור הקמת תשתיות בסיס לרשתות 5G לשימוש מרכז המודיעין הלאומי (CNI)[193] וכן על מנת להקים מרכז אבטחת סייבר עבור רשתות ה-5G.[194] בנוסף, ביוני ובאוקטובר, הקצה המשרד לעניינים כלכליים ולחדשנות דיגיטלית תקציב בסך מיליארד אירו (כ-927 מיליארד דולר) לפריסת תשתיות G5 באזורים כפריים במדינה.[195] בד בבד, הנחה המשרד את מפעילי הרשתות הסלולריות להגביל את השימוש בציוד של חברות תקשורת שעלול להציב סיכוני אבטחה על רשתות ה-G5.[196]

לצד זאת, קידמה הממשלה שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות גדולות במיזמי מו"פ בתחומי אבטחת הסייבר והחדשנות. כך לדוגמא, חתמו ה-CNI, מרכז ההצפנה הלאומי (CCN)[197] ו-AWS על הסכם אסטרטגי לקידום אבטחת הסייבר והחדשנות במגזר הציבורי, באמצעות תשתיות הענן של אמזון.[198] בנוסף, השיקה גוגל מרכז חדש להנדסת בטיחות (GSEC)[199] בעיר מאלגה (Málaga), שישמש כמרכז אבטחת סייבר למחקר ולפיתוח של טכנולוגיות חדשות עבור התמודדות עם איומי סייבר מתוחכמים.[200]

לסיכום, בשנת 2023 התמקדה ממשלת ספרד ביישום תכניות לאומיות משנים קודמות, ועסקה פחות בגיבוש אסטרטגיות חדשות. חוסר היציבות הפוליטית שספרד חוותה עלול להקשות על תכנון אסטרטגי מצד הממשלה ולהוביל לפיחות במעמדה הטכנולוגי, בפרט לנוכח המרוץ העולמי להשגת עליונות טכנולוגית. במקביל, ניכר כי ספרד הקדישה מאמצים רבים לביסוס תפקיד דומיננטי בניסוח מסגרות רגולציה לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, הן בספרד והן במסגרת האיחוד האירופי.

נורבגיה

בשנת 2023 היעד החשוב ביותר עבור נורבגיה היה חקר הבינה המלאכותית ורתימתה לטובת קידומה הכלכלי והחברתי. הדבר התבטא בתכנית הממשלה, לקידום השקעה בסך של מיליארד קרונות נורבגיות (97.9 מיליון דולר) למשך חמש שנים, ביוזמות מחקר שבמרכזן עומדת טכנולוגיית הבינה המלאכותית. יוזמות אלו יתמקדו בשלושה תחומים: (1) העמקת המחקר המקצועי-מדעי בנושא טכנולוגיות מתקדמות, בהן בינה מלאכותית וטכנולוגיה קוונטית; (2) חקר ההשלכות החברתיות והמשפטיות של השימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות נוספות; (3) חקר השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לקידום חדשנות במגזר הממשלתי והפרטי, וכן חקר השימוש בבינה מלאכותית לצורכי מדע.[201] לצד זאת, באוקטובר הודיעה הממשלה כי כוונתה להקים במהלך שנת 2024 משרד ממשלתי חדש, לענייני דיגיטציה ובינה מלאכותית.[202]

בחודשים שלאחר פרסום האסטרטגיה, מינתה מועצת המחקר של נורבגיה[203] מועצת מומחי בינה מלאכותית לייעץ בנושא יישום האסטרטגיה. במסגרת זו, הציגה מועצת המומחים את יתרונותיהן וחסרונותיהן של מספר הצעות אפשריות להקמת תשתית המחקר העתידית בבינה מלאכותית, למשל באמצעות הקמת מרכז מחקר לאומי בבינה מלאכותית לעומת מספר מרכזי מחקר קטנים יותר.[204] בנוסף, קבעה המועצה כי על המחקר להתמקד בהפיכת טכנולוגיית הבינה המלאכותית למדויקת ולנהירה יותר.[205] לצד זאת, קידמה הממשלה יוזמות להרחבת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות גם לצרכים ביטחוניים. במאי פרסמה הממשלה תכנית להקצות 581 מיליון קרונות נורבגיות (56.9 מיליון דולר) לשיפור תשתיותיו של פיקוד הסייבר של צבא נורבגיה.[206] באוקטובר הכריז משרד ההגנה של נורבגיה על אסטרטגיית בינה מלאכותית, שמטרתה לקדם את הטמעת השימוש בטכנולוגיה לטובת שיפור ביצועי הצבא ולהשגת יעדי משרד ההגנה. בנוסף, תבחן נורבגיה כיצד תוכל להתגונן טוב יותר נגד איומי בינה מלאכותית מצד יריבותיה.[207]

פעילות לקידום החדשנות במדינה במהלך 2023 התמקדו בחקר השימוש בבינה מלאכותית. במאי, פרסמה חברת הייעוץ העסקי הנורבגית Agenda Kaupang דו"ח, המעריך את תפקודו של פתרון Sandbox של הרשות הנורבגית להגנה על המידע (Datatilsynet), הפועל מאז 2020 ומאפשר לגופים פרטיים וציבוריים לפתח פתרונות מבוססי בבינה מלאכותית, תוך הגנה על עקרונות הפרטיות. על פי הדו"ח, ה-Sandbox משמש אמצעי עבור מומחי בינה מלאכותית, וכן עבור Datatilsynet והמגזר הפרטי להעמקת הידע בנושא הממשק שבין בינה מלאכותית לבין פרטיות. עם זאת, על פי מחברי הדו"ח, על ה- Datatilsynet להרחיב את פעילות ה-Sandbox לתחומים טכנולוגיים רלוונטיים נוספים, כגון Federated learning,[208] על מנת להעמיק את הרלוונטיות הטכנולוגית שלו ושל המיזמים הכלולים בו.[209]

לסיכום, במהלך שנת 2023 הפעילות האסטרטגית של נורבגיה לטווח ארוך התמקדה בבניסיונות ראשוניים למיצוי מיטבי של השימוש בבינה מלאכותית לטובת הכלכלה והחברה. במישור הצבאי, ניתן לראות בפעילות הטכנולוגית הרלוונטית אמצעי לחיזוק יכולותיו של הצבא הנורבגי להתמודד עם איומים מצד רוסיה, כגון לחימה אווירית.[210] איומים אלו מתהווים על רקע תמיכתה של נורבגיה באוקראינה מאז פברואר 2022, המתבטאת למשל במכירת נשק וציוד צבאי לאוקראינה.[211]

דנמרק

התכנית המרכזית שפרסמה הממשלה במהלך 2023 היא אסטרטגיית הטכנולוגיה הקוונטית הלאומית,[212] המתוקצבת בסך של כמיליארד קרונות דניות (כ-146 מיליון דולר) עד לשנת 2027 ושמטרתה להפוך את דנמרק למדינה מובילה בעולם בתחום המחשוב הקוונטי. ברמה הלאומית, מכוונת האסטרטגיה לשיפור התשתית הלאומית למחקרי מחשוב קוונטי במספר אופנים. תחילה, כוללת האסטרטגיה יוזמה להרחבת גישתם של חוקרים במוסדות השכלה גבוהה למחשבים קוונטיים ותכניות להעמקת כישוריהם בתחומי הטכנולוגיה הקוונטית. בד בבד, כוללת האסטרטגיה הצעות להקמת שני מרכזים לאומיים חדשים. המרכז הראשון הוא פורום לאומי לנושא המחשוב הקוונטי בהשתתפות נציגים מהמגזר הפרטי, מהממשל ומהאקדמיה, שישמש מסגרת לדיון בנושא האתגרים ודרישות הנלווים לקידום המחקר הקוונטי במדינה. המרכז המוצע השני הוא מרכז מצוינות, שיוקדש לפיתוח ולבחינת אלגוריתמים קוונטיים. במישור הבין-לאומי, מטרת האסטרטגיה להעמיק את מעורבותה של דנמרק ביוזמות בין-לאומיות למחקרי מחשוב קוונטי, במטרה לפתח את יכולותיה בתחום ולהשיג יתרון עולמי. בנוסף, בכוונת דנמרק ליטול חלק ביוזמות המקדמות פיתוח טכנולוגיות חלל המבוססות על מחשוב קוונטי, כגון שירותי תקשורת וחישה מרחוק.[213]

