בכירים אמריקנים הודיעו כי בכוונת הממשל לנסח אסטרטגיה לאומית מקיפה למאבק באיום מתקפות הכופרה ולקדם נורמות בין-לאומיות בנושא הגנה על הפרטיות במסגרת השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית. במקביל פרסם NIST קווים מנחים בנושא אבטחת תוכנות חיוניות ותקנים בסיסיים לבדיקת קוד מקור של תוכנות. בתחום התשתיות החיוניות פרסמה הרשות לאבטחת התחבורה דירקטיבת אבטחת סייבר עבור מפעילות צינורות גז ונפט.

וועדות הקונגרס אישרו גרסה ראשונית של ה-NDAA לשנת 2021 והצעות חוק לשיפור אבטחת הסייבר של בתי ספר ולהגנה על שרשראות אספקה של גופי הממשל הפדראלי.

מחלקת ההגנה הודיעה על ביטול חוזה תשתיות הענן JEDI לטובת חוזה עם מספר ספקי שירותי ענן. כמו כן, משרד המבקר הכללי של המחלקה קרא לה לשפר את אבטחת הסייבר של מדפסות תלת-ממד, המשמשות להדפסת חלקי חילוף.

רוסיה הואשמה בקמפיין תקיפות סייבר שהתמקד בסביבות ענן וסביבות תאגידיות בשנים 2021-2019. במקביל פרסם הקרמלין עדכון לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של רוסיה, המדגיש את האיום הנובע ממבצעי השפעה זרים ואת חשיבותה של לוחמת המידע.

מדינות ברית ה-Five Eyes, האיחוד האירופי, ברית נאט"ו ויפן האשימו את סין באחריות לקמפיין הריגול והפריצה לשרתי ה-Microsoft Exchange שנחשפה במרץ 2021 ובגניבת קניין רוחני וסודות טכנולוגיים ומסחריים. כמו כן, פרסמה ממשלת סין רגולציה חדשה בנושא חובת דיווח על חולשות אבטחה; ממשלת יפן אישרה טיוטת אסטרטגיית אבטחת סייבר המגדירה לראשונה את סין, רוסיה וצפון קוריאה כאיומי הסייבר המשמעותיים ביותר על המדינה.

ישראל חתמה על הסכם שיתוף פעולה בהגנת סייבר עם מרוקו. כמו כן, קרא ראש הממשלה בנט למדינות בעלות ברית להצטרף ליוזמת הגנת סייבר בין-לאומית; האקרים הפועלים בחסות איראן התחזו למגייסי כוח אדם ולמומחי אקדמיה במטרה לפתות אנשי צבא, עובדי תעשיות ביטחוניות ומומחים לענייני המזרח התיכון להוריד רוגלות למכשיריהם ובמטרה לגנוב הרשאות. כמו כן, דלפו מסמכים מחקריים של משמרות המהפכה בנושא תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות.

גופי תקשורת הודיעו כי האקרים רוסים השיגו גישה למערכות המפלגה הרפובליקנית האמריקנית באמצעות פריצה לגורם צד-שלישי. כמו כן, פרסם ה-FBI אזהרה מפני איומי סייבר על חברות המספקות שירותים למשחקים האולימפיים שנערכו בטוקיו; הודו הודיעה כי בכוונתה להטמיע מערכות לייצור חשמל המסוגלות להתנתק מרשת החשמל בעת אירועי סייבר; מפעילת הנמלים הגדולה בדרום אפריקה חוותה מתקפת סייבר שהובילה לשיבוש פעילותה.

מתקפת שרשרת אספקה על חברת Kaseya

רקע: ב-2 ביולי הודיעה חברת ה-IT האמריקנית Kaseya כי זיהתה מתקפת שרשרת אספקה שמקורה בתוכנת מנהל המערכות הוירטואלי (VSA)^{^[1]} מתוצרתה. על פי הודעת חברת אבטחת הסייבר Huntress Labs, החברה זיהתה מתקפת כופרה רחבת היקף שהתמקדה ביותר מ-200 לקוחותיה של Kaseya.^{^[2]}

שיטה: לדברי חוקר אבטחת הסייבר קווין ביומונט (Kevin Beaumont), התוקפים השתמשו בעדכון תוכנה מזויף ואוטומטי על מנת להדביק את לקוחות החברה בכופרה. על פי הודעת Kaseya, התוקפים השתמשו בחולשת zero-day על מנת לעקוף מנגנון אימות משתמשים ולהריץ קוד זדוני מרחוק, דבר שאפשר להם להדביק נקודות קצה של לקוחות בכופרה.^{^[3]}

היקף: ב-6 ביולי טען מנכ"ל Kaseya, פרד ווקולה (Fred Voccola), כי פחות מ-0.1% מלקוחות החברה נפגעו בתקרית, אולם משום שרבים מלקוחותיה הם ספקי שירות מנוהלים (MSPs),^[4] ייתכן ועסקים קטנים ובינוניים רבים המשמשים כלקוחותיהם הושפעו ישירות או בעקיפין מהתקרית. כמו כן, הודיעה החברה כי זיהתה כ-60 לקוחות שחוו מתקפות כופרה, בעוד שכ-1,500 לקוחות נוספים נאלצו להשבית את פעילותם.^{^[5]} ב-6 ביולי הודיע המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC) כי גם חברות אוסטרליות חוו מתקפות כופרה בעקבות התקרית.^{^[6]} ב-7 ביולי דיווחה חברת ESET כי מטרות המתקפה כוללות ארגונים ב-17 מדינות, ביניהן בריטניה, קנדה, ארגנטינה, מקסיקו, ספרד ודרום אפריקה.^{^[7]} לקוחות שחוו מתקפות כופרה בעקבות הפריצה ל-Kaseya כוללים את רשת חנויות הסופרמרקט השוודית Coop שהודיעה כי מערכות התשלום שלה הוצפנו וכי נאלצה לסגור זמנית כ-500 מתוך 800 סניפיה.^{^[8]} ב-5 ביולי דווח כי מעל ל-100 גני ילדים ו-11 בתי ספר בניו-זילנד חוו מתקפות כופרה ונאלצו להשבית את מערכות ה-IT שלהם.^{^[9]}

התמודדות: עם גילוי המתקפה, קראה Kaseya ללקוחותיה המשתמשים בתוכנת ה-VSA שלה להשבית את שרתיהם באופן מידי. כמו כן, הודיעה החברה כי השביתה זמנית את שרתי התוכנה כשירות (SaaS)^{^[10]} ומרכזי הנתונים שלה.^{^[11]} בנוסף, השיקה החברה כלים לזיהוי סממנים לפריצה (IoCs).^{^[12]} ב-9 ביולי הודיע הנשיא ביידן כי ערך שיחה עם נשיא רוסיה פוטין, בה קרא לקרמלין לפעול נגד קבוצות עברייני סייבר הפועלות משטחה של רוסיה והודיע כי ארה"ב שומרת לעצמה את הזכות להגיב אם ממשלת רוסיה לא תפעל כנגדן.^{^[13]}

ב-4 ביולי פרסמו הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) וה-FBI מסמך המנחה MSPs להתקין את רכיבי גילוי הפריצה של Kaseya, להפעיל מנגנוני אימות רב-שלביים, להגביל אפשרויות לניהול וניטור מרחוק ולהגן על ממשקי ניהול מרחוק באמצעות Firewalls. הסוכנויות קראו ללקוחות ה-MSPs שנפגעו בתקיפה לבטל אפשרויות לעדכון תוכנה אוטומטי, לעדכן את הגיבויים שלהם ולנתקם מהרשת.^{^[14]} לדברי סגנית יועץ נשיא ארה"ב לביטחון לאומי לסייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), הנשיא ביידן הורה על הקצאת כל המשאבים הדרושים לחקירה ממשלתית של התקרית.^{^[15]} ב-22 ביולי הודיע דובר Kaseya כי החברה קיבלה מפתח לפענוח הצפנת הקבצים של מאות מלקוחותיה. החברה הודיעה כי קיבלה את המפתח מגורם צד-שלישי וסירבה להגיב אם שילמה כופר תמורתו.^{^[16]}

ייחוס: על פי הודעת חברת Huntress Labs, המתקפה מיוחסת לקבוצת עברייני הכופרה REvil, הפועלת ככל הנראה משטחה של רוסיה.^{^[17]} ב-5 ביולי, פרסמה קבוצת REvil דרישת כופר בסך 70 מיליון דולר לטובת פרסום מפתח הפענוח עבור כל הארגונים שהותקפו.^{^[18]} ב-14 ביולי, דיווחו כלי תקשורת כי אתר קבוצת REvil ברשת האפלה, אתר נוסף ששימש את הקבוצה לצורך משא ומתן עם קורבנותיה וכן אתר ששימש את הקבוצה לגביית סכומי הכופר נעלמו מהרשת וככל הנראה הושבתו.^{^[19]} לדברי אנליסט מודיעין איומי הסייבר מחברת Recorded Future, אלן ליסקה (Allan Liska), גם תשתיות ששימשו את הקבוצה לצורך שליטה ובקרה נעלמו. עם זאת, לא ברור האם התשתיות הושבתו על ידי חברי הקבוצה עצמם, או האם בעקבות תגובה אמריקנית או בעקבות פעולות אכיפה מצד רוסיה.^{^[20]}

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

12 ביולי – אושרו המינויים של ראש הסייבר הלאומי וראשת CISA החדשה – כריס אינגליס (Chris Inglis) הושבע לתפקיד ראש הסייבר הלאומי (NCD)^{^[21]} ויהיה הראשון שיכהן במשרה זו. ראש הסייבר הלאומי יהיה אחראי לתיאום יישום מדיניות אבטחת הסייבר בקרב סוכנויות פדראליות, הקונגרס והבית הלבן.^[22] במקביל אישרה מליאת הסנאט את מינויה של ג'ן איסטרלי (Jen Easterly) לתפקיד ראשת CISA.^[23]

13 ביולי – יועץ הבית הלבן לביטחון לאומי: בכוונת ארה"ב לקדם נורמות בין-לאומיות בנושא הגנה על הפרטיות במסגרת השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית – לדברי יועץ הבית הלבן לביטחון לאומי, ג'ק סאליבן (Jake Sullivan), בכוונת ארה"ב לשתף פעולה עם בעלות בריתה לטובת ניסוח נורמות בנושא ההגנה על הפרטיות במסגרת השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית. לדבריו, פתרון סוגיות בנושא פרטיות ייתן לארה"ב ובעלות בריתה יתרון באימוץ ובשימוש בבינה מלאכותית על פני מדינות שבהן פרטיות אינה ערך עליון, כגון רוסיה וסין. סאליבן הוסיף כי קיימים חידושים טכנולוגיים, כגון טכניקת למידת מכונה לשמירה על הפרטיות (PPML)^[24] שעשויים לסייע בשימור היתרונות של Big data תוך כדי שמירה על פרטיות.^[25]

13 ביולי – נאס"א פרסמה בקשה למידע בנושא ספק שירותי אבטחת סייבר ושמירה על פרטיות במתקניה – נאס"א פרסמה בקשה למידע בנושא ספקים פוטנציאליים לשירותי אבטחת סייבר ושמירה על הפרטיות (CyPrESS)^{^[26]} במתקניה. על פי הבקשה, בכוונת הסוכנות לחתום על חוזה שמטרתו לספק פתרונות אבטחת סייבר ופרטיות עבור משרד מנהל המידע הראשי (CIO) של הסוכנות. החוזה יסייע לסוכנות לתת מענה לחלק מהפערים שנמצאו בדו"ח משרד המבקר הממשלתי (GAO) בנושא אבטחת הסייבר של נאס"א ממאי 2021 ויתמקד בין השאר בהערכת סיכונים ובאימות משתמשים.^{^[27]}

15 ביולי – בכירים אמריקניים: ממשל ביידן פועל לנסח אסטרטגיה מקיפה למאבק באיום מתקפות הכופרה – לדברי בכירים אמריקניים שנותרו בעילום שם, האסטרטגיה צפויה להתמקד בשיבוש יכולתם של עברייני כופרה להעביר סכומי כופר באמצעות מטבעות דיגיטליים, בקידום שיתוף פעולה בין-לאומי למאבק באיומי כופרה ובשיפור חסינותם של חברות וגופים אמריקניים.

