החודש נשמעו אזהרות נוספות מפני איומי סייבר מטעם עבריינים ומדינות כנגד ציבור העובדים מהבית ומוסדות רפואיים על רקע התפשטות נגיף הקורונה. כמו כן, נחשפו קמפיינים של הפצת מידע כוזב ומתקפות דיוג וכופרה כנגד גופי ממשלה וארגונים לאומיים ובין-לאומיים בענף הבריאות.

הממשל האמריקני הגביר את שיתוף הפעולה עם חברות הטכנולוגיה במטרה להסיר אתרים בנושא הקורונה ששימשו לצרכי הונאה והפצת נוזקות, ומחוקקים קראו לפיקוד הסייבר ליישם את אסטרטגיית ה-Defend Forward כנגד האקרים המתמקדים בענף הבריאות והמחקר הרפואי. הפנטגון פיתח מודל בינה מלאכותית לחיזוי מוקדי התפרצות של נגיף הקורונה ונערך לפיתוח רכיב לחיזוי מתקפות סייבר על מערכות צבאיות ותעשייתיות. במקביל פורסם דו"ח משרד המבקר הממשלתי, לפיו תכניות ההכשרה של הפנטגון להיגיינת סייבר בקרב עובדיו יושמו באופן חלקי בלבד.

חברת Booz Allen Hamilton פרסמה דו"ח אודות דפוסי הפעולה של האקרים המקושרים למודיעין הצבאי של רוסיה.

משרד ההגנה של בריטניה השהה את דרישות אבטחת הסייבר מספקים עקב משבר הקורונה; שדה התעופה של פראג ובתי חולים בצ'כיה חוו מתקפות סייבר; האקדמיה הצבאית של פולין חוותה מתקפת סייבר שמטרתה הייתה ככל הנראה לפגוע ביחסיה עם ארה"ב.

סין קבעה רגולציה חדשה לבדיקת אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה של תשתיות חיוניות והואשמה בקמפיין ריגול סייבר אחר חברות קבלן של ממשלת ארה"ב. כמו כן, נחשף קמפיין ריגול סייבר מטעם ווייטנאם אחר גופי ממשל בסין; מומחי האו"ם הזהירו מפני עלייה במורכבות מתקפות הסייבר של צפון קוריאה; אוסטרליה החלה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות נגד עברייני סייבר המנצלים את משבר הקורונה.

סין הגישה לאו"ם הצעה לקבוע נורמה האוסרת על החרמת ספקי ציוד תקשורת בעוד שבארה"ב נשמעה קריאה לחסום את חברת China Telecom מלפעול בשטחה.

החודש נחשפו קמפיינים להפצת מידע כוזב מטעם רוסיה ואיראן ופורסמו דו"חות אודות ניסיונותיה של סין להשפיע על דעת הקהל בטאיוואן ובהונג-קונג ולשנות את הנרטיב העולמי בנושא הקורונה.

גוגל הזהירה מפני מתקפות סייבר מטעם מדינות על ענף הבריאות וכן נשמעו אזהרות מפני מתקפות סייבר על שרשראות אספקה של בתי חולים ומפני חולשות במערכות לניהול מלאי וחלוקת תרופות.

בתחום הבינה המלאכותית פורסם החודש דו"ח בנושא השימוש בבינה מלאכותית לצרכי ביטחון לאומי ואיסוף מודיעין וכן נחשפו תוצאות ניסוי שהדגימו כי מודלים של בינה מלאכותית נוטים לקחת פחות סיכונים לעומת אנליסטים אנושיים בקבלת החלטות.

איומי סייבר על רקע התפשטות נגיף הקורונה

החודש נמשכה העלייה במספר מתקפות הסייבר המנצלות את התפשטות נגיף הקורונה ומכוונות כלפי ציבור העובדים מהבית, ארגוני ממשלה וכן ארגונים לאומיים ובין-לאומיים בענף הבריאות. לצד אלו נשמעו אזהרות נוספות בדבר איומי הסייבר על רקע משבר הקורונה.

הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) פרסמו אזהרה משותפת לפיה עבריינים וקבוצות APT הפועלות בחסות מדינות מנצלים את משבר נגיף הקורונה לטובת ביצוע מתקפות דיוג וכופרה, ומפיצים נוזקות תוך התחזות לאפליקציות לשיחות וועידה כגון Zoom וכן תוכנות לעבודה מרחוק ורשתות VPN.^{^[1]}

ה-FBI הזהיר כי האקרים הפועלים מטעם גופי מודיעין זרים ביצעו מבצעי ריגול סייבר כנגד מעבדות ובתי חולים בארה"ב, שהצהירו בפומבי כי הם החוקרים את נגיף הקורונה.^{^[2]}

האינטרפול הזהיר מפני עלייה במספר מתקפות הכופרה כנגד מוסדות רפואיים המעורבים במאבק נגד הנגיף וקרא למדינות החברות בארגון לשתף מידע בנושא.^{^[3]} כמו כן, הזהירה נאס"א את עובדי הסוכנות העובדים מהבית מפני עלייה במספר מתקפות הסייבר (ראו עמ' 18).^{^[4]}

במקביל נשמעו אזהרות מפני חולשות באפליקציית שיחות הוועידה Zoom. ה-FBI הזהיר כי עבריינים עלולים להפיץ אפליקציות זדוניות המתחזות ל-Zoom במטרה לגנוב מידע עסקי או אישי, לבצע מתקפות דיוג ולסחוט כסף מהמשתמשים.^{^[5]}

עם פרסום האזהרות, הודיעו ארגוני ממשלה, חברות ובתי ספר על מגבלות או איסורים על השימוש באפליקציה, ביניהן גוגל,^{^[6]} SpaceX,^{^[7]} הסנאט האמריקני, ממשלת טאיוואן, משרד החוץ של גרמניה^{^[8]} וצבא אוסטרליה.^{^[9]} ב-6 באפריל חשפה חברת Zoom כי חלק מהשיחות של משתמשי האפליקציה שאינם תושבי סין נותבו בטעות דרך שרתים בסין, מהלך שהוביל לחשש מפני מעקב, ריגול ודליפת מידע אישי.^{^[10]}

מומחים וחברות לאבטחת סייבר הצטרפו לאזהרות גורמי האכיפה. ב-2 באפריל הזהירה Check Point כי משבר הקורונה הוביל לעלייה חדה במספר מתקפות הסייבר וכי 84% מהמתקפות הקשורות בנושא הקורונה בוצעו באמצעות אתרים מזויפים ומתקפות דיוג.^[11] מכון המחקר הבריטי Chetham House הזהיר כי שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS) עלול להוות מטרה מרכזית עבור גורמים זדוניים בעת ההתמודדות מול נגיף הקורונה, וכי ההתמודדות עם המגיפה הובילה להתעלמות מתהליכי מדיניות בנושא אבטחת סייבר.^[12]

מומחים הזהירו גם מפני מתקפות סייבר מטעם מדינות. חברת FireEye חשפה כי קבוצת ההאקרים APT32 הפועלת ככל הנראה מטעם ממשלת ווייטנאם מעורבת בקמפיין מתקפות דיוג ממוקד שהתמקד בגופי ממשלה בסין במטרה ככל הנראה לאתר מידע הקשור לנגיף הקורונה (ראו עמ' 11).^[13] גוגל הודיעה כי זיהתה לפחות 12 קבוצות האקרים הפועלות מטעם ממשלות זרות, המשתמשות במידע אודות נגיף הקורונה במסגרת קמפיינים של מתקפות דיוג והפצת נוזקות המתמקדים בארגונים לאומיים ובין-לאומיים בענף הבריאות.^[14]