בד בבד, בנובמבר פרסמה הממשלה את אסטרטגיית הדיגיטציה הלאומית לשנים 2027-2024 המתוקצבת בסך 800 מיליון קרונות (כ-117 מיליון דולר).[214] האסטרטגיה כוללת 25 יוזמות בתחומים טכנולוגיים שונים, לרבות יוזמת הבינה המלאכותית האסטרטגית,[215] עבורה תקצה הממשלה 55 מיליון קרונות (7.92 מיליון דולר) ובמסגרתה תגבש דנמרק את הדרכים בהן תשתמש בבינה מלאכותית לטובת החברה. כמו כן, תקצה הממשלה 17 מיליון קרונות (2.45 מיליון דולר) להשקת מסגרת Sandbox, בעזרתה יוכלו חברות וארגונים לבחון שימוש יעיל ואחראי בשירותי ובמוצרי בינה מלאכותית. כחלק מכך, בכוונת הממשלה לפרסם ב-2024 מסמך שיציג עקרונות לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית.[216]

בתחום הרגולציה, התמקדה דנמרק השנה בהתוויית עקרונות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית. לאורך 2023, פרסמה הסוכנות להגנת המידע של דנמרק (Datatilsynet)[217] עקרונות לשימוש ולפיתוח האחראיים בבינה מלאכותית בקרב המגזר הציבורי ובמגזר הבריאות. העקרונות מציגים סוגיות שעל גופים שונים לקחת בחשבון לפני תחילת פיתוח פתרונות בינה מלאכותית, כגון הבסיס החוקי לעיבוד המידע הרלוונטי. לצד זאת, הודיעה הסוכנות כי בכוונתה לפרסם עקרונות נוספים, שיסייעו להתמודד עם סיכונים נוספים שמקורם בשימוש בבינה מלאכותית, כגון הטיה.[218]

במישור הבין-לאומי, במהלך שנת 2023 אירחה דנמרק שתי וועידות בין-לאומיות בנושא ההתמודדות עם פשיעת סייבר. זאת, ככל הנראה על רקע הערכת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (CFCS)[219] ממאי, לפיה רמת איום פשיעת הסייבר על דנמרק גבוהה מאוד, בהשוואה לאיומי סייבר אחרים.[220] הוועידות, שהתקיימו ביוזמת המרכז האירופי בתחום אבטחת הסייבר (ECCC)[221] והארגון AKJ Associates,[222] עסקו בהיבטים טכנולוגיים, ארגוניים ובין-לאומיים בהתמודדות עם פשיעת סייבר.[223]

כמו כן, במאי הצטרפה דנמרק להסכם לשיתוף פעולה מובנה (PESCO),[224] שמטרתו לקדם שיתופי פעולה ביטחוניים בין מדינות באיחוד האירופי. הצטרפות דנמרק ל-PESCO תאפשר לה ליטול חלק בפרויקטים ביטחוניים העוסקים בפיתוח יכולות לזיהוי ולתגובה לאיומי סייבר.[225]

לבסוף, פעלה דנמרק ברמה הבין-לאומית לטובת שיפור מידת אבטחת הסייבר הלאומית של אוקראינה, על רקע מלחמתה נגד רוסיה. באוקטובר, הודיעה דנמרק כי תקצה 20 מיליון קרונות דניות (2.95 מיליון דולר) לטובת לטיפוח כוח האדם המיומן בתחום אבטחת הסייבר ולקידום שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי באוקראינה.[226] בד בבד, דנמרק הייתה אחת מהמדינות שהודיעו בדצמבר על השקת מנגנון טאלין, לריכוז מאמצי הסיוע לבניית יכולות הסייבר האזרחיות של אוקראינה ולהגנה על תשתיותיה החיוניות.[227] בינואר 2024, הודיעה דנמרק על הקצאת 91 מיליון קרונות דניות (כ-13.3 מיליון דולר) על מנת לסייע לאוקראינה לשפר את מידת הגנת ואבטחת הסייבר של משרד ההגנה והצבא במסגרת קואליציית מדינות ה-IT, שהוקמה כדי לתמוך בהגנת הסייבר של צבא אוקראינה.[228] השתתפותה של דנמרק בשתי היוזמות האחרונות עשויה להוות אמצעי ליישום שאיפתה לקדם ברית הגנה של מדינות הים הבלטי כנגד איומים פוטנציאליים מצד רוסיה, כגון איומים על תשתיותיהן החיוניות.[229]

בסיכומו של דבר, במהלך שנת 2023, ניכרת שאיפתה של דנמרק להרחיב את פעילותה הבין-לאומית בתחומי הטכנולוגיות החדשות, כגון מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית וכן במאבק בפשיעת סייבר. במידה ותקים דנמרק מנגנונים לאומיים, שיקדמו בהצלחה חדשנות ורגולציה בתחומים אלו, הרי שהיא עשויה תוך מספר שנים להוות גורם משמעותי בתחומים אלו בזירה הבין-לאומית.

הולנד

במהלך שנת 2023, החלה ממשלת הולנד ליישם את יעדי אסטרטגיית אבטחת סייבר הלאומית לשנים 2028-2022[230] שפרסמה בשלהי 2022. לאסטרטגיה ארבעה עוגנים מרכזיים, בהם: (1) שיפור מידת הגנת הסייבר של סוכנויות הממשל, עסקים וארגוני חברה אזרחית; (2) פיתוח מאובטח של מוצרים ושירותים דיגיטליים; (3) התמודדות עם איומי סייבר מצד האקרים הפועלים בחסות מדינות וקבוצות פשיעת סייבר; (4) והעלאת המוּדָעוּת הציבורית לתחום אבטחת הסייבר, תוך הרחבת מיומנויות כוח האדם בקרב שוק העבודה.

כחלק מצעדים ליישום האסטרטגיה, בספטמבר, הודיעו המשרד לכלכלה ולענייני אקלים של הולנד (EZK)[231] והנציבות האירופית, על כוונתם להקצות 930,000 אירו (כמיליון דולר) במסגרת תכנית הקרן לחדשנות בתחום אבטחת הסייבר (CIF-NL),[232] לטובת שיפור מידת אבטחת הסייבר של עסקים קטנים ובינוניים ולקידום המחקר בתחום.[233] באוקטובר, השיקו המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של הולנד (NCSC), הצוות הלאומי להתמודדות עם אירועי סייבר במגזר השירותים הדיגיטליים (CSIRT-DSP),[234] והמרכז לקידום האמון במרחב הדיגיטלי (DTC),[235] מרכז משותף לדיווח על חולשות אבטחה ואיומי סייבר. המרכז הוקם כצעד מקדים למיזוג ארגוני אבטחת הסייבר במדינה לארגון לאומי יחיד, עד לסוף שנת 2025.[236] לבסוף, הודיעו מכון ה-CyberPeace[237] השוויצרי, המכון לגילוי חולשות בהולנד (DIVD),[238] המרכז לקידום ערכי השלום והצדק בהאג (HHH),[239] וארגון ה-CSIRT.global,[240] על כוונתם להקים פורטל משותף של צוותי תגובה לאומיים לתקריות סייבר שיסייעו לארגונים לא ממשלתיים בהולנד.[241]

במקביל, נקטה הולנד צעדים לשיפור מידת הגנת הסייבר של תשתיות חיוניות. ביולי, השיקו חוקרים מאוניברסיטת סטנדן למדעים יישומיים (NHL Stenden) שבהולנד, מסד נתונים הכולל מידע בנושא מתקפות סייבר על מגזר הימאות העולמי (MCAD),[242] שמטרתו לסייע בהעלאת המוּדעוּת לנושא אבטחת הסייבר במגזר הימאות, ולדמות תקריות סייבר על המגזר במטרה לנסח דרכי התמודדות עבור ממשלות, ארגונים וחברות.[243] בנובמבר, השתתפו 3,000 עובדים מסוכנויות ממשל וארגוני תשתיות חיוניות בהולנד, בהם שירות הביטחון והביון הכללי (AIVD)[244] ושירות הביטחון והמודיעין הצבאי (MIVD),[245] בתרגיל שבחן את התמודדותם עם מתקפת סייבר מצד ממשלה זרה נגד מערכות חיוניות במדינה.[246]

כצעד משלים לאסטרטגיה הלאומית, פרסם משרד החוץ בספטמבר את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הבין-לאומית לשנים 2028-2023, לפיה בכוונת ממשלת הולנד לאמץ גישה פרו-אקטיבית בתחום אבטחת הסייבר, לצד קידום של שלוש מטרות אסטרטגיות מרכזיות: (1) התמודדות עם איומי סייבר מצד האקרים הפועלים בחסות מדינות וקבוצות פשיעת סייבר; (2) חיזוק ערכי דמוקרטיה וזכויות אדם במרחב הדיגיטלי; (3) שמירה על מרחב האינטרנט חופשי, פתוח ובטוח לשימוש.[247]

