הממשל האמריקני הגיש החודש כתבי אישום כנגד עובדי טוויטר לשעבר שריגלו עבור ערב הסעודית וכנגד בכירי חברה אמריקנית שמכרה ציוד סיני המכיל חולשות לממשלת ארה"ב. המחלקה לביטחון המולדת פרסמה דירקטיבה הקוראת לגופי ממשלה לנסח תכניות לגילוי חולשות. כמו כן, קראו מחוקקים לממשל לקבוע תקני אבטחה ולמנות מתאם לענייני טכנולוגיות 5G.

כחלק מהיערכויות להגנה על הבחירות ב-2020 שלח פיקוד הסייבר צוותים למונטנגרו במטרה לאסוף מודיעין בעוד משרד ראש המודיעין הלאומי פרסם מסמך המנחה כיצד יש לדווח לקונגרס ולציבור על מעורבות זרה בבחירות. במקביל נשמעה אזהרה מפני קמפיין השפעה חדש המתמקד בקהילת הווטרנים בארה"ב. בתחום הצבא והביטחון הודיעו בכירים ב-NSA כי מִנְהֵלת אבטחת הסייבר החדשה תעסוק באיומי סייבר על מערכות חלל וטכנולוגיות חדשות וכן הזהירו מפני פיתוח מואץ מדי של הצפנה קוונטית. כמו כן, הודיע צבא היבשה כי בכוונתו להשתמש בבינה מלאכותית במטרה לחזות תקלות במערכות נשק ובכלי רכב.

משרד ההגנה של רוסיה מתכנן לנסח תכנית לשימוש ברובוטים חמושים בשדה הקרב.

האיחוד האירופי קיים תרגיל לאבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות והכריז על שורה של פרויקטים ביטחוניים הכוללים גם את תחום הסייבר; שתי המפלגות הגדולות בבריטניה חוו מתקפות DDoS לקראת הבחירות; צרפת וגרמניה הציגו פרויקט משותף לפיתוח תשתית ענן אירופאית עצמאית.

סין השיקה קבוצות עבודה עבור מחקר ופיתוח רשתות סלולריות 6G וכן פרסמה רגולציה האוסרת על שימוש בקטעי מדיה מזויפים מסוג Deepfake. כמו כן, סוכן סיני שערק חשף פרטים על תכניות הריגול וההשפעה של סין בדרום מזרח אסיה; מערכותיה של סוכנות החלל הלאומית של הודו נפרצו כחלק מקמפיין ריגול סייבר.

ישראל וארה"ב ערכו תרגיל הגנת סייבר משותף. כמו כן, השיק מערך הסייבר הלאומי תכנית להתמודדות עם איומי סייבר על ענף התעופה. חברות לאבטחת סייבר הזהירו החודש מפני השימוש של איראן בבוטים ומפני התמקדותה המחודשת במערכות לבקרה תעשייתית;

אוסטרליה פרסמה קווים מנחים להתמודדות עם השפעה זרה באוניברסיטאות ולאבטחת מכשירי IoT; המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של ניו זילנד הזהיר כי מדינות אחראיות לכשליש ממתקפות הסייבר על המדינה.

החודש המשיכה ארה"ב במאמץ לחסום את השתתפותן של חברות התקשורת הסיניות בארה"ב ובמדינות בעלות ברית. בתחום ביטחון הסייבר הזהירו מומחים מפני עלייה בפעילות הסייבר הזדונית של מדינות קטנות ובינוניות; מחקרים חדשים פורסמו אודות יעילות קמפיין ההשפעה של רוסיה על משתמשי טוויטר בארה"ב וכן אודות קידום עיקרון ריבונות הסייבר בקרב מדינות ה-BRICS; בתחום איומי הסייבר על מערכות חלל פורסם דו"ח הקורא לממשלות ולתעשייה לשפר את אבטחת הסייבר על לווייניהן לצד אזהרה מפני איומי סייבר על הדור הבא של לוויינים במסלול נמוך.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

6 בנובמבר – מחוקק בכיר קרא לנציבות התקשורת הפדראלית לקבוע תקני אבטחה עבור רשתות סלולריות 5G – הסנאטור הדמוקרטי הבכיר רון ווידן (Ron Wyden) שלח מכתב ליושב ראש נציבות התקשורת הפדראלית (FCC), אג'יט פאי (Ajit Pai), בו קרא ל-FCC לקבוע תקני אבטחה עבור רשתות 5G ולחייב ספקי שירותי תקשורת אלחוטית להשתמש בהצפנה על מנת להגן על מידע של משתמשים. לדבריו, באחריותה של ה-FCC להבטיח את אבטחת הסייבר של חברות התקשורת טרם הנחתת התשתיות לרשתות 5G. ווידן קרא לפאי להבהיר את עמדתה של ה-FCC בנוגע להצפנת מסרוני טקסט ושיחות וכן להבין האם תסכים לבדיקות מצד חברות צד שלישי במטרה לבחון את מצב אבטחת הסייבר של חברות תקשורת הפועלות בארה"ב, כגון AT&T, T-Mobile ו-Verizon.^[1]

6 בנובמבר – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד שני עובדים לשעבר בטוויטר בגין ריגול עבור ערב הסעודית – על פי כתבי האישום, היו השניים מעורבים במבצע ריגול סייבר שערכה ממשלת ערב הסעודית אחר מתנגדי בית המלוכה החל מ-2014 וסיפקו לגורמים סעודיים מידע אישי הכולל כתובות דוא"ל, מספרי טלפון וכתובות IP שאפשרו לעקוב אחר מיקומם הפיזי של גורמי אופוזיציה וביקורת לבית המלוכה. אחד מהנאשמים, עלי אל-זאברהא (Ali Alzabarah) סיפק גישה לפרטיהם של יותר מ-6,000 משתמשי טוויטר, ביניהם הפעיל החברתי עומאר עבדול-עזיז (Omar Abdulaziz), דבר שסייע לרצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. כמו כן, הוגש כתב אישום בגין ריגול כנגד אזרח סעודי שתיווך בין הנאשמים לבין ממשלת ערב הסעודית.^[2]

7 בנובמבר – מחלקת המשפטים הגישה תביעה כנגד חברה אמריקנית שמכרה ציוד סיני המכיל חולשות אבטחה לממשלת ארה"ב – על פי התביעה חברת Aventura Technologies, המייצרת ציוד כגון גלאי מתכות ומצלמות אבטחה, רימתה את לקוחותיה כשטענה כי הציוד שלה מיוצר בניו-יורק, כשבפועל החברה ייבאה את הציוד מסין. על פי הודעת מחלקת המשפטים הציוד שמכרה החברה ללקוחותיה הכיל חולשות אבטחה ידועות, שעלולות לאפשר לממשלות זרות לרגל אחר מתקנים צבאיים מסווגים. כמו כן, שבעה מבכירי החברה נעצרו בגין הונאה פיננסית, הונאה הקשורה במכשור אלקטרוני ובגין ייבוא בלתי חוקי. בין לקוחותיה של החברה נמנים חיל האוויר האמריקני, הצי האמריקני ומחלקת האנרגיה.^[3]

20 בנובמבר – סנאטורים משתי המפלגות קראו לבית הלבן למנות מתאם לענייני רשתות 5G – במכתב שנשלח מטעם שמונה סנאטורים מוועדות הסנאט למודיעין, ליחסי חוץ ולעניינים ממשלתיים ליועץ הבית הלבן לביטחון לאומי, רוברט או'בריאן (Robert O’Brien), קראו המחוקקים לאו'בריאן למנות מתאם לענייני רשתות 5G. לטענתם הצורך במשרת המתאם נובע מחוסר האחידות בגישות של הסוכנויות הפדראליות השונות לענייני ה-5G ומהיעדר אסטרטגיה לאומית בנושא. כמו כן, מינויו של מתאם לענייני רשתות 5G יאפשר לארה"ב להפוך למובילה עולמית בתחום התקשורת, להתמודד עם האיום האסטרטגי הנובע מרשתות 5G ולאותת לבעלות בריתה על מחויבותה לנושא.^{^[4]}

21 בנובמבר – בכירה לשעבר במועצה לביטחון לאומי הזהירה כי רוסיה מקדמת נראטיב לפיו אוקראינה התערבה בבחירות לנשיאות ב-2016 – במהלך שימוע בפני וועדת בית הנבחרים למודיעין, שעסק בהליך ההדחה נגד הנשיא טראמפ, הזהירה ראשת המחלקה לענייני רוסיה ואירופה במועצה לביטחון לאומי לשעבר, פיונה היל (Fiona Hill), כי מחוקקים רפובליקנים המאמצים את הנראטיב לפיו אוקראינה התערבה בבחירות לנשיאות ב-2016, מקדמים את האינטרסים של רוסיה ומסייעים לה להסתיר את התנהגותה התוקפנית במזרח אירופה ובשאר העולם. לדבריה, מידע כוזב הנוגע למעורבותה של אוקראינה בבחירות ב-2016 מופץ על ידי גורמי המודיעין של רוסיה ועלול לסייע לה להתערב בבחירות לנשיאות גם ב-2020.^{^[5]}

26 בנובמבר – מחלקת המסחר פרסמה הצעה ליישום הצו הנשיאותי לאבטחת שרשראות האספקה של ענף התקשורת וה-IT בארה"ב – לדברי מזכיר מחלקת המסחר, וילבור רוס (Wilbur Ross), המחלקה תבחן באופן פרטני אילו רכיבים מתוצרת זרה ייאסרו לשימוש ברשתות תקשורת ובתשתיות חיוניות בארה"ב ותשתמש לשם כך בהערכות סיכונים שבוצעו על ידי המחלקה לביטחון המולדת ומשרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI). לדברי רוס, מחלקת המסחר תאפשר לחברות זרות, שציוד מתוצרתן הוגדר כאיום פוטנציאלי, להגיב ולשכנע כי הציוד שלהן אינו מהווה איום בטרם יוטל עליהן חרם. לאחר קבלת התגובה, יפרסם מזכיר מחלקת המסחר את החלטותיו לצדדים המעורבים וישקול לפרסם את החלטותיו לציבור. דבריו של רוס פורסמו כהצעה ליישום הצו הנשיאותי של הנשיא טראמפ ממאי 2019, הקורא לאסור את השימוש בציוד טכנולוגי מתוצרת חברות בעלות קשרים לממשלות זרות.^[6]

27 בנובמבר – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה דירקטיבה המחייבת את סוכנויות הממשל האזרחיות לנסח תכניות לגילוי חולשות – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) פרסמה טיוטה של דירקטיבה הקוראת לסוכנויות הפדראליות האזרחיות לנסח מדיניות לגילוי חולשות (Vulnerability Disclosure Policy ) ותכניות לשיתוף פעולה עם חוקרים חיצוניים לטובת איתור חולשות במערכותיהן. על פי טיוטת הדירקטיבה, סוכנויות פדראליות יידרשו לנסח מדיניות לגילוי חולשות בתוך שישה חודשים מרגע פרסום הדירקטיבה ולהוסיף לרשימת הנכסים הנבדקים מערכת או שירות חדש כל 90 יום. CISA ביקשה ממומחים לגילוי חולשות להגיש משובים על הטיוטה בתום תקופה של חודש מרגע פרסומה.^[7]

היערכות להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020

החודש נמשכו המאמצים להיערך להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020 בקרב גופי הממשל, כוחות הביטחון האמריקניים והמגזר הפרטי. ב-1 בנובמבר הודיעה שגרירות ארה"ב במונטנגרו, כי פיקוד הסייבר ופיקוד אירופה החלו לשלוח צוותי הגנת סייבר למונטנגרו במטרה לאסוף מידע מודיעיני ולקבץ תובנות לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב והבחירות לממשלת מונטנגרו ב-2020. מפיקוד הסייבר נמסר כי צוותיו במונטנגרו יעסקו בזיהוי נוזקות חדשות ובהגנה על רשתות של תשתיות חיוניות. שיתוף הפעולה עם מונטנגרו מגיע על רקע יוזמת ה-Hunt forward, במסגרתה שלח פיקוד הסייבר צוותים למונטנגרו, אוקראינה וצפון-מקדוניה בעבר, כחלק מההיערכות לבחירות אמצע הקדנציה שנערכו בנובמבר 2018.^{^[8]}

