נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם על צו נשיאותי המנחה את הממשל האמריקני לבחון את מדיניותו בנושא המטבעות הדיגיטליים. כמו כן, קרא הבית הלבן לסוכנויות הפדראליות להטמיע בדחיפות שיטות עבודה מומלצות בתחום אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה; ה-FBI הזהיר מפני שורת תקיפות דיוג שהתמקדו בפקידי וועדות בחירות אמצע הקדנציה במדינות ארה"ב; הקונגרס אישר את חוק תקציב הממשל האמריקני לשנה הפיסקאלית 2022, הכולל גם סעיפי חובת דיווח על תקריות סייבר ועל תשלומי כופר עבור מפעילי תשתיות חיוניות.

פיקוד הסייבר הודיע כי ניהל 27 מבצעי Hunt Forward משנת 2018, במהלכם שלח צוותים למדינות זרות במטרה לאסוף מודיעין ותובנות בנושא איומי סייבר חדשים. כמו כן, בכיר ב-NSA הודיע כי הסוכנות פועלת לנסח עקרונות, תקנים ודרישות לטובת שילוב ושימוש ברשתות 5G למטרות ביטחוניות.

רוסיה הודיעה על כוונתה להקים רשות אישורים מקומית למתן תעודות TLS לאתרים מקומיים; עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה חלה עלייה במספר תקיפות הסייבר שהתמקדו במטרות אוקראיניות ובספקיות תקשורת לוויינית המעניקות גישה לאינטרנט במדינה. כמו כן, קבוצות האקטיביסטים מרחבי העולם הוציאו לפועל תקיפות סייבר כנגד מטרות ממשלתיות ברוסיה והדליפו מידע רגיש רב; בריטניה פרסמה דו"ח הכולל פרטים בנושא תכניותיה לחידוש תשתיות IT מיושנות במגזר הציבורי.

חברות אבטחת סייבר זיהו קמפיינים של ריגול סייבר שיוחסו להאקרים הפועלים בחסות סין והתמקדו במפעילי תשתיות חיוניות ברחבי העולם ובגופי ממשלה במדינות ארה"ב. כמו כן, זוהתה עלייה במספר תקיפות הסייבר מצד סין שהתמקדו בגופי ממשלת אוקראינה ובמדינות ברית נאט"ו; סינגפור הודיעה על כוונתה להקים את חיל הגנת הסייבר שמטרתו להגן על רשתות צבא סינגפור; אוסטרליה הקימה מרכז משטרתי חדש למאבק בפשיעת סייבר והודיעה על כוונתה להגדיל את התקציב ולהרחיב את יכולות הסייבר של מִנְהֶלת הסיגינט (ASD).

האו"ם קיים דיונים בנושא הצעתה של רוסיה לנסח אמנה חדשה למאבק פשעי סייבר; חברות אבטחת סייבר השיקו פרויקט חדש שמטרתו לתת למפעילי תשתיות חיוניות בארה"ב גישה למוצרים ושירותי אבטחת סייבר חינמיים. בנוסף, פרסם מכון SANS את ממצאיו של סקר שדן באיומי סייבר על מערכות לבקרה תעשייתית; שירות הדואר הלאומי של יוון הושבת בעקבות מתקפת כופרה; בכירים בענף צינורות הדלק והגז בארה"ב הביעו ביקורת על דרישות אבטחת הסייבר של הרשות לאבטחת התחבורה (TSA).

חברות תקשורת לוויינית הודיעו על הפרעות וחסימת הגישה לאינטרנט במדינות אירופה בעקבות אירועי סייבר ועל רקע פלישת רוסיה לאוקראינה. כמו כן, הזהיר ראש סוכנות החלל של רוסיה כי תקיפת סייבר על לוויין תהווה עילה למלחמה; דו"ח חדש חשף פערים בתהליכי ניהול הסיכונים של ארגונים בענף הימאות; רשות התעופה הפדראלית של רוסיה חוותה תקיפת סייבר שהובילה למחיקת מידע רב; האקרים פרצו לאתר חדשות אוקראיני והציגו קטע Deepfake של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי (Wolodymyr Zelensky) במטרה להטות את דעת הקהל ולפגוע במורל של אזרחי אוקראינה.

ארה"ב

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות

9 במרץ – נשיא ארה"ב ביידן חתם על צו נשיאותי המנחה את הממשל לבחון ולסקור את מדיניותו בנושא המטבעות הדיגיטליים – נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם על צו נשיאותי המנחה את הסוכנויות הפדראליות לבחון ולסקור את מדיניות הממשל בנושא המטבעות הדיגיטליים, יתרונותיהם והסיכונים הנובעים מהם. הצו מתמקד בנושא מדיניות הנכסים הדיגיטליים ומתייחס לנושאי הגנת הצרכנים, מימון פשיעה, תחרותיות כלכלית וחדשנות. כמו כן, מנחה הצו את הסוכנויות הפדראליות לבחון את היתרונות של מטבע דיגיטלי המונפק על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב (Federal Reserve). הצו מנחה את הסוכנויות הפדראליות לנסח המלצות לשיפור מדיניות הממשל בתוך תקופה של 60 עד 120 יום מזמן פרסומו.^{^[1]}

9 במרץ – הבית הלבן קרא לסוכנויות הפדראליות ליישם את מסגרת פיתוח התכונה המאובטח של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה – המשרד לניהול ולתקציב (OMB)^{^[2]} קרא לסוכנויות הפדראליות להטמיע בדחיפות את מסגרת פיתוח התוכנה המאובטח (SSDF)^{^[3]} של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) וליישם שיטות עבודה מומלצות בתחום אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה. כמו כן, קרא ה-OMB לסוכנויות לעקוב אחר הצהרותיהם של ספקים בנושא עמידתם בשיטות עבודה מומלצות בנושא אבטחת שרשראות האספקה של תוכנות.^{^[4]}

10 במרץ – דו"ח חדש: מרבית תקריות הסייבר שחוו מוסדות חינוך בארה"ב אינן מדווחות – על פי הדו"ח השנתי של הארגון ללא כוונת רווח K12 SIX,^{^[5]} המסייע למוסדות חינוך בארה"ב לשפר את אבטחת הסייבר שלהם, מספר מתקפות הכופרה ודליפות המידע שחוו בתי ספר וספקי שירותי IT העובדים עימם גדול פי עשרה עד פי 20 ממספר האירועים שדווחו. מחברי הדו"ח הזהירו כי היעדר חובת דיווח של מוסדות חינוך על אירועי סייבר פוגעת ביכולת להעריך את חומרת התופעה ובהתמודדות עמה. מחברי הדו"ח הוסיפו כי בשנת 2021 אירעו 166 תקריות סייבר בקרב בתי ספר וספקי שירותי IT ב-162 מחוזות ברחבי ארה"ב והזהירו כי חלה עלייה במספר מתקפות הכופרה על מערכות בתי ספר ובעלויות החזרתן לשגרה.^{^[6]}

בתגובה לפרסום הדו"ח, ציינה סגנית מנהל המשרד לטכנולוגיות חינוכיות במחלקת החינוך, כריסטינה ישמעאל (Kristina Ishmael), כי המחלקה מינתה ממונה לניסוח מדיניות אבטחת סייבר עבור בתי ספר וכינסה קבוצת עבודה שתקיים דיונים והתייעצויות בנושא עם הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) ו-NIST.^{^[7]}

28 במרץ – הבית הלבן פרסם את בקשת התקציב לשנת 2023 הכוללת העלאת תקציב אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות – הבית הלבן פרסם את בקשת התקציב לשנה הפיסקאלית 2023, הכוללת העלאה של כ-11% בתקציב אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות ביחס לתקציב שנת 2022. על פי בקשת התקציב, כ-10.9 מיליארד דולר יוקצו לטובת אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות, בעוד 2.5 מיליארד דולר יוקצו לטובת CISA. כמו כן, תקבל מחלקת המשפטים תוספת תקציב של 52 מיליון דולר לטובת גיוס סוכנים ואיסוף מודיעין. בנוסף, מרבית תקציב אבטחת הסייבר של מחלקת ההגנה יוקצה לטובת שיפור אבטחת הסייבר של ספקים וחברות קבלן העובדות עבורה ולטובת הגדלת מספר צוותי משימת הסייבר של פיקוד הסייבר מ-137 ל-142.^{^[8]}

31 במרץ – ממשל ביידן בוחן האם וכיצד להפחית את סמכויות פיקוד הסייבר להוציא לפועל מבצעי סייבר ללא אישור של הבית הלבן – לדברי בכירים בבית הלבן, שנותרו בעילום שם, ממשל ביידן פתח בהליך שמטרתו לבחון האם וכיצד יש לשנות את התזכיר הנשיאותי בנושא ביטחון לאומי מספר 13 (NSPM 13)^{^[9]} שנחתם על ידי נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ. התזכיר מעניק לפיקוד הסייבר את הסמכות להוציא לפועל מבצעי סייבר ללא אישור הבית הלבן. לדבריהם, בכוונת הממשל לנסח תהליך מוסדר לטובת אישור מבצעי סייבר ולהעניק לבית הלבן את הסמכות לאשרם מבעוד מועד.^{^[10]}

