החודש נמשכה העלייה במספר ההונאות ומתקפות הסייבר כנגד ציבור העובדים מהבית וארגונים בענף המחקר הרפואי על רקע משבר הקורונה. כמו כן, גופי ביטחון ומודיעין החלו לסייע בהגנת הסייבר של מוסדות מחקר רפואי.

הממשל האמריקני פרסם החודש בקשות למידע בנושא תפוצת המידע הכוזב מטעם רוסיה בנושא הקורונה ובנושא אבטחת הסייבר של שירותי מערכת ה-GPS. כמו כן, חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי מעורר מחלוקת המגביל את ההגנה המשפטית של חברות המדיה החברתית בגין הסרת תכנים והפרה של חופש הביטוי. הפנטגון חתם על חוזה בסך 800 מיליון דולר לשילוב מערכות בינה מלאכותית בתהליכי קבלת החלטות בכל רמות הפיקוד ועל חוזה לפיתוח מערכת לתיאום פעולות אבטחת סייבר על פני מספר סביבות ענן.

רוסיה הואשמה החודש במעורבות בקמפיין ריגול סייבר אחר ממשלות במזרח אירופה, במתקפת הסייבר על הפרלמנט הגרמני ב-2015 וכעומדת מאחורי מתקפות סייבר על שרתי דוא"ל ברחבי העולם.

הפרלמנט האירופי חווה מתקפת סייבר שהובילה לדליפת מידע אישי של עובדי הפרלמנט ומומחים חיצוניים; החברה הגדולה ביותר בבריטניה לתיאום תשלום וצריכת חשמל חוותה מתקפת סייבר; גופי המודיעין של גרמניה הזהירו כי האקרים רוסים הסתננו לתשתיות חיוניות במדינה; פולין פרסמה אסטרטגיה חדשה לפיתוח יכולות סייבר הגנתיות והתקפיות.

סין הואשמה במעורבות בריגול סייבר כנגד גופי מחקר בארה"ב וכנגד גופי ממשלה בדרום מזרח אסיה; יפן פתחה בחקירה אודות דליפת חוזי רכש ביטחוניים לאחר הפריצה למיצובישי ביוני 2019; תאגיד הנפט והגז הטבעי הלאומי של טאיוואן חווה מתקפת כופרה.

במזרח התיכון נרשמה החודש מתיחות במרחב הסייבר בין ישראל ואיראן במסגרתה דווח כי ישראל ביצעה את מתקפת הסייבר ששיבשה את פעילות נמל השהיד רג'אי באיראן כתגובה למתקפת סייבר על מתקני המים של ישראל באפריל 2020 שיוחסה לאיראן. כמו כן, הואשמה איראן בקמפיין מתקפות סייבר כנגד גופי מחקר רפואיים ובקמפיין ריגול אחר תשתיות חיוניות בכווית ובערב הסעודית.

ארה"ב הרחיבה את המגבלות על מכירת טכנולוגיות לחברות התקשורת הסיניות בעוד גרמניה ואוסטרליה הציגו גישות שונות להערכת סיכוני הסייבר על שרשראות האספקה של רשתות ה-5G. בתחום ביטחון הסייבר הציגו חוקרים כלי פריצה למערכות המנותקות מהרשת והדגימו שימוש בחולשות בשרשראות אספקה לטובת פריצה למפעלים; מחקר חדש מטעם אוניברסיטת סטנפורד בחן קמפיין השפעה זרה ומעורבות בבחירות בפולין; קונסורציום להגנת הסייבר של ענף התחבורה בבריטניה פרסם את המלצותיו; פלטפורמות חדשות הוקמו לאיתור חולשות במערכות חלל ולשיתוף מידע על איומי סייבר על ענף הימאות; דו"ח חדש קרא למקבלי ההחלטות לחקור ולפתח את הדיון בנושא השימוש בבינה מלאכותית בתחום אבטחת הסייבר.

איומי סייבר על רקע התפשטות נגיף הקורונה

החודש נמשכה העלייה במספר מתקפות הסייבר כנגד ציבור העובדים מהבית, גופי ממשלה וארגונים בענף הבריאות. במקביל נשמעו אזהרות מטעם גופי אכיפה וחברות אבטחת הסייבר וגופי ביטחון ומודיעין החלו לסייע בהגנת הסייבר של ארגונים בענף הבריאות וארגוני המחקר הרפואי.

הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) וה-FBI פרסמו אזהרות לפיהן האקרים הפועלים בחסות ממשלת סין מעורבים בריגול סייבר כנגד גופי מחקר בארה"ב ובמדינות בעלות ברית במטרה לגנוב מידע מחקרי הקשור לניסויים בטיפולים ובחיסונים לנגיף הקורונה.^{^[1]}

ב-22 במאי הזהיר ראש האגף לפשעי סייבר ולפשע מאורגן במועצת המפכ"לים הלאומית של בריטניה (NPCC),^{^[2]} פיטר גודמן (Peter Goodman), כי קיים חשש שהאקרים התקינו נוזקות על מחשבי המשרדים של העובדים מרחוק בהיעדרם ואגף פשעי הסייבר נערך למתן סיוע ומענה לתלונות העובדים שהחלו לחזור לעבודה.^{^[3]}

אזהרות נשמעו גם מצד המגזר הפרטי. ב-9 במאי הזהירה חברת קספרסקי מפני עלייה במספר מתקפות ה-DDoS על תשתיות עבודה מרחוק ועל חברות משלוחים, אתרי ארגונים רפואיים, שרתי דוא"ל ופלטפורמות לחינוך מקוון.^[4] Check Point זיהתה עלייה של כ-30% במספר מתקפות הסייבר העושות שימוש בנושא נגיף הקורונה בהשוואה לחודש אפריל, והזהירה כי עברייני סייבר עושים כעת שימוש בנושא החזרה לשגרה לאחר המגיפה ובנושא ההיתכנות של התפרצות שנייה של הנגיף במסגרת מתקפות דיוג והונאות סייבר.^{^[5]}

ב-25 במאי הזהירו מומחים ממיקרוסופט מפני עלייה במספר מתקפות הדיוג והונאות הסייבר בהודו.^[6] מומחי חברת Acronis הזהירו מפני עלייה במספר המתקפות כנגד בתי חולים וציבור העובדים מהבית באיחוד האמירויות.^[7] גוגל הזהירה מפני עלייה חדה במספר מתקפות הסייבר מטעם האקרים הפועלים בחסות מדינות ומפני עלייה בפעילותן של חברות המציעות שירותי פריצה (Hack for hire firms), הממוקמות רובן בהודו והחלו להקים חשבונות דוא"ל המתחזים לחשבונות Gmail ולארגון הבריאות העולמי למטרת מתקפות דיוג ממוקד.^[8]

החודש התרחשו מתקפות סייבר על ארגונים ומוסדות רפואיים וכן על ארגונים נוספים הקשורים למאבק בקורונה. ב-6 במאי התאגיד הגרמני Fresenius, המפעיל בתי חולים פרטיים בכל רחבי אירופה ומספק תרופות ומכשור רפואי, חווה מתקפת כופרה שהגבילה את חלק מפעילותו (ראו עמ' 17).^{^[9]} ב-14 במאי דיווחה חברת הבנייה Bam Construct, שסייעה להקים בתי חולים לקליטת חולי קורונה בבריטניה כי חוותה מתקפת כופרה ונאלצה להשבית חלק מפעילותה לזמן קצר.

