הממשל האמריקני פרסם טיוטה של אסטרטגיית הטמעת עיקרון אפס האמון (Zero trust) ברשתות הפדראליות והודיע כי יטיל סנקציות על פלטפורמות להמרת מטבעות דיגיטליים ועל גורמים המעבירים כספים להאקרים ולעברייני כופרה. עם זאת, בכיר אמריקני טען כי לארה"ב אין אסטרטגיה מקיפה למאבק בפשיעת סייבר ובמתקפות כופרה. בנוסף, נציבות המסחר הפדראלית הודיעה כי תחרים יצרניות של אפליקציות מעקב המפרות זכויות אדם וכן תגדיר מפתחי אפליקציות בריאות כספקי שירותי בריאות; וועדות הקונגרס אישרו את גרסאותיהן הסופיות לחוק ה-NDAA לשנת 2022.

חיל האוויר האמריקני הודיע כי ערך תכניות פיילוט להטמעת עקרונות ה-Zero trust ברשתותיו וכי הוא אוסף מודיעין איומי סייבר לטובת הגנה על מערכות נשק. חיל החלל פועל לעדכן את תכנית דרישות אבטחת הסייבר עבור ספקי תקשורת לוויינים. כמו כן, השיק צבא היבשה תכנית שמטרתה להגביר את אמון החיילים במערכות בינה מלאכותית.

רוסיה עצרה את מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר הרוסית Group-IB בחשד לבגידה ולמסירת מידע לגופי מודיעין זרים. בנוסף הואשמה רוסיה על ידי האיחוד האירופי בניסיון להתערב בבחירות ובתהליכים דמוקרטיים באירופה. בריטניה הודיעה על כוונתה לערוך רפורמות בתקנות להגנה על מידע במטרה לעודד חדשנות; צרפת הודיעה כי תגדיל את פיקוד הסייבר ותרחיב את פעילותו; גרמניה האשימה את רוסיה באחריות לתקיפות סייבר על פוליטיקאים לקראת הבחירות לפרלמנט; נורבגיה האשימה את סין באחריות לשורת תקיפות סייבר שאירעו ב-2018 והתמקדו במגזר הפרטי והציבורי במדינה.

סין הנחתה את תעשיית הרכב המקומית להגביר את הפיקוח והמעקב אחר סיכוני סייבר על כלי רכב המחוברים לרשת; Cisco חשפה קמפיין דיוג ממוקד שהתמקד במטרות ממשלתיות וצבאיות בהודו. מערכות הטלפוניה של שורת חברות ישראליות הושבתו בעקבות תקיפת סייבר שהתמקדה בחברת התקשורת הישראלית Voicenter. אתר שירות הדואר ואתרי בנקים בניו זילנד הושבתו בעקבות תקיפות DDoS.

חברת CrowdStrike פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי שלה הכולל תובנות בנושא פעילות הסייבר הזדונית המתקיימת בחסות מדינות; מידע רפואי השייך למטופלי רשת בתי החולים Beaumont Health דלף בעקבות פריצה לגורם צד-שלישי; תאגיד החקלאות האמריקניNew Cooperative נאלץ להשבית את מערכותיו בעקבות מתקפת כופרה; המשרד לאבטחת טכנולוגיות מידע של גרמניה פרסם דו"ח בנושא אבטחת הסייבר של תעשיית הרכב;

האקרים זרים הפועלים ככל הנראה בחסות מדינה ניסו לפרוץ למערכות נמל יוסטון שבטקסס; מועצת זכויות האדם של האו"ם קראה למדינות לעצור זמנית מכירה ושימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית שעלולות להוביל לפגיעה בזכויות אדם; ארה"ב חתמה על ברית חדשה עם אוסטרליה ובריטניה בנושא רכש צוללות גרעיניות הכוללת שיתופי פעולה בתחומי הסייבר והטכנולוגיות החדשות.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 בספטמבר – בכוונת משרד המבקר הממשלתי לפרסם דו"ח בנושא סיכונים ואיומי סייבר על טכנולוגיות שהוטמעו בזמן משבר הקורונה – לדברי ראשת מחלקת ה-IT ואבטחת הסייבר במשרד המבקר הממשלתי (GAO), ג'ניפר פרנקס (Jennifer Franks), בכוונת המשרד לפרסם דו"ח בנושא סיכונים ואיומי סייבר הנשקפים מטכנולוגיות חדשות לעבודה מרחוק, שהוטמעו בזמן משבר הקורונה. הדו"ח, שיתפרסם בתחילת השנה הפיסקאלית 2022, מבוסס על סקרים וראיונות עם בכירים בסוכנויות פדראליות נבחרות ומתמקד במידת יישום הקווים המנחים שפורסמו עבור הממשל הפדראלי בנושא עבודה מרחוק, בסיכונים ובאתגרים שבהטמעת הטכנולוגיות ובאופן בו התמודדו עמם הסוכנויות. כמו כן, בכוונת GAO לפרסם דו"חות ביקורת בנושא אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה. פרנקס קראה לסוכנויות הפדראליות ליישם ארכיטקטורת רשת המבוססת על עיקרון אפס האמון (Zero trust) ולבחון איומי סייבר באופן יזום (Threat hunting).^{^[1]}

1 בספטמבר – נציבות המסחר הפדראלית הודיעה לראשונה על החרמת יצרנית אפליקציות מעקב מפעילות מסחרית – נציבות המסחר הפדראלית (FTC)^{^[2]} הודיעה לראשונה כי היא מחרימה את החברה האמריקנית Support King,^[3] העומדת מאחורי אפליקציית המעקב SpyFone ואוסרת עליה למכור, לקדם, להציע או לפרסם טכנולוגיות מעקב. על פי הודעת ה-FTC, SpyFone היא אפליקציית מעקב (Stalkerware) המשמשת לניטור פעילותם של משתמשים ולאיסוף נתונים על פעילותם המקוונת וחיי היומיום שלהם. הנציבות הוסיפה כי החברה כשלה בהטמעת מנגנוני אבטחה וכי האקרים ומטרידים קיבלו גישה למידע שנאסף על ידי האפליקציה. הנציבות הורתה לחברה למחוק את המידע שנאסף ולהודיע למשתמשים שמכשיריהם הניידים היו תחת מעקב. במקביל הודיעה הנציבות כי תפעל להחרים יצרניות של אפליקציות מעקב המפרות את הזכות לפרטיות ועוברות על החוק.^{^[4]}

7 בספטמבר – הבית הלבן פרסם לתגובת הציבור טיוטה של אסטרטגיית הטמעת עיקרון אפס האמון – המשרד לניהול ולתקציב (OMB)^{^[5]} פרסם לתגובת הציבור טיוטה של אסטרטגיה שמטרתה לתמוך בהטמעת עקרון אפס האמון בארכיטקטורת הרשת של סוכנויות פדראליות אזרחיות. האסטרטגיה מנחה את הסוכנויות הפדראליות האזרחיות להטמיע מספר צעדים עד לשנה הפיסקאלית 2024, ביניהם ניהול רשימת מלאי של מכשירים ומערכות שאושרו לשימוש ממשלתי, הצפנת תעבורת רשת העוברת ברשתות הפדראליות, ביצוע סריקות תקופתיות לזיהוי חולשות באפליקציות וניטור והגבלת הגישה למידע רגיש.