היערכות לקראת הגנה על בחירות אמצע הקדנציה

31 במרץ – ה-FBI הזהיר מפני שורת תקיפות דיוג המתמקדות בפקידי וועדות הבחירות במדינות ארה"ב – ה-FBI פרסם אזהרה בנושא תקיפות דיוג שאירעו באוקטובר 2021 והתמקדו בפקידי וועדות הבחירות לבחירות אמצע הקדנציה ובבכירי האגודה הלאומית של מזכירי המדינות בתשע מדינות בארה"ב.^[11] על פי ההודעה, ההאקרים השתמשו בהודעות דוא"ל בנושא חשבוניות שכללו קישור לאתר זדוני וכן מטרתם הייתה לגנוב פרטי הרשאות וסיסמאות לקראת בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקני שיחולו בנובמבר 2022.^{^[12]}

חקיקה

1 במרץ – הסנאט אישר הצעת חוק הקוראת לביצוע רפורמה בחוק ה-FISMA ולהענקת תוקף חוקי לתכנית ממשלתית להערכת מידת אבטחת הסייבר בענן – מליאת הסנאט אישרה את הצעת חוק ה-Strengthening American Cybersecurity Act, הכוללת שני סעיפים נפרדים. הסעיף הראשון של הצעת החוק קורא לעדכן את חוק ה-FISMA,^{^[13]} שעודכן לאחרונה ב-2014 ולהוסיף את CISA ואת ראש הסייבר הלאומי (NCD) לרשימת הגורמים להם יש לדווח על אירועי סייבר. הסעיף השני של הצעת החוק מעניק תוקף משפטי ומעגן בחוק את תכנית ה-FedRAMP,^{^[14]} שמטרתה לספק גישה אחידה להערכת מצב האבטחה ולניטור מתמשך של מוצרי ושירותי ענן.^{^[15]}

9 במרץ – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אישרה הצעת חוק הקוראת לניסוח תכניות הכשרה בתחום אבטחת הסייבר עבור עובדי המגזר הציבורי – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אישרה את הצעת חוק ה-National Cybersecurity Preparedness Consortium Act, המנחה את המחלקה לביטחון המולדת לנסח תכניות חינוך והכשרה בתחום אבטחת הסייבר, המיועדות עבור עובדי המחלקה וכן לנסח מדדים על מנת למדוד את יעילותן. כמו כן, הצעת החוק קוראת למחלקה להקצות משאבים עבור קיום תרגילים לדימוי תרחישים ואירועי סייבר רחבי היקף. לבסוף, קוראת הצעת החוק למחלקה לשתף את תכניות ההכשרה עם הסוכנויות הפדראליות וכן ממשלות ברמת המדינה (State level) וממשלות מקומיות.^{^[16]}

11 במרץ – הקונגרס אישר את חוק תקציב הממשל האמריקני הכולל סעיפי חוק בנושא דיווח על תקריות סייבר ותקציבים לתכניות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית – הסנאט ובית הנבחרים אישרו את חוק תקציב הממשל האמריקני לשנה הפיסקאלית 2022, הכולל סעיפי חוק בנושא דיווח על תקריות סייבר ותקציבים לתכניות בתחום הסייבר. התקציב כולל את החוקים הבאים:

חוק ה-Cyber Incident Reporting for Critical Infrastructure Act הקורא למפעילי תשתיות חיוניות לדווח ל-CISA על תקריות סייבר במערכותיהם בתוך 72 שעות מרגע גילוין. כמו כן, קורא החוק למפעילי תשתיות חיוניות לדווח על תשלומי כופר במסגרת מתקפות כופרה בתוך 24 שעות מרגע התשלום;
סעיף חוק המעניק ל-CISA את הסמכות להגיש למפעילי תשתיות חיוניות צו במטרה לקבל מידע בנושא מתקפות סייבר שלא דווחו. כמו כן, קורא החוק ל-CISA לנסח תכנית במסגרתה תזהיר מפעילי תשתיות מפני חולשות שעלולות לשמש עברייני כופרה;
סעיף חוק הקורא לראשת CISA, ג'ן איסטרלי (Jen Easterly) להקים צוות משימה משותף למאבק במתקפות הכופרה שיהיה אחראי לתיאום המאמצים הפדראליים למאבק בתופעה.^{^[17]}

בתחום הצבא והביטחון, מקצה חוק התקציב כ-200 מיליון דולר להקמת קרן למחקר ולהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית שמטרתה לסייע למחלקת ההגנה להטמיע את הטכנולוגיות בקרב הפיקודים הלוחמים של צבא ארה"ב. כמו כן, מקצה חוק התקציב כ-50 מיליון דולר לשיפור תהליכי הגיוס וההכשרה של כוח אדם המיומן בפיתוח וביישום של טכנולוגיות בינה מלאכותית, כ-62 מיליון דולר לשיפור הגנת הסייבר של רשתות מחלקת ההגנה, כ-23 מיליון דולר לשיפור תהליך ההכשרה של חיילי פיקוד הסייבר ועוד.^{^[18]}

23 במרץ – סנאטורים הציגו הצעת חוק הקוראת ל-CISA לתת לגופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה גישה לשירותי ניטור רשתות – סנאטורים משתי המפלגות הציגו הצעת חוק הקוראת להשיק תכנית פיילוט במסגרתה גופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה (State-level) יוכלו לקבל גישה לשירות ניטור הרשתות ואיתור החולשות של CISA (CDM).^{^[19]} תכנית הפיילוט תכלול חמש ממשלות המיישמות מסגרת אבטחת סייבר של ארגוני תקינה מוכרים, כגון NIST. כמו כן, קוראת הצעת החוק לקבע את מעמדה החוקי של תכנית ה-CDM כחוק פדראלי במטרה לשפר את מוכנותם של גופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה ואת מידת אבטחת הסייבר שלהן.^{^[20]}

צבא וביטחון

4 במרץ – בכיר בצבא ארה"ב: פיקוד הסייבר קיים 27 מבצעים בארבע השנים האחרונים במהלכם שלח צוותי הגנת סייבר למדינות זרות – לדברי מפקד כוח משימת הסייבר (CNMF),^{^[21]} הכפוף לפיקוד הסייבר, מייג'ור גנרל וויליאם הארטמן (William Hartman), הפיקוד קיים 27 מבצעי Hunt Forward מאז 2018,^{^[22]} במסגרתם שלח צוותים למדינות זרות במטרה לאסוף מודיעין בנושא איומי סייבר חדשים ולסייע להן להתמודד עמם. דובר ה-CNMF הוסיף כי רוב המבצעים התקיימו בזמן משבר הקורונה וכי במסגרתם פעל הפיקוד לשבש מבעוד מועד את פעילותם של האקרים זרים הפועלים ברשתותיהן של מדינות בעלות ברית.^{^[23]}

7 במרץ – משרד ראש המודיעין הלאומי פרסם את דו"ח הערכת האיומים השנתי שלו המצביע על איומי סייבר כעל איום מרכזי – משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) פרסם את דו"ח הערכת האיומים של קהילת המודיעין האמריקנית לשנת 2022, בו הצביע על איומי סייבר מצד רוסיה וסין ועל נשק להשמדה המונית כאיומים המרכזיים על ביטחונה הלאומי של ארה"ב. מחברי הדו"ח הצביעו על סין כאיום ריגול הסייבר המרכזי והוסיפו כי היא מייצאת טכנולוגיות שעלולות לשמש לתקיפת מטרות אמריקניות בשטחה של ארה"ב. כמו כן, קבעו מחברי הדו"ח כי רוסיה פועלת לשפר את יכולות הסייבר שלה על מנת לשבש תשתיות חיוניות ומערכות לבקרה תעשייתית (ICS) וכי היא צפויה להמשיך להשתמש ביכולות הסייבר שלה כאמצעי להרתעה ועל מנת להשפיע על קבלת ההחלטות של מדינות זרות. לבסוף, הצביעו מחברי הדו"ח על איראן ועל צפון קוריאה כמדינות תוקפניות במרחב הסייבר ועל פשיעת סייבר ומתקפות כופרה כאיום על ביטחונה הלאומי של ארה"ב.^{^[24]}

7 במרץ – מנכ"ל גוגל לשעבר: מחלקת ההגנה מתקשה בהשגת עליונות עולמית בתחום התוכנה – לדברי מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט (Eric Schmidt),^{^[25]} מחלקת ההגנה מתקשה בהשגצ עליונות בתחום התוכנה במסגרת התחרות האסטרטגית בין ארה"ב וסין. לדבריו, המחלקה סובלת ממחסור בכוח אדם מיומן ובחדשנות ומתמקדת בשיפור טכנולוגיות קיימות על חשבון פיתוח טכנולוגיות חדשות. לבסוף, הזהיר שמידט מפני מחסור במשאבים העומדים לרשות המחלקה לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית ולטובת פיתוח ורכש של תוכנות ומפני היעדר אסטרטגיה לקידום חדשנות בקרב גופי המחלקה.^{^[26]}

