החודש פעל הממשל האמריקני לקדם את ההכרה באיום מתקפות הכופרה כאיום על הביטחון הלאומי ולהעלות את הנושא בדיוני פסגת מנהיגי ברית נאט"ו וה-G7. כמו כן, השיקה CISA פלטפורמה לדיווח על חולשות אבטחה, מדריך ליישום אבטחת סייבר בקרב עסקים קטנים וגופי ממשלה מקומיים וכלי להערכת מוכנותם של ארגונים להתמודדות עם מתקפות כופרה. בנוסף, חנך הבית הלבן את צוות המשימה הלאומי למחקר משאבי בינה מלאכותית.

הפנטגון הודיע על כוונתו לבחון שימוש בלייזר עבור תקשורת בין לוויינים לכלי טיס ולבדוק את חסינות מערכת הבקרה והשליטה הרב-ממדית המשותפת בפני תקיפות סייבר. כמו כן, הזהיר בכיר בתחום הסייבר כי יכולות סייבר התקפיות שפותחו על ידי ארה"ב זלגו לידי עבריינים ומשמשות לצורך מתקפות כופרה כנגד מטרות אמריקניות.

בתחום התשתיות החיוניות הודיעה הרשות לאבטחת התחבורה על כוונתה לנסח דירקטיבת אבטחת סייבר נוספת עבור מפעילות צינורות גז ונפט. במקביל חוותה רשת התחבורה המטרופוליטנית של ניו-יורק תקיפת סייבר.

רוסיה חשפה קמפיין ריגול סייבר נרחב שהתמקד בגופי ממשלה במהלך 2020 והואשמה בניסיונות לפרוץ לחשבונות מיקרוסופט של עובדי ארגונים ב-36 מדינות. האיחוד האירופי הרחיב את המגבלות על ייצוא טכנולוגיות מעקב שעלולות להוביל לפגיעה בזכויות אדם; מומחים הפועלים בחסות ברית נאט"ו החלו לנסח עדכון למדריך טאלין 2.0 בנושא יישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר; משרד ההגנה של בריטניה הודיע על כוונתו להעסיק מאות מומחים בתחום אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית.

סין אישרה חוק המאפשר לה להעניש חברות זרות המשתפות פעולה עם סנקציות שהוטלו עליה; חברת מודיעין הסייבר Recorded Future חשפה קמפיין ריגול סייבר מטעם סין שהתמקד בתעשיית הייצור הביטחוני של הודו; האקרים צפון קוריאנים פרצו לרשת הפנימית של סוכנות האנרגיה הגרעינית של דרום קוריאה; מערך הסייבר הלאומי ורפא"ל הקימו קונסורציום לקידום פתרונות הגנת סייבר מתוצרת ישראלית למערכות OT.

מכון המחקר הבריטי IISS פרסם מדד המדרג את יכולות הסייבר הלאומיות של 15 מדינות; נציגי קבוצת המומחים של האו"ם לקביעת נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר הגישו את דו"ח מסקנות דיוני הקבוצה מהשנים 2021-2019; גוגל השיקה מסגרת חדשה לאבטחת סייבר של שרשראות אספקה של תוכנות; יצרנית הבשר הגדולה בעולם JBS חוותה מתקפת כופרה; מחקר חדש זיהה עלייה במספר איומי הסייבר על מתקני תעשייה שמקורם בהתקני מדיה ואחסון ניידים; ה-FDA הודיע כי בכוונתו להנחות יצרני מכשירים רפואיים לפרסם עדכוני תוכנה עבור מכשירים מיושנים.

Colonial Pipeline

החודש נמשכו החקירות של מתקפת הכופרה שהצפינה את מערכות התשלום של מפעילת צינורות הדלק האמריקנית Colonial Pipeline. כמו כן, פעלו גופים פדראליים על מנת להשיב חלק מסכום הכופר ששילמה החברה.

ב-7 ביוני הודיעה מחלקת המשפטים כי נעזרה בצו של בית משפט פדראלי על מנת לפרוץ לחשבון ארנק דיגיטלי השייך לקבוצת ההאקרים DarkSide העומדת מאחורי מתקפת הכופרה על Colonial Pipeline והשיגה בחזרה 63.7 ביטקוין (כ-2.3 מיליון דולר) מתוך 75 ביטקוין (כארבעה מיליון דולר) ששילמה החברה. בכירים במחלקה, שנותרו בעילום שם, טענו כי זו הפעם הראשונה שמחלקת המשפטים פעלה להחזיר כספים ששולמו ככופר לעברייני סייבר וכי הפעולה מיוחסת לכוח המשימה למאבק באיומי כופרה של המחלקה שהוקם באפריל 2021.^{^[1]}

כמו כן, במהלך שימוע בפני הסנאט האמריקני, טען מנכ"ל Colonial Pipeline, ג'וזף בלאונט (Joseph Blount) כי החברה השתמשה בפתרון VPN מיושן שכלל תהליך אימות חד-שלבי בלבד, דבר שככל הנראה שימש את ההאקרים במהלך המתקפה.^{^[2]}

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

2 ביוני – מחלקת המשפטים השתלטה על דומיינים שהיו בשימוש ההאקרים הרוסים שהתחזו לסוכנות לפיתוח בין-לאומי במאי 2021 – מחלקת המשפטים הודיעה כי ה-FBI השתלט על שני דומיינים ששימשו את קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, המכונה גם Nobelium, במסגרת קמפיין הריגול וההתחזות לסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID) שנחשף במאי 2021.^{^[3]} על פי ההודעה, הדומיינים שימשו את ההאקרים לבקרה ושליטה ולהורדת נוזקות למחשבי המטרות. במסגרת הקמפיין התחזו ההאקרים ל-USAID על מנת לבצע תקיפות דיוג ממוקד כנגד מאות מכוני מחקר וגופי ממשל אמריקניים.^{^[4]}

3 ביוני – הבית הלבן פרסם צו נשיאותי המרחיב את מגבלות המסחר עם חברות סיניות המייצרות טכנולוגיות מעקב – הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי המנחה את הממשל הפדראלי להגביל השקעות בחברות סיניות לייצור ביטחוני ובחברות סיניות המפתחות ציוד וטכנולוגיות מעקב ומסחר עמן. הצו מרחיב את הצו הנשיאותי 13959, עליו חתם הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, ומגדיל את מספר החברות עליהן יחולו המגבלות משבע ל-59.^{^[5]}

3 ביוני – הנשיא ביידן פרסם תזכיר המנחה את הממשל הפדראלי להיאבק בשחיתות ובפשיעת סייבר – הבית הלבן פרסם תזכיר בנושא ביטחון לאומי (NSSM),^{^[6]} המגדיר את המאבק בשחיתות כיעד מרכזי עבור מדיניות החוץ האמריקנית. לדברי בכיר בממשל שנותר בעילום שם, התזכיר מנחה את הסוכנויות הפדראליות לקדם מאמצים להיאבק בשחיתות ובפשיעה פיננסית, הכוללים גם חידוש חקיקה מיושנת במטרה להיאבק בשיטות תשלום אנונימיות, כגון מטבעות דיגיטליים, המסייעים לממן פשיעת סייבר.^{^[7]}

3 ביוני – ממשל ביידן פעל לקדם את הגדרת מתקפות כופרה כאיום בעדיפות גבוהה בזירה הפנימית והבין-לאומית – לדברי גורמים בכירים שנותרו בעילום שם, ממשל ביידן צפוי להגדיר מתקפות כופרה כאיום על הביטחון הלאומי. לפיכך הממשל ינחה את גופי המודיעין לאסוף מידע על עברייני הסייבר זרים העומדים מאחוריהן ולהוציא לפועל מבצעי סייבר התקפיים במטרה לשבש את פעילותם. לדבריהם, ה-NSA כבר החלה לאסוף מודיעין על קבוצות עברייני סייבר המעורבים במתקפות כופרה ופועלים משטחה של רוסיה.^{^[8]}

ב-4 ביוני פרסמה מחלקת המשפטים תזכיר פנימי המנחה את משרדי התובעים במדינות ארה"ב להציב חקירות של מתקפות כופרה בעדיפות עליונה ולשתף מידע בנושא עם כוח המשימה של המחלקה למאבק במתקפות כופרה שהוקם באפריל 2021. כמו כן, התזכיר מנחה את משרדי התובעים לדווח למחלקה על חקירות בנושא פעילותם של בוטנטים, שווקים ופורומים בלתי חוקיים ברשת, תשלומים באמצעות מטבעות דיגיטליים, שירותי הלבנת הון ותשתיות אינטרנט ושירותי רישום המאפשרים לעברייני סייבר לפעול בצורה אנונימית.^{^[9]}

במקביל פעל הממשל לקדם דיון בנושא מתקפות הכופרה בזירה הבין-לאומית. ב-7 ביוני הודיע יועץ הנשיא ביידן לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן (Jake Sullivan), כי אבטחת הסייבר ובחינת השימוש במטבעות דיגיטליים לצורך תשלום כופר במסגרת מתקפות כופרה צפויים להיות נושאים בעדיפות עליונה בדיוני פסגת מדינות ה-G7 ופסגת המדינות החברות בברית נאט"ו. לדבריו, בכוונת ארה"ב לקדם תכנית פעולה בנושא חיזוק חסינות הסייבר אל מול מתקפות כופרה ולקיים דיון בנושא איומי מתקפות הכופרה על תשתיות חיוניות.^{^[10]}

ב-14 ביוני פרסמו מנהיגי מדינות ה-G7 הצהרה, בה הביעו את מחויבותם להיאבק באתגר מתקפות הכופר העולמי. כחלק מכך, פרסמו המדינות אזהרה משותפת בה קראו למדינות לפעול נגד קבוצות עברייני כופרה הפועלות משטחן והודיעו כי יראו בהן אחראיות לפעילותם. האזהרה פורסמה לאחר מפגש פסגת ה-G7, בו קראו המדינות לרוסיה להגביר את האכיפה נגד קבוצות עברייני כופרה ועבריינים המשתמשים במטבעות דיגיטליים על מנת להלבין תשלומי כופר ולשבש את פעילותם. כמו כן, הביעו המנהיגים את מחויבותם להגן על מפעילי תשתיות חיוניות מפני מתקפות כופרה.^{^[11]}

4 ביוני – אחראית אבטחת הסנאט: איום הסייבר הוא האיום הגדול ביותר על הקונגרס האמריקני– לדברי האחראית לאבטחת הסנאט (Senate Sergeant-at-Arms), קארן גיבסון (Karen Gibson), איום הסייבר הוא האיום המשמעותי ביותר על הקונגרס וכי תקיפת סייבר היא תרחיש מאיים אף יותר מהסתערות נוספת של קיצונים על בניין הקונגרס, כפי שאירע בינואר 2021. גיבסון הוסיפה כי רשתות הקונגרס חוות מספר ניסיונות פריצה מדי יום.^{^[12]}

4 ביוני – מומחים וקבוצות תעשייה ביקרו את כוונת ממשל ביידן לדרוש מספקים העובדים עם הממשל לבצע סריקות קוד מקור של תוכנות – מפתחים וקבוצות תעשייה ביקרו את כוונת ממשל ביידן לדרוש מחברות תוכנה העובדות עם הממשל הפדראלי לאפשר לגורמים צד-שלישי לסרוק את קוד המקור שלהן במסגרת הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי, וטענו כי הבדיקה לא תניב תוצאות יעילות.^{^[13]} לדברי מנהלת המדיניות הבכירה באגודת המסחר, מועצת תעשיית טכנולוגיות המידע,^{^[14]} אלכסה לי (Alexa Lee), בדיקת קוד המקור מספקת רק מידע נקודתי ומוגבל על מצב אבטחת התוכנה ומתרחשת בשלב ראשוני, בטרם הוספת מנגנוני אבטחה. כמו כן, ניסוח דרישות לסריקת קוד מקור, עלולה להוביל לכך שגם ממשלות אחרות, כגון רוסיה וסין, יאמצו דרישות דומות. לדברי האנליסטית הראשית בחברת המחקר הטכנולוגי Forrester, סנדי קריאלי (Sandy Carielli), ישנם פתרונות יעילים יותר לאבטחת תוכנה כגון מעבר לסביבות פיתוח מאובטחות, שימוש בכלים אוטומטיים לתיקון שגיאות קוד, ניסוח ושימוש ברשימות רכיבים של תוכנות (SBOM)^{^[15]} ושימוש בתכניות לגילוי חולשות.^{^[16]}