לצד האזהרות, נצפתה החודש עלייה נוספת במספר מתקפות הסייבר על ארגונים ומוסדות רפואיים וכן ארגונים נוספים הנאבקים בהשפעות משבר הקורונה. ב-2 באפריל חווה אתר הביטוח הלאומי של איטליה, המאפשר לעסקים ולאזרחים שנפגעו במשבר להגיש בקשות למענקים, מתקפת DoS שהובילה להשבתתו.^[15] ב-18 באפריל הודיעו מספר בתי חולים בצ'כיה כי חסמו בהצלחה מתקפות סייבר על מערכותיהם (ראו עמ' 10).^[16] ארגון הבריאות העולמי הודיע כי מספר מתקפות הסייבר על מערכותיו עלה פי חמישה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019.^[17] כמו כן, מקורות שהתראיינו בעילום שם לסוכנות הידיעות Reuters, האשימו את איראן בביצוע מתקפות סייבר נגד ארגון הבריאות העולמי במרץ 2020.^[18]

כמו כן, נמשכו מאמציהם של מדינות להפיץ מידע כוזב ולשנות נרטיבים בנושא הקורונה. ב-15 באפריל חשפה החברה לניתוח תכנים ברשתות החברתיות Grahpika קמפיין תפוצת מידע כוזב מטעם איראן שמטרתו להאשים את ארה"ב בפיתוח ובהפצת הנגיף.^[19] ב-25 באפריל פרסם שירות החוץ של האיחוד האירופי מסמך פנימי המפרט את פעילות הפצת המידע הכוזב בנושא נגיף הקורונה מטעם סין, רוסיה ואיראן (ראו עמ' 16).^[20]

איומי הסייבר על רקע התפשטות נגיף הקורונה הובילו לשינויים בהיערכויות של ממשלות בתחום הסייבר. ב-20 באפריל הודיע משרד ההגנה של בריטניה כי הוא משהה את הדרישה מספקים ומחברות קבלן לעמוד בתקני אבטחת הסייבר, עקב הסגר והוראות הריחוק החברתי המונעים ביקורים לצרכי ביקורת (ראו עמ' 9).^{^[21]} ב-22 לאפריל הודיעה מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS)^[22] של ארה"ב כי לא תפרסם את תוצאות בדיקות אבטחת הסייבר שלה לאור העלייה במספר התקיפות.^[23]

במקביל נרשמו החודש ניסיונות מטעם מדינות ומטעם המגזר הפרטי להתמודד עם האיומים. ב-9 באפריל הודיעה שרת ההגנה של אוסטרליה כי מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) החלה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות במטרה לשבש את פעילותם של עברייני סייבר והאקרים זרים המנצלים את משבר הקורונה במדינה (ראו עמ' 14).^[24] מחוקקים בארה"ב קראו לפיקוד הסייבר לפעול במטרה לשבש את פעילותם של האקרים המתמקדים במערכת הבריאות ובענף המחקר הרפואי, וקראו ל-CISA ולגופי האכיפה להעלות את מודעות הציבור לאיומים (ראו עמ' 4).^[25] במקביל, הגבירה מחלקת המשפטים את שיתוף הפעולה עם חברות הטכנולוגיה במטרה להסיר אתרים זדוניים בנושא הקורונה (ראו עמ' 5).^[26]

גם במגזר הפרטי בוצעו ניסיונות להתמודד עם האיומים. במטרה להתמודד עם מתקפות סייבר על ארגונים בענף הבריאות, הודיעה מיקרוסופט כי תאפשר לארגונים בענפי הרפואה והבריאות וכן לארגונים הומניטאריים ולארגוני זכויות אדם שימוש חינמי בשירות ה-AccountGuard להגנה על חשבונות דוא"ל (ראו עמ' 17).^[27]

כחלק מהתמודדות עם הפצת מידע כוזב, הודיעה Whatsapp כי הגבילה את יכולתם של המשתמשים להעביר תכנים ליותר מקבוצה אחת במטרה להיאבק בתפוצת מידע כוזב אודות נגיף הקורונה, וכי הקימה מרכז למידע אודות הנגיף, המאפשר למשתמשים לקבל מידע מגופים אמינים כגון ארגון הבריאות העולמי.^{^[28]} פייסבוק הודיעה כי תציג אזהרות למשתמשים שצפו במידע כוזב אודות נגיף הקורונה ותפנה אותם לאתרים הכוללים מידע אמין אודות הנגיף. כמו כן, משתפת החברה פעולה עם מעל ל-60 ארגונים לבדיקת עובדות ולדירוג תכנים ביותר מ-50 שפות שונות והעניקה מענקים לארגונים לבדיקת עובדות באיטליה, בספרד, בהודו, בקולומביה ועוד.^{^[29]}

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

21 באפריל – מחוקקים קראו ל-CISA ולפיקוד הסייבר לפעול על מנת להרתיע האקרים המעורבים במתקפות סייבר כנגד ענף הבריאות על רקע נגיף הקורונה – קבוצה של סנאטורים משתי המפלגות קראה ל-CISA ולפיקוד הסייבר להגביר את מאמציהם להרתיע האקרים המנצלים את משבר נגיף הקורונה במטרה לבצע מתקפות סייבר על ענף הבריאות. הסנאטורים קראו לפיקוד הסייבר להיערך ליישום אסטרטגיית ה-Defend Forward, שמטרתה לשבש את פעילותם של תוקפים במרחב הסייבר מבעוד מועד, גם כנגד האקרים המתמקדים במערכת הבריאות ובענף המחקר הרפואי. כמו כן, קראו הסנאטורים ל-CISA ולפיקוד הסייבר להעניק סיוע טכני למדינות בארה"ב, לסוכנויות מקומיות לניהול מצבי חירום ולמשמר הלאומי, במטרה להגן על ענף הבריאות. בנוסף, על CISA ופיקוד הסייבר לשתף פעולה עם ה-FBI, נציבות המסחר הפדראלית (FTC) וה-HHS במטרה לפרסם מידע אודות איומי סייבר ותפוצת מידע כוזב המנצלים את התפשטות נגיף הקורונה ולהעלות את מודעות הציבור לאיומי סייבר בזמן המשבר.^{^[30]}

22 באפריל – מחלקת המשפטים הגבירה את שיתוף הפעולה עם חברות הטכנולוגיה במטרה להסיר אתרים מזויפים בנושא נגיף הקורונה – מחלקת המשפטים הודיעה כי שיתוף פעולה מתמשך עם חברות הטכנולוגיה, ביניהן רשמי דומיינים (domain registries), הוביל להסרתם של מאות אתרים בנושא נגיף הקורונה ששימשו לצרכי הונאה, גניבת מידע אישי והפצת נוזקות. על פי ההודעה, ה-FBI בחן וטיפל ביותר מכ-3,600 תלונות על הונאות בנושא הקורונה, הכוללות מכירה של חיסונים וטיפולים מזויפים ובקשות לתרומות.^{^[31]}

27 באפריל – מחלקת המסחר הידקה את המגבלות על ייצוא טכנולוגיות לשימוש כפול (dual-use) שעלולות לשמש לפיתוח נשק וטכנולוגיות מעקב – מחלקת המסחר הודיעה על הידוק המגבלות על ייצוא טכנולוגיות dual-use מתוצרת אמריקנית במטרה למנוע את הגעתן לרוסיה, לסין ולוונצואלה במסווה של טכנולוגיה אזרחית, ושימוש בהן לטובת פיתוח נשק או טכנולוגיות מעקב. הידוק המגבלות כולל (1) הרחבה של הדרישות עבור רישיונות ייצוא לטכנולוגיות שעלולות לשמש לשימוש צבאי (MEU),^[32] כגון שבבים, חיישנים ועוד; (2) הסרת ההקלות לקבלת רישיון ייצוא עבור טכנולוגיות בעלות חשיבות לביטחון הלאומי המיועדות לשימוש אזרחי במדינות היעד;^[33] (3) הסרת סעיפים מקלים לקבלת רישיון ייצוא למדינות בעלות ברית המבצעות ייצוא מחדש (reexport) של טכנולוגיות בעלות חשיבות לביטחון הלאומי למדינות המהוות סכנה לביטחון הלאומי של ארה"ב.^[34]

28 באפריל – CISA הוכרה רשמית כספקית שירותי אבטחת סייבר לסוכנויות הפדראליות – המשרד לניהול ולתקציב (OMB) הגדיר את CISA כמשרד לניהול שירותי איכות (QSMO),^{^[35]} הגדרה המאפשרת לה להעניק שירותי אבטחת סייבר לסוכנויות פדראליות. שירותי אבטחת הסייבר של CISA יכללו ניהול חולשות אבטחה, שירותי SOC ושירותים עבור שרתי DNS. כמו כן, תפעל CISA להעניק שירותים גם בתחום התגובה לתקריות, מודיעין האיומים וגילוי ומניעת פרצות אבטחה.^{^[36]}

