הממשל האמריקני הכריז על שיתוף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות שמטרתו לנסח קווים מנחים לשיפור אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה של מוצרים ושירותים טכנולוגיים. כמו כן, CISA פרסמה מדריך להכשרת כוח אדם ממשלתי בתחום אבטחת הסייבר, קווים מנחים בנושא ההתגוננות מפני דליפות מידע שמקורן במתקפות כופרה וכן הודיעה על הקמת ארגון שיאגד תחתיו שותפויות ציבוריות-פרטיות. מליאת הסנאט אישרה הצעת חוק להשקעה בתשתיות הכוללת גם היבטים בנושא השקעות בתחום הסייבר והתגובה לתקריות סייבר.

מחלקת ההגנה חתמה על חוזה בסך 979 מיליון דולר למשך חמש שנים עבור שירותי תכנון, יישום וההערכה שיסייעו לה להיאבק במידע כוזב ויעניקו לה יתרון בלוחמת מידע. צבא היבשה הודיע על כוונתו לפרסם דוקטרינה חדשה לניהול מבצעי סייבר ולפתח פלטפורמה אחודה לניהול מבצעי סייבר התקפיים. כמו כן, חתמה ה-NSA על חוזה מחשוב ענן חשאי בסך עשרה מיליארד דולר עם אמזון.

חברת אבטחת סייבר רוסית הודיעה כי האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין אחראיים לשורת תקיפות סייבר על מטרות ממשלתיות ברוסיה בשנים 2020-2019.

משרד ההגנה של בריטניה קיים תחרות לאיתור חולשות ברשתותיו ופרסם הצעה למענקים עבור חברות הזנק המפתחות תוכנה וחומרה מאובטחות מהדור הבא. כמו כן, השיקה בריטניה יוזמה חדשה שמטרתה לסייע לעסקים קטנים ולחברות הזנק בתחום הסייבר; מידע רב השייך למשרד החוץ של ליטא דלף והוצע למכירה ברשת האפילה.

סין אישרה חוק חדש להגנה על מידע פרטי, שצפוי להיכנס לתוקף בנובמבר 2021; חברת אבטחת סייבר חשפה קמפיין ריגול סייבר מטעם פקיסטן שהתמקד במטרות ממשלתיות במזרח התיכון ובמרכז אסיה.

חברת FireEye חשפה כי האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין התחזו להאקרים איראניים במסגרת קמפיין ריגול סייבר שהתמקד במטרות בישראל; צוות ה-CERT הלאומי של ניו זילנד קרא לחברות ועסקים במדינה לסקור ולעדכן פתרונות, שירותים ופרוטוקולים המשמשים אותם לעבודה מרחוק.

מומחי האו"ם קראו למדינות לעצור זמנית העברה ומכירת טכנולוגיות מעקב למדינות אחרות עד לניסוחה של מסגרת רגולציה בין-לאומית שתמנע את השימוש בהן לצורך פגיעה בזכויות אדם; החודש זוהו מבצעי השפעה שיוחסו לגורמים רוסיים והתמקדו בהפצת מידע כוזב בנושא חיסוני הקורונה ובהגברת המתיחות בין גורמי ימין קיצוני לקהילת המוסלמים בארה"ב.

הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) פרסמה דו"ח בנושא איומי סייבר על שרשראות אספקה; מערכת לרישום תורים לחיסוני קורונה באיטליה וחברת הייעוץ והשירותים Accenture חוו מתקפות כופרה; חברת אבטחת סייבר ישראלית חשפה חולשות במערכת אוטומטית המשמשת בתי חולים להעברת תרופות ומנות דם; חברת Naval Dome הישראלית ערכה פרויקט פיילוט לזיהוי והתמודדות עם איומי סייבר על אסדות קידוח.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

3 באוגוסט – דו"ח מטעם הסנאט: שבע סוכנויות פדראליות טרם שיפרו את מידת אבטחת הסייבר שלהן – על פי דו"ח שפורסם מטעם וועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים, שבע סוכנויות פדראליות עדיין משתמשות במערכות מיושנות שאינן נתמכות על ידי היצרן וחשופות לריגול סייבר מטעם שירותי מודיעין זרים.^{^[1]} מחברי הדו"ח, שבחן את תכניות אבטחת הסייבר של שמונה סוכנויות פדראליות, מצאו כי המחלקה לביטחון המולדת הייתה הסוכנות הפדראלית היחידה ששיפרה את תכנית אבטחת הסייבר שלה במהלך שנת 2020. כמו כן, מחברי הדו"ח מצאו כי מחלקת המדינה לא שמרה תיעוד של כ-60% מהעובדים בעלי הגישה לרשתותיה המסווגות, וכי בדיקת חדירוּת שנערכה ברשתות מחלקת החינוך הובילה לזיהוי חולשות רבות שעלולות לאפשר גניבה של קבצים ומידע אישי רב. מחברי הדו"ח קראו לקונגרס לעדכן את תקני חוק ה-FISMA,^{^[2]} ולדרוש מסוכנויות פדראליות לדווח לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) על אירועי סייבר. כמו כן, קראו מחברי הדו"ח ל-CISA להרחיב את שירותי אבטחת הסייבר שמעניקה הסוכנות לסוכנויות הפדראליות ולעדכן את תכנית גילוי הפרצות שלה EINSTEIN.^{^[3]}

3 באוגוסט – משמר החופים האמריקני פרסם מסמך אסטרטגיית סייבר חדשה – משמר החופים השיק את אסטרטגיית הסייבר החדשה, המעדכנת את אסטרטגיית הסייבר של המשמר מ-2015. לדברי מפקד פיקוד הסייבר של משמר החופים, אדמירל משנה מייקל ראיין (Michael Ryan), האסטרטגיה מתמקדת בהגנה על מערכות הנמצאות בשימוש ענף המסחר הימי, כגון תוכנות למעקב אחר סחורות וטכנולוגיות OT בנמלי ים. כמו כן, בכוונת המשמר להקים צוותים חדשים לאבטחת סייבר ולתגובה לתקריות ולהתמקד בהגנת פלטפורמת ה-IT שלו, EMP,^{^[4]} המהווה חלק מרשתות המידע של מחלקת ההגנה.^{^[5]}

3 באוגוסט – ראש הסייבר הלאומי: הבית הלבן שוקל לתמוך בהצעת חוק להקמת לשכה לאיסוף נתונים סטטיסטיים על תקריות סייבר – לדברי ראש הסייבר הלאומי (NCD),^{^[6]} כריס אינגליס (Chris Inglis), הבית הלבן בוחן את תמיכתו בהצעת החוק The Defense of United States Infrastructure Act, הקוראת להקים לשכה שתאסוף ותפרסם נתונים סטטיסטיים בנושא תקריות סייבר,^{^[7]} ותהיה כפופה למחלקה לביטחון המולדת. הצעת החוק, שהוצגה ביולי 2021, מבוססת על המלצת נציבות ה-Cyberspace Solarium.^{^[8]}

אינגליס הוסיף, כי הלשכה תאסוף מידע ונתונים שדווחו על ידי ארגונים שחוו תקריות סייבר ותסייע לממשל הפדראלי לקבל תמונת מצב מדויקת, להבין דפוסי תקיפות סייבר ולנסח להן תכניות תגובה.^{^[9]}

4 באוגוסט – מנהל אבטחת המידע הראשי הפדראלי דן בפרויקטים מרכזיים ובמשימות הנמצאות בראש סדר העדיפויות שלו – לדברי מנהל אבטחת המידע הראשי (CISO) הפדראלי, כריס דה-רושה (Chris DeRusha), הפרויקטים הנמצאים בראש סדר העדיפויות שלו, כוללים את יישום הצו הנשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי, עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021 ואת יישום הדירקטיבה המנחה את הסוכנויות הפדראליות לאמץ ארכיטקטורת רשת המבוססת על עקרון אפס אמון (Zero-trust). כמו כן, טען דה-רושה כי בכוונתו להשתמש בקרן החידוש הטכנולוגי (TMF),^{^[10]} על מנת לממן פרויקטים באבטחת סייבר ולטובת החלפת ציוד ומערכות מיושנות. לבסוף, הודיע דה-רושה כי בכוונתו לבחון ולעדכן את תקני חוק ה-FISMA,^{^[11]} ולהוסיף להם שיטות מדידה במטרה לסייע לסוכנויות פדראליות למדוד את הצלחתן ומידת עמידתן בתקנים.^{^[12]}

5 באוגוסט – מזכיר המחלקה לביטחון המולדת קרא להאקרים White hats ולחוקרים פרטיים להגביר את שיתוף הפעולה עם המחלקה – בדברים שאמר במסגרת כנס Black Hat, קרא מזכיר המחלקה לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס (Alejandro Mayorkas), למשתתפי הכנס, ביניהם האקרים White hats וחוקרים פרטיים, להגביר את שיתוף הפעולה עם המחלקה ולסייע לה בשיתוף מידע ורעיונות חדשניים. לדבריו, בכוונת המחלקה להשיק את מערכת ניהול כישרונות הסייבר (CTMS),^{^[13]} שתקצר משמעותית את פרק הזמן הדרוש להעסקת כוח אדם ממשלתי המיומן באבטחת הסייבר, תגדיר מחדש את דרישות התפקיד עבור משרות באבטחת סייבר ותתאים את שיעורי השכר בגופי ממשלה לשיעורי השכר במגזר הפרטי.^{^[14]}

5 באוגוסט – ראשת CISA הכריזה על הקמת ארגון שיאגד תחתיו שיתופי פעולה ושותפויות בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי – ראשת CISA, ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), הודיעה על הקמת הארגון המשותף לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר (JCDC),^{^[15]} הכולל נציגים מהממשלה הפדראלית, מגופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה (state-level) ונציגים מהמגזר הפרטי. לדבריה, מטרת ה-JCDC היא להוביל לאימוץ גישה פרו-אקטיבית להגנת סייבר ולסייע לממשלה ולמגזר הפרטי לתכנן וליישם תכניות לאומיות ומקיפות להגנת סייבר, לשתף מידע ותובנות, לתאם תגובה לתקריות ולקיים תרגילי הגנת סייבר משותפים. איסטרלי הוסיפה כי ה-JCDC יתמקד בתחילה במאבק באיומי כופרה ובניסוח מסגרת לתיאום תגובה לתקריות סייבר על ספקי שירותי ענן.

