הממשל האמריקני הטיל מגבלות על מכירת טכנולוגיה אמריקנית לחברות סיניות המפתחות מחשבי-על ופרסם צו נשיאותי המאשים את רוסיה ומטיל סנקציות על גורמים שסייעו לה בפריצה ל-SolarWinds ובמעורבות בבחירות לנשיאות ב-2020. כמו כן, הקימה מחלקת המשפטים צוות משימה למאבק באיומי כופרה והחלה בסקירת מדיניותה למאבק באיומי כופרה ובאיומי שרשראות אספקה. כמו כן, השיק הממשל תכנית לשיפור הגנת הסייבר על רשת החשמל הלאומית. סנאטורים קידמו הצעת חוק להענקת מלגות ללימודים בתחום הבינה המלאכותית והצעה להגדרת חובת דיווח על תקריות דליפת מידע עבור חברות קבלן העובדות עבור הממשלה ומפעילי תשתיות חיוניות.

קהילת המודיעין האמריקנית פרסמה דו"חות שנתיים המזהירים מפני מבצעי השפעה, איומי סייבר ושרשראות אספקה. בנוסף, מנהל המידע הראשי של מחלקת ההגנה הודיע כי בכוונת המחלקה לנסח מדיניות לחיזוק ושימור כוח אדם המיומן באבטחת סייבר וכן אסטרטגיה לשינוי ארכיטקטורת הרשת של המחלקה המבוססת על עקרונות גישת ה-zero trust.

ברוסיה נכנס לתוקף חוק המחייב התקנת תוכנות מתוצרת מקומית במכשירים הנמכרים בשטחה; האיחוד האירופי פועל לנסח מסגרת חוקית ותקנים בין-לאומיים לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות לזיהוי פנים; בריטניה השיקה סדרת הכשרות באבטחת סייבר למורים בבתי ספר ופרסמה פרטים על חוק מכשירי ה-IoT המצוי בשלבי ניסוח.

חברת Bitdefender זיהתה קמפיין ריגול סייבר אחר ארגונים בדרום מזרח אסיה המקושר לצבא סין. במקביל הואשמה סין בתקיפות סייבר כנגד מטרות בהודו ותקיפות סייבר נגד סוכנות החלל של יפן ב-2016.

מערך הסייבר הלאומי הכריז על יוזמה שתעניק תו תקן להגנת הסייבר של חברות לאחסון אתרים; פייסבוק הודיעה כי שיבשה את פעילותם של האקרים פלסטינים.

המומחה לאבטחת סייבר ברוס שנייר פרסם מאמר בנושא היכולת של מערכות בינה מלאכותית לנצל מערכות באופן בלתי צפוי ובניגוד לחוק; חברת FireEye פרסמה מחקר בנושא קמפיין ההשפעה Ghostwriter שמטרתו לפגוע בתמיכה הציבורית בברית נאט"ו; קבוצת מומחים הגישה לקונגרס האמריקני דו"ח המלצות להתמודדות עם איומי כופרה; מרכזי טיפול בסרטן בארה"ב ועיריית טורונטו חוו תקיפות סייבר שמקורן בפריצה לשרשראות אספקה; בכיר בפנטגון הגדיר איומי סייבר כאיום הגדול ביותר על לוויינים; הפורום הכלכלי העולמי פרסם דו"ח תובנות לקידום חסינות הסייבר של ענף התעופה האזרחית; תרגיל הגנת הסייבר השנתי Locked Shields של נאט"ו התמקד באיומי סייבר על ענף הפיננסים; ארה"ב ויפן הקימו קבוצת עבודה לשיתוף פעולה בנושא אבטחת שרשראות אספקה של שבבים.

הפריצה ל- Microsoft Exchange

13 באפריל – ה-NSA איתרה חולשות נוספות בתוכנת שרתי ה-Microsoft Exchange – ה-NSA הודיעה כי עדכנה את מיקרוסופט בנושא חולשות נוספות שאיתרה בתוכנה שרתי ה-Microsoft Exchange. מיקרוסופט הודיעה כי החולשות החדשות עלולות היו לאפשר לתוקפים להשתלט על השרת מרחוק. בעקבות האיתור קראה הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) לסוכנויות הפדראליות האזרחיות להתקין בהקדם את עדכוני תוכנת ה-Exchange שפרסמה מיקרוסופט.^[1]

14 באפריל – מחלקת המשפטים: ה-FBI פעל בהצלחה לחסום את גישתם של האקרים זרים לשרתי ה-Exchange בארה"ב – לדברי עוזר התובע הכללי האמריקני לביטחון לאומי, ג'ון דמרס (John Demers), ה-FBI פעל במסגרת צו של בית משפט להסרת "דלתות אחוריות" ו-web shells ממאות שרתי Microsoft Exchange הממוקמים בשטח ארה"ב, במטרה לחסום את המשך גישתם של האקרים זרים אליהם. כמו כן, הודיע ה-FBI כי יפעל לדווח לבעלי השרתים על הפעולה, שבוצעה ללא ידיעתם.^[2]

SolarWinds

החודש נמשכו הניסיונות לחקור את קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds ולדון בתגובה האמריקנית לו.

ב-1 באפריל הודיעו בכירים אמריקנים, שנותרו בעילום שם, כי טיוטת הצו הנשיאותי שמנסח הבית הלבן בתגובה לקמפיין צפויה לכלול תקני אבטחת תוכנה ודרישות אבטחה עבור יצרני תוכנה וחברות קבלן העובדות עבור הממשלה הפדראלית. כמו כן, הצו ינחה את המחלקה לביטחון המולדת להקים סוכנות חדשה, שתוקם על בסיס הסוכנות לחקירת תאונות תחבורה (NTSB),^{^[3]} אליה יוכלו יצרניות תוכנה העובדות עבור הממשלה לדווח על תקריות סייבר הקשורות למוצריהן. בנוסף, ינחה הצו את התובע הכללי ואת המחלקה לביטחון המולדת להקים צוות לסקירת תקריות סייבר, שיורכב מבכירים בממשלה הפדראלית ומנציגי חברות המגזר הפרטי, על מנת לבחון חולשות ואיומי סייבר וכן את היכולת להתמודד עמם. לבסוף, הצו ירחיב את סמכויותיה של CISA לעקוב ולנטר איומי סייבר ברשתותיהן של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות, יחייב את הסוכנויות הפדראליות להשתמש באימות רב-שלבי ויכלול הנחיות בנושא שיפור תכנית ה-FedRAMP לניטור מתמשך של שירותי ומוצרי ענן.^{^[4]}

ב-15 באפריל, חתם הנשיא ביידן על צו נשיאותי המאשים את שירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR) במעורבות בקמפיין ומטיל סנקציות על אזרחים וחברות רוסיות המעורבים בפעילות הסייבר הזדונית של רוסיה (ראו עמ' 5).

עם זאת, טענה סגנית היועץ לביטחון לאומי לאבטחת סייבר ולטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), כי הפעולות שנקט הממשל בעקבות הפריצה ל-SolarWinds אינן מספיקות על מנת להרתיע את רוסיה וכי לא מן הנמנע כי חברי קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, עדיין פעילים ברשתות אמריקניות.^{^[5]}

כמו כן, נמשכו הניסיונות לחשוף את היקף הקמפיין, הטכניקות והכלים בהם השתמשו ההאקרים ואת החולשות אותן ניצלו. ב-7 באפריל, שלחו ראשי וועדות הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים מכתב לראש CISA בפועל, ברנדון ווילס (Brandon Wales) ולמנהל אבטחת המידע הראשי (CISO) במשרד לניהול ותקציב (OMB),^{^[6]} כריס ד'רושה (Chris DeRusha), בו ביקשו לקבל מידע בנושא פערים באבטחת הסייבר הפדראלית והכישלון לזהות את הפריצה ל-SolarWinds. כמו כן, ביקשו הסנאטורים לקבל מידע בנושא המגבלות של מערכת ההתרעה המוקדמת וזיהוי הפריצות הפדראלית Einstein שמטרתה להגן על רשתותיהן של הסוכנויות הפדראליות האזרחיות.^{^[7]}

ב-13 באפריל, הודיע התאגיד הצפון-אמריקני לאמינות ברשת החשמל (NERC),^{^[8]} כי כרבע מ-1,500 החברות ומפעילות תשתיות החשמל הנמצאות תחת אחריותו, התקינו את עדכון תוכנת Orion של SolarWinds שהכיל את הקוד הזדוני. כמו כן, מתוך החברות שהתקינו את העדכון, מספר מועט בלבד של חברות השתמשו ב-Orion במערכות ה-OT שברשותן ולא דיווחו על פעילות זדונית ברשתותיהן.^{^[9]}

ב-15 באפריל פרסמו פיקוד הסייבר ו-CISA דו"ח הערכת נוזקות, הכולל דגימות של שמונה נוזקות בהן השתמשה קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 במהלך הפריצה, ביניהן גרסאות נוספות של נוזקות ה-GoldFinder, GoldMax ו-Sibot, שנחשפו על ידי מיקרוסופט וחברת FireEye במרץ 2021 וכן גרסה חדשה של webshell מֻכָּר. כמו כן, העלו הסוכנויות את הנוזקות למאגר המקוון VirusTotal.^{^[10]} ב-26 באפריל פרסמו ה-FBI, המחלקה לביטחון המולדת ו-CISA אזהרה משותפת המפרטת את הטכניקות בהן השתמשו ההאקרים ודרכים מומלצות להתמודד עמן. על פי האזהרה, בשנת 2018 עברה APT29 משימוש בנוזקות ברשתות מטרה להתמקדות בפלטפורמות ענן המאחסנות שירותי דוא"ל ופרצה לסביבת הפיתוח של SolarWinds על מנת לשתול קוד זדוני בעדכוני תוכנת Orion. כמו כן, השתמשו ההאקרים בזהויות מזויפות ובמטבעות דיגיטליים על מנת לרכוש שרתי VPS וירטואליים,^[11] ששימשו לצורך הפריצה. בנוסף, השתמשו ההאקרים בתקיפות Password Spraying לניחוש סיסמאות בתדירות משתנה ותוך ניחוש מספר מצומצם של סיסמאות בכל פעם, על מנת לחמוק מגילוי.^[12]

