פברואר 2024
דו"ח מדיניות וביטחון סייבר
תוכן עניינים
סיכום זירת הסייבר על רקע המלחמה באוקראינה 8
לוחמת סייבר ומבצעי השפעה על רקע מלחמת חרבות ברזל 9
איומי סייבר על תשתיות חיוניות 12
איומי סייבר על שרשראות אספקה 14
איומי סייבר על מגזר הפיננסים 14
איומי סייבר על עסקים קטנים ובינוניים 15
תקציר חודשי
החודש חתם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על צו נשיאותי שמטרתו למנוע העברה של מידע רגיש השייך לאזרחים אמריקניים (PII) לגורמים המזוהים עם יריבותיה של ארה"ב, בדגש על סין. בנוסף, חתם ביידן על צו נשיאותי המחייב את משמר החופים לנהל סיכונים בתחום אבטחת הסייבר ולנסח עקרונות אבטחה בסיסיים, עבור כלי שיט, נמלים ועגורנים ימיים מתוצרת סין; בד בבד, פרסמו גופי אכיפת חוק, ממשל וסייבר במדינה, המלצות לשיפור המוכנות של מתקנים לאספקת מים להתמודדות עם איומי סייבר; במקביל, הציגו סנאטורים הצעת חוק שמטרתה להנחות את המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) לנסח עקרונות בתחום אבטחת הסייבר בקרב סוכנויות ממשל עבור שימושים אזרחיים ברחפנים; בתחום הצבא והביטחון, השיקה הסוכנות למחקרי מודיעין מתקדמים (IARPA), תכנית מחקר שמטרתה לחקור מאפיינים קוגניטיביים ופסיכולוגיים של האקרים, על מנת לפתח פתרונות אבטחה מותאמים.
מספר חברות טכנולוגיה ואבטחת סייבר, בהן גוגל ומיקרוסופט פרסמו דו"חות בנושא לוחמת הסייבר וההשפעה של גורמים המזוהים עם איראן והחמאס, מתחילת מלחמת חרבות ברזל; ממשלת דרום קוריאה פרסמה אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית חדשה, המסמנת מעבר מגישה הגנתית פסיבית לעבר גישה פרו-אקטיבית בהתמודדות עם איומי סייבר; דליפת מסמכים הקשורים לחברת טכנולוגיה מסין, הביאה לחשיפת דפוסי פעילות הסייבר של המשטר הסיני ברחבי העולם; בד בבד, פרסמו ברית מדינות ה-Five Eyes אזהרה משותפת והמלצות להתמודדות עם איומי הסייבר על תשתיות חיוניות בארה"ב, המיוחסים לקבוצת ההאקרים Volt Typhoon, הפועלת בחסות סין; בתחום המחשוב הקוונטי, השיק האיחוד האירופי אסטרטגיה שמטרתה להאיץ את פיתוחו של אקו-סיסטם בתחום ביבשת עד לשנת 2030. במקביל, פרסמה הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS), המלצות להיערכות של גופים פיננסים להתמודדות עם איומים שמקורם במחשוב קוונטי ולקראת המעבר לשימוש בפתרונות המבוססים על הצפנה פוסט-קוונטית.
ארה"ב, יפן וממשלות מאזור דרום מזרח אסיה, בשיתוף עם המגזר הפרטי וארגונים בין-לאומיים, התוו עקרונות והאיצו תהליכי מחקר בנושא הפיתוח והשימוש האחראי בטכנולוגיות בינה מלאכותית. במקביל, הקצתה מיקרוסופט 5.6 מיליארד דולר לטובת קידום השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ובשירותי ענן, בספרד ובגרמניה. לצד זאת, פרסמו חברות OpenAI ומיקרוסופט דו"חות המתארים את השימוש של קבוצות תקיפה המזוהות עם סין, רוסיה, צפון קוריאה ואיראן, במודלי שפה גדולים (LLMs), כחלק מפעילות הסייבר ההתקפית שלהן. בד בבד, התחייבו חברות טכנולוגיה בהן גוגל ו-Meta לנקוט אמצעים וולונטריים, לצמצום תפוצתם של איומי השפעה מבוססי בינה מלאכותית על תהליכי הבחירות הדמוקרטיות שייערכו במהלך שנת 2024.
ארה"ב
ממשל, אסטרטגיה ומדיניות
ב-1 בפברואר פרסם משרד המבקר הכללי (GAO), דו"ח, שבחן את יישומם של ששת המרכיבים שהגדיר כנחוצים לגיבוש וליישום אסטרטגיות ביטחון לאומי,[1] באסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית ממרץ 2023 ותכנית היישום הנלווית לה מיולי 2023.[2] לצורך כך, בחן ה-GAO את מסמכי התכניות וכן מסמכים פנימיים נוספים שפרסם משרד ראש הסייבר הלאומי (ONCD) בנושא. במסגרת הביקורת, מצא ה-GAO כי צוות ה-ONCD מקיים פגישות חודשיות עם סוכנויות פדראליות המעורבות במימוש תכנית היישום, על מנת לעקוב אחר מידת יישומה. אולם, ה-GAO מצא כי האסטרטגיה ותכנית היישום לא כוללות מדדים להערכת השגת המטרות המוגדרות בהן, כגון שיפור שיתוף המידע בתחום אבטחת הסייבר. ה-GAO המליץ ל-ONCD לשתף פעולה עם הסוכנויות הפדראליות הרלוונטיות ליישום האסטרטגיה, על מנת לפתח מדדים לבחינת אופן יישומה ולגבש הערכת עלויות עבור היישום, במקרים והיא לא נעשתה.[3]
בנוסף, ב-12 בפברואר פרסמה נציבות התקשורת הפדראלית (FCC) מסמך, המנחה חברות המספקות שירותי תקשורת ושירותי VoLP,[4] לדווח על אירועי גניבת מידע אישי השייך ללקוחותיהם. על פי ההנחיות החדשות, שייכנסו לתוקפן במרץ 2024, חובת הדיווח על גניבת מידע תחול לא רק על מידע צרכני (CPNI),[5] אלא גם על מידע אישי רגיש (PII).[6] בנוסף, חברות אלו יידרשו לדווח ל-FBI, ל-FCC ולשירות החשאי על אירועי גניבת מידע מסוג PII תוך שבעה ימים מזמן גילויים. כמו כן, הורחבה ההגדרה של פריצה (Breach) כך שתכלול גישה, שימוש ופרסום של מידע אישי השייך ללקוחות, ללא הרשאה מתאימה. בנוסף, קובעות ההנחיות החדשות כי החברות יידרשו לדווח ללקוחותיהן על אירועי אבטחה במהלכם נגנב מידע מסוג PII תוך 30 ימים מגילויים, למעט במצבים בהם יכולות החברות לקבוע כי לא ייגרם ללקוחות נזק כלשהו עקב גניבת המידע.[7]
בד בבד, ב-12 בפברואר פרסמה הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) את ששת התחומים בהם יתמקד הארגון המשותף לשיתוף פעולה בהגנת הסייבר (JCDC)[8] בשנת 2024: (1) שיפור יכולתם של ארגוני תשתיות חיוניות להיערך ולהתמודד עם מתקפות סייבר מצד קבוצות APT, בייחוד עם אלו הפועלות מסין; (2) שיפור יכולתם של מפעילי תשתיות חיוניות לשוב לפעילות לאחר מתקפות סייבר, על ידי עדכון תכנית התגובה הלאומית לאירועי סייבר (NCIRP);[9] (3) מתן סיוע לגופים ברמת המדינה (State level) וברמה המקומית באיתור ובהתמודדות עם איומי סייבר על מערכות בחירות; (4) קידום שיתופי פעולה בין גופים ממשלתיים ולא-ממשלתיים לצמצום השפעתן של מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות; (5) קידום הטמעת עקרון ה- Secure by Designבקרב חברות טכנולוגיה; (6) תמיכה בפעילויות המחלקה לביטחון המולדת לצמצום השפעתם של איומי סייבר מבוססי בינה מלאכותית על תשתיות חיוניות.[10]
עוד בארה"ב, ב-15 בפברואר הודיע ארכיטקט בכיר בתחום אבטחת סייבר של CISA, שון קונלי (Sean Connelly), על הקמת משרד ה-Zero Trust Initiative, על מנת לסייע לסוכנויות ממשל פדראליות להטמיע את עקרונות אפס האמון ברשתותיהן. במסגרת פעילותו, יציע המשרד הכשרות מקצועיות ללימוד העקרונות, יזהה את הכישורים הטכניים והידע הנחוצים ליישומם ויקדם שיתופי פעולה עם סוכנויות פדראליות וחברות IT פרטיות במסגרת שתי קבוצות עבודה. בנוסף, יפעל המשרד בשיתוף עם CISA ועם המשרד לניהול ולתקציב (OMB)[11] על מנת לגבש מדדים, שיסייעו להעריך את מידת יישום העקרונות בסוכנויות הפדראליות.[12]
לבסוף, ב-28 בפברואר חתם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על צו נשיאותי[13] שימנע ניוד או מכירה של מידע אישי רגיש השייך לאזרחים אמריקניים (PII),[14] כגון רשומות בריאותיות ומידע גנטי, לגופי ממשל או לארגונים השייכים או הפועלים בשטחיהן של יריבותיה של ארה"ב, בהן סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה. הצו מנחה את מחלקת המשפטים והמחלקה לביטחון המולדת לנסח רגולציה וכללי אבטחה להגבלת הניוד של המידע לגורמים זרים, למשל באמצעות חברות פרטיות וסוחרי מידע (Data brokers), במידה ועולה חשש כי ההעברה עלולה לפגוע בביטחונה הלאומי של ארה"ב.