חברות שהודיעו כי נציגיהן ישתתפו ב-JCDC כוללות את Amazon Web Services, AT&T, Crowdstrike, FireEye, Google Cloud, Verizon, Palo Alto Networks ומיקרוסופט.^{^[16]}

5 באוגוסט – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם לתגובת הציבור עדכון למדריך לפיתוח חסינות הסייבר של מערכות – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פרסם לתגובת הציבור טיוטה לעדכון המדריך לפיתוח ולשיפור חסינות הסייבר של מערכות (SP 800-160).^{^[17]} העדכון כולל מידע ותובנות שמטרתם לסייע לארגונים להיערך ולהתמודד עם איומי סייבר מתוחכמים מצד קבוצות APT ועם מתקפות כופרה. מסמך העדכון כולל בקרות (Controls) חדשות שמטרתן לתמוך בחסינות הסייבר של ארגונים, סיווג טכניקות, טקטיקות ושיטות תקיפה נפוצות, איומי סייבר שונים ושיטות התמודדות עמם, וכן מיפוי וניתוח של גישות יישומיות שונות לפיתוח חסינות.^{^[18]}

קישור לטיוטת המסמך המלא: https://bit.ly/3s9sASr

9 באוגוסט – CISA פרסמה מדריך לאימון ולהכשרת כוח אדם ממשלתי בתחום אבטחת הסייבר – CISA פרסמה מדריך חדש שמטרתו לסייע לכוח אדם ממשלתי קיים בתחומי ה-IT ואבטחת הסייבר וכן לכוח אדם פוטנציאלי לתכנן מסלול הכשרות, לפתח מיומנויות חדשות בתחום אבטחת הסייבר ולבנות קריירה בתחום. מטרת המדריך, המכונה The Cybersecurity Workforce Training Guide, היא לסייע לעובדים ממשלתיים ולמעוניינים בקריירה באבטחת סייבר להכיר את תיאורי המשרות, מסלולי הקידום, המיומנויות והידע הנדרשים וכן מסלולי הכשרה קיימים. לבסוף, כולל המדריך רשימת קורסים, הכשרות ותעודות והצעות להזדמנויות שונות לצבירת ניסיון מעשי.^{^[19]}

קישור למדריך המלא: https://bit.ly/3yRejMq

10 באוגוסט – ממשל ביידן הנחה את הסוכנויות הפדראליות להיערך להטמעת צעדי אבטחה על תוכנות חיוניות שבשימושן – ראשת המשרד לניהול ולתקציב (OMB)^{^[20]} בפועל, שלנדה יאנג (Shalanda Young), פרסמה תזכיר פנימי המנחה את הסוכנויות הפדראליות לזהות תוכנות חיוניות מקומיות (on-premise) שבשימושן או שבכוונתן לרכוש על פי 12 הקטגוריות המוזכרות במדריך להגדרת תוכנות חיוניות של NIST בתוך 60 יום.^{^[21]} כמו כן, מנחה התזכיר את הסוכנויות להטמיע את צעדי האבטחה המפורטים במסמך הקווים המנחים בנושא אבטחת תוכנות חיוניות שפרסם NIST ביולי 2021^{^[22]} בתוך 12 חודשים.^{^[23]}

10 באוגוסט – מומחים קראו לסוכנויות פדראליות לנסח דרישות ספציפיות בנושא שיתוף מודיעין איומי סייבר עם המגזר הפרטי – מומחים מהממשל הפדראלי קראו לסוכנויות הפדראליות לנסח דרישות ספציפיות עבור שיתוף מידע בנושא איומי סייבר במטרה לקבל מהמגזר הפרטי מידע רלוונטי שיכול לשמש עבור פעולות ומשימות ספציפיות. לדברי היועצת הבכירה לאבטחת סייבר במחלקת האנרגיה, צ'רי קאדי (Cheri Caddy), יש לייצר הבנה משותפת בנושא איזה מידע רלוונטי וחשוב לשתף עם הסוכנויות הפדראליות על מנת להתמודד עם איומי סייבר. לדברי ראש מדור המודיעין בחטיבת הסייבר של ה-FBI, דיוויד רינג (David Ring), על גופי הממשלה להבין איזה מידע היו רוצות חברות המגזר הפרטי לקבל על מנת להבין אילו דרישות לשיתוף מידע יש לנסח.^{^[24]}

12 באוגוסט – נציבות ה-Cyberspace Solarium: כ-75% מהמלצות הנציבות ממרץ 2020 יושמו או נוספו להצעות חוק הנמצאות בתהליכי חקיקה – על פי מסמך הערכה שפרסמה נציבות ה-Cyberspace Solarium, שהוקמה במטרה להגיש המלצות לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית, כ-75% מתוך 82 ההמלצות שפרסמה הנציבות במרץ 2020, הוטמעו או נוספו להצעות חוק הנמצאות בהליכי חקיקה. עם זאת, הדגישו חברי הנציבות כי מספר המלצות מרכזיות טרם זכו לתמיכה ולמענה. דוגמאות לכך הן המלצות הנציבות לנסח חוק פדראלי להגנה על מידע ופרטיות ולהקים וועדות קבועות בסנאט ובבית הנבחרים לנושא אבטחת הסייבר.^{^[25]}

13 באוגוסט – המחלקה לביטחון המולדת החלה לבחון את הצורך בניסוח מודל תקני אבטחת סייבר עבור חברות קבלן – המחלקה לביטחון המולדת החלה בתהליך בדיקה, שמטרתו לבחון את הצורך בניסוח מודל תקני אבטחת סייבר עבור חברות קבלן, הדומה למודל ה-CMMC של מחלקת ההגנה.^{^[26]} בדברים שאמר באפריל 2021, טען מנהל המידע הראשי (CIO) של המחלקה לביטחון המולדת, אריק הייסן (Eric Hysen), כי המחלקה עוקבת אחר יישום ה-CMMC ובוחנת את הצורך בהטמעתו בקרב מאגר חברות הקבלן העובדות עבורה.^{^[27]}

20 באוגוסט – גורמים פדראליים: המענה היעיל ביותר נגד מתקפות כופרה הוא שמירה על היגיינת סייבר – לדברי ראש היחידה לחקר פשעי סייבר במחלקה לביטחון המולדת, מת'יו סוונסון (Matthew Swenson), שמירה על היגיינת סייבר, הטמעת מנגנוני אימות רב-שלבי, ניטור רשתות, יישום עקרונות מודל אפס האמון (zero trust) ופיצול רשתות (segmentation) הם המענה הטוב ביותר כנגד רוב מתקפות הכופרה. לדבריו, היחידה עברה ממתן סיוע לסוכנויות פדראליות שחוו מתקפות כופרה למתן סיוע בהיערכות לקראת מתקפות כופרה.

לדברי המומחה לשירותים דיגיטליים מהשירות הדיגיטלי של מחלקת ההגנה (DSS),^{^[28]} לאנס קלגהורן (Lance Cleghorn), המחלקה מתמקדת בחסימת יכולתם של עברייני כופרה לנוע רוחבית (lateral movement) ברשתותיה באמצעות הגבלת הרשאות גישה של משתמשים ובמטרה למנוע הצפנת חלקים נוספים של הרשת.^{^[29]}

21 באוגוסט – CISA פרסמה מסמך קווים מנחים בנושא התגוננות מפני דליפות מידע שמקורן במתקפות כופרה – CISA פרסמה מסמך קווים מנחים שמטרתו לסייע לארגונים למנוע גניבה ודליפת מידע שמקורן במתקפות כופרה המבוססות על אסטרטגיית הסחיטה הכפולה (double extortion).^{^[30]} המסמך קורא לארגונים ליישם חמש שיטות עבודה מומלצות:

(1) יש לנהל ולעדכן גיבויים באופן שוטף וכן להצפין אותם ולשמור אותם מנותקים מהרשת;

(2) יש לנסח תכנית תגובה לתקריות סייבר, תכנית לשיפור חסינות הסייבר ותכנית לדיווח התקריות לגורמים נוספים בארגון;

(3) יש לטפל בחולשות במכשירים הנמצאים ברשת הפונה אל האינטרנט ובהגדרות תצורה לקויות במטרה למזער את ווקטור התקיפה;

(4) יש למזער את הסיכון הנשקף ממתקפות דיוג על ידי התקנת מסנני "ספאם" ויישום תכניות הכשרה וחינוך למשתמשי קצה;

(5) יש להטמיע הרגלי היגיינת סייבר על ידי שימוש בגרסאות עדכניות של תוכנות לאיתור וסיווג נוזקות, הגבלת הרשאות משתמשים, שימוש במנגנוני אימות רב-שלבי, ועוד.^{^[31]}

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3B3FNzm

26 באוגוסט – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה מודל חדש להעסקה ולניהול כוח אדם המיומן באבטחת סייבר – המחלקה לביטחון המולדת הכריזה על השקת מודל ה-Cybersecurity Service, המשמש להעסקת כוח אדם עבור משרות באבטחת סייבר שאינן כפופות לתהליכי ההעסקה ולגובה השכר הנהוגים במגזר הציבורי ושאינן מפורסמות במסגרת מכרזים. מטרת המודל, שהושק כחלק ממערכת ניהול מיומנויות אבטחת הסייבר (CTMS)^{^[32]} של המחלקה, היא לקצר את פרק הזמן הדרוש להעסקת כוח אדם ממשלתי המיומן באבטחת הסייבר ולאפשר תהליכי העסקה גמישים.

כמו כן, במסגרת המודל תוכל המחלקה להציע דרגות שכר הגבוהות מהממוצע לטובת העסקת מועמדים בעלי כישורים וניסיון רב ולאפשר להם לפתח את מיומנויותיהם.^[33]

26 באוגוסט – בכוונת ממשל ביידן לשתף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות במטרה לנסח קווים מנחים לשיפור אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה – בפגישה שנערכה בהשתתפות עשרות בכירים ומנכ"לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות אנרגיה, גופים מענף הפיננסים ומפעילי תשתיות, קרא הנשיא ביידן לחברות לסייע לממשל הפדראלי לנסח קווים מנחים לשיפור אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה.^[34] לאחר הפגישה, בה נכחו מנכ"לי אמזון, מיקרוסופט, חברת האם של גוגל, Alphabet, Apple ו-IBM, הודיע הבית הלבן כי NIST יפעל בשיתוף פעולה עם החברות במטרה לנסח קווים מנחים לאבטחת שרשראות האספקה של שירותים ומוצרים טכנולוגיים, ביניהם גם תוכנות קוד פתוח.