ב-8 בנובמבר פרסם משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) מסמך המנחה כיצד יש לדווח לציבור, לקונגרס, לבכירי ממשל מקומי וברמת המדינה (State level) ולמגזר הפרטי אודות מעורבות זרה בבחירות. המסמך מתבסס בין השאר על חוקים קיימים, המשמשים את ה-FBI ואת המחלקה לביטחון המולדת לדיווח לקורבנות של מתקפות סייבר ומהווה הכרה בצורך ליידע את הציבור. כמו כן, המסמך דן בשאלה האם חשיפת המעורבות הזרה לציבור תשמש כגורם מרתיע עבור התוקפים, או שהיא עלולה להסב יותר תשומת לב לתעמולה ולמסרים של התוקף. כמו כן, קבעו מחברי המסמך כי מפלגות וגורמים פוליטיים לא ישתתפו בתהליך החשיפה וכי פרטים הנוגעים למקורות מודיעיניים יישארו חסויים.^{^[9]}

לצד זאת, גם חברות מהמגזר הפרטי השתתפו בהיערכויות. ב-5 בנובמבר ערכה חברת Cybereason הישראלית תרגיל סימולציה להגנה על בחירות בהשתתפות נציגים מה-FBI ומהמחלקה לביטחון המולדת. במסגרת התרגיל, שכונה Operation Blackout, נדרשו הנציגים לדמות את צוות התוקפים ואת צוות המגנים ולתת מענה לתרחישי תפוצת מידע כוזב או לטכניקות השפעה שנועדו למנוע מבוחרים מלהצביע. התרחיש כלל שלושה שלבים הכוללים גם תרחישים עתידיים: (1) קמפיין תפוצת מידע כוזב ברשתות החברתיות תוך שימוש בקטעי Deepfake מזויפים הקושרים בין מועמד פוליטי לשערורייה על רקע מיני; (2) התקנת מכשירי האזנה מסוג Stingray בקרבת מטה קמפיין המפלגה במטרה ליירט תקשורת סלולרית ולהשתמש בקולות המועמדים לצרכי זיוף קטעי מדיה; (3) פריצה לכלי רכב אוטונומיים ושימוש בהם על מנת להתנגש בתורי מצביעים מחוץ לקלפיות.^{^[10]}

לצד היערכויות אלו, נשמעה החודש אזהרה אודות ניסיונות של פעילים זרים להתמקד בקהילת הווטרנים ויוצאי כוחות הביטחון של ארה"ב לקראת הבחירות. במהלך שימוע בפני וועדת בית הנבחרים לענייני ווטרנים, הזהיר החוקר הראשי וראש אגף מדיניות וענייני ממשל בארגון הווטרנים של מלחמת וויטנאם (VVA),^[11] כריסטופר גולדסמית' (Kristofer Goldsmith), כי פעילים מרוסיה, אוקראינה, בולגריה וצפון-מקדוניה מתחזים לווטרנים של צבא ארה"ב ברשתות החברתיות על מנת להטות את דעת הקהל ולהתערב בבחירות לנשיאות ב-2020. לדברי המנהל המדעי בחברת ההזנק Graphika, המנתחת מידע כוזב ברשת, וולאד ברש (Vlad Barash), קהילת הווטרנים בארה"ב הפכה למטרה לקמפיינים של השפעה מטעם מדינות כגון רוסיה, איראן, סין וערב הסעודית.^[12]

התמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר

החודש הוצעו מספר הצעות לשימור כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר והבינה המלאכותית. ב-5 בנובמבר פורסם דו"ח חדש מטעם הנציבות לביטחון לאומי בנושא בינה מלאכותית,^[13] על פיו רבים מהסטודנטים והחוקרים בארה"ב לבינה מלאכותית הם אזרחים סיניים הלומדים ועובדים בארה"ב באמצעות ויזות לימודים ועבודה. על פי הדו"ח, הסתמכותה של ארה"ב על סטודנטים, חוקרים ועובדים סינים בענפי מדעי המחשב, ובייחוד בתחום הבינה המלאכותית, פוגעת בסיכוייה לשמר את הובלתה בתחום הבינה המלאכותית בשל איומים כגון גניבת קניין רוחני וריגול. עם זאת, לדברי יושב ראש הנציבות ומנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט (Eric Schmidt), ארה"ב זקוקה לכוח האדם הסיני ועליה לסייע לסטודנטים זרים להישאר בארה"ב לאחר תום לימודיהם. לדברי סגן יושב ראש הנציבות וסגן מזכיר מחלקת ההגנה לשעבר, בוב וורק (Bob Work), כוח האדם הסיני המיומן במקצועות הבינה המלאכותית יכול לסייע לפיתוח מערכות בינה מלאכותית אמינות ובטוחות לשימוש, דבר שהוא אינטרס משותף לארה"ב ולסין.^[14]

ב-6 בנובמבר הציגו סנאטורים מוועדת המסחר, המדע והתחבורה את הצעת החוק Harvesting American Cybersecurity Knowledge through Education Act (HACKED Act), הקוראת ל-NIST לנסח תכניות אימון והכשרה בתחום אבטחת הסייבר ולפתח תקנים וקווים מנחים להגברת המודעות לאבטחת סייבר בקרב גופים פדראליים. כמו כן, קוראת הצעת החוק ל-NIST לזהות מסלולי קריירה ברורים עבור כוח אדם פדראלי וכוללת מימון עבור שותפויות עם התעשייה לצורך הכשרות וגיוס כוח אדם מיומן. ההצעה תעבור כעת להצבעה בוועדת המסחר, המדע והתחבורה, וצפויה לקבל אישור לקראת העברתה להצבעה במליאת הסנאט.^{^[15]}

ב-14 בנובמבר הודיע מנהל אבטחת המידע הראשי של מחלקת ההגנה, ג'ק וילמר (Jack Wilmer), כי פיקוד הסייבר הצליח לקצר את תהליך הגיוס של מועמדים בתחום הסייבר בכ-60%, וכי התהליך קוצר מ-111 יום בממוצע לכ-44 יום בלבד. קיצור תהליך הגיוס היה אחד מיעדיה של תכנית ה-CES^{^[16]} מ-2016, שאפשרה למחלקת ההגנה להציע שיעורי שכר המותאמים לשוק הפרטי ונמצאת בשימוש חיל הנחתים, הצי, משרד מנהל המידע הראשי של הפנטגון ועוד.^{^[17]}

קישור להורדת דו"ח המלא של הנציבות לביטחון לאומי בנושא בינה מלאכותית: https://bit.ly/33Bl31n

צבא וביטחון

11 בנובמבר – ראשת מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA: המִנְהֵלת נערכת להתמודד עם איומי סייבר על מערכות חלל וטכנולוגיות חדשות – לדברי ראשת מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA, אן נויברגר (Anne Neuberger), המִנְהֵלת נערכת להגנה ולהתמודדות עם חולשות בטכנולוגיות חדשות, כגון רשתות 5G וכלי רכב אוטונומיים וכן עם איומים הנובעים ממחשבים קוונטיים ומנחילי רחפנים הנשלטים על ידי גורמים זדוניים. לדבריה, גורמים זדוניים פועלים להשתלט ולהשתמש בפלטפורמות חיישנים, הקיימות במספרים רבים כגון רחפנים או לוויינים בהקפה נמוכה (Low earth orbit) וכי המענה ההגנתי מפני איומים אלו יקר משמעותית יותר מעלות השימוש הזדוני בהם, דבר המחייב את המִנְהֵלת לבחון פתרונות שונים להגנה מפניהם.^{^[18]}

12 בנובמבר – בכירה ב-NSA הזהירה מפני פיתוח מואץ מדי של הצפנה קוונטית – לדברי ראשת מִנְהֵלת המחקר ב-NSA, ד"ר דבורה פרינק (Deborah Frincke), ארגונים וחברות רבות החלו לפתח טכנולוגיות להצפנה קוונטית, במטרה להיערך לקראת איומי הסייבר הנובעים ממחשוב קוונטי. עם זאת, טענה פרינק כי יש חשיבות משמעותית לתזמון של פיתוח שיטות ההצפנה החדשות וכי חברות שיפתחו שיטות הצפנה חדשות ללא קווים מנחים והדרכה, עלולות לייצר חולשות אבטחה, שמחשבים קוונטיים יוכלו לנצל. כמו כן, פיתוח מוקדם מדי עלול להוביל ליישום שגוי של אלגוריתמים וליצירת חולשות אבטחה נוספות. על כן, קראה פרינק לחברות ולארגונים להמתין לפרסום תוצאות בדיקת האלגוריתמים שמקיים המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST). המכון בוחן מספר אלגוריתמים להצפנה קוונטית וצפוי לפרסם קווים מנחים לשימוש בהם עד שנת 2022.^{^[19]}

14 בנובמבר – אמזון תגיש התנגדות משפטית נגד מתן חוזה הקמת תשתיות הענן של הפנטגון למיקרוסופט – דובר מטעם אמזון הודיע כי החברה תגיש התנגדות לבית המשפט הפדראלי לתלונות נגד הממשלה הפדראלית,^{^[20]} בגין מעורבות פוליטית בשיקולים למתן חוזה הקמת תשתיות הענן של הפנטגון (JEDI)^{^[21]} למיקרוסופט בסך עשרה מיליארד דולר. תלונתה של אמזון באה על רקע דבריו של הנשיא טראמפ מיולי 2019, על פיהם הוא יבחן את החוזה לפרויקט JEDI בעקבות תלונות מטעם מיקרוסופט, IBM ו-Oracle, על ניגוד אינטרסים בין הפנטגון לבין אמזון.^{^[22]}

20 בנובמבר – צבא היבשה מתכנן להשתמש בבינה מלאכותית על מנת לחזות תקלות במערכות נשק ובכלי רכב – לדברי היועץ המשפטי ומזכיר צבא היבשה בפועל, ג'יימס מק'פרסון (James McPherson), צבא היבשה מתכנן להשתמש במידע הלקוח מלוגים של תחזוקה במטרה לפתח מודל בינה מלאכותית שיוכל לחזות תקלות במערכות נשק ובכלי רכב ולסייע בניהול תחזוקה ורכיבי חילוף. לשם כך, חתם הצבא על חוזה עם חברת הבינה המלאכותית C3.ai, המתמחה בתוכנות בינה מלאכותית לחיזוי עבודת תחזוקה ועבדה בעבר עם חיל האוויר האמריקני ועם ענף האנרגיה הפרטי. לדברי מק'פרסון, המודל יסייע לצבא להזמין חלקי חילוף על פי צורך ויחליף את המצב הקיים, על פיו זקוק הצבא לשטחי אחסון גדולים לחלקי חילוף. הצבא עוסק כעת באיסוף המידע ובהעלאתו לענן.^{^[23]}

21 בנובמבר – עוזרת ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות במחלקה לביטחון המולדת פרשה מתפקידה – עוזרת ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) לאבטחת סייבר ותקשורת, ז'נט מנפרה (Jeanette Manfra), הודיעה על פרישתה מהמחלקה לביטחון המולדת. מנפרה עסקה בשנים האחרונות בשיפור אבטחת הבחירות, אבטחת שרשראות אספקה ומערכות לבקרה תעשייתית (ICS) וכן בקידום אבטחת הסייבר של רשתות פדראליות. פרישתה מהווה זעזוע ראשון בצמרת CISA, שנותרה עד כה יציבה על אף סדרת פרישות במחלקה לביטחון המולדת.^{^[24]} בכירים נוספים בתחום אבטחת המידע שעזבו את המחלקה לביטחון המולדת בנובמבר הם מנהל המידע הראשי (CIO) ג'ון זאנגרדי (John Zangardi) ומנהלת הנתונים הראשית, דונה רוי (Donna Roy).^{^[25]}