9 במרץ – חיל הנחתים הודיע על ארגון מחדש במסגרתו הרחיב את תחום העיסוק של מבצעי מרחב הסייבר לתחום לוחמת המידע – חיל הנחתים הודיע על שינוי ארגוני במסגרתו הרחיב את תחום העיסוק מס' 17 בחיל, שהתמקד עד כה במבצעים במרחב הסייבר ובלוחמה אלקטרונית, גם לתחום לוחמת המידע. תחום העיסוק החדש יכלול מיומנויות בתחומי החלל, מבצעים בטווח האלקטרו-מגנטי, לוחמת סייבר, מבצעי לוחמה פסיכולוגית ועוד.^{^[27]}

10 במרץ – מפקד פיקוד הסייבר: הסתמכותה של ארה"ב על מדינות זרות לצורך ייצור שבבים היא איום על ביטחונה הלאומי – במהלך שימוע שנערך בפני וועדת המודיעין של בית הנבחרים, טען ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נאקאסונה, כי המחסור העולמי בשבבים לצד הסתמכותה של ארה"ב על מדינות זרות לצורך ייצורם מהווים איום משמעותי על ביטחונה הלאומי. לדבריו, סין מתקרבת ליכולת עצמאית לייצר שבבים ללא תלות בארה"ב וביפן, דבר שיאפשר לה לפעול בזירה הבין-לאומית ללא חשש מסנקציות אמריקניות. כמו כן, מסתמכת ארה"ב על ייבוא גז ניאון, החיוני לייצור מרכיבי שבבים, שמקורו ברוסיה ובאוקראינה. מומחים אחרים הוסיפו כי בעוד יצרניות שבבים אמריקניות מחזיקות במאגרי גז ניאון שיספיקו לכמה חודשים, החלפת ספקי גז היא תהליך ארוך ומורכב.^{^[28]}

11 במרץ – בכיר ב-NSA: השימוש ברשתות ה-5G למטרות ביטחוניות יחייב ניסוח תקנים לתפעול הדדי– לדברי המנהל הטכני של ה-NSA, ניל זירינג (Neal Ziring), השימוש הצבאי והביטחוני ברשתות ה-5G טומן בחובו יתרונות, אך מעלה שאלות בנושא השילוב והתפעול ההדדי (Interoperability) שלהן עם טכנולוגיות אחרות. לדבריו, ה-NSA פועלת במשותף עם סוכנות מערכות המידע של מחלקת ההגנה (DISA)^{^[29]} על מנת לנסח עקרונות מדיניות, תקנים ודרישות לתפעול הדדי ולשימוש מאובטח ברשתות ה-5G לטובת יישומים צבאיים. בנוסף, בוחנת ה-NSA את היישומים והיתרונות של עקרון ה-Network slicing, המאפשר לחלק את הרשת ל'שכבות' המשמשות לטובת יישומים בעלי דרישות שונות.^{^[30]}

21 במרץ – צבא היבשה הקים יחידה לאיסוף מודיעין החיוני עבור מבצעי הסייבר שלו – צבא היבשה הקים את קבוצת מודיעין הסייבר הצבאי (CMIG),^{^[31]} שתעסוק באיסוף מודיעין ובניתוח מידע מסחרי ומידע ממקורות גלויים במטרה לתמוך במבצעי הסייבר של פיקוד הסייבר של צבא היבשה (ARCYBER). דובר צבא היבשה הודיע כי היחידה החדשה תספק לפיקוד מודיעין, תובנות והמלצות לטובת הגנה על רשתות צבא היבשה ולקראת מבצעי לוחמה אלקטרונית ולוחמת מידע שמטרתם להשפיע על דעת הקהל של הציבור במדינות זרות.^{^[32]}

24 במרץ – חיל האוויר האמריקני הקים פלוגה ייעודית שתעסוק במחקר ובאימונים בלוחמת מידע – פיקוד הקרב האווירי^{^[33]} של חיל האוויר האמריקני הודיע על הקמת פלוגה ייעודית האחראית למחקר ולאימונים בלוחמת מידע. הפלוגה, הכפופה לכנף ה-55 (55^th Wing) למודיעין, מעקב ואיסוף מל"ם, תחקור אירועי לוחמת מידע במטרה להבין ולבחון את יתרונותיהם ותקיים הכשרות ואימונים בלוחמת מידע. על פי הודעת הפיקוד, חיל האוויר ארגן וקיים 22 אירועים בנושא לוחמת מידע ברחבי העולם במטרה לנסח מודלים לאימון ולמחקר של אירועי לוחמת מידע.^{^[34]}

רוסיה

11 במרץ – רוסיה הודיעה על כוונתה להקים רשות אישורים מקומית למתן תעודות TLS לאתרים מקומיים – ממשלת רוסיה הודיעה כי בכוונתה להקים רשות אישורים מקומית (CA)^{^[35]} למתן תעודות SSL/TLS לאתרים מקומיים. ההודעה נמסרה על רקע הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה, המקשות על אתרים רוסיים לחדש את תעודות אבטחת ה-SSL/TLS, דבר המקשה על הגישה אליהם מאפליקציות דפדפן. בתגובה להודעה הזהירו מומחים כי הקמת CA מקומית תאפשר לממשלת רוסיה להרחיב את הצנזורה והמעקב אחר אזרחיה, להפיץ מידע כוזב ועוד. לדברי אנליסט מודיעין הסייבר בחברת Recorded Future, אלן ליסקה (Allan Liska), שליטה בתעודות ה-SSL/TLS תאפשר לממשלת רוסיה לבצע תקיפות Man-in-the-Middle כנגד משתמשים, להפיץ מידע כוזב ולעקוב אחר מתנגדיה.^{^[36]}

אירופה

עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המשבר באוקראינה

במהלך החודש ועם התקדמות צבא רוסיה והתמשכות הלחימה, אירעו שורת תקיפות סייבר על מטרות אוקראיניות ועל חברות תקשורת לוויינית שמטרתן הייתה לשבש את גישת הציבור האוקראיני לרשת ולפגוע במתן שירותים ממשלתיים.

כמו כן, התמקדו קבוצות האקטיביסטים והאקרים בין-לאומיים במטרות רוסיות במטרה לשבש מתן שירותים, להדליף מידע ולהביך את ממשלת רוסיה. מדינות המערב המשיכו לספק תמיכה טכנית לאוקראינה והזהירו כי רוסיה עלולה להוציא מתקפות סייבר כנגד מטרות מערביות על מנת להגיב על תמיכתן באוקראינה ועל הסנקציות שהוטלו עליה.

בתחילת החודש הודיעה קבוצת ההאקרים האוקראינית The Ukrainian Cyber Guerrilla Group, המורכבת מכ-1,000 מתנדבים אוקראינים ומרחבי העולם, כי בכוונתה להתמקד בתשתיות החשמל והרכבות של רוסיה על מנת לשבש את מאמצי הלחימה שלה והודיעה כי תקפה עשרות אתרי ממשלה ובנקים ברוסיה.^{^[37]} כמו כן, במהלך החודש הודיעה קבוצת ההאקטיביסטים Anonymous כי תקפה יותר מ-2,500 אתרי ממשלה ברוסיה ובבלארוס וכן אתרים של בנקים, בתי חולים, שדות תעופה וגופי תקשורת ממשלתיים. במסגרת פעילותה, הדליפה הקבוצה מסמכים צבאיים בנושא תכנית הפלישה ופרצה למצלמות רשת ששימשו את רוסיה לצורך מעקב אחר תנועת צבא אוקראינה. בנוסף, פרצה הקבוצה למערכות תאגיד האנרגיה הרוסי Gazprom,^{^[38]} למאגרי מידע השייכים לשירות הפדראלי לפיקוח על התקשורת, טכנולוגיות המידע והמדיה ההמונית של רוסיה, ה-Roskomnadzor,^{^[39]} ולמערכות הבנק המרכזי של רוסיה והדליפה אלפי מסמכים.^{^[40]} ב-12 במרץ, הודיע חברת אבטחת הסייבר של חברת התקשורת הרוסית Rostelecom, Rostelecom-Solar, כי מאז תחילת החודש זיהתה מעל ל-450 תקיפות DDoS שהתמקדו באתרי בנקים וגופי ממשלה, נתון הגבוה פי ארבעה ממספר תקיפות ה-DDoS שזיהתה במהלך פברואר 2022.^{^[41]} ב-17 במרץ הודיע המשרד לעניינים דיגיטליים של רוסיה כי אתרי ממשלת רוסיה חווים תקיפות DDoS מתמשכות ופועלים לחסום תעבורת רשת שמקורה מחוץ למדינה.^{^[42]}

