החודש הגיעו שני בתי הקונגרס להסכמה בנוגע לנוסח הסופי של ה-NDAA 2020, עליו חתם הנשיא טראמפ בסוף החודש. כמו כן, הסכימו בתי הקונגרס על הקצאת 425 מיליון דולר להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020. הממשל האמריקני הגיש כתבי אישום כנגד האקרים רוסים ופרסם מסמך מדיניות בנושא השמירה על אבטחת סייבר ופרטיות במהלך שימוש ברחפנים. בנוסף דווח כי פיקוד הסייבר מתכנן לחשוף מידע מביך על בכירים רוסים כתגובה על מעורבות בבחירות. כמו כן, פורסם החודש דו"ח המלצות בנושא ההתמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הבינה המלאכותית. בתחום החקיקה הוצגו החודש הצעות חוק להגבלת השימוש של גופי האכיפה בטכנולוגיות לזיהוי פנים ולמתן סמכות למחלקה לביטחון המולדת לקבל מידע אודות לקוחות של ספקיות האינטרנט.

בתחום הצבא והביטחון החל הצי האמריקני בתהליכים להקמת מרכז למו"פ בתחום לוחמת הסייבר ולגיוס צוותי סייבר טקטיים. בנוסף דווח כי בכוונת הפנטגון לחזק את תעשיית הרחפנים האמריקנית על מנת להגן על שרשראות האספקה שלו ולהימנע מרכש רחפנים מתוצרת זרה.

רוסיה קיימה החודש תרגיל לניתוק חלקי של אזרחיה מרשת האינטרנט העולמית.

האיחוד האירופי דן עם ברית נאט"ו בהגברת שיתוף הפעולה בתחום הסייבר ואבטחת רשתות ה-5G; בריטניה חוותה מספר ניסיונות להתערב בבחירות והשיקה את הפיקוד האסטרטגי שמטרתו להוביל מבצעי סייבר עבור משרד ההגנה ולפתח יכולות רב-ממדיות עבור צבא בריטניה; גרמניה קידמה מהלכים להעלאת המוכנות והמודעות של חייליה במדינות הבלטיות למבצעי השפעה שמבוצעים נגדם; אירלנד פרסמה את מסמך אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית לשנים 2024-2019.

סין הורתה לגופי הממשל להסיר ציוד מחשוב מתוצרת זרה תוך שלוש שנים; בהודו נשמעו קריאות להקים שירות הסברה צבאי אחוד לחיזוק הנרטיב מול פקיסטן; הסוכנות למודיעין פנים של יפן הזהירה מפני מתקפות סייבר כנגד המשחקים האולימפיים ב-2020.

בישראל השיק מערך הסייבר הלאומי תכנית להגנה על ספקי שירותים לגופי ממשלה ותשתיות; ענף הבנקאות של איראן חווה מתקפת סייבר רחבת היקף; אוסטרליה הקימה כוח משימה להתמודדות עם איומי התערבות זרה בתהליכים פנימיים במדינה; גופי המודיעין של קנדה הזהירו מפני מבצעי השפעה בסייבר כנגד פוליטיקאים מקומיים.

החודש ניסתה Huawei להיאבק בחרם האמריקני על השימוש בציוד סיני בעוד שתאגידי תקשורת זרים הודיעו כי יפסיקו את שיתוף הפעולה עמה; בתחום ההשפעה נחשפו החודש קמפיין מידע כוזב מטעם רוסיה כנגד חיילי נאט"ו.

החודש פורסם דו"ח המציע מדדים להתפתחויות שחלו במו"פ בתחום הבינה המלאכותית. חברות הטכנולוגיה הסיניות ניסו להשפיע על ניסוח תקנים בין-לאומיים עבור טכנולוגיות זיהוי פנים; מכון המחקר Atlantic Council פרסם המלצות להגנה על ענף התעופה מפני איומי סייבר.

ארה"ב

עיקרי ה-NDAA בתחום הסייבר כפי שאושר על ידי הנשיא טראמפ

ב-9 בדצמבר הגיעו הסנאט ובית הנבחרים להסכמה על הגרסה הסופית של ה-NDAA לשנת 2020, הכוללת יותר מ-30 סעיפים הנוגעים לתחום הסייבר. סעיפים אלו כוללים הנחייה להגברת הפיקוח של הקונגרס על מבצעי הסייבר של מחלקת ההגנה. אלו הסעיפים המרכזיים:

(1) שימור המגבלה על יכולות הרכש של פיקוד הסייבר לסכום של עד לכ-75 מיליון דולר בשנה, והרחבתה כך שתכלול גם איסור להתחייב לחוזי רכש חדשים בסכומים הגבוהים מ-75 מיליון דולר; (2) קריאה למזכיר ההגנה לנסח מדדים להערכת המוכנות של צוותי משימת הסייבר של פיקוד הסייבר ותדרוך הקונגרס אודותיהם;

(3) הרחבת רשימת הדרישות שעל מחלקת ההגנה למלא בטרם תפצל את פיקוד הסייבר וה-NSA. פיצול שני הגופים יתבצע רק לאחר ששניהם יפעלו על תשתיות פיקוד ושליטה נפרדות וידגימו יכולות עצמאיות לתכנון ולהוצאה לפועל של מבצעי סייבר ומבצעי איסוף מודיעין. כמו כן, כולל הסעיף דרישה לפיה פיקוד הסייבר יפתח וירכוש את היכולות הדרושות למשימותיו טרם הפיצול. בנוסף, דורש הקונגרס כי מחלקת ההגנה תדווח למחוקקים על שותפויות ושיתוף פעולה עכשוויים ועתידיים בין פיקוד הסייבר ל-NSA;

(4) העברה לקונגרס של עותק הצו הנשיאותי מספר 13 (NSPM 13), עליו חתם הנשיא טראמפ, הקובע תהליך אישור חדש ומקל על ביצוע מבצעי סייבר התקפיים עד לתקופה של כ-30 יום מרגע כניסת ה-NDAA2020 לתוקף ועל בסיס בקשה של וועדות הקונגרס. כמו כן, כולל המסמך סעיף הקורא לבית הלבן לעדכן את וועדות הקונגרס בנושא ביצוע מבצעים צבאיים במרחב הסייבר;

(5) דרישה ממזכיר מחלקת ההגנה להגיש לקונגרס מסמך סיכום שנתי של כל מבצעי הסייבר הצבאיים שבוצעו. על הדיווח לכלול פרטים כגון מטרת המבצע, מדינת היעד, זהות המטרות שנפגעו במסגרתו, עלויות המבצע ועוד;

(6) דרישה להעברת פירוט והערכה של יכולות הסייבר העתידיות של מחלקת ההגנה לידי וועדות הקונגרס, הכוללות את ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA), הפלטפורמה המאוחדת לתכנון מבצעי סייבר, ארכיטקטורת הבקרה והשליטה המשותפת ועוד;^{^[1]}

(7) הנחיית הפנטגון לבחון שינויים ארגוניים ואיוש מחדש בקרב גופי הסייבר הצבאיים, כגון מפקדות הסייבר של הכוח המשותף (JFHQ-C),^{^[2]} מרכזי המבצעים של המשימה המשותפת,^{^[3]} ונוספים.^{^[4]}

(8) הנחיית ראש אגף הרכש של הפנטגון לדווח לקונגרס על טכנולוגיות חדשות לשימוש מסחרי שיכולות לשמש לטובת מערכות נשק וכן להמליץ על דרכים להטמעתן במערכות אלו;

(9) דרישה ממחלקת ההגנה למנות יועץ למבצעי מידע, שייעץ למזכיר מחלקת ההגנה בכל נושאי מבצעי המידע של המחלקה.

(10) דרישה ממחלקת ההגנה להגיש לקונגרס סקירה של כל המועסקים בתחומי סייבר וטכנולוגיות מידע עד ל-1 בינואר 2021. הסקירה תכלול הערכות בדבר היעילות של מבנה ההעסקה הקיים, מחסור בכוח אדם, והאם תיאורי המשרות והתפקידים השונים וכן ספקי השירותים בתחום הסייבר עונים על דרישות מחלקת ההגנה וצרכיה.^[5]

כמו כן, כולל ה-NDAA 2020 סעיף המנחה את קהילת המודיעין להתייחס לאיום ה-Deepfakes. הסעיף כולל שלושה תתי-סעיפים הקוראים לראש המודיעין הלאומי (DNI) (א) להגיש לוועדת המודיעין בקונגרס דו"ח שנתי לא מסווג על ההשלכות הפוטנציאליות של תפוצת קטעי ה-Deepfakes על הביטחון הלאומי; (ב) לדווח לוועדות המודיעין של הקונגרס על כל שימוש של גורמים זרים בתכני Deepfakes במטרה להשפיע על הבחירות בארה"ב; (ג) לייסד תחרות המעודדת מחקר ופיתוח עבור טכנולוגיות לזיהוי ומעקב אחר קטעי Deepfakes.^[6]

ב-20 בדצמבר חתם הנשיא טראמפ על ה-NDAA 2020.^[7]

