הממשל האמריקני הודיע החודש כי יתמקד בהגנה על תשתיות IT ועל שרשראות אספקה במהלך שנת 2020. במקביל נשמעה אזהרה מפני עזיבה המונית של מומחים מצוותי ה-IT ואבטחת הסייבר של הבית הלבן. המחלקה לביטחון המולדת החלה לקדם מהלך שיאפשר לה לקבל מידע על לקוחות ספקיות האינטרנט ולנסח צו מנחה לניסוח תכניות לגילוי חולשות בקרב גופי ממשלה.

כחלק מההיערכות להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020 נשמעו אזהרות לפיהן האקרים איראנים ניסו לפרוץ לחשבונות דוא"ל השייכים לקמפיין טראמפ וכי פעילים רוסים החלו לאסוף מידע לקראת הבחירות. בתחום הצבא והביטחון איחד חיל האוויר את פיקודי הסייבר והלוחמה האלקטרונית והשיק את פיקוד לוחמת המידע. מִנְהֵלת אבטחת הסייבר של ה-NSA הגיעה למוכנות מבצעית ראשונית והודיעה כי תסייע לאתר חולשות אבטחה בטכנולוגיות ובמוצרים חדשים. כמו כן, הפנטגון פרסם טיוטת קווים מנחים לפיתוח ולשימוש אתי בבינה מלאכותית. בנוסף, נחשף כי ארה"ב ביצעה מתקפת סייבר כנגד תשתיות לתפוצת התעמולה של איראן.

רוסיה החלה בניסויים הכוללים את התנתקותה מהאינטרנט העולמי והואשמה בקמפיין מתקפות סייבר מחודש כנגד גופים למניעת שימוש בסמים בספורט. ארה"ב ובריטניה הודיעו החודש כי האקרים רוסים התחזו להאקרים איראנים במסגרת קמפיין מתקפות סייבר גלובלי. הנשיא פוטין אישר את מסמך אסטרטגיית הבינה המלאכותית הלאומית.

בית הדין של האיחוד האירופי קבע כי בסמכותן של מדינות להורות לפייסבוק להסיר תכנים בלתי חוקיים; בריטניה הכריזה על השקעה ביוזמות לשיפור אבטחת הסייבר של עסקים ופרסמה את הסקירה השנתית של המרכז הלאומי לאבטחת סייבר; צרפת פרסמה אזהרה מפני מתקפות סייבר על ספקי שירותים צד שלישי; הולנד פרסמה את עמדתה התומכת ביישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר.

מכוני מחקר אמריקניים פרסמו דו"ח הבוחן את התפתחויות מדיניות הבינה המלאכותית של סין, בעוד שהמדינה הואשמה בהפצת מידע כוזב כנגד המפגינים בהונג קונג ובקמפיינים של ריגול לגניבת טכנולוגיות ורכיבי תעופה אזרחית ומעקב אחר לקוחות חברות תקשורת. תחנת כוח גרעינית בהודו חוותה מתקפת סייבר; סינגפור השיקה תכנית להגנה על טכנולוגיות OT והקימה מרכז לאימון צוותי תגובה לתקריות סייבר ממדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN).

איראן הכריזה כי תתבע את ארה"ב בגין מתקפות הסייבר נגדה. אוסטרליה הודיעה כי תאשים בפומבי מדינות שישתמשו בסייבר על מנת להתערב בענייניה הפנימיים ופרסמה את דו"ח הפעילות השנתי של מִנְהֵלת הסיגינט.

גורמים בארה"ב הודיעו כי הם שוקלים להרחיב את החרם על חברות התקשורת הסיניות בעוד שבעלות בריתה השמיעו אזהרות הנוגעות לאיומי הסייבר על רשתות 5G. החודש פורסם דו"ח העוסק בהפצת טכנולוגיות ושיטות המעקב והצנזורה של סין ורוסיה; בתחום ההשפעה זוהה החודש קמפיין מטעם רוסיה למעורבות במדינות אפריקה וכן קמפיין שנועד לעודד תמיכה במבצע של צבא תורכיה בצפון סוריה; ארה"ב החלה לחפש חלופות לניווט באמצעות GPS והשיקה פרויקט שותפות עם התעשייה כמענה לאיומי סייבר על מערכות חלל.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

8 באוקטובר – ארה"ב הכריזה על חרם נגד שמונה חברות סיניות המואשמות בהפרת זכויות אדם ובמעקב אחר מיעוטים – מחלקת המסחר הודיעה על הוספתן של שמונה חברות טכנולוגיה סיניות הפועלות בארה"ב לרשימת חברות שפעילותן מסכנת את הביטחון הלאומי או מנוגדת ליעדי מדיניות החוץ של ארה"ב. בהודעת המחלקה נמסר כי החברות סייעו למעקב המוני והפרו זכויות האדם של מיעוטים, ביניהם המיעוט המוסלמי האויגורי במזרח סין. החברות שהוכנסו לרשימה כוללות את יצרניות ציוד המעקב Hangzhou Hikvision Digital Technologies, Dahua Technology ואת יצרנית רכיבי איסוף הראיות הדיגיטליות Xiamen Meiya Pico Information. חברות נוספות שנוספו לרשימה הן חברות לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לצרכי מעקב כגון IFLYTEK, Sense Time, Yitu Technologies ונוספות.^{^[1]}

10 באוקטובר – המחלקה לביטחון המולדת תקדם מהלך לשינוי חוק שיאפשר לה לקבל פרטי קשר של בעלי מערכות חיוניות במטרה להזהירם – לדברי ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), כריס קרבס, הסוכנות תנסח הצעה לקונגרס לשינוי החוק הפדראלי האוסר על ספקיות אינטרנט (ISP) לחלוק פרטי קשר של לקוחותיהן עם סוכנויות פדראליות. מטרת המהלך היא לתת ל-CISA את הסמכות החוקית להשיג את פרטי הקשר של בעלי מערכות חיוניות, כגון מערכות בקרה תעשייתיות, על מנת להזהירם בעת הצורך. על פי החוק הקיים, סוכנות פדראלית שאינה גוף אכיפה רשאית לבקש מידע על לקוחות ספקיות האינטרנט רק באישור בית המשפט.^{^[2]}

23 באוקטובר – המחלקה לביטחון המולדת בוחנת אפשרות לפרסם דירקטיבה לניסוח תכניות לגילוי חולשות – לדברי בכירים ב-CISA, המחלקה בוחנת את האפשרות לפרסם דירקטיבה הקוראת לסוכנויות פדראליות אזרחיות לנסח תכניות לגילוי חולשות שיכללו ביצוע בדיקות חדירוּת לאתרי הרשת ולאפליקציות שלהן. הדירקטיבה כוללת קווים מנחים ליישום תכניות לגילוי חולשות, סעיפים הנוגעים להגנה משפטית עבור חוקרים עצמאיים שידווחו על חולשות, רשימת מערכות ונכסים שעל הסוכנויות לכלול בבדיקות וכן ציפיות בנוגע לתהליכי דיווח ותיקון החולשות. CISA שוקלת גם חלופות אחרות, כגון כינוס מועצה של מנהלי אבטחת המידע הראשיים (CISO) של הסוכנויות על מנת לקדם ניסוח תכניות לגילוי חולשות. כמו כן, בוחנה CISA את האפשרות לנסח תכנית תחת המשרד למנהל ותקציבים (OMB) במסגרתה יסקור ה-OMB את מצב אבטחת הסייבר של הסוכנויות ויעודד אותן לנסח תכניות לגילוי חולשות.^{^[3]}

24 באוקטובר – בכיר במשרד מנהל אבטחת המידע הראשי של הבית הלבן הזהיר מפני עזיבה המונית של מומחי IT ואבטחת סייבר – על פי תזכיר פנימי שנכתב על ידי ראש הענף להגנת רשתות המחשבים של הבית הלבן, דמיטריוס ווסטקיס (Dimitrios Vastakis) שינויים ארגוניים במבנה צוות ה-IT ואבטחת הסייבר של הבית הלבן הובילו לעזיבה המונית של מומחי IT ואבטחת סייבר, באופן שעלול לחשוף את הבית הלבן לאיומי סייבר ופריצות למידע. משרד ה-CISO של הבית הלבן הוקם ב-2014 על ידי ממשל אובמה לאחר שהאקרים רוסים פרצו לרשתות הבית הלבן. כעת הזהיר ווסטקיס כי סגירת המשרד ועזיבת המומחים תותיר את הבית הלבן חשוף לפריצה נוספת.^{^[4]}

ב-28 באוקטובר שלח נציג בית הנבחרים הדמוקרטי, טד ליו (Ted Lieu) מכתב לראש סגל הבית הלבן, מיק מולבני (Mick Mulvaney), בו קרא לבית הלבן להסביר את פשר עזיבת מומחי ה-IT ולדווח כיצד מתכנן הבית הלבן למלא את הפערים שנוצרו.^[5]

24 באוקטובר – בכירה בבית הלבן: ממשל טראמפ ימשיך להתמקד בחידוש תשתיות ה-IT ואבטחת סייבר במהלך 2020 – לדברי מנהלת המידע הראשית של הממשל הפדראלי (CIO), סוזט קנט (Suzette Kent), חידוש תשתיות ה-IT של הבית הלבן צפוי להישאר תחום ההתמקדות העיקרי של ממשל טראמפ במהלך שנת 2020 לצד שימת דגש על חיזוק אבטחת הסייבר. לדבריה, כחלק מהאג'נדה של ממשל טראמפ לשנת 2020, מנסחים המשרד לניהול ולתקציב (OMB) והמועצה לשרשראות האספקה של הרכש הפדראלי^{^[6]} מסמך המלצות שנועד להגן של שרשראות האספקה של הממשל הפדראלי. כמו כן, בוחן הבית הלבן פרוטוקולים וטכנולוגיות חדשות לזיהוי משתמשים, כלים חדשים לניטור תעבורת רשת וכלים לניתוח התנהגות משתמשים על מנת להבטיח ניהול ובקרת גישה לרשתות ממשלה. בנוסף, ישיק הממשל תכניות אימונים והכשרה נוספות על מנת להגדיל את כוח האדם הממשלתי המיומן במקצועות הסייבר ולהרחיב את השותפויות עם התעשייה.^{^[7]}

ההיערכות להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020

החודש נשמעו מספר אזהרות בנוגע למעורבות זרה בבחירות לנשיאות ב-2020 וכן נרשמה מעורבות מוגברת של חברות הטכנולוגיה במטרה לסייע באבטחתן.

ב-3 באוקטובר פרסמו המחלקה לביטחון המולדת וה-FBI אזהרה לאנשי וועדות הבחירות ולמזכירי המדינות בארה"ב, על פיה רוסיה עלולה להשתמש בטקטיקות שונות על מנת למנוע מבוחרים אמריקנים מלהצביע בבחירות לנשיאות. על פי האזהרה, רוסיה עלולה לגייס אזרחים אמריקנים לטובת קיום הפגנות, איום והפחדת מצביעים, לפלג ולהרחיב מתחים פוליטיים פנים-מפלגתיים ברשתות החברתיות ולנסות לפרוץ או להשבית מאגרי רישום מצביעים.^[8]

כמו כן, פרסמה וועדת המודיעין של הסנאט דו"ח המתאר את פעילותה של הסוכנות למחקר האינטרנט (IRA) של רוסיה במהלך החודשים שקדמו לבחירות לנשיאות ב-2016.