כמו כן, מנחה האסטרטגיה את הסוכנויות למנות אחראי ליישום ארכיטקטורת אפס אמון בתוך 30 יום מרגע פרסומה ולהגיש ל-OMB תכניות ליישומה בתוך 60 יום. טיוטת האסטרטגיה פורסמה במסגרת יישום דרישות הצו הנשיאותי מספר 14028 לחיזוק אבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי, עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021.^{^[6]}

9 בספטמבר – ראש הסייבר הלאומי: על הממשל האמריקני לנסח גישה אסטרטגית יותר למאבק בפשיעת סייבר ובמתקפות כופרה – לדברי ראש הסייבר הלאומי (NCD),^{^[7]} כריס אינגליס (Chris Inglis), על ארה"ב לנסח גישה אסטרטגית יותר למאבק בפשיעת סייבר ובמתקפות כופרה. לדבריו, הממשל טרם גיבש דרכים למנוע מעברייני סייבר גישה למטרותיהם, לעקוב אחר סכומי כופר או כסף המשמש למימון פעילותם וכן טרם גיבש דרכים להעמידם לדין. לדבריו, אין בכוונת הממשל להעניש ארגונים הבוחרים לשלם את הכופר במסגרת מתקפות כופרה, זאת משום שלעיתים תשלום הכופר עשוי לאפשר הצלת חיים או אספקת שירותים חיוניים. כמו כן, בכוונת הממשל להתמקד בשיפור חסינות הסייבר של מערכות באמצעות בקרות (Controls) עבור תוכנות וחומרה ובאמצעות חינוך, הכשרות והעלאת מוּדעוּת של משתמשים ועובדי ארגונים.^{^[8]}

בדברים שאמר בכנס של אגודת התקשורת והאלקטרוניקה של הכוחות המזוינים (AFCEA),^[9] טען אינגליס כי על ארה"ב להיות מוכנה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות בתגובה לתקיפות סייבר משמעותיות. עם זאת, לדבריו תקיפות סייבר לא ירתיעו ממשלות זרות התומכות או מאפשרות פעילות סייבר זדונית בשטחן, ועל ארה"ב לבחון דרכים אחרות לשנות את דרך קבלת ההחלטות שלהן.^[10]

14 בספטמבר – בכיר ב-FBI: אין בידי ארה"ב ראיות לכך שרוסיה החלה לפעול נגד עברייני כופרה הפועלים משטחה – לדברי סגן ראש ה-FBI, פול אבייט (Paul Abbate), אין בידי ארה"ב ראיות לכך שרוסיה החלה לנקוט צעדי אכיפה ולהגביל עברייני סייבר וגורמים המעורבים במתקפות כופרה הפועלים משטחה. לדבריו, ארה"ב העבירה לידי רוסיה בקשה לשיתוף פעולה במטרה להגביל את פעילותן של קבוצות עברייני סייבר ספציפיות אולם לא זכתה למענה. דבריו של אבייט מובילים להערכה כי אזהרותיה של ארה"ב כלפי ממשלת רוסיה לא נשאו פרי.^[11]

17 בספטמבר – ה-FTC הגדירה מפתחי מכשירי IoT ואפליקציות בריאות כספקי שירותי בריאות הכפופים לחוקי דיווח דליפות מידע רפואי – ה-FTC פרסמה מסמך מדיניות, המגדיר מפתחי מכשירי IoT ואפליקציות האוספות ומעבדות מידע רפואי השייך למשתמשים כספקי שירותי בריאות.

על פי המסמך, מפתחי מכשירים ואפליקציות בריאות כפופים לחוק הדיווח על גישה בלתי מאושרת למידע,^[12] המנחה גופים שאינם כפופים לחוק הניידות והאחריות על ביטוחי הבריאות (HIPAA)^[13] לדווח ללקוחותיהם על גישה בלתי מאושרת או על דליפת מידע. על פי המסמך, מפתחים שייכשלו בדיווח למשתמשים ישלמו קנס בסך 43,792 דולר עבור כל יום איחור בדיווח.^[14]

17 בספטמבר – בכוונת מחלקת האוצר להטיל סנקציות על גורמים המעבירים כספים לעברייני כופרה – לדברי בכיר אמריקני, שנותר בעילום שם, בכוונת ממשל ביידן לשבש את העברות הכספים ואת תשלומי הכופר לקבוצות האקרים האחראיות למתקפות כופרה. כחלק מכך, מחלקת האוצר תטיל סנקציות על גורמים המעבירים כספים לעברייני כופרה, כגון אתרים להמרת מטבעות דיגיטליים.^[15]

ב-21 בספטמבר, הודיעה מחלקת האוצר כי הטילה סנקציות על הפלטפורמה להמרת מטבעות דיגיטליים Suex, הממוקמת ברוסיה. על פי ההודעה, כ-40% מהעסקאות של Suex מסייעות לממן פעילות בלתי חוקית וכן כי מטרת הסנקציות היא לחסום את פעילותה של Suex ואת עסקיה בארה"ב וכן להרתיע אזרחים אמריקנים מלבצע עמה עסקאות. לדברי סגן מזכיר המחלקה, וולי אדיימו (Wally Adeyemo), מחלקת המשפטים תתמקד במספר מוגבל של פלטפורמות להמרת מטבעות דיגיטליים המסייעות לממן את מרבית הפעילות הבלתי חוקית, הכוללת גם מתקפות כופרה. כמו כן, תחקור המחלקה פלטפורמות "מיקסר" (Cryptocurrency mixers), המשמשות לערבוב מטבעות דיגיטליים ממספר מקורות במטרה להסוות את מקור התשלום ולשמור על אנונימיות.^[16]

קידום חוק ה-NDAA לשנת 2022

החודש אישרו וועדות הסנאט ובית הנבחרים את גרסאותיהם הסופיות לחוק ה-NDAA לשנת 2022.

ב-2 בספטמבר אישרה וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים תוספת תקציב בסך 25 מיליארד דולר עבור מחלקת ההגנה במסגרת גרסתה לחוק ה-NDAA. תוספת התקציב כוללת 4.2 מיליארד דולר שיוקצו עבור סייבר וחדשנות ו-5.2 מיליארד דולר שיוקצו עבור מחקר ופיתוח. במסגרת התוספת, כ-57 מיליון דולר יוקצו למרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC)^{^[17]} לטובת מימון יוזמת האצת הפיתוח והשימוש בנתונים ובבינה מלאכותית (ADA),^{^[18]} שמטרתה להוביל להטמעה מואצת של טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב גופי מחלקת ההגנה.

כמו כן, כוללת התוספת הקצאות נוספות למימון מחקרים בנושא בניית אמון בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמימון תכניות מחשוב ענן, כגון שירות הענן milCloud 2.0 של סוכנות מערכות המידע של המחלקה (DISA).^{^[19]}

בנוסף, הוסיפה הוועדה מספר סעיפים לטיוטת החוק:

על מחלקת ההגנה להקים צוות מומחים לרכש ולפיתוח תוכנות על מנת לתמוך בהטמעת מסגרת הרכש המותאם (AAF),^{^[20]} במטרה לספק פתרונות רכש מהירים עבור תוכנות מאובטחות;
על מזכיר מחלקת ההגנה לנסח ולהגיש דו"ח העונה על השאלה האם מנגנון רכש ייעודי חדש יוכל לסייע למחלקה להאיץ תהליכי רכש של תוכנות;
על מזכיר המחלקה לנסח תכנית לימודים בנושא טכנולוגיות חדשות ויישומן לטובת צרכים צבאיים וארגוניים עבור בכירים במחלקה, הממלאים תפקידים אזרחיים;
על מחלקת ההגנה לקיים מחקר שיבחן את היתרונות שבאיגום כל יכולות החינוך וההכשרה בתחום הסייבר של המחלקה תחת ארגון אחד;
על מחלקת ההגנה להקים צוות מומחים לאומי למחקר ופיתוח של מוצרים וטכנולוגיות מיקרו-אלקטרוניקה.^{^[21]}

ב-23 בספטמבר אישרה וועדת הכוחות המזוינים של הסנאט את גרסתה הסופית לחוק ה-NDAA.^{^[22]}

גרסתה של הוועדה כוללת תוספת תקציב בסך 286 מיליון דולר לטובת הטמעת עקרון אפס האמון בארכיטקטורת הרשת של גופי מחלקת ההגנה. כמו כן, גרסת הוועדה קוראת למחלקה לנסח אסטרטגיה לניהול מידע מודיעיני הנאסף על ידי ה-NSA ופיקוד הסייבר, שמטרתו לתמוך במבצעי סייבר הגנתיים והתקפיים. בנוסף, על מזכיר מחלקת ההגנה להגיש דו"ח בנושא תכניות המחלקה לפיתוח מודל תקני אבטחת הסייבר עבור חברות הקבלן של המחלקה (CMMC).^{^[23]} הדו"ח יוגש עד ה-15 בינואר 2022 ויכלול דיון בנושא דרישות התקציב עבור ה-CMMC וכן כיצד מתכננת מחלקת ההגנה לדווח על השינויים לתעשייה.

בתחום הבינה המלאכותית, קוראת הוועדה למחלקת ההגנה לנסח רשימת יעדים להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב גופי המחלקה וכן מדדים שיסייעו למדוד את מידת הצלחתה ועמידתה בלוחות הזמנים. כמו כן, קוראת הוועדה למחלקה לקיים הערכות בנושא פערים ומחסור בכוח אדם ובמיומנויות בתחומי ההנדסה ופיתוח התוכנה, מדעי הנתונים, הבינה המלאכותית ועוד.