8 ביוני – CISA חנכה פלטפורמה שתאפשר לסוכנויות הפדראליות לדווח על חולשות אבטחה ולשתף פעולה עם האקרים White-hats – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) חנכה את פלטפורמת ה-VDP,^{^[17]} שתסייע לסוכנויות הפדראליות האזרחיות לשתף פעולה ולקבל מידע מהאקרים White-hats ומהציבור בנושא חולשות אבטחה במערכותיהם (ראו תרשים א'). מטרת הפלטפורמה היא לסייע לסוכנויות הפדראליות לעמוד בדרישות דירקטיבת ה-BOD 20-01,^{^[18]} שפרסמה CISA ב-2020, הקוראת לסוכנויות לנסח תכניות לגילוי חולשות ולאפשר לציבור לדווח על חולשות.^{^[19]}

תרשים א': מבנה פלטפורמת ה-DVP

$C:\Users\User\Desktop\יוני\CISA.png$

מקור: דף המידע שפרסמה CISA

11 ביוני – מינויי הנשיא ביידן לתפקיד ראש הסייבר הלאומי וראש CISA אושרו בוועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים – וועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים אישרה את מינויו של כריס אינגליס (Chris Inglis) לתפקיד ראש הסייבר הלאומי (NCD)^{^[20]} ואת מינויה של ג'ן איסטרלי (Jen Easterly) לתפקיד ראשת CISA. במהלך השימוע הודיע אינגליס כי בכוונתו להוביל מהלכים לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית חדשה ולתאם את פעילותן של הסוכנויות הפדראליות בתחום אבטחת הסייבר. כמו כן, בכוונתו לבחון ניסוח רגולציות ותקנים נוספים במטרה לתמרץ מפעילי תשתיות חיוניות לשפר את אבטחת הסייבר שלהם מפני מתקפות כופרה. אינגליס הוסיף כי יש להסיר מגבלות תעסוקה בפני בעלי מיומנויות שרוצים לעסוק באבטחת סייבר ולשפר את המוּדעוּת לאבטחת סייבר בקרב תלמידי בית ספר, במטרה להגדיל את כוח האדם הפוטנציאלי שיעסוק באבטחת סייבר בעתיד.^{^[21]} לדברי איסטרלי, CISA תתמקד בהגדלת כוח האדם המיומן באבטחת סייבר של הסוכנות, בשיתוף מודיעין איומי סייבר עם גופי ממשלה, ממשל מקומי והמגזר הפרטי ובסיוע לארגונים בהתמודדות מול איומי כופרה.^{^[22]}

14 ביוני – בכוונת המחלקה לביטחון המולדת לפרסם בספטמבר 2021 את מערכת ניהול מיומנויות אבטחת הסייבר – לדברי מנהל כוח האדם הראשי במחלקה לביטחון המולדת ואחראי פרויקט מערכת ניהול מיומנויות אבטחת הסייבר (CTMS)^{^[23]} של המחלקה, טראביס הודלי (Travis Hoadley), בכוונת המחלקה לפרסם לתגובת הציבור את מערכת ה-CTMS בספטמבר 2021.

מטרת המערכת היא לקצר משמעותית את פרק הזמן הדרוש להעסקת כוח אדם ממשלתי המיומן באבטחת הסייבר ולהגדיר מחדש כיצד הממשלה מעריכה מיומנויות באבטחת סייבר ושיעורי שכר של כוח אדם המיומן בתחום. במסגרת המערכת החדשה, מועמדים לתפקיד ממשלתי בתחום אבטחת הסייבר יידרשו להוכיח את מיומנויותיהם ולעבור מבחנים בדומה לתהליכי ההעסקה במגזר הפרטי. כמו כן, כוללת המערכת מנגנון להשוואת שיעורי שכר של כוח אדם מיומן עם המשכורות המוצעות בשוק הפרטי.^{^[24]}

16 ביוני – הנשיא ביידן דן עם הנשיא פוטין על הוצאת תשתיות חיוניות מחוץ לתחום של תקיפות סייבר ועל העלמת העין של רוסיה מעברייני סייבר – במהלך מפגש הפסגה בין הנשיא ביידן ונשיא רוסיה פוטין בז'נבה, הגיש ביידן לפוטין רשימה של 16 ענפי תשתיות חיוניות, שהוגדרו כמחוץ לתחום עבור תקיפות סייבר.^[25] כמו כן, הסכימו השניים להקים צוות מומחים משותף שינסח הבנות ויגדיר אילו מערכות ותשתיות יוגדרו כמחוץ לתחום וכן יחקור מתקפות סייבר שמקורן בשטחן של שתי המדינות. בנוסף, קרא ביידן לפוטין לפעול נגד עברייני כופרה הפועלים בשטחה של רוסיה והטיל ביקורת על העלמת העין של רוסיה מפעילותם בתחום ריבונותה.^{^[26]}

22 ביוני – הרשות לניירות ערך פתחה בחקירה על מנת לבדוק האם חברות שנפגעו במהלך הפריצה ל-SolarWinds כשלו בדיווח על הפריצה – הרשות לניירות ערך (SEC)^[27] שלחה מכתבים לחברות השקעות ולמנפיקים ציבוריים, בהם ביקשה מהם להצהיר האם נפגעו במסגרת קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds והאם כשלו בדיווח על התקרית.^[28] לצד חקירת הפרות פוטנציאליות של חובת הדיווח על אירועי סייבר ופרטיות, בכוונת ה-SEC לבחון האם מדיניות אבטחת הסייבר של חברות מסוימות תוכננה במטרה להגן על מידע של לקוחות.^[29]

24 ביוני – הבית הלבן וקבוצת סנאטורים הגיעו להסכמות בנושא השקעה של 47 מיליארד דולר בחסינות תשתיות הכוללת גם חסינות סייבר – הבית הלבן הגיע להסכמות עם קבוצת סנאטורים משתי המפלגות בנושא הסכם ה-Bipartisan Infrastructure Framework לחידוש תשתיות בסך 1.2 טריליון דולר. ההסכם כולל הקצאה של 47 מיליארד דולר עבור שיפור החסינות של תשתיות חיוניות מפני שינויי אקלים ומזג אוויר קיצוני וכן מפני אירועי סייבר. כמו כן, כולל ההסכם הקצאה של 73 מיליארד דולר לחידוש תשתיות חשמל וכ-65 מיליארד דולר למימון תשתיות ושירותי רוחב פס בארה"ב. כעת יתורגם ההסכם להצעת חוק לקראת הצגתו בפני מליאות הסנאט ובית הנבחרים.^[30]

25 ביוני – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה פרסם מדריך המגדיר מחדש תוכנות חיוניות – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST) פרסם מדריך המגדיר מחדש תוכנות חיוניות במסגרת הצו הנשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר הפדראלית שפרסם הנשיא ביידן במאי 2021. על פי המדריך, תוכנה חיונית היא כל תוכנה שמרכיבי מערכת אחרים תלויים בתפקודה התקין, הגדרה הכוללת תוכנות לניהול הרשאות, תוכנות בעלות גישה לרשת או למשאבי מחשוב, תוכנות לשליטה על נתונים או על טכנולוגיות OT ועוד. ההגדרה החדשה חלה על תוכנות standalone, תוכנות החיוניות למכשירים או רכיבי חומרה מסוימים ותוכנות מבוססות ענן. כמו כן, ההגדרה חלה על תוכנות לקטגוריות שימוש שונות כגון דפדפנים, מערכות הפעלה, ניהול גישה והרשאות, אבטחת נקודות קצה, בקרת רשת ועוד. פרסום המדריך הוא חלק ממהלך נרחב של NIST לפרסום קווים מנחים ושיטות עבודה מומלצות במטרה לאפשר לספקים לשפר ולשמר את מידת האמינות והאבטחה של קוד התוכנה שלהם.^[31]

קישור למדריך המלא: https://bit.ly/2UQHEYr

28 ביוני – ראש מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA: החולשה הגדולה ביותר במרחב הסייבר נובעת מהשימוש במערכות מיושנות – לדברי ראש מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA, רוב ג'ויס (Rob Joyce), החולשה הגדולה ביותר במרחב הסייבר עבור המגזר הפרטי והציבורי היא השימוש במערכות מיושנות ובציוד הכולל חולשות אבטחה ידועות. ג'ויס הוסיף כי ברוב המקרים עברייני סייבר והאקרים הפועלים בחסות מדינות מנצלים חולשות ידועות בציוד שלא עודכן או הוחלף. לדבריו, על הממשל הפדראלי לקבוע דרישות סף מינימליות עבור עדכוני תוכנה בדומה לתקנות להתקנת חגורות בטיחות וכריות אוויר בתעשיית הרכב.^{^[32]}

29 ביוני – בכירי ממשל: בכוונת ממשל ביידן להגביר את מאמציו לשבש את פעילותם של האקרים זרים – לדברי סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), בכוונת ה-FBI ופיקוד הסייבר, בשיתוף המגזר הפרטי, להגביר את המאמצים לשיבוש פעילותם של האקרים זרים ועברייני כופרה. לדבריה, פעולות כגון הפריצה ושיבוש רשת הבוטים Trickbot לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2020,^{^[33]} צפויות להיות דפוס פעולה של גופי האכיפה והביטחון.^{^[34]} לדברי עוזר התובע הכללי לביטחון לאומי לשעבר, ג'ון דמרס (John Demers), בכוונת מחלקת המשפטים להגביר את מאמציה במטרה לשבש את פעילותם של האקרים זרים, זאת בניגוד למדיניותה בשנים האחרונות, שהתמקדה בהגשת כתבי אישום. לדבריו, ארה"ב צפויה להמשיך להטיל סנקציות ולהוציא לפועל מבצעי סייבר התקפיים כנגד האקרים הפועלים בחסות מדינות, אולם תפקידה של מחלקת המשפטים הוא להציג לציבור את פעילותה ולפעול בשקיפות, בשונה מפעילותם של גופי הביטחון והמודיעין.^{^[35]}

29 ביוני – משרד המבקר הממשלתי קרא לסוכנויות הפדראליות לעקוב ולבדוק את טכנולוגיות זיהוי הפנים שבשימושן – על פי דו"ח חדש מטעם משרד המבקר הממשלתי (GAO), סוכנויות פדראליות, כגון ה-FBI, השירות החשאי, וסוכנות המכס והגנת הגבולות (CBP),^{^[36]} אינן יודעות אילו טכנולוגיות לזיהוי פנים נמצאות בשימוש עובדיהן ואינן מבצעות בדיקות לבחינת האמינות והדיוק של הטכנולוגיות. כמו כן, מתוך 20 סוכנויות פדראליות המשתמשות בטכנולוגיות לזיהוי פנים, רק שלוש מהן השתמשו בטכנולוגיות שפותחו במיוחד עבורן, בעוד שסוכנויות אחרות השתמשו בטכנולוגיות השייכות לגופים פרטיים או לגופים פדראליים, ברמת המדינה (state-level) ומקומיים אחרים. מחברי הדו"ח קראו לסוכנויות הפדראליות לעקוב אחר סוג המערכות שבשימוש עובדיהן על מנת לבצע הערכת סיכונים הנובעים משימוש במערכות.^{^[37]}

30 ביוני – סגן נשיא מיקרוסופט: מחלקת המשפטים מגישה בכל שנה אלפי צווים חשאיים לקבלת מידע של משתמשים בענן – במהלך שימוע בפני וועדת המשפטים של בית הנבחרים, טען נשיא מיקרוסופט לביטחון ואמון לקוחות, טום בורט (Tom Burt), כי מחלקת המשפטים מנצלת לרעה את סמכותה להגיש צווים לקבלת מידע השייך למשתמשים. לדבריו, מיקרוסופט קיבלה בין 2,400 ל-3,500 צווים חשאיים לקבלת מידע השייך ללקוחות פלטפורמת הענן של החברה, ללא ידיעת המשתמשים עצמם. בורט הוסיף כי השגת צו לקבלת מידע של משתמשים מהענן קלה יותר מהשגת צו לחיפוש במיקום פיזי. בורט קרא לבית הנבחרים להגביל את חשאיותם של הצווים ולהנחות את מחלקת המשפטים לדווח למשתמשים שהמידע שלהם הוגש לאחר כ-90 יום מהגשת הצו.^{^[38]}

30 ביוני – CISA השיקה כלי המסייע לארגונים להעריך את מידת חשיפתם למתקפות כופרה – CISA השיקה את כלי ה-RRA (Ransomware Readiness Assessment) שמטרתו לסייע לארגונים להבין את מידת מוכנותם להתמודדות עם איומי כופרה על מערכות IT ו-OT. ה-RRA הושק כמודול של הכלי להערכת אבטחת סייבר (CSET),^{^[39]} המסייע לארגונים לזהות ולהגן על מידע ומערכות חיוניות. ה-RRA מדרג את מידת המוכנות של הארגונים על פי קטגוריות, בוחן את מידת האבטחה שלהם בהשוואה להמלצות ושיטות עבודה מומלצות קיימות ומדריך אותם כיצד לבצע הערכת סיכונים ולהטמיע שיטות עבודה מומלצות.^{^[40]}

30 ביוני – CISA פרסמה את מדריך ה-Cyber Essentials שמטרתו לסייע לעסקים קטנים ולגופי ממשלה מקומיים ביישום תכניות אבטחת סייבר – מדריך ה-Cyber Essentials כולל שורת כלים ושיטות עבודה מומלצות שמטרתן לסייע לעסקים קטנים ולגופי ממשלה מקומיים להעריך את מידת מוכנותם להתמודד עם איומי סייבר ולפתח גישה ארגונית הוליסטית לניהול אבטחת הסייבר הארגונית.

