כמו כן, נחשף קמפיין ריגול סייבר נרחב במסגרתו האקרים סינים ניצלו חולשות zero day בתוכנת שרתי דוא"ל מסוג Microsoft Exchange על מנת לפרוץ לעשרות אלפי שרתי דוא"ל ברחבי העולם, הכוללים חברות לייצור ביטחוני, מכוני מחקר העוסקים במגיפות, מוסדות חינוך גבוה וארגונים ממשלתיים וא-ממשלתיים.

במקביל נמשכו הניסיונות לחשוף פרטים נוספים בנושא קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds וגורמים בכירים דנו בתגובתה של ארה"ב כלפי רוסיה ובצו הנשיאותי שמנסח ממשל ביידן בנושא.

החודש פרסם הממשל האמריקני מסמך הכוונה אסטרטגית זמני לביטחון לאומי, המציב את אבטחת הסייבר כיעד מרכזי וכן מסמך קווים מנחים בנושא בחירת שירותי DNS מאובטחים. מזכיר המחלקה לביטחון המולדת דן בכוונה לעסוק בשורת נושאים הכוללים את המאבק באיומי כופרה והגנה על מערכות ICS.

משרד ראש המודיעין הלאומי פרסם דו"ח המאשים את רוסיה ואיראן בניסיונות להתערב בבחירות לנשיאות ב-2020. הקונגרס אישר את גרסתו לתכנית הסיוע של הנשיא ביידן להתמודדות עם משבר הקורונה, הכוללת הקצאה של כשני מיליארד דולר לטובת שיפור אבטחת הסייבר הפדראלית.

משרד המבקר הממשלתי קרא למחלקת ההגנה לפרסם קווים מנחים בנושא הטמעת דרישות אבטחת סייבר בחוזים לרכש מערכות נשק. כמו כן, דארפ"א הודיעה כי בכוונתה לשפר את איכות הביצועים של אלגוריתמים לזיהוי קטעי מדיה והכריזה על תכנית SAHARA להסבה אוטומטית של שבבים לשימוש כללי לשבבים מאובטחים עבור מערכות נשק.

בריטניה פרסמה את סקירת הביטחון הלאומי המעניקה דגש רב לתחום הסייבר והטכנולוגיות החדשות; האקרים ניסו לפרוץ לחשבונות דוא"ל של מחוקקים גרמנים. סין הואשמה בקמפיין ריגול שהתמקד בפרלמנט הפיני.

סין חסמה את אפליקציית המסרים המוצפנת Signal בשטחה והואשמה בקמפיינים של ריגול סייבר אחר חברות תקשורת ואחר פעילים אוויגורים ברחבי העולם. בכירים דנו בפרטי אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית החדשה של הודו.

חברת Trend Micro הזהירה כי איראן מעורבת בקמפיין ריגול אחר גופי ממשלה ואקדמיה במזרח התיכון; הפרלמנט וערוץ טלוויזיה באוסטרליה חוו שיבושים בעקבות תקיפות סייבר.

קבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם לניסוח נורמות במרחב הסייבר פרסמה את הדו"ח הסופי שלה; מידע השייך לחברת British Airways וחברת האנרגיה Shell דלף בעקבות פריצה לחברות צד-שלישי. בכירי תעשייה דנו בתכנית של הממשל האמריקני לשיפור הגנת הסייבר של רשת החשמל.

איומי סייבר על רקע משבר הקורונה

1 במרץ – חברת אבטחת סייבר: האקרים סינים פרצו למערכות ה-IT של יצרניות חיסונים בהודו– על פי הודעת חברת מודיעין איומי הסייבר Cyfirma, קבוצת ההאקרים הסינית APT10 מעורבת בקמפיין ריגול סייבר, במהלכו פרצה למערכות ה-IT ולשרתים של יצרנית החיסונים ההודית Bharat Biotech ולמכון הסרום של הודו (SII),^{^[1]} זאת במטרה לגנוב מידע רגיש ולהשיג יתרון תחרותי בייצור חיסונים.^{^[2]} לדברי מנכ"ל Cyfirma, קומאר ריטש (Kumar Ritesh), לא ברור איזה מידע נגנב במסגרת הקמפיין וכן כי ממצאי האירוע הועברו לחקירת צוות ה-CERT הלאומי של הודו.^{^[3]}

7 במרץ – בכירים אמריקנים: רוסיה מנהלת מבצע השפעה במטרה לפגוע באמון הציבור בחיסוני הקורונה – על פי הודעת דובר מחלקת המדינה האמריקנית, המחלקה זיהתה שלושה אתרי חדשות שפעלו בחסות שירותי המודיעין של רוסיה והפיצו מידע כוזב בנושאים מפלגים כגון מחאות ועימותים צבאיים וכן בנושא הקורונה ויעילות החיסונים לנגיף.

אתרי חדשות כגון ה-News Front, New Eastern Outlook ו-Oriental Review עשו שימוש במחקרים רפואיים על מנת להדהד מידע כוזב בנושא תופעות הלוואי של החיסון. כמו כן, זוהו חשבונות טוויטר השייכים ככל הנראה לגופי התקשורת הממשלתיים של רוסיה שהפיצו מידע כוזב בנושא היעילות והמחיר של חיסוני חברת Pfizer, ככל הנראה במטרה לקדם את מכירת חיסון הספוטניק 5 של רוסיה.^{^[4]}

25 במרץ – תובעים כלליים במדינות ארה"ב קראו לחברות המדיה החברתית להגביר את מאמציהן לחסום מידע כוזב בנושא חיסוני הקורונה – במכתב שנשלח מטעם קבוצה של 12 תובעים כלליים ממדינות ארה"ב למנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג ולמנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, קראו התובעים לשתי החברות להגביר את מאמציהן להסיר ולחסום מידע כוזב בנושא חיסוני הקורונה. לדברי התובעים, מידע כוזב בנושא החיסונים הוביל לירידה בשיעור המתחסנים בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ובעיקר בקרב הקהילה השחורה בארה"ב. כמו כן, טענו התובעים כי פייסבוק לא פעלה מספיק על מנת לאכוף את מדיניותה החדשה, האוסרת על תפוצת מידע כוזב בנושא חיסונים.^{^[5]}

הפריצה לתוכנת שרתי Microsoft Exchange

רקע – ב-2 במרץ הודיעה מיקרוסופט כי זיהתה קמפיין ריגול מטעם קבוצת ההאקרים Hafnium, הפועלת בחסות ממשלת סין, שהחל ככל הנראה בסוף שנת 2020 ובמסגרתו השתמשו ההאקרים בארבע חולשות Zero Day בתוכנת שרתי דוא"ל מסוג Microsoft Exchange במטרה לגנוב תכתובות דוא"ל.^{^[6]}

שיטה – על פי הודעת מיקרוסופט, ההאקרים השתמשו בחולשות על מנת לפרוץ לשרתים ולהתקין "דלתות אחוריות" לטובת גישה מתמשכת למטרותיהם. אחת מהחולשות, המכונה ProxyLogon אפשרה לתוקפים לעקוף מנגנוני אימות שתפקידם למנוע התקשורת לשרת ממקורות בלתי מאושרים. חולשות נוספות אפשרו לתוקפים לקבל גישה מרחוק לשרת.^[7]

היקף הקמפיין – על פי הודעת מיקרוסופט, ההאקרים התמקדו במכוני מחקר העוסקים במגיפות, בחברות לייצור ביטחוני, מוסדות חינוך גבוה, מכוני מחקר וארגונים א-ממשלתיים.^{^[8]} מטרות נוספות כוללות את משרד העבודה של צ'כיה ועיריית פראג,^{^[9]} רשות הבנקאות האירופית (EBA),^[10] הפרלמנט הנורבגי,^[11] הפרלמנט של מדינת מערב אוסטרליה,^[12] בנקים ותאגידים לאספקת חשמל.^[13] לדברי חוקר אבטחת הסייבר, בריאן קרבס (Brian Krebs), התוקפים התמקדו בלפחות 30,000 ארגונים בארה"ב, ביניהם עסקים, גופי עירייה ושלטון מקומי. בכירים אמריקנים שנותרו בעילום שם הוסיפו כי התוקפים פרצו למאות אלפי שרתים ברחבי העולם.^{^[14]} עם זאת, ב-10 במרץ הודיעו גורמים בסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) כי אין ראיות לפריצה לסוכנויות פדראליות אזרחיות.^[15]

לדברי נשיא חברת אבטחת הסייבר Volexity, שסייעה למיקרוסופט באיתור החולשות, סטיבן אדייר (Steven Adair), ההאקרים התמקדו בתחילה במספר מצומצם של מטרות בארה"ב אולם החלו בשלב מסוים להתמקד באלפי ארגונים מתעשיות רבות ברחבי העולם.^[16] ב-12 במרץ דיווחה סוכנויות הידיעות Bloomberg כי מיקרוסופט פתחה בחקירה בגין חשד, לפיו ההאקרים ידעו בטרם עת שמיקרוסופט פועלת לתקן את החולשות והגבירו את פעילותם בעקבות הדלפה על פרסום עדכוני התוכנה.^[17]

כמו כן, על פי אזהרה שפרסמו CISA וה-FBI, ההודעה של מיקרוסופט על החולשות ופרסום התיקונים להן הובילו לשורה של פריצות נוספות שהתמקדו בבנקים, בבתי ספר, בגופי ממשלה ובחברות במגזר התעשייתי, המיוחסות לגורמים מדינתיים ולעברייני סייבר.^[18]