כמו כן, עשויות התקנות לצמצם את יכולתן של יריבותיה של ארה"ב להשיג גישה באופן מסחרי לנתונים הרגישים, על בסיס חוזים, קשרי עבודה והשקעות. עם זאת, כולל הצו הבהרה, לפיה ישאף הממשל שלא לפגוע בפעילות המסחרית של המגזר הפרטי בארה"ב.[15]
חקיקה
ב-7 בפברואר הציגו הסנאטורים מארק וורנר (Mark Warner) וג'ון ת'ון (John Thune), את הצעת החוק הדו-מפלגתית Drone Evaluation to Eliminate Cyber Threats Act of 2024 (DETECT Act) . מטרת ההצעה להנחות את NIST לנסח עקרונות בתחום אבטחת הסייבר לשימושים אזרחיים ברחפנים בקרב סוכנויות ממשל פדראליות. על פי ההצעה, תחילה, תיבחן ההטמעה של העקרונות בפעילותה של סוכנות נבחרת, על פי תכנית פיילוט ה-OMB. לאחר מכן, ינחה ה-OMB את כלל הסוכנויות הפדראליות להטמיע את העקרונות של NIST, וכן לנסח הנחיות לדיווח על חולשות אבטחה המתגלות ברחפנים הנמצאים בשימוש סוכנויות פדראליות. בנוסף, יונחה ה-OMB לאסור על רכש של רחפנים אשר אינם עומדים בעקרונות אבטחת הסייבר של NIST.[16]
צבא וביטחון
ב-6 בפברואר הצהיר ראש מטה צבא ארה"ב, הגנרל רנדי ג'ורג' (Randy George), כי בכוונתו להוביל מהלך שיאפשר לחטיבות לוחמות המוצבות מחוץ לגבולות ארה"ב, לבחון יכולות לחימה מתקדמות, בהן לוחמה אלקטרונית וסייבר. לדברי ג'ורג', היוזמה, המכונה בשם Transforming in contact, מייצגת את ההבנה לפיה עימותים עתידיים בהם ישתתף הצבא עשויים להתנהל בקצב מהיר, מה שידרוש ממנו להצטייד בטכנולוגיות הלחימה המתאימות בלוחות זמנים מהירים. במסגרת זו, ייבחרו מספר חטיבות בצבא, שיספקו המלצות בנושא היקף וסוג היכולות הטכנולוגיות הנחוצות לניהול משימותיהן, לרבות סוגי לוחמת הסייבר והלוחמה האלקטרונית. ג'ורג' הזכיר את אירופה ואת אזור האוקיאנוס השקט, כזירות אפשריות בהן תמומש היוזמה, אך הוא לא ציין מתי צפוי הצבא להתחיל ביישומה.[17]
כמו כן, ב-7 בפברואר פרסם משרד מנהל מערכות המידע הראשי של מחלקת ההגנה (DoD CIO)[18] קווים מנחים, המציגים לבעלות בריתה של ארה"ב מקורות מידע, מסמכי מדיניות ומסמכים מקצועיים מטעם גורמים אמריקניים רשמיים, על מנת לסייע להן בפיתוח תכניות שונות בתחום אבטחת הסייבר.[19] תכניות אלו מיועדות להתמקד בטיפוח של כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר, בשיפור יכולות פיקוד, בקרה ותקשורת (C3), ועוד.[20] המקורות אותם הציג ה-DoD CIO, כוללים את המסמכים NIST 1800-25 ו-NISTIR 8374 שפרסם NIST,[21] שמטרתם לסייע לארגונים ציבוריים ופרטיים להיערך, לזהות ולהתמודד עם מתקפות כופרה. בנוסף, כולל המסמך הפנייה למִזְכָּר שפרסם ה- DoD CIO בינואר 2022 בנושא השימוש בתוכנות מבוססות קוד פתוח במחלקה,[22] ועוד.[23]
בנוסף, ב-8 בפברואר השיקה הסוכנות למחקרי מודיעין מתקדמים (IARPA)[24] את תכנית המחקר ReSCIND,[25] שמטרתה לחקור את המאפיינים הקוגניטיביים והפסיכולוגיים של האקרים ולאתר בהם הטיות, על מנת לנבא את התנהגותם ולפתח פתרונות אבטחה מותאמים. במסגרת התכנית, מתוכנן פיתוח אלגוריתמים שיספקו התאמה אוטומטית של הפתרונות החדשים, להתנהגויות שנצפו בעבר אצל האקרים. התכנית צפויה להימשך ארבע שנים ובמסגרתה ישתתפו חברות טכנולוגיה ומוסדות מחקר טכנולוגי, בהם תאגיד MITRE ומרכז המחקר של חברת Raytheon.[26]
כמו כן, ב-13 בפברואר, במסגרת ועידת ה-IT של מחלקת הצי שהתקיימה בעיר סן דייגו,[27] הצהיר מפקד פיקוד הסייבר של הצי האמריקני ומפקד הצי העשירי,[28] תת-אדמירל קרייג קלפרטון (Craig Clapperton), כי הפיקוד עושה שימוש בניתוח נתונים ובאוטומציה להגנה על רשתות בלתי-מסווגות, למשל באמצעות איתור התנהגות חשודה ברשת. בד בבד, הרחיב הפיקוד את השימוש באמצעים אלו כדי לאתר את חיבורם של מכשירי קצה חיצוניים לרשתותיו ולקבוע באילו מהם יש לבצע אימות זהות. עם זאת, ציין קלפרטון כי גורמים אנושיים מעורבים בקביעת הייחוס של פעולות הסייבר החשודות שאותרו. קלפרטון הצהיר כי בכוונת הפיקוד לחקור את השימוש באוטומציה ובניתוח נתונים על מנת להגן על רשתות ימיות מסווגות, למשל באמצעות ניתוח דפוסי פעילות זדונית.
כמו כן, צי האוקיאנוס השקט (U.S. Pacific Fleet) מבצע ניסויים שבוחנים כיצד ניתן לשפר את מידת אבטחת הסייבר של תשתיות ימיות, שאינן משדרות או מקבלות אותות נוכח חשאיותן, ובשל כך אינן מסוגלות לקבל או לשדר מידע הנחוץ לאבטחתן.[29]
בד בבד, במסגרת כנס של אגודת כוחות האוויר והחלל (APA)[30] שהתקיים בין ה-12 ל-15 בפברואר במדינת קולורדו (Colorado),[31] הודיע מזכיר חיל האוויר, פרנק קנדל (Frank Kendall), כי חיל האוויר ה-16 (Sixteenth Air Force), העוסק בלוחמת מידע וסייבר ובלוחמה אלקטרונית, צפוי להפוך לפיקוד הסייבר של החיל, על מנת לשדרג את יכולות החיל להתמודד עם יריבותיה של ארה"ב, כגון סין.[32] ההחלטה משלימה מהלך ארגוני שיישם החיל מתחילת שנת 2024 ובמסגרתו ישובצו לוחמים מפיקוד מבצעי החלל (SpOC)[33] לשורות חיל האוויר ה-16, על מנת לשפר את לוחמת הסייבר והמידע שלו. לדברי קצינת הקישור של חיל החלל וחיל האוויר ה-16, תרזה קופצקי (Theresa Kopecky), המיזוג משקף את ההבנה כי נכסים צבאיים המצויים בחלל חיוניים לביצוע פעולות לוחמת המידע של חיל האוויר.[34]
לבסוף, ב-27 בפברואר פרסם ה-DOD CIO את מִזְכָּר DTM 24-001,[35] המציג פעולות בתחום אבטחת הסייבר של שירותי ענן, שיחידות במחלקה נדרשות לבצע. על פי המִזְכָּר, על ראשי האגפים הממונים על יחידות אלו לוודא כי ספקי שירותי ענן מבצעים בחינה של איומי סייבר על תשתיות ענן בעזרת צוותים מוסמכים לדימוי תקיפות (Red Teams). בנוסף, עליהם לכלול נהלים לדיווח על אירועי סייבר. עוד מציג המִזְכָּר פעולות שעל מקבלי שירותי הענן לוודא כי הן מתבצעות: (1) זיהוי איומי סייבר; (2) הגנה על תשתיות ענן; (3) ניטור תשתיות וגילוי חולשות; (4) תגובה לאירועי אבטחה. פעולות אלו מחולקות בהתאם לסוג השירות הניתן: תשתית כשירות (IaaS),[36] תוכנה כשירות (SaaS)[37] ופלטפורמה כשירות (PaaS),[38] וכן בהתאם לארבע רמות הסיווג, שנקבעו בדרישות האבטחה של מחלקת ההגנה לשירותי ענן (DOD SRG).[39]
אירופה
סיכום זירת הסייבר על רקע המלחמה באוקראינה
ב-14 בפברואר פרסם משרד ההגנה של אוקראינה כי חתם על הסכם בינו לבין קואליציית מדינות ה-IT,[40] שהושקה בספטמבר 2023 וכוללת עשר מדינות אירופאיות בהן אסטוניה, לוקסמבורג ובלגיה. על פי ההסכם, תסייע קואליציית ה-IT לשדרג את יכולות משרד ההגנה וצבא אוקראינה בתחומי ה-IT, תקשורת ואבטחת סייבר עד לשנת 2030. בנוסף, פורסם כי בכוונת בריטניה להצטרף לקואליציית ה-IT, ובכך יעלה מספר המדינות החברות בה ל-11.[41]
צפון אמריקה
קנדה
ב-20 בפברואר, פרסם אתר החדשות הקנדי Ottawa Citizen ממצאים חדשים מביקורת פנימית שפרסמה המחלקה להגנה לאומית שבממשלת קנדה (DND)[42] ביוני 2021. על פי הביקורת, ה-DND מתקשה לגייס מומחים בתחום אבטחת הסייבר בהיקף הנדרש, מאחר והליכי ההכשרה והסיווג הבטחוני של המועמדים לשירות מתארכים. כתוצאה מכך, 84% ממומחי הסייבר שבצבא שהתראיינו למחלקה במסגרת הביקורת, טענו כי אין ברשות הצבא מספיק מומחים להגנה על רשתות התקשורת שלו ולמתן תמיכה בתחום הסייבר לפעולות צבאיות.[43]
אפריקה והמזרח התיכון
לוחמת סייבר ומבצעי השפעה על רקע מלחמת חרבות ברזל
ב-6 בפברואר פרסם המרכז לניתוח איומי סייבר של חברת מיקרוסופט (TAC),[44] דו"ח, המציג כיצד מתקפות סייבר ומבצעי השפעה בביצוע גורמים המקושרים לאיראן ולחמאס, שהוצאו לפועל בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, נעשו ממוקדים ומתוחכמים יותר. על פי מחברי הדו"ח, מתחילת המלחמה כללה פעילות זו שלושה שלבים: השלב הראשון חל עד לאמצע אוקטובר 2023 וכלל תקיפות סייבר נגד מטרות ישראליות, שלוו בפרסומים כוזבים אודות היקפן והשפעותיהן. בשלב השני, שהתרחש עד לסוף נובמבר, גדל מספר קבוצות התקיפה האיראניות שביצעו מתקפות נגד ישראל מתשע ל-14 והן תקפו מטרות מסוימות במגזר הביטחוני, דבר המצביע על פעילות סייבר מתואמת ומתוחכמת באופייה. בשלב השלישי, שהחל בסוף נובמבר, הרחיבו ההאקרים האיראניים את פעילותם ותקפו מטרות במדינות הנתפסות כתומכות בישראל, בראשן ארה"ב ואיחוד האמירויות הערביות. בתחילת דצמבר, למשל, קבוצת האקרים בשם Cyber Toufan Al-Aksa , טענה כי הדליפה מידע השייך לשתי חברות אמריקניות המספקות תמיכה פיננסית וציוד צבאי לישראל.
