חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר — מאי 2021

גודל טקסט18

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – מאי 2021

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

יוני 2021

תוכן עניינים

תקציר חודשי 1

תקיפת Colonial Pipeline 2

ארה"ב 3

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 5

חקיקה 9

צבא וביטחון 10

תשתיות חיוניות בארה"ב 12

רוסיה 14

אירופה 15

בריטניה 15

בלגיה 15

אסיה 16

סין 16

הודו 17

יפן 17

המזרח התיכון ואפריקה 17

ישראל 17

איראן 18

אוסטרליה 18

בין-לאומי 19

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות 19

איומי מתקפות כופרה 19

איומי סייבר על ענף התחבורה 21

איומי סייבר על מערכות בקרה תעשייתית (ICS) 21

איומי סייבר על שרשראות אספקה 21

איומי סייבר על מערכות חלל 22

תקציר חודשי

החודש חוותה מפעילת צינורות הדלק הגדולה בארה"ב, Colonial Pipeline מתקפת כופרה שהובילה לשיבושים באספקת הדלק לחוף המזרחי של ארה"ב.

הבית הלבן פרסם את בקשת התקציב לשנה הפיסקאלית 2022, הכוללת בקשות לתקציבים בנושאי סייבר וטכנולוגיה; ממשל ביידן פרסם צו נשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי. בנוסף, החל הממשל לנסח צו נשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות ויקים קרן לשיפור הגנת הסייבר על תשתיות חשמל; מחוקקים הציגו הצעות חוק לניסוח תכנית סיוע לגופי ממשל מקומיים להתמודדות עם מתקפות כופרה ולבחינת תכניות התגובה של הממשל הפדראלי לתקריות סייבר.

מחלקת ההגנה חתמה על חוזה לפיתוח סביבת ענן מאובטחת עבור ריכוז מבצעי הגנת סייבר והודיעה על הרחבת תכנית איתור החולשות Hack the Pentagon ואת שיתוף הפעולה עם האקרים White hats. פיקוד הסייבר הודיע על העברת כוח המשימה למאבק בטרור להתמקדות בפעילות הסייבר של יריבים אסטרטגיים באוקיאנוס השקט.

מיקרוסופט הודיעה כי האקרים רוסים הסתננו לרשתותיה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי במסגרת קמפיין ריגול סייבר נרחב; המשרד לפיתוח צוללות ונשק תת-ימי של רוסיה חווה תקיפת סייבר.

בריטניה תעניק לארגונים ועסקים גישה חינמית לשירות מודיעין איומי סייבר המספק התרעות מפני תקריות ואיומי סייבר פוטנציאליים; גישתם לרשת של גופי ממשלה ואקדמיה בבלגיה נחסמה בעקבות תקיפות DDoS רחבות היקף.

חברת FireEye חשפה טכניקות המשמשות האקרים סינים המתמקדים בפתרונות VPN מתוצרת Pulse Secure. כמו כן, האקרים פרסמו ממצאי חקירה בנושא חברות קש שפעלו בחסות ממשלת סין במסגרת קמפיין ריגול סייבר נגד חברות אמריקניות; יפן הודיעה על הקמת יחידת הגנת סייבר חדשה.

גופי תקשורת בישראל דיווחו על שורת תקיפות סייבר נגד חברות ישראליות שיוחסו לאיראן; אוסטרליה תוסיף תכנית לימודי אבטחת סייבר לתכנית הלימודים הרשמית בבתי ספר ותשקיע כ-29 מיליון דולר במטרה לסייע לשכנותיה בדרום אסיה ובאוקיאנוס השקט בשיפור חסינות הסייבר של טכנולוגיית רשתות ה-5G, מערכות בינה מלאכותית ומכשירי IoT.

מחקר חדש בחן את השימוש לרעה בבינה מלאכותית במסגרת הפצת מידע כוזב; שירותי בריאות באירלנד ובניו זילנד חוו מתקפות כופרה ששיבשו את פעילותם; חברת Dragos זיהתה תקיפת סייבר נוספת על מתקני המים בפלורידה שאירעה בפברואר 2021; מידע השייך לממשלת יפן וללקוחות חברת התעופה Air India נגנב במסגרת תקיפות סייבר על שרשראות אספקה; משרד המבקר הכללי של נאס"א מצא ליקויים ביכולתה של הסוכנות לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר. כמו כן, חיל האוויר האמריקני חתם על חוזה עם חברת הזנק לפיתוח יכולות מחשוב קצה לניתוח נתונים על לוויינים.

תקיפת Colonial Pipeline

רקע: ב-8 במאי חוותה חברת Colonial Pipeline, מפעילת צינורות הדלק, הדיזל ודלק המטוסים הגדולה בארה"ב,[1] מתקפת כופרה שהשביתה את מערכות התשלום שלה ואילצה אותה להשבית את פעילות צינורות החברה. לדברי אנליסט מודיעין איומי הסייבר הבכיר בחברת Recorded Future, אלן ליסקה (Allan Liska), המתקפה מיוחסת לקבוצת עברייני סייבר רוסית המכונה DarkSide.[2]

השלכות: ב-12 במאי הודיעה Colonial Pipeline כי חידשה את פעילות צינורות הדלק שלה, לאחר שאזל הדלק באלפי תחנות דלק בדרום מזרח ארה"ב. עם זאת, הזהירה החברה כי ייקח עוד מספר ימים להשבת פעילות הובלת הדלק וכי עדיין צפויות הפרעות ושיבושים בשירותיה.[3]

התמודדות: ב-11 במאי הורה הנשיא ביידן לממשל הפדראלי לסייע באבטחת שרשראות אספקה של תשתיות אנרגיה חיוניות. כחלק מכך, הקים הבית הלבן קבוצת מומחים, המורכבת מנציגי סוכנויות פדראליות במטרה לעקוב אחר ההתפתחויות ולסייע באספקת דלק לאזורים שהאספקה אליהם שובשה.[4] כמו כן, גורמים שנותרו בעילום שם מסרו כי ה-FBI, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) וה-NSA, פעלו בהוראת הבית הלבן והשביתו שרתים שהיו בשימוש ההאקרים ובכך מנעו גניבת מעל ל-100 ג'יגה-בייט של מידע השייך לחברה.[5]

כמו כן, דווח כי Colonial Pipeline שילמה את הכופר בסך חמישה מיליון דולר בשעות לאחר גילוי המתקפה, זאת בניגוד לדיווחים אחרים לפיהם החברה אינה מתכוונת לשלם.[6] בשימוע בפני וועדות הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים, הודיע ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס (Brandon Wales), כי Colonial Pipeline לא דיווחה ל-CISA על מתקפת הכופרה, לא סיפקה לסוכנות פרטים טכניים בנושא וכי CISA עודכנה בתקרית על ידי ה-FBI.[7]

גביית מחיר ושיבוש פעילות התוקפים: ב-13 במאי הודיע הנשיא ביידן כי בכוונת ארה"ב לגבות מחיר מקבוצת ההאקרים האחראית לתקיפה ולשבש את פעילותה וכי ארה"ב פנתה לרוסיה בדרישה לפעול כנגד עבריינים המעורבים במתקפות כופרה.[8] ב-14 במאי הודיעה קבוצת ההאקרים DarkSide כי גורמי אכיפה שיבשו את פעילותה וחסמו את גישתה לחלק מתשתיותיה, כגון רשת שרתי ה-CDN שברשותה.[9] כמו כן, אתר הבלוג של הקבוצה ואתרים המשמשים אותה לגביית הכופר הושבתו וכן כספים שהועברו לארנקי המטבעות הדיגיטליים שלה נגנבו.

בנוסף, הודיעה הקבוצה כי תפסיק להציע שירותי כופרה (ransomware-as-a-service) וכי תחלק לחברות שהותקפו כלים לפענוח ההצפנה.[10] עם זאת, בכירים אמריקניים שנותרו בעילום שם, הכחישו את מעורבותה של ארה"ב בשיבוש פעילותה של הקבוצה.[11]

צעדים להגנת ענף צינורות הדלק והגז:

ב-27 במאי פרסמה המחלקה לביטחון המולדת דירקטיבה המנחה את מפעילות צינורות הדלק והגז לדווח ל-CISA על תקריות סייבר במערכותיהן תוך 12 שעות מרגע גילוין; למנות מתאם לאבטחת סייבר שיהיה אחראי לתיאום אבטחת הסייבר של החברה מול המחלקה לביטחון המולדת; ולדווח למחלקה בתוך 30 יום על מצב עמידתן בדרישות אבטחת הסייבר של הרשות לאבטחת התחבורה (TSA).[12] כמו כן, בכוונת המחלקה לפרסם רשימת דרישות אבטחת סייבר נוספת בחודשים הקרובים.[13]

ארה"ב

עיקרי בקשת התקציב של הבית הלבן לשנה הפיסקאלית 2022 בתחומי הסייבר והטכנולוגיה

ב-28 במאי פרסם הבית הלבן את בקשת התקציב הפדראלי לשנה הפיסקאלית 2022. מהבקשה ניתן ללמוד על תחומי ההתמקדות של הממשל בתחומי הסייבר והטכנולוגיה.

