חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר — אפריל 2022

גודל טקסט18

אפריל 2022

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר

תוכן עניינים

תקציר חודשי 2

ארה"ב 3

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות 3

חקיקה 4

צבא וביטחון 5

רוסיה 7

אירופה 7

עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המלחמה באוקראינה 7

נאט"ו 9

בריטניה 9

פינלנד 10

אסיה 10

סין 10

הודו 10

סינגפור 10

צפון קוריאה 11

אפריקה והמזרח התיכון 11

ישראל 11

איראן 11

צפון אמריקה 12

בין-לאומי 12

בטחון סייבר 12

איומי סייבר על ענף הפיננסים 13

איומי סייבר על תשתיות חיוניות 13

איומי סייבר על שרשראות אספקה 14

איומי מתקפות הכופרה 14

איומי סייבר על ענף התעופה 16

איומי סייבר על ענף האנרגיה 16

איומי סייבר על ענף הבריאות 16

איומי סייבר על מערכות חלל 17

תקציר חודשי

משרד המבקר הממשלתי פרסם דו"ח הבוחן את יישום חוק ה-FISMA ב-24 סוכנויות פדראליות. כמו כן, מחלקת המדינה חנכה לשכה חדשה למדיניות סייבר ומחלקת האנרגיה הקימה מחלקה חדשה לקידום השימוש בבינה מלאכותית. CISA פרסמה טיוטות שני מסמכים בנושא אימוץ שירתי ענן מאובטחים בממשל הפדראלי והודיעה על הרחבת פעילות ארגון המשותף לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר (JCDC), כך שיכלול גם הגנה על מערכות בקרה תעשייתיות.

מחוקקים בסנאט הציגו הצעת חוק להרחבת דיווחים על אבטחת סייבר מהמחלקה לביטחון המולדת לקונגרס. בנוסף, מחוקקים בבית הנבחרים הציגו הצעת חוק לקידום השימוש בהצפנה פוסט קוונטית בסוכנויות ממשל ומליאת בית הנבחרים אישרה הצעת חוק לניסוח קטגוריות חדשות להגדרת פשעי סייבר.

מחלקת ההגנה הודיעה החודש על בחירת מפקד פיקוד לוחמת המידע של חיל האוויר האמריקני (16th Air Force) לסגן מפקד פיקוד הסייבר החדש ומינוי אחראי ראשון לענייני בינה מלאכותית ומידע. בנוסף, הציגו הצי וצבא היבשה שינויים במדיניות אבטחת סייבר.

קבוצת האקרים מסין ביצעה קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים באסיה, צפון אמריקה ובאירופה; סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור השיקה תוכנית להסמכת חברות באבטחת סייבר; האקרים מצפון קוריאה ביצעו מתקפות סייבר נגד עיתונאים ומתקפות לגניבת מטבעות דיגיטליים; קנדה הודיעה על כוונתה להקצות מאות מיליוני דולרים לחיזוק אבטחת סייבר ולהתגוננות מהפצת מידע כוזב.

על פי דו"ח חדש של חברת Trend Micro, במחצית השנייה של 2021 חל שיפור במוכנות העולמית לאיומי סייבר; CISA פרסמה מסמך הנחיות חדש לדיווח על תקריות סייבר בתשתיות חיוניות לממשל הפדראלי; ה-FBI פרסם אזהרה על עלייה במתקפות כופרה נגד מגזרי החקלאות והמזון; מחלקת האנרגיה של ארה"ב הכריזה על יוזמה לפיתוח אמצעי אבטחת סייבר לתשתיות אנרגיה; מנהלת התרופות והמזון האמריקני פרסמה לתגובת הציבור טיוטת מסמך עקרונות לאבטחת סייבר של ציוד רפואי.

ארה"ב

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות

1 באפריל – דו"ח של משרד המבקר הממשלתי בחן את יישום חוק ה-FISMA ע"י סוכנויות פדראליות – דו"ח חדש מטעם משרד המבקר הממשלתי (GAO) בחן את יישום חוק ה-FISMA בקרב 23 סוכנויות פדראליות אזרחיות ובמחלקת ההגנה.[1] על פי הדו"ח, תהליך הדיווח הכלול בחוק אפשר לסוכנויות לשפר את יעילותן של תוכניות לאבטחת מידע, כש-14 מתוכן הצליחו להשיג שיפור ביעילות תוכניותיהן לאבטחת מידע. עם זאת, נקבע כי עקרונות הערכה ודיווח המסופקים ע"י המשרד לניהול ולתקציב (OMB)[2] למפקחי הסוכנויות אינם ברורים מספיק, מה שמוביל לכך שהמפקחים מספקים הערכות שאינן מדויקות. בנוסף, נקבע כי דירוג היעילות הסופי שמתבצע ע"י ה-OMB אינו מבחין בצורה מספקת בדרגות יישום שונות של צעדי אבטחת סייבר בסוכנויות וכתוצאה מכך דיווחי המפקחים אינם מאפשרים לבצע הערכה כוללת של אבטחת סייבר בסוכנויות.[3]

4 באפריל – מחלקת המדינה חנכה לשכה חדשה למדיניות סייבר – מחלקת המדינה חנכה את הלשכה למרחב הסייבר ולמדיניות דיגיטלית (CDP),[4] שייעודה להעניק מענה לאתגרים ולהזדמנויות שמציבים מרחב הסייבר וטכנולוגיות חדשות עבור ארה"ב. ה-CDP כוללת שלוש יחידות: אבטחת סייבר בינ"ל; מדיניות מידע ותקשורת בינ"ל; חירות דיגיטלית. בראשות הלשכה תעמוד, באופן זמני, ג'ניפר באצ'וס (Jennifer Bachus), המשמשת כדיפלומטית בשגרירות ארה"ב בצ'כיה, עד למינויו של יושב ראש קבוע ע"י הסנאט.[5]

19 באפריל – CISA פרסמה טיוטות שני מסמכים בנושא אימוץ שירתי ענן מאובטחים בממשל הפדראלי – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) פרסמה לתגובות הציבור שני מסמכים הקשורים לפרויקט לאבטחת מידע בסביבות ענן (SCuBA):[6] ייעוד המסמך הראשון הוא לסייע לסוכנויות אזרחיות לשלב בין תשתיות ענן וארכיטקטורת zero-trust; המסמך השני מיועד להדריך סוכנויות באיתור איומי אבטחה. פרסום המסמכים נעשה בהתאם לצו הנשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר ממאי 2021, שמטרתו להאיץ את המעבר לשירותי ענן מאובטחים בממשל הפדראלי ולעודד סוכנויות לנסח תכניות ליישום ארכיטקטורת zero-trust.[7]

20 באפריל – CISA הכריזה על הרחבת יוזמת אבטחת סייבר להגנה על מערכות בקרה תעשייתיות – ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), הודיעה על צירוף מומחים למערכות בקרה תעשייתיות מהמגזר הפרטי לארגון המשותף לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר (JCDC),[8] על מנת להעמיק את התמקדותו של הממשל הפדראלי באבטחת סייבר של מערכות בקרה תעשייתיות וטכנולוגיה תפעולית. במסגרת הרחבת היוזמה, יסייעו המומחים בגיבוש תוכניות להגנה על מערכות בקרה ולשילוב תפעולי בזמן אמת בין גורמים ציבוריים לפרטיים.[9]

22 באפריל – המחלקה לבטחון המולדת קיימה תחרות למציאת חולשות במערכותיה – על פי הודעת המחלקה לביטחון המולדת, במסגרת תחרות לאיתור חולשות (bug bounty) שהושקה בדצמבר 2021, מאות חוקרי אבטחה איתרו יותר מ-122 חולשות אבטחה, ש-27 מהן הוגדרו כחולשות מהותיות. המשתתפים זכו בפרסים בין 500 ל-5,000 דולר, בהתאם לחומרת החולשה שנמצאה. על פי ההודעה, המחלקה הייתה הסוכנות הפדראלית הראשונה שהרחיבה את התחרות לאיתור חולשת האבטחה Log4j. במסגרת התחרות, נדרשת המחלקה לטפל בחולשות שנמצאו (או לגבש תוכניות לטיפול בהן) בתוך 15 ימים מזמן גילויין.[10] בעקבות הצלחת התחרות, בכוונת המחלקה לקיים שמונה תחרויות נוספות למציאת חולשות ולשם כך פרסמה בקשה לקבלת מידע על ניהול פלטפורמות התחרות וגיוס משתתפים.[11]

26 באפריל – מחלקת המדינה הציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר עבור קבלת מידע על ההאקרים האחראיים למתקפת NotPetya - מחלקת המדינה הודיעה כי במסגרת תכנית ה-RFJ,[12] להענקת פרסים בתמורה למסירת מידע ולסיוע בלוחמה בטרור, היא מציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר עבור מידע שיוביל לזיהוי או לאיתור האקרים, שתקפו תשתיות חיוניות בארה"ב. באופן ספציפי, המחלקה מעוניינת לקבל מידע על שישה האקרים מקבוצת ההאקרים Sandworm, השייכת ליחידה 74455 של שירות המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU), שתקפו תשתיות חיוניות בארה"ב במסגרת מתקפת NotPetya.[13]

27 באפריל – גורמים בסוכנות מערכות המידע של הפנטגון סיפקו מידע על התקדמות בהטמעת עקרון אפס אמון (Zero Trust) בפנטגון – גורמים בסוכנות מערכות המידע של מחלקת ההגנה (DISA)[14] סיפקו מידע על התקדמות תוכנית Thunderdome, להטמעת ארכיטקטורת רשת מבוססת עקרון אפס אמון (Zero Trust) במחלקת ההגנה. לדברי מנהל המרכז לאבטחה וליכולות דיגיטליות ב-DISA, ג'ייסון מרטין (Jason Martin), גורמים בסוכנות קיבלו לאחרונה החלטה על מספר יכולות הכרחיות, שיש להכליל במסגרת הגרסה הראשונית של הארכיטקטורה. בנוסף, לדברי מנהל טכנולוגיות ראשי ב-DISA, סטפן וולאס (Stephen Wallace), בכוונת הסוכנות להשיק גרסה נוספת של התוכנית בעתיד, שתכלול נושאים שלא כלולים בתוכנית הנוכחית, כגון תיוג מידע (data tagging).[15]

29 באפריל – מחלקת האנרגיה הקימה מועצה חדשה בתחום הבינה המלאכותית - מחלקת האנרגיה הודיעה על הקמת המועצה לקידום בינה מלאכותית (AIAC),[16] שתכלול חמישה נציגים מהמחלקה בעלי זיקה לבינה מלאכותית ותהיה ממונה על קידום עקרונות מדיניות ותוכניות בבינה מלאכותית. במסגרת עבודתה, צפויה ה-AIAC לתאם תוכניות לפיתוח אלגוריתמים, לפקח על שימוש בבינה מלאכותית ביחידות המחלקה ולבצע שינויים מבניים ביחידות הרלוונטיות. בנוסף, צפויה ה-AIAC להקים כוחות משימה ולקדם פתרונות בתחומים שונים באחריות המשרד, כגון אקלים ושימוש באנרגיה נקייה.[17]