הודעה נוספת נמסרה מטעם חברת הבנייה Interserve, שסייעה לשירות הבריאות הלאומי (NHS) להקים את בית החולים החירום Nightingale בברמינגהם, לפיה מידע השייך לעובדיה, לספקיה וללקוחותיה דלף כתוצאה ממתקפת סייבר, וכי החברה משתפת פעולה עם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) במטרה לחקור את התקרית.^{^[10]}

במקביל, המשיכו החודש גופי ממשל, אכיפה ומודיעין לספק מענים להתמודדות עם האיומים. ב-20 במאי הודיע המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של קנדה כי סוכנות הסיגינט של קנדה (CSE)^{^[11]} החלה לאתר ולבחון חולשות במערכות של ארגוני מחקר רפואי העוסקים בחקר נגיף הקורונה וכן לסייע להם לזהות פעילות זדונית ברשתותיהם, לנתח את השפעותיה ולייחס אותה לתוקפים.^{^[12]} כמו כן, החל ה-FBI לספק לחברות אמריקניות מידע מחקירות של מתקפות סייבר על ענף הבריאות, הכולל דוגמאות לפעילות ריגול סייבר מטעם גופי מודיעין זרים וכן דוגמאות למתקפות כופרה מטעם עברייני סייבר כנגד מוסדות מחקר רפואי.^{^[13]}

המשרד לעניינים ציבוריים עולמיים (Bureau of Global Public Affairs) הכפוף למחלקת המדינה האמריקנית פרסם הצעה למענק בסך 250,000 דולר עבור ארגונים שיפרסמו מחקרים בנושא פעילותה של רוסיה להפיץ מידע כוזב בנושאים רפואיים ודרכים להתמודד עמה. מטרת המחקר היא לחשוף את פעילותה של רוסיה ולהגביר את המודעות הציבורית לה.^{^[14]} כמו כן, CISA הגבירה את פעילות איתור החולשות במערכות ובמכשירים המחוברים לרשת של חברות תרופות, ארגוני מחקר רפואי וגופים פדראליים כגון מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS)^{^[15]} והמרכזים לבקרת ומניעת מחלות (CDC).^{^[16]}

ב-28 במאי הודיע סגן ראש ה-NSA, ג'ורג' ברנס (George Barnes), כי מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA החלה להתמקד בסיוע להגנת הסייבר של מוסדות מחקר רפואי, המסייעים בחקר ובניסוי טיפולים וחיסונים לנגיף הקורונה, ובהגנה על תשתיות חיוניות, הרלוונטיות לחזרתו המהירה של המשק האמריקני לשגרה (ראו עמ' 9).^{^[17]}

גם במישור הדיפלומטי פעלו מדינות להתמודד עם מתקפות הסייבר על ענף הבריאות. ב-4 במאי הגישה הולנד בקשה לקבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם (OEWG),^{^[18]} לכלול את ענף הבריאות הציבורית כתשתית חיונית, וכחלק מהנורמה שהתקבלה במסגרת דיוני קבוצת המומחים של האו"ם (GGE) ב-2015, האוסרת על מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות. הצעות דומות הוגשו מטעם אוסטרליה, צ'כיה, דנמרק, איטליה, שוויץ, ניו-זילנד ובריטניה (ראו עמ' 16).^{^[19]}

גם המגזר הפרטי הגביר את הסיוע לאבטחת הסייבר של ענף הבריאות. ב-4 במאי הכריזה חברת ההשקעות בתחום הסייבר C5 Capital כי הקימה את קבוצת ה-Cyber Alliance to Defend our Hospitals להגנה על בתי חולים בעת משבר הקורונה. הקבוצה, המורכבת ממומחים ומחברות לאבטחת סייבר חתמה על הסכמים להגנה על 87 בתי חולים וארבעה שירותי בריאות לאומיים באירופה ותתחיל לפעול גם בארה"ב (ראו עמ' 18).^[20]

ארצות הברית

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 במאי – הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי האוסר על רכישת תוכנות וחומרה מתוצרת זרה עבור רשת החשמל הלאומית – הצו הנשיאותי החדש אוסר על מפעילי רשת החשמל הלאומית מלרכוש ולהתקין ציוד מתוצרת מדינות המהוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב, שעלול להכיל חולשות אבטחה ולשמש גורמים זרים לטובת מתקפות סייבר על מערכות בענף החשמל. הצו קורא למזכיר מחלקת האנרגיה לזהות ציוד מתוצרת זרה שכבר נמצא בשימוש ברשת החשמל הלאומית, ולשתף פעולה עם הסוכנויות הפדראליות והמגזר הפרטי במטרה לנסח אסטרטגיות לניטור, בידוד והחלפה שלו בציוד מתוצרת אמריקנית. כמו כן, הצו מסמיך את מזכיר האנרגיה לבטל עסקאות רכש וייבוא של ציוד מתוצרת זרה המיועד עבור רשת החשמל.^{^[21]}

קישור לצו הנשיאותי: https://bit.ly/3cnh64M

12 במאי – לשכת המסחר השיקה רכיב מקוון המסייע למפות את מסמכי המדיניות והחוקים הלאומיים בתחום הסייבר ברחבי העולם – לשכת המסחר של ארה"ב^{^[22]} השיקה את פרויקט ה-International Cyber Law המקוון, הממפה את החוקים הלאומיים בתחום הסייבר במדינות שונות ברחבי העולם. כמו כן, כולל הפרויקט הפניות למסמכי מדיניות לאומיים בתחום הסייבר של מדינות ספציפיות ולרשימות של תשתיות חיוניות שהגדירה כל מדינה. מטרת הפרויקט היא לסייע לבעלי עניין במגזר הציבורי והפרטי להבין את השינויים שחלים במדיניות ובצעדים שנוקטת כל מדינה בתחום הסייבר ולהגביר את שיתוף הפעולה והאמון בין בעלי עניין במדינות השונות.^{^[23]}

15 במאי – משרד המבקר הממשלתי קרא ל-CISA לעדכן את הקווים המנחים להגנת הסייבר של ענף הכימיקלים – על פי דו"ח של משרד המבקר הממשלתי (GAO), עקרונות מרכזיים להגנת הסייבר על ענף הכימיקלים בתכנית התקנים להגנה על ענף הכימיקלים מפני טרור (CFATS)^{^[24]} לא עודכנו בעשור האחרון, וכתוצאה מכך חשופים מתקנים רגישים בענף הכימיקלים לאיומי סייבר מטעם עבריינים, ממשלות זרות וארגוני טרור. כמו כן, מצא GAO כי תכנית CFATS אינה כוללת תהליך לסקירה תקופתית של הקווים המנחים שלה שמטרתה להבטיח כי היא עדכנית ונותנת מענה לאיומים ולפיתוחים טכנולוגיים חדשים.

בנוסף, התכנית אינה כוללת תהליך להערכת הידע והמיומנויות של הפקחים, וכן אינה כוללת תהליך שמטרתו לבחון את מידת יעילות ההכשרה שלהם.

מחברי הדו"ח קראו ל-CISA (1) לנסח תהליכים לסקירה ולעדכון של תכנית CFATS; (2) לקיים הערכה ולבדוק את יעילות הכשרות אבטחת הסייבר הניתנות לפקחי התכנית ותרומתן להשגת יעדיה; (3) לעקוב אחר מתן ההכשרות בתחום אבטחת הסייבר לפקחי התכנית והשלמתן; (4) לנסח תכנית שתבחן את מידת יעילות ההכשרות באבטחת הסייבר שמעניקה התכנית; (5) ניסוח תכנית להערכת המחסור בכוח אדם המיומן באבטחת סייבר הדרוש לטובת יישום יעדי התכנית ופיתוח אסטרטגיה שתיתן מענה לפערים; (6) לאסוף ולשמור מידע אמין וזמין אודות מידת יישום צעדי אבטחת הסייבר בקרב המתקנים הנכללים בתכנית.^{^[25]}

קישור לדו"ח המלא של GAO: https://bit.ly/2Tj0x2x

20 במאי – הבית הלבן הגיש לקונגרס דו"ח בנושא גישתה האסטרטגית של ארה"ב כלפי סין הכולל גם התייחסות לאיומי סייבר – בהתאם לחוק ה-NDAA 2019, הגיש הבית הלבן לקונגרס דו"ח בנושא גישתה האסטרטגית של ארה"ב כלפי סין, הכולל גם התייחסות לאיומי הסייבר שמקורם בסין. על פי הדו"ח סין מוציאה לפועל מבצעי ריגול סייבר אחר חברות אמריקניות למטרת גניבת סודות טכנולוגיים ומסחריים, ואינה עומדת בהתחייבויותיה ובהסכמים האוסרים על ריגול סייבר. כמו כן, פועלת ארה"ב בשיתוף פעולה עם בעלות בריתה במטרה לחייב את סין לעמוד בנורמות בין-לאומיות להתנהגות אחראית במרחב הסייבר ועל מנת לייחס מתקפות סייבר לתוקפים ולהרתיעם. הבית הלבן הצביע על מאמציה של מחלקת ההגנה לפתח ולהצטייד ביכולות מתקדמות, הכוללות יכולות סייבר התקפיות במטרה להרתיע את סין ואת שאיפותיה להשיג עליונות טכנולוגית.^{^[26]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3c2S5Ln

27 במאי – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה פרסם בקשה למידע בנושא ניהול אבטחת סייבר של מערכות ה-GPS – המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST) פרסם בקשה למידע בנושא ניהול סיכונים וניהול אבטחת הסייבר של שירותי מיקום, ניווט ותזמון (PNT),^{^[27]} החיוניים למערכת ה-GPS. על פי ההודעה, המידע ישמש את NIST לצורך פרסום טיוטה ראשונית למסמך קווים מנחים לאבטחת הסייבר של מערכת ה-GPS. המסמך הסופי יפורסם עד לפברואר 2021. הבקשה למידע באה על רקע הצו הנשיאותי שפרסם הנשיא טראמפ בפברואר 2020 בנושא אבטחת הסייבר והגברת החסינות של שירותי PNT ומערכת ה-GPS.^{^[28]}

28 במאי – הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי הקורא להטיל אחריות משפטית על חברות המדיה החברתית להסרת תכנים המפורסמים ברשתותיהם – לדברי גורמי ממשל שהתראיינו בעילום שם לעיתון ה-New York Times, ממשל טראמפ חתם על צו נשיאותי שיגביל את ההגנה המשפטית על חברות המדיה החברתית ועלול לחשוף אותן לתביעות משפטיות בגין הפרה של זכויות התיקון הראשון לחוקה בנושא חופש הביטוי. לדבריהם, מטרת הצו היא לשנות את מעמדן החוקי של חברות המדיה החברתית כך שמשתמשים וגופי ממשל יוכלו לתבוע אותן על מחיקת תכנים, צנזורה ופגיעה בחופש הביטוי וכן לאפשר למשתמשים לדווח למחלקת המסחר ולנציבות הסחר הפדראלית (FTC) על אפליה במדיניות הסרת התכנים של החברות.

