הממשל האמריקני פרסם הנחיות שמטרתן לסייע לארגונים להיערך לקראת איומים בתחום המחשוב הקוונטי והורה לסוכנויות הפדראליות לתת לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) גישה לנקודות הקצה, לשרתים ולתחנות עבודה שלהן במטרה לשפר את מידת אבטחת הסייבר שלהן. כמו כן, פורסמו הנחיות לדיווח על תקריות סייבר בענף הייצור הכימי ותכנית לפיתוח פתרונות אבטחת סייבר עבור רשת החשמל הלאומית. מחלקת המשפטים הקימה צוות ייעודי למעקב ושיבוש תשלומי כופר במסגרת מתקפות כופרה והכריזה על יוזמה שתאפשר הטלת קנסות על חברות קבלן שכשלו בדיווח על תקריות סייבר שחוו; מחוקקים הציגו הצעות חוק לעדכון חוק ה-FISMA, לניסוח הגדרה חדשה עבור התשתיות החיוניות ביותר ולחובת דיווח על מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות.

צבא היבשה הודיע כי הוא נמצא בשלבי הפיתוח האחרונים של מערכת שתעניק לחיילים מוּדעוּת מצבית במרחב הסייבר. עם זאת, קבע משרד מבקר מחלקת ההגנה כי צבא היבשה טרם ניסח תכנית להתמודדות עם מתקפות סייבר על הרשת הטקטית שלו. כמו כן, קרא המועמד לראשות המשרד לניסויים במערכות נשק למחלקת ההגנה לבצע בדיקות חדירוּת והערכת אבטחה עצמאית על פלטפורמות ענן מסחריות שבשימושה.

מיקרוסופט חשפה קמפיין ריגול נרחב המיוחס לרוסיה שהתמקד בחברות טכנולוגיה ובספקיות שירותי ענן בארה"ב; בריטניה הודיעה על כוונתה להקים את מפקדת כוח הסייבר הלאומי האחראי על לוחמת סייבר; אוקראינה הודיעה על כוונת להקים מרכז אבטחת סייבר עבור ענפי האנרגיה והדלק במדינה.

חברת CrowdStrike זיהתה קמפיין ריגול סייבר שיוחס לסין והתמקד בחברות תקשורת ברחבי העולם; סינגפור פרסמה את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית שלה לשנת 2021; בית החולים הלל יפה בחדרה חווה מתקפת כופרה שהובילה לשיבושים בפעילותו; חברות טכנולוגיה זיהו קמפיינים לריגול סייבר שיוחסו לאיראן והתמקדו בענפי התקשורת, התעופה, הימאות והתעשיות הביטחוניות; המשטרה הפדראלית של אוסטרליה פועלת להקמת זרוע האחראית לביצוע מבצעי סייבר התקפיים כנגד עברייני סייבר.

ארה"ב ורוסיה ניסחו טיוטת החלטה הקוראת למדינות לנהוג על פי נורמות התנהגות אחראית במרחב הסייבר; ארגון ה-ISC²פרסם את מחקר כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר לשנת 2021; מיקרוסופט פרסמה את דו"ח ממצאי הגנת הסייבר שלה הכולל מגמות בנושא פעילות הסייבר הזדונית המתנהלת בחסות מדינות; בכירים בהולנד ובבריטניה הודיעו על כוונת המדינות להשתמש ביכולות סייבר התקפיות ולאפשר לצבא ולגופי המודיעין להגיב כנגד מתקפות כופרה. כמו כן, קיים הבית הלבן ועידה בין-לאומית בנושא המאבק במתקפות כופרה ובשיפור שיתוף הפעולה במעקב ובשימוש הבלתי חוקי במטבעות דיגיטליים.

בכיר במִנְהַל התרופות והמזון האמריקני הזהיר כי מתקפות כופרה על מכשירים רפואיים עלולות לסכן את חייהם של המטופלים. מומחים קראו להגדיר לוויינים ומערכות חלל כתשתיות חיוניות.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 באוקטובר – דו"ח חדש: מעורבותם של גופים רבים בארה"ב בניסוח מדיניות בתחום הבינה המלאכותית מונעת גיבוש מדיניות עקבית בנושא – על פי דו"ח חדש מטעם מרכז המחקר האקדמי לטכנולוגיה מתקדמת (ATARC),^{^[1]} ריבוי הגופים בארה"ב המעורבים בניסוח מדיניות, קווים מנחים וכללים אתיים וכן בהקמת קבוצות עבודה בנושא טכנולוגיות בינה מלאכותית, מקשה על ניסוח מדיניות עקבית ומקיפה בתחום. על פי הדו"ח, גופים רבים העוסקים בניסוח מדיניות וכללים בתחום ממוקדים בצרכיהם ולא פועלים מתוך גישה לאומית רחבה. מחברי הדו"ח קראו לממשל הפדראלי לנסח מסגרת לזיהוי כל קטגוריות המדיניות הרלוונטיות לבינה מלאכותית ולבחון את מסמכי המדיניות, החקיקה והרגולציה הקיימים בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, קראו מחברי הדו"ח לממשל לקיים הערכה על המדיניות הפדראלית בתחום הבינה המלאכותית,^[2] לנסח תקנים לפיתוח, ניסוי ורכש טכנולוגיות בינה מלאכותית ולתת מענה לסוגיות של הגנה על פרטיות ושל אפליה ואי שוויון כלפי אוכלוסיות מוחלשות.^{^[3]}

4 באוקטובר – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה הנחיות שמטרתן לסייע לארגונים להיערך לאיומים בתחום המחשוב הקוונטי – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה הנחיות הקוראות לסוכנויות הפדראליות ולארגונים להיערך לאיומים בתחום המחשוב הקוונטי. ההנחיות, שנוסחו בשיתוף המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), קוראות לארגונים לנסח רשימות מלאי של מערכותיהן במטרה לזהות אילו מהן יהיו חשופות בעתיד לאיומים בתחום המחשוב הקוונטי. כמו כן, על הארגונים לנסח רשימת מלאי של מאגרי המידע הרגישים ביותר, עליהם יש להגן בטווח הארוך, וכן לזהות מידע מוצפן שעלול להיגנב עכשיו ולהיות מפוענח בעתיד על ידי מחשב קוונטי. בנוסף, על הארגונים לזהות את כל מערכות ההצפנה שברשותן ולסמן את מערכות ההצפנה הא-סימטרית במטרה לאפשר מעבר חלק לאמצעי הצפנה פוסט-קוונטית בעתיד.^[4]

6 באוקטובר – מחלקת המשפטים השיקה שתי יוזמות שמטרתן להיאבק בפשיעת סייבר ולעודד חברות קבלן לדווח על תקריות סייבר שחוו – לדברי סגנית התובע הכללי, ליסה מונאקו (Lisa Monaco), מחלקת המשפטים החלה ליישם את המלצות סקירת הסייבר המקיפה (Cyber review) שקיימה המחלקה בין מאי 2021 לאוגוסט 2021 במטרה להרחיב את יכולותיה להיאבק בפשיעת סייבר. כחלק מיישום ההמלצות, הקימה המחלקה את צוות האכיפה הלאומי למטבעות דיגיטליים,^[5] שיורכב ממומחי סייבר, מתובעים וממומחים להלבנת כספים ומטרתו לשבש את שרשרת האספקה של עברייני כופרה באמצעות מעקב ושיבוש תשלומי כופר.

כמו כן, השיקה המחלקה את היוזמה האזרחית להונאות הסייבר,^[6] במסגרתה תוכל המחלקה להשתמש בהליכים אזרחיים על מנת להטיל קנסות על חברות קבלן או חברות המקבלות כספים פדראליים, שכשלו בדיווח על תקריות סייבר או דליפות מידע שחוו.^[7] על פי היוזמה, חברות קבלן שייכשלו בדיווח ישלמו קנס הגבוה עד פי שלושה מעַלוּת ההתמודדות עם התקרית עבור גופי הממשלה עבורם הן עובדות.^[8]

7 באוקטובר – ראשת CISA חשפה פרטים בנושא מערכת ניהול כישרונות הסייבר החדשה של המחלקה לביטחון המולדת – לדברי ראשת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), מערכת ניהול כישרונות הסייבר (CTMS)^[9] החדשה של המחלקה לביטחון המולדת תסייע לה לגייס עובדים בתחום אבטחת הסייבר על סמך כישוריהם, תוך כדי עקיפת דרישות הסיווג הביטחוני המחמירות. כמו כן, מערכת ה-CTMS, שהושקה באוגוסט 2021, מאפשרת למחלקה להעסיק כוח אדם ללא תלות בניסיון תעסוקתי קודם בקרב גופים ממשלתיים. לדבריה, ה-CTMS תאפשר לכוח אדם המיומן באבטחת סייבר לעבור בקלות בין משרות במגזר הציבורי והמגזר הפרטי וכן תאפשר למחלקה להציע רמות שכר הקרובות יותר לשכר הממוצע במגזר הפרטי. לבסוף, בוחנת המחלקה דרכים לגייס כוח אדם הנמצא בתחילת דרכו המקצועית באמצעות תכניות התמחויות.^[10]

11 באוקטובר – הבית הלבן הנחה את הסוכנויות הפדראליות האזרחיות לשתף פעולה עם CISA לטובת שיפור אבטחת הסייבר על מערכותיהן – המשרד לניהול ולתקציב (OMB)^[11] פרסם תזכיר, המנחה את הסוכנויות הפדראליות האזרחיות לשתף פעולה עם CISA ולתת לה גישה למערכות EDR המותקנות על נקודות הקצה, תחנות העבודה והשרתים שלהן בתוך 90 יום מרגע פרסומו.^[12] כמו כן, מנחה התזכיר את CISA לנסח תהליך לניטור מתמשך של מערכות ה-EDR ולהגיש ל-OMB המלצות בנושא שיפור ההגנה על נקודות קצה בקרב גופי הממשל הפדראלי. בנוסף, קורא התזכיר לסוכנויות הפדראליות לקיים הערכה משותפת עם CISA בנושא פערים בזיהוי ובתגובה לתקריות בנקודות הקצה שלהן, לתאם עם CISA תכניות לתיקון הפערים ולבדוק שתכניותיהן עומדות בקנה אחד עם תקנות הפרטיות. בתוך 180 יום, תפרסם CISA בשיתוף מועצת מנהלי המידע (CIO Council) מסמך גישות ושיטות עבודה מומלצות עבור ניהול מערכות EDR.^[13]

19 באוקטובר – ראש הסייבר הלאומי: שיתוף פעולה עם הממשלה הפדראלית לא יעניק למפעילי תשתיות חיוניות הגנה משפטית – לדברי ראש הסייבר הלאומי (NCD), כריס אינגליס (Chris Inglis), שיתוף הפעולה מצד מפעילי תשתיות חיוניות במסגרת שותפויות ציבוריות-פרטיות לא יעניק להם הגנה משפטית במקרים בהם ייכשלו ביישום צעדי אבטחת סייבר.