התמודדות – ב-3 במרץ פרסמה CISA דירקטיבת חירום המנחה את הסוכנויות הפדראליות האזרחיות לבצע עדכוני תוכנה עבור שרתי Exchange, ולהשבית את התוכנות ברשותן במקרה ונפרצו, עד שניתן יהיה לשנות את תצורתן באופן מאובטח. כמו כן, הנחתה CISA את הסוכנויות לדווח לה על מידת חשיפתן והאפשרות שהיוו מטרות לריגול במסגרת הקמפיין.^{^[19]} ב-8 במרץ כינסה המועצה לביטחון לאומי את קבוצת תיאום הסייבר (UCG),^[20] הכוללת נציגים מ-CISA, מה-FBI ומשרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) במטרה לקבוע את היקף הפריצה ודרכים להתמודד עם השלכותיה.^[21] כמו כן, פרסמה מחלקת ההגנה צו המנחה את סוכנויותיה, את זרועות צבא ארה"ב ואת הפיקודים הצבאיים ליישם את הצעדים המפורטים בדירקטיבת החירום של CISA. דובר המחלקה הודיע כי היא מתאמת צעדים להגנת רשתותיה עם ה-NSA.^[22] ב-9 במרץ פרסמה מיקרוסופט עדכוני תוכנה עבור גרסאות של שרתי ה-Exchange מהשנים 2019-2013 שאינן נתמכות יותר.^[23]

ייחוס – מיקרוסופט ייחסה את המתקפה לקבוצת ההאקרים הסינית Hafnium. ב-11 במרץ פרסמו CISA וה-FBI אזהרה משותפת, לפיה המטרות שזוהו עד כה נמצאו מתאימות לסוג המטרות שנפרצו בעבר על ידי האקרים שפעלו בחסות ממשלת סין.^[24] ב-10 במרץ הודיעה חברת ESET כי זיהתה לפחות עשר קבוצות APT שניצלו את החולשות בשרתי ה-Exchange, רבות מהן נקשרו בעבר לממשלת סין, כגון APT27, Bronze Bulter ו-Winnti Group.^[25]

SolarWinds

החודש נמשכו הניסיונות לחשוף פרטים נוספים בנושא קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds. ב-4 במרץ חשפו מיקרוסופט ו-FireEye שלוש נוזקות נוספות שהיו בשימוש ההאקרים שפרצו ל-SolarWinds –שלוש הנוזקות, המכונות GoldFinder, Sibot ו-GoldMax, שחברת FireEye כינתה Solarshuttle, שימשו את ההאקרים הרוסים שפרצו ל-SolarWinds על מנת לשמר את גישתם לרשת לאחר שנפרצה ולחמוק מגילוי. על פי הודעות החברות, הנוזקות פותחו עבור רשתות ספציפיות ושימשו את ההאקרים בין החודשים יוני לספטמבר 2020.^{^[26]}

ב-29 במרץ דיווחה סוכנות הידיעות AP כי גם חשבון הדוא"ל של מזכיר המחלקה לביטחון המולדת דאז, צ'אד וולף (Chad Wolf) נפרץ וכי ההאקרים הצליחו לפרוץ גם לחשבונותיהם של צוותי אבטחת הסייבר של המחלקה, שפעלו לזהותם ולעקוב אחריהם.^[27] ב-31 במרץ דווח כי פיקוד הסייבר ו-CISA נערכים לפרסם את דו"ח ניתוח הנוזקות ששימשו לצורך הפריצה ל-SolarWinds. הדו"ח כולל ניתוח של 18 נוזקות וקודים זדוניים, ביניהם דלתות אחוריות ו-Webshells ששימרו את גישתם של ההאקרים לרשתות המטרה. פרסום הדו"ח לציבור נדחה מסיבות לא ידועות.^{^[28]}

כמו כן, דנו בכירים אמריקנים בתגובה האמריקנית לפריצה, הן בתחום הגנת הרשתות האמריקניות והן בתחום גביית המחיר מרוסיה. ב-5 במרץ הודיעה סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לאבטחת סייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Neuberger), כי הצו הנשיאותי שמנסח הבית הלבן כתגובה לפריצה ל-SolarWinds יתמקד בניסוח תקנים עבור אבטחת תוכנות בענפי תעשייה חיוניים ויכלול התייחסות ליכולת לנטר את מצב אבטחת התוכנה ולאתר פרצות.^{^[29]}

ב-19 במרץ השיקה CISA את תוכנת CHIRP,^[30] לאיסוף ראיות וסממנים לפריצה (IoCs)^[31] ולהתקנת הדלתות האחוריות שאותרו בעדכון תוכנת Orion של SolarWinds. הסוכנות העלתה את CHIRP למאגר הקוד הפתוח Github.^[32] ב-25 במרץ דווח בסוכנות הידיעות Reuters כי טיוטת הצו הנשיאותי קוראת לספקיות תוכנה לדווח ללקוחות ממשלתיים על כל פריצה או תקרית סייבר הקשורה למוצריהן. כמו כן, מנחה הטיוטה את חברות התוכנה לשתף פעולה עם ה-FBI ו-CISA במטרה לתת מענה לתקריות ולספק ללקוחותיהן הממשלתיים רשימת רכיבים של מוצריהן (SBOM).^[33]במקביל, טענו בכירים אמריקנים שהתראיינו לעיתון ה-New York Times בעילום שם, כי תגובתה של ארה"ב לקמפיין תכלול הטלת סנקציות וכן שורת מבצעי סייבר שצפויים להעביר מסר לשירותי המודיעין של רוסיה ולנשיא פוטין אך לא צפויים להיחשף לציבור.^[34]

ב-9 במרץ פרסם דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב (Dmitry Peskov) אזהרה מפני תגובה אמריקנית שתכלול מבצעי סייבר וטען כי תגובה שכזאת תהיה פשע סייבר בין-לאומי.^[35]

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

4 במרץ – הבית הלבן פרסם את מסמך ההכוונה האסטרטגית לביטחון לאומי המציב את אבטחת הסייבר כיעד מרכזי של הממשל – הבית הלבן פרסם את מסמך ההכוונה האסטרטגית הזמנית לביטחון לאומי,^{^[36]} המדגיש את יעדיה האסטרטגיים של ארה"ב. על פי המסמך, ממשל ביידן מציב את אבטחת הסייבר כיעד מרכזי ויפעל לשפר את מוכנותה וחסינותה של ארה"ב במרחב הסייבר. כמו כן, ישתמש הממשל בטכנולוגיות חדשות במטרה לחזק את ביטחונה של ארה"ב, את התחרותיות הכלכלית שלה ולקדם את ערכיה. בנוסף, ישים הממשל דגש על מחויבותה של ארה"ב לשתף פעולה עם בעלות בריתה בניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר ולגבות מחיר מגורמים המעורבים בפעילות סייבר זדונית. לבסוף, יגביר הממשל את המאבק בריגול סייבר ובגניבת קניין רוחני וסודות טכנולוגיים וישים דגש על אבטחת שרשראות האספקה של טכנולוגיות רפואיות וטכנולוגיות החיוניות לביטחון הלאומי.^{^[37]}

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3cbLIaH

4 במרץ – CISA וה-NSA פרסמו מסמך קווים מנחים בנושא בחירת שירותי DNS מאובטחים – CISA וה-NSA פרסמו מסמך קווים מנחים משותף בנושא בחירת שירותי DNS מאובטחים כמרכיב חיוני בהגנת הסייבר של ארגונים. המסמך כולל הסברים על היתרונות שבשימוש בשירותי DNS מאובטחים וכן מסביר כיצד ניתן ליישם שירותים מאובטחים וכיצד להעריך ולבחור ספק שירותי DNS.^{^[38]}

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3sVqLaP

11 במרץ – בכירים ב-CISA דנו בכוונותיה של הסוכנות להשקיע כ-650 מיליון דולר שהוקצו לה במסגרת תכנית הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה – במסגרת שימוע שנערך בפני וועדת התקציב של בית הנבחרים, דנו בכירי CISA בכוונותיה של הסוכנות להשקיע את 650 מיליון הדולר שהוקצו עבורה במסגרת תכנית הסיוע של הנשיא ביידן להתמודדות עם משבר הקורונה. לדברי עוזר ראש CISA לאבטחת סייבר, אריק גולדשטיין (Eric Goldstein), בכוונת הסוכנות להשקיע את הסכום בהתקנת חיישנים ברשתות פדראליות במטרה להגביר את יכולות הניטור וזיהוי האיומים שלה.