כחלק מהאסטרטגיה, שצפויה לכלול כארבע יוזמות חדשות, הכריזה מחלקת המדינה כי תעניק סכומים של עד לעשרה מיליון דולר עבור מידע שיסייע לבלום או להעניש האקרים המעורבים במתקפות כופרה או בתקיפות סייבר על תשתיות חיוניות.^{^[28]} כמו כן, הקימה המחלקה אתר לדיווח וקבלת מידע ברשת האפלה והודיעה כי תעביר את סכום הפרס במטבעות דיגיטליים, זאת על מנת לשמור על האנונימיות של המדווחים.^{^[29]}

במקביל, הודיעה מחלקת האוצר כי בכוונתה להקל על גופי האכיפה לעקוב אחר תשלומים במטבעות דיגיטליים על מנת לחסום אותם בטרם הגעתם ל"ארנקים" הדיגיטליים של עברייני כופרה. כחלק מכך, המחלקה תתמוך ביישום חוקי הלבנת ההון על אתרים להמרת מטבעות דיגיטליים ותקים קבוצה חדשה בשיתוף מוסדות פיננסיים וחברות טכנולוגיה לטובת שיתוף מידע בנושא. כמו כן, החלה המחלקה לפנות לממשלות במדינות בעלות ברית על מנת להגביר את שיתוף הפעולה בנושא מעקב אחר העברות סכומי כופר.^{^[30]} בנוסף, בוחן הממשל דרכים שונות להגדלת שיעור החברות והארגונים המחזיקים בפוליסות ביטוח סייבר וכן דרכים להגדלת שיתוף הפעולה והדיווח מצד חברות שחוו תקיפות כופרה.^{^[31]}

16 ביולי – גופי אכיפה ומודיעין הזהירו כי האקרים הפועלים בחסות סין מתמקדים בגניבת קניין רוחני מחברות בתעשיות הבריאות, הביטחון והשבבים – ה-NSA, ה-FBI ו-CISA פרסמו דו"ח משותף, לפיו האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין, מתמקדים בחברות לייצור שבבים, במוסדות רפואיים, בחברות לייצור ביטחוני ובאוניברסיטאות בארה"ב ובמדינות בעלות ברית במטרה לגנוב סודות טכנולוגיים וקניין רוחני. על פי הדו"ח, ההאקרים משתמשים בשרתים וירטואליים (VPS)^{^[32]} ובחולשות בנתבים ביתיים על מנת להסוות את פעילותם ולהקשות על איתורם.^{^[33]}

19 ביולי – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם קווים מנחים בנושא אבטחת תוכנות חיוניות ותקנים בסיסיים לבדיקת קוד מקור של תוכנות – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פרסם מסמך קווים מנחים שמטרתו לסייע לסוכנויות פדראליות בשמירה על אבטחת תוכנות חיוניות שבשימושן ובנוסף פרסם מסמך תקנים בסיסיים, שמטרתם לסייע ליצרני תוכנות לבדוק את קוד המקור שלהם. על פי מסמך הקווים המנחים, על סוכנויות פדראליות להטמיע עקרונות לבקרת גישה, מנגנונים לאימות רב-שלבי, טכניקות הגנה, כגון פיצול (segmentation) רשתות ועוד.^{^[34]} מסמך התקנים הבסיסיים לבדיקת קוד מקור קורא ליצרני תוכנות לבצע מידול איומים (threat modeling), לבצע בדיקות קוד אוטומטיות, ניתוח קוד סטטי ודינמי, ועוד.^{^[35]}

המסמכים, המבוססים על שיתוף פעולה של NIST עם ה-NSA, CISA והמשרד לניהול ולתקציב (OMB)^{^[36]} וכן על תגובות הציבור, פורסמו במסגרת הצו הנשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר הפדראלית, עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021.^{^[37]}

22 ביולי – גורמי ביקורת: רשות הגנת הגבולות והמכס כשלה בהגנה על אפליקציות לביקורת דרכונים ומידע אישי של נוסעים – על פי דו"ח חדש מטעם משרד המבקר של המחלקה לביטחון המולדת, רשות הגנת הגבולות והמכס (CBP)^{^[38]} כשלה בסריקת 91% מעדכוני אפליקציות ביקורת הדרכונים שלה (MPC)^{^[39]} לטובת איתור חולשות אבטחה בין מרץ 2020 לאפריל 2021. על פי הדו"ח, ה-CBP משתמשת בעדכוני אפליקציות של מפתחים חיצוניים ואינה מודעת למועד הפצתם של עדכוני תוכנה. כמו כן, ה-CBP כשלה בקביעת מועדים לביצוע סריקת חולשות, באיסוף ותיעוד של סריקות, וכן לא יישמה הגדרות תצורה עבור חומרה ותוכנה בשרתי ה-MPC. משרד המבקר קרא ל-CBP לסרוק את כל עדכוני התוכנה בטרם הפצתם, להגדיר תפקידים ואחריויות לביצוע הסריקות, לנסח תהליכים לביצוע סקירות שמטרתן לבחון עמידה בתקני אבטחה ופרטיות, לעודד מפתחים לשתף מידע החיוני ליישום דרישות אבטחה, ועוד.^{^[40]}

27 ביולי – בכירים במחלקת המשפטים קראו לסנאט לחוקק חוק הדורש מחברות לדווח על מתקפות כופרה לרשויות – בדברים שאמר בפני וועדת המשפטים של הסנאט, קרא סגן עוזר התובע הכללי, העומד בראש החטיבה הפלילית במחלקת המשפטים, ריצ'רד דאונינג (Richard Downing), לסנאט לקדם חקיקה שתדרוש מחברות לדווח לרשויות על מתקפות כופרה ודליפות מידע שהוגדרו כ"חמורות". לדבריו, חובת דיווח תאפשר לממשל הפדראלי להבין את היקף איום הכופרה ותאפשר לגופי האכיפה לסייע לקורבנות. לדברי עוזר ראש ה-FBI, העומד בראש חטיבת הסייבר, בריאן וורנדראן (Bryan Vorndran), יש לנסח תקנים עבור דיווח של תקריות דליפת מידע. לדבריו, איסור על תשלומי כופר אינו יעיל משום שהוא יוביל לכך שחברות לא ידווחו על מתקפות כופרה לרשויות ויאפשר לעבריינים לסחוט את החברות שכבר שילמו כופר, תחת האיום שידווחו על כך לרשויות.^{^[41]}

28 ביולי – הבית הלבן הנחה את CISA ואת NIST לנסח רשימת יעדי ביצוע בתחום אבטחת סייבר עבור מפעילי תשתיות חיוניות – הבית הלבן פרסם תזכיר בנושא ביטחון לאומי, המנחה את CISA ואת NIST לנסח רשימת יעדי ביצוע בתחום אבטחת הסייבר עבור מפעילי תשתיות חיוניות. רשימת היעדים תפורסם כרשימת המלצות וולונטרית ולא תהיה מחייבת משפטית. כמו כן, יעדי הרשימה יתמקדו ככל הנראה בחידוש מערכות אבטחת הסייבר של מפעילי תשתיות. הרשימה הראשונית תפורסם עד ה-22 בספטמבר 2021.^{^[42]}

30 ביולי – סנאטורים קראו למחלקת המסחר ול-NIST להגביר את הקצאת המשאבים וליישם יוזמות שונות באבטחת סייבר – במכתב שנשלח מטעם חברי וועדת הסנאט למסחר, מדע ותחבורה, הסנאטורים מריה קנטוול (Maria Cantwell) ורוג'ר וויקר (Roger Wicker), למזכירת מחלקת המסחר, ג'ינה ריימונדו (Gina Raimondo), קראו הסנאטורים למחלקה ול-NIST להגדיל את המימון ליוזמות שונות בתחום אבטחת הסייבר. הסנאטורים קראו למחלקה ליישם את סעיפי חוק ה-HACKED Act,^{^[43]} שנכנס לתוקף כחלק מה-NDAA לשנת 2021, ומנחה את המחלקה לשתף פעולה עם מוסדות השכלה ועם התעשייה על מנת להכשיר ולמשוך כוח אדם המיומן באבטחת סייבר. כמו כן, קראו השניים למחלקה לקיים תחרויות בתחום אבטחת הסייבר כחלק מסעיפי חוק ה-Cyber Leap Act, שנכלל ב-NDAA לשנת 2021, שמטרתו לעודד חדשנות בתחום הסייבר. בנוסף, קראו הסנאטורים למחלקה לעודד את התעשייה ליישם שיטות עבודה מומלצות להגנה על שרשראות האספקה של תוכנות ולעדכן את מסמך שיטות העבודה של NIST לניהול סיכונים על שרשראות אספקה (NIST SP 800-161). לבסוף, על המחלקה להגביר את ההשקעה במחקר טכנולוגיות חדשות כגון מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, מכשירי ה-IoT ועוד.^{^[44]}

קידום חוק ה-NDAA לשנת 2022

23 ביולי – וועדת הכוחות המזוינים של הסנאט אישרה את גרסתה להצעת חוק ה-NDAA לשנת 2022 הכוללת סעיפים בנושא סייבר וטכנולוגיות חדשות – וועדת הכוחות המזוינים של הסנאט אישרה את גרסתה להצעת חוק ה-NDAA לשנת 2022. המסמך כולל סעיף הנותן סמכות למפקד פיקוד הסייבר לנהל את התקציבים והמשאבים החיוניים לכוחות משימת הסייבר (CMF)^{^[45]} של פיקוד הסייבר ומנחה אותו לנסח תכנית וולונטרית לתיאום תגובה לאירועי סייבר עם חברות IT ואבטחת סייבר פרטיות. כמו כן, המסמך מנחה את מחלקת ההגנה:

(1) להעריך את מדיניותה ויכולותיה להתמודד עם מתקפות כופרה;

(2) לנסח תכנית פיילוט לשיתוף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות במטרה לאתר איומים וניסיונות לשבש את מערכותיהן, תשתיותיהן ושירותיהן;

(3) להגיש תכנית להמשך בניית מודל תקני אבטחת הסייבר עבור חברות הקבלן העובדות עבורה (CMMC).^{^[46]}

(4) על המחלקה לקיים הערכת סיכונים על שרשראות האספקה של מערכות המידע והתקשורת שלה תוך התמקדות בתקני אבטחה עבור רכש מוצרים מיקרו-אלקטרוניים.^{^[47]}

חקיקה

14 ביולי – וועדת סנאט אישרה הצעות חוק לשיפור אבטחת הסייבר של בתי ספר ולהגנה על שרשראות אספקה – וועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים הצביעה בעד הצעת החוק The K-12 Cybersecurity Act, הקוראת ל-CISA לשתף פעולה עם סוכנויות פדראליות נוספות, עם בתי ספר ועם המגזר הפרטי על מנת לבחון ולהעריך את איומי הסייבר על בתי ספר יסודיים וכן סיכונים הספציפיים ללמידה מרחוק. כמו כן, הצעת החוק מנחה את CISA לנסח המלצות וקווים מנחים בנושא אבטחת הסייבר עבור בתי ספר יסודיים. בנוסף, אישרה הוועדה את הצעת החוק The Supply Chain Security Training Act, הקוראת לרשות לשירותים כלליים (GSA),^{^[48]} למחלקה לביטחון המולדת, למחלקת ההגנה ולמשרד לניהול ותקציב (OMB)^{^[49]} לנסח תכניות אימונים והכשרה בנושא אבטחת סייבר ונושא זיהוי סיכונים עבור כוח אדם פדראלי האחראי על רכש ציוד ושירותים.^{^[50]}

21 ביולי – סנאטור דמוקרטי בכיר הציג הצעת חוק הקוראת לחברות לדווח על פריצות ואירועי סייבר – יושב ראש וועדת המודיעין של הסנאט, הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר (Mark Warner), הציג הצעת חוק בנושא מתן הגנה משפטית לחברות שחוו אירועי סייבר בתמורה לכך שהן ידווחו עליהם. הצעת החוק קוראת לראשת CISA, ג'ן איסטרלי, לנסח תהליך במסגרתו ידווחו חברות וארגונים ל-CISA על תקיפות ותקריות סייבר בתוך 24 שעות מרגע גילוין. על פי הצעת החוק, הדיווחים יסווגו ולא יוכלו לשמש כראיות עבור תביעות פליליות ואזרחיות. לבסוף, מנחה הצעת החוק את ראשת CISA, ראש המודיעין הלאומי (DNI), ראש הסייבר הלאומי (NCD), מזכיר מחלקת ההגנה וראש המשרד לניהול ותקציב (OMB) לקבוע האם סוכנויות פדראליות יידרשו לדווח על אירועי סייבר שהן מוּדעות להם אך לא מעורבות בהם.^{^[51]}

21 ביולי – הצעת חוק חדשה קוראת לנציבות המסחר הפדראלית לדווח על שיתוף הפעולה שלה עם גופי אכיפה זרים במסגרת המאבק במתקפות כופרה – הצעת החוק, שהוצגה בתת-הוועדה להגנת הצרכן, הכפופה לוועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים, קוראת לנציבות המסחר הפדראלית (FTC)^{^[52]} לדווח על מספר מתקפות הכופרה המדווחות לה ועל שיתוף הפעולה שלה עם גופי אכיפה זרים במסגרת המאבק בהן. כמו כן, הצעת החוק קוראת ל-FTC לנסח המלצות עבור חקיקה וניסוח שיטות עבודה מומלצות להגנה מפני מתקפות כופרה.^{^[53]}

26 ביולי – וועדת האנרגיה של בית הנבחרים אישרה שורת הצעות חוק לשיפור אבטחת הסייבר של ענף התקשורת – וועדת האנרגיה של בית הנבחרים אישרה שורת הצעות חוק בנושא שיפור אבטחת הסייבר של ענף התקשורת, מחקר ופיתוח של טכנולוגיות תקשורת סלולרית חדשות ועוד. הצעות החוק הן:

הצעת החוק Understanding Cybersecurity of Mobile Network Act, הקוראת לרשות הלאומית למידע ותקשורת (NTIA)^{^[54]} לקיים מחקרים בנושא חולשות אבטחה של רשתות תקשורת ומכשירים סלולריים;
הצעת החוק The ICT Strategy Act, המנחה את מזכירת מחלקת המסחר לנסח דו"ח בנושא שרשראות האספקה של ענף התקשורת. הדו"ח יכלול רשימת יצרניות ציוד וטכנולוגיות ICT האמריקניות וכן יבחן את מידת התחרותיות שלהן במסגרת שרשראות האספקה העולמיות של טכנולוגיות ICT;
הצעת החוק FUTURE Networks Act,^{^[55]} המנחה את נציבות התקשורת הפדראלית (FCC)^{^[56]} להקים כוח משימה שיחקור ויבחן שימושים עתידיים עבור טכנולוגיית רשתות ה-6G, מגבלות בנושא שרשראות האספקה שלהן, חולשות אבטחת סייבר שזוהו על ידי גופי תקינה בין-לאומיים ועוד;
הצעת החוק Open RAN Outreach Act, המנחה את NTIA להעניק ייעוץ וסיוע טכני למפעילי רשתות תקשורת ולהעלות את מודעותם לארכיטקטורות רשת פתוחות, כגון יוזמת ה-O-RAN;^{^[57]}
הצעת החוק American Cybersecurity Literacy Act, המנחה את NTIA לנסח קמפיין לחינוך ולהעלאת מוּדעוּת הציבור לאיומי סייבר ולדרכים להתמודדות עם האיומים;^{^[58]}

28 ביולי – סנאטורים משתי המפלגות הציגו הצעת חוק הכוללת מספר סעיפים לחיזוק הגנת הסייבר של תשתיות חיוניות – סנאטורים משתי המפלגות הציגו את הצעת החוק The Defense of United States Infrastructure Act, לחיזוק הגנת הסייבר על תשתיות חיוניות. על פי סעיפי הצעת החוק, המבוססת בחלקה על המלצות נציבות ה-Cyberspace Solarium ממרץ 2020:^[59]

הקונגרס יקים קרן לאומית לסיוע בשיפור חסינות סייבר (NCRAF),^[60] שתסייע במימון אבטחת הסייבר ושיפור החסינות של תשתיות חיוניות;
מזכיר המחלקה לביטחון המולדת ינסח הגדרה חדשה עבור התשתיות החיוניות ביותר (SICI),^[61] שפגיעה בהן תוביל לפגיעה בביטחון הלאומי, בכלכלה הלאומית או בביטחון הציבור, ויבחן את היתרונות והאתגרים הקיימים עבור מפעילי תשתיות שהוגדרו כחיוניות;
משרד ראש הסייבר הלאומי (NCD) יקבל סמכויות להעסקת כוח אדם ותקציב בסך 15 מיליון דולר;^[62]
CISA תקים פלטפורמה מבוססת ענן (JCE)^[63] לשיתוף מידע ומודיעין איומי סייבר בין גופי ממשלה ובין הממשלה למגזר הפרטי במסגרת שותפויות ציבוריות-פרטיות. כמו כן, הסעיף תוחם את כהונת ראש CISA לתקופה של חמש שנים;
מזכיר המחלקה לביטחון המולדת יקים לשכה לאיסוף נתונים סטטיסטיים של תקריות סייבר.^[64] כמו כן, ימנה המזכיר ארגון ללא כוונת רווח שיסייע למפעילי תשתיות חיוניות לזהות חולשות אבטחה בטכנולוגיות ובמוצרים שבשימושם.^[65]

30 ביולי – וועדת בית הנבחרים אישרה הצעות חוק לשיפור אבטחת הסייבר של בתי ספר ולהגנה על שרשראות האספקה של תוכנות שבשימוש המחלקה לביטחון המולדת – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אישרה את הצעת חוק ה-K-12 Cybersecurity Act, הקוראת ל-CISA לשתף פעולה עם מנהלי בתי ספר, מורים, חברות מהמגזר הפרטי וסוכנויות פדראליות נוספות במטרה לערוך מחקר בנושא איומי סייבר על בתי ספר יסודיים ותיכוניים. כמו כן, אישרה הוועדה את הצעת חוק ה-DHS Software Supply Chain Risk Management Act, הקוראת למחלקה לביטחון המולדת לנסח קווים מנחים בנושא רכש תוכנות, שירותים וטכנולוגיות IT. הצעת החוק קוראת למחלקה לזהות ספקי תוכנות המהווים חלק משרשראות האספקה שלה במטרה לזהות ולהיערך להתמודדות עם איומי סייבר פוטנציאליים בהקדם.^{^[66]}

צבא וביטחון

6 ביולי – מחלקת ההגנה הודיעה על ביטול חוזה תשתיות הענן JEDI לטובת חוזה עם מספר ספקי שירותי ענן – לדברי מנהל המידע הראשי (CIO) של מחלקת ההגנה, ג'ון שרמן (John Sherman), המחלקה החליטה לבטל את חוזה תשתיות הענן JEDI,^[67] שנחתם עם מיקרוסופט לטובת חוזה חדש עם מספר ספקים שייחתם באפריל 2022. לדבריו, החוזה בוטל מסיבות טכניות ולנוכח שינויים והתפתחויות בתחום מחשוב הענן בשנים האחרונות, כגון תופעת גישת ההסתמכות על ספקים מרובים (multi-vendor). הפרויקט החדש, המכונה JWCC,^{^[68]} ינוהל על ידי המשרד לתוכניות מחשוב ענן הכפוף לסוכנות למערכות מידע (DISA).^{^[69]}