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

3 בדצמבר – בכיר במחלקת המשפטים: פעילותה של המחלקה חושפת אותה לאיומי סייבר שונים מאלו המאיימים על גופי ממשלה אחרים – לדברי מנהל אבטחת המידע הראשי במחלקת המשפטים, ניקולוס וורד (Nickolous Ward), המחלקה חשופה למגוון איומי סייבר השונים מאלו המאיימים על גופי ממשלה אחרים, בשל פעילותה כגוף אכיפת חוק ומודיעין-שכנגד. לדבריו, גופי ביון זרים וארגוני פשע מאורגן מנסים לרגל, להתערב ולשבש את פעילויות החקירה והאכיפה של המחלקה. וורד הוסיף כי קיים חשש שארגוני פשיעה וקבוצות האקרים זרות ינסו לבצע מתקפות סייבר כנגד חברות הקבלן של מחלקת המשפטים, אולם המחלקה מבצעת תהליך לניהול סיכוני שרשראות אספקה ודורשת מחברות הקבלן שלה לעמוד בדרישות אבטחה מחמירות.^{^[8]}

4 בדצמבר – המחלקה לביטחון המולדת קיימה תדריך מסווג למחוקקים בנושא איום מתקפות הכופרה – ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), כריס קרבס, תדרך את חברי וועדת המשנה לאבטחת סייבר של הסנאט בנושא איומי מתקפות כופרה על גופי ממשל ועל תשתיות ציבוריות, כגון בתי חולים. כמו כן, כלל התדריך המלצות לסנאטורים בנושא דרכי התמודדות עם האיום במדינות אותן הם מייצגים. התרחישים שהוצגו כללו מתקפות כופרה על ממשלות מקומיות וברמת המדינה (state-level) וכן מתקפות כופרה על מערכות הצבעה ומאגרי רישום בוחרים.^{^[9]}

5 בדצמבר – רשות המכס וההגנה על גבולות ביטלה מהלך הקורא להוסיף אמצעים לזיהוי פנים בכל נקודות הכניסה לשטחה של ארה"ב – רשות המכס וההגנה על הגבולות (CBP),^{^[10]} הכפופה למחלקה לביטחון המולדת, הודיעה על ביטול מהלך לקידום הצעת חוק שתגביר את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים במעברי גבול, נמלים ושדות תעופה. הצעת החוק צפויה הייתה לשנות את המצב הקיים לפיו אזרחים אמריקנים או תושבי קבע יכולים להימנע מתהליכי בידוק ביומטריים.^{^[11]}

6 בדצמבר – נציבות המסחר הפדראלית קבעה כי Cambridge Analytica הפרה חוק פדראלי והטעתה משתמשים לקראת הבחירות לנשיאות ב-2016 – נציבות המסחר הפדראלית (FTC) קבעה פה אחד כי חברת הייעוץ התקשורתי Cambridge Analytica הטעתה משתמשים והפרה את החוק הפדראלי, במסגרת פרשיית איסוף המידע האישי אודות כ-50 מיליון משתמשי פייסבוק לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. השלכותיה של הקביעה אינן ברורות, שכן Cambridge Analytica הגישה בקשה לפשיטת רגל ונסגרה מיד לאחר חשיפת הפרשה במאי 2018.^{^[12]}

12 בדצמבר – מחלקת המשפטים פרסמה מסמך מדיניות בנושא השמירה על אבטחת סייבר ופרטיות במהלך שימוש ברחפנים – מסמך המדיניות החדש מעדכן את מדיניות מחלקת המשפטים לשימוש ברחפנים מ-2015 וכולל סעיפים חדשים הנוגעים לאבטחת סייבר והגנה על פרטיות וזכויות אזרח. המסמך כולל התייחסות לחשש מפני ריגול מסחרי או ריגול סייבר מטעם מדינות כגון סין, וקורא לבצע הערכת סיכוני סייבר שתכלול מיפוי של כל רכיבי המערכות ומקורם בטרם ביצוע רכישת טכנולוגיות או רכיבי רחפנים. מחברי המסמך הגדירו את השימוש ברחפנים לצורך מעקב אחר אזרחים כבלתי חוקי וקבעו מגבלה של 180 יום להחזקת מידע פרטי ופרטים מזהים. כמו כן, קראו המחברים לנסח תהליכי אימון והכשרה עבור מפעילי הרחפנים.^{^[13]}

היערכות להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020

החודש הגבירו הקונגרס וגופי הביטחון את היערכותם להגנה על הבחירות ב-2020. ב-16 בדצמבר, חתמו הסנאט ובית הנבחרים על הסכם פשרה להקצאת 425 מיליון דולר לטובת הגנה על הבחירות במדינות ארה"ב. הסכום יועבר למדינות דרך הנציבות לסיוע בבחירות (EAC)^[14] והמדינות יידרשו להוסיף כ-20% מכספי הסיוע, כך שיגדל לכ-510 מיליון דולר. תקציבי הסיוע יועברו במסגרת החוק לתקצוב שירותי ממשלה ושירותים פיננסיים לשנה הפיסקאלית 2020.^[15] במסגרת הפשרה בין בתי הקונגרס, נקבע כי המדינות ישתמשו בסכום לפי דרישות הסנאט, שאינן כוללות דרישות ספציפיות ומאפשרות שימוש רחב יותר בכספים.^[16]

ב-26 בדצמבר התראיינו בכירי ממשל בהווה ובעבר בעילום שם לעיתון ה-Washington Post, וטענו כי פיקוד הסייבר נערך לבצע מתקפות סייבר ומבצעי מידע במטרה לחשוף מידע אישי מביך על בכירים ואוליגרכים רוסים כתגובה על מעורבות אפשרית בבחירות לנשיאות ב-2020. כמו כן, שוקל פיקוד הסייבר חלופות, כגון הפצת מידע כוזב וחדשות מזויפות במטרה לנצל מתחים בתוך ממשלת רוסיה או חשיפה פומבית של פעילות הסייבר הזדונית של רוסיה.^[17]

התמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר

החודש נמשך העיסוק בנושא דרכי התמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסייבר והבינה המלאכותית. במהלך החודש פרסם המרכז לביטחון ולטכנולוגיות חדשות (CSET)^{^[18]} שבאוניברסיטת ג'ורג'טאון, דו"ח המלצות למדיניות בנושא שימור סטודנטים זרים וכוח אדם המיומן במקצועות הבינה המלאכותית בארה"ב במטרה לשמר את מעמדה העולמי בתחום. על פי הדו"ח, כיום מהווים אזרחים זרים יותר ממחצית מכוח האדם המיומן בטכנולוגיות הבינה המלאכותית בארה"ב, אולם הקשחת מדיניות ההגירה כלפי סטודנטים זרים עלולה לפגוע ביכולת לשמר ולהעסיק אותם.

מחברי הדו"ח קראו למקבלי ההחלטות לבצע רפורמות בתהליך מתן הויזה לסטודנטים, לנסח תהליך שיסייע לבוגרי אוניברסיטאות בתחום הבינה המלאכותית להתקבל לעבודה ולנסח תכנית ויזה עבור יזמים. כמו כן, המליצו מחברי הדו"ח על קיצור תהליך מתן תושבות הקבע והאזרחות עבור בוגרים בעלי ידע וניסיון במקצועות הבינה המלאכותית.^{^[19]}

חקיקה

6 בדצמבר – הצעת חוק חדשה קוראת להגביל את השימוש של גופי האכיפה בטכנולוגיות לזיהוי פנים – הצעת החוק Facial Recognition Technology Warrant Act, שהוצגה בסנאט על ידי סנאטורים משתי המפלגות, קוראת להגביל את השימוש המשטרתי בטכנולוגיות לזיהוי פנים. הצעת החוק מגבילה את פרק הזמן בו מותר לגופי האכיפה לעקוב אחר אזרחים במצלמות אבטחה במעגל סגור ל-72 שעות בלבד, במטרה ליצור איזון בין השימוש בזיהוי פנים על מנת לפתור ולמנוע פשעים ובין טיעוני פרטיות.^{^[20]}

12 בדצמבר – הצעת חוק חדשה קוראת לאפשר למחלקה לביטחון המולדת לקבל מידע אודות לקוחות של ספקיות האינטרנט – על פי הצעת החוק, שהוצגה בוועדת הסנאט לביטחון המולדת ולעניינים ממשלתיים, תקבל הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) את הסמכות להגיש בקשות למידע אודות תשתיות מחשוב ואודות לקוחות של ספקיות האינטרנט במטרה להזהירם מפני חולשות אבטחה. הצעת החוק נוסחה בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי CISA ביולי 2019, במטרה לזהות חולשות אבטחה במערכות מחשוב של תשתיות חיוניות ולדווח עליהן למפעיליהן.^{^[21]}

16 בדצמבר – הצעת חוק חדשה קוראת למחלקה לביטחון המולדת לנסח המלצות לאבטחת הסייבר של בתי ספר – הצעת החוק The K-12 Cybersecurity Act שהוצגה בסנאט, קוראת למחלקה לביטחון המולדת לנסח רשימת מקורות מימון והמלצות להגברת אבטחת הסייבר של בתי ספר יסודיים, תיכוניים וחטיבות ביניים. הצעת החוק הוצגה על רקע עלייה במספר מתקפות הסייבר על בתי ספר, ביניהן מתקפות כופרה ופריצות למידע של תלמידים ומורים.^{^[22]}

צבא וביטחון

6 בדצמבר – הצי האמריקני הכריז על מספר יוזמות לקידום יכולות הסייבר ההתקפיות שלו – לדברי ראש אגף המבצעים הימיים של הצי האמריקני, אדמירל מייקל גילדיי (Michael Gilday), פיקוד לוחמת המידע של הצי^{^[23]} ופיקוד הסייבר של הצי ישתפו פעולה על מנת להקים צוותי סייבר טקטיים עד פברואר 2020, שמטרתם לבלבל את האויב ולתת לצי יתרון בעת עימות. הקמת הצוותים החדשים תתבצע בנפרד מצוותי כוחות משימת הסייבר,^{^[24]} אותם מכשיר הצי עבור פיקוד הסייבר (CYBERCOM). לא נמסרו פרטים נוספים אודות הרכבם או פעילותם של הצוותים החדשים.^{^[25]}