כמו כן, תפעל הסוכנות להגביר את יכולות התגובה לתקריות ותעבור למודל הגנה פרו-אקטיבית הנסמך על מודיעין איומי סייבר. בנוסף, תגביר הסוכנות את יכולותיה לנתח מידע בנושא אבטחת סייבר במטרה להעריך את האיומים ואת מידת הסיכון הנשקף לגופי ממשלה. לבסוף, תפעל הסוכנות במטרה לשנות את תצורת ההגנה בארכיטקטורת הרשת של הסוכנויות הפדראליות ותשקיע באימוץ עקרונות גישת ה-Zero Trust.^{^[39]}

12 במרץ – משרד המבקר הממשלתי: עיכובים בארגון מחדש של CISA מנובמבר 2018 פוגעים ביכולתה להגן על סוכנויות פדראליות ותשתיות חיוניות – על פי דו"ח חדש של משרד המבקר הממשלתי (GAO), תהליך הארגון מחדש של CISA, שאושר בחוק בנובמבר 2018, טרם הושלם במלואו, דבר הפוגע ביכולתה להגן על רשתות הסוכנויות הפדראליות האזרחיות ועל תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר. על פי הדו"ח, CISA השלימה רק שניים מתוך שלושת שלבי התהליך שנקבעו בחוק, הכוללים איחוד ומיזוג של מרכזים לתגובה לתקריות, ארגון מחדש של גופי הסוכנות והקמה ואיחוד של דרכי פניה והתקשרות עבור בעלי עניין ומפעילי תשתיות חיוניות. עם זאת, CISA טרם יישמה את השלב השלישי, הכולל פיתוח הניסיון המקצועי של עובדי הסוכנות ומילאה רק 37 מתוך 94 משימות בנושא, שתאריך היעד שלהן נקבע לפברואר 2021. כמו כן, 14 מתוך 16 מפעילי תשתיות חיוניות שנשאלו על ידי מחברי הדו"ח, ציינו כי נתקלו בקשיים לתאם מהלכים עם הסוכנות וציינו כי הסוכנות לא התייעצה עמם בניסוח מסמכי קווים מנחים, לא הגיבה לפניותיהם בזמן ולא סיפקה להם גישה למידע בנושא מודיעין איומי סייבר.^{^[40]}

18 במרץ – ראש CISA: הגנת הסייבר של הממשל הפדראלי אינה מספיקה כדי לעצור את יריביה של ארה"ב במרחב הסייבר – לדברי ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס (Brandon Wales), הגנת הסייבר של הממשל הפדראלי, אותה הגדיר כ"מסורתית", לא מספיקה בכדי לתת מענה לפעילות הסייבר הזדונית מטעם יריבותיה של ארה"ב. לדבריו, הגנת הסייבר של הממשל הפדראלי מסתמכת על פריסת חיישנים בקצוות הרשת וזיהוי פעילות סייבר מוכֵּרת, אולם כיום יריבותיה של ארה"ב פועלות מתוך תשתיות ושרתים הממוקמים בשטח ארה"ב, דבר המקשה על זיהוי פעילותן. לדבריו, יש לאפשר ל-CISA גישה לרשתות פדראליות ולמידע בנושא התוכנות והחומרה הנמצאים ברשות הסוכנויות הפדראליות.^{^[41]}

22 במרץ – ראש CISA: הסוכנות החלה למנות מומחים לטובת סיוע וייעוץ למדינות ארה"ב בנושא איומי כופרה וניהול סיכונים – לדברי ראש CISA בפועל, ברנדון ווילס, הסוכנות מינתה 25 מתאמים שישמשו יועצי סיכונים עבור ממשלות ברמת המדינה (state level) שמטרתם לסייע לגופים לא פדראליים להתמודד עם איומי סייבר, כגון מתקפות כופרה. לדבריו, המתאמים יעודדו מדינות וגופי ממשל מקומיים לאמץ ולהטמיע שיטות עבודה מומלצות וכלים פדראליים להגנה על שירותים ותשתיות חיוניות, כגון גופי שלטון מקומי, תשתיות חינוך ובתי חולים. ווילס הוסיף כי מינוי המתאמים הוא חלק ממהלך נרחב של הסוכנות במאבקה באיומי כופרה, הכולל קמפיין העלאת מודעוּת, חסימת דומיינים זדוניים, הקמת שירותי דיווח על איומי כופרה וסיוע טכני.^{^[42]}

25 במרץ – מחוקקים הציעו להגביר את סמכותה של ה-NSA לנטר אחר איומי סייבר ברשתות מקומיות – סנאטורים משתי המפלגות, החברים בוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, הציעו להרחיב את סמכויותיהם של ה-NSA ופיקוד הסייבר לאסוף מודיעין, לנטר ולעקוב אחר גורמים זדוניים ברשתות ובתשתיות מקומיות. ההצעה באה בתגובה לדבריו של ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נקסונה, לפיהם הסוכנויות מנועות על פי חוק מלנטר רשתות מקומיות.^{^[43]} לדברי נקסונה, החוק פוגע ביכולתן של סוכנויות המודיעין לתת מענה לקמפיינים של ריגול סייבר, כגון הפריצה ל-SolarWinds, בהם השתמשו האקרים זרים בתשתיות הממוקמות בשטחה של ארה"ב. נקסונה הזהיר כי גופי האכיפה זקוקים לצו מיוחד על מנת לקבל גישה לרשתות פרטיות, דבר שהאקרים זרים מנצלים לטובתם.^{^[44]}

30 במרץ – בכירים אמריקנים: האקרים רוסים חשודים בגניבת תכתובות דוא"ל של בכירים במחלקת המדינה – לדברי בכירי קונגרס שנותרו בעילום שם, האקרים רוסים חשודים בגניבת אלפי תכתובות של בכירי מחלקת המדינה במהלך 2020. לדבריהם, ההאקרים פרצו לחשבונות הדוא"ל של בכירים במשרד לענייני אירופה ואירו-אסיה ובמשרד לענייני מזרח אסיה והאוקיאנוס השקט,^{^[45]} אולם ככל הנראה לא הצליחו לפרוץ לרשתות מסווגות. כמו כן, לא נמסר מידע נוסף ולא ברור האם יש קשר בין התקרית לבין קמפיין הריגול והפריצה ל-SolarWinds.^{^[46]}

31 במרץ – מזכיר המחלקה לביטחון המולדת: בכוונת המחלקה להתמקד בחיזוק יכולותיה ופעילותה במאבק באיומי כופרה, הגנה על מערכות בקרה תעשייתית ועוד – בדברים שנשא בכנס RSA, הודיע מזכיר המחלקה לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס (Alejandro Mayorkas), כי המחלקה תנהל מהלכים מרוכזים במשך כחודשיים על מנת לחזק את הגנת הסייבר הפדראלית על מערכות בקרה תעשייתית (ICS), מערכות תחבורה, אבטחת מערכות הצבעה ובחירות ובהגנה מפני איומי כופרה.

לדבריו, המהלך הראשון יתמקד בחיזוק יכולותיה של המחלקה לשבש את שוק מתקפות הכופרה ואת פעילותם של עברייני הסייבר העומדים מאחוריהן. המהלך השני יתמקד בפיתוח כוח האדם הממשלתי המיומן באבטחת סייבר וגיוס נשים וכוח אדם מרקע מגוון. המהלך השלישי, שיתחיל בחודשי הקיץ, יתמקד בהגנה ובניתוח איומי סייבר על מערכות ICS. מיורקס הוסיף כי המחלקה החלה לנסח הצעה להקמת קרן שתשמש לטובת סיוע לממשלות מקומיות וברמת המדינה להגיב לתקריות סייבר ולשוב לשגרה.^{^[47]}

המעורבות בבחירות לנשיאות ב-2020

16 במרץ – ראש המודיעין הלאומי: רוסיה ואיראן פעלו להתערב בבחירות לנשיאות ב-2020 – משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) פרסם את דו"ח ההערכה בנושא ההגנה על הבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 2020, לפיו רוסיה ואיראן פעלו במטרה להתערב בבחירות, לערער את אמון הציבור באמינותן ולהגביר את המתחים והשסעים החברתיים בחברה האמריקנית.

על פי הדו"ח, גורמים רוסיים פעלו בהוראת הנשיא פוטין במטרה לפגוע במועמדותו של ביידן לנשיאות ואף הפעילו פוליטיקאים אוקראינים במטרה להפיץ מידע כוזב על ביידן ולפגוע ביחסי ארה"ב ואוקראינה. לצד זאת, פעלו גורמים איראניים במטרה לפגוע במועמדותו של הנשיא לשעבר טראמפ.

מחברי הדו"ח לא מצאו ראיות לקמפיין השפעה מטעמה של סין והעריכו כי התעמולה הסינית בתקופת הבחירות התמקדה בקידום מעמדה של סין ולא במעורבות ישירה בבחירות. לבסוף, מחברי הדו"ח מצאו כי גם וונצואלה וקובה וכן ארגון חיזבאללה, פעלו לפגוע במועמדותו של טראמפ, אולם בהיקפים נמוכים. עם זאת, נמצא כי כל הניסיונות להתערב בבחירות התמקדו בהפצת מידע כוזב וניסיונות להטות את דעת קהל ולא נמצאו ראיות לניסיונות לשנות את תוצאות ההצבעה או לפגוע בתהליך ההצבעה עצמו.^{^[48]}

25 במרץ – ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר: פיקוד הסייבר קיים עשרות מבצעי סייבר על מנת לשבש ניסיונות להתערב בבחירות לנשיאות ב-2020 – לדברי ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נקסונה, פיקוד הסייבר קיים עשרות מבצעי סייבר במטרה לחסום את פעילותם של האקרים זרים ולשבש את ניסיונותיהם להתערב בבחירות לנשיאות, שנערכו בנובמבר 2020. לדבריו, הפיקוד ביצע 11 מבצעי Hunt Forward, במסגרתם נשלחו צוותי משימת הסייבר לתשע מדינות במטרה לאסוף תובנות בנושא איומי סייבר וטכניקות תקיפה של האקרים זרים.^{^[49]} נקסונה הוסיף כי פיקוד הסייבר השתמש בפורטל מקוון המכונה Cyber 9-Line, שאפשר ליחידות הסייבר של המשמר האזרחי בכל מדינה בארה"ב לדווח לפיקוד על איומי סייבר, אותם פעל הפיקוד לחסום, וכן אפשר לפיקוד להזהיר את המדינות מפני איומי סייבר פוטנציאליים שהתגלו במהלך מבצעיו.^{^[50]}

חקיקה

4 במרץ – הקונגרס הקצה כשני מיליארד דולר לטובת שיפור אבטחת הסייבר הפדראלית במסגרת תכנית הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה – הסנאט אישר את גרסתו לתכנית הסיוע של הנשיא ביידן להתמודדות עם משבר הקורונה, בה הקצה כשני מיליארד דולר לטובת שיפור אבטחת הסייבר הפדראלית, סכום הנמוך מ-10.2 מיליארד דולר שהוקצו במסגרת התכנית המקורית. גרסת הסנאט לתכנית הסיוע כוללת הקצאה של כמיליארד דולר עבור הרשות לשירותים כלליים (GSA)^{^[51]} לטובת פיתוח תכניות ושירותי אבטחת סייבר חדשים וכ-650 מיליון דולר עבור CISA במטרה לשפר את שירותי אבטחת הסייבר המוענקים לסוכנויות הפדראליות האזרחיות. לבסוף, כוללת התכנית הקצאה של כ-200 מיליון דולר עבור העסקה מהירה של מאות מומחי סייבר עבור משרד מנהל אבטחת המידע (CISO) הפדראלי והשירות הדיגיטלי האמריקני.^{^[52]} ב-10 למרץ אישר בית הנבחרים את התכנית, שהועברה לחתימתו של הנשיא.^{^[53]}

18 במרץ – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אישרה חוק לחיזוק סמכותה של CISA להגן על תשתיות חיוניות – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אישרה את חוק ה-DHS Industrial Control Systems Capabilities Enhancement Act המחזק את סמכותה של CISA להגן על תשתיות חיוניות ועל מערכות בקרה תעשייתית (ICS).