בתחום ההשפעה, התחזתה הקבוצה האיראנית Storm-1364, לקבוצת פעילים פוליטיים ישראליים בשם "דמעות מלחמה" ("Tears of War"), והפיצה מסרים שנויים במחלוקת בנושא המלחמה, לליבוי המחלוקות הפוליטיות בישראל. כמו כן, פרצה קבוצת ההאקרים Cotton Sandstorm,[45] לשידורי רשתות טלוויזיה באיחוד האמירויות ובמדינות נוספות, והפיצה תכנים כוזבים מבוססי בינה מלאכותית, שהציגו פגיעות של צה"ל באזרחים פלסטיניים במלחמה.[46]
דו"ח נוסף בנושא, פרסמה ב-14 בפברואר גוגל. על פי המחברים, בסוף אוקטובר ובנובמבר 2023, ביצעה קבוצת ההאקרים האיראנית APT42, הפועלת עבור משמרות המהפכה, מתקפות דיוג נגד גורמים רשמיים בהווה ולשעבר מישראל ומארה"ב, בהם גורמי ממשל ודיפלומטים, המעורבים בתהליכי קבלת החלטות הקשורים למלחמה, לשם איסוף מודיעין. בנוסף, ביצעו קבוצות תקיפה איראניות מתקפות נגד ארגונים שונים בישראל, כגון תשתיות חיוניות, על מנת לערער את אמון הציבור בממשלה ותוך פרסום טענות כוזבות המפריזות בהשפעתן.
לדברי מחברי הדו"ח, בניגוד למלחמת רוסיה-אוקראינה, לא זוהתה עלייה בפעילות הסייבר מצד החמאס נגד ישראל בתקופה שקדמה למלחמה, מתוך חשש כי הדבר יחשוף את כוונות הארגון לבצע את טבח ה-7 באוקטובר. להערכת המחברים, במהלך 2024 צפויות קבוצות האקרים איראניות להרחיב את פעילותן, במידה ותחול החרפה בפעילות הצבאית נגד ארגוני החיזבאללה או המורדים החות'ים. בנוסף, מתקפות מסוג Hack-and-Leak ומבצעי השפעה עשויים להמשיך להוות מרכיב מרכזי בפעילותן של קבוצות תקיפה איראניות, כאמצעי תעמולתי של איראן נגד יריביה וקהלים נוספים בעולם.[47]
לבסוף, ב-21 בפברואר פרסמה חברת CrowdStrike את דו"ח איומי הסייבר העולמיים לשנת 2024, הכולל גם ממצאים בנושא פעילותם של האקרים המזוהים עם איראן והחמאס במסגרת מלחמת חרבות ברזל. מחברי הדו"ח הצביעו על כך שקבוצות תקיפה המזוהות עם ממשלת איראן ביצעו מתקפות סייבר נגד תשתיות חיוניות ומערכות התרעה על שיגורי טילים, תוך התחזות לקבוצות האקטיביסטים והפרזה בתוצאות המתקפות שביצעו. קבוצת Banished Kitten, לדוגמה, המזוהה עם משרד המודיעין של איראן (MOIS),[48] תקפה באוקטובר 2023 חברות ישראליות באמצעות נוזקה בשם BiBi Wiper, תוך התחזות לקבוצת ההאקטיביסטים Karma Power. בד בבד, טענו מחברי הדו"ח כי קבוצות תקיפה הממוקמות בשטח רצועת עזה, כגון Renegade-Jackal, כמעט ולא היו פעילות במהלך המלחמה, ככל הנראה עקב שיבושים ברשת האינטרנט המקומית בשל המלחמה. עם זאת, פעילות הסייבר ההתקפית של החמאס התבצעה באמצעות קבוצות הממוקמות מחוץ לרצועת עזה, כגון קבוצת CruelAlchemy הפועלת מטורקיה.[49]
אסיה
דרום קוריאה
ב-1 בפברואר פרסם המשרד לביטחון לאומי של ממשלת דרום קוריאה, אסטרטגיה לאומית בתחום אבטחת הסייבר,[50] שמטרתה לקדם גישה פרו-אקטיבית להתמודדות עם פעילות הסייבר הזדונית של צפון-קוריאה. בכך, מהווה האסטרטגיה שינוי מאסטרטגיית אבטחת הסייבר משנת 2019, המתמקדת בצעדים הגנתיים פסיביים. במסגרת האסטרטגיה, שואפת דרום-קוריאה לטפח יכולות סייבר התקפיות ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות, בהן בינה מלאכותית, לטובת זיהוי מקורותיהן של מתקפות סייבר על ידי ניטור פעילות זדונית ברשת האפלה. בנוסף, מתייחסת האסטרטגיה לשיתופי פעולה בין-לאומיים, בייחוד עם ברית נאט"ו ומדינות האוקיאנוס השקט, וחשיבות שיתופי הפעולה להתמודדות עם פעילות סייבר זדונית. לצד זאת, מתייחסת האסטרטגיה לאיומי ההשפעה מצד צפון-קוריאה ומדינות נוספות, ומנחה על ניסוח אמצעי תגובה טכניים ודיפלומטיים וכן על הידוק שיתופי הפעולה בין משרדי הממשלה ובין הממשלה לבין המגזר הפרטי.[51]
הודו
ב-8 בפברואר פורסם כי 190 שוטרים ממשטרת העיר מומבאי שבהודו, הוכשרו בחקר מתקפות כופרה ועבירות הקשורות בשימוש במטבעות דיגיטליים, כחלק מפרויקט Cyber Shield, שהשיקה משטרת מומבאי ביולי 2023 להתמודדות עם פשיעת סייבר. כחלק מהפרויקט, מתוכננת הכשרה של 1,000 שוטרים נוספים בחקר עבירות אלו, במועד שלא פורסם. השקת הפרויקט כללה עוד הקמה של 13 צוותי אבטחת סייבר ב-13 מחוזות המשטרה, שיצוידו ביכולות שירחיבו את יכולת המשטרה לתת מענה לאירועי סייבר. בפרויקט ה-Cyber Shield שותף גם ה-State Bank of India,[52] שיממן את רכישתן של התוכנות והחומרות הנחוצות לפעילות התאים.[53]
בטחון סייבר
ב-21 בפברואר פורסם כי דליפת מסמכים בפלטפורמת GitHub השייכים לחברת הטכנולוגיה הסינית, I-Soon, המקושרת לגופי ממשל סיניים בהם המשרד לביטחון הציבור[54] ומשטרות ברמה המקומית, הביאה לחשיפה של דפוסי פעילות הסייבר של סין בעולם. על פי המסמכים שדלפו ושמהימנותם לא אוששה, I-Soon אחראית לפריצה למערכות מחשוב של גופי ממשל ב-14 מדינות, לרבות במדינות החברות בברית נאט"ו, לגורמים המתנגדים למשטר בסין וכן לחברות תקשורת ולמוסדות אקדמיים. בנוסף, עלה כי ממשלת סין הגדירה את הודו בתור יריבה גאופוליטית וכיעד מרכזי לתקיפה במרחב הסייבר. כמו כן, נודע כי I-Soon סיפקה ללקוחותיה שירותי הגנה על תשתיות תקשורת ומפני פריצה למערכותיהם. במקביל, חשיפת המסמכים העלתה כי I-Soon עשתה שימוש בנוזקות טרויאניות על מנת לפרוץ למאגרי מידע ולהשתלט על מערכותיהם של קורבנותיה. כחלק מכך, פרצה החברה למכשירים של משתמשים ברשתות החברתיות כגון פלטפורמת X (לשעבר Twitter), לעיתים תוך עקיפת מנגנון ההזדהות הדו-שלבי.[55]
איומי סייבר על תשתיות חיוניות
ב-7 בפברואר פרסמו גופי מודיעין, סייבר ואכיפת חוק ממדינות ברית ה-Five Eyes, בהם CISA והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC), אזהרה משותפת בנושא סיכונים לתשתיות חיוניות בארה"ב מצד קבוצת ההאקרים Volt Typhoon,[56] המזוהה עם ממשלת סין. על פי האזהרה, הקבוצה חדרה לרשתות IT של תשתיות חיוניות של מגזרים רבים בארה"ב, לרבות תקשורת, אנרגיה ומים, לאחר שאספה מידע מקדים על אנשי המפתח ברשתות ה-IT הארגוניות ותוך ניצול חולשות יום אפס (Zero-day) ברשתות בעלות גישה ציבורית בתשתיות אלו. בד בבד, השתמשו ההאקרים בהרשאות מנהל מערכת גנובות ויישמו טכניקות Lotl,[57] על מנת לנוע רוחבית (Lateral movement) ברשתות ולנסות לשבש את פעילותן של מערכות OT.
