חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר — מרץ 2020

גודל טקסט18

מדיניות וביטחון סייבר – מרץ 2020

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

אפריל 2020

תוכן עניינים

תקציר חודשי 2

איומי סייבר על רקע התפרצות נגיף הקורונה 3

ארה"ב 6

המלצות הנציבות לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית 6

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 8

היערכות להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020 9

צבא וביטחון 10

תשתיות חיוניות בארה"ב 12

רוסיה 12

אירופה 13

נאט"ו 14

אסיה 15

סין 15

יפן 15

סינגפור 16

המזרח התיכון ואפריקה 16

איראן 17

קנדה 17

פעילותן של חברות התקשורת הסיניות במערב 18

בין-לאומי 19

התמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר 19

ביטחון סייבר 19

השפעה, דעת קהל ותפוצת מידע כוזב 20

איומי סייבר על ענף הבריאות 21

איומי סייבר על מערכות חלל 21

תקציר חודשי

עם התפשטות נגיף הקורונה בעולם, נשמעו אזהרות רבות מפני העלייה החדה במספר מתקפות הסייבר מטעם עבריינים ומדינות נגד ציבור העובדים מהבית ומוסדות רפואיים לצד קמפיינים של הפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות. במקביל לאזהרות אירעו מתקפות כופר ודיוג, וכן ניסיונות להתחזות לארגוני בריאות לאומיים ובין-לאומיים.

בארה"ב פורסם החודש מסמך ההמלצות של נציבות ה-Cyber Solarium לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית. הממשל האמריקני פרסם מסמך אסטרטגיה לאומית לאבטחת רשתות 5G. במקביל ביטלה מחלקת המשפטים כתבי אישום כנגד חברות קש רוסיות מחשש שחומרי הראיות ישמשו עבור מעורבות בבחירות לנשיאות ב-2020.

הפנטגון הודיע כי יבחן מחדש את חוזה פרויקט מחשוב הענן והודיע כי יאמץ מודל של קרנות הון סיכון למימון פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.

רוסיה הואשמה החודש במעורבות בקמפיין תקיפה נגד אתרי ממשלה בארמניה ובהפצת מידע כוזב נגד ברית נאט"ו על רקע התפרצות נגיף הקורונה. בנוסף, מסמכים מסווגים שדלפו חשפו כי רוסיה פיתחה כלים להשתלטות על מכשירי IoT לצורך ביצוע מתקפות DDoS.

האיחוד האירופי השיק יוזמה לשיתוף מידע ומודיעין איומי סייבר בענף הפיננסים; ברית נאט"ו פרסמה את הדו"ח השנתי לשנת 2019, הכולל פירוט בנושא פעילותה במרחב הסייבר. רשויות ומוסדות רפואיים בבריטניה, בצרפת ובצ'כיה חוו מתקפות סייבר.

בסין פורסם דו"ח המאשים את ה-CIA בקמפיין ריגול סייבר רחב היקף אחר תעשיות הגז, הנפט, התעופה והטכנולוגיה במדינה. במקביל הואשמה סין בניהול קמפיין ריגול סייבר נרחב ובניסיון לשנות את הנרטיב העולמי בנושא התפרצות נגיף הקורונה; יפן פרסמה את תקציב ההגנה לשנה הפיסקאלית 2020 הכולל יוזמות חדשות בתחום הסייבר; סינגפור פרסמה מדריך לאבטחת סייבר של מכשירי IoT והודיעה כי תקים פיקוד הגנת סייבר צבאי.

קנדה החלה לבחון שימוש בשיטות הצפנה חדשות המאפשרות לעבד מידע מבלי לפענח אותו.

בארה"ב אושרו הצעות חוק לקידום פריסה של תשתיות 5G במדינה ולמניעת השתתפותה של חברת Huawei בפרויקט, בעוד שהלחץ האמריקני להחרים את החברה בקרב בעלות בריתה רשם הצלחה חלקית בלבד.

הממשל האמריקני פרסם תכנית להתמודדות עם המחסור בכוח אדם בתחום הסייבר וממשלת בריטניה פרסמה מחקר החושף את ממדי המחסור בקרב המגזר הפרטי.

מועצת החלל הלאומית של ארה"ב שוקלת לנסח דירקטיבה הקוראת לתעשיית החלל לאמץ תקנים וולונטריים במטרה להגן על מערכות חלל מפני איומי סייבר.

איומי סייבר על רקע התפרצות נגיף הקורונה

עם התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם, חלה עלייה משמעותית במספר מתקפות הסייבר המכוונות כלפי ציבור העובדים מהבית, הכוללות מתקפות דיוג המנצלות את התפרצות הנגיף וכן קמפיינים של מידע כוזב וחדשות מזויפות ברשתות החברתיות.

הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) הזהירה כי עברייני סייבר החלו לנצל את התפרצות נגיף הקורונה על מנת להוציא לפועל מתקפות דיוג ולהפיץ מידע כוזב אודות ההתפרצות במטרה לגנוב מידע. על רקע הקריאה לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, קראה CISA לארגונים לעדכן את מערכות הגישה מרחוק וליישם אימות משתמשים רב-שלבי, לעדכן תכניות תגובה לתקריות ולהגביר את מודעות עובדיהם לאמצעי תמיכה טכנית עבור מערכות מידע.[1]

ב-17 במרץ שלח התובע הכללי הפדראלי, וויליאם בר (William Barr), תזכיר שבו קרא למחלקות המשפטים של המדינות לזרז הליכים משפטיים כנגד האקרים המשתמשים בנגיף הקורונה לצורך הונאות וכנגד גורמים המנסים לגרום לבהלה ציבורית באמצעות הפצת מידע כוזב.[2]

קנדה,[3] בריטניה,[4] אוסטרליה,[5] ספרד וצרפת[6] פרסמו אזהרות מפני העלייה במספר מתקפות הדיוג ובמספר הונאות הרשת על רקע התפרצות הנגיף ופעלו להתמודד עם תפוצת המידע הכוזב בנושא. כמו כן, היורופול פרסם דו"ח המזהיר כי האקרים משתמשים במשבר במטרה לבצע הונאות רשת, מתקפות דיוג, הפצת נוזקות, ומכירה ברשת של ציוד רפואי שאינו עומד בתקנים.[7]

מומחים וחברות לאבטחת סייבר הצביעו על עלייה במספר התקיפות על רקע התפרצות הנגיף. על פי מחקר של חברת אבטחת הסייבר Cynet האקרים מנצלים את העובדה שעובדים רבים שהחלו לעבוד מהבית אינם מורגלים בשימוש בכלים לגישה מרחוק וכי הם אינם מוגנים על ידי צוותי אבטחת הסייבר של החברות.[8] על פי מחקר של Trend Micro בין תחילת ינואר לסוף מרץ 2020 חלה עלייה במספר מתקפות הדיוג במדינות רבות, בראשן בריטניה, צרפת וארה"ב (ראו תרשים מספר 1).[9]

תרשים 1: העלייה במספר מתקפות הדיוג בעת התפרצות נגיף הקורונה במדינות השונות

מומחים וחברות הזהירו החודש כי גם מדינות החלו להשתמש בהתפרצות הנגיף כחלק מקמפיינים של מידע כוזב, ריגול ומתקפות סייבר. ב-12 במרץ פרסמה Check Point מחקר המזהיר מפני קמפיין דיוג ממוקד שיוחס לקבוצת האקרים סינית המכונה Vicious Panda. הקבוצה הפיצה מסמכים מזויפים בנושא נגיף הקורונה מטעם משרד החוץ של מונגוליה ונציבות הבריאות הלאומית של סין שכללו נוזקות לשליטה מרחוק.[10] ב-13 במרץ הזהירה חברת אבטחת הסייבר הסינית QiAnXin כי קבוצת ההאקרים הרוסית APT28 החלה לבצע מתקפות דיוג על מטרות באוקראינה תוך התחזות למרכז לבריאות הציבור של משרד הבריאות האוקראיני. על פי מחקרי חברת אבטחת הסייבר הדרום קוריאנית IssueMakersLab, קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Kimsuky החלה לבצע מתקפות דיוג תוך התחזות למשרד הבריאות של דרום קוריאה. חברת אבטחת הסייבר הוויאטנמית VinCSS זיהתה קמפיין מתקפות דיוג מטעם קבוצת ההאקרים הסינית Mustang Panda, שהתמקד במטרות בווייטנאם.[11]