21 בנובמבר – בכיר במחלקת ההגנה: ארה"ב פועלת להקמת בריתות להגנה קולקטיבית במרחב הסייבר – לדברי סגן עוזר מזכיר מחלקת ההגנה למדיניות במרחב הסייבר הנכנס, תומס וינגפילד (Thomas Wingfield), ארה"ב פועלת לשנות את דפוס התגובה של בעלות בריתה למתקפות סייבר במטרה להקים בריתות שיספקו תגובה משותפת והגנה קולקטיבית במרחב הסייבר. לדבריו, הקמת בריתות להגנה קולקטיבית במרחב הסייבר תוביל לשינויים גם בחוק הבין-לאומי וכי מדובר במגמה מתפתחת. דבריו של וינגפילד באים על רקע הודעתן של 27 מדינות, הכוללות גם את בריטניה, אסטוניה, דנמרק ובלגיה מספטמבר 2019, על פיה הן מוכנות להוציא לפועל תגובה משותפת ולגבות מחיר מתוקפים במרחב הסייבר על בסיס וולונטרי.^{^[26]}

25 בנובמבר – חיל האוויר והמשרד ליכולות אסטרטגיות של הפנטגון חידשו את תכנית פיתוח פלטפורמת התכנון עבור מבצעי סייבר – חיל האוויר והמשרד ליכולות אסטרטגיות של הפנטגון^{^[27]} חידשו את עבודת הפיתוח בפרויקט Plan X שנוסד לפני שש שנים על ידי דארפ"א ושמטרתו הייתה לפתח פלטפורמה שתספק תמונת מצב על מרחב הסייבר עבור מפקדים ותאפשר תכנון וביצוע מבצעי סייבר הגנתיים והתקפיים. על פי דובר מחלקת ההגנה, המשרד ליכולות אסטרטגיות קיבל את האחריות לפרויקט, המכונה Project IKE במטרה להביא את הטכנולוגיה שפותחה על ידי דארפ"א לכדי שימוש מבצעי. פרויקט IKE הוא חלק מניסיון לפתח מערכת משותפת לבקרה ושליטה (JCC2).^{^[28]}

26 בנובמבר – חיל האוויר האמריקני מתכנן לפתוח מסלולי קריירה עבור צוותי הגנת סייבר למערכות נשק ספציפיות – בהודעה מטעם חיל האוויר האמריקני נמסר כי החיל מתכנן מסלולי קריירה חדשים, שיזוהו תחת הקוד 1D7 עבור צוותי הגנת סייבר שיתמקדו באיתור חולשות ובהגנה על מערכות נשק ספציפיות של החיל. כמו כן, נמסר כי חיל האוויר פועל לעדכן את תכניות ההכשרה עבור הצוותים החדשים ולהתאים את ההכשרות ללוח הזמנים של הצוותים. הצוותים החדשים יעברו הכשרה ראשונית של צוותי הגנת משימה (mission defense teams) בטרם יישלחו להכשרות נוספות. הצוותים החדשים צפויים להגן על מערכות כגון מטוס ה-F-22 ומערך מטוסי ה-AWACS.^{^[29]}

27 בנובמבר – משרד המבקר הכללי של קהילת המודיעין: על קהילת המודיעין האמריקנית להגביר את השליטה וההגנה על מידע מסווג – על פי הדו"ח החצי שנתי של משרד המבקר הכללי של קהילת המודיעין (ICIG),^{^[30]} על משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) לשפר את יכולות הניהול ובקרת הגישה למידע מסווג ולהתמודד עם האיום הנשקף מטעם גורמים פנימיים שעלולים לנצל את גישתם למידע מסווג על מנת לגנוב, לשנות, למחוק או להדליף אותו. כמו כן, כולל הדו"ח פירוט אודות תכניות שונות של קהילת המודיעין להגברת אבטחת הסייבר של ה-ODNI ושל קהילת המודיעין וכן תכניות לקיצור תהליך מתן הסיווג הביטחוני ולהתמודדות עם הונאות בתהליכי רכש. המלצותיו של משרד המבקר לקהילת המודיעין נותרו חסויות.^{^[31]}

רוסיה

18 בנובמבר – העצרת הכללית של האו"ם אישרה את הצעתה של רוסיה להגברת המאבק בפשיעת סייבר – על פי ההצעה, יקים האו"ם קבוצת מומחים שתדון בשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת לצורכי פשיעה ותבחן דרכים שונות להתמודדות עם פשיעת סייבר. עם זאת, לא ברור מההצעה אילו פעילויות נחשבות על פיה כפשיעה ואילו קבוצות וארגונים לזכויות אדם הזהירו מפני ניסיונותיה של רוסיה להשתמש בהצעה על מנת להפיץ את מודל הצנזורה והשליטה באינטרנט שלה. על פי מכתב שנשלח מטעם 36 ארגוני זכויות לעצרת הכללית של האו"ם, ההחלטה עלולה לתת לממשלות את הסמכות לחסום אתרי אופוזיציה וכן אפליקציות ושירותים המשמשים פעילי זכויות אדם ועיתונאים ומאפשרים גישה למידע. הצעתה של רוסיה באה על רקע כוונתה לקדם את ניסוחה של אמנה עולמית שתשים דגש על ריבונות של מדינות ברשת ובמרחב הסייבר.^{^[32]}

26 בנובמבר – צבא רוסיה מתכנן לנסח מסמך תכנית לשימוש ברובוטים חמושים בשדה הקרב – על פי דיווחי סוכנות הידיעות הממשלתית של רוסיה RiaNovosti, משרד ההגנה הרוסי פנה לחברות לייצור ביטחוני לצורך הגשת רעיונות לשימוש ברובוטים צבאיים חמושים. על פי הבקשה, הרעיונות יוגשו לאקדמיה לאמצעי לחימה משולבים^{^[33]} עד לתחילת שנת 2020 ויתבססו על מידע שנאסף במהלך המלחמה בסוריה. מטרת המסמך החדש היא לנסח גישה אחידה לשימוש במערכות רובוטיות לצד חיילים בסביבה עירונית צפופה. היוזמה החדשה באה על רקע כישלונן של מערכות כלי רכב קרביים רובוטיים כגון ה-Uran 9 שנוסו לראשונה במהלך הלחימה בסוריה.^{^[34]}

אירופה

1 בנובמבר – גרמניה וצרפת הציגו פרויקט ממשלתי משותף לפיתוח תשתית ענן אירופית עצמאית – שרי הכלכלה של גרמניה וצרפת הכריזו על פרויקט ממשלתי משותף לפיתוח תשתית ענן אירופית בשם Gaia-X שתהיה עצמאית מתשתיות ענן של ספקיות אמריקניות כגון מיקרוסופט ואמזון. בפרויקט ישתתפו חברות משתי המדינות הכוללות את Deutsche Telekom, Deutsche Bank, Siemens, Bosch, ספקית שירותי הענן הצרפתית OVH ויצרנית התוכנה Dassault Systems. לדברי שר הכלכלה של גרמניה, פטר אלטמאייר (Peter Altmaier), מטרת הפרויקט היא לאפשר למדינות אירופה להגן על המידע והנתונים שלהן וכן כי בשנה הבאה יוזמנו מדינות נוספות להשתתף בפרויקט.^[35] ספקיות הענן האירופאיות שישתתפו בפרויקט יידרשו לדווח ללקוחותיהן היכן המידע שלהם מאוחסן וכיצד הוא מעובד. כמו כן, יידרשו ספקיות הענן שישתתפו בפרויקט להשתמש בתקנים אחידים על מנת לאפשר לעסקים להעביר את המידע שלהם בין הספקים השונים.

ההכרזה זכתה לביקורת מטעם מיקרוסופט ואמזון שהזהירו כי פיתוח ושימוש בתשתית ענן עצמאית יגביל את שירותי המידע בין אירופה לארה"ב.^[36]

ב-14 בנובמבר קראה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, למדינות האיחוד האירופי לשתף פעולה לטובת פיתוח פלטפורמה אירופית לניהול נתונים שתספק להן ריבונות דיגיטלית ותפחית את התלות בענקיות הטכנולוגיה האמריקניות.^[37]

4 בנובמבר – היורופול והסוכנות האירופית לאבטחת רשתות מידע קיימו תרגיל לאבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות – מרכז פשיעת הסייבר של היורופול (EC3) והסוכנות האירופית לאבטחת רשתות מידע (ENISA) קיימו את תרגיל אבטחת הסייבר השנתי CyLEEx שדימה מתקפות סייבר נרחבות על מערכות IT של תשתיות חיוניות בכל רחבי אירופה במטרה לבחון את הפרוטוקול של האיחוד האירופי למענה למצבי חירום ואכיפת חוק.^{^[38]} התרגיל נערך בהשתתפות חוקרי פשיעת סייבר ומומחים לאבטחת סייבר מצרפת, מהולנד, מספרד ומנורבגיה, מהיורופול, מ-ENISA ומחברת Palo Alto. הפרוטוקול נוסח על ידי מועצת האיחוד האירופי ב-2017 אחרי מתקפות הסייבר הגלובליות WannaCry ו-NotPetya על מנת לייצר שיתוף פעולה ותיאום בין ממשלות, גופי האיחוד האירופי וחברות פרטיות במטרה לתת מענה למתקפות סייבר המתרחשות במספר מדינות.^{^[39]}

6 בנובמבר – בכיר בנציבות האירופית הביע רצון לחתום עם בריטניה על הסכם שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר לאחר יציאתה מהאיחוד האירופי – לדברי האחראי למשא ומתן עם בריטניה מטעם הנציבות האירופית, מישל ברנייה (Michel Barnier), יש להבטיח שיתוף פעולה עם בריטניה בתחום אבטחת הסייבר גם לאחר יציאתה הצפויה מהאיחוד האירופי. לדבריו, כל הסכם יציאה מהאיחוד שייקבע מול בריטניה יכלול הסכמות בענייני סחר וביטחון הדדי, הכולל גם את תחום הסייבר. הסכם שכזה יכלול שיתוף מידע על תקריות סייבר, טכניקות תקיפה חדשות, ניתוחי איומים וחלוקת שיטות עבודה מומלצות, הכוללות גם שיטות להגנה על תהליכים דמוקרטיים.^{^[40]}

13 בנובמבר – האיחוד האירופי השיק סדרת פרויקטים ביטחוניים משותפים הכוללים גם את תחום הגנת הסייבר– מועצת האיחוד האירופי השיקה 13 פרויקטים ביטחוניים משותפים תחת יוזמת PESCO,^[41] המתמקדים באימונים ובהכשרות להגנה מפני נשק בלתי קונבנציונלי, וכוללים גם שני פרויקטים בתחום הגנת הסייבר. במסגרת הפרויקט ה- EU CAIH,^[42] יעסקו ספרד ופורטוגל בהרחבת רשת המידע המשותפת לאימונים והכשרות בתחום הגנת הסייבר, כך שתתרום לשיפור יכולות ההגנה של מדינות החברות באיחוד האירופי ובברית נאט"ו ותשמש כנקודת תיאום לתרגילים, תכניות הכשרה ושיתופי פעולה בין גופי אקדמיה לתעשייה.