במסגרת האזהרה, המליצו הסוכנויות לארגוני תשתיות חיוניות לנטר לוגים (logs) המצויים בערוצי תקשורת בין רשתות IT ו-OT, לאיתור התנהגות חריגה וכן להימנע מאחסון הרשאות מערכת במכשירי קצה. בנוסף, במסגרת מסמך נלווה שפרסמו אותם הגופים, הם המליצו להשתמש באמצעים לגילוי פעילות Lotl בתשתיות חיוניות, כגון אוטומציה על מנת לאתר פעילות חריגה בנכסים חיוניים, למשל בקרי דומיינים (Domain controllers).[58]
כמו כן, ב-21 בפברואר פרסמו CISA, הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA)[59] וה-FBI מסמך המציג פעולות מומלצות לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מגזר אספקת המים. במסגרת המסמך, המליצו הסוכנויות לבעלי ולמפעילי מתקנים לאספקת מים לגבש תכניות לשיפור מוכנותם להתמודדות עם אירועי סייבר. על התכניות לכלול חלוקה של תחומי אחריות בקרב בעלי תפקידים במתקנים, בעת התמודדות עם אירועי אבטחה. בנוסף, הציעו הסוכנויות לגבות את מערכות ה-IT וה-OT של המתקנים לאספקת המים בשתי תצורות אחסון שונות לפחות, כגון תשתיות ענן וכן לקיים, לפחות אחת לשנה, הכשרות להעלאת המוּדָעוּת של עובדי המתקנים לאיומי סייבר. בד בבד, המליצו הסוכנויות להפחית את חשיפתם של מכשירי OT חיוניים, כגון יחידות לשליטה מרחוק (RTUs),[60] לרשת האינטרנט החיצונית, על מנת לצמצם את הסיכוי לתקיפתם על ידי האקרים.[61]
איומי סייבר על שרשראות אספקה
ב-12 בפברואר פרסם NIST את המסמך SP 800-204D,[62] המציג אמצעים לשיפור מידת אבטחת הסייבר של יישומי ענן, באמצעות שילוב עקרונות אבטחת סייבר של שרשראות אספקה של תוכנות בהליכי הפיתוח (CI/CD).[63] על פי המחברים, תהליך מאובטח לבניית תוכנה דורש הגדרה של פלטפורמה מבודדת מאובטחת (Secure isolated platform) לבנייה וכן קביעת סוגי ההרשאות שישמשו את המפתחים המעורבים בתהליך. בנוסף, יש להטמיע אמצעים שיוודאו את מהימנותן של הנחיות להכנסת ולהוצאת קודים מהמאגרים (repositories) בהם הם מצויים, במסגרת פיתוח היישומים. בד בבד, יש לבצע סריקה של המאגרים לפני וכאשר מאוחסנים בהם קודים, על מנת לאתר סימנים שעלולים להעיד על הדלפת הרשאות החיוניות לתהליך הפיתוח.[64]
איומי סייבר על מגזר הפיננסים
ב-15 בפברואר פרסמה חברת אבטחת הסייבר הסינגפורית, Group-IB, כי קבוצת האקרים המכונה בשם GoldFactory, הפועלת ככל הנראה משטח סין, ביצעה מאמצע שנת 2023 מתקפות מתוחכמות בתחום הפיננסי נגד אזרחים בווייטנאם ובתאילנד. במסגרת המתקפות, הנחו התוקפים את קורבנותיהם להוריד נוזקות טרויאניות או ללחוץ על קישורים זדוניים שנשלחו אליהם בהודעות SMS, על מנת לאפשר להם לקבל כביכול גישה לשירותים פיננסיים ממשלתיים. טרם התקנת הנוזקה, התבקשו הקורבנות לוודא את זהותם באמצעות צילום קטע ווידאו קצר של עצמם, מה שאפשר להאקרים ליצור סרטוני Deepfake על סמך דמויותיהם, שהעניקו להם גישה לחשבונותיהם של הקורבנות. על פי חוקרי החברה, השימוש בקטעי Deepfake נועד לעקוף את הנחיות הבנק המרכזי של תאילנד ממרץ 2023, הדורשות להשתמש בזיהוי פנים לשם ביצוע העברות כספים גדולות.[65]
איומי סייבר על עסקים קטנים ובינוניים
ב-23 בפברואר הודיעה מיקרוסופט על הקמת קונסורציום בשיתוף עם הבנק הלאומי של אוסטרליה (NAB)[66] והארגון האוסטרלי CITT,[67] במסגרתו יושק פרויקט Student and Small Business Cyber Risk לשיפור מידת אבטחת הסייבר של עסקים קטנים ובינוניים במדינת ויקטוריה (Victoria) שבאוסטרליה. במסגרת הפרויקט, יבצעו סטודנטים בתחום אבטחת הסייבר הלומדים במוסדות מקומיים להכשרה מקצועית (TAFE),[68] הערכות סיכוני אבטחה עבור עסקים קטנים, תוך קבלת הכוונה מקצועית וכלים טכנולוגיים ממומחי אבטחה מהמגזר הפרטי. הפרויקט הושק בעקבות פיילוט מוצלח שהתקיים בשנת 2023. בהמשך לכך, בשנת 2024 צפויים להשתתף בו עד 200 סטודנטים, בעוד שעד שנת 2026 מתכוננת הרחבתו למישור הלאומי.[69]
איומי סייבר על ענף הבריאות
ב-12 בפברואר הציגו הסנאטורים האמריקניים אנגוס קינג (Angus King) ומרקו רוביו (Marco Rubio), את הצעת החוק הדו-מפלגתית The Strengthening Cybersecurity in Health Care Act.[70] ההצעה מנחה את מחלקת הבריאות ושירותי האנוש להעריך באופן שוטף את מידת אבטחת הסייבר של מערכות ה-IT שלה ולהגיש לקונגרס פעמיים בשנה דו"ח בנושא יישום ההערכות והצעדים שבכוונת המחלקה לנקוט בעתיד לאור עליית איומי סייבר חדשים. על פי ההצעה, על משרד המבקר של המחלקה (OIG HHS)[71] להעריך באמצעות ביצוע מבדקי חֲדִירוּת ושיטות הערכה נוספות את מידת האבטחה של מערכות האחראיות על אחסון וניהול נתונים השייכים למטופלים רפואיים. כמו כן, יידרש משרד המבקר לדווח לקונגרס בנושא השימוש של המשרד במשאבים פדראליים לביצוע ההערכות וכן תקציב נוסף, או פעולות נוספות הנחוצות במישור הרגולציה לטובת קידום הנושא.[72]
איומי סייבר על ענף הימאות
ב-7 בפברואר הודיעו רשות החופים (NCA)[73] ורשות הימאות[74] של נורבגיה, כי ישתפו פעולה עם המרכז הנורבגי לחסינות סייבר במגזר הימאות (NORMA Cyber),[75] במטרה לשפר את מידת אבטחת הסייבר של מגזר הימאות במדינה. על פי הפרסום, עתיד המרכז לשתף מידע בתחום אבטחת הסייבר, לפרסם אזהרות בנושא חולשות אבטחה ולסייע בניתוח תקריות סייבר בקרב מגזר הימאות. בנוסף, ישתתף המרכז בפורומים רלוונטיים של המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של נורבגיה (NCSC), וכן ישמש בתור גוף מייעץ בעת משבר.[76]
ב-21 בפברואר חתם ג'ו ביידן על צו נשיאותי,[77] המעניק למשמר החופים סמכויות חדשות בהגנה על נמלים ימיים בארה"ב מפני איומי סייבר. במסגרת הצו, יוכל המשמר להנחות בעלי ומפעילי כלי שיט ונמלים לשפר את אמצעי אבטחת הסייבר שברשותם וכן לפקח בתחומי ארה"ב אחר כלי שיט, שעלולים להוות איום ממשי או פוטנציאלי על אבטחת הסייבר הלאומית. בנוסף, עד לאפריל 2024 יציג המשמר לתגובות הציבור הצעה לגיבוש עקרונות אבטחה בסיסיים של כלי שיט ונמלים, שתכלול הנחיות מחייבות לדיווח על אירועי אבטחה ל-FBI ולרשויות פדראליות נוספות. בנוסף, מורה הצו למשמר החופים לפרסם דירקטיבה בנושא ניהול סיכוני אבטחת סייבר של עגורנים ימיים מתוצרת חברות סיניות, שתנחה את מפעילי העגורנים ליישם צעדים להגנה על מערכות IT ו-OT הקשורות אליהם.[78] בעקבות פרסום הצו, הנחה המשמר גופים אמריקניים המפעילים עגורנים מתוצרת סין, לקבל ממנו הנחיות חדשות לניהול סיכוני אבטחה הנובעים מהשימוש בעגורנים. על פי הודעת המשמר, עגורנים אלו, המהווים 80% מכלל העגורנים הימיים בארה"ב, ניתנים לשליטה ולתִּכְנוּת מחדש מרחוק על ידי גורמים זדוניים, מה שעלול לסכן את הנמלים בהם הם מצויים.[79]
מחשוב קוונטי
ב-14 בפברואר פרסמו הארגון האירופי Quantum Flagship והנציבות האירופית אסטרטגיה משותפת חדשה,[80] שמטרתה לטפח את האקו-סיסטם האירופי בתחום המחשוב הקוונטי, עד לשנת 2030.[81] האסטרטגיה קוראת ליצירת תיאום בין כלל יוזמות המחקר הקיימות בתחום, על מנת לאפשר לנציבות האירופית למנף ביעילות משאבים שונים המצויים ביבשת. האסטרטגיה כוללת צעדים שמטרתם לקדם את המחקר ולפתח טכנולוגיות קוונטיות בתחומים מוגדרים כגון תקשורת, מטרולוגיה ושבבים קוונטיים, לצד קידום יכולות כלליות הנחוצות לביצוע מחקר קוונטי, כגון פיתוח כוח אדם מיומן.[82]