מחברי הדו"ח התייחסו גם לפעילותה הנוכחית של רוסיה וטענו כי פעילים רוסים החלו כבר באוקטובר 2018 לאסוף מידע לקראת התערבות בבחירות ב-2020. היערכויות אלו כללו ביצוע מתקפות סייבר במטרה לגנוב מידע אישי של אזרחים אמריקנים שיהוו מטרה לקמפיינים עתידיים של מידע כוזב. בנספחי הדו"ח, הוסיף הסנאטור הדמוקרטי רון ווידן (Ron Wyden) הצעת חוק הקוראת להגביל את יכולתן חברות מדיה חברתית למכור לגורמי צד שלישי גישה למשתמשים ולקהלים מסוגים מסוימים למטרות פרסום.^{^[9]}

לצד האזהרות, נחשפו החודש גם ניסיונות לפרוץ לחשבונות דוא"ל של בכירי קמפיין לנשיאות. ב-4 באוקטובר הודיע מרכז מודיעין האיומים של מיקרוסופט (MSTIC)^[10] כי זיהה כ-2,700 ניסיונות מטעם קבוצת ההאקרים האיראנית Phosphorus, להשיג פרטי הרשאות לחשבונות דוא"ל של בכירי ממשל אמריקניים בהווה ובעבר, של עיתונאים המדווחים בנושאי פוליטיקה עולמית ושל דמויות מפתח בקהילת הגולים האיראניים. בנוסף, ניסו ההאקרים להשיג פרטים של בכירי אחד מהקמפיינים לבחירות לנשיאות ב-2020 והוערך כי מדובר בקמפיין הבחירה מחדש של הנשיא טראמפ.^[11] הניסיונות לפרוץ לחשבונות אירעו בתקופה שבין אוגוסט לספטמבר 2019. בהודעה נמסר כי רק 241 חשבונות דוא"ל הותקפו ורק כארבעה נפרצו. ארבעת החשבונות שנפרצו אינם שייכים לבכירים אמריקניים או לאנשי קמפיין טראמפ.^[12]

כמו כן, נרשמו החודש גם יוזמות מטעם חברות הטכנולוגיה וגופים ללא כוונת רווח, במטרה לסייע להגנה על הבחירות. ב-18 באוקטובר, הודיעה מיקרוסופט כי תארגן תחרות למציאת חולשות אבטחה בתוכנת הקוד הפתוח שלה ElectionGuard ובחבילת הפיתוח שלה (SDK).^{^[13]}

פייסבוק הכריזה על תכנית חדשה במסגרתה יתבקשו מועמדים לבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020 להפעיל אימות דו-שלבי עבור גישה לחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלהם והודיעה כי תעקוב ותזהיר מפני ניסיונות חשודים לקבל גישה לחשבונותיהם.^[14]

בנוסף, הודיע הארגון ללא כוונת הרווח Defending Digital Campaigns (DDC), כי יתחיל בקרוב לסייע למועמדים בבחירות לנשיאות בחינם או בעלות מופחתת על מנת לשפר את אבטחת הסייבר של מערכותיהם. הארגון ייתן שירותים הכוללים אבטחת דוא"ל, מתן הדרכות והצפנת מסרים. ה-DCC, שנוסד על ידי מנהלי הקמפיינים של הילארי קלינטון ומיט רומני לשעבר, קיבל במאי 2019 היתר מנציבות הבחירות הפדראלית (FEC)^{^[15]} להעניק שירותי אבטחת סייבר למועמדים ולמפלגות ופועל באמצעות שותפויות עם חברות לאבטחת סייבר.^{^[16]}

קישור לדו"ח החלקי של וועדת המודיעין של הסנאט שפורסם לציבור: https://bit.ly/2pYmEzH

קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/2Mf5Hbt

צבא וביטחון

9 באוקטובר – מִנְהֵלת אבטחת הסייבר החדשה של ה-NSA הגיעה ליכולת מבצעית ראשונית – לדברי ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, הגנרל פול נאקאסונה, מִנְהֵלת אבטחת הסייבר החדשה של ה-NSA תתמקד בהגנה על מערכות הנשק של מחלקת ההגנה ובהגנת הסייבר של התעשיות הביטחוניות וחברות הקבלן של המחלקה. כמו כן, תסייע המִנְהֵלת החדשה באבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות.^{^[17]} לדברי ראשת המִנְהֵלת, אן נויברגר (Anne Neuberger), המִנְהֵלת תפעל על מנת לספק ולשתף מידע בלתי מסווג על איומי סייבר עם המגזר הפרטי, מפעילי התשתיות החיוניות וקהילת הביטחון.^{^[18]}

לדברי מנהל האגף הטכני במִנְהֵלת, ניל זירינג (Neal Ziring), בשונה מפעילות אבטחת הסייבר של ה-NSA בעבר, המִנְהֵלת תעסוק לא רק במניעת מתקפות סייבר אלא גם בחסימתם ובסילוקם של התוקפים מרשתות המטרה ובהסרת האיום הנשקף מהם.^{^[19]}

זירינג הוסיף כי קבוצת עבודה חדשה המכונה Standards and Futures Group השייכת למִנְהֵלת, תפעל על מנת להתריע מפני איומי סייבר על טכנולוגיות חדשות ותסייע לתעשייה לאתר חולשות אבטחה במוצרים ובטכנולוגיות חדשות בטרם יהפכו לפלטפורמות נרחבות. כמו כן, תייעץ הקבוצה לחברות ולארגונים לניסוח תקנים בנוגע לשיפורים טכנולוגיים הנחוצים עבור מזעור איומי סייבר. לדברי נויברגר, הקבוצה החדשה תפעל בדומה להאקרים White hats ותפעל בנפרד ממחלקות שתפקידן לפרוץ למכשירים ורשתות.^{^[20]}

14 באוקטובר – חיל האוויר האמריקני איחד את פיקודי הסייבר והלוחמה האלקטרונית לפיקוד מאוחד – חיל האוויר האמריקני השיק את חיל האוויר ה-16,^{^[21]} המכונה פיקוד לוחמת המידע ומורכב מחיל האוויר ה-24 שכונה פיקוד הסייבר ומחיל האוויר ה-25, שכונה פיקוד הלוחמה האלקטרונית. לדברי מפקד הפיקוד החדש, לוטננט גנרל טימוטי הוג (Timothy Haugh), אחת ממטרות הפיקוד היא לחשוף ולהתמודד עם ניסיונותיהם של יריביה של ארה"ב לנצל את מרחב הסייבר ולהשתמש במבצעי מידע על מנת להפר נורמות בין-לאומיות במרחב הסייבר.

לדבריו, הפיקוד יעשה שימוש במרחב הסייבר על מנת להוציא לפועל מבצעי מידע, שמטרתם לפגוע בפעילות היריב ויספק מידע מודיעיני בלתי מסווג אודות פעילותו על מנת לחשוף אותה בפומבי. האיחוד יסייע למזג יכולות ומומחיות שונות מרחבי חיל האוויר ולהוציא לפועל מבצעים הממזגים תחומים מדיסצפלינות שונות. לדברי ראש מטה חיל האוויר, גנרל דיוויד גולדפיין (David Goldfein), חיל האוויר ה-16 יאגד יחידות מבצעי ISR,^{^[22]} לוחמה אלקטרונית, לוחמת מידע וסייבר וכן יחידות לחיזוי מזג אוויר ויסייע להגביר יעילות תוך כדי הפחתת הבירוקרטיה. מטרת האיחוד היא לאפשר לחיל האוויר להתחרות ביריביה של ארה"ב במרחב הסייבר מתחת לסף העימות המזוין.^{^[23]}

14 באוקטובר – האקרים White hats מצאו חולשות חמורות במערכות Proxy של מחלקת ההגנה– האקרים White hats שהשתתפו בתחרות Hack the Proxy לאיתור חולשות אבטחה במערכות Proxy ורשתות VPN של מחלקת ההגנה, מצאו 21 חולשות שהוגדרו כבעלות רמת סיכון נמוכה או בינונית, תשע חולשות בעלות רמת סיכון גבוהה וחולשה אחת שהוגדרה כקריטית. התחרות נערכה בשיתוף השירות הדיגיטלי של מחלקת ההגנה והחברה לאיתור חולשות ולבדיקות חדירוּת HackerOne. חברת HackerOne קיימה בשנים האחרונות שמונה תחרויות למציאת חולשות במערכות מערכת ההגנה וכן הכריזה על תחרות נוספת לאיתור חולשות במערכות צבא היבשה.^{^[24]}

16 באוקטובר – פיקוד הסייבר קיים תרגיל הגנת סייבר כחלק משיתוף הפעולה הגובר עם מחלקת האנרגיה – לדברי סגן מפקד כוח משימת הסייבר הלאומי של פיקוד הסייבר,^{^[25]} מייג'ור גנרל סטפן האגר (Stephen Hager), פיקוד הסייבר ומחלקת האנרגיה ערכו את תרגיל Grid X שדימה תרחיש של מתקפת סייבר שהובילה לשיבוש נרחב של אספקת החשמל. במהלך התרגיל בחן כוח משימת הסייבר הלאומי דרכים שונות לסייע למחלקת האנרגיה בעת מצב חירום כגון שליחת צוותי תגובה לתקריות או מתן מענה ותגובה כנגד התוקפים. לדברי האגר, בחנו הצוותים מספר אפשרויות שכללו גם מבצעי סייבר הגנתיים פרו-אקטיביים. האגר הוסיף כי פיקוד הסייבר הגביר את האימונים וההכשרות להגנה ולתקיפה של מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) ומערכות SCADA.^{^[26]}

16 באוקטובר – ארה"ב ביצעה מתקפת סייבר כנגד איראן בתגובה על הפגיעה במתקני הנפט של ערב הסעודית – לדברי מספר בכירים אמריקנים שנותרו בעילום שם, ארה"ב ביצעה מתקפת סייבר כנגד תשתיות הקשורות ליכולת הפצת התעמולה של איראן ב-14 בספטמבר, לאחר הפגיעה במתקני הנפט של סעודיה, אותה ייחסו ארה"ב ומדינות אירופה לאיראן. לדברי הבכירים, המתקפה האמריקנית הובילה לפגיעה בחומרה פיזית, אולם לא נמסרו פרטים נוספים. משרד התקשורת של איראן הכחיש את דבר המתקפה.^{^[27]}

23 באוקטובר – מחלקת ההגנה הכריזה על תכנית מחקר שתבחן שימושים שונים ברשתות 5G– מחלקת ההגנה הכריזה על תכנית במסגרתה תבצע מחקר וניסויים לטובת שימושים צבאיים ברשתות 5G. התכנית תתמקד בשימוש ברשתות 5G עבור יישום מציאות רבודה ומציאות מדומה לטובת אימונים ותכנון משימות, פיתוח מחסנים "חכמים" לשיפור הלוגיסטיקה וכן בדיקת אסטרטגיות שונות לשיתוף סוגים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי.^[28]

23 באוקטובר – חיל האוויר האמריקני ביצע שינויים בתהליכי בדיקת אבטחת הסייבר של מערכות נשק – לדברי מפקד כנף הניסויים 96 השייכת לפיקוד הציוד של חיל האוויר,^{^[29]} בריגדיר גנרל סקוט קיין (Scott Cain), חיל האוויר החל ליישם תהליכי פיתוח גמישים עבור מערכות נשק על מנת להגביר את אבטחת הסייבר שלהן. לדבריו, תהליכים אלו נשענים על מתודולוגיות המשלבות בין תהליך פיתוח התוכנה לצד תהליכי טכנולוגיות מידע ובמסגרתם נעשות בדיקות אבטחת הסייבר של המערכות עוד במהלך הפיתוח שלהן. קיין הוסיף כי מטרותיו הנוכחיות של חיל האוויר הן לחבר את כל מערכות הנשק המיושנות לרשת אחידה ולחזק את תשתיות בדיקת המערכות על מנת לתמוך במערכות נשק המחוברות לרשת.^{^[30]}