8 ביולי – בכירים משפטיים בצבא ארה"ב קראו לממשל לאפשר מבצעי סייבר התקפיים כנגד עברייני סייבר זרים – במאמר שפרסמו היועץ הכללי של פיקוד הסייבר, לוטננט קולונל קורט סנגר (Kurt Sanger), והפרקליט הצבאי בצי האמריקני, פיטר פסוצ'י (Peter Pascucci) בבלוג לנושאי ביטחון לאומי Lawfare, קראו השניים לממשל לקיים מבצעי סייבר צבאיים התקפיים כנגד עברייני סייבר העומדים מאחורי מתקפות כופרה. לדבריהם, אירועי סייבר שמקורם מחוץ לשטחה של ארה"ב, כגון מתקפת הכופרה על Colonial Pipeline וקמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds, חורגים מתחום הפעילות הפלילית הרגילה ומהווים איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. כמו כן, המורכבות והתחכום של פשיעת סייבר שמקורה במדינות זרות עלולה להקשות על גופי האכיפה להגיב בטווח זמן קצר וכן הגבלת תגובתה של ארה"ב לפעולות אכיפה תשלול מארה"ב יכולות ויתרונות רבים במרחב הסייבר.^[70]

10 ביולי – משרד המבקר הכללי של מחלקת ההגנה: על המחלקה לשפר את אבטחת הסייבר של מדפסות התלת-ממד שלה – על פי דו"ח מטעם משרד המבקר הכללי של מחלקת ההגנה, על המחלקה לשפר את אבטחת הסייבר של מדפסות תלת-ממד, המשמשות להדפסת חלקי חילוף, ולהעלות את מוּדעוּת עובדיה לסיכונים אליהם הן חשופות. מחברי הדו"ח הזהירו כי גורמים זדוניים עלולים לפרוץ למדפסות ולהשיג גישה לרשתות מחלקת ההגנה או לגנוב מידע בנושא עיצוב ותכנון חלקי חילוף ועוד. כמו כן, קראו מחברי הדו"ח למחלקת ההגנה להתייחס למדפסות התלת-ממד כאל מערכות מידע ולהתמקד בעדכון המדפסות ומערכות ההפעלה של המחשבים המחוברים אליהן.^[71]

12 ביולי – טייסת מבצעי הסייבר של חיל האוויר האמריקני תספק את התוכנה שלה לגילוי חולשות למגזר הפרטי – טייסת מבצעי מרחב הסייבר ה-90,^{^[72]} הכפופה לפיקוד הסייבר של חיל האוויר האמריקני (16^th Air Force), חתמה על הסכמי מחקר ופיתוח משותפים (CRADA)^{^[73]} עם שתי חברות, ששמן לא פורסם, במסגרתם תאפשר להן להשתמש בתוכנת ה-Whiddler לסריקת קבצים ברשת ולהעבירה לגורמי צד-שלישי במגזר הפרטי. התוכנה, שפותחה על ידי הטייסת, בוחנת את הסבירות שהקבצים הם זדוניים וסורקת קבצים ללא חתימה דיגיטלית. לדברי סגנית מפקד הטייסת, רבקה לייבלי (Rebecca Lively), ההסכם מאפשר לחברות לשפר את ביצועי התוכנה עבור הטייסת בעלות ממשלתית נמוכה, וכן מאפשר להן למכור את התוכנה למגזר הפרטי ולסייע בהגנה עליו.^{^[74]}

20 ביולי – צבא היבשה ערך ניסויים בכלים חדשים להגנה על מידע ועל אמינותו ברשתות טקטיות – צבא היבשה ערך את ניסוי ה-NetModX השנתי,^[75] במטרה לבחון כלים וטכנולוגיות חדשות להגנה על מידע ועל רשתות טקטיות של צוותים בשדה הקרב מפני תקיפות סייבר ולוחמה אלקטרונית.

במסגרת הניסוי, בחן צבא היבשה טכנולוגיה המכונה Information Trust שמטרתה לסייע לחיילים בשטח לאמת את המידע שהם מקבלים, כגון פקודות או נתוני איכון וניווט. כמו כן, בחן הצבא טכנולוגיות לאימות משתמשים, טכנולוגיות לאימות מקור הנתונים וכן פתרונות מבוססי למידת מכונה לזיהוי אנומליות ברשתות.^[76]

28 ביולי – צבא היבשה חתם על חוזה בסך 2.4 מיליארד דולר עם 14 חברות לטובת אספקת שירותי IT למרכז אימוני והכשרות הסייבר הלאומי – על פי הודעת מחלקת ההגנה, צבא היבשה חתם על חוזה בסך 2.4 מיליארד דולר עם 14 חברות לטובת אספקת שירותי IT, תכנון, ניהול, אבטחה ותמיכה במרכז אימוני והכשרות הסייבר הלאומי (National Cyber Range). החברות המשתתפות בחוזה כוללות את לוקהיד מרטין, בואינג, חברת פתרונות ה-IT, Axiologic Solutions ועוד. המרכז משמש את צוותי משימת הסייבר של פיקוד הסייבר של צבא היבשה (ARCYBER) לצורך אימונים, הכשרות, ניסויים בכלים ופתרונות חדשים והכנה לקראת מבצעי סייבר.^{^[77]}

29 ביולי – צבא ארה"ב ערך תרגיל שבחן שימוש בבינה מלאכותית לאיסוף נתונים וחיזוי אירועים ואיומים – לדברי מפקד פיקוד צפון של צבא ארה"ב (NORTHCOM), גנרל גלן ואן הרק (Glen VanHerck), צבא ארה"ב ערך את תרגיל ה-GIDE,^{^[78]} שמטרתו לבחון טכנולוגיות בינה מלאכותית לצורך איסוף ואיגום נתונים, חיזוי אירועים ואיומים וקיצור תהליכי קבלת החלטות. בתרגיל, בו השתתפו 11 פיקודים לוחמים (combatant commands), השתמשו המשתתפים בבינה מלאכותית על מנת לאסוף נתונים ממטוסים, לוויינים וחיישנים, לזהות דפוסים, להתריע מפני איומים ולקצר את תהליכי קבלת ההחלטות. לדבריו, בכוונת פיקוד הצפון להתמקד כעת באבטחת הסייבר של הרשתות והתשתיות על מנת להגן על הטכנולוגיות ולשמור על אמינותן.^{^[79]}

תשתיות חיוניות בארה"ב

20 ביולי – הרשות לאבטחת התחבורה פרסמה דירקטיבה חדשה הכוללת דרישות אבטחת סייבר ממפעילות צינורות נפט וגז – הרשות לאבטחת התחבורה (TSA)^{^[80]} פרסמה דירקטיבה חדשה המנחה מפעילות צינורות גז ונפט ליישם צעדים שונים לאבטחת מערכות IT ו-OT מפני איומי סייבר מוּכּרים ולנסח תכניות לחזרה לשגרה לאחר אירועי סייבר. כמו כן, קוראת הדירקטיבה למפעילות לסקור את ארכיטקטורת הרשת ואבטחת הסייבר שלהן. עוזרת ראש ה-TSA לפעולות על פני השטח (surface operations),^{^[81]} סוניה פרוקטור (Sonya Proctor), טענה במהלך שימוע בפני וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת, כי הדירקטיבה לא תפורסם במלואה לציבור וכי היא תקבל תוקף משפטי של רגולציה ותהיה מחייבת.^{^[82]}

20 ביולי – ה-FBI ו-CISA הזהירו: האקרים סינים פרצו למערכות לבקרה תעשייתית של מפעילות צינורות גז ונפט אמריקניות בין השנים 2013-2011 – ה-FBI ו-CISA פרסמו אזהרה, לפיה האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין, פרצו למערכות לבקרה תעשייתית (ICS)^{^[83]} של 23 מפעילות צינורות גז ונפט אמריקניות בין השנים 2013-2011. על פי האזהרה, שפורסמה במטרה לעורר מוּדעוּת לאיומי סייבר על צינורות גז ונפט, ההאקרים ביצעו תקיפות דיוג ממוקד, במסגרתן הצליחו לפרוץ למערכות המאפשרות גישה מהרשת הארגונית לסביבת ה-ICS של הארגונים, וגנבו מידע ופרטים טכניים השייכים למערכות ה-ICS, הרשאות גישה וכן מידע על עובדי הארגונים. CISA וה-FBI העריכו כי מטרת ההאקרים הייתה לאסוף מידע מקדים על המערכות לטובת קבלת גישה אליהן בעתיד.^{^[84]}

רוסיה

1 ביולי – ארה"ב ובריטניה: המודיעין הצבאי של רוסיה עומד מאחורי קמפיין תקיפות Brute Force המתמקד בסביבות ענן – ה-FBI, ה-NSA, CISA והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) פרסמו אזהרה משותפת, לפיה האקרים הפועלים בחסות המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU), אחראיים לקמפיין תקיפות סייבר שהתמקד בסביבות ענן וסביבות תאגידיות בין השנים 2021-2019. ההאקרים, השייכים ככל הנראה למרכז ה-85 לשירותים מיוחדים (GTsSS) של ה-GRU, השתמשו בפרטי הרשאות גנובים וביצעו תקיפות Brute Force על מנת לעקוף מנגנוני אימות.

מטרות הקמפיין כוללות גופי ממשלה, גופים צבאיים, חברות לייצור ביטחוני, חברות אנרגיה, מוסדות חינוך גבוה, חברות לוגיסטיקה, משרדי עורכי דין, גופי תקשורת, מפלגות פוליטיות ומכוני מחקר בארה"ב ובאירופה.^{^[85]}

קישור להודעת האזהרה המלאה: https://bit.ly/3hOeBN8

7 ביולי – בכיר בשירות הביטחון הפדראלי: מקורן של רוב תקיפות סייבר שכוונו כלפי רוסיה ב-2020 באירופה ובארה"ב – לדברי ראש המרכז הלאומי לתיאום תקריות מחשוב (NKTsKI), הכפוף לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), ניקולאי מורשוב (Nikolai Murashov), מקורן של רוב תקיפות הסייבר שכוונו כלפי רוסיה ב-2020 היה בשטחן של ארה"ב, גרמניה והולנד. לדבריו, ה-NKTsKI נענה לפניות של מדינות זרות ופועל לשבש פעילות סייבר זדונית שמקורה בשטחה של רוסיה, אולם פניותיה של רוסיה למדינות אירופה לסיוע אינן זוכות למענה.^{^[86]} כמו כן, בכנס של משרדי התובעים הראשיים של מדינות אירופה, קרא התובע הראשי של רוסיה, איגור קראסנוב (Igor Krasnov), למדינות אירופה להגביר את המאבק בפשיעת סייבר ולהגביר את שיתוף המידע בנושא שיטות וטכנולוגיות למאבק בפשיעה ברשת האפלה.^{^[87]}