מימוש היעדים שהוגדרו באסטרטגיה, בא לידי ביטוי בשורה של יוזמות שקידמה הממשלה. באפריל, ניסח המרכז הלאומי לאבטחת סייבר, בשיתוף עם ארה"ב, גרמניה, קנדה ומדינות נוספות, קווים מנחים עבור מפתחי תוכנה, שמטרתם להבטיח את הפיתוח המאובטח של מוצרים דיגיטליים וטכנולוגיות חדשות.[248] באוקטובר, אירחה הולנד את תרגיל ה-BlueOlex 23 של הנציבות האירופית והסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA), שהתקיים בעיר האג, ומטרתו הייתה לבחון את מידת מוכנותן של מדינות האיחוד האירופי להתמודדות עם איומי סייבר על מערכות בחירות בשנת 2024.[249]

במהלך השנה, השיקה הולנד יוזמות לקידום החדשנות הטכנולוגית, בפרט בתחום טכנולוגיות בינה מלאכותית והמחשוב הקוונטי. ניתן לראות כדוגמא לכך, את ההצהרה המשותפת עליה חתמו ממשלות ארה"ב והולנד לקידום המחקר בתחום מדע המידע הקוונטי (QIST),[250] המחשוב הקוונטי, טכנולוגיות החישה הקוונטית (Quantum sensing), ורשתות קוונטיות (QNET).[251] בדצמבר, פרסם שירות הביטחון והביון הכללי, בשיתוף עם הארגון למחקר מדעי יישומי בהולנד (TNO)[252] ומכון המחקר הלאומי למתמטיקה ומדעי המחשב (CWI),[253] קווים מנחים לקראת המעבר לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית.[254] לבסוף, כחלק מקידום ההגנה על פרטיות המידע, הודיע בנובמבר המשרד לכלכלה ולענייני אקלים כי יקצה 13.5 מיליון אירו (כ-14.8 מיליון דולר) עבור פיתוח מודל שפה מבוסס בינה מלאכותית מתוצרת מקומית. [255]

במישור הרגולציה, בתחום הבינה המלאכותית, פרסמה ביולי הרשות להגנת המידע,[256] דו"ח בנושא סיכוני השימוש במערכות בינה מלאכותית בהולנד, וקראה לנסח מסגרת רגולציה לשימוש בטכנולוגיות, להגדיר בחוק תקנים לשקיפות, ולהגביר את אמצעי הפיקוח על השימוש בטכנולוגיה.[257] כחלק מיישום ההמלצות, באוקטובר השיקה הנציבות האירופית מיזם שמטרתו לסייע לרשות לתשתיות דיגיטליות (RDI)[258] להקים מערכת לאומית לפיקוח על בינה מלאכותית.[259]

בשנת 2023 המשיכה הולנד למצב עצמה כמובילה אירופאית בתחומי הסייבר והטכנולוגיה, תוך קידום מטרת העל שהגדירה לקיום מרחב דיגיטלי מאובטח במדינה עד ל-2028. ניכר כי מאמצים אלו באו לידי ביטוי בניסוח ובגיבוש תכניות אסטרטגיות לטווח הארוך, תוך מחויבות ליישמן בטווח המיידי. הגישה המשלבת בין תכנון אסטרטגי לבין יישום יעיל יחסית, לא רק מניעה את הממשלה להשגת יעדי אבטחת הסייבר שהגדירה, אלא עשויה ליצור לה אפיקים נוספים לשיפור חסינות הסייבר הלאומית ולקידום מעמדה הטכנולוגי באירופה ובעולם.

סיכום

במבט על שנת 2023 ובראשית שנת 2024, ניתן לומר כי נצפתה חלוקה ברורה בין מדינות שגיבשו אסטרטגיות לאומיות ארוכות טווח בתחומי אבטחת הסייבר, הבינה המלאכותית והטכנולוגיה בכלל, ונקטו צעדים ליישומן, לבין מדינות שלא הניחו על שולחנן אסטרטגיות שאפתניות, אלא התמקדו בתחומים ספציפיים או ביישום של תכניות משנים קודמות. הסקירה מצביעה על מספר מאפיינים דומים בין התנהלותן של המדינות שנסקרו במרחבי הסייבר והטכנולוגיה, לצד הבדלים ופערים בהיערכותן הלאומית.

קיומן של תכניות אסטרטגיות למול היעדרן: אוסטרליה, סינגפור, הולנד, יפן, דרום קוריאה ובמידת מה גם נורבגיה ודנמרק, בלטו כמי שפרסמו או החלו לגבש תכניות לאומיות חדשות, חלקן מתוקצבות, ופעלו ליישמן. ניתן לציין במיוחד את סינגפור ואוסטרליה, שהשיקו אסטרטגיות חדשות ומקיפות בתחומי אבטחת הסייבר, המחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית, מספר שנים לאחר שפרסמו אסטרטגיות לאומיות קודמות ובעלות יעדים מוגבלים. הדבר מצביע לא רק על התפתחות מבחינת היעדים שהגדירו באסטרטגיות החדשות, בהשוואה לאסטרטגיות קודמות, אלא גם על יכולת ממשלותיהן להתאים את עצמן במהירות יחסית למגמות הרווחות בעולם ולהתפתחויות טכנולוגיות. בד בבד, ראויה לציון אסטרטגיית אבטחת הסייבר של אוסטרליה, אשר הגדירה יעדים לביצוע, תוך בחינת האפשרות לעדכנם במידת הצורך בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות ולעליית איומים חדשים במרחב הסייבר.[260]

לקבוצת מדינות זו, ניתן להוסיף את סין, שהשיקה תכנית ארוכת טווח במטרה להפוך למעצמה דיגיטלית עד לשנת 2035, לרבות בתחום הבינה המלאכותית, והקימה לצורך כך רשות נתונים לאומית חדשה. על פי הערכות שונות, ייתכן כי בשנת 2024 תקים סין גוף לאומי חדש שיפקח מקצה לקצה על הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית במדינה, וכן תנסח חקיקה מרחיבה בהתאם.

על רקע זה, אפשר וקבוצת המדינות שקיימו תהליכי חשיבה ארוכי טווח, הגדירו יעדים אסטרטגיים ופעלו ליישמם, ישיגו לעצמן יתרון משמעותי בתחומי הטכנולוגיה, ביחס למדינות שהסתפקו השנה ביישום תכניות לאומיות קיימות ושטרם עודכנו, כגון ספרד, צרפת, ערב הסעודית והודו – שמתעתדת לפרסם אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית חדשה בקרוב. מדינות אלה התמקדו אפוא, בקידום שורת יוזמות בתחומים ספציפיים בהם המאבק בפשיעת סייבר, בפריסת רשתות G5, בהקמת פלטפורמות לשיתוף מודיעין איומי סייבר, בצמצום פערי כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר, וכן בטיפוח חדשנות בתעשיות הטכנולוגיות המקומיות.

טיפוח אקו-סיסטם טכנולוגי וקידום חדשנות: שאיפתן של מדינות שפרסמו אסטרטגיות ייעודיות והחלו ליישמן, להפוך למובילות עולמיות בתחומי הטכנולוגיה, בראשן אוסטרליה וסינגפור, מהווה את אחד ההיבטים הבולטים המשותפים למדינות הנסקרות. על מנת לקדם את מעמדן, התוו ממשלותיהן מתוך הסתכלות רחבה, את הפיתוח של אקו-סיסטם מקומי באמצעות השקעה במו"פ, הקמת תשתיות מחקר, טיפוח כוח אדם וחוקרים, קידום תהליכים לניסוח מסגרת רגולציה עדכנית ושיתופי פעולה בין-לאומיים עם בעלות בריתן וחברות טכנולוגיות, ועוד.

פיתוח אקו-סיסטם וחיזוק התעשייה המקומית לטווח הארוך בתחומי הטכנולוגיה, לרבות בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי, בא לידי ביטוי גם באסטרטגיות הלאומיות שהשיקו והחלו ליישם דרום קוריאה, חרף צמצום תקציב המו"פ הממשלתי שלה, ודנמרק. לדנמרק, שאיפות להפוך לגורם משפיע ברמה הבין-לאומית בתחום המחשוב הקוונטי, חרף גודלה הקטן, ובמידה ואכן תקים מנגנוני ממשל רלוונטיים בעתיד על פי מסמך האסטרטגיה, ותנסח רגולציה שלא תעכב חדשנות, היא תוכל להגשים שאיפה זו.