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

5 באפריל – CISA וה-FBI פרסמו אזהרה משותפת מפני חולשות אבטחה בפלטפורמת אבטחת הסייבר של Fortinet – על פי האזהרה, שתי הסוכנויות זיהו ניסיונות מצד קבוצות APT לנצל חולשות אבטחה במערכת ההפעלה FortiOS, המשמשת את פלטפורמת אבטחת הסייבר של Fortinet, על מנת לפרוץ לרשתות של גופי ממשלה וחברות פרטיות. הסוכנויות קראו לגופים המשתמשים ב-Fortinet לעדכן שלוש חולשות ספציפיות וכן קראו לארגונים שאינם משתמשים בפלטפורמה של החברה לחסום אותה משימוש במערכותיהם.^{^[13]}

9 באפריל – הבית הלבן הגיש את הצעת התקציב הראשונית לשנה הפיסקאלית 2022 הכוללת בקשות עבור אבטחת הסייבר הפדראלית – הבית הלבן הגיש את הצעת התקציב הראשונית שלו לשנה הפיסקאלית 2022 (discretionary funding),^{^[14]} הכוללת שורת בקשות תקציב עבור סוכנויות, תכניות ופרויקטים ספציפיים בתחום הסייבר, ביניהם:

2.1 מיליארד דולר לטובת CISA, סכום המהווה עלייה בכ-110 מיליון דולר בהשוואה לתקציב הסוכנות לשנה הפיסקאלית 2021. הסכום ישמש את CISA לרכש ופיתוח כלים וטכנולוגיות אבטחת סייבר חדשות, העסקת מומחים ותשלום עבור שירותי צד-שלישי לתמיכה בפעילותה להגנה על רשתות פדראליות;
20 מיליון דולר להקמת קרן סיוע לממשלות מקומיות ברמת המדינה בנושא תגובה לתקריות וחזרה לשגרה לאחר תקריות סייבר;^{^[15]}
916 מיליון דולר לטובת המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) עבור מחקר מדעי וטכנולוגי, הכולל גם מחקר ופיתוח בנושאי מחשוב, אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ועוד;
599 מיליון דולר לטובת המחלקה לביטחון המולדת לטובת חדשנות, מחקר ופיתוח בנושא אבטחת סייבר, ניתוח נתונים ואבטחת טכנולוגיות תחבורה;
500 מיליון דולר לטובת קרן החידוש הטכנולוגי (TMF),^{^[16]} שמטרתה להחליף מערכות וטכנולוגיות מיושנות בטכנולוגיות חדשות ומאובטחות.^{^[17]}

קישור להצעת התקציב: https://bit.ly/3wQimIg

9 באפריל – ממשל ביידן הטיל מגבלות על מכירת טכנולוגיה אמריקנית לחברות סיניות המפתחות מחשבי-על – מחלקת המסחר הודיעה כי הוסיפה שלוש חברות סיניות המפתחות מחשבי-על וארבעה מרכזים לאומיים למחשוב-על^{^[18]} לרשימת הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS),^{^[19]} דבר שמונע מכירת טכנולוגיות אמריקניות להן ללא רישיון ייצוא מיוחד. על פי הודעת המחלקה, החברות והמרכזים עסקו בפיתוח מחשבי-על עבור צבא סין במסגרת תכניות לפיתוח נשק היפר-קולי ונשק גרעיני. החברות הסיניות הן Tianjin Phytium Information Technology, Shanghai High-Performance Integrated Circuit Design Center ו-Sunway Microelectronics.^{^[20]}

14 באפריל – הבית הלבן הודיע על מינויים לתפקיד ראש הסייבר הלאומי וראש CISA – לדברי יועץ הנשיא לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן (Jake Sullivan), הבית הלבן צפוי למנות את סגן ראש ה-NSA לשעבר, כריס אינגליס (Chris Inglis), לתפקיד ראש הסייבר הלאומי (NCD),^{^[21]} ואת ג'ן איסטרלי (Jen Easterly) לתפקיד ראשת CISA. בהודעה נוספת, הוסיף סאליבן כי רוב סילברס (Rob Silvers) ימונה לעוזר מזכיר המחלקה לביטחון המולדת למדיניות סייבר. איסטרלי כיהנה כסגנית ראש ה-NSA למאבק בטרור ויועצת מיוחדת לנשיא לשעבר אובמה, במועצה לביטחון לאומי.^{^[22]}

15 באפריל – הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי המאשים את רוסיה ומטיל סנקציות על גורמים המעורבים בפעילות הסייבר הזדונית שלה – הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי המאשים את רוסיה בניסיונות להתערב בבחירות לנשיאות ב-2020, בקמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds, בהפרת זכויות אדם, ועוד. הצו מגדיר את פעילות הסייבר הזדונית של רוסיה וכן את פעילותה להתערב בתהליכים דמוקרטיים כמצב חירום וקורא להטיל סנקציות על אזרחים וחברות המסייעים או מעורבים בפעילות הסייבר של רוסיה, ברדיפת מתנגדי משטרו של פוטין ובערעור היציבות הפוליטית או הטריטוריאלית של ארה"ב ובעלות בריתה.^{^[23]} כמו כן, פרסם הבית הלבן מסמך המגנה את פעילות הסייבר של רוסיה, מאשים את קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 במעורבות בפריצה ל-SolarWinds וקושר בינה לבין שירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR).^{^[24]}

עם פרסום הצו, הודיעה מחלקת האוצר כי הטילה סנקציות על 16 חברות רוסיות ו-16 אזרחים רוסים בגין ניסיונות להתערב בבחירות לנשיאות ב-2020 ובגין קמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds. כמו כן, הודיעה מחלקת המדינה על גירושם של עשרה דיפלומטים רוסים מארה"ב.^{^[25]}

ב-16 באפריל הודיעה המחלקה על הטלת סנקציות על חמש חברות רוסיות בגין סיוע לפעילות הסייבר הזדונית של רוסיה. החברות סייעו לממשלת רוסיה במחקר, בפיתוח ובתמיכה טכנית. כמו כן, הודיעה המחלקה כי החברה Positive Technologies סיפקה לגופי המודיעין של רוסיה כלי פריצה וקיימה כנסים בנושא אבטחת סייבר, ששימשו את גופי המודיעין לטובת גיוס האקרים.^{^[26]}

במקביל, הודיעה מחלקת המשפטים כי פתחה בבדיקה של חברות טכנולוגיה רוסיות במטרה לבחון את מידת הסיכון הנשקף מהן לטכנולוגיות מידע אמריקניות. הבדיקה תושלם בתום תקופה של חודשיים או שלושה חודשים ומסקנותיה ישמשו לצורך קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה רשמית כנגד החברות. לדברי עוזר התובע הכללי האמריקני לביטחון לאומי, ג'ון דמרס, הבדיקה עלולה להוביל לאיסור מסחר עם החברות או לדרישת רישיון מיוחד לקיום מסחר עמן.^{^[27]}

23 באפריל – NIST השיק את תחרות משחקי הסייבר במטרה לאמן כוח אדם המיומן באבטחת סייבר – במסגרת היוזמה הלאומית לחינוך לאבטחת סייבר (NICE),^{^[28]} פעל NIST בשיתוף חברת השיווק ויצרנית משחקי הסייבר Katzcy, להשיק את תחרות משחקי הסייבר (cyber games) הראשונה, שמטרתה להכשיר ולאמן כוח אדם במיומנויות אבטחת הסייבר ולבחור את צוות הסייבר שייצג את ארה"ב באתגר אבטחת הסייבר הבין-לאומי (ICSC).^[29] התחרות כוללת את אתגר ה-capture the flag, US Cyber Open ותכנית ההכשרה באבטחת הסייבר, US Cyber Combine.^[30]

21 באפריל – מחלקת המשפטים הקימה צוות משימה להתמודדות עם איומי מתקפות כופרה – סגן התובע הכללי הפדראלי בפועל, ג'ון קרלין (John Carlin), הפיץ תזכיר פנימי שבו הודיע כי מחלקת המשפטים הקימה צוות משימה להתמודדות עם איומי מתקפות הכופרה. צוות המשימה יפעל לשיפור שיתוף המידע בנושא מתקפות כופרה בין גופי מחלקת המשפטים, יקדם הכשרות בנושא ההתמודדות עם מתקפות כופרה ויפעל לזהות את הקשר שבין מדינות לבין עברייני סייבר. כמו כן, יפעל הצוות לאחד בין המהלכים והיוזמות השונות של גופי הממשלה הפדראלית, הכוללים השתלטות על שרתים המשמשים להפצת כופרות והחרמת נכסים של ארגוני פשיעה.^{^[31]}

30 באפריל – מחלקת המשפטים החלה בסקירת מדיניותה למאבק במתקפות כופרה ובמתקפות על שרשראות אספקה – לדברי סגנית התובע הכללי הפדראלי, ליסה מונקו (Lisa Monaco), מחלקת המשפטים החלה בסקירת המדיניות והאסטרטגיה שלה למאבק במתקפות כופרה ובמתקפות על שרשראות אספקה. הסקירה תימשך ארבעה חודשים ותתמקד בנושא השימוש במטבעות דיגיטליים במסגרת מתקפות כופרה ובשיתוף הפעולה בין מדינות יריבות לבין עברייני סייבר. מטרת הסקירה היא לבחון את מידת היעילות של פעילות המחלקה בהתמודדות עם האיומים.^{^[32]}

חקיקה

22 באפריל – סנאטורים הציגו הצעת חוק שתעניק מלגות ללימודים בתחום הבינה המלאכותית תמורת עבודה עבור גופי ממשלה – סנאטורים מוועדת הסנאט לבריאות, לחינוך, לעבודה ולפנסיות הציגו את הצעת החוק AI Scholarship-for-Service Act, שתעניק מלגות לסטודנטים שיבחרו ללמוד מקצועות ותכניות בתחום הבינה המלאכותית בתמורה לעבודה עבור גופי ממשלה פדראליים, ברמת המדינה (state level) או מקומיים, למשך תקופה הזהה למשך תקופת קבלת המלגה. הצעת החוק, שמטרתה להגדיל את כוח האדם הממשלתי המיומן בבינה מלאכותית, קוראת לקרן הלאומית למדע (NSF)^{^[33]} לבחור מוסדות להשכלה גבוהה שישתתפו בתכנית המלגות.^{^[34]}

27 באפריל – מחוקק בכיר: וועדת המודיעין של הסנאט פועלת לנסח הצעת חוק שתכלול חובת דיווח על תקריות דליפת מידע – לדברי יושב ראש וועדת המודיעין של הסנאט, הסנאטור הדמוקרטי, מארק וורנר (Mark Warner), הוועדה פועלת לנסח הצעת חוק שתכלול חובת דיווח על תקריות דליפת מידע עבור חברות קבלן העובדות עבור הממשלה ומפעילי תשתיות חיוניות. לדבריו, הצעת החוק מנוסחת בשיתוף קהילת המודיעין האמריקנית וממשל ביידן ומטרתה לזהות ולתת מענה לתקיפות סייבר ולקמפיינים של ריגול סייבר בשלב מוקדם.