25 באוקטובר – מיקרוסופט זכתה בחוזה תשתיות הענן של הפנטגון בסך עשרה מיליארד דולר – מחלקת ההגנה חתמה על חוזה עם מיקרוסופט בסך עשרה מיליארד דולר עבור ביצוע תכנית תשתיות מחשוב הענן של הפנטגון (JEDI).^{^[31]} ההכרזה של מחלקת ההגנה התקבלה בהפתעה בשל הערכות לפיהן אמזון נחשבה לבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות במכרז. כמו כן, הובילה ההכרזה לחשדות, על פיהן התבטאויותיו של הנשיא טראמפ נגד אמזון הובילו להענקת החוזה למיקרוסופט, דבר שהוכחש בהודעת הפנטגון.^{^[32]}

29 באוקטובר – הסוכנות למערכות מידע של הפנטגון פרסמה בקשה למידע אודות טכנולוגיות בינה מלאכותית מסחריות לזיהוי ולחסימה אוטונומית של מתקפות סייבר – הסוכנות למערכות מידע של מחלקת ההגנה (DISA),^{^[33]} פרסמה בקשה למידע ולהצעות לרכיבי אבטחת סייבר אוטונומיים לשימוש מסחרי, שיאפשרו לזהות ולחסום מתקפות סייבר על פני רשתות המחלקה באופן אוטונומי. על פי הבקשה, על הרכיבים לכלול הגדרות והנחיות לזיהוי ולמענה לתקריות ספציפיות אך גם לתרחישים נפוצים וכן לנטר תעבורת נתונים על פני יותר מ-1,500 ארגונים הפועלים תחת מחלקת ההגנה.^{^[34]}

קישור להורדת מסמך הבקשה למידע: https://bit.ly/34lV2mE

31 באוקטובר – מחלקת ההגנה פרסמה טיוטת קווים מנחים לפיתוח ושימוש אתי בטכנולוגיות בינה מלאכותית – וועדת החדשנות של מחלקת ההגנה^{^[35]} פרסמה טיוטת מסמך קווים מנחים בנוגע לפיתוח ושימוש מוסרי בטכנולוגיות בינה מלאכותית. המסמך קורא למחלקת ההגנה לאמץ חמישה עקרונות לפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית. העקרונות כוללים:

(1) אחריות של המפתחים והמשתמשים לפיתוח, הפעלה ושימוש וכן לתוצאות השימוש של מערכות בינה מלאכותית;

(2) שוויון והימנעות מאפליה בעת בניית מאגרי הנתונים שיזינו את האלגוריתמים על מנת להימנע מתוצאות שיפלו על רקע גזעי;

(3) שקיפות, תיעוד ויכולת להבין את תהליך קבלת ההחלטות של המערכת;

(4) אמינות והגדרת תחומי שימוש במערכות;

(5) משילות והיכולת לזהות ולהימנע מנזק בלתי מכוון ומשיבוש המערכת.

על המערכת לזהות בעיות ושיבושים ולהשבית עצמה במידת הצורך. מטרת המסמך היא להשתמש במרכזיותה של מחלקת ההגנה כצרכן טכנולוגיה על מנת לקבוע תקנים בין-לאומיים עבור טכנולוגיות בינה מלאכותית. המסמך נוסח בשיתוף בכירי מחלקת ההגנה, חוקרים ומומחים בתחום מדעי המחשב, מומחים לזכויות אדם, משקיעים וכן נציגים מפייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ועוד.^{^[36]}

קישור למסמך המלא: https://bit.ly/34s3Jfh

תשתיות חיוניות בארה"ב

31 באוקטובר – פורסם שמה של מפעילת תחנות כוח סולריות וטורבינות רוח שחוותה מתקפת סייבר במרץ 2019 – חברת sPower המפעילה תחנות לייצור אנרגיה מתחדשת חוותה מתקפת סייבר על אחת מתחנותיה במה שמסתמן להיות המקרה הראשון בו מפעילת רשת חשמל אמריקנית מאבדת תקשורת עם מתקני ייצור החשמל שלה כתוצאה ממתקפת סייבר. המתקפה אירעה במרץ 2019 כתוצאה מחולשה בתוכנת Firewall בלתי מעודכנת מתוצרת Cisco, אולם שמה של החברה המעורבת נחשף רק כעת. על פי חקירת האירוע, מדובר ככל הנראה במתקפה בלתי מכוונת וכן התוקפים לא המשיכו במתקפה ולא ניסו לחדור לרשת של החברה לאחר הפריצה הראשונית.^{^[37]}

רוסיה

5 באוקטובר – רוסיה הציגה באו"ם טיוטת החלטה הקוראת להגביר את המאבק בפשיעת סייבר – במהלך העצרת הכללית של האו"ם הגיש נציג רוסיה לאו"ם גנאדי קוזמין (Gennady Kuzmin) לוועדת האו"ם לזכויות אדם, לעניינים הומניטריים וחברתיים טיוטת החלטה הקוראת לניסוח הסכמים בין-לאומיים לטובת מאבק בפשיעת סייבר. קוזמין קרא למדינות החברות להצטרף גם הן ליוזמה. היוזמה הרוסית מבוססת על החלטה דומה שהתקבלה ב-2018 והובילה להקמת קבוצת עבודה בנושא המאבק בפשיעת סייבר.^[38]

11 באוקטובר – נשיא רוסיה חתם על צו נשיאותי המאשר את אסטרטגיית הבינה המלאכותית הלאומית – הנשיא פוטין חתם על צו נשיאותי המאשר את מסמך האסטרטגיה הלאומית לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לעשור הקרוב. מטרותיה של האסטרטגיה החדשה כוללות את האצת המחקר והפיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית, הגדלת הזמינות של מידע ומשאבי מחשוב עבור משתמשים ומפתחים והשקעה בהכשרות ובחינוך בתחום. כמו כן, מנחה הצו הנשיאותי את ממשלת רוסיה לבצע שינויים בפרויקט הלאומי לקידום כלכלה דיגיטלית עד חודש דצמבר 2019 ולכלול בו את פרויקט המחקר והפיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית. היעד המרכזי של האסטרטגיה הוא הפיכתה של רוסיה לאחת מהמובילות בעולם בפיתוח וביישום של בינה מלאכותית וכן קידום העצמאות הטכנולוגית והתחרותיות שלה.^{^[39]}

17 באוקטובר – ראש שירות הביטחון הפדראלי: רוסיה התחילה לחדש את שיתוף הפעולה עם ארה"ב בתחום הסייבר – לדברי ראש שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), אלכסנדר בורטניקוב (Alexander Bortnikov), רוסיה החלה לחדש את הקשרים ואת שיתוף הפעולה עם ארה"ב בתחום אבטחת הסייבר. לדבריו, חידוש שיתוף הפעולה מתבצע במסגרת דיונים בין משרדי ההגנה והחוץ של שתי המדינות. בנוסף, משתפות שתי המדינות מידע מודיעיני הנוגע לאיומי טרור או פשע מאורגן.^[40]

17 באוקטובר – חברת ESET: קבוצת ההאקרים הרוסית שפרצה למפלגה הדמוקרטית בארה"ב ב-2016 עדיין פעילה – חברת ESET פרסמה ממצאים אודות המשך פעילותה של קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 שפרצה למחשבי הוועידה הלאומית הדמוקרטית בארה"ב ב-2016. בעוד שפעילות הקבוצה לאחר 2016 לא נחשפה לציבור, החוקרים הצביעו על קמפיין, אותו כינו Operation Ghost, שהחל ככל הנראה ב-2013 ובמסגרתו תקפה הקבוצה מכוני מחקר בארה"ב ב-2017, חברות קבלן של מחלקת ההגנה האמריקנית ב-2018 וכן התמקדה במשרדי חוץ של מדינות אירופאיות. כמו כן, השתמשו ההאקרים במתקפות דיוג על מנת לחדור לרשת הפנימית ובסוגים חדשים של נוזקות על מנת לגנוב מידע רגיש ולחמוק מגילוי.^[41]

קישור לממצאים ולהורדת הדו"ח המלא: https://bit.ly/31plbzg

21 באוקטובר – ארה"ב ובריטניה: האקרים רוסים התחזו להאקרים איראנים במסגרת קמפיין מתקפות סייבר גלובלי – בהצהרה המשותפת ל-NSA ולמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) נמסר כי קבוצת ההאקרים הרוסית Turla, הידועה גם בשמות Snake ו-Uroburos עשתה שימוש בתשתיות, נוזקות וכלי פריצה המזוהים עם קבוצות האקרים איראניות על מנת להוציא לפועל מתקפות סייבר ב-35 מדינות, הכוללות את ארה"ב, בריטניה ומדינות במזרח התיכון החל מסוף שנת 2017. על פי ההצהרה, מטרות הקבוצה כללו ארגונים צבאיים, משרדי ממשלה, גופי מחקר מדעיים ואוניברסיטאות. קבוצת Turla ככל הנראה השתלטה על תשתיות בקרה ושליטה ועל כתובות IP של קבוצות APT איראניות ואף גנבה כלי פריצה שהיו בשימוש של הקבוצות האיראניות בקמפיינים קודמים.^[42] לדברי ראש אגף מבצעים ב-NCSC, פול צ'יצ'סטר (Paul Chichester), מטרת ההצהרה היא להעביר מסר ברור, לפיו לארה"ב ולבריטניה יש את היכולת לייחס את המתקפות לתוקפים גם במקרים בהם התוקפים בוחרים להסתיר את זהותם ולהתחזות לאחרים.^[43]

24 באוקטובר – רוסיה החלה לערוך ניסויים על מנת לבדוק את יכולתה להתנתק מהאינטרנט הגלובלי – ממשלת רוסיה הודיעה כי אישרה לקיים סדרת ניסויים שנתיים שמטרתם לבחון את מידת פעילותה של הרשת הפנימית של רוסיה RuNet בעת ניתוקה מהאינטרנט הגלובלי. הממשלה הכריזה על התרגיל במסגרת חוק ריבונות האינטרנט שנכנס לתוקף באפריל 2019, הדורש להעביר את כל תעבורת הרשת של רוסיה דרך נקודות ניתוב ממשלתיות ולמעשה מאפשר לממשלה לבודד את האינטרנט ברוסיה, לנטר תעבורת רשת, לחסום אתרים ולהפנות משתמשים לאתרים המכילים תכנים ממשלתיים. לדברי החוקר לענייני רוסיה במכון המחקר American Foreign Policy Council, סמואל בנדט (Samuel Bendett), מטרת הניסויים היא לאפשר לרוסיה להפחית את התלות בטכנולוגיית מידע מערבית בעת הצורך, תלות שאותה רוסיה מגדירה כחולשה אסטרטגית.^{^[44]}

28 באוקטובר – מיקרוסופט חשפה קמפיין מתקפות סייבר מטעם רוסיה כנגד ארגונים למניעת שימוש בסמים בספורט לקראת המשחקים האולימפיים ב-2020 – לדברי סגן נשיא מיקרוסופט לאמון וביטחון הלקוחות, טום בורט (Tom Burt), קבוצת ההאקרים הרוסית APT28 ביצעה מתקפות סייבר כנגד לפחות 16 ארגונים למניעת שימוש בסמים בספורט. לדבריו, קמפיין המתקפות החל ב-16 בספטמבר 2019, התאריך בו הסוכנות העולמית למניעת סמים בספורט הודיעה כי ייתכן ורוסיה תושעה מאירועי ספורט בין-לאומיים עקב חשד לזיוף בדיקות סמים. בורט טען כי הכלים והטכניקות בהם השתמשו ההאקרים כללו מתקפות דיוג ממוקד, Password spraying, שימוש בנוזקות מותאמות אישית ועוד. בנוסף, נמצא דמיון בין המתקפות לקמפיינים דומים שביצעה הקבוצה נגד ארגוני ממשלה וצבא, מכוני מחקר, ארגונים פיננסיים וארגוני זכויות אדם בעבר.^{^[45]}

אירופה

3 באוקטובר – בית הדין האירופי פסק כי בסמכותן של מדינות להורות לפייסבוק על הסרת תכנים מסיתים או בלתי חוקיים – בית הדין האירופי לצדק (ECJ)^[46] פסק כי בסמכותם של בתי המשפט במדינות החברות להורות לחברת פייסבוק להסיר תכנים, תמונות או קטעי וידיאו המוגדרים כבלתי חוקיים, כמשמיצים או כמסיתים בשטחן ובשטח מדינות אחרות. ההחלטה מגבירה את סמכותן של מדינות האיחוד האירופי ומטילה אחריות נוספת על חברות הטכנולוגיה לנטר ולמנוע העלאת תכנים מסיתים ומשמיצים על גבי הפלטפורמות שלהן.