30 באפריל – לשכת המסחר של ארה"ב הודיעה על הקמת מחלקה חדשה לענייני סייבר, חלל ובטחון לאומי – לשכת המסחר של ארה"ב (USCC)[18] הודיעה על הקמת מחלקה חדשה לענייני סייבר, חלל ובטחון לאומי, שתייעץ

בענייני אבטחת סייבר, מודיעין, רכש, חדשנות, חלל ושרשראות אספקה. המחלקה החדשה הוקמה לאחר מיזוג בין המחלקה לענייני סייבר, מודיעין ושרשראות אספקה ומועצת ההגנה והחלל.[19]

חקיקה

1 באפריל – מליאת בית הנבחרים אישרה הצעת חוק לניסוח קטגוריות חדשות להגדרת פשעי סייבר – מליאת בית הנבחרים אישרה את הצעת החוק Better Cybercrime Metrics Act, לפיה יידרשו האקדמיות הלאומיות למדעים (NAS)[20] לנסח קטגוריות לסיווג עבירות סייבר שונות, בשיתוף עם גורמים פדראליים, מדינתיים ומקומיים, קרימינולוגים וגורמים עסקיים. על בסיס קטגוריות אלו, יספק ה-FBI נתונים על פשעי סייבר שונים, כפי שהוא עושה כיום עם עבירות רכוש. בנוסף, יחויבו הלשכה לסטטיסטיקה של מחלקת המשפטים (BJS)[21] ולשכת האוכלוסין לכלול שאלות הנוגעות לפשעי סייבר בסקר הלאומי לקורבנות פשע (NCVS).[22] גרסת הסנאט של הצעת החוק אושרה בדצמבר 2021.[23]

4 באפריל – מחוקקים בבית הנבחרים הציגו הצעת חוק לחיזוק אבטחת הסייבר במחלקה לחיילים משוחררים – מחוקקים בוועדת בית הנבחרים לענייני חיילים משוחררים הציגו את הצעת החוק Strengthening VA Cybersecurity Act, המיועדת לחזק את אבטחת הסייבר על מכשירים ומערכות IT של המחלקה לחיילים משוחררים, בהם מאוחסן מידע אישי של חיילים. במסגרת ההצעה, תחויב המחלקה לבצע הערכה לגבי מצב אבטחת סייבר במערכות המידע החיוניות ביותר שלה ולהציג תקציב ולוח זמנים לתיקון חולשות אבטחה שזוהו במסגרת ההערכה.[24]

5 באפריל – סנאטורים הציגו הצעת חוק המציגה דרישות חדשות לאבטחת סייבר של מכשור רפואי – סנאטורים משתי המפלגות הציגו את הצעת החוק Protecting and Transforming Cyber Health Care Act, המיועדת לחזק את אבטחת הסייבר על מכשור רפואי. על פי ההצעה, יצרני מכשור רפואי יצטרכו לוודא את יישומן של דרישות חיוניות באבטחת סייבר, בטרם יקבל המכשור אישור מטעם ה-FDA. בנוסף, קוראת ההצעה ליצרנים לפתח וליישם תהליכים לעדכון המכשירים ומערכותיהם לכל אורך מחזור פעילותם. בד בבד, יחויבו היצרנים להציג פירוט על רשימת הרכיבים בתוכנות שבמכשירים, שתקל על זיהוי חולשות המשפיעות על תפקוד המכשיר, כולל חולשות ברכיבי קוד פתוח. כמו כן, נדרשים היצרנים לנסח תוכנית לניטור, זיהוי וטיפול בחולשות אבטחה המתגלות במכשור רפואי לאחר שיווקו. הצעת חוק מקבילה הוצגה בבית הנבחרים במרץ 2022.[25]

11 באפריל – סנאטורים הציגו הצעת חוק להרחבת דיווחים על אבטחת סייבר מהמחלקה לביטחון המולדת לקונגרס – סנאטורים הציגו את הצעת החוק Intragovernmental Cybersecurity Information Sharing Act, המנחה את המחלקה לביטחון המולדת לשפר את דיווחיה באבטחת סייבר אל היחידה לאבטחת הסנאט ואל אחראי המנהלה הראשי בבית הנבחרים.[26] בנוסף, מנחה הצעת החוק את המחלקה לדווח לקונגרס באופן רציף על יישום החוק.[27]

21 באפריל – מחוקקים בבית הנבחרים הציגו הצעת חוק לקידום השימוש בהצפנה פוסט קוונטית בסוכנויות ממשל – מחוקקים בבית הנבחרים פרסמו את הצעת החוק Quantum Computing Cybersecurity Preparedness

Act, המנחה את המשרד לניהול ותקציב (OMB)[28] ואת מועצת מנהלי אבטחת המידע הפדראלית (CIO Council) לקדם את השימוש בהצפנה פוסט-קוונטיות במערכות מידע של סוכנויות פדראליות, על בסיס נהלים שיפורסמו ע"י המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST). בנוסף, מורה ההצעה ל-OMB להגיש לקונגרס דו"ח שנתי על התקדמות התהליך במשך תשע שנים לאחר פרסום הנהלים ע"י NIST.[29]

צבא וביטחון

1 באפריל – משרד המבקר הממשלתי: פיקוד הסייבר מתקשה בגיבוש פרמטרים מדוייקים להערכת השקעותיו בארכיטקטורת ה-JCWA – על פי דו"ח חדש של משרד המבקר הממשלתי (GAO), במהלך שנת 2021 החל פיקוד הסייבר לבצע שלוש הערכות ראשוניות לגבי השקעות שביצע בארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA),[30] בהתאם לדרישה שהוצגה מטעם מחלקת ההגנה.[31] עם זאת, הפיקוד טרם השלים את ניסוחם של מדדים מבוססי תוצאות, הנדרשים על מנת להשלים את ההערכות מסיבות שונות, בהן חוסר נסיון בביצוע הערכות מסוג זה והקושי להעריך את השפעתם של גורמים שונים- כגון טקטיקות חדשות למבצעי סייבר- על פעילותה של ה-JCWA. על פי מחברי הדו"ח, אי פיתוח מדדים אלו עלול להקשות על הפיקוד להסיק כיצד יכולות סייבר חדשות תורמות למשימות מבצעיות בביצועו. על פי הדו"ח, בעוד שהשלמת מדדי ההערכה היא לא סבירה לגבי תוכניות ההערכה שכבר יצאו לפועל, תהליך זה אפשרי לגבי הערכות עתידיות שיבוצעו על ידו.[32]

7 באפריל – ה-NSA ואקדמיות צבאיות קיימו את תחרות אבטחת הסייבר השנתית – כ-200 חניכים מאקדמיות צבאיות שונות וכן מתמחים בתוכניות הסייבר של ה-NSA השתתפו בתחרות אבטחת הסייבר השנתית של ה-NSA (NCX), שנועדה לפתח ולבחון יכולות סייבר התקפיות והגנתיות. התחרות, שנמשכה שלושה ימים, כללה ארבעה מודולים, שהתמקדו במדיניות סייבר, קריפטוגרפיה, פיתוח תוכנה וניתוח נוזקות וכן התמודדות עם תקיפות סייבר.[33]

7 באפריל – דובר בצי חשף פרטים על כוח משימה חדש ללוחמת מידע – לדברי דובר צי האוקיינוס השקט של ארה"ב, פיקוד לוחמת המידע של צי האוקיינוס השקט (FIWCPAC)[34] יהיה אחראי על תכנון, תיאום והכוונת יכולות הקשורות למידע עבור הצי. במסגרת פעילותו, יפעל הכוח ברחבי מחלקת הצי וישתף פעולה גם עם חיל הנחתים.[35]רוסיה

18 באפריל – פיקוד הסייבר הציג לקונגרס בקשות לתוספות מימון בסך 236 מיליון דולר – פיקוד הסייבר הציג בפני הקונגרס בקשות מימון בסך 236 מיליון דולר, עבור מיזמים שלא הוקצו להם תקציבים במסגרת בקשת התקציב של הממשל לשנת 2023. לפי בקשת הפיקוד, מרבית התקציב המבוקש- 168 מיליון דולר- יוקדשו לחיזוק התמיכה המבצעית בכוח משימת הסייבר (CMF)[36] ולקידום ההכשרה המקצועית של חייליו. בנוסף, כ-56 מיליון דולר יוקצו לקידום שילוב ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA)[37] ב-CMF וכ-12 מיליון דולר יוקדשו לחיזוק יכולות המודיעין של הפיקוד.[38]

22 באפריל – חברת Sealing Technologies זכתה בחוזה לאספקת ציוד למבצעי סייבר הגנתיים של פיקוד הסייבר – חברת ה-IT האמריקנית Sealing Technologies הודיעה כי זכתה בחוזה בהיקף של כ-59 מיליון דולר

מטעם פיקוד הסייבר והמשרד לרכש סייבר (CPO)[39] עבור אספקת ציוד לביצוע מבצעי ה-Hunt Forward,[40] המתבצעים ע"י הפיקוד. על פי הודעת החברה, הציוד שיסופק יאפשר לפיקוד לבצע סנכרון של פעולות תכנון ותפעול במרחב הסייבר באמצעות ביצוע תהליכי אוטומציה לכוחות הפיקוד.[41]

19 באפריל – גורם בכיר במחלקת הצי: בכוונת הצי ליישם מודל חדש להערכת אבטחת סייבר – לדברי מנהל מערכות המידע הראשי של מחלקת הצי, אהרון וייס (Aaron Weis), מודל אבטחת הסייבר בצי מבוסס על הפעלת מערכות שונות ברשתותיו בכפוף לבדיקה כי הן עומדות בדרישות שונות, אך מערכות אלו לא נבדקות שוב בעתיד, מול איומים חדשים או טכנולוגיות חדשות. במקום זאת, הציע ווייס, יש לאמץ מודל אבטחת סייבר שמבוסס על בדיקה שוטפת ומתמשכת של מוכנות לאורך זמן (בדומה לנעשה בצבא היבשה). בעקבות כך, גיבש הצי מודל חדש, המבוסס על שבעה עקרונות לבחינת מוכנות באבטחת סייבר בצי והוא בוחן דרכים לתחילת הטמעתו.[42]

25 באפריל – מחלקת ההגנה הודיעה על מינוי ממונה לנושאי בינה מלאכותית ומידע – מחלקת ההגנה הודיעה על מינויו של קרייג מרטל (Craig Martell), שמילא תפקידים שונים בלמידת מכונה במגזר הפרטי, בתור הממונה הראשון לענייני בינה מלאכותית (CDAO)[43] במחלקה. המחלקה הודיעה על יצירת המשרה בדצמבר 2021 והיא מיועדת לפקח על כלל הפעילות הקשורה למידע ובינה מלאכותית במחלקה. במסגרת עבודתו, יפקח מרטל על פעילותם של המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC),[44] שירות ההגנה הדיגיטלי (DDS)[45] ומנהל המידע של המחלקה. בתור סגניתו, תכהן מרגרט פלמיירי (Margaret Palmieri), שהקימה בעבר את המשרד ללוחמה ימית דיגיטלית.[46]