כמו כן, החל הצי בתהליך הקמת מרכז חדש למחקר ופיתוח של אמצעי לוחמת סייבר שיפעל תחת הדיוויזיה המרכזית על שם אדמירל דאהלגרן ללוחמה ימית (NSWCDD).^{^[26]}

מרכז ה-Cyber Warfare Engineering Laboratory יבחן תוכנות וחומרה של מערכות נשק ויפתח פלטפורמות רשת ואמצעי לוחמת סייבר. כמו כן, המרכז ייזום, יפתח וימזג פתרונות טכניים של לוחמת סייבר עבור מערכות הצי ויתמוך בפיתוח ובניסוי של מערכות החסינות לאיומי סייבר.^{^[27]}

ב-18 בדצמבר הודיע גילדיי כי בכוונת הצי לבחון את כישוריהם של חיילים, מלחים ומתגייסים חדשים בתחום הסייבר במטרה לתת מענה למחסור במומחים במקצועות הסייבר בצי. לדבריו, בכוונת הצי להרחיב את בחינות הכשירות והידע של פיקוד הסייבר של הצי (הצי העשירי) לצי כולו, במטרה להעריך את הפוטנציאל הטכנולוגי של המתגייסים החדשים.^{^[28]}

10 בדצמבר – דארפ"א חתמה על חוזה עם BAE Systems לפיתוח אמצעי הגנת סייבר על קבצים אלקטרוניים – במסגרת החוזה, תפתח BAE Systems שני רכיבים להגנה על קבצים אלקטרוניים (electronic formats) כגון קבצי מדיה וקבצי PDF מפני קודים זדוניים. הרכיב הראשון יתמקד בזיהוי ובבחירה אוטומטית בהגדרות שימוש בטוח בקבצים אלקטרוניים, באופן שיסייע לקודד את המידע באופן בטוח. הרכיב השני יסייע למפתחי תוכנות להימנע מיצירת חולשות בתוכנות לעיבוד מידע אלקטרוני. החוזה נחתם במסגרת תכנית SafeDocs של דארפ"א, שמטרתה לשפר את הזיהוי וההתמודדות עם קוד זדוני בקבצים אלקטרוניים.^{^[29]}

18 בדצמבר – הפנטגון מתכנן לחזק את תעשיית הרחפנים האמריקנית ולהשקיע במערכות לזיהוי והפלה של רחפנים עוינים – לדברי סגנית מזכיר מחלקת ההגנה לרכש ולתחזוקה, אלן לורד (Ellen Lord), הפנטגון מתכנן לחזק את תעשיית הרחפנים האמריקנית כחלק מהמאמץ להגן של שרשראות האספקה שלו ולהימנע מרכש של רחפנים ורכיבים מתוצרת זרה, כגון מתוצרת חברת DJI הסינית. כמו כן, ישקיע הפנטגון ביצרניות של מערכות לזיהוי ולהגנה מפני רחפנים עוינים ויבחן את זהות המשקיעים ביצרניות הרחפנים ומערכות הגנה (Counter UAS) האמריקניות, במטרה למנוע השקעות זרות מטעם חברות המקושרות לממשלות זרות.^[30]

21 בדצמבר – ה-NSA וצבא היבשה פרסמו מסמך הקורא להגיש הצעות מחקר בנושא דרכים להגביר את האמינות של מחשבים קוונטיים – ה-NSA והמשרד למחקר של צבא היבשה (ARO)^{^[31]} פרסמו מסמך הקורא לחברות פרטיות להגיש הצעות למחקר ופיתוח של טכניקות ופרוטוקולים לאפיון טעויות במחשבים קוונטיים ולהגברת האמינות שלהם (QCVV).^{^[32]} על פי המסמך, הקורא להגיש פתרונות QCVV עבור מערכות בעלות כוח של עשרה קיוביט (Qubit) ומעלה, ה-NSA וצבא היבשה זקוקים לדרכים ושיטות חדשות לאפיין להעריך ולבחון את יכולותיהן ואמינותן של מערכות מחשוב קוונטי חדשות.^{^[33]}

26 בדצמבר – חיל האוויר האמריקני פרסם בקשה למידע אודות טכניקות לזיהוי אוטומטי של חולשות בתשתיות חיוניות בבסיסים – חיל האוויר פרסם מסמך בקשה למידע אודות דרכים להערכה ולזיהוי חולשות אבטחה במכשירי IoT בתשתיות חיוניות של מחלקת ההגנה (ExCITe).^{^[34]} על פי המסמך, חיל האוויר בוחן דרכים, טכניקות וגישות חדשות לזיהוי ולמיפוי חולשות אבטחה ולהעריך את מצב אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות בבסיסים צבאיים. מערכות אלו כוללות מערכות לייצור אנרגיה, מערכות בטיחות ואף מערכות לבקרה של שדות תעופה צבאיים. חיל האוויר צפוי למזג את הטכניקות והגישות החדשות לכדי מערכת למודעות מצבית שתציג ותמפה את מצב אבטחת הסייבר של בסיסים.^{^[35]}

31 בדצמבר – צבא היבשה והצי האמריקני אסרו על חיילים מלהשתמש באפליקציית שיתוף הווידאו הסינית Tik-Tok – צבא היבשה והצי האמריקני הגדירו את אפליקציית שיתוף קטעי הווידאו הסינית Tik-Tok כאיום סייבר ואסרו על חייליהם מלהשתמש בה על גבי מכשירים השייכים לצבא. בנוסף פרסמו צבא היבשה והצי הנחיות כיצד לעשות שימוש בטוח באפליקציה במכשירים פרטיים. האזהרות מצטרפות לחקירה שפתחה ממשלת ארה"ב אודות שיטות אחסון ועיבוד המידע של האפליקציה, שלה 110 מיליון משתמשים בארה"ב בלבד, במטרה לקבוע האם היא מהווה איום של מודיעין שכנגד.^[36]

תשתיות חיוניות בארה"ב

4 בדצמבר – סנאטורים קראו לרשות הרגולציה על ענף האנרגיה להגן על תשתיות אנרגיה מפני שימוש בציוד של חברת התקשורת הסינית Huawei – במכתב שנשלח מטעם קבוצת סנאטורים ליושב ראש רשות הרגולציה על ענף האנרגיה (FERC),^{^[37]} ניל צ'אטרג'י (Neil Chatterjee), קראו המחברים ל-FERC להגן על ענף ייצור האנרגיה הסולארית בארה"ב מפני איומי סייבר שמקורם בשימוש בציוד של חברת Huawei. לדבריהם, ממשל טראמפ פעל רבות על מנת לאסור את השימוש בציוד החברה בתשתיות תקשורת, אולם Huawei מייצרת גם טכנולוגיה לאחסון אנרגיה ופאנלים סולאריים וקיים חשש מפני שימוש בציוד מתוצרתה גם בענף האנרגיה הסולארית. כמו כן, מייצרת Huawei מכשירים להמרת אנרגיה סולארית לחשמל, טכנולוגיה שעלולה לחשוף את רשת החשמל של ארה"ב לאיומי ריגול, מעקב ושיבוש אספקת החשמל. על כן, קראו הסנאטורים ל-FERC להגביר את שיתוף הפעולה עם המחלקה לביטחון המולדת, עם המעבדות הלאומיות של מחלקת האנרגיה, עם גופי רגולציה ועם המגזר הפרטי על מנת להגן על שרשרת האספקה של תשתיות האנרגיה הסולארית.^{^[38]}

9 בדצמבר – המועצה המייעצת לתשתיות לאומיות פרסמה דו"ח הקורא לנשיא טראמפ להגביר את הגנת הסייבר על תשתיות חיוניות – המועצה המייעצת לתשתיות לאומיות (NIAC)^{^[39]} פרסמה דו"ח, שהוכן לבקשת המועצה לביטחון לאומי, והמליצה לנשיא טראמפ להגביר את מאמצי הממשל להגן על תשתיות אנרגיה, תקשורת ופיננסיים מפני איומי סייבר. המועצה, המורכבת מבכירי תעשייה, ובכירי ממשלה לשעבר שעסקו בהגנה על תשתיות חיוניות, קראה לטראמפ להקים מרכז שליטה ובקרה על תשתיות חיוניות,^{^[40]} שיסייע לשתף מידע על איומים מסווגים בין גופי הממשלה לבין מפעילי תשתיות חיוניות וכן להורות לקהילת המודיעין לאסוף ולשתף מידע על קבוצות האקרים ומדינות זרות המעורבות במתקפות סייבר על תשתיות חיוניות בארה"ב.