בעקבות הפגישה הודיעה אמזון כי תספק לציבור גישה חינמית לקורסי אבטחת הסייבר שלה ותספק לחלק מלקוחות פלטפורמת הענן שלה מנגנונים לאימות רב-שלבי החל מאוקטובר 2021. מיקרוסופט הודיעה כי תשקיע כ-20 מיליארד דולר באבטחת סייבר למשך חמש שנים ותספק לגופי ממשלה שירותים טכניים בשווי 150 מיליון דולר, הכוללים שירותי עדכון ותמיכה במערכות אבטחה. IBM הודיעה כי בכוונתה להכשיר מעל ל-150 אלף מועמדים בתחום אבטחת הסייבר וכן תשתף פעולה עם אוניברסיטאות במטרה למשוך ולהכשיר כוח אדם בעל רקע אתני או מגדרי מגוון. גוגל הודיעה כי תשקיע כעשרה מיליארד דולר באבטחת סייבר למשך חמש שנים ותסייע בהכשרת 100 אלף אזרחים אמריקניים בתחום אבטחת הסייבר.^[35]

27 באוגוסט – מחלקת המשפטים השיקה תכנית להכשרת תובעים בעלי התמחות באיומי סייבר – סגנית התובע הכללי, ליסה מונאקו (Lisa Monaco) הודיעה על השקת תכנית ה-Cyber Fellowship, שמטרתה להכשיר עורכי דין ותובעים ולסייע להם להתמחות במאבק באיומי סייבר על הביטחון הלאומי של ארה"ב ובאיומי פשיעת סייבר. עורכי דין שייבחרו להשתתף בתכנית יקבלו הכשרה וניסיון בתחום המאבק המשפטי באיומי סייבר למשך שלוש שנים ויעברו בין תפקידים שונים בגופי מחלקת המשפטים כגון המחלקה הפלילית, המחלקה לביטחון לאומי ומשרדי התובעים הכלליים במדינות ארה"ב. במסגרת תפקידיהם, יחקרו המשתתפים וינהלו מאבק משפטי כנגד עברייני כופרה, ארגוני פשיעה הממוקמים בשטח מדינות זרות והאקרים הפועלים בחסות מדינות וכן יאבקו בהלבנת כספים ובשימוש במטבעות דיגיטליים, שמטרתם לתמוך בפשיעת סייבר.^[36]

חקיקה

4 באוגוסט – וועדת הסנאט אישרה שורת הצעות חוק בנושאי סייבר ובינה מלאכותית – וועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים אישרה שש הצעות חוק בנושאי הסייבר, אבטחת שרשראות אספקה ובינה מלאכותית. הצעות החוק הן:

The Deepfake Task Force Act, הקוראת למחלקה לביטחון המולדת להקים כוח משימה, שיורכב ממומחים מהמגזר הפרטי והציבורי וכן ממומחי אקדמיה ויהיה אחראי למאבק בטכנולוגיות Deepfake לזיוף קטעי מדיה;
The Artificial Intelligence Training for the Acquisition Workforce Act, הקוראת לראש המשרד לניהול ולתקציב (OMB)^{^[37]} לנסח תכנית הכשרה עבור כוח אדם פדראלי האחראי לרכש טכנולוגיות בינה מלאכותית. מטרת התכנית היא להעלות את המוּדעוּת של עובדים האחראיים לרכש ואת מידת הבנתם את היתרונות והסיכונים שבטכנולוגיות בינה מלאכותית;
The State and Local Government Cybersecurity Act, הקוראת למחלקה לביטחון המולדת להגביר את שיתוף הפעולה עם ממשלות מקומיות וברמת המדינה ולסייע להן באיתור חולשות ובתגובה לתקריות;
The Cybersecurity Opportunity Act, המנחה את המחלקה לביטחון המולדת לחלק מענקים לאוניברסיטאות וגופי השכלה גבוהה שיקבלו סטודנטים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך או בני אוכלוסיות מיעוטים לתכניות לימודים בתחום אבטחת הסייבר;
The DHS Industrial Control Systems Capabilities Enhancement Act, המחזקת את מעמדה של CISA ואת סמכותה החוקית להגן על תשתיות חיוניות ועל מערכות לבקרה תעשייתית (ICS)^{^[38]} מפני איומי סייבר;
The Domains Critical to Homeland Security Act, המנחה את המחלקה לביטחון המולדת לקיים מחקר ולאתר חולשות אבטחה בשרשראות אספקה בענפים ובתעשיות החיוניות לביטחון הלאומי. כמו כן, קוראת הצעת החוק למחלקה לדווח לקונגרס על החולשות ועל פעילותה להתמודד עמן.^{^[39]}

5 באוגוסט – סנאטורים הציגו הצעת חוק הקוראת להטיל סנקציות על מדינות המאפשרות לעברייני כופרה לפעול משטחן – חברי וועדת המודיעין של הסנאט, הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו (Marco Rubio) והסנאטורית הדמוקרטית דיאן פיינשטיין (Dianne Feinstein), הציגו את הצעת החוק The Sanction and Stop Ransomware Act, הקוראת למזכיר מחלקת המדינה ולראש המודיעין הלאומי (DNI) להגדיר מדינות המאפשרות לעברייני כופרה לפעול משטחן כמדינות התומכות בעברייני כופרה.^{^[40]}

על פי ההצעה, ההגדרה תחייב את הנשיא להטיל על המדינות סנקציות, בדומה לסנקציות המוטלות על מדינות התומכות בטרור. כמו כן, ההצעה קוראת לסוכנויות פדראליות, חברות קבלן ומפעילי תשתיות חיוניות לדווח על מתקפות כופרה ל-CISA בתוך 24 שעות מרגע גילוין. בנוסף, קוראת ההצעה לממשל לנסח רגולציה על תשלומים במטבעות דיגיטליים ולחייב חברות שחוו מתקפות כופרה לתעד ולדווח לרשויות על תשלום הכופר.^{^[41]}

11 באוגוסט – מליאת הסנאט אישרה את הצעת חוק ההשקעה בתשתיות הכוללת גם היבטים בתחום הסייבר – מליאת הסנאט אישרה את הצעת החוק Infrastructure Investment and Jobs Act, המקצה כטריליון דולר עבור בנייה וחידוש תשתיות לאומיות למשך חמש שנים. הצעת החוק כוללת מספר סעיפים למימון יוזמות בתחום אבטחת הסייבר. במסגרת הצעת החוק, יוקצו כ-21 מיליון דולר לטובת תפעול והקמת משרד ראש הסייבר הלאומי (NCD) שהוקם במסגרת חוק ה-NDAA לשנת 2021. כמו כן, הצעת החוק מקצה כ-100 מיליון דולר למשך חמש שנים עבור קרן סיוע לתגובה לתקריות ולחזרה לשגרה לאחר תקריות סייבר.^{^[42]} בנוסף, הצעת החוק קוראת לרשות הפדראלית לכבישים (FHWA)^{^[43]} לנסח תכנית שתסייע לרשויות התחבורה לזהות, להגן ולהגיב לתקריות סייבר וכן לשוב לשגרה. כמו כן, קוראת הצעת החוק ל-FHWA למנות מתאם לענייני סייבר שיפרסם התרעות וייעץ לרשויות התחבורה בנושא היערכות והתמודדות עם תקריות סייבר.^{^[44]}

צבא וביטחון

3 באוגוסט – משרד מבקר מחלקת ההגנה: המחלקה טרם ניסחה קודי משרה עבור כל המשרות האזרחיות שלה בתחום אבטחת הסייבר – על פי דו"ח מטעם משרד מבקר מחלקת ההגנה, המחלקה טרם ניסחה קודי משרה^[45] עבור כל המשרות האזרחיות שלה בתחום אבטחת הסייבר ואינה עומדת בדרישות חוק ה-Federal Cybersecurity Workforce Assessment Act, הקורא לנסח קודי משרה עבור משרות בתחום אבטחת הסייבר. על פי הדו"ח, גופים רבים במחלקת ההגנה טרם ניסחו תהליכי בקרת איכות שיסייעו להם לעמוד בדרישות מדריך הקידוד של מחלקת ההגנה,^[46] שניסוחו נכלל בדרישות החוק. עם זאת, מחברי הדו"ח הוסיפו כי המחלקה עמדה ביעדי הגיוס וההעסקה של הון אנושי אזרחי בתחום אבטחת הסייבר, ניסחה מבחני כשירות ובדיקת מיומנויות ופעלה ליישם תכניות כגון התכנית להענקת מלגות של מחלקת ההגנה לקידום מקצועות הסייבר (DoD CySP)^{^[47]} ועוד. מחברי הדו"ח קראו למחלקה להשלים את קידוד המשרות וליישם תכנית לבקרת איכות.^{^[48]}

10 באוגוסט – ה-NSA חתמה על חוזה מחשוב ענן חשאי בסך עשרה מיליארד דולר עם אמזון – על פי בקשת ערעור שהגישה מיקרוסופט למשרד המבקר הממשלתי (GAO), ה-NSA חתמה על חוזה חשאי עבור פרויקט מחשוב ענן בסך עשרה מיליארד דולר עם Amazon Web Services.^[49] החוזה נחתם כחלק מיוזמת ה-Hybrid Compute Initiative, שמטרתה להחליף את מאגר המידע המסווג של הסוכנות, המכונה GovCloud. עם זאת, פרטים נוספים של החוזה נותרו חסויים.^{^[50]}