הרעיון להעניק הגנה משפטית לחברות שישתפו מידע ותובנות עם הממשלה הפדראלית עלה לראשונה בהמלצות הנציבות ה-Cyberspace Solarium, שהוקמה במטרה להגיש המלצות לאסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית. עם זאת, בעוד שההצעה המקורית של הנציבות התייחסה לצורך של מפעילי תשתיות חיוניות לעמוד בדרישות ותקני אבטחת סייבר, הצעות חוק שעלו בעקבותיה השמיטו את אחריות זו.^[14]

20 באוקטובר – מחלקת המסחר הטילה מגבלות על ייצוא אמצעי סייבר התקפיים למדינות המהוות איום על ביטחונה הלאומי של ארה"ב – מחלקת המסחר פרסמה הוראה חדשה, לפיה חברות אמריקניות יידרשו לקבל רישיון מהמשרד לתעשייה ולביטחון (BIS),^{^[15]} בטרם יוכלו לייצא כלי פריצה ואמצעי סייבר התקפיים לממשלות ואזרחי מדינות, המהוות איום לביטחונה הלאומי של ארה"ב. על פי ההוראה, המגבלות אינן חלות על ייצוא אמצעי אבטחת סייבר. לדברי מזכירת מחלקת המסחר, ג'ינה ריימונדו (Gina Raimondo), מטרת פרסום ההוראה היא להגביל את תפוצתן של יכולות סייבר התקפיות המאיימות על מצב אבטחת הסייבר העולמית ועל זכויות אדם. פרסום ההוראה החדשה מעדכן את עמדתה של ארה"ב בהתאם לסעיפי הסכם ואסנאר (Wassenaar) להגבלת ייצוא נשק קונבנציונלי ומוצרים טכנולוגיים דו-שימושיים.^{^[16]}

21 באוקטובר – מועמדת הבית הלבן לראשות NIST דנה בתכניותיה העתידיות בפני הסנאט – במסגרת שימוע שנערך בפני וועדת הסנאט למסחר, מדע ותחבורה, הצהירה מועמדת הבית הלבן לתפקיד ראשת NIST, ד"ר לורי לוקאסיו (Laurie Locascio), כי בכוונתה להציב את אבטחת הסייבר של מכשירי ה-IoT ואת התמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בראש סדר העדיפויות של המכון. כמו כן, הצביעה לוקאסיו על כוונתה לעודד מתן אמון בטכנולוגיות בינה מלאכותית. לבסוף, הדגישה לוקאסיו את תפקידו של NIST בניסוח תקנים בין-לאומיים ותרומתו למעמדה העולמי של ארה"ב במסגרת התחרות האסטרטגית מול סין.^{^[17]}

21 באוקטובר – נציבות המסחר הפדראלית: קיימים פערים באופן בו ספקיות שירותי אינטרנט מגנות על פרטיות לקוחותיהן – נציבות המסחר הפדראלית (FTC) פרסמה דו"ח שבחן את התנהלותן של שש ספקיות שירותי האינטרנט (ISPs) הגדולות בארה"ב בנושא הפרטיות וההגנה על מידע אישי של לקוחותיהן.^{^[18]} על פי הדו"ח, הספקיות אינן מדווחות ללקוחות כיצד בכוונתן להשתמש במידע שלהם, אינן חושפות מידע בנושא שמירתן על פרטיותם ומקשות עליהם לדרוש את הפסקת איסוף המידע עליהם. כמו כן, מאפשרות הספקיות לגורמי צד-שלישי גישה למידע של לקוחותיהן. לדברי יושבת ראש ה-FTC, לינה חאן (Lina Khan), ממצאי הדו"ח מחייבים ניסוח גישה חדשה בנושא קבלת הסכמתם של לקוחות לטובת איסוף מידע אישי.

לדבריה, יש לשקול מחדש את סמכותה של נציבות התקשורת הפדראלית (FCC)^[19] על מנת לחייב חברות תקשורת ליישם דרישות הגנה על פרטיות.^{^[20]}

26 באוקטובר – בכוונת מחלקת המדינה להקים משרד חדש שיעסוק במדיניות סייבר – מזכיר מחלקת המדינה, אנתוני בלינקן (Antony Blinken), פרסם תזכיר פנימי, בו הודיע כי בכוונת המחלקה להקים משרד חדש לענייני מדיניות במרחב הסייבר,^[21] שיעסוק בקידום סדר היום של הממשל האמריקני בזירה הבין-לאומית. כמו כן, בכוונת המחלקה למנות נציג ייעודי שיעסוק בתחומי הביטחון במרחב הסייבר, מדיניות דיגיטלית בין-לאומית ובקידום חירויות במרחב הדיגיטלי.^[22]

28 באוקטובר – בכוונת נציבות המסחר הפדראלית לעדכן את דרישות ההגנה על מידע אישי של צרכנים –נציבות המסחר הפדראלית (FTC) פרסמה טיוטת הצעה לדירקטיבה הקוראת למוסדות פיננסיים לדווח לנציבות על תקריות סייבר שהובילו לדליפת מידע אישי של לפחות 1,000 לקוחות בתוך 30 יום מרגע גילוין. על הדיווח לכלול את שם המוסד, סוג המידע שדלף והזמן בו אירעה התקרית. בנוסף, הציגה ה-FTC דרישות חדשות להגנה על מידע פיננסי של צרכנים. על פי הדרישות החדשות, ארגונים האוספים מידע פיננסי של לקוחותיהם יחויבו להשתמש בהצפנה ובאימות רב-שלבי וכן להשמיד מידע אישי שלא נעשה בו שימוש במשך שנתיים.^{^[23]}

29 באוקטובר – CISA וה-NSA פרסמו מסמך קווים מנחים בנושא אבטחת תשתיות רשתות ה-5G המבוססות על ענן – CISA וה-NSA פרסמו מסמך קווים מנחים שמטרתו לסייע לארגונים להתמודד עם פעילות זדונית המתמקדת בתשתיות ענן התומכות ברשתות ה-5G. המסמך עוסק בזיהוי פריצות לתשתיות ענן וכולל המלצות שמטרתן למנוע מתוקפים פוטנציאליים מלנוע רוחבית בסביבת הענן. כמו כן, דן המסמך ביישום מנגנוני בקרת גישה ואימות זהות משתמשים בענן המשמש עבור רשתות 5G, בקביעת תצורה של ניתוב תקשורת בענן ועוד. המסמך, שחובר על ידי קבוצת העבודה למסגרת אבטחה מתמשכת (ESF)^[24] במרכז שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר של ה-NSA, הוא הראשון בסדרה של ארבעה מסמכים בנושא קביעת תצורה ואבטחת הסייבר של תשתיות 5G.^[25]

29 באוקטובר – CISA החלה למפות את התשתיות החיוניות ביותר – לדברי ראשת CISA, ג'ן איסטרלי, הסוכנות החלה לנסח רשימה של התשתיות החיוניות ביותר (SICI),^[26] שתקיפתן עלולה להוביל להשלכות ביטחוניות וכלכליות נרחבות.

לדבריה, מיפוי התשתיות מתקיים במקביל לקידומה של הצעת חוק בנושא (ראו בהמשך העמוד), אולם בכוונת המחלקה לביטחון המולדת לקיים את תהליך המיפוי ללא תלות בהתקדמות תהליכי החקיקה. עם זאת, בעוד שמיפוי וסיווג התשתיות יכול להתבצע בהיעדר חקיקה, ניסוח דרישות אבטחה לצד תמריצים למפעילי התשתיות לעמוד בהן יוכל להתבצע רק במסגרת חקיקה.^[27]

חקיקה

4 באוקטובר – סנאטורים הציגו הצעת חוק הקוראת לביצוע רפורמות בחוק ה-FISMA – חברי וועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים הציגו את הצעת החוק The FISMA Act, הכוללת רפורמות בחוק ה-FISMA,^{^[28]} וקוראת לסוכנויות פדראליות אזרחיות ולחברות קבלן של הממשל הפדראלי לשתף מידע בנושא תקיפות סייבר שחוו. כמו כן, הצעת החוק מקבעת את מעמדה המשפטי של CISA כסוכנות הפדראלית האחראית לתגובה לתקריות סייבר. הצעת החוק קוראת לסוכנויות פדראליות להחליט בתוך 30 יום מרגע גילוי פריצה למערכותיהן, האם לדווח עליה לאזרחים שהמידע שלהם נחשף וכן מנחה אותן לדווח על תקריות סייבר ל-CISA ולמשרד לניהול ולתקציב (OMB) שבבית הלבן. כמו כן, ההצעה מנחה חברות קבלן של הממשל הפדראלי לדווח לסוכנויות הפדראליות הרלוונטיות על תקריות סייבר שחוו וכן מנחה סוכנויות פדראליות לדווח על תקריות סייבר לוועדות הקונגרס אליהן הן כפופות. לבסוף, מנחה ההצעה את CISA לנסח תכנית למתן שירותי סריקת איומי סייבר (Threat hunting) ברשתות הסוכנויות הפדראליות בתוך 18 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף.^[29]

5 באוקטובר – מחוקקים הציגו הצעת חוק הקוראת לנסח הגדרה חדשה עבור התשתיות החיוניות ביותר – חברי וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת הציגו את הצעת החוק The Securing Systemically Important Critical Infrastructure Act, הקוראת ל-CISA לנסח הגדרה חדשה עבור התשתיות החיוניות ביותר, שיוגדרו כתשתיות חיוניות מבחינה מערכתית (SICI).^[30] כמו כן, ההצעה קוראת ל-CISA לשתף פעולה עם גופי הרגולציה בכל ענף תשתיות חיוניות על מנת לנסח רשימת קריטריונים להגדרת מפעילי תשתיות כחיוניים מבחינה מערכתית ולתת למפעילי התשתיות גישה לשירותי אבטחת סייבר. לדברי הנציג הרפובליקני ג'ון קטקו (John Katko), ממנסחי הצעת החוק, מטרת ההצעה היא לזהות את התשתיות החיוניות ביותר, שפגיעה בהן תוביל לפגיעה בביטחון המולדת ולהבדילן מתשתיות חיוניות אחרות.^[31]