בנוסף, קראו מחברי הדו"ח לטראמפ לנסח צו נשיאותי להקמת נציבות פדראלית לאבטחת סייבר, עליה תוטל האחריות להתמודד עם איומי סייבר שהוגדרו כ"קטסטרופליים" על תשתיות חיוניות. כמו כן, קראה המועצה לטראמפ לנסח רשימה של מוצרי אבטחת סייבר המהווים איום על תשתיות חיוניות.^{^[41]}

קישור לטיוטת הדו"ח: https://bit.ly/2PreA4M

20 בדצמבר – וועדת בית הנבחרים אישרה הצעת חוק לפיתוח טכנולוגיות חדשות להגברת אבטחת הסייבר של רשת החשמל – וועדת המשנה של בית הנבחרים לאנרגיה, הכפופה לוועדת המדע, החלל והטכנולוגיה, אישרה את הצעת חוק ה-Grid Modernization Research and Development, הקוראת לאשר יוזמות שונות למחקר ולפיתוח של אמצעי אבטחת סייבר עבור רשת החשמל הלאומית. הצעת החוק מרחיבה את יוזמת ה-SGDP,^{^[42]} למיזוג טכנולוגיות חדשות ברשת החשמל, וקוראת לאישור יוזמות מחקר נוספות. הצעת החוק תעבור כעת להצבעה במליאת בית הנבחרים.^{^[43]}

רוסיה

5 בדצמבר – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד האקרים רוסים שביצעו מתקפות סייבר וגנבו מאות מיליוני דולרים מבנקים – על פי כתבי האישום, מקסים יקובץ ואיגור טוראשוב (Maksim Yakubets, Igor Turashov), פיתחו את נוזקת ה-Bugat, גרסה מוקדמת של נוזקת ה-Dridex, ששימשה בשורת מתקפות סייבר על בנקים במשך שמונה שנים. כמו כן, הטילה מחלקת האוצר סנקציות כנגד ארגון פשיעת הסייבר Evil Corp, שהיה אחראי לשימוש בנוזקת ה-Dridex ובראשו עמד יקובץ. על פי הודעת מחלקת האוצר, ארגון Evil Corp השתמש בנוזקת ה-Dridex על מנת לאסוף פרטי הרשאה לחשבונות במאות בנקים ומוסדות פיננסיים בכ-40 מדינות, וגנב יותר מ-100 מיליון דולר. יקובץ נאשם גם כי סייע לממשלת רוסיה לגייס עברייני סייבר לטובת פעילות הסייבר הזדונית שלה.^{^[44]}

23 בדצמבר – רוסיה קיימה תרגיל להשבתה חלקית של נקודות הגישה לאינטרנט העולמי – על פי מסמך פנימי של המשרד לפיתוח דיגיטלי, תקשורת ומדיית המונים,^{^[45]} שנחשף ב-19 בדצמבר, ב-23 בדצמבר 2019 קיימה רוסיה תרגיל לניתוק חלקי של אזרחיה מהאינטרנט העולמי במטרה לבחון את תפקודה של הרשת הפנימית של רוסיה RuNet, בעת ניתוקה מהאינטרנט העולמי. הניסוי נערך במסגרת כניסתו לתוקף של חוק ה-Sovereign Internet Law בנובמבר 2019. החוק מאפשר לממשלת רוסיה לנתב את תעבורת הרשת במדינה באמצעות נקודות ניתוב ממשלתיות, באופן שיחסום את גישתם של אזרחיה לאינטרנט העולמי ויאפשר לה לשלוט על גישתם לתכנים.^{^[46]} ב-23 בדצמבר הודיעה ממשלת רוסיה כי במסגרת הניסוי נבחנו מספר תרחישים של ניתוק הרשת הפנימית של רוסיה מהאינטרנט העולמי וכי הניסוי עבר בהצלחה.^[47]

אירופה

האיחוד האירופי

18 בדצמבר – בכירים מהאיחוד האירופי ומברית נאט"ו דנו בהגברת שיתוף הפעולה בתחום הסייבר ואבטחת רשתות 5G – בכירים ומומחים לאבטחת סייבר מהאיחוד האירופי ומברית נאט"ו דנו בהגברת שיתוף הפעולה בין שני הארגונים וחיזוק אבטחת רשתות תקשורת מהדור הבא, לצד דרכים להרתיע ולהגיב כנגד פעילות סייבר זדונית וקידום יציבות במרחב הסייבר בין מדינות. בנוסף, חתמו נציגי הארגונים על הסכם לניסוח מסגרת שיתוף מידע טכני ושיטות עבודה מומלצות בין צוות ה-CERT-EU של האיחוד האירופי לבין צוות התגובה לתקריות של נאט"ו (NCIRC).^{^[48]}

בריטניה

6 בדצמבר – רמטכ"ל צבא בריטניה: בריטניה פועלת לפתח ולמזג יכולות סייבר במטרה לפעול מתחת לסף העימות המזוין – לדברי רמטכ"ל צבא בריטניה, גנרל ניקולס קרטר (Nicolas Carter), בריטניה פועלת על מנת לנסח גישה מבצעית חדשה לניהול ולהרחבת יכולותיה לקראת העשור הבא. כחלק מגישה זו, השיקה בריטניה את הפיקוד האסטרטגי,^{^[49]} עליו תוטל האחריות למזג את יכולותיה של בריטניה במרחבי היבשה, האוויר, הים, החלל והסייבר על מנת להשיג יכולות רב-ממדיות (multi-domain). כמו כן, יוציא הפיקוד החדש לפועל מבצעי סייבר ומבצעי מידע ויפעל מתחת לסף העימות המזוין.

לדברי קרטר, הגישה המבצעית החדשה תאפשר לכוחות המזוינים גמישות וניידות וכן תשים דגש על לוחמה אלקטרונית ויכולות להטעיית האויב ושמירה על יתרון במרחב המידע.

כמו כן, חידוש יכולות הצבא יכלול התמקדות בטכנולוגיות מידע, שיאפשרו בעתיד להשתמש בבינה מלאכותית, למידת מכונה ומחשוב קוונטי. לשם כך, יגביר הצבא את שיתוף הפעולה עם חברות הטכנולוגיה, חברות הזנק ואוניברסיטאות, במטרה לקדם חדשנות, מחקר ופיתוח.^{^[50]}

ב-9 בדצמבר אישר משרד ההגנה של בריטניה את מהלך הארגון מחדש של פיקוד הכוח המשותף (Joint Force Command) ושינוי שמו לפיקוד האסטרטגי, כחלק מהמהלך להרחבת אחריותו ויכולותיו. הפיקוד האסטרטגי יקבל את האחריות להוביל מבצעי סייבר עבור משרד ההגנה; לייצר ולפתח יכולות הגנה במרחבי היבשה, הים, האוויר, הסייבר והחלל; לתכנן, לתאם ולהוציא לפועל מבצעים משותפים; לחנך ולהכשיר את הכוח המשותף; לפתח עליונות במרחב המידע; לספק למשרד ההגנה טכנולוגיות מידע ותקשורת.^[51]

היערכותה של בריטניה להגנה על הבחירות

בתחילת החודש נערכה בריטניה להגן על הבחירות הכלליות, שנערכו ב-12 בדצמבר. ב-3 בדצמבר טען חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור, בן ברדשו (Ben Bradshaw), כי היה קורבן לניסיון מתקפת דיוג ממוקד שמקורו ברוסיה. לדברי ברדשו, שהאשים בעבר את רוסיה במעורבות בתהליכים פוליטיים בבריטניה ומחזיק בדעות ביקורתיות כלפי הקרמלין, האקרים רוסים התחזו לבכירים שביקשו לחשוף מידע פנימי אודות כוונותיה של רוסיה ופעילות הסייבר שלה. הודעת הדוא"ל הועברה לחקירת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC).^{^[52]}

ב-7 בדצמבר הודיע דובר סוכנות הסיגינט של קנדה (CSE),^[53] אוון קורונבסקי (Evan Koronewski), כי ה-CSE משתפת מידע ומודיעין על איומי סייבר עם גופי המודיעין והגנת הסייבר של בריטניה לקראת הבחירות.^[54]

ב-8 בדצמבר דווח כי קובץ מסמכים מסווגים מהסכם הסחר המתגבש בין בריטניה לארה"ב הודלף והופץ ברשת החברתית Reddit בבריטניה בסוף נובמבר 2019. לדברי בכיר שנותר בעילום שם, יש חשד כי המסמכים נגנבו במסגרת מתקפת סייבר, והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) פתח בחקירת המקרה.^[55] גורמים מחברת הרשת החברתית Reddit טענו כי חשבונות המדיה החברתית שהדליפו את המסמכים קשורים ככל הנראה לקמפיין מידע כוזב מטעם רוסיה ופעילותם מתואמת עם חשבונות של פעילים רוסים בפייסבוק שהוסרו במאי 2019.^[56]

ב-12 בדצמבר נערכו הבחירות הכלליות בבריטניה. לא נצפו אירועים מיוחדים בעלי השלכות על תוצאותיהן.