בנוסף, קוראת הוועדה ל-JAIC לבצע שינויים בסביבת פיתוח פתרונות הבינה המלאכותית שלו (JCF),^{^[24]} במטרה להקל על גופי מחלקת ההגנה לשתף פעולה עם חברות פרטיות ולהאיץ את הפיתוח וההטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית.

בתחום הענן, כוללת גרסת וועדת הסנאט תוספת תקציב בסך 42 מיליון דולר שמטרתה להאיץ את המעבר של הסוכנויות האזרחיות של מחלקת ההגנה לפלטפורמת הענן milCloud 2.0. כמו כן, קוראת הוועדה לחיל החלל האמריקני לדווח לקונגרס כיצד בכוונתו להשתמש במחשוב ענן לטובת תכניות שונות של החיל. כעת תעבור גרסת הוועדה להצבעה במליאת הסנאט.

ב-23 בספטמבר, אישרה מליאת בית הנבחרים את גרסתה הסופית לחוק ה-NDAA.^{^[25]}

חקיקה

2 בספטמבר – בכוונת נציגי בית הנבחרים להציג הצעת חוק הקוראת למפעילי תשתיות חיוניות לדווח על תקריות סייבר – חברי תת-וועדת בית הנבחרים לאבטחת סייבר, הגנה על תשתיות וחדשנות, הכפופה לוועדה לביטחון המולדת, קיימו שימוע בשיתוף נציגי תעשייה לקראת הצגת הצעת החוק The Cyber Incident Reporting for Critical Infrastructure Act. הצעת החוק קוראת למפעילי תשתיות חיוניות לדווח על תקריות סייבר לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) בתוך 72 שעות מרגע גילוין. הצעת החוק זכתה לתמיכה מצד נציגי תעשייה שתמכו בהארכת פרק הזמן הניתן לדיווח. הצעת החוק מנוגדת להצעה מקבילה שהוצגה בסנאט ביולי 2021, הקוראת לארגונים לדווח על תקריות סייבר בתוך 24 שעות מרגע גילוין.^{^[26]}

צבא וביטחון

1 בספטמבר – ה-NSA חתמה על חוזה בסך שני מיליארד דולר עם חברת HPE למתן שירותי מחשוב ענן – ה-NSA חתמה על חוזה בסך שני מיליארד דולר עם חברת HPE^[27] עבור מתן שירותי מחשוב ענן. במסגרת החוזה, החברה תספק ל-NSA גישה לפלטפורמת שירותי הענן שלה HPE GreenLake, החל משנת 2022 ולמשך עשר שנים. GreenLake היא פלטפורמת ענן היברידית המעניקה שירותי תשתית כשירות (IaaS)^[28] ושירותי עיבוד מידע על מערכות פנימיות (On-premise). על פי הודעת ה-NSA, חתימת החוזה היא חלק מיוזמת ה-Hybrid Compute Initiative, שמטרתה להחליף את מאגרי המידע המסווג של הסוכנות.^[29]

9 בספטמבר – חיל החלל פועל לעדכן את תכנית ה-AI-PRE המנחה ספקי תקשורת לוויינים לבדוק את עמידתם בתקני אבטחת סייבר – לדברי האנליסט בתכנית למדיניות ועמידה בתקנים (compliance) במשרד לתקשורת לוויינים מסחרית של חיל החלל (CSCO),^{^[30]} ג'ארד ריס (Jared Reece), המשרד שוקד על עדכון תכנית ה-IA-PRE,^{^[31]} הקוראת לספקי תקשורת לוויינים לעבור בדיקות במטרה לבחון את מידת עמידתם בתקני אבטחת הסייבר של המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST SP 800-53). לדבריו, בכוונת ה-CSCO להטמיע את התכנית ולהתאימה עבור מערכי לווייני תקשורת הנעים במסלול הקפה נמוך (LEO).^{^[32]} כמו כן, בכוונת ה-CSCO לעדכן ולמקד את דרישות אבטחת הסייבר עבור ספקי תקשורת לוויינים וכן לאפשר לספקים להציע פתרונות חדשניים לטובת עמידה בדרישות המופיעות בסעיפי חוזי הרכש של החיל.

לבסוף, בוחן ה-CSCO האם יש צורך בניסוח דרישות אבטחת סייבר ספציפיות עבור לווייני הדמאה (Imagery satellites) ולוויינים המספקים יכולות מודיעין, מעקב ואיסוף מל"ם (ISR).^{^[33]}

11 בספטמבר – מפקד פיקוד לוחמת המידע של חיל האוויר האמריקני דן בתחומי ההתמקדות של הפיקוד ובסדר העדיפויות שלו – לדברי מפקד פיקוד לוחמת המידע של חיל האוויר האמריקני (16^th Air Force),^{^[34]} לוטננט גנרל טימותי הוג (Timothy Haugh), הטמעת עיקרון אפס האמון בארכיטקטורת רשתות חיל האוויר נמצאת בעדיפות עליונה של הפיקוד ותסייע לחיל האוויר לחבר ולאסוף מידע רב מחיישנים. לדבריו, הפיקוד ערך מספר תכניות פיילוט להטמעת עקרונות אפס האמון וכעת משתף פעולה עם פיקוד הסייבר ועם משרד מנהל המידע הראשי (CIO) של מחלקת ההגנה במטרה להטמיעם בקרב יחידות חיל האוויר.^{^[35]}

כמו כן, בוחן הפיקוד דרכים לאסוף מודיעין איומי סייבר רלוונטי במטרה להבין את איומי הסייבר הקיימים על מערכות נשק. לדבריו, הפיקוד פועל להבין אילו מערכות נשק חשופות לאיומי סייבר מצד מדינות יריבות, כגון רוסיה וסין, להגן עליהן ולשתף את המידע עם גופים נוספים במחלקת ההגנה. בנוסף, הפיקוד פועל להכשיר צוותי הגנת סייבר ייעודיים, האחראיים להגנה על תשתיות ומערכות חיוניות, כגון מחשבים ורשתות המקושרים למטוסים ולמערכות טיס בלתי מאוישות.^{^[36]}

14 בספטמבר – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום נגד אנשי NSA לשעבר בגין פריצה למטרות בארה"ב – מחלקת המשפטים הגישה כתב אישום כנגד שלושה אנשי NSA לשעבר, בגין פריצה לשורת מטרות ברחבי העולם, ביניהן מטרות אמריקניות, בחסות איחוד האמירויות בין השנים 2019-2016. על פי כתב האישום, השלושה עבדו בחברת אבטחת הסייבר האמירתית Dark Matter וסייעו לעקוב ולרגל אחר מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם ועיתונאים במסגרת מבצע המכונה Project Raven.

כמו כן, השלושה סייעו בפיתוח טכניקות Zero-click המשמשות לפריצה למכשירים ניידים ללא צורך בהנדסה חברתית שמטרתה לפתות את המשתמש ללחוץ על קישורים ולהוריד רוגלות למכשירו. השלושה הסכימו לחתום על הסכם פשרה, במסגרתו ישלמו קנסות בסך כולל של 1.6 מיליון דולר במטרה להימנע מהטלת עונשי מאסר.^[37]

14 בספטמבר – מפקד פיקוד הסייבר: הפיקוד פועל לייחס תקיפות סייבר ולגבות מחיר מהאקרים המתמקדים בגופי ממשלה ובתשתיות חיוניות – לדברי ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נקסונה, הפיקוד מתמקד במאבק בהאקרים זרים המעורבים בתקיפות סייבר נגד גופי ממשלה ומפעילי תשתיות חיוניות. לדבריו, הפיקוד פועל לאסוף ולשתף מידע בנושא תקיפות סייבר והאקרים זרים וכן פועל לגבות מהם מחיר באמצעות חשיפת הטכניקות והכלים שברשותם וייחוס פעילותם לממשלות של מדינות יריבות.^[38]

22 בספטמבר – צבא היבשה השיק תכנית שמטרתה להגביר את אמון החיילים והמפקדים במערכות בינה מלאכותית – הגיס המוטס ה-18 בצבא היבשה^[39] השיק את תכנית Project Ridgway, שמטרתה לשכנע ולהגביר את אמון החיילים והמפקדים במערכות בינה מלאכותית שמפתחת מחלקת ההגנה ולשפר את היכרותם עם טכנולוגיות חדשות ומידע דיגיטלי. לדברי מנסח התכנית, קולונל דן קירניי (Dan Kearney), מפקדים בצבא היבשה חוששים להשתמש במערכות בינה מלאכותית ואינם בוטחים בהמלצות ובהחלטות המתקבלות מאלגוריתמים.