הסוכנויות הפדראליות האזרחיות. בקשת התקציב כוללת תוספת של כ-9.8 מיליארד דולר (עלייה של כ-14% בהשוואה לבקשת התקציב לשנת 2021) עבור תקציב אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות.[14] מתוך התוספת יוקצו כ-750 מיליון דולר לטובת הטמעת הלקחים ותיקון החולשות שזוהו במסגרת חקירת קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds. כמו כן, כ-15 מיליון דולר יוקצו עבור משרד ראש הסייבר הלאומי בבית הלבן,[15] כ-20 מיליון דולר עבור קרן סיוע עבור ממשלות מקומיות וברמת המדינה (state-level) לתגובה וחזרה לשגרה לאחר תקריות סייבר,[16] וכן 110 מיליון דולר נוספים לתקציבה של CISA, העומד על כשני מיליארד דולר. בנוסף, ביקש הבית הלבן תוספת של כ-500 מיליון דולר עבור הקרן לחידוש ציוד ומערכות ה-IT הפדראליות (TMF).[17]

מחלקת ההגנה. בקשת התקציב עבור פרויקטים ותכניות לא מסווגות של מחלקת ההגנה בנושא הסייבר עומדת על כ-10.7 מיליארד דולר. מתוך הסכום, כ-2.5 מיליארד דולר ישמשו להגדלת כוח משימת הסייבר (CMF)[18] של פיקוד הסייבר בכ-600 חיילים (הגדלת כוח האדם בכ-10%) ולטובת אימונים וציוד של 14 צוותי משימת סייבר נוספים במשך שלוש שנים.[19] כמו כן, כ-5.6 מיליארד דולר יוקצו לטובת הגנה על מערכות ה-IT של מחלקת ההגנה, הכוללת חידוש תשתיות רשת, פתרונות הצפנה חדשניים ופתרונות אבטחת סייבר.

הסכום כולל 615 מיליון דולר עבור שינויי תצורה בארכיטקטורת הרשת של המחלקה, הכוללת מעבר לאסטרטגיית אפס אמון (zero-trust), כ-980 מיליון דולר עבור הצפנה של מערכות משימה חדשות, 315 מיליון עבור פתרונות אבטחה למעבר מידע בין מערכות בעלות רמות סיווג שונות,[20] כ-244 מיליון דולר עבור חידוש מנגנוני ניהול הרשאות וזיהוי משתמשים וכ-339.7 מיליון דולר עבור ניהול וניטור אוטומטי של נקודות ומערכות קצה.

בנוסף, כוללת בקשת התקציב כ-4.3 מיליארד דולר עבור יכולות איסוף מודיעין ומבצעי סייבר הגנתיים והתקפיים, מתוכם 182 מיליון דולר עבור פיתוח יכולות למבצעים רב-ממדיים, 715 מיליון עבור תיקון חולשות ושיפור החסינות של מערכות משימה חיוניות, כ-147 מיליון דולר עבור מבצעי ה-Hunt Forward,[21] וכ-113.9 מיליון דולר עבור פרויקט הקמת הפלטפורמה המאוחדת לתכנון ולתיאום מבצעים במרחב הסייבר.[22]

קישור לבקשת התקציב המלאה של הבית הלבן לשנה הפיסקאלית 2022: https://bit.ly/3c5T6VL

טבלה 1: עיקרי בקשת התקציב של מחלקת ההגנה לתחום הסייבר

תחומים להשקעה

סכום מבוקש

הגדלת צוותי משימת הסייבר

2.5 מיליארד דולר

הגנה על מערכות IT

מתוכם:

  1. שינויי תצורה בארכיטקטורת הרשת של המחלקה
  2. פתרונות הצפנה במערכות משימה חדשות
  3. פתרונות אבטחה למעבר מידע בין מערכות בעלות רמות סיווג שונות
  4. חידוש מנגנוני ניהול הרשאות וזיהוי משתמשים
  5. ניהול וניטור אוטומטי של נקודות ומערכות קצה

5.6 מיליארד דולר

615 מיליון דולר

980 מיליון דולר

315 מיליון דולר

244 מיליון דולר

339.7 מיליון דולר

מבצעי סייבר ואיסוף מודיעין

4.3 מיליארד דולר

מתוכם:

  1. פיתוח יכולות למבצעים רב-ממדיים

182 מיליון דולר

  1. תיקון חולשות ושיפור החסינות של מערכות משימה חיוניות

715 מיליון דולר

  1. מבצעי ה-Hunt Forward

147 מיליון דולר

  1. פרויקט הקמת הפלטפורמה המאוחדת

113.9 מיליון דולר

סה"כ תקציב מחלקת ההגנה בתחום הסייבר

10.7 מיליארד דולר

טבלה 2: עיקרי בקשת התקציב עבור אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות

תחומים להשקעה

סכום מבוקש

חיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית

מתוכם:

  1. תיקון חולשות ופערים שאותרו בעקבות קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds
  2. תוספת תקציב עבור CISA
  3. משרד ראש הסייבר הלאומי

כ-9.8 מיליארד דולר

750 מיליון דולר

110 מיליון דולר

15 מיליון דולר

תוספת עבור קרן חידוש מערכות ה-IT הפדראליות

500 מיליון דולר

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 במאי – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה פרסם עדכון למסמך השיטות המומלצות לניהול סיכוני סייבר על שרשראות אספקה – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST) פרסם לתגובות הציבור עדכון למסמך SP 800-161, העוסק בשיטות מומלצות לניהול סיכוני סייבר על שרשראות אספקה. המסמך כולל תכניות, בקרות (controls), אסטרטגיות ואמצעי ניהול סיכוני סייבר על שרשראות אספקה (C-SCRM),[23] ושילובם בתהליכי ניהול סיכונים ארגוניים. בנוסף, מתמקד המסמך בהתאמת ההנחיות ובהקלה על בעלי העניין השונים ליישמן. NIST צפוי לפרסם גרסה שנייה של המסמך בספטמבר 2021 וגרסה סופית באפריל 2022.[24]

3 במאי – המחלקה לביטחון המולדת פועלת לגיבוש תכנית שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במטרה לנטר פעילות אזרחים ברשת – לדברי מספר גורמים שנותרו בעילום שם, המחלקה לביטחון המולדת פועלת לנסח תכנית שתאפשר לה לשתף פעולה עם גורמים מהמגזר הפרטי במטרה לקבל גישה לתכני משתמשים ברשת מבלי להסתמך על צווי בית משפט. במסגרת התכנית, חברות פרטיות בעלות גישה לאזורים מוגבלים ברשת, כגון קבוצות סגורות ופרטיות ברשת החברתית, ידווחו למחלקה על תכנים ששותפו בהם, דבר שיסייע למחלקה לעקוף את המגבלות הקיימות על ריגול ומעקב.[25]

5 במאי – CISA השתמשה לראשונה בצווים להשגת פרטי הקשר של לקוחות של ספקיות אינטרנט על מנת לדווח להן על חולשות אבטחה במערכותיהן – לדברי ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס, הסוכנות השתמשה לראשונה בסמכותה להגיש צווים לספקיות שירותי אינטרנט במטרה לקבל פרטים על לקוחותיהן, זאת במטרה להודיע להם על חולשות אבטחה במערכותיהם.

לדבריו, הסמכויות החדשות ישמשו את CISA לזהות ולהזהיר מפעילי תשתיות חיוניות, שמערכותיהם כוללות חולשות ספציפיות החשופות באינטרנט. הסמכות לקבלת פרטי לקוחות של ספקיות שירותי אינטרנט הוכנסה כסעיף לחוק ה-NDAA לשנת 2021 ונכנסה לתוקף בינואר 2021.[26]

6 במאי – גופי מודיעין ואכיפה החלו לבחון סיכוני סייבר וחולשות בשרשראות אספקה שמקורם מרוסיה – לדברי עוזר התובע הכללי לענייני ביטחון לאומי, ג'ון דמרס (John Demers), ה-FBI וגופי המודיעין של ארה"ב החלו לבחון שורה של איומים וסיכוני סייבר וכן חולשות בשרשראות אספקה שמקורם בחברות רוסיות או בחברות אמריקניות הפועלות ברוסיה. לדבריו, תוצאות הבדיקות יועברו למחלקת המסחר לצורך קבלת ההחלטה האם להסיר ספקים משרשראות אספקה בארה"ב. הבדיקה נערכת במסגרת צו נשיאותי שנחתם ב-2019 על ידי הנשיא טראמפ, האוסר על חברות תקשורת אמריקניות להשתמש בציוד המהווה איום על ביטחונה הלאומי של ארה"ב.[27]

12 במאי – מערכת לניהול כוח אדם ומיומנויות באבטחת סייבר הועברה לידי CISA – לדברי ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס, הסוכנות תתחיל בקרוב להשתמש במערכת חדשה לניהול כוח אדם ומיומנויות בתחום אבטחת הסייבר (Cyber Talent Management System). המערכת תסייע ל-CISA להתחרות עם השוק הפרטי על כוח אדם המיומן באבטחת סייבר באמצעות האצת תהליכי העסקה, משיכת כוח אדם בעלי הכשרות ורקע מגוון, שימוש בכלים חדשניים להערכת מועמדים לתפקידים ועוד.[28]

13 במאי – ראש CISA קרא לקונגרס לקדם חקיקה שתדרוש דיווח על תקריות ותקיפות סייבר – ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס, קרא לקונגרס לקדם חקיקה שתדרוש מארגונים וחברות לדווח לסוכנות על תקריות סייבר. לדבריו, דיווח על תקריות סייבר הוא חיוני במטרה לאפשר לסוכנות לשתף מידע על איומי סייבר עם הציבור והתעשיות השונות ובכך לסייע להם להגן על עצמם.[29]

13 במאי – הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי – נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם על צו נשיאותי שמטרתו לסייע לגופי הממשל הפדראלי לשפר את יכולתם לזהות, לאתר, להרתיע, להגן ולהתמודד עם איומי סייבר.