עם זאת, הצו הנשיאותי לא צפוי לפגוע בהגנה המשפטית של החברות בגין תכנים המפורסמים במדיה החברתית. ההחלטה על ניסוח הצו באה על רקע טענות של גורמי ימין בארה"ב, ביניהם הנשיא טראמפ, לפיהן חברות המדיה החברתית מצנזרות ומפלות כנגד דעות שמרניות והשקפות ימניות, וכן על רקע סימון "ציוציו" של טראמפ בטוויטר כתכנים הדורשים בדיקת עובדות.^{^[29]} החתימה על הצו הנשיאותי עוררה התנגדויות מצד חברות הטכנולוגיה שטענו כי הצו יפגע בכלכלה הדיגיטלית ועלול להוביל לכך שחברות שלא יוכלו לבדוק עובדות על אמינות התכנים המפורסמים בהן, יחששו מלפרסם אותם מלכתחילה ובכך יפגעו בחופש הביטוי.^[30] לדברי יושב ראש וועדת המודיעין של הסנאט, הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר (Mark Warner), הצו הנשיאותי יאפשר לגורמים קיצוניים להפיץ מידע כוזב ותכנים מסיתים ברשתות החברתיות.^[31]

היערכות להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020

15 במאי – קבוצת האקרים הפיצה תכתובות דוא"ל השייכות כביכול לנשיא טראמפ לאחר שדרישתה לכופר ממשרד עורכי דין בניו יורק לא נענתה – קבוצת ההאקרים REvil הידועה גם בשם Sodinokibi פרסמה 169 תכתובות דוא"ל השייכות כביכול לנשיא טראמפ לאחר שדרישתם לכופר בסך 42 מיליון דולר ממשרד עורכי הדין Grubman, Shire, Meiselas & Sacks בניו יורק, המייצג ידוענים ודמויות מעולם הבידור בארה"ב, לא נענתה. כמו כן, איימה הקבוצה שפרסום התכתובות המביכות יפגע בסיכויו של טראמפ להיבחר לקדנציה שנייה בבחירות שייערכו בנובמבר 2020. בתגובה לפרסום דרישת הכופר, הגדיר ה-FBI את דרישת הכופר כפעילות טרור, הגדרה האוסרת על ניהול משא ומתן ותשלום כופר על פי החוק הפלילי הפדראלי. הקבוצה פרצה לאתר של משרד עורכי הדין ב-12 במאי ושתלה בו הודעה לפיה תפרסם ברשת האפילה כ-756 ג'יגה-בייט הכוללים מידע אישי וחוזים של ידוענים בארה"ב אם לא תיענה דרישתה.^{^[32]} ב-17 במאי הודיע דובר משרד עורכי הדין כי טראמפ מעולם לא היה לקוח של החברה והכחיש כי תכתובות מביכות שלו נגנבו מהמשרד.^[33]

צבא וביטחון

8 במאי – ראש המודיעין הלאומי בפועל הכריז על שינוי ארגוני לאיחוד כל המשרדים העוסקים בסייבר תחת משרד מנהל הסייבר של קהילת המודיעין – ראש המודיעין הלאומי (DNI) בפועל, ריצ'רד גרנל (Richard Grenell), הכריז על שורת רפורמות ארגוניות לאיחוד כל המשרדים העוסקים בסייבר במשרד ה-DNI תחת משרד מנהל הסייבר של קהילת המודיעין (IC Cyber Executive). שמות המשרדים הכלולים ברפורמות לא הוזכרו ולא נמסרו פרטים נוספים אודות המשרד החדש. במסגרת הרפורמות, תפורק מִנְהֵלת שותפויות הביטחון הלאומי (NSP), האחראית לקידום שיתופי פעולה בין קהילת המודיעין לגופי ממשלה ואכיפת חוק ויוקם משרד יועץ ה-DNI לעניינים צבאיים. ההכרזה על הרפורמות הובילה לביקורת מטעם ראשי וועדות המודיעין בסנאט ובבית הנבחרים, שקראו לגרנל לקיים התייעצויות עם וועדות הקונגרס לפני יישום הרפורמות.^{^[34]}

18 במאי – הפיקוד למבצעים מיוחדים מתכנן להקים משרד חדש לשילוב בינה מלאכותית במבצעי לוחמת מידע – לדברי מפקד הפיקוד למבצעים מיוחדים (SOCOM),^[35] גנרל ריצ'רד קלארק (Richard Clarke), בכוונת הפיקוד להקים משרד חדש שיהיה אחראי לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית לטובת מבצעי לוחמת מידע במסגרת מבצעים מיוחדים. המשרד החדש יתמקד בשילוב טכנולוגיות לתרגום שפות זרות, סריקה וחיפוש מידע על מחשבים ומכשירים ניידים שנתפסו בפשיטות, זיהוי ומאבק בתפוצת מסרים ותעמולה של ארגוני טרור במדיה החברתית ועוד. כמו כן, ישיק SOCOM במהלך 2021 תכנית שתכלול פיתוח תוכנות לחיזוי מגמות חברתיות, ניתוח רגשות ונתוני אוכלוסייה, שיסייעו לכוחות מיוחדים הפועלים בקרב אוכלוסייה אזרחית.^{^[36]}

20 במאי – מחלקת ההגנה חתמה על חוזה בסך 800 מיליון דולר עבור פיתוח מערכות בינה מלאכותית לשילוב במערכי לחימה ובתהליכי קבלת החלטות – המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC)^{^[37]} חתם על חוזה בסך 800 מיליון דולר עם חברת Booz Allen Hamilton לפיתוח מערכות בינה מלאכותית ולהטמעתן במערכי לחימה ובתהליכי קבלת החלטות במחלקה. במסגרת החוזה, תתמקד Booz Allen Hamilton בפיתוח ובהטמעה של כלי ניתוח מתקדמים במאגרי המידע של המחלקה. לדברי ראש ה-JAIC, לוטננט גנרל ג'ק שאנהאן (Jack Shanahan), החוזה, שנחתם למשך חמש שנים, הוא חלק מיוזמת ה-Joint Warfighting Mission שצפויה לספק למחלקת ההגנה יכולות המבוססות על בינה מלאכותית לטובת קבלת החלטות בכל רמות הפיקוד.