התכנית תתמקד בהסברה ובהכשרה במבנה הבסיסי של מערכות בינה מלאכותית והאופן בו הן פועלות במטרה לגרום לחיילים להבין את הערך האסטרטגי של מידע ונתונים. כמו כן, התכנית תעודד חיילים לפתח מיומנויות בתחומי התכנות ומדעי הנתונים ואף לפתח אפליקציות. לבסוף, תתמקד התכנית בניסוח תקן אחיד לאיסוף ואחסון מידע בקרב גופים ויחידות שונות וכן בהכשרת חיילים בשימוש בתשתיות מידע, כגון טכנולוגיות ענן ועוד.^{^[40]}

23 בספטמבר – בכירה בחיל האוויר האמריקני הזהירה מפני איומי סייבר על מערכות בינה מלאכותית – לדברי סגנית ראש מפקדת המודיעין, המעקב, איסוף המל"ם ומבצעי השפעת הסייבר^{^[41]} בחיל האוויר האמריקני, לוטננט גנרל, מרי או'בריאן (Mary O’Brien), על חיל האוויר להיערך להגנה על טכנולוגיות בינה מלאכותית ועל אלגוריתמים מפני איומי סייבר. לדבריה, החיל החל להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית, אולם התעלמות מהצורך להגן על מידע המשמש לאימון האלגוריתמים ועל ארכיטקטורת הרשת המשמשת את המערכות עלולה להאט את הטמעתן או לאפשר למדינות יריבות לנצל את מערכות החיל נגדו. או'בריאן הוסיפה כי טרם הוקם גוף בחיל האוויר האחראי להגנה ולאבטחת הסייבר של מערכות בינה מלאכותית.^{^[42]}

29 בספטמבר – ראש מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA דן במגמות הקיימות במאפייני פעילותן של קבוצות APT – לדברי ראש מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA, רוב ג'ויס (Rob Joyce), קיימת מגמה לפיה קבוצות APT עוברות משימוש בנוזקות המותאמות במיוחד לפעילויותיהן לשימוש בחולשות בפתרונות מסחריים לגישה מרחוק, כגון פתרונות VPN. ג'ויס הוסיף כי קיימת חפיפה בין פעילות סייבר המתקיימת בחסות מדינות לבין פשיעת סייבר וכי האקרים הפועלים בחסות מדינות משתמשים באותם הכלים והטקטיקות עבור מניעי רווח כספי, דבר שמקשה על ייחוס התקיפות לתוקפים.^[43] כמו כן, הזהיר ג'ויס כי לכמעט כל המדינות בעולם יש כיום תכנית לשימוש ביכולות סייבר התקפיות וכי גם מדינות קטנות, הנבדלות בכמות כוח האדם והמשאבים שהן משקיעות בתחום הסייבר, פיתחו יכולות סייבר התקפיות מתקדמות.^[44]

רוסיה

8 בספטמבר – ענקית הטכנולוגיה הרוסית Yandex חוותה מתקפת DDoS שהוגדרה כנרחבת בתולדותיה של רוסיה – ענקית הטכנולוגיה הרוסית Yandex הודיעה כי חוותה מתקפת DDoS מתמשכת ורחבת היקף. על פי ההודעה, המתקפה נחסמה ולא הובילה ככל הנראה לשיבושים. על פי הודעת חברת אבטחת הסייבר האמריקנית Cloudflare, המצוטטת בדיווחים בכלי התקשורת המקומיים, מדובר במתקפת ה-DDoS הגדולה והנרחבת ביותר בתולדות פעילות האינטרנט ברוסיה.^{^[45]}

29 בספטמבר – מנכ"ל חברת אבטחת סייבר רוסית נעצר ברוסיה בחשד לבגידה – מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת הסייבר הרוסית Group-IB, איליה סצ'קוב (Ilya Sachkov) נעצר ברוסיה ביולי 2021 ומוחזק במעצר בחשד לבגידה. הסיבה לחשדות לא נחשפה, אולם כלי התקשורת ברוסיה דיווחו כי סצ'קוב מואשם במסירת מידע ובשיתוף פעולה עם גופי מודיעין זרים. נציב תלונות בעלי העסקים ברוסיה, בוריס טיטוב (Boris Titov), קרא לגופי האכיפה לחשוף את נסיבות מעצרו של סצ'קוב והזהיר כי למעצרו עלולות להיות השלכות שליליות על ההשקעות בתעשיית ה-IT במדינה.^[46]

אירופה

האיחוד האירופי

13 בספטמבר – בכיר צרפתי: על האיחוד האירופי לחוקק חוקים שימנעו את גישתם של גופי אכיפה אמריקניים למידע המאוחסן באירופה – לדברי ראש הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר של צרפת (ANSSI), גיום פופר (Guillaume Poupard), על האיחוד האירופי לחוקק חוק שימנע מספקיות שירותי ענן אמריקניות, מלתת לגופי האכיפה בארה"ב גישה למידע פיננסי או רפואי השייך לאזרחים אירופאיים. לדבריו, יש למנוע מספקיות שירותים סיניות ואמריקניות מלהציע שירותים בענפים חיוניים ומלאחסן או לעבד מידע רגיש של אזרחים אירופאיים, זאת בשל חוקים מקומיים המחייבים חברות אמריקניות וסיניות להעביר מידע השייך לאזרחים זרים לרשויות על פי בקשה.^[47] פופר הוסיף כי הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) פועלת לנסח תקן אבטחת סייבר אירופאי עבור שירותי ענן.^[48]

24 בספטמבר – האיחוד האירופי הזהיר את רוסיה מפני מעורבות בפעילות סייבר זדונית שמטרתה להתערב בבחירות באירופה – הנציב העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ, המשמש כשר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל (Josep Borrell), קרא לרוסיה לחדול ממעורבות בפעילות סייבר זדונית שמטרתה להשפיע על תהליכי בחירות באירופה.

לדבריו, האקרים זרים, המקושרים לקמפיין ההשפעה המתמשך Ghostwriter ניסו לגנוב מידע ולפרוץ למערכות גופי פרלמנט ולחשבונות דוא"ל פרטיים של בכירי ממשלה, פוליטיקאים ועיתונאים במספר מדינות החברות באיחוד האירופי.^{^[49]} בורל הוסיף כי בכוונת האיחוד האירופי לבחון דרכי תגובה שונות למבצעי השפעה שיוחסו לרוסיה.^{^[50]}

בריטניה

10 בספטמבר – בכוונת ממשלת בריטניה לערוך רפורמות בתקנות ההגנה על מידע ובמשרד הנציב לענייני מידע – המחלקה לעניינים דיגיטליים, תרבות, מדיה וספורט (DCMS)^{^[51]} הודיעה כי בכוונתה לערוך רפורמות בתקנות ההגנה על המידע במטרה להסיר חסמים ולהקל על חדשנות וכן לערוך שינויים במבנה משרד הנציב לענייני מידע (ICO)^{^[52]} של בריטניה. על פי ההודעה, מטרת הרפורמות היא לבחון האם הרגולציה להגנה על מידע של האיחוד האירופי (GDPR), אותה אימצה בריטניה, מגבילה את השימוש במידע אישי במסגרת מחקרים מדעיים. כמו כן, המחלקה מאמינה כי גמישות בחוקי ההגנה על מידע בבריטניה תתמוך בפיתוח ובשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה ותסייע בהתמודדות עם הטיות (Bias) בחישובי מערכות אלגוריתמיות.