גרמניה

16 בדצמבר – גרמניה החלה לתדרך את חייליה המשרתים במסגרת ברית נאט"ו במטרה להגן עליהם ממבצעי השפעה – לדברי רמטכ"ל צבא גרמניה, לוטננט גנרל אברהרד צורן (Eberhard Zorn), משרד ההגנה של גרמניה הגביר את מאמציו להעלאת המודעות של חיילי צבא גרמניה המוצבים בליטא במסגרת כוחות נאט"ו, במטרה להגן עליהם מפני לוחמה היברידית ומבצעי השפעה. לדבריו, הצבא החל לתדרך את חייליו בנושא שימוש אחראי במדיה החברתית, ביטחון מידע ושימוש מאובטח במכשירים סלולריים. כמו כן, החל הצבא להזהיר את החיילים מפני מבצעי השפעה שמטרתם ליצור תחושת חוסר ביטחון בקרב החיילים. ההודעה באה על רקע דיווחים לפיהם רוסיה פרצה למכשירים סלולריים של חיילי נאט"ו במדינות הבלטיות במטרה לאסוף מידע ולפגוע במורל החיילים.^{^[57]}

19 בדצמבר – עיריית פרנקפורט השביתה את מערך ה-IT שלה במטרה למנוע התפשטות של נוזקת כופרה – עיריית פרנקפורט השביתה את מערך ה-IT העירוני לאחר שמספר מחשבים נדבקו בנוזקה המכונה Emotet. במספר מקרי הדבקה בעבר, שימשה הנוזקה לטובת הדבקה בתוכנות כופרה, דבר שעיריית פרנקפורט ניסתה למנוע. מומחים מהמשרד הפדראלי לאבטחת מידע (BSI) הזהירו מפני קמפיין שמטרתו להפיץ את נוזקת ה-Emotet כנגד ארגונים, אוניברסיטאות ורשויות מקומיות.^{^[58]}

אירלנד

27 בדצמבר – אירלנד פרסמה את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית שלה לשנים 2024-2019 – על פי האסטרטגיה החדשה אירלנד תגביר את מאמציה להגן על תשתיות ממשלתיות, על תשתיות חיוניות ועל אזרחי המדינה מפני איומי סייבר. כמו כן, תשקיע הממשלה בחיזוק יכולות המחקר והפיתוח של מוסדות מחקריים ושל ארגונים וחברות ותפעל להגביר את שיתוף הפעולה הבין-לאומי במטרה לתמוך באינטרנט פתוח, בטוח וחופשי. יעדי האסטרטגיה הם:

(1) שיפור יכולתה של המדינה להגיב ולנהל תקריות סייבר בעלות השפעה על הביטחון הלאומי;

(2) הגנה על תשתיות חיוניות וכן ווידוא כי למפעיליהם יש תכנית תגובה לתקריות;

(3) שיפור חסינות הסייבר של מערך ה-IT במגזר הציבורי והגנה על השירותים הציבוריים;

(4) השקעה ביוזמות חינוכיות ובהכשרות על מנת להגדיל את כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר וליצור מסלולי קריירה חדשים בתחום;

(5) העלאת המודעות לאחריותם של עסקים וחברות לאבטח את רשתותיהם והמידע הרגיש שברשותם וקידום מחקר ופיתוח בתחום אבטחת הסייבר באירלנד;

(6) שיתוף פעולה עם בעלות ברית וארגונים בין-לאומיים במטרה לקדם שימוש בטוח וחופשי במרחב הסייבר;

(7) העלאת המודעות והגדלת המאמצים להגביר את היכולות של אזרחי המדינה בנושא היגיינת סייבר באמצעות שיתוף מידע והכשרות.^{^[59]}

אוקראינה

12 בדצמבר – גופי הביון של אוקראינה חשפו קבוצת האקרים שמכרה סודות צבאיים לרוסיה לטובת רווח כספי – שירות מודיעין הפנים של אוקראינה (SBU) בשיתוף מחלקת הסייבר של משטרת מחוז איוונו-פרנקיבסק (Ivano-Frankivsk) שבמערב אוקראינה, חשפו קבוצת האקרים שגנבו ומכרו מידע צבאי מסווג ליותר מ-50 לקוחות, ביניהם אזרחים רוסים. מהחקירה עלה כי העבריינים רכשו ככל הנראה את מאגרי המידע ברשת האפילה ומכרו אותו באתר שאוחסן על גבי שרת במדינה זרה. גורמי החקירה בודקים כעת כיצד נגנב המידע ממאגרי המידע של כוחות הביטחון של אוקראינה. המידע שנמכר כלל מידע אודות רכש צבאי ותנועת כוחות של צבא אוקראינה.^{^[60]}

אסיה

סין

9 בדצמבר – ממשלת סין הורתה לכל גופי הממשל להסיר ציוד מחשוב מתוצרת זרה – הלשכה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של סין פרסמה דירקטיבה המחייבת את כל גופי הממשל והמוסדות הציבוריים להפסיק את השימוש ולהסיר ציוד מחשבים ותוכנות מתוצרת זרה בתוך שלוש שנים מרגע פרסומה. המהלך, שצפוי לפגוע בחברות טכנולוגיה אמריקניות כגון Dell, HP ומיקרוסופט, צפוי לכלול את החלפתן של 20-30 מיליון מערכות מחשוב וחומרה בין השנים 2022-2020. המהלך הוביל להערכות כי מדובר במהלך תגובה לאיסור שהטיל ממשל טראמפ על חברות אמריקניות מלהשתמש בציוד מתוצרת סינית במאי 2019.^{^[61]}

הודו

9 בדצמבר – זרועות הכוחות המזוינים של הודו דיווחו כי חוו מתקפות דיוג ממוקד על אנשי צבא– זרועות צבא הודו פרסמו אזהרה לפיה גורמים עברייניים ניסו לבצע מתקפות דיוג ממוקד כנגד אנשי צבא, במסגרתה התחזו שולחי ההודעה לגורמים ממשלתיים, וקראו לחיילים ולקצינים שלא להיכנס לקישורים הנשלחים אליהם בדוא"ל. לדברי בכיר בצבא הודו, ששמו לא נמסר, מקורן של מרבית תקיפות הסייבר על תשתיות חיוניות וגופי צבא בהודו הוא בפקיסטן או בסין. לדבריו קיימת עלייה במספר מתקפות הסייבר מטעם שירותי המודיעין של פקיסטן, המתמקדים באנשי צבא בהודו לצרכי ריגול.^{^[62]}

21 בדצמבר – המתאם הלאומי לאבטחת הסייבר: על צבא הודו להקים מערך ייעודי לקידום הנראטיב מול פקיסטן – לדברי המתאם הלאומי לאבטחת הסייבר, ראג'ש פאנט (Rajesh Pant), צבא הודו נמצא בנחיתות מול מערך יחסי הציבור והדוברות של צבא פקיסטן, דבר שפוגע ביכולת ההסברה של הודו וביכולתה לקדם את הנראטיב שלה אל מול הנראטיב שמקדמת פקיסטן. לדבריו, המצב נובע מכך שכל זרוע בצבא הודו מפעילה מערך דוברות ויחסי ציבור משל עצמה, דבר הפוגע בתיאום וביכולת להעביר מסר אחיד, בעוד שצבא פקיסטן איחד את מערכי הדוברות ויחסי הציבור הזרועיים תחת משרד המפקח הכללי של שירותי יחסי הציבור (DG-ISPR).^{^[63]} פאנט קרא למקבלי ההחלטות בהודו להגדיר את מונחי לוחמת המידע ולוחמת נראטיבים עבור שירותי הדוברות ויחסי הציבור של זרועות הצבא.^{^[64]}

יפן

21 בדצמבר – הסוכנות למודיעין פנים של יפן הזהירה מפני מתקפות סייבר לקראת המשחקים האולימפיים שייערכו בטוקיו ב-2020 – על פי הדו"ח השנתי של הסוכנות לביטחון לאומי של יפן,^{^[65]} קיימת סכנה ששחקנים זרים ישתמשו במתקפות סייבר במטרה להתערב ולפגוע במהלך התקין של המשחקים האולימפיים והפרה-אולימפיים שייערכו בטוקיו ב-2020. הסוכנות הגדירה את איום מתקפות הסייבר על המשחקים האולימפיים כאחד האיומים הגדולים ביותר על יפן. על פי הדו"ח, הסוכנות זיהתה מספר ניסיונות לבצע מתקפות דיוג ממוקד תוך כדי התחזות למארגני המשחקים האולימפיים.^{^[66]}

צפון קוריאה

31 בדצמבר – מיקרוסופט השתלטה על 50 אתרים ששימשו האקרים צפון-קוריאניים לצורך איסוף מודיעין – מיקרוסופט הודיעה כי השתלטה על כ-50 אתרים מזויפים ששימשו את קבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית APT37, המכונה גם Thallium או Reaper לצורך מתקפות דיוג ממוקד על עובדי ממשלה, עובדי אוניברסיטאות ומכוני מחקר, ארגונים העוסקים בזכויות אדם ומומחים בנושא בקרת נשק גרעיני מארה"ב, מיפן ומדרום קוריאה.^{^[67]} ההשתלטות בוצעה במסגרת צו שקיבלה מיקרוסופט מבית המשפט המחוזי בווירג'יניה. מדובר בפעם הרביעית בה מיקרוסופט פונה לבתי המשפט בארה"ב על מנת להשתלט על תשתיות שבשימוש האקרים זרים.^{^[68]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

23 בדצמבר – מערך הסייבר הלאומי השיק תכנית להגנה על ספקי שירותים לגופי ממשלה ותשתיות– מערך הסייבר הלאומי השיק תכנית חדשה הכוללת תקני אבטחת סייבר חדשים עבור שרשראות אספקה וספקי שירותים לגופי ממשלה, וכן עבור ספקי ציוד ושירותים למפעילי תשתיות ולארגונים בענף הפיננסים. התקנים החדשים יחולו בין השאר על חברות המעניקות שירותי דוא"ל, מפתחי אפליקציות ואתרים, שירותי אחסון מידע, יצרני רכיבים לתעשיות ועוד. כמו כן, תקבע התכנית תקן אבטחת סייבר ישראלי חדש להגנה על שרשראות אספקה וספקי שירותים. לשם כך הכשיר מערך הסייבר כ-50 בודקים מטעם מכון התקנים לביצוע בדיקות על פי תקני האבטחה החדשים.^{^[69]}