הצו מתמקד בנושאים הבאים:

  1. הסרת מגבלות וחסמים המונעים שיתוף מידע בין הממשלה הפדראלית לבין חברות קבלן וספקיות ציוד ושירותי IT ו-OT העובדות עבור הממשלה:
  1. שינויים ורפורמות בגישת הממשל הפדראלי כלפי אבטחת סייבר:
  1. שיפור אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה של תוכנות:
  1. הקמת צוות לסקירת הבטיחות ואבטחת הסייבר (Cyber Safety Review Board):
  1. ניסוח תהליכי תגובה פדראליים אחידים לחולשות אבטחה ולתקריות סייבר:
  1. שיפור תהליכי הזיהוי והאיתור של חולשות אבטחה ותקריות סייבר ברשתות פדראליות:
  1. שיפור יכולות החקירה והחזרה לשגרה של הממשלה הפדראלית:

ב-21 במאי הודיעה ה-NSA כי במסגרת הצו הנשיאותי תיפעל לניסוח תהליכי שיתוף מידע ודיווח על תקריות סייבר, וכן תנסח המלצות לטובת שיפור איתור וזיהוי תקריות סייבר במערכות החיוניות לביטחון הלאומי. כמו כן, תנסח ה-NSA המלצות לשינויים ברגולציות הרכש הפדראליות FAR ו-DFAR,[35] במטרה לשפר את שיתוף המידע בין לקוחות ממשלתיים לבין הספקים. בנוסף תפרסם הסוכנות קווים מנחים לגבי אופן ביצוע בדיקות קוד מקור של תוכנות ואיתור חולשות ותגובה לתקריות עבור הסוכנויות הפדראליות.[36]

קישור לצו הנשיאותי: https://bit.ly/3bwX9tZ

27 במאי – סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות: קיימים פערים משמעותיים בהיגיינת הסייבר של רשתות פדראליות – לדברי סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), ישנם פערים משמעותיים בהיגיינת הסייבר ברשתות פדראליות וכי מצב האבטחה שלהן הוגדר כ"מאכזב". נויברגר הוסיפה כי ממשל ביידן הנחה את מנהלי הרשתות הפדראליות להתקין אמצעים לאבטחת נקודות קצה, לשתף מידע בנושא פעילות סייבר זדונית ואנומליות ברשת עם CISA, להצפין מידע בתנועה (in motion) ומידע מאוחסן (at rest) ולהגדיל את כוח האדם המיומן במרכזי ה-SOC הפדראליים. כמו כן, מטרתו של הממשל היא להוביל לצמיחה בשוק התוכנות המאובטחות באמצעות קביעת תקנים ושימוש בכוח הרכש של הממשל הפדראלי.[37]

27 במאי – מכון המחקר Atlantic Council פרסם דו"ח המלצות לשיפור אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של ארה"ב – הדו"ח, שחובר על ידי הנציבות להשפעה הגיאופוליטית של טכנולוגיה ונתונים[38] של ה-Atlantic Council כולל המלצות לשימור מעמדה של ארה"ב כמובילה בתחומי המדע והטכנולוגיה ושיפור החסינות של שרשראות אספקה פיזיות ובענף ה-IT. מחברי הדו"ח קראו לממשל הפדראלי להגביר את התמיכה בפיתוח טכנולוגיות החיוניות לצמיחת הכלכלה הדיגיטלית ובטכנולוגיות חדשות כגון בינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות, ביוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי. כמו כן, קראו מחברי הדו"ח לממשל לשפר את ההגנה על נכסי ומערכות חלל וטכנולוגיות חלל מסחריות. לבסוף, קראו המחברים לממשל לעדכן את תכנית יישום אסטרטגיית הסייבר הלאומית,[39] על מנת לסייע למגזר הפרטי והציבורי לנטר את מצב אבטחת הסביבות הדיגיטליות שלהם, לעודד פיתוח ארכיטקטורות רשת ועיצוב תוכנות חדשים ולקדם פיתוחים בנושא אבטחת הסייבר של מערכות OT.[40]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3c871e2

חקיקה

12 במאי – מחוקקים הציגו הצעת חוק הקוראת לנסח תכנית מענקים במטרה לסייע לגופי ממשלה מקומיים להתמודד עם מתקפות כופרה – קבוצה של נציגים מתת-וועדת בית הנבחרים לאבטחת סייבר, הכפופה לוועדה לביטחון לאומי, הציגה את הצעת החוק The State and Local Cybersecurity Improvement Act, הקוראת לניסוח תכנית מענקים שנתית בסך 500 מיליון דולר לטובת סיוע באבטחת הסייבר של ממשלות מקומיות וברמת המדינה (state-level) ובהתמודדות עם איומי כופרה.

על פי התכנית, שתנוהל על ידי המחלקה לביטחון המולדת, בשנה הראשונה לתכנית, הממשלה הפדראלית תממן כ-90% מהפעילות שתמומן מהמענק וכ-80% מהפעילות הממומנת בשנה השנייה. לאחר ארבע שנים גופי ממשלה שיזכו במענק יצטרכו להשקיע סכום הזהה למענק שקיבלו. בנוסף, הצעת החוק מנחה את CISA לנסח את יעדיהן הראשוניים של גופי הממשלה שיקבלו את המענק וכן קווים מנחים בנושא השקעת כספי הסיוע.[41]

14 במאי – מחוקקת קראה לממשל הפדראלי לדווח לציבור על מהלכיו להרתעת האקרים זרים– חברי וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית קראו לממשלה הפדראלית, ולפיקוד הסייבר, ה-NSA, המחלקה לביטחון המולדת וה-FBI, לדווח לציבור ולחלוק מידע בנושא מאמציהן להרתיע האקרים זרים ולמנוע תקיפות סייבר מבעוד מועד. לדברי חברת הוועדה, הנציגה אליסה סלוטקין (Elissa Slotkin), מטרת שיתוף המידע היא לבנות ולשמר את אמון הציבור בגופי האכיפה, הביטחון והגנת הסייבר.[42]

18 במאי – חברת וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים הציגה הצעת חוק הקוראת ל-CISA לבחון את תכניות התגובה של הממשל הפדראלי לתקריות סייבר – חברת וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים, הנציגה הדמוקרטית אליסה סלוטקין, הציגה את הצעת החוק The CISA Cyber Exercise Act, הקוראת ל-CISA לנסח תכנית תרגילי הגנת סייבר לאומית, במסגרתה תבחן את תכניות התגובה לתקריות סייבר של גופי הממשל הפדראלי. כמו כן קוראת ההצעה ל-CISA לנסח מודל לתרגילי אבטחת סייבר, שיהיה זמין ונגיש לממשלות מקומיות, ממשלות ברמת המדינה וחברות המגזר הפרטי במטרה לבחון את מוכנותן ואת ההגנה על התשתיות החיוניות שלהן.[43]

צבא וביטחון

4 במאי – פיקוד הסייבר הודיע על העברת כוח המשימה למאבק בטרור להתמקדות בפעילות הסייבר של יריבים אסטרטגיים באזור האוקיאנוס השקט – לדברי ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נקסונה, פיקוד הסייבר העביר את מוקד פעילותו של כוח המשימה המשותף ארס (JTF-Ares)[44] ממאבק בטרור למאבק בפעילות הסייבר הזדונית של מדינות ושל יריבים אסטרטגיים, ובעיקר באזור הודו והאוקיאנוס השקט. לדבריו, הכוח יעבור מפעילות תחת הפיקוד המרכזי (CENTCOM) והפיקוד למבצעים מיוחדים (SOCOM) לפעילות תחת הפיקוד האזורי של הודו והאוקיאנוס השקט (INDOPACOM),[45] דבר שרומז על התמקדותו של הכוח בפעילות הסייבר של סין.[46]

5 במאי – דארפ"א והפיקוד למבצעים מיוחדים בוחנים שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית באזורים חסרי גישה לרשת ולכוח מחשוב – לדברי ראשת מחלקת המדע והטכנולוגיה לכוחות המיוחדים, לרכש, לטכנולוגיה וללוגיסטיקה בפיקוד למבצעים מיוחדים (SOCOM), ליסה סנדרס (Lisa Sanders), הפיקוד משתף פעולה עם דארפ"א במסגרת פרויקטים וניסויים לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בסביבות בהן אין גישה לרשת, לנתונים ולכוח מחשוב, כגון מאחורי קווי אויב. לדבריה, במסגרת ניסויים אלו, בוחן הפיקוד כיצד להפעיל יישומי בינה מלאכותית תוך שימוש בכוח מחשוב מוגבל ועיבוד מידע המתבצע במכשירי הקצה. לדברי מנהל התכניות בדארפ"א, ג'ון ווטרסון (John Waterson), הסוכנות פועלת לתעדף יעדים על מנת להגביל את מספר המשימות המוטלות על מערכות בינה מלאכותית ובכך לחסוך ביכולות עיבוד הנדרשות עבור משימות חיוניות.[47]

5 במאי – מחלקת ההגנה תרחיב את התכנית לאיתור חולשות במערכותיה – מחלקת ההגנה הודיעה כי תרחיב את תכנית איתור החולשות Hack the Pentagon, ותאפשר לחוקרים פרטיים ולהאקרים White hats גישה נרחבת יותר למערכותיה. על פי ההודעה, במסגרת התכנית המורחבת, יוכלו האקרים White hats לקבל גישה לכל מערכות המידע של המחלקה הנגישות לציבור (public-accessible), מכשירי ה-IoT ומערכות בקרה תעשייתית (ICS),[48] זאת בניגוד למצב הקיים, בו יכלו לבחון המשתתפים לבדוק רק אתרים ויישומים הנגישים לציבור (public-facing).[49]

19 במאי – סוכנות מערכות המידע של הפנטגון חתמה על חוזה לפיתוח סביבת ענן מאובטחת עבור ריכוז מבצעי הגנת סייבר – סוכנות מערכות המידע של מחלקת ההגנה (DISA)[50] חתמה על חוזה בסך 217 מיליון דולר עם חברת ASRC Federal לפיתוח סביבת ענן מאובטחת וריכוזית שתשמש כפלטפורמה מרכזית עבור מבצעי הסייבר ההגנתיים של המחלקה. לדברי מנכ"לית ונשיאת ASRC Federal, ג'ניפר פליקס (Jennifer Felix), פלטפורמת הענן המאובטחת תסייע ליישום את תכנית המודעוּ­­ת המצבית של המחלקה (UCSA)[51] ותיתן לאנליסטים לאבטחת סייבר גישה למידע לו הם זקוקים. כמו כן, תספק החברה למחלקת ההגנה שירותי IT ואבטחת סייבר למשך חמש שנים.[52]

26 במאי – פיקוד הסייבר של צבא היבשה חנך את צוות יכולות הסייבר והלוחמה האלקטרונית הטקטי הראשון – לדברי מפקד פיקוד הסייבר של צבא היבשה (ARCYBER), לוטננט גנרל סטפן פוגרטי (Stephen Fogarty), הפיקוד החל את הפעלתו המבצעית של צוות משלוח יכולות הסייבר והלוחמה האלקטרונית[53] הראשון מתוך 12 צוותים מתוכננים.