בנוסף, ב-20 בפברואר פרסמה הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS)[83] מסמך, המציג למוסדות פיננסיים במדינה המלצות להיערכות להתמודדות עם איומי אבטחת סייבר שמקורם במחשוב קוונטי, כגון על מידע רגיש והעברות כספיות. מחברי המסמך ממליצים כי גורמי הנהלה בכירים במוסדות אלו וספקים העובדים עימם יעקבו באופן שוטף אחר ההתפתחויות בתחום המחשוב קוונטי ובמשמעויותיהן לתחום אבטחת הסייבר. בנוסף, ממליצים המחברים כי גורמי הנהלה יהיו מוּדָעים לאפשרות השימוש בפתרונות מבוססי הצפנה פוסט-קוונטית ובחלוקת מפתח קוונטית (QKD),[84] כאמצעי התמודדות אפשריים עם איומי סייבר שמקורם במחשוב קוונטי. כמו כן, הציעה MAS כי ארגונים מענף הפיננסיים יתעדו את כלל אמצעי ההצפנה בהם הם משתמשים ואת מערכות ה-IT ומאגרי המידע הארגוניים החיוניים שלהם, על מנת להיערך לקראת החלפתם בשיטות הצפנה פוסט-קוונטיות. תהליך זה יאפשר לארגונים לגבש סדר עדיפות בהעברת הנכסים לשיטות הצפנה פוסט-קוונטיות. לבסוף, כולל המסמך הצעה לגיבוש אסטרטגיית אבטחת סייבר להתמודדות עם איומי אבטחה מבוססי מחשוב קוונטי, באמצעות קיום הכשרה טכנית לצוותי האבטחה שבארגון ופיתוח אסטרטגיות לצמצום סיכונים עבור נכסים ארגוניים שלא ניתן להעבירם להצפנה פוסט-קוונטית.[85]
בינה מלאכותית
החודש נרשמו מספר יוזמות מצד ממשלות, המגזר הפרטי וארגונים בין-לאומיים, לקידום הפיתוח והשימוש הבטוחים והאחראיים בטכנולוגיות בינה מלאכותית. תחילה, במסגרת פגישת השרים לעניינים דיגיטליים של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN),[86] שהתקיימה בסינגפור ב-1 וב-2 בפברואר, פרסם הארגון קווים מנחים המציגים עקרונות לפיתוח ולשימוש במערכות בינה מלאכותית לצרכים אזרחיים.[87]
בארה"ב, ב-8 בפברואר הודיעה מזכירת מחלקת המסחר, ג'ינה ריימונדו (Gina Raimondo) על השקת פעילות הקונסורציום של המכון לבטיחות בבינה מלאכותית (AISIC),[88] במסגרתו יפעלו למעלה מ-200 ארגונים ציבוריים ופרטיים, בהם החברות Apple ו-Amazon וכן גופים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית, לקידום הפיתוח והשימוש האחראיים במערכות בינה מלאכותית. הקונסורציום יפעל תחת המכון האמריקני לבטיחות בבינה מלאכותית (USAISI)[89] של NIST, שהוקם בנובמבר 2023 לקידום הפיתוח של תקני בטיחות, אבטחה וכן תקנים לבחינת מודלים של בינה מלאכותית.[90]
במקביל, ב-21 בפברואר פרסמה הרשות הלאומית למידע ולתקשורת (NTIA)[91] שבמחלקת המסחר בקשה לקבלת מידע מהציבור, בנושא התועלות והסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בשימוש במודלים של בינה מלאכותית מסוג Open-weight. על פי NTIA, מודלים אלו מאופיינים במידת נגישות גבוהה ל-Model weights, המהווים רכיבים המציגים למפתחים כיצד אומנו המערכות והמשפיעים על אופן פעילותן בעתיד. בהתאם, גישה לרכיבים הללו עשויה לקצר את משך זמן אימון המערכות, מה שעשוי להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית לצרכים מועילים וזדוניים כאחד. במסגרת הבקשה, בכוונת NTIA לקבל מידע בנושא סוגיות שונות, בהן: (1) מידת הנגישות ל-Model weights במערכות בינה מלאכותית שונות; (2) התועלות והנזקים של הרחבת הגישה ל- ,Model weightsלעומת ההשפעות הכרוכות בצמצום הגישה אליהם; (3) תפקידו של הממשל הפדראלי בקביעת אופני הגישה ל-Model weights.
הבקשה פורסמה בהתאם לצו הנשיאותי מס' 14110 מאוקטובר 2023,[92] המורה ל-NTIA לחקור את הסיכונים והתועלות הכרוכים בשימוש כפול במודלים של בינה מלאכותית (Dual-use foundation models).[93]
ב-8 בפברואר הציגו הסנאטורים גארי פיטרס (Gary Peters) ואריק שמיט (Eric Schmitt), את הצעת החוק הדו-מפלגתית The AI and Critical Technology Workforce Framework Act, לפיתוח כוח אדם מיומן בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ובטכנולוגיות מתקדמות נוספות. על פי הצעת החוק, יגבש NIST מסגרת, שתתבסס על היוזמה הלאומית בהכשרה בתחום אבטחת הסייבר (NICE)[94] ושתציג משרות בתחום הבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות נוספות, ואת הכישורים הטכניים הנחוצים לאיוש המשרות.[95]
בזירה הבין-לאומית, החודש התקיים בסלובניה מפגש הפורום הגלובלי של ארגון אונסק"ו ((UNESCO[96] בנושא אתיקה בבינה מלאכותית.[97] במסגרת הכינוס, התחייבו שמונה חברות טכנולוגיה בהן מיקרוסופט ו-Lenovo,[98] לפתח ולהשתמש במערכות בינה מלאכותית באופן בטוח ואתי, תוך שמירה על זכויות אדם. זאת, משלב התכנון, דרך שלב הפיתוח ועד להפצת הבינה המלאכותית לשימוש מסחרי. בנוסף, התחייבו החברות לבצע בדיקות אבטחה למערכות הבינה המלאכותית טרם הפצתן לשימוש, ולנקוט צעדים להפחתה ולניהול סיכונים, אחרי פריסתן.[99]
במקביל להתוויית העקרונות לפיתוח ולשימוש הבטוחים בבינה מלאכותית, עסק הממשל האמריקני בביקורת בנושא. ב-7 בפברואר פרסם ה-GAO דו"ח שבחן כיצד מנהלת המחלקה לביטחון המולדת מאגר המתעד את שימושיה בבינה מלאכותית לצורכי אבטחת סייבר, בהתאם לצו הנשיאותי לקידום השימוש האחראי בבינה מלאכותית בממשל הפדראלי (EO 13960) מדצמבר 2020.[100] על פי המחברים, למרות שבמחלקה קיים נוהל אודות תיעוד השימושים בבינה מלאכותית, היא לא הגדירה נוהל המוודא שהמידע הכלול בו אכן מתעד מקרים של שימוש בבינה מלאכותית במחלקה.
בעקבות זאת, שני אמצעי אבטחת סייבר: דירוג ומשוב אוטומטיים (AS&F)[101] ומעקב אוטומטי אחר מידע אישי רגיש (PII) סווגו בו כדוגמאות לשימוש בבינה מלאכותית, אף על פי שהם אינם כאלו. בנוסף, מצא ה-GAO כי המחלקה ביצעה ארבעה מתוך 11 צעדים, ליישום עקרונות המסגרת לקידום השימוש האחראי בבינה מלאכותית,[102] שפרסם ה-GAO ביוני 2021. על מנת לשפר את איכות המידע הכלול במאגר, המליץ ה-GAO להרחיב את תחום האחריות של מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של המחלקה, כך שיכלול ווידוא של דיוק המידע המוזן אליו. בנוסף, הציגו המחברים המלצות ליישום ל-CISA, כגון תיעוד מקורות המידע המשמשים לפיתוח מעקב אוטומטי אחר PII.[103]
בד בבד, החודש עסקו ממשלות בעידוד חדשנות ובקידום המחקר בטכנולוגיות בינה מלאכותית. ביפן, השיקה ב-14 בפברואר הממשלה מכון מחקר לאומי לבטיחות בבינה מלאכותית,[104] אשר יפעל במסגרת הסוכנות לטכנולוגיות מידע (IPA),[105] ובכפיפות למשרד הכלכלה, המסחר והתעשייה (METI)[106] ויתמקד במחקר בנושא בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). על פי הפרסום, עתיד המכון לשתף פעולה עם התעשייה, האקדמיה, המגזר הממשלתי, ובעלות בריתה של יפן בעולם, בפרט עם ארה"ב ובריטניה, בפיתוח מסגרת להערכת הבטיחות של מערכות בינה מלאכותית. בנוסף, יהווה המכון פלטפורמה למחקר בנושא שיטות להערכת הבטיחות של טכנולוגיות בינה מלאכותית ותקנים לשימוש בה, וכן בנושא סיכונים כגון הפצת מידע כוזב והפרת זכויות יוצרים.[107]
בנוסף, ב-20 בפברואר השיקו יושב ראש בית הנבחרים האמריקני, מייק ג'ונסון (Mike Johnson) ונציג בית הנבחרים האקים ג'פריס (Hakeem Jeffries), כוח משימה דו-מפלגתי בשם Task Force on Artificial Intelligence (AI).[108] מטרת כוח המשימה לבחון דרכים בהם יוכל הקונגרס האמריקני לסייע בשימור מעמדה של ארה"ב בעולם בתחום החדשנות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, ובאופן שלא יפגע בביטחונה הלאומי. במסגרת עבודתו, יפיק הכוח דו"ח מקיף שיכלול עקרונות מנחים, המלצות ומדיניות על מנת להשיג מטרות אלו.[109]
במקביל, ב-20 בפברואר פרסמה מיקרוסופט כי בכוונתה להקצות 5.6 מיליארד דולר לטובת השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ובתשתיות ענן בספרד ובגרמניה. על פי ההודעה, תקצה מיקרוסופט 2.1 מיליארד דולר לטובת הקמת מרכזי נתוני ענן בערים מדריד ובארגון (Aragon) שבספרד.[110] מטרת ההקצאה, לסייע למגזר הציבורי והפרטי בספרד ובמדינות אירופאיות נוספות להשתמש בשירותי הענן ובפתרונות הבינה המלאכותית של מיקרוסופט. כחלק מכך, מצפה מיקרוסופט להוביל ליצירה של 69,000 משרות חדשות בספרד בשנים 2030-2026. בגרמניה, תקצה מיקרוסופט 3.2 מיליארד אירו (3.5 מיליארד דולר) במטרה להרחיב את תשתיות הענן והבינה המלאכותית שבעיר פרנקפורט ושבמדינת נורדריין-וֵסְטְפַאליה (North Rhine-Westphalia). בנוסף, תקיים מיקרוסופט הכשרות בתחומים טכנולוגיים עבור כ-1.2 מיליון בני אדם בגרמניה עד לסוף שנת 2025.[111]