המדריך דן בשישה נושאים:

הנהגת הארגון: על הנהלת הארגון להקצות משאבים עבור אבטחת סייבר, לקבוע את מידת התלות של הארגון במערכות IT ולקדם שותפויות עם גורמי תעשייה וממשלה במטרה לקבל מודיעין איומי סייבר;
צוות הארגון: על הנהלת הארגון לפתח תרבות ארגונית ומודעוּת לאבטחת סייבר, למגמות באבטחת סייבר ולאיומים נפוצים;
מערכות הארגון: על הנהלת הארגון לנהל רשימות מלאי של תוכנה וחומרה ולהבין אילו מערכות ונכסים נמצאים בסיכון;
גישה למערכות: על הנהלת הארגון לנהל רשימות מלאי של מכשירים המתחברים לרשת, של חשבונות משתמשים, של ספקים ושותפים עסקיים וכן ליישם מנגנוני אימות רב-שלביים עבור כל המשתמשים;
המידע והקניין הרוחני של הארגון: על ההנהלה והעובדים ללמוד כיצד להגן על מידע אישי ולשמור גיבויים;
תגובה למצבי חירום ומשברים: על ההנהלה לנסח תכנית תגובה לתקריות וחזרה לשגרה הכוללת הגדרת תפקידים וחלוקת אחריויות.^{^[41]}

30 ביוני – בכיר ב-CISA: סוכנויות פדראליות רבות כבר החלו לנסח תכניות ליישום עקרונות zero-trust באסטרטגיות אבטחת הסייבר שלהן – לדברי סגן עוזר ראש CISA, מאט הרטמן (Matt Hartman), הצו הנשיאותי עליו חתם הנשיא ביידן במאי 2021 הוביל לכך שרבות מהסוכנויות הפדראליות החלו כבר לנסח תכניות ליישום עקרונות אפס אמון (zero-trust) במסגרת אסטרטגיות אבטחת הסייבר שלהן. הצו הנשיאותי הנחה את ראשי הסוכנויות הפדראליות להגיש למשרד לניהול ולתקציב (OMB)^{^[42]} ולסגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות תכנית ליישום ארכיטקטורת רשת המבוססת על עקרונות ה-zero trust בתוך כ-60 יום מרגע פרסומו. לדבריו CISA והבית הלבן פועלים לנסח תכניות מתמשכות ודרישות נוספות שיהוו 'אבני דרך' באימוץ והטמעת עקרונות ה-zero-trust בארכיטקטורת הרשת הפדראלית.^{^[43]}

30 ביוני – CISA ניסחה רשימת שיטות עבודה לא מומלצות במטרה לסייע למפעילי תשתיות חיוניות לזהות פערים בתכניות אבטחת הסייבר שלהם – CISA החלה לנסח רשימת טעויות נפוצות ושיטות עבודה לא מומלצות במטרה לסייע למפעילי תשתיות חיוניות לזהות פערים בתכניות אבטחת הסייבר שלהם. ברשימה הראשונית הדגישה CISA את השימוש בתוכנות מיושנות שאינן נתמכות יותר ואת השימוש בסיסמאות ברירת מחדל כטעויות נפוצות המגבירות את סיכוני הסייבר עבור תשתיות חיוניות. בכוונת הסוכנות להיעזר במשוב מצד מומחים על מנת להגדיל ולעדכן את הרשימה.^{^[44]}

חקיקה

10 ביוני – מחוקק בכיר: בכוונת הסנאט להציג הצעת חוק בנושא חובת דיווח תקריות סייבר לגורמי האכיפה הפדראליים – לדברי יושב ראש וועדת המודיעין של הסנאט, הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר (Mark Warner), ייתכן והוועדה תציג בקרוב הצעת חוק בנושא חובת דיווח על תקריות סייבר לרשויות ולגורמי האכיפה הפדראליים. וורנר הוסיף כי הצעת החוק זוכה לתמיכה של שתי המפלגות וכן תזכה לתמיכתו של ממשל ביידן. לבסוף טען וורנר כי הצעת החוק תשפר את מודעותו של הממשל הפדראלי לאיומי סייבר כגון מתקפות כופרה, תסייע לעקוב אחרי תשלומי דרישות הכופר ותאפשר לממשל הפדראלי לעודד ארגונים להימנע מלשלם לעברייני סייבר. לדבריו, הצעת החוק תוצג בשבועות הקרובים.^{^[45]}

29 ביוני – הצעת חוק ליישום תכניות רוטציה של מומחי אבטחת סייבר בין המגזר הפרטי והממשלה הפדראלית אושר בוועדת בית הנבחרים – וועדת הפיקוח של בית הנבחרים^[46] אישרה את הצעת החוק The Federal Rotational Cyber Workforce Program Act, הקוראת לנסח תכנית רוטציה שתאפשר למומחים באבטחת סייבר מהמגזר הפרטי לעבוד לתקופה עבור הממשלה הפדראלית בטרם חזרתם למגזר הפרטי. כמו כן, הצעת החוק קוראת לסוכנויות הפדראליות לזהות תפקידים ייעודיים עבור התכנית. בנוסף, התכנית תהיה תחת פיקוח ה-OMB, מועצת מנהלי כוח האדם הראשיים,^[47] מועצת מנהלי המידע הראשיים (CIO) והמחלקה לביטחון המולדת. כעת תעבור הצעת החוק להצבעה במליאת בית הנבחרים.^[48]

צבא וביטחון

1 ביוני – צבא היבשה וה-NSA חנכו מרכז מחקר משותף לחקר טכנולוגיות מידע המבוססות על מחשוב קוונטי – משרד המחקר של צבא היבשה (ARO)^{^[49]} והמעבדה למדעים פיזיים של ה-NSA (LPS)^{^[50]} חנכו מרכז מחקר במסגרתו ישתפו פעולה חוקרים, מדענים ומהנדסים מגופי מחלקת ההגנה ומהתעשייה במחקרי טכנולוגיות מידע המבוססות על מחשוב קוונטי. המרכז הוקם במסגרת תכנית ה-LQC של ה-NSA,^{^[51]} שמטרתה לעודד פיתוח טכנולוגיות ומחקר בנושא מחשוב קוונטי, להקים שותפויות ושיתופי פעולה בין גופי ממשלה וצבא לבין התעשייה ומוסדות האקדמיה ולהכשיר כוח אדם המיומן ובקיא במדעים הקוונטיים. ה-ARO וה-LPS פרסמו מסמך בקשה למידע בו ביקשו מהציבור להגיש הצעות לנושאי מחקר משותפים.^{^[52]}

9 ביוני – בכיר אמריקני: יכולות סייבר התקפיות שפותחו על ידי ארה"ב זלגו לידי עבריינים ומשמשות לתקיפת מטרות אמריקניות – לדברי בכיר אמריקני בתחום הסייבר, שהתראיין למגזין Newsweek בעילום שם, יכולות סייבר התקפיות, שפותחו במקור על ידי ארה"ב, זלגו לידיהם עברייני סייבר ומשמשות לצורך מתקפות כופרה כנגד מטרות אמריקניות. לדבריו, יכולתו של ממשל ביידן לבצע תקיפות סייבר נגד קבוצות עברייני כופרה מוגבלת, משום שקיים חשש שיכולות סייבר התקפיות שבשימוש ארה"ב ידלפו, יעברו הנדסה לאחור (reverse engineering) ויוסבו מחדש לפגיעה במטרות אמריקניות. לדברי מנהל האבטחה הראשי (CSO)^{^[53]} ונשיא חברת CrowdStrike, שון הנרי (Shawn Henry), על הממשל הפדראלי לבחון דרכים למנוע את ההנדסה לאחור וההסבה של כלי פריצה אמריקניים.^{^[54]}

10 ביוני – פיקוד הסייבר הגיש לקונגרס בקשה לתוספת תקציב בסך 93 מיליון דולר לטובת הגנת רשתות מחלקת ההגנה – פיקוד הסייבר הגיש לקונגרס בקשה לתוספת תקציב בסך 93.4 מיליון דולר, בנפרד מבקשת התקציב של הבית הלבן לשנה הפיסקאלית 2022 שהוגשה במאי 2021. על פי מסמך הבקשה, מבקש הפיקוד כ-62 מיליון דולר לטובת הגנת רשתות מחלקת ההגנה מפני תקיפות סייבר ואיומים כגון קמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds. כמו כן, ביקש פיקוד הסייבר כ-23.3 מיליון דולר עבור אימונים והכשרות בתחום הסייבר, כ-3.2 מיליון דולר עבור יכולות מודיעין אנושי (Humint) וכ-4.8 מיליון דולר עבור גיוס אנשי רכש.^{^[55]}

17 ביוני – בכוונת הפנטגון לבחון שימוש בלייזר או בתקשורת אופטית על מנת להעביר נתונים בין לוויינים לכלי טייס – לדברי ראש הסוכנות לפיתוח החלל (SDA),^{^[56]} דרק טורניר (Derek Tournear), בכוונת הסוכנות לקיים ניסוי ולבחון את השימוש בלייזר או בתקשורת אופטית להעברת נתונים בין לוויינים במסלול הקפה נמוך (LEO)^{^[57]} לכלי טייס, כגון מטוסי קרב ומל"טים. לדבריו, הסוכנות שיגרה שני לוויינים מתוצרת General Atomics, וכי במסגרת הניסוי שייערך בתחילת 2022, תנסה הסוכנות להעביר נתונים מהלוויינים למל"ט מסוג MQ-9 Reaper.^{^[58]}

18 ביוני – חברת Luminous Cyber זכתה בחוזה של חיל האוויר האמריקני לאספקת פתרונות ניווט חלופיים למערכת ה-GPS – חברת Luminous Cyber, המפתחת אמצעי ניתוח נתונים וזיהוי אנומליות המבוססים על בינה מלאכותית, זכתה בחוזה של חיל האוויר האמריקני למחקר חדשני עבור עסקים קטנים (SBIR)^{^[59]} לפיתוח ולאספקת טכנולוגיית האיכון שלה, LIS.^{^[60]}

החוזה נחתם במסגרת תכנית החדשנות AFWERX של חיל האוויר, שמטרתה לספק לסוכנויות פדראליות גישה לפתרונות ניווט חלופיים למערכת ה-GPS במקרים בהם חל שיבוש של מערכות ניווט לווייניות (GNSS).^{^[61]} על פי הודעת החברה, מערכת ה-LIS מבוססת על בינה מלאכותית ומשתמשת בניתוח תעבורת רשת על מנת לקבוע מיקום וזמן.^{^[62]}

21 ביוני – בכוונת מחלקת ההגנה לערוך שורת תרגילים במטרה לבחון את חסינות מערכת הבקרה והשליטה הרב-ממדית המשותפת – לדברי מנהל המידע הראשי (CIO) של המטות המשולבים, לוטננט גנרל דניס קרול (Dennis Crall), מחלקת ההגנה תערוך שורת תרגילים שמטרתם לבחון את אסטרטגיית מערכת הבקרה והשליטה הרב-ממדית המשותפת (JADC2),^[63] שמטרתה לחבר בין מערכות נשק ופיקוד ושליטה במרחבי היבשה, הים, האוויר, החלל והסייבר. מטרת התרגילים, שייערכו ברמת הפיקודים הלוחמים (combatant commands), היא לבחון את חסינות המערכת בפני תקיפות סייבר בזמן לחימה.^[64]

22 ביוני – פיקוד הסייבר האמריקני קיים את תרגיל ה-Cyber Flag השנתי בהשתתפות צוותים מבריטניה ומקנדה – תרגיל ה-Cyber Flag השנתי התקיים בהשתתפות 17 צוותים שייצגו את פיקוד הסייבר, בית הנבחרים האמריקני, המשמר הלאומי, שירות הדואר הלאומי האמריקני, צוותים נוספים ממחלקת ההגנה וכן צוותים מבריטניה ומקנדה. התרגיל דימה תרחיש של תקיפות סייבר מטעם שני תוקפים על מתקן לתמיכה לוגיסטית. כמו כן, כלל התרגיל תרחישים מתפתחים שכללו בין השאר דימוי של מתקפות כופרה.^[65]

בינה מלאכותית בארה"ב

5 ביוני – מחלקת ההגנה פרסמה דירקטיבה הקוראת למרכז המשותף לבינה מלאכותית ליישם את עקרונות הפיתוח והשימוש האתיים בבינה מלאכותית בקרב גופי המחלקה – סגנית מזכיר ההגנה, קטלין היקס (Kathleen Hicks), פרסמה תזכיר פנימי בו הביעה את מחויבותה של מחלקת ההגנה לאימוץ עקרונות אתיים ומוסריים לפיתוח ושימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולהגנה על זכויות האזרח ופרטיות. על פי התזכיר, העקרונות קוראים לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית אמינות, אחראיות, הוגנות ושניתן לעקוב אחר קבלת ההחלטות שלהן ולשלוט בהן.