וורנר הוסיף כי בכוונת הסנאט לקדם נורמות וחוקי דיווח על תקריות דליפת מידע גם בקרב בעלות בריתה של ארה"ב.^{^[35]}

צבא וביטחון

3 באפריל – מחלקת ההגנה פרסמה בקשה למידע בנושא טכנולוגיות ושירותים לארגון המידע של המחלקה לשימוש במסגרת מערכות בינה מלאכותית – המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC)^{^[36]} פרסם בקשה למידע בנושא שירותים וטכנולוגיות לארגון מחדש ולסיווג מידע ונתונים לטובת שימוש במסגרת טכנולוגיות בינה מלאכותית. מטרת הבקשה היא להוות בסיס להסכמים טרום חוזיים (BOA)^{^[37]} בסך כולל של 241 מיליון דולר למשך חמש שנים עבור פרויקט ה-DRAID,^{^[38]} שמטרתו לארגן מחדש ולהכין את המידע של מחלקת ההגנה לשימוש במסגרת מערכות בינה מלאכותית. הבקשה כוללת מידע על שירותים וכלים להכנה, לאבטחה, להצפנה ולהעברה הניתנים למיזוג על גבי פלטפורמות ענן.^{^[39]}

8 באפריל – דו"ח המגמות העולמיות של קהילת המודיעין: צפויה עלייה משמעותית בשימוש של מדינות במבצעי סייבר התקפיים ובמבצעי השפעה – על פי דו"ח המגמות העולמיות של קהילת המודיעין, שפורסם על ידי משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI), בשני העשורים הקרובים מדינות צפויות להגביר את השימוש וההסתמכות על מבצעי סייבר התקפיים ומבצעי השפעה במטרה להימנע מהשלכות של עימות מזוין. כמו כן, מדינות צפויות להגביר את השימוש בגורמי צד-שלישי ובגורמי פרוקסי, האקרים וחברות קבלן על מנת להוציא לפועל פעולות א-סימטריות תוך שימור היכולת להכחיש אותן ובמטרה לחסוך במשאבים, בכוח אדם ובעלויות.

בנוסף, הזהירו מחברי הדו"ח כי התחרות לקידום נרטיבים ואידיאולוגיות וכן התחרות על השפעה על תהליכים בין-לאומיים כגון ניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר ואימוץ תקנים בין-לאומיים לטכנולוגיות שונות צפויות להתגבר. לבסוף הזהירו מחברי הדו"ח מפני עלייה בשימוש במדיה מלאכותית, כגון קטעי Deepfakes וטקסטים שנוסחו על ידי אלגוריתמים על מנת להטות דעת קהל, להגביר מתחים חברתיים ולעצב נרטיבים.^{^[40]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3a3zlNv

9 באפריל – משרד המבקר הממשלתי מצא פערים במצב מוכנות מחלקת ההגנה בתחום הסייבר בשנים 2019-2017 – משרד המבקר הממשלתי (GAO) פרסם דו"ח בו סקר את מצב המוכנות הצבאית של מחלקת ההגנה בממדי היבשה, הים, האוויר, החלל והסייבר בין השנים 2019-2017. על פי הדו"ח, מדד מוכנות המשאבים (resource readiness) של מחלקת ההגנה בממד הסייבר, שבחן את מצב האספקה, כוח האדם, הציוד וההכשרות בתחום אבטחת הסייבר עלה בשנים שבחן הדו"ח. עם זאת, מחברי הדו"ח הצביעו על ירידה במדד המוכנות בתחום יכולות הסייבר, המודד את יכולתן של יחידות לבצע משימות ולהשיג יעדים. כמו כן, מצאו מחברי הדו"ח כי מוכנותה המבצעית של מחלקת ההגנה בתחום הסייבר לא תאמה ליעדי תכנית שיפור המוכנות של מחלקת ההגנה מ-2018. מחברי הדו"ח קראו למחלקת ההגנה לנסח מדדים למדידת מוכנותה בכל הממדים שנבחנו.^{^[41]}

קישור לדו"ח של GAO: https://bit.ly/2PV2CDo

14 באפריל – דו"ח הערכת הסיכונים השנתי של קהילת המודיעין שם דגש על איומי סייבר ושרשראות אספקה מצד יריבותיה של ארה"ב – על פי דו"ח הערכת הסיכונים השנתי של ה-ODNI, איומי סייבר ושרשראות אספקה מצד רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה מהווים איום על ביטחונה הלאומי של ארה"ב. מחברי הדו"ח קבעו כי יריבותיה של ארה"ב משתמשות במבצעי סייבר על מנת לגנוב מידע, להטות דעת קהל ולפגוע בתשתיות חיוניות פיזיות ודיגיטליות. כמו כן, צפויות יריבותיה של ארה"ב להמשיך ולפתח יכולות סייבר ולשפר את יכולת השיבוש וההרס שלהן.

מחברי הדו"ח קבעו כי שבעוד רוסיה ואיראן מתמקדות בתשתיות חיוניות ומעורבות במבצעי השפעה, סין מתמקדת בריגול סייבר, בהפצת טכנולוגיות מעקב וצנזורה ובמאבק בערכים המערביים ברשת, כגון חופש הביטוי ופרטיות.^{^[42]}

20 באפריל – מפקד פיקוד החלל: בכוונת הפיקוד להקים מרכז משותף להגנת סייבר על מערכות חלל – לדברי מפקד פיקוד החלל, גנרל ג'יימס דיקינסון (James Dickinson), בכוונת הפיקוד להקים מרכז משותף בתחום הסייבר, במסגרתו יפעל הפיקוד לשפר את אבטחת הסייבר של לוויינים ומערכות תקשורת בחלל. כמו כן, ישמש המרכז כפלטפורמה לשיתוף פעולה עם פיקודים ויחידות אחרות המתמקדות באבטחת סייבר, כגון פיקוד הסייבר. דיקינסון הוסיף כי יש בידי הפיקוד אמצעי אבטחת סייבר להגנה על לוויינים, אולם יש חשיבות למיזוג פעילות ההגנה על נכסי חלל בקרב כל גופי צבא ארה"ב.^{^[43]} בעדות כתובה, שהועברה לוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, הוסיף דיקינסון כי על הפיקוד להשקיע ולבחון שימוש בלמידת מכונה ובבינה מלאכותית על מנת להגן על נכסיו.^{^[44]}

20 באפריל – אב-טיפוס של פלטפורמת התכנון עבור מבצעי סייבר הועבר לידי פיקוד הסייבר – דובר מחלקת ההגנה הודיע כי אב-טיפוס של מערכת המספקת תמונת מצב על מרחב הסייבר עבור מפקדים, שזכתה בעבר לכינוי Project IKE, הועברה לידי פיקוד הסייבר. התכנית נוסדה על ידי דארפ"א ב-2013 תחת השם Plan X ומטרתה למפות רשתות, להעריך את מוכנותם של צוותי הסייבר של הפיקוד, לתכנן ולבצע מבצעי סייבר הגנתיים והתקפיים. Project IKE הוא חלק מהניסיון לפתח מערכת משותפת לבקרה ולשליטה (JCC2),^{^[45]} הנחשבת לאחד ממרכיבי ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA)^{^[46]} של פיקוד הסייבר.^{^[47]}

22 באפריל – מחלקת ההגנה פועלת לנסח מדיניות חדשה לחיזוק ולשימור כוח אדם המיומן באבטחת סייבר – לדברי מנהל המידע הראשי (CIO) בפועל של מחלקת ההגנה, ג'ון שרמן (John Sherman), המחלקה פועלת לנסח מדיניות שתעודד יישום ועמידה בסעיפי מסגרת כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר של המחלקה,^{^[48]} המגדירה תפקידים ומיומנויות חיוניות לביצוע משימות הסייבר שלה. המדיניות תאפשר לעקוב ולמדוד את מידת היישום של סעיפי המסגרת. כמו כן, מפתחת המחלקה תכנית פיילוט להכשרת מגייסים לזהות ולמשוך כוח אדם מיומן במקצועות טכניים, שתאפשר לגופי מחלקת ההגנה להעסיק כוח אדם במהירות, תוך שיפור תנאי העסקה.^{^[49]}

23 באפריל – בכיר בצבא ארה"ב: אסטרטגיית חיבור החיישנים ומערכות הנשק של הפנטגון לכדי מערכת פיקוד ושליטה אחודה נמצאת בשלבי ניסוח אחרונים – לדברי ראש פיקוד ה-C4,^{^[50]} ומנהל המידע הראשי (CIO) של המטות המשולבים, לוטננט גנרל דניס קרול (Dennis Crall), מחלקת ההגנה נמצאת בשלבי הניסוח האחרונים של האסטרטגיה המשותפת לפיקוד ושליטה רב-ממדיים (JADC2),^{^[51]} שמטרתה לחבר פלטפורמות, מערכות בקרה ושליטה וחיישנים מזירות היבשה, הים, האוויר, הסייבר והחלל לכדי פלטפורמת פיקוד ושליטה מאוחדת.