איראן

11 בדצמבר – מיליוני רשומות פרטי בנק של אזרחים איראניים נגנבו והופצו באפליקציית המסרים Telegram – רשומות פרטי הבנק של כ-15 מיליון אזרחים איראנים נגנבו ופורסמו באפליקציית המסרים Telegram במסגרת מתקפת הסייבר הגדולה ביותר שתועדה על ענף הבנקאות של איראן. לדברי השר לטכנולוגיות מידע ותקשורת של איראן, מוחמד-ג'וואד אזארי ג'הרומי (Muhammad-Javad Azari Jahromi), מדובר ככל הנראה בניסיון סחיטה של גורם פנימי בעל גישה לחשבונות הלקוחות. עם זאת, מומחים העריכו כי התקיפה בוצעה בחסות מדינתית. חברת ClearSky פרסמה אזהרה לחברות אשראי ישראליות, על פיה איראן עלולה להאשים את ישראל במעורבות במתקפה ועלולה לנסות לנקום.^{^[70]}

בנוסף, ב-15 בדצמבר הודיע ג'הרומי כי איראן סיכלה מתקפת סייבר רחבת היקף נוספת שכוונה כנגד שירותים ממשלתיים. ג'הרומי הוסיף כי נמצאה רוגלה המיוחסת לקבוצת APT27 על שרתים השייכים לממשלה.^{^[71]} קבוצת APT27 הידועה גם בשם Emissary Panda יוחסה על ידי חברת קספרסקי להאקרים סינים.^{^[72]}

אתיופיה

7 בדצמבר – אתיופיה סיכלה מתקפות סייבר נרחבות על ענף הפיננסים במדינה – על פי הודעה מטעם הסוכנות לאבטחת טכנולוגיות מידע של אתיופיה (INSA),^[73] הסוכנות סיכלה שורת מתקפות סייבר על תשתיות ענף הפיננסים במדינה. על פי ההודעה, האקרים ניסו לבצע מתקפות DDoS על בנקים בבעלות פרטית ובבעלות המדינה, אולם ה-INSA הצליחה לחסום אותן ולמנוע נזק לענף הפיננסים.^[74]

אוסטרליה

2 בדצמבר – ממשלת אוסטרליה חנכה כוח משימה להתמודדות עם איומי התערבות זרה – הסוכנות למודיעין פנים של אוסטרליה (ASIO)^[75] צפויה לעמוד בראש כוח משימה חדש, המכונה Counter Foreign Interference Taskforce, שיסייע להתמודד עם ניסיונות התערבות בענייניה הפנימיים של המדינה. כוח המשימה יתוקצב בסכום של 88 מיליון דולר אוסטרלי (כ-60 מיליון דולר) ויסייע להגביר את פעולות איסוף המודיעין, התיאום, האכיפה ותהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות להם.^{^[76]} כוח המשימה יורכב מנציגי ASIO, המשטרה הפדרלית, מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD)^{^[77]} וארגון המודיעין הגיאו-מרחבי (AGO).^{^[78]}

11 בדצמבר – הצעת חוק חדשה באוסטרליה תחייב את חברות הטכנולוגיה להסיר תכנים אלימים בתוך 24 שעות מקבלת ההוראה מהרשויות – הצעת חוק ה-Online Safety Act, תרחיב סעיפי חוק קיימים הנוגעים להגנה על ילדים מפני בריונות ברשת ותקבע הגדרה לבריונות ברשת כלפי מבוגרים. הצעת החוק תיתן לנציב לבטיחות ברשת של ממשלת אוסטרליה (eSafety Commissioner) את הסמכות להורות לחברות הטכנולוגיה להסיר תכנים אלימים ופוגעניים וכן תכנים התומכים בטרור או קשורים לניצול ילדים בתוך כ-24 שעות מרגע קבלת ההוראה. כמו כן, קוראת הצעות החוק לניסוח תקנות, לפיהן חברות התקשורת והטכנולוגיה יידרשו להציע ולספק ללקוחותיהן מוצרים להגבלת הגישה לתכנים אסורים. בנוסף פועלת ממשלת אוסטרליה להחמיר את הענישה על הטרדה ובריונות ברשת. הצעת החוק פתוחה לתגובות הציבור עד פברואר 2020.^{^[79]}

בין-לאומי

פעילותן של חברות התקשורת הסיניות במדינות המערב

החודש המשיכה חברת התקשורת הסינית Huawei בניסיונותיה להסיר את החרם האמריקני, בעוד חברות ותאגידי תקשורת במדינות נוספות הודיעו כי לא ישתמשו בציוד מתוצרת החברה. עם זאת, הודו נותרה חלוקה סביב סוגיית החרם על החברה.

ב-5 בדצמבר הכריזה Huawei על הגשת תביעה כנגד נציבות התקשורת הפדראלית (FCC), בגין האיסור שהטילה ה-FCC על שימוש והתקנה של ציוד החברה בפרויקטים להנחת תשתיות תקשורת במימון פדראלי. לדברי היועץ המשפטי הראשי של Huawei, סונג ליופינג (Song Liuping), ה-FCC לא הציגה הוכחות בדבר הסיכון שמהווה Huawei על הביטחון הלאומי של ארה"ב וכי החלטת ה-FCC מבוססת על שיקולים פוליטיים ולא ביטחוניים.^[80]

במקביל הודיעו תאגידי תקשורת במדינות נוספות כי בחרו ביריבתה של Huawei, חברת התקשורת השוודית Ericsson כספקית הציוד עבור רשתות ה-5G. ב-13 בדצמבר הודיעה Telenor חברת התקשורת הלאומית של נורבגיה, השולטת בשוק התקשורת של נורבגיה, כי בחרה ב-Ericsson כספקית הציוד עבור רשתות ה-5G במדינה, וכי תסיר בהדרגה את ציוד התקשורת של חברת Huawei ששימש עבור רשתות 4G. ההחלטה באה על רקע אזהרות שנשמעו מצד גופי הביטחון של נורבגיה לפיהן יש להותיר השתתפות בפרויקט ה-5G הלאומי רק לחברות ממדינות המקיימות שיתוף פעולה ביטחוני עם נורבגיה.^{^[81]}

ב-30 בדצמבר הודיע אחד מתאגידי התקשורת הגדולים ביותר בהודו, Bharti Airtel, כי בחר בחברת Ericsson כספקית הציוד לפרויקט הרחבת וחידוש תשתיות רשתות ה-4G במדינת רג'אסטאן (Rajastan) שבצפון הודו.^[82] עם זאת, בסוף החודש דווח כי ממשלת הודו התירה ל-Huawei להשתתף בהדגמות של ציוד עבור רשתות ה-5G, שייערכו בינואר 2020.^[83]

ביטחון סייבר

5 בדצמבר – פייסבוק הגישה תביעה כנגד פעילים סינים שהשתמשו ברשת החברתית על מנת להפיץ נוזקות ולהונות משתמשים – פייסבוק הגישה תביעה כנגד שני פעילים סינים ונגד חברת הפרסום מהונג-קונג, ILikeAd Media International Company בגין שימוש במדיה החברתית על מנת לפתות משתמשים להוריד נוזקות למחשביהם ולהשתלט על חשבונותיהם. לאחר מכן, השתמשו הנתבעים בחשבונות המשתמשים על מנת להפיץ מודעות פרסום מזויפות לטובת רווח כסף.^{^[84]}

10 בדצמבר – גוגל הודיעה כי תרחיב את השימוש בתוספים להגנה מפני מתקפות דיוג בדפדפן הכרום – גוגל הודיעה על שינוי במנגנון ההגנה מפני אתרי דיוג מזויפים בדפדפן הכרום, שמטרתו להתריע בפני משתמשים בעת הגישה לאתר דיוג מזויף ולהודיע להם אם פרטי ההרשאות שלהם נגנבו. במסגרת המהלך, יבצע דפדפן הכרום השוואה בין פרטי ההרשאה של המשתמש לבין מאגר של פרטי הרשאות שדלפו בעבר ויתריע בפני המשתמשים אם פרטי ההרשאה שלהם דלפו. כמו כן, הרחיבה גוגל את מנגנון ה-Safe Browsing ותכלול הגנה מפני מתקפות דיוג בזמן אמת.^{^[85]}

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

3 בדצמבר – בכיר בצבא ליטא: רוסיה מנהלת קמפיין מידע כוזב כנגד כוחות נאט"ו המוצבים במדינה – לדברי ראש המחלקה לתקשורת אסטרטגית בצבא ליטא, יוג'יניוס לאסטאוסקס (Eugenijus Lastauskas), פעילים רוסים מנהלים בחודשים האחרונים קמפיין מידע כוזב וחדשות מזויפות שמטרתו לערער את תמיכת הציבור בליטא בנוכחותם של כוחות ברית נאט"ו במדינה. לדבריו, במהלך ספטמבר 2019 הפיצו פעילים רוסים חדשות מזויפות, לפיהן חיילים גרמנים הנמצאים בליטא במסגרת כוחות נאט"ו השחיתו מצבות בבית קברות יהודי לקראת פגישת נשיא ליטא עם נציגי הקהילה היהודית בארה"ב ולקראת פגישת שר החוץ של ליטא עם נציגי הקהילה היהודית המקומית. כמו כן, פרצו האקרים רוסים לאתר החדשות המקומי Kasvyksra.lt ושתלו בו חדשות מזויפות. לדברי לאסטאוסקס, קמפיין המידע הכוזב של רוסיה עוסק בניסיון להציג את ליטא כמדינה נחשלת ומושחתת ובניסיון להציג את ברית נאט"ו כאיום על הביטחון הלאומי של ליטא.^{^[86]}