בנוסף, היו אלה נורבגיה ויפן, שנקטו במידת מה צעדים דומים לאלו שנקטו דרום קוריאה ודנמרק. כך למשל, נורבגיה החלה לקדם תכנית אסטרטגית ראשונית לעידוד ההשקעות בטכנולוגיות חדשות, לרבות בבינה מלאכותית, לשימושים אזרחיים וצבאיים, כולל הקמה של מנגנוני ממשל ייעודיים. יפן מצידה אמנם לא פרסמה אסטרטגיה ספציפית בתחומי הטכנולוגיה, אך היא הקצתה תקציב וניסחה עקרונות וולונטריים וחקיקה לצד הקמה של משרד ייעודי, על מנת לקדם חדשנות, פיתוח ושימוש אחראיים בבינה מלאכותית. בהקשר זה ניתן לציין עוד את ספרד, סינגפור, צרפת והולנד, אשר הובילו שיתופי פעולה בין-לאומיים עם מוסדות מחקר, אקדמיה והמגזר הפרטי מרחבי העולם ומדינות האיחוד האירופי, במסגרת קידום המחקר בתחומי אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית.

מעבר לגישה פרו-אקטיבית בהתמודדות עם איומי סייבר: מכנה משותף נוסף בין המדינות שנסקרו, הוא כוונה לעבור מגישה הגנתית בהיערכות להתמודדות עם איומי סייבר, לגישה פרו-אקטיבית, במסגרת האסטרטגיות הלאומיות שפרסמו והחלו ליישם יפן, דרום קוריאה והולנד. השינוי בא לידי ביטוי בשיפור התיאום בין גופי ממשל רלוונטיים, בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות כגון בינה מלאכותית על מנת להשתמש בהן לצורך ניטור יזום של איומי סייבר ופעילות עוינת המתבצעת ברשת האפלה, פיתוח יכולות תגובה לאירועי סייבר, ועוד.

בריתות מדינתיות ושיתופי פעולה עם המגזר הפרטי: פן נוסף שבא לידי ביטוי השנה, הוא הרחבה של שיתופי פעולה ביטחוניים ומחקריים וכן בניסוח רגולציה ונורמות בתחומי אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית, בין מדינות בעלות ברית החולקות ערכים דמוקרטיים משותפים בראשן ארה"ב, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה והולנד. שותפויות אלו באו לידי ביטוי גם במסגרות על-לאומיות כגון ברית נאט"ו ופורום מדינות ה-Quad, וכללו עוד גיבוש מענים להיערכות להתמודדות עם איומי סייבר על מערכות מידע ותקשורת, מערכות OT ו-ICS, שרשראות אספקה ותשתיות חיוניות, בשיתוף מודיעין איומי סייבר, ועוד.

בד בבד, ניתן לציין את גישתן של ספרד ובמידת מה גם את זו של צרפת והולנד, שהפגינו העדפה מובהקת להוביל בתחומי הסייבר והטכנולוגיה ברמה האזורית, על פני העולמית. כך למשל, הייתה זו ספרד, שבמסגרת כהונתה בתפקיד נשיאת האיחוד האירופי, הובילה את ניסוח חוק הבינה המלאכותית והייתה למדינה האירופית הראשונה שמקימה גוף רגולציה ייעודי האחראי לתחום.

במקביל לשיתופי הפעולה המדינתיים, דרום קוריאה, הודו, ספרד וסינגפור, קידמו שותפויות עם חברות הטכנולוגיה המובילות, בהן אמזון ומיקרוסופט, על מנת לקדם את המחקר, את החדשנות ואת התעשייה המקומית וכן לשפר את חסינות הסייבר הלאומית שלהן. ניתן לציין בהקשר זה עוד את ערב הסעודית ששיתפה פעולה עם חברות טכנולוגיות בהכשרת כוח אדם, והקימה שני מוסדות מחקר בין-לאומיים חדשים בתחומי אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית, על מנת לבסס את מעמדה האזורי והבין-לאומי כמרכז טכנולוגי וכחלק מיישום החזון הכלכלי שלה לשנת 2030.

רגולציה והתוויית עקרונות וולונטריים בנושא הפיתוח והשימוש בטכנולוגיות חדשות: המרוץ העולמי להשגת עליונות בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, חייב השנה את המדינות השונות להקים מנגנוני ממשל ייעודיים, וכן לנסח או להיערך לקראת ניסוח של כללים וולונטריים ורגולציה בנושא הפיתוח, ההטמעה והשימוש האחראיים בה, תוך ניסיון שלא לפגוע בחדשנות. דפוס זה נעשה לעיתים במסגרת שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות ומוסדות מחקריים, ואפיין בעיקר את פעילותן של המדינות הפרו-מערביות הדמוקרטיות.

לעומתן, הפכה סין למדינה הראשונה בעולם שפרסמה רגולציה על הבינה המלאכותית היוצרת, לצד עידוד חברות מקומיות לפתח צ'טבוטים מבוססי בינה מלאכותית משל עצמן. אולם, במקביל פרסמה סין רגולציות ותקנות רבות בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר ואבטחת מידע, והקלה אותן במרוצת השנה, על מנת שלא לפגוע בפעילות המגזר העסקי במדינה. הדבר מבטא את רצונו של הממשל בסין שלא לתכנן מראש, אלא להותיר לעצמו מרחב תגובה גמיש נוכח פיתוחים טכנולוגיים חדשים, וכן לאזן בין השאיפה להשיג עליונות טכנולוגית-כלכלית במאבק עם ארה"ב, לבין שמירה קפדנית על רשת האינטרנט נוכח שיקולי ביטחון לאומי. אם כן, אחד האתגרים המשמעותיים העומדים לפתחה של סין, הוא מידת יכולתה לקדם חדשנות טכנולוגית לאורך זמן, תוך הידוק שליטתה על החברה והכלכלה. אתגר זה נכון גם לגבי סינגפור.

לצד הבינה המלאכותית, מדינות קידמו השנה יוזמות נוספות בתחום הרגולציה. כך לדוגמא, הודו, דרום קוריאה, ספרד וערב הסעודית פעלו לנסח כללים חדשים להגנה על מידע אישי. כמו כן, קידמו ערב הסעודית, אוסטרליה, צרפת, נורבגיה, דרום קוריאה וסינגפור, מענים רגולטוריים בנושא הדיווח על אירועי סייבר, וכן על פעילותם של ספקי שירותי ענן ומפעילי מרכזי נתונים, תשתיות חיוניות וכן של גופים במגזר הבריאות. בנוסף, ניסחו ממשלות אלו רגולציה על מכשירי וסביבות IoT. מגמה זו צפויה להתרחב בשנת 2024.

מאבק בהשפעה על התודעה: הסקירה העלתה כי סינגפור הידקה את שליטתה הקפדנית על האינטרנט והרשתות החברתיות, לעומת העובדה כי מרבית המדינות שנסקרו בדו"ח, טרם גיבשו מענים לאומיים מקיפים להתמודדות עם מאמצי ההשפעה הזרים במרחב הסייבר. על רקע תהליכי הבחירות שייערכו במספר רב של מדינות ברחבי העולם בשנת 2024, ניתן להעריך כי חלקן יפעל לבסס שיתופי פעולה עם חברות המפתחות טכנולוגיות בינה מלאכותית, על מנת לצמצם ככל שניתן קמפיינים של השפעה, ובאופן שלא יפגע בזכויות יסוד ובחופש הביטוי.