לדברי קרול, מסמך האסטרטגיה הועבר לעיונם של יושב ראש המטות המשולבים, גנרל מארק מילי (Mark Miley) וסגנית מזכיר ההגנה, קט'ליין היקס (Kathleen Hicks). קרול הוסיף כי הפנטגון יתחיל בסדרת הדגמות וניסויים במסגרת הפרויקט במהלך 2022.^{^[52]}

23 באפריל – בכיר במחלקת ההגנה: בכוונת המחלקה לפרסם אסטרטגיה לשינוי ארכיטקטורת רשתותיה המבוססת על גישת אפס אמון – לדברי מנהל המידע הראשי (CIO) של מחלקת ההגנה, ג'ון שרמן, בכוונת המחלקה לפרסם אסטרטגיה לשינוי ארכיטקטורת הרשתות שלה, המבוססת על עקרונות גישת אפס אמון (zero-trust), הכוללת דגש על פיצול הרשתות (segmentation) והגבלת גישת משתמשים למידע. לדבריו, האסטרטגיה, שתתפרסם בהמשך שנת 2021, תכלול היבטים טכניים והתנהגותיים שמטרתם לבודד רשתות רגישות ולמנוע תנועה ברשת.^{^[53]}

29 באפריל – ה-NSA קראה לחברות קבלן של מחלקת ההגנה לבחון את אבטחת החיבור שבין מערכות IT למערכות OT – מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA פרסמה תזכיר בו קראה לחברות הקבלן העובדות עבור מחלקת ההגנה לבחון מחדש את הצורך ואת מידת האבטחה של חיבורי מערכות ה-IT שלהן עם מערכות OT. על פי התזכיר, החיבור בין מערכות IT ל-OT מגדיל את משטח התקיפה (attack surface) הפוטנציאלי ועלול להוביל לנזק נרחב. על כן, קראה המִנְהֵלת לחברות להגביל את הקשר שבין מערכות IT ל-OT ככל הניתן ולשקול האם ניתן לנתק מערכות OT מהרשת הארגונית.^{^[54]}

30 באפריל – מומחים: מחלקת ההגנה אינה ערוכה להתמודד עם איומי לוחמת מידע – במהלך שימוע בפני וועדת השירותים המזוינים של בית הנבחרים, הזהירו מומחים כי מחלקת ההגנה אינה ערוכה להתמודד עם איומי לוחמת מידע. לדברי עמיתת המחקר בתחום המידע הכוזב במכון המחקר Wilson Center, נינה ג'נקוביץ' (Nina Jankowicz), ארה"ב טרם ניסחה גישה "כלל-ממשלתית" (Whole of Government) למאבק במבצעי מידע והסתפקה בפתרונות אד-הוק לקראת אירועי בחירות. ג'נקוביץ' קראה לקונגרס לאמץ יוזמות לגיוס והעסקה של כוח אדם פדראלי המיומן בניטור, בזיהוי ובתגובה למבצעי מידע. לדברי החוקר הבכיר למדיניות סייבר וביטחון באוניברסיטת סטנפורד, הרברט לין (Herbert Lin), מחלקת ההגנה אינה יכולה לספק את המענה החברתי הנרחב הדרוש למאבק במבצעי מידע ובתפוצת מידע כוזב וכי מדיניותה אוסרת על מבצעי מידע המוכוונים כלפי אזרחים אמריקנים, דבר שכולל גם מבצעי מידע שנועדו להגן על אזרחים אמריקנים מפני מבצעי מידע זרים.^{^[55]}

תשתיות חיוניות בארה"ב

20 באפריל – ממשל ביידן השיק תכנית לשיפור הגנת הסייבר על רשת החשמל הלאומית – מחלקת האנרגיה הכריזה על השקת התכנית, שתימשך כ-100 ימים, ותתמקד בסיוע למפעילי תשתיות חשמל וחברות חשמל לשפר את הגנת הסייבר על מערכותיהם.^[56] לדברי בכירים שהתראיינו ב-14 באפריל, התכנית כוללת שורת תמריצים עבור חברות חשמל ומפעילות תשתיות חשמל להתקין תוכנות וציוד מתקדם לניטור הרשת, לשתף מידע עם ממשלת ארה"ב ולזהות מערכות ואתרים חיוניים, שהפגיעה בהם עלולה להוביל לפגיעה נרחבת בתפקוד הרשת. כמו כן, התכנית תרחיב את תכנית הפיילוט CyTRICS של מחלקת האנרגיה לזיהוי חולשות ברכיבי רשת החשמל.^{^[57]} בנוסף, חברות ומפעילות תשתיות חשמל קטנות, הפועלות באזורים כפריים, יוכלו להגיש בקשה למימון ממשלתי עבור כיסוי עלויות מערכות האבטחה החדשות.^{^[58]} לדברי, ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס, התכנית תשמש כפיילוט לתכניות לשיפור הגנת הסייבר בענפי תשתיות חיוניות נוספים.^[59]

רוסיה

1 באפריל – נכנס לתוקף חוק המחייב התקנה של תוכנות מתוצרת מקומית במכשירים הנמכרים ברוסיה – החוק מחייב התקנה של תוכנות מתוצרת רוסית במחשבים, במכשירים ניידים, בטאבלטים ובטלוויזיות חכמות הנמכרות ברוסיה ומטרתו לסייע לחברות IT מקומיות להתחרות בחברות זרות ולהפחית את התלות של רוסיה במדינות זרות. כמו כן, החוק קורא לחברות זרות להציע למשתמשים תוכנות ואפליקציות תשלום וניווט וכן אפליקציות דפדפן מתוצרת רוסית לצד אפליקציות מתוצרת זרה. לדברי סגן ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי צ'רנישנקו (Dmitry Chernyshenko), הממשלה פועלת לנסח מעל ל-60 הצעות חוק שמטרתן לתמוך בתעשייה ובטכנולוגיה המקומית.^{^[60]}

15 באפריל – ארה"ב ובריטניה פרסמו אזהרות המאשימות את רוסיה בשורת תקיפות סייבר וריגול– ה-NSA, CISA, ה-FBI והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) פרסמו שתי אזהרות נפרדות, לפיהן שירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR) מעורב בשורה של תקיפות סייבר וקמפיינים של ריגול סייבר שהתמקדו ביצרניות חיסונים לנגיף הקורונה, בניצול חולשות בשירותי VPN של חברת Fortinet ובתוכנות VMware ו-Citrix. בשתי האזהרות הואשמה רוסיה גם בקמפיין ריגול הסייבר והפריצה ל-SolarWinds.^{^[61]}

קישור לאזהרה של הסוכנויות האמריקניות: https://bit.ly/3gmt4jZ

קישור לאזהרה של ה-NCSC: https://bit.ly/3epBKU4

28 באפריל – בכיר רוסי: רוסיה זיהתה כ-25 מיליון תקיפות סייבר שמטרתן הייתה לשבש את משחקי גביע העולם בכדורגל שנערכו בשטחה ב-2018 – לדברי השליח הנשיאותי המיוחד של רוסיה לענייני שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום אבטחת הסייבר, אנדריי קרוטסקיך (Andrei Krutskikh), רוסיה זיהתה כ-25 מיליון תקיפות סייבר שמטרתן הייתה לשבש את משחקי גביע העולם בכדורגל שנערכו בשטחה ב-2018. קרוטסקיך הוסיף כי מקור התקיפות היה מחוץ לשטחה של רוסיה וכי רוסיה מקיימת דיונים בנושא איומי הסייבר עם בעלות בריתה במסגרת ארגון שנחאי לשיתוף פעולה (SCO)^{^[62]} וארגון מדינות ה-BRICS.^{^[63]}

אירופה

האיחוד האירופי

7 באפריל – הנציבות האירופית וגופים נוספים חוו תקיפות סייבר – דובר הנציבות האירופית הודיע כי הנציבות וכן מספר גופים נוספים באיחוד האירופי חוו תקיפת סייבר שהובילו לשיבושים במערכות ה-IT שלהם, אולם לא זוהתה דליפת מידע.^{^[64]} עם זאת, גורם המעורה בחקירה ונותר בעילום שם, מסר כי התקיפות הוגדרו כמשמעותיות.^{^[65]}

22 באפריל – האיחוד האירופי פועל לניסוח מסגרת חוקית ותקנים בין-לאומיים לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות לזיהוי פנים – הנציבות האירופית הגישה הצעה לניסוח טיוטת מסגרת חוקית למשילות בתחום טכנולוגיות הבינה המלאכותית וטכנולוגיות לזיהוי פנים במטרה לקבוע תקנים בין-לאומיים לפיתוח ושימוש בטכנולוגיות. ההצעה מטילה מגבלות על השימוש בטכנולוגיות בענפי תשתיות חיוניות ועל שימוש לצורכי אכיפת חוק, הגירה, וכן דירוג חברתי לצורכי מתן הלוואות, קבלה למוסדות לימוד וקבלה לעבודה ועוד. כמו כן, אוסרת ההצעה על שימוש בבינה מלאכותית לצורך זיהוי ביומטרי במרחב הציבורי, למעט במקרים חריגים, כגון חיפוש נעדרים. חברות שיפרו את המגבלות צפויות לקנס בסך 30 מיליון אירו (כ-36 מיליון דולר) או 6% מהרווח השנתי שלהן, הגבוה מבין השניים. ההצעה תועבר לדיונים במועצת האיחוד האירופי ובפרלמנט האירופי.^{^[66]}

בריטניה

21 באפריל – ממשלת בריטניה פרסמה פרטים על חוק מכשירי ה-IoT הנמצא בתהליכי ניסוח – המחלקה לעניינים דיגיטליים, תרבות, מדיה וספורט (DCMS)^{^[67]} פרסמה נתונים, לפיהם כ-49% מהצרכנים הבריטים רכשו לפחות מכשיר נייד או מכשיר IoT אחד במהלך 2020, במטרה להדגיש את חשיבות חוק ה-IoT הנמצא בתהליכי ניסוח. על פי הודעת ה-DCMS, החוק יחייב את יצרנים וספקים להודיע לצרכנים בעת רכישת המכשיר כמה שנים צפוי המכשיר לקבל תמיכה ועדכוני תוכנה. כמו כן, הצעת החוק צפויה לאסור על מכירת מכשירים עם סיסמאות קבועות כברירת מחדל ולחייב יצרנים לפרסם פרטי התקשורת על מנת לאפשר לצרכנים לדווח על חולשות אבטחה במכשיריהם. לבסוף הודיעה ה-DCMS כי בעקבות תמיכה ציבורית, יש בכוונתה לכלול בהצעת החוק גם סמארטפונים.^{^[68]}