6 באוקטובר – וועדת סנאט אישרה הצעת חוק בנושא חובת דיווח על מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות ותשלומי כופרה – וועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים אישרה את הצעת החוק The Cyber Incident Reporting Act, הקוראת למפעילי תשתיות חיוניות לדווח על תקריות סייבר ל-CISA בתוך 72 שעות מרגע גילוין. בנוסף, ההצעה מנחה גופים ממשלתיים וחברות פרטיות, המעסיקות לפחות 50 עובדים, לדווח על תשלומי כופר שביצעו במסגרת מתקפות כופרה בתוך 24 שעות מרגע התשלום.^[32]

11 באוקטובר – סנאטורים הציגו הצעת חוק הקוראת להקמת משרד ייעודי לאבטחת סייבר תחת הרשות הלאומית למידע ולתקשורת – סנאטורים משתי המפלגות הציגו את הצעת החוק The National Telecommunications and Information Administration Policy and Cybersecurity Coordination Act, הקוראת להקים משרד שיעסוק במדיניות אבטחת סייבר תחת הרשות הלאומית למידע ולתקשורת (NTIA).^[33] המשרד החדש יתמקד בניסוח מדיניות אבטחת סייבר עבור תעשיית מערכות המידע והתקשורת (ICT) ובסיוע לחברות בתעשייה ליישם שיטות עבודה מומלצות בתחום אבטחת המידע והפרטיות. כמו כן, יספק המשרד סיוע טכני לספקי שירותי תקשורת קטנים הפועלים באזורים כפריים ומרוחקים ויסייע ליצרניות תוכנה למנוע ולתקן חולשות בתוכנות ובסביבות פיתוח.^[34]

צבא וביטחון

4 באוקטובר – משרד המבקר של מחלקת ההגנה: פרויקט הקמת הרשת הטקטית של צבא היבשה אינו כולל תכניות להתמודדות עם מתקפות סייבר – על פי דו"ח של משרד מבקר מחלקת ההגנה, שסקר את יעילותו של תהליך הרכש מהיר של המחלקה (MTA),^{^[35]} התהליך סייע בייעול תהליכי הרכש ופיתוח היכולות אולם הוביל לפערים באבטחת הסייבר של פרויקט הקמת הרשת הטקטית (ITN)^{^[36]} של צבא היבשה. על פי הדו"ח, מתכנני פרויקט ה-ITN, המהווה חלק מתכנית ה-Project Convergence לחידוש רשתות צבא היבשה, לא ניסחו תכניות להתמודדות עם מתקפות סייבר מצד צבאות אויב ולא בדקו את ביצועי רשת ה-ITN בסביבה הכוללת הפרעות אלקטרו-מגנטיות. מטעם צבא היבשה נמסר כי הצבא פועל לנסח תכניות לניסוי ובדיקת רשת ה-ITN ולקיים הערכות איומי סייבר עבור פרויקטים לטובת פיתוח יכולות עתידיות.^{^[37]}

6 באוקטובר – ראש מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA דן במשימות הנמצאות בראש סדר העדיפויות של המִנְהֵלת – לדברי ראש מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA, רוב ג'ויס (Rob Joyce), המִנְהֵלת מתמקדת במתן סיוע ובשיתוף מידע מודיעיני עם גופי האכיפה ומחלקות האוצר והמשפטים במסגרת המאבק במתקפות הכופרה, וכן עוקבת אחר מעורבותן של יריבותיה של ארה"ב במתקפות כופרה המתמקדות בתשתיות חיוניות.

כמו כן, מסייעת המִנְהֵלת בהגנה על מערכות נשק מפני איומי סייבר ומבצעת הערכות סיכונים וסריקת חולשות במטרה להגן עליהן מפני יריבות אסטרטגיות, כגון רוסיה וסין. לבסוף, מסייעת המִנְהֵלת במחקרי הצפנה פוסט-קוונטית החסינה מפני איומי סייבר שמקורם במחשבים הקוונטיים.^[38]

11 באוקטובר – צבא היבשה נמצא בשלבי הפיתוח האחרונים של מערכת שתעניק לחיילים מוּדעוּת מצבית במרחב הסייבר – לדברי מנהל המוצר במשרד התכניות הטקטיות לפיקוד, לשליטה ולתקשורת (PEO C3T),^[39] לוטננט קולונל סקוט שייפר (Scott Shaffer), צבא היבשה נמצא בשלבי הפיתוח האחרונים של מערכת ה-Cyber SU,^[40] שתעניק לחיילים ולמפקדים בשטח מוּדעוּת מצבית במרחב הסייבר. המערכת תאסוף נתונים ממערכות ומחיישנים ותציג למפקדים מידע שימושי שיסייע להם לקבל החלטות במסגרת מבצעי סייבר. מערכת ה-Cyber SU צפויה להשתלב בסביבת ה-CPCE של צבא היבשה,^[41] שתאגד מערכות משימה ותכניות לכדי ממשק משתמשים אחוד. מערכת ה-Cyber SU תועבר לידי צבא היבשה במהלך 2022.^[42]

19 באוקטובר – המועמד לראשות מחלקת הפנטגון לניסויים במערכות נשק: אין לפנטגון את הסמכות לבחון את אבטחתן של פלטפורמות ענן – לדברי מועמד ממשל ביידן לראשות מחלקת הניסוי וההערכה התפעוליים של הפנטגון (DOT&E),^{^[43]} ניקולאס גורטין (Nickolas Guertin), החוזים עליהם חתם הפנטגון עם ספקיות שירותי ענן מסחריים אינם כוללים סעיפים הנותנים לפנטגון את הסמכות לבצע הערכות אבטחת סייבר עצמאיות לתשתיותיהם. לדבריו, על הפנטגון לשנות את תהליכי וסעיפי חוזי הרכש על מנת לאפשר ביצוע בדיקות חדירוּת והערכות אבטחה עצמאית על פלטפורמות מסחריות בהן הוא משתמש.^[44]

26 באוקטובר – בכירה במחלקת ההגנה: המחלקה סובלת ממחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר המונע ממנה מלבצע משימות חדשות – לדברי סגנית עוזר מזכיר מחלקת ההגנה למדיניות סייבר, מיקה אויאנג (Mieke Eoyang), המחלקה סובלת ממחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר, המקשה עליה לבצע משימות חדשות ולתת מענה לציפיות מקבלי ההחלטות. לדבריה, על העדכון הבא של אסטרטגיית הסייבר של מחלקת ההגנה לכלול דיון בשימור כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר ובדרכים להרחיב את מיומנויותיו.^[45]

תשתיות חיוניות בארה"ב

6 באוקטובר – מחלקת האנרגיה השיקה תכנית שמטרתה לעודד פיתוח פתרונות אבטחת סייבר עבור רשת החשמל הלאומית – מחלקת האנרגיה והמעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת (NREL)^[46] השיקו את מאיץ אבטחת הסייבר של האנרגיה הנקייה (CECA),^[47] שמטרתו לעודד ולהאיץ פיתוח של פתרונות אבטחת סייבר עבור רשת החשמל הלאומית. המאיץ, שיורכב ממומחים פדראליים, מנציגי תעשיית האנרגיה ומיזמים, יתמוך במהלכים לחידוש תשתיות חשמל ובהגשמת יעד המעבר לשימוש באנרגיה נקייה עד שנת 2050. לדברי סגן מזכירת מחלקת האנרגיה, דיוויד טורק (David Turk), המעבר לרשת חשמל המבוססת על אנרגיה מתחדשת צפוי לייצר חולשות אבטחה חדשות, דבר שמחייב פיתוח מהיר של פתרונות אבטחה חדשים.^[48]

6 באוקטובר – המחלקה לביטחון המולדת הודיעה כי תפרסם דרישות אבטחת סייבר נוספות עבור ענף התחבורה – לדברי מזכיר המחלקה לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס (Alejandro Mayorkas), בכוונת הממשל הפדראלי לפרסם דרישות חדשות לשיתוף מידע בין חברות בענף התחבורה. כמו כן, בכוונת משמר החופים האמריקני לשלוח מומחי אבטחת סייבר לנמלי ים במטרה לפקח על ניסוח ויישום תכניות אבטחת הסייבר והתגובה לתקריות שלהם. מיורקס הוסיף כי במסגרת הדרישות החדשות, מעל ל-2,300 ארגונים וחברות בענף התחבורה הימית יחויבו להגיש את תכניות אבטחת הסייבר שלהם למשמר החופים האמריקני ולתקן חולשות שזוהו במסגרתן.^{^[49]} לבסוף, בכוונת רשות אבטחת התחבורה (TSA)^{^[50]} לחייב מפעילי רכבות, שדות תעופה וחברות תעופה מסחריות לדווח ל-CISA על תקריות סייבר ולמנות מתאמים לענייני אבטחת סייבר.^{^[51]} במהלך שימוע שנערך ב-27 באוקטובר בפני וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת, הביעו מחוקקים את תמיכתם בדרישות החדשות. מומחים שנכחו בשימוע קראו ל-TSA לסייע למפעילי תשתיות ושירותי תחבורה לעמוד בדרישות ולפקח על יישומן.^[52]

8 באוקטובר – CISA פרסמה עקרונות קווים מנחים חדשים בנושא דיווח על תקריות סייבר בענף הייצור הכימי – CISA פרסמה מסמך קווים מנחים ואתר חדש שמטרתם לסייע למפעילי מתקנים ואתרי ייצור כימיים, הכפופים לתקני ההגנה על ענף הכימיקלים מפני טרור (CFATS),^{^[53]} לזהות מערכות חיוניות ולדווח על תקריות סייבר. על פי המסמך, על מפעילי המתקנים לדווח ל-CISA על תקריות סייבר מרגע שזוהו. על הדיווח לכלול תיאור של האירוע והודעה בדבר סיווג המתקן המותקף כמתקן הכפוף לתקנות ה-CFATS.^{^[54]}