בהקשרים של תחום הצבא והביטחון, פורסם ב-21 בפברואר כי מחלקת ההגנה האמריקנית התקשרה עם חברת טכנולוגיית הבינה המלאכותית האמריקנית, Scale AI, על מנת שתבחן עבורה את השימוש במודלים של בינה מלאכותית יוצרת ליישומים צבאיים ואת הסיכונים הפוטנציאליים הנובעים מכך. במסגרת החוזה, תפתח החברה מסגרת של כלים ומאגרי נתונים שיאפשרו למחלקה להעריך את פעילותם של LLMs שונים ולמדוד את ביצועיהם. כחלק מכך, תאפשר המסגרת ללוחמים לקבל משובים בזמן אמת על פעילותם של המודלים. בנוסף, תאפשר המסגרת למגזר הציבורי לבחון מודלים של בינה מלאכותית עבור יישומים התומכים בפעילות צבאית, כגון יכולת לארגן ממצאים מדו"חות הערכה לאחר פעולה (After action reports).[112]
בנוסף, במסגרת סימפוזיון ה- Advantage DoD 2024: Defense Data & AI, שקיים הממונה לענייני בינה מלאכותית ומידע במחלקת ההגנה (CDAO)[113] בוושינגטון בין ה-20 ל-22 בפברואר,[114] הצהיר מנהל תחום האתיקה בבינה מלאכותית שבמרכז לשילוב בינה מלאכותית של צבא היבשה (AIC2),[115] דוד ברנס (David Barnes), כי מפקדי צבא היבשה מגבשים אסטרטגיה, לווידוא השימוש ביכולות בינה מלאכותית לצרכיו באופן אחראי. לדבריו, האסטרטגיה החדשה צפויה לקדם יוזמות בארבעה תחומים: (1) פיתוח כוח אדם המיומן בפיתוח ובשימוש אחראיים בבינה מלאכותית; (2) קידום שיתופי פעולה בין צבא היבשה לבין גופי ממשל, מוסדות אקדמיה והמגזר הפרטי; (3) הקמת גופים לניהול השימוש בבינה מלאכותית, כגון מועצה לשימוש אחראי בבינה מלאכותית; (4) גיבוש מדדים להערכת שימושי הצבא בבינה מלאכותית, על סמך קריטריונים קיימים בממשל הפדראלי.[116]
נושא נוסף שעמד על מרכז סדר יומם של ממשלות והמגזר הפרטי, היה ההתמודדות עם איומים שמקורם בבינה מלאכותית. ב-8 בפברואר הודיעה ה-FCC האמריקנית כי תרחיב את חוק ה-Telephone Consumer Protection Act,[117] אשר מגביל את השימוש בשיחות שיווקיות, מערכות חיוג טלפוניות אוטומטיות והודעות קוליות מלאכותיות או מוקלטות מראש, כך שמעתה יכלול החוק איסור על שימוש בתוכן קולי שנוצר על ידי בינה מלאכותית (AI-generated voice), בשיחות קוליות אוטומטיות. על פי הפרסום, החוק החדש, אשר נכנס לתוקף באופן מיידי, יאפשר ל-FCC לקנוס חברות מסחריות ולהגביל את פעילותם של ספקים במידה ויבצעו שימוש בשיחות מסוג זה.[118]
כמו כן, ב-14 בפברואר פרסמו חברות OpenAI ו-מיקרוסופט הודעת בלוג ומסמך, המתארים כיצד קבוצות תקיפה הפועלות בחסות ממשלות סין, רוסיה, צפון קוריאה ואיראן, משתמשות ב-LLMs להרחבת פעילות הסייבר ההתקפית שלהן. על פי הממצאים, הקבוצות השתמשו ב-LLMs לאיסוף מודיעין טכנולוגי מקדים על המטרות המותקפות, כגון חולשות אבטחה וכן על מנת לייצר תוכנות (Scripts), שיסייעו בביצוע אוטומטי של משימות מורכבות במבצעי סייבר. בד בבד, קבוצת ההאקרים המזוהה עם משמרות המהפכה של איראן בשם Crimson Sandstorm, השתמשה ב-LLMs על מנת לשפר את ההתחמקות מאמצעי אבטחת סייבר וכן על מנת לתמוך בביצוע של מתקפות הנדסה חברתית. במסגרת המסמך, הציעו החברות לעדכן ולדייק באופן תדיר את פעילותם של LLMs, כדי לשפר את יכולתם לזהות מתקפות מסוג Prompt injections המבוצעות נגדם. עבור ארגונים בהם קיימת אפשרות לעבוד מרחוק, המליצו החברות להגדיר עבור עובדיהם את אופני השימוש המותרים בטכנולוגיית בינה מלאכותית, על מנת למנוע גישה של אמצעי בינה מלאכותית בלתי מורשים לנכסי ה-IT הארגוניים.[119]
השפעה, הטיית דעת קהל והסתה
ב-6 בפברואר, הצהירה סגנית היועץ האמריקני לביטחון הלאומי לענייני סייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), כי הבית הלבן מעודד חברות טכנולוגיות כגון מיקרוסופט וגוגל, להטמיע כלים שונים בהם סימון דיגיטלי (Watermark), אשר יסייעו למשתמשים לזהות תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית, לרבות תוכן קולי וכן להבחין בין קטעי Deepfakes לבין תוכן מהימן. במקביל, הצהירה נויברגר, כי לצד הצעדים הוולונטריים שנוקטות חברות הטכנולוגיה, שוקל הקונגרס לנסח רגולציה לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב סוכנויות הממשל והציבור בכלל, על מנת לסכל הפצה של מידע כוזב שנוצר על ידי טכנולוגיות אלו.[120]
בנוסף, ב-16 בפברואר הודיעו 20 חברות טכנולוגיות, בהן גוגל, מיקרוסופט, Meta, OpenAI, TikTok ועוד, כי חתמו על הסכם חדש.[121] על פי ההסכם, התחייבו החברות להטמיע עקרונות וולונטריים לצמצום הסיכונים הנובעים מהפצת תוכן מטעה הנוצר בסיוע של בינה מלאכותית, לשיבוש תהליכי מערכות הבחירות הקרובות שייערכו ברחבי העולם בשנת 2024. על פי הפרסום, התחייבו החברות לפעול על פי שבעה עקרונות מרכזיים: (1) מניעה; (2) איתור מקור ההפצה; (3) זיהוי תוכן מטעה שנוצר בעזרת בינה מלאכותית (4) תגובה; (5) הערכה; (6) העלאת המוּדָעוּת; (7) שיפור חסינות הציבור. לצד זאת, התחייבו החברות לשתף כלים ושיטות עבודה מומלצות ולגבש דרכים חדשות לקידום שיתוף פעולה לצמצום הסיכונים הנובעים מהפצת מידע מטעה, וכן לעבוד בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית מרחבי העולם והאקדמיה לצורך מימוש עקרונות ההסכם.[122]
בד בבד, ב-19 בפברואר פרסמה נציבות הבחירות הלאומית של דרום קוריאה (NEC)[123] כי זיהתה והסירה מהרשתות החברתיות 129 פוסטים שעשו שימוש בקטעי Deepfake בסיוע של בינה מלאכותית, על מנת לנסות להטות את תוצאות הבחירות לפרלמנט שייערכו ב-10 באפריל 2024. כחלק מכך, הודיעה NEC כי היא מנטרת באופן קבוע את הרשת על מנת לאתר שימוש בתוכן הנוצר בעזרת בינה מלאכותית במסגרת קמפיינים פוליטיים, כגון פרסום באנרים במסך הראשוני של פורטלים ואתרי קהילה. בד בבד, פרסמה NEC כי הטמיעה אמצעים להגברת היכולת לזהות תוכן מהימן לעומת תוכן הנוצר בסיוע של בינה מלאכותית, כגון אמצעי לזיהוי תוכן ויזואלי (Visual detection).[124]
שיתופי פעולה
ב-6 בפברואר השיקו נציגים מ-35 מדינות בהן ארה"ב, צרפת, איטליה, אוסטרליה ובריטניה, בשיתוף עם נציגים מארגונים בין-לאומיים כגון האיחוד האפריקני (African Union), וכן מארגונים מהמגזר הפרטי ומהחברה האזרחית, בהם Meta ומיקרוסופט, את תהליך Pall Mall להסדרת הייצור, השימוש וההפצה של יכולות סייבר התקפיות מתקדמות. על פי ההצהרה, עליה חתמו הנציגים, השימוש ביכולות אלו צריך להיות כפוף לארבעה עקרונות: (1) שימוש אחראי, הנעשה בהתאם לנורמות התנהגות מדינתית אחראית בסייבר ולחוק הבין-לאומי; (2) שימוש מדויק, המצמצם את הסיכוי להתרחשותן של השלכות לא מכוונות ולא רצויות; (3) הערכת אופן השימוש והעמידה בעקרונות החוקיות והנְחִיצוּת, על ידי גורמים מדינתיים ופרטיים; (4) קיום שקיפות סביב פעילות שרשראות האספקה, לייצור ולשיווק יכולות סייבר מתקדמות. בנוסף, נקבע כי בשנת 2025 יקיימו המשתתפים וועידת המשך נוספת בפריז, שתבחן את ההתקדמות ביישום העקרונות.[125]
בנוסף, ב-9 בפברואר פורסם כי אירלנד הצטרפה למסגרת (ITPP)[126] של ברית נאט"ו, לקידום שיתוף הפעולה ביניהן בהתמודדות עם איומים פוטנציאליים על תשתיות תת-ימיות, לרבות עם איומים היברידיים ובמרחב הסייבר. במסגרת שיתוף הפעולה, ירחיבו אירלנד ומדינות הברית את שיתוף המידע והמודיעין ביניהן, בהתמודדות עם איומים אלה. בנוסף, תוכל אירלנד להיעזר ביכולות ובידע הקיימים במרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת של הברית (CCDCOE),[127] הממוקם באסטוניה. בכך, מצטרפת אירלנד לשורת מדינות שאינן חברות מלאות בברית נאט"ו בהן אוסטריה, מלטה ושוויץ, המשתפות עימה פעולה בתחומים ביטחוניים ובתחום אבטחת הסייבר.[128]