21 באפריל – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר השיק סדרת הכשרות חינמית באבטחת סייבר למורים בבתי ספר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) השיק תכנית הכשרות חינמית בתחום אבטחת הסייבר למורים וצוותי בתי ספר ואוניברסיטאות. ההכשרות כוללות הסברים על גורמי איום ועל איומי הסייבר הרלוונטיים לבתי הספר וכן על ההשלכות של תקיפות סייבר מוצלחות על בית הספר ועל תכנית הלימודים. ההכשרות יהיו זמינות באתר ה-NCSC לכל איש צוות ללא צורך בידע טכני קודם. התכנית קוראת לצוותים להגביל את כמות המידע הזמין על מוסדות חינוך ברשת, להיות מודעים להודעות דוא"ל חשודות, להשתמש בסיסמאות קשות לניחוש, להשתמש באימות דו-שלבי, להתקין עדכוני תוכנות, לדווח על תקריות סייבר בהקדם ועוד.^{^[69]}

21 באפריל – מחקר חדש של King’s College London בחן את מידת יכולתו של כוח הסייבר הלאומי לעמוד במשימותיו – מחקר חדש שפורסם מטעם ה-King’s College London בחן את מידת יכולתו של כוח הסייבר הלאומי (NCF)^{^[70]} שהושק באפריל 2020, לעמוד במשימותיו וכן את הרכב כוח האדם ומבנה המשילוּת של הארגון ועוד. על פי הדו"ח, ה-NCF לא יוכל לקיים את כל המשימות המיועדות לו באופן מיטבי ועל כן יש לתעדף מספר משימות מצומצם כגון תמיכה במבצעים צבאיים ומבצעי סייבר שמטרתם לשבש את פעילותם של האקרים זרים. כמו כן, הזהירו מחברי הדו"ח מפני תרבות ארגונית שונה ותחרות בין מחלקות ה-NCF השונות, שמקורן ב-GCHQ ובמשרד ההגנה, וקראו לממשלה למנות גורם ריכוזי שיתאם את פעילותו ויקבע את יעדיו.^{^[71]}

23 באפריל – ראש ה-GCHQ: על בריטניה לפתח גישות אבטחת סייבר הרלוונטיות לעידן המחשוב הקוונטי – לדברי ראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming), על בריטניה להיערך לסיכונים הקיימים בעידן המחשוב הקוונטי, ובראשם הסיכון שגורמים זדוניים ישתמשו בכוח המחשוב הקוונטי על מנת לפענח הצפנה ולגנוב סודות. לדבריו, על בריטניה לפתח אלגוריתמים חסינים לאיומי המחשוב הקוונטי (quantum-resistant) וגישות אבטחת סייבר חדשות שיסייעו להתמודד עם האיומים החדשים.^{^[72]}

אסיה

סין

29 באפריל – חברת אבטחת סייבר זיהתה קמפיין ריגול סייבר אחר ארגונים ממשלתיים בדרום מזרח אסיה המיוחס לצבא סין – על פי מחקר של חברת אבטחת הסייבר Bitdefender, קבוצת ההאקרים הסינית Naikon, המקושרת לצבא סין, מעורבת בקמפיין ריגול סייבר שהחל ביוני 2019 והתמקד בגופי צבא וממשלה ובמטרות מענפי הכלכלה והדיפלומטיה בדרום מזרח אסיה. על פי המחקר, ההאקרים פיתו את מטרותיהם להוריד אפליקציות מאתרים זדוניים במקום מחנויות אפליקציות רשמיות (sideloading). כמו כן, השתמשו ההאקרים באפליקציות שהתחזו ל-Outlook Item Finder של מיקרוסופט, תוכנת ה-VirusScan On-Demand Scan Task Properties של McAfee ועוד, וב-"דלתות אחוריות" המכונות RainyDay ו-Nabulae.^{^[73]}

הודו

7 באפריל – בכיר בצבא הודו סקר את מאמציה של הודו להיערך להתמודדות עם איומי הסייבר מטעם סין – לדברי רמטכ"ל צבא הודו, גנרל ביפין ראווט (Bipin Rawat), הודו הגבירה את היערכותה להתמודד עם העלייה במספר ובמורכבות איומי הסייבר מטעם סין. לדבריו, הודו פועלת לנסח אסטרטגיות להתמודדות עם סיכוני סייבר, להתקין מערכות הגנה כגון Firewalls ומערכות גיבוי. כמו כן, הקימה הודו את הסוכנות להגנת סייבר (Cyber Defence Agency) ויחידות סייבר זרועיות בקרב צבא היבשה, הצי וחיל האוויר. בנוסף, רמז ראווט כי הודו משקיעה בפיתוח יכולות סייבר התקפיות צבאיות. לבסוף, פועלת הודו למזג משאבים וטכנולוגיות צבאיות ואזרחיות, כגון שימוש בהצפנה הנמצאת בשימוש הצבא לטובת הגנה על מידע במערכות אזרחיות ולוויינים.^{^[74]}

יפן

20 באפריל – גופי אכיפה: צבא סין מעורב בתקיפות סייבר על סוכנות החלל של יפן ב-2016 – על פי גורמי חקירה, שצוטטו בתחקיר של תאגיד השידור הציבורי היפני NHK, קבוצת ההאקרים הסינית Tick, המקושרת לצבא סין, חשודה בביצוע תקיפות הסייבר על סוכנות החלל של יפן (JAXA) ב-2016 ובביצוע תקיפות סייבר נוספות על כ-200 חברות ומוסדות מחקר ביפן. לדברי הגורמים, חברים במפלגה הקומוניסטית של סין השכירו שרתים ביפן תחת שם מזויף, במטרה להוציא לפועל את התקיפות על JAXA. דובר JAXA הודיע כי גורמים בלתי מאושרים פרצו למערכות הסוכנות אך הוסיף כי לא נגרם נזק.^{^[75]}

צפון קוריאה

21 באפריל – בכיר בצבא ארה"ב: יכולות הסייבר והלוחמה האלקטרונית של צפון קוריאה מהוות איום משמעותי על פעילות החלל של ארה"ב – לדברי מפקד פיקוד החלל האמריקני, גנרל ג'יימס דיקנסון, צפון קוריאה מפתחת נשק נגד לוויינים כגון יכולות סייבר ולוחמה אלקטרונית, כגון שיבוש אותות (jamming) GNSS ועוד. לדבריו, צפון קוריאה עושה שימוש בטכנולוגיות זמינות לשימוש מסחרי במסגרת ניסיונה לפתח יכולות סייבר התקפיות ולפגוע ביתרונה של ארה"ב בחלל.^{^[76]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

21 באפריל – מערך הסייבר הלאומי הכריז על יוזמה שתעניק תו תקן להגנת הסייבר של חברות לאחסון אתרים – מערך הסייבר הלאומי הכריז על יוזמה המגדירה תקנים בדרגות שונות עבור אבטחת הסייבר של חברות לאחסון אתרים. היוזמה מציגה תקנים בדרגות כסף, זהב ופלטינה המייצגות את מידת אבטחת הסייבר של החברות ומטרתה לחזק את רמת ההגנה על אתרים וכן לאפשר לבעליהם לבצע בחירה מושכלת לאחסונם על פי תקן אבטחת סייבר. על מנת לקבל את תו התקן, חברות לאחסון אתרים יצטרכו לעמוד בסדרת בקרות (controls), כגון בקרת גישה, אבטחת עמדות קצה ועוד. מידת עמידתן של החברות בתקן תיבחן על ידי ספקים חיצוניים שאושרו על ידי המערך ועל ידי מכון התקנים הישראלי והמכון לאיכות ובקרה.^{^[77]}

28 באפריל – מערך הסייבר הלאומי הזהיר מפני קמפיין תקיפות הסייבר OPJerusalem לרגל יום ירושלים המצוין באיראן – מערך הסייבר הלאומי פרסם אזהרה מפני תקיפות סייבר, השחתת אתרים והפצת תעמולה שמטרתם לייצר הד תקשורתי במסגרת קמפיין ה-OPJerusalem, ולרגל יום ירושלים שחל ב-7 במאי. באזהרה, קרא המערך לארגונים ולחברות ליישם עדכוני אבטחה בהקדם והזהיר מפני תקיפות על מערכות מידע של ארגונים, המבוססות על תוכנות ושירותים בהם נתגלו השנה חולשות, כגון שרתי Microsoft Exchange, מערכות אבטחה מתוצרת F5 ותוכנות VPN מתוצרת Palo Alto, Pulse Secure ו-Fortinet.^{^[78]}

הרשות הפלסטינית

21 באפריל – פייסבוק שיבשה את פעילותם של קבוצות האקרים פלסטינים שפעלו ברשת החברתית– פייסבוק הודיעה כי הסירה חשבונות של שתי קבוצות האקרים פלסטינים שהשתמשו ברשת החברתית על מנת להפיץ נוזקות ולפרוץ לחשבונות של מטרותיהם. על פי ההודעה, החברה הסירה חשבונות של קבוצת האקרים המקושרת למנגנוני הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית. הקבוצה התמקדה בעיתונאים, בפעילי זכויות אדם ובמתנגדי תנועת הפתח בשטחי הרשות, בסוריה, בתורכיה, בעיראק, בלבנון ובלוב וכן התמקדה בגורמים בצבא עיראק ובגורמי אופוזיציה בסוריה. בנוסף, הסירה החברה חשבונות של קבוצת ההאקרים Arid Viper המקושרת לתנועת חמאס. הקבוצה התמקדה בחברי תנועת הפתח, בקבוצות סטודנטים פלסטינים ובבכירים בגופי הביטחון של הרשות הפלסטינית. כמו כן, פרסמה פייסבוק שמות דומיין בהם השתמשו הקבוצות ו-hashes של נוזקות בהן השתמשו.^{^[79]}