6 בדצמבר – חוקרים מטעם ברית נאט"ו מצאו כי חברות הטכנולוגיה אינן מצליחות לחסום את תופעת החשבונות המזויפים – חוקרים מהמרכז למצוינות בתקשורת אסטרטגית של נאט"ו^{^[87]} מצאו כי חברות הטכנולוגיה מתקשות לאתר ולהסיר חשבונות מזויפים ולבלום את פעילותם של בוטים ברשתות החברתיות. במסגרת המחקר, שילמו החוקרים כ-300 אירו (כ-330 דולר) על מנת לקדם פעילות של חשבונות מזויפים, הכוללת פרסום פוסטים, תגובות, צפיות ושיתופי תכנים. החוקרים מצאו ש-80% מהפעילות של חשבונות מזויפים ובוטים לא הוסרה בתום תקופה של ארבעה שבועות מרגע פרסומה, וכי כ-95% מהתכנים שדווחו לחברות לא הוסרו במשך השבועות שלאחר הדיווח. החוקרים דירגו את יכולתן של החברות לחסום חשבונות מזויפים ומצאו כי בעוד שטוויטר ופייסבוק רשמו שיפור בזיהוי והסרת החשבונות, פלטפורמות כגון YouTube ואינסטגרם נכשלו.^{^[88]}

קישור למחקר המלא - http://bit.ly/2YqVaQ6

10 בדצמבר – מסמכי מודיעין: רוסיה ומדינות נוספות ביצעו מבצעי השפעה בסייבר נגד פוליטיקאים קנדיים – על פי מסמכי מודיעין של סוכנות הסיגינט של קנדה (CSE),^[89] מספר מדינות, וביניהן רוסיה, מוציאות לפועל מבצעי השפעה במרחב הסייבר כנגד פוליטיקאים קנדים, במטרה לקדם את האינטרסים הלאומיים שלהן. על פי המסמכים, חלק מהמדינות המעורבות הן מדינות אוטוריטריות, המעוניינות להשפיע או להזיק לתהליכים פוליטיים בקנדה באמצעות קידום פוליטיקאים או מפלגות בעלי עמדות התומכות באינטרסים הלאומיים שלהן.^[90]

מבצעי ההשפעה התמקדו בפגיעה במוניטין של סגנית ראש הממשלה הנוכחית ושרת החוץ לשעבר, כריסטיה פרילנד (Chrystia Freeland) ושר ההגנה, הרג'יט סג'אן (Harjit Sajjan), בשל מדיניותם בענייני מזרח אירופה ותמיכתם בסנקציות שהוטלו על בכירים רוסים. הקמפיינים כללו תפוצת מידע כוזב אודות קשרים בין משפחתה של פרילנד לבין גרמניה הנאצית ושמועות בעלות רקע גזעני כלפי מוצאו ההודי של סג'אן. כמו כן, הפיצו אמצעי תקשורת דוברי רוסית במזרח אירופה מידע כוזב במטרה לפגוע בתדמיתו של כוח נאט"ו בלטביה, שנמצא תחת פיקוד מפקדים קנדים.^[91]

20 בדצמבר – טוויטר הסירה כ-6,000 חשבונות מדיה חברתית שהפיצו תעמולה מטעם ערב הסעודית – החברה הסירה 5,929 חשבונות ברשת החברתית, שהפיצו תעמולה מטעם בית המלוכה הסעודי ונגד קטאר ואיראן. החשבונות שהוסרו, שהיו חלק עיקרי ופעיל מתוך מערך תעמולה של כ-88,000 חשבונות, שייכים ככל הנראה לחברת השיווק הסעודית Smaat שניהלה את החשבונות עבור לקוחותיה. חברת Smaat נמצאת בבעלותו של אחמד אל-מוטאירי (Ahmed Almutairi), המבוקש על ידי ה-FBI בחשד שגייס שני עובדי טוויטר לשעבר כחלק ממבצע ריגול סייבר אחר פעילי זכויות אדם ואופוזיציה.^{^[92]}

21 בדצמבר – פייסבוק הסירה חשבונות מזויפים שפעלו לטובת ממשלת גיאורגיה – לדברי ראש מחלקת מדיניות אבטחת הסייבר של פייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nathaniel Gleicher), החברה הסירה 39 חשבונות, 344 דפים, 13 קבוצות ו-22 חשבונות אינסטגרם, שהתחזו למפלגות, לדמויות ציבוריות, לגופי חדשות ולפעילים חברתיים בגיאורגיה. לדברי גלייצ'ר, הרשת התמקדה בקהלי יעד בתוך המדינה ומנהליה פרסמו חדשות בענייני פנים ובעניינים פוליטיים כגון בחירות, מדיניות הממשלה וביקורת על האופוזיציה. החברה קישרה את הפעילות לסוכנות הפרסום המקומית Panda ולממשלת גיאורגיה.^{^[93]}

המתח בין פרטיות וביטחון

10 בדצמבר – פייסבוק הודיעה כי תפעיל הצפנה בכל שירותי המסרים שלה על אף לחצים מצד גופי אכיפה – במכתב שנשלח לתובע הכללי האמריקני, וויליאם בר (William Barr) ולראש המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת בפועל, צ'אד וולף (Chad Wolf), מטעם סגן נשיא פייסבוק לניהול מוצר ומנכ"ל Whatsapp, וויל קת'קרט (Will Cathcart) ומנכ"ל Facebook Messenger, סטן צ'ודנובסקי (Stan Chudnovsky), טענו השניים כי בכוונתה של פייסבוק להוסיף הצפנה לכל שירותי המסרים שלה. השניים הוסיפו כי היענות לדרישת גופי האכיפה באמצעות תוספת של "דלתות אחוריות" תאפשר גישה לעבריינים, להאקרים ולמשטרים אוטוריטריים למידע של משתמשים ותפגע בפרטיותם ובביטחונם.

המכתב נשלח כתגובה למכתב שנשלח לנציגי פייסבוק באוקטובר 2019, מטעם ראשי מחלקת המשפטים האמריקנית, המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת, מחלקת הפנים של בריטניה ומשרד הפנים של אוסטרליה שבו קראו הבכירים לפייסבוק לעכב את הוספת ההצפנה לשירותי המסרים שלה.^{^[94]}

במהלך שימוע שנערך בפני וועדת המשפטים של הסנאט האמריקני ב-11 בדצמבר, קראו הסנאטורים לנציגי פייסבוק ו-Apple למצוא פתרון שיאפשר לגופי האכיפה גישה לתקשורת מוצפנת. לדבריהם, אם חברות הטכנולוגיה לא יאפשרו לגופי האכיפה גישה לתקשורת מוצפנת, יקדם הסנאט חקיקה שתכפה עליהם לעשות כן.^{^[95]}

בינה מלאכותית

החודש פרסם המרכז לבינה מלאכותית ממוקדת-אדם של אוניברסיטת סטנפורד (Human-Centered Artificial Intelligence Center) את דו"ח המדדים השנתי לבינה מלאכותית לשנת 2019, העוקב ודן בהתפתחויות שחלו במחקר ופיתוח, ביכולות הטכניות ובצמיחה של טכנולוגיות בינה מלאכותית ברחבי העולם. כמו כן, כולל המדד דיון בהיבטים החברתיים של הטכנולוגיה, בחינוך ובהכשרות בתחום ובהתפתחויות טכנולוגיות בתחום המערכות האוטונומיות.

בין ממצאי המדד, מצאו המחברים כי בין השנים 2018-1998 חלה עלייה של יותר מ-300% במספר המאמרים האקדמאיים שנכתבו בנושא הבינה המלאכותית. כמו כן, נמצא כי סין עקפה את ארה"ב במספר הכנסים והמאמרים המפורסמים בנושא הבינה המלאכותית וכי חלה עלייה במחקר האקדמי בתחום במדינות כגון סינגפור, שוויץ, אוסטרליה, ישראל והולנד.

מחברי המדד מצאו כי המחיר והזמן שנדרשים על מנת לאמן מערכות לסיווג תמונות על תשתיות ענן וכן מערכות לעיבוד שפה צנחו משמעותית בין השנים 2017 ל-2019. בתחום החינוך זוהתה עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודי בינה מלאכותית והתחום הפך לפופולרי ביותר בצפון אמריקה מבין מקצועות המחשוב.^{^[96]}

קישור למדד המלא: https://stanford.io/2ts7RPl

טכנולוגיות לזיהוי פנים

2 בדצמבר – חברות הטכנולוגיה הסיניות מנסות להשפיע על ניסוח תקנים בין-לאומיים עבור טכנולוגיות זיהוי פנים ומעקב – על פי דיווח של עיתון ה-Financial Times, המבוסס על מסמכים מודלפים, חברות הטכנולוגיה הסיניות, ביניהן חברות התקשורת ZTE ו-China Telecom ויצרנית ציוד המעקב Dahua Technology, מנסות להשפיע על ניסוח התקנים הבין-לאומיים עבור טכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים במסגרת ה-ITU, במטרה לפנות לשווקים במדינות מתפתחות, שלרוב מאמצות תקנים בין-לאומיים כמדיניות. על פי המסמכים, החברות הסיניות מקדמות הצעות חדשות לתקנים בין-לאומיים עבור טכנולוגיות למעקב בסביבה עירונית, מעקב ואיתור כלי רכב, זיהוי פנים ומעקב ווידאו.