בנוסף, בכוונת המחלקה לבחון הסרת חסמים המגבילים העברת מידע ונתונים בין בריטניה למדינות זרות, עמן מתכננת הממשלה לחתום על הסכמי סחר, כגון ארה"ב, אוסטרליה ודרום קוריאה. לבסוף, מתכננת ה-DCMS לבצע שינויים במבנה ה-ICO, הכוללים מינוי מנכ"ל ודירקטוריון, בדומה לרשויות רגולטוריות אחרות.^{^[53]}

28 בספטמבר – אמזון הודיעה כי תציע שירותי ביטוח סייבר לעסקים קטנים ובינוניים בבריטניה– אמזון חתמה על שותפות עם חברת תיווך הביטוח הבריטית Superscript במטרה להציע שירותי ביטוח סייבר לעסקים קטנים ובינוניים בבריטניה. במסגרת השותפות יוכלו לקוחות תכנית ה-Amazon Business Prime לרכוש פוליסות ביטוח סייבר מאמזון, המכסות סיכונים כגון דליפות מידע, סחיטה, מתקפות כופרה, תקיפות DDoS, עלויות שחזור מידע ועוד.^[54]

צרפת

9 בספטמבר – בכוונת משרד ההגנה של צרפת להגדיל את מצבת כוח האדם של פיקוד הסייבר – לדברי שרת ההגנה של צרפת, פלורנס פארלי (Florence Parly), בכוונת משרד ההגנה להגדיל את מצבת כוח האדם של פיקוד הסייבר של צרפת בכ-1,100 חיילים, מספר המהווה הגדלה של מצבת כוח האדם בכ-35%. לדבריה, על צבא צרפת להגביר את פעילותו במרחב הסייבר ואת השימוש ביכולות סייבר התקפיות.^{^[55]}

גרמניה

החודש נשמעו אזהרות מפני תקיפות סייבר שהתמקדו בחשבונות דוא"ל של פוליטיקאים ובאתרים של רשויות הבחירות בגרמניה לקראת הבחירות לפרלמנט הפדראלי שנערכו ב-26 בספטמבר.

ב-6 בספטמבר האשימה ממשלת גרמניה את רוסיה באחריות לקמפיין מתקפות דיוג שהתמקד בפוליטיקאים ובחברי פרלמנט גרמניים לקראת הבחירות. דוברת משרד החוץ של גרמניה, אנדריאה ססה (Andrea Sasse) הודיעה כי המתקפות מיוחסות להאקרים הפועלים בחסות המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) במסגרת קמפיין ההשפעה המתמשך Ghostwriter. לדבריה, בכירים גרמניים קראו לממשלת רוסיה לחדול ממעורבותה בפעילות סייבר זדונית.^{^[56]} ב-9 בספטמבר דיווחו גופי התקשורת בגרמניה כי התובע הכללי הפדראלי פתח בחקירת המתקפות.^{^[57]}

ב-16 בספטמבר הודיע דובר רשות הבחירות הפדראלית כי אתר הרשות הושבת לזמן קצר בעקבות תקיפת DDoS שאירעה בסוף אוגוסט 2021.^[58]

נורבגיה

3 בספטמבר – גורמי ביטחון: סין אחראית לשורת תקיפות סייבר שהתמקדו במגזר הציבורי והפרטי בנורבגיה ב-2018 – על פי ממצאי חקירת שירות מודיעין הפנים של נורבגיה (PST), קבוצת ההאקרים APT31 הפועלת בחסות ממשלת סין, עומדת מאחורי שורת תקיפות סייבר שהתמקדו ברשתות ממשלתיות במחוז וויקן (Viken) שבמזרח המדינה, ובאוסלו. ה-PST הודיע כי ההאקרים הצליחו לגנוב פרטי הרשאות של עובדי ממשלה, והוערך כי מטרתם הייתה לגנוב מידע מסווג בנושאי מודיעין וביטחון לאומי. כמו כן, קבע ה-PST כי קבוצת APT31 אחראית גם לפריצה למערכות חברת התוכנה הנורבגית Visma שנחשפה בפברואר 2019.^{^[59]}

אירלנד

2 בספטמבר – הנציבות להגנה על מידע של אירלנד הטילה קנס בסך 267 מיליון דולר על Whatsapp– הנציבות להגנה על מידע של אירלנד הטילה קנס בסך 267 מיליון דולר על חברת Whatsapp בגין הפרה של סעיפי רגולציית ה-GDPR. על פי הודעת הנציבות, Whatsapp לא סיפקה למשתמשי אפליקציית המסרים שלה מידע מספק בנושא שיתוף המידע שלהם עם חברות אחרות השייכות לפייסבוק, שרכשה את Whatsapp ב-2014. כמו כן, קבעה הנציבות כי פייסבוק לא סיפקה הסבר משכנע לשאלות מדוע אוספת החברה מידע השייך למשתמשים וכיצד מעבדת החברה את המידע.^{^[60]}

23 בספטמבר – דובר שירות הבריאות הלאומי: השירות עדיין משתמש בעשרות אלפי מערכות הפעלה מיושנות –דובר שירות הבריאות הלאומי של אירלנד (HSE) הודיע כי ה-HSE פועל לעדכן ולהחליף מערכות הפעלה מיושנות, אולם השירות עדיין משתמש במערכות הפעלה Windows 7 בכ-30,000 מחשבים שברשותו. לדבריו, כ-12,000 מהמחשבים המשתמשים במערכות Windows 7 שייכים למכונות ספציפיות כגון מכשירי מעבדה ומכשירי רנטגן ואינם ניתנים לעדכון. דבריו נמסרו לבקשת סנאטורים מהפרלמנט של אירלנד, שדרשו לדעת אילו צעדים נקט ה-HSE בעקבות מתקפת הכופרה שחווה הארגון במאי 2021.^{^[61]}

שוויץ

1 בספטמבר – צבא שוויץ הודיע על יוזמות חדשות להקמת פיקוד סייבר ייעודי וצוותי תגובה לתקריות סייבר – לדברי רמטכ"ל צבא שוויץ, לוטננט גנרל תומאס סוסלי (Thomas Sussli), בכוונת הצבא להקים מרכז פיקוד ושליטה עבור צוותי התגובה לתקריות סייבר של הצבא,^{^[62]} ולהגדיל את מספר אנשי הצוותים מ-206 ל-575 חיילים. צוותי התגובה לתקריות סייבר יסייעו בהגנה על רשתות ומתקנים צבאיים, על תשתיות חיוניות ועל חברות פרטיות.

כמו כן, בכוונת הצבא להקים פיקוד סייבר עד תחילת שנת 2024. הפיקוד יהיה אחראי להגנת סייבר, ללוחמה אלקטרונית ויסייע לצבא בביסוס מוּדעוּת מצבית במרחב הסייבר ובניתוח קוד זדוני.^{^[63]}

אסיה

סין

16 בספטמבר – ממשלת סין הנחתה את תעשיית הרכב המקומית לשפר את מידת הפיקוח והמעקב אחר סיכוני סייבר על כלי רכב המחוברים לרשת – משרד התעשייה וטכנולוגיות המידע של סין פרסם הנחיה הקוראת לחברות מתעשיית הרכב המקומית להגביר את הפיקוח והמעקב אחר סיכוני סייבר על כלי רכב המחוברים לרשת. המשרד הנחה את התעשייה לבצע הערכות סיכונים תקופתיות ולהטמיע מערכות לניהול והגנה על מידע.^[64]

הודו

24 בספטמבר – חברת Cisco חשפה קמפיין דיוג ממוקד שהתמקד בגופים ממשלתיים וביטחוניים בהודו – חוקרים מחברת הבת של Cisco למודיעין איומי סייבר, Talos, הודיעו כי זיהו קמפיין דיוג ממוקד שהתמקד בגופים ממשלתיים וביטחוניים ובאנשי צבא בהודו. לדבריהם, התוקפים פרצו לאתרים לגיטימיים וכן השתמשו באתרים מזויפים במטרה לפתות עובדי ממשלה ואנשי צבא להוריד נוזקות למחשביהם.