15 באוקטובר – גופי מודיעין ואכיפה פרסמו אזהרה בנושא איומי סייבר על מתקני מים בארה"ב – ה-FBI, CISA, הסוכנות להגנת הסביבה וה-NSA פרסמו אזהרה בנושא איומי סייבר על מערכות ומתקנים בענף המים. הסוכנויות הזהירו כי איומי סייבר על מערכות IT ו-OT בענף מים והביוב, בהם מתקפות כופרה, עלולים לשבש את גישתם של אזרחים אמריקניים למים נקיים. על פי האזהרה, רוב תקיפות הסייבר על ענף המים כוללות ניצול חולשות בתוכנות ובמערכות הפעלה מיושנות. הסוכנויות קראו למפעילי מתקני מים וביוב להשתמש בסיסמאות קשות לניחוש ובמנגנוני אימות רב-שלבי, להעלות מוּדעוּת למתקפות דיוג ולסיכונים שבלחיצה על קישורים חשודים, ולעדכן באופן שנתי תכניות תגובה לתקריות סייבר. בנוסף, קראו הסוכנויות למפעילי מתקני מים וביוב לדווח על תקריות סייבר לרשויות.^{^[55]}

18 באוקטובר – גופי מודיעין ואכיפה: קבוצת עברייני הכופרה BlackMatter מתמקדת בענפי המזון והחקלאות בארה"ב – ה-NSA, CISA וה-FBI פרסמו אזהרה משותפת, לפיה קבוצת עברייני הכופרה BlackMatter, הפועלת ככל הנראה משטחה של רוסיה, מתמקדת בתשתיות חיוניות ובענפי המזון והחקלאות בארה"ב. על פי האזהרה, הקבוצה דורשת סכומי כופר גבוהים במיוחד, הנעים בין 80 אלף דולר ל-15 מיליון דולר. אזהרת הסוכנויות פורסמה על רקע מתקפות הכופרה שחוו תאגידי החקלאות New Cooperative ו-Crystal Valley Cooperative במהלך ספטמבר 2021.^[56]

רוסיה

25 באוקטובר – מיקרוסופט זיהתה קמפיין ריגול סייבר נרחב המיוחס לרוסיה ומתמקד בחברות טכנולוגיה וספקיות שירותי ענן בארה"ב – מרכז מודיעין איומי הסייבר של מיקרוסופט (MSTIC)^{^[57]} הודיע כי זיהה קמפיין ריגול סייבר נרחב שהחל במאי 2021 והתמקד בחברות להפצת פתרונות טכנולוגיים ושירותי ענן (Resellers) בארה"ב. הקמפיין, המיוחס לקבוצת ההאקרים APT29, המכונה גם Nobelium ומקושרת לשירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR), תואר כנרחב אף יותר מקמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds, שנחשף בדצמבר 2020. על פי ההודעה, התוקפים השתמשו בטכניקות Password spray ו-Brute force והצליחו לפרוץ ל-14 מטרות מתוך כ-140 בהן התמקדו. לדברי סגן נשיא מיקרוסופט לבטיחות לקוחות ואמון, טום בורט (Tom Burt), הקמפיין התמקד בשרשראות האספקה של שירותי ענן על מנת לקבל גישה ללקוחות קצה, כגון גופי ממשלה, מכוני מחקר, גופי אקדמיה ועוד.^{^[58]}

30 באוקטובר – שגריר רוסיה לאו"ם: רוסיה וארה"ב הסכימו לשתף מידע בנושא תקריות סייבר – לדברי שגריר רוסיה באו"ם, ווסילי נבנזיה (Vasily Nebenzya), רוסיה וארה"ב הסכימו לשתף מידע בנושא תקריות ואיומי סייבר בעלי משמעות לשתי המדינות. לדבריו, ארה"ב קיבלה את הצעתה של רוסיה לקיים דיאלוג קבוע בנושא סוגיות במרחב הסייבר.^[59]

אירופה

בריטניה

2 באוקטובר – בכוונת משרד ההגנה של בריטניה להקים מרכז לוחמת סייבר עבור כוח הסייבר הלאומי – לדברי מזכיר ההגנה של בריטניה, בן וואלאס (Ben Wallace), בכוונת משרד ההגנה של בריטניה להקים את מרכז מפקדת כוח הסייבר הלאומי (NCF),^{^[60]} שתוקם במחוז Lancashire שבצפון מערב המדינה. המרכז, שיוקם בעלות של חמישה מיליארד ליש"ט (כ-6.7 מיליארד דולר), יהיה אחראי לתכנון, לתיאום ולהוצאה לפועל של מבצעי סייבר התקפיים. וואלאס הוסיף כי יכולות הסייבר ההתקפיות של ה-NCF ישמשו לצורך הרתעה ושיבוש פעילותם של האקרים זרים הפועלים בחסות מדינות, כגון רוסיה, וכן נגד ארגוני טרור ועברייני מין הפועלים ברשת.^{^[61]} בתגובה לדבריו של וואלאס קראה דוברת משרד החוץ של רוסיה, מריה זחרובה (Maria Zakharova) לבריטניה שלא להסתכן במרוץ חימוש במרחב הסייבר. לדבריה, רוסיה הציעה לבריטניה לקיים פגישות מומחים בילטראליות אולם הצעותיה לא נענו.^[62]

12 באוקטובר – ראשת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר: רוסיה אחראית למתקפות הכופרה שהובילו לנזק החמור ביותר בבריטניה – לדברי ראשת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), לינדי קמרון (Lindy Cameron), רוסיה והמדינות השכנות לה אחראיות למתקפות הכופרה ההרסניות ביותר שהתמקדו במטרות בבריטניה. לדבריה, בכוונת בריטניה להוביל מהלכים פרו-אקטיביים, הכוללים גם שימוש במבצעי סייבר התקפיים, על מנת להרתיע ולשבש את פעילותם של עברייני סייבר העומדים מאחורי מתקפות כופרה.^{^[63]}

26 באוקטובר – ספקי שירותי טלפוניית IP בבריטניה חוו מתקפות DDoS במסגרת קמפיין סחיטה – אגודת ייצוג תעשיית התקשורת בבריטניה, ה-Comms Council UK, הודיעה כי שורת ספקיות שירותי טלפוניית IP (VoIP) חוו מתקפות DDoS רחבות היקף ומתמשכות כחלק מקמפיין סחיטה המתמקד בחברות ברחבי העולם. על פי ההודעה, התקיפות התמקדו בחברות המספקות שירותי טלפוניה לגופים ציבוריים כגון משטרת בריטניה ושירות הבריאות הלאומי (NHS).^[64]

אוקראינה

1 באוקטובר – הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה השיק פרויקט הדרכות לחיזוק היגיינת הסייבר של מוסדות ציבוריים באוקראינה – הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE)^{^[65]} הודיע על השקת פרויקט חדש לחיזוק היגיינת הסייבר ומיומנויות אבטחת הסייבר הבסיסיות של מוסדות ציבוריים וגופי מדינה באוקראינה. הפרויקט, המתקיים בתיאום עם הסוכנות הלאומית של אוקראינה למשילות ושירות ציבורי (USG), יכלול קורס הדרכה המכונה Cyber Hygiene Essentials, המתמקד במיומנויות אבטחת סייבר בסיסיות וכן קורסי הכשרה מתקדמים המתקיימים באמצעות לומדות מקוונות. ההשתתפות בקורס מוגדרת כחובה במערכת ניהול ההכשרות והקריירות של ממשלת אוקראינה.^{^[66]}

26 באוקטובר – מועצת הביטחון הלאומי של אוקראינה דנה בהקמת מרכז לאבטחת סייבר עבור ענפי האנרגיה והדלק במדינה – מועצת ההגנה והביטחון הלאומי של אוקראינה (NSDC)^[67] התכנסה על מנת לדון בהקמת מרכז לאבטחת סייבר ייעודי עבור ענפי האנרגיה והדלק במדינה. לדברי מזכיר ה-NSDC, אולכסיי דנילוב (Oleksiy Danilov), הקמת המרכז תסייע לאוקראינה להתגונן מפני תקיפות סייבר מטעם רוסיה המתמקדות בענף האנרגיה במדינה ותסייע לה להשתלב ברשת האנרגיה האירופית.^[68]

אסיה

סין

19 באוקטובר – חברת CrowdStrike זיהתה קמפיין ריגול סייבר שהתנהל בחסות סין והתמקד בחברות תקשורת ברחבי העולם – על פי הודעה מטעם חוקרי חברת CrowdStrike, קבוצת ההאקרים הסינית LightBasin, המכונה גם UNC1945, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהחל ב-2016 והתמקד בחברות תקשורת וטלפוניה ברחבי העולם. לדברי החוקרים, הקבוצה השתמשה בכלי פריצה ייחודיים שהתחזו לפרוטוקולי רשת על מנת לאסוף מידע שעלול לשמש לצורך איסוף מודיעין אותות (סיגינט). החוקרים קראו לחברות תקשורת לוודא כי הגישה לרשתות ה-GPRS שלהן^[69] מוגבלת רק לפרוטוקולים מוּכּרים כגון DNS או GTP.^[70]

הודו

23 באוקטובר – דו"ח חדש: תשתיות הגז והמים של הודו חשופות לאיומי סייבר – על פי מחקר חדש, שפורסם מטעם חברת אבטחת התוכנה CloudSEK, העושה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית לצורך ניהול סיכונים, תשתיות חיוניות וממשלתיות בהודו, ביניהן תשתיות גז ומים, חשופות לאיומי סייבר.