כמו כן, זוהו החודש קמפיינים להפצת מידע כוזב ולשינוי נרטיבים מטעם מדינות, שהשתמשו בנושא הקורונה. ב-26 במרץ הזהירו גופי המדיה בליטא כי האקרים רוסים פרצו למערכות לניהול תכנים באתרי מדיה במטרה להפיץ מידע כוזב לפיו חיילים זרים מברית נאט"ו מפיצים את נגיף הקורונה במדינה.[12] כמו כן, פורסם החודש מחקר מטעם המרכז למדיניות סייבר באוניברסיטת סטנפורד שהצביע על מאמציה של סין להשפיע על הנרטיב העולמי בנושא התפרצות הנגיף (ראו עמ' 20).[13]

לצד האזהרות, נרשמו החודש מתקפות סייבר רבות על ארגונים ומוסדות בענף הבריאות במספר מדינות. ב-13 במרץ הודיע בית החולים בעיר Brno שבצ'כיה, הכולל גם מעבדה לחקר הקורונה, כי חווה מתקפת כופרה ונאלץ להשבית את מערך ה-IT שלו.[14] ב-22 במרץ חוותה חברת שירותי המחקר הרפואי הבריטית Hammersmith Medicines Research מתקפת כופרה. החברה, שקיבלה אישור לבצע ניסויים בחיסוני קורונה עתידיים, הודיעה כי סירבה לשלם את הכופר והחזירה את מערך ה-IT שלה לפעילות מלאה, מהלך שהוביל את ההאקרים לפרסם את פרטיהם האישיים של אלפי מטופלי החברה.[15] ב-23 במרץ דיווחה הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר של צרפת (ANSSI) כי רשות בתי החולים של פריס AP-HP, חוותה מתקפת סייבר, אך התמודדה עמה בהצלחה.[16] ב-26 במרץ הודיע מנהל אבטחת המידע הראשי של ארגון הבריאות העולמי, פלאביו אג'יו (Flavio Aggio) כי הארגון חווה מספר רב של מתקפות סייבר, אולם התוקפים לא הצליחו לפרוץ לרשתות הארגון.[17]

במקביל לעלייה באיומי הסייבר על רקע התפשטות הנגיף, נרשמו החודש מספר ניסיונות להתמודד עם האיומים. ב-17 במרץ פרסמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, טוויטר, YouTube LinkedIn ו-Reddit הצהרה משותפת על כוונתן להיאבק בתפוצת המידע הכוזב אודות נגיף הקורונה ולהסיר תכנים שקריים וחשבונות המפיצים אותם (ראו עמ' 19).[18] בנוסף, יותר מכ-400 מומחים לאבטחת סייבר מחברות טכנולוגיה גדולות כגון אמזון ומיקרוסופט מכ-40 מדינות הקימו קבוצה המכונה Covid-19 CTI League, שמטרתה להיאבק ולסייע בהתמודדות עם העלייה במתקפות כופרה כנגד מוסדות רפואיים וארגונים בענף הבריאות וכנגד מתקפות דיוג על רקע התפרצות הנגיף.[19]

ארה"ב

המלצות הנציבות לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית

ב-11 במרץ פרסמה נציבות ה-Cyber Solarium Commission, שהוקמה במסגרת סעיפי ה-NDAA לשנת 2019, את מסמך ההמלצות לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית. מחברי המסמך הזהירו מפני איומי סייבר על הביטחון הלאומי ועל כלכלת ארה"ב וקראו לבית הלבן לנסח אסטרטגיה תלת-שכבתית להרתעת יריביה במרחב הסייבר, במסגרתה:

  1. ארה"ב תפעל לשנות את דפוסי ההתנהגות של יריבותיה במרחב הסייבר באמצעות שיתוף פעולה עם בעלות בריתה במטרה לקדם ניסוח נורמות להתנהגות אחראית במרחב הסייבר;
  2. הממשל ישתף פעולה עם המגזר הפרטי במטרה לחזק את חסינות הסייבר הלאומית במטרה לפגוע בהישגים ובמוטיבציה של יריבותיה לפעול במרחב הסייבר;
  3. ארה"ב תגביר את יכולותיה להגיב במרחב הסייבר במטרתה לגבות מחיר מיריבותיה;

מחברי הדו"ח חילקו את המלצותיהם לשישה עמודי תווך עיקריים:

  1. ביצוע רפורמות בארגון ובמבנה הממשל. על הממשל לנסח אסטרטגיית סייבר לאומית עדכנית; על הקונגרס למזג את וועדות הקונגרס האחראיות על תחום אבטחת הסייבר לכדי שתי וועדות קבועות בסנאט ובבית הנבחרים; על הקונגרס להקים מחדש את משרד מתאם אבטחת הסייבר של הבית הלבן; על הקונגרס להרחיב את סמכויות CISA ולחזק את מעמדה כגורם מתאם בין גורמי הממשל השונים ובין המגזר הציבורי והפרטי; על הקונגרס והממשל ליישם תכניות לגיוס, פיתוח ושימור כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר על מנת להגדיל את כוח האדם הפדראלי בתחום.
  2. קידום נורמות ושימוש באמצעים אזרחיים. על הקונגרס להקים משרד לאבטחת מרחב הסייבר וטכנולוגיות חדשות במחלקת המדינה לטובת הקמת קואליציה עם בעלות ברית;[20] על ארה"ב להגביר את מעורבותה במאמצים לקדם נורמות התנהגות מדינתית במרחב הסייבר במסגרת האו"ם, תוך שימת דגש על נורמות האוסרות על פעילות סייבר זדונית כנגד תשתיות חיוניות; על ארה"ב להגביר את מעורבותה ואת פעילותה בפורומים בין-לאומיים לקביעת תקנים עבור מערכות מידע ותקשורת; על ארה"ב להגביר את הסיוע לבעלות ברית בתחום בניית היכולות בתחום אבטחת הסייבר; על ארה"ב לשפר את יכולות ייחוס המתקפה לתוקף במטרה לאפשר ייחוס מהיר ומדויק;
  3. שיפור חסינות הסייבר הלאומית. על הקונגרס להרחיב את סמכויותיה של CISA ושל הסוכנויות הפדראליות לזהות ולהעריך את מצב אבטחת הסייבר בקרב החברות והארגונים בענפי הכלכלה השונים; על הממשל לנסח אסטרטגיה לאומית מקיפה לניהול סיכונים בקרב תשתיות חיוניות; על הקונגרס לחוקק חוק להקמת קרן לאומית לסיוע ולתקצוב יוזמות שונות לשיפור חסינות הסייבר הלאומית;
    על הקונגרס להנחות את הממשל להתייעץ עם המגזר הפרטי במטרה לנסח תכנית שתאפשר לענפי המשק להמשיך לפעול גם בעת מתקפות סייבר; על הקונגרס להגדיר מהו מצב חירום במרחב הסייבר במטרה לאפשר סיוע ותקציבים בעת משבר; על הקונגרס להגדיל את התקציב ולחזק את הנציבות לסיוע בבחירות (EAC)[21] לטובת סיוע מוגבר למדינות ולממשלות מקומיות להגביר את אבטחת הסייבר של מערכות הבחירות, במקביל למעבר להצבעה באמצעות פתקי נייר; על הממשל לקדם צריכה אחראית של מידע דיגיטלי ומודעות ציבורית למבצעי השפעה זרה ואיומי סייבר על תהליכים פנימיים ודמוקרטיים.
  4. עיצוב מחדש של האקוסיסטם במטרה לקדם אבטחת סייבר. על הקונגרס להקים רשות לאומית לדירוג אבטחת סייבר של מוצרי מערכות תקשורת ומידע; על הקונגרס לחוקק חוק המטיל אחריות חוקית על יצרני מכשירים, תוכנות, חומרה וקושחה ומאפשר למשתמשים לתבוע אותם בגין תקריות סייבר הנובעות מחולשות אבטחה מוכרות ולא מתוקנות; על הקונגרס להקים משרד לסטטיסטיקה בתחום אבטחת הסייבר. המשרד יאסוף נתונים סטטיסטיים אודות האקוסיסטם במטרה לספק למקבלי ההחלטות מידע אמין; על הקונגרס להגדיל את תקציב המחלקה לביטחון המולדת לטובת הקמת מרכז למחקר ופיתוח תקנים עבור מוצרי ביטוח סייבר; על הקונגרס להנחות את הממשל לנסח אסטרטגיה תעשייתית עבור תעשיית מערכות התקשורת והמידע במטרה לשפר את אבטחת הסייבר של שרשראות אספקה; על הקונגרס לחוקק חוק פדראלי להגנה על מידע ועל פרטיות, הכולל הנחיות לדיווח על תקריות סייבר.
  5. חיזוק שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי. על הקונגרס להגדיר אילו ארגונים ומפעילי תשתיות מוגדרים כתשתיות חיוניות וזכאים לתמיכה ממשלתית מלאה; על הקונגרס להקים סביבה לשיתוף מידע אודות איומי סייבר בין הממשלה הפדראלית למגזר הציבורי והפרטי; על הקונגרס להנחות את הממשל לחזק את השותפויות הציבוריות-פרטיות המתקיימות במסגרת המרכז הלאומי למיזוג תקשורת ואבטחת סייבר (NCCIC)[22] של CISA; על הממשל להקים קבוצה משותפת לתכנון יוזמות ותכניות בתחום הסייבר תחת CISA ולתיאומן עם המגזר הפרטי.
  6. שימור באמצעים צבאיים והפעלתם. על הקונגרס להנחות את מחלקת ההגנה לקיים סקירה של היקף כוח האדם המגויס לטובת פיקוד הסייבר במטרה להגדילו; על הקונגרס להנחות את מחלקת ההגנה לבחון את מצב אבטחת הסייבר של מערכות נשק ולאתר חולשות במערכות הפיקוד והשליטה של מערך הנשק הגרעיני של ארה"ב ובמערכות החיוניות לתהליך קבלת ההחלטות של מחלקת ההגנה.[23]