כמו כן, השתמשו התוקפים במסמכים מזויפים שהתחזו לתזכורות לעדכון תוכנות ולאזהרות אבטחה מאפליקציית האימות הדו-שלבי של ממשלת הודו, Kavach.^[65]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

13 בספטמבר – חברת ההזנק הישראלית Rezilion גייסה 30 מיליון דולר בסבב הגיוס הראשון – חברת ההזנק הישראלית Rezilion גייסה 30 מיליון דולר בסבב הגיוס הראשון, סכום שישמש אותה להרחיב את תכנית היציאה לשוק שלה ולהגדיל את מאגר הלקוחות שלה בארה"ב ובאירופה. חברת Rezilion פיתחה פלטפורמת אוטומציה לניהול תהליכי פיתוח מאובטח (DevSecOps) הממזערת את מספר בדיקות האבטחה הידניות והזמן הנדרש לביצוען.^{^[66]}

20 בספטמבר – מערכות הטלפוניה של שורת חברות ישראליות הושבתו בעקבות תקיפת סייבר שהתמקדה בחברת התקשורת הישראלית Voicenter – חברת התקשורת הישראלית Voicenter, המפתחת פתרונות תקשורת וטלפוניה בענן, חוותה תקיפת סייבר שהובילה להשבתת מערכות הטלפוניה של מספר חברות מלקוחותיה.

התוקף, המכונה Deus הודיע כי ברשותו כ-15 טרה-בייטים של מידע השייך לחברה ולכ-8,000 מלקוחותיה ואיים למכור את המידע אם בקשתו לכופר בסך 4.8 מיליון שקל לא תיענה. ב-21 בספטמבר פרסם התוקף מאות מסמכים וקבצים השייכים ללקוחות החברה, הכוללים הקלטות של שיחות טלפון, תכתובות דוא"ל, צילומים של עובדים והקלטות ממצלמות המותקנות במשרדי Voicenter. לקוחות החברה כוללים את Check Point, Partner, Mobileye, AllJobs, Gett ועוד.^{^[67]}

23 בספטמבר – חוקר ישראלי זיהה חולשה בפרוטוקול של מיקרוסופט שאפשרה דליפה של פרטי הרשאות לשירותים ומוצרי החברה – חוקר חברת אבטחת הסייבר הישראלית Guardicore, עמית סרפר, זיהה חולשה בפרוטוקול Autodiscover של מיקרוסופט, שאפשרה הדלפה של מאות אלפי פרטי הרשאות לשירותים ומוצרי החברה. פרוטוקול Autodiscover מאפשר למשתמשים בשירותים ואפליקציות של מיקרוסופט לקבל מידע ופרטי הרשאות במטרה לשנות הגדרות תצורה בחשבונותיהם. על פי הודעת החברה, החולשה אפשרה לפרוטוקול לשלוח שמות משתמש וסיסמאות לדומיינים שאינם שייכים למשתמשים. חוקרי החברה רכשו מספר דומיינים בשמות Autodiscover, אליהם שלח הפרוטוקול מעל ל-372 אלף פרטי הרשאות השייכים למשתמשי שירותים ואפליקציות המתקשרים לשרתי Microsoft Exchange.^{^[68]}

ניו זילנד

8 בספטמבר – אתרים של בנקים ושל שירות הדואר הלאומי של ניו זילנד הושבתו בעקבות תקיפות סייבר – אתרים של בנקים ומוסדות פיננסיים בניו זילנד וכן האתר של שירות הדואר הלאומי הושבתו בעקבות תקיפות סייבר. צוות ה-CERT הלאומי (CERT NZ) הודיע כי מספר מוסדות פיננסיים וארגונים במדינה חוו תקיפות DDoS, ביניהם בנקים השייכים לממשלת ניו זילנד וחברת השירותים הפיננסים ANZ, הפעילה בניו זילנד ובאוסטרליה.^{^[69]}

בין-לאומי

9 בספטמבר – חברת אבטחת סייבר: מידע השייך לאו"ם נגנב במסגרת תקיפת סייבר שחווה באפריל 2021 – לדברי מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר האמריקנית Resecurity, ג'ין יו (Gene Yoo), האקרים פרצו למערכות האו"ם מספר פעמים בין החודשים אפריל ואוגוסט 2021 במטרה לגנוב מידע במסגרת קמפיין איסוף מודיעין. חוקרי החברה קבעו כי ההאקרים השתמשו בפרטי הרשאות גנובים למערכת לתכנון משאבים ארגוניים (ERP)^{^[70]} שבשימוש האו"ם, המכונה Umoja, על מנת לקבל גישה לרשתות הארגון. דובר האו"ם, סטפן דוז'אריק (Stephane Dujarric) אישר כי האו"ם חווה פריצה למערכותיו באפריל 2021 וכי הארגון ממשיך להתמודד עם תקיפות סייבר וניסיונות פריצה.^{^[71]}

21 בספטמבר – נשיא ארה"ב ביידן קרא למדינות החברות באו"ם לנסח תגובה משותפת ללוחמת סייבר ואיומים הנובעים מטכנולוגיות חדשות – בנאום שנשא בעצרת הכללית של האו"ם, קרא נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, למדינות החברות לשתף פעולה ולנסח תגובה משותפת לאיומי לוחמת סייבר ולאיומים הנובעים מטכנולוגיות חדשות. לדבריו, ארה"ב תשתף פעולה עם בעלות בריתה במטרה למנוע שימוש בטכנולוגיות חדשות כגון בינה מלאכותית, רשתות ה-5G וטכנולוגיות מחשוב קוונטי לטובת פגיעה והפרת זכויות אדם או דיכוי מיעוטים. לפיכך, ארה"ב תסייע לבעלות בריתה ותשקיע במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגרי הטכנולוגיות החדשות.^{^[72]}

ביטחון סייבר

8 בספטמבר – חברת CrowdStrike פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי שלה הכולל תובנות בנושא פעילות הסייבר הזדונית מטעם מדינות – על פי דו"ח איומי הסייבר השנתי של חברת CrowdStrike, המבוסס על נתונים שנאספו בין יולי 2020 ליוני 2021, קבוצות האקרים הפועלות בחסות רוסיה עברו מהתמקדות בארגונים ובחברות מסחריות לכדי התמקדות במטרות בעלות רקע פוליטי, כגון מכוני מחקר, עיתונאים ומתנגדי משטרו של פוטין, החיים מחוץ לשטחה של רוסיה.

על פי הדו"ח, קבוצות האקרים הפועלות בחסות רוסיה היו אחראיות ל-1% בלבד ממתקפות הסייבר שהתמקדו בחברות ובארגונים מסחריים, לעומת קבוצות האקרים הפועלות בחסות סין, שהיו אחריות לכ-69% מפעילות זו. כמו כן, קבעו מחברי הדו"ח כי קבוצות האקרים הפועלות בחסות סין, איראן וצפון קוריאה היו הפעילות ביותר וכי 40% מתקיפות הסייבר מטעם מדינות התמקדו בענף התקשורת. בנוסף, מצאו מחברי הדו"ח כי 24% מפעילות הסייבר הזדונית יוחסה לקמפיינים שנוהלו בחסות מדינות, בעוד ש-75% יוחסה לעברייני סייבר, נתונים הדומים לנתונים שנאספו בתקופה המקבילה בשנים 2020-2019.^{^[73]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3C1zXPk

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

9 בספטמבר – חברת FireEye: קמפיין השפעה המיוחס לגורמים סיניים בנושא נגיף הקורונה התרחב לקהלי יעד במדינות נוספות – על פי דו"ח מטעם חברת FireEye, קמפיין השפעה המזוהה עם האינטרסים של סין, התרחב למדינות יעד נוספות וכולל תפוצת מידע כוזב בשפות בהן טרם התמקד בעבר, כגון ספרדית, רוסית, גרמנית, יפנית וקוריאנית. לדברי חוקרים מחברת האם של גוגל, Alphabet ומ-FireEye, הקמפיין החל ב-2019 והתמקד בהכפשת המפגינים הפרו-דמוקרטיים בהונג-קונג.