צבא וביטחון

15 באפריל – General Electric הודיעה על שותפות בפרויקט של הפנטגון לפיתוח רכיב לחיזוי מתקפות סייבר על מערכות צבאיות ותעשייתיות – מחלקת המחקר והפיתוח הטכנולוגי של General Electric הודיעה כי היא מסייעת לדארפ"א לפתח רכיב המכונה VERDICT,^{^[37]} שיסייע להעריך את חומרת איומי הסייבר על מערכות ומחשבים במערכות נשק כגון כלי טייס וכלי שייט צבאיים וכן במערכות תעשייתיות בענף האנרגיה. הרכיב יסייע למהנדסים לפתור ולתקן חולשות המופיעות ברשימת ה-CAPEC של תאגיד MITRE,^{^[38]} ויכלול המלצות מרשימת צעדי אבטחת הסייבר והפרטיות של המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST 800-53). מטרת הפרויקט היא לספק למהנדסי המערכות הערכת איומי סייבר על מערכותיהם והמלצות כיצד להתמודד עם חולשות ולסייע בחיזוי מתקפות סייבר עתידיות.^{^[39]}

קישור לעמוד של רכיב ה-VERDICT ב-Github: https://bit.ly/3cy3DXN

16 באפריל – מחלקת ההגנה האמריקנית הזהירה מפני קמפיין ריגול סייבר מטעם סין אחר חברות קבלן של ממשלת ארה"ב – על פי עלון פנימי שהופץ מטעם המרכז לביטחון מודיעין מסכל של מחלקת ההגנה (DCSA)^{^[40]} לחברות קבלן העובדות עבור הממשל האמריקני, 38 חברות בעלות גישה למידע מסווג, הכוללות גם חברות טכנולוגיה מענף הבריאות, הותקפו על ידי קבוצת ההאקרים Electric Panda, המקושרת ככל הנראה לממשלת סין. על פי העלון, קבוצת Electric Panda פעילה מאז שנת 2016 ותקפה בעבר חברות מענפי התעופה, הימאות, הבריאות, האנרגיה, אבטחת הסייבר ומערכות ה-IT וכן מענף מערכות החלל. לדברי גורם בחברת קבלן העובדת עבור קהילת המודיעין האמריקנית ששמו לא הוזכר, ייחוס הקמפיין לקבוצת האקרים ספציפית או לממשלה במסגרת האזהרה הוא אירוע נדיר.^{^[41]}

17 באפריל – דו"ח ביקורת חדש: יישום תכניות ההכשרה להיגיינת סייבר של הפנטגון לוקה בחסר– על פי דו"ח חדש מטעם משרד המבקר הממשלתי (GAO),^{^[42]} יוזמות ההכשרה של מחלקת ההגנה, שמטרתן להוביל לשיפור המודעות והיגיינת הסייבר בקרב עובדיה, יושמו באופן חלקי בלבד, דבר הפוגע ביכולתה של המחלקה להתמודד גם עם איומי הסייבר הבסיסיים ביותר.^{^[43]} בנוסף, מצאו מחברי הדו"ח כי המחלקה אינה מודעת למידת יישום היוזמות וליעילותן.

מחברי הדו"ח קראו למחלקת ההגנה:

להטיל את האחריות ליישום המלא של היוזמות על מנהל המידע הראשי (CIO);
לקבוע לוחות זמנים להשלמת המשימות הקבועות ביוזמות תוך התמקדות בתיקון חולשות;
למנות ממונה לפיקוח על יישום תכניות שאינן בפיקוח ה-CIO של מחלקת ההגנה;
לוודא שכל עובדי המחלקה יעברו את תכנית ההכשרה והמודעות לאיומי סייבר;
לוודא כי המחלקה עוקבת אחר עובדים שלא עברו את ההכשרה ושגישתם לרשת המחלקה נחסמה;
להקים מחלקה שתנטר ותבחן את השיפור בהיגיינת הסייבר;
להטיל את האחריות על ה-CIO להגיש דו"חות בנושא המודעות והתנהלות עובדי המחלקה בנושא אבטחת הסייבר;^{^[44]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3amC8yE

22 באפריל – הפנטגון פיתח מודל בינה מלאכותית לחיזוי מוקדי ההתפרצות של נגיף הקורונה – המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC)^{^[45]} של מחלקת ההגנה פיתח אב-טיפוס של מודל בינה מלאכותית המכונה Salus, לחיזוי מוקדי התפרצות נגיף הקורונה ותופעות לוגיסטיות הנלוות להתפרצות, כגון מחסור במצרכים, במזון ובציוד רפואי. המודל עושה שימוש במאגרי המידע של פיקוד צפון של צבא ארה"ב, של המשמר הלאומי ושל הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום (FEMA)^{^[46]} ומאפשר לבצע חיזוי נרחב על מדינות אך גם לבצע חיזוי ברזולוציה של רחובות וכתובות. לדברי דובר JAIC, לוטננט קומנדר ארלו אברהמסון (Arlo Abrahamson), ייתכן ויכולת החיזוי של Salus תשולב בעתיד בפרויקט JADC2 של מחלקת ההגנה,^{^[47]} שמטרתו לחבר מערכות נשק ממרחבי היבשה, הים, האוויר, הסייבר והחלל לכדי פלטפורמת פיקוד ושליטה מאוחדת.^{^[48]}

22 באפריל – צבא היבשה מתכנן להשיק מחקר בנושא האינטראקציה שבין טכנולוגיות בינה מלאכותית לבין מפעיליהן האנושיים – מעבדת המחקר של צבא היבשה^{^[49]} פרסמה בקשה למידע לטובת מחקר בנושא שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ומפעיליהן האנושיים. על פי בקשת המידע, מבקש צבא היבשה לחקור את תהליכי קבלת ההחלטות ופתרון הבעיות המשותפים לטכנולוגיות הבינה המלאכותית ולמפעילים האנושיים, וכן לבחון את האינטראקציה של המערכות והמפעילים האנושיים עם הסביבה ועם כוחות האויב. כמו כן, פרסמה המעבדה בקשה לתמיכה טכנית ושירותי הנדסה לטובת פיתוח סימולציות להדרכת צוותים אנושיים לעבודה משותפת עם טכנולוגיות בינה מלאכותית, וכן לפיתוח שיטות להערכה ולמדידת יעילות צוותים מעורבים הכוללים טכנולוגיות בינה מלאכותית.^{^[50]}

28 באפריל – ה-NSA פרסמה מדריך לבחירת אפליקציה לשיחות וועידה עבור גופי ממשלה וחברות קבלן – ה-NSA פרסמה מדריך הכולל תשעה קריטריונים שנועד לסייע לגופי ממשלה ולחברות קבלן לבחור אפליקציות מסחריות מאובטחות לשיחות וועידה על רקע התפשטות נגיף הקורונה. המדריך קורא לגופי ממשלה להשתמש ככל האפשר בשירותי שיחות וועידה ממשלתיים שנועדו עבור תקשורת מאובטחת כגון ה-DCS של מחלקת ההגנה,^{^[51]} Interlink Services של משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) ועוד.