במסגרת פרויקט המרכז לתיאום תחום המידע והסייבר (CIDCC),^[43] יקימו גרמניה, צ'כיה, הונגריה, הולנד וספרד מרכז לתיאום, שיתוף מידע וסיוע למבצעים במרחב הסייבר. המרכז יורכב מצוותים ממדינות הלאום, והממשלות יחליטו כיצד לסייע ובמסגרת אילו אירועים ותקריות לשתף פעולה.^[44]

קישור לרשימת הפרויקטים המלאה: https://bit.ly/357pAZQ

בריטניה

12 בנובמבר – שתי המפלגות הגדולות בבריטניה חוו מתקפות DDoS – שתי המפלגות הגדולות בבריטניה, מפלגת השמרנים ומפלגת הלייבור, חוו סדרת מתקפות DDoS שמטרתן הייתה להשבית את אתרי הרשת שלהן. המתקפות אירעו על רקע הבחירות לפרלמנט שנערכו ב-12 בדצמבר 2019 ועל רקע אזהרה שפורסמה מטעם גופי הביטחון של בריטניה, על פיה רוסיה צפויה לנסות ולהתערב בבחירות. מטעם מפלגת הלייבור נמסר כי המתקפה כשלה וכי המפלגה פתחה בחקירה.^[45]

ב-15 בנובמבר לקחה קבוצת ההאקטיביסטים Lizard Squad,^[46] אחריות על מתקפות הסייבר שכוונו כלפי התשתיות הדיגיטליות של מפלגת הלייבור. בהודעה בטוויטר האשימה הקבוצה את יושב ראש מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין (Jeremy Corbyn) בתמיכה בטרור וטענה כי ביצעה מתקפות סייבר כנגד תשתיות האינטרנט הביתי של בני משפחתו. הקבוצה הודיעה כי ברשותה רשת בוטים לביצוע מתקפות DDoS וכי אם הלייבור תנצח בבחירות תתקוף הקבוצה גם אתרי ממשלה.^[47]

18 בנובמבר – שירות הבריאות הלאומי החל לבחון את אבטחת הסייבר של בתי מרקחת – המחלקה לעניינים דיגיטליים של שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS Digital) החלה לקיים ביקורים בבתי מרקחת במטרה להבין כיצד מוסדות בענף התרופות מנהלים את אבטחת הסייבר שלהם. הביקורים יסייעו בניסוח תכנית עבודה משותפת עם בתי המרקחת, שמטרתה לנסח קווים מנחים לשמירה על אבטחת הסייבר שלהם ושל שרשראות האספקה שלהם.^{^[48]}

צרפת

14 בנובמבר – ממשלת צרפת חתמה על שותפות בתחום אבטחת הסייבר עם שמונה החברות הצרפתיות המובילות בתחום – ההסכם שנחתם לתקופה של שלוש שנים נחתם בין ממשלת צרפת לבין חברות תעשיית התעופה, החלל והייצור הביטחוני Airbus, Dassault Aviation, Thales, Safran, Ariane Group, MBDA, Naval Group ו-Nextar. לא נמסרו פרטים נוספים על ההסכם.^[49]

28 בנובמבר – ראש סוכנות אבטחת הסייבר של צרפת: צרפת לא שוללת תגובה למתקפות סייבר על בתי חולים – לדברי ראש סוכנות אבטחת הסייבר של צרפת (ANSSI), גיום פופר (Guillaume Poupard), החוק הצרפתי מאפשר לכוחות הביטחון להגיב למתקפות סייבר במטרה לנטרל את התוקף. פופר התייחס בדבריו לחקירת מתקפת כופרה ששיתקה מערכות בבית החולים בעיר רואן (Rouen), בירת מחוז נורמנדי ב-15 בנובמבר 2019 וטען כי חלה עלייה במספר המתקפות על ענף הבריאות בצרפת. ה-ANSSI חוקרת חשד על פיו קבוצת עברייני הסייבר הרוסית TA505 אחראית למתקפה על בית החולים ברואן.^{^[50]}

אסיה

סין

12 בנובמבר – ממשלת סין השיקה תכנית מחקר לאומית עבור פיתוח רשתות סלולריות מהדור השישי – משרד המדע והטכנולוגיה של סין הודיע כי הקים שתי קבוצות עבודה עבור מחקר ופיתוח של רשתות סלולריות 6G. על פי ההודעה, אחת הקבוצות תורכב מנציגים ממספר משרדי ממשלה ותעסוק בקידום וביישום מאמצי הפיתוח, בעוד הקבוצה השנייה תייצג 37 אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות, שיספקו ייעוץ הנוגעים לפן הטכני של יישום הטכנולוגיה. לדברי ראש התכנית למדיניות דיגיטלית ולמדיניות במרחב הסייבר במכון המחקר Council on Foreign Relations, אדם סגל (Adam Segal), ההודעה אינה מפתיעה והשקת התכנית מייצגת את יכולתה של סין לתכנן יעדים אסטרטגיים לטווח ארוך. עם זאת, לדברי ראש התכנית למדיניות טכנולוגית במכון המחקר CSIS,^[51] ג'יימס לואיס (James Lewis), ההודעה נמסרה לצרכי תעמולה פנימית ומדובר ככל הנראה בהגזמה.^[52]

18 בנובמבר – בכיר בצבא ארה"ב: ריכוזיותה של סין תהווה נקודת תורפה בעת עימות סייבר עם ארה"ב – לדברי ראש פיקוד פיתוח הלחימה בחיל הנחתים של ארה"ב, לוטננט גנרל אריק סמית' (Eric Smith), ריכוזיות השלטון בסין מהווה חולשה והופכת את סין לחשופה יותר בעת עימות סייבר מול ארה"ב. לדבריו, בעוד שארה"ב נחשבת לחשופה יותר במרחב הסייבר עקב החיבור הנרחב של החברה והכלכלה לרשת, אופייה האוטוריטרי של סין מחייב שליטה ריכוזית, דבר שהופך אותה למטרה רגישה יותר. סמית' הסביר כי בעת השבתה מלאה של הרשת בארה"ב, יוכלו המדינות והמחוזות להסתמך על גופי אכיפה וממשל מקומיים וברמת המדינה (State level), אולם בעת השבתת הרשת בסין, יאבד השלטון המרכזי בבייג'ינג את השליטה על שאר חלקי המדינה.^{^[53]}

23 בנובמבר – מרגל סיני שערק לאוסטרליה חשף פרטים על מאמצי ריגול הסייבר של סין בדרום מזרח אסיה – המרגל הסיני שערק לאוסטרליה, וואנג ליצ'יאנג (Wang Liqiang) מסר לסוכנות לביטחון לאומי של אוסטרליה (ASIO)^{^[54]} מידע על פעילות ריגול הסייבר של סין ומעורבותה בתהליכים דמוקרטיים באוסטרליה, בהונג-קונג ובטאיוואן. לדבריו, סין הקימה חברת השקעות בשם CIIL,^{^[55]} שביצעה ריגול פוליטי וכלכלי בהונג-קונג, שכלל מתקפות סייבר וריגול אחר מתנגדי המשטר וחטיפתם. כמו כן, הודה וואנג כי סין פעלה להתערב בבחירות המקומיות בטאיוואן ב-2018 והובילה לבחירתו של המועמד המועדף על בייג'ינג, וכן הוסיף כי בכוונת סין להתערב בבחירות לנשיאות טאיוואן שייערכו בינואר 2020.^{^[56]} וואנג אף מסר כי סין מעסיקה מספר מרגלים באוסטרליה וכי בכוונתה להתערב בתהליכים דמוקרטיים במדינה.

המידע שמסר וואנג בא על רקע דיווחים שהופיעו לראשונה ברשת החדשות המקומית Nine, על פיהם המועמד לפרלמנט האוסטרלי מטעם המפלגה הליברלית, ניק ז'או (Nick Zhao), נשלח על ידי ממשלת סין לשמש כמרגל מתוך הפרלמנט האוסטרלי ונמצא מת בנסיבות בלתי מוסברות במרץ 2019 לאחר שדיווח ל-ASIO על הניסיון לגייסו.^{^[57]}

29 בנובמבר – ממשלת סין פרסמה חוקים חדשים האוסרים על שימוש בקטעי Deepfakes למטרות הפצת חדשות מזויפות – ממשלת סין פרסמה רגולציה חדשה האוסרת על שימוש בלמידה עמוקה (deep learning) על מנת לייצר קטעי Deepfake המשמשים לתפוצת מידע כוזב וחדשות מזויפות. כמו כן, הרגולציה אוסרת על משתמשים ונותני שירותים מקוונים להפיץ או לשדר חדשות מזויפות. בנוסף, הרגולציה מנחה את המשתמשים וספקי השירותים לסמן תכנים שנוצרו בסיוע טכנולוגיות חדשות כגון למידה עמוקה וקוראת לספקי שירותי תכנים להשתמש בטכנולוגיות לזיהוי Deepfake ושאר תכנים שעברו מניפולציה וזיוף.^{^[58]}

הודו

6 בנובמבר – סוכנות החלל הלאומית של הודו הוזהרה מפני מתקפת סייבר על רשתותיה – על פי דיווחים שהופיעו בעיתון ה-Indian Express, המרכז הלאומי לתיאום סייבר של הודו הזהיר את סוכנות החלל הלאומית (ISRO) כי האקרים פרצו לרשתותיה והתקינו על מערכותיה את רוגלת ה-DTrack, שזוהתה גם ברשתותיה של תחנת האנרגיה הגרעינית שבקודנקולאם (Kudankulam) שבדרום המדינה. על פי הדיווח, המרכז, שהוקם במטרה לייצר מודעות מצבית במרחב הסייבר, הזהיר את תאגיד האנרגיה הגרעינית של הודו (NPCIL) ואת סוכנות החלל בתחילת ספטמבר 2019 בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל מחברת אבטחת סייבר אמריקנית, ששמה לא נמסר.

רוגלת ה-DTrack שימשה בעבר לצורך גניבת מידע מהרשת הפנימית של צבא דרום-קוריאה והשימוש בה יוחס להאקרים הפועלים מטעם צפון-קוריאה.^{^[59]} המתקפה זוהתה מספר ימים לפני נחיתתה על הירח של משימת המחקר Chandrayaan 2, אולם ISRO הודיעה כי מהלך המשימה לא הושפע מהמתקפה.^{^[60]}

צפון קוריאה

11 בנובמבר – פיקוד הסייבר האמריקני העלה דגימות של נוזקות שבשימוש צפון קוריאה למאגר הנוזקות VirusTotal – פיקוד הסייבר האמריקני העלה למאגר הנוזקות המקוון VirusTotal דגימות קוד של נוזקות ששימשו האקרים צפון-קוריאניים לטובת מתקפות סייבר על מערכות SWIFT לתקשורת בנקאית ולצורך גניבת כסף ממוסדות פיננסיים. בהודעה שפרסם הפיקוד בטוויטר נמסר כי הנוזקות שימשו לצורך גישה מרחוק ולהקמת קשר עם שרתי שליטה ובקרה. הנוזקות שהעלה הפיקוד כוללות 'דלתות אחוריות' ששימשו לגניבת פרטי הרשאה, השגת גישה להיסטוריית הדפדפן, רישום הקשות מקלדת ועוד. מדובר במהלך יוצא דופן מטעם פיקוד הסייבר, שלרוב אינו מספק פרטים נוספים אודות הרקע של התוקפים ושל הנוזקות אותן הוא מעלה למאגר. לצד הודעת פיקוד הסייבר, פרסם ה-FBI אזהרה הכוללת פירוט אודות סוסים טרויאנים, web shells וכלים נוספים שהיו בשימוש קבוצות האקרים צפון-קוריאניות.^[61]

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

11 בנובמבר – מערך הסייבר הלאומי השיק את פרויקט הרקולס להתמודדות עם איומי סייבר על ענף התעופה – מערך הסייבר הלאומי השיק את פרויקט הרקולס, שצפוי להתמקד בהגנת הסייבר של שדות תעופה, מגדלי פיקוח, יחידות בקרה אווירית, חברות תעופה מסחריות ומערכי תיקון ותחזוקה של מטוסים. הפרויקט יתמקד בדירוג איומי הסייבר השונים ובפרסום המלצות להתמודדות עמם בטווח הארוך והקצר. הפרויקט ינוהל על ידי חטיבת הייעוץ וההגנה של חברת ניהול שירותי ה-IT הישראלית, Matrix וייערך בשיתוף חברות ישראליות ובין-לאומיות ובשיתוף מומחים להנדסת מערכות תעופה ובכירים מהתעשייה. מערך הסייבר הלאומי צפוי להגביר את מעורבותו באבטחת הסייבר של ענף התחבורה בשנתיים הקרובות ולהקים מרכז SOC עבור ענף התחבורה.^[62]