כמו כן, התזכיר מדגיש את הצורך באמון בטכנולוגיה מצד עובדי המחלקה והחיילים, בגישה לניהול סיכונים לרכש טכנולוגיות בינה מלאכותית לאורך כל שלבי חייהן, מיזוג העקרונות לרשימת הדרישות מהמערכות בחוזי רכש, בחינוך והכשרה של כוח אדם מיומן במקצועות הבינה המלאכותית, ועוד.

היקס קראה לראש המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC)^{^[66]} להקים קבוצת עבודה שתנסח אסטרטגיה ליישום העקרונות, תנסח מסגרת לניהול כוח אדם מיומן בבינה מלאכותית, ותבחן כיצד ניתן לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית המבוססות על עקרונות אתיים בחוזי רכש.^{^[67]}

11 ביוני – הבית הלבן חנך את צוות המשימה הלאומי למחקר משאבי בינה המלאכותית – המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן (OSTP)^{^[68]} והקרן הלאומית למדע (NSF)^{^[69]} חנכו את צוות המשימה הלאומי למחקר משאבי בינה מלאכותית,^{^[70]} שישמש כוועדה מייעצת להקמת תשתית מחקרית משותפת לטכנולוגיות בינה מלאכותית (NAIRR).^{^[71]} מטרת ה-NAIRR היא לאפשר לחוקרים ולסטודנטים למקצועות מדעיים גישה למשאבים חיוניים למחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית כגון תשתיות מחשוב, נתונים באיכות גבוהה, חומרי לימוד והכשרה ועוד. כוח המשימה יספק המלצות בנושא הקמת ה-NAIRR ותחזוקתו וכן בנושאי משילות וניהול התשתית ודרישות אבטחה ופרטיות. כמו כן, על פי הודעת הבית הלבן, במאי 2022 צוות המשימה יגיש לקונגרס דו"ח זמני בנושא אסטרטגיה מקיפה ותכנית ליישום והקמת ה-NAIRR. הדו"ח הסופי יוגש בנובמבר 2022.^{^[72]}

22 ביוני – סגנית מזכיר ההגנה: על מחלקת ההגנה להגביר את ההשקעה בבטיחות ובאבטחת מערכות בינה מלאכותית – לדברי סגנית מזכיר מחלקת ההגנה, קטלין היקס, על מחלקת ההגנה להגביר את ההשקעה בבטיחות ובאבטחת מערכות בינה מלאכותית ולהוביל שינוי בגישה כלפי ייצור ופיתוח אחראיים של מערכות בינה מלאכותית בטיחותיות. לדבריה, המחלקה תשקיע בהכשרת כוח אדם בעל רקע טכני אך גם תוביל שינוי תרבותי הכולל הטמעת תהליכי אימות, תיקוף (validation), ניסוי והערכה של טכנולוגיות ומערכות בינה מלאכותית.^[73]

23 ביוני – בכירים בפנטגון: על צבא ארה"ב לקיים משחקי מלחמה נגד יריבים הנעזרים בטכנולוגיות בינה מלאכותית – לדברי ה-CIO של המטות המשולבים, לוטננט גנרל דניס קרול, על צבא ארה"ב להיערך לקראת עימותים מול יריבות אסטרטגיות המשתמשות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, ברובוטים ובכלי נשק אוטונומיים המאפשרים להן להגיב ולפעול במהירות גבוהה. כמו כן, השימוש בבינה מלאכותית בשדה הקרב צפוי לקצר את זמן קבלת ההחלטות, דבר שיחייב את צבא ארה"ב להיעזר בבינה מלאכותית או בצוותי אדם-מכונה מעורבים לשם קבלת החלטות. לדברי מפקד פיקוד העתיד (Futures Command), גנרל ג'ון מארי (John Murray), יריבותיה של ארה"ב אינן כפופות לעקרונות המוסר והאתיקה בנושא השימוש בנשק אוטונומי ובטכנולוגיות בינה מלאכותית. על כן, על צבא ארה"ב לקיים משחקי מלחמה המדמים יריבים בעלי יכולות מתקדמות הדומות לשלו.^[74]

תשתיות חיוניות בארה"ב

2 ביוני – רשות התחבורה המטרופוליטנית של ניו יורק חוותה תקיפת סייבר – רשות התחבורה המטרופוליטנית של ניו יורק (MTA)^{^[75]} הודיעה כי קיבלה אזהרה מה-FBI, לפיה האקרים פרצו למערכות התחבורה של העיר במהלך אפריל 2021. על פי ההודעה, ההאקרים פרצו למערכות שבשימוש רשות התחבורה של ניו יורק (NYCTA),^{^[76]} הכפופה ל-MTA ואחראית למערכות הרכבת התחתית והאוטובוסים בעיר ניו יורק, אולם לא נגרם נזק ולא נגנב מידע רגיש.^{^[77]} כמו כן, עיתון ה-New York Times ציטט מסמך חקירה, לפיו התקיפה משויכת לקמפיין ריגול סייבר מצד האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין, שהתמקדו בחולשת אבטחה בפתרונות VPN מתוצרת Pulse Secure.^{^[78]}

15 ביוני – הרשות לאבטחת התחבורה הודיעה בכוונתה לנסח דרישות אבטחת סייבר נוספות עבור מפעילות צינורות דלק וגז – במהלך שימוע בפני וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת, הודיעה עוזרת ראש הרשות לאבטחת התחבורה (TSA)^{^[79]} לפעולות על פני השטח (Surface operations),^{^[80]} סוניה פרוקטור (Sonya Proctor), כי ה-TSA פועלת לנסח דירקטיבת אבטחת סייבר, הכוללת דרישות אבטחת סייבר נוספות עבור מפעילות צינורות גז ונפט. לדבריה, הדירקטיבה תקבל תוקף משפטי של רגולציה ותהיה מחייבת. פרוקטור הוסיפה כי פקחי ה-TSA יפעלו לאכוף את העמידה בסעיפי הדירקטיבה. ההודעה על ניסוח הדירקטיבה באה על רקע הדירקטיבה הראשונה שפרסמה ה-TSA במאי 2021 לאחר גילוי מתקפת הכופרה על Colonial Pipeline.^{^[81]}

18 ביוני – האקרים פרצו למתקן טיהור שפכים בקליפורניה וניסו למחוק תוכנות לשליטה על ההרכב הכימי של המים בינואר 2021 – על פי דו"ח של מרכז המודיעין האזורי של צפון קליפורניה (NCRIC),^{^[82]} האקרים השתמשו בפרטי הרשאות לחשבון בתוכנת TeamViewer של עובד לשעבר במטרה להסתנן למערכותיו של מתקן אזורי לטיהור שפכים באזור סן פרנסיסקו. במסגרת התקרית, שאירעה בינואר 2021, ניסו ההאקרים להסיר מספר תוכנות המשמשות לצורך טיהור המים. על פי הדו"ח, מפעילי המתקן התקינו מחדש את התוכנות שהוסרו ואתחלו את ההרשאות של עובדי המתקן.^{^[83]}

30 ביוני – סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות: המהלך לשיפור אבטחת הסייבר של רשת החשמל יהווה דוגמה לשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות נוספות – לדברי סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר, המהלך המרוכז לשיפור אבטחת הסייבר של רשת החשמל, עליו הכריזה מחלקת האנרגיה באפריל 2021, צפוי להוות דוגמה למהלכים דומים לשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות נוספות. לדבריה, כמחצית ממפעילי תשתיות החשמל שהוגדרו על ידי ממשל ביידן באפריל 2021 כחשופים לאיומי סייבר בסיכון גבוה התקינו או הסכימו להתקין חיישנים ומערכות הגנה לזיהוי וחסימת איומי סייבר.^[84] נויברגר הוסיפה, שכעת בכוונת הממשל לקדם מהלכים דומים גם בענפי צינורות הגז והנפט ותשתיות המים.^[85]

רוסיה

3 ביוני – שירות הביטחון הפדראלי חשף קמפיין ריגול סייבר נרחב שהתמקד בגופי ממשלת רוסיה במהלך שנת 2020 – המרכז הלאומי לתיאום תקריות מחשוב (NKTsKI), הכפוף לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) פרסם דו"ח בנושא קמפיין ריגול סייבר נרחב שהתמקד בגופי הממשלה הפדראלית של רוסיה במהלך 2020. על פי הדו"ח, שחובר בשיתוף עם חברת הבת של חברת התקשורת הרוסית Rostelecom לאבטחת סייבר, Rostelecom-Solar, התוקפים, שככל הנראה פעלו בחסות מדינה, הפגינו ידע רב והיכרות נרחבת עם תוכנת האנטי-וירוס של קספרסקי שבשימוש ממשלת רוסיה על מנת ללמוד את מבנה הרשת ולגנוב מידע מרשתות רגישות ותכתובות דוא"ל. כמו כן, ביצעו התוקפים מתקפות דיוג ממוקד על מנת לפרוץ לשרתי קבצים ודוא"ל שבשימוש ספקיות שירותי ה-IT של הממשלה ולפלטפורמות אחסון הענן של חברות הטכנולוגיה Yandex ו-Mail.ru במטרה לגנוב מידע נוסף.^[86]

25 ביוני – מיקרוסופט: קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 עומדת מאחורי ניסיונות לפרוץ לחברות IT וגופי ממשלה – על פי הודעת מרכז מודיעין האיומים של חברת מיקרוסופט, החברה זיהתה ניסיונות מצד קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, המכונה גם Nobelium, לפרוץ לחשבונות מיקרוסופט של עובדי ארגונים ב-36 מדינות באמצעות מתקפות Brute-force ו-Password spray. על פי ההודעה, 57% מהארגונים המותקפים היו חברות IT, בעוד 20% היו גופי ממשלה ואילו ארגונים נוספים היו ארגונים א-ממשלתיים ומכוני מחקר. כמו כן, כ-45% מהארגונים המותקפים פועלים בארה"ב, בעוד 10% פועלים בבריטניה וכן ארגונים נוספים פועלים בקנדה ובגרמניה. בהודעה נמסר כי חוקרי החברה עדיין בוחנים את השיטות והטכניקות של התוקפים.^{^[87]}

אירופה

איחוד האירופי

15 ביוני – האיחוד האירופי הרחיב את המגבלות על ייצוא טכנולוגיות מעקב שעלולות להוביל לפגיעה בזכויות אדם – האיחוד האירופי פרסם עדכון לרגולציה 428/2009 המגבילה ייצוא טכנולוגיות לשימוש כפול (Dual-use technology) הכולל מגבלות נוספות על ייצוא טכנולוגיות מעקב. המגבלות החדשות חלות על טכנולוגיות לניטור ולאיסוף וניתוח מידע ממערכות מידע ותקשורת המשמשים למעקב אחר אזרחים. על פי המגבלות, ייצוא של טכנולוגיות מעקב יחייב קבלת רישיון מיוחד. כמו כן, הרגולציה מתירה למדינות החברות באיחוד להטיל מגבלות על טכנולוגיות נוספות בהינתן חשד שהן עלולות לשמש לפגיעה בזכויות אדם. בנוסף, חברות המייצאות את הטכנולוגיות יידרשו לדווח לרשויות אם עלה החשד שהן עלולות לשמש להפרת זכויות אדם. עדכון הרגולציה ייכנס לתוקף כ-90 יום מרגע פרסומה.^{^[88]}