עבור אפליקציות לשימוש מסחרי, קורא המדריך לגופי הממשלה לבחון (1) האם האפליקציה מיישמת הצפנת קצה לקצה; (2) האם קיים שימוש בתקני הצפנה מוכרים; (3) האם קיים אימות רב-שלבי לזיהוי המשתמשים; (4) האם משתמשים יכולים להגביל את הצטרפותם של משתמשים לשיחות וועידה; (5) האם מדיניות הפרטיות של יצרנית האפליקציה מאפשרת לה לחלוק מידע עם גורמים צד שלישי; (6) האם משתמשים יכולים למחוק מידע השייך להם ממאגרי האפליקציה; (7) האם קוד המקור של האפליקציה פורסם לציבור; (8) האם האפליקציה אושרה על ידי גוף ממשלתי האחראי לאבטחת סייבר ופרטיות; (9) האם החברה המפתחת את האפליקציה פועלת תחת חוקים לאומיים או בתחום השיפוט של ממשלה שעלולה להשתמש בה כנגד ממשלת ארה"ב.^{^[52]}

קישור למדריך: https://bit.ly/2VVFFAe

29 באפריל – לוקהיד מרטין זכתה בחוזה מטעם צבא היבשה לטובת ייצור פוד אווירי ללוחמת סייבר ולוחמה אלקטרונית – לוקהיד מרטין הודיעה כי זכתה בחוזה בסך 75 מיליון דולר לייצור ולביצוע ניסויים באב-טיפוס של הפוד האווירי Silent CROW שהוצג לראשונה בינואר 2019 ויותקן על מל"טים מסוג MQ-1C Grey Eagle. הפוד, שפותח במסגרת תכנית ה-MFEW-AL,^{^[53]} משתמש באלגוריתמים ללימוד מכונה במטרה לנתח אותות ולפעול באופן אוטונומי נגד אותות תקשורת ומכ"ם של כוחות אויב, עיקרון המכונה לוחמה אלקטרונית קוגניטיבית.

מטרת הפוד היא לאפשר לצבא היבשה לאמץ גישה חדשה לשיבוש אותות (jamming) העושה שימוש בלוחמת סייבר על מנת לשבש אותות תקשורת ומכ"ם. לדברי מנהל פיתוח פרויקט ה-Silent CROW מטעם לוקהיד מרטין, ג'ון ווז'נר (John Wojnar), החברה משתתפת גם בתכנית ה- Terrestrial Layer Systems לפיתוח פוד קרקעי המכונה GRFIN^{^[54]} להתקנה על רכבי קרקע.^{^[55]}

29 באפריל – מחקר של הפנטגון מצא כי מודלים של בינה מלאכותית נוטים לקחת פחות סיכונים בקבלת החלטות מאנליסטים אנושיים – סוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה האמריקנית (DIA) ערכה ניסוי שבו נבחנה יכולת קבלת ההחלטות המשותפת למודל בינה מלאכותית ולאנליסטים אנושיים. במסגרת הניסוי, שנועד לבחון את שילוב הבינה המלאכותית בתהליכי ניתוח מידע מודיעיני וקבלת החלטות, התבקשו מודל הבינה המלאכותית והאנליסטים להיעזר במידע מועט ובעל אמינות חלקית על מנת לקבוע האם כלי שייט זר חדר למים הטריטוריאליים של ארה"ב. על פי תוצאות הניסוי, מודל הבינה המלאכותית הציג מסקנות מסויגות יותר מהאנליסטים האנושיים.^{^[56]}

תשתיות חיוניות בארה"ב

11 באפריל – שדה התעופה הבין-לאומי בסן פרנסיסקו הודיע כי חווה מתקפת סייבר – על פי הודעת שדה התעופה הבין-לאומי בסן פרנסיסקו (SFO), שני אתרי רשת, המשמשים את עובדי השדה, חוו מתקפות סייבר במהלך מרץ 2020 וככל הנראה הצליחו ההאקרים לגנוב פרטי הרשאות גישה של משתמשי האתרים. רשויות שדה התעופה העריכו כי פרטי ההרשאות שנגנבו שייכים לעובדי השדה שהתחברו לאתרים ממחשבים פרטיים ומחוץ לרשת השדה.^{^[57]}

21 באפריל – מחלקת האנרגיה השיקה פרויקט לפיתוח הגנת הסייבר של ענף האנרגיה הסולארית– במסגרת פרויקט ה-Multilevel Cybersecurity for Photovoltaic Systems, העניק המשרד לטכנולוגיות אנרגיה סולארית של מחלקת האנרגיה חוזה בסך 3.6 מיליון דולר למרכז הלאומי להולכה אמינה של חשמל^{^[58]} באוניברסיטת ארקנסו לטובת פיתוח טכנולוגיות להגנה על מערכות אנרגיה סולארית מפני איומי סייבר. המרכז יאגד חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה, אוניברסיטת אילנוי בשיקגו, המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת ועוד, ויתמקד בפיתוח מערכות אבטחת סייבר עבור תאים פוטו-וולטאיים (photovoltaic) להפקת אנרגיה מקרינה ועבור ממירי מתח שיחברו את מערך האנרגיה הסולארית לרשת החשמל הלאומית. הפרויקט הוא חלק מתכנית המשרד לטכנולוגיות אנרגיה סולארית להוזיל את עלויות ולהגביר את הייצור והשימוש באנרגיה סולארית.^{^[59]}

רוסיה

7 באפריל – דו"ח חדש: דפוסי פעילות ההאקרים של המודיעין הצבאי תואמים לדוקטרינה הצבאית של רוסיה – חברת הייעוץ ואבטחת המידע Booz Allen Hamilton פרסמה דו"ח המנתח למעלה מ-200 מבצעים ומתקפות סייבר שנערכו על ידי האקרים השייכים למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) בשנים 2019-2004. על פי הדו"ח, מפעיל ה-GRU את קבוצות ההאקרים APT28 ו-Sandworm, הנחשבות לחוד החנית ואחראיות למבצעי הסייבר המתוחכמים ביותר. מחברי הדו"ח מצאו כי דפוסי פעילותן של שתי הקבוצות תואמים ומשרתים את העקרונות המופיעים במסמך הדוקטרינה הצבאית של רוסיה מ-2014.^{^[60]} כמו כן, הדגימו מחברי הדו"ח את הקשר שבין מתקפות הסייבר שיוחסו ל-GRU לבין 23 קטגוריות המוגדרות במסמך כאיומים ביטחוניים על רוסיה והסיקו כי ניתן לחזות את פעילות הסייבר הזדונית של ה-GRU בהתאם לקטגוריות אלו. כך לדוגמא, השתמש ה-GRU בטקטיקות של לוחמה היברידית במטרה לשבש את הבחירות במונטנגרו ב-2016, מתוך מטרה לפגוע בסיכוייהם של פוליטיקאים התומכים בהצטרפותה של המדינה לברית נאט"ו להיבחר, פעולה התואמת לדוקטרינה הצבאית, המגדירה את התרחבותה של ברית נאט"ו כאיום צבאי חיצוני.^{^[61]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2y8qJW1

אירופה

בריטניה

20 באפריל – משרד ההגנה השהה את דרישות אבטחת הסייבר מספקים וחברות קבלן עקב משבר הקורונה – משרד ההגנה פרסם הודעה לתעשייה, על פיה הוא משהה את הדרישה מספקים ומחברות קבלן לעמוד בתקני אבטחת הסייבר CE+ עקב משבר הקורונה.^{^[62]} על פי ההודעה, חברות קבלן וספקים שירצו לחדש את תקן ה-CE+ במטרה לגשת לחוזים עתידיים, יצטרכו להגיש תכנית המתארת את יישום צעדי אבטחת סייבר הנדרשים במסגרת התקנים, זאת עקב הסגר והוראות הריחוק החברתי שהוטלו בעקבות משבר הקורונה, המונעים ממשרד ההגנה מלשלוח בודקים חיצוניים לביצוע הבדיקות.^{^[63]}

27 באפריל – דו"ח חדש: יש לגבש מסגרת תהליכים לפיתוח וניסוי טכנולוגיות בינה מלאכותית עבור קהילת המודיעין – על פי דו"ח חדש שחובר עבור ה-GCHQ מטעם מכון המחקר RUSI,^{^[64]} בנושא השימוש בבינה מלאכותית לטובת מטרות ביטחון לאומי, מדינות יריבות פועלות לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית שישמשו לטובת מתקפות סייבר, מעורבות בתהליכים פוליטיים פנימיים ואף לצורך פגיעה פיזית. על כן, על קהילת המודיעין של בריטניה להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית במטרה להתמודד עם האיומים ועל מנת לשפר את היעילות של תהליכים קיימים.