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

2 במרץ – הממשל הגיש כתבי אישום והטיל סנקציות כנגד אזרחים סינים בגין סיוע להאקרים מצפון קוריאה – מחלקת המשפטים הודיעה על הגשת כתבי אישום כנגד שני אזרחי סין בגין הלבנת כספים שנגבו במסגרת מתקפות סייבר של קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית Lazarus Group על אתרי המרת מטבעות דיגיטליים. המהלך מסמן את הפעם הראשונה בה מוגשים כתבי אישום ומוטלות סנקציות כנגד אזרחים ממדינה שלישית במטרה להיאבק בפעילות הסייבר הזדונית של צפון קוריאה.[24]

3 במרץ – מחלקת המשפטים פרסמה מסמך קווים מנחים וולונטריים עבור חוקרי אבטחת סייבר פרטיים – המסמך כולל קווים מנחים וייעוץ משפטי בנוגע לביצוע מחקרי איסוף מודיעין סייבר ברשת ולביצוע מחקרים ברשת האפילה. המסמך, שנועד להגן על חוקרים פרטיים מהעמדה לדין בגין ביצוע גישה בלתי מאושרת ואיסוף מידע ממחשבים ושרתים, קורא לחוקרים לתעד את פעילותם, לתאם אותה עם גורמי האכיפה מבעוד מועד ולדווח לגורמי האכיפה על ראיות הנוגעות לביצוע עבירות מתמשכות. כמו כן, קורא המסמך לחוקרים להימנע מלהתחזות ולהשתמש בזהויות מזויפות בפורומים ברשת האפילה וכן להימנע מלהציע סיוע טכני שיוכל לסייע לעבריינים לשדרג את הנוזקות שבידיהם ולפרוץ לרשתות.[25]

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/2Itnw5a

27 במרץ – הבית הלבן פרסם מסמך אסטרטגיה לאומית לאבטחת רשתות 5G – הבית הלבן פרסם מסמך אסטרטגיה לאומית המתאר את גישתו של הממשל וצעדים עתידיים בתחום אבטחת הסייבר של רשתות 5G. המסמך, שחובר על ידי המועצה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה, מנחה את הממשל: לסייע בפריסת רשתות 5G בארה"ב; לבצע הערכת סיכונים ולזהות חולשות אבטחה בתשתיות רשתות 5G וכן לפתח עקרונות מנחים בתחום אבטחת הסייבר של תשתיות ה-5G; להתמודד עם סיכונים לשרשראות האספקה של רשתות ה-5G בארה"ב וכן עם איומי סייבר הנשקפים מספקים ויצרנים שהוגדרו כ"בעלי סיכון גבוה" לתשתיות ה-5G בארה"ב;

לקדם פיתוח ושימוש אחראי ברשתות 5G ברחבי העולם, צעד הכולל ניסוח תקנים בין-לאומיים לפיתוח והטמעת רשתות 5G וניסוח תמריצים להצמחת שוק פתרונות אבטחת הסייבר עבור תשתיות ה-5G.[26]

מסמך האסטרטגיה פורסם במסגרת חתימתו של הנשיא טראמפ על חוק ה-Secure 5G and Beyond Act הקורא לבית הלבן להתייעץ עם ה-FCC, המחלקה לביטחון המולדת, מחלקת ההגנה וסוכנויות פדראליות נוספות, במטרה לנסח ולהגיש לקונגרס, בתוך 180 יום מכניסת החוק לתוקף, תכנית מפורטת לפריסת רשתות 5G מאובטחות בארה"ב.[27]

היערכות להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020

החודש פורסם בארה"ב דו"ח חדש המזהיר כי קמפיין תפוצת המידע הכוזב מטעם רוסיה לקראת הבחירות החל כבר ב-2019. על פי הדו"ח מטעם מרכז ברנן לצדק של אוניברסיטת ניו-יורק,[28] חשבונות מדיה חברתית השייכים לסוכנות לחקר האינטרנט (IRA) החלו להפיץ מידע כוזב עוד במהלך 2019 והתחזו לאזרחים אמריקנים במטרה לפלג ולשסות את החברה האמריקנית לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020. לדברי מחברת הדו"ח, הפרופסור לעיתונאות ולתקשורת המונים, יאנג מי קים (Young Mie Kim), שבחנה את פעילותם של חשבונות שהוסרו על ידי פייסבוק באוקטובר 2019, החשבונות הפיצו מידע קיצוני בנושאים כגון זכויות קהילת הלהט"ב, לאומיות ופטריוטיות, גזע, הגירה והזכות לנשיאת נשק. כמו כן, התמקדו החשבונות בהפצת מידע כוזב במדינות "מתנדנדות" בהן אין יתרון פוליטי לאחת מהמפלגות, כגון מישיגן, אריזונה, פלורידה, אוהיו ועוד. קים קראה להרחיב את החקיקה הקיימת בנושא מודעות פוליטיות מקוונות כך שתכלול גם פוסטים ברשת החברתית. כמו כן, קראו המחברים לחברות המדיה החברתית להתמקד בזיהוי הגורמים המפיצים מידע כוזב.[29]

במקביל לפרסום הדו"ח הודיעה מחלקת המשפטים כי ביטלה את כתבי האישום כנגד חברות הקש הרוסיות Concord Management ו-Concord Consulting שמימנו את פעילות הפצת המידע הכוזב של ה-IRA, מחשש שהחברות יעשו שימוש בחומר הראיות על מנת לתכנן מבצעי השפעה והפצת מידע כוזב לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020. כתבי האישום הוסרו על רקע החשש שכחלק מהליך התביעה, תאלץ מחלקת המשפטים למסור לחברות את חומרי התביעה הכוללים גם שיטות איסוף מידע ומקורות מודיעיניים, שעלולים לדלוף לפעילי ה-IRA ולשמש אותם להסוואת פעילותם.[30]

עם התפרצות נגיף הקורונה בארה"ב, החל הסנאט לקדם הצעת חוק שתאפשר הצבעה בטוחה בבחירות שיחולו בנובמבר 2020. ב-18 במרץ הציגו סנאטורים דמוקרטים את הצעת החוק Natural Disaster and Emergency Ballot Act הקוראת לקיום ההצבעה מוקדמת לבחירות בדואר על רקע החשש מאיומי סייבר וכן לאור החשש מהצבעה בקלפי על רקע התפרצות הקורונה. על פי הצעת החוק, כל מדינות ארה"ב יאפשרו הצבעה מוקדמת במשך 20 יום לפני מועד הבחירות ופתקי ההצבעה יישלחו בדואר. הצעת החוק קוראת להקצות כשלושה מיליון דולר לוועדה הפדראלית לסיוע בבחירות (EAC),[31] שיועברו למדינות כהחזרים על הוצאות המהלך.[32] לצד הסכום המוצע בהצעת החוק, כ-400 מיליון דולר נוספים יוקצו במסגרת חבילת הסיוע של הקונגרס בסך שני טריליון דולר, שנועדה לסייע למשק האמריקני על רקע התפרצות נגיף הקורונה. הסכום ישמש את המדינות להרחבת ההצבעה בדואר, לקיום הצבעה מוקדמת ולשמירה על בריאות הציבור בעת ההצבעה.[33]