13 באוגוסט – בכירים בצי האמריקני: בכוונת הצי לשפר את אבטחת הסייבר של תוכנות חדשות שבשימושו – לדברי ראשת חטיבת אבטחת הסייבר במשרד ראש אגף המבצעים הימיים בצי האמריקני,^{^[51]} אדמירל משנה סוזן ברייר ג'וינר (Susan Bryer Joyner), בכוונת הצי להטמיע עקרונות מגישת הפיתוח המאובטח (DevSecOps) במחזור פיתוח התוכנות שבשימושו. כמו כן, פועל הצי לבצע שינויים בתהליכי ניהול סיכונים במטרה להתמודד עם פיתוח ועדכון מואץ של תוכנות ואפליקציות. לדברי סגן ראש האגף למבצעים ימיים, סגן אדמירל ג'פרי טרסלר (Jeffrey Trussler), האתגר של הצי נובע מהקושי להטמיע עדכוני תוכנה ולתקן חולשות בתוכנות ובחומרה המותקנות על גבי כלי שייט וטייס הממוקמים באזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי העולם.^{^[52]}

13 באוגוסט – מחלקת ההגנה חתמה על חוזה בסך 979 מיליון דולר למשך חמש שנים עבור קבלת שירותים מהמגזר הפרטי בתחום המאבק בלוחמת מידע – מחלקת ההגנה חתמה על חוזה בסך 979 מיליון דולר למשך חמש שנים עם חברת הפתרונות הטכנולוגיים האמריקנית Peraton. במסגרת החוזה תספק החברה למחלקה, לפיקוד מרכז בצבא ארה"ב (CENTCOM) ולגופים נוספים שירותי תכנון, יישום והערכה (OPIAS),^{^[53]} שמטרתם לסייע למחלקה במאבק במידע כוזב, להעניק לה יתרון בלוחמת מידע ולהגביר את מידת התיאום ואיגום יכולות המחלקה בתחום באמצעות העברת מסרים ותקשורת אסטרטגית.^{^[54]}

17 באוגוסט – רשימת חשודים במעורבות בטרור של ה-FBI דלפה בעקבות הגדרות תצורה לקויות של שרת – לדברי ראש צוות האבטחה בחברת Comparitech, העוקבת אחר דליפות מידע, בוב דיאצ'נקו (Bob Diachenko), רשימה מסווגת של חשודים במעורבות בטרור, השייכת למרכז לניהול המידע בנושא טרור של ה-FBI (TSC),^{^[55]} דלפה בעקבות הגדרות בקרת גישה לקויות של שרת מסוג Elasticsearch. לדבריו, הרשימה, המונה כ-1.9 מיליון רשומות מידע, ביניהן שמות, פרטי אזרחות ומגדר, תאריכי לידה ומספרי דרכונים, הופיעה בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש כגון Censys ו-ZoomEye. דיאצ'נקו הוסיף כי הרשימה הייתה זמינה במשך שלושה שבועות וכי לא נדרשה סיסמה על מנת לגשת אליה.^{^[56]}

19 באוגוסט – בכוונת צבא היבשה לפרסם דוקטרינה חדשה לניהול מבצעי סייבר – לדברי ראש המרכז למצוינות בסייבר של צבא היבשה (CCOE),^{^[57]} בריגדיר גנרל פול סטנטון (Paul Stanton), צבא היבשה נמצא בשלבי הניסוח האחרונים של דוקטרינה חדשה לניהול מבצעי סייבר, שתחליף את הדוקטרינה הקיימת, שפורסמה ב-2017. לדבריו, המסמך יופץ לצבא היבשה כולו, במטרה ללמד חיילים ממרכזי מצוינות נוספים על מבצעי סייבר.^{^[58]} לדברי מפקד המרכז לפיתוח מנהיגות של צבא היבשה (CAC),^{^[59]} לוטננט גנרל תיאודור מרטין (Theodore Martin), הדוקטרינה החדשה תפורסם ככל הנראה בקיץ 2022.^{^[60]}

26 באוגוסט – גורם בצבא היבשה: בכוונת צבא היבשה לפתח פלטפורמה אחודה שתסייע לפיקוד הסייבר להוציא לפועל מבצעי סייבר התקפיים – לדברי סגן מנהל הפרויקט ללוחמת סייבר וללוחמה אלקטרונית במשרד האחראי לתכנית למודיעין, ללוחמה אלקטרונית ולחיישנים בצבא היבשה,^{^[61]} ווילי אוטרוסקה (Willie Utroska), בכוונת צבא היבשה למזג את כל המערכות המשמשות את פיקוד הסייבר להוציא לפועל מבצעי סייבר התקפיים לכדי פלטפורמה אחודה (JCAP).^{^[62]} לדבריו, צוותי פיקוד הסייבר צפויים לעבור לשימוש ב-JCAP עד השנה הפיסקאלית 2024. JCAP היא חלק מארכיטקטורת לוחמה הסייבר המשותפת (JCWA)^{^[63]} של פיקוד הסייבר.^{^[64]}

תשתיות חיוניות בארה"ב

25 באוגוסט – ממשל ביידן הודיע כי ירחיב את יוזמת אבטחת הסייבר על מערכות לבקרה תעשייתית בענף החשמל לענף צינורות הגז והנפט – ממשל ביידן הודיע על הרחבת יוזמת אבטחת הסייבר של מערכות לבקרה תעשייתית (ICS), שמטרתה לשפר את אבטחת הסייבר על רשת החשמל, לענף צינורות הגז והנפט. במסגרת היוזמה, מעל ל-150 מפעילי תשתיות לייצור ואספקת חשמל, שהוגדרו על ידי ממשל ביידן באפריל 2021 כחשופים לאיומי סייבר בסיכון גבוה, התקינו או הסכימו להתקין חיישנים ומערכות הגנה לזיהוי וחסימת איומי סייבר. כמו כן, כוללת היוזמה תמריצים עבור מפעילי התשתיות להשקעה באבטחת סייבר ולרכישת ביטוח סייבר.^{^[65]}

רוסיה

10 באוגוסט – חברת אבטחת סייבר: האקרים הפועלים בחסות סין אחראיים לתקיפות סייבר על מטרות ממשלתיות ברוסיה בשנים 2020-2019 – חוקרי חברת אבטחת הסייבר הרוסית Group-IB, פרסמו מחקר חדש, לפיו האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין עומדים מאחורי שורת תקיפות סייבר על גופי ממשלה ברוסיה שאירעו בשנים 2020-2019. החוקרים קבעו כי קיים דמיון רב בין הנוזקות ששימשו את ההאקרים לבין נוזקות שבשימוש קבוצת ההאקרים הסינית TaskMasters.^{^[66]} כמו כן, העריכו החוקרים כי גם קבוצת ההאקרים הסינית TA428 התמקדה בגופי ממשלת רוסיה בשנת 2020.^{^[67]}

אירופה

בריטניה

3 באוגוסט – משרד ההגנה של בריטניה קיים תחרות לאיתור חולשות בהשתתפות האקרים White hats – משרד ההגנה של בריטניה הודיע כי קיים לראשונה תחרות לאיתור חולשות במערכותיו (bug bounty) בשיתוף חברת HackerOne האמריקנית, המארגנת תחרויות bug bounty ובהשתתפות 26 האקרים White hats. התחרות התקיימה במשך כ-30 יום והתמקדה ברשתות המשרד ובכ-750 אלף מכשירים ומחשבים שברשותו.^{^[68]}

10 באוגוסט – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר הכריז על חמש חברות שישתתפו ביוזמה חדשה לעידוד חדשנות בתחום אבטחת הסייבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) פרסם את רשימת החברות הראשונות שישתתפו ביוזמת ה-NCSC for Startups, שמטרתה לסייע לחברות הזנק בתחום אבטחת הסייבר לפתח טכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם איומי סייבר על תשתיות ועל ענפי הכלכלה ועל החברה בבריטניה. החברות שישתתפו בתכנית הן:

חברת PORGiESOFT, המפתחת טכנולוגיות למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית (NLP)^{^[69]} על מנת לזהות הונאות סייבר ומתקפות דיוג;
חברת Exalens, המעניקה לעסקים קטנים ובינוניים שירות זול לאיתור איומי סייבר;
חברת Enclave, המסייעת לארגונים להקים רשתות overlay,^{^[70]} המבוססות על עקרון אפס אמון (zero-trust);
חברת Metrian, המספקת תוכנה כשירות (SaaS)^{^[71]} לסריקת קוד של אפליקציות ותוכנות קוד פתוח;
חברת Rebellion Defence, המפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית במטרה להגן על מערכות הקשורות לתחום הביטחון הלאומי מפני איומי סייבר, כגון מתקפות כופרה.

החברות יקבלו הדרכה וסיוע מה-NCSC ומצוות החדשנות בתחום הסייבר של מרכז החדשנות Plexal, השותף לניסוח היוזמה. בנוסף, יוכלו החברות להגיש בקשה למימון פרויקטים ספציפיים.^{^[72]}

13 באוגוסט – ממשלת בריטניה השיקה יוזמה חדשה שמטרתה לסייע לעסקים קטנים ולחברות הזנק בתחום הסייבר – המחלקה לעניינים דיגיטליים, תרבות, מדיה וספורט (DCMS)^{^[73]} של ממשלת בריטניה השיקה את יוזמת ה-Cyber Runway, שמטרתה לתמוך ולסייע לעסקים קטנים, ליזמים ולחברות הזנק בתחום הסייבר.