כמו כן, חוותה אוקראינה שורת תקיפות סייבר שמטרתן לשבש את פעילותם של ממשלתה וצבאה. ב-5 במרץ הודיע השירות הממלכתי לתקשורת מיוחדת ולביטחון מידע של אוקראינה^{^[43]} כי האקרים הפועלים בחסות רוסיה ביצעו מתקפות DDoS מתמשכות על אתרי ממשלה, ביניהם אתר הנשיא, הפרלמנט, הקבינט ומשרדי הפנים וההגנה.^{^[44]} ב-9 במרץ הודיע צוות ה-CERT הלאומי של אוקראינה כי זיהה קמפיין תקיפות דיוג שהתמקד במטרות ממשלתיות באוקראינה ומיוחס לקבוצת האקרים בלארוסית המכונה UAC-0051.^{^[45]} ב-28 למרץ חוותה חברת התקשורת הממשלתית של אוקראינה Ukrtelecom תקיפת סייבר שהובילה לשיבושים ולחסימה זמנית של הגישה לרשת.^{^[46]}

לצד זאת, ניהלה רוסיה מבצע השפעה המוגבל בהיקפו שמטרתו הייתה לפגוע במורל אזרחי אוקראינה ובמאמצי הלחימה. ב-16 במרץ דיווח ערוץ החדשות Ukraine 24 כי האקרים פרצו למערכותיו והציגו הצהרה מזויפת מפני נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הקוראת לאזרחי המדינה להיכנע.^{^[47]} לצד זאת, דווח כי קטע ווידאו שזויף באמצעות טכנולוגיית Deepfake ומציג את זלנסקי דן בכניעתה של אוקראינה, הופץ ברשתות החברתיות (ראו עמ' 24). ב-29 במרץ הודיע שירות הביטחון של אוקראינה (SBU) כי הסיר חמש botnets שכללו מעל ל-100,000 חשבונות ברשת החברתית והפיצו מידע כוזב על פעילות צבא רוסיה במטרה לפגוע במורל ולהטות את דעת הקהל של הציבור באוקראינה.^{^[48]} עם זאת, הודיעו בכירים אוקראינים, שנותרו בעילום שם, כי האקרים הפועלים מטעם רוסיה טרם הצליחו לפרוץ ולשבש את פעילותן של תשתיות חיוניות במדינה. לדבריהם, הניסיון שצברו צוותי הגנת הסייבר של אוקראינה מאז 2015 סייע להם בחסימת ניסיונות לפרוץ ולשבש את פעילותן של מערכות חיוניות במדינה.^{^[49]}

לצד תקיפות סייבר שהתמקדו במטרות באוקראינה, אירעו החודש תקיפות סייבר שהובילו לחסימת הגישה לאינטרנט לווייני בשורת מדינות באירופה. ב-5 במרץ הודיעו חברת התקשורת Orange ומפעילת הלוויינים הצרפתית Eutelsat, כי הגישה לאינטרנט של חלק מלקוחותיהן באירופה נחסמה בעקבות אירועי סייבר (ראו עמ' 21).^{^[50]} כמו כן, נשמעו אזהרות, לפיהן רוסיה עלולה להוציא לפועל תקיפות סייבר כנגד תשתיות חיוניות, חברות וגופי ממשלה במדינות המערב בתגובה על הסנקציות שהוטלו עליה. ב-1 במרץ פרסם שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS)^[51] אזהרה לפיה האקרים רוסים עלולים להוציא לפועל מתקפות כופרה כנגד בתי חולים בבריטניה (ראו עמ' 20).^{^[52]} ב-2 במרץ הודיעה חברת Proofpoint כי זיהתה קמפיין ריגול סייבר המיוחס להאקרים הפועלים בחסות בלארוס ושמטרתו הייתה לאסוף מידע ולשבש את תנועת הפליטים האוקראינים בפולין, בהונגריה ובסלובקיה.^{^[53]} ב-21 במרץ הודיע נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, כי בידי ארה"ב מידע מודיעיני לפיו ממשלת רוסיה שוקלת להוציא לפועל תקיפות סייבר כנגד מטרות אמריקניות בתגובה לסנקציות שהוטלו עליה.^{^[54]} כמו כן, הודיע ה-FBI כי זיהה ניסיונות מצד האקרים רוסים לאסוף מודיעין על 23 חברות אמריקניות מענפי האנרגיה, הפיננסים והייצור הביטחוני.^{^[55]}

לצד תקיפות שיוחסו לרוסיה, זיהו חברות אבטחת סייבר עלייה בפעילותה הסייבר הזדונית של סין. ב-18 במרץ, הזהיר צוות ניתוח האיומים של גוגל (TAG),^{^[56]} כי האקרים הפועלים בחסות סין עומדים מאחורי שורת תקיפות סייבר שהתמקדו בגופי ממשלת אוקראינה במטרה לאסוף מודיעין בנושא המלחמה.^{^[57]}

כמו כן, ב-24 בפברואר פרסמה חברת Check Point מחקר, בו זיהתה עלייה של כ-116% במספר תקיפות הסייבר שהתמקדו במדינות ברית נאט"ו ושמקורן בסין.^{^[58]}

מדינות המערב סיפקו לאוקראינה סיוע במטרה להתמודד עם תקיפות הסייבר מצידה של רוסיה וכן הטילו סנקציות על גורמים המעורבים בפעילות הסייבר וההשפעה הזדונית של רוסיה. ב-3 במרץ, הטילה מחלקת האוצר האמריקנית סנקציות על סוכנות הידיעות הרוסית InfoRos, הפועלת בחסות המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU), בגין הפצת מידע כוזב וקשרים להאקרים רוסים העומדים מאחורי פעילויות ריגול סייבר.^{^[59]} ב-4 במרץ הודיע המרכז למצוינות בהגנת סייבר של ברית נאט"ו (CCDCOE)^{^[60]} כי וועדת ההיגוי של המרכז הצביעה בעד צירופה של אוקראינה כחברה תורמת (Contributing participant), מעמד השמור למדינות שאינן חברות בברית.^{^[61]}

במקביל, החלו גופי אכיפה במערב להזהיר מפני שימוש במוצרים ובטכנולוגיה מתוצרת רוסיה מחשש לניצולם לצורך ריגול או תקיפות סייבר. משרדי ממשלה וסוכנויות אבטחת הסייבר של גרמניה, של איטליה,^{^[62]} ושל בריטניה^{^[63]} הזהירו מפני השימוש בתוכנת האנטי-וירוס של קספרסקי והוסיפו כי גופי המודיעין של רוסיה עלולים לנצל את מוצרי החברה לצורך ריגול ותקיפות סייבר כנגד מטרות באירופה. ב-26 במרץ הגדירה נציבות התקשורת הפדראלית (FCC) את מוצרי קספרסקי כאיום על ביטחונה הלאומי של ארה"ב.^{^[64]}

בריטניה

8 במרץ – ממשלת בריטניה פרסמה דו"ח הכולל פרטים בנושא תכניותיה לחידוש תשתיות IT מיושנות במגזר הציבורי – ממשלת בריטניה הגישה לוועדה למנהל ציבורי ולעניינים חוקתיים של בית הנבחרים (PACAC)^{^[65]} דו"ח הכולל פירוט בנושא יישום המלצות קודמות לשיפור השירותים הדיגיטליים של המגזר הציבורי בבריטניה.^{^[66]} על פי הדו"ח, בשנים 2021-2020 הקימה הממשלה את המשרד המרכזי לעניינים דיגיטליים ולענייני מידע (CDDO)^{^[67]} שמטרתו להוביל ולהאיץ את תהליכי השינוי והמעבר למערכות דיגיטליות בקרב גופי המגזר הציבורי. כמו כן, הקצתה הממשלה 2.6 מיליארד ליש"ט (כ-3.4 מיליארד דולר) לטובת השקעה באבטחת סייבר ולהחלפת תשתיות IT ממשלתיות מיושנות. מחברי הדו"ח הוסיפו כי ה-CDDO פועל לנסח מסגרת להערכת סיכוני האבטחה והעלויות הפיננסיות הכרוכות בהמשך הפעלת תשתיות IT מיושנות.^{^[68]}

24 במרץ – משרד ההגנה של בריטניה נאלץ להשבית שירותי תמיכה מקוונים בתהליך הגיוס לצבא בעקבות תקיפת סייבר – צבא בריטניה דיווח כי משרד ההגנה נאלץ להשבית מערכות ושירותים מקוונים המהווים חלק ממערכת הגיוס שלו בעקבות תקיפת סייבר. כמו כן, הודיע הצבא כי מידע אישי השייך לחיילים ולמתגייסים חדשים נגנב והוצע למכירה ברשת האפילה. מערכת הגיוס של צבא בריטניה פותחה ומנוהלת על ידי חברת הייעוץ והשירותים הדיגיטליים Capita, דבר שהוביל לביקורת על ההחלטה לבצע מיקור חוץ לניהול תהליכי הגיוס לצבא.^{^[69]}

אסיה

סין

1 במרץ – חברת Symantec זיהתה קמפיין ריגול סייבר שיוחס לסין והתמקד במטרות ממשלתיות ובתשתיות חיוניות ברחבי העולם – חוקרי מחלקת מודיעין איומי הסייבר של Symantec הודיעו כי זיהו קמפיין ריגול סייבר, שיוחס לקבוצת האקרים הפועלת בחסות סין והתמקד במטרות ממשלתיות ובתשתיות חיוניות במדינות שונות ברחבי העולם. במסגרת הקמפיין, השתמשו ההאקרים בדלת אחורית בשם Daxin, שהוגדרה כנוזקה המתוחכמת ביותר שהייתה בשימוש קבוצות האקרים סיניות. על פי המחקר, הדלת האחורית השתלטה על חיבורי TCP לגיטימיים, הקימה ערוץ שליטה ובקרה מוצפן עם ההאקרים וכן ערוצי תקשורת מוצפנים בין המחשבים שהודבקו בה.^{^[70]}