לדבריו, תכנון המבנה הארגוני, הציוד, היכולות והמיומנויות הנדרשות מחברי הצוות מבוססים על לקחים שהפיק הפיקוד מהעימותים שבין רוסיה ואוקראינה ובין אזרבייג'ן לארמניה. מטרת הצוותים היא לסייע בתכנון מבצעי סייבר טקטיים ולסייע לכוחות בשטח באמצעות יכולות לוחמת סייבר ולוחמה אלקטרונית. הפיקוד מתכנן לבחון את פעילות הצוות החדש במסגרת תרגיל ה-Defender Pacific 2021 שייערך במהלך הקיץ.[54]

תשתיות חיוניות בארה"ב

4 במאי – בכוונת נציבות ה-Cyberspace Solarium להתמקד באבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות ובאבטחת ענף המים – לדברי חברי נציבות ה-Cyberspace Solarium, שמונתה על ידי הקונגרס ב-2019 במטרה לנסח המלצות לאסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית, בכוונת הנציבות לבחון דרכים לשיפור אבטחת הסייבר של ענפי התשתיות החיוניות, ובמרכזן ענף אספקת המים. לדבריהם, אבטחת הסייבר של ענף אספקת המים אינה זוכה לתשומת לב מספקת, והאקרים ללא ידע טכני מעמיק יכולים לפגוע באספקת המים או לשנות את ההרכב הכימי שלהם.

לדברי נציג בית הנבחרים, מייק גלאגר (Mike Gallagher), מיושבי הראש של הנציבות, בכוונת הנציבות להגיש שלוש המלצות לחוק ה-NDAA לשנת 2022:

  1. על הקונגרס להורות על הקמת מרכזי ניסוי ובדיקה של טכנולוגיות המיועדות עבור ענפי התשתיות החיוניות;
  2. על המחלקה לביטחון המולדת לבחור ארגונים בענפי התשתיות החיוניות שיקבלו גישה למודיעין ולהגנות משפטיות כתמריצים לעמידה בתקני אבטחת סייבר ולהתחייבות לקיום תהליכי תגובה לתקריות;
  3. על הבית הלבן למנות ארגון א-ממשלתי ללא כוונת רווח, לטובת ניהול תכנית וולונטרית לאבטחת מכשירים ומערכות לבקרה תעשייתית (ICS).[55]

5 במאי – הבית הלבן פועל לנסח צו נשיאותי שמטרתו לשפר את אבטחת הסייבר של מערכות בקרה תעשייתית – לדברי סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר, הבית הלבן מקיים התייעצויות במטרה לנסח צו נשיאותי לשיפור ההגנה ואבטחת הסייבר של מערכות בקרה תעשייתית (ICS). לדבריה, מטרת הצו, שינוסח בשיתוף הנציבות לניירות ערך (SEC),[56] הסוכנות להגנת הסביבה, גופים מענף האנרגיה ועוד, היא לנסח גישה אחידה ומקיפה לאבטחת תשתיות תעשייתיות מענפים שונים.[57]

5 במאי – נציגי וועדות בית הנבחרים פועלים להעניק ל-CISA סמכויות נרחבות יותר להגנה על תשתיות חיוניות – לדברי חבר וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת, הנציג הרפובליקני, ג'ון קטקו (John Katko), הוועדה הציגה הצעת חוק שתעניק ל-CISA סמכויות נרחבות להגן על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר ולתאם תגובה פדראלית למעקב ואיתור חולשות אבטחה במערכות ICS. כמו כן, קרא קטקו לקונגרס להגדיל את תקציב הסוכנות לחמישה מיליארד דולר, יותר מכפול מתקציבה הנוכחי. לדברי יושב ראש וועדת המשנה לאבטחת סייבר, הכפופה לוועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים, ג'ים לנג'ווין (Jim Langevin), על הקונגרס להגדיל את תקציב הסוכנות על מנת לאפשר לה לשתף פעולה עם מפעילי תשתיות חיוניות ולתאם הערכות סיכונים בענפי התשתיות.[58]

7 במאי – מזכירת מחלקת האנרגיה: המחלקה פועלת לאפשר למפעילי תשתיות גישה למודיעין איומי סייבר וליכולות תגובה לתקריות – בשימוע שנערך בפני וועדת המשנה לתקציבים של בית הנבחרים, הודיעה מזכירת מחלקת האנרגיה, ג'ניפר גרנהולם (Jennifer Granholm), כי היא פועלת למקד את פעילותו של המשרד לאבטחת סייבר, אבטחת אנרגיה ותגובה למצבי חירום (CESER)[59] באספקת מודיעין איומי סייבר ויכולות תגובה לתקריות למפעילי תשתיות חשמל. כמו כן, מחקר ופיתוח בתחומי אבטחת הסייבר צפויים להוות נדבך מרכזי בכל תכניות הפיתוח הטכנולוגי של המחלקה.[60]

18 במאי – הבית הלבן יקים קרן בסך 20 מיליארד דולר לשיפור הגנת הסייבר על תשתיות חשמל – הבית הלבן הודיע כי יקים קרן בסך 20 מיליארד דולר שתשמש לשדרוג וחידוש תשתיות חשמל, לרכישת מערכות להפקת חשמל ממקורות לא מזהמים ולשיפור אבטחת הסייבר של תשתיות חשמל. על פי ההודעה, ממשלות מקומיות וברמת המדינה (state-level) יוכלו להגיש בקשה למענק תוך התחייבות לרכישה והתקנת מערכות לחסימה ולזיהוי של איומי סייבר ברשתות ה-IT וה-OT של תשתיות החשמל שלהן. הקרן תושק במסגרת תכנית שיקום התשתיות של ממשל ביידן בסך שני טריליון דולר.[61]

רוסיה

7 במאי – ארה"ב ובריטניה פרסמו אזהרה משותפת בנושא הטכניקות ויכולות הסייבר של קבוצות ההאקרים הפועלות בחסות גופי מודיעין של רוסיה – ה-NSA, ה-FBI, CISA והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) פרסמו אזהרה משותפת בנושא הטכניקות ויכולות הסייבר של קבוצות ההאקרים הפועלות בחסות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR). האזהרה כוללת הדרכה והנחיות לאיתור, זיהוי והתמודדות עם איומי הסייבר הנשקפים מקבוצות ההאקרים המקושרות ל-SVR וכן מידע בנושא נוזקות ותשתיות שליטה ובקרה שבשימוש ההאקרים.[62]

קישור לאזהרה המשותפת: https://bit.ly/3exn6vr

10 במאי – המשרד לעיצוב ופיתוח צוללות ונשק תת-ימי של רוסיה חווה תקיפת סייבר – משרד רובין לעיצוב ופיתוח צוללות ונשק ימי (Rubin Design Bureau), הממוקם בסנט פטרסבורג, חווה תקיפת סייבר באפריל 2021, במהלכה ניסו האקרים זרים להתקין "דלתות אחוריות" (backdoors) ברשתותיו. על פי מידע שפרסמה חברת Cybereason הישראלית, וקטור התקיפה הראשוני היה מתקפת דיוג ממוקד באמצעות דוא"ל שהכיל קובץ תמונה מסוג RTF שהכיל דלת אחורית בשם RoyalRoad. לדברי חוקרי החברה, RoyalRoad משמשת ככל הנראה להורדת נוזקה נוספת, המכונה Portdoor והייתה בעבר בשימוש קבוצות האקרים שפעלו בחסות ממשלת סין, כגון Tick, Goblin Panda ועוד. עם זאת, לא ברור האם התקיפה הצליחה.[63]

31 במאי – משרד ההגנה של רוסיה יקים מִנְהֵלת חדשה שתעסוק בבינה מלאכותית ובשילובה במערכות נשק – לדברי חבר הנציבות הצבאית-תעשייתית של רוסיה,[64] מיכאיל אוסייקו (Mikhail Osyko), בכוונת משרד ההגנה להקים מִנְהֵלת חדשה שתעסוק בבינה מלאכותית ותוקם ככל הנראה עד דצמבר 2021. לדבריו, המִנְהֵלת תעסוק בשילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית במערכות נשק ובכלי טיס בלתי מאוישים.[65]