13 בנובמבר – חברת מקורות חתמה על שותפות עם חברת הזנק ישראלית במטרה לספק פתרונות אבטחת סייבר לתשתיות מים ואנרגיה – חברת המים הלאומית מקורות חתמה על שותפות עם חברת ההזנק הישראלית NanoLock Security, במטרה לפתח פתרונות אבטחת סייבר לתשתיות מים ואנרגיה בישראל ובמדינות נוספות. חברת NanoLock Security פיתחה פתרון ברמת החומרה לאבטחת סייבר, ניטור תעבורה וניהול משתמשים על גבי מכשירי IoT המחוברים לרשת החוסם ניסיונות לבצע שינויי קוד בזיכרון.^[63]

15 בנובמבר – Check Point הוסיפה למוצריה טכנולוגיה של חברת הזנק ישראלית להגנה על מכשירי IoT– חברת Check Point הכריזה על הוספת פיתוח טכנולוגי חדש מתוצרת חברת ההזנק הישראלית Cymplify להגנה על קושחת מכשירי ה-IoT מפני מתקפות סייבר מתוחכמות לארכיטקטורת האבטחה של החברה Infinity. לדברי סמנכ"לית המוצרים ב-Check Point, דורית דור, מיזוג הטכנולוגיה של Cymplify יאפשר לחברה להגן על מכשירי ה-IoT של לקוחותיה מפני מתקפות סייבר מבלי לפגוע בפעילותם. חברת Cymplify פיתחה מנוע להערכת קושחה (Firmware Analysis Engine) הכולל גם מודול לחיזוק האבטחה של תוכנות המותקנות על גבי המכשירים.^[64]

19 בנובמבר – חוקרים מחברת אבטחת סייבר ישראלית חשפו חולשות באפליקציות מצלמה של גוגל וסמסונג – חוקרים מחברת Checkmarx הישראלית הודיעו כי זיהו חולשות אבטחה באפליקציות למצלמות של מכשירים ניידים מתוצרת גוגל וסמסונג, שאפשרו לתוקפים פוטנציאלים להשתלט על המצלמה, לצלם תמונות וקטעי ווידאו ואף להאזין למשתמש. כמו כן, החולשות אפשרו לתוקפים פוטנציאליים לגשת לקטעי מדיה מאוחסנים על גבי המכשיר. מטעם גוגל נמסר כי Checkmarx הודיעה לה על החולשות וכן כי עדכון תוכנה לאפליקציית ה-Google Camera הועלה לחנות האפליקציות Play Store.^{^[65]}

איראן

14 בנובמבר – חברת Trend Micro: קבוצת האקרים איראנית השתמשה ברשת בוטים על מנת להדביק מטרות במזרח התיכון ובארה"ב בנוזקות – על פי הודעת בלוג מטעם חברת Trend Micro, קבוצת ההאקרים האיראנית APT33 השתמשה ברשת בוטים על מנת להדביק מחשבים במזרח התיכון ובארה"ב בנוזקות. בין מטרות הקבוצה, זיהתה Trend Micro אוניברסיטאות וחברה אמריקנית לייצור ביטחוני. כמו כן, מצאו חוקרי החברה כי הקבוצה השתמשה ברשתות VPN על מנת להשיג גישה לאתרי המרת מטבעות דיגיטליים, אתרי רשת של חברות לביצוע בדיקות חדירוּת ואתרים לגיוס כוח אדם ומציאת משרות בתעשיית הנפט והגז. בנוסף, השתלטה הקבוצה על אתרים של פוליטיקאים וחברות על מנת לבצע מתקפות דיוג ממוקד כנגד חברות בתעשיית האנרגיה.^[66]

19 בנובמבר – איראן ניתקה את האינטרנט במדינה כחלק מהמאבק בהפגנות המחאה – על פי הודעה מטעם הארגון ללא כוונת הרווח, NetBlocks, המקדם זכויות אדם וממשל ברשת, חברת התקשורת הלאומית של איראן (Telecommunications Company of Iran) החלה לחסום תעבורת רשת בתוך איראן במטרה למנוע ממפגינים מלארגן הפגנות ומלשתף תמונות וקטעי ווידאו מהפגנות. על פי חברת Oracle Internet Intelligence מדובר בניתוק הרשת הנרחב ביותר שאי פעם נצפה באיראן.^{^[67]}

22 בנובמבר – מיקרוסופט: קבוצת ההאקרים האיראנית APT33 החלה להתמקד בתוכנות למערכות בקרה תעשייתית– לדברי חוקר האבטחה במרכז למודיעין איומים של מיקרוסופט, נד מורן (Ned Moran), קבוצת הההאקרים האיראנית APT33 שינתה את אופי פעילותה והחלה להתמקד במערכות לבקרה תעשייתית (ICS) בענף האנרגיה. לדבריו, החל מאוקטובר 2019, החלה הקבוצה לבצע מתקפות Password spraying במטרה לפרוץ לחשבונות של מפעילי מערכות ICS, ספקי ציוד לענף האנרגיה וחברות ייעוץ הפועלות בענף. מורן הזהיר כי פעילות העבר של APT33, הכוללת שימוש בנוזקת ה-Shamoon לטובת מחיקת מידע מדיסקים קשיחים, מעלה את החשד כי מטרתה היא גרימת נזק מוחשי למערכות ICS ומתקנים לייצור אנרגיה.^{^[68]}

19 בנובמבר – סוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה האמריקנית פרסמה דו"ח הכולל מידע אודות יכולות הסייבר של איראן – סוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה האמריקנית (DIA), פרסמה דו"ח בנושא האסטרטגיה, התכניות והכוונות של איראן, הארגון והמבנה של כוחותיה ויכולותיה הצבאיות. בתחום הסייבר, טענו מחברי הדו"ח כי איראן רואה במבצעי סייבר שיטה זולה לאיסוף מודיעין, לפגוע ביריביה ולהגיב לאיומים. על פי הדו"ח, איראן משתמשת במרחב הסייבר בזירה הפנימית על מנת לשלוט על תכנים אליהם נחשפים אזרחיה וכן במטרה להרתיע ולהשפיע על התנהגותם של יריביה. כמו כן, איראן מקבלת סיוע טכני בהגנת סייבר מרוסיה ומסין ויכולותיה ההתקפיות נמצאות במגמת פיתוח מהיר. כמו כן, איראן משתמשת ב-proxies גם במרחב הסייבר, המתמקדים בתקיפת חברות לייצור ביטחוני וכן חברות בענף האנרגיה, התעופה, התקשורת, הגז והנפט.^{^[69]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/386D1f2

אוסטרליה

15 בנובמבר – ממשלת אוסטרליה פרסמה מסמך קווים מנחים להתמודדות עם איומי השפעה זרה על אוניברסיטאות במדינה – המסמך שנוסח על רקע עלייה במספר מתקפות הסייבר על אוניברסיטאות באוסטרליה ובעקבות מספר תרומות והשקעות מצד ממשלת סין, קורא לאוניברסיטאות לשתף מידע עם גופי הביטחון והמודיעין, לדווח על שותפויות עם גופים זרים ועל השקעות פיננסיות זרות וכן להגביר את ההגנה על מידע מחקרי. כמו כן, מינתה ממשלת אוסטרליה את כוח המשימה לחקר מעורבות זרה באוניברסיטאות,^[70] שהוקם באוגוסט 2019, לסייע למוסדות האקדמיים לשפר את מדיניות אבטחת הסייבר שלהן.^[71]

19 בנובמבר – ממשלת אוסטרליה פרסמה מסמך מנחה לאבטחת מכשירי IoT – ממשלת אוסטרליה פרסמה טיוטת קוד וולונטרי, הקורא לחברות וליצרנים שיחתמו עליו לנסח מדיניות לגילוי חולשות, להגביר את חסינות מכשיריהם ולוודא כי עדכוני התוכנה שלהם בטוחים לשימוש. טיוטת הקוד חוברה על ידי משרד הפנים של אוסטרליה בשיתוף המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC), ומטרתה לעודד את היצרנים לפתח מכשירי IoT מאובטחים. הטיוטה פורסמה לתגובת הציבור ואילו ממשלת אוסטרליה תקיים התייעצויות עם מדינות בעלות ברית במטרה לפרסם את גרסתה הסופית עד מרץ 2020.^{^[72]}

25 בנובמבר – מומחים וגופי תעשייה קראו לממשלת אוסטרליה להקים מחדש את משרד השר לענייני אבטחת סייבר – מומחים שהגישו פניות במסגרת בקשתה של ממשלת אוסטרליה לתגובת הציבור בנושא אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית לשנת 2020, קראו לממשלה להקים מחדש את משרד השר לענייני אבטחת סייבר. לדברי סגן נשיא מכון המחקר CyAN,^{^[73]} פיטר קורונאוס (Peter Coroneos), מינויו של שר לענייני אבטחת סייבר ישלח מסר חיובי לחברות ולציבור באוסטרליה בדבר מחויבותה של הממשלה להתמודד עם איומי הסייבר. קורונאוס הזהיר כי תחום אבטחת הסייבר, שנמצא כעת תחת אחריותו של משרד הפנים, אינו זוכה לתשומת לב מספקת עקב היותו תחום אחריות אחד מני רבים. בפנייה מטעם מיקרוסופט, קראה החברה למנות גורם מתאם או שר שיפקח על כל תחום אבטחת הסייבר בקרב גופי הממשלה השונים. פניות נוספות בדבר הצורך למנות שר לענייני אבטחת סייבר התקבלו מטעם קבוצת התעשייה הדיגיטלית (DIGI),^{^[74]} לוקהיד מרטין, חברת הייעוץ PwC ועוד.^{^[75]}

28 בנובמבר – מכון מחקר אוסטרלי עדכן את הפרויקט למיפוי פעילות חברות הטכנולוגיה הסיניות בעולם – המרכז למדיניות סייבר בין-לאומית במכון המחקר האוסטרלי ASPI,^{^[76]} עדכן את פרויקט מאגר הנתונים הציבורי, הממפה את תפוצתן ברחבי העולם של 23 ארגונים, חברות וחברות הזנק סיניות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית וטכנולוגיות מעקב. כמו כן, ממפה הפרויקט את פעילות החברות במחוז שיאנג'יאנג (Xianjiang), בו מרוכזים בני המיעוט המוסלמי האוויגורי, הנמצאים תחת קמפיין של מעקב, ריגול ורדיפה. בנוסף, כולל המאגר גם חברות לטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי כגון CloudWalk, חברות לציוד תקשורת כגון Huawei ו-ZTE, יצרנית הרחפנים DJI ועוד.^{^[77]}

ניו זילנד

19 בנובמבר – מרכז אבטחת הסייבר הלאומי מצא כי שליש מסך מתקפות הסייבר במדינה בשנה האחרונה בוצעו מטעם מדינות – על פי דו"ח איומי הסייבר השנתי של המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של ניו זילנד (NZ NCSC), המרכז הגיב ל-339 מתקפות סייבר בין יוני 2018 ליוני 2019, מתוכן כ-38% יוחסו להאקרים שפעלו מטעם מדינות. על פי הדו"ח, בעוד אחוז המתקפות מטעם מדינות נותר יציב ביחס לתקופה המקבילה בשנים 2017-2018, חלה עלייה בתחכום של המתקפות ורובן נתגלו בשלב שלאחר הפריצה הראשונית ובעת ההתבססות של התוקפים ברשתות הארגונים המותקפים. כמו כן, ייחס ה-NZ NCSC את רוב המתקפות במהלך השנה האחרונה לרוסיה ולסין.^{^[78]}

קנדה

30 בנובמבר – סוכנות הסיגינט של קנדה מתמודדת עם קושי בגיוס כוח אדם עבור המרכז החדש לאבטחת סייבר– לדברי המפקח על מחלקת הגיוס בסוכנות הסיגינט של קנדה (CSE),^{^[79]} ברונו ג'רוייס (Bruno Gervais), מבנה הסוכנות ותפקידיה גדלים על מנת לתת מענה לאיומי סייבר, דבר שהוביל לפתיחת תקנים רבים למשרות בתחום אבטחת הסייבר. על כן, נאבקת הסוכנות עם מחסור של כ-150 בעלי משרות מלאות וכ-300 סטודנטים למשרות חלקיות. לדבריו של ג'רוויס, הקושי בגיוס נובע ממחסור בכוח אדם בעל רקע טכני מתאים, מתחרות גוברת עם חברות הטכנולוגיה הפרטיות ומתהליך הסיווג הביטחוני, שנמשך כשנה. דרישות כוח האדם של ה-CSE צמחו עקב הקמת המרכז הלאומי של קנדה לאבטחת סייבר (CCCS)^{^[80]} בשנה שעברה.^{^[81]}

סוגיית פעילותן של חברות התקשורת הסיניות במדינות המערב

החודש המשיך הממשל האמריקני במאמציו לחסום את השתתפותה של Huawei בפרויקטים להנחת תשתיות לרשתות 5G בארה"ב עצמה ובמדינות בעלות ברית בצפון אמריקה ובמזרח אירופה. מדינות אירופה קיבלו החלטה שעלולה לפגוע ב-Huawei, בעוד סין פעלה על מנת לאפשר את השתתפות החברה בפרויקטים באמריקה הלטינית.