נספחים

טבלה מסכמת – סיכום מגמות בחתך מדינות

כיוונים אסטרטגיים

בריתות

רגולציה

מאבק בהשפעה על התודעה

חדשנות/אתגרים

סין

השקת תכנית להפיכה למעצמה דיגיטלית עד 2035 (כולל ב-AI)

קביעת נורמות בינ"ל בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

העמקת השותפות עם רוסיה

רגולציה גמישה ולא כוללנית (אפשרות להיפוך מגמה ב-2024)

איזון בין משיכת השקעות כלכליות לבין שליטה קפדנית במידע

רגולציה על GenAI, ופיתוח עצמי

בניית רובוטים אנושיים על בסיס AI, להחלפת כוח העבודה ולהפיכה למרכז תעשייתי

אוסטרליה

פרסום אסטרטגיות אבטחת סייבר ומחשוב קוונטי לאומיות וצעדים ליישומן

שת"פ ביטחוני עם ארה"ב ובעלות בריתה

השתתפות פעילה המאבק במתקפות כופרה

היערכות מקדמית להטמעת AI בשירות הציבורי

קידום הטמעת השימוש ב-AI בעסקים קטנים

מחקר בתחום ה-AI

הודו

אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית (לקראת פרסום)

שת"פ עם IBM במחשוב קוונטי לקידום התעשייה המקומית

רגולציה לקידום ההגנה על מידע אישי

פער כוח אדם במקצועות הסייבר ובתחומים טכנולוגיים

יפן

יישום חלקי אסטרטגיית הביטחון הלאומי החדשה משלהי 2022 – בעיקר בזירה הבינ"ל

העמקת השותפות הביטחונית עם ארה"ב ובעלות בריתה

איזון בין פיתוח אחראי לשמירה על חדשנות ב-AI

דרום קוריאה

השקעה בטכנולוגיות מתקדמות במחשוב קוונטי ו-AI

צמצום תקציב המו"פ

מעבר מגישה הגנתית לגישה יוזמת והתקפית באבטחת סייבר

שותפות ביטחונית עם ארה"ב ובעלות בריתה במאבק נגד איומי צפ"ק ובכלל

קידום שיתופי פעולה עם מדינות נאט"ו ואזור האוקיאנוס השקט

רגולציה להגנה על מידע אישי

הידוק שיתופי הפעולה בין הממשלה למגזר הפרטי וקידום אמצעי תגובה טכנולוגיים ודיפלומטיים

קידום חדשנות בתעשייה המקומית, ב-AI ובמחשוב קוונטי (דגש על שבבים)

סינגפור

פרסום אסטרטגיית AI חדשה וצעדים ליישומה

איזון בין ארה"ב לבין סין

בניית יכולות בדרום מזרח אסיה

שותפות עם חברות הטכנולוגיה הגדולות

העמקת רגולציה על תשתיות חיוניות ומגזר הבריאות

חוקים לפיקוח על רשתות חברתיות והאינטרנט

שת"פ בין הממשלה לבין האקדמיה לפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרי אבטחת סייבר על מגזרים חיוניים

ערב הסעודית

הקמת מוסדות מחקר בינלאומיים בתחום אבטחת הסייבר במדינה

רגולציה על הפיתוח והשימוש האחראי ב-AI, IoT, אבטחת סייבר, הגנה על מידע אישי

קידום פעילותן של חברות הֶזְנֵק מקומיות בתחום אבטחת הסייבר וב-AI

צרפת

פלטפורמות ויוזמות לשיתוף מודיעין איומי סייבר, הגנה על מערכות הצבעה (היעדר אסטרטגיה לאומית)

פרסום עקרונות מנחים לפיתוח AI תוך שמירה על פרטיות

קידום הדיווח על תקריות סייבר

צמצום פער כוח האדם במקצועות אבטחת המידע

טיפוח חדשנות מקומית ב-AI ובמודלי שפה גדולים, תוך שמירה על פרטיות

ספרד

יישום תכניות אסטרטגיות משנים קודמות – מאבק בפשיעת סייבר, AI, פריסת G5

הובלת ניסוח חוק ה-EU AI Act כנשיאת האיחוד האירופי

הקמת גוף ייעודי לקידום הרגולציה (המדינה הראשונה באיחוד)

הגנה על מידע אישי

פיתוח אלגוריתמיים קוונטיים ע"ב ייצור מקומי

מו"פ בתחומי אבטחת הסייבר ותשתיות מחשוב ענן בשת"פ עם חברות טכנולוגיה גדולות

נורבגיה

פרסום תכנית אסטרטגית למחקר בטכנולוגיות מתקדמות (לרבות AI), לשימושים אזרחיים וצבאיים

קידום חדשנות בבינה מלאכותית

דנמרק

פרסום אסטרטגיית קוונטית לאומית

פרסום אסטרטגיית דיגיטציה לאומית חדשה

הובלת המאבק הבין-לאומי בפשיעת סייבר (אירוח וועידות)

סיוע לאוקראינה (בילטרלי ומולטילטרלי)

התוויית עקרונות לשימוש האחראי ב-AI במגזר הציבורי

קידום חדשנות טכנולוגית

הולנד

יישום אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית החדשה (משלהי 2022)

פרסום אסטרטגיית אבטחת סייבר בין לאומית

סיוע לאוקראינה (בילטרלי ומולטילטרלי)

שת"פ עם ארה"ב במחקר

קידום חדשנות ב-AI לצד פיתוח אחראי

קידום החדשנות ב-AI, מחשוב קוונטי, היערכות למעבר לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית

  1. National Data Administration ↑

  2. http://tinyurl.com/3yrusw4h ; http://tinyurl.com/387ynbxt ; http://tinyurl.com/29raw6mr ↑

  3. http://tinyurl.com/3dwbdba2 ; http://tinyurl.com/2rcdkzy3 ↑

  4. Global Security Initiative ↑

  5. http://tinyurl.com/2d9vds59 ; http://tinyurl.com/2fcn98w3 ↑

  6. ברית מדינות המורכבת מברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. ↑

  7. http://tinyurl.com/y7sjnvc6 ↑

  8. Global AI Governance Initiative ↑

  9. http://tinyurl.com/43j68c5p ↑

  10. http://tinyurl.com/yrvm5v23 ; http://tinyurl.com/2f8av78b ↑

  11. Counter-Espionage Law ↑

  12. https://bit.ly/44f37cv ; https://bit.ly/3DhaYu6 ↑

  13. Cyberspace Administration of China ↑

  14. http://tinyurl.com/5n829hr6 ; http://tinyurl.com/3f5phspz ↑

  15. http://tinyurl.com/ucmyn6c9 ↑

  16. https://tinyurl.com/d4wd3wej ; https://tinyurl.com/2pck6k4x ; http://tinyurl.com/mry6ty2h ↑

  17. https://bit.ly/3RfGwbS ; https://bit.ly/3PgLToM ↑

  18. הצ'טבוט ErnieBot הושק לראשונה בחודש מרץ 2023, ונפתח לשימוש הציבור הרחב ב-31 באוגוסט 2023. https://bit.ly/46Xdt1q ; https://bit.ly/3tKFScU ↑

  19. Ministry of Industry and Information Technology ↑

  20. http://tinyurl.com/yxzbbje3 ↑

  21. The State Council of the People's Republic of China. מהווה את הגוף השלטוני הבכיר במדינה, שחבריו ממונים על ידי נשיא סין. ↑

  22. EU Artificial Intelligence Act; מטרת החוק להסדיר את המכירה והשימוש במערכות בינה מלאכותית בשטחי האיחוד האירופי, בין אם מדובר במערכות המיוצרות והמופעלות במדינות האיחוד, בין אם במערכות המיוצרות במדינות זרות, המשווקות למדינות האיחוד. החוק מסווג את המערכות לארבע קבוצות, כשכל קבוצה מציגה רמת סיכון שונה ובהתאם חלות מגבלות משתנות בנושא השימוש והמכירה שלהן. הצעת החוק צפויה להיות מגובשת סופית עד לסוף 2023 וככל הנראה תאושר עד ליוני 2024. https://bit.ly/3PXv2aL ↑

  23. Chinese Academy of Social Sciences ↑

  24. http://tinyurl.com/4jxzxu3p ↑

  25. National Quantum Strategy ↑

  26. https://bit.ly/3NLbmrg ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/3M5RvBU ↑

  27. https://tinyurl.com/2p9vnnth; http://tinyurl.com/33ssz7uv. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/yef78d2w ↑

  28. Cyber and Infrastructure Security Group ↑

  29. https://bit.ly/3m1jQ1U ↑

  30. החוק מגדיר את המחויבויות בהן נדרשים לעמוד ארגונים שונים מענפי התשתיות החיוניות, על מנת להיערך להתמודדות עם איומי סייבר. בין השאר מנחה החוק את הארגונים לדווח על אירועי סייבר, לנסח תכניות לדיווח ולתגובה על אירועי סייבר, לקיים תרגילים בתחום אבטחת הסייבר ועוד. ↑

  31. http://tinyurl.com/mwe859ya. קישור למסמך: http://tinyurl.com/hc3zbw9z ↑

  32. http://tinyurl.com/ycxndymn ↑

  33. http://tinyurl.com/4dznjxye; http://tinyurl.com/5a25jcud. https://bit.ly/3Z8Tc6p ; https://bit.ly/44KMTqS ; https://bit.ly/3Py1zoP ↑

  34. Responsible AI Network. http://tinyurl.com/pdm3pdj2 ↑

  35. Digital Transformation Agency ↑

  36. Department of Industry, Science and Resources ↑

  37. https://bit.ly/3D7Vx7x ; קישור להנחיות: https://bit.ly/3rrWJ32. https://bit.ly/3Pve4jO ↑