החוק צפוי לתקן את חוק ביטחון המולדת וידרוש מ-CISA לפתח יכולות לזיהוי והתמודדות עם חולשות ואיומי סייבר על מערכות ICS בתשתיות חיוניות, לפתח יכולות תגובה לתקריות ולהעניק סיוע טכני לבעלי עניין רלוונטיים. כמו כן, ראש CISA יידרש לאסוף ולשתף מידע על חולשות במערכות ICS עם יצרניהן והתעשייה.^{^[54]}

צבא וביטחון

5 במרץ – משרד המבקר הממשלתי: על מחלקת ההגנה לפרסם קווים מנחים בנושא הטמעת דרישות אבטחת סייבר בחוזים לרכש מערכות נשק – משרד המבקר הממשלתי (GAO) פרסם דו"ח הקורא למחלקת ההגנה לפרסם קווים מנחים בנושא הטמעת דרישות אבטחת סייבר בחוזי רכש של מערכות נשק. על פי הדו"ח, GAO בדק חמש תכניות רכש של מחלקת ההגנה, ומצא כי שלוש מתוכן לא כללו דרישות אבטחת סייבר, קריטריונים לדחייה או לחתימה על החוזה וכן לא כללו הסברים כיצד המחלקה תוודא עמידה בדרישות אבטחת הסייבר. מחברי הדו"ח הוסיפו כי על המסמך לכלול התייחסות ליישום הדרישות במסגרת תכניות רכש והגדרת קריטריונים לדחייה או להענקת חוזה. בנוסף, על המחלקה לפרט כיצד תוודא שיצרני מערכות נשק עמדו בכל דרישות אבטחת הסייבר.^{^[55]}

12 במרץ – בכוונת צבא היבשה להרחיב את ההזדמנויות ומסלולי הקריירה של חיילים המיומנים באבטחת סייבר – לדברי ראש מטה צבא היבשה, גנרל ג'יימס מק'קונוויל (James McConville), בכוונת צבא היבשה לבצע רפורמות במערכת ניהול כוח האדם והמיומנויות שלו במטרה להתמקד במסלולי קריירה ובהזדמנויות חדשות עבור חיילים בעלי מיומנויות מיוחדות, כגון אבטחת סייבר. לדבריו, בכוונת צבא היבשה לשנות את דרישות הכושר הגופני הנדרשות מחיילים במקצועות הסייבר ולסייע להם לפתח מסלולי קריירה במסגרת הצבא. כמו כן, פועל צבא היבשה לתגמל חיילים מיומנים ולקדמם בסולם הדרגות, זאת במטרה למנוע מהם מלעזוב לטובת השוק הפרטי.^{^[56]}

15 במרץ – צבא היבשה ערך ניסויים בטכנולוגיות סייבר ולוחמה אלקטרונית חדשות במסגרת תרגיל שנתי – צבא היבשה קיים את תרגיל ה-Cyber Quest במסגרתו ערך ניסויים ב-15 מערכות שונות בתחומי הסייבר והלוחמה האלקטרונית המיועדות עבור יחידות טקטיות. במהלך הניסוי השתמשו החיילים במערכות לזיהוי ולחסימת שיבוש אותות (anti-jamming) ובמערכות לאיסוף נתונים על האויב, דבר שאפשר להם לשלוח נתונים במהירות לצרכי ניתוח ולקבלם חזרה.

כמו כן, ערך צבא היבשה ניסוי ביכולת סייבר התקפית, שפותחה על ידי חברת Accenture, המאפשרת להסוות חתימות דיגיטליות במטרה למנוע את גילוי התקיפה על ידי האויב. לקחי התרגיל ישמשו לניסוח דרישות במסגרת חוזי רכש עתידיים.^{^[57]}

19 במרץ – דארפ"א הכריזה על תכנית להסבת תהליכי פיתוח שבבים לשימוש כללי לטובת ייצור שבבים מאובטחים עבור מערכות נשק – דארפ"א הכריזה על תכנית SAHARA,^{^[58]} שתאפשר הסבה אוטומטית של שבבים לשימוש כללי, המיועדים לתכנות על ידי המשתמש (FPGA)^{^[59]} לכדי שבבים מאובטחים המיועדים ספציפית לטובת מערכות נשק (ASIC).^{^[60]}

מטרת התכנית היא להפחית בכ-60% את הזמן הנדרש לעיצוב ופיתוח השבבים, להפחית את עלויות ההנדסה שלהם פי עשר ולהפחית ב-50% את צריכת האנרגיה של תהליך ההסבה באמצעות הפיכתו לאוטומטי.^{^[61]} השבבים יפותחו וייוצרו בשטח ארה"ב במטרה להגביר את אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה שלהם. במסגרת התכנית תשתף דארפ"א פעולה עם אינטל וחוקרים מאוניברסיטאות פלורידה ומרילנד ומאוניברסיטת טקסס A&M למשך שלוש שנים.^{^[62]}

26 במרץ – בכוונת דארפ"א לשפר את השימוש באלגוריתמים לזיהוי תמונות וקטעי ווידאו – דארפ"א פרסמה הודעה לציבור, בה הודיעה כי בכוונתה לפרסם בקשה למידע בנושא עיבוד פיקסלים תבוני (Pixel Intelligent Processing), במטרה לשפר את איכות הביצועים של אלגוריתמים לזיהוי תמונות וקטעי ווידאו. על פי המסמך, בכוונת הסוכנות לשפר את הדיוק של האלגוריתמים ולקיים את עיבוד התמונות קרוב ככל הניתן לחיישנים עצמם. לשם כך, מעוניינת דארפ"א לאפשר לחיישנים גישה לכוח מחשוב שיאפשר עיבוד מהיר ויעיל של תמונות וקטעי ווידאו. כמו כן, בכוונת דארפ"א להפחית במורכבות המידע המופק מחיישנים, ולמקד את עיבוד רשתות הנוירונים בפיקסלים בודדים, זאת במטרה להגביר את מהירות העיבוד מבלי לפגוע בדיוק.^{^[63]}

29 במרץ – חיל האוויר האמריקני פרסם בקשה למידע בנושא טכנולוגיות חדשות להשגת עליונות במרחב הסייבר – מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקני (AFRL)^{^[64]} פרסמה בקשה להגשת הצעות לפיתוח טכנולוגיות חדשות להשגת עליונות במרחב הסייבר עבור משימות באוויר, בחלל ובמרחב הסייבר. על פי הבקשה, המעבדה מעוניינת בטכנולוגיות בתחומי ארכיטקטורת הענן, ניתוח והערכת קוד, תמיכה בקבלת החלטות במסגרת משימות במרחב הסייבר, פיתוח וניתוח פרוטוקולי תקשורת, גישות לניהול סיכונים, תהליכי פיתוח מאובטחים, תקנים לשיתוף מידע, מחשוב בגישת אפס אמון (zero trust computing), ועוד. בכוונת המעבדה לחתום על חוזים לפיתוח הטכנולוגיות בסך כולל של 975 מיליון דולר למשך חמש שנים.^{^[65]}

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3fHzutB

רוסיה

26 במרץ – מועצת הביטחון של רוסיה אימצה מסמך עקרונות בנושא מדיניות אבטחת הסייבר הבין-לאומית – מועצה הביטחון של רוסיה קיימה פגישה בנוכחות הנשיא פוטין, שבה אימצה מסמך עקרונות בנושא מדיניות אבטחת הסייבר הבין-לאומית הרשמית של רוסיה. המסמך דן באיומי סייבר על גופי ממשלה ועל תשתיות חיוניות ובשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לצרכי השפעה, טרור ותעמולה. לדברי יושב ראש מועצת הביטחון של רוסיה, ניקולאי פטרושב (Nikolai Petrushev), בכוונת רוסיה לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום טכנולוגיות ה-ICT, לקדם את יישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר, למנוע עימותים ולקדם את עיקרון הריבונות במרחב הסייבר.^[66]

במהלך פגישת המועצה, טען הנשיא פוטין כי על רוסיה לסייע לבעלות בריתה ולמדינות נוספות בפיתוח מערכות ICT, בפיתוח יכולות תגובה לתקריות סייבר ובמחקר מדעי.^[67] מסמך מדיניות אבטחת הסייבר הבין-לאומית יועבר לאישורו של פוטין.^[68]