27 באפריל – מזכיר ההגנה הודיע על מינוי סגן מפקד חדש לפיקוד הסייבר – מזכיר ההגנה, לויד אוסטין (Lloyd Austin), הודיע על מינוי מפקד פיקוד לוחמת המידע של חיל האוויר האמריקני (16th Air Force),[47] לוטננט גנרל טימותי הוג (Timothy Haugh), לסגן מפקד פיקוד הסייבר. במידה ויאושר מינויו ע"י מליאת הסנאט, צפוי הוג להחליף את סגן מפקד הפיקוד הנוכחי, לוטננט גנרל צ'ארלס מור (Charles Moore), המכהן בתפקידו מאז ספטמבר 2020.[48]

29 באפריל – בכיר בצבא ארה"ב הציג שינויים בתהליכי ניהול סיכוני סייבר בצבא היבשה – לדברי סגן יושב ראש המטות המשולבים לענייני סייבר (DCS G-6), לוטננט גנרל ג'ון מוריסון (John Morrison), הצבא פרסם מסמך מסגרת חדש, המציג שינויים בתהליכים לניהול סיכוני סייבר בצבא היבשה, שנועדו לצמצם עיכובים בירוקרטיים בהגנה על יישומים, מערכות ורשתות. במסגרת השלב הראשון ביישום המסגרת, הכשיר ה-G-6 מאות מומחי אבטחה וגורמים רשמיים בשינויים החדשים. בנוסף, בכוונת הצבא להקים מועצה חדשה, בראשות סגן ראש המטות המשולבים למבצעים, תכנון והכשרה (DCS, G-3/5/7) ומנהל מערכות המידע הראשי של צבא היבשה, שתסייע לו לנהל בצורה טובה יותר סיכונים הקשורים לאבטחת סייבר.[49]

רוסיה

6 באפריל – ארה"ב הסירה רשת בוטנטים עולמית שנוהלה ע"י האקרים המזוהים עם המודיעין הצבאי הרוסי – לדברי התובע הכללי של ארה"ב, מריק גרלנד (Merrick Garland), ארה"ב הסירה במהלך מרץ 2022 רשת בוטנטים עולמית של קבוצת ההאקרים Sandworm המקושרת למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) ושהתבססה על הנוזקה Cyclops Blink. על פי הודעת מחלקת המשפטים, במהלך פעילותה, השבית ה-FBI את רשת הבוטנטים באמצעות הסרת הנוזקה ממכשירי חומת אש מקושרים לאינטרנט, ששימשו כמרכיבי הפיקוד והשליטה של הרשת. לדברי ראש ה-FBI, כריסטופר ריי (Christopher Wray), השבתת הרשת התאפשרה הודות לשיתוף פעולה עם חברת אבטחת הרשת WatchGuard, אליה השתייכו חלק מן המכשירים שנפרצו על ידי ההאקרים. בנוסף, המחלקה טענה כי בעקבות המבצע תוקנו אלפי מכשירים אליהם פרצו התוקפים, אך מכשירים רבים אחרים נותרו מודבקים בנוזקה.[50]

אירופה

רופה

עלייה בתקיפות הסייבר בעקבות המלחמה באוקראינה

ב-1 באפריל פרסמה חברת אבטחת הסייבר SentinelOne פרטים חדשים על ספקית תקשרות הלוויינים Viasat מסוף פברואר 2022 על פי החברה, במהלך התקיפה נעשה שימוש בנוזקת Wiper שהתחזתה לעדכון קושחה מטעם קצה אחורי (Backend) השייך ל-Viasat. חוקרי החברה שיערו כי הנוזקה ככל הנראה קשורה לנוזקת VPNFilter, שבעבר שייך אותה ה-FBI לממשלת רוסיה.[51]

ב-1 באפריל טען ראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming), כי ממשלת בריטניה חנכה תא ממשלתי חדש לזיהוי והתמודדות עם פעולות הפצת מידע כוזב מצד רוסיה, המכוונות נגד בריטניה ומדינות נוספות. פלמינג גם שלל את האפשרות כי רוסיה מתכננת לבצע מתקפת סייבר הרסנית ורחבת היקף נגד אוקראינה- לשיטתו, פעולות מסוג זה אינן מרכיב משמעותי בדוקטרינה הצבאית ובדוקטרינת לוחמת הסייבר שלה.[52]

ב-4 באפריל הדליף ארגון ההאקרים Anonymous  מידע אישי על חיילים רוסיים המשרתים בחטיבת 64 Motor Rifle, שכבשה את העיר בוצ'ה (Bucha) בסוף מרץ. המידע שהודלף כלל שמות, דרגות ופרטי דרכונים של החיילים.[53] ב-9 באפריל פורסם כי קבוצת האקרים המכונה NB65 השתמשה במידע שהודלף על קבוצת עברייני הכופרה Conti על מנת לבצע מתקפות כופרה נגד ארגונים רוסיים, בהם סוכנות החלל הלאומית וגוף התקשורת הממלכתי VGTRK ולהדליף לרשת מידע השייך להם.[54] כמו כן, ארגון Anonymous  וקבוצת NB65 הודיעו כי תקפו חברות אנרגיה, בנקאות ומסחר רוסיים.[55]

כתוצאה מתקיפות אלו, עלה מאוד מספרם של אזרחי רוסיה שהושפעו מהן: ב-13 באפריל פרסמה חברת ה-IT SurfShark נתונים, לפיהם מספרם של החשבונות הרוסיים שנפרצו במסגרת תקיפות סייבר עלה ב-136% מאז הפלישה לאוקראינה, כשמספרם של האזרחים שהושפעו מהן עמד על 3.55 מיליון איש. בשל כך, נהפכה רוסיה למדינה בעלת מספר התקיפות הגבוה ביותר בעולם ברבעון הראשון של 2022.[56] מלבד תקיפות אלו, רוסיה ניצבת בפני איומי סייבר ממקורות מדינתיים במהלך המלחמה: ב-27 באפריל פרסם צוות חוקרי איומים בחברת Secureworks פוסט לפיו, קבוצת ההאקרים הסינית Bronze President, המתמקדת בדרך כלל באיסוף מודיעין פוליטי וכלכלי במדינות דרום-מזרח אסיה, החל במהלך המלחמה לפעול נגד מטרות אירופיות ורוסיות. במסגרת זו, שלחו ההאקרים מסמך PDF בעל צרופה זדונית, שיועד לאנשי צבא רוסיים המוצבים בגבול עם סין.[57]

במהלך חודש אפריל, הודיע צוות ה-CERT הלאומי של אוקראינה על שלושה קמפיינים של מתקפות דיוג נגד מטרות ממשלתיות באוקראינה ומחוצה לה: שני קמפיינים של מתקפות דיוג נגד סוכנויות ממשל של האיחוד האירופי וארגונים באוקראינה, שבוצעו ע"י קבוצת ההאקרים הרוסית Armageddon וקמפיין דיוג נגד ארגונים ממשלתיים באוקראינה להפצת הנוזקה IcedID, המאפשרת גניבת מידע רגיש.[58] כמו כן, זיהו צוות ה-CERT הלאומי וחברת אבטחת הסייבר ESET ניסיון תקיפה מצד קבוצת ההאקרים הרוסית Sandworm  נגד תשתיות חשמל באוקראינה באמצעות שימוש בגרסה מעודכנת של הנוזקה Industroyer.[59] לדברי סגן שר האנרגיה של אוקראינה, פאריד ספרוב (Farid Safarov), התקיפה בוצעה בחסות ממשלת רוסיה, המעוניינת למנוע מאוקראינה לפעול במסגרת רשת החשמל האירופית, אליה הצטרפה בחודש מרץ.[60]

לצד זיהוי המתקפה, פורסם מידע על מתקפות אחרות נגד תשתיות חשמל באוקראינה, שהצליחו להסב נזקים: מסמך פנימי של צוות ה-CERT מציג לפחות שתי תקיפות סייבר מוצלחות נגד תשתית החשמל במדינה, כשאחת מהן הובילה להשבתת תשע תחנות משנה של חברת חשמל מקומית. לאחר פרסום המסמך, טען סגן השירות הממלכתי לתקשורת מיוחדת לבטחון מידע כי מדובר במידע ראשוני.[61]

ב-5 באפריל טען ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נקסונה, במסגרת שימוע בוועדת הכוחות המזויינים של בית הנבחרים, כי אוקראינה הצליחה במהלך הלחימה להתמודד עם תקיפות סייבר מצד רוסיה בצורה טובה יותר משהוערך ערב הפלישה הרוסית, כשאחת הסיבות לכך היא הסיוע שהעניק הפיקוד לאוקראינה, שכלל גם ביצוע מבצעי Hunt Forward.[62] נקסונה הסביר כי הפעילות באוקראינה מהווה חלק ממימוש מדיניות ה- persistent engagement והיא מוכיחה כי פעילות יזומה של צוותי סייבר מול יריבים היא הדרך המומלצת להתגוננות מול איומים במרחב הסייבר.[63] במקביל, גם המגזר הפרטי נרתם למניעת והתמודדות עם מתקפות סייבר מצד רוסיה: לדברי סגן נשיא מיקרוסופט לבטחון ואמון לקוחות, טום בורט (Tom Burt), החברה השיגה צו משפטי, המתיר לה להשבית שבעה דומיינים ששימשו את קבוצת ההאקרים Strontium לתקוף ארגונים באוקראינה.[64]

ב-7 באפריל הזהירה חברת Meta, חברת האם של פייסבוק, במסגרת דו"ח האיומים הרבעוני שפרסמה, כי גורמים המשוייכים לממשלות רוסיה ובלארוס ניהלו בפייסבוק מבצעי ריגול סייבר ומבצעי השפעה, שהתמקדו בתשתיות חיוניות, ארגונים צבאיים ועיתונאים הממוקמים באוקראינה ומחוצה לה.[65] בנוסף, ב-20 באפריל הזהיר צוות ניטור

האיומים של חברת Symantec מפני תקיפות סייבר מצד קבוצת ההאקרים הרוסית Shuckworm, לשם איסוף מודיעין מארגונים הממוקמים באוקראינה.[66]

ב-19 באפריל הזהירו סגנית התובע הכללי, ליסה מונקו (Lisa Monaco) וראש לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), מפני עלייה בתקיפות סייבר מצד האקרים רוסיים נגד תשתיות חיוניות בארה"ב. לדברי איסטרלי, מגזרי האנרגיה והפיננסים נמצאים בסיכון מוגבר לתקיפה בשל הסנקציות הכלכליות הבינלאומיות נגד רוסיה.[67]