לדברי ראש אגף הלוחמה המשותפת (Joint Warfighting) ב-JAIC, קולונל בראד בויד (Brad Boyd), חתימת החוזה היא חלק ממיקור חוץ לפעילות מיזוג טכנולוגיות הבינה המלאכותית ל-Booz Allen Hamilton, מהלך המאפשר ל-JAIC להתמקד בפיתוח וקידום שילוב הבינה המלאכותית במערכות פיקוד ושליטה ובמודלים של קבלת החלטות.^{^[38]}

21 במאי – מחלקת ההגנה חתמה על חוזה עם גוגל עבור פיתוח מערכת לניהול איומי סייבר על פני מספר סביבות ענן – יחידת החדשנות של מחלקת ההגנה (DIU)^{^[39]} חתמה על חוזה עם Google Cloud לפיתוח פתרון המבוסס על פלטפורמת ניהול האפליקציות Anthos, שיאפשר למחלקת ההגנה לתאם פעולות לאבטחת סייבר כגון ניטור תעבורת רשת, סקירת לוגים והגבלת גישת משתמשים על פני סביבות הענן Amazon Web Services, Google Cloud ו-Microsoft Azure. במסגרת הפתרון יעשה שימוש בפלטפורמת הקוד הפתוח Istio לטובת תקשורת מאובטחת בין השירותים השונים ובשירותי חברת אבטחת הענן Netskope לטובת שירותי אבטחת ענן.^{^[40]}

28 במאי – מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA החלה לסייע בהגנת הסייבר של מוסדות מחקר רפואי ושל תשתיות החיוניות לחזרתו של המשק לשגרה – לדברי סגן ראש ה-NSA, ג'ורג' ברנס (George Barnes), מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA החלה להתמקד בסיוע להגנת הסייבר של מוסדות מחקר רפואי, המסייעים במחקר ובניסוי טיפולים וחיסונים לנגיף הקורונה, ובהגנה על תשתיות חיוניות, הרלוונטיות לחזרתו המהירה של המשק האמריקני לשגרה. לדבריו, המִנְהֵלת תאסוף מודיעין אותות (סיגינט) במטרה לספק למוסדות המחקר הרפואי תובנות בנושא סוג המידע שממשלות זרות מנסות לגנוב, ובאילו כלים וטכניקות הן משתמשות על מנת לקבל אליו גישה ולגנוב אותו.^{^[41]}

רוסיה

26 במאי – ESET הזהירה מפני קמפיין ריגול סייבר מטעם רוסיה אחר ממשלות במזרח אירופה – על פי דו"ח שחיבר חוקר הנוזקות מחברת ESET, מת'יו פאו (Matthieu Faou), קבוצת ההאקרים הרוסית Turla עוסקת בפיתוח נוזקות ייחודיות ובסוסים טרויאנים שפיתחה במסגרת קמפיין ריגול סייבר אחר גופי ממשלה ובתי פרלמנט במזרח אירופה ובמרכז אסיה, שהחל ב-2018. לדבריו, Turla חידשה את פעילותה ובינואר 2020 גנבה מסמכים ומידע נוסף ממשרד חוץ של מדינה ששמה לא הוזכר.^{^[42]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2MeN3Rm

28 במאי – ה-NSA הזהירה כי המודיעין הצבאי של רוסיה מעורב במתקפות סייבר על שרתי דוא"ל ברחבי העולם – ה-NSA פרסמה אזהרה לפיה קבוצת ההאקרים הרוסית Sandworm המקושרת ליחידה 74455 של המרכז לטכנולוגיות מיוחדות (GTsST) של המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU), אחראית לשורת מתקפות סייבר שהתמקדו בשרתי דוא"ל. על פי האזהרה, המתקפות החלו באוגוסט 2019 ונעזרו בחולשת אבטחה שנמצאה בתוכנת הדוא"ל (MTA)^{^[43]} Exim. החולשה אפשרה לתוקפים לשלוח הודעות דוא"ל המכילות פקודות קוד זדוניות לארגונים שהשתמשו בתוכנת ה-Exim, באופן שאפשר להם לשנות הגדרות אבטחה, להוסיף משתמשים בעלי הרשאות ועוד.^{^[44]}

אירופה

האיחוד האירופי

16 במאי – הפרלמנט האירופי חווה מתקפת סייבר שהובילה לדליפת מידע אישי – לדברי סגן נשיא הפרלמנט האירופי למדיניות IT, מרסל קולייה (Marcel Kolaja), האקרים פרצו למאגר מידע המאוחסן על גבי שרת השייך לאחת ממפלגות הפרלמנט, תקרית שהובילה לדליפה של מידע אישי של כ-1,200 עובדי הפרלמנט וכן פרטי הרשאות של כ-15,000 מומחים העובדים עבור הפרלמנט. דובר המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, מפלגת העם האירופי (EPP),^{^[45]} אישר כי מאגר מידע השייך למפלגה נפרץ, אך הוסיף כי המידע היה שייך למשתמשים שנרשמו לאתר הישן של המפלגה שהוחלף בתחילת 2019 וכי פרטי ההרשאות בו ככל הנראה לא מעודכנים.^{^[46]}

בריטניה

7 במאי – מחוקק בכיר: רוסיה עלולה לבצע מתקפות סייבר שמקורן בחולשות בציוד תקשורת מתוצרת סין במסגרת הידוק שיתוף הפעולה ביניהן – יושב ראש וועדת בית הנבחרים לביטחון, חבר הפרלמנט, טוביאס אלווד (Tobias Ellwood) הזהיר כי במסגרת שיתוף הפעולה הגובר בין רוסיה וסין, עלולה רוסיה להשתמש בחולשות ובדלתות אחוריות בציוד תקשורת מתוצרת סין, על מנת לבצע מתקפות סייבר לבקשתה של סין. דבריו של אלווד נאמרו במסגרת שימוע בנושא מידת האיום הנשקף ממעורבותה של חברת התקשורת הסינית Huawei בפרויקט הנחת התשתיות לרשתות 5G בבריטניה.^{^[47]}

15 במאי – החברה הגדולה ביותר בבריטניה לתיאום תשלום וצריכת חשמל חוותה מתקפת סייבר– חברת Elexon, האחראית לתיאום תשלום וכמויות צריכה של החשמל בבריטניה (BSC)^{^[48]} בין תחנות החשמל לבין ספקיות החשמל ועוקבת אחר היקף ייצור החשמל, הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר. בעקבות הדיווח, הודיעה ספקית החשמל National Grid ESO,^{^[49]} העובדת בשיתוף פעולה עם Elexon, היא כי בוחנת האם נגרם נזק פוטנציאלי לרשתות ה-IT שלה בעקבות המתקפה.^{^[50]}

גרמניה

13 במאי – הקנצלרית מרקל: יש ראיות ברורות למעורבותה של רוסיה במתקפת הסייבר על הפרלמנט של גרמניה שאירעה ב-2015 – לדברי קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, רשויות החקירה בגרמניה אספו ראיות מרכזיות הקושרות את המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) למתקפת הסייבר שחווה הפרלמנט של גרמניה ב-2015. לדבריה, הפריצה לרשתות הפרלמנט אירעה כחלק מקמפיין ריגול סייבר, אולם לא ברור איזה מידע נגנב. גופי תקשורת מקומיים דיווחו כי משרד התובע הפדראלי של גרמניה פרסם צו מעצר כנגד חשוד במתקפה השייך ל-GRU.^{^[51]}

19 במאי – בית המשפט החוקתי של גרמניה הורה לממשלה לנסח חקיקה חדשה בנושא יכולות המעקב של גופי מודיעין אחר אזרחים זרים – בית המשפט החוקתי של גרמניה קבע כי רפורמות שביצעה הממשלה ב-2016 בחוק שירות מודיעין החוץ, המאפשרות לשירות מודיעין החוץ (BND) לבצע מעקב אחר תקשורת של אזרחים זרים אינן חוקתיות וקרא לממשלה לנסח חקיקה מתוקנת עד לסוף שנת 2021 ולספק הסברים על נחיצותה.

בית המשפט קבע כי הזכות לפרטיות תקפה גם לאזרחים זרים שאינם בעלי אזרחות גרמנית וכי הממשלה לא קבעה גבולות ברורים ליכולות המעקב של ה-BND, כגון איזונים בין ביטחון לבין הפרה של זכויות אדם ומנגנונים להגנה על עיתונאים ועורכי דין. התיקונים לחוק מ-2016 אפשרו ל-BND לאסוף, לנתח ולשתף מידע השייך לאזרחים זרים ומטרתם הייתה לתת מענה לעלייה באיומי הטרור על רקע התמקדותו של ארגון דאע"ש במטרות באירופה.^{^[52]}

26 במאי – גופי המודיעין של גרמניה הזהירו מפני קמפיין מתקפות סייבר מטעם רוסיה כנגד תשתיות חיוניות במדינה – הסוכנויות למודיעין פנים ולמודיעין חוץ של גרמניה (ה-BfV וה-BND) והמשרד הפדראלי להגנה על טכנולוגיות מידע (BSI), שלחו מזכר פנימי, לפיו קבוצת ההאקרים הרוסית Berserk Bear, המקושרת לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), השתמשה בחולשות בשרשראות אספקה במטרה להסתנן למערכות IT בענפי האנרגיה, המים והחשמל בגרמניה. על פי התזכיר, מטרת ההאקרים היא ככל הנראה לגנוב מידע אולם לא מן הנמנע כי מטרתם היא גם לחדור לרשתות בסביבת הטכנולוגיה התפעולית (OT). קבוצת Berserk Bear ביצעה בעבר מתקפות Watering Hole כנגד אתרי רשת של תשתיות חיוניות במטרה להסתנן למערכות ה-IT שלהן. הקבוצה התמקדה בעבר בתשתיות אנרגיה בארה"ב ובגרמניה.^{^[53]}

פולין

13 במאי – פולין פרסמה את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי לשנת 2020 הכולל גם היבטים בתחום אבטחת הסייבר – על פי מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של פולין לשנת 2020, הממשלה תפעל להגביר את חסינות הסייבר של המגזר הציבורי והפרטי, תפתח יכולות מחקר, פיתוח, הערכה, ניסוי ותקנון (certification) של פתרונות ושירותי אבטחת סייבר ותפעל לפתח יכולות צבאיות הגנתיות והתקפיות במרחב הסייבר.