אירופה

בריטניה

17 במרץ – בריטניה פרסמה סקירה של אסטרטגיית הביטחון הלאומי המעניקה דגש רב לתחום הסייבר והטכנולוגיות החדשות – ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון הציג את סקירת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של בריטניה,^{^[69]} הכוללת סקירה של יעדים ביטחוניים לשנת 2025. הסקירה, שצפויה להנחות תכניות להשקעה ולמחקר ופיתוח, כוללת מחויבות לשפר ולפתח את יכולות הסייבר של בריטניה במטרה לזהות אירועי סייבר, להרתיע ולשבש את פעילות הסייבר של יריבותיה.^{^[70]} בנוסף, הסקירה מגדירה את זכותה של בריטניה להגיב בנשק גרעיני במענה לשימוש בנשק להשמדה המונית, הכולל גם שימוש בסייבר ובטכנולוגיות חדשות שעלולות להוביל לנזק הדומה בהיקפו למתקפה כימית, ביולוגית או גרעינית.^{^[71]} כמו כן, הכריז ג'ונסון על ניסוח אסטרטגיית סייבר לאומית חדשה שתשים דגש על פיתוח האקו-סיסטם של תעשיית הסייבר בבריטניה, הקמת שותפויות בין הממשלה לבין תעשיית אבטחת הסייבר ועל השקעה בחינוך ובהכשרות בתחום. האסטרטגיה תפורסם בהמשך שנת 2021.^{^[72]}

23 במרץ – גופי רגולציה: החוק המחייב את חברות האנרגיה לדווח על תקיפות סייבר לא הוביל לעלייה בדיווחים – הרגולטור הממשלתי לשווקי הגז והחשמל (Ofgem)^{^[73]} הודיע כי רק חברה אחת דיווחה כי חוותה תקיפת סייבר מאז כניסת החוק לתוקף ב-2018, זאת ככל הנראה משום שהסף הקובע האם עליהן לדווח על אירועי סייבר גבוה מדי. על פי הודעת הרגולטור, הסף הקבוע בחוק מחייב את החברות לדווח על אירועי סייבר רק במקרים שבהם התקיפה הובילה לשיבוש אספקת אנרגיה. לפיכך, סף הדיווח מקשה על מדידת אמצעי אבטחת הסייבר של החברות ואינו מחייב את החברות לדווח על מרבית אירועי הסייבר שהן חוות.^{^[74]}

26 במרץ – ראשת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר: רוסיה וסין מהוות את איומי הסייבר הגדולים ביותר על בריטניה – לדברי ראשת מרכז אבטחת הסייבר הלאומי (NCSC), לינדי קמרון (Lindy Cameron), שאיפותיה של סין להיות מובילה עולמית בתחומי הטכנולוגיות החדשות היא הדאגה הגדולה ביותר של ממשלת בריטניה. לדבריה, ניסיונה של סין לפתח תוכנות וחומרה המבוססות על תקנים וערכים סינים יקשו על מדינות המערב להגן לאורך זמן על ביטחונן הלאומי. על כן, על בריטניה לשקול להגביר את נציגותה בגופי התקינה הבין-לאומיים על מנת להגן על מוצרים וטכנולוגיות חדשות ולשמר ערכים מערביים כגון זכויות אדם ופרטיות. עם זאת, הזהירה קמרון כי רוסיה נותרה איום הסייבר החמור והמידי ביותר לבריטניה.^{^[75]}

31 במרץ – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר השיק שני שירותים חינמיים להגנה על רשתות של קרנות צדקה – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) השיק שני שירותי פיילוט חינמיים לביצוע בדיקות אבטחת סייבר והגנה על מגזר הצדקה והמגזר השלישי בבריטניה. במסגרת שירות ה-Web Check, יציע ה-NCSC שירותי סריקת חולשות באתרים, בשרתים ובמערכות לניהול תכנים ותצורת רשת לקויה וכן יספק המלצות לארגונים כיצד לתקנן. במסגרת שירות ה-Mail Check, יסייע ה-NCSC לארגונים להשתמש ולעמוד בפרוטוקולים לאימות דוא"ל כגון SPF ו-DMARC,^{^[76]} המאפשרים לבעלי החשבון לוודא את זהות השולחים וכי חשבונותיהם לא נפרצו.^{^[77]}

31 במרץ – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה הושקה כגוף עצמאי באופן רשמי – מועצת אבטחת הסייבר של בריטניה, שהוקמה במסגרת האסטרטגיה הלאומית למיומנויות באבטחת סייבר ב-2018,^{^[78]} הושקה באופן רשמי כגוף עצמאי האחראי לניסוח תקנים ולהגדרת משרות, הכשרות ומסלולי קריירה עבור כוח אדם המיומן באבטחת סייבר. כעת תמנה המועצה חברי הנהלה וצוותים שיעסקו בזיהוי מקצועות הסייבר השונים ובמחקרי אתיקה מקצועית בענף הסייבר.^{^[79]}

גרמניה

26 במרץ – דובר הפרלמנט הגרמני: האקרים ניסו לפרוץ לחשבונות דוא"ל של מחוקקים – דובר הפרלמנט הגרמני, פרנק ברגמן (Frank Bergmann), הודיע כי האקרים ביצעו מספר תקיפות דיוג במטרה לפרוץ לחשבונות דוא"ל פרטיים של מספר חברי פרלמנט, אולם לא ברור האם התקיפות הצליחו. זהות התוקפים אינה ידועה, אך גורמי תקשורת בגרמניה, ביניהם תאגיד התקשורת Tagesschau, דיווחו כי קבוצת ההאקרים הרוסית Ghostwriter עומדת מאחורי הניסיונות.^{^[80]} הוערך כי ניסיונות הפריצה בוצעו על רקע העובדה שזוהי שנת הבחירות המקומיות בגרמניה ולקראת הבחירות הפדראליות שייערכו בספטמבר 2021.^{^[81]}

נורבגיה

6 במרץ – שירות המודיעין של נורבגיה פרסם את הערכת האיומים השנתית הכוללת גם איומי סייבר – שירות המודיעין של נורבגיה (NIS) פרסם את הערכת האיומים השנתית לשנת 2021, בה הצביע על איומי סייבר והשפעה כאיומים המרכזיים על ביטחונה של נורבגיה. מחברי הדו"ח הזהירו מפני איומי סייבר על הבחירות לפרלמנט של נורבגיה שייערכו בספטמבר 2021 וכן מפני תפוצת מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה על רקע משבר הקורונה. לבסוף הזהירו המחברים מפני מתקפות דיוג ממוקד וריגול סייבר ומפני ניסיונות להשתלט על תשתיות דיגיטליות במטרה להשתמש בהן לפעילות סייבר זדונית נוספת.^{^[82]}

פינלנד

19 במרץ – גופי המודיעין של פינלנד: סין מעורבת בקמפיין ריגול סייבר שהתמקד בפרלמנט הפיני– על פי הודעה מטעם שירות הביטחון והמודיעין של פינלנד Supo, קבוצת ההאקרים APT31 מעורבת בקמפיין ריגול סייבר שהתמקד בפרלמנט הפיני בדצמבר 2020 ובמסגרתו נפרצו חשבונות דוא"ל של מחוקקים. החברות Check Point ו-FireEye ייחסו בעבר את פעילותה של APT31 לממשלת סין.^{^[83]}

אסיה

סין

9 במרץ – גופי תקשורת המקושרים לממשלת סין: ארה"ב משתמשת בנושא אבטחת הסייבר על מנת להצדיק תקיפות סייבר כנגד סין ורוסיה – אתר החדשות הסיני Global Times, המקושר לממשלת סין, פרסם מאמר המאשים את ארה"ב בשימוש בנושא אבטחת הסייבר ובייחוס תקיפות סייבר לסין ולרוסיה ללא ראיות, במטרה להצדיק מבצעי סייבר נגדן. לדברי ראש המכון לעניינים בין-לאומיים באוניברסיטת רנמין (Renmin University) שבבייג'ינג, וואנג ייוויי (Wang Yiwei), המצוטט במאמר, רוסיה וסין ערערו את ההגמוניה הטכנולוגית של ארה"ב, דבר שנתפס על ידי הממשל האמריקני כאיום. לדבריו, האשמתן של רוסיה וסין בהפרת זכויות אדם משמשת כתירוץ לחרם ולנידוי חברות סיניות ורוסיות משרשראות אספקה עולמיות. מחברי המאמר הזהירו כי לתקיפות סייבר מצד ארה"ב עלולות להיות השלכות חמורות וקראו למשא ומתן ולהקמת מנגנונים לשיתוף פעולה ולאכיפת החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר.^{^[84]}

16 במרץ – סין חסמה את אפליקציית המסרים המוצפנת Signal –משתמשי אפליקציית המסרים המוצפנת Signal בסין דיווחו על חוסר גישה לאפליקציה וכן כי נראה כי ממשלת סין חסמה אותה לשימוש בשטחה. אפליקציית Signal שימשה בעיקר פעילי זכויות ועיתונאים בסין, זאת בעקבות הגברת הצנזורה בקרב אפליקציות מסרים מקומיות כגון WeChat ו-Weibo.^{^[85]}