צבא וביטחון

2 במרץ – דו"ח חדש: קיימת עלייה במספר חולשות האבטחה המדווחות לפנטגון – על פי הדו"ח השנתי של המרכז לפשעי סייבר של מחלקת ההגנה (DC3),[34] מספר דיווחי חולשות האבטחה ברשתות מחלקת ההגנה צמח ב-21.7% בשנים 2019-2018 ביחס לשנת 2017. על פי הדו"ח, במהלך 2019 התקבלו כ-4,013 דיווחים על חולשות, מתוכם 2,836 דיווחים שהובילו לתהליכי בדיקה ותיקון. כמו כן, כ-8% מהחולשות המדווחות דורגו כ"חמורות". מחברי הדו"ח הוסיפו כי החולשות החמורות שדווחו כללו נקודות קצה בלתי מאובטחות שהשתמשו ברשתות VPN וכן חולשות בשרתים לניהול תכנים כגון WordPress, DotNetNuke ועוד. מחברי הדו"ח הוסיפו כי ה-DC3 משתף פעולה עם הסוכנות לביטחון למודיעין מסכל (DCSA)[35] במטרה להרחיב את תכנית גילוי החולשות של המחלקה גם לחברות הקבלן הפועלות עבורה.[36]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/39Eau0D

5 במרץ – המרכז המשותף לבינה מלאכותית של הפנטגון יאמץ מודל של קרנות הון סיכון במטרה לממן פיתוח טכנולוגיות – לדברי המנהל הטכני הראשי של המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC)[37] של הפנטגון, נאנד מולצ'נדאני (Nand Mulchandani), בשלב הראשון המרכז יקבל בקשות מגופי צבא וממשל עבור פיתוח טכנולוגיות, ימנה צוות משימה שיבחן כיצד המרכז יוכל לסייע וכן מנהל מוצר שיפקח על פיתוח המוצר. בשלב השני, יקצה המרכז מימון ראשוני עבור מפתחים שיציגו פתרונות ראשוניים. סבבי מימון נוספים יוקצו בהתאם לשלבי פיתוח המוצר. לדבריו, הגישה החדשה צפויה להחליף את הגישה הקיימת, לפיה מחלקת ההגנה מקצה עשרות מיליוני דולרים עבור פרויקטים ופתרונות שטרם הודגמו. כמו כן, המרכז החל לשתף פעולה עם המרכזים למצוינות של הרשות לשירותים כלליים (GSA CoE)[38] במטרה לקבוע תחומי אחריות ולפתח משרות מנהלי מוצר עבור מחלקת ההגנה בתחומים בהם JAIC צפוי להשקיע, כגון אבטחת סייבר וטכנולוגיות בענף הרפואה.[39]

5 במרץ – בכיר בחיל האוויר האמריקני: מטוסי ריגול אמריקנים מתחברים ללוויינים זרים עבור שירותי ניווט חלופיים – לדברי מפקד פיקוד לוחמת האוויר בחיל האוויר האמריקני, גנרל ג'יימס הולמס (James Holmes), טייסי מטוסי ה-U-2 החלו להשתמש בשעונים המאפשרים להם להתחבר ללוויינים זרים ולקבל נתוני ניווט ממערכות ניווט זרות כגון BeiDou הסינית, Galileo האירופית ו-GLONASS הרוסית כגיבוי למערכת ה-GPS. הולמס לא נקב בשם היצרן והמודל של השעונים אך דבריו הובילו להערכה כי מדובר בשעוני ניווט ה-Garmin D2 Charlie שרכש חיל האוויר בפברואר 2018.[40]

13 במרץ – הפנטגון ביקש מבית המשפט הפדראלי לאפשר לו לבחון מחדש את הענקת חוזה פרויקט הענן למיקרוסופט – מחלקת ההגנה הגישה לבית המשפט לתלונות כנגד הממשל הפדראלי בקשת הקפאת הליכים לתקופה של כ-120 ימים, במטרה לבחון מחדש את הענקת חוזה פרויקט מחשוב הענן שלה (JEDI)[41] למיקרוסופט. במסמך הבקשה, שהוגשה בעקבות צו שפרסם בית המשפט לעיכוב הפרויקט, ביקשה מחלקת ההגנה לאפשר לה לפרסם מחדש את פרטי החוזה ולאפשר באופן מוגבל לחברות להגיש הצעות מחודשות לטובת זכייה בפרויקט.[42]

18 במרץ – דו"ח ביקורת חדש: מחלקת ההגנה לא תיקנה חולשות אבטחה באופן עקבי – על פי דו"ח בדיקה שפורסם מטעם משרד המבקר הכללי של מחלקת ההגנה, המחלקה לא תיקנה חולשות אבטחה שנמצאו במסגרת בדיקות חדירוּת באופן עקבי ולא דיווחה על החולשות כנדרש בהוראת יושב ראש המטות המשולבים. כמו כן, מחלקת ההגנה לא העריכה את הסיכונים הטמונים בחולשות השונות, לא הקצתה משאבים לטובת ניהול הסיכונים וכן אין ארגון במחלקת ההגנה האחראי לוודא כי החולשות שנמצאו במסגרת בדיקות החדירוּת תוקנו. בנוסף מצא משרד המבקר כי תהליך ההסמכה וההכשרה של צוותי בודקי החדירוּת, וה-red teams של המחלקה, המדמים את האויב בתרגילי הגנת סייבר, לא שיקפו את מיומנויותיהם של הצוותים ואת יכולתם לבצע את משימותיהם. מחברי הדו"ח קראו למחלקת ההגנה לבחון את דו"חות בודקי החדירוּת ולתאם יישום פתרונות לתיקון החולשות, לפתח ולנהל תהליך להערכת סיכונים עבור החולשות שנמצאו בבדיקות, ולנסח תהליך לפיקוח על פעילות והכשרת ה-red teams.[43]

18 במרץ – חיל האוויר האמריקני אפשר לחוקרים פרטיים לאתר חולשות בלוויין GPS ווירטואלי– לדברי סגן נשיא Booz Allen Hamilton, קווין קוגינס (Kevin Coggins), החברה הקימה עבור מרכז החלל ומערכות הטילים (SMC)[44] של חיל האוויר לוויין GPS וירטואלי בשם SatSim הזהה ללווייני ה-Block IIR GPS מתוצרת לוקהיד מרטין לצורך איתור חולשות וביצוע בדיקות חדירוּת. חוקרי החברה ביצעו בדיקות חדירוּת עבור חולשות בלוויין עצמו, בתחנת הקרקע ובשידורי הנתונים שבין הלוויין לתחנת הקרקע. לדבריו, זיהוי החולשות יאפשר להתחקות אחר תקריות ושיבושי GPS בלוויינים נוכחיים, אולם תיקון החולשות יתאפשר רק עבור לוויינים עתידיים. פרויקט זיהוי החולשות בלווייני ה-GPS נכלל בין סעיפי ה-NDAA לשנת 2016.[45]

27 במרץ – אגודות תעשייה הזהירו כי יישום מודל תקני אבטחה הסייבר של מחלקת ההגנה עלול להיפגע בגין חוסר בהירות – במכתב שנשלח מטעם שש אגודות לייצוג תעשיית מערכות המידע ואבטחת הסייבר[46] למשרד מחלקת ההגנה לרכש ולתחזוקה, הזהירו האגודות כי התכניות ליישום מודל תקני אבטחת הסייבר עבור שרשראות האספקה של מחלקת ההגנה (CMMC),[47] שפורסם בינואר 2020, אינן ברורות מספיק, דבר שעלול לפגוע ביכולת התעשייה לעמוד בתקנים ולייצר עלויות נוספות. מחברי המכתב טענו כי לוח הזמנים ליישום וההיקף של המודל אינם ברורים. כמו כן, לא ברור כיצד המודל משתלב עם דרישות אבטחת סייבר פדראליות כגון תכנית ה-FedRAMP,[48] מדריך דרישות האבטחה הפדראלי (SRG)[49] ותקני ISO, הכוללות דרישות מחמירות יותר מה-CMMC.[50]