בארה"ב טענו בכירים כי הממשל האמריקני שוקד על תכנית להגברת החדשנות בקרב חברות אמריקניות בתחום רשתות ה-5G, באופן שיאפשר להן לפתח ציוד הנשען על טכנולוגיה אמריקנית ויסייע להן להתחרות עם Huawei על פרויקטים להנחת תשתיות במדינות בעלות ברית.^{^[82]}

ב-22 בנובמבר אישרה ה-FCC פה אחד החלטה לאסור על חברות תקשורת אמריקניות מלהשתמש בכספי סובסידיות פדראליים לרכישת ציוד תקשורת מתוצרת Huawei ו-ZTE. המגבלה החדשה צפויה לעורר ביקורת מטעם חברות התקשורת המספקות שירותים באזורים מבודדים בארה"ב, הטוענות כי ציוד התקשורת הסיני זול יותר וכי הסרת הציוד הסיני הקיים תכלול עלויות נוספות.^{^[83]}

במקביל המשיכה ארה"ב במאמציה להחרים את Huawei גם בקרב בעלות בריתה. ב-4 באוקטובר חתמו ארה"ב ואסטוניה על מזכר להחרמת Huawei מפרויקטים לפיתוח רשתות 5G ולהגבלת השימוש בציוד מתוצרתה עבור הקמתן באסטוניה.^{^[84]}

כמו כן, הזהיר יועץ הבית הלבן לביטחון לאומי, רוברט או'בריאן (Robert O’brien), את קנדה וטען כי אם תאפשר לחברת Huawei להשתתף בפרויקט להנחת תשתיות 5G, היא תאפשר לסין לקבל גישה לכל רשומות המידע הפרטי והרפואי במדינה. לדבריו, הקמת הרשתות על ידי Huawei תפגע בשיתוף המודיעין בין שתי המדינות.^{^[85]}

לצד מהלכיה של ארה"ב, קיבלו מדינות האיחוד האירופי החלטה בעלת השלכות פוטנציאליות על השתתפותה של Huawei בפרויקטים להקמת תשתיות 5G ביבשת. בפגישת שגרירי מדינות האיחוד, הסכימו המדינות לאמץ מדיניות חדשה, הקוראת לבדוק את מצב הרגולציות והחוקים אליהם כפופות חברות המספקות ציוד תקשורת במדינותיהן. מסמך הסיכום של הפגישה לא כלל שמות של חברות או מדינות ספציפיות, אולם קיימת הערכה כי אישור ההחלטה יוביל לפגיעה בחברת Huawei, הכפופה לחוק הסיני הדורש מחברות למסור מידע ולסייע לגופי המודיעין במדינה.^{^[86]}

בגרמניה נרשמה החודש התנגדות להמשך מדיניותה של הקנצלרית אנגלה מרקל, המסרבת להחרים את Huwaei כל עוד החברה עומדת בתקני אבטחת הסייבר של המשרד הפדראלי לאבטחת מידע (BSI). לדברי יושב ראש וועדת הפרלמנט של גרמניה לענייני חוץ, נורברט רוטגן (Norbert Roettgen), ממתנגדי מדיניותה של מרקל, על גרמניה לאסור על השתתפותה של Huawei בפרויקט ועל ידי כך לעודד חדשנות טכנולוגית אירופאית.^{^[87]}

במקביל לכך, פעלה החודש סין במטרה לסייע ל-Huawei להשתתף בפרויקט ה-5G בברזיל. ב-11 בנובמבר טען שגריר סין בברזיל, יאנג וואנמינג (Yang Wanming), כי קיים סיכוי גבוה שממשלת ברזיל תאשר לחברת Huawei להקים תשתיות עבור רשתות 5G במדינה. לדבריו, נשיא סין, שי ג'ינפינג קיים פגישה עם נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו (Jair Bolsonaro) בנושא במהלך פגישת מדינות ה-BRICS.^[88]

בין-לאומי

12 בנובמבר – הפורום הכלכלי העולמי קיים את הפגישה השנתית בנושא חיזוק שיתוף הפעולה, בניית יכולות והגברת האמון במרחב הדיגיטלי – הפורום הכלכלי העולמי קיים את הפגישה השנתית השנייה בנושא אבטחת סייבר שנערכה תחת השם Enabling Leadership for a Secure Digital Future בהשתתפות 150 מומחים לאבטחת סייבר מ-18 מדינות, עשרה ארגונים בין-לאומיים וכ-20 סוכנויות המתמחות באבטחת סייבר. כמו כן, נערכה הפגישה בשיתוף נציגים ממדינות ה-G20, גופי אקדמיה, נציגים מהמגזר הפרטי וארגוני החברה האזרחית.

במהלך הפגישה דנו המומחים ב-(1) חיזוק שיתוף הפעולה העולמי לטובת הגברת האמון במרחב הדיגיטלי; (2) אבטחת רשתות וטכנולוגיה דיגיטלית עתידית; (3) בניית יכולות והכשרה בתחום הסייבר לעתיד. כמו כן, קיימו המומחים מושבים שדנו באיומי הסייבר בעתיד, בהגנה על ערים "חכמות" ובשיפור חסינות הסייבר.^{^[89]}

ביטחון סייבר

12 בנובמבר – חברת Booz Allen Hamilton פרסמה את דו"ח מגמות איומי הסייבר לשנת 2020 – הדו"ח השנתי של חברת הייעוץ ומערכות המידע Booz Allen Hamilton כולל פירוט ודירוג של תשע מגמות בתחום איומי הסייבר לשנת 2020. תשע המגמות שנדונות בדו"ח הן: (1) ההסתמכות העולמית הגוברת על ציוד טכנולוגי מתוצרת רוסית או סינית שצפויה להוות איום סייבר וריגול על ארגונים וגופי ממשלה במערב; (2) תפוצה גוברת של רכיבים טכנולוגיים מזויפים; (3) עלייה משמעותית בפשיעת סייבר; (4) שימוש ברחפנים כנקודות פריצה לרשתות למטרת הדבקה בנוזקות; (5) התרחבות איומי הסייבר על מערכי לוויינים; (6) שימוש גובר של קבוצות APT בנוזקות ובתשתיות של קבוצות APT אחרות, דבר שעלול להקשות על ייחוס המתקפה לתוקף ולעודד קבוצות האקרים להתחזות אחת לשנייה על מנת להימנע מזיהוי; (7) עלייה בשימוש במרחב הדיגיטלי על מנת להתערב בבחירות; (8) סכנה מפני תגובה צבאית קונבנציונלית למתקפות סייבר; (9) פעילות סייבר זדונית מטעם מדינות במטרה לשבש את המשחקים האולימפיים שייערכו בטוקיו ב-2020.^[90]

קישור להורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/32Qed7a

14 בנובמבר – מומחים לאבטחת סייבר הזהירו מפני עלייה בפעילות הסייבר הזדונית של מדינות קטנות ובינוניות– לדברי יושב ראש המחלקה למדיניות צבאית באוניברסיטת חיל הנחתים האמריקני וחבר נציבות ה-Cyberspace Solarium, ד"ר ברנדון וולריאנו (Brandon Valeriano), קיימת עלייה משמעותית בפעילות הסייבר הזדונית במדינות קטנות ובינוניות כגון איחוד האמירויות, קטאר, וייטנאם והפיליפינים, זאת על רקע התמקדות יתר בפעילות הסייבר של מעצמות כגון רוסיה וסין. לדברי סגן נשיא חברת Dragos למודיעין איומים, סרג'יו קלטגירונה (Sergio Caltagirone), קיימת עלייה בפעילות הסייבר הזדונית מצד מדינות קטנות במזרח התיכון, שמטרתה להפחית את מידת ההשפעה של שכנותיהן באזור, לבצע מניפולציות על מחירי שוק הנפט ולאותת על כוונותיהן.^[91]

26 בנובמבר – מחקר חדש: השימוש של מדינות בסייבר התקפי מדוד ואינו צפוי להוביל להסלמה – על פי מחקר חדש מטעם מכון המחקר Atlantic Council, קיימת עלייה בשימוש של מדינות במרחב הסייבר ככלי לאיתות ולהשפעה על התנהגותן של מדינות אחרות, אולם נראה כי מדינות משתמשות בסייבר התקפי כתחליף למבצעים צבאיים ובכך נמנעות מהסלמה. ממצאי המחקר התבססו על סימולציות ועל סקרים, ביניהם סקר שכלל כאלף משתתפים מארה"ב, רוסיה וישראל. משתתפי הסקר נדרשו להתייחס לסימולציה של משבר בין-לאומי בין שתי מדינות יריבות ולקבוע האם להגיב למשבר ובאילו אמצעים.

על פי הממצאים, רוב מוחלט של הנשאלים משלוש המדינות העדיפו לפעול להרגעת המשבר או להגיב בתגובה פרופורציונלית ומוגבלת, גם כאשר ניתנה להם האפשרות להשתמש במתקפות סייבר כתגובה. על כן, טענו החוקרים כי ההנחה לפיה מבצעי סייבר עלולים להוביל להסלמה ולעימות צבאי היא ככל הנראה שגויה. עם זאת, קראו החוקרים למקבלי ההחלטות להתייחס למבצעי סייבר כאל פעילות ריגול וכפעילות המשמשת לשינוי התנהגותן של המדינות המותקפות בטווח הארוך.^{^[92]}

תרשים מספר 1: תוצאות הסקר שנערך על ידי חוקרי ה-Atlantic Council:

Graph showing U.S., Russian, and Israeli populations seek to avoid cyber escalation.