מחברי הדו"ח בחנו חולשות אבטחה בתוכנה לניהול איכות המים בתאגיד מים לאומי, בשרת הדוא"ל הממשלתי של ממשלת הודו ובתוכנה לניהול ריכוזי בחברה פרטית לאספקת דלק. על פי הדו"ח, מפעילי תשתיות חיוניות רבים בהודו משתמשים בסיסמאות קלות לניחוש, בפרטי הרשאות ברירת מחדל ובתוכנות מיושנות. לבסוף, הזהירו מחברי הדו"ח כי מפעילי תשתיות חיוניות אינם שמים דגש על סיכונים שמקורם בספקים ועל איומי סייבר על שרשראות אספקה.^[71]

סינגפור

5 באוקטובר – ממשלת סינגפור פרסמה את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית לשנת 2021 – השר הבכיר והשר המתאם לביטחון לאומי של סינגפור,^{^[72]} טאו צ'י הין (Teo Chee Hean), חשף את מסמך אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית החדשה של סינגפור לשנת 2021. האסטרטגיה מתמקדת בחמישה תחומים:

פיתוח ושיפור חסינות הסייבר של תשתיות. לשם כך תנסח הממשלה גישה מתואמת לאבטחת סייבר לאומית שתתמקד בהגנה על תשתיות מידע חיוניות, תשפר את אבטחת הסייבר של מערכות ומכשירים שבשימוש הממשלה ותתמקד גם בשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות ומערכות שאינן חיוניות;
שמירה על בטיחות וביטחון במרחב הסייבר. לשם כך, הממשלה תפעל להגן על תשתיות דיגיטליות ותסייע לאזרחי המדינה להגן על ארכיטקטורת האינטרנט של סינגפור, תסייע לארגונים לזהות, להגן, לתת מענה ולחזור לשגרה לאחר תקריות סייבר ותסייע למגזר הפרטי לנסח דרישות סף ולהטמיע תקני אבטחת סייבר;
הרחבת שיתופי הפעולה בתחום אבטחת הסייבר בזירה הבין-לאומית. לשם כך, תפעל הממשלה לקדם את הניסוח והיישום של נורמות התנהגות מדינתית אחראית במרחב הסייבר, תתמקד ביוזמות בין-לאומיות לפיתוח יכולות ולניסוח תקני אבטחת סייבר ותסייע למאבק הבין-לאומי בפשיעת סייבר שמקורה בשטחן של מדינות זרות;
פיתוח האקוסיסטם של תעשיית אבטחת הסייבר בסינגפור. לשם כך, תפעל הממשלה לתרגם מחקרים מדעיים לכדי מוצרים בעלי ערך מסחרי, תתמוך בחברות הזנק מקומיות בתחום אבטחת הסייבר ותסייע להצמיח את השוק לשירותים ומוצרי אבטחת סייבר מתוצרת מקומית;
פיתוח כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר. לשם כך, תסייע הממשלה לבני נוער ולנשים לבחור בקריירה בתחום אבטחת הסייבר ותסייע לעובדים מקצועיים לבצע הסבה מקצועית לתחום. כמו כן, תייצר הממשלה מסלולי קריירה נוספים ומסלולי הכשרה שונים, כגון אבטחת סייבר על מערכות OT. בנוסף, תתמקד הממשלה בהכשרה ובהרחבת מיומנויות אבטחת הסייבר של עובדי המגזר הציבורי.^[73]

7 באוקטובר – סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור פרסמה מסמכים שמטרתם לסייע לארגונים להשקיע משאבים באבטחת סייבר – סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA)^[74] פרסמה שני מסמכים (Toolkits), שמטרתם לסייע למנהלי תאגידים ודירקטוריונים וכן לבעלי עסקים קטנים ובינוניים לבצע החלטות מושכלות בנושא השקעת המשאבים בתחום אבטחת הסייבר ובנושא קידום תרבות אבטחת הסייבר הארגונית. המסמכים כוללים הסברים בנושא תרומתה של אבטחת הסייבר למטרות העסקיות של הארגון ותפקידה של ההנהלה הבכירה וכן שיטות עבודה מומלצות. בנוסף, פרסמה ה-CSA מסמך עבור עובדי ארגונים ועסקים קטנים, שמטרתו להעלות את מודעותם לאבטחת סייבר ולאיומי סייבר בסיסיים כגון מתקפות דיוג ולסיכונים כגון שימוש בסיסמאות קלות לניחוש ועוד.^[75]

11 באוקטובר – סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור השיקה מסגרת לקידום ולפיתוח כוח אדם המיומן באבטחת הסייבר של מערכות OT – סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA) השיקה את מסגרת מיומנויות אבטחת הסייבר של מערכות OT (OTCCF),^{^[76]} שמטרתה לקדם ולעודד פיתוח והכשרה של כוח אדם המיומן באבטחת הסייבר של מערכות OT. ה-OTCCF כוללת תיאורי משרות קיימות ומסלולי קריירה וכן ממפה את המיומנויות הטכניות הנדרשות ועוד. כמו כן, תנסח ה-CSA רשימה של מסגרות הכשרה ולימוד בתחום מערכות ה-OT שיוכלו בעתיד להעניק הכשרות בתחום אבטחת הסייבר של ענף ה-OT. המסגרת הושקה במסגרת תכנית העל של סינגפור לשיפור אבטחת הסייבר של מערכות ה-OT, שפורסמה ב-2019.^{^[77]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

11 באוקטובר – צה"ל ערך את בוחן הרמטכ"ל שכלל תרחישי לוחמת סייבר והשבתת מערכות מבצעיות – צה"ל ערך את תרגיל בוחן הרמטכ"ל, במסגרתו הושבתו חמ"לים ומערכות מבצעיות לצורך תרגול תרחישי לוחמת סייבר. בתרגיל, שנערך במתכונת פתע, השתתפו אגף המודיעין, אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, זרוע האוויר ופיקוד העורף. על פי תוצאות התחקיר הראשוניות, היחידות שנבחנו נמצאו כשירות וערוכות להתמודדות עם אירועים ותקריות סייבר.^[78]

13 באוקטובר – בית החולים הלל יפה בחדרה חווה מתקפת כופרה שהובילה לשיבושים בפעילותו – בית החולים הלל יפה הודיע כי חווה מתקפת כופרה, בעקבותיה נאלץ לעבור לשימוש במערכות חלופיות ולדחות פגישות וניתוחים שאינם דחופים. כמו כן, אירעו עיכובים בקבלת מטופלים חדשים ובמתן טיפולים אולם לא הושבת ציוד חיוני מציל חיים. בעקבות התקרית פרסם מערך הסייבר הלאומי התרעה מפני תקיפות סייבר נוספות על מוסדות רפואיים בישראל.^[79]

ב-18 לאוקטובר הודיעו משרד הבריאות ומערך הסייבר כי חסמו ניסיונות רבים לפרוץ למערכות בתי חולים ומרכזי בריאות במהלך סוף השבוע שלאחר מתקפת הכופרה על הלל יפה. כמו כן, דיווחה חברת Check Point כי זיהתה 627 ניסיונות לפרוץ למערכות ארגונים בענף הבריאות בישראל, נתון המהווה עלייה של כ-72%. מנהל בית החולים ברזילי שבאשקלון, חזי לוי, הודיע כי האקרים ניסו לפרוץ למערכות בית החולים אך נכשלו.^[80] ב-28 באוקטובר דיווחו כלי תקשורת כי מתקפת הכופרה על הלל יפה מיוחסת לקבוצת ההאקרים Deep Blue Magic, הפועלת משטחה של סין, ומניעיה ככל הנראה כספיים.^[81]

28 באוקטובר – קבוצת האקרים המכונה Moses Staff הודיעה כי גנבה מידע השייך למשרד הביטחון ולגופים נוספים – קבוצת האקרים המכונה Moses Staff הודיעה כי פרצה למעל ל-165 שרתים ו-254 אתרים ישראליים וגנבה כ-11 טרה-בייט של מידע, הכולל גם מידע השייך למשרד הביטחון, לדואר ישראל ועוד. כמו כן, פרסמה הקבוצה תמונות של שר הביטחון, בני גנץ, וטענה כי הוא נמצא תחת מעקב. בנוסף, הדליפה הקבוצה מידע ומסמכים הכוללים מפות ומידע אישי השייך לחיילים וכולל שמות, כתובות מגורים, הכשרות, תפקידים ביחידותיהם ועוד.^[82]

30 באוקטובר – חברת אחסון האתרים הישראלית Cyberserve חוותה מתקפת סייבר שהובילה לדליפת מידע אישי של משתמשי האתרים המאוחסנים על גבי שרתיה – קבוצת ההאקרים האיראנית Black Shadow הודיעה כי פרצה לשרתי חברת אחסון האתרים הישראלית Cyberserve והשביתה אתרים המאוחסנים על גבי שרתיה, כגון אתרי חברות האוטובוסים דן וקווים ועוד. כמו כן, פרסמו ההאקרים קובץ הכולל מאגר של 28 אלף רשומות מידע אישי של משתמשי האתרים, ביניהם של נוסעי חברת קווים, לקוחות חברת התיירות Pegasus ואתר ההיכרויות לקהילת הלהט"ב אטרף.^[83] ב-31 באוקטובר פרסמו ההאקרים דרישת כופר נוספת, לפיה יפרסמו מידע רגיש השייך למשתמשי אתר אטרף אם דרישתם לכופר בסך מיליון דולר לא תיענה.^[84] בתחילת נובמבר פרסמו ההאקרים את המידע שנגנב מאתר אטרף וכ-290 אלף רשומות מידע של מטופלי מכון מור, ביניהם מידע על טיפולים רפואיים, שמות, פרטי התקשרות ועוד.^[85]

איראן

6 באוקטובר – חברת סייבר ישראלית: האקרים הפועלים בחסות איראן עומדים מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בענפי התקשורת והתעופה מאז 2018 – על פי דו"ח חדש מטעם חברת אבטחת הסייבר הישראלית Cybereason, קבוצת ההאקרים MalKamak, הפועלת ככל הנראה בחסות איראן, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר המכונה Operation GhostShell שהחל ב-2018 ומתמקד בענפי התקשורת והתעופה. על פי הדו"ח, הקמפיין התמקד בעבר בחברות במזרח התיכון אולם כעת מתמקד בחברות בארה"ב, באירופה וברוסיה.

חוקרי החברה הצביעו על דמיון בין הכלים והטקטיקות שבשימוש הקבוצה לבין אלו של קבוצות האקרים איראניות אחרות כגון APT39. כמו כן, השתמשה הקבוצה בסוס טרויאני לגישה מרחוק (RAT) המכונה ShellClient והעבירה את המידע שגנבה לחשבונות Dropbox על מנת לחמוק מגילוי.^{^[86]}

11 באוקטובר – חוקרי מיקרוסופט: האקרים איראניים התמקדו בחשבונות Office 365 של עובדי תעשיות ביטחוניות וענף הימאות בישראל ובארה"ב – על פי הודעת בלוג מטעם חוקרי מרכז מודיעין איומי הסייבר של מיקרוסופט (MSTIC),^{^[87]} קבוצת האקרים המכונה DEV-0343 ופועלת ככל הנראה בחסות איראן, עומדת מאחורי ניסיונות לפרוץ לחשבונות Office 365 של עובדי תעשיות ביטחוניות, ארגונים בענף הימאות בישראל, בארה"ב ובאיחוד האירופי.