ב-20 באפריל פרסמו גופי מודיעין ואבטחת סייבר במדינות החברות בברית ה-Five Eyes אזהרה משותפת מפני מתקפות סייבר מצד קבוצות סייבר בחסות רוסיה נגד תשתיות חיוניות באוקראינה ומחוצה לה.[68]

ב-21 באפריל הודיעה מחלקת האוצר של ארה"ב על הטלת סנקציות חדשות נגד גופים המסייעים לרוסיה להתחמק מהסנקציות הבינ"ל המוטלות עליה ובניהם חברות לכריית מטבעות דיגיטליים, המאפשרות לרוסיה לקבל הכנסות באמצעות מכירת משאבי אנרגיה.[69]

ב-27 באפריל פרסמה חברת מיקרוסופט דו"ח לפיו, מאז תחילת המלחמה באוקראינה, שש קבוצות תקיפה רוסיות ביצעו לפחות 237 תקיפות סייבר נגד מטרות באוקראינה. על פי הדו"ח, למעלה מ-40% מהמתקפות החמורות, שכללו שימוש ב-wipers, כוונו נגד תשתיות חיוניות, בעוד ש-32% מהתקיפות בוצעו נגד ארגוני ממשל לאומיים ומקומיים באוקראינה. בנוסף, בוצעו גם מבצעי ריגול סייבר נגד מדינות החברות בנאט"ו והפצת מידע כוזב.[70]

ב-30 באפריל הודיע הצוות הלאומי של רומניה לאבטחת סייבר ותגובה (DNSC), כי מספר מוסדות ממשל, תחבורה ובנקאות במדינה, בהם אתר משרד ההגנה, משטרת הגבולות, רשות הרכבות הלאומית ובנק otpbank, חוו מתקפות DDoS. קבוצת ההאקרים הפרו-רוסית Killnet הודיעה כי ביצעה את המתקפה לאחר שנשיא הסנאט של רומניה, מרסל ציולקו (Marcel Ciolacu), הבטיח להעניק סיוע לאוקראינה. בשל סיבה זו, תקפה הקבוצה אתרים נוספים, הממוקמים בארה"ב ובמדינות אירופה.[71] בד בבד, דווח כי פורטל ממשלת אוקראינה ואתרים נוספים באוקראינה חוו מתקפת DDoS. המתקפה לא יוחסה לגורם מסוים, אך כלל האתרים שהותקפו שייכים לארגונים שהביעו תמיכה באוקראינה במסגרת מלחמתה עם רוסיה.[72]

נאט"ו

19 באפריל – ברית נאט"ו ערכה את תרגיל הגנת הסייבר השנתי Locked Shields שהתמקד בהגנה על תשתיות חיוניות – המרכז למצויינות בהגנת סייבר משותפת (CCDCOE)[73] ערך את תרגיל הגנת הסייבר השנתי Locked Shields, שדימה מתקפות סייבר על תשתיות אזרחיות וצבאיות חיוניות. על פי הודעה מטעם דובר ה-CCDCOE, התרגיל השנה כלל לראשונה הגנה על מערכות ניהול עתודות ותקשורת של בנק מרכזי וכן הגנה על פלטפורמת תקשורת ניידת Standalone ברשת 5G. התרגיל נערך בהשתתפות כ-2,000 משתתפים מ-32 מדינות לרבות אוקראינה, שהגישה בקשה להצטרפות ל-CCDCOE.[74]

בריטניה

20 באפריל – עובדי המגזר הציבורי בבריטניה קיבלו כ-2.7 מיליארד הודעות דוא"ל זדוניות בשנת 2021 – על פי נתונים שנאספו ופורסמו ע"י חברת אבטחת המידע Comparitech, כ-764,000 עובדים ב-258 ארגונים ממשלתיים בבריטניה קיבלו 2.69 מיליארד הודעות דוא"ל זדוניות (דיוג, ספאם והפצת נוזקות וכופרות), שנשלחו אליהם במהלך שנת 2021. על פי נתוני החברה, הארגונים שקיבלו את מספרי ההודעות הגבוהים ביותר הם ממשלת צפון אירלנד, ארגון הבריאות NHS Digital, חברת הרכבות הממשלתית Network Rail Limited ומשרד הרווחים והמכס (HMRC).[75] כ-8.62 מיליון הודעות שנשלחו נפתחו על ידי העובדים ועקב כך הם לחצו על כ-57,000 קישורים החשודים כזדוניים. בנוסף, נמצא כי 71 ארגונים ממשלתיים לא חוו מתקפת כופרה כלשהי בשנת 2021, בעוד ששני ארגונים חוו מתקפות כופרה מוצלחות ושאר הארגונים (187) לא שיתפו מידע על כך.[76]

25 באפריל – פורסם דו"ח חדש על השפעות מתקפות סייבר על מגזר החינוך בבריטניה – על פי דו"ח שפורסם ע"י חברת Jisc, המעניקה שירותי רשת ו-IT למוסדות השכלה גבוהה ומחקר בבריטניה, מתקפות כופרה והפצת נוזקות מהוות את איומי האבטחה המרכזיים על מוסדות אלו. במהלך השנים 2021-2020, לפחות 33 מוסדות השכלה גבוהה ומחקר בבריטניה הותקפו במתקפות כופרה. בנוסף, החל ממרץ 2021, לפחות 13 ארגונים במגזר החינוך בבריטניה חוו מתקפות כופרה, שהשפיעו על יותר מ-100 בתי ספר ברחבי המדינה. בד בבד, מציג הדו"ח את השפעות התפרצות נגיף הקורונה על אבטחת סייבר במוסדות חינוך: בעוד שמוסדות רבים יותר אימצו שימוש באמצעי אימות רב שלבי, מוסדות אחרים לא הטמיעו אמצעים המאפשרים ביצוע עבודה מרחוק באופן מאובטח.[77]

26 באפריל – מידע אישי השייך ל-120 מועמדים לגיוס לצבא בריטניה הוצע למכירה ברשת האפלה – לדברי תת שר ההגנה של בריטניה, ליאו דוקארטי (Leo Docherty), ב-14 במרץ הבחין צבא בריטניה בגניבת מידע אישי על 124 מועמדים לשירות, שהתבצעה יממה קודם לכן. המידע, שכלל שמות, תאריכי לידה ונסיון תעסוקתי, הוצע למכירה ברשת האפלה ועקב כך החליט הצבא להשבית באופן יזום את פורטל הגיוס שלו.[78]

פינלנד

8 באפריל – אתרי משרדי הבטחון והחוץ של פינלנד חוו מתקפת DDoS – על פי הודעות משרדי הבטחון והחוץ של ממשלת פינלנד, אתרי המשרדים חוו מתקפת DDoS במהלך נאומו של נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי (Volodymyr Zelenskyy), בפני הפרלמנט המקומי. הודעת הממשלה לא ייחסה את המתקפה לגורם כלשהו.[79]

אסיה

סין

5 באפריל – חברת Symantec זיהתה קמפיין ריגול סייבר בביצוע האקרים סיניים נגד מטרות שונות ברחבי העולם – על פי חוקרי חברת Symantec, קבוצת האקרים המכונה Cicada, הפועלת בחסות סין, ביצעה קמפיין ריגול סייבר נגד ארגונים וחברות באסיה, צפון אמריקה ובאירופה, שהתמקד בעיקר בארגונים לא-ממשלתיים במגזרי הדת והחינוך ובארגונים ממשלתיים. על פי החוקרים, בחלק מהמקרים הצליחו ההאקרים להשיג גישה ראשונית לרשתות הארגונים שנפרצו באמצעות ניצול חולשת אבטחה בשרתי Microsoft Exchange ולאחר מכן השתילו בהן רכיבים שונים, בהם הסוס הטרויאני Sodamaster, המזוהה בלעדית עם קבוצת התוקפים.[80]

הודו

28 באפריל – צוות ה-CERT של הודו פרסם הנחיות חדשות באבטחת סייבר – על פי הנחיות חדשות שפורסמו ע"י צוות ה-CERT של הודו, ספקי שירותים, מרכזי מידע וארגונים ממשלתיים נדרשים לדווח על אירועי אבטחת סייבר בפרק זמן של שש שעות מזמן גילויים. אירועי הסייבר עליהם חלה חובת הדיווח כוללים, בין השאר, פריצה למערכות חיוניות, גישה בלתי מורשית למחשבים וחשבונות מדיה חברתית, השחתת אתרים, השחתת אתרים ומתקפות DDoS. על פי ההודעה, ההנחייה החדשה פורסמה על מנת לוודא כי מידע על סמננים לפריצה (IoCs)[81] נאסף לשם המשך טיפול באירועי הסייבר. בנוסף, מנחות ההוראות החדשות את הארגונים הרלוונטיים לבצע סינכרון של שעוני מערכות מידע ותקשורת (ICT) עם פרוטוקול התקשורת (NTP)[82] של מרכז המידע הארצי (NIC)[83] או של המעבדה הפיזיקלית הלאומית (NPL).[84] בד בבד, מטילה ההצעה על ספקי שירותי VPN חובת שמירת מידע אישי על לקוחותיהם למשך חמש שנים לפחות.[85]

סינגפור

5 באפריל – סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור השיקה תוכנית להסמכת חברות באבטחת סייבר – סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA)[86] השיקה תוכנית הסמכה עבור חברות ליישום נהלי אבטחת סייבר. התוכנית תכלול שני מרכיבי ליבה: הכרה בעסקים קטנים ובינוניים, המיישמים אמצעי היגיינת סייבר; הכרה בחברות גדולות, המיישמות מערך מקיף של אמצעי אבטחת סייבר. במסגרת תוכנית ההסמכה, הודיעה CSA כי פיתחה מערך כלים וחברות, שביכולתם לסייע לארגונים שיהיו מעוניינים לקבל את אחת ההסמכות. בנוסף, הודיעה CSA כי נבחרו שמונה גופים לפיקוח על תהליך ההסמכה. לפי הודעת CSA, ההשתתפות בתוכנית איננה חובה, אך בכוונתה לפעול לעודד עסקים להשתתף בתוכנית.[87]

צפון קוריאה

14 באפריל – מחלקת האוצר של ארה"ב ייחסה גניבת מטבעות דיגיטליים בסך 540 מיליון דולר לקבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Lazarus – על פי הודעת המשרד לשליטה בנכסים זרים (OFAC) במחלקת האוצר, התקיפה על רשת הפלטפורמה לפיזור פיננסי (DeFi) Ronin בוצעה ע"י קבוצת ההאקרים Lazarus מצפון קוריאה. במסגרת התקיפה, שהתרחשה במרץ 2022, נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי 540 מיליון דולר. על פי החברות לניתוח בלוקצ'יין PeckShield ו-Elliptic, ההאקרים הלבינו חלק מהכסף שנגנב באמצעות העברתו למערבל מטבעות דיגיטליים בשם Tornado Cash, המאפשר לטשטש את מקורו.[88]