22 ביוני – האיחוד האירופי ניסח תכנית להקמת כוח משימת אבטחת סייבר אירופי משותף – הנציבות האירופית הציגה תכנית להקמת כוח משימה אירופי משותף לאבטחת סייבר, המכונה Joint Cyber Unit, שיסייע למדינות החברות באיחוד להתמודד עם תקיפות ולהגיב לאירועי סייבר. כמו כן, מתכננת הנציבות להקים פלטפורמה חדשה לשיתוף מידע ולניסוח תכניות תגובה למשברים שתורכב מנציגי גופי משטרה, רשויות אבטחת סייבר, צבאות וחברות אבטחת סייבר פרטיות. על פי התכנית, כוח המשימה צפוי להיות מבצעי עד סוף שנת 2022.^{^[89]}

ברית נאט"ו

14 ביוני – מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו: תקיפת סייבר על אחת ממדינות הברית תיחשב במקרים מסוימים כמתקפה על הברית כולה – מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו הודיעו על תמיכתם בניסוח מדיניות הגנת סייבר חדשה שתאפשר לברית להגיב, להגן, להרתיע ולתקוף בחזרה כתגובה על תקיפות סייבר תוך כדי עמידה בסעיפי החוק הבין-לאומי. כמו כן, הסכימו המנהיגים כי תקיפת סייבר על אחת מהמדינות החברות עלולה להיחשב כמתקפה על הברית כולה על פי סעיף 5 בנושא ההגנה הקולקטיבית באמנת הברית. בנוסף, הסכימו המנהיגים לשפר את שיתוף המידע ואת שיתוף הפעולה בנושא בסוגיות בין-לאומיות בנושא אבטחת סייבר.^{^[90]}

18 ביוני – בכוונת סוכנות המידע והתקשורת של נאט"ו לפרסם חוזים בסך 32 מיליון דולר לשדרוג ולהחלפת מערכות הגנת הסייבר המיושנות של הברית – לדברי אחראית הרכש הראשית בסוכנות המידע והתקשורת של נאט"ו (NCIA),^{^[91]} רבקה בנסון (Rebecca Benson), בכוונת הסוכנות לפרסם חוזי רכש בסך 27 מיליון אירו (כ-32 מיליון דולר) במטרה להחליף ולשדרג את מערכות הגנת הסייבר המיושנות של הברית. החוזים יפורסמו בתחילת 2022 במסגרת תכנית הרכש Capability Package 120, ובמסגרתם תרכוש הברית מערכות Firewall חדשות, כלים לביצוע בדיקות חדירוּת ועוד.^{^[92]}

21 ביוני – קבוצת מומחים הפועלת מטעם נאט"ו החלה לנסח עדכון למדריך טאלין 2.0 בנושא יישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר – קבוצת מומחים משפטיים החלה לנסח עדכון למדריך טאלין 2.0 בנושא יישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר, שפורסם ב-2017. פרויקט ניסוח המדריך, שצפוי לכלול שינויים בהתייחסותן של מדינות למבצעי סייבר התקפיים, מתנהל בחסות המרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת של ברית נאט"ו (CCDCOE)^{^[93]} וצפוי להימשך כחמש שנים. לדברי ראש פרויקט מדריך טאלין, פרופסור מייקל שמיט (Michael Schmitt), מטרת הפרויקט היא לשרטט מחדש את הגבולות במרחב הסייבר על מנת למנוע מיריבים אסטרטגיים כגון רוסיה, מלנצל את חוסר הוודאות בנושא יישום החוק הבין-לאומי לטובתם.^{^[94]}

בריטניה

10 ביוני – חברת ביטוח: ענף האנרגיה בבריטניה הוא ענף התעשייה החשוף ביותר לאיומי סייבר – על פי דו"ח מוכנות הסייבר של חברת הביטוח Hiscox לשנת 2021, ענף האנרגיה הוא ענף התעשייה החשוף ביותר בבריטניה לאיומי סייבר. על פי ממצאי הדו"ח, המבוססים על ראיונות עם מעל ל-6,000 בכירים, ראשי מחלקות, מומחים ומנהלי IT ממדינות אירופה, רק 39% מחברות האנרגיה בבריטניה התייחסו לתהליך סקירת מדיניות אבטחת הסייבר שלהן כיעד למימון והשקעה. מחברי הדו"ח מצאו כי וקטור התקיפה הנפוץ ביותר בבריטניה הוא מתקפות דיוג, נתון העומד על כ-32% מכלל תקיפות הסייבר שתועדו, וכי הדבקה בנוזקות הייתה התוצאה של כ-30% מהמקרים. ענפי תעשייה נוספים שנמצאו בסיכון גבוה הם ענף המסחר, השירותים העסקיים, השירותים הפיננסיים וארגונים ממשלתיים וללא כוונת רווח.^{^[95]}

11 ביוני – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר השיק יוזמה חדשה שמטרתה לעודד חדשנות בתחום אבטחת הסייבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) השיק את יוזמת ה-NCSC for Startups, שמטרתה לעודד חדשנות ולסייע לחברות הזנק בתחום אבטחת הסייבר. מטרת היוזמה היא לסייע לחברות הזנק לפתח טכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם איומי סייבר על תשתיות, על ענפי כלכלה ועל החברה בבריטניה, כגון מתקפות כופרה ודיוג. חברות שיתקבלו יוכלו לבקש מימון לטובת מחקר ופיתוח וכן יקבלו הדרכה מצוות החדשנות בתחום הסייבר של מרכז החדשנות Plexal, השותף לניסוח היוזמה.^{^[96]}

15 ביוני – בכוונת משרד ההגנה להעסיק כ-300 מומחים בתחומי אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית על מנת להיערך לקראת איומי סייבר וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה וסין – מעבדת המדע והטכנולוגיה של משרד ההגנה (DSTL)^{^[97]} הודיעה על כוונתה להעסיק כ-300 מומחים בתחומי אבטחת הסייבר, האלקטרוניקה, הנתונים והבינה המלאכותית. מטרת המהלך היא להיערך לאיומים עתידיים מצד יריבות אסטרטגיות כגון רוסיה וסין ומצד עברייני סייבר וארגוני טרור. העסקת המומחים היא חלק ממהלך נרחב הכולל השקעת כשישה מיליארד ליש"ט (כ-8.28 מיליארד דולר) במחקר ופיתוח צבאי למשך ארבע שנים במטרה להפוך את בריטניה למובילה בעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה עד שנת 2030.^{^[98]}

30 ביוני – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה הכריזה על שתי היוזמות הראשונות שלה – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה, שהוקמה במטרה לנסח תקנים ולהגדיר משרות והכשרות עבור כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר, הודיעה כי הזמינה מומחים מקונסורציום ה-Cyber Security Alliance,^{^[99]} על מנת לדון בהיקף הסמכויות שיינתנו לוועדת התקנים והאתיקה ולוועדת ההסמכות והקריירות של המועצה.^{^[100]} שתי הוועדות יסייעו לקבוע ולהטמיע תקנים בתכניות חינוך והכשרה בתחום אבטחת הסייבר. כמו כן, הודיעה המועצה כי בכוונתה להתחיל למפות את מסגרת ההסמכות של מדריך אבטחת הסייבר CyBOK,^{^[101]} במטרה לפרסם לציבור מסגרת מסלולי קריירה בתחום אבטחת הסייבר.^{^[102]}

אירלנד

30 ביוני – ראשת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה הזהירה מפני איומי סייבר על תשתיות החיוניות של אירלנד וצפון אירלנד – ראשת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC), לינדי קמרון (Lindy Cameron), הזהירה מפני איומי סייבר על תשתיות חשמל, תקשורת ותחבורה המשותפות לאירלנד ולצפון אירלנד, הנמצאת תחת שליטתה של בריטניה. לדבריה, ענף האנרגיה של צפון אירלנד מבוסס על צינורות גז ועל רשת חשמל המחוברת לרשת החשמל של אירלנד ושל בריטניה, דבר שעלול להפוך אותו למטרה עבור האקרים זרים. כמו כן, הזהירה קמרון מפני מתקפות כופרה על תשתיות הרכבת המחברת בין דבלין לבין בירת צפון אירלנד, בלפסט (Belfast). בשל כך שאירלנד וצפון אירלנד חולקות תשתיות תקשורת, תקיפת סייבר על תשתיות תקשורת עלולה לפגוע בשירות בשתי המדינות.^{^[103]}

פולין

18 ביוני – המועצה לביטחון לאומי: רוסיה עומדת מאחורי שורת תקיפות סייבר כנגד בכירים ופוליטיקאים בפולין – לדברי יושב ראש המועצה לביטחון לאומי של פולין וסגן ראש הממשלה, ירוסלב קצ'ינסקי (Jaruslaw Kaczynski), רוסיה עומדת מאחורי שורת תקיפות סייבר שהחלה בספטמבר 2020 והתמקדה ביותר מ-30 בכירים, שרים ופוליטיקאים וכן בעיתונאים פולנים. על פי דיווחי כלי התקשורת בפולין, תכתובות דוא"ל של המטרות פורסמו בערוצי אפליקציית המסרים Telegram לאחר שחשבונות הדוא"ל שלהם נפרצו. קצ'ינסקי הוסיף כי פולין פנתה למועצת האיחוד האירופי במטרה לדון בדרכי תגובה אפשריות למתקפות.^{^[104]}

נורבגיה

3 ביוני – משרד המבקר הכללי של נורבגיה מצא פערים במדיניות אבטחת הסייבר של ענף האנרגיה במדינה – משרד המבקר הכללי של נורבגיה (AGO)^[105] פרסם את ממצאי בדיקת אסטרטגיית אבטחת הסייבר של מפעילי תשתיות חשמל ומים השייכות למדינה, המצביעים על פערים ביכולתם למנוע דליפת מידע ובמוכנותם להתמודד עם איומי סייבר. על פי הממצאים, משרד הנפט והאנרגיה, אליו כפופות מפעילות תשתיות האנרגיה והמים, כשל בתכנון ובאכיפת תהליכים ומדיניות אבטחת סייבר בקרב מפעילי התשתיות ואף לא ניסח דרכים למדוד את יעילותן של מדיניות האבטחה ושל טכנולוגיות הגנה מתקדמות שהותקנו במטרה להגן עליהן. משרד המבקר קרא למשרד הנפט והאנרגיה לפעול על מנת לשפר את מידת אבטחת הסייבר של מפעילות תשתיות האנרגיה הכפופות לו.^[106]

דנמרק

30 ביוני – גופי תקשורת בדנמרק: הבנק המרכזי של דנמרק היה בין מטרות קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds – על פי אתר חדשות הטכנולוגיה הדני Version2, הבנק המרכזי של דנמרק היה בין מטרות קמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds וכי קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 העומדת מאחורי הקמפיין, שימרה אחיזה על רשתות הבנק באמצעות דלת אחורית (backdoor) למשך שבעה חודשים. מטעם הבנק נמסר כי צוותי ה-IT שלו פעלו לבודד מערכות חיוניות וכי אין נזק או השלכות נוספות כתוצאה מהתקרית.^[107]

אסיה

סין

11 ביוני – הפרלמנט הסיני העביר חוק המאפשר לסין להעניש חברות זרות המשתפות פעולה עם סנקציות שהוטלו עליה – הפרלמנט הסיני אישר את חוק ה-Anti-Foreign Sanctions Law, המאפשר לממשלת סין להטיל סנקציות ומגבלות על אזרחים וחברות זרות, המשתפים פעולה עם סנקציות מערביות שהוטלו על סין. הסנקציות כוללות איסור כניסה לסין, גירוש מהמדינה, הקפאה או החרמה של נכסים ואיסור על קיום עסקים בשטחה.^{^[108]}

14 ביוני – חיל האוויר הסיני החל להשתמש במודל בינה מלאכותית במסגרת דימוי קרבות אוויר– על פי דיווחי העיתון הרשמי של צבא סין, PLA Daily, חטיבת חיל האוויר של הפיקוד המרכזי של צבא סין^{^[109]} קיימה סדרת תרגילי דימוי קרבות אוויר, בהם השתתפו טייסים אנושיים בשילוב מודלים של בינה מלאכותית. מטרת התרגילים הייתה לאמן את הטייסים ולזרז את תהליך קבלת ההחלטות שלהם, לצד אימון האלגוריתמים ושיפור ביצועיהם. כמו כן, בכוונת צבא סין לשלב מודלים של בינה מלאכותית על מנת לסייע לטייסים בקבלת החלטות ובבניית תמונת מצב רחבה ועדכנית.^{^[110]}