כמו כן, הממשלה תשקיע בפתרונות ובטכנולוגיות מקומיות בתחומי אבטחת הסייבר וכן בתחומי טכנולוגיות חדשות כגון למידת מכונה, מכשירי ה-IoT, ורשתות סלולריות כגון ה-5G. בנוסף, תפעל הממשלה להקים מערך לתקשורת אסטרטגית שיעסוק בחיזוי, תכנון ויישום מדיניות בתחום התקשורת האסטרטגית וכן תגביר את שיתוף הפעולה עם חברות המדיה החברתית במטרה להתמודד עם מבצעי הפצת מידע כוזב.

קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/2zLkND1

אסיה

סין

8 במאי – Check Point חשפה קמפיין ריגול סייבר מטעם סין שהתמקד במדינות בדרום מזרח אסיה– חברת Check Point פרסמה דו"ח בו חשפה קמפיין ריגול סייבר מורכב מטעם קבוצת ההאקרים הסינית Naikon, שהתמקד בגופי ממשלה ובחברות טכנולוגיה באינדונזיה, בתאילנד, בפיליפינים, בווייטנאם, במיאנמר, בברוניי ובאוסטרליה.^{^[54]} ההאקרים פרצו והשתלטו על ערוצי תקשורת דיפלומטיים ועל שרתים של משרדי ממשלה על מנת להדביק את מטרותיהם ברוגלות והשתמשו בתשתיות של ממשלות זרות על מנת לפרוץ למטרותיהם.^{^[55]}

קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3cqqvsE

יפן

20 במאי – משרד ההגנה של יפן פתח בחקירה אודות חוזי רכש ביטחוניים שדלפו במסגרת הפריצה לתאגיד מיצובישי ביוני 2019 – דובר ממשלת יפן, יושיהידה סוגה (Yushihide Suga) הודיע כי משרד ההגנה פתח בחקירה אודות חוזי רכש לטכנולוגיות צבאיות שדלפו ככל הנראה בפריצה לתאגיד מיצובישי שאירעה ביוני 2019 אולם נחשפה רק בינואר 2020. על פי דיווחים בעיתונים מקומיים, המידע שדלף כולל מפרט של טילים על-קוליים שנשלח מטעם משרד ההגנה למספר חברות לייצור ביטחוני, ביניהן מיצובישי.^{^[56]}

טאיוואן

5 במאי – תאגיד הנפט והגז הטבעי הלאומי של טאיוואן חווה מתקפת כופרה – תאגיד הנפט והגז הטבעי הלאומי של טאיוואן, CPC Corp., האחראי לאספקה ולייבוא של מוצרי נפט וגז טבעי, חווה מתקפת כופרה ששיבשה את גישתם של לקוחות התאגיד לרשתותיו ואת יכולתם לרכוש גז טבעי. על פי אזהרה שפרסמה חברת Trend Micro ללקוחותיה בנושא, התוקפים השתמשו בתוכנות כופרה שדגימותיהן הועלו בעבר למאגר הנוזקות המקוון VirusTotal.^{^[57]}

המזרח התיכון ואפריקה

עליית המתח במרחב הסייבר בין ישראל ואיראן

ב-9 במאי חווה מסוף נמל השהיד רג'אי (Shahid Rajaei), הגדול ביותר בעיר בנדר עבאס (Bandar Abbas) שלחופי מיצרי הורמוז מתקפת סייבר ששיבשה את פעילות הטעינה והפריקה של סחורות והובילה לעומסים כבדים. ב-19 במאי אישרו לעיתון ה-Washington Post גורמי ממשלת ארה"ב וגורמים זרים שנותרו בעילום שם כי ישראל ביצעה את המתקפה כתגובה על ניסיונם של האקרים איראנים בסוף אפריל 2020 לפרוץ למערכות OT במספר תאגידי מים בישראל.^[58] ב-11 במאי הודיע סגן השר לפיתוח עירוני של איראן, מוחמד רסטאד (Muhammad Rastad), כי האקרים זרים פרצו לרשת ארגון הימאות והנמלים של איראן (PMO),^{^[59]} וגרמו נזק למספר מחשבים בנמל. לדבריו, רשויות הנמל בלמו את המתקפה.^{^[60]} בניגוד לדבריו, הגדירו בכירים ששמם לא נמסר את המתקפה כמדויקת והוסיפו כי הנזק שנגרם לפעילות הנמל היה כבד משדווח באיראן.^[61]

ב-28 במאי התייחס ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא, לניסיון התקיפה על תשתיות המים של ישראל וטען כי הוא היה עלול להוביל למחסור זמני במים או לערבוב של כלור או כימיקלים אחרים במי שתיה ולהוביל לאסון.^[62]

איראן

8 במאי – מומחים: משבר נגיף הקורונה לא האט את פעילות הסייבר הזדונית של איראן – לדברי ראש מחלקת מודיעין איומי הסייבר בחברת ClearSky, אוהד זיידנברג, האקרים הפועלים בחסות איראן הגבירו את פעילות הסייבר הזדונית שלהם כנגד גופי מחקר רפואיים העוסקים בחקר טיפולים לנגיף הקורונה, והיו מעורבים גם במתקפת הסייבר שחוותה חברת התרופות האמריקנית Gilead Sciences, המפתחת את התרופה הניסיונית רמדסיביר (Remdesivir).^{^[63]} לדברי ראשת המחלקה לפיתוח איומים אסטרטגיים בחברת Recorded Future,^{^[64]} פרסיליה מוריוצ'י (Priscilla Moriuchi), התשתיות ושמות ה-domain ששימשו לצורך המתקפה על Gilead Sciences שייכים לקבוצת ההאקרים האיראנית Charming Kitten.^{^[65]}

ב-14 במאי פרסמה חברת ניתוח הנתונים וניטור פעילות הרשת Babel Street דו"ח בנושא היקף הפעילות האזרחית והצבאית של איראן בעת משבר הקורונה. על פי הדו"ח, לא נצפתה ירידה בפעילות הסייבר ההתקפית מטעם איראן, הכוללת מבצעי סייבר כנגד מטרות במדינות המערב ובמדינות הנחשבות יריבות אזוריות.^{^[66]}

21 במאי – דו"ח חדש חשף קמפיין ריגול סייבר מטעם איראן שהתמקד בתשתיות חיוניות בכווית ובערב הסעודית – חוקרים מחברת אבטחת הסייבר Bitdefender פרסמו דו"ח בנושא קמפיין ריגול סייבר מטעם קבוצת ההאקרים האיראנית Chafer APT, הידועה גם כ-APT 39. הקמפיין התמקד בגופי ממשלה, בענף התקשורת ובתעשיית התעופה האזרחית בכווית ובערב הסעודית, לטובת איסוף מודיעין על מטרות בעלות חשיבות גיאופוליטית לאיראן. על פי הדו"ח, ההאקרים ביצעו מתקפות דיוג ממוקד על מנת להתקין "דלתות אחוריות" ייחודיות שאפשרו להם להסתנן ולשהות ברשתות המטרות למשך זמן ממושך.^{^[67]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3bYKXQ3

אוסטרליה

13 במאי – בית הנבחרים של אוסטרליה קרא לספקי ציוד רשתות ה-5G לנטר ולהעריך סיכוני סייבר על שרשראות האספקה שלהם – וועדת בית הנבחרים של אוסטרליה לתקשורת ולאומנויות פרסמה דו"ח בנושא ההטמעה, הפריסה והשימוש ברשתות 5G, בו קראה לספקי ציוד התקשורת לרשתות ה-5G להעריך ולנטר באופן פעיל את סיכוני הסייבר של שרשראות האספקה שלהם. כמו כן, קראה הוועדה לממשלת אוסטרליה לשקול שותפויות ייצור עם בעלות ברית ה-Five Eyes במטרה לייצר ציוד תקשורת בשטחן, מהלך שיתרום לאבטחת הסייבר של רשתות ה-5G, יאפשר לממשלה לייצר משרות חדשות ויהיה בעל יתרונות כלכליים. על כן, קראו מחברי הדו"ח לממשלת אוסטרליה להקים קרן למחקר ולפיתוח של טכנולוגיות 5G במטרה לתמוך בגישות חלופיות לייצור ולהפחית את התלות ביצרני ציוד בודדים. בנוסף, קראה הוועדה לממשלת אוסטרליה להשיק תכניות במטרה להכין את בוגרי האוניברסיטאות ובתי הספר המקצועיים להטמעה ולשימוש בטכנולוגיות 5G ולהעלות את מודעות הציבור, העסקים והממשלות המקומיות לשימוש בטכנולוגיה וליתרונותיה.^[68]

פעילות חברות התקשורת הסיניות במערב

החודש הרחיבה ארה"ב את המגבלות על מכירת טכנולוגיות לחברות התקשורת הסיניות, ובראשן Huawei, בעוד שבעלות בריתה המשיכו להציג עמדות שונות בנוגע להשתתפותן של החברות הסיניות בפרויקטים להנחת תשתיות תקשורת בשטחן.