9 במרץ – חברת אבטחת סייבר: האקרים הפועלים בחסות סין עומדים מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בשש ממשלות במדינות ארה"ב – חברת מודיעין איומי הסייבר Mandiant פרסמה דו"ח, לפיו קבוצת ההאקרים הסינית APT41 פרצה למערכותיהן של לפחות שש ממשלות במדינות ארה"ב במהלך 2021. על פי הדו"ח, ההאקרים השתמשו בחולשה באפליקציית רשת מסחרית לניהול מצב הבריאות של בעלי חיים^{^[71]} שבשימוש 18 מדינות ובחולשת ה-Log4j שנתגלתה בדצמבר 2021. כמו כן, במהלך פברואר 2022 פרצו ההאקרים בשנית לשני גופי ממשלה מקומיים.^{^[72]}

10 במרץ – גופי תקשורת בסין: האקרים ממדינות מערביות השתמשו בתשתיות סיניות על מנת לבצע תקיפות סייבר כנגד מטרות ברוסיה ובבלארוס – סוכנות הידיעות הסינית Xinhua ציטטה גורמים מצוות ה-CERT הלאומי של סין, לפיהם סין חוותה שורה של תקיפות סייבר שמקורן בארה"ב, בגרמניה ובהולנד במהלך פברואר 2022. לדברי הגורמים, האקרים זרים ניסו להשתלט על תשתיות ועל שרתים בשטחה של סין ולהשתמש בהם על מנת להוציא לפועל תקיפות סייבר כנגד מטרות ברוסיה ובבלארוס על רקע פלישתה של רוסיה לאוקראינה.^{^[73]}

סינגפור

4 במרץ – סינגפור הודיעה על הקמת חיל צבאי שיעסוק באבטחה ובהגנת סייבר – שר ההגנה של סינגפור, נג אנג הן (Ng Eng Hen), הודיע כי בכוונת משרד ההגנה להקים את חיל הגנת סייבר שמטרתו להגן על מערכות ורשתות צבא סינגפור מפני איומי סייבר ולוחמה אלקטרונית. לדבריו, גודלו של חיל הגנת הסייבר צפוי להיות בהיקף של מספר חטיבות או דיוויזיה אחת. בדבריו, רמז הן כי ההחלטה להקמת החיל התקבלה בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה שלוותה בתקיפות סייבר שמטרתן הייתה להשבית אתרים ומערכות ממשלתיות וצבאיות לקראת הפלישה.^{^[74]}

אזור האוקיאנוס השקט

אוסטרליה

21 במרץ – משרד הפנים של אוסטרליה הקים מרכז משטרתי חדש למאבק בפשיעת סייבר – שרת הפנים של אוסטרליה, קרן אנדרו'ס (Karen Andrews) הודיעה על הקמת המרכז המשותף למאבק בפשיעת סייבר (JPC3)^{^[75]} כחלק מהתכנית הלאומית של משרד הפנים למאבק בפשיעת סייבר.^{^[76]} המרכז הוקם בעלות של כ-89 מיליון דולר אוסטרלי (כ-66 מיליון דולר) וכפוף למשטרה הפדראלית של אוסטרליה (AFP).^{^[77]} אנדרו'ס הוסיפה כי מטרת המרכז היא לשבש את פעילותם של עברייני סייבר, להשבית את תשתיותיהם ולהביאם לדין.^{^[78]}

30 במרץ – ממשלת אוסטרליה הגישה את התקציב השנתי הכולל הקצאה של כ-7.5 מיליארד דולר לטובת יכולות הסייבר של מִנְהֶלֶת הסיגינט – ממשלת אוסטרליה הגישה את הצעת התקציב שלה לשנת 2022, הכוללת תכנית המכונה REDSPICE,^{^[79]} להקצאת כעשרה מיליארד דולר אוסטרלי (כ-7.5 מיליארד דולר) לטובת הרחבת יכולות הסייבר של מִנְהֶלֶת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) למשך עשור. מטרת ההקצאה היא להכפיל את כוח האדם של ה-ASD ולהרחיב את יכולות הסייבר ההתקפיות שלה עד פי שלושה. על פי הודעת ה-ASD, מטרת התכנית היא לתת מענה להתעצמות הצבאית של סין באזור דרום מזרח אסיה והאוקיאנוס השקט ולשימוש הגובר שלה במתקפות סייבר.^{^[80]}

בין-לאומי

ביטחון סייבר

4 במרץ – חברת אבטחת סייבר הזהירה כי עברייני סייבר מנצלים את המשבר באוקראינה לטובת ביצוע הונאות סייבר ותקיפות דיוג – על פי הודעת בלוג מטעם חוקרי חברת BitDefender Labs, עברייני סייבר מנצלים את המשבר באוקראינה ומתחזים לארגוני צדקה לטובת פליטים על מנת להוציא לפועל תקיפות דיוג והונאות סייבר. כמו כן, זיהו החוקרים קמפיין תקיפות דיוג שהתמקד בענף הייצור התעשייתי וכלל שימוש בקבצים זדוניים שהתחזו לסקר בנושא היערכותם של ארגונים להתמודדות עם שיבושים בשרשראות אספקה בעקבות הפלישה לאוקראינה. קמפיין דיוג נוסף כלל התחזות לחברה דרום קוריאנית בענף הבריאות ובמסגרתו התבקשו לקוחותיה להודיע לחברה על ביטול הזמנות של מוצריה בעקבות המשבר.^{^[81]}

ניסוח נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר

7 במרץ – האו"ם קיים דיונים בנושא הצעתה של רוסיה לנסח אמנה חדשה למאבק בפשיעת סייבר – וַעֲדָה אַד-הוֹק של האו"ם לניסוח אמנה בין-לאומית למאבק בשימוש הפלילי בטכנולוגיות מידע ותקשורת,^{^[82]} שהוקמה בדצמבר 2019, קיימה שורת דיונים בנושא הצעתה של רוסיה לנסח אמנה חדשה, שתחליף את אמנת בודפשט למאבק בפשיעת סייבר. על פי הצעתה של רוסיה, האמנה החדשה תרחיב את ההגדרה של פשיעת סייבר על מנת להעניק למדינות את הלגיטימציה להדק את שליטתן בפעילות המקוונת של אזרחיהן.

כמו כן, ההצעה מאפשרת למדינות להגדיר אילו פעילויות מקוונות מצדיקות מעקב ויירוט מידע ותקשורת מצד גופי האכיפה, זאת בניגוד לאמנת בודפשט, המאפשרת לגופי אכיפה ליירט מידע השייך לאזרחים רק בגין חשד לביצוע עבירות חמורות. בנוסף, בעוד שאמנת בודפשט מאפשרת למדינות לסרב לבקשת סיוע בחקירות ובתהליכי אכיפה במקרים של עבירות בעלות רקע פוליטי, הצעתה של רוסיה מחייבת מדינות להיענות לכל בקשות הסיוע המשפטי. קיום הדיונים זכה לביקורת מצד ארגוני החברה האזרחית.^{^[83]}

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

7 במרץ – חברות אבטחת סייבר השיקו פרויקט חדש שמטרתו להעניק למפעילי תשתיות חיוניות בארה"ב גישה למוצרים ושירותי אבטחת סייבר חינמיים – חברות אבטחת הסייבר CrowdStrike, Cloudflare וחברת שירותי ניהול הזהויות Ping Identity, השיקו את פרויקט ה-Critical Infrastructure Defense, במסגרתו יעניקו לבתי חולים ולמתקנים לאספקת אנרגיה ומים בארה"ב גישה בחינם לשירותים ולמוצרי אבטחת סייבר מתוצרתן למשך ארבעה חודשים. החברות יעניקו לארגונים גישה למוצרי הגנת רשת, הגנת נקודות קצה וניהול זהויות. על פי הודעת החברות, הפרויקט הושק בעקבות אזהרות, לפיהן רוסיה עלולה להוציא לפועל תקיפות סייבר כנגד תשתיות חיוניות במדינות המערב במסגרת פלישתה לאוקראינה וכתגובה לסנקציות שהוטלו עליה.^{^[84]}