תשתיות חיוניות בארה"ב

5 במרץ – מחוקקים הזהירו מפני איומי סייבר על קרונות רכבת ואוטובוסים מתוצרת סין – במהלך שימוע בפני וועדת הסנאט לבנקאות בנושא איומי סייבר על מערכות תחבורה, הזהיר הסנאטור הרפובליקני ג'ון קורנין (John Cornyn), כי השימוש בטכנולוגיות ובמערכות תחבורה מתוצרת סין עלול לאפשר לממשלות זרות לאסוף מודיעין ולפרוץ למכשירים פרטיים או ממשלתיים ולהוות איום על הביטחון הלאומי. דבריו של קורנין נאמרו על רקע הסכם רכש של קרונות רכבת שנחתם בין הערים לוס אנג'לס, שיקגו, בוסטון ופילדלפיה לבין יצרנית קרונות הרכבת הסינית CRRC ויצרנית האוטובוסים BYD.[51]

רוסיה

12 במרץ – חברת ESET הזהירה מפני קמפיין מתקפות סייבר מטעם רוסיה כנגד אתרי ממשלת ארמניה – חוקרי חברת ESET הזהירו מפני קמפיין מתקפות Watering hole שהחל בינואר 2019 וכוון כנגד אתרי ממשלת ארמניה. על פי החוקרים, ההאקרים החדירו קוד זדוני לאתרים ופיתו את המשתמשים להוריד עדכוני תוכנת Adobe Flash מזויפים, שהובילו להתקנת "דלתות אחוריות" במחשביהם. חוקרי החברה ייחסו את המתקפות לקבוצת ההאקרים הרוסית Turla המקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB).[52]

12 במרץ – פייסבוק: הסוכנות הרוסית לחקר האינטרנט העבירה חלק מפעילותה למדינות אפריקה– לדברי ראש מחלקת מדיניות אבטחת הסייבר של פייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nathaniel Gleicher), ה-IRA ביצעה בתחילת 2020 מיקור חוץ של חלק מפעילותה למדינות אפריקה כגון גאנה וניגריה במטרה להסוות את פעילותה על רקע כתבי האישום שהגישה ארה"ב נגד פעיליה. לדבריו, ה-IRA העבירה חלק מפעילותה לארגונים א-ממשלתיים שהתמקדו בזריעת פילוג בחברה האמריקנית בנושאים כגון גזענות ואלימות משטרתית כלפי שחורים, דיכוי חברתי ועוד.[53]

21 במרץ – מסמכים מסווגים שדלפו חשפו כי רוסיה פיתחה כלים להשתלטות על מכשירי IoT לצורך ביצוע מתקפות DDoS – קבוצת ה-Digital Revolution,[54] המורכבת מעריקים רוסים וממתנגדי משטר פוטין, טענה כי קיבלה גישה למסמכים טכניים מסווגים, הכוללים פירוט אודות פיתוח כלי פריצה למכשירי IoT, המכונים Fronton, Fronton-3D ו-Fronton-18. כמו כן כוללים המסמכים פרטים טכניים והדרכה כיצד להשתמש בהם על מנת להקים רשת בוטנט ולבצע מתקפות DDoS על מערכות ושירותים חיוניים. על פי המסמכים, הרכיבים פותחו על ידי חברת קבלן בשם InformInvestGroup CJSC עבור יחידה מספר 64829, הידועה כמרכז לאבטחת מידע של שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), במהלך שנים 2018-2017.[55]

אירופה

2 במרץ – הבנק המרכזי של האיחוד האירופי השיק יוזמה חדשה לשיתוף מידע ומודיעין איומי סייבר בענף הפיננסים – מועצת חוסן הסייבר של התשתיות הפיננסיות האירופיות (ECRB),[56] הכפופה לבנק המרכזי של האיחוד האירופי (ECB),[57] השיקה את יוזמת ה-CIISI-EU,[58] לשיתוף מידע ומודיעין אודות איומי סייבר על תשתיות פיננסיות ולזיהוי, להתמודדות ולמניעה של מתקפות סייבר על ענף הבנקאות והפיננסים. ביוזמה ישתתפו הבנקים המרכזיים של מדינות האיחוד האירופי וכן הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA), היורופול ועוד. ה-ECB יפרסם את מסגרת היוזמה בחודשים הקרובים.[59]

5 במרץ – מספר מדינות החברות באיחוד האירופי חתמו על הסכם להקמת צוותים לתגובה מהירה לתקריות סייבר – אסטוניה, ליטא, קרואטיה, פולין, הולנד ורומניה חתמו על מזכר הבנות להקמת צוותים לתגובה מהירה לתקריות סייבר (CRRT)[60] שיוצבו במדינות השונות. מזכר ההבנות מגדיר את מעמדם החוקי של הצוותים בתחומי השיפוט של המדינות החתומות עליו, את מטרותיהם ואופן פעולתם. על פי המזכר, ליטא תוביל את פרויקט הקמת הצוותים והכשרתם, הכלול ביוזמת שיתוף הפעולה הביטחוני PESCO (Permanent Structured Cooperation) של האיחוד האירופי מ-2018. היוזמה מהווה חלק ממדיניות הביטחון המשותפת של האיחוד האירופי ומטרתה לקדם פרויקטים ביטחוניים וצבאיים המשותפים לצבאות המדינות החברות בה. ביוזמה משתתפות 25 מתוך 28 המדינות החברות באיחוד.[61]

נאט"ו

6 במרץ – גיאורגיה הצטרפה לפלטפורמת שיתוף מודיעין איומי הסייבר של ברית נאט"ו – על פי הודעת משרד ההגנה של גיאורגיה, המשרד הלאומי לאבטחת סייבר[62] הצטרף לפלטפורמה המשותפת לשיתוף המידע אודות נוזקות של ברית נאט"ו (MISP).[63] גיאורגיה היא המדינה השנייה שאינה חברה בנאט"ו המצטרפת לפלטפורמת MISP. הצטרפותה באה על רקע ייחוס קמפיין מתקפות הסייבר שאירע על משרדי ממשלת גיאורגיה ועל גופי המדיה במדינה באוקטובר 2019 למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU).[64]

21 במרץ – ברית נאט"ו פרסמה את הדו"ח השנתי הכולל פירוט אודות פעילותה במרחב הסייבר– על פי הדו"ח השנתי של מזכ"ל נאט"ו לשנת 2019, פעלה הברית לחזק את יכולותיה בתחום הגנת הסייבר ולאגם את יכולותיהן של המדינות החברות. על פי הדו"ח, המרכז למבצעים במרחב הסייבר[65] החל לפעול במטרה לחזק את חסינות הסייבר ואת יכולות הניטור והגנת הסייבר של המדינות החברות. כמו כן, פעלה הברית על מנת להגביר את ההשקעה במשאבים ובכוח אדם בתחום הגנת הסייבר וקיימה כנסים בתחום ההכשרה והגדלת כוח האדם המיומן. בנוסף, עסקה הברית בפיתוח אסטרטגיות למאבק בלוחמה היברידית באמצעות חיזוק יכולות איסוף המודיעין וההתרעה המוקדמת וכן שיתוף פעולה עם בעלות ברית וארגונים בין-לאומיים.

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2WCXKUs

אסיה

סין

3 במרץ – חברת אבטחת סייבר סינית טענה כי חשפה קמפיין ריגול סייבר רחב היקף מטעם ה-CIA– חברת אבטחת הסייבר הסינית Qihoo 360 פרסמה דו"ח לפיו קבוצת האקרים המכונה APT-C-39 המקושרת ל-CIA ביצעה קמפיין ריגול סייבר רחב היקף במשך 11 שנים אחר תעשיות התעופה, הנפט, הגז והטכנולוגיה וכן אחר גופי ממשלה בסין ובמדינות נוספות. הדו"ח אינו כולל פירוט טכני רב, אולם חוקרי Qihoo 360 טענו כי קבוצת ההאקרים השתמשה בכלי הפריצה של ה-CIA שדלפו במהלך פרסום מסמכי ה-Vault 7 על ידי וויקיליקס ב-2017. פרסומו של הדו"ח לצד המחסור בראיות טכניות, הובילו להערכה כי מדובר בתגובתה של סין למדיניות הגשת כתבי אישום של ארה"ב כנגד האקרים סינים ומדיניות ההאשמה הפומבית של סין בקמפיינים של ריגול סייבר.[66]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2PVq400

25 במרץ – חברת FireEye: משבר נגיף הקורונה לא האט את פעילות ריגול הסייבר של סין – חוקרי FireEye הזהירו מפני קמפיין ריגול סייבר רחב היקף מטעם קבוצת ההאקרים הסינית APT41 שהחל ב-20 בינואר 2020, בעת העלייה בהתפרצות נגיף הקורונה בעיר ווהאן (Wuhan). לדבריהם, הקמפיין התמקד בארגונים וחברות בענפי הבריאות, הגז והנפט ובמטרות צבאיות בארה"ב, בבריטניה, בקנדה, במקסיקו, בערב הסעודית, בסינגפור ובמדינות נוספות, ונמשך על אף התפרצות הנגיף וצעדי הסגר שנקטו הרשויות בסין.[67]