  38. http://tinyurl.com/nhjfxknx; קישור למסמך המלא: http://tinyurl.com/ppvpynkh ↑

  39. Quadrilateral Security Dialogue. בפורום חברות גם יפן, ארה"ב והודו. ↑

  40. https://bit.ly/3YkDcgv ; https://bit.ly/43fed0C; https://s.nikkei.com/40TE5gz ; https://bit.ly/3AEkvds ↑

  41. International Counter Ransomware Taskforce ↑

  42. Counter Ransomware Initiative; יוזמה בין-לאומית בהובלת ארה"ב שהושקה ב-2021, המיועדת לקדם שיתופי פעולה בהתמודדות עם מתקפות כופרה, בין היתר באמצעות חיזוק חוסנן מפני מתקפות אלו ויישום צעדים קולקטיביים לשיבושן. ביוזמה שותפות 47 מדינות, בהן ישראל. https://bit.ly/3LriZkE ↑

  43. https://bit.ly/3DrtuQT ; https://bit.ly/3X5yNN7 ↑

  44. Australia's Cyber Security Strategy 2020. קישור למסמך האסטרטגיה: http://tinyurl.com/bdcnz9py ↑

  45. http://tinyurl.com/4n2b9kme ↑

  46. http://tinyurl.com/2846x85p ↑

  47. http://tinyurl.com/44bzm3zm ↑

  48. http://tinyurl.com/bd9ycwbh ↑

  49. בעוד שאוסטרליה חוששת משינוי סיני חד-צדדי של הסטטוס-קוו באזור האוקיאנוס השקט, סין תופסת את חברותה של אוסטרליה בבריתות ה-Quad וה-AUKUS (ברית המשותפת לאוסטרליה, ארה"ב ובריטניה) המאיימות עליה, כמכשול מהותי להתקדמות ביחסים הבילטרליים. http://tinyurl.com/44bzm3zm ↑

  50. http://tinyurl.com/3wttvne8 ↑

  51. National Cyber Security Reference Framework ↑

  52. http://tinyurl.com/5f5jcwcx ↑

  53. http://tinyurl.com/m5yhcyrw ↑

  54. Digital Personal Data Protection Bill ↑

  55. http://tinyurl.com/3hht57pd ↑

  56. http://tinyurl.com/yc5ut6jt ↑

  57. http://tinyurl.com/yjrprzmk ↑

  58. National Security Council Secretariat ↑

  59. Rashtriya Raksha University ↑

  60. http://tinyurl.com/s99z5c96 ↑

  61. התאגיד הוקם על ידי משרד האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע של ממשלת הודו על מנת לתמוך בתכנית ה-Digital India. ↑

  62. AI Innovation Platform ↑

  63. Centre for Development of Advanced Computing ↑

  64. India's National Quantum Mission, יוזמה שאישרה ממשלת הודו באפריל 2023 על מנת לקדם את התשתית המדעית, המחקרית והתעשייתית במדינה בתחום טכנולוגיות קוונטיות לשנים 2031-2023, וכוללת תקציב בסך כ-60 מיליארד רופי (כ-730 מיליון דולר). https://tinyurl.com/38t7dpxw ↑

  65. India Semiconductor Mission, חטיבה עסקית עצמאית שמטרתה לקדם את האקו-סיסטם בתחום המוליכים למחצה במדינה ולהפוך את הודו למרכז מוביל בתחום העיצוב והייצור של מוצרי אלקטרוניקה. ↑

  66. https://tinyurl.com/5n8pp49x ↑

  67. http://tinyurl.com/3kjdf8er ; http://tinyurl.com/yjvm24ay ↑

  68. National Security Strategy ↑

  69. National center of Incident readiness and Strategy for Cybersecurity ↑

  70. http://tinyurl.com/yeys8v49 ; קישור למסמך האסטרטגיה המלא: http://tinyurl.com/dz5rhrn8 ↑

  71. Cabinet Intelligence and Research Office ↑

  72. http://tinyurl.com/mym6anfp ↑

  73. Ministry of Economy, Trade and Industry ↑

  74. https://bit.ly/3XyqzOn ↑

  75. NATO’s Cooperative Cyber Defense Centre of Excellence ↑

  76. https://bit.ly/3MqccaF ; https://bit.ly/3MRDrwg ↑

  77. Japan International Cooperation Agency ↑

  78. ASEAN-Japan Cybersecurity Capacity Building Centre ↑

  79. Association of Southeast Asian Nations; https://bit.ly/3rh8VmR ↑

  80. http://tinyurl.com/4x24vjx2 ↑

  81. Ministry of Land, Infrastructure, Transport and Tourism ↑

  82. Ministry of Transport ↑

  83. http://tinyurl.com/mwbwdykb ↑

  84. https://bit.ly/3YkDcgv ↑

  85. AI Strategy Council ↑

  86. http://tinyurl.com/fxt8rbnz ↑

  87. https://bit.ly/3rraZsW ↑

  88. https://bit.ly/45Iuonz ↑

  89. http://tinyurl.com/4tu2max2 ; http://tinyurl.com/nhjfjxyb ↑

  90. http://tinyurl.com/4jb9y664 ↑

  91. http://tinyurl.com/3yyf26jz; קישור למסמך העקרונות המלא: http://tinyurl.com/yewdfsbj ↑

  92. http://tinyurl.com/74c748zx ↑

  93. https://bit.ly/3NB4hb3 ↑

  94. http://tinyurl.com/48nuby3c ↑

  95. https://bit.ly/3sBpNpa ↑

  96. http://tinyurl.com/c684tp7f; קישור למסמך האסטרטגיה בשפה הקוריאנית: http://tinyurl.com/2s466pmk ↑

  97. Personal Information Protection Commission ↑

  98. העקרונות המרכזיים עליהם מבוסס המדריך, הם: (1) הטמעת אמצעים להגנה על פרטיות המידע בשלבים המוקדמים ביותר של עיצוב מערכות בינה מלאכותית; (2) הצגת עקרונות עיבוד מידע, המותאמים לסוג המידע, למשל, עיבוד מידע ויזואלי לעומת עיבוד מידע ביומטרי; (3) הגנה על פרטיות המידע בזמן אימון המערכות, למשל באמצעות הסרת אמצעי זיהוי מהמידע (Pseudonymization); (4) עקרונות שמטרתם להבטיח שקיפות והגנה על זכויותיהם של אזרחים, בעת השימוש במערכות. https://bit.ly/3OVZqD2 ; https://bit.ly/3DZjxdr ; https://bit.ly/3KFUnEy ↑

  99. Office of National Security; גוף ממשלתי המייעץ ומטפל בענייני בטחון לאומי (בדומה ליועץ לביטחון לאומי בארה"ב). http://tinyurl.com/5n89kv98 ↑

  100. https://tinyurl.com/2hjhjvz7 ; https://tinyurl.com/38zfp5bc ↑

  101. Strategic Cybersecurity Cooperation Framework ↑

  102. https://bit.ly/44u0nbI ↑

  103. https://tinyurl.com/43uwj3u7 ↑

  104. https://bit.ly/3oMV5rd; http://tinyurl.com/4x24vjx2 ↑

  105. Cyber Training and Exercise ↑

  106. https://bit.ly/46hqDFD; https://tinyurl.com/276jvpj9; https://tinyurl.com/td9mjm2j ↑

  107. https://bit.ly/3sFmryO ↑

  108. https://bit.ly/3TJtK3L ↑

  109. https://bit.ly/48mriIv ↑

  110. http://tinyurl.com/5u5j7zmh ↑

  111. https://bit.ly/3NB4hb3 ↑

  112. Korea Advanced Institute of Science and Technology; אוניברסיטת מחקר ממשלתית. ↑

  113. https://bit.ly/48vVfFI ↑

  114. National AI Strategy Singapore ↑

  115. http://tinyurl.com/mryfu42a;https://tinyurl.com/2s43j2hc;https://tinyurl.com/jhb6r35j;https://tinyurl.com/ycxay34x ↑

  116. http://tinyurl.com/3p38cffj ↑

  117. https://tinyurl.com/y9s9axur; https://tinyurl.com/mtt99895. קישור למסמך האסטרטגיה: http://tinyurl.com/ncudwetk ↑

  118. להרחבה על שיתופי פעולה אלו, ראו: http://tinyurl.com/2tzmsjj6 ; http://tinyurl.com/2yrfvvj4 ↑

  119. The U.S.-Singapore Critical and Emerging Technology Dialogue. https://bit.ly/3rW7JWQ ↑

  120. Singapore Infocomm Media Development Authority; רשות הכפופה למשרד התקשורת, האחראית על קידום תעשיית התקשורת במדינה ועל הגנה על צרכני תקשורת. ↑