הפסיקה החדשה מקשה על ההגדרה של תוכן בלתי חוקי, שכן לכל מדינה יש חוקים מקומיים שונים להגדרת תכנים משמיצים או מסיתים. מתנגדי הפסיקה טענו כי הסרה גלובלית של תכנים תצריך שימוש במסנני תכנים אוטומטיים, דבר שעלול להוביל גם להסרת תכנים לגיטימיים. כמו כן, עלולה הפסיקה להוביל לעלייה משמעותית בדרישות להסרת גלובלית של תכנים.^[47] על פי הודעה מטעם פייסבוק, הפסיקה מעלה שאלות קשות בנוגע לחופש הביטוי ולאחריותן של חברות האינטרנט על ניטור, פרשנות והסרה של תכנים שעלולים להיות חוקיים במדינות מסוימות ובלתי חוקיים במדינות אחרות.^[48]

בריטניה

15 באוקטובר – בריטניה מתכננת להשלים פרטים אחרונים בתכנית להקמת כוח הסייבר הלאומי– לדברי מזכיר ההגנה של בריטניה, בן וואלאס (Ben Wallace), בריטניה תשלים בקרוב את הפרטים האחרונים בתכנית להקמת כוח הסייבר הלאומי שמטרתו לקיים נוכחות במרחב הסייבר ולהגיב על מתקפות סייבר וקמפיינים להפצת מידע כוזב. הקמתו של כוח הסייבר הלאומי במסגרת התכנית הלאומית לסייבר התקפי,^{^[49]} מתעכבת לאחר שממשלת בריטניה הקצתה כ-250 מיליון ליש"ט (כ-323 מיליון דולר) לטובת הפרויקט בספטמבר 2018.^{^[50]}

18 באוקטובר – ממשלת בריטניה הכריזה על מספר השקעות ביוזמות לשיפור אבטחת הסייבר של עסקים – ממשלת בריטניה הכריזה על השקעה במספר יוזמות להגנה על עסקים מפני איומי סייבר. היוזמות הכלולות בהכרזה הן: (1) יוזמה המכונה Digital Security by Design, במסגרתה תשתף ממשלת בריטניה פעולה עם יצרנית השבבים הבריטית ARM ותשקיע כ-36 מיליון ליש"ט (כ-46.5 מיליון דולר) במשך חמש שנים על מנת לפתח טכנולוגיית שבבים שתספק עמידות בפני מתקפות סייבר והשתלטות מרחוק; (2) הממשלה תקים קרן שתשמש לטובת מימון פרויקטים אסטרטגיים (SPF)^{^[51]} בעלות של 18 מיליון ליש"ט (כ-23 מיליון דולר). הקרן תשמש למימון פרויקטים למאבק בהונאות רשת, תפוצת מידע כוזב, ופגיעה בפרטיות ברשת;

(3) הממשלה תשקיע כ-40 מיליון ליש"ט (כ-51 מיליון דולר) במספר שותפויות בין חברות הטכנולוגיה לבין גופי ממשלה ואקדמיה. במסגרת אחת מהשותפויות, תתמוך הממשלה בשיתוף פעולה בין חברת הבת של Toshiba, Toshiba Research Europe ובין אוניברסיטת בריסטול וה-GCHQ. השותפות תתמקד בפיתוח טכניקות חדשות לאבטחת רשתות אלחוטיות.^{^[52]}

23 באוקטובר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר פרסם את הסקירה השנתית שלו לשנת 2019 – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) פרסם את הסקירה השנתית לשנת 2019, הכוללת פירוט על פעילותו של המרכז ומסמכים שפרסם בתקופה שבין החודשים אוגוסט 2018 לאוגוסט 2019. כמו כן, כוללת הסקירה נתונים אודות מספר תקריות הסייבר איתן התמודד ה-NCSC ומספר מתקפות הדיוג שנחסמו. מחברי הסקירה הרחיבו ופירטו על מאמצי הגנת הסייבר האקטיבית של ה-NCSC, הכוללים חסימת אתרים זדוניים ואזהרת בעליהם, שיתוף פעולה עם בעלי אתרים על מנת לתקן חולשות אבטחה, סיוע לארגונים ציבוריים בקביעת תצורת דוא"ל ובחסימת מתקפות דיוג ועוד. בנוסף, הרחיבו מחברי הסקירה על שיתוף הפעולה של המרכז עם המגזר הציבורי ועל מאמציו להגנה על הבחירות המקומיות שנערכו במרץ 2019 ועל הבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו במאי 2019.^[53]

טבלה מספר 1: נתוני פעילות ה-NCSC בין אוגוסט 2018 לאוגוסט 2019

קישור להורדת המסמך המלא: https://bit.ly/2N7cHYm

צרפת

9 באוקטובר – צרפת פרסמה אזהרה מפני מתקפות סייבר כנגד ספקי שירותים צד שלישי ושרשראות אספקה – רשות אבטחת הסייבר הלאומית של צרפת (ANSSI) פרסמה אזהרה מפני מבצעי ריגול סייבר כנגד ספקי שירות צד שלישי וחברות הנדסה. האזהרה מתבססת על חקירת שני קמפיינים של מתקפות סייבר מטעם קבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית Kimsuky שהחלו ב-2017 ומטרתם הייתה לגנוב הרשאות גישה. על פי האזהרה, התוקפים השיגו גישה לרשתות של ספקים וחברות צד-שלישי על ידי ניצול חולשות אבטחה בנקודות קצה או על ידי שימוש בטכניקות של דיוג ממוקד ובפרטי הרשאה גנובים. לאחר החדירה הראשונית לרשת, עברו התוקפים לרשתות ולמערכות של המטרה המרכזית. אזהרתה של ANSSI באה בעקבות פריצות שאירעו לספקיות של חברת Airbus ונחשפו בסוף ספטמבר 2019.^[54]

קישור לאזהרה: https://bit.ly/35z79OT

הולנד

14 באוקטובר – עמדתה של ממשלת הולנד בנוגע ליישום החוק הבין-לאומי במרחב הסייבר פורסמה לציבור – במכתב שנשלח ממשרד החוץ של הולנד לנשיא בית הנבחרים ביוני 2019, פורסם כי ממשלת הולנד מתכוונת לקחת תפקיד מוביל בחיזוק המסגרת הבין-לאומית לרגולציה ופיקוח בין-לאומי על מבצעים במרחב הסייבר ובתהליך ניסוח נורמות התנהגות מדינתית אחראית וקביעת צעדים בוני-אמון במרחב הסייבר. כמו כן, הולנד תשתתף בדיונים במסגרת האו"ם ותקיים התייעצויות עם מדינות בעלות ברית על מנת לקדם אינטרנט בטוח, פתוח, חופשי ומאובטח. בנוסף, פועלת ממשלת הולנד להקים קואליציה של בעלות ברית לניסוח דרכי תגובה דיפלומטיות מתואמות כנגד מדינות המבצעות מבצעי סייבר התקפיים וכן תמשיך לפעול במסגרת האיחוד האירופי וברית נאט"ו על מנת להגן מפני מתקפות סייבר ולגבות מחיר ממדינות העומדות מאחוריהן.

ב-14 באוקטובר התייחס הפרופסור למשפט בין-לאומי, מייקל שמיט (Michael Schmitt) למכתב וטען כי בעמדתה, הולנד מאמצת את הגדרת מדריך טאלין 2.0 שקבעה כי מבצעי סייבר התקפיים מהווים פגיעה בריבונות, דבר שמהווה פגיעה גם בשלטון החוק הבין-לאומי וממנו נגזרת זכותה של המדינה המותקפת להגיב. עם זאת, הממשלה לא פירטה אילו מבצעי סייבר יהוו פגיעה בריבונותה. בנוגע לאיסור על השימוש בכוח, קבעה הולנד כי מבצעי סייבר בעלי השלכות הדומות להשלכות של לוחמה קינטית או מבצעי סייבר בעלי השלכות כלכליות או פיננסיות חמורות נחשבים לשימוש אסור בכוח. עם זאת, לא ברור כיצד תחשיב הממשלה מבצעי סייבר שהשלכותיהם אינן חמורות והאם הם יוגדרו כשימוש אסור בכוח.^[55]

קישור להורדת המכתב: https://bit.ly/32kbu6C

צ'כיה

21 באוקטובר – שירות מודיעין הפנים של צ'כיה וחברת אבטחת הסייבר Avast פתחו בחקירה אודות מתקפת סייבר על רשתות החברה – חברת אבטחת הסייבר הצ'כית Avast והשירות למודיעין פנים של צ'כיה (BIS) הודיעו כי נפתחה חקירה אודות מתקפת סייבר שאירעה על רשתות Avast בסוף ספטמבר 2019. ה-BIS מסר כי חקירה משותפת עם בעלות בריתה של צ'כיה העלתה כי מקור המתקפה הוא ככל הנראה בסין וכי מדובר בחלק ממתקפה על שרשראות אספקה שמטרתה הייתה להשתלט על תוכנת ה-CCleaner,^[56] ולהשתמש בה על מנת לקבל גישה למחשבי המשתמשים. מטעם החברה נמסר כי לא בוצעו שינויים זדוניים בתוכנה וכי העדכון האחרון של התוכנה בטוח לשימוש.^[57]

22 באוקטובר – שירותי המודיעין של צ'כיה נטרלו רשת ריגול סייבר רוסית במרץ 2019 – במהלך שימוע בפני הפרלמנט של צ'כיה, אישר ראש השירות למודיעין פנים של צ'כיה (BIS), מיכאל קודלקה (Michal Koudelka), דיווח לפיו ה-BIS, הרשות הלאומית לאבטחת סייבר (NUKIB) והמרכז הלאומי למאבק בפשע מאורגן של משטרת צ'כיה (NCOZ)^[58] נטרלו רשת מרגלים רוסית שעסקה בריגול סייבר במדינה. על פי החקירה, אזרחים רוסים בעלי אזרחות צ'כית וקשרים לשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) הקימו מספר חברות חומרה ותוכנה והשתמשו בתשתיות השרתים שלהן על מנת להוציא לפועל מתקפות סייבר על ארגונים בצ'כיה ובמדינות ברית נאט"ו והאיחוד האירופי.^[59]

אסיה

סין

9 באוקטובר – ראש ה-NSA ופיקוד הסייבר האמריקני האשים את סין בשימוש במידע כוזב כנגד המפגינים בהונג-קונג – לדברי ראש ה-NSA ופיקוד הסייבר האמריקני, הגנרל פול נאקאסונה, ממשלת סין השתמשה במידע כוזב ברשתות החברתיות על מנת לערער ולעוות את תדמיתם של המפגינים בהונג-קונג וכי ארה"ב יכולה ללמוד מכך על השיטות והטכניקות של בייג'ינג להשתמש במידע כנשק. נאקאסונה הוסיף כי מבצעי מידע מהווים עבור ממשלת סין תחליף לשימוש בכוח צבאי, דבר שרומז על מידת המוכנות הגבוהה שלה להשתמש בהם.^[60]