7 במרץ – מכון SANS פרסם את ממצאיו של סקר שדן באיומי סייבר על מערכות לבקרה תעשייתית – מכון SANS פרסם את תוצאותיו של סקר, שדן באיומי סייבר על מערכות לבקרה תעשייתית (ICS) וביכולתם של ארגונים להגיב להם. על פי ממצאי הסקר, שנערך מטעם חברת הייעוץ ABS Group, חלה עלייה במספר תקיפות הסייבר על מערכות OT ו-ICS, וכן גורמים זדוניים מגלים הבנה מעמיקה יותר של מבנה המערכות בהשוואה לשנים קודמות. כמו כן, כ-61% מהנשאלים טענו כי קיים פער במידת ההבנה והמוּדעוּת לאיומי הסייבר על מערכות ICS בין צוותי הגנת הסייבר לבין שאר הארגון. בנוסף, 50% מהנשאלים השיבו כי האיום הגדול ביותר על מערכות ICS הוא מתקפות הכופרה וכן 47% השיבו כי אין לארגוניהם יכולת לנטר ולהגיב לתקריות סייבר בקרב מערכות אלו לאורך כל ימות השבוע.^{^[85]}

8 במרץ – ה-FBI: קבוצת עברייני הכופרה Ragnar Locker אחראית לעשרות מתקפות כופרה שהתמקדו בתשתיות חיוניות בארה"ב – ה-FBI פרסם אזהרה, לפיה מתחילת שנת 2022, לפחות 52 מפעילי תשתיות חיוניות בארה"ב חוו מתקפות כופרה שיוחסו לקבוצת עברייני הכופרה Ragnar Locker. המטרות שהותקפו כוללות ארגונים מענפי האנרגיה, השירותים הפיננסיים, ה-IT וכן גופי ממשלה. כמו כן, פעלה הקבוצה לאתר את מיקומה הגיאוגרפי של המטרה על מנת להימנע מתקיפת מטרות במדינות מזרח אירופה או הקווקז. ה-FBI המליץ לארגונים לפצל את רשתותיהם (Segmentation), להשתמש באימות רב-שלבי ובפרטי הרשאות מורכבים לניחוש, לנהל גיבויים בנפרד מהרשת ועוד.^{^[86]}

30 במרץ – CISA ומחלקת האנרגיה האמריקנית פרסמו אזהרה מפני תקיפות סייבר על מכשירי אל-פסק המחוברים לרשת – CISA ומחלקת האנרגיה האמריקנית פרסמו אזהרה לפי גורמים זדוניים עלולים לנחש סיסמאות ופרטי הרשאות ברירת מחדל על מנת לפרוץ למכשירי אל-פסק (UPS)^{^[87]} שמטרתם להגן על מכשירים חשמליים מפני הפרעות באספקת החשמל. מחברי האזהרה קראו למשתמשים להסיר את הגישה למכשירים מהאינטרנט הציבורי, לשנות את פרטי הרשאות ברירת המחדל ולהטמיע מנגנון לאימות רב-שלבי.^{^[88]}

31 במרץ – הפרלמנט האוסטרלי אישר שורת הצעות חוק הכוללות דרישות אבטחת סייבר עבור מפעילי תשתיות חיוניות – שני בתי הפרלמנט האוסטרלי אישרו את תיקון חוק אבטחת התשתיות החיוניות לשנת 2022,^{^[89]} הכולל שורת סעיפי חוק המתייחסים לאבטחת הסייבר של מפעילי תשתיות חיוניות. תיקון החוק קורא למפעילי תשתיות חיוניות לנסח ולנהל תכנית לניהול סיכונים וכן לסקור ולעדכן אותה. כמו כן, קורא החוק למפעילי התשתיות להגיש דו"חות שנתיים בנושא תהליכי ניהול הסיכונים שלהם במקרים בהם אירעה תקרית סייבר שהובילה לפגיעה בנכסי תשתית חיוניים.^{^[90]}

איומי סייבר על שרשראות אספקה

14 במרץ – יצרנית המערכות והרכיבים לתעשיית הרכב Denso חוותה מתקפת כופרה – יצרנית המערכות והרכיבים לתעשיית הרכב Denso הודיעה כי הסניף שלה בגרמניה חווה מתקפת כופרה שיוחסה לקבוצת עברייני הכופרה Pandora ובמסגרתה דלף מידע תאגידי. על פי ההודעה, תגובתה המהירה של החברה הובילה לניתוק הרשת משאר סניפיה בעולם ומנעה את התפשטות המתקפה לשאר הרשת. Denso היא מספקיות הרכיבים הגדולות בעולם ומספקת חלקים ליצרניות רכב כגון מרצדס, טויוטה, General Motors, הונדה ועוד.^{^[91]}

28 במרץ – פרטיהם של כ-820,000 תלמידים בניו יורק נגנבו בעקבות פריצה לפלטפורמת הלמידה של חברת התוכנה Illuminate Education –חברת התוכנה Illuminate Education, המפתחת פלטפורמות לחינוך ולמידה, הודיעה כי פרטיהם של כ-820 אלף תלמידים שלמדו במערכת החינוך של ניו יורק בשנים 2017-2016 נגנבו במסגרת תקיפת סייבר שחוותה בינואר 2022. המידע שנגנב כולל שמות, תאריכי לידה ומספרי זהות וכן פרטים בנושא המצב הכלכלי והחברתי של תלמידים ובנושא תכניות לימוד מיוחדות המוענקות להם. התקיפה הובילה להשבתת פלטפורמות הלמידה של החברה למשך מספר שבועות.^{^[92]}

איומי מתקפות הכופרה

22 במרץ – שירות הדואר הלאומי של יוון הושבת בעקבות מתקפת כופרה – שירות הדואר הלאומי של יוון (ELTA) הודיע כי נאלץ להשבית את מרבית שירותיו בעקבות מתקפת כופרה. צוותי ה-IT של השירות הודיעו כי ההאקרים ניצלו חולשה במערכת לא מעודכנת על מנת להתקין דלת אחורית שאפשרה להם לנוע רוחבית ולקבל גישה לתחנות העבודה של השירות. המתקפה דווחה לרשות הלאומית להגנת המידע של הצרכנים על מנת לבחון האם אירעה דליפת מידע אישי.^{^[93]}

איומי סייבר על ענף האנרגיה

7 במרץ – מפעילת תחנות דלק ברומניה חוותה מתקפת כופרה – חברת האנרגיה Rompetrol, המפעילה רשת תחנות דלק ברומניה, הודיעה כי נאלצה להשבית את האתר שלה ואת שירותי התדלוק העצמי בתחנותיה בעקבות מתקפת כופרה שהשביתה את מרבית מערכות ה-IT שלה. על פי מידע שפורסם מטעם מקורות אנונימיים, המתקפה מיוחסת לקבוצת עברייני הכופרה Hive ובמסגרתה פרצו ההאקרים לרשת ה-IT הפנימית של בית הזיקוק הגדול ביותר ברומניה, Petromidia, שבניהול החברה. עם זאת, טענה החברה כי פעילות בית הזיקוק לא נפגעה.^{^[94]}

17 במרץ – מפעילי צינורות דלק וגז בארה"ב: דרישות אבטחת הסייבר של הרשות לאבטחת התחבורה מסורבלות ומקשות על פעילות עסקית – לדברי בכירים בענף צינורות הדלק והגז בארה"ב, דרישות אבטחת הסייבר שפרסמה הרשות לאבטחת התחבורה (TSA)^{^[95]} ביולי 2021, מסורבלות ומקשות על פעילותם העסקית. לדברי הבכירים, שנותרו בעילום שם, הדרישות שפרסמה ה-TSA, כגון הטמעת מנגנון לאימות רב-שלבי, מתאימות להגנה על מחשבים אישיים ועל רשתות IT ואינן ישימות עבור מערכות לבקרה תעשייתית (ICS). הבכירים הוסיפו כי עמידה בדרישות, כגון שדרוג ועדכון מערכות תיקח חודשים ושנים ואף תוביל לשיבושים בפעילות הצינורות וכן כי דרישות להחלפת סיסמאות עבור ציוד תעשייתי מחייבות גישה פיזית לציוד. כמו כן, הצביעו הבכירים על קשיים בהחלפת ציוד מיושן, המיוצר על ידי מספר מועט של ספקים. לבסוף, טענו הבכירים כי ה-TSA אפשרה למפעילי צינורות דלק וגז להגיש לה תכניות חלופיות לשיפור אבטחת הסייבר שלהם, אולם אין ביכולתה לעבור ולאשר את מאות התכניות שהוגשו לה מפאת אתגרי כוח אדם.^{^[96]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

1 במרץ – שירות הבריאות הלאומי של בריטניה: האקרים רוסים עלולים להוציא לפועל מתקפות כופרה כנגד בתי חולים במדינה – שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS) פרסם אזהרה, לפיה האקרים רוסים עלולים להוציא לפועל מתקפות כופרה כנגד בתי חולים במדינה כתגובה על הסנקציות שהטילו מדינות המערב על רוסיה. השירות קרא למנהלי בתי חולים לעדכן מערכות ותוכנות ולוודא כי ביכולתם לגבות מידע. לדברי מנכ"לית ה-NHS באנגליה, אמנדה פריצ'רד (Amanda Pritchard), על בתי החולים להציב את אבטחת הסייבר בעדיפות גבוהה ולהישאר בכוננות גבוהה.^{^[97]}