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

13 בנובמבר – מחקר חדש: וויקיליקס סייעה להאקרים רוסיים להפיץ את המסמכים שנגנבו מצוות הקמפיין של הילארי קלינטון לנשיאות ב-2016 – על פי דו"ח ה-Potemkin Pages & Personas: Assessing GRU Online Operations 2014-2019, שפורסם על ידי מכון המחקר Internet Observatory שבאוניברסיטת סטנפורד, וויקיליקס סייעה למודיעין הצבאי של רוסיה (GRU) להפיץ את המסמכים שנגנבו מהוועידה הלאומית הדמוקרטית (DNC) לקראת הבחירות לנשיאות ב-2016. על פי הדו"ח, שהתבסס על מידע שהגישה פייסבוק לוועדת המודיעין של הסנאט, חשבונות מזויפים של הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA), הפיצו את החומרים שנגנבו מה-DNC ב-6 באוקטובר 2016, יום לפני שוויקיליקס פרסמה את תכתובות הדוא"ל של מנהל הקמפיין של הילארי קלינטון, ג'ון פודסטה (John Podesta), דבר שמרמז על תיאום בין שני הגופים. מסקנות הדו"ח מפריכות את טענות וויקיליקס לפיהן אין לארגון קשר לממשלת רוסיה.^[93]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/34PbcWx

25 בנובמבר – מחקר חדש: לקמפיין ההשפעה של רוסיה בטוויטר לא הייתה השפעה משמעותית על משתמשים בארה"ב – מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים ממעבדת Polarization Lab שבאוניברסיטת דיוק (Duke) בצפון קרוליינה שבארה"ב, בחן את הקשר בין קמפיין ההשפעה של רוסיה ברשת החברתית לבין הפילוג הפוליטי בארה"ב. החוקרים השתמשו בסקרים שבחנו את התנהגותם של כ-1,239 משתמשי טוויטר המזוהים כרפובליקנים וכדמוקרטים בין החודשים אוקטובר ונובמבר 2017 ובמידע שנאסף על ידי חברת טוויטר עצמה, ומצאו כי לחשבונות מזויפים ולפעילי הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA) הרוסית, לא הייתה השפעה משמעותית על הפילוג הפוליטי בארה"ב. מסקנות המחקר הובילו את החוקרים להעריך כי מידת השפעתם של פעילי ה-IRA הייתה נמוכה משום שהם יצרו קשרים עם משתמשים אמריקניים שהיו כבר מפולגים בדעתם הפוליטית.^{^[94]}

קישור למאמר המלא: https://bit.ly/2Yxhpnx

ריבונות במרחב הסייבר

18 בנובמבר – פרויקט מחקר מצא כי מדינות מקדמות חוקי ריבונות באינטרנט במטרה להפחית את מידת ההשפעה והשליטה של חברות הטכנולוגיה הגדולות – על פי שורת מחקרים שנערכו במסגרת פרויקט ה-CyberBRICS, הבוחן מדיניות, רגולציות וממשל אינטרנט במדינות ה-BRICS,^{^[95]} מדינות ה-BRICS מקדמות את עיקרון ריבונות האינטרנט מתוך חשש מפני אובדן שליטה לחברות האינטרנט והטכנולוגיה הגדולות. על פי המחקר, מדינות ה-BRICS הן מקור ל-42% מכלל המידע הפרטי השייך למשתמשים בעולם, דבר שהופך אותן לנכס כלכלי חשוב עבור חברות הטכנולוגיה והאינטרנט, המשמשות במידע פרטי עבור המודלים העסקיים שלהן.

על כן, בניגוד להערכה במערב, על פיה קידום עיקרון ריבונות הסייבר משמש כהסוואה לקידום צעדים אוטוריטריים במרחב הסייבר, מדינות ה-BRICS מנסחות רגולציות לפרטיות ומסמכי מדיניות במרחב הדיגיטלי במטרה להגביל את כוחן של חברות האינטרנט והטכנולוגיה ולחזק את שליטתן על המידע של אזרחיהן.^{^[96]}

טרור סייבר

4 בנובמבר – טוויטר הסירה חשבונות מדיה חברתית השייכים לחמאס וחיזבאללה – טוויטר הודיעה כי הסירה חשבונות מדיה חברתית באנגלית ובערבית השייכים לארגוני חמאס וחיזבאללה בגין הפצת תכנים קיצוניים והפרת מדיניות השימוש ברשת החברתית. הסרת החשבונות בוצעה בעקבות מכתב שנשלח מטעם בית הנבחרים האמריקני בספטמבר 2019 למנכ"לי טוויטר, פייסבוק, ו-YouTube, בו לחצו המחוקקים על החברות להסיר חשבונות ספציפיים השייכים לארגוני טרור. במכתבם למנכ"ל טוויטר, התייחסו המחוקקים להתבטאות קודמת של החברה, על פיה החברה מבדילה בין הזרוע הפוליטית לבין הזרוע הצבאית של שני הארגונים, וקראו לה לעדכן את מדיניותה בהתאם להגדרות הקבועות בחוק האמריקני, שאינן מבדילות ומתייחסות לארגונים כארגוני טרור בכללותם.^{^[97]}

26 בנובמבר – קטעי מדיה וחשבונות ששירתו את ארגון דאע"ש הוסרו במסגרת שיתוף פעולה בין היורופול לבין חברות טכנולוגיה – בהודעה מטעם היורופול נמסר כי במסגרת שיתוף פעולה של הסוכנות עם גוגל, טוויטר, Telegram ואינסטגרם, הסירה הסוכנות כ-26,000 קטעי מדיה, פוסטים, ערוצי תקשורת וחשבונות ברשת החברתית ששימשו את פעילי ארגון דאע"ש לצורך תקשורת פנימית ולצורכי הפצת תעמולה. לדברי התובע הכללי של בלגיה, אריק ואן דר סיפט (Eric Van Der Sypt), המבצע פגע קשות בנוכחותו של הארגון ברשת האינטרנט.^{^[98]} מטעם Telegram נמסר כי קרוב ל-5,000 חשבונות ובוטים השייכים לארגון הוסרו בין ה-22-23 בנובמבר 2019. בתגובה למבצע, הביעו תומכי הארגון רצון להקים מחדש את ערוצי התקשורת שלהם באפליקציית המסרים Telegram, בעוד אחרים קראו לעבור לאפליקציות המסרים RocketChat או Riot.^{^[99]}

איומי סייבר על מערכות חלל

7 בנובמבר – דו"ח חדש: על הממשלות והתעשייה להגביר את המאמצים לשיפור אבטחת הסייבר של לוויינים – על פי דו"ח חדש מטעם תאגיד המחקר והפיתוח Aerospace,^{^[100]} מדיניות הייצור והשימוש בנכסי חלל ומדיניות אבטחת הסייבר אינן מעודכנות ואינן מספקות מענה למיזוג הגובר בין תחום החלל למרחב הסייבר. מחברי הדו"ח טענו כי ישנה עלייה במספר התוקפים הפוטנציאליים וביכולותיהם וכן עלייה במודעות שלהם לחולשות אבטחה במערכות חלל, דבר המחייב היערכות ומאמצים מוגברים מצד ממשלת ארה"ב ותעשיית הלוויינים להגנה על נכסי חלל. כמו כן, קבעו מחברי הדו"ח כי הסיכונים הגדולים ביותר על מערכות חלל נובעים מחשיפתן של תחנות הקרקע המתקשרות עם הלוויינים לאיומי סייבר, מאיומי סייבר על שרשראות אספקה ומחוסר הבנה נרחב בנוגע לחולשות אבטחה במערכות חלל. מחברי הדו"ח המליצו על מספר צעדים הכוללים:

(1) שימוש בלמידת מכונה על מנת לזהות ולמנוע פריצה למערכת הלוויין; (2) ניסוח תכנית ניהול סיכונים בשרשראות אספקה שמטרתה למנוע החדרת נוזקות לרכיבי הלוויין בשלב הייצור; (3) יישום שיטות להבטחת איכות תוכנה במסגרת שרשרת האספקה על מנת למנוע חולשות במערכות מוטסות; (4) ביצוע התחברות תדירה לגוף הלוויין על מנת לוודא את תקינות פעילותו וסיוע באיסוף ראיות לאחר תקריות סייבר; (5) הגדרת תהליכים המוגדרים כאמינים ברמת מערכת ההפעלה (Roots of Trust); (6) פיתוח ויישום אמצעים שיסייעו ללוויין לחזור לשגרה לאחר תקרית סייבר; (7) יישום פתרונות הצפנה עבור לוויינים קטנים.^{^[101]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2XaO8i0

8 בנובמבר – חיל האוויר האמריקני מקדם תכנית להערכה ודירוג אבטחת הסייבר של ספקי תקשורת לוויינים – לדברי נשיא החברה לשירותי תקשורת לוויינים Providence Access Company, אנדרו ד'אובה (Andrew D’Uva), פיקוד החלל של חיל האוויר האמריקני פועל לניסוח תכנית המכונה IA-Pre,^{^[102]} במסגרתה יתחיל החל משנת 2020 לבחון ולדרג את אבטחת הסייבר של מפעילי תקשורת לוויינים מסחריים, במטרה להגן על רשתות תקשורת צבאיות.

לדברי ד'אובה, המייצג מספר מפעילי לוויינים המספקים שירותים לממשלת ארה"ב, ספקי תקשורת לוויינים יידרשו לעבור בדיקות על ידי חברות צד-שלישי במטרה לבחון את מידת עמידתם בתקני אבטחת המידע הפדראליים של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST 800-53 guidelines). בנוסף, יקים חיל האוויר מאגר מידע של ספקיות שירותי תקשורת לוויינים שעברו את הבדיקה, במטרה לבחון את מצב אבטחת הסייבר שלהן בטרם הגשת הצעות למכרזים ממשלתיים.^{^[103]}

8 בנובמבר – מומחים דנו בסיכונים ובאיומי הסייבר על הדור הבא של לוויינים במסלול נמוך – במהלך כנס CyberSat 2019 שנערך בווירג'יניה, הזהירו מספר מומחים מפני איומי סייבר על אלפי הלוויינים שצפויים להיות משוגרים למסלול הנמוך (Low earth orbit) בשנים הקרובות. לדברי מהנדס המערכות הבכיר בחברת Airbus Defense and Space, רונלד איינהורן (Ronald Einhorn), מספרם הרב של הלוויינים שישמשו ליצירת המערך יגדיל משמעותית את מספר נקודות הפריצה עבור האקרים שינסו לשבש את השירותים שמערך הלוויינים יספק. כמו כן, המסופים הקרקעיים המחוברים ללוויינים עלולים להיות חשופים להזרקת קוד זדוני שעלול לשבש את פעילות האנטנה שלהם ולשבש את השירות. לדברי מנהל המסחר הראשי (CCO) בחברת ניהול שירותי ה-IT, Cloud Constellation, דניס גייטנס (Dennis Gatens), לוויינים מהדור הבא יוכלו לקבל עדכוני תוכנה בעת היותם במסלול, דבר שיהפוך אותם למאובטחים יותר ממערכות לוויינים מיושנות המבוססות על חומרה. עם זאת, קיימת מגמה של הוזלת תהליכי ייצור הלוויינים, דבר שעלול לפגוע באבטחתם בעת הייצור. לדברי המנהל הטכני הבכיר לפעילות בזמן אמת בחברת Iridium,^{^[104]} אחסן עבאסי (Ahsen Abbasi), שיגור הלוויינים למסלול בהקפה נמוכה, יקשה על האקרים לקבל אליהם גישה ולתקוף אותם. עם זאת, ככל שרשתות תקשורת יתבססו יותר על מערכות חלל, כך יגדל התמריץ של גורמי פשיעה לתקוף אותן.^{^[105]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

13 בנובמבר – מחקר חדש זיהה קשר בין העלייה במתקפות הסייבר על בתי חולים לבין העלייה במקרי המוות כתוצאה מהתקפי לב – המחקר החדש, שפורסם בכתב העת האקדמי Health Services Research ונערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת Vanderbilt שבטנסי ואוניברסיטת מרכז פלורידה, בחן את שיעורי התמותה כתוצאה מהתקפי לב בכ-3,000 בתי חולים בארה"ב, מתוכם כ-311 חוו מתקפות כופרה ופריצות למידע בין השנים 2016-2012. על פי המחקר, בבתי החולים שחוו פריצות למידע חל עיכוב ממוצע של 2.7 דקות בביצוע בדיקות א.ק.ג למטופלים בשנים שלאחר הפריצה. כמו כן, בתי החולים שחוו מתקפות סייבר חוו בממוצע כ-36 מקרי מוות נוספים כתוצאה מהתקפי לב לכל 10,000 מקרים של התקפי לב בשנה. מחברי המחקר מצאו כי רוב העיכובים במתן הטיפול אירעו בשל ההשלכות המידיות של תקריות הסייבר אך גם בשל הצורך של הצוות הרפואי להסתגל לשינויים במערך ה-IT של בית החולים שמטרתו לסייע למערכות לשוב לשגרה לאחר התקרית. החוקרים המליצו להשקיע יותר באבטחת המידע ולנסח תקנים אחידים לאחסון מידע של מטופלים.^[106]

