הממשל האמריקני הגיש כתבי אישום והטיל סנקציות כנגד האקרים רוסים בגין מעורבות במתקפות סייבר בולטות ברחבי העולם וכנגד מכון מחקר ממשלתי האחראי לפיתוח נוזקת ה-Trsisis. נציבות ה-Cyberspace Solarium פרסמה דו"ח בנושא אבטחת שרשראות אספקה של טכנולוגיות מידע. המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם טיוטת מסגרת לאבטחת הסייבר של שירותי איכון, ניווט ותזמון.

גורמי מודיעין אמריקניים הזהירו כי איראן פעלה להרתיע מצביעים דמוקרטים מלהצביע בבחירות לנשיאות. הפנטגון חתם על חוזים לקיום ניסויים רחבי היקף בטכנולוגיית רשתות ה-5G ולפיתוח מודל בינה מלאכותית לזיהוי מידע כוזב.

רוסיה הואשמה בניסיון לגנוב מידע השייך למצביעים בבחירות לנשיאות ארה"ב ובקמפיין ריגול סייבר אחר גופי ממשלה באירופה; האיחוד האירופי הטיל סנקציות על האקרים רוסים בגין מעורבות בפריצה לפרלמנט הגרמני ב-2015; מזכ"ל נאט"ו קרא לנסח אסטרטגיה מעודכנת שתגדיר את תגובתה של הברית לאיומי סייבר; נורבגיה ובריטניה האשימו את רוסיה בביצוע מתקפת הסייבר על הפרלמנט הנורבגי בספטמבר 2020 ובתכנון מתקפות סייבר על המשחקים האולימפיים שהיו אמורים להיערך בטוקיו ב-2020.

רשות מרחב הסייבר של סין הגבירה את הפיקוח על אפליקציות דפדפן למכשירים ניידים; הרשות לרגולציה על ענף הגרעין של יפן חוותה מתקפת סייבר; מועצת הביטחון של האו"ם והממשל האמריקני הזהירו מפני מתקפות סייבר וריגול מטעם צפון קוריאה; משרדי ממשלת אזרבייג'ן חוו מתקפות סייבר על רקע העימותים עם ארמניה.

חוקרים ישראלים פיתחו מודל בינה מלאכותית להגנה על מכשירים רפואיים מפני מתקפות סייבר. אוניברסיטת תל אביב חתמה על שיתוף פעולה עם הסוכנות לאבטחת הסייבר של סינגפור; גופים ממשלתיים באיראן חוו מתקפות סייבר. אוסטרליה החלה לנסח הצעת חוק שתגביר את סמכויות הממשלה בהגנה על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר.

בלגיה ושבדיה הודיעו כי יסירו ציוד תקשורת מתוצרת חברות התקשורת הסיניות וימנעו את השתתפותן בפרויקטים להנחת תשתיות עבור רשתות ה-5G; מדינות רבות קראו לאו"ם להחליף את שתי הקבוצות הפועלות לניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר. כמו כן, הודיעה סינגפור כי תסייע לאו"ם לנסח אמנה שתסייע למדינות מתפתחות ליישם נורמות במרחב הסייבר.

אסטוניה החלה לקדם יוזמה משותפת עם סוכנות החלל האירופית לאיסוף פתרונות לאבטחת הסייבר של מערכות חלל. ארגון הימאות העולמי חווה מתקפת סייבר.

בתחום הסייבר ומימון הטרור פורסם מידע בנושא יחידת סייבר של ארגון חמאס הפועלת משטח תורכיה; מיקרוסופט יזמה פיתוח מסגרת לזיהוי ותגובה לאיומי סייבר על מערכות למידת מכונה.

איומי סייבר על רקע נגיף הקורונה

החודש זוהו מתקפות סייבר נוספות על ארגונים בענף הבריאות וחברות המייצרות טיפולים לנגיף הקורונה וכן קמפיינים של מתקפות שהשתמשו במידע בנושא הנגיף.

ב-7 באוקטובר הודיעה חברת אבטחת הסייבר Proofpoint כי זיהתה קמפיין מתקפות דיוג שהתמקד במאות ארגונים ועסקים בארה"ב ובקנדה ועשה שימוש בהודעה על הידבקותו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בנגיף הקורונה.^{^[1]}

ב-23 באוקטובר חוותה יצרנית התרופות ההודית Dr Reddy, המייצרת מנות חיסון לקורונה לצד תרופות ניסיוניות כגון רמדיסביר ופביפראוויר,^{^[2]} מתקפת סייבר שהובילה להשבתת חלק ממתקני הייצור שלה ברחבי העולם. על פי ההודעה, החברה נאלצה לבודד את הגישה למרכזי הנתונים שלה והשביתה מפעלי ייצור בארה"ב, בבריטניה, בברזיל, בהודו וברוסיה. המתקפה אירעה על רקע חתימתה של Dr Reddy על חוזה לייצור חיסון ה-Sputnik-V שעל פיתוחו הכריזה רוסיה ביולי 2020 והפצתו בהודו.^{^[3]}

ב-28 באוקטובר דיווח העיתון הגרמני דר שפיגל כי אתר מכון רוברט קוך למחלות זיהומיות, הכפוף למשרד הבריאות הפדראלי של גרמניה ואחראי לתיאום המאבק בהתפשטות הקורונה, הושבת בעקבות מתקפת DDoS, זאת לאחר שהמטה המרכזי של הארגון בברלין חווה ניסיון הצתה. סמיכות האירועים הובילה להערכה כי מאחורי המתקפה עומדים גורמים קיצוניים המתנגדים למגבלות שהוטלו במטרה למנוע את התפשטות הנגיף.^{^[4]}

כמו כן, פרסמו ה-FBI, המחלקה לביטחון המולדת ומחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS),^{^[5]} אזהרה משותפת מפני סדרת מתקפות כופרה על בתי חולים וספקיות שירותי בריאות בארה"ב מטעם עברייני סייבר. על פי האזהרה חמישה בתי חולים ברחבי ארה"ב חוו מתקפות כופרה בשבוע שקדם לפרסומה.^{^[6]}

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 באוקטובר – מחלקת האוצר הזהירה כי תשלום כופר במסגרת מתקפות כופרה עלול להוות עבירה פדראלית – מחלקת האוצר פרסמה שתי אזהרות לפיהן חברות ומוסדות פיננסיים שחוו מתקפת כופרה וישלמו כופר לגורמים הנמצאים ברשימה השחורה של הממשלה הפדראלית עלולים לעבור עבירה פדראלית כגון הפרת סנקציות או סיוע להלבנת כספים. גורמים אלו כוללים קבוצות האקרים הפועלות בחסות איראן, צפון קוריאה ורוסיה.

מחלקת האוצר קראה לחברות להימנע מתשלום כופר ולדווח לגופי האכיפה על מתקפות כופרה, מהלך שיכול להפחית את חומרת הענישה בגין הפרת סנקציות. כמו כן, על מוסדות פיננסיים להקים מנגנון למעקב אחר העברות כספים חשודות.^{^[7]}

5 באוקטובר – המחלקה לביטחון המולדת פיתחה טכנולוגיה להגנה על מכשירים ניידים מפני חולשות Zero Day – מִנְהֶלֶת המדע והטכנולוגיה של המחלקה לביטחון המולדת פיתחה רכיב המכונה TrustMS,^{^[8]} המנטר תוכנות, אפליקציות ומערכות הפעלה של מכשירים ניידים ומכשירי IoT באופן אוטומטי ומונע הפעלת קוד זדוני, ניצול חולשות חדשות וכן שגיאות תכנות ועוד. הרכיב, שפותח בשיתוף חברת Intelligent Automation, העוסקת בפיתוח פתרונות טכנולוגיים, מזהה תרחישי תקיפה אפשריים ומאתר את מקור הקוד הזדוני טרם הפעלתו.^{^[9]}

9 באוקטובר – בעקבות ביקורת צפויה המחלקה לביטחון המולדת ליישם תיקונים בתכנית לשיתוף מודיעין איומי סייבר עם המגזר הפרטי – משרד המבקר הכללי של המחלקה לביטחון המולדת פרסם דו"ח שהצביע על מספר כשלים בעדכון תכנית ה-AIS^{^[10]} לשיתוף מודיעין איומי סייבר עם גופי ממשלה והמגזר הפרטי, בשנים 2018-2017. על פי הדו"ח, התכנית, הנמצאת באחריות הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), כוללת מספר מועט של משתתפים וקיים מחסור בכוח אדם האחראי ליישום, להכשרות, להדרכה ולתמיכה בתכנית. כמו כן, CISA טרם יישמה תקנים לשיתוף מודיעין איומי סייבר של התעשייה (STIX/TAXII),^{^[11]} דבר שהוביל לעיכוב בעדכון התכנית.