כמו כן, ניסו ההאקרים לפרוץ לחשבונות של עובדי נמלי ים ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS)^{^[88]} במדינות המפרץ הפרסי. לדברי החוקרים, ההאקרים ביצעו מתקפות Password Spraying כנגד 250 חשבונות, מתוכם פחות מ-20 חשבונות נפרצו.^{^[89]}

14 באוקטובר – גוגל חשפה קמפיין ריגול סייבר המיוחס להאקרים הפועלים בחסות איראן – צוות ניתוח האיומים של גוגל (TAG)^[90] פרסם הודעת בלוג בה חשף קמפיין ריגול סייבר נרחב המיוחס לקבוצת ההאקרים האיראנית APT35, המכונה גם Charming Kitten. על פי ההודעה, ההאקרים השתלטו על אתר של אוניברסיטה בבריטניה כחלק מקמפיין גניבת פרטי הרשאות ותקיפות דיוג ממוקד שהתחזו להזמנות לכנסים. כמו כן, העלתה הקבוצה לחנות האפליקציות של גוגל רוגלה שהתחזתה לאפליקציית VPN מאובטחת. בנוסף, ביצעו ההאקרים תקיפות דיוג ממוקד נוספות, במסגרתן התחזו לגורמים רשמיים מטעם וועידת מינכן לביטחון וקבוצת Think-20, הכוללת נציגים ממכוני מחקר ממדינות ה-G20.^[91]

27 באוקטובר – חברת מוצרי הנפט הלאומית באיראן חוותה תקיפת סייבר שהובילה לשיבוש פעילותן של תחנות דלק במדינה – החברה הלאומית להפצת מוצרי נפט באיראן (NIOPDC),^[92] המפעילה כ-3,500 תחנות דלק ברחבי המדינה, חוותה תקיפת סייבר שהובילה לשיבוש פעילותן של תחנות דלק שבבעלותה. התקיפה הובילה לשיבושים במערכות התשלום המאפשרות לאזרחים לרכוש דלק מסובסד ולהשחתת המסכים במשאבות הדלק עם מסרים המבטיחים ללקוחות דלק בחינם ומסרים שהציגו את מספר הטלפון בלשכתו של המנהיג העליון, עלי חמינאי.^[93] לדברי שר הנפט של איראן, ג'וואד אווג'י (Javad Owji), התקיפה הובילה לשיבושים בכ-3,000 עד 4,300 תחנות דלק ברחבי המדינה.^[94]

השלכות התקיפה, כגון השחתת המסכים במסרים הלועגים לחמינאי, דומים לתקיפה שאירעה על מערך הרכבות באיראן ביולי 2021 ויוחסה לקבוצת האקרים המתנגדת למשטר האיראני ומכונה Indra.^[95]

איחוד האמירויות

23 באוקטובר – איחוד האמירויות השיקה תכנית התמחות לשיפור מיומנויות בקרב מצטרפים חדשים לכוח האדם המקומי במקצועות הסייבר – המועצה לאבטחת סייבר של איחוד האמירויות (CSC),^[96] משרד החינוך וחברת התקשורת המקומית Etisalat, השיקו תכנית התמחות בתחום אבטחת הסייבר המיועדת לבוגרי אוניברסיטאות ולמצטרפים חדשים לכוח האדם המיומן במקצועות הסייבר במדינה. לדברי ראש סוכנות אבטחת הסייבר של איחוד האמירויות, ד"ר מוחמד חמד אל כוויתי (Mohamed Hamad Al Kuwaiti), התוכנית תסייע למשוך כוח אדם חדש למגזרים חיוניים בשירות הציבורי. כמו כן, בכוונת ה-CSC להרחיב את התכנית, להגדיל את מספר המתמחים ואת מספר החברות והארגונים השותפים המספקים הדרכות במסגרתה.^[97]

דרום אפריקה

10 באוקטובר – מחלקת המשפטים של דרום אפריקה חוותה תקיפת סייבר שהובילה לעיכובים ולדחיית דיונים בבתי המשפט במדינה – מחלקת המשפטים של דרום אפריקה הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר שהובילה להשבתת המערכת לניהול תיקי בתי המשפט (ICMS),^{^[98]} פורטל רשת המשמש להורדת קבצי פרוטוקולים של בתי משפט ועוד. על פי ההודעה, המתקפה הובילה לעיכובים זמניים ולדחיית דיונים בבתי המשפט במדינה. עם זאת, הודיעה המחלקה כי רשומות אלקטרוניות של הליכים משפטיים לא דלפו וכי המחלקה החלה להחזיר את מערכותיה לפעילות תקינה.^{^[99]}

אוסטרליה

25 באוקטובר – המשטרה הפדראלית של אוסטרליה פועלת להקים זרוע שתהיה אחראית למבצעי סייבר התקפיים – לדברי מפכ"ל המשטרה הפדראלית של אוסטרליה (AFP),^[100] ריס קרשו (Reece Kershaw), ה-AFP החלה בתהליך סקירה פנימי שמטרתו לבחון ארגון מחדש והקמה של זרוע שתהיה אחראית לביצוע מבצעי סייבר התקפיים. לדבריו, ה-AFP מקיימת דיונים עם גופי האכיפה של מדינות ברית ה-Five Eyes^[101] בנושא איומי סייבר ותרחישים בהם יכולה ה-AFP להשתמש ביכולות אלו למטרות אכיפת חוק.

קרשו הוסיף כי התיקון לחוק המעקב של אוסטרליה, שאושר בתחילת 2021, מאפשר ל-AFP להשתמש ביכולות אלו על מנת להיאבק בטרור, בתפוצת ספאם ובניצול מיני של ילדים. על פי התיקון לחוק, שימוש ביכולות סייבר התקפיות במסגרת המאבק בפשיעת סייבר יחייב שלושה צווים של בית משפט לביצוע שינויים בלתי מאושרים במידע, לאיסוף מידע ומודיעין ממכשירים אלקטרוניים ולהשתלטות על חשבונות לשירותים מקוונים.^[102]

בין-לאומי

ניסוח נורמות להתנהגות מדינתית במרחב הסייבר

19 באוקטובר – ארה"ב ורוסיה ניסחו טיוטת החלטה הקוראת למדינות לנהוג על פי נורמות התנהגות אחראית במרחב הסייבר – ארה"ב ורוסיה ניסחו טיוטת החלטה של העצרת הכללית של האו"ם, הקוראת למדינות לנהוג על פי נורמות ההתנהגות האחראית במרחב הסייבר שהתקבלו במהלך פגישות קבוצת המומחים הממשלתיים של האו"ם (GGE) וקבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם (OEWG).^{^[103]} על פי המסמך, מדינות רבות מפתחות יכולות סייבר התקפיות צבאיות וקיים סיכוי גבוה כי טכנולוגיות ICT יעמדו במרכזו של עימות עתידי בין מדינות. הטיוטה תעלה להצבעת המדינות החברות באו"ם בדצמבר 2021.^[104]

התמודדות עם המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר

26 באוקטובר – הארגון ה- ISC² פרסם את המחקר השנתי שלו בנושא כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר – הארגון הבין-לאומי להכשרות בתחום אבטחת הסייבר, ה- ISC² פרסם את מחקר כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר לשנת 2021. על פי המחקר, מספר העובדים ברחבי העולם העוסקים בסייבר עומד על כ-4.9 מיליון, נתון המהווה עלייה של כ-700 אלף בהשוואה לשנת 2020. עם זאת, קבעו מחברי המחקר כי המחסור העולמי בכוח אדם מקצועי המיומן במקצועות הסייבר עומד על כ-2.7 מיליון עובדים. כמו כן, מצאו החוקרים כי במסגרת הניסיון לתת מענה למחסור, ארגונים השקיעו בהכשרות עובדים, במתן תנאי העסקה גמישים, בתמיכה ביוזמות לשילוב כוח אדם מרקע אתני או מגדרי שונה, בהגדרת מסלולי קריירה ברורים ובהעסקת כוח אדם ללא ניסיון טכני קודם. כמו כן, ארגונים הגבירו את השימוש באוטומציה עבור משימות אבטחת סייבר פשוטות ואת השימוש בשירותי ענן ובתוכנות אבטחה כשירות (Security SaaS). בנוסף, הגבירו ארגונים את השימוש במיקור חוץ ובמודלים עסקיים שונים במטרה להתמודד עם המחסור.^[105]

תרשים 1: מיפוי של המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר על פי חתך יבשות

$C:\Users\User\Desktop\אוקטובר\מיפוי.png$

מקור: עמ' 25 במחקר השנתי של ארגון ה- ISC2

$C:\Users\User\Desktop\אוקטובר\מיפוי 2.png$ תרשים 2: מיפוי של המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר על פי חתך מדינות

מקור: עמ' 26 במחקר השנתי של ארגון ה- ISC2

ביטחון סייבר

8 באוקטובר – מיקרוסופט פרסמה את דו"ח ממצאי הגנת הסייבר שלה הכולל מגמות בנושא פעילות הסייבר הזדונית המתנהלת בחסות מדינות – על פי דו"ח ממצאי הגנת הסייבר של מיקרוסופט לשנת הפיסקאלית 2021,^{^[106]} 48% מכלל תקיפות הסייבר מטעם מדינות שאירעו ברחבי העולם בין יולי 2020 ליוני 2021 התמקדו במטרות ממשלתיות, מתוכן כ-46% התמקדו בגופי הממשל האמריקני. על פי הממצאים, האקרים הפועלים בחסות מדינות התמקדו בעיקר בגופי ממשלה, בארגונים א-ממשלתיים, ובארגונים בין-לאומיים למטרות ריגול, מעקב ואיסוף מודיעין. מחברי הדו"ח הזהירו כי רוסיה הייתה אחראית לכ-58% מכלל תקיפות הסייבר נגד לקוחות מיקרוסופט ברחבי העולם.^{^[107]} מנגד, האקרים הפועלים בחסות סין היו הגורם הדומיננטי ביותר בתקיפת תשתיות חיוניות ברחבי העולם בתקופה זו.^{^[108]}

כמו כן, כולל הדו"ח את ממצאי חקירת קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds, שנחשף בדצמבר 2020. על פי הדו"ח מטרת הקמפיין הייתה איסוף מודיעין על מדיניות המודיעין המסכל של ארה"ב, מידע הקשור לנגיף הקורונה ומידע בנושא הסנקציות האמריקניות על רוסיה. כמו כן, פרצו ההאקרים לחברות IT ואבטחת סייבר במטרה לאסוף מידע על מדיניות תגובה לתקריות סייבר, טכניקות לזיהוי איומי סייבר באופן יזום (Threat hunting) וכלי פריצה המשמשים לבדיקות חדירוּת במטרה לחמוק מגילוי במהלך תקיפות סייבר עתידיות. בנוסף, על אף שעדכוני התוכנה של SolarWinds שנפרצו הותקנו בכ-18,000 ארגונים ברחבי העולם, מיקרוסופט מצאה כי הקמפיין התמקד בכמאה ארגונים בלבד. על פי הדו"ח, לאחר קבלת הגישה הראשונית באמצעות דלת אחורית שהותקנה בעדכון תוכנת Oreon של SolarWinds, ביצעו ההאקרים מתקפות דיוג ממוקד ו-password spraying במטרה להעמיק את גישתם לרשתות המטרה.^{^[109]}