14 באוקטובר – חברת CrowdStrike: סין עומדת מאחורי קמפיין מתקפות סייבר שמטרתו להעניק לה יתרון בתחום התעופה המסחרית – חברת CrowdStrike פרסמה פרטים אודות קמפיין מתקפות סייבר שנערך בין השנים 2010 ל-2015 והתמקד בחברות טכנולוגיה, ספקיות רכיבי מטוסים ובחברות תעופה אזרחית. על פי הודעת החברה, הקמפיין יוחס לקבוצת ההאקרים הסינית Turbine Panda והתמקד בגניבת סודות טכנולוגיים הקשורים למנועי ה-Leap-X ורכיבים נוספים לטובת פיתוח מטוס הנוסעים C919 שפותח על ידי תאגיד התעופה המסחרית של סין (Comac), השייך לממשלת סין.^{^[61]} החברות שהותקפו במסגרת הקמפיין כוללות את General Electrics ויצרניות מערכות התעופה Honeywell, Safran ו-Rockwell Collins. החברות הותקפו באמצעות סוסים טרויאנים ונוזקות הייחודים לקבוצות ההאקרים הסיניות כגון PlugX ונוזקת ה-Sakula.^{^[62]}

20 באוקטובר – סין הזהירה כי גישה של "משחק סכום אפס" וחרמות מונעים אמון הדדי במרחב הסייבר – לדברי ראש מחלקת התעמולה וההסברה של המפלגה הקומוניסטית של סין, הואנג קונמינג (Huang Kunming), יריבויות המזכירות את ימי המלחמה הקרה לצד גישת משחק סכום אפס וחרמות מונעים שיתוף פעולה ואמון הדדי במרחב הסייבר. עוד לדבריו, מדינות מסוימות השתמשו בביטחון הלאומי שלהן כתירוץ על מנת לבצע מתקפות סייבר כנגד מדינות ותאגידים, דבר שהוביל לחוסר וודאות ולהשפעה שלילית על מרחב הסייבר. קונמינג לא נקב בשמות אולם דבריו כוונו ככל הנראה כלפי ארה"ב ומדיניות החרם שלה כלפי חברות התקשורת הסיניות. דבריו של קונמינג נאמרו במסגרת כנס האינטרנט העולמי השנתי,^[63] בהשתתפות חברות טכנולוגיה סיניות כגון Alibaba ו-Baidu וכן חברות מערביות כגון מיקרוסופט ויצרנית השבבים Qualcomm.^[64]

29 באוקטובר – מכוני מחקר פרסמו דו"ח בנושא תכנית פיתוח הדור הבא של בינה המלאכותית של סין – במסגרת יוזמת ה-DigiChina שמטרתה לעקוב אחר התפתחויות במדיניות הדיגיטלית של סין, פרסמו מכון המחקר New America בשיתוף עם המרכז למדיניות סייבר של אוניברסיטת סטנפורד, דו"ח שדן במשמעויות ובעיקרי ההתפתחויות בתכנית פיתוח הדור הבא של הבינה המלאכותית בסין (AIDP),^{^[65]} שנוסחה ביולי 2017. מחברי הדו"ח דנו במאמציה של סין להגדיל את מאגר התשתיות ומסגרות הפיתוח^{^[66]} בהן משתמשים מפתחים בסין לטובת פיתוח וניסוי אלגוריתמים, ביכולתה של סין להגשים את יעדי התכנית עד שנת 2030, באופן בו מנסה ממשלת סין לעצב את התעשיות המקומיות על ידי חלוקת משאבים לחברות פרטיות ועוד. בנוסף, סיפקו חוקרי המכונים נקודות מבט שונות על התכנית ומשמעויותיה.^{^[67]}

31 באוקטובר – חברת FireEye: קבוצת האקרים סינית ביצעה קמפיין ריגול אחר חברות תקשורת על מנת להתמקד בבכירים ובמקבלי החלטות – חוקרי החברה הזהירו מפני קמפיין ריגול מטעם קבוצת ההאקרים הסינית APT41, במסגרתו פרצו ההאקרים לחברת תקשורת על מנת לעקוב אחר תכתובות ומסרוני טקסט של בכירים ומקבלי החלטות בעלי חשיבות עבור ממשלת סין. לדברי מנהל הפרקטיקות המתקדמות ב-FireEye,^{^[68]} סטיב סטון (Steve Stone), ההאקרים חיפשו מידע באמצעות חיפוש מילות מפתח בנושאי צבא ומודיעין וכן בחנו את תגובות הבכירים להפגנות בהונג-קונג ואת דעותיהם על סין. כמו כן, עקבו ההאקרים אחר רשומות השיחות של הבכירים במאגרי רשומות פרטי השיחות (CDR)^{^[69]} וחיפשו מטא-דאטה כגון מספרי היעד של השיחות, זמני ביצוע השיחות ועוד. זהותה של חברת התקשורת שנפרצה לא נמסרה, אולם סטון רמז כי מדובר בחברת תקשורת במדינה הנחשבת ליריבה אסטרטגית של סין.^{^[70]}

קישור להודעת הבלוג המלאה: https://bit.ly/2C75vqj

הודו

30 באוקטובר – תחנת כוח גרעינית בהודו חוותה מתקפת סייבר – בהודעה מטעם תאגיד האנרגיה הגרעינית של הודו (NPCIL)^{^[71]} נמסר כי צוות ה-CERT הלאומי של הודו איתר נוזקה ברשתות תחנת הכוח הגרעינית בעיר קודנקולאם (Kudankulam) שבדרום המדינה בספטמבר 2019. על פי ההודעה, הנוזקה נמצאה על גבי מחשב ברשת המנהלית של התחנה, המנותקת מהרשת הפנימית וכי תפקודה התקין של התחנה לא נפגע. לדברי ראש אגף מודיעין איומים בחברת השירותים הפיננסיים Citi, קווין פרלו (Kevin Perlow), דגימות קוד שנאספו מרשתות התחנה העלו כי מדובר ברוגלת ה-Dtrack, המשמשת לאיסוף מידע אודות המערכות המותקפות, ניטור תהליכים המתבצעים בהן וסריקת רשתות, ומכילה חלקי קוד שהיו בעבר בשימוש קבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית Lazarus Group. על פי מחקרי חברת קספרסקי, קיימת עלייה בשימוש בנוזקת ה-Dtrack עבור מתקפות סייבר רבות כנגד ענפי תעשייה שונים בהודו.^{^[72]}

סינגפור

1 באוקטובר – ממשלת סינגפור השיקה תכנית להגנה על טכנולוגיות OT מפני מתקפות סייבר – השר המתאם לביטחון לאומי,^[73] טאו צ'י הין (Teo Chee Hean), הכריז על השקת תכנית נרחבת להגנה על טכנולוגיות תפעוליות (OT) בתשתיות חיוניות מפני מתקפות סייבר. התכנית, שנוסחה על ידי הסוכנות לאבטחת סייבר של סינגפור (CSA) ובשיתוף גורמי תעשייה, כוללת קווים מנחים להתמודדות עם איומי סייבר ולפיתוח יכולות אבטחת סייבר למערכות בסביבת OT. במסגרת התכנית יוקם מרכז לניתוח ושיתוף מידע שיספק למפעילי תשתיות חיוניות מידע מודיעיני וכן מידע אודות שיטות עבודה מומלצות ותהליכים.^[74]

1 באוקטובר – החוק למאבק בהפצת מידע כוזב נכנס לתוקף – על פי החוק החדש, המכונה Protection from Online Falsehoods and Manipulation Act, חברות האינטרנט והמדיה החברתית יידרשו לתקן או להסיר תכנים שהממשלה הגדירה כמזויפים או מטעים. כמו כן, העונש בגין הפצת מידע כוזב שעלול לפגוע באינטרס הציבורי עומד על תקופת מאסר של עד לעשר שנים. חברות אינטרנט ומדיה חברתית שיפרו את החוק החדש או יכשלו להסיר תכנים כוזבים, צפויות לקנסות בסכומים של עד למיליון דולר סינגפורי (כ-730,600 דולר). מתנגדי החוק טענו כי הוא עלול להוביל לפגיעה בחופש הביטוי וצפוי לתת לממשלה כוח רב מדי לקראת הבחירות שייערכו במרץ 2020.^[75]

2 באוקטובר – סינגפור הקימה מרכז לאימון צוותי תגובה לתקריות סייבר ממדינות דרום מזרח אסיה – לדברי שר התקשורת וטכנולוגיות המידע של סינגפור, ס. איסווראן (S. Iswaran), סינגפור הקימה את המרכז המשותף לסינגפור ולמדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) למצוינות באבטחת סייבר (ASCCE).^[76] המרכז יזכה לתקציב של כ-30 מיליון דולר למשך חמש שנים, ישמש לטובת מחקר, שיתוף מידע, אימון והכשרות עבור מומחי סייבר וצוותי CERT ממדינות ASEAN ויציע למשתתפיו תכניות לבניית יכולות בתחומים טכניים שונים ובתחומי מדיניות. כמו כן, ישתף מרכז ה-ASCCE פעולה עם מדינות נוספות כגון אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי, יפן, ניו זילנד, דרום קוריאה, בריטניה וארה"ב.^[77]

גיאורגיה

29 באוקטובר – אלפי אתרים ותחנות טלוויזיה הושבתו והושחתו במתקפת סייבר נרחבת בגיאורגיה– במסגרת מתקפת סייבר נרחבת בגיאורגיה על ספקית אירוח האתרים Proservice, הושבתו כ-2,000 אתרי רשת, בעוד 15,000 נוספים הושחתו, ודפי האינטרנט שלהם הוחלפו בתמונות של נשיא גיאורגיה לשעבר, מיכאיל סאקאשווילי (Mikheil Saakashvili) המתגורר באוקראינה, לצד כיתוב המרמז על חזרתו לגיאורגיה ולפוליטיקה. האתרים שנפגעו כוללים את האתר של משרד הנשיאות ואתרים של בתי המשפט, ארגונים א-ממשלתיים, בנקים, עיתונים מקומיים וחברות פרטיות. כמו כן, שידוריהן של תחנות הטלוויזיה המקומיות TV Imedi ו-TV Maestro נפסקו עקב המתקפה.^{^[78]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

29 באוקטובר – חברת Whatsapp הגישה תביעה כנגד חברת NSO הישראלית – מפעילת אפליקציית המסרים Whatsapp הגישה לבית המשפט הפדראלי בסן פרנסיסקו תביעה כנגד חברת NSO הישראלית. על פי התביעה, מאשימה Whatsapp את NSO בשימוש בחולשות אבטחה באפליקציה במטרה לסייע לממשלות לפרוץ לשירותי המסרים של עיתונאים, אנשי אופוזיציה, פעילי זכויות אדם ודיפלומטים ביותר מ-20 מדינות, ביניהן מקסיקו, איחוד האמירויות ובחריין. כמו כן, טענה Whatsapp כי NSO ניצלה חולשות ביישום שיחות הווידאו של האפליקציה על מנת להפיץ רוגלות למכשירי המשתמשים. מטעם NSO נמסר כי החברה מספקת טכנולוגיה לשירותי אכיפה ומודיעין ומסייעת למאבק בטרור ובפשיעה.^{^[79]}