מחברי הדו"ח קראו ל-CISA לנסח גישה חדשה שמטרתה לעודד סוכנויות פדראליות ומשתתפים מהמגזר הפרטי לשתף מידע עם CISA; לשתף פעולה עם הארגון לקידום תקנים בתחום המידע המובנה (OASIS),^{^[12]} במטרה לאשר תקנים חדשים ולהאיץ את עדכון תכנית ה-AIS; לקדם את תכנית ה-AIS באמצעות תמיכה טכנית, הקמת פורומים לשיתוף מידע וקיום הכשרות; ולהעסיק כוח אדם נוסף שיהיה אחראי לקידום התכנית בקרב משתתפים חדשים ולמדידת יעילותה.

CISA הודיעה כי תפעל ליישם תיקונים ולשפר את איכות המידע שהיא משתפת עם המגזר הפרטי במסגרת התכנית. כמו כן, בכוונתה לשתף פעולה עם בעלי העניין ועם גורמים במגזר הפרטי לטובת ניסוח אסטרטגיה לאומית לשיתוף מידע בנושא איומי סייבר עד ספטמבר 2021.^{^[13]}

12 באוקטובר – מחלקת האנרגיה תעניק כשבעה מיליון דולר לפיתוח תשתיות להגנה על רשת החשמל ממתקפות סייבר שמקורן בכלי רכב חשמליים – מחלקת האנרגיה הודיעה כי תעניק כשבעה מיליון דולר לחברת אבטחת הסייבר Dream Teamלטובת פיתוח פתרון להגנה על רשת החשמל מפני מתקפות סייבר על כלי רכב חשמליים ועל עמדות הטעינה שלהם.

מטרת הפרויקט היא לפתח טכנולוגיה להגנה על החיבור שבין כלי הרכב החשמליים בעת טעינתם לבין רשת החשמל (V2G).^{^[14]} הפרויקט כולל טכנולוגיה להגנה על מערכות טעינה קיימות ומערכות חדשות, כגון מערכות לטעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה המותקנות בכביש.^{^[15]}

19 באוקטובר – נציבות ה-Cyberspace Solarium פרסמה דו"ח בנושא אבטחת שרשראות אספקה של טכנולוגיות מידע – נציבות ה-Cyberspace Solarium, שהוקמה על ידי הקונגרס במטרה לסייע בניסוח אסטרטגיית סייבר לאומית, פרסמה דו"ח בנושא ניסוח אסטרטגיה לאבטחת שרשראות אספקה של טכנולוגיות מידע.

הדו"ח מתמקד בהמלצות להתמודדות עם הדומיננטיות של סין בשוק רשתות ה-5G וקורא למקבלי ההחלטות בארה"ב להגביר את המאמץ במאבק נגד גניבת קניין רוחני ובהשפעתה של סין בקרב ארגוני תקנים ומסחר בין-לאומיים.

מחברי הדו"ח קראו לממשלת ארה"ב:

לבצע סקירות ולהיעזר בשותפויות ציבוריות-פרטיות במטרה לזהות סיכונים לטכנולוגיות וציוד מפתח, כגון ציוד תקשורת, מערכות נשק וציוד מחשוב;
לאפשר השקעה ממשלתית אסטרטגית בייצור מקומי של טכנולוגיות חיוניות ומוצרים מוּגמרים, כגון שבבים, על מנת להבטיח את אספקתם בעת משבר וכן ולעודד חדשנות, באמצעות הקמת אשכולות כלכליים (economic clusters);^{^[16]}
להגן על שרשראות האספקה מפני איומים באמצעות ניהול סיכונים, איסוף מודיעין, שיתוף מידע וניסוי והערכה של ציוד וטכנולוגיות;
לאפשר השקעה ממוקדת במטרה להגביר את הביקוש המקומי לטכנולוגיות מידע ותקשורת ולאפשר לחברות תקשורת המתחרות בחברות הסיניות למכור ציוד וטכנולוגיות בארה"ב תוך עמידה בתקנים בין-לאומיים, מהלך שיאפשר לחברות תקשורת למכור ציוד בארה"ב מבלי לפתח ציוד חדש העומד בתקנים מקומיים שונים;
לעודד את התחרותיות העולמית של שרשראות אספקה אמינות, המורכבות מחברות אמריקניות וחברות ממדינות בעלות ברית, במטרה להתמודד עם מדיניות הסחר הבלתי הוגנת של סין, הבאה לידי ביטוי בסבסוד חברות התקשורת הסיניות.^{^[17]}

19 באוקטובר – ארה"ב הגישה כתבי אישום והטילה סנקציות כנגד האקרים רוסים בגין מתקפות סייבר ברחבי העולם וכנגד מכון מחקר ממשלתי האחראי לפיתוח נוזקת ה-Trsisis – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד שישה האקרים רוסים המקושרים למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) בגין מעורבות בשורה של מתקפות סייבר ברחבי העולם. ההאקרים הואשמו במעורבות במתקפת NotPetya; בשימוש בנוזקת ה-Indstroyer שהובילה לשיבושים באספקת החשמל באוקראינה; במתקפות הסייבר על מערכות הקשורות למשחקי אולימפיאדת החורף שנערכה ב-2018 בפיונגצ'אנג (Pyeongchang) שבדרום קוריאה ועל משתתפיה ומארגניה; במתקפות הסייבר על הארגון העולמי לאיסור על שימוש בנשק כימי (OPCW),^{^[18]} ומעבדת המדע והטכנולוגיה של משרד ההגנה של בריטניה (DSTL) שחקרו את השימוש בגז העצבים נוביצ'וק (Novichok) כנגד המרגל סרגיי סקריפל בבריטניה; ובמתקפות סייבר ומעורבות בבחירות באוקראינה, בגיאורגיה ובצרפת.^{^[19]}

ב-23 באוקטובר הטילה מחלקת האוצר סנקציות על מכון המחקר המדעי המרכזי לכימיה ולמכניקה (TsNIIKjM) השייך לממשלת רוסיה, בגין פיתוח נוזקת ה-Trisis שנועדה לשבש את מנגנוני ההשבתה הבטוחה במתקנים תעשייתיים. נוזקת ה-Trisis התגלתה לראשונה במתקפת סייבר שהתמקדה במפעל פטרוכימי בערב הסעודית ב-2017. הודעתה של המחלקה היא הפעם הראשונה שבה ממשלה ייחסה באופן רשמי את הפיתוח של Trisis לממשלת רוסיה.^{^[20]}

23 באוקטובר – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם טיוטת מסגרת לאבטחת הסייבר של שירותי איכון וניווט לתגובת הציבור – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פרסם טיוטת מסגרת לאבטחת הסייבר של שירותי איכון, ניווט ותזמון (PNT)^{^[21]} שמטרתה לסייע לארגונים לזהות ולנהל סיכונים על מערכות, רכיבים ושירותים המשתמשים בשירותי PNT ולזהות ולהתמודד עם איומי סייבר שמטרתם לשבש או לבצע מניפולציה עליהם.