18 באפריל – גופי ממשל בארה"ב פרסמו אזהרה מפני גניבת מטבעות דיגיטליים מצד קבוצת ההאקרים Lazarus – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות ((CISA, ה-FBI ומחלקת האוצר פרסמו אזהרה, לפיה קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Lazarus מבצעת תקיפות נגד עובדים בארגונים במגזרי המטבעות הדיגיטליים והבלוקצ'יין וכן נגד אזרחים המחזיקים בכמויות גדולות של מטבעות דיגיטליים. על פי האזהרה, ההאקרים השתמשו במתקפות דיוג להפצת אפליקציות זדוניות, שהעניקו להם גישה למחשבי קורבנותיהם ובאמצעותם גנבו מפתחות פרטיים, איתם גנבו נכסים מארנקיהם האישיים. הארגונים המליצו ליישם אימות רב-שלבי, להעלות את מודעות העובדים למתקפות דיוג והנדסה חברתית, להתקין אמצעי אבטחה במכשירים ניידים ועוד.[89]

25 באפריל – האקרים מצפון קוריאה ביצעו מתקפות סייבר נגד עיתונאים המסקרים את המדינה – על פי אתר החדשות האמריקני NK News, המתמחה בפרסום חדשות מצפון קוריאה, קבוצת ההאקרים המקומית APT37 ביצעה מתקפת ריגול סייבר נגד עיתונאים המתמחים בסיקור צפון קוריאה, על מנת לגנוב מהם מידע רגיש ולחשוף את מקורותיהם. במסגרת הקמפיין, החדירו ההאקרים למחשבי העיתונאים דלת אחורית בשם GOLDBACKDOOR, באמצעות משלוח הודעות דיוג מחשבון הדוא"ל של ראש שירות המודיעין של דרום קוריאה (NIS)[90] בעלי צרופות. לדברי מומחה הנדסה הפוכה בחברת אבטחת הסייבר Stairwell, שניתחה את הקמפיין, סילאס קאלטר (Silas Cutler), תקיפת עיתונאים, מתנגדי משטר וחוקרים מהווה עבור צפון קוריאה אמצעי מודיעיני בעל חשיבות.[91]

אפריקה והמזרח התיכון

ישראל

6 באפריל – חברת סייבר ישראלית: קבוצת האקרים המזוהה עם החמאס ביצעה קמפיין ריגול סייבר נגד ישראלים המשרתים בגופי בטחון וממשל - על פי דו"ח חדש מטעם חברת אבטחת הסייבר Cybereason, קבוצת ההאקרים APT-C-23, המזוהה עם החמאס, ביצעה קמפיין ריגול סייבר נגד ישראליים המשרתים בגופי בטחון, חירום וממשל. במסגרת הקמפיין, יצרו ההאקרים פרופילים מזוייפים של נשים בפייסבוק, עימם יצרו קשר עם הקורבנות.

ככל שהתקדמו השיחות וכללו תכנים אינטימיים יותר, הציעו התוקפים למטרות לעבור לאפליקציית מסרים מזוייפת, שלמעשה הייתה נוזקה בשם VolatileVenom, שהורדתה העניקה לתוקפים גישה מלאה לקבצים המאוחסנים במכשיר הטלפון אליו הורדה הנוזקה. בד בבד, פיתו התוקפים את הישראלים להוריד למחשביהם סרטון וידאו אינטימי, שכלל דלת אחורית בשם BarbWire. על פי החוקרים, במסגרת הקמפיין הנוכחי, הציגו התוקפים שדרוג של שיטות התקיפה שלהם והשקיעו מאמצים רבים בבניית הפרופילים, על מנת לשוות להם רמת אמינות גבוהה.[92]

איראן

25 באפריל – סוכנות הסייבר הלאומית טענה כי סיכלה מתקפת סייבר נרחבת נגד כ-100 ארגוני שירותי ציבור – על פי דיווח רשות השידור של איראן (IRIB), סוכנות אבטחת הסייבר הלאומית (AFTA) סיכלה מתקפת סייבר נרחבת נגד יותר מ-100 סוכנויות ממשלתיות וארגונים פרטיים למתן שירותים לציבור. על פי AFTA, ההאקרים תכננו לבצע את התקיפה באמצעות ניצול חולשת אבטחה בתוכנה, המצויה בשימוש נרחב בארגוני תשתיות באיראן והחדרת נוזקה אליהן. זהות התוקפים לא פורסמה, אך צוין כי התוקפים השתמשו בכתובות IP שמקורן בהולנד, בריטניה וארה"ב.[93]

צפון אמריקה

7 באפריל – בכוונת ממשלת קנדה להקצות החל מ-2022 מאות מיליוני דולרים לחיזוק אבטחת סייבר ולהתגוננות מהפצת מידע כוזב – על פי הצעת התקציב לשנת 2022, שפורסמה ע"י ממשלת קנדה, בכוונתה להקצות כ-875 מיליון דולר קנדי (כ-694 מיליון דולר) עבור אבטחת סייבר למשך חמש שנים, החל משנת 2022, כשלאחר תקופה זו, מתכננת הממשלה להקצות כ-238 מיליון דולר קנדי (כ-189 מיליון דולר) בכל שנה. סכומים אלו מיועדים למימון הפעולות הבאות: ביצוע פעולות סייבר יזומות ע"י המוסד לבטחון תקשורת (CSE) למניעת מתקפות סייבר, לרבות מתקפות נגד תשתיות חיוניות; חיזוק אבטחת הסייבר בארגונים קטנים; חיזוק חסינות הסייבר של מערכות ממשלתיות חיוניות. בנוסף, בכוונת הממשלה להקדיש מימון לייסוד מרכז מחקר ב-CSE שיעסוק בשימוש בטכנולוגיות חדשות, כגון מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית, לצרכי ה-CSE. בד בבד, בכוונת הממשלה להקצות כ-23 מיליון דולר קנדי (כ-18.6 מיליון דולר) עבור התמודדות עם הפצת מידע כוזב, על ידי משרד ה-PCO ורשות ה-Global Affairs Canada.[94]

בין-לאומי

28 באפריל – חברת ESET חשפה קמפיין ריגול סייבר שהתמקד במגזרי הממשל והחינוך ברחבי העולם – חברת ESET חשפה קמפיין ריגול סייבר שהחל בשנת 2019 ושהתמקד בעיקר בארגונים דיפלומטיים ובארגוני חינוך באפריקה, אסיה, המזרח התיכון ואירופה. הקמפיין בוצע ע"י קבוצת APT410, המאגדת תחתיה שלוש קבוצות האקרים שונות ובעלת קשר רופף לקבוצת ההאקרים הסינית APT10. במסגרת הקמפיין, השיגו ההאקרים גישה ראשונית אל הארגונים שנפרצו באמצעות ניצול חולשות אבטחה ביישומים הנגישים מרשת האינטרנט (internet-facing), כגון Microsoft Exchange, או משלוח הודעות דיוג שהכילו צרופות זדוניות. בנוסף, השתילו ההאקרים ברשתות שנפרצו דלת אחורית בשם FlowCloud, שאיפשרה לתוקפים לבצע פעולות ריגול סייבר.[95]

בטחון סייבר

18 באפריל – חברת Trend Micro: במחצית השנייה של 2021 חל שיפור במוכנות העולמית לאיומי סייבר – על פי מדד סיכוני הסייבר (CRI) שהוכן ע"י מכון המחקר Ponemon Institute עבור חברת Trend Micro, רמת המוכנות הגלובלית לאיומי סייבר דורגה במחצית השנייה של 2021 בציון-0.04, בהשוואה לציון-0.42 במחצית הראשונה. בפילוח אזורי, אזור אסיה והאוקיינוס השקט דורג כאזור בעל רמת המוכנות הגבוהה ביותר לאיומי סייבר (עם ציון של 0.20) ויבשת דרום אמריקה דורגה כאזור בעל המוכנות הנמוכה ביותר ביותר (0.20-). זוהי גם היבשת היחידה בה חלה ירידה ברמת המוכנות במחצית השנייה של 2021. המדד מבוסס על סקר שנערך בקרב 3,400 מומחי אבטחת מידע ברחבי העולם, בו נשאלו על מצב אבטחת הסייבר בארגונם. בנוסף, כלל הדו"ח המלצות לחיזוק אבטחת סייבר בארגונים, בהן ניהול והערכת סיכונים הקשורים למידע חיוני ושיפור ארכיטקטורת אבטחת תשתיות ה-IT.[96]

27 באפריל – פורסם דו"ח חדש בנושא השפעות המחסור בכוח אדם מיומן על אבטחת סייבר בארגונים – חברת Fortinet פרסמה מחקר בנושא מחסור בכוח אדם מיומן באבטחת סייבר, המבוסס על סקר שנערך בהשתתפות כ-1,200 מומחי IT ואבטחת סייבר מ-29 מדינות. במסגרת הסקר, העידו 80% מהמשתתפים כי חוו לפחות תקיפת סייבר אחת בשל היעדר כישורים מתאימים באבטחת סייבר. כמו כן, טענו 60% מהמשתתפים כי ארגוניהם מתקשים בגיוס כוח אדם מיומן ו-52% מתקשים בשימורו בשורות הארגונים לאורך זמן. בנוסף, למרות ש-87% מהמשתתפים ציינו כי ארגוניהם יישמו תוכניות הכשרה מקצועית להעלאת המודעות לאיומי סייבר, 52% מהמשיבים ציינו כי לעובדיהם חסר ידע חיוני בנושא. לדברי סגנית נשיא בכירה ב-Fortinet, שרה וויטלי (Sandra Wheatley), בכוונת החברה לקדם הכשרה של מיליון מומחי אבטחת סייבר עד לשנת 2026 באמצעות מגוון יוזמות, לרבות גיוס נשים נוספות.[97]

איומי סייבר על ענף הפיננסים

20 באפריל – סקר חדש: מרבית הארגונים במגזר הפיננסי חוו עלייה במתקפות הסייבר החמורות ב-2021 - בסקר שנערך ע"י חברת התוכנה VMware בקרב 130 מנהלי אבטחה בארגונים במגזר הפיננסי, העידו 63% מהמשתתפים על גידול במתקפות סייבר הרסניות נגד מוסדות פיננסים, שכללו הצפנת ומחיקת קבצים, הריסת כוננים קשיחים ופגיעה בערוצי תקשורת. בד בבד, דיווחו 94% מהמשתתפים על מתקפות נגד ממשקי תכנות יישומים (APIs) בשנת 2021. בנוסף, טענו 74% מהמשתתפים כי ארגוניהם חוו לפחות מתקפת כופרה אחת במהלך 2021. לדברי ראש אסטרטגיית אבטחת הסייבר ב-VMware, תום קלרמן (Tom Kellerman), ממצאי הסקר מוכיחים כי עברייני סייבר מתמקדים בתקיפותיהם בנתוני שוק המצויים בארגונים פיננסיים, כחלק ממאמציהם לבצע מניפולציות בערכם של אמצעים פיננסיים, בהם מניות.[98]