13 ביולי – הקרמלין פרסם עדכון לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של רוסיה המדגישה מבצעי השפעה ולוחמת מידע – הקרמלין פרסם עדכון לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של רוסיה משנת 2015, לפיו רוסיה רואה במבצעי השפעה ולוחמת מידע כאיום על יציבותה ומגדירה אותם כאיום על ביטחונה הלאומי. על פי המסמך, רוסיה נמצאת תחת איום של השפעה זרה ומניפולציה מצד מדינות המערב המאיימות על ערכיה. מחברי המסמך קראו לממשלת רוסיה להרחיב את סמכויותיהם ואת יכולותיהם של גופי המודיעין של רוסיה להיאבק בהשפעה זרה וכן להגביר את יכולות לוחמת המידע שלהם. לדברי החוקרת במכון המחקר American Enterprise Institute, איוונה סטרדנר (Ivana Stradner), המתמחה בלוחמה היברידית ובמזרח אירופה, פעילותה של רוסיה להתמודד עם האיומים צפויה לכלול ניסוח מגבלות נוספות על המדיה החברתית בשטחה וכן הרחבת היקפם ויכולותיהם של ארגונים כגון הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA)^{^[88]} האחראית למבצעי השפעה ולהפצת מידע כוזב במדינות המערב.^{^[89]}

אירופה

צרפת

21 ביולי – הסוכנות הלאומית לאבטחת הסייבר: האקרים סינים התמקדו במטרות בצרפת תוך שימוש בחולשות בנתבים – הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר (ANSSI) הודיעה כי קבוצת ההאקרים הסינית APT31 הפועלת בחסות המיניסטריון לביטחון המדינה (MSS)^{^[90]} של סין, התמקדה בארגונים ובחברות בצרפת תוך שימוש בחולשות בנתבים. מטרת הקמפיין הייתה ככל הנראה איסוף מל"ם (Reconnaissance). ה-ANSSI פרסמה מידע טכני וסממנים לפריצה (IoCs)^{^[91]} במטרה לסייע לארגונים להבין האם הם נפרצו.^{^[92]}

הולנד

29 ביולי – ראש שירות הביון של הולנד: יש להגדיל את סמכויות גופי המודיעין לפעול כנגד האקרים זרים – לדברי ראש שירות מודיעין הפנים של הולנד (AIVD), אריק אקרבום (Erik Akerboom), גופי המודיעין זקוקים לעוד סמכויות במטרה להרחיב את פעילותם כנגד האקרים זרים ובמטרה להתמודד עם איומי סייבר. לדבריו, סין, רוסיה ואיראן מהוות את איומי הסייבר המדינתיים הגדולים ביותר על הולנד. אקרבום הוסיף כי בעוד שסין עוסקת בריגול ובגניבת סודות טכנולוגיים, רוסיה עוסקת באיסוף מודיעין צבאי ופוליטי.^{^[93]}

אסטוניה

23 ביולי – חברת Nokia נבחרה על מנת להקים רשת 5G במסגרת מרכז אימוני והכשרות הסייבר של צבא אסטוניה – חברת התקשורת האסטונית Thinnect OU, האחראית להקמת מרכז האימון וההדרכה בסייבר (cyber range) של צבא אסטוניה, הודיעה כי בחרה בחברת Nokia על מנת להקים רשת 5G עצמאית (standalone) במרכז.^{^[94]} לדברי מנכ"ל Thinnect, יורגו פרדן (Jurgo Preden), החברה בחרה בפלטפורמת ה-Digital Automation Cloud (DAC)^{^[95]} של Nokia על מנת לבחון תרחישים שונים של תקיפות סייבר על רשתות ה-5G ולפתח אמצעים ומערכות להגנה עליהן. לדברי ראש מחלקת מדיניות סייבר במשרד ההגנה של אסטוניה, אנדרי רבאן (Andri Rabane), בכוונת צבא אסטוניה לפתח ולבחון פתרונות אבטחה שונים עבור רשתות ה-5G.^{^[96]}

אסיה

סין

1 ביולי – חברת Check Point: קבוצת האקרים סינית עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד במדינות מרכז אסיה – על פי מחקר של Check Point, קבוצת האקרים המכונה IndigoZebra, הפועלת ככל הנראה בחסות ממשלת סין, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בגופי ממשלה באפגניסטן, בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן. לדברי ראש מחלקת מודיעין איומי סייבר ב-Check Point, לוטם פינקלשטיין, הקבוצה ביצעה קמפיין מתקפות דיוג ממוקד, במסגרתו שלחה קבצים שהתחזו למסמכים ממשרד נשיא אפגניסטן על מנת לפרוץ לרשתות מועצת הביטחון הלאומי של אפגניסטן. הקבצים הכילו "דלת אחורית" (backdoor) שהקימה ערוץ תקשורת עם תיקיית Dropbox ששימשה לצורך אחסון הקבצים שנגנבו.^{^[97]}

8 ביולי – חברת Recorded Future: האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין התמקדו בארגוני תקשורת וטכנולוגיה בדרום מזרח אסיה – על פי מחקר חדש מטעם צוות מודיעין האיומים של Recorded Future, Insikt Group, קבוצת ההאקרים הסינית TAG-22, המקושרת לממשלת סין, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברות תקשורת וטכנולוגיה בטאיוואן, בפיליפינים ובנפאל. על פי המחקר, ההאקרים פרצו למכון למחקרי טכנולוגיה תעשייתית (ITRI)^{^[98]} של טאיוואן, המשמש כמאיץ חברות הזנק בתחום הטכנולוגיה. כמו כן, התמקדו ההאקרים בחברת התקשורת הממשלתית של נפאל, Nepal Telecom ובמחלקת טכנולוגיות המידע והתקשורת של ממשלת הפיליפינים. לדברי החוקרים, מטרת הקמפיין הייתה כלל הנראה לגנוב מידע שיוכל לספק לחברות התקשורת הסיניות יתרון תחרותי על פני מתחרות אחרות בתעשיית התקשורת העולמית.^{^[99]}

9 ביולי – בכיר בצבא ארה"ב: נתח השוק העולמי הגדל של חברות התקשורת והטכנולוגיה הסיניות עלול לתת לסין גישה לנתונים שישמשו אותה לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות – לדברי ראש אגף המודיעין בפיקוד האוקיאנוס השקט של צבא ארה"ב (INDOPACOM),^{^[100]} אדמירל משנה, מייקל סטודמן (Michael Studeman), התרחבות פעילותן של חברות הטכנולוגיה והתקשורת הסיניות בעולם לצד הנהירה של חברות מערביות לשוק הסיני, עלולים לתת לממשלת סין גישה נרחבת למידע של לקוחות, שעלול לשמש לפיתוח מהיר של טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות. לדבריו, נתח השוק הגדל של החברות הסיניות בתחומי מנועי החיפוש ושירותי ענן עלול לתת לסין גישה לנתוני לקוחות, שעלולים לשמש אותה לטובת אימון אלגוריתמים לחיזוי משברים כלכליים ובריאותיים ויתנו לה יתרון על פני ארה"ב בנושא אימוץ והטמעת מערכות בינה מלאכותית.^{^[101]}

14 ביולי – ממשלת סין פרסמה רגולציה חדשה בנושא חובת דיווח חולשות אבטחה – רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)^{^[102]} פרסמה רגולציה חדשה המנחה חברות המספקות מוצרים ושירותים מקוונים לדווח למשרד התעשייה וטכנולוגיות המידע על חולשות אבטחה במוצריהן ובמערכותיהן בתוך יומיים מרגע גילוין. כמו כן, הרגולציה אוסרת על חברות וחוקרים פרטיים מלספק מידע בנושא חולשות לארגונים ואזרחים מחוץ לשטחה של סין או לכל גורם אחר מלבד ספקי השירותים או יצרני המכשירים בהם אותרו החולשות. בנוסף, אוסרת הרגולציה על שימוש או ניצול חולשות ועל איסוף, מכירה או פרסום של מידע בנושא. הרגולציה תיכנס לתוקף בספטמבר 2021 ומטרתה לספק קווים מנחים ליישום דרישות חוק אבטחת הסייבר של סין שנכנס לתוקף ב-2017.^{^[103]}

19 ביולי – ארה"ב ובעלות בריתה האשימו את סין באחריות לקמפיין הריגול והפריצה לשרתי ה-Microsoft Exchange שנחשפה במרץ 2021 – הבית הלבן פרסם הצהרה, בה האשים את סין באחריות לקמפיין הריגול והפריצה לשרתי ה-Microsoft Exchange שנחשפה במרץ 2021. כמו כן, גינה הבית הלבן את פעילות המיניסטריון לביטחון המדינה (MSS), האחראי לפעילות הסייבר של סין וקבע כי ה-MSS מעסיק האקרים הפועלים גם מטעמי רווח אישי ומעורבים במתקפות כופרה, בסחיטה, בגניבת קניין רוחני ובכריית מטבעות דיגיטליים. בנוסף, הודיע הבית הלבן כי מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד ארבעה האקרים סינים שפעלו בחסות ה-MSS ומואשמים בגניבת קניין רוחני וסודות מסחריים וטכנולוגיים תוך התמקדות בענפי הימאות, התעופה, הייצור הביטחוני, הבריאות והחינוך בעשר מדינות שונות.^{^[104]} במסגרת ההצהרה, פרסמו ה-NSA, CISA וה-FBI אזהרה משותפת, הכוללת פירוט של יותר מ-50 טכניקות וטקטיקות שבשימוש האקרים סינים העומדים מאחורי תקיפות סייבר כנגד ארה"ב ובעלות בריתה.^{^[105]}

בעקבות הצהרת הבית הלבן, פרסמו אוסטרליה,^{^[106]} בריטניה,^{^[107]} ניו זילנד,^{^[108]} קנדה,^{^[109]} ברית נאט"ו,^{^[110]} האיחוד האירופי^{^[111]} ויפן^{^[112]} הודעות גינוי לפעילות הסייבר הזדונית של סין, במסגרתן קבעו שקבוצות ההאקרים הסיניות APT31 ו-APT40 פועלות בחסות ה-MSS והאשימו אותן באחריות לפריצה לשרתי ה-Microsoft Exchange.^{^[113]} כמו כן, הודיע שר החוץ של נורבגיה, אריקסן סוריידה (Eriksen Soereide), כי האקרים סינים אחראיים לתקיפת הסייבר על שרתי הדוא"ל של הפרלמנט הנורבגי שאירעה במרץ 2021.^{^[114]}

יפן

8 ביולי – ממשלת יפן אישרה טיוטת אסטרטגיית אבטחת סייבר המגדירה לראשונה את סין, רוסיה וצפון קוריאה כאיומי הסייבר המשמעותיים ביותר על המדינה – המפקדה האסטרטגית לאבטחת סייבר (CSHQ),^{^[115]} הכפופה למזכיר הקבינט של ממשלת יפן, אישרה מסמך טיוטה של אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של יפן, המגדירה לראשונה את סין, רוסיה וצפון קוריאה כאיומי הסייבר הגדולים ביותר על המדינה. המסמך מנחה את ממשלת יפן לנסח מדיניות תגובה לתקריות, לשפר את יכולות הגנת הסייבר שלה ולהגיב לתקיפות סייבר בערוצים הדיפלומטיים ובאמצעות פעולות אכיפה. כמו כן, תחזק יפן את שיתוף הפעולה בנושא אבטחת הסייבר עם ארה"ב, אוסטרליה, הודו ומדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN). לבסוף, קורא המסמך לממשלה לקדם מחקר ופיתוח בנושאי בינה מלאכותית והצפנה קוונטית.^{^[116]}