17 במרץ – חברת McAfee: סין עומדת מאחורי קמפיין ריגול סייבר עולמי אחר חברות תקשורת– חברת McAfee פרסמה אזהרה לפיה קבוצת ההאקרים RedDelta, המכונה גם Mustang Panda ופועלת בחסות ממשלת סין, מעורבת בקמפיין ריגול סייבר אחר חברות תקשורת באסיה, באירופה ובארה"ב. במסגרת הקמפיין, שכונה Operation Dianxun, השתמשו ההאקרים באתר מזויף המתחזה לאתר לפרסום משרות של חברת התקשורת הסינית Huawei ובנוזקה מסוג dropper על מנת להתקין דלתות אחוריות במטרותיהן. כמו כן, מאמינים חוקרי החברה כי הקמפיין התמקד בגניבת מידע טכנולוגי הקשור לרשתות ה-5G ולפריסתן.^{^[86]}

24 במרץ – פייסבוק הודיעה כי זיהתה קמפיין ריגול סייבר מטעם ממשלת סין אחר מאות פעילים אוויגורים – ראש מחלקת מדיניות אבטחת הסייבר של פייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nathaniel Gleicher) וראש מחלקת חקירות ריגול סייבר בחברה, מייק דבילינסקי (Mike Dvilyanski), פרסמו הודעה משותפת לפיה פייסבוק זיהתה קמפיין ריגול סייבר מטעם ממשלת סין, שהתמקד במאות עיתונאים, פעילים וגולים אוויגורים החיים בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, בקזחסטן, בתורכיה, בסוריה ובמדינות נוספות. על פי ההודעה, ההאקרים התחזו לפעילים ולעיתונאים על מנת לפתות את מטרותיהם להיכנס לאתרים זדוניים ולהוריד למכשיריהם רוגלות.^{^[87]}

הודו

9 במרץ – בכיר הודי דן בסעיפי אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית החדשה – לדברי מתאם אבטחת הסייבר הלאומי של הודו, ראג'ש פאנט (Rajesh Pant), אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית החדשה תתמקד בתיאום התגובה לאירועי סייבר בקרב משרדי ממשלה שונים כגון משרד הפנים, משרד טכנולוגיות המידע, משרד ההגנה והמרכז הלאומי להגנה על תשתיות מידע חיוניות (NCIIPC).^{^[88]} כמו כן, האסטרטגיה תכלול פרוטוקולים ותהליכים למניעת אירועי סייבר ולניטור מצב אבטחת הסייבר של רשתות ממשלתיות ותשתיות חיוניות, זאת על רקע שורת תקיפות סייבר על גופי ממשלה שיוחסו לממשלת סין. פאנט הוסיף כי האסטרטגיה תועבר לאישור וועדת הביטחון של הקבינט בראשות ראש הממשלה, נרנדרה מודי.^{^[89]}

21 במרץ – צוות ה-CERT הלאומי של הודו פרסם אזהרה מפני פעילות סייבר זדונית המתמקדת בענף התחבורה במדינה – צוות ה-CERT הלאומי של הודו הזהיר את משרד תחבורת הכבישים (MoRTH)^{^[90]} מפני פעילות סייבר זדונית וניסיונות לפרוץ למספר ארגונים הכפופים לו ולחברות פרטיות בענף התחבורה, כגון יצרניות הרכב. בתגובה לאזהרה, הנחה המשרד את הגופים הכפופים לו וכן ארגונים וחברות פרטיות לבדוק את מצב אבטחת הסייבר של מערכות ה-IT שלהם, לשפר את חסינותם ולהגיש לממשלה דו"חות סיכום של ממצאי הבדיקה.^{^[91]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

22 במרץ – חברת ההזנק הישראלית Axis Security גייסה כ-50 מיליון דולר בסבב הגיוס השלישי– החברה פיתחה פתרון גישה מרחוק המחליף פתרונות VPN, פתרונות שולחן עבודה וירטואלי (VDI)^{^[92]} ופתרונות תיווך אבטחת גישה לענן (CASB).^{^[93]} הפתרון שפיתחה החברה, App Access Cloud, מאפשר לעובדי ארגונים גישה פרטית בטוחה מרחוק ליישומים ארגוניים ומאפשר לגורמים צד-שלישי כגון שותפים, ספקים וקבלים להתחבר ליישומים מבלי לקבל גישה לרשת הארגונית. המימון יאפשר לחברה להאיץ את פיתוח המוצר שלה, להגדיל את צוותי המכירות וליצור שותפויות חדשות.^{^[94]}

איראן

5 במרץ – חברת Trend Micro: איראן מעורבת בקמפיין ריגול אחר גופי ממשלה ואקדמיה במזרח התיכון – חברת Trend Micro הודיעה כי זיהתה קמפיין ריגול מטעם קבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater שהתמקד בגופי ממשלה ואקדמיה ובתעשיית התיירות בישראל, באזרבייג'ן, בבחריין, בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות. על פי ההודעה, הקבוצה השתמשה במתקפות דיוג ממוקד שכללו קישורים לשירותי שיתוף קבצים המכילים נוזקות. על פי חקירת חברת מודיעין איומי הסייבר Anomali, שסיפקה את ממצאיה ל-Trend Micro, ההאקרים התחזו למשרד החוץ של כווית והשתמשו בקבצים שהתחזו לדו"חות בנושאי יחסיה של ישראל עם איחוד האמירויות.^{^[95]}

אוסטרליה

29 במרץ – גופי תקשורת דיווחו על תקיפות סייבר נגד מערכת הדוא"ל של הפרלמנט האוסטרלי וערוץ טלוויזיה – על פי הודעת המחלקה לשירותים פרלמנטריים (DPS),^{^[96]} התרחשו תקיפות סייבר שהובילו להשבתת מערכת הדוא"ל של מחוקקים וסנאטורים אוסטרליים ולשיבושים בשידורי ערוץ תשע בטלוויזיה האוסטרלית.^{^[97]} על פי הודעת ערוץ תשע, מערכות ה-IT של הערוץ הודבקו בכופרה, אולם התוקפים לא דרשו כופר, דבר שמעלה את הסברה כי התקיפה בוצעה בחסות מדינה זרה. כמו כן, גופי תקשורת העריכו כי ייתכן ורוסיה עומדת מאחורי התקיפה על הערוץ במטרה למנוע שידור תחקיר שבחן מקרי הרעלה של מתנגדי הנשיא פוטין.^{^[98]} לדברי עוזר שר ההגנה, אנדרו הייסטי (Andrew Hastie), המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (ACSC) ומִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) מסייעים בחקירת התקיפות ובבחינת הקשר ביניהן.^{^[99]}

קנדה

5 במרץ – הסוכנות לביקורת על גופי המודיעין: סוכנות הסיגינט של קנדה כשלה בהתמודדות עם דליפת מידע של אזרחים קנדים – על פי ממצאי דו"ח הסוכנות לסקירת שירותי המודיעין והביטחון הלאומי (NSIRA),^{^[100]} סוכנות הסיגינט של קנדה (CSE)^{^[101]} לא תיעדה ולא דיווחה כראוי על פעילויותיה, שעלולות להוביל לפגיעה בפרטיות ולדליפת מידע של אזרחים קנדים. כמו כן, הגדירו מחברי הדו"ח את אופן ההתמודדות של ה-CSE עם פגיעה פוטנציאלית בפרטיותם של אזרחי קנדה כלוקה בחסר. מחברי הדו"ח הצביעו על תקריות בהן ה-CSE שיתף בשוגג מידע השייך לאזרחים קנדים או מחק מידע שנאסף מבלי לבדוק איזה שימוש נעשה בו.^{^[102]}

בין-לאומי

ניסוח נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר

12 במרץ – קבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם לניסוח נורמות במרחב הסייבר פרסמה את הדו"ח הסופי שלה – קבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם (OEWG),^{^[103]} האחראית לניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר, פרסמה את דו"ח המסקנות הסופי שלה, שאימץ את מסקנות קבוצת המומחים של האו"ם (GGE) משנים קודמות וקבע כי החוק הבין-לאומי ואמנת האו"ם תקפים למרחב הסייבר. כמו כן, קבעו מחברי הדו"ח כי נורמות התנהגות מהוות קווים מנחים להתנהגות אחראית במרחב הסייבר ואינן תחליף למחויבויות ולזכויות של המדינות תחת החוק הבין-לאומי. מחברי הדו"ח קראו למדינות לזהות ולשקול צעדים בוני אמון באופן וולונטרי ולשתף פעולה ביישומם.^{^[104]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2ND9yE7

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

12 במרץ – ה-FBI פרסם אזהרה מפני השימוש בטכנולוגיית Deepfake במסגרת מבצעי השפעה – ה-FBI פרסם אזהרה לפיה גורמים זדוניים צפויים להשתמש בקטעי מדיה מלאכותית ובטכנולוגיות Deepfake לזיוף תמונות וקטעי ווידאו במסגרת מבצעי השפעה, מתקפות דיוג ממוקד והנדסה חברתית. על פי האזהרה, גורמים זדוניים הפועלים בחסות רוסיה וסין כבר החלו להשתמש בתמונות פרופיל ובטקסטים מלאכותיים שנוצרו על ידי רשתות GAN,^{^[105]} אולם מגמה זו צפויה להתגבר בשנה הקרובה. ה-FBI קרא למשתמשים להגביר את מודעותם לאיום, להימנע מלייחס אמינות לחשבונות מדיה חברתית על סמך תמונות וקטעי ווידאו ולנסות להבחין בהפרעות או שיבושים בקטעי מדיה מזויפים.^{^[106]}