אאיומי סייבר על תשתיות חיוניות

6 באפריל – שתי יצרניות טורבינות רוח מגרמניה חוו מתקפות סייבר – חברת Nordex Group מגרמניה, חברה לייצור טורבינות רוח, הודיעה ב-2 באפריל כי חוותה מתקפת סייבר, שבעקבותיה השביתה החברה מערכות IT ביחידות עסקיות שונות השייכות לה. החברה לא חשפה פרטים טכניים הקשורים למתקפה, אך השבתת המערכות הובילה להערכה לפיה החברה חוותה מתקפת כופרה.[99] בנוסף, ב-22 באפריל הודיעה יצרנית טורבינות רוח נוספת מגרמניה- Deutsche Windtechnik- כי חוותה גם היא מתקפת סייבר. החברה לא סיפקה פרטים על מאפייני התקיפה, אך להערכת מומחי אבטחה, החברה חוותה מתקפת כופרה.[100]

12 באפריל – חברות תעשייה ואבטחת סייבר הקימו קבוצת שתדלנות לקידום אבטחת סייבר בתשתיות חיוניות בארה"ב - ענקית התעשייה האמריקנית Honeywell וחברות אבטחת הסייבר Forescout, Claroty, Nozomi Networks, ו- Tenable הקימו את הקואליציה להגנת סייבר לטכנולוגיה תפעולית,[101] קבוצת שתדלנות המיועדת לחזק את אבטחת הסייבר על מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) ותשתיות חיוניות בארה"ב. על פי הודעת הקבוצה, בכוונת חבריה לייעץ לסוכנויות ממשל ולבעלי תשתיות חיוניות לגבי תקנים, best practices ועקרונות מדיניות ולספק חוות דעת על יוזמות בנושא. כמו כן, בכוונת הקואליציה לפעול בקרב סוכנויות ממשל אזרחיות להקצאת מימון רב יותר ליישם אמצעי אבטחת סייבר על OT.[102]

15 באפריל – CISA פרסמה מסמך הנחיות חדש לדיווח על תקריות סייבר בתשתיות חיוניות לממשל הפדראלי – על פי המסמך, המיועד למפעילי תשתיות חיוניות ולגורמי ממשל פדראליים, מדינתיים ומקומיים, יש לדווח לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) על סוגי האירועים הבאים: ביצוע ניסיונות רבים להשגת גישה בלתי מורשית

למערכות הארגון המותקף; מתקפות DoS הנמשכות יותר מ-12 שעות; החדרת קודים זדוניים למערכות; מתקפות דיוג, מתקפות כופרה. כמו כן, כולל המסמך פרטי מידע שיש למסור בעת דיווח על אירוע סייבר. הדיווח על אירועי סייבר בתשתיות חיוניות הוא וולונטרי, אך בעתיד, עם כניסת חוק ה- Cyber Incident Reporting for Critical Infrastructure Act לתוקף, יהפוך הדיווח לחובה.[103]

איומי סייבר על שרשראות אספקהיומי ס

ייבר על תשתיות חיוניות

5 באפריל – סקר חדש: מרבית מפתחי התוכנה סבורים כי שיקולי אבטחה אינם מהווים מרכיב חשוב בתהליך כתיבת קוד – חברת ה-IT האוסטרלית Secure Code Warrior פרסמה סקר שנערך בהשתתפות 1,200 מפתחי תוכנה במדינות אסיה והאוקיינוס השקט, על מנת להעריך כיצד מפתחי תוכנה יכולים לקדם תהליכים יעילים יותר לכתיבת קוד. במסגרת הסקר, ציינו 86% מהמשתתפים כי שיקולי אבטחה אינם מהווים שיקול רב חשיבות בכתיבת קוד ו-29% מהם טענו כי יש להעדיף תהליך כתיבת קוד שאיננו כולל חולשות אבטחה. משתתפי הסקר ציינו מגבלות שונות, שמונעות מהם לפתח קוד באופן מאובטח בשלבים מוקדמים יותר של תהליך הפיתוח: 24% ממשתתפי הסקר ציינו אילוצי לוחות זמנים ו-20% ציינו מחסור בהכשרה מספקת בנושא מצד מנהליהם. לדברי מנכ"ל Secure Code Warrior, פיטר דנהיו (Pieter Danhieux), ממצאי הסקר מראים כי מפתחי תוכנה מעוניינים להעניק חשיבות ניכרת לאבטחת קוד, אך הנהלים וסביבת העבודה העומדים לרשותם לא תמיד מאפשרים להם לעשות זאת.[104]

5 באפריל – מאות חולשות אבטחה נחשפו במסגרת תחרות לאיתור חולשות שקיימה חברת Zoom בשנת 2021 – לדברי מהנדס אבטחה בכיר ב-Zoom, רוי דיוויס (Roy Davis), במסגרת תחרות לאיתור חולשות (Bug Bounty) שהתקיימה בשנת 2021, 92 חוקרי אבטחה מצאו 401 חולשות, ש-5% מהן הוגדרו כחולשות משמעותיות. במסגרת התוכנית, שילמה החברה מענקים בסך 1.8 מיליון דולר לחוקרים שהשתתפו בתחרות. נוסף על התחרות, יישמה Zoom מספר אמצעים נוספים לאיתור חולשות: תוכנית המאפשרת לכל אדם לדווח על חולשות אבטחה; קיום תחרות לאיתור חולשות במוצרים החברה המשווקים ברשיון ועוד.[105]

20 באפריל – ה-FBI פרסם אזהרה על עלייה במתקפות כופרה נגד מגזרי החקלאות והמזון – ה-FBI, בשיתוף מחלקת החקלאות והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), פרסם אזהרה לפיה מגזרי החקלאות והמזון בארה"ב מצויים בסיכון מוגבר למתקפות כופרה במהלך עונות הקציר והזריעה. על פי האזהרה, עברייני כופרה עלולים לתפוס ארגוני חקלאות כמטרות נוחות לתקיפה, שכן עיתוי התקיפה עלול להמריץ אותם להיענות לדרישת הכופר. מתקפות מסוג זה עלולות להוביל לפגיעה בכושר הייצור, הפסדים כספיים ולשיבוש שרשרת המזון הלאומית והעולמית. ה-FBI קרא לארגונים להשמש באימות רב שלבי, להכין גיבויים למידע חיוני, להתקין ולעדכן תוכנות אנטי-וירוס ותוכנות נזק נוזקות ועוד.[106]

איומי מתקפות הכופרה

1 באפריל – ה-FBI פרסם אזהרה מפני מתקפות כופרה נגד סוכנויות ממשל מקומיות - ה-FBI פרסם אזהרה, בה התריע כי בשנת 2021, ארגוני ממשל מקומיים, בעיקר כאלו הממוקמים בעיריות ובמחוזות קטנים, היוו את המגזר השני בארה"ב בעל מספרי תקיפות הסייבר הגבוהים ביותר. בנוסף, מתקפות כופרה נגדם מבוצעות בעיקר ע"י מתקפות דיוג, ניצול בפרוטוקול RDP[107] לגישה מרחוק וניצול חולשות אבטחה בתוכנות. מתקפות אלו הובילו להשבתת שירותי חירום, בטיחות ורפואה ולהדלפת מידע אישי. ה-FBI קרא לארגונים ממשלתיים לבצע פעולות להעלאת מודעות העובדים לאיומי סייבר שונים, לקדם שימוש בסיסמאות ייחודיות וחזקות, ליישם שימוש באימות רב שלבי ועוד.[108]

7 באפריל – דו"ח חדש: מרבית הארגונים שחוו תקיפות כופרה שילמו את דרישת התשלום שהוצגה להם – חברת המחקר CyberEdge Group, המתמחה בתעשיית אבטחת הסייבר, פרסמה דו"ח חדש, שנערך בהשתתפות 1,200 מומחי אבטחת IT ב-17 מדינות ו-19 מגזרים. על פי הדו"ח, 71% מהמשתתפים ציינו כי ארגוניהם חוו מתקפת כופרה בשנה שעברה, כש-63% מהם שילמו את דרישת הכופר שהוצגה (לעומת 39% בשנת 2017). עורכי הסקר הציגו שלושה הסברים אפשריים לעלייה בתשלומי הכופר: (1) מרבית הארגונים חוששים שאי תשלום הכופר עלול להוביל לפרסום המידע שנגנב ובכך תיווצר מבוכה; (2) מרבית הארגונים מעריכים, שתשלום הכופר זול יותר מעלות השבתת מערכותיהם עקב התקיפה; (3) מרבית הארגונים סבורים כי ניתן יהיה לשחזר בקלות את המידע שנגנב במהלך התקיפה. בנוסף, ציינו המשתתפים כי מחסור בכוח אדם מיומן ומודעות נמוכה לסוגיות אבטחה בקרב עובדים הם הסיבות העיקריות המונעות מארגונים לחזק את אמצעי אבטחת הסייבר שברשותם.[109]

8 באפריל – קבוצת עברייני הכופרה Conti הדליפה מידע שטענה כי שייך לחברת הייצור Snap-on – חברת Snap-on לייצור כלי עבודה הודיעה כי חוותה בתחילת מרץ 2022 תקיפת סייבר, במהלכה נגנב מידע אישי השייך לעובדי החברה ולזכייניה, הכולל שמות, מספרי ביטוח לאומי ומספרי זיהוי עובדים. על פי חוקר מודיעין האיומים עידו כהן, קבוצת עברייני הכופרה Conti טענה כי היא אחראית למתקפה והדליפה מסמכים, שלטענתה נגנבו במהלכה. העובדה כי המידע הורד מהרשת לאחר שפורסם ע"י התוקפים, הובילה מומחי אבטחה לשער, כי Snap-on שילמה את דרישת הכופר שהוצגה לה.[110]

12 באפריל – האקרים הצליחו לתקוף סוכנות ממשל אזורית בארה"ב במשך כחצי שנה – על פי חוקרים מחברת אבטחת הסייבר Sophos, שתי קבוצות האקרים תקפו סוכנות ממשל אזורית בארה"ב במסגרת תקיפה שנמשכה כחצי שנה: במסגרת השלב הראשון, קבוצת ההאקרים הראשונה השיגה גישה ראשונית אל רשת הסוכנות באמצעות שימוש בפרוטוקול RDP[111] לגישה מרחוק ולאחר מכן השתמשו ב-Chrome על מנת להוריד את אמצעי התקיפה. בנוסף, השתמשו התוקפים בתוכנות המשמשות לגישה וניהול מרחוק. במשך חמישה חודשים מזמן הפריצה, ניסו ההאקרים לגנוב הרשאות חשבון על מנת להרחיב את היקף הפריצה. לאחר מכן חל השלב השני בתקיפה, במהלכו קבוצת האקרים נוספת, בעלת יכולות מתקדמות יותר, החלה לנוע רוחבית (lateral movement) ברשתות הסוכנות ועקב כך השיגה גישה לקבצים רגישים והצפינה חלקים מהרשת ע"י תוכנת הכופרה LockBit.[112]