איראן

12 באפריל – גופי תקשורת: ייתכן והפיצוץ במתקן העשרת האורניום בנתאנז נגרם כתוצאה מתקיפת סייבר – גופי תקשורת ישראליים וזרים התייחסו לפיצוץ שנגרם במתקן העשרת האורניום בנתנאז ב-11 באפריל ורמזו כי מקורו בתקיפת סייבר מטעם ישראל. תאגיד השידור הישראלי כאן ועיתון הארץ ציטטו גורמי מודיעין שטענו כי הפיצוץ, שהוביל להפסקת חשמל במתקן נגרם כתוצאה מתקיפת סייבר, טענה שהופצה גם על ידי רשת השידור הבריטית BBC ועיתון ה-Guardian הבריטי.^{^[80]} עם זאת, גורמי תקשורת נוספים, כגון ערוץ 13, העריכו כי הפיצוץ נגרם כתוצאה ממטען חבלה שהוטמן במתקן או בציוד שהותקן בו.^{^[81]}

פעילות חברות התקשורת הסיניות

15 באפריל – ממשלת רומניה אישרה החלטה המונעת מחברות תקשורת סיניות להשתתף בפרויקט הנחת תשתיות עבור רשתות ה-5G במדינה – לדברי מזכיר מועצת טכנולוגיות המידע והתקשורת וחבר במועצה לביטחון לאומי של רומניה, פאבל פופסקו (Pavel Popescu), הממשלה אישרה הצעת חוק האוסרת על השתתפותן של חברות סיניות, ובראשן Huawei מלהשתתף בפרויקט הנחת התשתיות עבור רשתות ה-5G במדינה. לדבריו, הצעת החוק משקפת תזכיר עליו חתמה ממשלת רומניה עם ממשלת ארה"ב ב-2019, הקורא לממשלות החתומות לבצע הערכת סיכונים ובדיקות רקע של ספקי ציוד ורכיבים עבור רשתות ה-5G וכן קורא להן לרכוש ציוד רק מספקים שאינם כפופים לממשלות זרות, בעלי מבנה תאגידי שקוף ושכפופים לתקנות ממשל תאגידי תקין.^{^[82]}

בין-לאומי

ביטחון סייבר

13 באפריל – בכירה לשעבר בבית הלבן: רשתות ה-5G צפויות להגביר את פשיעת הסייבר – לדברי מנהלת המידע הראשית (CIO) של הבית הלבן לשעבר, תרזה פייטון (Theresa Payton), תקשורת מהדור החמישי ומידת החיבוריות שרשתות ה-5G יאפשרו, צפויות להגביר את איום פשיעת הסייבר ולהגביר את התמריץ לביצוע פשעי סייבר. לדבריה, ערים שהתחילו להטמיע טכנולוגיות של "ערים חכמות", כגון דובאי, סינגפור ולונדון, יהפכו למטרות מרכזיות עבור עברייני סייבר. פייטון קראה לבעלי עסקים לפנות למפעילי רשתות ה-5G באזוריהם ולבקש מידע על שירותי הרשתות ואפשרויות הגיבוי שלהן. כמו כן, הזהירה פייטון כי לא מן הנמנע שעברייני סייבר יבצעו מתקפות כופרה כנגד ספקי שירותי ענן גדולים וקראה לבעלי עסקים להשתמש בלפחות שני ספקי שירותי ענן וכן לרכוש פוליסת ביטוח סייבר המכסה שיבושים בשירות.^{^[83]}

21 באפריל – Check Point: כ-40% מהמכשירים הניידים בעולם חשופים לתקיפות סייבר – על פי דו"ח אבטחת המכשירים הניידים השנתי של Check Point, כ-40% מהמכשירים הניידים בעולם חשופים לתקיפות סייבר וכי ב-46% מהחברות היה לפחות עובד אחד שהוריד נוזקה למכשירו הנייד, דבר שהיווה איום על הרשת ועל המידע של החברה. כמו כן, 93% מהחברות שנסקרו דיווחו על תקריות סייבר שמקורן במכשירים ניידים. בנוסף, הזהירו מחברי הדו"ח כי כ-75% מתקיפות הסייבר על מכשירים ניידים היו מתקפות דיוג, בעוד ש-25% מהתקיפות זוהו כתקשורת בין נוזקה שכבר הייתה על המכשיר לבין שרת פיקוד ובקרה. כמו כן, הזהירו מחברי הדו"ח מפני תפוצת אפליקציות זדוניות המתחזות לאפליקציות חדשות.^{^[84]}

סייבר ובינה מלאכותית

15 באפריל – המומחה לאבטחת סייבר ברוס שנייר פרסם מאמר בנושא היכולת של טכנולוגיות בינה מלאכותית לבצע את משימותיהן תוך ניצול מערכות ובאופן בלתי צפוי – בית הספר על שם בלפר למדע ולעניינים בין-לאומיים שבאוניברסיטת הרווארד^{^[85]} פרסם את מאמרו של המומחה לאבטחת סייבר והצפנה, ברוס שנייר (Bruce Schneier), בנושא שימוש במערכות בינה מלאכותית לצרכי פריצה ושימוש לרעה במערכות. במאמרו, מזהיר שנייר כי יכולות הלמידה וההסתגלות של מערכות בינה מלאכותית עלולות להוביל לניצול לרעה ולשיבוש מערכות מידע ומערכות במגזר הכלכלי, החברתי והפוליטי. לדבריו, חוסר היכולת של מערכות בינה מלאכותית להבין הֶקְשֵר עלולה להוביל לכך שאלגוריתמים יוכלו להשיג את המטרות שלשמן הם פותחו תוך כדי התעלמות ומעבר על חוקים. כמו כן הזהיר שנייר כי מערכות בינה מלאכותית יוכלו לתקוף ולפרוץ למערכות בינה מלאכותית אחרות. שנייר קרא לקיים דיון בנושא מבני המשילות של הטכנולוגיה ובנושא הצרכים והתפקיד שהיא צפויה למלא.^[86]

השפעה, התחזות ודעת קהל

28 באפריל – חברת FireEye פרסמה מחקר בנושא קמפיין ההשפעה Ghostwriter שמטרתו לפגוע בתמיכה הציבורית בברית נאט"ו – חברת FireEye פרסמה מחקר הבוחן את הקשר בין 30 תקריות שונות של הפצת מידע כוזב על ידי חשבונות טוויטר מזויפים בליטא, בלטביה, בגרמניה ובמדינות נוספות החברות בברית נאט"ו וקושר אותן לקמפיין ההשפעה Ghostwriter, הנמשך מעל לחמש שנים. על פי המחקר, ההאקרים המעורבים בקמפיין פרצו לאתרי מדיה ולחשבונות מדיה חברתית של בכירים במטרה להפיץ מידע כוזב וכן זייפו אתרים ממשלתיים. כמו כן, התמקדו ההאקרים בעיקר במדינות מזרח אירופה, דבר שמעלה את החשש שהקמפיין יופנה גם כלפי מטרות בארה"ב.^{^[87]}

29 באפריל – חברת Recorded Future הזהירה מפני הפופולריות הגדלה של טכנולוגיות Deepfakes ברשת האפילה – חברת מודיעין איומי הסייבר Recorded Future פרסמה ממצאי מחקר, בו זיהתה עלייה בפרסום ובביקוש של טכנולוגיות לזיוף קטעי מדיה וליצירת מדיה מלאכותית, כגון Deepfakes ברשת האפילה. חוקרי החברה הזהירו מפני מגמת עלייה בשימוש בטכנולוגיות Deepfake לרעה וטענו כי הטכנולוגיות עלולות לשמש לצורך מבצעי השפעה, הונאות ועקיפת מנגנוני אימות רב-שלבי המשתמשים בטכנולוגיות לזיהוי פנים.^{^[88]}

קישור לממצאי המחקר: https://bit.ly/2QHhjuj

איומי מתקפות כופרה

7 באפריל – קספרסקי: שני מפעלי תעשייה באיטליה חוו מתקפות כופרה שהובילו להשבתת פעילות הייצור – על פי דו"ח מטעם צוות ה-CERT של קספרסקי למערכות בקרה תעשייתיות (ICS-CERT), שני מפעלי תעשייה באיטליה, השייכים לתאגיד גרמני ששמו לא נמסר, חוו מתקפות כופרה שהובילו להשבתה זמנית של פעילות הייצור. לדברי מחבר הדו"ח, ההאקרים השתמשו בכופרה בשם Cring, ששימשה למתקפות כופרה על מתקני תעשייה באירופה ברבעון הראשון של 2021 והתחזתה לתוכנת האנטי-וירוס שהייתה בשימוש המפעלים. כמו כן, השתמשו ההאקרים בחולשה ישנה בשרת VPN FortiGate מתוצרת Fortinet על מנת לפרוץ לרשת הארגונית.^{^[89]}

29 באפריל – קבוצת מומחים פרסמה דו"ח הכולל עשרות המלצות לשיבוש המודל העסקי של עברייני סייבר המעורבים במתקפות כופרה – כוח משימת המאבק בכופרה (RTF),^{^[90]} שהוקם על ידי הארגון ללא כוונת רווח המכון לביטחון ולטכנולוגיה (IST),^{^[91]} פרסם דו"ח המלצות הקורא לממשלות ולתעשייה להתאגד נגד איום מתקפות הכופרה.