דרום קוריאה

9 ביולי – שירות המודיעין של דרום קוריאה: האקרים צפון קוריאנים פרצו לתאגיד ביטחוני בתחום התעופה במדינה – שירות המודיעין של דרום קוריאה (NIS)^{^[117]} הודיע כי האקרים צפון קוריאנים פרצו לרשת תאגיד תעשיות התעופה של קוריאה (KAI)^{^[118]} ביוני 2021. לדברי נציג מפלגת כוח העם,^{^[119]} המכהן בוועדת המודיעין של הפרלמנט, הא טאה-קיונג (Ha Tae-Keung), שירות המודיעין זיהה כי האקרים צפון קוריאנים פרצו לשורת תאגידים וחברות לייצור ביטחוני וכן למכוני מחקר העוסקים באנרגיה גרעינית ובענף התעופה והחלל.^{^[120]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

2 ביולי – חוקרים ישראלים זיהו קמפיין תקיפות סייבר שהתמקד בכ-2,000 חברות וארגונים ברחבי העולם – חוקרים מחברת אבטחת הסייבר הישראלית Guardicore הודיעו כי זיהו קמפיין תקיפות סייבר שהתמקד בכ-2,000 חברות וארגונים בענפי הבריאות, התיירות, התקשורת והחינוך בארה"ב, בהודו ובווייטנאם. לדבריהם, התוקפים השתמשו בחולשות בפרוטוקול SMB (Server Message Block) של חברת מיקרוסופט המשמש לצורך תקשורת וגישה לקבצים במטרה לגנוב מידע, שככל הנראה נמכר לאחר מכן ברשת האפלה.^{^[121]}

8 ביולי – חברת ההזנק הישראלית NanoLock Security גייסה כ-11 מיליון דולר בסבב הגיוס השני – חברת ההזנק הישראלית, NanoLock Security, שפיתחה פתרון לניהול אבטחת הסייבר של מכשירי IoT ומכשירים תעשייתיים הפועלים בסביבות OT, גייסה כ-11 מיליון דולר בסבב הגיוס השני. הפתרון שפיתחה החברה ניתן לשילוב במכשירים בעת הייצור או ההרכבה שלהם, מספק התרעות אבטחה ואוסף מידע פורנזי לחקר תקריות. הסכום ישמש את החברה לטובת המשך פיתוח מוצריה, הרחבת הצוות הניהולי שלה ולרכש פטנטים חדשים.^{^[122]}

17 ביולי – ישראל ומרוקו חתמו על הסכם שיתוף פעולה בהגנת סייבר – על פי הודעת מערך הסייבר הלאומי, ראש המערך, יגאל אונא, ראש מִנְהֵלת אבטחת מערכות המידע של מרוקו, אל מוסטפא רבי (El Mustafa Rabii) והשר לביטחון לאומי, עבד אל-לטיף לודיי (Abdellatif Loudiyi), חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר. על פי הודעת משרד החוץ, ההסכם כולל שיתוף פעולה בנושאי מחקר ופיתוח ושיתוף מידע.^[123]

21 ביולי – ראש הממשלה בנט קרא למדינות בעלות ברית להצטרף ליוזמת הגנת סייבר בין-לאומית – במהלך כנס שבוע הסייבר, שנערך באוניברסיטת תל אביב, קרא ראש הממשלה נפתלי בנט, למדינות בעלות ברית להצטרף ליוזמת הגנת סייבר בין-לאומית משותפת המכונה Global Cybernet Shield. לדבריו, כ-12 מדינות כבר חברות ביוזמה, המבוססת על מודל מערכת ה-Cybernet הישראלית ושמטרתה לשתף מידע ומודיעין איומי סייבר.^{^[124]}

23 ביולי – רשות המים הודיעה כי בחרה בחברת אבטחת הסייבר SIGA במטרה להגן על מתקני המים בישראל – רשות המים הודיעה כי בחרה בפלטפורמת SigaGuard של חברת אבטחת הסייבר הישראלית SIGA, להגנה על מערכות OT במתקני המים בישראל. פלטפורמת SigaGuard עושה שימוש בלמידת מכונה על מנת לסרוק את האותות החשמליים בחומרה ולהתריע מפני אנומליות כתוצאה מכשלים, שימוש לרעה או אירועי סייבר.

ההודעה באה על רקע הצלחתה של תכנית פיילוט של רשות המים בשיתוף עם מערך הסייבר הלאומי ומשרד האנרגיה לחיבור מתקני מים וביוב למרכז SOC ייעודי לטכנולוגיות OT.^{^[125]}

איראן

11 ביולי – משרד התחבורה ומערך הרכבות של איראן חוו תקיפות סייבר שהובילו לשיבוש תנועת הרכבות – על פי דיווחי סוכנות הידיעות האיראנית Fars, הפרעות ושיבושים שאירעו בעשרות תחנות רכבת באיראן נגרמו ככל הנראה כתוצאה מתקיפת סייבר. על פי דיווחי הסוכנות, התקיפה הובילה ככל הנראה לתקלה במערכת הבקרה והמעקב אחר רכבות בכל רחבי איראן, דבר שהוביל לעיכובים וביטולים בלוח הזמנים של הרכבות. כמו כן, דווח כי המתקפה הובילה לשיבוש פעילותם של משרדים למכירת כרטיסים ושירותי משלוח סחורות.

מטעם חברת הרכבות הממשלתית של איראן נמסר כי ההאקרים שתלו הודעות שקריות על עיכובים וביטולים וכי תנועת הרכבות לא שובשה. הדיווח בא על רקע דיווח של סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית IRNA, לפיו אתר משרד התחבורה והעיור של איראן הושבת בעקבות תקיפת סייבר.^{^[126]}

16 ביולי – פייסבוק: האקרים איראניים התחזו למגייסי כוח אדם במטרה לפתות אנשי צבא ועובדי תעשיות ביטחוניות בארה"ב ובאירופה – פייסבוק הודיעה כי הסירה כ-200 חשבונות מדיה חברתית מזויפים המשויכים לקבוצת ההאקרים האיראנית Tortoiseshell, החשודה כי התחזתה למגייסי כוח אדם במטרה לפתות אנשי צבא ועובדי תעשיות ביטחוניות בארה"ב ובאירופה להוריד רוגלות למכשיריהם. כמו כן, הקימה הקבוצה חשבונות מזויפים גם ב-LinkedIn ובטוויטר, הפיצה רוגלות בדוא"ל ובהודעות טקסט והקימה אתרים מזויפים לגיוס כוח אדם לתעשיות ביטחוניות. קבוצת Tortoiseshell התמקדה בעבר בחברות IT ובתעשיות נוספות במזרח התיכון.^{^[127]}

16 ביולי – חברת Proofpoint: האקרים איראניים עומדים מאחורי שורת תקיפות דיוג שהתמקדו בחוקרים ומומחים בנושאי המזרח התיכון – על פי מחקר מטעם חברת Proofpoint, קבוצת ההאקרים האיראנית TA453, המכונה גם Charming Kitten עומדת מאחורי קמפיין תקיפות דיוג ממוקד, במסגרתו התחזתה לחוקרים ומומחי אקדמיה בריטיים על מנת לפתות מומחים לענייני המזרח התיכון. על פי המחקר, ההאקרים השתלטו על אתר בית הספר ללימודי אפריקה והמזרח (SOAS)^{^[128]} של אוניברסיטת לונדון ושלחו לחוקרים קישורים להרשמה לכנסים מזויפים על מנת לגנוב את פרטי ההרשאות שלהם.^{^[129]}

27 ביולי – דלפו מסמכים מחקריים של משמרות המהפכה בנושא תקיפות סייבר של תשתיות חיוניות – חמישה מסמכים השייכים ליחידה מספר 13 של משמרות המהפכה ומתארים מחקרים ותכניות לביצוע תקיפות סייבר על תשתיות חיוניות דלפו ופורסמו על ידי ערוץ החדשות הבריטי Sky News. המסמכים כוללים מידע בנושא מחקרים על שימוש ביכולות סייבר התקפיות במטרה להתמקד במערכות לאיזון וייצוב כלי שייט^{^[130]} על מנת להטביע אוניות מטען או במטרה לפוצץ משאבות בתחנות דלק. כמו כן, כוללים המסמכים מידע על מערכות תקשורת לוויינים המשמשות את תעשיית הימאות העולמית וכן על מערכות השולטות על תאורה, מיזוג וחימום במבנים "חכמים" ברחבי העולם. בנוסף, כללו המסמכים רשימת חברות ויצרניות ציוד וטכנולוגיות לסביבות תעשייתיות, כגון Honeywell, Siemens, Schneider Electric ועוד. לדברי מקור ביטחוני שנותר בעילום שם, המסמכים חוברו על ידי יחידת השהיד קאווה (Shahid Kaveh), המהווה חלק מפיקוד הסייבר של משמרות המהפכה, במטרה לנסח בנק מטרות אזרחיות לטובת מבצעי סייבר התקפיים עתידיים.^{^[131]}

אוסטרליה

8 ביולי – מחלקת החינוך של מדינת ניו סאות' ווילס נאלצה להשבית את מערכותיה בעקבות תקיפת סייבר – מחלקת החינוך של מדינת ניו סאות' ווילס (NSW),^{^[132]} שבמזרח אוסטרליה, הודיעה כי נאלצה להשבית חלק ממערכות ה-IT הפנימיות שלה בעקבות תקיפת סייבר. לדברי מזכירת המחלקה, ג'ורג'ינה הריסון (Georgina Harrisson), מטרת ההשבתה הייתה להגן על מידע של מורים ותלמידים. הריסון הוסיפה כי התקיפה לא צפויה לשבש את מהלך הלימודים, המתנהלים מהבית בעקבות התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה.^{^[133]}

8 ביולי – ענקיות הטכנולוגיה הביעו התנגדות להתקנת תוכנות ממשלתיות במסגרת סיוע ממשלתי בתגובה לתקריות סייבר – בשימוע שנערך בפני וועדת הביטחון והמודיעין של הפרלמנט האוסטרלי, הודיעו נציגי גוגל, מיקרוסופט, אמזון וחברת התוכנה האוסטרלית Atlassian, כי החברות מתנגדות לצעדי הסיוע בתגובה לתקריות של מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD), הכוללים דרישה להתקנת תוכנה ייעודית של ה-ASD. על פי התיקון לחוק אבטחת תשתיות חיוניות מ-2020,^{^[134]} ממשלת אוסטרליה רשאית לסייע לחברות להגיב ולהתמודד עם תקיפות סייבר, סיוע הכולל התקנת תוכנות של ה-ASD במערכות החברות המותקפות. נציגי החברות טענו כי התקנה של תוכנות חיצוניות ברשתות סבוכות ומסועפות יכולה לגרום לנזק וכי מעורבות ממשלתית עלולה להפריע לתהליכי התגובה לתקריות שלהן.^{^[135]}