ב-15 במאי הודיעה מחלקת המסחר האמריקנית על הרחבת האיסור הכללי מספר שלוש (General Prohibition Three)^{^[69]} ברשימת איסורי הסוכנות לתעשייה ולביטחון (BIS)^{^[70]} במטרה לאסור על מכירת טכנולוגיות המשמשות לפיתוח ולייצור שבבים מתוצרת ארה"ב ל-Huawei, לחברות הבת שלה ולחברות המייצרות שבבים בעבורה. בהודעה מטעם מזכיר המחלקה, וילבור רוס (Wilbur Ross), נמסר כי מטרת תיקון סעיף האיסור היא למנוע מחברות סיניות מלעקוף את מגבלות הייצוא וכי חברות אמריקניות יצטרכו לקבל רישיון ייצוא מממשלת ארה"ב במטרה למכור טכנולוגיות אמריקניות ל-Huawei.^{^[71]}

בעקבות המגבלות, הודיע המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) של בריטניה כי יבצע סקירה והערכה מחודשת של הסיכונים הנובעים משימוש בציוד מתוצרת Huawei ברשתות ה-5G במדינה.^{^[72]} מקורות שהתראיינו בעילום שם לעיתון ה-Guardian מסרו כי האיסור שהטילה ארה"ב על מכירת טכנולוגיות אמריקניות ל-Huawei יוביל לכך שהחברה תשתמש בשבבים מתוצרת ספקים סינים לא מוכרים, דבר שמהווה איום על הביטחון הלאומי של בריטניה.^{^[73]}

במקביל המשיכה גרמניה בקידום הצעת חוק לניסוח תקני אבטחת סייבר וקריטריונים לבדיקת האמינות של ספקי ציוד עבור רשתות ה-5G. על פי מסמך טיוטה של חוק אבטחת ה-IT, מתכנן משרד הפנים של גרמניה להטמיע קריטריונים מחמירים לבדיקת הרקע והאמינות של ספקי ציוד רשתות ה-5G לצד שימוש בהצהרות אמינות מטעם הספקים ומתן אישורים טכניים לציוד תקשורת. פרסום מסמך הטיוטה הוביל לביקורת מצד חברי וועדת הפרלמנט לעניינים דיגיטליים, לפיה הקריטריונים אינם מחמירים דיים וכי יש לבצע בדיקות סביב הרקע הפוליטי והחוקי במדינות בהן פועלים הספקים. כמו כן, הביעו ראשי הוועדה דאגה מכך שטיוטת החוק, הנוגע לתהליך פריסת רשתות ה-5G בגרמניה ותוכנן להיכנס לתוקף עד קיץ 2020, פורסמה באיחור, דבר שיחייב את הפרלמנט לקיים דיונים דחופים ולזרז את תהליך החקיקה.^{^[74]}

בין-לאומי

23 במאי – מועצת הביטחון של האו"ם קיימה דיון בנושא איומי סייבר – מתוקף מעמדה כנשיאה הזמנית של מועצת הביטחון של האו"ם, העלתה אסטוניה את נושא אבטחת הסייבר, נורמות התנהגות במרחב הסייבר והחלתו של החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר לסדר היום של מועצה. המועצה דנה בעלייה במספר מתקפות הסייבר על ענף הבריאות ובפשיעת הסייבר ברקע משבר הקורונה.^[75] הדיון התקיים ברקע דבריה של נשיאת אסטוניה, קרסטי קליולייד (Kersti Kaljulaid), לפיהם בכוונת המדינה לנצל את מעמדה כנשיאה הזמנית של מועצת הביטחון של האו"ם ולהשתמש בדיונים על מנת לייצר תקדים, שיהווה בסיס לניסוח ולעיצוב החוק הבין-לאומי בתחום אבטחת הסייבר.^{^[76]}

ניסוח נורמות להתנהגות מדינתית במרחב הסייבר

4 במאי – הולנד הגישה לאו"ם בקשה לקבוע נורמה האוסרת על ביצוע מתקפות סייבר על ענף הבריאות – הולנד הגישה לקבוצת העבודה הפתוחה של האו"ם (OEWG),^{^[77]} שמטרתה להגיע להסכמה בנושא ניסוח נורמות התנהגות במרחב הסייבר, בקשה לכלול את ענף הבריאות הציבורית כתשתית חיונית, וכחלק מהנורמה שהתקבלה במסגרת דיוני קבוצת המומחים של האו"ם (GGE) ב-2015, האוסרת על מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות. הצעות דומות הוגשו מטעם אוסטרליה, צ'כיה, דנמרק, איטליה, שוויץ, ניו-זילנד ובריטניה.^{^[78]}

קישור לבקשה המלאה: https://bit.ly/3cwr8k4

ביטחון סייבר

4 במאי – חברת המסחר האלקטרוני הגדולה באינדונזיה דיווחה על פריצה ודליפת מידע של כ-91 מיליון לקוחותיה – חברת המסחר האלקטרוני הגדולה ביותר באינדונזיה, Tokopedia, הודיעה כי היא חוקרת פריצה שייתכן והובילה לגניבת מידע אישי של כ-91 מיליון לקוחותיה. המידע שנגנב כולל כתובות דוא"ל, שמות, תאריכי לידה, פרטי מגדר וסיסמאות מגובבות (Hash passwords) אולם ככל הנראה לא כולל פרטי תשלום.^{^[79]}

12 במאי – חוקרים הדגימו כיצד ניתן להשתמש בחולשות בשרשראות אספקה על מנת לבצע מתקפות סייבר על מפעלים – החוקר הבכיר בחברת Trend Micro, פדריקו מאג'י (Federico Maggi), והחוקר מרסלו פוגליאני (Marcello Pogliani) מאוניברסיטת מילאנו, פרסמו מחקר אודות ניסוי בו הצליחו לגנוב מידע ולשבש מערכות תעשייתיות באמצעות ניצול חולשות בשרשראות אספקה. במסגרת הניסוי העלו החוקרים אפליקציות זדונית לחנויות לאפליקציות התעשייתיות כגון חנות האפליקציות התעשיות ABB, שאפשרו להם לגנוב מידע ונתונים מתחנות העבודה במפעלים.

כמו כן, זיהו החוקרים חולשות אבטחה בפלטפורמות תאום דיגיטלי (Digital Twin), המדמות סביבת מחשוב ומכונות במפעלים, המאפשרות לשבש תהליכי ייצור. החוקרים אף הזהירו כי מפתחים לעיתים מעדכנים ספריות תוכנה ומאגרי קוד המשמשים לטובת מכשירי האינטרנט של הדברים התעשייתיים (IIoT), דבר שעלול להוביל לכך שמפתחים יעתיקו קוד ממקורות בלתי מוכרים שאין דרך לוודא את אמינותם.^{^[80]}

קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3fZAxTK

13 במאי – חוקרי חברת ESET חשפו כלי פריצה למערכות המנותקות מהרשת – חברת ESET חשפה נוזקה חדשה המכונה Ramsey שמטרתה להשיג גישה ממוקדת למערכות המנותקות מהרשת (air-gapped) ולאפשר גניבת מידע וריגול. לדברי החוקרים, אחד ממרכיבי הנוזקה משמש לסריקת המטרה אחר רשתות משותפות או התקנים חיצוניים שעלולים לשמש לצורך תפוצתה או לצורך גניבת המידע. דגימה של הנוזקה הועלתה לראשונה למאגר הנוזקות המקוון VirusTotal, אולם חוקרי ESET זיהו מרכיבים נוספים שלה, דבר שהוביל להערכה כי הנוזקה נמצאת עדיין בשלבי פיתוח.^{^[81]}