על פי הדו"ח של FireEye, כעת מתמקד הקמפיין בהפצת מידע כוזב בנושא נגיף הקורונה ובהאשמת ארה"ב ביצירתו ובהפצתו. כמו כן, מתמקד הקמפיין בהכפשת גולים סיניים ומתנגדי משטר ובעידוד אזרחים אמריקניים להפגין נגד גזענות בארה"ב.^[74]

איומי סייבר על שרשראות אספקה

3 בספטמבר – מידע רפואי השייך למטופלי רשת בתי החולים Beaumont Health דלף בעקבות חולשה בשירות העברת הקבצים של חברת Accellion – רשת בתי החולים Beaumont Health, הפעילה בארה"ב ובאירלנד, הודיעה כי מידע של כ-1,500 מטופלי בית החולים Beaumont במישיגן דלף בעקבות פריצה למשרד עורכי הדין Goodwin Procter, המספק לבית החולים ייעוץ משפטי. על פי ההודעה, ההאקרים השתמשו בחולשה שנתגלתה באפליקציית שיתוף הקבצים (FTA)^{^[75]} של חברת התוכנה Accellion על מנת לקבל גישה למערכות Goodwin Procter והורידו קבצים המכילים מידע רפואי. המידע כולל שמות, פרטים בנושא תהליכים רפואיים וניתוחים שעברו המטופלים, שמות הרופאים המטפלים ועוד.^{^[76]}

15 בספטמבר – דו"ח חדש: קיימת עלייה משמעותית במספר תקיפות הסייבר על שרשראות אספקה – על פי דו"ח הערכת מצב שרשראות האספקה של תוכנות, שפורסם מטעם חברת Sonatype, המפתחת פלטפורמות לניהול שרשראות אספקה של תוכנות, הביקוש העולמי לחבילות קוד פתוח הוביל לעלייה משמעותית במספר מתקפות הסייבר על שרשראות אספקה.

על פי הדו"ח, בין יוני 2020 למאי 2021, אירעו כ-12,000 מתקפות סייבר על שרשראות אספקה, זאת לעומת 929 מתקפות בתקופה המקבילה בשנים 2020-2019 וכ-216 מתקפות בלבד בין פברואר 2015 ליוני 2019.

מחברי הדו"ח הזהירו כי חבילות קוד פתוח כוללות חולשות ידועות וכן גורמים זדוניים מבצעים שינויים בתוכנות קוד פתוח על מנת לייצר בהם חולשות. כמו כן גורמים זדוניים עלולים לפרסם חבילות קוד פתוח זדוניות המתחזות לחבילות קוד לגיטימיות או להזריק קוד זדוני למאגר פרויקטים של קוד פתוח.^{^[77]}

איומי מתקפות הכופרה

3 בספטמבר – ה-FBI הזהיר חברות בענף החקלאות והמזון מפני מתקפות כופרה – ה-FBI פרסם אזהרה לתעשייה,^{^[78]} בה הזהיר כי חברות בענפי החקלאות והמזון חשופות לאיומי מתקפות כופרה וכי שיבוש פעילותן עלול לפגוע בשרשרת האספקה של מזון.

על פי האזהרה, השימוש הגובר של ענפי החקלאות והמזון בטכנולוגיות "חכמות", במערכות לבקרה תעשייתית (ICS)^{^[79]} ובמערכות אוטומציה המחוברות לרשת, מגדיל את משטח התקיפה (Attack surface), דבר שעלול לשבש את פעילותן של חוות קטנות, יצרניות מזון, חברות לעיבוד מזון, שווקי מזון ומסעדות. כמו כן, הזהיר ה-FBI כי גורמים זדוניים עלולים לגנוב קניין רוחני ומידע אישי ואף להתמקד במערכות OT על מנת להשבית תהליכי ייצור מזון.^{^[80]}

20 בספטמבר – תאגיד החקלאות האמריקני New Cooperative חווה מתקפת כופרה – תאגיד החקלאות New Cooperative, הפועל במדינת איווה שבארה"ב, הודיע כי נאלץ להשבית את מערכותיו בעקבות מתקפת כופרה. דובר התאגיד, המפעיל ממגורות תבואה, הודיע כי המתקפה תוביל לשיבושים בשרשראות האספקה של מזון בארה"ב.^[81] המתקפה מיוחסת לקבוצת ההאקרים BlackMatter, שהודיעה ביולי 2021 כי לא תתקוף מפעילי תשתיות חיוניות אך טוענת כי New Cooperative אינה מוגדרת כמפעילת תשתיות חיוניות. עם זאת, הממשל האמריקני מגדיר מזון וחקלאות כתשתיות חיונית.^{^[82]}

איומי סייבר על ענף התחבורה

7 בספטמבר – המשרד לאבטחת טכנולוגיות מידע של גרמניה פרסם דו"ח בנושא אבטחת הסייבר של תעשיית הרכב – המשרד לאבטחת טכנולוגיות המידע של גרמניה (BSI) פרסם דו"ח בנושא איומי סייבר ואבטחת הסייבר של תעשיית הרכב.

מחברי הדו"ח דנו באיומי פשיעת סייבר כגון גניבת מידע רגיש וקניין רוחני, מתקפות כופרה על ענף תעשיית הרכב, ובאיומי סייבר על שרשראות האספקה של התעשייה. בנוסף, הזהירו מחברי הדו"ח מפני איומים ותקיפות סייבר על כלי רכב המחוברים לרשת ועל כלי רכב אוטונומיים. לבסוף, דנו המחברים בסיכונים בתהליכי ייצור, כגון שימוש מועט בלבד במערכות לזיהוי אנומליות ומערכות לזיהוי פרצות (IDS) בסביבות ייצור, בקשיים שבהתמודדות עם חולשות אבטחה במערכות OT ועוד.^{^[83]}

8 בספטמבר – חברת Airbus חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית הרכבות Alstom לטובת פיתוח פתרונות אבטחת סייבר עבור ענף הרכבות – חברת Airbus חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית הרכבות הרב-לאומית הצרפתית Alstom, במטרה לפתח פתרונות אבטחת סייבר עבור תוכנות ומערכות הנמצאות בשימוש בענף תחבורת הרכבות, ביניהן מערכות לבקרה תעשייתית (ICS). כמו כן, יפעלו שתי החברות להציע שירותי אבטחת סייבר למפעילי רכבות.^{^[84]}

איומי סייבר על ענף הימאות

20 בספטמבר – מידע השייך ללקוחות חברת הספנות הצרפתית CMA CGM דלף בעקבות מתקפת סייבר – חברת הספנות הצרפתית CMA CGM הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר, במסגרתה דלף מידע אישי השייך ללקוחותיה. המידע שדלף כולל שמות, תיאורי משרות ומקומות עבודה, כתובות דוא"ל ומספרי טלפון. החברה קראה ללקוחותיה לבדוק את האמינות של הודעות דוא"ל המבקשות מהם להתחבר למערכות החברה ולהימנע מלשתף פרטי הרשאות או מידע אישי נוסף ברשת.^{^[85]}

24 בספטמבר – ראשת CISA: האקרים הפועלים בחסות מדינה ניסו לפרוץ למערכות נמל יוסטון שבטקסס – בדברים שאמרה בפני וועדת הסנאט האמריקני לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים, הודיעה ראשת CISA, ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), כי האקרים זרים, הפועלים ככל הנראה בחסות מדינה, ניסו לפרוץ למערכות נמל יוסטון שבטקסס באוגוסט 2021. רשויות הנמל, הנחשב לאחד מהגדולים בעולם, הודיעו כי הצליחו לחסום את המתקפה. על פי החקירה, שבוצעה על ידי משמר החופים האמריקני, ההאקרים ניצלו חולשה בתוכנה לניהול סיסמאות בשם

ManageEngine ADSelfService Plus, על מנת לגשת לשרתי הרשת של הנמל ולהתקין על גביהם נוזקה במטרה לגנוב פרטי הרשאות עבור גישה לרשת הנמל.^{^[86]}

בינה מלאכותית

15 בספטמבר – מועצת זכויות האדם של האו"ם קראה למדינות לעצור זמנית מכירה ושימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית שעלולות להוביל לפגיעה בזכויות אדם – מועצת זכויות האדם של האו"ם פרסמה דו"ח בנושא השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית והפגיעה הפוטנציאלית בזכויות אדם ובפרטיות. מחברי הדו"ח הזהירו כי השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים בקרב גופי אכיפה ובתחומי המשפט הפלילי, ביטחון לאומי וניהול מעברי גבול עלול להוביל לפגיעה בזכות לפרטיות ולהוביל לפעולות אכיפה פולשניות כגון מעצרים, חיפושים ותשאולים שאין בהם צורך. כמו כן, השימוש בבינה מלאכותית לצורך זיהוי אזרחים בתוך קהל רחב עלולה לפגוע בחופש הביטוי ובחופש ההתאגדות וההפגנה. בנוסף, הזהירו מחברי הדו"ח מפני שימוש בבינה מלאכותית במסגרת שירותים לציבור כגון שירותי רווחה, במסגרת שירותי תעסוקה ובמסגרת ניהול והפצת מידע ברשתות חברתיות. הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, מישל בצ'לט (Michelle Bachelet), קראה למדינות לעצור זמנית את המכירה והשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית שעלולות להוביל לפגיעה בזכויות אדם ובפרטיות, עד ליישומם של צעדים להתמודדות עם הסיכונים.^{^[87]}