8 במרץ – מידע השייך לעשרות אלפי מטופלים באוקלהומה דלף בעקבות תקיפת סייבר על בית חולים שאירעה בינואר 2022 – בית החולים Duncan Regional Hospital שבאוקלהומה, הודיע כי חווה תקיפת סייבר שאירעה בינואר 2022 והובילה לדליפת מידע רפואי של כ-92 אלף ממטופליו. המידע שנגנב כולל שמות, תאריכי לידה, מספרי ביטוח לאומי, מידע על טיפולים רפואיים, שמות של רופאים ועוד.^{^[98]}

28 במרץ – סנאטורים אמריקנים הגישו הצעת חוק לשיפור אבטחת הסייבר של ענף הבריאות הציבורית בארה"ב – סנאטורים אמריקנים הגישו את הצעת החוק The Healthcare Cybersecurity Act, הקוראת ל-CISA לקיים מחקר בנושא סיכוני אבטחת הסייבר של ענף הבריאות הציבורית, האתגרים המקשים על ארגוני הענף להגן על מערכותיהם והשלכות המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר. כמו כן, קוראת הצעת החוק לסוכנות לשתף פעולה עם מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS)^{^[99]} במטרה לשפר את אבטחת הסייבר של הענף, להכשיר ולחנך עובדים בענף הבריאות הציבורית בתחום אבטחת הסייבר ולהעלות את מוּדעוּתם לסוגיה.^{^[100]}

31 במרץ – הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות פרסמה דו"ח בנושא טכניקות להסתרת פרטים אישיים במידע רפואי – הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) פרסמה דו"ח בו קראה לבעלי העניין השונים בענף הבריאות להגן על מידע רפואי באמצעות הסרת פרטים אישיים ממנו (Pseudonymization). כמו כן, דנו מחברי הדו"ח בטכניקות שונות להסתרת פרטים אישיים ממידע רפואי כגון שימוש בפונקציות גיבוב (Hashing), הצפנה ועוד. בנוסף, דנו מחברי הדו"ח במקרים בהם יש להסיר פרטים אישיים ממידע רפואי ובשיקולים המנחים את הסרתם.^{^[101]}

איומי סייבר על מערכות חלל

3 במרץ – ראש סוכנות החלל של רוסיה הזהיר כי תקיפת סייבר על לוויין תהווה עילה למלחמה – לדברי ראש סוכנות החלל של רוסיה, דמיטרי רוגוזין (Dmitry Rogozin), תקיפת סייבר על לווייניה של רוסיה תהווה עילה למלחמה. דבריו של רוגוזין נמסרו בעקבות דיווחים מצד קבוצת ההאקטיביסטים Anonymous, לפיהם קבוצת האקרים המכונה NB65 פרצה למרכז שליטה של סוכנות החלל הרוסית וחסמה את גישתו ללווייני המעקב והמודיעין שלה. רוגוזין הכחיש את טענות הקבוצה.^{^[102]}

5 במרץ – חברות לוויינים ותקשורת דיווחו על הפרעות וחסימת הגישה לאינטרנט במדינות אירופה בעקבות אירועי סייבר – חברת התקשורת Orange הודיעה כי הגישה לאינטרנט של כ-9,000 מלקוחותיה נחסמה בעקבות אירוע סייבר שחוותה ספקית תקשורת הלוויינים Viasat בסוף פברואר 2022. כמו כן, הודיעה מפעילת הלוויינים הצרפתית Eutelsat, כי שליש מתוך 40,000 לקוחותיה באירופה חוו שיבושים והפרעות גישה לרשת בגרמניה, בצרפת, בהונגריה, ביוון, באיטליה ובפולין.^{^[103]} כמו כן, הודיע מנכ"ל ומייסד SpaceX, אילון מאסק, כי טרמינלים לווייניים שנשלחו לאוקראינה במטרה לספק לאזרחיה גישה לאינטרנט חוו שיבושים. מאסק הוסיף כי בכוונת החברה להשקיע בהגנת סייבר של לווייני התקשורת של פרויקט Starlink על מנת להתמודד עם אירועי שיבוש אותות לוויינים (Jamming).^{^[104]}

ב-1 באפריל פרסמה חברת אבטחת הסייבר הישראלית SentinelOne מחקר לפיו מתקפת הסייבר על Viasat, שהובילה להשבתת הגישה לשירותי תקשורת האינטרנט של לוויין ה-KA-SAT שלה, כללה שימוש בנוזקת Wiper המכונה AcidRain, ששכתבה מידע חיוני בעשרות אלפי מודמים של החברה.^{^[105]} על פי ממצאים שפרסמה Viasat, התוקפים קיבלו גישה למודמים של החברה באמצעות שימוש בפתרון VPN לא מעודכן של ספק צד-שלישי של החברה.^{^[106]}

11 במרץ – מפקד פיקוד החלל האמריקני: הפיקוד סיפח מומחים מפיקוד הסייבר על מנת לתכנן ולהגן על לוויינים אמריקניים מפני איומי סייבר – במהלך שימוע בפני וועדת הכוחות המזוינים של הסנאט האמריקני, טען מפקד פיקוד החלל האמריקני, גנרל ג'יימס דיקינסון (James Dickinson), כי פיקוד החלל סיפח אליו מומחים מפיקוד הסייבר ופיתח כוח אדם המיומן באבטחת סייבר ובתפעול לוויינים על מנת להגן על לוויינים אמריקניים מפני איומי סייבר. כמו כן, משתף הפיקוד פעולה עם קהילת המודיעין במטרה לבחון צורות גלי תדר שונים החסינות מפני איומי שיבוש וזיוף אותות טלמטריה של לוויינים. במהלך השימוע קרא הסנאטור העצמאי אנגוס קינג (Angus King), לדיקינסון לשתף פעולה עם פיקוד הסייבר ולהקים צוות "אדום" לדימוי יריב במטרה לבחון את אמצעי אבטחת הסייבר על מערכות פיקוד החלל.^{^[107]}

איומי סייבר על ענף הימאות

14 במרץ – מידע אישי ועסקי השייך למפעילת שירות המעבורות הבריטית Wightlink דלף בעקבות תקיפת סייבר – מפעילת שירות המעבורות הבריטית Wightlink, המעבירה סחורות בין בריטניה לבין האי וויט (Isle of Wight) בתעלת למאנש (La Manche), הודיעה כי מידע השייך ללקוחותיה ולעובדיה דלף בעקבות תקיפת סייבר. על פי ההודעה, התקיפה התמקדה במערכות ה-IT במשרדי החברה אולם לא הובילה לשיבושים בפעילות העברת הסחורות שלה.^{^[108]}

22 במרץ – דו"ח חדש חשף פערים בתהליכי ניהול הסיכונים של ארגונים בענף הימאות – על פי דו"ח שפורסם מטעם חברת אבטחת הסייבר CyberOwl, המתמחה באבטחת סייבר של ענף הימאות, חברת Thetius, המעודדת החדשנות בענף בימאות ומשרד עורכי הדין HFW, רק 55% מהספקים, העובדים עבור ארגונים בענף הימאות, התבקשו על ידי לקוחותיהם להציג תהליכים לניהול סיכוני סייבר. על פי הדו"ח, המבוסס על סקר שנערך בקרב 200 מומחי אבטחת סייבר, ספקים ובכירים בענף הימאות, בעלי ומפעילי כלי שיט השקיעו בממוצע פחות מ-100,000 דולר בשנה עבור אבטחת סייבר, אולם הסכום הממוצע ששילמו ככופר במסגרת מתקפות כופרה עמד על כשלושה מיליון דולר. כמו כן, כ-25% מהנשאלים הביעו חוסר וודאות בנושא הפעולות הנדרשות מהם במהלך התמודדות עם תקרית סייבר.^{^[109]}

31 במרץ – משמר החופים האמריקני פרסם אזהרה מפני זיוף אתרים של ארגונים בענף הימאות – משמר החופים האמריקני פרסם אזהרה, לפיה גורמים זדוניים הקימו אתרים מזויפים המתחזים לאתרים לגיטימיים של ארגונים בענף התחבורה הימית במטרה לגנוב פרטי הרשאות או להוריד נוזקות למכשיריהם של לקוחות ומשתמשים. משמר החופים קרא לארגונים בענף הימאות לעקוב אחר קיומם של אתרים מתחזים ברשת ולדווח לבעלי העניין שלהם ולמרכז לתלונות פשעי רשת של ה-FBI (IC3)^{^[110]} על אתרים מזויפים.^{^[111]}

איומי סייבר על ענף התעופה

30 במרץ – רשות התעופה של רוסיה חוותה תקיפת סייבר שהובילה למחיקת מידע רב – סוכנות התעופה הפדראלית של רוסיה, Rosaviatsiya, חוותה תקיפת סייבר שהובילה למחיקת כ-65 טרה-בייט של מידע כגון מסמכים, רשומות דוא"ל וקבצים. על פי תזכיר שפרסם ראש הסוכנות, אלכסנדר נראדקו (Alexander Neradko), גישתה של הסוכנות לאינטרנט נחסמה וכן הסוכנות עברה לרישום ידני בעקבות תקלה במערכת לניהול מסמכים אלקטרוניים.^{^[112]}