על פי הדו"ח, שנועד להוות בסיס לניסוח מדיניות עתידית לשימוש בבינה מלאכותית בקרב גופי הביטחון, בינה מלאכותית יכולה לשמש עבור (1) אוטומציה של תהליכים ארגוניים ומנהלתיים בתחומי ניהול כוח אדם, לוגיסטיקה וניהול חשבונות; (2) אבטחת סייבר בתחומי זיהוי ותיוג נוזקות, זיהוי אנומליות ברשת ואימות וזיהוי משתמשים; (3) ניתוח מודיעין והסקת תובנות ממאגרי מידע מפוזרים, עיבוד שפה, עיבוד וזיהוי עצמים בתמונות וקטעי ווידאו, ניתוח התנהגות ועוד.

כמו כן, כולל הדו"ח דיון בשיקולים חוקיים ואתיים כגון השלכות השימוש בבינה מלאכותית על היקף איסוף המידע המודיעיני ואופן שימורו וכן על השקיפות והאחריות שבתהליכי קבלת החלטות מבוססי בינה מלאכותית. מחברי הדו"ח קראו למקבלי ההחלטות לנסח קווים מנחים ועקרונות אתיים ספציפיים לשימוש בבינה מלאכותית בענף הביטחון הלאומי ולהקים מנגנוני פיקוח שיהיו בעלי גישה למידע טכני ויאפשרו קבלת החלטות בנוגע לשימוש ראוי בטכנולוגיה.^{^[65]}

ראו מסמך מסכם בעברית בנושא בקובץ נפרד. קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3ddLIpk

צ'כיה

18 באפריל – שדה התעופה של פראג ובית חולים אזורי חוו מתקפות סייבר – רשויות שדה התעופה של בירת צ'כיה, פראג, הודיעו כי זיהו פעולות הכנה לקראת ביצוע מתקפת סייבר על אתר הרשת של השדה ופעלו לחסום אותה. במקביל הודיע בית החולים האזורי בעיר Karlovy Vary כי הדף שתי מתקפות סייבר על רשתותיו. כמו כן, הודיעו מספר בתי חולים נוספים כי חסמו בהצלחה מתקפות סייבר על מערכותיהם.^{^[66]} ההודעות באו על רקע אזהרה מטעם הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר NUKIB, לפיה גורמים זדוניים ינסו להוציא לפועל מתקפות דיוג ממוקד כהכנה לקראת מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות במדינה.^{^[67]} בתגובה להודעות, הודיע מזכיר מחלקת המדינה של ארה"ב, מייק פומפאו, כי ארה"ב מודאגת מאיומי הסייבר על ענף הבריאות של צ'כיה והזהיר כי על המעורבים בהן לצפות להשלכות.^{^[68]}

ב-22 באפריל הודיעה חברת ESET כי הנוזקות CoViper ו-MBR Locker, בהן נעשה שימוש כנגד בתי החולים, נכתבו ברוסית וזמינות בפורומים של האקרים רוסים. כמו כן, ציטטו עיתונים מקומיים בצ'כיה גורמי חקירה וגורמים מהמועצה לביטחון לאומי, לפיהם המתקפות יוחסו לרוסיה.^[69] שגרירות רוסיה בפראג פרסמה הכחשה והאשימה את גופי הביון של צ'כיה בהאשמות שווא ובהדלפת מידע כוזב לתקשורת המקומית.^[70]

פולין

24 באפריל – בכיר פולני: האקדמיה הצבאית של פולין חוותה מתקפת סייבר שמטרתה לפגוע ביחסיה עם ארה"ב – על פי הודעת דובר משרד השר לתיאום השירותים המיוחדים של פולין,^{^[71]} האחראי על גופי הביון במדינה, סטניסלב צרין (Stanislaw Zaryn), האקרים פרצו לאתר האקדמיה הצבאית של פולין ושתלו בו מכתב מזויף בו מגנה נשיא האוניברסיטה את נוכחות צבא ארה"ב במדינה ומכנה אותה ככיבוש אמריקני. לדברי צרין, מטרת המתקפה הייתה לפגוע ביחסיה של פולין עם ארה"ב וכי המתקפה עומדת בקנה אחד עם פעילות הפצת המידע הכוזב של רוסיה ומשרתת את מטרותיה לסכסך בין ארה"ב ובעלות בריתה באירופה.^{^[72]}

אסיה

סין

23 באפריל – חברת FireEye: האקרים ווייטנאמיים ביצעו קמפיין ריגול סייבר כנגד גופי ממשלה בסין לטובת מידע אודות נגיף הקורונה – על פי הודעת החברה, קבוצת APT32 הידועה גם בשם Ocean Lotus, הפועלת ככל הנראה בחסות ממשלת וויטנאם מעורבת בקמפיין מתקפות דיוג ממוקד שהתמקד בגופי ממשלת מחוז ווהאן (Wuhan) שבסין ובמשרד לניהול מצבי חירום של סין. מטרת הקמפיין, שנמשך מינואר 2020 עד לאפריל 2020, הייתה ככל הנראה לאתר מידע הקשור לנגיף הקורונה. לדברי חוקרי החברה, ההאקרים השתמשו בקבצים זדוניים שהכילו תכנים בנושא הנגיף ובנוזקת ה-METALJACK שזוהתה בעבר בשימוש APT32.^{^[73]} בתגובה להודעת FireEye קרא דובר משרד החוץ של סין, גנג שואנג (Geng Shuang) למדינות העולם לגנות מתקפות סייבר על ארגונים האחראיים למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.^{^[74]}

קישור להודעת החברה: https://bit.ly/358bfhe

27 באפריל – ממשלת סין קבעה רגולציה חדשה לבדיקת אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה של תשתיות חיוניות – על פי הרגולציה שתיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2020, על מפעילי תשתיות חיוניות לבצע הערכת סיכונים עבור כל עסקת רכש של טכנולוגיות מידע וליידע את משרד הפיקוח (inspection office) ברשות מרחב הסייבר של סין (CAC)^{^[75]} לצורך ביצוע בדיקה. הבדיקות יתמקדו באיומי סייבר פוטנציאליים, באמינות ובבטיחות של הטכנולוגיות וכן באיומים על האספקה, הנובעים ממתחים פוליטיים, מסחריים ודיפלומטיים. הרגולציה תחול על ענפי התקשורת, הרדיו והטלוויזיה, האנרגיה, הפיננסים, התחבורה, הדואר, הבריאות, הייצור הביטחוני והתגובה למצבי חירום.^{^[76]}

צפון קוריאה

16 באפריל – ארה"ב הציעה פרס בסך חמישה מיליון דולר עבור מידע אודות פעילות הסייבר הזדונית של צפון קוריאה – מחלקות המדינה והאוצר, CISA, וה-FBI פרסמו אזהרה משותפת מפני פעילות הסייבר הזדונית של צפון קוריאה וקראו לארגונים ולחברות להיערך להגנה מפניה. כמו כן, הודיעה CISA כי ממשלת ארה"ב מציעה חמישה מיליון דולר עבור מידע אודות פעילות הסייבר של צפון קוריאה, המתמקדת בגופי ממשלה, מוסדות פיננסיים ותשתיות חיוניות בארה"ב.^{^[77]}

קישור להודעת CISA: https://bit.ly/3bgnydr

19 באפריל – מומחים מטעם האו"ם הזהירו מפני עלייה במורכבות במתקפות הסייבר של צפון קוריאה – על פי דו"ח חדש מטעם וועדת המומחים של האו"ם,^{^[78]} קיימת עלייה במורכבות מתקפות הסייבר מטעם האקרים צפון קוריאנים שמטרתן לגנוב כסף לטובת מימון תכניות הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. מחברי הדו"ח טענו כי לצד מתקפות סייבר על בנקים ועל אתרים להמרת מטבעות דיגיטליים, ביצעה צפון קוריאה את מתקפת הסייבר על התחנה לייצור אנרגיה גרעינית בדרום הודו ועל סוכנות החלל של הודו בספטמבר ובאוקטובר 2019 וכן הייתה מעורבת במתקפות סייבר על מדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם ועל בכירים באו"ם. כמו כן, הזהירו המומחים כי האקרים צפון קוריאנים החלו לשתף פעולה עם עברייני סייבר ולהשתמש בנוזקות שפותחו על ידי ארגוני פשע.^{^[79]}