לבסוף, ב-12 בפברואר חתמו המכון הלאומי לאבטחת סייבר של ספרד (INCIBE)[129] ומרכז התיאום של צוות ה-CERT הלאומי של יפן (JPCERT/CC),[130] על הסכם לשיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר עד לשנת 2028. על פי הודעת המכון, מטרת ההסכם לשפר את מידת הגנת הסייבר של המדינות באמצעות שיתוף מידע בנושא אירועי אבטחת סייבר, אירוח משלחות של נציגי הגופים וקביעת נקודת קשר לצורך תיאום וניהול אירועי חירום במרחב הסייבר.[131]
בד בבד, ב-13 בפברואר חתם ה-INCIBE על הסכם לשיתוף פעולה עם איגוד הבנקים והמוסדות הפיננסיים של קולומביה (Asobancaria)[132] עד ל-2028. מטרת ההסכם לגבש תהליכי שיתוף מידע ושיטות עבודה מומלצות להתמודדות עם אירועי סייבר, לשפר את מערך ההכשרה והקידום של כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר ולהעלות את המוּדָעוּת לתחום אבטחת הסייבר בקרב אזרחי שתי המדינות.[133]
המרכיבים אותם הגדיר ה-GAO ב-2004, הם: (1) מטרה, היקף ומתודולוגיה; (2) הגדרת הבעיה והערכת הסיכונים; (3) יעדים, פעולות ומדדי ביצוע; (4) משאבים וניהול סיכונים; (5) חלוקת תחומי אחריות והליכי תיאום; (6) שילוב ויישום. http://tinyurl.com/2ujac9uz ↑
National Cybersecurity Strategy; National Cybersecurity Strategy Implementation Plan ↑
http://tinyurl.com/yc7fk7cv; קישור לדו"ח: http://tinyurl.com/bmdv6854 ↑
Voice over Internet Protocol; טכנולוגיות המאפשרות לבצע שיחות קוליות על גבי תשתיות אינטרנט. http://tinyurl.com/aw9yyfkp ↑
Customer Proprietary Network Information; מידע המציג את פעילותו של הלקוח בחברת התקשורת, כגון חיובים ומספרי טלפון אליהם התקשר. ↑
Personally Identifiable Information; מידע שהשימוש בו מאפשר לזהות את זהותו של אדם מסוים, כגון רישומים רפואיים. https://tinyurl.com/mrtrn3tp ↑
http://tinyurl.com/yc34sudn; קישור למסמך הדרישות: http://tinyurl.com/2h68y39s ↑
Joint Cyber Defense Collaborative; ארגון שהקימה CISA באוגוסט 2021, המאגד נציגי ממשל פדראלי וברמת המדינה, וכן נציגים מהמגזר הפרטי והמסייע לממשל ליישם גישת אבטחה פרו-אקטיבית באמצעות שיתוף תובנות וקיום תרגילי אבטחה משותפים. ↑
National Cyber Incident Response Plan. המחלקה לביטחון המולדת פרסמה את התכנית בדצמבר 2016 והיא מגדירה את תחומי האחריות, הפעולות ומאמצי התיאום בין סוכנויות ממשל לבין המגזר הפרטי בהתמודדות עם אירועי סייבר משמעותיים ובחזרה לשגרה בעקבותיהם. קישור למסמך התכנית: https://bit.ly/471qbw3 ↑
Office of Management and Budget ↑
Executive Oder on Preventive Access to American's Bulk Sensitive Personal Data and Unites States Government-Related Data by Countries of Concern ↑
Personal Identifiable Information ↑
https://tinyurl.com/29evff4d; https://tinyurl.com/dyd4cepb; https://tinyurl.com/yc3f9pax. קישור לצו: https://tinyurl.com/4yzdmwsk ↑
http://tinyurl.com/4dybkacn; קישור להצעת החוק: http://tinyurl.com/4p9w9njz ↑
Department of Defense Chief Information Officer ↑
Standards Guide for Foreign Partners ↑
Command, Control and Communications ↑
Data Integrity: Identifying and Protecting Assets Against Ransomware and Other Destructive Events; Ransomware Risk Management: A Cybersecurity Framework Profile ↑
2021 Software Development and Open-Source Software (OSS) Memorandum ↑
למשל: DoD Cyber Workforce Framework; .National Initiative for Cybersecurity Education Workforce Framework for Cybersecurity http://tinyurl.com/2f5kcjh8; קישור למסמך: http://tinyurl.com/33zyunn4 ↑
Intelligence Advanced Research Projects Activity ↑
Reimagining Security with Cyberpsychology-Informed Network Defenses ↑
http://tinyurl.com/3y26xsxc; https://bit.ly/3onZ4uk ; https://bit.ly/3KPmksq ↑
2024 DON IT Conference West; http://tinyurl.com/3kks982p ↑
U.S. Fleet Cyber Command; United States Tenth Fleet. הצי העשירי היא הזרוע המבצעית של פיקוד הסייבר של הצי. http://tinyurl.com/25r5p7zk ↑
Air and Space Forces Association; ארגון ללא כוונת רווח התומך במשרתי חילות האוויר והחלל ובבני משפחותיהם. https://tinyurl.com/pfuw7jr5 ↑
2024 AFA Warfare Symposium; https://tinyurl.com/ms8643df ↑
Space Operations Command ↑
https://tinyurl.com/3avx2xx9; https://tinyurl.com/5a25ddur ↑
DoD Cybersecurity Activities Performed for Cloud Service Offerings ↑
Infrastructure as a service ↑
software-as-a-service ↑
platform as a service ↑
Department of Defense Cloud Computing Security Requirements Guide: המסמך מחלק את המערכות והמידע במחלקה, אליהם יכולים ספקי שירותי ענן חיצוניים לגשת, לארבע רמות שונות, בהתאם לסיווגם: רמה 2, הנמוכה ביותר, כוללת מידע לא מסווג, בעוד שרמה 6 היא הרמה הגבוהה ביותר, הכוללת מידע ומערכות מסווגים, החיוניים לביטחון הלאומי. https://tinyurl.com/4jspp95b; https://tinyurl.com/4z942p6x. https://tinyurl.com/5b79zj5u; קישור למִזְכָּר: https://tinyurl.com/jd9mshn3 ↑
IT Coalition for Ukraine; קואליציית מדינות בראשות אסטוניה ולוקסמבורג, הכוללת את אוקראינה, בלגיה, דנמרק, איסלנד, איטליה, לטביה, ליטא והולנד, והפועלת במסגרת הקבוצה להגנה על אוקראינה (Ukraine Defense Contact Group), שמטרתה לתמוך במשרד ההגנה ובצבא אוקראינה בתחומי ה-IT, תקשורת, ואבטחת סייבר. ↑
Department of National Defence ↑
Threat Analysis Center ↑
מוכרת גם בשם Emennet Pasargad. ↑
http://tinyurl.com/bdyera8h; קישור להורדת הדו"ח: http://tinyurl.com/yuk26w9z ↑
http://tinyurl.com/34hn5ux7; קישור לדו"ח: http://tinyurl.com/y2zmzp9y ↑
Ministry of Intelligence ↑
http://tinyurl.com/24db8h7p. גישה להורדת הדו"ח: http://tinyurl.com/yc67ybfs ↑
National Security Office ↑
http://tinyurl.com/c684tp7f; קישור למסמך האסטרטגיה (בשפה הקוריאנית): http://tinyurl.com/2s466pmk ↑
הבנק מצוי ברובו בשליטה ממשלתית. http://tinyurl.com/2x6cujce ↑
http://tinyurl.com/484dzfnk; http://tinyurl.com/33yjkuxt; http://tinyurl.com/ycxun3dw ↑
Ministry of Public Security ↑
http://tinyurl.com/299ktjkd; http://tinyurl.com/yacsvyma ; http://tinyurl.com/tb8wad77 ↑
הקבוצה מזוהה גם בשמות Vanguard Panda, BRONZE SILHOUETTE, Dev-0391, UNC3236, Voltzite ו- Insidious Taurus. ↑
Living-off-the-land; ההאקר תוקף את יעדו על בסיס שימוש ברכיבים לגיטימיים הקיימים במערכת המותקפת, במקום להיעזר בכלי תקיפה חיצוניים. https://bit.ly/3SF8kHo ↑
שרת המאפשר ניהול גישה לדומיינים של רשתות מחשבים. http://tinyurl.com/2ypzwure. http://tinyurl.com/yt6s2whh; קישור לאזהרה: http://tinyurl.com/bdfy459p; קישור למסמך ההמלצות לגילוי Lotl: http://tinyurl.com/4wwzxpsj ↑
Environmental Protection Agency ↑
Remote terminal units; יחידות המהוות חלק ממערכות SCADA המשמשות לניטור ושליטה על רכיבים שונים לשימוש תעשייתי, כגון שסתומים וחיישנים. http://tinyurl.com/yr77mk7k ↑
http://tinyurl.com/2rjwz7pb; קישור למסמך: http://tinyurl.com/7sz4bwsf ↑
Strategies for the Integration of Software Supply Chain Security in DevSecOps CI/CD Pipelines ↑
Continuous Integration and Continuous Delivery, כלל העקרונות ושיטות הפעולה המשמשים לשיפור הליכי הפיתוח של תוכנות ולשילוב אוטומציה בהם. https://bit.ly/3PwTBw7 ↑