קישור לפרסום המלא של ESET: https://bit.ly/2TgnDqJ

19 במאי – חברת התעופה Easy Jet חוותה מתקפת סייבר שהובילה לדליפת מידע של תשעה מיליון מלקוחותיה – חברת Easy Jet הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר שהובילה לדליפת מידע אישי של כתשעה מיליון מלקוחותיה, הכולל כתובות דוא"ל ופרטי נסיעות. כמו כן, הזהירה החברה כי המידע שדלף כולל פרטי כרטיסי אשראי של 2,208 לקוחות, אולם אינו כולל פרטי דרכונים. החברה מסרה כי התקרית דווחה ל-NCSC ולמשרד הנציב לענייני פרטיות (ICO).^{^[82]}

השפעה, דעת קהל והפצת מידע כוזב

8 במאי – מחקר חדש בחן קמפיין השפעה זרה ומעורבות בבחירות לנשיאות פולין – מחקר חדש מטעם המכון למדיניות סייבר באוניברסיטת סטנפורד, בחן קמפיין השפעה זרה שמטרתו הייתה להתערב בבחירות לנשיאות פולין כנגד מפלגת השלטון, מפלגת החוק והצדק (PiS). על פי המחקר, ב-23 באפריל 2020 פרצו האקרים לאתר האקדמיה הצבאית של פולין ושתלו בו מכתב מזויף בו מגנה רקטור האקדמיה את נוכחות צבא ארה"ב במדינה ומכנה אותה ככיבוש אמריקני וכן טוען כי מפלגת השלטון מובילה את פולין לאסון.

לדברי החוקרים, המכתב המזויף הופץ במסגרת מאמרים ביקורתיים כלפי ממשלת פולין במספר אתרי חדשות מקומיים ולאחר מכן הופץ באמצעות 57 קבוצות ציבוריות בפייסבוק. החוקרים הצביעו על מספר ראיות הקושרות את רוסיה לקמפיין. על פי המחקר המאמרים פורסמו על ידי חשבונות פייסבוק הקשורים לאתר ה-NDP, המתחזה לאתר חדשות עצמאי ומקושר ככל הנראה למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU). כמו כן, הצביעו החוקרים על כך שהמכתב המזויף מגנה את תרגיל ה-Defender-Europe 20 של נאט"ו שאמור להיערך בחלקים בין פברואר ליולי 2020, ומטיל ביקורת על הכוונה לערוך את התרגיל בסמוך לגבול עם רוסיה.^{^[83]}

ראו מסמך מסכם בעברית בנושא בקובץ נפרד. קישור למחקר המלא: https://go.aws/3fCZSCL

איומי סייבר על ענף הבריאות

4 במאי – חברות אבטחת סייבר ומומחים הקימו קבוצה שמטרתה להגן על בתי חולים מאיומי סייבר – חברת ההשקעות בתחום אבטחת הסייבר, C5 Capital הקימה קבוצה המורכבת מחברות ומומחים לאבטחת הסייבר להגנה על בתי חולים בעת משבר הקורונה. הקבוצה, המכונה Cyber Alliance to Defend our Hospitals, חתמה על הסכמים להגנה על 87 בתי חולים וארבעה שירותי בריאות לאומיים באירופה ותתחיל לפעול גם בארה"ב. לדברי ראש ה-NSA ופיקוד הסייבר לשעבר, ומנכ"ל חברת IronNet Cybersecurity, המשתתפת בפרויקט, קית' אלכסנדר (Keith Alexander), הקבוצה תסייע להגן גם על מעבדות החוקרות חיסונים וטיפולים לקורונה.^{^[84]}

6 במאי – מפעילת בתי החולים הפרטיים הגדולה באירופה חוותה מתקפת כופרה – התאגיד הגרמני Fresenius, המפעיל בתי חולים פרטיים בכל רחבי אירופה ומספק תרופות ומכשור רפואי חווה מתקפת כופרה שהגבילה את חלק מפעילותו. מטעם עובד בחברת הבת של התאגיד, Fresenius Kabi, המייצרת תרופות ומכשור רפואי, ששמו לא נמסר, מדובר ככל הנראה בכופרה בשם Snake, המתמקדת בתהליכי IT הקשורים למערכות ניהול ולמערכות לבקרה תעשייתית (ICS). המתקפה על התאגיד, המתמקד גם בייצור מכונות דיאליזה ושירותים לחולי כליות, אירעה על רקע משבר נגיף הקורונה, המוביל בין השאר לסיבוכים בכליות, דבר שהוביל לצורך מוגבר ולמחסור בתרופות ובמכשירי דיאליזה.^{^[85]}

איומי סייבר על מערכות חלל

4 במאי – חברה לפתרונות טכנולוגיים הקימה מרכז ווירטואלי לביצוע בדיקות חדירוּת בלוויינים– חברת ManTech המספקת פתרונות טכנולוגיים לממשלת ארה"ב, הסבה את פלטפורמת אימוני אבטחת הסייבר שלה לטובת פלטפורמה המאפשרת לערוך בדיקות חדירוּת במרכיבי חומרה ותוכנה של לוויינים ולאמן צוותים להגנת הסייבר עליהם.^{^[86]} הפלטפורמה, המכונה Space Range, היא מרכז פיקוד ושליטה ווירטואלי המחובר לחומרה, ותהיה זמינה עבור מפעילי לוויינים, גופי ממשלה, צבא ארה"ב וקהילת המודיעין.^{^[87]}

29 במאי – בכירים בחיל החלל האמריקני חשפו פרטים על שילוב מבצעי לוחמת הסייבר בחיל – לדברי ראש מחלקת מבצעי מרחב הסייבר בחיל החלל האמריקני, קולונל ארון גיבסון (Aaron Gibson), בכוונת חיל החלל לספח כ-130 מומחי סייבר וכ-1,000 מתגייסים חדשים שיעסקו בהגנת סייבר. גיבסון הוסיף כי יכולות סייבר התקפיות צפויות להיות נדבך מרכזי באסטרטגיית הסייבר של החיל וכי מטרתן תהיה לנטרל איומי סייבר על מערכות חלל מבעוד מועד ולגבות מחיר מיריביה של ארה"ב תוך הימנעות משימוש באמצעים קינטיים. כמו כן, בכוונת חיל החלל לאסוף נתונים ממערכות ומלוויינים במטרה לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית לצרכי הגנת סייבר על לוויינים ומערכות של משימות חלל.^{^[88]}

איומי סייבר על ענף התחבורה

12 במאי – קונסורציום להגנת הסייבר של ענף התחבורה בבריטניה פרסם את המלצותיו– קונסורציום ה-Zenzic, המורכב מגופי תעשייה ואקדמיה,^{^[89]} פרסם דו"ח בשם Cyber Resilience and Connected and Automated Mobility, שמסקנותיו מבוססות על מספר פרויקטים בנושאים שונים כגון ניטור וזיהוי חולשות בכלי רכב, זיהוי איומי סייבר על רשתות של כלי רכב וניהול והתמודדות עם סיכונים. הדו"ח קורא לממשלת בריטניה להקים מרכז למצוינות בחסינות ובאבטחת הסייבר של התחבורה בכבישים (CYB-R)^{^[90]} שיסייע בזיהוי ובתגובה בזמן אמת לאיומי סייבר על האקוסיסטם של רכבים המחוברים לרשת ורכבים אוטונומיים (CAV)^{^[91]} ותשתיות תחבורה. כמו כן, קראו מחברי הדו"ח לממשלה לנסח תכנית למחקר ופיתוח לטובת זיהוי איומי סייבר על ענף התחבורה ופיתוח שיטות עבודה מומלצות להתמודד עמם.^{^[92]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2TbITh4

איומי סייבר על ענף הימאות

11 במאי – מפעילי נמלים ובעלי עניין בענף הימאות בארה"ב הקימו מרכז לשיתוף מידע אודות איומי סייבר על ענף התחבורה הימית – מטרת המרכז לניתוח ושיתוף מידע אודות מערכות התחבורה הימית (MTS-ISAC),^{^[93]} היא לקדם שיתוף מידע אודות איומי סייבר ושיטות עבודה מומלצות בקרב מפעילי הנמלים, מפעילי המסופים ובעלי כלי השייט. המרכז יתמקד בשיתוף מידע אודות איומים לסביבות ה-IT וה-OT ואודות דרכים לזהות ולהתמודד עמם וכן יסייע לבעלי העניין השונים לאמץ ולהטמיע דרישות רגולציה ותאימות (compliance) וקווים מנחים לניהול סיכוני סייבר.^{^[94]}

בינה מלאכותית

18 במאי – מחקר חדש קרא למקבלי ההחלטות לחקור ולפתח את הדיון בנושא השימוש בבינה מלאכותית בתחום אבטחת הסייבר – המכון לביטחון ולטכנולוגיות חדשות (CSET)^{^[95]} שבאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב פרסם מסמך נושאים לאג'נדה מחקרית הבוחן את השימוש בבינה מלאכותית בתחום אבטחת הסייבר ומסמן שאלות ונושאים למחקר נוסף.