17 במרץ – אתרים השייכים לממשלת פולין נפרצו ומידע כוזב פורסם על גביהם – על פי הודעת דובר משרד השר לתיאום השירותים המיוחדים של פולין,^{^[107]} האחראי על גופי הביון במדינה, סטניסלב צרין (Stanislaw Zaryn), האקרים זרים פרצו לאתר משרד הבריאות ולאתר הסוכנות הלאומית לאנרגיה אטומית ושתלו בהם מידע כוזב בנושא דליפת חומרים רדיואקטיביים המאיימת על פולין ושמקורה בליטא. בנוסף, חשבון טוויטר של פרשן מקומי לענייני יחסי רוסיה ומדינות מזרח אירופה נפרץ ושימש לצורך הפצת המידע הכוזב. צרין הוסיף כי נראה שרוסיה עומדת מאחורי התקרית שמטרתה לזרוע חוסר אמון וחשד בין מדינות מזרח אירופה.^{^[108]}

איומי סייבר על שרשראות אספקה

6 במרץ – חברות תעופה דיווחו כי מידע של לקוחותיהן דלף בעקבות פריצה לחברת צד-שלישי המספקת שירותי IT – חברת British Airways הודיעה כי מידע השייך ללקוחות ממועדון הנוסע המתמיד שלה (Executive Club) דלף בעקבות פריצה לחברת SITA, המספקת שירותי IT לחברות רבות בתעשיית התעופה המסחרית. על פי ההודעה, המידע שדלף כולל שמות, מספרי כרטיס חבר ועוד, אך לא כולל הזמנות כרטיסים. כמו כן, גם החברות Finnair, Singapore Airlines, Malaysia Airlines, Cathay Pacific ו-Air New Zealand דיווחו כי מידע השייך ללקוחותיהן דלף.^{^[109]}

23 במרץ – חברת האנרגיה הגדולה Shell חוותה תקיפת סייבר שמקורה בשירות העברת הקבצים של חברת Accellion – חברת הגז והנפט Shell הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר שהובילה לדליפת מידע אישי וכן מידע השייך לבעלי העניין וחברות הבת שלה, ושמקורה בחולשת אבטחה באפליקציית שיתוף הקבצים (FTA)^{^[110]} של חברת התוכנה Accellion. עם זאת, מסרה החברה כי מערכות ה-IT שלה לא נפגעו.^{^[111]}

29 במרץ – האקרים ניסו לבצע שינויים בקוד המקור של שפת התכנות PHP – לדברי המתכנת ומפתח התוכנה, ניקיטה פופוב (Nikita Popov), הנמנה על צוות המתכנתים המפתחים את שפת התכנות PHP, האקרים פרצו לשרת PHP במטרה לבצע שינויים בקוד המקור של שפת התכנות, הנמצאת בשימוש 79% מהאתרים. לדבריו, צוות המפתחים זיהה את שינויי הקוד בטרם פורסמו כעדכון גרסה למשתמשים. כמו כן, יפסיק צוות המפתחים את השימוש בשרת ייעודי ויעביר את מאגרי הקוד של שפת PHP לפלטפורמת הקוד הפתוח Github.^{^[112]}

איומי סייבר על מערכות חלל

23 במרץ – לוקהיד מרטין חתמה על הסכם עם חברת תקשורת הלוויינים Omnispace במטרה לבחון שימוש בטכנולוגיית רשתות 5G בחלל – חברת לוקהיד מרטין הודיעה כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת תקשורת הלוויינים Omnispace במטרה לשתף מידע טכני ועסקי ולבחון את השימוש ברוחב פס ובטכנולוגיית רשתות 5G בחלל.^{^[113]} לדברי סגן נשיא לוקהיד מרטין לתחום החלל, ריק אמברוסה (Rick Ambrose), מטרת שיתוף הפעולה היא לאפשר למשתמשים לעבור בין רשתות לוויינים לרשתות קרקעיות בקלות ולשפר את יכולות העברת הנתונים לצד מזעור זמן ההמתנה (latency).^{^[114]}

30 במרץ – חברת תקשורת הלוויינים Viasat הקימה מרכזי SOC ייעודיים לניטור והגנה על שירותי תקשורת לוויינים – חברת תקשורת הלוויינים Viasat הקימה מרכז SOC ייעודי ומרכז ניטור רשת (NOC)^{^[115]} בעיר Aldershot שבדרום בריטניה. המרכזים יספקו תמיכה טכנית, ניטור וזיהוי איומים ברשתותיה של Viasat, בטרמינלים ובתחנות שליטה קרקעיות ובמכשירי לקוחותיה. המרכזים הושקו כחלק מתכנית השקעה בסך 300 מיליון ליש"ט (כ-411 מיליון דולר) שנועדה לתמוך בשיגור מערך לווייני התקשורת החדש של החברה, Viasat-3 שיעניק שירותי תקשורת לוויינים למדינות אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.^{^[116]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

18 במרץ – רשת בתי החולים Eastern Health באוסטרליה חוותה תקיפת סייבר שהובילה לדחיית ניתוחים – על פי הודעה של רשת בתי החולים Eastern Health, הרשת נאלצה להשבית את מערכות ה-IT במספר בתי חולים במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה בעקבות מתקפת כופרה. על פי ההודעה, המתקפה הובילה לדחיית טיפולים וניתוחים לא דחופים, בעוד שניתוחי חירום יבוצעו כרגיל.^{^[117]}

31 במרץ – חברת אבטחת סייבר: האקרים איראנים התחזו למדען ישראלי במטרה לפרוץ לחשבונות דוא"ל של חוקרים ישראלים ואמריקנים בענף הבריאות – חברת אבטחת הסייבר Proofpoint הזהירה כי קבוצת ההאקרים האיראנית Charming Kitten עומדת מאחורי ניסיונות להתחזות לנשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופסור דניאל זייפמן, כחלק מקמפיין תקיפות דיוג ממוקד. מטרת הקמפיין הייתה לפרוץ לחשבונות דוא"ל של עשרות חוקרים ישראלים ואמריקנים מתחומי האונקולוגיה, הנוירולוגיה והגנטיקה ולגנוב מידע בנושא מחקרים רפואיים או מידע רפואי רגיש. עם זאת, לא ברורה מידת הצלחתן של התקיפות.^{^[118]}

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

19 במרץ – משרד המבקר הממשלתי האמריקני: רשתות החשמל בארה"ב חשופות לאיומי סייבר – על פי דו"ח חדש מטעם משרד המבקר הממשלתי (GAO), מערכות חלוקת החשמל בארה"ב (distribution systems), האחראיות על העברת החשמל מהספק ללקוחות, נחשפות באופן מתמיד לאיומי סייבר, זאת בגלל העלייה בחיבוריות של מערכות הבקרה התעשייתית (ICS) ברשת החשמל לרשת האינטרנט. על פי הדו"ח, מחלקת האנרגיה פעלה ליישם את אסטרטגיית אבטחת הסייבר על רשת החשמל, אולם האסטרטגיה אינה נותנת מענה לחולשות בשרשראות האספקה של מערכות החלוקה. מחברי הדו"ח קראו למחלקת האנרגיה לשתף פעולה עם המחלקה לביטחון המולדת, מדינות ארה"ב והתעשייה במטרה לתת מענה לאיומי סייבר על מערכות החלוקה ולחולשות ביישום אסטרטגיית אבטחת הסייבר של המחלקה.^{^[119]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3s6RL7i

19 במרץ – יצרנית רכיבי רשת החשמל SEL הצטרפה ליוזמת מחלקת האנרגיה האמריקנית לבדיקת אבטחת הסייבר של רכיבי הרשת – מחלקת האנרגיה הודיעה כי יצרנית רכיבי רשת החשמל, Schweitzer Engineering Laboratories (SEL), הצטרפה ליוזמת ה-CyTRICS^{^[120]} של המחלקה, במסגרתה תגיש למעבדה הלאומית באיידהו (INL)^{^[121]} מוצרים ורכיבים המיועדים לרשת החשמל לטובת בדיקת חסינותם ואבטחת הסייבר שלהם.

לדברי מנכ"ל SEL, דיוויד וויטהד (David Whitehead), בשלב הראשון, תגיש SEL לבדיקה מפסקי מגן (protective relays) המנטרים את מתח החשמל, אולם ייתכן והבדיקות יורחבו בעתיד גם לבקרי אוטומציה הניתנים לתכנות.^{^[122]}

29 במרץ – בכירים בתעשייה האמריקנית: ממשל ביידן פועל לנסח תכנית לשיפור הגנת הסייבר של רשת החשמל הלאומית – לדברי בכירים בתעשייה האמריקנית, שנכחו בשיחה עם מזכירת מחלקת האנרגיה, ג'ניפר גרנהולם (Jennifer Granholm) וסגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר, ממשל ביידן מנסח תכנית לשיפור הגנת הסייבר על רשת החשמל הלאומית. התכנית תכלול את שיפור התיאום ושיתוף המידע בין הממשלה לבין התעשייה, שיפור יכולת הממשלה לאסוף תובנות על איומי סייבר על המגזר הפרטי והבהרת אחריותן של מחלקת האנרגיה והמחלקה לביטחון המולדת על מנת להגיב טוב יותר לתקריות. התכנית תוצג ככל הנראה במהלך חודש אפריל.^{^[123]}

איומי מתקפות הכופרה

23 במרץ – ענקית האנרגיה והטכנולוגיה Honeywell חוותה מתקפת כופרה ששיבשה את פעילותה– חברת הטכנולוגיה והייצור Honeywell, המייצרת רכיבים לענפי האנרגיה, התעופה, הבנייה ועוד, הודיעה כי חוותה מתקפת כופרה שהובילה להשבתת מערכות ה-IT שלה. עם זאת הודיעה החברה כי מערכות המאחסנות מידע רגיש לא נפגעו וכי מידע רגיש ככל הנראה לא דלף.^{^[124]}

שיתופי פעולה

13 במרץ – ארה"ב, יפן, אוסטרליה והודו דנו במענים לאיומי סייבר ושרשראות אספקה – לדברי יועץ הנשיא ביידן לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן (Jake Sullivan), מנהיגי מדינות ה-Quad, הכוללות את ארה"ב, הודו, אוסטרליה ויפן, קיימו דיון בנושא איומי סייבר, איומי שרשראות אספקה של שבבים והתמודדות עם מחסור בחומרים גלם חיוניים לתעשיית השבבים.