13 ביולי – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר פרסם עדכון למדריך יישום אסטרטגיות ה-Essential Eight להתמודדות עם תקריות סייבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC) פרסם עדכון של מדריך ה-Essential Eight, המסייע לגופי ממשלה ביישום שמונה אסטרטגיות להתמודדות עם תקריות אבטחת סייבר. על פי העדכון, ה-ACSC מנחה גופי ממשלה וארגונים להגיע לרמת בשלות (maturity) וליישם את כל שמונה האסטרטגיות באופן שווה. כמו כן, המדריך המעודכן כולל רמת בשלות נוספת, המוגדרת כרמה אפס ומייצגת סביבות ארגוניות הכוללות חולשות רבות ושאינן יכולות להתמודד עם תקיפות סייבר שהוגדרו "בסיסיות".^[136] לבסוף, מתאים המדריך את רמות הבשלות השונות לרמות התחכום של תקיפות הסייבר אותן מעוניינים הארגונים למנוע.^[137]

בין-לאומי

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

14 ביולי – גופי מודיעין בגרמניה ובקנדה פרסמו אזהרות מפני השפעה זרה ומעורבות בבחירות – שירות מודיעין הפנים של גרמניה (BfV) פרסם דו"ח בו הזהיר מפני תקיפות סייבר על פוליטיקאים והפצת תעמולה ומידע כוזב, שמטרתם להשפיע על הבחירות לפרלמנט שייערכו בספטמבר 2021. על פי הדו"ח, האקרים עלולים לגנוב ולהדליף מידע רגיש או מביך או להשתלט על חשבונות מדיה חברתית של פוליטיקאים על מנת להפיץ מידע כוזב. מחברי הדו"ח הזהירו כי הפרלמנט הגרמני וכן מחוקקים פדראליים ומקומיים חוו מעל ל-300 ניסיונות לפרוץ לחשבונות הדוא"ל והמדיה החברתית שלהם. לדברי ראש ה-BfV, תומאס הלדנוונג (Thomas Haldenwang), ייתכן והאקרים רוסים, הפועלים בחסות המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) ינסו להשפיע על הבחירות.^{^[138]}

ב-16 ביולי פרסמה סוכנות הסיגינט של קנדה (CSE)^{^[139]} את דו"ח הערכת האיומים השנתית שלה, בה הזהירה כי מדינות זרות עלולות לנסות להתערב בבחירות הפדראליות שייערכו באוקטובר 2023.^{^[140]} על פי הדו"ח, גורמים זדוניים צפויים להפיץ מידע בנושא הונאת בחירות על מנת לפגוע באמון הציבור בתהליך וכן לנצל שינויים בתהליך ההצבעה, הנובעים מהתפתחויות במשבר הקורונה, כגון הצבעה בדואר.^{^[141]}

איומי סייבר על שרשראות אספקה

6 ביולי – גופי תקשורת: האקרים רוסים השיגו גישה למערכות המפלגה הרפובליקנית האמריקנית באמצעות פריצה לספקית שירותי IT – על פי דיווחים של סוכנות הידיעות Bloomberg, קבוצת ההאקרים APT29, המכונה גם Cozy Bear ומקושרת לשירות מודיעין החוץ (SVR) של רוסיה, פרצה לרשתות ספקית שירותי ה-IT Synnex על מנת לקבל גישה לרשתות הוועידה הלאומית הרפובליקנית (RNC).^{^[142]} בכירים ב-RNC הודיעו כי גורמים זדוניים פרצו ל-Synnex אולם טענו כי אין ראיות לכך שמערכותיה של ה-RNC נפרצו או לדליפת מידע השייך למפלגה. דובר ה-RNC, מייק ריד (Mike Reed), הודיע כי ה-RNC חסמה את הגישה מצד חשבונות של Synnex לסביבת הענן שלה וכי היא משתפת פעולה עם מיקרוסופט על מנת לחקור את התקרית.^{^[143]} ב-7 ביולי הודיעה דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי (Jen Psaki) כי CISA וה-FBI פתחו בחקירת האירוע.^[144]

12 ביולי – חברת SolarWinds הודיעה כי האקרים השתמשו בחולשת Zero day על מנת לקבל גישה למערכות לקוחותיה – על פי הודעת החברה, האקרים השתמשו בחולשת Zero day במוצרי ה-Serv-U Managed File Transfer ו-Serv-U Secure FTP המשמשים להעברת קבצים. על פי ההודעה, ההאקרים נעזרו בחולשה על מנת לקבל גישה למערכותיהם של מספר לקוחות החברה, לשנות או למחוק מידע ולהריץ קוד זדוני מרחוק. עם זאת, הודיעה החברה כי לא ברור כמה מלקוחותיה הושפעו מהאירוע.^{^[145]}

22 ביולי – חברת הנפט הסעודית Aramco דיווחה כי מידע השייך לה נגנב או דלף מגורם צד-שלישי – חברת הנפט הסעודית Aramco דיווחה כי טרה-בייט של מידע השייך לה נגנב או דלף מגורם צד-שלישי וכי החברה קיבלה דרישת תשלום בסך 50 מיליון דולר על מנת למנוע את פרסומו. עם זאת, החברה לא נקבה בשם הגורם ולא ברור כיצד אירעה הדליפה.^{^[146]} על פי הודעה שפרסמו האקרים ברשת האפלה, המידע שדלף כולל נתוני שכר של עובדי החברה, מידע על מיקום של בתי זיקוק ומידע נוסף השייך לעובדי ולקוחות החברה.^{^[147]}

22 ביולי – ה-FBI פרסם אזהרה מפני איומי סייבר על חברות המספקות שירותים למשחקים האולימפיים שנערכו בטוקיו – ה-FBI פרסם אזהרה, בה התריע בפני חברות המספקות שירותים למשחקים האולימפיים שנערכו בטוקיו מפני מתקפות DDoS, מתקפות כופרה, מתקפות דיוג והנדסה חברתית וכן מפני ניסיונות מצד גורמים פנימיים ועובדים לשבש את שידורי האירועים, לגנוב או להדליף מידע רגיש ולפגוע בתשתיות דיגיטליות שונות.

על פי האזהרה, פעילות סייבר זדונית עלולה להתמקד בענף התקשורת והשידור, ענפי התיירות, האירוח והתחבורה וכן במערכות המשמשות לאבטחה או למכירת כרטיסים. ה-FBI קרא לספקי השירותים לנסח תכניות לחזרה לשגרה וכן לנטר רשתות וליישם שיטות עבודה מומלצות לאבטחת מערכות ומכשירים.^{^[148]}

איומי מתקפות הכופרה

20 ביולי – מפעילת הרכבות הציבורית Northern Trains הפועלת בצפון אנגליה חוותה מתקפת כופרה – על פי הודעת חברת Northern Trains, הפעילה בצפון ובמזרח אנגליה, מתקפת כופרה הובילה להצפנת שרתים המפעילים מכונות לרכישת כרטיסים, אולם אין ראיות לדליפת מידע השייך ללקוחותיה. החברה קראה ללקוחותיה לרכוש כרטיסים באפליקציה או באתר החברה מראש ולאסוף אותם ממשרדי הכרטיסים שלה.^{^[149]}

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

12 ביולי – רשות הרגולציה על האינטרנט של הולנד: מערכות להמרת אנרגיה סולרית לחשמל חשופות לאיומי סייבר – לדברי ראשת הרשות לרגולציה על האינטרנט ועל ענף התקשורת של הולנד (AT),^{^[150]} אנג'לין ואן דייק (Angeline Van Dijk), מערכות להמרת אנרגיה סולרית לחשמל, כגון פאנלים סולריים ותחנות לטעינת כלי רכב חשמליים חשופות לאיומי סייבר. ואן דייק הזהירה כי גורם זדוני עלול לנצל חולשות במערכות אלו על מנת להשבית את רשת החשמל כולה וכי קיים חוסר מוּדעוּת לאיומים בקרב הלקוחות, הספקים ויצרני המערכות. לדבריה, בכוונת הרשות לקיים בדיקות של מכשירים, תוכנות, חיבורים לא מאובטחים לרשת ופרטי הרשאות בחוות פאנלים סולריים ובחוות טורבינות רוח גדולות.^{^[151]}

24 ביולי – בכוונת הודו להטמיע מערכות לייצור חשמל המסוגלות להתנתק מרשת החשמל בעת אירועי סייבר – לדברי שר האנרגיה של הודו, ראג' קומאר סינג (Raj Kumar Singh), ממשלת הודו שוקלת להטמיע מערכות לייצור חשמל, המסוגלות להתנתק אוטומטית מרשת החשמל העיקרית בעת אירועי סייבר (islanding systems). לדבריו, ייתכן והמערכות החדשות יותקנו בעיר Bengaluru, בה מרוכזת תעשיית ההייטק במדינה ובעיר Jamnagar, בה מרוכזים שניים מבתי הזיקוק הגדולים ביותר בהודו. מטרת המהלך היא לאפשר לתחנות החשמל אזוריות להמשיך לייצר ולספק חשמל לערים במקרים של השבתת רשת החשמל העיקרית כתוצאה מאסונות או מתקיפות סייבר.^{^[152]}

איומי סייבר על ענף הימאות

27 ביולי – מפעילת הנמלים ורכבות המשא Transnet שבדרום אפריקה חוותה מתקפת סייבר ששיבשה את פעילותה – מפעילת הנמלים, רכבות המשא וצינורות הדלק הדרום-אפריקנית הממשלתית Transnet הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר, שאירעה ב-22 ביולי והובילה לשיבושים בפעילותה.^{^[153]} המתקפה שיבשה את פעילותם של טרמינלים למכולות בנמלי החברה בערים דרבן (Durban), נגקורה (Ngqura), פורט אליזבת (Port Elizabeth) וקייפטאון (Cape Town). החברה הודיעה כי השיבה את רוב מערכותיה לפעילות תקינה.^{^[154]}

שיתופי פעולה

6 ביולי – ארה"ב תאמן חיילים מצבא הודו בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית לצורך הגנת סייבר – על פי דיווחי תקשורת בהודו, צבא הודו ישלח כ-100 חיילים לארה"ב לטובת אימונים והכשרות לשימוש במערכות הגנת סייבר המבוססות על טכנולוגיות בינה מלאכותית. על פי דיווחי עיתון ה-Hindustan Times, ההכשרות נכללו בהסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין שתי המדינות ב-2016 והן מהוות חלק ממהלך להקמת פיקוד הסייבר הלאומי של הודו שיאגד תחתיו את יכולותיהן של שלוש סוכנויות הגנת הסייבר הזרועיות של צבא הודו.^{^[155]}