המחקר בוחן את (1) השימוש בבינה מלאכותית במסגרת יכולות סייבר התקפיות, הכולל גם שימוש בבינה מלאכותית לאיתור חולשות ברשת או מחשב המטרה, מתקפות דיוג ממוקד, יכולת הפצה עצמית של נוזקות, שיבוש מהלכי חקירה פורנזית ופגיעה בתשתיות חיוניות פיזיות; (2) השימוש בבינה מלאכותית לצרכי הגנת סייבר הכולל זיהוי והתמודדות עם תקריות וייחוס מתקפה לתוקף;

(3) חולשות במערכות למידת מכונה ובמידע בו הן משתמשות הכולל את היכולת לשבש ולבצע מניפולציות במידע המשמש לאימון המודל ויכולת להסיק מסקנות לגבי מידע מסווג באמצעות בחינת הקֶלֶט; (4) הדרכים בהן מערכות למידת מכונה יכולות לשנות את האסטרטגיה ואת אופן הביצוע של מבצעי סייבר, הכוללים גם מבצעי השפעה.^{^[96]}

קישור למחקר: https://bit.ly/36uHfwz

28 במאי – ארה"ב הצטרפה לקבוצת השותפות העולמית בנושא בינה מלאכותית של קבוצת מדינות ה-G7 – לדברי מנהל הטכנולוגיה הראשי בבית הלבן, מייקל קראציוס (Michael Kratsius), ארה"ב הצטרפה לקבוצת השותפות העולמית בנושא בינה מלאכותית של מדינות ה-G7,^{^[97]} במטרה להשתתף בניסוח קווים מנחים ותקנים בין-לאומיים לשימוש בטכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים המבוססות על בינה מלאכותית. לדבריו, מטרת המהלך היא לתת מענה להשפעתה הגוברת של סין ולניסיונה לקדם ולקבוע תקנים בין-לאומיים שיובילו להפרת זכויות אדם. המהלך מנוגד להצהרותיו הקודמות של ממשל טראמפ, לפיהן רגולציה על ענף הבינה המלאכותית תפגע בחדשנות האמריקנית, אולם בא על רקע רצונה של ארה"ב להשפיע על ניסוח התקנים שיחולו גם על חברות הטכנולוגיה האמריקניות.^{^[98]}

https://nyti.ms/3bGLBBH ↑
National Police Chiefs' Council ↑
https://bit.ly/2zjhhQE ↑
https://bit.ly/2ybmfy6 ; https://bit.ly/2WGN0UL ↑
https://bit.ly/3fZ5Xcz ↑
https://bit.ly/2XZpAdP ↑
https://bit.ly/3gEE5uC ↑
https://bit.ly/2XCaolq ↑
https://bit.ly/2WiAXwl ↑
https://bit.ly/2y8Y7My ↑
Canadian Security Establishment ↑
https://bit.ly/2Twautp ↑
https://bit.ly/36tJzDW ↑
https://bit.ly/2XmYk7q ↑
Department of Health and Human Services ↑
Centers for Disease Control and Prevention ; https://bit.ly/2LWfzXR ↑
https://bit.ly/2Akwv7X ↑
Open-Ended Working Group – קבוצת מדינות ובעלי עניין הפועלת במסגרת האו"ם שמטרתה להגיע להסכמה בנושא נורמות התנהגות במרחב הסייבר ↑
https://on.cfr.org/2Z1m83p ↑
https://wapo.st/2yLqAIH ↑
https://zd.net/2SQRPbM ↑
United States Chamber of Commerce ↑
https://bit.ly/36prs1Y ↑
Chemical Facility Anti-Terrorism Standards; במסגרת התכנית מקיימת CISA ביקורות וסוקרת תהליכים ומסמכי מדיניות במטרה לבחון את מידת יישום צעדי אבטחת הסייבר של מתקנים ומפעלי כימיקלים. ↑
https://bit.ly/2LC7RSu ↑
https://bit.ly/3gmKxqj ↑
Positioning, Navigation and Timing ↑
https://bit.ly/3ddWvR6 ↑
https://nyti.ms/3diwsYY ↑
https://cnn.it/2zaVaf3 ↑
https://bit.ly/2Bybwz1 ↑
https://bit.ly/2Zguioj ↑
https://bit.ly/30yWMKC ↑
https://bit.ly/2zntAuI ↑
United States Special Operations Command ↑
https://bit.ly/2Xtd9FL ↑
Joint Artificial Intelligence Centre ↑
https://bit.ly/2LRbpAH ↑
Defense Innovation Unit ↑
https://bit.ly/2LYPqYp ↑
https://bit.ly/2Akwv7X ↑
https://bit.ly/3ewJnqd ↑
Mail Transfer Agent ↑
https://bit.ly/3exI7mQ ↑
European People's Party ↑
https://politi.co/2LCevbz ↑
https://bit.ly/2SSmi9g ↑
Balancing and Settlement Code ↑
National Grid Electricity System Operator ↑
https://bit.ly/2yhNQOk ↑
https://bit.ly/3dQ74cX ↑
https://nyti.ms/2LUrK7t ↑
https://bit.ly/2zJMQ6e ↑
Check Point לא קישרה את Naikon לממשלת סין, אולם דו"חות של חברות למודיעין איומי סייבר כגון Defense Group ו-ThreatConnect מ-2015, זיהו קשר בינה לבין צבא סין. ↑
https://bit.ly/3dv34yk ↑
https://bit.ly/3cUv66t ↑
https://bit.ly/2WkUqNd ↑
https://wapo.st/2XuBOcT ↑
Ports and Maritime Organization ↑
https://zd.net/2WET5AL ↑
https://wapo.st/2XuBOcT ↑
https://bit.ly/3cP1Ltd ↑
רמדיסיביר היא תרופה ניסיונית שנוסתה בעבר על חולי אבולה ואושרה על ידי מִנְהָל התרופות והמזון האמריקני (FDA) לטיפול בחולי קורונה קשים. ↑
Director of Strategic Threat Development ; המחלקה אחראית למחקרים בנושא פעילות הסייבר של מדינות. ↑
https://reut.rs/2LPByzX ; https://bit.ly/3cCr8zf ↑
https://bit.ly/3cIehLL ↑
https://bit.ly/3c2Pe54 ↑
https://zd.net/3fYKYXo ↑
איסור מספר שלוש מתייחס לייצוא או ייצוא מחדש של טכנולוגיות ותוכנות לחברות במדינות המפורטות ברשימת משרד התעשייה וביטחון. ↑
Bureau of Industry and Security ↑
https://bit.ly/3diieqY ↑
https://bit.ly/2B4MMOD ↑
https://bit.ly/2ZLZhJn ↑
https://bit.ly/2LY8Yfq ↑
https://bit.ly/2WZzPye ; https://bit.ly/2ZCJnRi ↑
https://bit.ly/2zo8oVp ↑
Open-Ended Working Group ↑
https://on.cfr.org/2Z1m83p ↑
https://bit.ly/2WMj4VO ↑
https://bit.ly/2ZhfS7w ↑
https://bit.ly/2ycWyNN ↑
Information Commissioner’s Office ; https://bit.ly/3ecBKoU ↑
https://stanford.io/35LHXoM ↑
https://wapo.st/2yLqAIH ↑
https://bit.ly/2WiAXwl ↑
חברת ManTech פיתחה מרכזי Cyber Range עבור מחלקת ההגנה והשיקה מרכזים דומים גם עבור ענף הפיננסים. ↑
https://bit.ly/3cnm69y ↑
https://bit.ly/2yNoBn6 ↑
הקונסורציום מורכב מחברות כגון חברת הנדסת הרכב והייעוץ Horiba Mira וחברת הייצור הביטחוני Thales, וכן מגופי אקדמיה, כגון אוניברסיטת Warwick ואוניברסיטת דרום-ווילס. ↑
Centre of Excellence for Road Transport Cybersecurity Resilience ↑
Connected and Autonomous Vehicles ↑
https://bit.ly/2ZnCnbd ; https://bit.ly/36is4ql ↑
Maritime Transportation System Information Sharing and Analysis Center ↑
https://bit.ly/2ZdcD0U ↑
Center for Security and Emerging Technology ↑
https://bit.ly/2XkKh24 ↑
Global Partnership on AI ↑
https://nyti.ms/2XgCXpE ↑