NIST קרא לציבור להגיש תגובות והמלצות בנושא הפערים בתקנים, בקווים המנחים ושיטות העבודה בנושא השימוש האחראי והבטוח בשירותי PNT; קווים מנחים בנושא יישום מסגרת אבטחת הסייבר על שירותי ה-PNT; הצעות לתקנים והפניה למידע שיכול להיות רלוונטי עבור המסמך הסופי; ותגובות בנושא יעילות ההמלצות והבקרות (controls) המפורטות במסמך.

טיוטת המסגרת פורסמה כחלק מצו נשיאותי, עליו חתם הנשיא טראמפ בפברואר 2020 בנושא שיפור החסינות וההגנה על שירותי PNT.^{^[22]}

קישור לטיוטת המסגרת: https://bit.ly/3ov9JPd

היערכות להגנה על הבחירות לנשיאות

ב-2 באוקטובר פרסמו ה-FBI ו-CISA אזהרה משותפת שמטרתה לסייע לציבור לזהות חשבונות דוא"ל ושמות דומיין מזויפים שעלולים לשמש לצרכי מתקפות דיוג או לתפוצת נוזקות לקראת הבחירות. הסוכנויות קראו לציבור להסב את תשומת הלב לאיות שמות האתרים ולשמות ה-top level domain של אתרים בנושא הבחירות.^{^[23]} ב-21 באוקטובר הזהיר ראש המודיעין הלאומי (DNI), ג'ון רטקליף (John Ratcliffe), כי רוסיה ואיראן הצליחו לגנוב מידע ממאגרי רישום בוחרים ופעלו להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות לנשיאות. לדבריו, האקרים איראנים שלחו הודעות דוא"ל מאיימות לאזרחי פלורידה תוך התחזות לארגון הימין הקיצוני Proud Boys במטרה להרתיעם.^{^[24]}

ב-22 באוקטובר הזהירה CISA כי קבוצת ההאקרים הרוסית Energetic Bear המכונה גם Dragonfly, ביצעה עשרות מתקפות סייבר כנגד גופי ממשלה מקומיים וברמת המדינה בארה"ב החל מספטמבר 2020, ככל הנראה במטרה לגנוב מידע שישמש עבור מבצעי השפעה לקראת הבחירות.^{^[25]} ב-30 באוקטובר הזהירה CISA כי האקרים איראנים ניסו לפרוץ לאתרים הקשורים לבחירות בעשר מדינות בסוף ספטמבר במטרה לגנוב מידע השייך למצביעים.^[26]

ב-28 באוקטובר הודיע יועץ התקשורת של קמפיין טראמפ לנשיאות, טים מורטאו (Tim Murtaugh) כי אתר הקמפיין חווה מתקפת סייבר והושחת באמצעות מסרים לפיהם הנשיא טראמפ מפיץ חדשות מזויפות וכן כי לתוקפי האתר יש מידע מביך על הנשיא. כמו כן, השאירו התוקפים כתובת חשבון לתשלום במטבעות דיגיטליים עבור קבלת המידע המביך.^{^[27]}

גם חברות המגזר הפרטי פרסמו החודש אזהרות. ב-15 באוקטובר פרסמו חוקרי חברת Check Point את ממצאיו של מחקר שבחן את איומי הסייבר על הבחירות לנשיאות ארה"ב. על פי הממצאים, חלה עלייה ברישום שמות הדומיין הזדוניים בנושא הבחירות בין יוני ואוקטובר 2020 וכן כי 16% מכלל שמות הדומיין בנושא הבחירות שנרשמו בתקופה זו היו זדוניים.^{^[28]}

ב-16 באוקטובר הודיע ראש קבוצת ניתוח האיומים של גוגל (TAG),^{^[29]} שיין האנטלי (Shane Huntley), כי קבוצת ההאקרים הסינית APT31 וקבוצת ההאקרים האיראנית APT35 ביצעו מתקפות דיוג שכוונו כלפי עובדי קמפיין ביידן.^{^[30]}

במקביל, פעלו החודש גופי הביטחון וחברות הטכנולוגיה במטרה להתמודד עם האיומים. ב-9 באוקטובר הודיעה טוויטר כי תסמן "ציוצים" מטעם מועמדים לבחירות ואנשי הקמפיינים שלהם, במקרים בהם יכריזו על ניצחונם בטרם הכרזת התוצאות הרשמיות ותפנה את המשתמשים למידע אמין בנושא הבחירות. בנוסף, החברה תוסיף אזהרות ותתייג ציוצים מטעים מטעם פוליטיקאים, מועמדים ואנשי קמפיין בעלי יותר מ-100,000 עוקבים ותמנע מעוקביהם מלשתף או להגיב לציוציהם.^{^[31]}

כמו כן, פעלו החודש גופי הביטחון וחברות פרטיות במטרה לשבש את רשת הבוטים Trickbot, הכוללת מיליוני מחשבים, במטרה למנוע ממפעיליה מלהשתמש בה לצורך מעורבות בבחירות. ב-10 באוקטובר הודיעו ארבעה בכירים אמריקנים, שנותרו בעילום שם, כי פיקוד הסייבר פרץ מספר פעמים לשרתי השליטה והבקרה של הרשת ושלח למחשבים הנגועים פקודות לנתק את עצמם מהשרתים. כמו כן, שתל הפיקוד מיליוני רשומות מזויפות במאגר הנתונים של הרשת, המשמש את מפעיליה לטובת ביצוע מתקפות כופרה כנגד מטרות שונות, זאת במטרה לבלבל ולשבש את פעילותם.^{^[32]} במקביל, הודיעה מיקרוסופט כי פעלה במסגרת צו משפטי ובשיתוף פעולה עם ספקיות אינטרנט ותקשורת ברחבי העולם, במטרה להשתלט על שרתים המשמשים את מפעילי Trickbot, למנוע מהם גישה למידע המאוחסן על גביהם וכן למנוע מהם מלרכוש או להשכיר תשתיות נוספות.^{^[33]}

חקיקה

1 באוקטובר – מליאת בית הנבחרים אישרה מספר הצעות חוק להגנה על ענף האנרגיה מפני איומי סייבר – מליאת בית הנבחרים אישרה ארבע הצעות חוק להגנה על ענף האנרגיה מפני איומי סייבר:

Grid Security Research and Development Act קוראת למחלקת האנרגיה לשתף פעולה עם קרן המדע הלאומית ועם מִנְהֶלֶת המדע והטכנולוגיה של המחלקה לביטחון המולדת במטרה לנסח תכניות למחקר, פיתוח והדגמת טכנולוגיות להגנה על ענף האנרגיה מפני איומים פיזיים ואיומי סייבר. כמו כן, קוראת הצעת החוק למחלקת האנרגיה לשתף פעולה עם NIST במטרה לנסח שיטות עבודה מומלצות להתמודדות עם איומי סייבר עבור ענף האנרגיה;
Enhancing Grid Security through Public-Private Partnerships Act מַנְחָה את מחלקת האנרגיה להקים שותפויות ציבוריות-פרטיות במטרה לתת מענה לאיומי סייבר על מתקנים ומערכות בענף ייצור החשמל;
Cyber Sense Act קוראת למזכיר מחלקת האנרגיה לנסח תכנית וולונטרית לביצוע בדיקות לאבטחת הסייבר של מוצרים וטכנולוגיות המיועדים לשימוש עבור רשת החשמל (BPS);^{^[34]}
Energy Emergency Leadership Act קוראת להגדיל את אחריותם של עוזרי מזכיר מחלקת האנרגיה בנושאים כגון אבטחת הסייבר של תשתיות בענף החשמל, ניהול סיכוני סייבר ומצבי חירום, ניהול איומי סייבר על שרשראות האספקה של רשת החשמל, תגובה לתקריות וחזרה לשגרה.