הדו"ח כולל 48 המלצות, מתוכן חמש המלצות שהוגדרו בעדיפות גבוהה. עיקרי ההמלצות הן:

על ממשלות וארגוני תעשייה לנסח אסטרטגיה המבוססת על פעילות אכיפה ומאמצים דיפלומטיים, שמטרתה לשבש את פעילותם של עברייני כופרה באופן פרו-אקטיבי ולהניע מדינות מלשמש כמקלט עבורם;
על ארה"ב להוות דוגמה להוציא לפועל קמפיין "רב-ממשלתי" (whole of government) למאבק באיומי כופרה. על הקמפיין האמריקני לכלול את הקמתן של קבוצת עבודה רלוונטית במסגרת המועצה לביטחון לאומי, צוות משימה משותף למאבק באיומי כופרה והקמת מרכז משותף הממוקד באיומי כופרה ובהובלת המגזר הפרטי;
על ממשלות להקים קרנות לתגובה לתקריות ולחזרה לשגרה,^{^[92]} שיסייעו לארגונים להגיב למתקפות כופרה. כמו כן, על ממשלות לחייב ארגונים לדווח על תשלומי כופר ולשקול חלופות שונות בטרם התשלום;
על ממשלות לשתף פעולה לטובת ניסוח מסגרת מקיפה שתסייע לארגונים להיערך, להגיב ולהתמודד עם מתקפות כופרה. כמו כן, עליהן לשקול ניסוח תמריצים ואף רגולציות עבור ענפי תעשייה חיוניים או ענפי תעשייה בעלי משאבים מוגבלים;
יש לבחון רגולציות שונות על ענף המטבעות הדיגיטליים שמזין את תעשיית מתקפות הכופרה. כחלק מכך, יש להכפיף אתרי המרה של מטבעות דיגיטליים, קיוסקים למטבעות דיגיטליים (crypto kiosks) ועוד לחוקי איסור הלבנת הון ומאבק במימון טרור;

הדו"ח הועבר לתת-וועדת בית הנבחרים האמריקני לאבטחת סייבר הכפופה לוועדה לביטחון המולדת.^{^[93]}

איומי סייבר על שרשראות אספקה

26 באפריל – CISA ו-NIST פרסמו מסמך קווים מנחים להגנה מפני איומי סייבר על שרשראות אספקה של תוכנות – המסמך כולל דיון באיומי סייבר כגון השתלטות זדונית על עדכוני תוכנה, זיוף תעודות מקור של תוכנות והחדרת קוד זדוני לתוכנות קוד פתוח וכן המלצות להתמודדות עם האיומים. המחברים קראו לארגונים לנסח תכניות לניהול סיכוני שרשראות אספקה, לנסח דרישות אבטחה מספקים על פי מידת חיוניותם, לדרוש מספקים רשימת רכיבים של מוצריהם,^[94] ליישם קווים מנחים של היצרן לאבטחת קושחה, תוכנות ומערכות הפעלה, ועוד. כמו כן, קראו מחברי המסמך ליצרני התוכנה להגדיר וליישם דרישות לאבטחת פיתוח תוכנות, להגדיר מסגרת לפיתוח תוכנה מאובטח (SSDF),^[95] ליישם תהליכי אבטחה על פי תהליך מחזור החיים של פיתוח התוכנה (SDLC),^[96] ועוד.^[97]

28 באפריל – חברת Elekta המפתחת מכשור לטיפולי הקרנות בחולי סרטן חוותה תקיפת סייבר שהובילה לעיכובים בטיפולי הקרנות במרכזים רפואיים בארה"ב – חברת התוכנה Elekta, המייצרת תוכנות למאיצים לינאריים (Linear Accelerators) חוותה תקיפת כופרה שהובילה לשיבושים ועיכובים בטיפולי הקרנות המותאמים למטופל ב-42 מרכזים רפואיים בארה"ב. על פי הודעת Elekta, התקיפה פגעה במערכות אחסון מבוססות ענן שמפעילה החברה, וכי היא נאלצה להשבית את חלקן על מנת למנוע נזק נרחב. כמו כן, האיצה החברה את תהליך העברת הנתונים שלה לפלטפורמת הענן Azure של מיקרוסופט. החברה הוסיפה כי רק 170 מלקוחותיה בעולם הושפעו מהתקיפה.^{^[98]}

30 באפריל – עיריית טורונטו חוותה תקיפת סייבר בינואר 2021 שמקורה בשירות העברת הקבצים של חברת Accellion – עיריית טורונטו הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר בינואר 2021, שמקורה בספק תוכנות להעברת קבצים צד-שלישי וכי ייתכן ודלף מידע אישי, הכולל מידע רפואי השייך לתושבי העיר. גורמים בעירייה אישרו בהודעה נפרדת כי מקור המתקפה הוא באפליקציית שיתוף הקבצים (FTA)^{^[99]} של חברת Accellion. דובר העירייה מסר כי התקרית דווחה לנציב האזורי לענייני מידע ופרטיות (IPC)^{^[100]} כנדרש במקרים בהם דלף מידע רפואי.^{^[101]}

איומי סייבר על מערכות חלל

14 באפריל – ראש הסוכנות לפיתוח החלל: איומי סייבר הם איום גדול ביותר על לוויינים– לדברי ראש הסוכנות לפיתוח החלל במחלקת ההגנה האמריקנית (Space Development Agency -SDA), דרק טורניר (Derek Tournear), איומי סייבר ושיבוש שרשראות אספקה הם האיום המשמעותי ביותר על לוויינים בחלל. לדבריו, שיגור והפעלה של מערך לוויינים נרחב, הכולל מאות לוויינים יכול לספק חסינות מפני מתקפות טילים נגד לוויינים, אולם תקיפות סייבר עלולות להוות חלופה זולה לתקיפת לוויינים רבים בו-זמנית. כמו כן, בעוד שניתן לעקוב אחר תפוצת נשק אנטי-לווייני, כגון טילים ומערכות אנרגיה ממוקדת, לא ניתן לעקוב אחר יכולות סייבר התקפיות שעלולות לשמש לתקיפת לוויינים. טורניר הוסיף כי ה-SDA פועלת לפתח פתרונות הצפנה עבור לוויינים וכן פתרונות אבטחה להרכבה על הלוויינים עצמם. כמו כן, ה-SDA מסייעת ליצרנים ולספקים לזהות איומים על שרשראות האספקה ורוכשת מערכות חיוניות רק מיצרנים מקומיים.^{^[102]}

איומי סייבר על ענף התעופה

14 באפריל – הפורום הכלכלי העולמי פרסם דו"ח תובנות והמלצות לקידום חסינות הסייבר של ענף התעופה האזרחית – הדו"ח, שנכתב בשיתוף ארגון התעופה האזרחית העולמי (ICAO)^{^[103]} וחברת הייעוץ Deloitte, כולל תובנות בנושא סיכוני ואיומי הסייבר על ענף התעופה האזרחית בעקבות משבר הקורונה. כמו כן כולל הדו"ח תובנות בנושא האתגרים העומדים בפני קידום חסינות הסייבר של הענף, כגון השקעה נמוכה בחסינות, עלייה במורכבות של שרשראות אספקה וחלוקת אחריות ועוד. לבסוף, כולל הדו"ח המלצות ברמה הארגונית, הלאומית והבין-לאומית.^{^[104]}

איומי סייבר על מוסדות פיננסיים

11 באפריל – יושב ראש הבנק הפדראלי האמריקני: תקיפות סייבר על מוסדות פיננסיים הן הדאגה הגדולה ביותר של הבנק הפדראלי – לדברי יושב ראש הבנק הפדראלי של ארה"ב (Federal Reserve), ג'רום פאוול (Jerome Powell), איומי סייבר על מוסדות פיננסיים הם הדאגה הגדולה ביותר של הבנק הפדראלי. לדבריו, תקיפות סייבר שיפגעו ביכולתם של המוסדות לעקוב אחר תשלומים או יובילו להשבתת המערכת הפיננסית עלולות להוביל למיתון ולמשבר כלכלי משמעותי.^{^[105]}

15 באפריל – ברית נאט"ו ערכה את תרגיל הגנת הסייבר השנתי Locked Shields שהתמקד באיומי סייבר על מוסדות פיננסיים – המרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת (CCDCOE)^{^[106]} של ברית נאט"ו ערך את תרגיל הגנת הסייבר השנתי הגדול ביותר של הברית, Locked Shields, שדימה תרחישי תקיפת סייבר כנגד מוסדות פיננסיים ושירותי תשלום. תרחישי התרגיל, שבו השתתפו יותר מ-2,000 משתתפים מ-30 מדינות, תוכננו על ידי הבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים (BIS),^{^[107]} המרכז לשיתוף וניתוח מידע בענף השירותים הפיננסיים (FS-ISAC),^{^[108]} חברת Mastercard, וצוות ה-CERT הלאומי של שוויץ.^{^[109]}

21 באפריל – בנק אנגליה צפוי להגביר את הפיקוח על ספקי שירותי ענן מחשש לאיומי סייבר על המערכת הפיננסית – לדברי סגן נגיד בנק אנגליה (BOE),^{^[110]} דייב רמסדן (Dave Ramsden), בכוונת הבנק להגביר את הפיקוח על ספקי שירותי ענן וחברות טכנולוגיה נוספות מחשש לאיומי סייבר וסיכונים נוספים ליציבות המערכת הפיננסית. כמו כן, בכוונת הבנק לבחון כלים חדשים להערכת סיכונים הנשקפים מספקי שירותים צד-שלישי שפגיעה בהם עלולה לשבש מתן שירותים פיננסיים ללקוחות הבנקים.^{^[111]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

26 באפריל – שורת בתי חולים ובתי אבות במדינת Queensland שבאוסטרליה חוו תקיפות כופרה– על פי דיווחי ערוץ 9 בטלוויזיה האוסטרלית, שורת בתי חולים ובתי אבות השייכים לרשת UnitingCare במדינת Queensland שבצפון מזרח אוסטרליה חוו מתקפות כופרה שהובילו לשיבושים במערכות ה-IT הפנימיות שלהן. על פי הדיווח המתקפות הובילו להשבתת שירותי דוא"ל ומערכות לרישום תורים ולקביעת ניתוחים. על פי הודעת דובר UnitingCare, לא ברור האם אירעה דליפה של מידע רפואי השייך למטופלים.^{^[112]}

29 באפריל – חוקרי מיקרוסופט זיהו עשרות חולשות בתוכנה המשמשת עבור מכשירים רפואיים ותעשייתיים – חוקרי קבוצת המחקר של מיקרוסופט לאבטחת מכשירי IoT הודיעו כי זיהו שורת חולשות בתוכנה הנמצאת בשימוש מכשירי IoT ביתיים ורפואיים, בטכנולוגיות OT ובמערכות לבקרה תעשייתית. החולשות, שכונו BadAlloc, נמצאו במנגנוני הקצאת זיכרון הנמצאים בשימוש מערכות הפעלה בזמן אמת (RTOS),^{^[113]} ערכות לפיתוח תוכנה (SDKs)^{^[114]} וביישומי ספריית שפת C תקנית (libc).^{^[115]} החוקרים קראו לארגונים להתקין עדכוני תוכנה, להפחית את מידת החיבור של המכשירים לרשת, לפצל רשתות (segmentation) ולהשתמש באמצעי ניטור רשת.^{^[116]}