במסגרת התכנית, המנוהלת בשיתוף מרכז החדשנות Plexal, חברת הייעוץ Deloitte ועוד, יקבלו החברות והיזמים גישה לתמיכה בפיתוח מוצר, לייעוץ, סיוע בגיוס כספים ועוד, במטרה להפוך את רעיונותיהם למסחריים.^{^[74]}

17 באוגוסט – משרד ההגנה פרסם הצעה למענקים עבור חברות הזנק המפתחות תוכנות וחומרה מאובטחות מהדור הבא – מאיץ החדשנות בנושא אבטחה של משרד ההגנה של בריטניה (DASA)^{^[75]} פרסם מסמך הקורא לחברות הזנק להציע פתרונות וטכנולוגיות תוכנה וחומרה מהדור הבא, שיסייעו למזער את משטח התקיפה ברשתות ובמערכות מחשוב, ובייחוד בטכנולוגיות תפעוליות (OT). על פי המסמך, בכוונת ה-DASA לממן את פיתוחן של הצעות נבחרות ברמות בשלוּת מתקדמות^{^[76]} בסכומים בשווי של עד ל-300 אלף ליש"ט (כ-412 אלף דולר) ולחתום עמן על חוזה לתשעה חודשים.^{^[77]}

26 באוגוסט – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה החלה בתהליך לבחירת ארגונים שישמשו כחברי המועצה – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה, שהוקמה במטרה להגדיר משרות והכשרות עבור כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר, החלה בתהליך קבלת בקשות חברוּת מצד ארגונים המעוניינים להשתתף ולתרום לתהליכי ניסוח תקנים מקצועיים, תיאורי הכשרות, מסלולי קריירה וכללי אתיקה עבור מקצועות אבטחת הסייבר. ארגונים שייבחרו, יוכלו להציע מועמדים לוועדות השונות של המועצה. לדברי מנכ"ל המועצה הזמני, דון מק'אינטייר (Don MacIntyre), בכוונת המועצה להקים מנגנונים לאיסוף מידע ותובנות מהארגונים החברים כחלק מתהליך קבלת ההחלטות שלה.^{^[78]}

ליטא

14 באוגוסט – מסמכים ומידע רב השייך למשרד החוץ של ליטא הוצעו למכירה ברשת האפלה – מאגר של כ-1.6 מיליון רשומות דוא"ל, השייך למשרד החוץ של ליטא, הוצע למכירה ברשת האפלה. לדברי ההאקרים, המאגר כולל מסמכים מסווגים בנושא תהליכי משא ומתן ודיונים בנושא המתיחות מול בלארוס וכן רשימת עובדי משרד החוץ ושגרירויות ליטא ברחבי העולם. מטעם משרד החוץ נמסר כי אין ביכולתו לוודא את אמינות המידע או לאמת כי המידע נגנב ממערכותיו. לדברי נשיא ליטא, גיטנאס נאוסדה (Gitanas Nauseda), ההדלפה מיוחסת ככל הנראה להאקרים הפועלים בחסות מדינה וקשורה למתקפת הסייבר שחווה המשרד בנובמבר 2020.^{^[79]}

בלארוס

24 באוגוסט – האקרים גנבו והדליפו מידע ממשלתי רגיש השייך לגופי האכיפה של בלארוס במטרה להביך את משטר לוקאשנקו – קבוצת האקרים המכונה The Belarusian Cyber Partisans, פרצה למאגרי נתונים השייכים למשרד הפנים ולמשטרת בלארוס והדליפה מידע רגיש במטרה להביך את משטרו של נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקאשנקו (Alexander Lukashenko). המידע כולל רשימות של מודיעים משטרתיים וגורמים המשתפים פעולה עם גופי האכיפה, מידע אישי של גורמי ממשלה בכירים, הקלטות שנאספו במסגרת האזנות שביצעה המשטרה, צילומי אוויר של מחנות מעצר, קטעי ווידאו שצולמו מרחפנים משטרתיים ורשומות של נתוני התמותה מנגיף הקורונה במדינה, נתון אותו פעלה הממשלה להסתיר. חברי הקבוצה הודיעו כי חיבלו ביותר מ-240 מצלמות מעקב ברחבי בלארוס וכי בכוונתם לשבש ולהשבית מחשבים ומערכות שבשימוש הממשלה.^{^[80]}

אסיה

סין

20 באוגוסט – הקונגרס הסיני אישר חוק חדש להגנה על מידע פרטי – הקונגרס הלאומי העממי (NPC)^[81] הסיני אישר את חוק ההגנה על מידע פרטי (PIPL),^[82] הכולל סעיפים והנחיות בנושא איסוף, עיבוד והגנה על מידע אישי וכן בנושא השגת הסכמתם של המשתמשים לשימוש במידע שלהם. על פי מסמך הטיוטה של החוק, על חברות האוספות ומעבדות מידע של משתמשים להשיג את הסכמתם לכך וכן החוק מאפשר למשתמשים לבטל את הסכמתם בכל רגע ולדרוש שהמידע שלהם יימחק, זאת בכפוף לכך שהמידע אינו חיוני עבור מוצר או שירות.^[83] כמו כן, קובע החוק כי חברות שיעבירו מידע השייך לאזרחים סיניים אל מחוץ לשטחה של סין יצטרכו לעבור בדיקות אבטחת מידע על ידי רשות מרחב הסייבר של סין (CAC),^[84] לצד מגבלות נוספות.

בנוסף, החוק מחייב חברות לקבל אישור מיוחד מממשלת סין בטרם העברת מידע השייך לאזרחיה לגופי אכיפה זרים. לבסוף, החוק מאפשר לממשלת סין לנסח רשימה של ארגונים וחברות המנוּעים מקבלת גישה למידע של אזרחים סינים. חברות שלא יעמדו בסעיפי החוק צפויות לקנסות בסך 5% מהרווח השנתי שלהן. החוק ייכנס לתוקף בנובמבר 2021.^[85]

פקיסטן

12 באוגוסט – חברת אבטחת סייבר: האקרים הפועלים בחסות פקיסטן עומדים מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד במטרות באסיה ובמזרח התיכון – על פי דו"ח חדש מטעם חברת הבת של חברת התקשורת האמריקנית Lumen Technologies למודיעין איומי סייבר, Black Lotus Labs, האקרים הפועלים בחסות ממשלת פקיסטן השתמשו בנוזקות מתוחכמות במסגרת קמפיין ריגול סייבר שהתמקד במטרות ממשלתיות באפגניסטן, בירדן, באיראן ובהודו. על פי הדו"ח, ההאקרים ביצעו מתקפות דיוג ממוקד, במסגרתן שלחו מסמכים שהתחזו להודעה ממשרד האו"ם לסמים ולפשיעה (UNDOC).^{^[86]} כמו כן, השתמשו ההאקרים בסוס טרויאני המכונה ReverseRat 2.0, שאפשר להם להשתלט על מצלמות הרשת של המטרות ולגנוב מידע מהתקני אחסון USB שחוברו למחשביהם ובנוזקות הכוללות מודולים שמטרתם לחמוק מגילוי על ידי תוכנות אנטי-וירוס מתוצרת קספרסקי.^{^[87]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

10 באוגוסט – חברת FireEye: האקרים סינים התחזו להאקרים איראנים במסגרת קמפיין ריגול סייבר אחר מטרות בישראל – על פי ממצאי המחקר של FireEye, וחברת הבת שלה, Mandiant, קבוצת ההאקרים הסינית UNC215, הפועלת בחסות ממשלת סין, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברות תקשורת, בספקיות שירותי IT ובמטרות ממשלתיות בישראל בשנים 2020-2019. על פי הממצאים, ההאקרים השתמשו בנוזקות שהיו בשימוש האקרים איראניים בעבר וכללו קוד זדוני שנכתב בפרסית. כמו כן, השתמשו ההאקרים בחולשה בפלטפורמת האחסון וניהול המידע SharePoint של מיקרוסופט, בנוזקה ייחודית המכונה FOCUSFJORD ששימשה אותם לצורך תנועה ברשתות המטרה ובנוזקה בשם HYPERBRO ששימשה אותם לצורך גניבת מידע. בנוסף, ההאקרים פרצו לארגונים צד-שלישי והשתמשו בפרוטוקול RDP^{^[88]} לגישה מרחוק על מנת לקבל גישה למטרותיהם. מחברי הדו"ח קבעו כי קמפיין הריגול היה חלק מקמפיין נרחב יותר שהתמקד במטרות בשורת מדינות במזרח התיכון, ביניהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות ואיראן, ובמרכז אסיה.^{^[89]} כמו כן, קבעו מחברי הדו"ח כי מטרת הקמפיין הייתה לגנוב סודות טכנולוגיים ותכתובות דוא"ל המכילות מידע שעשוי לסייע לחברות סיניות בתהליכי משא ומתן ורכש.^{^[90]}

14 באוגוסט – התעשייה האווירית תאפשר לגופי ממשלה ואקדמיה ברחבי העולם גישה לאימונים באבטחת סייבר באמצעות תשתית הענן של מיקרוסופט – התעשייה האווירית העלתה את פלטפורמת אימוני אבטחת הסייבר שלה, TAME Range, לתשתית הענן Azure של מיקרוסופט, במטרה להנגיש אותה עבור גופי ממשלה ואקדמיה ברחבי העולם. כמו כן, שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט יאפשר לתעשייה האווירית להשתמש בפלטפורמת ה-TAME Range על מנת לאמן כוח אדם בארגונים במסגרת הסכמים שחתמה להקמת מרכזי אקדמיה לאבטחת סייבר במדינות ברחבי העולם. פלטפורמת ה-TAME Range כוללת סביבת למידה אינטראקטיבית המדמה תקריות סייבר ומאפשרת ניטור של ביצועי המתאמנים וקבלת משוב.^{^[91]}

15 באוגוסט – אוניברסיטת בר-אילן חוותה מתקפת כופרה שהצפינה מידע על גבי השרתים ברשת המחקרית שלה – אוניברסיטת בר-אילן הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה שהצפינה מידע על גבי מספר מצומצם של שרתים ועמדות מחשבים המחוברות לרשת המחקרית שלה. כמו כן, נמסר כי מדובר באירוע נקודתי וכי אין בכוונתה של האוניברסיטה לשלם את הכופר. בנוסף נמסר כי הפעילות המחקרית וכן הלימודים יימשכו כרגיל.^{^[92]} ב-9 בספטמבר דווח כי מידע הכולל מאות אלפי רשומות עם מידע אישי השייך לסטודנטים ולמרצים דלף לאחר שהאוניברסיטה סירבה לשלם את סכום הכופר, בסך 2.5 מיליון דולר. התוקף, המכונה Darkrypt הודיע כי בידיו מידע בהיקף של 20 טרה-בייט, הכולל מידע אישי, מאמרים מדעיים, מחקרים רפואיים, ביניהם בנושא נגיף הקורונה ועוד.^[93]