יפן

30 במרץ – משרד ההגנה של יפן פרסם את מסמכי התקציב לשנה הפיסקאלית 2020 הכוללים גם השקעה בתחום הסייבר – משרד ההגנה של יפן פרסם את מסמכי התקציב של הצבא לשנה הפיסקאלית 2020,[68] הכוללים 25.6 מיליארד יין (כ-237 מיליון דולר) עבור תחום אבטחת הסייבר. על פי המסמכים, ישקיע משרד ההגנה כ-30 מיליון יין (כ-278 אלף דולר) בפיתוח מערכת בינה מלאכותית לזיהוי והתמודדות עם מתקפות דיוג והודעות דוא"ל המכילות קבצים נגועים. כמו כן, ישקיע המשרד כ-3.4 מיליארד יין (כ-31.5 מיליון דולר) בפיתוח מערכת לאיסוף מידע אודות איומי סייבר, הטכניקות ודרכי הפעולה בהן משתמשים האקרים לצורך מתקפות סייבר על רשתות משרד ההגנה וצבא יפן. בנוסף, יממן המשרד מחקרים אודות דרכים מומלצות לשיפור אבטחת הסייבר של מכשירי IoT ומערכות המידע של הצבא, ויגדיל את כוח האדם ביחידת הגנת הסייבר הצבאית[69] מ-220 לכ-290 חיילים.[70]

קישור למסמכי התקציב המלאים: https://bit.ly/2UMdhi5

סינגפור

2 במרץ – משרד ההגנה של סינגפור מתכנן להקים פיקוד הגנת סייבר צבאי – לדברי שר ההגנה של סינגפור, נג אנג הן (Ng Eng Hen), משרד ההגנה יקים וועדה שתפקח על הקמת פיקוד הגנת סייבר צבאי חדש ותנסח תכניות לגיוס, לאימון ולהכשרה ולהפעלת החיילים שיסופחו אליו. לדברי הן, הפיקוד החדש יספק הערכות סיכונים, התרעה מוקדמת מפני איומי סייבר ויגן על סינגפור מפני שחקנים מדינתיים וא-מדינתיים.[71]

24 במרץ – ממשלת סיגפור פרסמה מדריך חדש לאבטחת סייבר של מכשירי IoT – הרשות לפיתוח ענפי המדיה, התקשורת והמידע (IMDA)[72] של סינגפור פרסמה מדריך הכולל רשימת צעדים לביצוע והמלצות ליצרנים ולמשתמשים במטרה להתמודד עם איומי סייבר על מכשירי IoT בשלבי הפיתוח, הרכש, התפעול והתחזוקה. המדריך כולל דיון על עקרונות פיתוח ועיצוב של אבטחת מכשירי IoT, זיהוי נכסים ומערכות חיוניות בארגון, איומי סייבר נפוצים בכל שלב במחזור החיים של מכשירי ה-IoT והערכת האיומים. לדברי סגנית ראש ה-IMDA, איילין צ'ייה (Aileen Chia), אימוץ המדריך ויישום ההמלצות ייעשו באופן וולונטרי.[73]

קישור למדריך המלא: https://bit.ly/39vpnBz

קישור לחלק א' של נספחי המדריך: https://bit.ly/2UtYzNM

קישור לחלק ב' של נספחי המדריך: https://bit.ly/2JmYhBR

המזרח התיכון ואפריקה

24 במרץ – חברת Trend Micro הזהירה מפני קמפיין ריגול סייבר מטעם רוסיה אחר חברות ביטחוניות במזרח התיכון – Trend Micro הזהירה כי קבוצת ההאקרים הרוסית APT28, המכונה גם Fancy Bear או Pawn Storm, החלה החל ממאי 2019 לסרוק שרתים במטרה למצוא פרטי הרשאות של כתובות דוא"ל השייכות לבכירים בחברות ביטחוניות במטרה להשתמש בהן לביצוע מתקפות דיוג ממוקד. על פי המחקר, כ-45% מהמטרות היו חברות מאיחוד האמירויות, בעוד 9% הן חברות מהודו ו-8% הן חברות מפקיסטן (ראו גרף מספר 3).[74]

גרף 3: שרתים שנסרקו על ידי APT28 לפי חתך מדינות

נתוני הגרף לקוחים מהמחקר של חברת Trend Micro

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3auOXb5

איראן

7 במרץ – בכיר רוסי: רוסיה מוכנה לשתף פעולה עם איראן בתחום אבטחת הסייבר – לדברי סגן השר לפיתוח דיגיטלי, לתקשורת ולמדיית המונים בממשלת רוסיה וראש וועדת שיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן בנושאי מדיה, אלכסיי וולין (Alexey Volin), רוסיה מוכנה לשתף פעולה עם איראן בתחום אבטחת הסייבר והמידע במטרה להתמודד עם התעמולה והמידע הכוזב המופץ מטעם מדינות המערב כנגד שתי המדינות. לדברי שגריר איראן ברוסיה, קאזם ג'לאלי (Kazem Jalali), איראן תפעל להגביר את שיתוף הפעולה וחילופי המידע בין גופי המדיה, התקשורת והדוברות משתי המדינות במטרה לשפר את תדמיתן בקרב הקהילה הבין-לאומית.[75]

קנדה

8 במרץ – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של קנדה בוחן שימוש בהצפנה הומומורפית להגנה על מידע ממשלתי – לדברי ראש המרכז הלאומי לאבטחת סייבר, סקוט ג'ונס (Scott Jones), המרכז בוחן את השימוש בהצפנה הומומורפית (Homomorphic encryption), המאפשרת לעבד מידע מוצפן מבלי לפענח את ההצפנה שלו, במטרה להגן על מידע ממשלתי רגיש. המחקר מתבצע בשיתוף גורמי תעשייה ואקדמיה ותוצאות ראשונות צפויות להתקבל בתוך חמש עד עשר שנים.[76]

פעילותן של חברות התקשורת הסיניות במערב

החודש נחקקו בארה"ב מספר הצעות חוק שמטרתן לקדם פריסת תשתיות 5G מאובטחות בארה"ב ולמנוע את השתתפותה של חברת Huawei בפרויקט. במקביל, הלחץ שהפעילה ארה"ב על בעלות בריתה להחרים את Huawei רשם הצלחות חלקיות.

ב-12 במרץ חתם הנשיא טראמפ על חוק ה-Secure and Trusted Communications Network Act, האוסר על רכש של ציוד מתוצרת חברות המהוות איום על הביטחון הלאומי באמצעות כסף פדראלי. כמו כן, קורא החוק להקצות כמיליארד דולר במטרה לסייע לספקי תקשורת באזורים כפריים בארה"ב להסיר ציוד תקשורת מתוצרת Huawei ו-ZTE ולהחליפו בציוד מתוצרת ספקים שהוגדרו כאמינים.[77] ב-27 במרץ חתם הנשיא טראמפ על חוק ה-Secure 5G and Beyond Act, הקורא לבית הלבן לשתף פעולה עם סוכנויות פדראליות נוספות במטרה לנסח תכנית מפורטת לפריסת רשתות 5G מאובטחות בארה"ב.[78]

החודש פרסם הבית הלבן מסמך אסטרטגיה לאומית לאבטחת רשתות ה-5G (ראו עמ' 10). במקביל, נרשמו הצלחות חלקיות במאמציה של ארה"ב להוביל לחרם על Huawei בקרב בעלות בריתה. ב-5 במרץ הודיע מזכיר מחלקת ההגנה, מארק אספר (Mark Esper), כי בריטניה הסכימה לשתף פעולה עם ארה"ב על מנת להפחית את מידת השתתפותה של Huawei בפרויקט להקמת רשתות 5G במדינה.[79] עם זאת, בהודעה מטעם שר החדשנות של קנדה, נאבדיפ ביינס (Navdeep Bains), נמסר כי החלטתה של קנדה בנושא השתתפותה של Huawei בפרויקט ה-5G במדינה לא תושפע מלחצים חיצוניים.[80]