  121. AI Verify הוא מערך עקרונות ואמצעים, שמטרתו לסייע לחברות לקדם שקיפות בקרב מערכות הבינה המלאכותית המיוצרות על ידן. ↑

  122. https://bit.ly/3rYtOUU ; https://bit.ly/3M2HfKk. קישור למסמך: https://bit.ly/3QnPzqo ↑

  123. http://tinyurl.com/yfh2kuuj ↑

  124. http://tinyurl.com/2csaw2cf ↑

  125. http://tinyurl.com/4uywzkzr ↑

  126. http://tinyurl.com/yvmyxh4h; http://tinyurl.com/59r54dac ↑

  127. תכנית Certification IoT of Cybersecurity של הסוכנות לאבטחת מידע ואינטרנט של דרום קוריאה (KISA), ותכנית Cybersecurity Labelling Scheme של CSA. http://tinyurl.com/3634ze5m. להרחבה על התכניות, ראו: http://tinyurl.com/3dr8ndzj ; http://tinyurl.com/muezj9r3 ↑

  128. http://tinyurl.com/3wbnfn3n ↑

  129. http://tinyurl.com/mp4wya22 ; http://tinyurl.com/5puy3hu7 ↑

  130. http://tinyurl.com/mtpu7mhh ; http://tinyurl.com/yc5ezwf2 ; http://tinyurl.com/2p4jhtws ; http://tinyurl.com/ypejbv5k ↑

  131. Cybersecurity Industry Call for Innovation. הפרויקט הושק לראשונה ב-2018. ↑

  132. http://tinyurl.com/5644d9x6 ; http://tinyurl.com/3pxwdfpn ↑

  133. The Cybersecurity (Amendment) Bill. החוק המקורי מתמקד בארבעה תחומים: (1) הגנה על תשתיות מידע חיוניות מפני תקיפות סייבר; (2) פיתוח תכניות למניעה ולתגובה לאיומי ואירועי סייבר; (3) שיתוף מידע בתחום אבטחת סייבר; (4) הקמת מסגרת לעמידה של ספקי שירותים בתקן אבטחת סייבר. ↑

  134. https://tinyurl.com/ymcc7a4z ↑

  135. Health Information Bill ↑

  136. Personal Data Protection Commission ↑

  137. קישור לעקרונות המנחים: http://tinyurl.com/34m59nf7 ↑

  138. http://tinyurl.com/yc49ead6 http://tinyurl.com/bdh2jzv8 ↑

  139. https://bit.ly/3pwVwXG ↑

  140. http://tinyurl.com/5644d9x6 ↑

  141. Global Cybersecurity Forum Institute ↑

  142. International Center for Artificial Intelligence Research and Ethics ↑

  143. https://bit.ly/46e74zh.; https://bit.ly/3SCvZbo ; https://bit.ly/40zOgIy ↑

  144. Cyber Anti-Fraud Program ↑

  145. The Saudi Central Bank ↑

  146. https://tinyurl.com/yst9tm54 ↑

  147. https://bit.ly/3t9vriI ; https://bit.ly/45bIgpY ↑

  148. National Cybersecurity Authority ↑

  149. http://tinyurl.com/bdenunhc ↑

  150. http://tinyurl.com/3fkzjmks ↑

  151. http://tinyurl.com/5dd9s5sp ↑

  152. Saudi Data and Artificial Intelligence Authority ↑

  153. National Technology Development Program; ארגון ממשלתי הפועל לקידומה הטכנולוגי של ערב הסעודית, בין היתר על מנת להפכה למרכז טכנולוגי עולמי מוביל עד לשנת 2030. http://tinyurl.com/48y7ma2j ↑

  154. http://tinyurl.com/yy3h6a9x ↑

  155. http://tinyurl.com/yc7fduj4; http://tinyurl.com/39wn6ey6 ↑

  156. Artificial Intelligence Ethics Framework version 2.0. המסגרת הראשונה פורסמה בספטמבר 2022. https://bit.ly/3PSZyns ↑

  157. שבעת העקרונות הם: הוגנות; פרטיות ואבטחה; אנושיות; יתרונות חברתיים וסביבתיים; מהימנות ובטיחות; שקיפות; אחריות. ארבעת העקרונות להטמעתם הם: (1) תכנון המערכת, הקמת מערכי המידע הנחוצים להפעלתה ובניית המודלים הכלולים בה; (2) בחינת תפקוד המודלים ושיפור ביצועיהם, בהתאם לצורך; (3) הטמעה ניסיונית של המערכת במוצרים רלוונטיים ובחינת תפקודם; (4) הפעלה שוטפת של המערכות ובחינת ביצועיהן לאורך זמן. קישורים לתיאור ארבעת השלבים: https://bit.ly/46qvPrO. https://bit.ly/48sf2WP ; https://bit.ly/3ESddoy ↑

  158. https://tinyurl.com/28ukm7ej ↑

  159. http://tinyurl.com/hdhsdnx9 ↑

  160. http://tinyurl.com/mt3n8bxs ↑

  161. http://tinyurl.com/5h4hcamn ↑

  162. http://tinyurl.com/bdf7kvb2 ↑

  163. תכנית שהציגה הממשלה בנובמבר 2022 למימון מיזמי פיתוח טכנולוגי בהיקף של 34 מיליארד אירו (37.5 מיליארד דולר) לתקופה של חמש שנים. http://tinyurl.com/42m973ye. קישור לתוכנית: http://tinyurl.com/3sy9rncr ↑

  164. Cyber Threat Intelligence and Detection Common Base ↑

  165. http://tinyurl.com/cee5yp4w; http://tinyurl.com/mvnmmukc ↑

  166. http://tinyurl.com/ycyn6h2f; http://tinyurl.com/nw9cnvh9 ↑

  167. https://tinyurl.com/7bntzy5a ↑

  168. French Anti-Cybercrime Office ↑

  169. The Central Directorate of the Judicial Police ↑

  170. http://tinyurl.com/2uk32ktr ↑

  171. http://tinyurl.com/3shchpte; https://tinyurl.com/bde6bmfm ↑

  172. National Commission on Informatics and Liberty; רשות רגולטורית בצרפת האחראית על יישום חוקים להגנה על פרטיות המידע בעת איסוף ועיבוד מידע אישי, על ידי ארגונים במגזר הציבורי והפרטי. ↑

  173. העקרונות הם: (1) מתן מענה לסוגיות בהגנה על מידע, הרלוונטיות לפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית; (2) גיבוש עקרונות מנחים לשימוש בבינה מלאכותית, על רקע אישורו הצפוי של חוק ה-EU AI Act; (3) תמיכה בפיתוח חדשנות בבינה מלאכותית בצרפת ובשאר אירופה; (4) פיתוח מנגנון לבקרה על השימוש בבינה מלאכותית על ידי חברות פרטיות. https://tinyurl.com/57y7u7uv ↑

  174. http://tinyurl.com/4hnpjmy8 ↑

  175. https://tinyurl.com/dzjkkaak ↑

  176. https://tinyurl.com/4a65em4w ↑

  177. עקרונות אלו מחייבים, למשל, ביצוע הערכת סיכונים הכרוכה בעיבוד מידע אישי. https://tinyurl.com/sz4bebah; קישור לעקרונות: http://tinyurl.com/5n8rfwff ↑

  178. http://tinyurl.com/52btpd2z ↑

  179. http://tinyurl.com/y7256ehz ↑

  180. Cybersecurity Coordination Office ↑

  181. http://tinyurl.com/26jw3y5r ↑

  182. http://tinyurl.com/yc4jusf4 ↑

  183. Military School of Cyber Operations; http://tinyurl.com/yvw6srya ; http://tinyurl.com/29833szu ↑

  184. האסטרטגיה כוללת שש מטרות מרכזיות: (1) קידום החדשנות והמחקר בבינה מלאכותית; (2) פיתוח כישורים דיגיטליים בכוח אדם מקומי ומשיכת עובדים מחו"ל; (3) פיתוח פלטפורמות מידע ותשתיות טכנולוגיות תומכות בינה מלאכותית; (4) הטמעת השימוש בבינה מלאכותית להפקת תועלות כלכליות; (5) קידום השימוש בבינה מלאכותית בממשל ולטובת מטרות לאומיות; (6) גיבוש מסגרת רגולטורית ואתית להגנה על חירויות פרט ורווחת הציבור. קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/3PqEdla ↑