הודו

17 ביוני – חברת Recorded Future: סין עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברות תקשורת ובענף הייצור הביטחוני בהודו – חברת Recorded Future פרסמה דו"ח, לפיו קבוצת ההאקרים RedFoxtrot, הפועלת בחסות ממשלת סין, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברות תקשורת ובענף הייצור הביטחוני בהודו. בין מטרות הקבוצה נמנות חברת ההנדסה הכבדה Walchandnagar, המעורבת בתכניות הגרעין והחלל של הודו וחברת ADTL,^{^[111]} המייצרת רכיבי אלקטרוניקה ותוכנות תעופה לכלי טייס בלתי מאוישים ולכלי רכב משוריינים. על פי הדו"ח, הקבוצה ככל הנראה מקושרת ליחידת איסוף המודיעין 69010 בצבא סין והתמקדה בעבר במטרות ממשלתיות וביטחוניות ובחברות תקשורת במרכז אסיה, בהודו ובפקיסטן.^{^[112]}

דרום קוריאה

21 ביוני – האקרים צפון קוריאנים פרצו לרשת הפנימית של סוכנות האנרגיה הגרעינית של דרום קוריאה – לדברי נציג מפלגת כוח העם,^{^[113]} מפלגת האופוזיציה הגדולה בדרום קוריאה, הא טאה-קיונג (Ha Tae-Keung), המכון למחקרי אנרגיה גרעינית (KAERI)^{^[114]} זיהה התקשרות מתוך הרשת הפנימית שלו אל 13 כתובות IP לא מאושרות, השייכות לקבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Kimsuky. לדבריו, התקרית אירעה במאי 2021 וייתכן ומידע רגיש בנושא טכנולוגיות בתחום האנרגיה הגרעינית דלף. על פי הודעת ה-KAERI, התוקפים ככל הנראה השתמשו בחולשות בפתרונות VPN שבשימוש המכון.^{^[115]}

המזרח התיכון ואפריקה

11 ביוני – חברת ESET חשפה קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחברות תקשורת ובמשרדי חוץ במזרח התיכון ובאפריקה – חברת ESET חשפה קמפיין ריגול סייבר המכונה Backdoor Diplomacy שהחל ב-2017 ומתמקד בחברות תקשורת ובמשרדי חוץ וגופים דיפלומטיים במזרח התיכון ובאפריקה. לדברי ראש מחלקת מחקר איומי סייבר בחברת ESET, ז'אן איאן בוטין (Jean-Ian Boutin), ההאקרים השתמשו בדלת אחורית המכונה Turian ובטכניקות הזהות לאלו של קבוצות האקרים הפועלות באסיה. החברה הזהירה כי ההאקרים התמקדו בשרתי Microsoft Exchange, בממשקים לניהול שירותי אחסון רשת של חברת Plesk, ובתוכנות BIG-IP לניהול תעבורת רשת של חברת F5.^{^[116]}

ישראל

1 ביוני – רפא"ל ומערך הסייבר הלאומי הקימו קונסורציום להגנת סייבר של מערכות OT – רפא"ל ומערך הסייבר הלאומי הקימו את קונסורציום ה-Israeli OT Cyber Consortium לקידום פתרונות הגנת סייבר למערכות OT ולהגנה על תשתיות חיוניות. החברות המשתתפות בקונסורציום הן חברת החשמל, תש"ן, חברות אבטחת הסייבר Waterfall ו-XM Cyber ועוד. הקונסורציום יתמקד בפתרונות אבטחה מתוצרת ישראלית ובאבטחת ענפי התחבורה, הגז והנפט, הייצור התעשייתי, המים, הביוב והאנרגיה.^{^[117]}

23 ביוני – חברת ההזנק הישראלית Mitiga גייסה כ-25 מיליון דולר בסבב הגיוס הראשון – חברת ההזנק הישראלית Mitiga העוסקת באבטחת סייבר בענן, גייסה כ-25 מיליון דולר בסבב הגיוס הראשון. החברה מסייעת ללקוחותיה לנהל את מוכנותם ואת תכניות התגובה לתקריות סייבר שלהם במהלך המעבר שלהם לסביבות ענן היברידיות וסביבות Multi-cloud. שירותי החברה כוללים אוטומציה של זיהוי תקריות, איסוף נתונים והצגה של צעדי תגובה לתקריות וחזרה לשגרה.^{^[118]}

איראן

15 ביוני – סוכנות מודיעין הפנים של גרמניה הזהירה מפני עלייה בתחכום וביכולת הטכנית של האקרים הפועלים בחסות איראן – סוכנות מודיעין הפנים של גרמניה (BfV) פרסמה את הדו"ח השנתי שלה, בו הזהירה מפני עלייה בתחכום וביכולת הטכנית של האקרים הפועלים בחסות איראן. כמו כן, הזהירה הסוכנות מפני עלייה בניסיונות של האקרים איראניים להתמקד במוסדות ובארגונים בגרמניה ובאירופה, ובניסיונות לבצע מתקפות דיוג ממוקד כנגד גורמי ממשלה, פוליטיקאים, מדעים וחוקרים. מחברי הדו"ח הזהירו כי האקרים איראניים פועלים לגנוב מידע וסודות טכנולוגיים במטרה לחזק את כלכלתה של איראן לנוכח הסנקציות שהטילה עליה ארה"ב. לבסוף, הזהירו מחברי הדו"ח כי גופי המודיעין של איראן פועלים לרגל ולעקוב אחר פעילים, מתנגדי משטר וגולים איראניים המתגוררים בגרמניה.^{^[119]}

עזה

17 ביוני – חברת אבטחת סייבר: קבוצת האקרים הפועלת בחסות חמאס עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר אחר ממשלות במזרח התיכון – על פי מחקר חדש מטעם חברת Proofpoint, קבוצת ההאקרים הפלסטינית MoleRATs, המכונה גם The Gaza Cybergang, ומקושרת לארגון חמאס, עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בגופי ממשלה במזרח התיכון. על פי המחקר, הקבוצה ביצעה תקיפות דיוג ממוקד, במסגרתן שלחה לארגוני המטרה קבצי PDF הכוללים נוזקות, שהתחזו לדו"חות בנושא פגישה בין משלחת נציגי חמאס לבין נציגי ממשלת סוריה. ההאקרים השתמשו ברוגלה המאפשרת גישה לקבצים ומבצעת צילומי מסך של מחשב המטרה.^{^[120]}

אוסטרליה

21 ביוני – מפלגות האופוזיציה הגישו הצעת חוק המחייבת ארגונים לדווח על תשלום כופר במסגרת מתקפות כופרה – על פי הצעת החוק The Ransomware Payments Bill, ארגונים שהחליטו לשלם כופר במסגרת מתקפות כופרה יידרשו לדווח למרכז הלאומי לאבטחת סייבר (ACSC)^{^[121]} על החלטתם בטרם התשלום. הצעת החוק מנחה את הארגונים לדווח על פרטי הארנק הדיגיטלי של התוקפים, על סכום הכופר וסממנים לפריצה (IoCs).^{^[122]} לדברי מגיש ההצעה, חבר מפלגת הלייבור, טים ווטס (Tim Watts), הצעת החוק תהיה נקודת מוצא עבור תכנית תגובה ממשלתית מתואמת למאבק באיומי מתקפות הכופרה ותספק מודיעין איומי סייבר לגופי האכיפה, גורמים דיפלומטיים וגופי צבא ומודיעין, האחראיים לביצוע מבצעי סייבר התקפיים. ווטס הוסיף כי דרישת הדיווח תסייע לגופי האכיפה ולמִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) לעקוב אחר העברת התשלומים ולפעול על מנת לשבש את פעילותם של העבריינים העומדים מאחורי המתקפות.^{^[123]}

בין-לאומי

1 ביוני – מיקרוסופט הקימה מועצת אבטחת סייבר באזור דרום אסיה והאוקיאנוס השקט – מיקרוסופט הקימה מועצת אבטחת סייבר באזור דרום אסיה והאוקיאנוס השקט, המורכבת מנציגי ממשלה וממקבלי החלטות מסינגפור, מדרום קוריאה, מאינדונזיה, ממלזיה, מתאילנד, מהפיליפינים ומברוניי וכן מנציגי מיקרוסופט. מטרת המועצה היא לשתף שיטות עבודה מומלצות ולשפר את שיתוף המידע בין המגזר הפרטי והציבורי. המועצה תקים קבוצות עבודה משותפות לניסוח שיטות עבודה מומלצות וכן תקיים הדרכות וימי עיון בנושא שיפור מיומנויות אבטחה הסייבר של כוח אדם מקצועי.^{^[124]}

28 ביוני – המכון הבין-לאומי ללימודים אסטרטגיים פרסם מדד המדרג את יכולות הסייבר הלאומיות של 15 מדינות – מכון המחקר הבריטי, המכון הבין-לאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS),^{^[125]} פרסם מדד המדרג את יכולות הסייבר ואת עוצמת הסייבר הלאומית של 15 מדינות. מחברי המדד בחנו את יכולות הסייבר של כל מדינה על סמך שבע קטגוריות: (1) אסטרטגיה ודוקטרינה; (2) ממשל, פיקוד ושליטה; (3) יכולות סייבר לריגול ואיסוף מודיעין; (4) היקף החיבור לרשת האינטרנט;^{^[126]} (5) יכולות החסינות ואבטחת הסייבר; (6) היכולת להשפיע ולהוביל תהליכים בתחום הסייבר בזירה הבין-לאומית; (7) יכולות סייבר התקפיות.

מחברי המדד דירגו את המדינות לפי שלוש שכבות כשבשכבה העליונה דורגה ארה"ב כמדינה הדומיננטית ביותר בכל הקטגוריות. בשכבת הביניים, הכוללת מדינות בעלות יתרונות בחלק מהקטגוריות, דורגו סין, רוסיה, בריטניה, צרפת, אוסטרליה, קנדה וישראל. בשכבה התחתונה, הכוללת מדינות בעלות יתרונות בקטגוריות מסוימות וחולשות משמעותיות בקטגוריות אחרות, דורגו הודו, איראן, צפון קוריאה, יפן, מלזיה, וייטנאם ואינדונזיה.

מחברי המדד סיכמו כי ארה"ב צפויה לשמור על הדומיננטיות העולמית שלה במרחב הסייבר גם בעשור הקרוב, אולם סין עשויה בעתיד להדביק את הפער במידה ותשכיל ליצור מכלול תעשייתי הדומה בהיקפו לזה הקיים בארה"ב ולשפר את איכות והיקף הידע המקצועי בתחומי הסייבר השונים.^{^[127]}

קישור למדד המלא: https://bit.ly/2UdT4VG

ביטחון סייבר

1 ביוני – יצרנית הבשר הגדולה בעולם חוותה מתקפת סייבר ששיבשה את פעילותה באוסטרליה ובצפון אמריקה – יצרנית הבשר הגדולה בעולם, JBS הברזילאית, הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה שהובילה להצפנת שרתים במתקניה באוסטרליה, בקנדה ובארה"ב.^{^[128]} על פי ההודעה, המתקפה הובילה להשבתה זמנית של פעילות החברה באוסטרליה.^{^[129]} לדברי סגנית מזכיר התקשורת בבית הלבן, קארין ז'אן-פייר (Karine Jean-Pierre), ייתכן וההאקרים המעורבים במתקפה פועלים משטחה של רוסיה. ז'אן-פייר הודיעה כי הבית הלבן פועל לסייע לחברה ופנה לרוסיה בנושא התעלמותה מעברייני סייבר הפועלים בשטחה.^{^[130]} ב-3 ביוני הודיע ה-FBI כי קבוצת עברייני הסייבר REvil עומדת מאחורי המתקפה.^{^[131]} ב-10 ביוני, הודיעה JBS כי שילמה את הכופר בסך 11 מיליון דולר.^[132]

11 ביוני – האקרים פרצו לענקית משחקי המחשב EA וגנבו קוד מקור וכ-780 ג'יגה-בייט של מידע–ענקית משחקי המחשב EA,^{^[133]} הודיעה כי האקרים שפרצו לרשתותיה גנבו קוד מקור, רכיבים לפיתוח משחקים של החברה. לדברי נציג של קבוצת ההאקרים המעורבת בתקיפה, ההאקרים רכשו "עוגייה" (cookie) גנובה שהכילה פרטי הרשאות לפלטפורמת המסרים המידיים Slack שבשימוש עובדי EA, והתחזו לעובד החברה במטרה לשכנע את מנהל ה-IT להעניק להם הרשאות גישה לרשת הארגונית של החברה. כמו כן, גנבו ההאקרים כ-780 ג'יגה-בייט של מידע, שככל הנראה אינו כולל מידע של לקוחות החברה.^{^[134]}

ניסוח נורמות להתנהגות מדינתית במרחב הסייבר

נציגי 25 המדינות החברות בקבוצת המומחים של האו"ם (GGE)^{^[135]} לקביעת נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר הגישו למזכ"ל האו"ם את דו"ח מסקנות דיוני הקבוצה מהשנים 2021-2019, המבוסס על קונצנזוס בין המדינות. המסמך מדגיש את מחויבותן של המדינות למסקנות ולנורמות שהתקבלו בדיוני ה-GGE בשנים 2010, 2013 ו-2015 ומטרתו לספק קווים מנחים ליישומן. כמו כן, קראו מחברי המסמך למדינות לאמץ צעדים בוני אמון במטרה למזער את הסיכוי לאי הבנות, להסלמה ולעימותים, להקים ערוצי תקשורת בין גורמי מדיניות וגורמים טכניים במטרה למנוע תקריות ולהפחית מתיחויות במרחב הסייבר וכן לפעול בשקיפות, לשתף מידע ועוד.