החודש הודו בכירים ב-Huawei כי אינם יודעים האם ציוד החברה משמש לטובת ריגול. בראיון שהעניק מנהל האבטחה הראשי (CSO) ב-Huawei, אנדי פרדי (Andy Purdy), במהלך כנס RSA השנתי שנערך בפברואר 2020 בסן פרנסיסקו, טען פרדי כי אינו יודע האם ציוד החברה משמש לטובת ריגול ואינו מאמין שהחברה תאפשר באופן מודע להשתמש בציוד שלה לטובת ריגול. בנוסף פרדי לא הכחיש כי עובדי החברה השתתפו וסייעו לביצוע מעקב המוני במדינות להן מוכרת החברה את הציוד שלה וטען כי קיים קושי לעקוב אחר פעילותם של כל עובדי החברה.[81]

בין-לאומי

התמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר

11 במרץ – הממשל האמריקני השיק תכנית להעסקה זמנית של כוח אדם פדראלי בתחום אבטחת הסייבר – המשרד לניהול ולתקציב (OMB),[82] המשרד לניהול כוח אדם (OPM)[83] ומועצת מנהלי אבטחת המידע הראשיים הפדראליים הכריזו על השקת תכנית חדשה שתאפשר להעסיק כוח אדם ללא ניסיון שעבר הסבה מחדש לתחום אבטחת הסייבר. במסגרת המהלך הראשון של התכנית פורסמו תשע משרות זמניות בתחום אבטחת הסייבר במחלקה להגנת הסביבה, המחלקה לביטחון המולדת והמחלקה לענייני יוצאי צבא.[84] מטרת התכנית היא להקנות ניסיון מעשי לבוגרי האקדמיה להסבה מחדש,[85] שהושקה באפריל 2019 במטרה להכשיר כוח אדם לעבודה בתחום אבטחת הסייבר.[86]

16 במרץ – מחקר חדש: כמחצית מכלל החברות בבריטניה סובלות ממחסור במיומנויות אבטחת סייבר שהוגדרו כבסיסיות – על פי מחקר חדש שפורסם מטעם המחלקה לעניינים דיגיטליים, לתרבות, למדיה ולספורט (DCMS) של ממשלת בריטניה, כ-48% מהחברות בבריטניה סובלות ממחסור במיומנויות אבטחת סייבר שהוגדרו בסיסיות כגון קביעת תצורה ל-Firewalls, אחסון מידע והסרת נוזקות. כמו כן, כ-30% מהחברות בבריטניה סובלות ממחסור במיומנויות אבטחת סייבר שהוגדרו "מתקדמות" כגון ביצוע בדיקת חדירוּת וניתוח ראיות דיגיטליות וכן 27% מהחברות דיווחו על מחסור בכוח אדם, הפוגע ביכולתן להגיב לתקריות. בנוסף, 35% מהחברות דיווחו על קשיים באיוש משרות, מתוכם כ-43% השיבו כי הקושי נובע ממחסור במיומנויות טכניות או בידע מצד המועמדים.[87]

ביטחון סייבר

27 במרץ – גוגל זיהתה ירידה במספר מתקפות הסייבר מטעם מדינות במהלך שנת 2019 בהשוואה ל2018- – על פי מחקר חדש מטעם צוות ניתוח האיומים של גוגל (TAG),[88] שעסק במגמות בתחום מתקפות הדיוג, החברה פרסמה כ-40,000 אזהרות למשתמשים אודות מתקפות סייבר מטעם מדינות במהלך 2019, נתון המהווה ירידה של כ-25% ממספר האזהרות שפורסמו ב-2018. לדברי מהנדס האבטחה בצוות TAG, טוני גידוואני (Toni Gidwani), הירידה במספר האזהרות מיוחסת לצעדי אבטחה שיישמה גוגל במהלך 2019 וכן כי האקרים מטעם מדינות החלו לבצע מתקפות סייבר ממוקדות יותר.

על פי המחקר של צוות TAG, העוסק בהגנה על חשבונות של משתמשי גוגל, האקרים מטעם צפון קוריאה ואיראן עסקו בעיקר בהתחזות לעיתונאים למטרות הפצת מידע כוזב ולהפצת נוזקות. המטרות המרכזיות של האקרים הפועלים מטעם מדינות הן מדינות הנחשבות יריבות גיאופוליטיות, גופי ממשלה, עיתונאים, עריקים ומתנגדי משטר וכן פעילי זכויות אדם.[89]

קישור למחקר: https://bit.ly/33UZHx4

השפעה, דעת קהל ותפוצת מידע כוזב

17 במרץ – חברות המדיה החברתית הודיעו על כוונתן להיאבק בתפוצת מידע כוזב אודות נגיף הקורונה – בהצהרה משותפת הודיעו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, טוויטר, YouTube, LinkedIn ו-Reddit על כוונתן להיאבק בתפוצת המידע הכוזב בנושא נגיף הקורונה ולהסיר תכנים שקריים וחשבונות המפיצים אותם. ההצהרה נמסרה בעקבות דרישת הבית הלבן מהחברות להגביר את מאמציהן להיאבק בתיאוריות קונספירציה שהופצו אודות הנגיף ומודעות מזויפות אודות טיפולים רפואיים לקורונה. החברות הודיעו כי ישתפו פעולה ויתאמו את פעילותן עם סוכנויות ומשרדי בריאות ממשלתיים במטרה להדגיש מידע מדויק ואמין אודות התפרצות הנגיף.[90]

19 במרץ – מחקר חדש בחן את מאמציה של סין לשנות את הנרטיב העולמי בנושא התפרצות נגיף הקורונה – על פי מחקר חדש מטעם המרכז למדיניות סייבר באוניברסיטת סטנפורד, סין פועלת לשנות את הנרטיב בנושא התפרצות נגיף הקורונה ומפיצה מידע כוזב לציבור בסין ולקהלים דוברי אנגלית ברחבי העולם במטרה להיאבק בביקורת על האופן שבו התמודדה עם ההתפרצות. מנהלת המחקר, וונסה מולטר (Vanessa Molter) הזהירה כי לסוכנויות התקשורת הממשלתיות הסיניות יש יותר עוקבים ברשתות החברתיות מלגופי מדיה מערביים מוכרים, כגון ה-CNN. כמו כן, מצאה מולטר כי גופי התקשורת של סין התמקדו בהפצת תעמולה במדינות דרום מזרח אסיה, כגון הודו, נפאל, בנגלדש והפיליפינים.

מולטר בחנה את דיווחי גופי התקשורת של סין בפלטפורמות כגון פייסבוק וטוויטר אל מול דיווחי המדיה המערבית ומצאה כי התעמולה הסינית התמקדה בהצגת המספר הרב של המחלימים מהמחלה, בהצגתה כמחלה קלה בלבד ובאופן התגובה המהיר של ממשלת סין, בעוד גופי מדיה מערביים הדגישו את מספר הנדבקים והציגו את תגובתה של סין כניסיון לכפות על קריסת מערכות הבריאות.[91]

איומי סייבר על ענף הבריאות

5 במרץ – הממשל האמריקני פרסם אזהרה מפני חולשות אבטחה בפרוטוקול BLE לתקשורת אלחוטית במכשירים רפואיים – מִנְהַל התרופות והמזון האמריקני (FDA) והמחלקה לביטחון המולדת פרסמו אזהרה מפני 12 חולשות אבטחה בפרוטוקול BLE (Bluetooth Low Energy) לתקשורת אלחוטית, המשמש בין השאר לטובת תקשורת בין מכשירים רפואיים. ה-FDA קרא ליצרני מכשור רפואי לבדוק האם מוצריהם כוללים את החולשות ולדווח על המכשירים הרגישים ל-CISA. בהודעה מטעם יצרנית המכשירים הרפואיים Medtronic נמסר כי החולשות נמצאו במספר מודלים של קוצבי לב ומכשירים לניטור רמות סוכר בדם מתוצרת החברה.[92] על פי אזהרת ה-FDA, החולשות עלולות לאפשר לתוקפים לשבש את התקשורת של המכשיר עם מכשירים אחרים, להוביל לכיבוי המכשיר ולדליפת מידע אודות המטופל. עד כה החולשות נמצאו במכשירים מתוצרת Texas Instruments, NXP, Cypress, Microchip ועוד.[93]