13 באפריל – דו"ח חדש מציג נתונים על מתקפות כופרה ברבעון הראשון של 2022 – על פי נתונים שפרסמה חברת ניתוח איומי הסייבר Digital Shadows, מספר הארגונים שחוו מתקפות כופרה ברבעון הראשון של שנת 2022 ירד ב-25% בהשוואה לרבעון האחרון של שנת 2021 ועמד על 582. החברה הסבירה את הירידה בצמצום בהיקף פעילותן של מספר קבוצות עברייני כופרה מרכזיות: כך, למשל, קבוצת עברייני הכופרה Conti צמצמה את פעילותה ב-32% בשלושת החודשים ראשונים של 2022. עם זאת, ציינה Digital Shadows כי באותה התקופה נוסדו קבוצות תקיפה חדשות, בשיעור הדומה לצמצום הפעילות מצד קבוצות התקיפה המוכרות, כשההסבר לכך טמון ברצונם של ההאקרים להקשות על מעצר פעילותם ע"י סוכנויות אכיפת חוק.[113]

22 באפריל – גופי ממשל בקוסטה ריקה חוו מתקפות כופרה – נשיא קוסטה ריקה, קרלוס אלברדו קסאדה (Carlos Alvarado Quesada), הודיע כי מספר מוסדות ממשלתיים במדינה, בהם משרד האוצר, חוו מתקפת כופרה, במהלכה הציגו ההאקרים דרישת תשלום בסך עשרה מיליון דולר. קבוצת עברייני הכופרה הרוסית Conti אישרה כי הצליחה לגנוב במסגרת התקיפה מידע בהיקף של 853 ג'יגה בייט. לדברי שר האוצר של קוסטה ריקה, אליאן וילגס (Elian Villegas), ההאקרים תקפו מערכות לניהול תשלומי מיסים ועקב הפסקת פעילותן נגרם נזק בסך 200 מיליון דולר.[114] לדברי מנכ"ל לשכת היצואנים של קוסטה ריקה, כריסטיאן רוקבאדו (Christian Rucavado), התקיפה יצרה עיכובים משמעותיים בתהליכי יבוא ויצוא סחורות.[115]

27 באפריל – פורסם דו"ח חדש על השפעות מתקפות כופרה – על פי דו"ח שפורסם ע"י מחברת אבטחת הסייבר Sophos, המבוסס על סקר בהשתפות 5,600 מומחי IT מ-31 מדינות, היקף התשלום הממוצע במסגרת מתקפות כופרה עמד על כ-812,000 דולר ואחוז העסקים ששילמו כופר בגובה של יותר ממיליון דולר עלה מ-4% בשנת 2020 ל-11% בשנת 2021. ארגונים המשתייכים למגזרי הייצור, האנרגיה והשירותים החיוניים שילמו, בממוצע, את סכומי הכופר הגבוהים ביותר, בעוד שארגוני בריאות וממשל מקומי/מדינתי שילמו את הסכומים הנמוכים ביותר. בנוסף, 26% מהעסקים שילמו את דמי הכופר, אף על פי שהיו בידיהם אפשרויות אחרות לחילוץ המידע שנגנב בתקיפה. לדברי מדען מחקר ראשי ב-Sophos, צ'סטר ויסנייבסקי (Chester Wisniewski), עשויות להיות לכך מספר סיבות, בהן גיבוי חלקי של המידע שנגנב והרצון למנוע את הדלפתו.[116]

איומי סייבר על ענף התעופה

20 באפריל – חברת התעופה Sunwing Airlines חוותה מתקפת סייבר – חברת התעופה הקנדית Sunwing Airlines הודיעה כי חוותה שיבושים בטיסות שונות המופעלות על ידה. זאת, עקב תקיפת סייבר על מערכת לניהול רישומים ועלייה למטוס, שסופקה על ידי חברת התוכנה Airline Choice. לאחר מספר ימים של שיבושים, טענה החברה כי חזרה לפעילות מלאה.[117]

איומי סייבר על ענף האנרגיה

13 באפריל – גופי ממשל ומודיעין בארה"ב פרסמו אזהרה מפני אמצעי תקיפה חדשים נגד מערכות בקרה תעשייתיות במגזר האנרגיה – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ה-FBI, ה-NSA ומחלקת האנרגיה פרסמו אזהרה, לפיה קבוצות APT פיתחו אמצעי תקיפה, המאפשרים להן לתקוף מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) ומערכות SCADA בתשתיות אנרגיה.[118] על פי האזהרה, אמצעי התקיפה, בהם נעשה שימוש לאחר גישה ראשונית אל רשתות ה-IT של הארגון המותקף, כולליםconsole , המחקה את ממשק ה-ICS וכך מאפשרים להאקרים בעלי יכולות בסיסיות להוציא לפועל שיטות תקיפה מתקדמות. ארבעת הגופים המליצו לבודד מערכות בקרה ומערכות SCADA באמצעות בקרות היקפיות חזקות, להחליף באופן תדיר את הססמאות בכלים ובמערכות המשוייכים להן, להשתמש באימות רב שלבי בכל כניסה מגישה מרחוק אל ICS ועוד.[119]

22 באפריל – מחלקת האנרגיה של ארה"ב הכריזה על יוזמה לפיתוח אמצעי אבטחת סייבר לתשתיות אנרגיה – המשרד לאבטחת סייבר, אבטחת אנרגיה ותגובה למצבי חירום (CESER)[120] שבמחלקת האנרגיה הודיע כי בכוונתו להקצות 12 מיליון דולר עבור הקמת שישה צוותי מחקר, פיתוח והדגמה (RD&D),[121] שיפתחו אמצעים להגנה על בקרים חיוניים ברשתות החשמל מתקיפות סייבר. בנוסף, הצוותים, שיכללו מומחים מאוניברסיטאות שונות, יפתחו טכנולוגיה חדשנית, שתאפשר למערכות להפצת אנרגיה להשתקם ולפעול במהירות לאחר תקיפות סייבר.[122]

איומי סייבר על ענף הבריאות

12 באפריל – מומחי אבטחת סייבר מצאו חמש חולשות zero-day ברובוט המשמש מאות בתי חולים בעולם – חוקרים מחברת הטכנולוגיה Cynerio, המתמחה במגזר הבריאות, פרסמו מחקר המציג חמש חולשות zero-day קריטיות שנמצאו ברובוטים ניידים אוטונומיים מתוצרת חברת Aethon, המשמשים לאספקת תרופות ולביצוע משימות תחזוקה במאות בתי חולים ברחבי העולם.

על פי החוקרים, החולשות עלולות לאפשר לתוקפים להשפיע על תפקוד הרובוט בדרכים שונות, בהן הוספת משתמשים מורשים חדשים והשתלטות מרחוק על הרובוט. החוקרים המליצו לבתי חולים המחזיקים ברובוטים להטמיע עדכוני תוכנה, למנוע פעילות אינטרנט ממקורות חיצוניים באמצעות הרובוטים ולבצע פיצול רשת (segmenting) על מנת להגביל את היקף הגישה של תוקפים.[123]

12 באפריל – מינהל התקופות והמזון האמריקני פרסם לתגובת הציבור טיוטת מסמך עקרונות לאבטחת סייבר של ציוד רפואי – על פי טיוטת המסמך, שפורסמה ע"י מינהל התקופות והמזון (FDA), הרחבת הקישוריות בין

מכשירים רפואיים שונים יוצרת סיכון, שבו תקיפת סייבר על מכשיר רפואי אחד עלולה להוביל לפגיעה במכשור רפואי נוסף. בהתאם לכך, מתמקדת הטיוטה בחשיבות הטמעת אמצעי אבטחת סייבר לכל אורך שלבי הייצור של ציוד רפואי ונועדה להחליף טיוטה שנוסחה על ידו בנושא זה בשנת 2018. בנוסף, כוללת הטיוטה הצעה להצגת סיכונים אפשריים באבטחת סייבר של מכשור רפואי, בשפה נגישה לנותני שירותים רפואיים. על פי הודעת ה-FDA, טיוטת המסמך תאפשר לוודא בצורה טובה יותר כי ציוד רפואי עומד בתקני אבטחת הסייבר הנדרשים, טרם שיווקו.[124]

20 באפריל – מחלקת הבריאות פרסמה אזהרה מפני תקיפות כופרה נגד ארגוני בריאות בארה"ב – המרכז לתיאום אבטחת סייבר של ענף הבריאות (HC3)[125] שבמחלקת הבריאות ושירותי משאבי האנוש של ארה"ב (HHS)[126] פרסם אזהרה מפני תקיפות כופרה מצד קבוצת Hive נגד ארגוני בריאות בארה"ב. על פי האזהרה, אף על פי שדפוסי פעילותה של Hive דומים לאלו של קבוצות עברייני כופרה אחרות, Hive נבדלת מהן בכך שהיא משתמשת במגוון רחב של שיטות ודרכי פעולה. במהלך תקיפותיהם, משתמשים ההאקרים במודל כופרה כשירות (RaaS)[127] וב"סחיטה כפולה", הכוללת גניבת מידע מהקורבנות טרם הצפנתו בתחילת החודש, פורסם כי הקבוצה ביצעה מתקפת כופרה נגד המרכז הרפואי Partnership HealthPlan of California, שהובילה לגניבת מידע אישי על כ-850,000 איש. ה-HC3 המליץ לארגונים להשתמש באימות דו-שלבי, לגבות מידע חשוב במיקומים ובתצורות שונות ועוד.[128]

איומי סייבר על מערכות חלל

8 באפריל – בכוונת פיקוד הסייבר של חיל האוויר להקים צוותי סייבר לתמיכה בגופי חלל צבאיים - לדברי דובר בחיל האוויר, בכוונת פיקוד הסייבר של חיל האוויר האמריקני (16th Air Force) להקים צוותי סייבר התקפיים והגנתיים וכן צוות למתן תמיכה למבצעי סייבר, שיפעלו בשיתוף גופים צבאיים להגנת חלל. הקמת הצוותים צפויה להימשך כשנתיים והיא נעשית במסגרת תוכנית FYDP.[129] בנוסף, ציין הדובר כי כוח הגנת הסייבר של החיל יסייע בתחומי התכנון, הפיקוד והשליטה עבור פיקוד החלל באמצעות יחידת JFHQ-C של החיל.[130]

13 באפריל – דו"ח חדש: האקרים מצפון קוריאה תקפו רשתות של חברות חלל ברחבי העולם - על פי דו"ח מטעם סוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה (DIA)[131] בנושא אתגרי הבטחון במרחב החלל, במהלך שנת 2020 ביצעו האקרים צפון-קוריאניים תקיפות סייבר רבות נגד תעשיות ביטחוניות במדינות בעלות ברית של ארה"ב, לרבות חברות בתעשיית האוויר והחלל וכן ניסו לפרוץ לרשתות ממשלתיות בארה"ב. ה-DIA הזהירה כי במידה ופעילות זו לא תלווה במעקב, היא עלולה לאפשר לצפון קוריאה לקדם פיתוח ורכש של מערכות נשק וחלל.[132]