שיתופי פעולה

16 באפריל – ארה"ב ויפן הקימו קבוצת עבודה לשיתוף פעולה בנושא אבטחת שרשראות אספקה של שבבים – ב-2 באפריל, דיווח עיתון ה-Nikkei Asia כי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן וראש ממשלת יפן, יושיהידה סוגה (Yushihide Suga) צפויים לדון בהסכם הקמת קבוצת עבודה משותפת בנושא אבטחת שרשראות אספקה של טכנולוגיות חיוניות, כגון שבבים. הקבוצה תכלול נציגים ממשרד הכלכלה, המסחר והתעשייה ומהסוכנות לביטחון לאומי של יפן וממחלקת המסחר והמועצה האמריקנית לביטחון לאומי. בשלב הראשון, תבחן הקבוצה את הסיכונים הקיימים לתעשיות השבבים בשתי המדינות. לצד אישור ההסכם, צפויים המנהיגים להביע את מחויבותם ליצירת שרשראות אספקה מבוזרות ולמזעור התלות במקורות ייצור בודדים.^{^[117]}

במהלך פגישתם של ביידן וסוגה, שנערכה ב-16 באפריל, הודיע ביידן כי ארה"ב ויפן ישתפו פעולה בקידום טכנולוגיות בטוחות ואמינות עבור רשתות ה-5G, בקידום מחקר ופיתוח בנושאי בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וריצוף גנטי וכן ידונו באבטחת שרשראות אספקה של שבבים.^[118]

https://bit.ly/32uQbAT ↑
https://wapo.st/32CQ1rn ; https://bit.ly/3v4JIcd ↑
National Transportation Safety Board; הסוכנות היא גוף עצמאי האחראי לחקירת תאונות בענף התחבורה האזרחי. ↑
Federal Risk and Authorization Management Program; התכנית מספקת גישה אחידה ותקנית לניטור מתמשך של שירותי ותשתיות ענן; https://bit.ly/3s8c5Ek ↑
https://cnn.it/2RRCBFx ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/3tb8syJ ↑
North American Electric Reliability Corporation; NERC הוא גוף רגולטיבי ללא כוונת רווח האחראי לאמינות ובטיחות ולאכיפת תקנים בענף החשמל בארה"ב ובקנדה. ↑
https://bit.ly/3v4kGd1 ↑
https://bit.ly/3gqKnke ; קישור לדו"ח הערכת הנוזקות: https://bit.ly/3dySpFR ↑
Virtual Private Server ↑
https://bit.ly/2RfV6Dx; קישור לאזהרה: https://bit.ly/3xHrSOj ↑
https://bit.ly/3wOl7tG קישור לאזהרה: https://bit.ly/3g1WF27 ↑
הצעת התקציב הראשונית הוגשה בנפרד בשל עיכובים בניסוח הצעת התקציב השנתית של הבית הלבן. עיכובים בניסוח בקשת התקציב השנתית של הבית הלבן הם תופעה מוכרת בשנים של חילופי ממשל. ↑
Cyber Response and Recovery Fund ↑
Technology Modernization Fund ↑
https://bit.ly/3a3DWzz ↑
National Supercomputing Centers; המרכזים הלאומיים למחשוב-העל עוסקים בפיתוח והפעלת מחשבי-על בסין. ↑
Bureau of Industry and Security ↑
https://bit.ly/3a3wZ1j ↑
National Cyber Director; משרד ראש הסייבר הלאומי הוקם במשרד הנשיא במסגרת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2021. ה-NCD יוביל את יישום אסטרטגיית הסייבר הלאומית וישמש כיועץ הנשיא לענייני סייבר. ↑
https://bit.ly/3x5vdGQ ↑
https://bit.ly/3v58gSp ↑
https://bit.ly/3tw96qK ; https://bit.ly/2P3o3Sm ↑
https://cnb.cx/3gmbbBY ↑
אחד מכנסי החברה, Positive Hack Days, אף זכה למימון מחברות טכנולוגיה ואבטחת סייבר אמריקניות כגון Trend Micro, McAfee, Hewlett Packard Enterprise ועוד; https://on.wsj.com/2RzjWhB ↑
https://wapo.st/2P4AXzy ↑
National Initiative for Cybersecurity Education ↑
International Cyber Security Challenge; ה-ICSC, שייערך השנה באתונה הוא יוזמה של הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) בשיתוף ארגונים נוספים, במסגרתו מתחרים צוותים מכל רחבי העולם בפתרון אתגרים שונים בתחום הסייבר, כגון הנדסה לאחור, אפליקציות רשת, הצפנה, חקירת תקריות סייבר ועוד. ↑
https://bit.ly/2S3qBB2 ↑
https://cnn.it/3gXRMaE ↑
https://bit.ly/3e9YyZk ↑
National Science Foundation ↑
https://bit.ly/3eP4EgG ↑
https://bit.ly/3tcPOpB ↑
Joint Artificial Intelligence Center ↑
Basic Order Agreement; הסכם המכיל מונחים וסעיפים עבור חוזים עתידיים. ↑
Data Readiness for Artificial Intelligence Development services ↑
https://bit.ly/3dcWAXL ↑
https://bit.ly/324L6PF ↑
https://bit.ly/3g3AIQ8 ↑
https://bit.ly/32o6qPY ; https://bit.ly/3mW3kMG קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/32qCEu0 ↑
https://bit.ly/3aV8jZt ↑
https://bit.ly/3gEsnTo ↑
Joint Cyber Command and Control System ↑
Joint Cyber Warfighting Architecture ↑
https://bit.ly/2QWhscS ↑
Department of Defense Cyber Workforce Framework ↑
https://bit.ly/3erCtV6 ↑
Command, Control, Communications and Computers ↑
Joint All-Domain Command and Control ↑
https://bit.ly/3vhEFoO ↑
https://bit.ly/3xJfbmb ↑
https://bit.ly/2RhaOOA ↑
https://wapo.st/338Hrkg ↑
https://wapo.st/32I026y ↑
Cyber Testing for Resilient Industrial Control Systems ↑
https://bloom.bg/3tyQOFt ↑
https://wapo.st/32I026y ↑
https://reut.rs/3t8UzkB ↑
https://zd.net/3ee2Jlr ↑
Shanghai Cooperation Organization ↑
ארגון שיתוף פעולה הכולל את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה; https://bit.ly/3nDR8R0 ↑
https://bit.ly/3s87Sk7 ↑
https://bloom.bg/2PRo4cg ↑
https://reut.rs/3azuBiT ; קישור להורדת מסמך ההצעה: https://bit.ly/3eoH0Yg ↑
Digital, Culture, Media and Sport ↑
על פי מחקרי ה-DCMS, הצרכן הממוצע מחליף סמארטפון כל ארבע שנים, בעוד שמכשירים אלו זוכים לתמיכה ולעדכונים במשך שנתיים בלבד; https://bit.ly/3dRhQTb ↑
https://bit.ly/3eusmP7 ↑
National Cyber Force ↑
https://bit.ly/3tb10D5 ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3aVHHY7 ↑
https://reut.rs/2PJnpcV ↑
https://bit.ly/3eM8V4I ; קישור להורדת המחקר המלא: https://bit.ly/2RkzRjM ↑
https://bit.ly/3mJ7t6v ↑
https://bit.ly/32xi1fY ↑
https://bit.ly/3tQbkBJ ↑
https://bit.ly/3sXZtjO ↑
https://bit.ly/3ubdA6J ↑
https://bit.ly/3t0zhFf ; קישור להודעת פייסבוק: https://bit.ly/3dTow3b ↑
https://bbc.in/2Pqlk5C ; https://bit.ly/3ey0dGR ; https://bit.ly/2QoM7zT ↑
https://bit.ly/2QWllia ↑
https://reut.rs/2QbkrOO ↑
https://bit.ly/3x4Fovh ↑
https://bit.ly/3gCS5ry ; קישור לדו"ח: https://bit.ly/3dOXMk2 ↑
Belfer Center for Science and International Affairs ↑
https://bit.ly/3nmLPFp ↑
https://bit.ly/3aVYnPd ; קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3gRHNUx ↑
https://bit.ly/3vuufSW ↑
https://bit.ly/3t9ohWX קישור לדו"ח של קספרסקי: https://bit.ly/2PV2Aez ↑
Ransomware Task Force; ה-RTF מורכב מנציגים ומומחי תעשייה, ממשלה, אכיפת חוק, חברה אזרחית, ארגונים בין-לאומיים ועוד. ↑
Institute for Security and Technology; הארגון שם לו למטרה לספק למקבלי ההחלטות פתרונות טכנולוגיים, פתרונות מדיניות ותובנות במטרה להתמודד עם איומים עולמיים חדשים. ↑
Cyber Response and Recovery Funds ↑
https://wapo.st/3nLK8l9 קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3eQsysa ↑
Software Bill of Materials ↑
Secure Software Development Framework ↑
Software Development Life Cycle ↑
https://bit.ly/2RdRLVD ↑
https://bit.ly/3eaDVMm ; https://bit.ly/337vNpM ↑
File Transfer Application ↑
Information and Privacy Commissioner ↑
https://bit.ly/3gWt62p ↑
https://bit.ly/3anokHf ↑
International Commercial Aviation Organization ↑
https://bit.ly/3sVosE6 ↑
https://bit.ly/3wHTNgG ; https://bit.ly/3wM2pmx ↑
Cooperative Cyber Defence Centre of Excellence ↑
The Bank for International Settlements ↑
The Financial Services Information Sharing and Analysis Center ↑
https://on.wsj.com/3gpa30n ↑
Bank of England ↑
https://reut.rs/3sQ2PFo ↑
https://bit.ly/3gUSxRP ↑
Real-time operating system ↑
Software Development Kits ↑
C standard library implementations ↑
https://bit.ly/3eQNSOe ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/33b5vCY ↑
https://s.nikkei.com/3dRHNk8 ↑
https://bit.ly/3dwpJwW ↑