29 באוגוסט – קבוצת האקרים מלזיים אחראית להשחתת אתרים ישראליים עם מסרים פרו-פלסטיניים – קבוצת האקרים מלזיים, המכונה DragonForce, השחיתה אתרים של בתי דפוס בישראל וחברות המספקות שירותי הדפסה לעסקים ולסטודנטים באמצעות מסרים פרו-פלסטיניים מאיימים. עם זאת, התקיפה ככל הנראה לא הובילה לדליפת מידע. קבוצת DragonForce פרצה ביוני 2021 למאגר נתונים השייך לחברת AcadeME, המסייעת לבוגרי אוניברסיטאות למצוא משרה, והדליפה מידע אישי השייך למאות אלפי סטודנטים.^[94]

ניו זילנד

2 באוגוסט – צוות ה-CERT הלאומי של ניו זילנד קרא לעסקים לסקור פרוטוקולים ושירותים לעבודה מרחוק שברשותם – צוות ה-CERT הלאומי של ניו זילנד (CERT NZ) פרסם אזהרה, בה קרא לחברות ולעסקים במדינה לסקור פתרונות, שירותים ופרוטוקולים המשמשים אותם לעבודה מרחוק. על פי האזהרה, עברייני סייבר מנצלים חולשות בפתרונות VPN ובתצורה לקויה של פרוטוקולים כגון פרוטוקול RDP,^{^[95]} על מנת להדביק נקודות קצה בכופרות. מחברי האזהרה קראו לארגונים להשתמש במנגנון אימות רב-שלבי עבור פתרונות VPN ולהתקין עדכוני Windows על מנת לתקן חולשות בפרוטוקול RDP, כגון חולשת ה-BlueKeep שנחשפה במאי 2019.^{^[96]}

בין-לאומי

12 באוגוסט – מומחי האו"ם קראו למדינות לעצור זמנית מכירה של טכנולוגיות מעקב – מומחים לזכויות אדם של האו"ם פרסמו הצהרה, בה קראו למדינות לעצור זמנית העברה ומכירת טכנולוגיות מעקב למדינות אחרות עד לניסוחה של מסגרת רגולציה בין-לאומית שתמנע את השימוש בהן לצורך פגיעה בזכויות אדם. מחברי ההצהרה התייחסו לפרשת החברה הישראלית NSO שהואשמה על ידי ארגוני זכויות אדם בסיוע למעקב אחר עיתונאים ופעילי זכויות אדם, וקראו לחברה לפרסם את תוצאות הבדיקות שערכה בנושא השימוש בטכנולוגיה שלה לצורך הפרת זכויות אדם. כמו כן, קראו המומחים לישראל לחשוף אילו צעדים היא ביצעה על מנת להעריך את עסקאות הייצוא של החברה.^{^[97]}

19 באוגוסט – סקר חדש: כ-72% מאנשי ה-IT בארגונים חוששים מפני תקיפות סייבר מטעם ממשלות זרות – בסקר שנערך מטעם המרכז לאבטחת סייבר של חברת HP, HP Wolf Security, בקרב אנשי IT מ-1,100 ארגונים ברחבי העולם,^{^[98]} ציינו 72% מהנשאלים כי הם חוששים שטקטיקות, טכניקות ושיטות פעולה של האקרים הפועלים בחסות מדינות, עלולות להיות מופנות נגד ארגוניהם. כמו כן, 58% מהנשאלים הביעו חשש שארגוניהם יהוו מטרה לתקיפות סייבר מצד מדינה ו-70% הביעו חשש, שארגוניהם יספגו נזקים היקפיים כתוצאה מעימות עתידי במרחב הסייבר. לדברי ראש מערך אבטחת הסייבר העולמי של HP, איאן פראט (Ian Pratt), יכולות סייבר שפותחו על ידי מדינות, כגון טכניקות לתקיפת שרשראות אספקה, זולגות לידי עברייני סייבר ועברייני כופרה ונמכרות בשוק השחור.^{^[99]}

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

10 באוגוסט – פייסבוק הודיעה כי זיהתה קמפיין השפעה ומידע כוזב מטעם גורמים רוסיים בנושא חיסוני הקורונה – על פי דו"ח שפרסמה פייסבוק, החברה זיהתה קמפיין השפעה, במסגרתו התחזו פעילים רוסים לחברת שיווק בריטית בשם Fazze וניסו לפתות משתמשים בעלי השפעה ועוקבים רבים ברשתות החברתיות לפרסם מידע כוזב ומאמרים מזויפים בנושא חיסוני הקורונה של החברות Pfizer ו-AstraZeneca. הקמפיין, שאירע בין החודשים מאי ודצמבר 2020, התמקד בעיקר במשתמשים מהודו, מאמריקה הלטינית ומארה"ב. פייסבוק הודיעה כי הסירה 243 חשבונות אינסטגרם ו-65 חשבונות פייסבוק שנקשרו ל-Fazze ושמקורם ברוסיה. כמו כן, קבעו חוקרי החברה כי הקמפיין התמקד גם ברשתות TikTok ו-YouTube.^{^[100]}

17 באוגוסט – חברת Recorded Future זיהתה קמפיין השפעה ומידע כוזב מטעם רוסיה שהתמקד בגורמי ימין קיצוני בארה"ב – על פי דו"ח חדש מטעם Recorded Future, פעילים רוסים השתמשו באתרי חדשות מזויפים והתמקדו בפורומים ובאתרים המשמשים גורמי ימין קיצוני בארה"ב במטרה להפיץ מידע כוזב לפיו גורמים בקהילה המוסלמית בארה"ב קראו לקהילה להפיץ את נגיף הקורונה במדינות המערב. על פי הדו"ח, המידע הכוזב הופץ במקורות ובאתרי חדשות מזויפים ששויכו בעבר לקמפיין ההשפעה הנרחב Operation Secondary Infektion, שיוחס לגופי המודיעין של רוסיה ומתמקד בהפצת מידע כוזב המציג את ארה"ב באור שלילי.^{^[101]}

קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3iWv0kk

איומי סייבר על שרשראות אספקה

2 באוגוסט – הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות פרסמה דו"ח בנושא איומי סייבר על שרשראות אספקה – על פי דו"ח חדש מטעם הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA), כ-66% ממתקפות הסייבר על שרשראות אספקה שדווחו בין ינואר 2020 ליולי 2021, התמקדו בקוד התוכנה של ספקים. כמו כן, טכניקת התקיפה המרכזית בכ-62% מהמתקפות הייתה הפצת נוזקות. בנוסף, מצאו מחברי הדו"ח כי מטרתם של התוקפים בכ-58% מהמתקפות הייתה מידע של לקוחות הכולל מידע אישי מזהה וקניין רוחני, וכי ב-66% מהמתקפות שתועדו בדו"ח, הספקים לא ידעו או לא דיווחו על פריצה למערכותיהם. מחברי הדו"ח הוסיפו כי מספר מתקפות הסייבר על שרשראות אספקה צפוי לגדול עד פי ארבעה ב-2021, בהשוואה לשנת 2020.^{^[102]} כמו כן, כולל הדו"ח הגדרות וטכניקות נפוצות המשמשות לתקיפת שרשרת האספקה, תיאור תהליך שלבי המתקפות על שרשראות אספקה, וניתוח מתקפות סייבר בולטות על שרשראות אספקה מהשנים 2021-2020. לבסוף, כולל הדו"ח המלצות עבור לקוחות וספקים בנושא פיתוח מאובטח, ניהול סיכונים בשרשראות האספקה, יישום שיטות עבודה מומלצות לניהול ותיקון חולשות אבטחה ועוד.^{^[103]}

איומי מתקפות כופרה

3 באוגוסט – מערכת לרישום תורים לחיסוני קורונה באיטליה הושבתה בעקבות מתקפת כופרה – לדברי נשיא מחוז לאציו (Lazio) שבאיטליה, ניקולה זינגרטי (Nicola Zingaretti), מחלקת הבריאות המחוזית נאלצה להשבית מערכת לרישום תורים לחיסוני קורונה בעקבות מתקפת כופרה שהצפינה את הקבצים והרשומות במאגר המידע שלה. לדבריו, התקרית הובילה לשיבושים בקביעת תורים חדשים לקבלת חיסונים. גורמים במחלקת הסייבר של משטרת המחוז הוסיפו כי המערכת הודבקה ככל הנראה בכופרת ה-Crypto locker, וכי אין ראיות לדליפת מידע רפואי רגיש.^{^[104]} ב-5 באוגוסט הודיעה סוכנות הידיעות האיטלקית ANSA, כי ה-FBI והיורופול החלו לסייע בחקירת המתקפה וכי היא הוגדרה כאירוע טרור.^{^[105]}

5 באוגוסט – סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לאבטחת סייבר: קיימות ראיות להצלחתן של אזהרות הנשיא ביידן כנגד ביצוע מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות – לדברי סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לאבטחת סייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), הודעתה של קבוצת עברייני הכופרה BlackMatter,^{^[106]} כי לא תתמקד בתשתיות חיוניות, היא ראייה להצלחת גישתו של הנשיא ביידן במאבק נגד מתקפות כופרה על תשתיות חיוניות. לדבריה, ממשל ביידן יעקוב אחר פעילות הקבוצה ואחר פעילותה של רוסיה להגביל ולשבש את פעילות עברייני הכופרה שבשטחה.^{^[107]}

11 באוגוסט – חברת הייעוץ והשירותים המקצועיים Accenture חוותה מתקפת כופרה – חברת הייעוץ והשירותים המקצועיים Accenture, הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה, וכי הצליחה לבודד ולאתחל את השרתים שהוצפנו. על פי ההודעה, ההאקרים השתמשו בכופרת ה-LockBit ואיימו לפרסם או למכור מידע השייך לחברה.^{^[108]} ב-12 באוגוסט החלו ההאקרים להדליף מידע השייך לחברה. על פי הודעת Accenture, מדובר במידע לא רגיש המתייחס לפרויקטים שביצעה החברה עבור מספר לקוחות. על פי הודעת חברת מודיעין איומי הסייבר Cyble, סכום הכופר עמד על כ-50 מיליון דולר עבור שישה טרה-בייטים של מידע.^{^[109]}

17 באוגוסט – חברת בת של חברת ביטוח הרכוש הגדולה ביפן חוותה מתקפת כופרה – חברת ביטוח הרכוש ונפגעי התאונות הגדולה ביפן,^{^[110]} Tokio Marine Holdings, הודיעה כי חברת הבת שלה בסינגפור (TMiS)^{^[111]} חוותה מתקפת כופרה.