הצעות החוק הועברו לעיון ולהצבעה בוועידת הסנאט לחשמל ולמשאבים טבעיים ויועברו לאחר מכן להצבעה במליאת הסנאט.^{^[35]}

צבא וביטחון

2 באוקטובר – צבא ארה"ב חתם על חוזה לפיתוח מודל בינה מלאכותית לזיהוי מידע כוזב – חברת Primer, העוסקת בפיתוח מודלים של בינה מלאכותית לניתוח ועיבוד טקסטים, זכתה בחוזה מחקר עבור עסקים קטנים (SBIR)^{^[36]} של הפיקוד למבצעים מיוחדים (SOCOM)^{^[37]} וחיל האוויר האמריקני לפיתוח רשת נוירונים מלאכותית לזיהוי נרטיבים ומידע כוזב. החברה תשתמש במודלים לעיבוד וניתוח שפה במטרה לנתח אירועים ודיווחים ולזהות מקורות מידע אמינים. באמצעות זיהוי מקורות אמינים, תוכל הרשת לזהות מרכיבים שונים המצביעים על אמינות הדיווח. המערכת צפויה לבסוף לדרג דיווחים על פי אמינותם, להציג למשתמש מקורות חלופיים ולהציג את תהליך קבלת ההחלטות שלה.^{^[38]}

8 באוקטובר – בכירה בחיל החלל: יותר מ-1,000 חיילים העוסקים באבטחת סייבר בחיל האוויר האמריקני יועברו לחיל החלל – לדברי מנהלת הטכנולוגיה והחדשנות הראשית בחיל החלל האמריקני, מייג'ור גנרל קימברלי קרידר (Kimberly Crider), יותר מ-1,000 חיילים ו-130 קצינים העוסקים במקצועות אבטחת הסייבר בחיל האוויר האמריקני, יועברו לחיל החלל בשנה הפיסקאלית 2021. לדבריה, לוויינים ומערכות קרקעיות יהוו מטרות מרכזיות בעת עימות במרחב הסייבר וחיל החלל משקיע בפיתוח טכנולוגיות, יכולות טכניות והון אנושי במטרה להגן עליהן.^{^[39]}

8 באוקטובר – בכוונת מחלקת ההגנה לקיים ניסויים רחבי היקף בטכנולוגיות רשתות ה-5G – ראש פרויקט ה-5G במשרד תת-מזכיר מחלקת ההגנה למחקר ולהנדסה, ג'וזף אוונס (Joesph Evans) הכריז על חתימה על חוזים בסך 600 מיליון דולר עם חברות שישתתפו בסדרת הניסויים בטכנולוגיות 5G של מחלקת ההגנה, המכונה At Scale. סדרת הניסויים צפויה לכלול פריסה נרחבת של תשתיות עבור רשתות 5G בחמישה בסיסי צבא ולבחון שימוש בטכנולוגיה עבור אימונים באמצעות מציאות ווירטואלית (VR) ורבודה (AR); לוגיסטיקה ואחסון "חכם"; פיקוד ושליטה מבוזרים;^{^[40]} וחלוקה דינמית של ספקטרום התדרים עם התעשייה. כחלק מהניסויים שיעסקו בפיקוד ושליטה מבוזרים, תבחן מחלקת ההגנה את יישום תכנית ה-All-Domain Command and Control לחיבור כל מערכות הנשק והשירותים השונים לכדי רשת אחודה.^{^[41]}

30 באוקטובר – מחלקת ההגנה החלה לבחון מערכות הגנת סייבר המבוססות על למידת מכונה – לדברי ראש תחום הסייבר ביחידת החדשנות של מחלקת ההגנה (DIU),^{^[42]} ג'ף קלק (Jeff Kleck), היחידה משתפת פעולה עם חיל האוויר האמריקני במטרה לבחון שלושה מודלים של למידת מכונה לשימוש מסחרי שמטרתם לתת מענה מהיר להיקף הנרחב של איומי סייבר על רשתות מחלקת ההגנה. לדבריו, מטרת הניסויים היא לספק מודל שיוכל לבצע משימות של אנליסט ברמה 1 (Tier-1) וכן לסרוק, לנתח ולחקור איומים במהירות גבוהה. סדרת הניסויים תושלם עד קיץ 2021.^{^[43]}

רוסיה

28 באוקטובר – מחקר חדש: קבוצת ההאקרים הרוסית Turla מעורבת במבצע ריגול סייבר אחר גופי ממשלה באירופה – על פי מחקר חדש מטעם חברת Accenture, קבוצת ההאקרים Turla, המקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) מעורבת בקמפיין ריגול סייבר אחר גופי ממשלה במדינה אירופאית, ששמה לא נמסר, בין החודשים יוני ואוקטובר 2020. על פי המחקר, ההאקרים עשו שימוש מחודש בנוזקות וב"דלתות אחוריות" ישנות שעודכנו במיוחד עבור המטרה על מנת לייצר מספר ערוצי תקשורת חופפים למקרה שערוץ התקשורת עם שרת השליטה והבקרה שלהם ייחסם.^{^[44]}

אירופה

האיחוד האירופי

22 באוקטובר – האיחוד האירופי הטיל סנקציות על האקרים רוסים המעורבים בפריצה לפרלמנט הגרמני ב-2015 – מועצת האיחוד האירופי הטילה סנקציות על סגן ראש ה-GRU, איגור קוסטיוקוב (Igor Kostyukov) ועל האקר רוסי נוסף השייך לקבוצת ההאקרים APT28 בגין פריצה לפרלמנט הגרמני שאירעה באפריל 2015 והובילה לגניבת מידע רב. כמו כן, הוטלו סנקציות על המרכז ה-85 לשירותים מיוחדים של ה-GRU (GTsSS),^{^[45]} בראשו עומד קוסטיוקוב ותחתיו פועלת APT28.^{^[46]} הסנקציות כוללות איסור כניסה למדינות האיחוד האירופי, הקפאת נכסים ואיסור על אזרחים וחברות אירופיות מלסחור עם השניים.^{^[47]}

שר החוץ של בריטניה, דומיניק ראב (Dominic Raab), מסר כי בריטניה תאכוף את הסנקציות של האיחוד ומצטרפת לגינוי פעילות הסייבר הזדונית של רוסיה.^{^[48]}

נאט"ו

8 באוקטובר – מזכ"ל נאט"ו הכריז על יוזמת NATO 2030 הכוללת יוזמות חדשות בתחומי הסייבר והטכנולוגיות החדשות– מזכ"ל נאט"ו, יינס סטולטנברג (Jens Stoltenberg) הכריז על יוזמת NATO 2030 במסגרתה קרא למדינות החברות לנסח אסטרטגיה מעודכנת שתגדיר מחדש את התייחסותה של הברית ואת תגובתה לאיומי סייבר וטרור וכן לעלייה בשימוש בטכנולוגיות חדשות ולשאיפותיה הצבאיות של סין. כמו כן, קרא סטולטנברג למדינות החברות לנסח עקרונות ותקנים עבור טכנולוגיות מידע ותקשורת חדשות העושות שימוש ב-Big data.^{^[49]}

סטולטנברג הוסיף כי הברית תעודד שיתוף פעולה הדוק בין המדינות החברות בנושאי מחקר ופיתוח ולקדם שיתופי פעולה עם מדינות שאינן חברות בברית. בנוסף, שוקלת הברית להקים מנגנון משותף לפיקוח על השקעות זרות בחברות, בטכנולוגיות ובתשתיות חיוניות במדינות החברות בברית וכן לנסח עקרונות משותפים בנושא ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות.^{^[50]}