אירופה

בריטניה

12 במאי – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה יעניק לארגונים גישה חינמית לשירות התרעה מפני איומי סייבר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) הודיע כי יעניק לארגונים ועסקים בבריטניה גישה חינמית לשירות מודיעין איומי הסייבר Early Warning, המבוסס על פידים (feeds) של סממנים לפריצה (IoCs)[66] ומספק התרעות מפני תקריות ואיומים פוטנציאליים. השירות ניתן כחלק מתכנית הגנת הסייבר האקטיבית (ACD),[67] שמטרתה להגן על עסקים ועל הציבור בבריטניה מפני איומי סייבר נפוצים.[68]

21 במאי – מאמר דעה: גישתה של בריטניה כלפי פעילות הסייבר הזדונית של רוסיה לא השתנתה בעקבות הפריצה ל-SolarWinds – מכון המחקר הבריטי RUSI,[69] פרסם מאמר דעה הבוחן שינויים שחלו בגישתה של בריטניה כלפי פעילות הסייבר הזדונית של רוסיה ובעיקר לאחר קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds. לדברי המחבר, בריטניה אומנם הצטרפה לארה"ב בייחוס הקמפיין לשירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR), אולם נמנעה מלהטיל סנקציות או להכריז על גירוש דיפלומטים רוסים כפי שעשתה ארה"ב. לפיכך, תגובתה מוגבלת של בריטניה מלמדת כי אין בכוונתה לחרוג מאסטרטגיית ה-Name and Shame, השמה דגש על ייחוס פומבי של מתקפות סייבר לתוקפים. כמו כן, תגובתה של בריטניה מלמדת על גישתה כלפי ריגול סייבר.

בניגוד לארה"ב, שהגדירה את קמפיין SolarWinds כפעילות החורגת מריגול סייבר, הנחשב למקובל בין ממשלות, בריטניה ככל הנראה אינה מגדירה את הקמפיין כחצייה של קו אדום. לבסוף, תגובתה של בריטניה כלפי הקמפיין קשורה להשפעת הפוליטיקה המקומית על מקבלי ההחלטות. חשיפת הקמפיין הובילה לדיון ציבורי נרחב ולהד תקשורתי בארה"ב, בעוד שבבריטניה הקמפיין לא זכה לתשומת לב ציבורית ותקשורתית נרחבת. לפיכך, החשיפה התקשורתית והציבורית המצומצמת בבריטניה לא הובילה להפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות להגיב בחריפות כלפי רוסיה.[70]

בלגיה

5 במאי – ספקית האינטרנט הגדולה בבלגיה חוותה תקיפת סייבר שהובילה להשבתת הגישה לאינטרנט של ארגונים רבים בהם הפרלמנט, אוניברסיטאות, מכוני מחקר וגופי אכיפה – ספקית שירותי האינטרנט הגדולה ביותר בבלגיה, Belnet חוותה תקיפות DDoS רחבות היקף שהשביתו את שרתיה וניתקו כ-200 מלקוחותיה מרשת האינטרנט, ביניהם הפרלמנט הבלגי, אוניברסיטאות ומכוני מחקר מדעיים וכן גופי אכיפה ושיטור. Belnet הודיעה כי התקיפות מתרחשות לסירוגין, אולם אין ראיות לגניבת מידע רגיש. כמו כן, גם אתרים ששם הדומיין שלהם כולל את הסיומת .be הושבתו, ביניהם אתר רשות המיסים ואתרים לקביעת תור לחיסוני קורונה.

לדברי חבר הפרלמנט ווטר ד'וורינדט (Wouter De Vriendt), מועד התקיפה תאם לזמן בו תוכננה עדות בפני הפרלמנט בנושא הפרת זכויות של המיעוט האויגורי בסין, דבר שרומז על מעורבותה של סין בתקיפה.[71]

26 במאי – משרד הפנים של בלגיה: ממשלת בלגיה נכללה בין מטרות קמפיין הריגול והפריצה לשרתי ה-Microsoft Exchange – משרד הפנים של בלגיה (FDPS)[72] הודיע כי זיהה פעילות ריגול סייבר שהתמקדה בגופי ממשלת בלגיה ופעל בשיתוף המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (CCB)[73] על מנת לחסום את גישת ההאקרים ולהסיר את הנוזקות בשימושם. על פי ההודעה, החקירה החלה במרץ 2021 לאחר שקמפיין הריגול והפריצה לשרתי Microsoft Exchange זוהה על ידי מיקרוסופט.[74]

אסיה

סין

4 במאי – קבוצת האקרים אנונימית פרסמה פרטים בנושא חברות קש הפועלות בשירות האקרים סינים המעורבים בריגול סייבר בארה"ב – קבוצת ההאקרים האנונימית Intrusion Truth פרסמה ממצאי חקירה בנושא חברות קש שפעלו בשירות האקרים סינים שפעלו בחסות המיניסטריון לביטחון המדינה (MSS)[75] ומעורבים בקמפיין ריגול סייבר נגד חברות אמריקניות ויצרניות חיסוני קורונה.[76] כמו כן, פרסמה הקבוצה את פרטיהם של שני ההאקרים לי שיאויו (Lee Xiaoyu) ודונג ג'יאשי (Dong Jiashi) שנגדם הגישה מחלקת המשפטים האמריקנית כתבי אישום בגין גניבת סודות מסחריים.[77] עם פרסום הממצאים, הגבילה טוויטר את הגישה לחשבון הטוויטר של הקבוצה בגין פרסום ספאם.[78]

קישור לממצאי הקבוצה: https://bit.ly/3bd7pYh

28 במאי – חברת FireEye חשפה טכניקות שבשימוש האקרים סינים שהתמקדו בפתרונות VPN מתוצרת Pulse Secure – חברת הבת של FireEye למודיעין איומי סייבר, Mandiant חשפה טכניקות וטקטיקות חדשות שבשימוש קבוצות ההאקרים הסיניות UNC2630 ו-UNC2717, שהתמקדו בפתרונות VPN של חברת Pulse Secure על מנת לפרוץ לרשתות ארגונים בענפי הייצור הביטחוני, התקשורת, התחבורה, הפיננסים וכן גופים ממשלתיים בארה"ב ובאירופה. על פי ההודעה, מטרות הקבוצות תואמות לאינטרסים הלאומיים של סין המופיעים בתכנית החומש שלה לשנים 2025-2021. ההודעה באה על רקע חקירה שקיימה החברה באפריל 2021, ובמסגרתה חשפה 12 נוזקות שונות ששימשו את ההאקרים על מנת לפרוץ למוצרי Pulse Secure.[79]

קישור להודעת החברה: https://bit.ly/3c8hjeh

הודו

5 במאי – ממשלת הודו הודיעה כי תאשר רק למספר מצומצם של יצרניות ציוד תקשורת להשתתף בפרויקט הנחת רשתות ה-5G במדינה – משרד התקשורת של הודו הודיע כי יאפשר ליצרניות ציוד תקשורת כגון Nokia, Ericsson ו-Samsung וכן מספר חברות תקשורת מקומיות לקיים ניסויים בציוד תקשורת עבור רשתות ה-5G במדינה, רשימה שאינה כוללת חברות תקשורת סיניות כגון Huawei ו-ZTE. עם זאת, הממשלה לא אסרה על החברות הסיניות לספק ציוד לחברות שצפויות להשתתף בניסויים.[80]

יפן

3 במאי – בכיר בצבא יפן: הממשלה הורתה על האצת תהליכים לחיזוק יכולות הסייבר והלוחמה האלקטרונית של הצבא – לדברי גורם בכיר בצבא יפן, ממשלת יפן הורתה על האצת תהליכי הצטיידות ופיתוח יכולות בתחומי הסייבר והלוחמה האלקטרונית. לדבריו, בכוונת משרד ההגנה להקים יחידת הגנת סייבר חדשה שתורכב מ-540 חיילים ומומחים שיסופחו אליה מחיל היבשה, הצי היפני וחיל האוויר וכן ממתגייסים חדשים מהמגזר הפרטי. בנוסף, בכוונת הצבא להשיק ולפרוס חמש יחידות לוחמה אלקטרונית ברחבי יפן.[81]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

3 במאי – מידע רב נגנב מחברות ישראליות ודלף במסגרת תקיפות סייבר שיוחסו לאיראן – גופי תקשורת בישראל דיווחו על שורת תקיפות סייבר נגד חברות ישראליות, המיוחסות ככל הנראה לקבוצת ההאקרים האיראנית Networm. ההאקרים גנבו כ-110 ג'יגה-בייט של מידע מחברת Match Retail המייצגת את רשת האופנה H&M בישראל וכתשעה ג'יגה-בייט מחברת הלוגיסטיקה Veritas  ודרשו כופר על מנת למנוע את פרסומו.[82] לאחר סירוב החברות לתשלום, הדליפו ההאקרים מידע רב שגנבו ממחשבי החברות.[83] מערך הסייבר הלאומי הודיע כי ייתכן וקבוצת Networm אחראית גם לקמפיין מתקפות הכופרה Pay2Key שהתמקד בחברות ישראליות בדצמבר 2020. לדברי סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, רפאל פרנקו, הקבוצה ככל הנראה פועלת ממניעים אידיאולוגיים ולא ממניע כספי.[84]

איראן

19 במאי – צבא איראן קיים תרגיל אבטחת סייבר – לדברי סגן מפקד צבא איראן לטכנולוגיות מידע ותקשורת, בריגדיר גנרל נאסר מוכתרזדה (Nasser Mokhtarzadeh), מטרות התרגיל, המכונה Fath-1, היו בחינה והערכת תכניות ברמה האסטרטגית, הטקטית, הטכנית והמבצעית; שדרוג סמכויות התכנון של מקבלי ההחלטות; הערכת ופיתוח יכולות הגנת הסייבר של איראן; והעברת ידע מקצועי.[85]