קישור למחקר המלא: https://bit.ly/359IcbE

איומי סייבר על ענף התחבורה

22 בנובמבר – ה-FBI פרסם אזהרה מפני מתקפות סייבר על תעשיית כלי הרכב – מחלקת הסייבר של ה-FBI פרסמה אזהרה למגזר הפרטי מפני עלייה במספר מתקפות הסייבר על ענף ייצור הרכב, שמטרתן לגנוב מידע רגיש של לקוחות, הרשאות גישה לחשבונות רשת ומידע על הרשת הפנימית של היצרניות. על פי האזהרה, העלייה בכמות המידע שנאסף על ידי כלי רכב אוטונומיים וכלי רכב המחוברים לרשת תוביל להפיכתם למטרה מרכזית עבור עברייני סייבר ועבור האקרים הפועלים מטעם מדינות. בנוסף, הזהיר ה-FBI מפני ביצוע מתקפות דיוג ו-Brute-force על תעשיית הרכב, ואף הזהיר מפני מחיקה של מידע ונתונים כתוצאה ממתקפות כופרה. ה-FBI קרא ליצרניות הרכב לעדכן את מערכות ההפעלה שלהן, להשתמש בסיסמאות הקשות לניחוש ובמנגנוני אימות רב-שלבי. כמו כן, על היצרניות לגבות את המידע שברשותן באופן תדיר, להגן על מאגרי מידע ולהשתמש בפתרונות להגנה מפני נוזקות.^{^[107]}

שיתופי פעולה

4 בנובמבר – ארה"ב וטאיוואן קיימו לראשונה מספר תרגילי אבטחת סייבר משותפים – בהודעה מטעם המכון האמריקני בטאיוואן (AIT),^{^[108]} המשמש גם כשגרירות ארה"ב באי, נמסר כי המכון קיים לראשונה סדרת תרגילי אבטחת סייבר משותפים עם ממשלת טאיוואן, שדימו מתקפות סייבר מטעם מדינות וניסיונות לפרוץ לאתרי ממשלה. סדרת התרגילים נועדה לדמות מתקפות סייבר מטעם צפון קוריאה, אולם על פי נתונים של סוכנות אבטחת הסייבר הלאומית של טאיוואן, מקורן של רוב מתקפות הסייבר על המדינה הוא בסין. בתרגילים השתתפו גם נציגים מאוסטרליה, אינדונזיה ויפן.^{^[109]}

10 בנובמבר – ישראל ופיקוד הסייבר האמריקני ערכו את תרגיל הגנת הסייבר המשותף Cyberdome – התרגיל השנתי נערך בהובלתה של חטיבת הגנת הסייבר ובשיתוף נציגים מאמ"ן, חיל האוויר, חיל הים וזרוע היבשה. במסגרת התרגיל תרגלו הכוחות מספר תרחישי הגנה כנגד איומי סייבר המשותפים לישראל ולארה"ב תוך שימור חופש מבצעי ועליונות במרחב הסייבר. התרגיל התקיים כחלק מהשותפות האסטרטגית בין אגף התקשוב וההגנה בסב"ר בצה"ל לבין פיקוד הסייבר האמריקני.^[110]

13 בנובמבר – הודו ורוסיה הגבירו את שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר בעקבות מתקפת הסייבר על התחנה לאנרגיה גרעינית בדרום הודו – לדברי סגן שגריר רוסיה בהודו, רומן בבושקין (Roman Babushkin), הודו ורוסיה הגבירו את שיתוף הפעולה שלהן בתחום אבטחת הסייבר בעקבות מתקפת הסייבר שחוותה התחנה לייצור אנרגיה גרעינית בעיר קודנקולאם (Kudankulam) שבדרום הודו בספטמבר 2019. לדבריו, תאגיד האנרגיה הגרעינית של הודו דיווח לסוכנות לאנרגיה גרעינית של רוסיה, Rosatom,^[111] על מצבה של התחנה לאחר המתקפה וכן כי רוסיה משתתפת במאמצי חקירת המתקפה ותסייע למנוע מתקפות נוספות.^[112]

27 בנובמבר – נציגים מברית נאט"ו ומאוסטרליה דנו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחום הגנת הסייבר– משלחת מאוסטרליה, בראשותו של שגריר אוסטרליה לענייני סייבר, ד"ר טוביאס פיקין (Tobias Feakin) קיימה מספר פגישות במפקדת ברית נאט"ו, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות הברית בתחום הגנת הסייבר. במהלך הפגישה דנו שני הצדדים בקידום נורמות התנהגות במרחב הסייבר ובהגנה על תשתיות חיוניות. לדברי ראש אגף הגנת הסייבר בחטיבה לאתגרי ביטחון חדשים של נאט"ו, כריסטיאן ליפלנדר (Christian Liflander), שיתוף הפעולה עם אוסטרליה יכול לספק לנאט"ו קשר חיוני לאזור דרום-מזרח אסיה והאוקיאנוס השקט.^{^[113]}

https://bit.ly/2Cxshrj ↑
https://bit.ly/32xTWmv ↑
https://bit.ly/2O40Cn9 ↑
https://bit.ly/2XI5qTM ↑
https://wapo.st/2QVfmIn ↑
https://bit.ly/35VP9xj ↑
https://bit.ly/33BvwsY ↑
https://bit.ly/2K6MTe6 ↑
https://bit.ly/2NF6uEN ↑
https://bit.ly/2Xaei4x ↑
Vietnam Veterans of America; ה-VVA הוא ארגון ללא כוונת רווח העוסק בשימור וקידום זכויותיהם של יוצאי צבא ארה"ב. ↑
https://bit.ly/2OkABAs ↑
National Security Commission on Artificial Intelligence; הנציבות היא גוף עצמאי שהוקם במסגרת ה-NDAA לשנת 2019 על מנת לבחון דרכים לקידום הפיתוח והמחקר בתחומי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה ודרכים לשימור הובלתה של ארה"ב בתחום על פני סין. ↑
https://bit.ly/2X1uuF5 ↑
https://bit.ly/2KadbfT ↑
Cyber Excepted Service ↑
https://bit.ly/34kIwVc ↑
https://bit.ly/2NHz5sM ↑
https://bit.ly/2NYFgJ2 ↑
US Court of Federal Claims ↑
Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑
https://bit.ly/2pBWzGM ↑
https://bit.ly/33hPkBF ↑
https://bit.ly/2XL58ve ↑
https://bit.ly/2qSO1vJ ↑
https://bit.ly/34j0mb4 ↑
Strategic Capabilities Office ↑
Joint Cyber Command and Control System https://bit.ly/2OXYP3u ↑
https://bit.ly/2rOpxE8 ↑
Intelligence Community Inspector General ↑
https://bit.ly/2DAk9qE ↑
https://bit.ly/2OAUPWs ↑
Combined Arms Academy ↑
https://bit.ly/2DhES2t ↑
https://bit.ly/2pvIjiz ↑
https://on.wsj.com/34328gd ↑
https://bit.ly/2OtOWdA ↑
EU Law Enforcement Emergency Response Protocol ↑
https://bit.ly/2Q6NyAe https://bit.ly/32xcqDY ↑
https://zd.net/33zSrWs ↑
Permanent Structured Cooperation; היוזמה מהווה חלק ממדיניות הביטחון המשותפת של האיחוד האירופי ומטרתה לקדם פרויקטים ביטחוניים וצבאיים המשותפים לצבאות המדינות החברות בה. ביוזמה משתתפות 25 מתוך 28 המדינות החברות באיחוד. ↑
EU Cyber Academia and Innovation Hub ↑
Cyber and Information Domain Coordination Center ↑
https://bit.ly/2D5KEEl ↑
https://nyti.ms/2XnLXYm ↑
קבוצת Lizard Squad ביצעה בעבר מתקפות DDoS כנגד אתרי רשת של ידוענים ופלטפורמות של משחקי רשת. ↑
https://bit.ly/2KxIwJw ↑
https://ubm.io/2XM1txt ↑
https://reut.rs/2XunUqP ↑
https://bloom.bg/2Y35YE5 ↑
Center for Strategic and International Studies ↑
https://bit.ly/32Y5VKk ↑
https://bit.ly/2OG9PCM ↑
Australian Security Intelligence Organization ↑
China Innovation Investment Limited ↑
https://bit.ly/37ADjun ↑
https://bbc.in/34keil8 ↑
https://bit.ly/2LjFx7K ↑
https://bit.ly/2qAzAfo ↑
https://bit.ly/2NznNqI ↑
https://bit.ly/2rNVYCm ↑
https://bit.ly/2qpc70H ↑
https://bit.ly/33Z2ftk ↑
https://bit.ly/2QxQIxh ↑
https://bit.ly/2Oix2Mo ↑
https://bit.ly/37j6mCz ↑
https://bit.ly/2qSsanY ↑
https://bit.ly/33c5Dji ↑
https://bit.ly/2OMklt7 ↑
University Foreign Interference Taskforce - כוח המשימה מורכב מנציגי סוכנויות המודיעין, מבכירים ממחלקת החינוך ומנציגי האוניברסיטאות. ↑
https://bit.ly/341Virq ↑
https://bit.ly/2Og0N05 ↑
Cybersecurity and Cybercrime Advisors Network - מכון מחקר וארגון ללא כוונת רווח הפועל להגביר את המאבק בפשיעת סייבר ולשפר את אבטחת הסייבר העולמית. ↑
Digital Industry Group - קונסורציום המייצג חברות כגון אמזון, גוגל ופייסבוק. ↑
https://zd.net/2r50EE1 ↑
Australian Strategic Policy Institute’s International Cyber Policy Centre ↑
https://bit.ly/2rcp2ne ↑
https://bit.ly/2XOPOOy ↑
Communications Security Establishment ↑
Canadian Centre for Cyber Security ↑
https://bit.ly/34D6TgT ↑
https://wapo.st/2pFPbKf ↑
https://nyti.ms/2OImd53 ↑
https://bit.ly/2K7vQJf ↑
https://bit.ly/2YbeAII ↑
https://reut.rs/2Pc2MSe ↑
https://bit.ly/2Ycy0ga ↑
Brazil, Russia, India, China and South Africa https://bloom.bg/2ratzWJ ↑
https://bit.ly/2rZvDBx ↑
https://bit.ly/2r0zeic ↑
https://bit.ly/2KzXQoK ↑
https://bit.ly/2r3gqz6 ↑
https://wapo.st/2PdJmwr ↑
https://bit.ly/2YkzMMr ↑
פרויקט ה-CyberBRICS הוקם במטרה לבחון ולמפות רגולציות קיימות ולנסח הצעות למדיניות ואסטרטגיות חדשות בתחומי ממשל האינטרנט במדינות ה-BRICS, הכוללות את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. הפרויקט נערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות במדינות ה-BRICS. ↑
https://bit.ly/2DFI4oC ↑
https://on.wsj.com/2NB6KEr ↑
https://bit.ly/2qfCG8I ↑
https://bbc.in/2Ldxbyp ↑
תאגיד מחקר ופיתוח ללא כוונת רווח הממומן על ידי הממשלה הפדראלית של ארה"ב ועוסק בתעשיית החלל. ↑
https://bit.ly/36NMd7r ↑
The Infrastructure Asset Pre-Assessment ↑
https://bit.ly/2CzIkox ↑
Senior technical manager for real time operations ↑
https://bit.ly/2NAMx1x ↑
https://bit.ly/37f1cr3 ↑
https://bit.ly/2KS6Aa7 ↑
American Institute in Taiwan ↑
https://bbc.in/2Nwi4Sl ↑
https://bit.ly/2CXP1kM ↑
מרבית התחנות לייצור אנרגיה גרעינית בהודו נבנו על ידי סוכנות האנרגיה הגרעינית של רוסיה, ביניהן התחנה בקודנקולאם. ↑
https://bit.ly/2CUkg04 ↑
https://bit.ly/2qcV0PQ ↑