http://tinyurl.com/mptphabn; קישור למסמך: http://tinyurl.com/yrhxbpmc ↑
National Australia Bank ↑
Communications and Information Technology Training; ארגון ללא כוונת רווח המספק סיוע בתחום אבטחת הסייבר לעסקים קטנים במדינת ויקטוריה. http://tinyurl.com/32mnyu7f ↑
Technical and further education; מסגרת חינוך באוסטרליה המעניקה הכשרה מקצועית במגוון תחומים, לרבות בתחומים טכנולוגיים. http://tinyurl.com/52b8nefj ↑
קישור להצעת חוק: http://tinyurl.com/455tpct2 . ↑
HHS Office of Inspector General ↑
Norwegian Coastal Administration ↑
Norwegian Maritime Authority ↑
Norwegian Maritime Cyber Resilience Centre, משמש בתור ארגון ללא כוונת רווח שהוקם בשנת 2020, ומספק שירותים בתחום אבטחת הסייבר לארגונים ממגזר הימאות בנורבגיה בהם בעלי כלי שיט. ↑
http://tinyurl.com/mr2v7dut;http://tinyurl.com/mrypnxj4 ; http://tinyurl.com/39tkc4y2 ↑
Executive Order on Amending Regulations Relating to the Safeguarding of Vessels, Harbors, Ports, and Waterfront Facilities of the United States ↑
http://tinyurl.com/yc8evb94; http://tinyurl.com/mtnec5a6. קישור לצו: http://tinyurl.com/ymb88kfv ↑
http://tinyurl.com/2n25cn5j. קישור להודעת משמר החופים: http://tinyurl.com/2he62xhp ↑
Strategic Research and Industry Agenda (SRIA) 2030: Roadmap and Quantum Ambitions over this Decade. ↑
יוזמת מחקר שהשיקה הנציבות האירופית בשנת 2018, לתמיכה בפעילות מחקרית במחשוב קוונטי בסך של מיליארד אירו (1.07 מיליארד דולר) לתקופה של עשר שנים. http://tinyurl.com/4ewvwyab ↑
http://tinyurl.com/4jreufym ; קישור למסמך האסטרטגיה: http://tinyurl.com/yruedtup ↑
Monetary Authority of Singapore ↑
Quantum Key Distribution; QKD משמש כשיטה להחלפה והפצת מפתחות, המתבססת על עקרונות פיזיקאליים ממכניקת הקוונטים. עקרון השימוש מבוסס על יצירה משותפת של מפתח פרטי סימטרי בין שני הצדדים באמצעות ערוצים קוונטים וערוצים קלאסיים (סיבים אופטיים או ערוצים אלחוטיים). תשתית חלוקת מפתח קוונטית מסחרית מבוססת סיבים אופטיים יכולה לפעול לטווח ממוצע של 100 קילומטרים, כשהפרשנות המקובלת במחקר לגבי פעילות למרחקים ארוכים היא קישור בין שתי נקודות כלשהן ברחבי כדור הארץ. להרחבה על QKD ותפקיד הצמתים, ראו: https://bit.ly/3pZy851 ; https://bit.ly/3R8YGfo ↑
http://tinyurl.com/48dva6pt; http://tinyurl.com/4hfj4aj2. קישור למסמך: http://tinyurl.com/yknxr4be ↑
Association of Southeast Asian Nations ↑
ASEAN Guide on AI Governance and Ethics. http://tinyurl.com/yvcwyfrc; קישור למסמך: http://tinyurl.com/p4jckt98 ↑
U.S. AI Safety Institute Consortium ↑
US Artificial Intelligence Safety Institute ↑
http://tinyurl.com/3hm4nabn; http://tinyurl.com/23vdrabt; http://tinyurl.com/2t9e4f3k ; https://tinyurl.com/5n7mbtbn ↑
National Telecommunications and Information Administration ↑
Executive Order on the Safe Secure, and Trustworthy Development and Use of Artificial Intelligence; הצו מציג עקרונות והנחיות לפיתוח והשימוש הבטוחים בבינה המלאכותית, ומנחה סוכנויות ממשל פדראליות ליישם צעדים שונים על מנת למלא אחר עקרונותיו. קישור לצו: http://tinyurl.com/mr44pa9n ↑
על פי הצו, מודלים אלו מוגדרים ככאלו שאומנו על מאגרי מידע רחבים למטרות מסוימות, עם אפשרות להסב את השימוש בהם למגוון מטרות אחרות. http://tinyurl.com/y74cb829. http://tinyurl.com/3hr2pzau; http://tinyurl.com/22vs7b7m ↑
National Initiative for Cybersecurity Education; מסגרת המגדירה משרות שונות בתחום אבטחת הסייבר והכישורים הטכניים הנלווים אליהן. קישור למסגרת: http://tinyurl.com/yc2cnfw5 ↑
United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization ↑
Global Forum on the Ethics of AI ↑
שמות יתר החברות: LG AI Research, Mastercard, Salesforce, GSMA, INNIT & Telefonica ↑
Promoting the Use of Trustworthy Artificial Intelligence in the Federal Government. על פי הצו, כל סוכנות ממשל צריכה להקים מאגר המתעד את שימושיה הקיימים והמתוכננים הלא-מסווגים בבינה מלאכותית. קישור לצו: http://tinyurl.com/4ryzn9yu ↑
Automated Scoring and Feedback; אמצעי הבוחן את היכולת לחזק או להרחיב מידע הנאסף במחלקה בנושא איומי סייבר, למשל באמצעות חיפוש מקורות אחרים שיכולים להוסיף פרטים למידע שנשלח. ↑
AI accountability framework; העקרון מיועד לסייע לממשל הפדראלי ולגופים אחרים האחראיים על הפיתוח, השימוש והבקרה על מערכות בינה מלאכותית. ארבעת עקרונות הבסיס הם: (1) הגדרת יעדים ותחומי האחריות הקשורים לשימוש בבינה מלאכותית על ידי הארגון; (2) הבטחת איכות המידע עליו מתבססת מערכת הבינה המלאכותית בעבודתה; (3) תיעוד ביצועי המערכת והבטחת הפיקוח האנושי בפעילותה; (4) פיתוח תכניות לניטור השימוש בבינה מלאכותית. קישור למסגרת: http://tinyurl.com/2sdctu2x ↑
http://tinyurl.com/2kjp8ej2; קישור לדו"ח: http://tinyurl.com/2c45zkrb ↑
Japan AI Safety Institute ↑
Information-Technology Promotion Agency ↑
Ministry of Economy, Trade and Industry. ↑
http://tinyurl.com/3re5y58w ; http://tinyurl.com/3uxv6zeu ; http://tinyurl.com/yyfp63t6 ↑
הקמת כוח המשימה מתבססת על הצעת החוק National AI Commission Act, שהציגו ביוני 2023 חברי הקונגרס טד ליאו (Ted Lieu) וקן באק (Ken Buck), שמטרתה לדון ברגולציה על טכנולוגיות בינה מלאכותית. קישור להצעה: http://tinyurl.com/3jze5jsb ; קישור להצהרה: http://tinyurl.com/3h89aa56. ↑
http://tinyurl.com/3uzkd8cj ; http://tinyurl.com/ms7xptt7. ↑
Data Center Cloud Region, Data Center Campus ↑
Chief Digital and Artificial Intelligence Officer ↑
Army AI Integration Center; יחידה בפיקוד העתידנות של צבא היבשה (Army Futures Command), האחראית על קידום השימוש בבינה מלאכותית בצבא היבשה, בעיקר על ידי יישום אסטרטגיית צבא היבשה בבינה מלאכותית. https://tinyurl.com/48r6d5ds ↑
https://tinyurl.com/yra5azmn; https://tinyurl.com/2ynkjzp5 ↑
החוק אושר בשנת 1991 כתגובה למגמת העלייה בתפוצה של שיחות שיווקיות אשר הטרידו אזרחים, ומטרתו להגביל חברות מסחריות מלבצע שימוש בשיחות אוטומטיות, הודעות קוליות מוקלטות מראש, חיוג אוטומטי ושימוש בהודעות SMS. ↑
http://tinyurl.com/5n79v5a4; קישור למסמך: http://tinyurl.com/ppk7d8rw ↑
Tech Accord to Combat Deceptive Use of AI in 2024 Elections ↑
The National Election Commission ↑
http://tinyurl.com/5n6z99be; http://tinyurl.com/mec4w9mz; http://tinyurl.com/ycxpwz2d ↑
The Individually Tailored Partnership Programme, הינה מסגרת לשיתוף פעולה עבור מדינות שאינן חברות מלאות בברית נאט"ו. המסגרת כוללת שיתופי פעולה באמצעות קיום סדנאות, תרגילים ואימונים משותפים, וכן בבניית יכולות ובהתייעצויות. בעבר המסגרת נקראה בשם Individual Partnership and Cooperation Programme (IPCP). להרחבה, ראו: http://tinyurl.com/445ucke7 ↑
NATO's Cooperative Cyber Defense Center of Excellence ↑
The Spanish National Cybersecurity Institute , ארגון ציבורי העוסק בשיפור מידת אבטחת הסייבר והאמון במרחב הדיגיטלי בקרב אזרחים וחברות בספרד. בנוסף, מעודד המרכז את קידום המו"פ בתחום אבטחת הסייבר ותומך בפיתוח מגזר אבטחת הסייבר במדינה. ↑
Coordination Center of the Computer Emergency Response Team of Japan ↑
The Banking and Financial Institutions Association of Colombia ↑