  1. Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. ↑

  2. Office of Management and Budget ↑

  3. https://bit.ly/38GORkN ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3Jv7oNx ↑

  4. Bureau of Cyberspace and Digital Policy ↑

  5. https://bit.ly/3jqqie8 ↑

  6. Secure Cloud Business Applications project. פרויקט שנועד לפתח מדיניות לאחסון מאובטח של מאגרי מידע בענן בקרב סוכנויות פדראליות אזרחיות. ↑

  7. https://bit.ly/3rRdJNc ↑

  8. Joint Cyber Defense Collaborative; יוזמה שהושקה באוגוסט 2021 בהשתתפות גורמי ממשל ונציגי חברות פרטיות, לאימוץ גישה פרו-אקטיבית באבטחת סייבר. ↑

  9. https://bit.ly/3ERAoOP ↑

  10. https://bit.ly/3vi278r ↑

  11. https://bit.ly/3vSm1G0 ↑

  12. Rewards for Justice ↑

  13. https://bit.ly/3MKYEFg ↑

  14. Defense Information Systems Agency ↑

  15. https://bit.ly/39zFVhy ↑

  16. Artificial Intelligence Advancement Council ↑

  17. https://bit.ly/3vYde5m ↑

  18. The United States Chamber of Commerce ↑

  19. https://bit.ly/3OQ8S99 ↑

  20. National Academies of Science ↑

  21. Bureau of Justice Statistics ↑

  22. National Crime Victimization Survey ↑

  23. https://bit.ly/3jryCu4 ↑

  24. https://bit.ly/3JuLb27 ↑

  25. https://bit.ly/3xlQmPq ↑

  26. Sergeant at Arms of the Senate ; Chief Administrative Officer of the House of Representatives. ↑

  27. https://bit.ly/3Kys6gf ; https://bit.ly/3KxD2dK ↑

  28. Office of Management and Budget ↑

  29. https://bit.ly/3xVuuuQ ↑

  30. Joint Cyber Warfighting Architecture ↑

  31. עקרון ה- Value Assessmentsשל המחלקה נועד להעריך את כדאיות ההשקעות בתוכניות צבאיות חדשות, להשגת התוצאות שהוגדרו עבורן. ↑

  32. https://bit.ly/3jonq1l ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3urkrLN ↑

  33. https://bit.ly/3v1zpac ↑

  34. Fleet Information Warfare Command Pacific ↑

  35. https://bit.ly/3LUhIjJ ↑

  36. Cyber Mission Force ↑

  37. Joint Cyber Warfighting Architecture ↑

  38. https://bit.ly/3w3pO3x ↑

  39. Cyber Procurement Office. משרד האחראי על פיקוח הליכי רכש. ↑

  40. במסגרת מבצעים אלו נשלחים צוותי פיקוד הסייבר למדינות בעלות ברית במטרה לאסוף תובנות על פעילות הסייבר הזדונית של יריבותיה של ארה"ב. ↑

  41. https://bit.ly/3vgmkex ↑

  42. https://bit.ly/3MNPMif ↑

  43. chief digital and artificial intelligence officer ↑

  44. Joint Artificial Intelligence Center ↑

  45. Defense Digital Service ↑

  46. https://bit.ly/3y9T76P ↑

  47. פיקוד לוחמת המידע של חיל האוויר, המכונה גם חיל האוויר ה-16, אחראי לתחומי הסייבר, הלוחמה האלקטרונית, לוחמת מידע, איסוף מודיעין ועוד. ↑

  48. https://bit.ly/3MJo9Xp ↑

  49. https://bit.ly/3yhSus6 ↑

  50. https://bit.ly/3rDkQJp ; https://bit.ly/3uCJonw ↑

  51. https://bit.ly/3KAIcGP ↑

  52. https://bit.ly/3rhwr0d ↑

  53. https://bit.ly/3E1yBpV ↑

  54. https://bit.ly/3Jo8Zoo ↑

  55. https://bit.ly/3OQCVxn ↑

  56. https://bit.ly/3vz2njy ↑

  57. https://bit.ly/3sc4SG7 ; גישה לממצאים המלאים: https://bit.ly/3y88U6a ↑

  58. https://bit.ly/3xj9C01 ; https://bit.ly/3ERZyx0 ↑

  59. https://bit.ly/3LH3Fyl ↑

  60. https://bit.ly/3OTdzPh ↑

  61. State Service of Special Communications and Information Protection ; https://bit.ly/3y77Pf5 ↑

  62. במסגרת מבצעים אלו נשלחים צוותי פיקוד הסייבר למדינות בעלות ברית במטרה לאסוף תובנות על פעילות הסייבר הזדונית של יריבותיה של ארה"ב. ↑

  63. על פי עקרון זה, הכוח עובר מהגנה פסיבית לניטור אחר פעילות סייבר התקפית ברשתות זרות. https://bit.ly/3ri29dN ; https://bit.ly/3LPsms2 ↑

  64. https://bit.ly/3LLuWjq ↑

  65. https://bit.ly/3LXDVgK ↑

  66. https://bit.ly/3vfSYNm ; https://bit.ly/3vXUF14 ↑

  67. https://bit.ly/3viJMYR ↑

  68. https://bit.ly/3MzPeML ↑

  69. https://bit.ly/3rQMm62 ↑

  70. https://bit.ly/3FakwqW ; גישה מדו"ח המלא: https://bit.ly/39my1b5 ↑

  71. https://bit.ly/3s7gIBB ; https://bit.ly/3s6KgyY ↑

  72. https://bit.ly/3Fj9UpB ↑

  73. Cooperative Cyber Defense Centre of Excellence ↑

  74. https://bit.ly/3vhekdt ↑

  75. Her Majesty's Revenue and Customs ↑

  76. https://bit.ly/3ODBFxn ↑

  77. https://bit.ly/3w01L5h ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3yaqmXG ↑

  78. https://bit.ly/3s7jl6c ↑

  79. https://bit.ly/3uxBagA ↑

  80. https://bit.ly/3xySS5l ; גישה לממצאים המלאים: https://bit.ly/3O3ROfr ↑

  81. Indicators of Compromise ↑

  82. Network Time Protocol ↑

  83. National Informatics Centre ; משרד השייך למשרד האלקטרוניקה והמידע בממשל הודו, המספק שירותי IT לממשלה המרכזית ולממשלות המדינות. ↑

  84. National Physical Laboratory ↑

  85. https://bit.ly/3KDSyVx ↑

  86. Cyber Security Agency ↑

  87. https://bit.ly/3770L73 ↑

  88. https://bit.ly/3MGMkpl ↑

  89. https://bit.ly/3vgnruJ ; קישור לאזהרה: https://bit.ly/3kn4Cjb ↑

  90. National Intelligence Service ↑

  91. https://bit.ly/3y7dbHd ; גישה לממצאים מלאים על התקיפות: https://bit.ly/3NVnjZ7 ; https://bit.ly/3kL6hiZ ↑

  92. https://bit.ly/3OcTjrQ ; גישה לממצאי המחקר: https://bit.ly/3E2s8eA ↑

  93. https://bit.ly/38OfHaN ; https://bit.ly/37iZQk8 ↑

  94. Privy Council Office. משרד המסייע לממשלה בתכנון אסטרטגי. https://bit.ly/3vsjodZ ↑

  95. https://bit.ly/3Fablqs ; גישה לממצאים המלאים: https://bit.ly/3kDxDaF ↑

  96. https://bit.ly/3ENYv0U ; גישה לממצאים: https://bit.ly/3vQi0SB ↑

  97. https://bit.ly/37YjjXz ; גישה למחקר המלא: https://bit.ly/3Fdxzrv ↑

  98. https://bit.ly/3EP3kqX ; גישה לממצאי הסקר: https://bit.ly/38rmnvk ↑

  99. https://bit.ly/3LWsKVW ↑

  100. https://bit.ly/3kC0A6I ↑

  101. the Operational Technology Cybersecurity Coalition ↑

  102. https://bit.ly/39iTkdA ↑

  103. על פי הצעת החוק, מפעילי תשתיות חיוניות יידרשו לדווח ל-CISA על אירועי סייבר בתוך 72 שעות מגילויים ועל ביצוע תשלומים לעברייני כופרה בתוך 24 שעות מזמן ביצוע התשלום. https://bit.ly/3kBvvjQ ; גישה למסמך: https://bit.ly/3KKybX2 ↑

  104. https://yhoo.it/3LY9uHh ; גישה לממצאי הסקר: https://bit.ly/3uwrtPb ↑

  105. https://bit.ly/3O6WQrq ; https://bit.ly/3JtGbe5 ↑

  106. https://bit.ly/3ODCF4B ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3KiBN2f ↑

  107. Remote Desktop Protocol ↑

  108. https://bit.ly/3rgYlJU; גישה למסמך: https://bit.ly/3KtvGc9 ↑

  109. https://bit.ly/3vfpmie קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3E8sBfd ↑

  110. https://bit.ly/3ut5N6H ↑

  111. Remote Desktop Protocol ↑

  112. https://bit.ly/377f4IQ ↑

  113. https://bit.ly/3kCFuoZ ; גישה לממצאים המלאים: https://bit.ly/3kwKJ9A ↑

  114. https://bit.ly/3rRwH6J ↑

  115. https://bit.ly/3vdN8w7 ↑

  116. https://bit.ly/3FafsTs ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3ORsJEN ↑

  117. https://bit.ly/3Mv7UNp ; https://bit.ly/3rVnZnI ↑

  118. supervisory control and data acquisition ↑

  119. https://bit.ly/3vt5iKl ; קישור לאזהרה: https://bit.ly/3OZSkM2 ↑

  120. DOE's Office of Cybersecurity, Energy Security, and Emergency Response ↑

  121. research, development, and demonstration ↑

  122. https://bit.ly/3ELvEKC ↑

  123. https://bit.ly/3MLvMN9 ; גישה לממצאי המחקר: https://bit.ly/3LBcVnN ↑

  124. https://bit.ly/3OOuFxP ; קישור לטיוטת המסמך: https://bit.ly/37QGfYV ↑

  125. Health Sector Cybersecurity Coordination Center; המרכז הוקם במטרה לתאם את אבטחת הסייבר של גופי ה-HHS, להעלות מודעות ולפרסם אזהרות ומידע בנושא חולשות אבטחה. ↑

  126. Department of Health and Human Services ↑

  127. Ransomware-as-a-Service ↑

  128. https://bit.ly/3LhwIbK ; https://bit.ly/3jviSWS ; גישה לאזהרה: https://bit.ly/3OEMcIR ↑

  129. Future Years Defense Program. תוכנית שנתית של מחלקת ההגנה העוסקת במשאבים ובכוחות הנחוצים לתמיכה בתוכניות המחלקה. ↑

  130. https://bit.ly/3KtS7hp ↑

  131. Defense Intelligence Agency ↑

  132. https://bit.ly/3F4dELE ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/39x200c ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר חזרה לרשימה