סינגפור

21 באפריל – סינגפור פרסמה הנחיות לאבטחת הסייבר של הבחירות הכלליות שיחולו ב-2021 – על פי הודעה מטעם הסוכנות לאבטחת סייבר של סינגפור (CSA)^{^[80]} ומחלקת הבחירות (ELD)^{^[81]} מפלגות פוליטיות ומועמדים לבחירות אחראיים לאבטחת הסייבר שלהם, ולכן על המפלגות למנות אחראי לענייני אבטחת סייבר ולשקול למנות מומחים להתמודדות עם תקריות סייבר. הסוכנויות הזהירו כי גורמים זרים עלולים להשחית או להשבית את אתרי הרשת של המפלגות ואף להשתמש בהם להפצת מידע כוזב. כמו כן, הזהירו הסוכנויות מפני מתקפות DDoS וכופרה על מערכות השייכות למפלגות ומפני פריצה והדלפה של מידע רגיש.^{^[82]}

אזרבייג'ן

16 באפריל – חוקרים הזהירו מפני קמפיין ריגול סייבר המתמקד בגופי ממשלה ובחברות בענף האנרגיה באזרבייג'ן – חוקרים מחברת הבת של Cisco לאבטחת סייבר, Talos, הזהירו מפני קמפיין ריגול סייבר שהתמקד בחודשים האחרונים בגופי ממשלת אזרבייג'ן ובחברות להפקת אנרגיית רוח במדינה. לדברי החוקרים, התוקפים השתמשו בחשבונות דוא"ל מזויפים של ממשלת אזרבייג'ן ועשו שימוש ברכיב לשליטה מרחוק הכולל קוד בעל אזכורים רבים למשורר וויליאם שייקספיר. כמו כן, גילו התוקפים עניין במידע הקשור למערכות SCADA הנמצאות בשימוש בטורבינות רוח.^{^[83]}

המזרח התיכון ואפריקה

סוריה

16 באפריל – משטר אסד החל להפיץ תוכנות רוגלה המתחזות לאפליקציות בנושא נגיף הקורונה– על פי מחקר חדש מטעם חברת Lookout המתמחה באבטחת סייבר למכשירים ניידים, משטר אסד החל להשתמש בנושא נגיף הקורונה על מנת להפיץ תוכנות רוגלה בקרב אוכלוסייה דוברת ערבית כחלק מקמפיין מעקב המוני פנימי ובמטרה לעקוב אחר מתנגדי משטר. על פי המחקר, קמפיין המעקב החל כבר בינואר 2018 אולם חלק מהרוגלות פותחו במרץ 2020. האקרים הפועלים בחסות המשטר הפיצו 71 אפליקציות זדוניות למכשירי אנדרואיד האוספות מידע כגון מיקום, תמונות, קטעי ווידאו, רשימת אנשי קשר ועוד.^{^[84]}

אוסטרליה

9 באפריל – אוסטרליה החלה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות במטרה לשבש את פעילותם של עברייני סייבר המנצלים את משבר הקורונה – בהודעה מטעם שרת ההגנה של אוסטרליה, לינדה ריינולדס (Linda Reynolds), נמסר כי מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) החלה להשתמש ביכולות סייבר התקפיות במטרה לשבש את פעילותם של עברייני סייבר והאקרים זרים המנצלים את משבר הקורונה במדינה. לדבריה, ה-ASD פועלת במטרה להשבית תשתיות שבשימוש האקרים הפועלים מחוץ לשטחה של אוסטרליה ולמנוע את גישתם למידע גנוב.^{^[85]} כמו כן, משתפת ה-ASD פעולה עם חברות תקשורת וטכנולוגיה במטרה לסמן, לחסום ולהשבית אתרים זדוניים.^{^[86]}

21 באפריל – מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה: מרבית גופי ממשלת אוסטרליה טרם יישמו צעדים לשיפור אבטחת הסייבר הבסיסית שלהם – על פי דו"ח מצב אבטחת הסייבר שהגישה מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) לפרלמנט, כ-73% מגופי ממשלת אוסטרליה טרם יישמו צעדים בסיסיים לשיפור חסינות הסייבר שלהם. כמו כן, רוב גופי הממשלה לא יישמו את ארבע האסטרטגיות המובילות להתמודדות עם איומי סייבר שפרסמה ה-ASD ב-2013, הכוללות עדכון אפליקציות, עדכון חולשות במערכות הפעלה, ביצוע whitelisting לאפליקציות והגבלת גישה.^{^[87]}

פעילות חברות התקשורת הסיניות במערב

9 באפריל – סוכנויות פדראליות קראו ל-FCC לחסום את חברת China Telecom מלהציע שירותים ללקוחות אמריקניים – מחלקות ההגנה, המדינה והמשפטים קראו ל-FCC להחרים את רישיונה של חברת הבת של חברת התקשורת הלאומית של סין, China Telecom, מלפעול בשטחה של ארה"ב ולהציע שירותים לאזרחים אמריקנים, זאת על רקע החשש שהחברה עלולה לסייע לפעילות הריגול של סין בארה"ב. בקשתן של הסוכנויות זכתה לתמיכתן של מחלקת המסחר, המחלקה לביטחון המולדת ומשרד נציג הסחר האמריקני (USTR).^{^[88]}

27 באפריל – סין הגישה לאו"ם הצעה לקבוע נורמה האוסרת על אפליית ספקי ציוד טכנולוגי – סין הגישה לקבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם (OEWG),^{^[89]} האחראית לניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר, הצעה הקוראת לאסור על מדינות מלהשתמש בביטחון הלאומי כעילה להפלות ספקי ציוד טכנולוגי ולמנוע את גישתם לשווקים. הבקשה הובילה להערכה כי סין פועלת למנוע מארה"ב מלהחרים את חברת Huawei מהשתתפות בפרויקטים להנחת תשתיות לרשתות ה-5G ומלקדם את החרם בקרב בעלות בריתה.^{^[90]}

קישור לבקשה שהגישה סין ל-OEWG: https://go.aws/2WzGr59

בין-לאומי

ביטחון סייבר

1 באפריל – רשת המלונות Marriott דיווחה כי חוותה פריצה נוספת שהובילה לדליפת מידע השייך ללקוחותיה – רשת המלונות Marriott דיווחה כי חוותה מתקפת סייבר, השנייה מאז 2018, שהובילה ככל הנראה לדליפת מידע אישי של 5.2 מיליון לקוחותיה. על פי הדיווח, המידע שנגנב כולל מספרי טלפון, שמות, תאריכי ימי הולדת, מספרי חשבונות נאמנות ועוד, אולם מידע אודות אמצעי תשלום ככל הנראה לא דלף. על פי ממצאי החקירה עד כה, המתקפה החלה ככל הנראה בינואר 2020 ובמסגרתה קיבלו ההאקרים גישה לפרטי הרשאות של עובדי הרשת. התקרית באה על רקע דליפת מידע נוספת שחוותה חברת הבת של Marriott, Starwood ב-2018, ובה דלף מידע השייך לכ-500 מיליון לקוחות הרשת.^{^[91]}

השפעה, דעת קהל ומידע כוזב

8 באפריל – חברת Recorded Future חשפה קמפיין השפעה נרחב מטעם רוסיה – על פי מחקר חדש של Recorded Future, פעילים דוברי רוסית התחזו למחוקקים, הפיצו מידע כוזב ברשתות החברתיות והפיצו מסמכים דיפלומטיים מזויפים במטרה לפלג את החברה ולהתערב במדיניות החוץ ובענייניהן הפנימיים של ארה"ב, אסטוניה וגיאורגיה. הקמפיין שכונה Operation Pinball התמקד בהפצת מידע כוזב, מסמכים ומכתבים מזויפים שמחבריהם התחזו למחוקקים ולמקבלי החלטות באמצעות חשבונות מזויפים ברשתות חברתיות כגון Reddit ו-LiveJournal ובאתרים המפרסמים תכנים. כמו כן, ניסו הפעילים לפגוע ביחסיה של ארה"ב עם מדינות מזרח אירופה, כגון מולדובה וביחסיה של אסטוניה עם ברית נאט"ו.^{^[92]}