איראן

6 באוקטובר – ראש ההגנה האזרחית של איראן: איראן מתכננת לתבוע את ארה"ב בגין מתקפות הסייבר עליה – לדברי ראש הארגון להגנה אזרחית של איראן,^[80] בריגדיר גנרל גולאם רזא-ג'ללי (Ghoalm Reza Jalali), משרד החוץ של איראן מתכנן לנקוט בצעדים משפטיים כנגד ארה"ב בגין מתקפות סייבר שביצעה כנגד איראן. עוד לדבריו, איראן קיימה מעל ל-120 תרגילים שמטרתם לבחון את אבטחת הסייבר של ענף האנרגיה, הכולל מזקקות נפט, תחנות פטרוכימיות וצינורות להעברת גז ונפט.^[81] בנוסף, לדבריו איראן נעזרת ביותר מ-200 מערכות ורכיבים להגנת סייבר שפותחו על ידי חברות מקומיות ועברו בהצלחה מבחנים שבחנו את פעילותם.^{^[82]}

מצרים

3 באוקטובר – חברת Check Point חשפה קמפיין ריגול ממשלתי שהתמקד בפעילי זכויות אדם ועיתונאים במצרים – לדברי ראש קבוצת מודיעין האיומים מחברת Check Point, לוטם פינקלשטיין, החברה זיהתה קמפיין מתקפות סייבר לצורכי ריגול אחר פעילי זכויות אדם ועיתונאים מצריים שדעתם מנוגדת לדעת הממשלה. לדבריו, התוקפים השתמשו במספר חולשות באפליקציות מתוצרת חברות צד-שלישי והשתילו רוגלות בחנות האפליקציות Google Play Store. פינקלשטיין הוסיף כי החברה השיגה גישה למאגר נתונים השייך ככל הנראה למשרד לטכנולוגיות מידע ותקשורת של מצרים (MCIT),^[83] שכלל קישורים לאתרי דיוג וכתובות דוא"ל של מתנגדי משטר.^[84]

אוסטרליה

11 באוקטובר – שר הפנים של אוסטרליה: אוסטרליה תאשים פומבית מדינות שיתערבו בענייניה הפנימיים – לדברי שר הפנים של אוסטרליה, פיטר דוטון (Peter Dutton), לאוסטרליה יש את הזכות לייחס מתקפות ולהאשים מדינות בגין מעורבות בענייניה הפנימיים, מעורבות במתקפות סייבר כנגד אוניברסיטאות באוסטרליה או גניבת קניין רוחני. דוטון הצביע על המפלגה הקומוניסטית של סין וטען כי היא אינה פועלת בהתאם לערכיה של אוסטרליה. לדבריו, בעוד יחסיה הכלכליים של אוסטרליה עם סין חשובים, אוסטרליה לא תהסס להאשים אותה בגין גניבת קניין רוחני או ביצוע מתקפות סייבר על אוניברסיטאות במדינה.^[85]

23 באוקטובר – מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה פרסמה את דו"ח הפעילות השנתי לשנים 2018-2019 – על פי דו"ח הפעילות השנתי של מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD), ה-ASD פעלה לשיפור חסינות הסייבר ולאספקת סיוע טכני ל-25 סוכנויות וגופי ממשלה בעקבות מתקפת הסייבר שאירעה על הפרלמנט של אוסטרליה בפברואר 2019, תקרית שהוגדרה על ידי ה-ASD כמשבר הלאומי הראשון במרחב הסייבר. הסיוע ניתן במסגרת תכנית ה-Essential Eight+Sprint Program המספקת סיוע לגופי ממשלה ביישום שמונה אסטרטגיות להתמודדות עם תקריות אבטחת סייבר. כמו כן, פיתחה ה-ASD תוכנה ייעודית לסריקת רשתות של גופי ממשלה ומפעילי תשתיות חיוניות וסיפקה שירותי ניטור עבור רשתות וועדת הבחירות של אוסטרליה בחודשים שלפני ואחרי הבחירות שנערכו במאי 2019.^[86]

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2pMeWrY

סוגיית פעילותן של חברות התקשורת הסיניות במדינות המערב

החודש המשיכו מדינות אירופה לדון באיומי הסייבר על רשתות סלולריות 5G ובשאלה האם יש לאפשר לחברת Huawei להשתתף בפרויקטים להנחת תשתיות עבור הרשתות. בארה"ב בחנה נציבות התקשורת הפדראלית (FCC) צו חדש המרחיב את החרם על חברות התקשורת הסיניות.

ב-9 באוקטובר פרסמו הנציבות האירופית והסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) דו"ח המזהיר מפני איומי סייבר על רשתות סלולריות 5G ולתחרותיות של האיחוד האירופי בשוק התקשורת העולמי. על פי הדו"ח, רשתות 5G מסתמכות בעיקר על תוכנות, דבר שעלול לחשוף אותן לאיומים הנובעים מתהליך ייצור תוכנה פגום ועלול לאפשר לתוקפים פוטנציאליים להתקין "דלתות אחוריות" עליהן.^{^[87]} בהצהרה נפרדת, הזהירו הנציבות האירופית ופינלנד, המשמשת כנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי, מפני מתקפות סייבר מטעם מדינות על רשתות 5G. האיחוד האירופי יפרסם עד סוף השנה רשימת צעדים להתמודדות עם איומי סייבר על רשתות 5G.^{^[88]}

ב-27 באוקטובר הזהיר ראש שירות מודיעין החוץ של גרמניה (BND), ברונו קאהל (Bruno Kahl) כי לא ניתן לסמוך על Huawei ואין לאפשר לחברה לקחת חלק משמעותי בפרויקט רשתות ה-5G במדינה. לדבריו, ניתן לאפשר לחברה לקחת חלק בפרויקט, אך יש להרחיקה ממתקנים ורשתות חיוניות.^[89]

בבריטניה טענו בכירים, ששמם לא נמסר, כי קבלת ההחלטה הנוגעת למידת השתתפותה של Huawei בפרויקט רשתות ה-5G הלאומי, תידחה שוב עקב הבחירות שייערכו בדצמבר 2019 וכי לא צפויה החלטה בנושא לפני שנת 2020. לדבריהם, ההחלטה לצאת מהאיחוד האירופי מחייבת את בריטניה לחזק את קשריה עם ארה"ב אך גם לחזק את יחסי הסחר עם מדינות מזרח אסיה, ובראשן סין. על כן, ההחלטה שצפויה להתקבל תייצר איזון בין פיקוח מחמיר על השתתפותה של Huawei לבין שימור נוכחותה בשוק התקשורת של בריטניה.^[90]

בארה"ב הודיע יושב ראש ה-FCC, אג'יט פאי (Ajit Pai), כי הנציבות בוחנת צו חדש שיאסור על חברות תקשורת אמריקניות מלהשתמש בקרן הפדראלית של ה-FCC, ה-Universal Service Fund, בסך 8.5 מיליארד דולר, עבור רכישת ציוד ושירותים של חברות המהוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. בדבריו, הצביע פאי על חברות התקשורת הסיניות Huawei ו-ZTE והאשים את ממשלת סין בפגיעה בביטחון הכלכלי והלאומי של ארה"ב. בנוסף, קורא הצו לחברות אמריקניות להסיר ציוד תקשורת סיני מרשתותיהן ולנסח תהליך לסימון חברות וספקים המהווים איום על הביטחון הלאומי. הצו קורא לחברות לדווח ל-FCC על עלויות המהלך להסרת הציוד הסיני, על מנת לחשב את מידת הסיוע הפדראלי הנדרש לשם יישומו.^{^[91]}

קישור להורדת הדו"ח של הנציבות האירופית ו-Enisa: https://bit.ly/35fkA6i

תרשים מספר 1: מפת המדינות שבחרו להחרים, להטיל מגבלות או לאפשר שימוש בציוד של Huawei (עדכני לאוגוסט 2019)

Infographic: Which Countries Have Banned Huawei? | Statista

קישור למקור: https://bit.ly/34u9I3j

בין-לאומי

התמודדות עם המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר

החודש נרשמו מספר יוזמות חדשות מטעם גופי ממשלה וחברות פרטיות, שמטרתן להתמודד עם המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר.

לדברי בכירה במחלקת האנרגיה האמריקנית, קרן אוונס (Karen Evans), המחלקה מתכננת להציע משרות באבטחת סייבר לזוכי תחרות אבטחת הסייבר השנתית של המחלקה, ה- CyberForce, כחלק מהמאמץ לתת מענה למחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר. במסגרת התחרות, נדרשים המשתתפים, רובם סטודנטים מאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב, לאבטח ולהגן על מתקני תשתיות כגון תחנות לחלוקת אנרגיה, תחנות להפקת אנרגיה סולרית, מרכז ייצור חשמל ועוד. במסגרת התחרות משתמשים המשתתפים בסביבות העבודה של המעבדות הלאומיות של מחלקת האנרגיה, הכוללות מערכות מיושנות המייצגות את הציוד הנמצא בשימוש במתקני ייצור ותפוצת חשמל.^{^[92]}

גם חברות הטכנולוגיה קידמו החודש מהלכים על מנת למלא את הפערים בכוח אדם. ב-30 באוקטובר, הכריזו 15 חברות הטכנולוגיה השייכות לקבוצת אבטחת הסייבר של Aspen,^{^[93]} הכוללת את פייסבוק, גוגל, IBM, Apple, Symantec, Verizon ו-PwC, על יוזמה משותפת לשינוי הדרישות ותיאורי המשרה לתפקידי אבטחת סייבר במטרה למשוך ולגייס כוח אדם כשרוני ומיומן ולמזער את המחסור במומחים ובעלי תפקידים בתחום. החברות הסכימו לשנות את דרישות המשרות כך שישקפו דרישות ליבה בסיסיות ויסייעו לזהות כישרונות ומועמדים בעלי פוטנציאל. כמו כן, הסכימו החברות לשנות מסלולי פיתוח קריירה פנימיים ולאמץ מודלים כגון התמחויות ולימודים תוך כדי עבודה.^{^[94]}

מעקב, צנזורה ושליטה בתכנים

במהלך חודש ספטמבר פרסם המרכז לטכנולוגיה ולעניינים גלובליים (CTGA)^[95] של אוניברסיטת אוקספורד דו"ח העוסק בתפוצת טכנולוגיות, טכניקות ושיטות לצנזורה, מעקב ושליטה בתכנים ברשת ברחבי העולם. מחברי הדו"ח בחנו כיצד מפיצות רוסיה וסין את שיטות וטכנולוגיות המעקב והשליטה שלהן למעל 110 מדינות שונות וכן את המניעים ואת התוצאות של תפוצה זו. מחברי הדו"ח מצאו כי סין התמקדה בעיקר במדינות הכלולות ביוזמת ה-Belt and Road, הכוללת פרויקטים רבים להנחת תשתיות תקשורת במדינות באסיה, באפריקה ובאירופה, בעוד שרוסיה התמקדה בעיקר בחבר המדינות העצמאיות.^[96]

מחברי הדו"ח קראו למדינות המערב לנסח ולקדם כללים שקופים לשימוש בטכנולוגיות מעקב, לפעול להגברת החסינות של מכשירים ואמצעי תקשורת מפני יירוט מידע ומעקב ולהוכיח כי ניתן להיאבק בפשיעה גם ללא פגיעה באבטחת הסייבר ובפרטיות.