על פי ההודעה, החברה בודדה את הרשתות שהודבקו בכופרה, פנתה לגורמים צד-שלישי ולגורמי האכיפה לסיוע וכן אין ראיות לדליפת מידע השייך ללקוחותיה.^{^[112]}

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

6 באוגוסט – ממשלת קנדה הודיעה על מענק שיוקצה עבור פיתוח מערכת להגנה על תשתיות אנרגיה מפני איומי סייבר – השר למשאבים טבעיים בממשלת קנדה, סימוס או'רייגן (Seamus O’Regan), הודיע כי יעניק מענק בסך 407 אלף דולר קנדי (כ-321 אלף דולר) לאוניברסיטת ווטרלוּ (University of Waterloo) לטובת פיתוח חומרה לזיהוי חולשות במכשירים וברכיבים בתשתיות אנרגיה ובשרשראות האספקה שלהן. המענק יועבר מתקציב תכנית אבטחת הסייבר ותשתיות האנרגיה החיוניות של המשרד למשאבים טבעיים.^{^[113]} הסכום הכולל שיועבר לטובת הפרויקט עומד על כ-830 אלף דולר קנדי (כ-656 אלף דולר).^{^[114]}

איומי סייבר על ענף התעופה

28 באוגוסט – חברת התעופה התאילנדית Bangkok Airlines דיווחה כי חוותה תקיפת סייבר שהובילה לדליפת מידע של לקוחותיה – חברת התעופה התאילנדית האזורית Bangkok Airlines הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר שהובילה לדליפת מידע השייך ללקוחותיה.^[115] המידע כולל שמות, פרטי לאום, מגדר, מספרי טלפון, כתובות וכתובות דוא"ל, נתוני דרכונים, פרטי אשראי חלקיים ועוד. החברה קרא ללקוחותיה להחליף סיסמאות, לפנות לחברות האשראי לייעוץ ולסיוע ועוד. במקביל לפרסום הודעת החברה, הודיעה קבוצת עברייני הכופרה LockBit 2.0 כי בכוונתה לפרסם כ-103 ג'יגה-בייט של קבצים השייכים לחברה וללקוחותיה.^[116]

איומי סייבר על ענף הבריאות

2 באוגוסט – חברת אבטחת סייבר ישראלית חשפה חולשות אבטחה במערכת אוטומטית המשמשת בתי חולים להעברת תרופות ומנות דם – חברת אבטחת הסייבר הישראלית Armis פרסמה דו"ח בנושא חולשות אבטחה במערכת צינורות פנאומטיים (PTS)^{^[117]} אוטומטית מתוצרת חברת Swisslog Healthcare, המשמשת בתי חולים להעברת תרופות ומנות דם בין מחלקות ומבנים באמצעות לחץ אוויר. מחברי הדו"ח מצאו תשע חולשות במערכת, המשמשת כ-3,000 בתי חולים ברחבי העולם וכ-80% מבתי החולים בצפון אמריקה. על פי הדו"ח, החולשות עלולות לאפשר להאקרים להשתלט על רשת ה-PTS, להוציא לפועל מתקפות כופרה ואף לגנוב מידע רפואי. כמו כן, חמש מתוך החולשות שזיהתה החברה עלולות לאפשר להאקרים להשתלט על תחנות PTS, לאסוף מידע הכולל פרטי הרשאות של עובדים וכן לקבל גישה לשאר המערכת.^{^[118]}

16 באוגוסט – מחקר חדש: לפחות 48% מבתי החולים בארה"ב נאלצו לנתק רשתות או להשבית מכשירים בעקבות תקריות סייבר מתחילת 2021 – על פי סקר שערכה החברה למחקרי שוק Ipsos,^[119] לפחות 48% מבתי החולים בארה"ב נאלצו לנתק את רשתותיהם או להשבית מכשירים כצעד פרו-אקטיבי שמטרתו למנוע נזק נרחב או בעקבות הדבקה נרחבת בכופרה בין החודשים ינואר 2021 לאוגוסט 2021.^{^[120]} כמו כן, על פי הסקר, שהתבסס על ראיונות עם 130 אנשי IT, אבטחת מידע, טכנאים ומהנדסי ביו-רפואה, רק 11% מהנשאלים חושבים שהשקעה כספית באבטחת סייבר נמצאת בעדיפות גבוהה וכן מחצית הצביעו על מחסור בכוח אדם המיומן באבטחת סייבר. בנוסף, נמצא כי חולשות אבטחה ישנות, כגון חולשת BlueKeep וחולשות ששימשו האקרים במסגרת מתקפות ה-WannaCry ו-NotPetya, טרם תוקנו.^{^[121]}

טבלה מספר 1 – עיקרי מסקנות הסקר של Ipsos:

זמן השבתה ממוצע ועלות כספית של שעת השבתה:

בתי חולים גדולים:
6.2 שעות השבתה בממוצע לתקרית.
21,500 דולר
בתי חולים בינוניים:
10 שעות השבתה בממוצע לתקרית.
45,700 דולר

אחוז בתי החולים שנאלצו להשבית את מערכותיהם בעקבות תקריות סייבר בששת החודשים שקדמו לסקר:

השבתת מכשירים בעקבות תקרית שמקורה בגורם חיצוני:

בתי חולים גדולים: 61%
בתי חולים בינוניים: 42%

השבתת מכשירים בעקבות תקרית שמקורה בפעולה פנימית, כגון לחיצה על קישור במסגרת תקיפת דיוג:

בתי חולים גדולים: 51%
בתי חולים בינוניים: 33%

נשאלים רבים הודו כי בתי החולים טרם תיקנו חולשות חמורות או חולשות ששימשו בעבר למתקפות סייבר רחבות היקף:

52% השיבו כי בתי החולים בהם הם עובדים טרם תיקנו את חולשת ה-BlueKeep בפרוטוקול RDP שנתגלתה במאי 2019.

64% השיבו כי בתי החולים בהם הם עובדים טרם תיקנו את החולשה ששימשה לצורך מתקפת WannaCry שאירעה במאי 2017.

75% השיבו כי בתי החולים בהם הם עובדים טרם תיקנו את החולשה ששימשה לצורך מתקפת NotPetya שאירעה ביוני 2017.

היקף השימוש באוטומציה:

65% מאנשי ה-IT השיבו כי הם משתמשים בשיטות ידניות לטובת ביצוע חישובי מלאי.

15% מעובדי בתי החולים הבינוניים ו-13% מעובדי בתי החולים הגדולים השיבו כי אין להם דרך לקבוע את מספר המכשירים הפעילים והלא פעילים ברשתותיהם.

ביטוח סייבר ועמידה בדרישות רגולטיביות:

58% מצוותי ה-IT השיבו כי עמידה בדרישות רגולטיביות נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם.

58% השיבו כי בית החולים בו הם עובדים מחזיק בפוליסת ביטוח סייבר

הקצאת תקציב עבור אבטחת סייבר:

11% מהנשאלים השיבו כי אבטחת סייבר נמצאת בעדיפות עליונה.

60% מאנשי ה-IT השיבו כי יש להם עדיפויות אחרות להשקעת התקציב.

קישור לתוצאות הסקר המלא: https://bit.ly/2UnmEbN

איומי סייבר על ענף הימאות

26 באוגוסט – חברת אבטחת סייבר ישראלית השתתפה בפרויקט לזיהוי והתמודדות עם איומי סייבר על אסדות קידוח במים עמוקים – חברת אבטחת הסייבר הישראלית Naval Dome, המתמקדת בענף הימאות, השתתפה בפרויקט פיילוט להתקנה וניסוי במערכת לזיהוי איומי סייבר על נקודות קצה מתוצרתה, לטובת זיהוי והתמודדות עם איומים על אסדות קידוח במים עמוקים. במסגרת הפרויקט, שנערך במשך שנתיים והתמקד באסדות קידוח במפרץ מקסיקו, בחנה החברה את האיומים הנובעים מהשימוש בשירותים לניטור מרחוק, במכשירי IoT ועוד, על מערכות המותקנות על אסדות קידוח, ביניהן מערכות OT. כמו כן ערכה החברה בדיקות חדירוּת ומצאה כי תקנים בסיסיים וקווים מנחים של ענף הימאות אינם נותנים מענה מספק לאתגרי האבטחה של טכנולוגיות המותקנות באסדות.^{^[122]}

שיתופי פעולה

24 באוגוסט – היועצים לביטחון לאומי של מדינות ה-BRICS דנו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחומי אבטחת הסייבר והמאבק בטרור – היועצים לביטחון לאומי של מדינות ה-BRICS, הכוללות את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, דנו בהגברת שיתוף הפעולה בתחומי אבטחת הסייבר, המאבק בטרור והסחר בסמים. היועצים הסכימו להגביר את שיתוף המידע ושיטות העבודה המומלצות ולהתמקד בפיתוח יכולות אבטחת סייבר ובמאבק בפשיעת סייבר.^{^[123]}

24 באוגוסט – ארה"ב וסינגפור חתמו על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר – ראש ממשלת סינגפור, לי הסיין לונג (Lee Hsien Loong) וסגנית נשיא ארה"ב, קמלה האריס (Kamala Harris), חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר, הכולל שלושה מזכרי הבנות. על פי המזכר הראשון, שנחתם על ידי ראש הסוכנות לאבטחת סייבר של סינגפור (CSA),^{^[124]} דיוויד קו (David Koh) וראשת CISA, ג'ן איסטרלי, שתי המדינות ירחיבו את שיתוף הפעולה בפרויקטים של מחקר ופיתוח ובהגנה על טכנולוגיות שהוגדרו חיוניות, ואת שיתוף המידע וכן יקיימו תרגילי אבטחת סייבר משותפים.^{^[125]} על פי המזכר השני, הרשות המוניטארית של סינגפור ומחלקת האוצר האמריקנית ירחיבו את הפעולה באבטחת הסייבר של ענף הפיננסים, הכולל שיתוף מידע, הכשרת כוח אדם וקיום תרגילי אבטחת סייבר. על פי המזכר השלישי, מחלקת ההגנה האמריקנית ומשרד ההגנה של סינגפור ירחיבו את שיתוף הפעולה והמידע בתחום אבטחת הסייבר.^{^[126]}