בריטניה

16 באוקטובר – הנציב לענייני מידע של בריטניה הטיל על British Airways קנס בסך 25 מיליון דולר בגין פריצה למערכותיה ודליפת מידע שחוותה ב-2018 – הנציב לענייני מידע של בריטניה (ICO)^{^[51]} הטיל קנס בסך 20 מיליון ליש"ט (כ-25 מיליון דולר) על British Airways, בגין פריצה למערכותיה ודליפת מידע של כ-380 אלף לקוחותיה שאירעה ב-2018. על פי חקירת ה-ICO, החברה לא נקטה בצעדי אבטחה על מנת להגן על המידע של לקוחותיה, שכלל שמות, כתובות ופרטי כרטיסי אשראי. מדובר בקנס הגבוה ביותר שהטיל ה-ICO, אומנם הסכום נמוך משמעותית מהסכום המרבי הכלול ברגולציית ה-GDPR, אותה אימצה בריטניה, העומד על כ-4% מהרווח השנתי של החברה, סכום העומד על כ-489 מיליון ליש"ט (כ-637 מיליון דולר).^{^[52]}

19 באוקטובר – בריטניה האשימה את רוסיה בתכנון מתקפות סייבר על המשחקים האולימפיים שאמורים היו להיערך בטוקיו ב-2020 – על פי הודעה מטעם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), קבוצת ההאקרים Sandworm, הפועלת בחסות ממשלת רוסיה ביצעה מתקפות סייבר במטרה לאסוף מידע על שירותי הלוגיסטיקה, נותני החסות והמארגנים של המשחקים האולימפיים שאמורים היו להתקיים בטוקיו ב-2020 ונדחו בעקבות משבר הקורונה. על פי ההודעה, מטרתם של ההאקרים הייתה להוביל לשיבוש אירועי המשחקים, בדומה לניסיונה של רוסיה לשבש את משחקי אולימפיאדת החורף שנערכה ב-2018 בדרום קוריאה, עקב האיסור של הוועדה האולימפית הבין-לאומית על אתלטים רוסים מלהתחרות תחת דגל רוסיה בעקבות שימוש בסמים אסורים.^{^[53]}

24 באוקטובר – בכיר בריטי לשעבר: בריטניה ביצעה מתקפות סייבר שהתמקדו במקבלי ההחלטות ברוסיה – לדברי מזכיר הקבינט והיועץ לביטחון לאומי לשעבר, מארק סדוויל (Mark Sedwill), בריטניה השתמשה ביכולות סייבר התקפיות במטרה לגבות מחיר על פעולות תוקפניות מטעם רוסיה, כדוגמת הרעלת המרגל הכפול סרגיי סקריפל (Sergei Skripal) בבריטניה ב-2018. סדוויל הוסיף כי חלק מפעילותה של בריטניה התמקדה בפעולות מימון בלתי חוקיות ברוסיה, אולם לא סיפק פרטים נוספים.^[54]

נורבגיה

14 באוקטובר – נורבגיה האשימה את רוסיה במעורבות במתקפת הסייבר נגד הפרלמנט הנורבגי בספטמבר 2020 – לדברי שרת החוץ של נורבגיה, אינה אריקסן סוריידה (Ine Eriksen Soreide), רוסיה מעורבת במתקפת הסייבר שחוו מערכות הדוא"ל הפנימי של הפרלמנט הנורבגי בספטמבר 2020. המתקפה הובילה לגניבת מידע השייך למחוקקים ולעובדי הפרלמנט.^{^[55]} שגרירות רוסיה בנורבגיה פרסמה הכחשה בנושא מעורבותה של רוסיה.^{^[56]}

אסיה

סין

28 באוקטובר – רשות מרחב הסייבר של סין הגבירה את הפיקוח על תכנים המופצים על גבי דפדפנים למכשירים ניידים – רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)^[57] פרסמה צו המגביר את הפיקוח על שמונה יצרני אפליקציות דפדפן עבור מכשירים ניידים במטרה למנוע תפוצת מידע כוזב, תכנים אלימים, וולגריים או רכילותיים, הפוגעים בערכים הסוציאליסטיים. כמו כן, קראה ה-CAC לחברות להגיש תכניות לביצוע בדיקה עצמית ולהגיש את תוצאות הבדיקות. החברות הכלולות בצו הן Huawei, Vivo, Xiaomi, Qihoo’s 360 ועוד.^[58]

יפן

7 באוקטובר – יפן והודו חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחומי אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית – ההסכם שנחתם על ידי שרי החוץ של שתי המדינות, יכלול שיתוף פעולה בבניית יכולות, במחקר ופיתוח ובאבטחה וחסינות של תשתיות מידע חיוניות, רשתות ה-5G, מכשירי ה-IoT ומערכות בינה מלאכותית. כמו כן, כולל ההסכם הקמה של מנגנונים משותפים להתמודדות עם איומי סייבר ושיתופי פעולה בתחום הסייבר במסגרת ארגונים בין-לאומיים, כגון האו"ם.^{^[59]}

26 באוקטובר – יפן וארה"ב קיימו תרגיל צבאי נרחב הכולל גם תרגילי לוחמת סייבר ולוחמה אלקטרונית – ארה"ב ויפן קיימו את התרגיל הצבאי הדו-שנתי הנרחב Keen Sword שכלל לראשונה תרגילים בלוחמת סייבר ובלוחמה אלקטרונית. התרגיל, הכולל עשרות אלפי חיילים משתי המדינות, התקיים על רקע עלייה בפעילות הצי הסיני בסביבת האיים שבים סין המזרחי, הנתונים במחלוקת טריטוריאלית בין יפן וסין.^{^[60]}

28 באוקטובר – הרשות לרגולציה על ענף הגרעין של יפן השביתה את שירותי הדוא"ל שלה בעקבות מתקפת סייבר – על פי הודעה מטעם דובר הרשות לרגולציה על ענף הגרעין של יפן (NRA),^{^[61]} הרשות נאלצה להשבית את שירות הדוא"ל הפנימי בעקבות חשד למתקפת סייבר של שרת הדוא"ל שלה. לדבריו, ה-NRA פתחה בחקירה על מנת לוודא כי לא דלף מידע רגיש.^{^[62]}

צפון קוריאה

החודש פורסמו אזהרות מפני קמפיינים של מתקפות סייבר מטעם קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Kimsuky.

על פי דו"ח מטעם מועצת הביטחון של האו"ם, שפורסם בסוף אוגוסט 2020 ונחשף ב-1 אוקטובר, קבוצת ההאקרים Kimsuky, אחראית לקמפיין ריגול סייבר שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2020 והתמקד ב-28 בכירים ממועצת הביטחון, ביניהם לפחות 11 בכירים המייצגים שש מדינות החברות במועצה. על פי הדו"ח, הקבוצה ביצעה שורה של מתקפות דיוג ממוקד שהתחזו להתרעות אבטחה מצד צוות ה-IT של האו"ם או לבקשות לקיום ראיונות עיתונאיים, כנגד חשבונות Gmail ו-Whatsapp של הבכירים תוך עקיפת מנגנונים לחסימת ספאם ומתקפות דיוג.^{^[63]}

ב-27 באוקטובר פרסמו ה-FBI, פיקוד הסייבר האמריקני ו-CISA, אזהרה משותפת בה הזהירו כי Kimsuky מנהלת קמפיין ריגול סייבר כנגד מטרות בדרום קוריאה, בארה"ב וביפן. על פי האזהרה, הקבוצה ביצעה מתקפות דיוג ממוקד ומתקפות watering hole והתמקדה במכוני מחקר ובמטרות העוסקות בנושאים כגון מדיניות, אנרגיה ונשק גרעיני, משטר הסנקציות המוטלות על צפון קוריאה וכן בנושא חצי האי הקוריאני.^{^[64]}