אוסטרליה

3 במאי – בכוונת אוסטרליה להשקיע כ-29 מיליון דולר במטרה לסייע לשכנותיה בפיתוח טכנולוגיות חיוניות ובאבטחתן – ממשלת אוסטרליה הודיעה כי בכוונתה להקצות כ-37.5 מיליון דולר אוסטרלי (כ-29 מיליון דולר) במטרה לסייע לשכנותיה באזור האוקיאנוס השקט ודרום אסיה בשיפור חסינות הסייבר של טכנולוגיות חיוניות, כגון רשתות ה-5G, טכנולוגיות בינה מלאכותית ומכשירי IoT. הסכום יוקצה כחלק מעדכון אסטרטגיית הסייבר הבין-לאומית של אוסטרליה וישמש לצורך קידום הבטיחות ברשת והמאבק במידע כוזב ובפשיעת סייבר. כמו כן, מטרת האסטרטגיה היא להוביל לניסוח תקנים בין-לאומיים לפיתוח ולשימוש בטכנולוגיות חיוניות ולמניעת שימוש בהן לרעה.[86]

4 במאי – בכוונת אוסטרליה להוסיף תכנית לימודי אבטחת סייבר לתכנית הלימודים הרשמית בבתי ספר – ממשלת אוסטרליה הציגה טיוטה של תכנית הלימודים לבתי הספר במדינה, הכוללת חינוך בנושא אבטחת סייבר בסיסית לילדים בגילאים 16-5. במסגרת טיוטת התכנית, תלמידים בגילאי שש ושבע ילמדו כיצד להשתמש בהרשאות וסיסמאות וכיצד להימנע מלחיצה על קישורים חשודים. תלמידים בגילאי שמונה ותשע ילמדו כיצד מסירת מידע אישי עלולה לחשוף את מיקומם או את זהותם. ממשלת אוסטרליה פיתחה את התוכנית כחלק מתוכנית הלימודים הדיגיטלית, שאושרה בשנת 2015.[87]

בין-לאומי

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

13 במאי – גופי תקשורת בגרמניה: רוסיה מעורבת בקמפיין השפעה שמטרתו להכפיש את מועמדת מפלגת הירוקים לראשות הממשלה – על פי דיווחים מטעם עיתון ה-Bild הגרמני, רוסיה ככל הנראה עומדת מאחורי קמפיין השפעה ברשתות החברתיות, שמטרתו להכפיש את ראשת מפלגת הירוקים והמועמדת מטעמם בבחירות הכלליות שייערכו בספטמבר 2021, אנלנה ברבוק (Annalena Baerbock). הקמפיין כולל תפוצת מידע כוזב ותמונות מזויפות וערוכות של ברבוק, המציגות אותה כשליחתו של המיליארד היהודי, ג'ורג' סורוס (George Soros), זאת על רקע התנגדותה לפרויקט הנחת צינור הגז Nord Stream 2 בין רוסיה לגרמניה ותמיכתה במתנגדו של פוטין, אלכסי נבלני (Alexei Navalny).[88]

19 במאי – מחקר חדש בחן את השימוש לרעה בבינה מלאכותית במטרה לייצר ולהפיץ מידע כוזב–המכון לביטחון ולטכנולוגיות חדשות (CSET)[89] שבאוניברסיטת ג'ורג'טאון פרסם מחקר הבוחן את השימוש במודלים של בינה מלאכותית לניסוח טקסטים וליצירה והפצה של מידע כוזב. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את השימוש במודל למידה עמוקה ליצירת טקסט GPT-3,[90] לצורך ניסוח מסרים קצרים, סיפורים בינוניים, יצירת נרטיבים, שכנוע, ניסוח מחדש של מאמרים וכתבות במטרה לשנות את המסקנה או הדעה עליה הם מתבססים. על פי מסקנות המחקר, מודלים כגון GPT-3 עלולים לשמש לצורך יצירת קטעי טקסט אמינים וכי שילובם במסגרת צוותי אדם-מכונה מעורבים, עלול לסייע ביצירת מידע כוזב באיכות גבוהה ובהיקף גבוה.[91]

19 במאי – פייסבוק הקימה מרכז ייעודי להתמודדות עם העלייה בתפוצת המידע הכוזב בנושא תקיפות ישראל בעזה – לדברי סגנית נשיא פייסבוק למדיניות תוכן, מוניקה ביקרט (Monika Bickert), פייסבוק הקימה מרכז ייעודי הכולל נציגים דוברי עברית וערבית במטרה להתמודד עם העלייה בתפוצת מידע כוזב בנושא תקיפות צה"ל בעזה וירי הרקטות לשטחי ישראל ועם הסתה וקריאות לאלימות. לדבריה, המרכז פועל לנטר, לזהות ולהסיר תכנים שקריים או מסיתים ומסייע לזהות מגמות בתפוצת מידע כוזב.[92]

איומי מתקפות כופרה

11 במאי – בכיר ב-FBI דן בסיוע שמעניק ה-FBI לעסקים במאבק נגד איומי כופרה – לדברי ראש חטיבת הסייבר של ה-FBI, הרב סטפלטון (Herb Stapleton), ה-FBI קיים מפגשים וכנסים בשיתוף בעלי עניין מובילים מהממשל ומהמגזר הפרטי במטרה לקבל משוב על פעילותו, לקדם שותפויות עם הסוכנויות הפדראליות ועם המגזר הפרטי ולקדם פתרונות חדשים למאבק באיומי כופרה. בנוסף, פרסם ה-FBI אזהרות וסממנים לפריצה (IoCs) שנקשרו למתקפות כופרה. לבסוף, פועל ה-FBI לפגוע באקוסיסטם של מתקפות הכופרה, הכולל את אמצעי התשלום האנונימיים של מתקפות הכופרה, כגון מטבעות דיגיטליים, תהליכי הפיתוח והתפוצה של תוכנות כופרה, ערוצי התקשורת המשמשים קבוצות האקרים שונות לטובת שיתוף פעולה והתשתיות שמשמשות את עברייני הכופרה על מנת להסתתר במדינות שונות ברחבי העולם.[93]

16 במאי – שירותי בריאות באירלנד ובניו זילנד חוו מתקפות כופרה ששיבשו את פעילותם – שירות הבריאות הציבורי של אירלנד (HSE)[94] הודיע כי חווה מתקפת כופרה ונאלץ להשבית את מערכותיו, דבר שהוביל לשיבוש פעילותם של מספר בתי חולים במדינה. המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של אירלנד הודיע כי זיהה וסיכל ניסיון להתקין כופרה ברשתות מחלקת הבריאות של אירלנד.[95] הרשויות במדינה לא ידעו להעריך מהו סוג והיקף המידע שהוצפן על ידי התוקפים. לדברי שר החוץ, סיימון קובני (Simon Coveney), ה-HSE הקימה חמ"ל בשיתוף ה-NCSC, מחלקת המשפטים, מחלקת ההגנה, מחלקת התקשורת, המשטרה הלאומית של אירלנד (Gardai) וכן משתפת פעולה עם האינטרפול.[96]

ב-18 במאי הודיע שירות הבריאות המחוזי של מחוז Waikato (Waikato DHB),[97] שבצפון ניו-זילנד, כי השבית את מערכות ה-IT שלו על מנת להתמודד עם מתקפת כופרה. לדברי מנכ"ל המרכז, קווין סני (Kevin Snee), טרם ידוע האם מידע אישי או רפואי נגנב במהלך המתקפה. גורמים רשמיים במשרד הבריאות של ניו-זילנד העריכו כי המתקפה אינה קשורה למתקפה על שירות הבריאות של אירלנד.[98] ב-24 במאי הודיע סני כי ה-DHB טרם שב לפעילותו הסדירה וכי השירות נאלץ לדחות כ-20% מהניתוחים וביקורי מרפאות החוץ.[99]

17 במאי – מומחה: רבות מתוכנות הכופרה שבשימוש עברייני סייבר רוסיים אינן מתקינות את עצמן על מחשבים עליהם מותקנת מקלדת בשפה הרוסית – לדברי המומחה לאבטחת סייבר בריאן קרבס (Brian Krebs), תוכנות כופרה רבות הנמצאות בשימוש עברייני סייבר במזרח אירופה, ובעיקר ברוסיה ובאוקראינה, כוללות מנגנון המונע את התקנתן על גבי מחשבים עליהם מותקנת מקלדת וירטואלית בשפה הרוסית או האוקראינית. לדבריו, מנגנון זה מסייע למנוע הדבקה של מחשבים במדינות מזרח אירופה בכופרות ובכך ממזער את הסיכוי להתערבות או פעולות אכיפה כנגד מפעיליהן. לדבריו, ייתכן והתקנת מקלדת בשפה הכוללת אלפבית קרילי עשויה להגן על מערכות מפני כופרות שבשימוש עברייני סייבר ממזרח אירופה ומרוסיה.[100]

איומי סייבר על ענף התחבורה

17 במאי – ה-NSA החלה לשתף פעולה עם גופי אקדמיה במטרה לאתר חולשות אבטחה בכלי רכב – ה-NSA הודיעה כי חתמה על הסכם שותפות עם אוניברסיטת MSU שבמרילנד,[101] לטובת איתור חולשות אבטחה בכלי רכב. השותפות החדשה נעזרת ברכיב Ghidra של ה-NSA, המשמש להנדסה לאחור ולאיתור חולשות.[102] לדברי חבר צוות Ghidra ב-NSA, בריאן נייטון (Brian Knighton), מטרת השותפות היא להבטיח ולהאריך את אבטחת הסייבר של כלי רכב, זאת לאור המצב בו אבטחת הסייבר של כלי רכב נתמכת על ידי היצרן למשך חמש שנים בלבד.[103]