לבסוף, קראו מחברי הדו"ח להגביר את שיתופי הפעולה הבילטראליים והמולטילטראליים בין המדינות, להגביר את שיתוף עמדות המדינות בנושא נורמות, חוקים ועקרונות ובנושא יישומם, לנסח מנגנונים לשילוב בעלי עניין נוספים כגון גורמים מהשוק הפרטי, האקדמיה, החברה האזרחית ועוד, ולעודד מחקר נוסף בנושאים בהם דן הדו"ח.^[136]

ב-11 ביוני הגישה בריטניה ל-GGE הצהרה בה הודיעה כי לפי עמדתה, החוק הבין-לאומי מאפשר למדינה שהותקפה במרחב הסייבר להגיב ללא מתן התרעה מוקדמת למדינה התוקפת. מטרת ההצהרה, שהוגשה לפני פגישת מנהיגי מדינות ה-G7, היא ככל הנראה לאותת ולהפעיל לחץ על יריבותיה של בריטניה במרחב הסייבר, כגון רוסיה, סין ואיראן.^{^[137]}

ב-29 ביוני קיימה מועצת הביטחון של האו"ם דיון רשמי ראשון בנושא אבטחת הסייבר ואיומי סייבר על תשתיות חיוניות. בדיון טענה שגרירת ארה"ב לאו"ם לינדה תומאס-גרינפילד (Linda Thomas-Greenfield), כי מסגרת הנורמות שנקבעה במסגרת דיוני קבוצות המומחים של האו"ם תקפה וכי על מדינות לכבד אותה ולעמוד בנורמות שנקבעו. לדברי שגריר רוסיה לאו"ם, ווסילי נבנזיה (Vassily Nebenzia), על מדינות האו"ם לנסח נורמות חדשות במסגרת אמנה מחייבת משפטית שתנוסח עד שנת 2023.^{^[138]}

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

23 ביוני – מחלקת המשפטים האמריקנית השתלטה על עשרות שמות דומיינים של אתרים שהפיצו מידע כוזב מטעם איראן – מחלקת המשפטים האמריקנית הודיעה כי השתלטה על 33 דומיינים של אתרים השייכים לאיגוד הרדיו והטלוויזיה האסלאמיים של איראן (IRTVU),^{^[139]} בגין הפרת סנקציות והפצת מידע כוזב. על פי הודעת מחלקת האוצר, שהטילה סנקציות על ה-IRTVU באוקטובר 2020, ה-IRTVU היא זרוע התעמולה של כוח קודס (Quds Force) של משמרות המהפכה, העוסקת בהפצת מידע כוזב בנושא מגפת הקורונה ובהכפשת פוליטיקאים ומקבלי החלטות אמריקניים.^{^[140]}

איומי סייבר על שרשראות אספקה

12 ביוני – חברת אבטחת סייבר רוסית: קבוצת ההאקרים הסינית APT41 מעורבת בפריצה לספקית שירותי ה-IT לחברות תעופה – לדברי האנליסט בחברת אבטחת הסייבר הרוסית Group-IB, ניקיטה רוסטובצ'ב (Nikita Rostovcev), קבוצת ההאקרים הסינית APT41 מעורבת בפריצה לחברת SITA, המספקת שירותי IT לחברות תעופה מסחרית. רוסוטובצ'ב הוסיף כי מדובר במתקפת הסייבר הגדולה ביותר על שרשראות האספקה של ענף התעופה המסחרית וכי במסגרתה דלפו פרטיהם של 4.5 מיליון לקוחות של חברות Air India, British Airways, Singapore Airlines ועוד.^{^[141]}

17 ביוני – גוגל השיקה מסגרת חדשה לאבטחת סייבר של שרשראות אספקה של תוכנות – גוגל השיקה מסגרת לאבטחת הסייבר ושמירה על אמינות בכל שלבי מחזור חייהן של שרשראות אספקה של תוכנות. המסגרת, המכונה SLSA,^{^[142]} מבוססת על תהליך ה-BAB של גוגל,^{^[143]} המשמש את החברה לוודא את מקור הקוד ולסקור תהליכי ייצור תוכנות ומטרתה לסייע באבטחת הסייבר של פרויקטים קוד פתוח. מסגרת ה-SLSA מדרגת את שלבי פיתוח וייצור התוכנה על פי ארבע דרגות אבטחה ולפי דרישות אבטחה כגון גישה לקוד, אימות המקור שלו, סקירה של הקוד ועוד.^{^[144]}

איומי מתקפות הכופרה

6 ביוני – בכירים בממשל האמריקני קראו לארגונים להימנע מלשלם כופר במסגרת מתקפות כופרה– לדברי מזכירת המחלקת האנרגיה האמריקנית, ג'ניפר גרנהולם (Jennifer Granholm), ענף האנרגיה בארה"ב חווה תקיפות סייבר רבות, ביניהן מתקפות כופרה. גרנהולם קראה לארגונים ולחברות להימנע מלשלם כופר במסגרת מתקפות כופרה וקראה להם לדווח עליהן לגופי האכיפה ולממשל הפדראלי.^{^[145]} כמו כן, במהלך שימוע בפני וועדת המשפטים של בית הנבחרים, טען ראש ה-FBI, כריסטופר ריי (Christopher Wray) כי ה-FBI מנחה חברות וארגונים לסרב לדרישות כופר ולפנות לגופי האכיפה. בנוסף, טענה מועמדת הנשיא ביידן לתפקיד ראש CISA, ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), כי תקני אבטחת סייבר וולונטריים אינם יעילים להתמודדות עם איומי מתקפות הכופרה וכי ייתכן ויש לנסח דרישות מחייבות הכוללות גם חובת דיווח לגורמי האכיפה.^{^[146]}

24 ביוני – חוקרי חברת McAfee הצביעו על ירידה במספר מתקפות הכופרה לצד התמקדות בחברות גדולות – על דו"ח איומי הסייבר של חברת McAfee, קיימת מגמת ירידה של כ-50% במספר מתקפות הכופרה ברבעון הראשון של 2021, אולם עברייני כופרה החלו להתמקד בארגונים גדולים באמצעות קמפיינים ממוקדים של כופרה כשירות (RaaS)^{^[147]} המותאמים לאופי הארגונים המותקפים. לדברי המדען הראשי ב-McAfee, ראג' סאמאני (Raj Samani), קיימת מגמת ירידה במספר המותקפים לצד מגמת עלייה בסכומי הכופר שדורשים התוקפים, זאת בניגוד לעבר, בו התוקפים דרשו סכומים קטנים יחסית ממספר רב של מותקפים.^{^[148]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3hj0fUE

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

22 ביוני – מחקר חדש זיהה עלייה במספר איומי הסייבר שמקורם בהתקני מדיה ואחסון ניידים – על פי מחקר חדש מטעם ענקית התעשייה האמריקנית Honeywell, קיימת עלייה במספר איומי הסייבר והנוזקות שמקורם בהתקני מדיה ואחסון ניידים, כגון התקני USB. על פי המחקר, שהתבסס על מודיעין איומי סייבר שנאסף ממאות מתקני תעשייה במהלך שנת 2020, 79% מהאיומים שזוהו עלולים לשמש לצורך שיבוש וחבלה במערכות OT. על פי הדו"ח, במתקנים תעשייתיים רבים נמצאו התקנים חיצוניים המכילים נוזקות שהובילו בעבר לחבלה במערכות לבקרה תעשייתית (ICS),^{^[149]} כגון Stuxnet, Industroyer ו-Triton. לדברי ראש מחקר אבטחת הסייבר בחברת הבת של Honeywell, HCE,^{^[150]} אריק קנאף (Eric Knapp), קיימת עלייה בשימוש בהתקני מדיה חיצוניים לטובת תקיפות סייבר ממוקדות וכן לטובת מתקפות כופרה.^{^[151]}

קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/35XuStB

איומי סייבר על מערכות חלל

21 ביוני – משרד המבקר הממשלתי האמריקני: נאס"א טרם יישמה את המלצות המשרד בתחום אבטחת הסייבר – במכתב ששלח משרד המבקר הממשלתי (GAO) לראש נאס"א, ביל נלסון (Bill Nelson), הזהיר המשרד כי נאס"א טרם יישמה בצורה מלאה 11 המלצות שהציג GAO בין השנים 2021-2018, חלקן בתחום אבטחת הסייבר. על פי המכתב, ראש נאס"א טרם ניסח תהליך לביצוע הערכת סיכוני אבטחת סייבר בקרב כל גופי הסוכנות. כמו כן, ראש נאס"א טרם יישם את מסגרת היוזמה הלאומית לחינוך בתחום אבטחת הסייבר (NICE),^{^[152]} המגדירה הגדרות תפקיד ותיאורי משרה בתחום אבטחת הסייבר. לבסוף, ראש נאס"א טרם קבע לוחות זמנים לניסוח רשימת מלאי של מערכות מידע לאחסון רשומות המידע של הסוכנות.^{^[153]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

30 ביוני – משרד המבקר הממשלתי קרא למחלקת הבריאות ושירותי האנוש להגביר את שיתוף מודיעין איומי הסייבר עם ארגוני ענף הבריאות – על פי דו"ח מטעם משרד המבקר הממשלתי (GAO), שסקר את גישתה הארגונית של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS)^{^[154]} בנושא אבטחת סייבר, חל שיפור משמעותי ביישום תכנית אבטחת הסייבר של המחלקה ובהגדרת התפקידים וחלוקת האחריויות בתחום. כמו כן, ניסחה המחלקה תהליכים ותכניות לתמיכה באבטחת הסייבר של ענף הבריאות כולו ושל ענף הבריאות הציבורית.