קישור לדו"ח מועצת הביטחון של האו"ם: https://bit.ly/36TiIn3

קישור לאזהרת הסוכנויות האמריקניות: https://bit.ly/3efGX0f

אזרבייג'ן

6 באוקטובר – מחקר חדש: משרדי ממשלת אזרבייג'ן חוו מתקפות סייבר על רקע עימותי הגבול עם ארמניה – על פי מחקר חדש מטעם חברת Talos שהיא חברת-בת של Cisco, האקרים זרים ביצעו מתקפות דיוג במטרה לפרוץ לרשתות ה-IT של ממשלת אזרבייג'ן ולגנוב מידע רגיש, זאת על רקע העימות הצבאיים באזור נגורנו-קראבאך (Nagorno-Karabakh) על גבול אזרבייג'ן וארמניה. חוקרי Talos ייחסו את המתקפות לקבוצת האקרים אותה כינו PoetRAT, שעמדה מאחורי קמפיין ריגול סייבר כנגד גופי ממשלת אזרבייג'ן החל מאפריל 2020.^{^[65]}

קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3lxVV4k

המזרח התיכון ואפריקה

7 באוקטובר – מחקר חדש הזהיר מפני קבוצת האקרים המציעה שירותי פריצה והפצת מידע כוזב ברחבי המזרח התיכון – במחקר חדש מטעם חברת BlackBerry, הזהירו החוקרים מפני קבוצת האקרים המכונה Bahamut המציעה שירותי פריצה (hacking-for-hire) ברחבי המזרח התיכון ודרום אסיה. על פי המחקר, הקבוצה הפיצה אפליקציות זדוניות ורוגלות בחנויות האפליקציות של גוגל ו-Apple, הפיצה מידע כוזב וכן ביצעה מתקפות סייבר כנגד גופי ממשלה באיחוד האמירויות, דיפלומטים סעודים, מטרות צבאיות בפקיסטן ועסקים בהודו. על פי המחקר, הקבוצה הדגימה יכולות סייבר מתקדמות, דבר שהוביל להערכה כי היא מציעה את שירותיה לגופי ממשלה ולסוכנויות מודיעין המבצעות מיקור חוץ עבור פעילויות סייבר זדוניות.^{^[66]}

ישראל

1 באוקטובר – חוקרים ישראלים פיתחו מודל בינה מלאכותית להגנה על מכשירים רפואיים מפני איומי סייבר – חוקרים מהפקולטה להנדסת תוכנה ומערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו מודל בינה מלאכותית המנתח את הפקודות הנשלחות מהמחשב למכשירים רפואיים כגון סורקי CT, אולטרה סאונד ו-MRI ומזהה אנומליות בפקודות, אנומליות שעלולות להיגרם כתוצאה ממתקפת סייבר, טעות אנוש או פגם בתוכנה. המודל מתמקד בפקודות בעלות הקשר (Context Sensitive), שאינן תואמות את סוג הסריקה או את נתוני המטופל ובפקודות בלתי תלויות בהקשר (Context Free), המכילות ערכים שגויים.^{^[67]}

8 באוקטובר – אוניברסיטת תל אביב חתמה על שיתוף פעולה עם הסוכנות לאבטחת הסייבר של סינגפור – במסגרת כנס שבוע הסייבר שהתקיים בסינגפור, הכריז השר הבכיר של המדינה לתקשורת ולמידע של סינגפור,^{^[68]} ג'ניל פוטוצ'רי (Janil Puthucheary), על שיתוף פעולה מחקרי שנחתם בין אוניברסיטת תל אביב לבין הסוכנות לאבטחת סייבר של סינגפור (CSA).^{^[69]} במסגרת שיתוף הפעולה, פורסם מענק מחקרי עבור מחקר ופיתוח בתחומים כגון אבטחת הסייבר של מכשירי ה-IoT ושל ערים חכמות.^{^[70]}

איראן

16 באוקטובר – איראן הודיעה כי שני גופים ממשלתיים חוו מתקפות סייבר רחבות היקף – הארגון לטכנולוגיות מידע (ITO)^{^[71]} של ממשלת איראן אישר דיווחים שהופיעו ברשתות החברתיות, לפיהם שני גופים ממשלתיים חוו מתקפות סייבר רחבות היקף. מטעם הארגון לא נמסרו פרטים נוספים. על פי דיווח מטעם סוכנות הידיעות Tasnim, המטרות שהותקפו כללו מערכות בנקאיות ואת ארגון נמלי הים והימאות של איראן.^{^[72]}

21 באוקטובר – מחקר חדש: קבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater אחראית לעשרות מתקפות סייבר במזרח התיכון – על פי הודעת חברת Symantec, קבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater מעורבת בקמפיין ריגול סייבר נרחב שהתמקד בעשרות גופי ממשלה וחברות תקשורת בעיראק, בכווית, בתורכיה ובאיחוד האמירויות. לדברי המנהל הטכני ב-Symantec, ויקראם טאקור (Vikram Thakur), החברה בוחנת כלי פריצה חדש המכונה PowGoop, שייתכן ושימש את הקבוצה לצורך גניבת מידע.^{^[73]}

קישור להודעת Symantec: https://bit.ly/36fkEV1

אוסטרליה

25 באוקטובר – מחלקת הפנים של אוסטרליה הציעה הצעת חוק שתיתן לממשלה סמכויות נוספות בהגנה על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר – מחלקת הפנים של אוסטרליה פרסמה מסמך התייעצות לתגובת התעשייה, מוסדות האקדמיה והממשלות המקומיות וברמת המדינה, בנושא הצעת חוק שתיתן לממשלה סמכויות נוספות לטובת הגנה על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר.

הצעת החוק קוראת לתת לגופי הממשלה הפדראלית את הסמכות לקבל מידע ודיווחים ממפעילי התשתיות החיוניות וכן להטיל דרישות רגולטוריות על ענפי תשתיות נוספים.^{^[74]} כמו כן, קורא המסמך:

לנסח תקני אבטחת סייבר ספציפיים עבור כל ענף תשתיות חיוניות;
להגביר את סמכותה של הממשלה לסייע למפעילי תשתיות חיוניות בעת חירום, סעיף הכולל את חובת השתתפותם של בעלי ומפעילי תשתיות בפעולות הכנה ממשלתיות לצורך היערכות להתמודדות עם איומי סייבר וחובת שיתוף פעולה עם הממשלה במטרה לנסח תהליכי תגובה לתקריות;
להגביר את סמכותה ויכולותיה של הממשלה להגיב ולנטרל איומי סייבר על תשתיות חיוניות;
לפתח מערכת התרעה לאומית שתאפשר לממשלה להתריע על איומי סייבר ולהכריז על מצב חירום לאומי במרחב הסייבר, מצב בו תוכל הממשלה לפעול ישירות במטרה להתמודד עם האיומים;
לנסח מנגנון לשיתוף מידע בין הממשלה לבין בעלי ומפעילי התשתיות החיוניות.