השפעה והטיית דעת קהל

16 במרץ – ערוץ חדשות אוקראיני וחברות הרשת החברתית דיווחו על מבצע השפעה שמטרתו לפגוע במורל אזרחי אוקראינה על רקע פלישת צבא רוסיה – ערוץ החדשות האוקראיני, Ukraine 24, דיווח כי האקרים פרצו למערכותיו ושידרו הצהרה כתובה ומזויפת מטעם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, לפיה בכוונתו להיכנע ובה הוא קורא לאזרחי המדינה להניח את נשקם.^{^[113]} כמו כן, הודיע ראש מדיניות האבטחה של מטא (Meta), נתניאל גלייצ'ר (Nethaniel Gleicher), כי החברה זיהתה והסירה קטעי ווידאו, שזויפו באמצעות טכנולוגיית Deepfake ומציגים את זלנסקי קורא לעמו להיכנע. כמו כן, הופץ קטע הווידאו ב-YouTube, על גבי אפליקציית המסרים Telegram ועוד. בעקבות הסרת הווידאו, טענו מומחים כי איכותו הנמוכה של קטע הווידאו ואזהרות שפרסמו הרשויות האוקראיניות מפני פרסום קטעי Deepfake שלו מבעוד מועד סייעו בזיהוי הזיוף ובהסרתו המהירה.^{^[114]}

שיתופי פעולה

8 במרץ – ארה"ב וספרד קיימו לראשונה סמינר טכנולוגי משותף בתחום אבטחת הסייבר – ארה"ב וספרד קיימו לראשונה סמינר טכנולוגי בילטראלי בתחום אבטחת הסייבר, במסגרתו דנו בכירים מהמגזר הציבורי והפרטי בנושאים כגון אבטחת סייבר, מדיניות דיגיטלית, טכנולוגיות חדשות ועוד. לדברי סגנית מזכיר מחלקת המדינה האמריקנית, וונדי שרמן (Wendy Sherman), הסמינר נערך על רקע אתגרים טכנולוגיים העולים מפלישתה של רוסיה לאוקראינה והתמקד בהרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומי אבטחת הסייבר והמאבק בפשיעת סייבר. לדברי מנהל יוזמת מדיניות הסייבר של מכון המחקר Atlantic Council, טריי הר (Trey Herr), הסמינר מהווה הזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות בנושא המאבק במתקפות הכופרה ובנושא מעצרם של עברייני סייבר ותהליכי הסגרתם.^{^[115]}

https://on.mktw.net/3JgykBh ↑
Office of Management and Budget ↑
Secure Software Development Framework ↑
https://bit.ly/3uVuszR ↑
The K12 Security Information Exchange ↑
https://bit.ly/3w2VQye ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3JfsccD ↑
https://bit.ly/34IUNrW ↑
Cyber Mission Force; https://bit.ly/3r59ZHL ↑
National Security Presidential Memorandum ↑
https://bit.ly/3wX1eTU ↑
National Association of Secretaries of State ↑
https://bit.ly/3uO31YJ ↑
Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. ↑
Federal Risk and Authorization Management Program ↑
https://bit.ly/3Jb0ZYF ↑
https://bit.ly/36eFmb6 ↑
https://bit.ly/3tQaB4t ↑
https://bit.ly/3wyH1mZ ↑
Continuous Diagnostics and Mitigation ↑
https://bit.ly/3LxPaN4 ↑
Cyber National Mission Force ↑
במסגרת מבצעים אלו נשלחים צוותי פיקוד הסייבר למדינות בעלות ברית במטרה לאסוף תובנות על פעילות הסייבר הזדונית של יריבותיה של ארה"ב. ↑
https://bit.ly/35W1Yx1 ↑
https://bit.ly/3tQKAlu ↑
שמידט כיהן כיושב ראש וועדת המומחים המייעצת למחלקת ההגנה בנושא חדשות וכיושב ראש הנציבות לבינה מלאכותית בתחום הביטחון הלאומי. ↑
https://bit.ly/3CHLF3o ↑
https://bit.ly/3i3PAhj ↑
https://bit.ly/3JfFPIW ↑
Defense Information Systems Agency ↑
https://bit.ly/36bUBld ↑
Cyber Military Intelligence Group ↑
https://bit.ly/3wuWchk ↑
Air Combat Command ↑
https://bit.ly/3iN39lL ↑
Certification Authority ↑
https://bit.ly/3MP6WN3 ↑
https://bit.ly/3ILn4wH ↑
https://bit.ly/34g7Kci ↑
השירות אחראי לצנזורה, להגבלת גופי התקשורת העצמאיים ברוסיה ולחסימת הרשתות החברתיות במדינה; https://bit.ly/34HjGnE ↑
https://bit.ly/3uAWrVv ; https://bit.ly/3tIpKpR ↑
https://bit.ly/3JcKmvy ↑
https://yhoo.it/3CXwvHp ↑
State Service of Special Communications and Information Protection ↑
https://bit.ly/3vHHcMl ↑
https://bit.ly/3i7ZTAT ↑
https://reut.rs/3u3coEQ ↑
https://bit.ly/3qhbP7N ↑
https://zd.net/38ahyWV ↑
https://yhoo.it/3tpvrc8 ↑
https://bit.ly/3IQxNpM ↑
National Health Service ↑
https://bit.ly/3IPwp6z ↑
https://bit.ly/3KLrILP ↑
https://bit.ly/3D5BBBd ↑
https://bit.ly/3wz0Laa ↑
Threat Analysis Group ↑
https://bit.ly/3tqk1om ↑
https://fxn.ws/3Dh8NG4 ↑
https://bit.ly/3JctOUC ↑
NATO’s Cooperative Cyber Defense Centre of Excellence ↑
https://bit.ly/3tBbkGQ ↑
https://tcrn.ch/34YPh4w ↑
https://bit.ly/3j3Tkjt ↑
https://bit.ly/35fplBR ↑
Public Administration and Constitutional Affairs Committee ↑
דו"ח מועצת הכלכלה הדיגיטלית (Digital Economy Council) לקידום העברת נתונים דיגיטלית וביקורת חבר הפרלמנט לשעבר פרנסיס מוד (Francis Maude) לשיפור פעילות בין-ממשלתית. ↑
Central Digital and Data Office ↑
https://bit.ly/3MNIvPU ↑
https://bit.ly/3wSCiwL ↑
https://bit.ly/3w2NiXO ; קישור להודעת החברה: https://bit.ly/3IaiDKT ↑
Animal Health Management; ענף הכולל ניטור אחר מצבן הבריאותי של חיות משק ואחר תוצריהן. ↑
https://bit.ly/3q34WHh ↑
https://bit.ly/3u11tdm ; https://bit.ly/3MTVBew ↑
https://bit.ly/3MOaFdR ↑
Joint Policing Cybercrime Coordination Centre ↑
National Plane to Combat Cybercrime ↑
Australian Federal Police ↑
https://zd.net/3Lx59Lk ↑
Resilience, Effects, Defense, Space, Intelligence, Cyber, Enablers ↑
https://bloom.bg/3uPFtmi ↑
https://bit.ly/3Kl2Cmw ↑
The Ad Hoc Committee to Elaborate a Comprehensive International Convention on Countering the Use of Information and Communications Technologies for Criminal Purposes ↑
https://bit.ly/3w2Mdj1 ↑
https://bit.ly/3CwjbJO ↑
https://bit.ly/37656Hb ; https://bit.ly/3MqtVhc ↑
https://bit.ly/3hTlxsA ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3KoXTjY ↑
Uninterruptible power supply devices ↑
https://bit.ly/3IYltCR ↑
Security Legislation Amendment – Critical Infrastructure Protection ↑
https://zd.net/3K53Anr ↑
https://bit.ly/3vi93Bh ↑
https://bit.ly/3KalXr1 ↑
https://bit.ly/3NAt2mV ↑
https://bit.ly/3tOn8Wf ↑
Transport Security Administration ↑
https://politi.co/3wjNv9p ↑
https://bit.ly/3IPwp6z ↑
https://bit.ly/3tI6Tdj ↑
Department of Health and Human Services ↑
https://bit.ly/3DJLUeA ↑
https://bit.ly/3JbIyCf ; קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/3uWBGU7 ↑
https://politi.co/3tCitXe ↑
https://bit.ly/3CkwuNq ↑
https://bit.ly/3ITThCc ↑
https://bit.ly/3NJTRFi ↑
https://bit.ly/3qYsihJ ↑
https://bit.ly/3tY6sLZ ↑
https://bit.ly/3tdIBZK ↑
https://bit.ly/3qSbwAW ; קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/36N6qii ↑
FBI Internet Crime Complaint Center ↑
https://bit.ly/3ubpLCW ↑
https://bit.ly/3iP7ZPt ↑
https://bit.ly/3Jq4B9a ↑
https://bit.ly/3CUgKRv ↑
הר הוסיף כי עברייני סייבר רבים מנצלים את קרבתה של ספרד לים התיכון ולאפריקה על מנת להשתמש בה כנתיב בריחה מאירופה. לכן, צפויה ספרד להיות שותפה חשובה בקואליציית המדינות שכינסה ארה"ב לטובת המאבק בפשיעת סייבר; https://bit.ly/3I6PCjc ↑