  185. The Spanish Agency for the Supervision of Artificial Intelligence ↑

  186.  Ministry for Economic Affairs and Digital Transformation ↑

  187. https://bit.ly/3R8aC0V ; https://bit.ly/3R8sdWx ↑

  188. Royal Decree 817/2023 ↑

  189. http://tinyurl.com/ycypwfnd ↑

  190. http://tinyurl.com/2s3vfdb7 ↑

  191. המיזם פועל בחסות המשרד לעניינים כלכליים וטרנספורמציה דיגיטלית שבממשלת ספרד ומיועד לקדם את התשתית לקיומו של מחקר בתחום המחשוב הקוונטי במדינה. ↑

  192. https://bit.ly/45Y8dtY ↑

  193. National Intelligence Centre ↑

  194. https://bit.ly/3PqX3bU ↑

  195. http://tinyurl.com/2b5xjxm9 ↑

  196. http://tinyurl.com/yfteujrn ; http://tinyurl.com/66wutk56 ↑

  197. National Cryptologic Center ↑

  198. https://tinyurl.com/mrxs335v ↑

  199. Google Safety Engineering Center  ↑

  200. http://tinyurl.com/mrxcew6a ↑

  201. https://tinyurl.com/4p8cdbxt ↑

  202. http://tinyurl.com/2rzck5ud; http://tinyurl.com/45npth7j ↑

  203. The Research Council of Norway; מועצה ממשלתית המממנת מיזמי מחקר והמייעצת לממשלה במחקר מדעי. http://tinyurl.com/2nc6htxz ↑

  204. http://tinyurl.com/542mvhpz ↑

  205. http://tinyurl.com/2ruh2knn ↑

  206. Norwegian Cyber Defence Force. https://tinyurl.com/3a2mfa5k ↑

  207. https://tinyurl.com/2uvdnv5k ↑

  208. שיטת למידת מכונה בה האלגוריתמים מאומנים על סמך שימוש במספר מאגרי מידע, הממוקמים במקומות שונים, במקום להשתמש במאגר מידע אחיד המצוי במקום אחד. http://tinyurl.com/ycxnmxfs ↑

  209. קישור לדו"ח: http://tinyurl.com/3tsfdwzn (עמ' 4). ↑

  210. http://tinyurl.com/mw3wvxph ↑

  211. http://tinyurl.com/4d7jp666 ↑

  212. Strategy for Quantum Technology ↑

  213. https://bit.ly/43WMfag; https://tinyurl.com/3rnp7sc4. קישורים למסמכי האסטרטגיה: http://tinyurl.com/mshweh99; http://tinyurl.com/y6th6zua ↑

  214. Digitalization Strategy ↑

  215. strategic Artificial Intelligence initiative ↑

  216. https://tinyurl.com/dy9k37js; http://tinyurl.com/4jjep76c. קישור למסמך האסטרטגיה (בשפה הדנית): http://tinyurl.com/2wjps3hd ↑

  217. The Danish Data Protection Agency ↑

  218. https://bit.ly/48ROTko . קישור למדריך (בשפה הדנית): https://bit.ly/3FiJrcB ; https://tinyurl.com/yjsbawt2 ↑

  219. Centre for Cyber Security ↑

  220. http://tinyurl.com/2vurjcdh; עמ' 3, 5. ↑

  221. European Cyber Security Competence Center; מרכז הממוקם בבירת רומניה, בוקרשט, המשתף פעולה עם רשת מרכזי התיאום הלאומיים (Network of National Coordination Centers), על מנת לתמוך באקו-סיסטם של האיחוד האירופי בתחום אבטחת הסייבר ולשפר את היערכותו להתמודדות עם איומי סייבר. להרחבה על המרכז ופעילותו: https://tinyurl.com/yckhcfez ↑

  222. ארגון פרטי המארגן ברחבי העולם כנסים העוסקים בנושאי אבטחה שונים, לרבות בתחום אבטחת הסייבר, בהשתתפות גורמים מהמגזר הפרטי והמגזר הממשלתי. http://tinyurl.com/2p986kzy ↑

  223. http://tinyurl.com/4t9vsu65; http://tinyurl.com/5dwvjpv4; http://tinyurl.com/4z96paar ↑

  224. Permanent Structured Cooperation; יוזמה שהשיקה המועצה האירופית בדצמבר 2017 והמיועדת לייצר יכולת צבאית אירופית מגובשת יותר, באמצעות קידום שיתופי פעולה. http://tinyurl.com/5n8nx8wb; http://tinyurl.com/5n89b53r ↑

  225. http://tinyurl.com/346cy7rz ↑

  226. http://tinyurl.com/mu25byxp ↑

  227. http://tinyurl.com/4ars42tt ; http://tinyurl.com/bzdxvnzz ↑

  228. IT Coalition for Ukraine; קואליציית מדינות שהושקה בספטמבר 2023 ובראשה עומדות אסטוניה ולוקסמבורג. היא פועלת במסגרת הקבוצה להגנה על אוקראינה (Ukraine Defense Contact Group), ומטרתה לתמוך במשרד ההגנה ובצבא הלאומי של אוקראינה בתחומי ה-IT, תקשורת, ואבטחת סייבר. http://tinyurl.com/y9ye9x72 . http://tinyurl.com/cw9f82cc ↑

  229. http://tinyurl.com/2kv3nwee ↑

  230. The Netherlands Cybersecurity Strategy 2022-2028; קישור למסמך האסטרטגיה המלא: http://tinyurl.com/3ntx393s ↑

  231. The Ministry of Economic Affairs and Climate ↑

  232. Cybersecurity Innovation Fund scheme. לצד ה-EZK והנציבות, התכנית מתואמת על ידי הסוכנות לעסקים בהולנד (The Netherlands Enterprise Agency- RVO), המסייעת לפיתוח עסקי של ארגונים הולנדיים ועל ידי מרכז התיאום הלאומי לחדשנות באבטחת סייבר (The Dutch National Coordination Centre- NEXIS). ↑

  233. https://bit.ly/3PpoVvF ↑

  234. Computer Security Incident Response Team for digital services ↑

  235. Digital Trust Center ↑

  236. https://tinyurl.com/5x24hwpf ↑

  237. ארגון לא ממשלתי שבסיסו בז'נבה בשוויץ, ומטרתו לסייע לארגונים לא ממשלתיים ולמגזרים חיוניים אחרים, בתחום אבטחת הסייבר. ↑

  238. The Dutch Institute for Vulnerability Disclosure ↑

  239. The Hague Humanity Hub, פלטפורמה המאגדת קהילה מומחים בתחומי שלום, צדק ופעילות הומניטרית, המקדמים שיטות עבודה מומלצות לפיתוח של פרויקטים חדשניים. ↑

  240. ארגון ללא מטרות רווח המופעל על ידי מתנדבים, שפעילותם כוללת איתור ודיווח על חולשות אבטחה ברחבי העולם. ↑

  241. http://tinyurl.com/y7ze873 ; http://tinyurl.com/hynrws69 ↑

  242. Maritime Cyber Attack Database ↑

  243. https://tinyurl.com/2t4u2xes ; https://tinyurl.com/5bkyvxsd ↑

  244. General Intelligence and Security Service ↑

  245. Dutch Military Intelligence and Security Service ↑

  246. Tweede Kamer der Staten-Generaal. https://tinyurl.com/uzkkjam4; https://tinyurl.com/bd4pavna ↑

  247. International Cyber Strategy 2023-2028; קישור למסמך האסטרטגיה המלא: http://tinyurl.com/mr88k2b2 ↑

  248. https://bit.ly/3vAgEyV ; קישור למדריך המלא: http://tinyurl.com/bd27cyhk ↑

  249. European Cyber Crises Liaison Organisation Network; https://bit.ly/3U1L478 ; http://tinyurl.com/9wzrawxb ↑

  250. Quantum Information Science and Technology ↑

  251. Quantum Networking; https://tinyurl.com/yc4rcafe ↑

  252. Netherlands Organisation for Applied Scientific Research ↑

  253. Research institute for mathematics and computer science ↑

  254. http://tinyurl.com/2bnk2wpy ; קישור למדריך המלא: http://tinyurl.com/yck2f8za ↑

  255. https://bit.ly/47xEhW4 ↑

  256. Dutch Data Protection Authority ↑

  257. https://bit.ly/3RZ4BlV ↑

  258. The Dutch Authority for Digital Infrastructure ↑

  259. https://tinyurl.com/58ju5p3p ↑

  260. ראו למשל עמ' 58 במסמך האסטרטגיה. http://tinyurl.com/743dmw4y ↑

קודם בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר – סקירת מגמות שנתית הבא בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר ובינה מלאכותית — סקירת מגמות שנתית 2024 קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר חזרה לרשימה