קישור לדו"ח של מיקרוסופט: https://bit.ly/3DzYWKh

19 באוקטובר – חברת Symantec זיהתה קבוצת האקרים חדשה הפועלת בחסות מדינה ומתמקדת בחברות תקשורת ו-IT באסיה – חוקרי חברת Symantec זיהו קבוצת האקרים חדשה, המכונה Harvester העומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברות תקשורת ו-IT וכן בגופי ממשלה במרכז ובמזרח אסיה. כמו כן, הקבוצה, הפועלת ככל הנראה בחסות מדינה, השתמשה ככל הנראה במתקפות דיוג ממוקד לצורך הפריצה ראשונית וכן בשילוב של כלי פריצה הזמינים ברשת ובנוזקות ייחודיות.^[110]

22 באוקטובר – מיקרוסופט השיקה ערכת אמצעי אבטחת סייבר חינמיים עבור ארגונים ללא כוונת רווח – מיקרוסופט השיקה ערכת כלים והכשרות שמטרתה לסייע לארגונים ללא כוונת רווח לשפר את אבטחת הסייבר שלהם.

הערכה כוללת את שירות ה- AccountGuardלהגנה על חשבונות מיקרוסופט 365, שירותי הערכות אבטחה (Security assessment) לאיתור חולשות ברכיבי קצה, תשתיות ורשתות וכן גישה להכשרות מקצועיות למנהלי IT ולמשתמשי קצה. לדברי סגן נשיא חברת מיקרוסופט לטכנולוגיה ולהשפעה חברתית,^[111] ג'סטין ספלהאוג (Justin Spelhaug), מטרת הערכה היא לסייע לארגונים ללא כוונת רווח כגון מכוני מחקר, המהווים מטרה לתקיפות סייבר מטעם מדינות ומחזיקים במידע רגיש, לשפר את מידת אבטחת הסייבר שלהם.^[112]

איומי מתקפות הכופרה

8 באוקטובר – בכירים בממשלות אירופה הודיעו על כוונתן לאפשר לצבא ולגופי המודיעין להשתתף במאבק נגד מתקפות כופרה – במסגרת מכתב שנשלח אל הפרלמנט ההולנדי, הודיע שר החוץ של הולנד, בן קנאפן (Ben Knapen), כי הממשלה תנקוט באמצעים דיפלומטיים ומשפטיים בתגובה לאירועי סייבר זדוניים נגד מדינתו. עם זאת, הממשלה תאפשר לגופי המודיעין ולצבא הולנד להגיב כנגד תקיפות סייבר משמעותיות, המהוות איום על הביטחון הלאומי, כגון מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות.^{^[113]} ב-25 באוקטובר, הודיע ראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming), כי בכוונתה של בריטניה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות במטרה להתמודד עם איומי כופרה ולשבש את פעילותם של האקרים העומדים מאחוריהן. לדבריו, החוק המקומי והחוק הבין-לאומי מתירים לכוח הסייבר הלאומי (NCF),^[114] שהוקם בחשאי באפריל 2020, להשתמש ביכולות סייבר התקפיות על מנת לפרוץ ולהשבית שרתים בשימוש עברייני סייבר.^[115]

13 באוקטובר – הבית הלבן קיים ועידה בין-לאומית בנושא התמודדות עם מתקפות כופרה – המועצה האמריקנית לביטחון לאומי קיימה וועידה בין-לאומית וירטואלית בהשתתפות שרים מכ-30 מדינות, ביניהן מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה, יפן הודו, ברזיל ודרום קוריאה שהתמקדה בהתמודדות עם מתקפות כופרה.^{^[116]} לאחר קיום הוועידה פרסמו המדינות הצהרה בה התחייבו ליישם שורה של צעדים להתמודדות ומניעה של מתקפות כופרה כגון מאבק בהלבנת כספים, עידוד יישום ושמירה על היגיינת סייבר במגזר הפרטי, הרחבת שיתופי פעולה בין גופי אכיפת חוק וסוכנויות לביטחון לאומי והפעלת לחץ דיפלומטי על מדינות המעניקות חסות למתקפות כופרה.^{^[117]} בתחילת החודש, הודיע בכיר אמריקני כי המדינות המשתתפות יתמקדו בשיפור יכולת המעקב והמאבק בשימוש הבלתי חוקי במטבעות דיגיטליים, המשמשים לצורך הלבנת תשלומי כופר, ובחקירה והגשת כתבי אישום כנגד עברייני סייבר וקבוצות האקרים העומדות מאחורי מתקפות כופרה.^{^[118]}

22 באוקטובר – מומחי אבטחת סייבר: תשתיותיה של קבוצת עברייני הסייבר REvil הושבתו במסגרת מבצע אכיפה בין-לאומי בהובלת ארה"ב – לדברי ראש המחלקה לאסטרטגיית סייבר בחברת התוכנה VMWare, טום קלרמן (Tom Kellerman), תשתיות המחשוב של קבוצת עברייני הכופרה REvil הושבתו במסגרת מבצע המשותף ל-FBI, לפיקוד הסייבר האמריקני, לשירות החשאי ולגופי אכיפה של מדינות בעלות ברית. כמו כן, הושבת האתר Happy Blog, ששימש לצורך הדלפת מידע שנגנב ולסחיטה. לדברי שלושה גורמים נוספים, שנותרו בעילום שם, גופי אכיפה וסוכנויות מודיעין פרצו והשתלטו על לפחות שלושה שרתים ששימשו את הקבוצה.^{^[119]} לדברי סגן ראש מעבדת המחקר הפורנזי בחברת אבטחת הסייבר הרוסית Group-IB, אולג סקולקין (Oleg Skulkin), מקור ההשבתה הוא בדלתות אחוריות ששתלו גופי אכיפה בגיבויים של הקבוצה ביולי 2021, דבר שאפשר להם גישה לתשתיות הקבוצה גם לאחר ששבה לפעילות.^{^[120]}

ב-3 בנובמבר הודיעו בכירים, שנותרו בעילום שם, כי פיקוד הסייבר האמריקני חסם את אתר הקבוצה וניתב מחדש את תעבורת הרשת אליו.^[121] לדברי מפקד פיקוד הסייבר וראש ה-NSA, גנרל פול נקסונה, הפיקוד הגביר את מעורבותו במאבק במתקפות הכופרה וביצע מבצעי סייבר התקפיים במטרה לפגוע במקורות המימון של עברייני כופרה ברוסיה ובמזרח אירופה.^{^[122]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

1 באוקטובר – בכיר במִנְהַל התרופות והמזון האמריקני: מתקפות כופרה המתמקדות במכשירים רפואיים עלולות לסכן את חייהם של המטופלים – לדברי ראש מחלקת אבטחת הסייבר של מכשירים רפואיים במרכז למכשור רפואי ולרדיולוגיה (CDRH)^{^[123]} של מִנְהַל התרופות והמזון (FDA), קווין פו (Kevin Fu), מתקפות כופרה המתמקדות ברשתות של מוסדות רפואיים עלולות להשבית מכשירים רפואיים ולסכן את חייהם של המטופלים. פו הוסיף כי האתגר של תעשיית הטכנולוגיה הרפואית הוא להבטיח את הזמינות של מכשירים רפואיים גם במקרים בהם הארגון המפעיל אותם חווה מתקפת כופרה. לדברי ראש ה-CDRH, ג'ף שורן (Jeff Shuren), בכוונת ה-FDA לפרסם הנחיות בנושא דרישות אבטחת הסייבר שלו שישמשו כתנאי לסקירת מכשור רפואי בטרם אישורו למכירה.^{^[124]}

4 באוקטובר – בית החולים Johnson Memorial Health באינדיאנה שבארה"ב חווה מתקפת כופרה – בית החולים Johnson Memorial Health שבאינדיאנה הודיע כי נאלץ להשבית את מערכות ה-IT שלו בעקבות מתקפת כופרה. על פי ההודעה, ההשבתה הובילה לעיכובים בתהליכי רישום וקבלת מטופלים אך לא הובילה לדחיית טיפולים. בית החולים פנה לחברת אבטחת סייבר חיצונית ול-FBI לסיוע בהתמודדות עם השלכות המתקפה ובחקירתה.^{^[125]}

10 באוקטובר – יצרנית המכשירים הרפואיים Medtronic קראה להחזיר בקרים של משאבות אינסולין בעקבות איתור חולשות אבטחה – יצרנית המכשירים הרפואיים Medtronic קראה ללקוחותיה להחזיר בקרי MiniMed לשליטה מרחוק במשאבות אינסולין MiniMed 508 ו-MiniMed Paradigm מתוצרתה בעקבות איתור חולשות שעלולות להוביל לסיכון חיי המטופלים. על פי הודעת החברה, גורמים זדוניים הנמצאים בקרבה פיזית למכשיר, עלולים "להעתיק" את אותות הרדיו שמשדר המכשיר במטרה לתקשר בשלב מאוחר יותר עם הבקר ולשנות את כמות האינסולין המוזרקת למטופל.^{^[126]}

איומי סייבר על מערכות חלל

19 באוקטובר – מומחים קראו להגדיר לוויינים ומערכות חלל כתשתיות חיוניות – במהלך דיון מקוון שנערך מטעם קבוצת העבודה לאבטחת הסייבר של מערכות חלל (Space-ISAC),^{^[127]} קרא העמית הטכני (technical fellow) בתאגיד MITRE וחבר הדירקטוריון של ה-Space-ISAC, סמואל ויזנר (Samuel Visner), לממשלות להגדיר מערכות חלל כתשתיות חיוניות. לדבריו, על ההגדרה לכלול לוויינים, משגרים, מתקנים לפיתוח וייצור לוויינים, ומערכות תקשורת ובקרה קרקעיות. לדברי סגנית נשיא החברה לקיימות בחלל Astroscale למדיניות חלל עולמית וקשרי ממשל,^[128] צ'ריטי ווידן (Charity Weeden), הגדרת מערכות חלל כתשתיות חיוניות תספק לחברות בענף החלל גישה למשאבים, כגון ייעוץ, הדרכה ותסייע להם לשפר את אבטחת הסייבר של הענף.^[129]