הממשלה תקיים התייעצויות עם גורמי תעשייה ותנסח מסגרת להצעת חוק שתוצג לפרלמנט.^{^[75]}

28 באוקטובר – סקר של חברת ESET: מרבית הציבור באוסטרליה אינו יודע כיצד להגן על מכשירי IoT מפני מתקפות סייבר – על פי סקר מטעם חברת ESET שנערך בקרב כ-2,000 אוסטרלים, מרבית הציבור באוסטרליה לא יודע כיצד להגן על מכשירים ניידים ועל מכשירי IoT ביתיים מפני מתקפות סייבר. בנוסף, נמצא כי בעוד 81.6% מהנשאלים היו מודעים לאיומי סייבר, כ-23% מעולם לא התקינו מוצרים או תוכנות אבטחה על מכשיריהם האישיים.^{^[76]}

טבלה 1: עיקרי תוצאות הסקר

85.1%	מהמשתמשים מכירים בחשיבות התקנת מוצרי אבטחה על גביי מכשיריהם האישיים
81.6%	מהמשתמשים מכירים בחשיבות אבטחת רשת האינטרנט הביתית
23%	מהמשתמשים מעולם לא התקינו תוכנות אבטחה על גבי מכשיריהם הביתיים

טבלה 2: עיקרי הסיבות בהם נקבו המשתמשים שלא התקינו תוכנות אבטחה על מכשיריהם

32.1%	מהמשתמשים מאמינים כי מחירם של מוצרי האבטחה גבוה מדי
31%	מהמשתמשים לא הקדישו מחשבה להתקנת מוצרי אבטחה על מכשיריהם האישיים
20.1%	מהמשתמשים מאמינים כי רמת האבטחה הבסיסית של המכשיר מספיקה
17%	מהמשתמשים חוששים מסיכונים הכרוכים בהתקנת מוצרי אבטחה על מכשיריהם האישיים

פעילות חברות התקשורת הסיניות במערב

החודש הודיעו בלגיה ושבדיה כי יסירו ציוד תקשורת מתוצרת Huawei וימנעו את השתתפותה בפרויקטים בתחום התקשורת הסלולרית. ב-10 באוקטובר הודיעו חברת התקשורת הגדולה ביותר בבלגיה Proximus, וחברת Orange Belgium כי יחליפו בהדרגה ציוד תקשורת מתוצרת Huawei בציוד מתוצרת ספקיות אירופאיות כגון Nokia ו-Ericsson. מטעם חברת Proximus נמסר כי הרקע להחלטה היה שיקולים טכניים, פיננסיים ותפעוליים, אולם מקורות שנותרו בעילום שם, טענו כי הרקע להחלטה הוא הלחץ הפוליטי מצד ממשלת ארה"ב והחלטתה לאסור על מכירת שבבים ל-Huawei.^{^[77]}

ב-22 באוקטובר הודיעה רשות התקשורת והדואר של שבדיה (PTS)^[78] כי תמנע את השתתפותן של Huawei ו-ZTE בפרויקט הנחת תשתיות עבור רשתות ה-5G במדינה, בעקבות הערכות סיכונים לפיהן השימוש בציוד מתוצרת סין עלול לפגוע בביטחונה הלאומי של שבדיה. בנוסף, הורתה הרשות לחברות התקשורת במדינה להסיר ציוד תקשורת סיני קיים ולהחליפו.^[79]

בין-לאומי

ניסוח נורמות התנהגות מדינתית אחראית במרחב הסייבר

8 באוקטובר – מדינות רבות קראו לאו"ם להחליף את שתי הקבוצות הפועלות לניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר בפורום דיונים קבוע – מדינות האיחוד האירופי, סינגפור, דרום קוריאה, בריטניה, יפן ועוד, הגישו בקשה לאו"ם, בה קראו לארגון להחליף את קבוצת המומחים הממשלתיים (GGE)^{^[80]} ואת קבוצת העבודה הפתוחה (OEWG)^{^[81]} בפורום דיונים קבוע שיפעל לניסוח תכנית פעולה (PoA)^{^[82]} לקידום התנהגות מדינתית אחראית במרחב הסייבר. המדינות קראו לקיים פגישות עבודה שיתמקדו ביישום הנורמות הקיימות על ידי זיהוי האינטרסים והצרכים של המדינות השונות וקידום שיתופי פעולה, תיאום וצעדים בוני אמון.^{^[83]}

10 באוקטובר – סינגפור תסייע לאו"ם לנסח רשימת פעולות שעל מדינות לבצע במטרה ליישם נורמות התנהגות מדינתית אחראית במרחב הסייבר – לדברי שר התקשורת והמידע של סינגפור, ס. איסוואראן (S. Iswaran), המדינה תשתף פעולה עם האו"ם במסגרת ניסוח רשימת פעולות (Norms Implementation Checklist) שמטרתן לסייע ולעודד מדינות ליישם ולנהוג על פי נורמות ההתנהגות המדינתית במרחב הסייבר שעליהן הוסכם במסגרת דיוני קבוצת המומחים של האו"ם (GGE) ב-2015.

לדברי איסוואראן, בכוונת סינגפור והאו"ם לנסח רשימה המבוססת על אמנה שניסחו המדינות החברות באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN), מהלך שיחייב להרחיב את האמנה כך שתכלול עוד מדינות החברות באו"ם ותתחשב באינטרסים וביכולותיהן הלאומיות. איסוואראן הוסיף כי מדינות ASEAN ישתפו פעולה עם האו"ם במטרה לסייע למדינות מתפתחות ליישם את הנורמות ולנסח מסגרות משפטיות רלוונטיות.^{^[84]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

30 באוקטובר – רשת בתי החולים של אוניברסיטת וורמונט בארה"ב חוותה מתקפת סייבר – רשת בתי החולים של אוניברסיטת וורמונט^[85] בארה"ב חוותה מתקפת סייבר שהובילה לשיבושים נרחבים בשישה בתי חולים השייכים לרשת בוורמונט ובצפון ניו-יורק. על פי הודעה מטעם נציגי הרשת, המתקפה הובילה להשבתה של פורטל MyChart, המשמש מטופלים ואת צוותי בתי החולים לצורך קביעת תורים וגישה למידע רפואי, הכולל תוצאות מעבדה.^[86] כמו כן, הובילו השיבושים לדחיית טיפולי כימותרפיה ובדיקות רדיולוגיות. ב-4 בנובמבר, שלח מושל וורמונט, פיל סקוט (Phil Scott) את צוות ה-CERT של המשמר הלאומי של וורמונט לסייע בסריקת מכשירי הקצה והמערכות של רשת בתי החולים.^[87]

איומי סייבר על מערכות חלל

21 באוקטובר – אסטוניה קראה למגזר הפרטי להשתתף ביוזמה לפתרונות לאבטחת סייבר של לוויינים – משרד התקשורת והעניינים הכלכליים של אסטוניה קרא למגזר הפרטי המקומי להצטרף ליוזמה משותפת של ממשלת אסטוניה וסוכנות החלל של אירופה (ESA)^{^[88]} לאיסוף פתרונות מבוססי תוכנה לאבטחת הסייבר של לוויינים, ניהול סיכוני אבטחה בחלל ובדיקות אבטחת סייבר. לדברי שר ה-IT ומסחר החוץ, ראול סיאם (Raul Siem), החברות שפתרונותיהן יבחרו על ידי ESA יתקבלו לתכנית ה-GSTP,^{^[89]} המשמשת לקידום פתרונות טכנולוגיים חדשים, במסגרתה יוכלו לבחון את פתרונותיהן, מוצריהן ושירותיהן על לווייני ה-ESA. חברות יוכלו להגיש רעיונות עד ל-14 בדצמבר 2020.^{^[90]}

איומי סייבר על ענף הימאות

1 באוקטובר – ארגון הימאות העולמי חווה מתקפת סייבר – ארגון הימאות העולמי (IMO),^{^[91]} הכפוף לאו"ם, הודיע כי חווה מתקפת סייבר שהשביתה את פעילות האתר של הארגון וכן שיבשה מערכות IT פנימיות, ביניהן שירותי הדוא"ל של הארגון. המתקפה אירעה על רקע החלטתו של ה-IMO לדרוש מחברות ספנות לספק מענה לאיומי סייבר במסגרת מערכות ניהול הבטיחות שלהן. ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף בינואר 2021.^{^[92]}