שיתופי פעולה

16 בספטמבר – ארה"ב חתמה על ברית חדשה עם אוסטרליה ובריטניה הכוללת שיתופי פעולה בתחומי הסייבר והטכנולוגיות החדשות – נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע כי ארה"ב חתמה על ברית חדשה עם אוסטרליה ובריטניה, שמטרתה לסייע לאוסטרליה לרכוש צוללות גרעיניות. הברית הכוללת שיתופי פעולה בתחומי הסייבר והטכנולוגיות החדשות ושילובן במסגרת יכולות צבאיות. במסגרת הברית, יקימו שלוש המדינות קבוצת עבודה, המכונה AUKUS, שתתמקד במחקר ופיתוח, בשיתוף מידע ובאיגום יכולות בתחומי טכנולוגיות הבינה המלאכותית, הסייבר, טכנולוגיות מחשוב קוונטי ויכולות צבאיות תת-ימיות.^[88]

25 בספטמבר – מנהיגי ארה"ב, יפן, אוסטרליה והודו הודיעו על שיתוף פעולה חדש במרחב הסייבר– מנהיגי מדינות ה-Quad, הכוללות את ארה"ב, הודו, אוסטרליה ויפן, הודיעו על שיתוף פעולה חדש שמטרתו להיאבק באיומי סייבר, לשפר את חסינות הסייבר ולהגן על תשתיות חיוניות. במסגרת שיתוף הפעולה, יקימו המדינות קבוצות עבודה משותפות שידונו בניסוח ובאימוץ תקני אבטחת סייבר משותפים, בפיתוח תוכנות מאובטחות, בפיתוח מיומנויות ובהגדלת כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר וכן בשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות דיגיטליות.^{^[89]}

https://bit.ly/3E7crlT ↑
Federal Trade Commission ↑
Support King מספקת שירותי תמיכה טכנית מרחוק למכשירים ניידים ומחשבים. על פי הודעת ה-FTC, החברה סיפקה את שירותי המעקב תחת השם SpyFone, הזהה לשם האפליקציה שמכרה. ↑
https://bit.ly/3ladIQw ; קישור להודעת ה-FTC: https://bit.ly/3Eav9ZW ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/3Ce8Ssv ; קישור לטיוטה המלאה: https://bit.ly/3tM65DJ ↑
National Cyber Director ↑
https://bit.ly/3tGengA ↑
Armed Forces Communications and Electronics Association ↑
https://bloom.bg/3tJECCP ; https://bit.ly/3tHGAmY ↑
https://bit.ly/3tPYDaQ ↑
Health Breach Notification Rule ↑
Health Insurance Portability and Accountability Act ↑
https://bit.ly/3As69ey ↑
https://wapo.st/3AD2r1z ↑
https://bit.ly/3CINtI9 ↑
Joint Artificial Intelligence Center ↑
Accelerating Data and Artificial Intelligence Initiative ↑
Defense Information Systems Agency; https://bit.ly/3BYJuqg ↑
Adaptive Acquisition Framework; המסגרת כוללת מסלולי רכש שונים שמטרתם לסייע לאנשי הרכש של מחלקת ההגנה לספק פתרונות רכש מהירים ולהבין את חוקי ותקנות הרכש הפדראליים. ↑
https://bit.ly/3hpqNUU ↑
https://bit.ly/39IFaiT ↑
Cyber Maturity Model Certification ↑
Joint Common Foundation; ה-JCF היא סביבת פיתוח המאפשרת למזג תהליכי פיתוח בתחומי הבינה המלאכותית ומעניקה למפתחים גישה נוחה לנתונים המשמשים לאימון מודלים ולקוד מקור. ↑
https://bit.ly/39IFaiT ↑
https://bit.ly/390rzTF ↑
Hewlett Packard Enterprise ↑
Infrastructure-as-a-Service ↑
https://bit.ly/3tFQchZ ↑
Space Force’s Commercial Satellite Communications Office ↑
Infrastructure Asset Pre-Assessment ↑
Low Earth Orbit ↑
Intelligence, Surveillance and Reconnaissance; https://bit.ly/3C1Ipy2 ↑
פיקוד לוחמת המידע של חיל האוויר, המכונה גם חיל האוויר ה-16, אחראי לתחומי הסייבר, הלוחמה האלקטרונית, לוחמת מידע, איסוף מודיעין ועוד. ↑
https://bit.ly/39Apm1u ↑
https://bit.ly/3hZzBBa ↑
https://bit.ly/3kbJfSG ↑
https://bit.ly/3kjX2qq ↑
XVIII Airborne Corps ↑
https://bit.ly/2XQUlnn ↑
Intelligence, Surveillance, Reconnaissance and Cyber Effects Operations ↑
https://bit.ly/3i7QB8G ↑
https://bit.ly/3Ff4bB0 ↑
https://bit.ly/3okWZNJ ↑
https://bit.ly/3A5f9Wt ↑
https://bit.ly/3AWUBjF ↑
פופר התייחס לחוק ה-Cloud Act שנכנס לתוקף בארה"ב ב-2018 ומחייב חברות אמריקניות למסור מידע השייך לאזרחים זרים לגופי האכיפה על פי בקשה. ↑
https://politi.co/3EjwNbJ ↑
קמפיין Ghostwriter נמשך מעל לחמש שנים ומתמקד בתקיפות דיוג כנגד פוליטיקאים ומקבלי החלטות ובהפצת מידע כוזב במטרה להתערב בענייני הפנים של מדינות באירופה ולפגוע בתמיכה הציבורית בברית נאט"ו; https://wapo.st/3o3OaHU ↑
https://bit.ly/3iaxU3X ↑
Digital, Culture, Media and Sport ↑
Information Commissioner’s Office ↑
https://bit.ly/3zfDFTW ; https://bit.ly/3nwXiEK ↑
https://bit.ly/2ZL7644 ↑
https://bit.ly/2Xa25Rf ↑
https://wapo.st/3E7p6Fs ↑
https://bit.ly/2VAk9DA ↑
https://bit.ly/3hOdRbr ↑
https://bit.ly/3z7Xqg9 ↑
https://bit.ly/3tBa6eb ↑
https://bit.ly/3zL2cAl ↑
Rapid Reaction Force ↑
https://bit.ly/3A4uxm4 ↑
https://bit.ly/3hMaLVz ↑
https://bit.ly/3il7Jrj ; קישור להודעת החוקרים: https://bit.ly/3infeOz ↑
https://bit.ly/3hwdzWy ↑
https://bit.ly/3lYA5J8 ; https://bit.ly/3lZTNnJ ↑
https://bit.ly/3ET4d1a ; https://bit.ly/3zK1za2 ↑
https://reut.rs/394ZF98 ↑
Enterprise Resources Planning ↑
https://cnn.it/3nJULqX ; https://bit.ly/3k9VgIq ↑
https://bit.ly/3kEetCq ↑
https://bit.ly/2VB2yeL ↑
https://reut.rs/3nAkmm4 ↑
File Transfer Application ↑
https://bit.ly/3k4vO7i ↑
https://bit.ly/3zlhEmn ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3lCux70 ↑
Private Industry Notification ↑
Industrial Control Systems ↑
https://bit.ly/390c1iR ↑
New Cooperative הוא תאגיד החקלאות ה-51 בגודלו בארה"ב. על פי הודעת דובר התאגיד, 40% מייצור התבואה בארה"ב מסתמך על התוכנה של New Cooperative וכן התאגיד אחראי להאכלה של כ-11 מיליון חיות משק. ↑
https://bit.ly/3lPibsi ↑
https://bit.ly/3nqXipw ; קישור לדו"ח המלא (בגרמנית): https://bit.ly/3CcouNb ↑
https://bloom.bg/3z6Dudt ; https://bit.ly/3hnZ1YQ ↑
https://bit.ly/3nZ2UYt ↑
https://yhoo.it/3uf4Yg8 ; https://bit.ly/2XSWNKq ↑
https://bit.ly/3AnKkMV ; קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/3zhNyAk ↑
https://bit.ly/3hITCMs ↑
https://bit.ly/3CMxSHl ↑