שיתופי פעולה

11 באוקטובר – בכירים באיחוד האירופי: האיחוד בוחן דרכים להעניק לאוקראינה סיוע בהכשרות צבאיות הכולל גם סיוע בהגנת סייבר – לדברי בכירים, שנותרו בעילום שם, משלחת מטעם האיחוד האירופי הגיעה לאוקראינה במטרה לבחון דרכים בהן יכול האיחוד לסייע למדינה במתן הכשרות צבאיות מקצועיות. לדבריהם, האיחוד בוחן דרכים להגביר את שיתוף הפעולה עם אוקראינה בתחום אבטחת הסייבר והמאבק בהפצת מידע כוזב ובמבצעי השפעה.^{^[130]}

The Advanced Technology Academic Research Center; ה-ATARC הוא ארגון ללא כוונת רווח המשמש כפורום לשיתופי פעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה במטרה לפתור אתגרים הנובעים מטכנולוגיות חדשות. ↑
Federal AI policy environment ↑
https://bit.ly/3DjUYVY ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3lf5PKP ↑
https://bit.ly/3uJMapG ; קישור למסמך הקווים המנחים: https://bit.ly/2YiUDEt ↑
National Cryptocurrency Enforcement Team ↑
Civil Cyber Fraud Initiative ↑
https://bit.ly/3uMooJz ↑
https://bit.ly/3BBZ37P ↑
Cyber Talent Management System ↑
https://bit.ly/3Bu9Dxz ↑
Office of Management and Budget ↑
Endpoint Detection and Response ↑
https://bit.ly/3iZFwqD ; קישור לתזכיר: https://bit.ly/3p4SiI2 ↑
https://bit.ly/3jjNsDc ↑
Bureau of Industry and Security ↑
נוסח ההסכם שונה בדצמבר 2013 וכולל סעיפים בנושא הגבלת ייצוא טכנולוגיות, בדגש על תוכנות סייבר התקפיות. עד כה, התנגדה ארה"ב ליישום הנוסח מ-2013; https://bit.ly/3mblhbw ↑
https://bit.ly/3EchYXK ↑
הדו"ח מתמקד בחברות AT&T Mobility, Cellco Partnership, Charter Communications Operating, Comcast, T-Mobile ו-Google Fiber. ↑
Federal Communications Commission ↑
https://bit.ly/3Eb2set ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3mghNV0 ↑
Bureau of Cyberspace and Digital Policy ↑
https://yhoo.it/2ZpUcYQ ↑
https://bit.ly/3qdtSgj; קישור להורדת טיוטת ההצעה: https://bit.ly/3CFAs2a ↑
Enduring Security Framework; ה-ESF היא קבוצת עבודה ציבורית-פרטית האחראית לפרסום קווים מנחים בנושאי אבטחת סייבר. ↑
https://bit.ly/3GBSrZQ ; https://bit.ly/3EH8vrF ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3pWBMu3 ↑
Systematically Important Critical Infrastructure ↑
https://bit.ly/31hintv ↑
Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. ↑
https://bit.ly/3oCJo4i ↑
Systemically Important Critical Infrastructure ↑
https://bit.ly/3iCdoJQ ↑
https://bit.ly/3iNJBhc ↑
National Telecommunication and Information Administration ↑
https://bit.ly/3FG97Pw ↑
Middle Tier Acquisition ↑
Integrated Tactical Network ↑
https://bit.ly/3laS7bZ; קישור לדו"ח מבקר מחלקת ההגנה: https://bit.ly/3AcCu7S ↑
https://bit.ly/3iHakMx ↑
Program Executive Office, Command, Control, Communications- Tactical ↑
Cyber Situational Understanding ↑
Command Post Computing Environment; ה-CPCE היא סביבת מחשוב מרכזית שתאגד מערכות משימה שונות ותספק תשתית מחשוב אחודה עבור מפקדים בשטח. ↑
https://bit.ly/3mHPEoU ↑
Director of Operational Test and Evaluation ↑
https://bit.ly/2Z9eypH ↑
https://bit.ly/3pTIrp0 ↑
National Renewable Energy Lab ↑
Clean Energy Cybersecurity Accelerator ↑
https://bit.ly/3DkiGl7 ↑
https://bit.ly/3DqjiWh ↑
Transportation Security Administration ↑
https://abcn.ws/307EqlT ↑
https://bit.ly/3wbWA1N ↑
Chemical Facility Anti-Terrorism Standards; התקנים חלים על מתקנים כימיים המצויים בסיכון גבוה ומטרתם המקורית הייתה למנוע גניבת ושימוש בחומרים כימיים לצרכי טרור. ↑
https://bit.ly/2YCHhT1 ; גישה לעקרונות החדשים: https://bit.ly/3Buqosq ↑
https://bit.ly/3pbaaks ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3BWY1Dl ↑
https://bit.ly/3BUyPxp ↑
Microsoft Threat Intelligence Center ↑
https://bit.ly/3pS9Urh ; https://bit.ly/3EkuQuC ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/2ZmN0wE ↑
https://bit.ly/3nMFgNf ↑
National Cyber Force ↑
https://bit.ly/3mjxiuk ↑
https://bit.ly/3GIcJRF ↑
https://bbc.in/3v7vng7 ↑
https://yhoo.it/3pL9a7a ; https://bit.ly/3bjV2ta ↑
Organization for Security and Cooperation in Europe ↑
https://bit.ly/3uAIK8x ↑
National Security and Defense Council ↑
רשת האנרגיה האירופית היא קבוצה וולונטרית של גופי רגולציה אירופאיים בענף החשמל והאנרגיה; https://bit.ly/3wi3bYR ↑
General Packet Radio Service; GPRS הוא תקן להעברת נתונים סלולריים על רשתות 2G ו-3G. ↑
https://bit.ly/2Z7mxmU ; קישור להודעת החוקרים: https://bit.ly/3pjykth ↑
https://bit.ly/3jwP7Fx. גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3vKVbyW ↑
Senior minister of state; הנושא בתפקיד זה אחראי למזכירים הפרלמנטריים בכל משרד ממשלתי אולם כפוף לשר. ↑
https://bit.ly/2WPu1tY ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/3lc6c90 ↑
Cyber Security Agency ↑
https://bit.ly/3afFZQM ; קישור להורדת המסמכים: https://bit.ly/3FnUqjS ↑
Operational Technology Cybersecurity Competency Framework ↑
Singapore’s OT Cybersecurity Masterplan; https://bit.ly/3FzBCy6 ↑
https://bit.ly/3oUe80O ↑
https://bit.ly/2YWvS0O ↑
https://bit.ly/2YTNlqy ; https://bit.ly/3FTNPOp ↑
https://bit.ly/3pWYp1x ; https://bit.ly/2Y0Ahzw ↑
https://bit.ly/3D6FnJP ↑
https://bit.ly/3nOKisC ; https://bit.ly/3CDcTHz ↑
https://bit.ly/3GIVO13 ↑
https://bit.ly/3krq0V1 ↑
https://bit.ly/3adCz0H ; קישור למחקר של Cybereason: https://bit.ly/3FzvndU ↑
Microsoft Threat Intelligence Center ↑
Geographic Information Systems; GIS הן מערכות מידע המאפשרות איסוף, ניהול וניתוח מידע גיאוגרפי. ↑
https://bit.ly/3oYmB31 ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/3lBPksy ↑
Threat Analysis Group ↑
https://bit.ly/3AJjQFa ; קישור להודעה המלאה: https://bit.ly/3vtpJW6 ↑
National Iranian Oil Products Distribution Company ↑
https://bit.ly/2ZpIj5o ↑
https://bit.ly/3EpvYNG ↑
https://bit.ly/3pF79JE ↑
The UAE Cyber Security Council ↑
https://bit.ly/3blI6TH ↑
Integrated Case Management System ↑
https://bit.ly/3AuN0Yv ↑
Australian Federal Police ↑
Five Eyes Law Enforcement Group ↑
https://zd.net/3mj3DCN ↑
Open-Ended Working Group ↑
https://bit.ly/3G3E7t4 ↑
https://bit.ly/2XPZdto ; קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3CrgmZI ↑
Microsoft Digital Defense Report; הדו"ח כולל תובנות ונתונים בנושא הגנה ואבטחת סייבר שנאספו משירותי הענן ומנקודות הקצה של מיקרוסופט. ↑
https://bit.ly/2YCH5TN ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3oNr8Fv ↑
https://zd.net/3luqYRw ↑
https://bit.ly/3oXHjjN ↑
https://bit.ly/3aUsMwW ↑
VP for Tech and Social Effect ↑
https://bit.ly/2XSRzi5 ↑
https://bit.ly/3aoOrNv ↑
National Cyber Force ↑
https://bit.ly/3bcHu2A ↑
https://s.nikkei.com/3lMEm3f ↑
https://bit.ly/3mUVkvS ↑
https://reut.rs/3otMmrI ↑
REvil אחראית למתקפת הכופרה על לקוחותיה של חברת התוכנה Kaseya ביולי 2021 ומומחים טענו כי חבריה פיתחו את תוכנת הכופרה ששימשה לצורך המתקפה על מפעילת צינורות הדלק האמריקנית Colonial Pipeline במאי 2021. ↑
https://nbcnews.to/3Gf629f ↑
https://wapo.st/3qpoB5d ↑
https://cnn.it/3wxyVZP ↑
Center for Devices and Radiological Health ↑
https://bit.ly/3a3LrpO ↑
https://bit.ly/3morwra ↑
https://bit.ly/3Ay3DCB ↑
Space Information Sharing and Analysis Center; הקבוצה הוקמה על ידי המועצה האמריקנית לביטחון לאומי באפריל 2019 ו כוללת נציגים מהמועצה לביטחון לאומי, מפיקוד החלל של חיל האוויר האמריקני, מהסוכנות להגנה מפני טילים ומנאס"א וכן כוללת נציגי אוניברסיטאות וחברות בענף התעופה והחלל. ↑
Space Sustainability; חברת Astroscale עוסקת בפיתוח פתרונות לניקוי פסולת חלל המצטברת סביב כדור הארץ ↑
https://bit.ly/3jjR5Jk ↑
https://bit.ly/3iWXhGY ↑