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/31fsTvG

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

14 באוקטובר – חוקרי אוניברסיטה בקטאר פיתחו טכנולוגיה חדשה לזיהוי חדשות מזויפות ומידע כוזב – המכון למחקרי מחשוב של האוניברסיטה על שם חאמד בן חליפה בקטאר (QCRI),^{^[97]} השיק את פלטפורמת Tanbih המעודדת שימוש וצריכה ואחראית של מידע ברשת. הפלטפורמה אוספת דיווחי תקשורת על פי נושאים ומספקת מידע נוסף אודות המקורות והגופים המפרסמים אותם. כמו כן, מנתחת Tanbih את מאפייניהם של גופי המדיה, כגון נטייתם לדווח אמת והשקפתם הפוליטית ובודקת דיווחי עבר שלהם. בנוסף, בודקת הפלטפורמה את הרקע והדעות הפוליטיות של משתמשי הרשת החברתית המשתפים את דיווחי המדיה על מנת להסיק על נטייתם הפוליטית של הגופים המפרסמים. לבסוף בוחנת הפלטפורמה תכנים לטובת איתור טכניקות נפוצות להפצת תעמולה, הכוללת שפה טעונה, סטריאוטיפים ועיוות עובדות.^{^[98]}

18 באוקטובר – חוקרים חשפו קמפיין תפוצת מידע כוזב שנועד לעודד תמיכה במבצע של צבא תורכיה נגד הכורדים בצפון סוריה – חוקרים מהמעבדה לחקר ראיות דיגיטליות של מכון המחקר Atlantic Council,^{^[99]} זיהו קמפיין תפוצת מידע כוזב בטוויטר, שכלל גם שימוש בבוטים, והתמקד בהפצת מידע כוזב אודות הכורדים בצפון סוריה ומפלגת הפועלים הכורדית בתורכיה, ה-PKK ובתמיכה בצבא תורכיה ובנשיא תורכיה, ארדואן. לדברי החוקרים, לא ניתן לייחס את הקמפיין ישירות לממשלת תורכיה, וכן נראה כי מפעילי הבוטים השתמשו בתוכנת אוטומציה על מנת לפתוח את החשבונות המזויפים, שלא כללו פרטים מזהים או תמונות פרופיל.^{^[100]}

קישור לממצאי החוקרים: https://bit.ly/32mloUZ

30 באוקטובר – המרכז למדיניות סייבר באוניברסיטת סטנפורד חשף קמפיין השפעה מטעם רוסיה שמטרתו להתערב בפוליטיקה פנימית בשמונה מדינות באפריקה – במחקר חדש חשפו חוקרי המרכז למדיניות סייבר של אוניברסיטת סטנפורד,^{^[101]} קמפיין השפעה ברשת החברתית של פייסבוק ובאפליקציות המסרים Whatsapp ו-Telegram, שהתמקד בשמונה מדינות אפריקניות ומיוחס לאוליגרך הרוסי, יבגני פריגוז'ין (Yevgeniy Prigozhin) ששמו נקשר בעבר לסוכנות מחקרי האינטרנט (IRA) שהואשמה במעורבות בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 ולקבוצת ווגנר, הפועלת כארגון צבאי פרטי. על פי המחקר, הקמפיין התמקד בתפוצת מידע כוזב שמטרתו הייתה להתערב בפוליטיקה פנימית ובבחירות בלוב, סודאן, קמרון, קונגו, מדגסקר, מוזמביק, חוף השנהב והרפובליקה המרכז אפריקנית ונעזר בפעילים מחברות קבלן ובאזרחים הדוברים את השפות המקומיות.^{^[102]} בנוסף, הפיצו הפעילים מידע כוזב בנושאים כגון המעורבות הרוסית במדינות אפריקה, יחסי רוסיה וסודאן ומדיניות החוץ של ארה"ב. בהודעה מטעם ראש אגף מדיניות אבטחת סייבר בפייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nethaniel Gleicher), נמסר כי החברה הסירה 66 חשבונות, 83 דפים, 11 קבוצות ו-12 דפים ברשת Instagram שנקשרו בקמפיין.^{^[103]}

קישור לדו"ח המחקר: https://bit.ly/2NCSolN

קישור להודעה של פייסבוק: https://bit.ly/2WNpynf

פרטיות

3 באוקטובר – ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה ביקשו מפייסבוק לעכב את הוספת ההצפנה לשירות המסרים שלה – במכתב שנשלח מטעם התובע הכללי הפדראלי של ארה"ב, וויליאם בר (William Barr), מזכיר המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת, קווין מק'אלינן (Kevin McAleenan), מזכיר מחלקת הפנים של בריטניה, פריטי פאטל (Priti Patel) ושר הפנים של אוסטרליה, פיטר דוטון (Peter Dutton), ביקשו הנציגים מפייסבוק לבחון את ההשלכות של הוספת הצפנה לשירותי המסרים שלה על ביטחון הציבור ולעכב את היוזמה. על פי המכתב, תוספת ההצפנה עלולה לפגוע ביכולותיהם של גופי האכיפה לאתר ולעקוב אחר פעילות פלילית המתנהלת על גבי שירות המסרים. המכתב נשלח לאחר הודעתו של מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, על פיה כל שירותי המסרים של פייסבוק, הכוללים את Whatsapp, Instagram ו-Facebook Messenger יכללו בקרוב הצפנה כברירת מחדל. בעוד שירות המסרים של Whatsapp מוצפן כברירת מחדל, שירות Messenger אפשר עד כה למשתמשים לבחור את מצב ההצפנה, דבר שצפוי להשתנות בעקבות הכרזתה של פייסבוק, לפיה החברה תוסיף הצפנה לכל שירותי המסרים כברירת מחדל.^[104]

8 באוקטובר – טוויטר הודיעה כי השתמשה בפרטי הרשאות של משתמשים עבור מטרות פרסום ומודעות – החברה מסרה כי כתובות דוא"ל ומספרי טלפון, שהוזנו לטובת אימות חשבונות של משתמשי הרשת החברתית, שימשו לטובת פרויקט ה-Tailored Audiences המאפשר למפרסמים להתאים מודעות פרסום אישיות תוך התמקדות בקהלי לקוחות מסוימים. במסגרת הפרויקט, הגישו מפרסמים לטוויטר רשימת שיווק של מאפיינים ותכונות של לקוחות פוטנציאליים. טוויטר הודיעה כי השתמשה בפרטי האימות וההרשאות על מנת להתאים לקוחות פוטנציאליים מקרב משתמשיה לרשימות הללו. החברה התנצלה וטענה כי מדובר בטעות והוסיפה כי לא שיתפה מידע נוסף עם המפרסמים.^[105]

טרור סייבר

22 באוקטובר – ארגון דאע"ש החל להשתמש באפליקציית שיתוף הווידאו TikTok לטובת הפצת תעמולה – על פי דיווח שהופיע בעיתון ה-Wall Street Journal, החלו פעילי הארגון להשתמש באפליקציית שיתוף קטעי הווידאו הסינית TikTok לצורך הפצת תעמולה. מטעם TikTok נמסר כי התכנים, שכללו תמונות של לוחמי הארגון לצד קטעי ווידאו המציגים את פעילותו של הארגון ואת פעיליו נשבעים לו אמונים, הוסרו וכי החברה חסמה והסירה עשרות חשבונות של פעילי הארגון. אפליקציית TikTok פופולרית בעיקר בקרב בני נוער, דבר שעלול להגביר את מידת ההשפעה של תעמולת הארגון.^{^[106]}

איומי סייבר על ענף התעופה

8 באוקטובר – חברת Airbus חתמה על שותפות עם חברת תעשיית החלל והתעופה Thales לטובת פיתוח פתרונות להגנת סייבר על ענף התעופה – חטיבת אבטחת הסייבר של חברת Airbus, Airbus Cybersecurity חתמה על הסכם שותפות עם חברת החלל והתעופה הצרפתית Thales, על מנת להציע פתרון לגילוי איומי סייבר ולהגנה מפני מתקפות סייבר. על פי ההסכם, הפתרון המוצע ישלב בין מערכת ניתוח הקבצים של Airbus Cybersecurity, Orion Malware ומערכת זיהוי הפריצות של Thales, Cybels Sensor. הפתרון המשולב יאפשר זיהוי מיידי של פריצה, ניתוח קבצים חשודים ודיווח על האיום והשלכותיו. מטרת ההסכם היא לסייע למפעילי תשתיות ומערכות חיוניות לעמוד בדרישות הסוכנות הלאומית של צרפת לאבטחת סייבר (ANSSI) ובדרישות חוק התכנות הצבאי (LPM).^[107]

איומי סייבר על מערכות חלל

14 באוקטובר – בכיר בצבא ארה"ב: על הצבא למצוא חלופות לניווט GPS על מנת להתמודד עם שיבושי אותות לוויינים – לדברי מפקד פיקוד העתיד בצבא היבשה האמריקני,^{^[108]} גנרל ג'ון מארי (John Murray), צבא היבשה מתכנן לנסות לפתח חלופות שונות לאספקת שירותי ניווט, מיקום ותזמון (PNT),^{^[109]} על מנת להפחית את התלות במערכות GPS. לדבריו, הפחתת התלות במערכות GPS תאפשר לצבא להתמודד עם המגמה, לפיה יריביה של ארה"ב מפתחים טכנולוגיות מתקדמות לשיבוש אותות לוויינים (Jamming). עם זאת, הצבא מתכנן להמשיך לתמוך בפיתוח הדור הבא של לווייני GPS החסינים יותר מפני שיבוש אותות. כמו כן, יספק הצבא מערכות Anti-jam ליחידות צבא המוצבות באירופה ובחצי האי הקוריאני. בנוסף, הקים פיקוד העתיד קבוצת עבודה בשם Assured PNT Cross-Functional Team, שתתמקד בפיתוח פתרונות נגד שיבושי אותות. בין הפתרונות המוצעים, בוחן הצבא את מכשיר ה-MAPS,^{^[110]}

עבור התקנה על כלי רכב משוריינים, טנקים, תומ"תים ונגמ"שים. מכשיר ה-MAPS כולל מקלט GPS, שעון אטומי לקביעת תזמון, מודול SAASM עבור ניווט,^{^[111]} וכן אנטנת Anti-jam.^{^[112]}

23 באוקטובר – הממשל האמריקני השיק פרויקט שותפות עם תעשיית החלל על מנת לשתף מידע אודות איומי סייבר על מערכות חלל – לדברי ראשת אגף מדיניות סייבר בין-לאומית במועצה האמריקנית לביטחון לאומי, ג'יישה ריי (Jaisha Wray), המועצה מינתה קבוצת עבודה לאבטחת סייבר של מערכות חלל על מנת לתמוך בהקמת המרכז החדש לשיתוף מידע וניתוחים הנוגעים לחלל (Space-ISAC).^[113] קבוצה העבודה, הכוללת נציגים מהמועצה לביטחון לאומי, מפיקוד החלל של חיל האוויר, מהסוכנות להגנה מפני טילים ומנאס"א, תשמש כפלטפורמה לשיתוף מידע על איומי סייבר עבור חברות תעשיית החלל ומפעילי לוויינים וכן תאפשר להם לחלוק שיטות וטכניקות מומלצות להתמודדות עם האיומים. ה-Space-ISAC יפעל כשותפות ציבורית-פרטית ויתכנס בנובמבר 2019 על מנת לדון בדרכי פעולה, תקציבים ועוד. כמו כן, יקיים ה-Space-ISAC סדנאות עבור המגזר הפרטי על מנת לחלוק מידע אודות איומים על תשתיות חלל. Space-ISAC יכלול נציגי אוניברסיטאות ומכוני מחקר וכן 14 חברות הכוללות את יצרנית המערכות הבלתי מאוישות ותקשורת הלוויינים Kratos Defense & Security Solutions, חברת הייעוץ וטכנולוגיות המידע Booz Allen Hamilton ועוד.^[114]