איומי סייבר על מערכות בקרה תעשייתית (ICS)

18 במאי – חברת אבטחת הסייבר Dragos זיהתה תקיפת סייבר נוספת על מתקני המים בפלורידה שאירעה בפברואר 2021 – חברת Dragos, המתמחה באבטחת סייבר של מערכות לבקרה תעשיתית (ICS) פרסמה ממצאי חקירה, לפיהם רשת בוטנטים שימשה לצורך החדרת קוד זדוני למחשבי מתקן המים בעיר Oldsmar שבפלורידה בפברואר 2021, באותו היום בו אירעה תקרית נוספת, במסגרתה ניסה האקר לשנות את ההרכב הכימי של המים במתקן. על פי ממצאי החקירה, אין קשר בין התקריות. חוקרי Dragos מצאו כי בדצמבר 2020 החדירה רשת הבוטנטים קוד זדוני לאתר של חברת בניית תשתיות המים של פלורידה וכי יותר מ-1,000 מחשבים השייכים לתשתיות המים העירוניות ולרשויות המקומיות בפלורידה נדבקו לאחר שנכנסו לאתר הנגוע, ביניהם מחשבים במתקן שב-Oldsmar. על פי ממצאי המחקר, מטרת התקיפה הייתה ככל הנראה איסוף מל"ם (reconnaissance).[104]

איומי סייבר על שרשראות אספקה

22 במאי – חברת התעופה Air India דיווחה כי מידע של לקוחותיה דלף בעקבות פריצה לחברת צד-שלישי המספקת שירותי IT – חברת התעופה הלאומית של הודו, Air India דיווחה כי מידע השייך לכ-4.5 מיליון מלקוחותיה דלף בעקבות תקיפת סייבר שמקורה בפריצה לחברת SITA שאירעה בפברואר 2021.[105] על פי ההודעה, המידע שדלף הוא מידע שנרשם בשרתי החברה בין אוגוסט 2011 לפברואר 2021 וכולל פרטי דרכונים וכרטיסי טיסה וכן פרטי אשראי.[106]

27 במאי – מידע השייך לממשלת יפן נגנב במסגרת פריצה לפלטפורמת שיתוף קבצים של חברת הטכנולוגיה Fujitsu – ענקית הטכנולוגיה היפנית Fujitsu הודיעה כי האקרים הצליחו להשיג גישה לפלטפורמת שיתוף הקבצים מבוססת הענן שלה, ProjectWEB,[107] דבר שהוביל לגניבת מידע השייך למספר גופים בממשלת יפן. תאגיד התקשורת הציבורי של יפן, NDK, דיווח כי המידע שנגנב שייך למשרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות, למזכירות הקבינט ולשדה התעופה הבין-לאומי Narita שבטוקיו. משרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות הודיע כי מעל ל-76,000 כתובות דוא"ל של עובדים ושותפים עסקיים של המשרד דלפו, לצד תכתובות דוא"ל והגדרות תצורת רשת. מטעם רשויות שדה התעופה Narita נמסר כי נגנבו נתוני בקרת תעבורה אווירית.[108]

28 במאי – מיקרוסופט הזהירה כי האקרים רוסים מעורבים בקמפיין ריגול סייבר כנגד מטרות בארה"ב שמקורו בשירות צד-שלישי – לדברי סגן נשיא מיקרוסופט, טום בורט (Tom Burt), קבוצת ההאקרים Nobelium הפועלת בחסות שירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR), פרצה לשירות שיווק דיגיטלי בשם Constant Contact, על מנת להסתנן לרשתותיה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID).[109] בורט הוסיף כי ההאקרים קיבלו גישה לחשבון דוא"ל השייך לסוכנות והשתמשו בו על מנת לשלוח הודעות דיוג ממוקד למעל ל-150 ארגונים, ביניהם סוכנויות פדראליות של הממשל האמריקני, מכוני מחקר וארגונים א-ממשלתיים העוסקים בנושאי פיתוח בין-לאומי, סיוע הומניטארי וזכויות אדם. ההודעות כללו קובץ שהתחזה למסמכים השייכים לנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ בנושא הונאות בבחירות לנשיאות והכיל "דלת אחורית" (backdoor) המכונה NativeZone.[110]

איומי סייבר על מערכות חלל

5 במאי – חברת הזנק אמריקנית זכתה בחוזה של חיל החלל האמריקני לפיתוח יכולות מחשוב קצה לניתוח נתונים על הלוויין – חברת ההזנק האמריקנית לשירותי חלל, Loft Orbital הודיעה כי זכתה בחוזה מחקר חדשני עבור עסקים קטנים (SBIR)[111] של המרכז למערכות טילים וחלל (SMC)[112] לטובת פיתוח מעבד שיאפשר מחשוב קצה, ניתוח נתונים על גבי הלוויין וקבלת החלטות אוטונומית.[113] כמו כן, תפתח החברה תוכנה המבוססת על למידת מכונה במטרה לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר על הלוויין באופן אוטונומי. במסגרת החוזה תקבל החברה מימון ממשלתי בסך 750,000 דולר ו-750,000 דולר נוספים שיתקבלו ממקורות מימון פרטי.[114]

12 במאי – חברת הזנק בריטית גייסה 400 מיליון דולר עבור שיגור לווייני תקשורת התומכים בפתרונות הצפנה קוונטית – חברת ההזנק הבריטית Arqit הודיעה על מיזוג עם חברת ה-SPAC,[115] Centricus Acquisition Corp. במטרה לגייס כ-400 מיליון דולר. הסכום ישמש לפיתוח ולשיגור שני לוויינים שיתמכו בטכנולוגיית ההצפנה הקוונטית של החברה, המכונה QuantumCloud, ומטרתה להגן על ערוצי תקשורת. פתרון ה-QuantumCloud מייצר מספר בלתי מוגבל של מפתחות הצפנה סימטריים במכשיר הקצה של הלקוח ובכך מגן על ערוצי תקשורת מפני פריצה ודליפת מידע. בין לקוחות החברה נמנים ממשלת בריטניה, סוכנות החלל האירופית (ESA),[116] וחברות התקשורת הבריטיות BT ו-Sumitomo.[117]

19 במאי – משרד המבקר הכללי של נאס"א מצא ליקויים ביכולתה של הסוכנות לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר – על פי דו"ח שפורסם על ידי משרד המבקר הכללי של נאס"א, גישתה של הסוכנות כלפי ארכיטקטורת ה-IT הארגונית אינה אחידה והשקעתה בניהול IT ובאבטחת סייבר נקודתית, דבר שפוגע ביכולתה לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר. על פי הדו"ח, נכסיה הרבים של נאס"א ברשת, הכוללים אלפי אתרים ועשרות אלפי מאגרי נתונים, חושפים אותה לתקיפות סייבר.

מחברי הדו"ח קראו לסוכנות למזג את התכניות לניהול ארכיטקטורת הארגון (EA)[118] וארכיטקטורת אבטחת הארגון (ESA)[119] ופיתוח מדדים להערכת יעילותן; לשתף פעולה עם המהנדס הראשי של הסוכנות במטרה לתקן פערים וחולשות בארכיטקטורת הארגון; לבחון את המבנה הארגוני המיטבי עבור הארכיטקט הארגוני וארכיטקט מבנה האבטחה בסוכנות; לקבוע את העלות השנתית של ביצוע הערכות עמידה בתקני אבטחת סייבר בכל מרכז של הסוכנות; ולכלול דרישות סף לתוספת צוותי ניהול תהליכי הערכה עבור כלל המערכות בנאס"א בחוזי רכש לפתרונות אבטחת סייבר ופרטיות.[120]

קישור לדו"ח המלא: https://go.nasa.gov/3yvv7c9

26 במאי – בכירה בחיל האוויר האמריקני: סין פועלת לגנוב מידע וסודות טכנולוגיים מחברות בענף החלל בארה"ב – לדברי עוזרת מזכיר חיל האוויר בפועל לרכש, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, דרלין קוסטלו (Darlene Costello), האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין מעורבים בניסיונות לגנוב קניין רוחני וסודות טכנולוגיים מחברות בענף החלל בארה"ב. לדבריה, הפנטגון מסייע לחברות ולעסקים קטנים ובינוניים בענף ייצור טכנולוגיות החלל לשפר את אבטחת הסייבר שלהם ולהתמודד עם האיום.[121]

28 במאי – הקונגרס האמריקני קרא למשרד המבקר הממשלתי לבחון את מצב אבטחת הסייבר של נאס"א – חברי וועדת המדע של בית הנבחרים האמריקני שלחו מכתב למשרד המבקר הממשלתי (GAO) בו קראו לבחון את מצב אבטחת הסייבר של נאס"א, לחקור את סיכוני הסייבר למידע הרגיש השייך לסוכנות, להשוות את פעילותה בתחום אבטחת הסייבר לשיטות עבודה מומלצות ולזהות שיטות עבודה מומלצות נוספות שעליה להטמיע. חברי הוועדה ציינו במכתבם את העלייה במספר תקיפות הסייבר על נאס"א בעת המעבר לעבודה מרחוק בעת משבר הקורונה וכן קמפיינים של ריגול סייבר כגון הפריצה ל-SolarWinds שהתמקדו בגופי ממשל ובסוכנויות הפדראליות.[122]

  1. החברה אחראית להעברתם של שלוש וחצי מיליון חביות דלק ביום מטקסס שבדרום ארה"ב אל צפון קרוליינה וניו יורק בחוף המזרחי, כמות המהווה כמחצית מאספקת הדלק של החוף המזרחי. ↑