הסוכנויות אליהן מתייחס הדו"ח הן מחלקת המדינה, מחלקת התחבורה, מחלקת הבינוי והפיתוח העירוני, מחלקת החקלאות, מחלקת הבריאות ושירותי האנוש, מחלקת החינוך והרשות לביטוח לאומי (Social Security Administration). ↑
Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. ↑
https://bit.ly/3xB8ZeO ↑
Enterprise Mission Platform ↑
https://bit.ly/3lF7Vo1 ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/37qgNWf ↑
National Cyber Director ↑
Cyber Statistics Bureau ↑
הנציבות הוקמה במסגרת חוק ה-NDAA לשנת 2019 במטרה לנסח המלצות לאסטרטגיית סייבר לאומית. ↑
https://bit.ly/3fNjRQH ; https://bit.ly/3CvnS68 ↑
Technology Modernization Fund ↑
Federal Information Security Modernization Act ↑
https://bit.ly/2VCWkLH ↑
Cyber Talent Management System ↑
https://bit.ly/3s67RyC ↑
Joint Cyber Defense Collaborative ↑
https://bit.ly/2Xd61AB ↑
Developing Cyber-Resilient Systems: A Systems Security Engineering Approach ↑
https://bit.ly/3lUo6O8 ↑
https://bit.ly/3CZ3WsL ↑
Office of Management and Budget ↑
המדריך של NIST להגדרת תוכנות חיוניות פורסם ביוני 2021 וכולל קטגוריות שונות לתוכנות חיוניות כגון דפדפנים, מערכות לניהול גישה והרשאות, מערכות הפעלה, מערכות לאבטחת נקודות קצה ועוד. ↑
קישור לקווים המנחים שפרסם NIST ביולי 2021: https://bit.ly/3iR89Gw ↑
https://bit.ly/3smkR3p ↑
https://bit.ly/3g7J9ZZ ↑
https://bit.ly/3sj7ill ↑
Cybersecurity Maturity Model Certification ↑
https://bit.ly/3CSY9ov ↑
Defense Digital Service ↑
https://bit.ly/3zcs8W3 ↑
במסגרת אסטרטגיית הסחיטה הכפולה, מאיימים התוקפים לחשוף או למכור מידע רגיש השייך לקורבן לצד הצפנת הקבצים. ↑
https://bit.ly/3D9SWZB ↑
Cybersecurity Talent Management System ↑
https://bit.ly/2WAKuBx ↑
בפגישה נכחו מזכיר המחלקה לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס, מזכירת מחלקת האנרגיה, ג'ניפר גרנהולם (Jennifer Granholm), מזכירת מחלקת המסחר, ג'ינה ריימונדו (Gina Raymondo), היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן (Jake Sullivan), ראש הסייבר הלאומי, כריס אינגליס ועוד. ↑
https://reut.rs/38oxLVu ; https://bit.ly/3jnDgtE ↑
https://bit.ly/3gK1sEY ↑
Office of Management and Budget ↑
Industrial Control Systems ↑
https://bit.ly/3lSH5sw ↑
State sponsor of ransomware ↑
https://bit.ly/3CE9hW5 ↑
Cyber Response and Recovery Fund; כחלק מהקצאת התקציב, החוק מנחה את מזכיר המחלקה לביטחון המולדת ואת ראש הסייבר הלאומי להגדיר מהי תקרית סייבר משמעותית. ↑
Federal Highway Administration ↑
https://bit.ly/3z4d64R ; קישור לגרסת הסנאט להצעת חוק ההשקעה בתשתיות: https://bit.ly/3jQUMpi ↑
קודי משרה משמשים לזיהוי קטגוריות שונות של משרות על פי רמות שכר והגדרות תפקיד. ↑
DoD Coding Guide ↑
Department of Defense Cyber Scholarship Program; במסגרת התכנית מעניקה המחלקה מענקים לסטודנטים במקצועות אבטחת הסייבר הלומדים במוסדות שהוגדרו כמרכזיים לאומיים למצוינות באבטחת סייבר בתמורה לגיוסם למשרות במחלקת ההגנה. כמו כן, מעניקה המחלקה מלגות לעובדיה המעוניינים להירשם לתואר שני או לדוקטורט במקצועות הקשורים לאבטחת סייבר. ↑
https://bit.ly/2VDyy1V ; https://bit.ly/3CFiFJd ↑
תוכן בקשת הערעור מסווג, אולם ניתן להעריך שבכוונת מיקרוסופט לערער על החלטתה של ה-NSA לחתום על החוזה עם יריבתה,אמזון. ↑
GovCloud היא סביבת on-premise פנימית לאחסון ולניתוח נתונים; https://bit.ly/3CS2at0 ↑
Cybersecurity Division in the Office of the Chief of Naval Operations ↑
https://bit.ly/3ySTnVo ↑
Operational planning, implementation, and assessment services ↑
https://bit.ly/3smrB12 ; https://bit.ly/3xUcj55 ↑
Terrorist Screening Center; המרכז הוקם ב-2003 על מנת לנהל את מאגר הנתונים של חשודים בטרור ולשתף מידע בנושא בקרב הסוכנויות הפדראליות. ↑
https://bit.ly/37Sfbon ↑
Army’s Cyber Center of Excellence ↑
https://bit.ly/2XOuH2P ↑
U.S. Army Combined Arms Center ↑
https://bit.ly/3B0vvQh ↑
Army Program Executive Office Intelligence, Electronic Warfare and Sensors ↑
Joint Common Access Platform ↑
Joint Cyber Warfare Architecture ↑
https://bit.ly/3mHSTyn ↑
https://bit.ly/3BpBiPS ↑
החוקרים מצאו דמיון בין נוזקת ה-Webdav-O שבה השתמשו ההאקרים לבין סוס הטרויאני BlueTraveller שבשימוש קבוצת ה-TaskMasters. ↑
https://bit.ly/3jUHckD ; קישור למחקר של Group-IB: https://bit.ly/2UjV5jL ↑
https://bit.ly/3AqSiEU ↑
Natural Language Processing ↑
Overlay networks; רשתות overlay הן רשתות שהוקמו על גביי רשת אחרת. ↑
Software-as-a-Service ↑
https://bit.ly/3iJDA5M ; https://bit.ly/3xMjNXK ↑
Digital, Culture, Media and Sport ↑
https://bit.ly/3k19V7o ↑
Defense and Security Accelerator ↑
בכוונת ה-DASA לממן הצעות לטכנולוגיות שעברו ניסויים ראשוניים במעבדה או בסביבת פעילותן הרלוונטית או עבור אבות-טיפוס שעברו הדגמות. ↑
https://bit.ly/3sqvvpP ↑
https://bit.ly/3yvQWHf ↑
https://bit.ly/380LiT3 ↑
https://bloom.bg/3ksBLK8 ↑
National People’s Congress ↑
The Personal Information Protection Law ↑
https://cnb.cx/2WHcTGH ↑
Cyberspace Administration of China ↑
https://bit.ly/2WBouqu ↑
UN Office on Drugs and Crime ↑
https://bit.ly/2XvjR1y ↑
Remote Desktop Protocol ↑
https://bit.ly/3CP0gtu ; https://bit.ly/3AFYWan ; https://bit.ly/3CRfnCH ↑
https://bit.ly/3AISEGP ; קישור לממצאי המחקר של FireEye: https://bit.ly/2UlXvhO ↑
https://bit.ly/3smbDUX ↑
https://bit.ly/3xLDbUx ↑
https://bit.ly/3ndz8yV ↑
https://bit.ly/3BDrzph ↑
Remote Desktop Protocol ↑
https://bit.ly/2VFhjgi ↑
https://bit.ly/3jXiRuA ; קישור להצהרה המלאה: https://bit.ly/3yScsaq ↑
הסקר התמקד בארגונים מאוסטרליה, קנדה, גרמניה, יפן, מקסיקו, בריטניה וארה"ב ↑
https://bit.ly/3D56llv ↑
https://bit.ly/3z2AAHz ↑
https://bit.ly/3ma74vB ↑
https://bit.ly/37uz7h2 ↑
קישור להורדת הדו"ח: https://bit.ly/37J5xo9 ↑
https://bit.ly/2XjlnUo ; https://cnn.it/2VDzGlP ↑
https://bit.ly/3xEM2Y2 ↑
קבוצת BlackMatter חשודה כי חבריה הוציאו לפועל את מתקפת הכופרה על Colonial Pipelines במאי 2021 תחת בשם DarkSide. הקבוצה הודיעה ביולי 2021 כי לא תתקוף בתי חולים, תשתיות אנרגיה גרעינית, חשמל ומים, ארגונים בענפי הגז והנפט וכן לא תתקוף גופי ממשלה וחברות לייצור ביטחוני; https://bit.ly/3s9Ydva ↑
https://cnn.it/3iAzYTp ↑
https://bit.ly/3skek9i ↑
https://bit.ly/3sj5TLB ↑
Property and casualty insurance ↑
Tokio Marine Insurance Singapore ↑
https://bit.ly/3iUd0qv ↑
Cyber Security and Critical Energy Infrastructure Program ↑
https://bit.ly/3xJYQfL ↑
https://bit.ly/2Y1x56j ↑
https://bit.ly/38wJZLu ↑
Pneumatic Tube System ↑
https://bit.ly/3jH5i2l ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/37B0LbX ↑
הסקר נערך עבור יצרנית מוצרי האלקטרוניקה והמכשור הרפואי Philips ועבור חברת אבטחת הסייבר בענף הבריאות CyberMDX. ↑
הנתון מתייחס לניתוקי רשת שבוצעו כצעד מקדים במטרה למנוע נזק וכן ניתוקי רשת שבוצעו בעקבות הדבקה נרחבת בכופרה. ↑
https://bit.ly/3ANixFu ↑
https://bit.ly/3mIrqfW ↑
https://bit.ly/3sVLwEy ↑
Cyber Security Agency ↑
https://bit.ly/38nCM0e ↑
https://bit.ly/3DtMFrJ ↑