איומי סייבר על ענף הימאות

30 באוקטובר – מחקר חדש: מתקפת סייבר על נמלים במדינות אסיה והאוקיאנוס השקט עלולה להוביל לנזקים בסך למעלה ממאה מיליארד דולר – על פי מחקר חדש מטעם המרכז ללימודי סיכונים באוניברסיטת קיימברידג',^{^[115]} וענקית הביטוח Lloyd’s, תרחיש קיצוני, בו מתקפת סייבר יחידה תוביל להדבקת 15 נמלים בסינגפור, יפן, סין, דרום קוריאה ומלזיה בנוזקה, עלול להוביל לנזקים בסך 110 מיליארד דולר. בין מסקנות המחקר, הזהירה Lloyd’s כי 92% מהעלויות של מתקפות סייבר בהיקף רחב אינן מכוסות במסגרת פוליסות הביטוח. המחקר נערך במסגרת פרויקט ניהול סיכוני הסייבר (CyRiM) של המרכז ללימודים פיננסיים וסיכוני ביטוח באוניברסיטה הטכנולוגית נניאנג בסינגפור.^{^[116]} מחברי המחקר מצאו כי במסגרת מתקפת סייבר על אניות סוחר, עלולות נוזקות לפגוע במאגרי נתוני המטען והסחורות בנמלים ולהוביל לשיבושים נרחבים בפעילותם. כמו כן, מצאו החוקרים כי בתרחיש של מתקפת סייבר נרחבת, יבשת אסיה תספוג את אובדן הכנסות הייצור הגבוה ביותר, בסך 27 מיליארד דולר, בעוד אירופה וצפון אמריקה יספגו אובדן הכנסות ייצור בסך 623 מיליון דולר ו-266 מיליון דולר בהתאמה.^{^[117]}

טכניקות זיוף קטעי מדיה Deepfakes

15 באוקטובר – מחקר חדש: מערכות זיהוי פנים שוגות בזיהוי סרטונים מזויפים בשיעור של עד 95% – על פי מחקר שבוצע מטעם מכון המחקר השוויצרי Idiap Research Institute,^{^[118]} מערכות לזיהוי פנים שוגות בזיהוי צילומים וקטעי וידאו מזויפים. קטעי המדיה במחקר נוצרו על ידי רשתות GAN,^{^[119]} הכוללות רשת נוירונים אחת המייצרת את התכנים המזויפים ורשת נוספת שמטרתה לזהות אותם. במסגרת המחקר, החוקרים מצאו כי שימוש בתכנים שזויפו על ידי רשתות GAN הוביל לשיבוש מערכות לזיהוי פנים מסוגים שונים והקשה על הזיהוי בשיעורים שנעו בין 86% ל-95%. לצד זאת, החוקרים מצאו כי אמצעים למדידת האיכות הוויזואלית של התמונות היא האמצעי היעיל ביותר לזיהוי Deepfakes, כשהסיכוי לתייג מדיה באופן שגוי עמד על 8.97%.^{^[120]}

קישור למחקר המלא - http://bit.ly/33VDfCz

מחשוב קוונטי

23 באוקטובר – גוגל הכריזה על פריצת דרך במהירות החישוב של מחשב קוונטי מתוצרתה – במאמר שפורסם במגזין המדעי Nature, הכריזה גוגל על פריצה דרך, במהלכה ביצע המחשב הקוונטי מתוצרתה, המכונה Sycamore, חישוב מתמטי סבוך, שמדענים העריכו שמחשב רגיל יוכל לבצע בפרק זמן של כ-10,000 שנה, בכשלוש דקות ו-20 שניות בלבד. עם זאת, הכרזתה של גוגל הובילה לספקות בנוגע להישג. מטעם חברת IBM המתחרה עם גוגל בתחומי המחקר והפיתוח של מחשוב קוונטי, נמסר כי החישוב אותו בחנה גוגל יכול להתבצע על ידי מחשב רגיל בפרק זמן של יומיים וכי המושג של עליונות קוונטית, אותו טענה גוגל שהשיגה, טרם הושג.^{^[121]}

שיתופי פעולה

7 באוקטובר – ארה"ב והמדינות הבלטיות חתמו על הסכם שיתוף פעולה לטובת אבטחת הסייבר של רשתות חשמל – בהסכם שנחתם בין מזכיר האנרגיה של ארה"ב, ריק פרי (Rick Perry) לבין מזכירי האנרגיה של אסטוניה, ליטא ולטביה, הסכימו המדינות לשתף פעולה על מנת לאבטח ולהגן על רשתות החשמל של המדינות הבלטיות מפני מתקפות סייבר. שיתוף הפעולה כולל חידוש תוכנות ומערכות בתחנות ומתקנים להפקת חשמל והקמת צוות משותף למומחי אבטחת סייבר מארבע המדינות. המדינות הבלטיות צפויות לחבר את רשתות החשמל שלהן לרשת החשמל האירופית עד שנת 2025 ובכך להפסיק את תלותן ברשת החשמל הרוסית. פרויקט זה הוביל לחשש מפני מתקפות סייבר מטעם רוסיה, שמטרתן לשבש את אספקת החשמל במדינות אלו.^[122]

9 באוקטובר – נציגי יפן וברית נאט"ו דנו בנושא שיתוף הפעולה במרחב הסייבר – במהלך הדיונים שנערכו בטוקיו, דנו הצדדים בשיתוף פעולה להגברת החסינות במרחב הסייבר ובתמיכה המשותפת ביוזמות לניסוח נורמות התנהגות אחראית במרחב הסייבר. כמו כן, קיימו שני הצדדים הערכות הנוגעות לאיומי סייבר משותפים.^[123]

https://bit.ly/35lQXk2 ↑
https://bit.ly/2OA927U ↑
https://bit.ly/2MSyT9Y ↑
https://bit.ly/346JNP8 ↑
https://bit.ly/2Cdk9Ms ↑
Federal Acquisition Supply Chain Council ↑
https://bit.ly/2BPZlKI ↑
https://cnn.it/2Oruyvi ↑
https://bit.ly/2MamFck ↑
Microsoft Threat Intelligence Center ↑
https://reut.rs/31SBaad ↑
https://bit.ly/30OZV5Q ↑
Software Development Kit ; https://bit.ly/2MChL8f ↑
https://bit.ly/2BCmwYY ↑
Federal Elections Commission ↑
https://wapo.st/2CcgheR ↑
https://bit.ly/2MF1v5a ↑
https://bit.ly/31eu1jl ↑
https://bit.ly/325rGIM ↑
https://bit.ly/2qw58mz ↑
16^th Air Force ↑
Intelligence, Surveillance and Reconnaissance ↑
https://bit.ly/2J81s0N ↑
https://bit.ly/2oLZ1d6 ↑
Deputy commander of the Cyber National Mission Force ↑
https://bit.ly/2J7GAqp ↑
https://reut.rs/2MmEIfD ↑
https://bit.ly/2pRXqCF ↑
Air Force Material Command’s 96^th Test Wing ↑
https://bit.ly/2MO54ar ↑
Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑
https://nyti.ms/2MNwDR4 ↑
Defense Information Systems Agency ↑
https://bit.ly/2JKvQOR ↑
Defense Innovation Board ↑
https://bit.ly/2NdaYSu ↑
https://zd.net/2Nd3XRC ↑
https://bit.ly/35d4iuU ↑
https://bit.ly/2VIAS3f ↑
https://reut.rs/2qjaiSE ; https://bit.ly/2J9d9nK ↑
https://bit.ly/2qBAzfn ↑
https://bit.ly/31AHzWp ↑
https://reut.rs/2JctDf4 ↑
https://bit.ly/2olzK9w ↑
https://bit.ly/36ygRkO ↑
European Court of Justice ↑
https://nyti.ms/2AFVZcR ↑
https://tcrn.ch/2VgKMc5 ↑
National Offensive Cyber Programme ↑
https://bit.ly/2IRsxoT ↑
Strategic Priorities Fund ↑
https://bit.ly/33JlqH0 ↑
https://bit.ly/2BHx74N ↑
https://bit.ly/31eJZKn ↑
https://bit.ly/2VIV8li ↑
CCleaner היא תוכנה לשיפור פעילות המחשב ולניקוי ומחיקת קבצים זמניים; האקרים סינים השתלטו בעבר על שרתי חברת Piriform שפיתחה את CCleaner לפני רכישתה על ידי Avast והתקינו רוגלות על עדכוני התוכנה שלה. ↑
https://reut.rs/2qydV7j ; https://zd.net/2CCzgiH ↑
Czech Police’s National Organized Crime Center ↑
https://zd.net/2JfKRrR ↑
https://bit.ly/2VCCUSJ ↑
Commercial Aircraft Corporation of China ↑
https://bit.ly/32zNsV7 ↑
World Internet Conference ↑
https://bit.ly/2Jd0MHy ↑
The New Generation Artificial Intelligence Development Plan ↑
מסגרות הפיתוח הן פלטפורמות תכנות שמסייעות ומקלות על חוקרים ומהנדסים לפתח, לאמן ולהתנסות באלגוריתמים ובמודלים של בינה מלאכותית. ↑
https://bit.ly/2C6V5qC ↑
Director of Advanced Practices ↑
Call Detail Record ↑
https://bit.ly/2psxiih ↑
Nuclear Power Corporation of India Limited ↑
https://bit.ly/2ps4NRP ; https://bit.ly/2PJaaXg ↑
Coordinating Minister for National Security ↑
https://bit.ly/2oaTPyJ ↑
https://reut.rs/2MgqdIR ↑
ASEAN-Singapore Cybersecurity Centre of Excellence ↑
https://bit.ly/2n8Mpw2 ↑
https://bit.ly/2PKlWAK ↑
https://reut.rs/325IRJi ↑
Civil Defense Organization ↑
https://bit.ly/2APiYCh ; https://bit.ly/2OmoxQy ↑
https://bit.ly/33M0Ohb https://bit.ly/2J8FJpz ↑
Ministry of Communications and Information Technology ↑
https://bit.ly/2Oucj8D ↑
https://ab.co/2MeCC14 ↑
https://bit.ly/2Jac0fR ↑
https://bit.ly/2Mc0MJs ↑
https://reut.rs/2ILhQUP ↑
https://on.ft.com/2pv1Rnu ↑
https://bloom.bg/36y8ZQD ↑
https://bit.ly/34toxDo ↑
https://bit.ly/2WGYwhg ↑
Aspen Cybersecurity Group ↑
https://bit.ly/2r1EB0u ↑
Center for Technology and Global Affairs ↑
The Commonwealth of Independent States ; הגוש כולל מדינות ממזרח אירופה וממרכז אסיה וחברות לשעבר בגוש הסובייטי. ↑
Hamad Bin Khalifa University’s Qatar Computing Research Institute ↑
https://bit.ly/31svSBe ↑
Atlantic Council’s Digital Forensic Research Lab ↑
https://bit.ly/2MyhpPM ↑
Stanford Cyber Policy Center ↑
https://stanford.io/2qnrfv6 ↑
https://bit.ly/2NdTV2R ↑
https://bit.ly/30EO36c ↑
https://bit.ly/2ONAf76 ↑
https://bit.ly/32QPznB ; https://bit.ly/2BMFexd ↑
Military Programming Law; על פי החוק, מפעילי תשתיות חיוניות בענפי כלכלה שונים נדרשים לעמוד בתקני אבטחה מחמירים עבור מערכותיהם. ; https://bit.ly/35u19qz ↑
U.S. Army Futures Command ↑
Positioning, Navigation and Timing ↑
Mounted Assured Precision Navigation and Timing System ↑
Selective Availability and Anti-Spoof Module ↑
https://bit.ly/2P9sSHa ↑
Space Information and Analysis Sharing Center ↑
https://bit.ly/2BA30wb ↑
University of Cambridge Centre for Risk Studies ↑
Singpore’s Nanyang Technological University’s Insurance Risk and Finance Centre ↑
https://zd.net/2WDI2pT ↑
מכון Idiap פועל כשותפות פרטית-ציבורית ומתמקד במחקרי היבטים שונים של בינה מלאכותית. המחקר פורסם גם באתר של אוניברסיטת קורנל ↑
Generative Adversarial Networks ↑
http://bit.ly/2P8pxbv ↑
https://nyti.ms/2PoCE8O ↑
https://bit.ly/2Ix0FpU ↑
https://bit.ly/2VzWXkl ↑