16 במרץ – מחלקת הבריאות ושירותי האנוש האמריקנית חוותה מתקפת סייבר הנחקרת כמתקפה מטעם מדינה – גופי האכיפה האמריקניים פתחו בחקירה אודות מתקפת סייבר שחוותה מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS).[94] המחלקה חוותה מתקפת DoS שנמשכה מספר שעות, אולם נכשלה במטרתה להאט את פעילות שרתי המחלקה. מועד המתקפה העלה את הסברה כי מדובר בניסיון לפגוע בפעילות המחלקה על רקע התפרצות נגיף הקורונה וגורמים העריכו כי קיים קשר בין המתקפה לבין מידע כוזב שהופץ, על פיו הנשיא טראמפ הורה על עוצר כללי למשך שבועיים.[95] בהודעה מטעם התובע הכללי הפדראלי, וויליאם בר (William Barr), נמסר כי ה-FBI בודק האם מדינה זרה עומדת מאחורי המתקפה וכי ארה"ב תגיב בחומרה על כל ניסיון של מדינה זרה להפיץ מידע כוזב או לשבש את תגובת הממשל למשבר התפרצות הקורונה.[96]

איומי סייבר על מערכות חלל

9 במרץ – מועצת החלל הלאומית של ארה"ב שוקלת לנסח דירקטיבה הקוראת לתעשיית מערכות החלל לאמץ תקני אבטחת סייבר וולונטריים – לדברי ראש האגף לאסטרטגיה ולמדיניות הגנה במועצת החלל הלאומית של ארה"ב לשעבר, מיר סאדאת (Mir Sadat), המועצה שוקלת לנסח דירקטיבה הקוראת ליצרניות בתעשיית החלל לאמץ תקני אבטחת סייבר במטרה להגן על שרשראות האספקה של לוויינים. הדירקטיבה המתוכננת צפויה לקרוא לתעשיית החלל בארה"ב למזער את התלות בציוד מתוצרת ספקים זרים ולוודא רכש רק מספקים העומדים בתקני אבטחת סייבר. כמו כן, תקרא הדירקטיבה לתעשיית החלל להגביר את שיתוף הפעולה עם NIST במטרה לנסח את תקני אבטחת הסייבר עבור מערכות חלל.[97]

  1. https://bit.ly/2UdrRPt ↑

  2. https://bit.ly/3boH0UP ↑

  3. https://bit.ly/3aWLBNW ↑

  4. https://bit.ly/38Qu34B ↑

  5. https://zd.net/2UQxG5Q ↑

  6. https://bit.ly/3dDnwxP https://bloom.bg/2QUeKSi https://bit.ly/2QlX169 ↑

  7. https://bit.ly/39mibHS ↑

  8. https://bit.ly/2UrciDT https://bit.ly/2XieLDJ ↑

  9. https://bit.ly/2xfrCvX https://bit.ly/3b3xRBF ↑

  10. https://bit.ly/3b1bzju ; קישור למחקר המלא של Check Point: https://bit.ly/2TRoQVX ↑

  11. https://zd.net/2Ux0M9Y ↑

  12. https://bit.ly/33RQYeU ↑

  13. https://stanford.io/2QEc37q ↑

  14. https://zd.net/3cVP554 ↑

  15. https://bit.ly/3dG1J8M ↑

  16. https://bloom.bg/2QWTM5v ↑

  17. https://bit.ly/2UOLait ↑

  18. https://zd.net/3ap94rr ↑

  19. https://bit.ly/2wA7pR7 https://bit.ly/2JonrQF ↑

  20. Bureau for Cyberspace Security and Emerging Technologies ↑

  21. Election Assistance Commission ↑

  22. National Cybersecurity and Communications Integration Center ↑

  23. https://bit.ly/2U8BU8q ↑

  24. https://bit.ly/3cFoxoC ↑

  25. https://bit.ly/2W0ogqn ↑

  26. https://bit.ly/3aGfHW4 ↑

  27. https://cnet.co/3bD8kPk קישור למסמך האסטרטגיה המלא: https://bit.ly/2UPBJ1V ↑

  28. Brennan Center for Justice ↑

  29. https://bit.ly/39Fkzus ; קישור לדו"ח המלא של מרכז ברנן: https://bit.ly/33V9djQ ↑

  30. https://bit.ly/2wgOyu2 ↑

  31. Election Assistance Committee ↑

  32. https://bit.ly/2WY0VWG ↑

  33. https://bit.ly/3bCn29x ↑

  34. Defense Cyber Crime Center ↑

  35. Defense Counterintelligence and Security Agency ↑

  36. https://bit.ly/334ureC ↑

  37. Joint Artificial Intelligence Center ↑

  38. General Services Administration Centers of Excellence ↑

  39. https://bit.ly/2ID5WeV ↑

  40. https://bit.ly/3aCU6O3 ↑

  41. Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑

  42. https://bit.ly/2vrEhee ↑

  43. https://bit.ly/2Ww6NGJ קישור לדו"ח הבדיקה המלא: https://bit.ly/2WLsnqX ↑

  44. Air Force Space and Missile Systems Center ↑

  45. https://bit.ly/2Jc9iWx ; https://bit.ly/3abEHEE ↑

  46. האגודות כוללות את ה- Alliance for Digital Innovation, the Cybersecurity Coalition, the Information Technology Industry Council (ITI) ועוד. ↑

  47. Cybersecurity Maturity Model Certification ↑

  48. Federal Risk and Authorization Management Program ↑

  49. Security Requirements Guide ↑

  50. https://bit.ly/3dCuuTE ↑

  51. China Railway Rolling Stock Corporation (CRRC) and Build Your Dreams (BYD) https://bit.ly/2Ty0nov ↑

  52. https://bit.ly/2WlyAcH ↑

  53. https://bit.ly/2QD8ePC ↑

  54. הקבוצה הדליפה ופרסמה בעבר מסמכים פנימיים השייכים לגופי הביון והביטחון של רוסיה, הכוללים פירוט אודות תוכנות וכלי פריצה וכן אודות יכולות המעקב של רוסיה אחר משתמשי הרשתות החברתיות. ↑

  55. https://bit.ly/3afmaqS ; https://bit.ly/2QEFrds ↑

  56. Euro Cyber Resilience Board for pan-European Financial Infrastructure ↑

  57. European Central Bank ↑

  58. Cyber Information and Intelligence Sharing Initiative ↑

  59. https://bit.ly/2TyoVhe ; https://bit.ly/39B8xSJ ↑

  60. Cyber Rapid Response Teams ↑

  61. https://bit.ly/3cKW2pq ↑

  62. Georgian Cyber Security Bureau ↑

  63. NATO’s Joint Malware Information Sharing Platform; MISP היא פלטפורמת קוד פתוח לשיתוף מידע אודות איומי סייבר ונוזקות הפועלת תחת החסות של נאט"ו ובתמיכה כספית של האיחוד האירופי. ↑

  64. https://bit.ly/2wJF1ve ↑

  65. Cyberspace Operations Centre ↑

  66. https://bit.ly/2TDgwct ↑

  67. https://bit.ly/3dCvkjr ; https://bit.ly/33ZHWwK ↑

  68. השנה הפיסקאלית 2020 החלה ביפן ב-1 באפריל. ↑

  69. Cyber Defense Group ↑

  70. https://bit.ly/39rzOWU ↑

  71. https://bit.ly/2x3qBWZ ↑

  72. Infocomm Media Development Authority ↑

  73. https://bit.ly/3dGOWCU ↑

  74. https://bit.ly/39tkPvx ↑

  75. https://bit.ly/3cG8vLg ↑

  76. https://bit.ly/39WqThd ↑

  77. https://bit.ly/2TR2KSn ↑

  78. https://cnet.co/3bD8kPk ↑

  79. https://bit.ly/2wCD0RH ↑

  80. https://reut.rs/2QmplFg ↑

  81. https://bit.ly/2VT6KV7 ↑

  82. Office of Management and Budget ↑

  83. Office of Personnel Management ↑

  84. Veterans Affairs Department ↑

  85. The Reskilling Academy ↑

  86. https://bit.ly/3a6LXBq ↑

  87. https://bit.ly/2wshFe1 ↑

  88. Google’s Threat Analysis Group ↑

  89. https://bit.ly/2QVv6tQ ↑

  90. https://zd.net/3ap94rr ↑

  91. https://stanford.io/2QEc37q ↑

  92. https://bit.ly/2VW8Cwd ↑

  93. https://bit.ly/2PZ0lE0 ↑

  94. Department of Health and Human Services ↑

  95. https://bloom.bg/2xfbYjK ↑

  96. https://bit.ly/2xeeBlK ↑

  97. https://bit.ly/3d2NBWF ↑

קודם בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר – פברואר 2020 הבא בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר – אפריל 2020 קודם בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר – פברואר 2020 הבא בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר – אפריל 2020 חזרה לרשימה