סייבר ומימון טרור

23 באוקטובר – תחקיר עיתונאי: חמאס מפעיל יחידת סייבר הפועלת בשטחה של תורכיה – על פי תחקיר של העיתון הבריטי The Times, שציטט גורמי מודיעין מערביים, שזהותם לא נמסרה, ארגון חמאס מפעיל יחידה העוסקת במימון ובתיאום מבצעי סייבר ומודיעין מסכל הממוקמת באיסטנבול ופועלת ללא ידיעת נשיא תורכיה ארדואן. כמו כן, אחראית היחידה למבצעי סייבר וריגול כנגד הרשות הפלסטינית ושגרירויות מדינות זרות כגון ערב הסעודית ואיחוד האמירויות וכן לרכש ציוד שיכול לשמש לפיתוח נשק.^{^[93]}

בינה מלאכותית

23 באוקטובר – מיקרוסופט פיתחה יוזמה לזיהוי ותגובה לאיומי סייבר על מערכות למידת מכונה– מיקרוסופט השיקה את יוזמת פיתוח מסגרת ה-Adversarial ML Threat Matrix במסגרתה גורמי תעשייה ינסחו קווים מנחים לזיהוי ומענה לאיומי סייבר על מערכות למידת מכונה. היוזמה, אליה הצטרפו 11 חברות ותאגידים כגון IBM, Nvidia והתאגיד ללא כוונת הרווח MITRE, תסייע לצוותי אבטחה לזהות שיטות וטכניקות המשמשות גורמים זדוניים במטרה לשבש מערכות למידת מכונה ותשמש לניסוח אסטרטגיות להגנה עליהן.^{^[94]}

https://bit.ly/34J2LNC ↑
Remdesivir and Favipiravir; שתי התרופות נבחנות לסיוע בטיפול בנגיף הקורונה. ↑
https://bit.ly/37FbbZu ↑
https://reut.rs/3jO9co9 ↑
Health and Human Services ↑
https://bit.ly/2TGvJsa https://bit.ly/2HUdsoC ↑
https://on.wsj.com/36CFK1e ↑
Trusted Mobile System ↑
https://bit.ly/2SOHDQx ↑
Automated Indicator Sharing ↑
Structured Threat Information eXpression/Trusted Automated eXchange of Indicator Information; STIX הוא תקן לייצוג מידע בנושא איומי סייבר באופן שניתן לשתפו, לנתחו ולעבדו באופן אוטומטי. TAXII הוא פרוטוקול לשיתוף המידע. ↑
Organization for the Advancement of Structured Information Standards; OASIS הוא קונסורציום לא כוונת רווח הפועל לנסח תקנים עבור מכשירי IoT, ניהול מצבי חירום, מערכות לניהול תכנים ועוד. ↑
https://bit.ly/3lAkoWD ; קישור לדו"ח המלא של משרד המבקר: https://bit.ly/36WEbvw ↑
Vehicle to Grid ↑
https://bit.ly/3dEhTzV ↑
אשכול כלכלי הוא רשת של חברות וארגונים הממוקמים במרחב גיאוגרפי אחד. חברות אלו כוללות ספקיות חומרי גלם, יצרניות ציוד וטכנולוגיה, ספקי שירותים, ארגוני תקנים והכשרה. ↑
https://bit.ly/37LXgkj קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2HCxq7e ↑
Organisation for the Prohibition of Chemical Weapons ↑
https://bit.ly/31L1WmC ↑
https://bit.ly/2G0yphl ↑
Positioning, Navigation and Timing ↑
https://bit.ly/3jqyFnf ↑
https://bit.ly/33zny6U ↑
https://bit.ly/3jp2WTy ↑
https://bit.ly/31ILZgU ↑
https://bit.ly/3mNP47h ↑
https://cnn.it/34M27Ag ↑
https://bit.ly/31ilgaQ ↑
Threat Analysis Group ↑
https://bit.ly/34azTim ; קישור להודעת החברה: https://bit.ly/358deCu ↑
https://bit.ly/3lDnysE ↑
https://bit.ly/3jQA87A ↑
https://bit.ly/3lXvFQX ↑
Bulk-power sytem; מערכות BPS הן מערכות לייצור ולאספקה נרחבת של חשמל, מושג שאינו מתייחס לרשתות חשמל לאספקה מקומית. ↑
https://bit.ly/30VhgN6 ↑
Small Business Innovation Research contract ↑
Special Operations Command ↑
https://bit.ly/36Cjo04 ↑
https://bit.ly/3dfshxU ↑
Distributed Command and Control ↑
https://bit.ly/2T1W6sv ↑
Defense Innovation Unit ↑
https://bit.ly/2TOcBIM ↑
https://bit.ly/35VvO0X קישור למחקר של Accenture: https://accntu.re/2HLXu0p ↑
85^th Main Centre for Special Services; המרכז מכונה גם יחידה 26165. ↑
https://zd.net/3mqV8Cu ↑
https://bit.ly/3jv2TWn ↑
https://politi.co/3kyIQb0 ↑
https://bit.ly/3lER6X8 ↑
https://bit.ly/3dgk3Wg ↑
Information Commissioner's Office ↑
https://bit.ly/3dC7Knb ↑
https://zd.net/37HKfZ5 ↑
https://bit.ly/3kOistN ↑
https://bbc.in/2T8HK9u ↑
https://reut.rs/37jiyW7 ↑
Cyberspace Administration of China ↑
https://bit.ly/323hvqb ↑
https://bit.ly/3iXvSly ↑
https://bit.ly/2HVMoW1 ↑
Nuclear Regulation Authority ↑
https://bit.ly/3oNRjcN ↑
https://bit.ly/3nC9H7P ↑
https://bit.ly/3kMVBhX ↑
https://bit.ly/33PKOxA ↑
https://bit.ly/33RsSTg ; קישור להודעת החברה ולהורדת הדו"ח: https://blck.by/3jPNGQA ↑
https://bit.ly/3jvDpsJ ↑
Senior minister of state; הנושא בתפקיד זה אחראי למזכירים הפרלמנטריים בכל משרד ממשלתי אולם כפוף לשר. ↑
Cyber Security Agency ↑
https://bit.ly/3lGG8jP ↑
Information Technology Organization ↑
https://bit.ly/3dG7Muj ↑
https://bit.ly/37JmZKe ↑
בעוד שחוק אבטחת התשתיות החיוניות מ-2018 קבע פיקוח רגולטורי על תשתיות החשמל, הגז, המים והנמלים הימיים, הרפורמות הכלולות בהצעת החוק קוראות להגביר את הפיקוח גם על ענפי הבנקאות והפיננסים, התקשורת, המידע, התעשיות הביטחוניות, החינוך, המחקר והחדשנות, המזון, החלל והתחבורה. ↑
https://bit.ly/2GgVDje ; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3l8UDwM ↑
https://bit.ly/3oNuJ44 ↑
https://bit.ly/33MaKKA ; https://reut.rs/2IcyVta ↑
Swedish Post and Telecom Authority ↑
https://zd.net/2HCv60w ↑
Governmental Group of Experts ↑
Open-Ended Working Group ↑
Programme of Action ↑
https://bit.ly/31ivrMA ↑
https://bit.ly/3dgCM41 ↑
Vermont University Health Network ↑
https://bit.ly/3597w4v ↑
https://bit.ly/32qLRTr ↑
European Space Agency ↑
General Support Technology Program ↑
https://bit.ly/37HKzqL ↑
International Maritime Organization ↑
https://bit.ly/3d0FoD0 https://bloom.bg/3lbIPJM ↑
https://bit.ly/2G0yYHZ ↑
https://bit.ly/2HyLJK7 ↑