קישור לממצאי המחקר: https://bit.ly/2wzgnOv

15 באפריל – דו"ח חדש חשף קמפיין תפוצת מידע כוזב מטעם איראן שמטרתו להאשים את ארה"ב בהפצת נגיף הקורונה – על פי דו"ח חדש מטעם החברה לניתוח תכנים ברשתות החברתיות Graphika, פעילים איראנים מקבוצת ה-IUVM,^{^[93]} המפיצה תעמולה מטעם המשטר האיראני, מעורבת בקמפיין תפוצת מידע כוזב שמטרתו להאשים את ארה"ב בפיתוח נגיף הקורונה ובהפצתו במטרה לפגוע בכלכלתה של סין. כמו כן, הפיצו הפעילים תכנים לפיהם ארה"ב פועלת לפגוע ביכולתה של איראן להתמודד עם הנגיף ותכנים המשבחים את התמודדות המשטר עם התפשטות הנגיף. על פי המחקר, הקמפיין כלל שימוש בדפים ובחשבונות מזויפים בפייסבוק ובטוויטר, אולם נכשל ככל הנראה במטרתו למשוך תשומת לב נרחבת.^{^[94]}

25 באפריל – האיחוד האירופי פרסם דו"ח מרוכך בנושא הפצת המידע הכוזב סביב נגיף הקורונה מטעם סין – שירות החוץ של האיחוד האירופי (EEAS)^{^[95]} ניסח מסמך פנימי המפרט את פעילות הפצת המידע הכוזב בנושא נגיף הקורונה מטעם סין, רוסיה ואיראן. המסמך כולל ציטוטים של בכירים סינים המצביעים על ניסיונה של סין להטות את דעת הקהל העולמית, להסית את הביקורת על אופן התמודדותה עם התפרצות הנגיף ולשפר את תדמיתה. עם זאת, הביקורת של מחברי הדו"ח כלפי סין רוככה לקראת פרסומו לציבור וחלקים שדנים בקמפיין הגלובלי של סין להפצת מידע כוזב אודות הנגיף הוסרו. דיפלומטים אירופיים שהתראיינו בעילום שם לעיתון ה-New York Times טענו כי הביקורת בדו"ח הסופי הוסרה עקב לחצים ואיומים בתגובה מטעם ממשלת סין. מטעם ה-EEAS נמסר כי מדובר בשני פרסומים שונים המיועדים למטרות שונות ולכן נבדלים בתכניהם.^{^[96]}

קישור למסמך הפנימי: https://bit.ly/2W4IRs7

קישור למסמך הסופי שפורסם לציבור: https://bit.ly/3573LuG

29 באפריל – מחקר חדש בחן כיצד השתמשה סין ברשתות החברתיות על מנת להשפיע על דעת הקהל בטאיוואן ובהונג-קונג – על פי מחקר חדש של חברת Trend Micro, פעילים סינים ברשתות החברתיות השתמשו בבוטים המבוססים על בינה מלאכותית על מנת להפיץ מידע כוזב וחדשות מזויפות במטרה להתערב בבחירות בטאיוואן לטובת המועמד הפרו-סיני, האן קואו יו (Han Kuo Yu). על פי המחקר, הפעילים השתמשו בתכנים שהופצו על ידי גופי המדיה הממשלתיים של סין וברשתות החברתיות הסיניות וכן העבירו את חלק מפעילותם לפעילים סינים שפעלו מחוץ לגבולות סין ולפעילים במלזיה, לטובת הפצת מידע כוזב ברשתות חברתיות מערביות, כגון פייסבוק.

כמו כן, פעילים סינים רכשו מודעות בטוויטר במטרה להפיץ מידע כוזב אודות המפגינים בהונג-קונג והקימו את אתר ה-HKLeaks ששימש לפרסום מידע אישי ושמועות אודות המפגינים לצד דפי פייסבוק וחשבונות שהפיצו וקידמו את האתר ברשת החברתית.^{^[97]}

קישור למחקר המלא: https://bit.ly/2yq5m2T

איומי סייבר על ענף הבריאות

1 באפריל – המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת פרסמה אזהרה מפני חולשות אבטחה במערכות לניהול מלאי וחלוקת תרופות – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) פרסמה אזהרה מפני חולשות אבטחה במערכות לניהול מלאי וחלוקת תרופות אוטומטית מסוג MedStation ו-Anesthesia ES ממותג Pyxis של חברת BD. CISA הזהירה כי גורם זדוני בעל קירבה פיזית למערכת, יכול לגשת או לשנות מידע רפואי רגיש של מטופלים וקראה למוסדות רפואיים המשתמשים במערכת להגביל את גישת הגורמים המורשים אליה ולבחון תקריות הפעלה מחדש לא מתוכננת של המערכת.^{^[98]}

7 באפריל – ה-FBI פרסם אזהרה מפני נוזקה המשמשת למתקפות סייבר על שרשראות אספקה של בתי חולים – ה-FBI פרסם אזהרה עבור ענף הבריאות מפני הנוזקה Kwampirs המשמש לשליטה מרחוק. על פי האזהרה, Kwampirs מתמקדת במערכות בקרה תעשייתית (ICS) הנמצאות בשימוש בבתי חולים ונתגלתה על מכשירי רנטגן ו-MRI במספר רב של בתי חולים בעולם. כמו כן, הזהיר ה-FBI כי הנוזקה כוללת מאפיינים בעלי דימיון לנוזקת ה-Shamoon שהייתה בשימוש האקרים שפעלו בחסות איראן.^{^[99]}

15 באפריל – מיקרוסופט הודיעה כי תציע שירותי אבטחת סייבר חינמיים לארגונים בענף הבריאות– לדברי סגן נשיא מיקרוסופט, טום בורט (Tom Burt), החברה תאפשר לארגונים בענפי הרפואה והבריאות וכן לארגונים הומניטאריים ולארגוני זכויות אדם שימוש חינמי בשירות ה-AccountGuard להגנה על חשבונות דוא"ל. לדבריו, השירות יינתן בחינם לבתי חולים, מרפאות, מעבדות ויצרניות ציוד רפואי המבצעות מחקרים ומפתחות טיפולים לנגיף הקורונה, זאת על רקע העלייה החדה במספר מתקפות הסייבר על מוסדות רפואיים על רקע התפשטות הנגיף.^{^[100]}

22 באפריל – גוגל הזהירה מפני מתקפות סייבר מטעם מדינות כנגד מוסדות ענף הבריאות – קבוצת ניתוח האיומים של גוגל (TAG)^{^[101]} הודיעה כי זיהתה לפחות 12 קבוצות האקרים הפועלות מטעם ממשלות זרות, המשתמשות במידע אודות נגיף הקורונה במסגרת קמפיינים של מתקפות דיוג והפצת נוזקות המתמקדים בארגונים לאומיים ובין-לאומיים בענף הבריאות. בנוסף, זיהו חוקרי TAG מתקפות דיוג מטעם עבריינים כנגד עמותות צדקה, ארגונים א-ממשלתיים וכנגד ציבור העובדים מהבית. כמו כן, גוגל הזהירה כי זיהתה מעל ל-18 מיליון נוזקות והודעות דיוג הנשלחות באמצעות שירות ה-Gmail באופן יומי לצד 240 מיליון הודעות ספאם בנושא נגיף הקורונה.^{^[102]}

קישור להודעה מטעם גוגל: https://bit.ly/2yJ5RVC

איומי סייבר על ענף התחבורה

9 באפריל – אגודת צרכנים הזהירה מפני חולשות אבטחה בדגמי מכוניות פורד ופולקסווגן – אגודת הצרכנים הבריטית Which? הזהירה מפני חולשות אבטחה בדגמי ה- Ford Focus וה-Volkswagen Polo, מהדגמים הנמכרים ביותר באירופה. על חקירת Which?, החולשה ברכבי הפולקסווגן נמצאה במנגנון בקרת המשיכה (traction control) של הרכב המקושרת ליחידת המידע והבידור של הרכב (infotainment), שאף עלולה להכיל מידע רב על הנהג, כגון רשימת אנשי קשר, מיקום ומידע אישי. כמו כן, התריעו החוקרים כי ניתן לגשת למערכת להתרעה מפני התנגשות של הרכב באמצעות הסרת הסמל הקדמי.