עם זאת, קבעו מחברי הדו"ח כי תכניותיה של ה-HHS לא כללו הסברים בנושא התיאום שבין המרכז לתיאום אבטחת סייבר של ענף הבריאות (HC3)^{^[155]} והמרכז למבצעי איומים בענף הבריאות (HTOC),^{^[156]} דבר שפוגע בשיתוף המידע ומודיעין איומי הסייבר עם ארגוני ענף הבריאות. מחברי הדו"ח קראו למחלקה להנחות את מנהל המידע הראשי (CIO) לתאם את שיתוף הפעולה בין ה-HC3 ו-HTOC וכן לדווח על פעילותן של מועצת מנהלי אבטחת המידע הראשיים (CISO) של המחלקה,^{^[157]} קבוצת העבודה לדירוג סיכונים וניטור מתמשך,^{^[158]} וקבוצת העבודה בנושא אבטחה בענן.^{^[159]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2TyCv72

30 ביוני – בכוונת מִנְהַל התרופות והמזון האמריקני להנחות יצרני מכשירים רפואיים לפרסם עדכוני תוכנה עבור מכשירים מיושנים – לדברי ראש מחלקת אבטחת הסייבר של מכשירים רפואיים במרכז למכשור רפואי ולרדיולוגיה (CDRH)^{^[160]} של מִנְהַל התרופות והמזון (FDA), קווין פו (Kevin Fu), מכשירים רפואיים רבים משתמשים בתוכנות, חומרה ופרוטוקולים מיושנים ולא מאובטחים. לדבריו, בכוונת ה-FDA להוסיף דרישות אבטחת סייבר כתנאי לסקירת מכשור רפואי (premarket submissions) בטרם אישורו למכירה. דרישות האבטחה יכללו הדגמות והוכחה לכך שניתן יהיה לעדכן ולתקן חולשות אבטחה במכשירים בעתיד והגשת רשימת רכיבי תוכנה וחומרה וכן קוד פתוח של מכשירים רפואיים (CBOM).^{^[161]} כמו כן, בכוונת ה-FDA לדרוש מיצרניות מכשירים רפואיים לדווח על חולשות אבטחה מרגע גילוין.^{^[162]}

איומי סייבר על ענף הימאות

15 ביוני – חברת הספנות הדרום קוריאנית HMM חוותה תקיפת סייבר שהתמקדה בשרתי הדוא"ל שלה – חברת הספנות הדרום-קוריאנית HMM הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר שהתמקדה בשרתי הדוא"ל שלה, דבר שהוביל להגבלת הגישה לחשבונות הדוא"ל של עובדי החברה. עם זאת, הודיעה החברה כי מערכות אחרות של החברה לא נפגעו וכי לא דלף מידע רגיש.^{^[163]}

שיתופי פעולה

11 ביוני – הודו ואוסטרליה הודיעו על הרחבת שיתוף הפעולה בתחומי אבטחת הסייבר והטכנולוגיות החדשות – נציגי שתי המדינות קיימו את ישיבת קבוצת העבודה המשותפת (JWG)^{^[164]} בנושא שיתוף פעולה בנושא אבטחת סייבר והודיעו על הרחבתו לתחומי הטכנולוגיות החיוניות לכלכלה הדיגיטלית כגון רשתות ה-5G ומכשירי ה-IoT. כמו כן, שיתפו נציגי שתי המדינות מידע בנושא הערכות איומי סייבר, וכן מידע בנושא חקיקה בתחום הסייבר ואסטרטגיות סייבר לאומיות. לבסוף, הסכימו שתי המדינות להגביר את שיתוף הפעולה בזירה הבין-לאומית.^{^[165]}

https://nyti.ms/3vtxMRb ↑
https://reut.rs/3gmZWZI ↑
U.S. Agency for International Development; ↑
https://bit.ly/3imivOQ ; קישור להודעת המחלקה: https://bit.ly/3gaPbs9 ↑
https://bit.ly/3wanjv5 ; קישור לצו הנשיאותי: https://bit.ly/3gnDRZF ↑
National Security Study Memorandum ↑
https://cnb.cx/3fXyjGw ↑
https://cnb.cx/3ilRbQX ↑
https://reut.rs/356C2vb ↑
https://yhoo.it/3gyrnOT ; https://bit.ly/3iK0mLc ↑
https://zd.net/3wKtS7R ↑
https://cnn.it/3fVXw3P ↑
בצו הנשיאותי שפורסם במאי 2021, קרא ביידן למזכיר מחלקת המסחר ולראש המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) להתייעץ עם המגזר הפרטי, גופי ממשלה ואקדמיה בנושא תהליכים ושיטות להערכת אבטחת תוכנה, פיתוח מאובטח ועוד. ↑
Information Technology Industry Council ↑
Software bill of materials ; https://reut.rs/3sLl6nY ↑
https://bit.ly/3fTLPe0 ↑
Vulnerability Disclosure Platform ↑
Binding Operational Directive 20-01 ↑
https://bit.ly/3zt6CNh ; קישור לדף המידע של CISA: https://bit.ly/2SMxDuE ↑
National Cyber Director ↑
https://bit.ly/35e0wm4 ↑
https://bit.ly/3iBH1vJ ↑
Cybersecurity Talent Management System ↑
https://bit.ly/3zOX7bF ↑
הרשימה כוללת תשתיות בענפי החשמל, המים, הפיננסים, הבריאות והבחירות ↑
https://bit.ly/3vHnHjz ; https://bit.ly/3q9nPqU ↑
Securities and Exchange Commission ↑
על פי חוק ניירות הערך האמריקני, על חברות לדווח על אירועי סייבר או אירועי דליפת מידע שעלולים להשפיע על ערך המניות שלהן. ↑
https://bit.ly/3A79nnL ↑
https://bit.ly/3qLXVda ↑
https://bit.ly/3x1FALh ↑
https://bit.ly/3whLeb5 ↑
באוקטובר 2020 פרץ פיקוד הסייבר לשרתי השליטה והבקרה של מפעילי רשת Trickbot ושלח למחשבים הנגועים פקודות לנתק את עצמם מהשרתים. כמו כן, שתל הפיקוד מיליוני רשומות מזויפות במאגר הנתונים ששימש את מפעילי הרשת לטובת ביצוע מתקפות כופרה, זאת במטרה לבלבל אותם. ↑
https://bit.ly/2SLKT2B ↑
https://wapo.st/3hyXX3N ↑
Customs and Border Protection ↑
https://bit.ly/3hjN1bw ↑
https://bit.ly/3wjZEYj ↑
Cyber Security Evaluation Tool ↑
https://bit.ly/3ykIsTN ↑
https://bit.ly/3dGOC98 ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/3hj0y33 ↑
https://bit.ly/3AxfPoa ↑
https://bit.ly/3woRhv8 ↑
Oversight Committee ↑
Chief Human Capital Officers Council ↑
https://bit.ly/3jWJ1zt ↑
Army Research Office ↑
Laboratory for Physical Sciences ↑
LPS Qubit Collaboratory ↑
https://bit.ly/35MwlTe ↑
Chief Security Officer ↑
https://bit.ly/3wHWBdv ↑
https://bit.ly/3zrIg6q ↑
Space Development Agency ↑
Low Earth Orbit ↑
https://bit.ly/3vTfLvw ↑
Small Business Innovation Research ↑
Location Information System ↑
Global Navigation Satellites System ↑
https://bit.ly/3gQ5UBh ↑
Joint All-Domain Command and Control ↑
https://bit.ly/2TaVZ1w ↑
https://bit.ly/3w1msM8 ↑
Joint Artificial Intelligence Center ↑
https://bit.ly/3uUdGiE ↑
Office of Science and Technology Policy ↑
National Science Foundation ↑
National Artificial Intelligence Research Resource Task Force ↑
National Artificial Intelligence Research Resource ↑
https://bit.ly/3cWXiI6 ↑
https://bit.ly/3y2uV38 ↑
https://bit.ly/2SCinAw ↑
Metropolitan Transportation Authority ↑
New York City Transit Authority ↑
https://bit.ly/35Hbpgl ↑
https://nyti.ms/3zK2AQE ; https://bit.ly/3xBu4Gj ↑
Transport Security Administration ↑
המחלקה לפעולות על פני השטח אחראית לאבטחת רשתות התחבורה בארה"ב, ביניהן רשתות צינורות גז ונפט. ↑
https://bit.ly/3gFT8X2 ; https://bit.ly/3cVz14O ↑
Northern California Regional Intelligence Center ↑
https://bit.ly/3xHR06Y ↑
באפריל 2021 זיהו CISA ומחלקת האנרגיה כ-250 מפעילי תשתיות חשמל המשרתים מעל לכ-50,000 לקוחות, מתוכם כ-121 הסכימו להתקין מערכות ניטור, זיהוי וחסימת איומי סייבר. ↑
https://on.wsj.com/369GERJ ↑
https://bit.ly/3fTYDRK ↑
https://bit.ly/3y2kcpq ; https://bit.ly/3xicisd ↑
https://reut.rs/3wIF3h3 ↑
https://bit.ly/3he8T6R ; https://politi.co/3wa3T8Q ↑
https://bit.ly/3h2FU5Z ↑
NATO’s Communication and Information Agency ↑
https://bit.ly/3h0ohmW ↑
NATO’s Cooperative Cyber Defence Centre of Excellence ↑
https://wapo.st/3h2G7at ↑
https://bit.ly/3zpcUO1 ; קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/35fRCnZ ↑
https://bit.ly/3vinvqQ ↑
Defence Science and Technology Lab ↑
https://bit.ly/3wQ12mE ↑
הקונסורציום הוא ארגון ללא כוונת רווח המורכב מנציגי ממשלה, תעשייה והחברה האזרחית ומטרתו לקדם אבטחת סייבר, פרטיות, חינוך והכשרות ומודעוּת. ↑
Professional Standards & Ethics Committee and Qualifications & Careers Committee ↑
Cyber Body of Knowledge; המדריך ממפה, מסדיר ומגדיר בצורה אחידה הגדרות ונושאים שונים בתחום אבטחת הסייבר כגון הצפנה, שיטות תקיפה, ניהול סיכונים, אבטחת רשתות, פרטיות ועוד. ↑
https://bit.ly/3xkY7Cv ↑
https://bit.ly/2TBRRHZ ↑
https://politi.co/2SZYSlB ; https://reut.rs/3gV9aLG ↑
Auditor General’s Office ↑
https://bit.ly/3fSEprA ↑
https://bit.ly/3xc8qc1 ↑
https://bit.ly/3vEyFWY ↑
PLA Central Theater Command Air Force ↑
https://bit.ly/3jzmXuu ↑
Alpha Design Technologies ↑
https://bit.ly/3wS1vV9 ↑
The People Power Party ↑
Korea Atomic Energy Research Institution ↑
https://zd.net/35ZhpBj ↑
https://bit.ly/3wxH0x7 ; קישור למחקר של ESET: https://bit.ly/2SuHTaM ↑
https://bit.ly/3vYpFgb ↑
https://tcrn.ch/3qNpq5X ↑
https://bit.ly/3zBl85P ↑
https://bit.ly/3hkmB7Y ↑
Australian Cyber Security Centre ↑
Indicators of Compromise ↑
https://zd.net/3h1tlIZ ↑
https://bit.ly/2SdgUAq ↑
International Institute for Strategic Studies ↑
מדד זה בוחן את מידת חשיפתה של מדינה לאיומי סייבר הנובעים מהיקף החיבור שלה לרשת לצד היתרונות כגון גישה לנתונים, יכולות ניתוב ברשת, כלכלה דיגיטלית ועוד. ↑
https://bit.ly/3qAAnru ↑
החברה מספקת כחמישית מאספקת הבשר בארה"ב ומעסיקה כ-230,000 עובדים ברחבי העולם. ↑
https://reut.rs/3wYClnw ↑
https://bit.ly/2RqMyKi ↑
https://bit.ly/3pso14k ↑
https://ab.co/2TpUD2w ↑
EA היא יצרנית משחקי המחשב השנייה בגודלה בארה"ב ובאירופה ושוויה מוערך בכחמישה מיליארד דולר. ↑
https://bit.ly/2TXBpS1 ; https://bit.ly/2SunHG1 ↑
Governmental Group of Experts ↑
https://bit.ly/3cIXISg ↑
https://bit.ly/3vlL1mR ↑
https://bit.ly/3jIeoNK ↑
Islamic Radio and Television Union ↑
https://bit.ly/2SFcVNm ↑
https://bit.ly/2TTJOG8 ↑
Supply chain Levels for Software Artifacts framework ↑
Binary Authorization Borg ↑
https://zd.net/3w8H7ho ↑
https://cnb.cx/3ggbT3k ↑
https://bit.ly/3znZDFq ↑
Ransomware-as-a-Service ↑
https://bit.ly/3jr8RLl ↑
Industrial Control Systems ↑
Honeywell Connected Enterprise ↑
https://bit.ly/2UeRToU ↑
National Initiative for Cybersecurity Education framework ↑
https://bit.ly/3ybMptV ↑
Department of Health and Human Services ↑
Health Sector Cybersecurity Coordination Center; המרכז הוקם במטרה לתאם את אבטחת הסייבר של גופי ה-HHS, להעלות מודעו_ּת ולפרסם אזהרות ומידע בנושא חולשות אבטחה. ↑
Healthcare Threat Operations Center; המרכז אחראי לאיסוף והפצת מודיעין איומי סייבר. ↑
HHS CISO Council ↑
Continuous Monitoring and Risk Scoring Working Group ↑
Cloud Security Working Group ; https://bit.ly/3At74vl ↑
Center for Devices and Radiological Health ↑
Cyber Bill of Materials ↑
https://bit.ly/3AlONAl ↑
https://bit.ly/3gEgZqi ↑
Joint Working Group ↑
https://bit.ly/3gvBMuS ↑