הדיון נערך במסגרת קבוצת עבודה חדשה בנושאי סייבר ובעקבות הפריצות ל-SolarWinds ולשרתי ה-Exchange של מיקרוסופט. סאליבן הוסיף כי איומי סייבר על שרשראות אספקה הם איום ואתגר המשותף למדינות ה-Quad.^{^[125]}

31 במרץ – סין חתמה על הסכם שיתוף פעולה בנושא אבטחת מידע עם הליגה הערבית – שר החוץ של סין, ואנג יי (Wang Yi) הודיע כי סין חתמה על הסכם שיתוף פעולה בנושא אבטחת מידע עם מדינות הליגה הערבית. על פי הודעת הליגה הערבית, ההסכם יתמקד בחיזוק שיתוף הפעולה באבטחת טכנולוגיות מידע ותקשורת ובקידום יוזמות לאבטחת מידע בזירה הבין-לאומית. הסכם שיתוף הפעולה נחתם על רקע ניסיונה של סין לגייס תמיכה נגד תכנית ה-Clean Network של ארה"ב שמטרתה לחסום חברות, שירותים ואפליקציות סיניות מלפעול בארה"ב ובשטח בעלות בריתה.^{^[126]}

Serum Institute of India ↑
ה-SII נחשב ליצרן החיסונים הגדול בעולם ומייצר את חיסוני חברת AstraZeneca עבור מדינות רבות בעולם. ↑
https://reut.rs/3eiEtAC ↑
https://cnn.it/2Nggtml ↑
https://bit.ly/3uqm9Ki ↑
https://bit.ly/2PKEi6V ↑
https://bit.ly/30JPZwF ↑
https://bit.ly/2PKEi6V ↑
https://reut.rs/3kR3Pqi ↑
European Banking Authority; https://bit.ly/30GQWWx ↑
https://yhoo.it/3tlpbzb ↑
https://ab.co/3s6JtfB ↑
https://bloom.bg/3vllviL ↑
https://bit.ly/3ehvlMw ↑
https://bit.ly/30GWP68 ↑
https://bloom.bg/3vllviL ↑
https://bloom.bg/3bMKMKP ↑
https://bit.ly/3bKCH9x ; https://bloom.bg/3bMKMKP ↑
https://bit.ly/3c4ELbo ↑
Cyber Unified Coordination Group ↑
https://bit.ly/3vmw7h8 ↑
https://bit.ly/30UIt2l ↑
https://bit.ly/3ezUhif ↑
https://bit.ly/3bKCH9x ↑
https://bit.ly/3qOX8qe ↑
https://bit.ly/30lBKhC ↑
https://bit.ly/39N2QmA ; https://cnn.it/3fQ2Fem ↑
https://bit.ly/3sVPIDc ↑
https://bit.ly/3cth5gX ↑
CISA Hunt and Incident Response Program ↑
Indicators of Compromise ↑
https://bit.ly/2PbxGOr; קישור להודעת CISA: https://bit.ly/2Pb5wTU ↑
Software bill of materials ; https://reut.rs/3sLl6nY ↑
https://nyti.ms/3rQyIOk ↑
https://bit.ly/3eyI5yp קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/3sWmpA3 קישור להודעת FireEye: https://bit.ly/3rC6kza ↑
Interim National Security Strategic Guidance ↑
https://bit.ly/2MUH48k ↑
https://bit.ly/2MWUfpr ↑
https://bit.ly/3cyTVWI ↑
https://bit.ly/3rQBVh0 ↑
https://bit.ly/2ORAkJi ↑
https://bit.ly/3sSR01V ↑
הגברת סמכויותיהן של סוכנויות המודיעין לאסוף מודיעין ברשתות פרטיות עלול להיתקל בקשיים חוקתיים, כגון התיקון הרביעי לחוקה האוסר על חיפושים ללא היתר מיוחד. לדברי היועץ הכללי של ה-NSA לשעבר, גלן גרטסטל (Glenn Gertstell), ייתכן וממשל ביידן יפעל לנסח תהליכים וצעדים שונים להרחבת סמכויותיהן של סוכנויות המודיעין תוך כדי מתן מענה למגבלות החוקה. ↑
https://bit.ly/3mieMC0 ↑
Bureau of European and Euroasian Affairs and Bureau of East Asian and Pacific Affairs ↑
https://politi.co/3rY7Bjs ↑
https://bit.ly/39GL3xB ↑
https://bit.ly/3cOI32S ↑
https://bit.ly/39CNvoI ↑
https://bit.ly/3cQx8Hj ↑
General Services Administration ↑
U.S. Digital Service; השירות כפוף למשרד הנשיא ומספק סיוע וייעוץ לגופי ממשלה בנושאי טכנולוגיות מידע ↑
https://bit.ly/3rsScIK ; https://bit.ly/3lt39bb ↑
https://bit.ly/3s8YkWM ↑
https://bit.ly/3chCo5k קישור לדו"ח של GAO: https://bit.ly/2PAT93u ↑
https://bit.ly/3eFRcNM ↑
https://bit.ly/314ZJC2 ↑
Structured Array Hardware for Automatically Realized Applications ↑
Field-Programmable Gate Array ↑
Application Specific Integrated Circuit ↑
תהליך ההסבה של שבבי FPGA לכדי שבבי ASIC נחשב לתהליך יקר וארוך. ↑
https://bit.ly/3c3WeSz ↑
https://bit.ly/3rSBn9o ↑
Air Force Research Laboratory ↑
https://bit.ly/31LVATO ↑
https://bit.ly/3wGVifj ↑
https://bit.ly/3mAMcvT ↑
https://bit.ly/3wGVifj ↑
Integrated Review of Security, Defence, Development and Foreign Policy ↑
https://zd.net/30ZkZJk ↑
https://bit.ly/2OTqGpy ↑
https://zd.net/30ZkZJk ; https://bit.ly/3c8ht5P ; https://reut.rs/3lyUUtY ↑
Office of Gas and Electricity Markets ↑
https://bit.ly/2PxvMZ4 ↑
https://bit.ly/3dxecwi ↑
Sender Policy Framework and Domain-based Message Authentication, Reporting and Conformance ↑
https://bit.ly/3sSV2r2 ↑
The Initial National Cyber Skills Strategy ↑
https://bit.ly/31P38oS ↑
הקבוצה הוציאה לפועל בעבר מבצעי השפעה ומבצעי Hack & Leak המזוהים עם האינטרסים של רוסיה כנגד גופי ממשלה במזרח האירופה. ↑
https://bit.ly/2OmdI3z ↑
https://bit.ly/2OsyJt0 ↑
https://bit.ly/3s7iNeN ↑
https://bit.ly/3qNGib6 ↑
https://bit.ly/3r3xEpa ↑
https://bit.ly/3cPC1iE ; https://bit.ly/3c3wOEu ↑
https://yhoo.it/2PW6i7m ↑
National Critical Information Infrastructure Protection Centre ↑
https://bit.ly/3qME8Zt ↑
Ministry of Road Transport and Highways ↑
https://bit.ly/3f9A4QV ; https://bit.ly/3vMSexy ↑
Virtual Desktop Infrastructure ↑
Cloud Access Security Broker ↑
https://bit.ly/3dy9PB5 ↑
https://bit.ly/3qocxxv
קישור לממצאי החקירה של Trend Micro: https://bit.ly/3kQr1Fh קישור לממצאי החקירה של Anomali: https://bit.ly/2OdkZ5s ↑
Department of Parliamentary Services ↑
https://bit.ly/2R5wBsx ↑
https://bit.ly/3mgYCZL ; https://bit.ly/3mktwAn ↑
https://bit.ly/3cO6HSn ↑
National Security and Intelligence Review Agency ↑
Communications Security Establishment ↑
https://bit.ly/3sZhpux ↑
Open-Ended Working Group ↑
https://bit.ly/3skgW6x ↑
Generative Adversarial Networks ↑
https://bit.ly/3teFy0r קישור לאזהרה של ה-FBI: https://bit.ly/3bIBWxQ ↑
Minister-Special Services Coordinator ↑
https://wapo.st/391zh0a ↑
https://yhoo.it/38C6Kyh ↑
File Transfer Application ↑
https://bit.ly/39Ha3oq ↑
https://bit.ly/2PyYRmM ↑
חברת Omnispace מפתחת רשתות תקשורת לוויינים ורשתות קרקעיות במטרה לספק חיבוריות מהדור החמישי לתעשיות החקלאות, הכרייה, האנרגיה, הספנות והלוגיסטיקה. ↑
https://bit.ly/3sTtIsT ↑
Network Operations Center ↑
https://bit.ly/2OpaoVf ↑
https://zd.net/31g0yYR ↑
https://bit.ly/39GDqaw ↑
https://bit.ly/3c7H66Q ↑
Cyber Testing for Resilient Industrial Control System ↑
Idaho National Laboratory ↑
Programmable Automation Controllers ; https://bit.ly/3tJOAml ↑
https://bit.ly/3uklHNO ↑
https://bit.ly/39EosBy ↑
https://bit.ly/3vlWljW ↑
https://bit.ly/31WrIUB ↑

מדיניות וביטחון סייבר — מרץ 2021

תוכן עניינים

תקציר חודשי