החוקרים אף הצליחו ליירט מידע שהועבר מהמערכת לניטור לחץ בצמיגים של רכבי הפורד, דבר המאפשר לתוקף להציג למערכת מידע שגוי אודות מצב הצמיגים ומהווה סיכון בטיחותי. החוקרים קראו לממשלות לנסח רגולציה לאבטחת הסייבר ומערכות המידע בענף הרכב.^{^[103]}

איומי סייבר על מערכות חלל

7 באפריל – בכירה בנאס"א הזהירה מפני עלייה במספר מתקפות הסייבר על הסוכנות על רקע משבר נגיף הקורונה – מנהלת המידע הראשית (CIO) בנאס"א, רנה ווין (Renee Wynn) הזהירה בתזכיר פנימי מפני עלייה במספר מתקפות הסייבר כנגד עובדי הסוכנות העובדים מהבית על רקע משבר נגיף הקורונה. לדבריה, המתקפות כללו מתקפות דיוג, ניסיונות להפצת נוזקות במערכות הסוכנות וניסיונות לגנוב פרטי הרשאות של עובדי הסוכנות באמצעות אתרים מזויפים. ווין קראה לעובדי הסוכנות להשתמש ב-VPN של נאס"א, להימנע משימוש בדוא"ל פרטי או במדיה החברתית על גבי מחשבים של הסוכנות, לעדכן את המכשירים שברשותם ועוד.^{^[104]}

שיתופי פעולה

5 באפריל – יפן ואוקראינה סיכמו על שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר והתמודדות עם לוחמה היברידית – על פי הודעה מטעם מערך הדוברות של משרד החוץ של אוקראינה, שתי המדינות הסכימו לקיים שיתוף פעולה בשורה של נושאים, הכוללים את נושא אבטחת הסייבר וההתמודדות עם לוחמה היברידית, כגון תפוצת מידע כוזב.^{^[105]}

https://reut.rs/2V0Dmv1 ; https://bit.ly/3b1K6hP ↑
https://bit.ly/3ajWGYE ↑
https://bit.ly/3eeex6p ↑
https://bit.ly/2V5p10F ↑
https://bit.ly/2XeqoeL ↑
https://zd.net/2VkE3hX ↑
https://cnet.co/3aYOPkt ↑
https://zd.net/3cgUK4J ↑
https://tek.io/2RtO7DV ↑
https://bit.ly/2xnwL4Z ↑
https://bit.ly/2JHPAm6 ↑
https://bit.ly/2RaV8cX ↑
https://zd.net/2VCiOcz ↑
https://bit.ly/2Y7kUms ; https://bit.ly/2yJ5RVC ↑
https://bit.ly/2X6C0k5 ↑
https://nyti.ms/2XLIIw4 ↑
https://bit.ly/3c4UqGE ↑
https://reut.rs/39Lv6mK ↑
https://bit.ly/2VHDtLc ↑
https://bit.ly/2VFJ85J ; https://politi.co/2y1GJcz ↑
https://bit.ly/2YiikKL ↑
Health and Human Services ↑
https://bit.ly/3bGhE5v ↑
https://bit.ly/2Xstvjj ↑
https://bit.ly/2VE6RDm ↑
https://bit.ly/2S8qqBA ↑
https://bit.ly/2ypFK5W ↑
https://bit.ly/2V18URy ↑
https://bit.ly/3amXoV7 ↑
https://bit.ly/2VE6RDm ↑
https://bit.ly/2S8qqBA ↑
Military End-Uses/Users ↑
License Exception Civil End Users ↑
License Exception Additional Permissive Reexports Provisions ; https://bit.ly/2WlWEuo ↑
Quality Services Management Office; ההגדרה מסמיכה גופי ממשלה להעניק פתרונות ושירותים טכנולוגיים בתחומי המומחיות שלהם לגופים אחרים. ↑
https://bit.ly/3b1GsUm ↑
Verification Evidence and Resilient Design in Anticipation of Cybersecurity Threats ↑
MITRE's Common Attack Pattern Enumeration and Classification; CAPEC היא רשימה של חולשות אבטחה, דפוסים וטכניקות תקיפה של תאגיד MITRE המבצע מחקרים טכנולוגיים עבור גופי ממשלת ארה"ב. ↑
https://bit.ly/3czbd4p ↑
Defense Counterintelligence Security Agency ↑
https://politi.co/2XMAjbD ↑
Government Accountability Office ↑
הדו"ח מתייחס ליוזמת ה-DoD Cybersecurity Culture and Compliance משנת 2015, יוזמת ה-DoD Cyber Discipline Implementation Plan מ-2015 ויוזמת ה-DoD's Cyber Awareness Challenge training program. ↑
https://bit.ly/3cGlDiP ↑
Joint Artificial Intelligence Center ↑
Federal Emergency Management Agency ↑
Joint All-Domain Command and Control ↑
https://bit.ly/2x6d1ma ↑
Army Research Laboratory ↑
https://bit.ly/357wuQf ↑
Defense Collaboration Services ↑
https://bit.ly/2SuXSTb ↑
Multi-Function Electronic Warfare – Air - Large ↑
Ground Radio-Frequency Intelligence Node ↑
https://bit.ly/2Swc2TP ↑
https://bit.ly/2VYvVoE ↑
https://bit.ly/34tslWk ↑
National Center for Reliable Electric Power Transmission ↑
https://bit.ly/2zzz9GJ ↑
The Military Doctrine of the Russian Federation ↑
https://bit.ly/2wwCi8P ; https://zd.net/2VlGFw3 ↑
Cyber Essentials Plus ; תקני ה-CE וה-CE+ הם תקני אבטחת סייבר בסיסיים שפורסמו לראשונה ב-2014. תהליך התקנון נעשה על ידי המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC). ↑
https://bit.ly/2YiikKL ↑
Royal United Services Institution ↑
https://zd.net/3b5cuz6 ↑
https://nyti.ms/2XLIIw4 ↑
https://bit.ly/2ysJYcM ↑
https://reut.rs/34R8cd8 ↑
https://bit.ly/2xRZ4ca ↑
https://bit.ly/2VCxJn4 ↑
Minister-Special Services Coordinator ↑
https://bit.ly/2W7kk5Q ↑
https://zd.net/2VCiOcz ↑
https://reut.rs/3azzwO1 ↑
Cyberspace Authority of China ↑
https://bit.ly/2xtdMpC ↑
https://bit.ly/3blWvgU ; https://bit.ly/3esvHgZ ↑
UN Panel of Experts ↑
https://bit.ly/2x9FRSR ↑
Cyber Security Agency ↑
Elections Department Singapore ↑
https://bit.ly/2yNwSr2 ↑
https://bit.ly/3cze0dB ↑
https://bit.ly/2RPSNnZ ↑
https://bit.ly/2Xstvjj ↑
https://zd.net/34wqEY0 ↑
https://bit.ly/3cNLTrh ↑
Office of the United States Trade Representative https://bit.ly/2xoHADJ ↑
Open-Ended Working Group ↑
https://zd.net/2SrRHyT ↑
https://bit.ly/3c40UoP ↑
https://bit.ly/2VnJXib ↑
International Union of Virtual Media ↑
https://bit.ly/2VHDtLc ↑
European External Action Service ↑
https://bit.ly/2VFJ85J ; https://politi.co/2y1GJcz ↑
https://bit.ly/2SvgLoS ↑
https://bit.ly/34g7yWi ↑
https://bit.ly/2Xp9yKm ↑
https://bit.ly/2ypFK5W ↑
Google's Threat Analysis Group ↑
https://bit.ly/2Y7kUms ↑
https://bit.ly/3a1V19Z ↑
https://bit.ly/2V5p10F ↑
https://bit.ly/2yABSz2 ↑