30 ביולי – פיקודי הסייבר של ארה"ב וצרפת קיימו את תרגיל ה-Cyber Fort 3 – פיקוד הסייבר האמריקני ופיקוד הגנת הסייבר של צבא צרפת קיימו את תרגיל ה-Cyber Fort 3, שכלל כ-70 משתתפים, כ-450 רשתות ורשתות משנה (Subnets) וכ-1,000 מערכות וירטואליות. התרגיל דימה תרחישי תקיפה של קבוצות APT, ובמסגרתו תרגלו המשתתפים הגנת סייבר משותפת, תגובה לתקריות, תכנון משימות משותף, שיתוף מידע ויישום שיטות עבודה מומלצות.^{^[156]}

Virtual Systems Administrator ↑
https://zd.net/2TLWmjh; https://yhoo.it/3qQ0hrt ↑
https://zd.net/3yvcft1 ↑
Managed Service Provider; ספקי שירותים מנוהלים הם חברות המעניקות שירותים ומנהלות פונקציות מסוימות עבור הארגון הלקוח במתכונת של מיקור חוץ. ↑
https://zd.net/3yvcft1 ↑
https://bit.ly/2VyuqzM ↑
https://bit.ly/2T367cp ↑
https://bbc.in/2TNjvBL ↑
https://bit.ly/3ATuGcM ↑
Software-as-a-Service ↑
https://zd.net/3yvcft1 ↑
Indicators of Compromise ↑
https://bit.ly/3wNoGiA ↑
https://bit.ly/3horHBK ↑
https://bit.ly/3AOOjmv ↑
https://bit.ly/3x8o9YX ↑
https://bit.ly/3yyU8CK ↑
https://wapo.st/36iNF2z ↑
https://bit.ly/3exQ261 ↑
https://politi.co/36NkLb7 ↑
National Cyber Director ↑
https://bit.ly/3hQqTG0 ↑
https://politi.co/3hQQRcq ↑
Privacy Preserving Machine Learning; ה-PPML היא טכניקה המאפשרת לאלגוריתמים לעבד מידע מבלי לחשוף מידע אישי או מזהה. ↑
https://bit.ly/3krQOW9 ↑
Cybersecurity and Privacy Enterprise Solutions and Services ↑
https://bit.ly/3hQnyqs ↑
התכנית היא חלק מתכנית ה-Rewards for Justice, במסגרתה מציעה המחלקה פרסים עבור מידע על ארגוני טרור. ↑
https://bit.ly/3hMM0sH ↑
https://bit.ly/3isVIj8 ↑
https://wapo.st/3xQP3FH ↑
Virtual Private Servers ↑
https://bit.ly/3rmRJs8 ↑
https://bit.ly/3i5fy4E ↑
https://bit.ly/3x1X75q ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/3i0MXxB ↑
Customs and Border Protection ↑
Mobile Passport Control ↑
https://bit.ly/3l2oj1i ↑
https://bit.ly/3C21T6D ↑
https://bit.ly/3rMZXu7 ; https://bit.ly/3C4LL48 ↑
Harvesting American Cybersecurity Knowledge through Education ↑
https://bit.ly/3xj0WTV ; קישור למכתב: https://bit.ly/37cN1UF ↑
Cyber Mission Forces ↑
Cybersecurity Maturity Model Certification ↑
https://bit.ly/3x7pAXv ↑
General Services Administration ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/3wQVqr8 ↑
https://bit.ly/3l221gq ↑
Federal Trade Commission ↑
ה-FTC מסייעת לחברות להתמודד עם תקיפות סייבר והונאות מקוונות כחלק מאחריותה להגן על צרכנים אמריקניים; https://bit.ly/2Vh5dcY ↑
National Telecommunications and Information Administration ↑
Future Uses of Technology Upholding Reliable and Enhanced Networks Act ↑
Federal Communications Commission ↑
Open Radio Access Networks; יוזמת ה-O-RAN היא יוזמה של חברות התקשורת המובילות העולם, שמטרתה לפתח ארכיטקטורה וממשקים פתוחים עבור רשתות הגישה לרדיו (RAN), לאפשר לחברות חדשות להיכנס לשוק ולמפעילי הרשתות להסתמך על מספר רב יותר של ספקים. ↑
https://bit.ly/3xlzchk ↑
הנציבות הוקמה במסגרת חוק ה-NDAA לשנת 2019 במטרה לנסח המלצות לאסטרטגיית סייבר לאומית. ↑
National Cyber Resilience Assistance Fund ↑
Systemically Important Critical Infrastructure ↑
https://bit.ly/3CskZmx ↑
Joint Collaborative Environment ↑
Bureau of Cyber Statistics ↑
https://bit.ly/37vLetW ↑
https://bit.ly/2VoqYYu ↑
Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑
Joint Warfighter Cloud Capability ↑
Defense Information Systems Agency; https://on.wsj.com/3AAlaet ; https://bit.ly/3AwxGfj ↑
https://bit.ly/3wEtxT5 ; קישור למאמר המלא: https://bit.ly/3zdRu5J ↑
https://bit.ly/3wEXq5R ↑
90^th Cyberspace Operations Squadron ↑
Cooperative Research and Development Agreements; הסכמי CRADA הם הסכמים הנחתמים בין גופי ממשלה לבין חברות פרטיות או גופי אקדמיה לטובת פעילות מחקר ופיתוח משותפת. ↑
https://bit.ly/3rmDJyB ↑
Network Modernization Experiment ↑
https://bit.ly/2V96gfg ↑
https://bit.ly/3zSvcGK ↑
Global Information Dominance Exercise ↑
https://bit.ly/2VjtQpA ↑
Transportation Security Administration ↑
המחלקה לפעולות על פני השטח אחראית לאבטחת רשתות התחבורה בארה"ב, ביניהן רשתות צינורות גז ונפט. ↑
https://bit.ly/3i4Fm0W ↑
Industrial Control Systems ↑
https://bit.ly/3j2b0f0 ; קישור לאזהרה המלאה: https://bit.ly/3xkafmF ↑
https://bit.ly/3yBmJY5 ↑
https://bit.ly/36JukYl ↑
https://bit.ly/3yYVV3Z ↑
Internet Research Agency ↑
https://bit.ly/3BgMhM3 ↑
Ministry of State Security ↑
Indicators of Compromise ↑
https://bit.ly/3zKknXq ; קישור להודעת ה-ANSSI: https://bit.ly/2TGdg2P ↑
https://bit.ly/3lj6JGt ↑
תצורת ה-standalone של רשתות ה-5G אינה מסתמכת על תשתיות של רשתות ה-4G, בניגוד לתצורת ה-non-standalone. ↑
ה-DAC היא פלטפורמת מחשוב קצה המספקת רשת אלחוטית התומכת בקצב העברת נתונים גבוה לצד זמן המתנה (latency) נמוך. ↑
https://bit.ly/3BN6r0j ↑
https://bit.ly/3yuHrZl ↑
Industrial Technology Research Institute ↑
https://bit.ly/3ibsvsO ↑
Indo-Pacific Command ↑
https://bit.ly/3xUFNRa ↑
Cyberspace Administration of China ↑
https://bit.ly/3ioBkj0 ↑
https://bit.ly/370nBJO ↑
קישור להצהרה של הבית הלבן: https://bit.ly/2Wnzwzz ; קישור לאזהרת הסוכנויות: https://bit.ly/371GtbA ↑
https://bit.ly/2Wi5SLY ↑
https://bit.ly/3eVJTRv ↑
https://bit.ly/3rACL28 ↑
https://bit.ly/3i1lrjq ↑
https://bit.ly/3eSCouD ↑
https://bit.ly/3eSCouD ↑
https://bit.ly/3eRuHEI ↑
https://bit.ly/3eUn2Wm ↑
https://reut.rs/3zuWPWj ↑
Cyber Security Strategic Headquarters; המפקדה כפופה לקבינט ומטרתה לקדם מדיניות ואסטרטגיה בתחום אבטחת הסייבר. ↑
https://bit.ly/3B52Qud ; https://bit.ly/3z2t670 ↑
National Intelligence Service ↑
Korea Aerospace Industries; KAI מייצר מטוסי אימון והדרכה, מסוקים, לוויינים, משגרי לוויינים וכלי טיס בלתי מאוישים. ↑
The People Power Party; מפלגת כוח העם היא מפלגת האופוזיציה הגדולה בדרום קוריאה. ↑
https://bit.ly/2Ubv0De ↑
https://bit.ly/2UwgxBz ↑
https://bit.ly/3hQNEs0 ↑
https://bit.ly/3wP0fRS ↑
https://bit.ly/3xhLW8V ↑
https://bit.ly/3x8u0NV ↑
https://bit.ly/3idTlR9 ; https://bit.ly/3kdN4XU ↑
https://bit.ly/2UmXXMA ↑
School of Oriental and African Studies ↑
https://bit.ly/3xTwJfk ↑
Ballast water systems ↑
https://bit.ly/3rNSCKs ; https://bit.ly/3C3cn5v ↑
New South Wales ↑
https://zd.net/2VpKKCR ↑
Security Legislation Amendment (Critical Infrastructure) Bill 2020 ↑
https://zd.net/3r0rNCH ↑
על פי המדריך, האקרים המתמקדים בארגונים ברמת בשלות אחת משתמשים בטכניקות תקיפה נפוצות ולא ממוקדות כגון Spray and Pray ודיוג, בעוד שהאקרים המתמקדים בארגונים ברמת בשלות שתיים ישקיעו מאמץ בלמידת המטרה ובשימוש בטכניקות ממוקדות יותר. ↑
https://zd.net/36IjS3D ↑
https://bit.ly/2UYiy9S ↑
Communications Security Establishment ↑
מחברי הדו"ח התייחסו לאפשרות שהבחירות הפדראליות יוקדמו עקב הסתמכותה של ממשלת קנדה על קואליציית מיעוט. ↑
https://bit.ly/3hMY1yn ↑
Republican National Committee ↑
https://bit.ly/36DxfSs ↑
https://bit.ly/2UW1h1e ↑
https://bit.ly/36QkbcC ↑
https://cnb.cx/3rDn7D9 ↑
https://bit.ly/2Va6faN ↑
https://bit.ly/372okdt ↑
https://bbc.in/3rFNok3 ↑
Agentschap Telecom ↑
https://bit.ly/3xXQIJG ↑
https://bit.ly/3iXqUqF ↑
Transnet היא מפעילת הנמלים הגדולה בדרום אפריקה, המנהלת בין השאר את הנמל בעיר דרבן (Durban), האחראי לכ-60% מתעבורת המכולות במדינה. ↑
https://yhoo.it/2TMxesB ; https://bloom.bg/3yjpEov ↑
https://bit.ly/2VC0h2y ↑
https://bit.ly/2V5r7jY ↑