  2. https://bloom.bg/2RBJvyD ↑

  3. https://bit.ly/2RedUDz ↑

  4. https://bit.ly/3eN2GPc ; קישור להודעתו של הבית הלבן: https://bit.ly/3uRKI3r ↑

  5. https://bloom.bg/2S1ibKn ↑

  6. https://bloom.bg/3hqBebL ↑

  7. https://bit.ly/33NZxbC ↑

  8. https://bit.ly/3fpKGt8 ↑

  9. Content Delivery Network servers ↑

  10. https://bit.ly/3vdm1yX ; https://bit.ly/2SnhMSw ↑

  11. https://bit.ly/348KFVp ↑

  12. Transport Security Administration ↑

  13. https://wapo.st/3yO1EdA ↑

  14. https://bit.ly/34ueb82 ↑

  15. National Cyber Director; משרד ראש הסייבר הלאומי הוקם במשרד הנשיא במסגרת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2021. ↑

  16. Cyber Response and Recovery Fund ↑

  17. Technology Modernization Fund; הסכום יתווסף לתקציב התכנית העומד על כמיליארד דולר ונקבע בתכנית הסיוע של ממשל ביידן על רקע משבר הקורונה (American Rescue Plan); https://bit.ly/3wWOo4X ↑

  18. Cyber Mission Force; אם תאושר בקשת התקציב, יהיה זה השינוי הראשון במבנה ה-CMF מאז הקמתו ב-2012. ↑

  19. https://politi.co/3i8ya4j ↑

  20. מעבר חלק של מידע בין מערכות בעלות רמות סיווג שונות הוא מרכיב מרכזי בפרויקט המערכת המשותפת לפיקוד ושליטה רב-ממדיים (JADC2), שמטרתה לחבר פלטפורמות, מערכות בקרה ושליטה וחיישנים מזירות היבשה, הים, האוויר, הסייבר והחלל לכדי פלטפורמת פיקוד ושליטה מאוחדת. ↑

  21. במסגרת מבצעים אלו נשלחים צוותי פיקוד הסייבר למדינות בעלות ברית במטרה לאסוף תובנות על פעילות הסייבר הזדונית של יריבותיה של ארה"ב. ↑

  22. https://bit.ly/3p1mTEu ↑

  23. Cyber Supply Chain Risk Management ↑

  24. https://bit.ly/3tfLqWF . גישה למסמך המלא: https://bit.ly/3nOc2go ↑

  25. https://bit.ly/3eivjTX ↑

  26. https://bit.ly/3o0sVEC ↑

  27. https://bit.ly/3tAYGW6 ↑

  28. https://bit.ly/3fmSzzB ↑

  29. https://bit.ly/3hyrHiQ ↑

  30. Office of Management and Budget ↑

  31. Federal Acquisition Regulation ↑

  32. Endpoint Detection and Response ↑

  33. Administrator of the Office of Electronic Government ↑

  34. https://wapo.st/2SUV8S3 ; https://bit.ly/3fs1b8m ↑

  35. Federal Acquisition Regulation and Defense Federal Acquisition Regulation ↑

  36. https://bit.ly/3yxPAx6 ↑

  37. https://bit.ly/2R8FFxd ↑

  38. Commission on the Geopolitical Impact of Technology and Data ↑

  39. National Cyber Strategy Implementation Plan ↑

  40. https://bit.ly/34xXJnx ↑

  41. https://bit.ly/3bwCyGd ↑

  42. https://bit.ly/2T1n8Dx ↑

  43. https://bit.ly/3yxYg6E ↑

  44. Joint Task Force Ares; הכוח הוקם ב-2016 במטרה להוביל את המאבק בארגון דאע"ש ברשת ולשבש את פעילותו במרחב הסייבר. ↑

  45. Indo-Pacific Command ↑

  46. https://bit.ly/3o255bM ↑

  47. https://bit.ly/3xYaoxv ↑

  48. Industrial Control Systems ↑

  49. https://bit.ly/3uCKtcA ↑

  50. Defense Information Systems Agency ↑

  51. Unified Cyber Situational Awareness program; מטרת התכנית היא לספק לאנליסטים לאבטחת סייבר של מחלקת ההגנה סביבה אחודה ומאובטחת עבור מבצעי הגנת סייבר על פני כל רשתות מחלקת ההגנה. ↑

  52. https://bit.ly/3vhQ5Ju ↑

  53. Expeditionary Cyber and Electromagnetic Teams ↑

  54. https://bit.ly/3vzPnaX ; https://bit.ly/3fvH4au ↑

  55. https://bit.ly/3o2LZ5u ↑

  56. Securities and Exchange Commission ↑

  57. https://bit.ly/3o1scmD ↑

  58. https://wapo.st/3et6xkm ↑

  59. Office of Cybersecurity, Energy Security and Emergency Response; משרד ה-CESER הוא הגוף האחראי לאבטחת הסייבר ולאבטחה הפיזית של תשתיות החשמל והאנרגיה בארה"ב. ↑

  60. https://bit.ly/3f2ihJK ↑

  61. https://cnet.co/3hNw0qA ↑

  62. https://bit.ly/3nY5ImI ↑

  63. https://bit.ly/2RudlWb ↑

  64. Military-Industrial Commission ↑

  65. https://bit.ly/3i6aehU ↑

  66. Indicators of Compromise ↑

  67. Active Cyber Defence ↑

  68. https://bit.ly/3w4JMsI ↑

  69. Royal United Services Institute ↑

  70. https://bit.ly/34agptm ↑

  71. https://bit.ly/3uMilUg ; https://bit.ly/2RJmHNi ↑

  72. Federal Public Service Interior ↑

  73. Centre for Cyber Security Belgium ↑

  74. https://bit.ly/3uE81Nf ↑

  75. Ministry of State Security ↑

  76. הקבוצה, הפעילה מאז 2017, פועלת לפרסם מידע בנושא התפקיד שממלאות חברות הטכנולוגיה הסיניות במאמצי הריגול של סין. ↑

  77. https://bit.ly/33v7d29 ↑

  78. https://bit.ly/3uy0EYI ↑

  79. https://bit.ly/3vEgyBp ↑

  80. https://s.nikkei.com/3beRQz9 ↑

  81. https://bit.ly/3h33cKk ↑

  82. https://bit.ly/3eVqFdL ↑

  83. https://bit.ly/3xSIIda ↑

  84. https://bit.ly/33qHbgp ↑

  85. https://bit.ly/3fdSmzU ↑

  86. https://bit.ly/33fR3cT; לקריאת מידע נוסף על האסטרטגיה המעודכנת: https://bit.ly/3h3e4bd ↑

  87. https://bit.ly/3b0Z6P4 ; https://bit.ly/2QMsqSL ↑

  88. https://bit.ly/3ojTgxP ↑

  89. Center for Security and Emerging Technology ↑

  90. Generative Pre-trained Transformer 3 ↑

  91. https://bit.ly/3yvfXnf ↑

  92. https://bit.ly/2SmItqu ; https://reut.rs/3uahtYN ↑

  93. https://bit.ly/3yfZB1O ↑

  94. Health Service Executive ↑

  95. https://bit.ly/349qp62 ↑

  96. https://bit.ly/3wvpBnY ↑

  97. District Health Service ↑

  98. https://bit.ly/3uhIM37 ↑

  99. https://bit.ly/3fVQH11 ↑

  100. https://bit.ly/347RJ4q ↑

  101. Morgan State University; ה-MSU היא אוניברסיטה ציבורית שהוקמה לראשונה עבור קהילת השחורים בבולטימור שבמרלינד. ↑

  102. Ghidra הוא רכיב מסגרת להנדסה לאחור הכתוב בשפת Java ופועל על מערכות הפעלה Windows, Linux ו-MacOS על מנת לגלות חולשות אבטחה בתוכנות ואפליקציות שקודי המקור שלהן לא היו זמינים. הרכיב שימש את ה-NSA במשך מעל לעשור ונחשף לציבור ב-2019. ↑

  103. https://bit.ly/3wtmMnz ↑

  104. https://bit.ly/2RKnm1r ; קישור למחקר של Dragos: https://bit.ly/3vfikIQ ↑

  105. חברת SITA מספקת שירותי IT לחברות רבות בענף התעופה המסחרית. ↑

  106. https://yhoo.it/3yAI5p1 ; https://bit.ly/3bO2TQi ↑

  107. ProjectWEB היא פלטפורמה מבוססת ענן לשיתוף קבצים וניהול פרויקטים. ↑

  108. https://zd.net/2RNILHl ↑

  109. U.S. Agency for International Development ↑

  110. https://bloom.bg/3c8FxF0 ; https://cnb.cx/3vIDoIc ↑

  111. Small Business Innovation Research ↑

  112. Space and Missiles Systems Center ↑

  113. בלוויינים קיימים, הנתונים נשלחים אל הקרקע ומעובדים בתחנת השליטה הקרקעית. ↑

  114. https://bit.ly/3hN4kCv ↑

  115. Special Purpose Acquisition Company; חברות SPAC הן חברות ללא פעילות מסחרית משל עצמן, שהוקמו במיוחד לטובת גיוס כספים מהציבור על בסיס הבטחה להתמזג עם חברת קיימת תוך זמן מוגבל של 24-18 חודשים. ↑

  116. European Space Agency ↑

  117. https://bit.ly/3huda7Z ↑

  118. Enterprise Architecture ↑

  119. Enterprise Security Architecture ↑

  120. https://bit.ly/3uuqXxX ↑

  121. https://bit.ly/2TtfSAB ↑

  122. https://bit.ly/3c8vtMq ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – אפריל 2021 הבא בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר – דו"ח יוני 2021 קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר – אפריל 2021 הבא בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר – דו"ח יוני 2021 חזרה לרשימה