ניסוח התקנים יאפשר לחברות הסיניות להתאים את הרגולציות הבין-לאומיות לטכנולוגיה ולמוצרים שלהן וייתן להן יתרון שוק משמעותי במדינות עניות שאינן יכולות לנסח תקנים משל עצמן.^{^[97]}

טכניקות זיוף קטעי מדיה Deepfakes

12 בדצמבר – בית הנבחרים האמריקני אישר הצעת חוק לפיתוח פתרונות טכנולוגיים לזיהוי קטעי Deepfakes – מליאת בית הנבחרים אישרה פה אחד את הצעת החוק IOGAN Act,^{^[98]} שנועדה לתת מענה טכנולוגי לטובת זיהוי תכני Deepfakes מזויפים. ההצעה מטילה על קרן המדע הלאומית (NSF)^[99] והמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) את האחריות לחקור ולפתח טכנולוגיות שיעזרו בהבחנה בין תכני Deepfakes לתכנים אותנטיים.^{^[100]} על פי גורמים בוועדת המדע, החלל והטכנולוגיה של בית הנבחרים, שהכינה את הצעת החוק להצבעה, ההצעה תעודד את NIST וה-NSF לשתף פעולה עם גופים נוספים, כגון דארפ"א, הסוכנות למחקרי מודיעין מתקדמים (IARPA)^{^[101]} וגופים המשתתפים בתכנית ה-NITRD,^{^[102]} למימון מחקר ופיתוח טכנולוגיות מידע. הצעת חוק מקבילה תעלה בקרוב להצבעה בוועדת הסנאט למסחר, מדע ותחבורה.^{^[103]}

20 בדצמבר – פייסבוק הסירה רשת חשבונות לקידום מידע כוזב שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית– פייסבוק הסירה מעל ל-600 חשבונות ודפים, קבוצות וחשבונות אינסטגרם, שהיו קשורים למגזין ה-The Epoch Times ושקידמו מסרים ותיאוריות קונספירציה בעד טראמפ בנושאי הבחירות והליך ההדחה המתנהל נגדו בקונגרס. על פי חקירת פייסבוק, רשת החשבונות, שכונתה The BL, קשורה לבעלי המגזין, ארגון התקשורת Epoch Media Group, ונוהלה על ידי משתמשים מוייטנאם שהתחזו לאזרחים אמריקנים. פייסבוק מצאה כי החשבונות עשו שימוש בתמונות פרופיל שנוצרו על ידי שימוש באלגוריתמים לבינה מלאכותית.

לדברי ראש מחלקת מדיניות אבטחת הסייבר של פייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nathaniel Gleicher), החשבונות התגלו בקלות על ידי המערכת של פייסבוק לזיהוי אוטומטי של חשבונות מזויפים. המוציא לאור של מגזין ה- Epoch Times בארה"ב, סטפן גריגורי (Stephen Gregory), טען כי לקבוצת Epoch Media Group אין קשר לחשבונות המזויפים, שנוצרו ככל הנראה על ידי עובדים שעזבו בעבר את החברה.^{^[104]}

איומי סייבר על ענף הבריאות

6 בדצמבר – נציגת בית הנבחרים האמריקני קראה לגוגל להסביר את תהליכי ההגנה על מידע רפואי– נציגת בית הנבחרים האמריקני, פראמילה ג'ייפאל (Pramila Jayapal), שלחה מכתב למנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'יי (Sundar Pichai) ולבכירים נוספים בחברה, ובו ביקשה לדעת כיצד גוגל מגנה על מידע רפואי הנאסף במסגרת פרויקט Nightingale המשותף לה ולחברת שירותי הבריאות Ascension. כמו כן, ביקשה ג'ייפאל להבין איזה מידע נאסף במסגרת הפרויקט והאם גוגל מתכוונת לבקש את רשותם של המטופלים לעשות שימוש במידע שלהם. במסגרת פרויקט Nightingale, צפויה גוגל לאסוף רשומות מידע רפואי של מעל ל-50 מיליון מטופלים ולקבל גישה למידע המאוחסן בכ-2,600 מוסדות רפואיים במטרה להגביר את הגישה אליו עבור גורמים מטפלים.^{^[105]}

איומי סייבר על ענף התעופה

11 בדצמבר – מכון המחקר Atlantic Council פרסם דו"ח המלצות להגנה על ענף התעופה מפני איומי סייבר – מכון המחקר Atlantic Council בשיתוף חברת הייצור הביטחוני Thales פרסם דו"ח המלצות להגנה על ענף התעופה מפני איומי סייבר, המתבסס על סיכונים ואתגרים שנידונו בדו"ח של ה-Atlantic Council מ-2017 ודן בהתפתחויות שחלו בהם בתקופה שחלפה.

מחברי הדו"ח הצביעו על עלייה במספר מתקפות הכופרה וגניבת מידע אישי של נוסעים וכן הזהירו מפני שיבוש מערכות ניווט ועלייה בתחכום מתקפות spoofing. בנוסף, הזהירו מחברי הדו"ח כי העלייה בשימוש בטכנולוגיות חדשות כגון רשתות 5G, למידת מכונה, טכניקות המראה אנכית והשימוש העתידי במטוסים אוטונומיים צפויים להפוך את האיום למורכב יותר.

מחברי הדו"ח המליצו מספר המלצות מרכזיות:

(1) למדינות, גופים בין-לאומיים, ספקי שירותים ויצרנים לתמוך באסטרטגיית אבטחת הסייבר של הארגון הבין-לאומי לתעופה מסחרית (ICAO);^{^[106]}

(2) להגביר את השקיפות באמצעות הוספת שיקולי אבטחת סייבר, ניהול סיכונים ושיתוף מידע לחוזים בין בעלי העניין השונים וכן פיתוח מערכות תעופה מאובטחות שיאפשרו למשתמשים להבין את מהות הסיכון ולנהל אותו;

(3) הגברת שיתוף הפעולה בין בעלי העניין באמצעות ניסוח רגולציות המבוססות על תובנות של בעלי העניין וניסוח הגדרה אחידה לסיכון הסייבר על ענף התעופה;

(4) שיתוף מידע הנוגע לזיהוי, ניהול והתמודדות עם איומי סייבר ברחבי התעשייה;

(5) העלאת המודעות לאתגרים מחוץ לתעשיית התעופה;

(6) התמודדות עם המחסור בכוח אדם המיומן באבטחת סייבר בענף התעופה והגדלת הידע וההכשרה של כוח האדם הקיים;

(7) קיום דיונים בנושא שמירה על בטיחות ופרטיות הנוסעים באופן שיסייע לנסח ולתמוך במסגרות ובתקנים ויפחית שימוש לרעה בטכנולוגיות חדשות כגון טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי.^{^[107]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2PvvuPm

22 בדצמבר – חברת תעופה נאלצה לבטל טיסות בעקבות מתקפת סייבר – חברת התעופה האמריקנית RavnAir, הפועלת בעיקר באלסקה, נאלצה לבטל טיסות בזמן תקופת העומס של חג המולד בעקבות מתקפת סייבר. על פי הודעת החברה, המתקפה הובילה להשבתת מערכת התחזוקה של מטוסי ה-Dash 8 שלה ואת הגיבוי למערכת, דבר שהוביל לקרקוע של מערך המטוסים. מטעם החברה נמסר כי ה-FBI פתח בחקירת התקרית.^{^[108]}

Joint Cyber Warfighting Architecture, Unified Platform and Joint Cyber Command and Control ↑
Joint Force Headquarters – Cyber ; ה-JFHQ-C אחראיים לתכנון ולהוצאה לפועל של מבצעי סייבר עבור הפיקודים הלוחמים. ↑
Joint Mission Operations Centers ↑
https://bit.ly/2spYvDk ↑
https://bit.ly/2SiI9qX ↑
http://bit.ly/356wqyq ↑
https://cnb.cx/37oYwq9 ↑
https://bit.ly/2YsULwL ↑
https://bit.ly/35gbOV6 ; https://wapo.st/2se4jzp ↑
Customs and Border Protection ↑
https://bit.ly/2PoNafv ; https://bit.ly/2DWbsr1 ↑
https://bit.ly/2RzVA5y ↑
https://bit.ly/37a2rXZ ↑
Election Assistance Commission ↑
The fiscal 2020 Financial Services and General Government Bill; החוק קובע תקציב שנתי למחלקת האוצר, מחלקת המשפטים, משרד הנשיא ועוד. ↑
https://bit.ly/2Sqmvkm ↑
https://cnn.it/2F60b7Y ↑
Center for Security and Emerging Technology ↑
https://bit.ly/2tHX6sm ↑
https://bit.ly/2YRjlr3 ↑
https://bit.ly/34rSp2z ↑
https://bit.ly/34JJkSD ↑
Information Warfare Command ↑
Cyber Mission Force Teams ↑
https://bit.ly/2Lz47Sl ↑
Naval Surface Warfare Center Dahlgren Division ↑
https://bit.ly/2Po6nOD ↑
https://bit.ly/2SiAjxE ↑
https://bwnews.pr/36zVkrl ↑
https://bit.ly/2ENzPYk ↑
Army Research Office ↑
Quantum Characterization, Verification and Validation; ה-QCVV הוא תחום מדעי שנועד לבחון את יכולתם של מחשבים קוונטיים לעבד אלגוריתמים קוונטיים תוך מזעור מרחב הטעויות שלהם. ↑
https://bit.ly/2Q6cWFP ↑
Evaluation of Cyber/IoT Vulnerabilities of Department of Defense Critical Infrastructure ↑
https://bit.ly/2ZBgHWP ↑
https://bit.ly/39qeaDu ↑
Federal Energy Regulation Commission ↑
https://bit.ly/2qFdCbu ↑
National Infrastructure Advisory Council ↑
Critical Infrastructure Command Center ↑
https://bit.ly/34qOzGT ↑
Smart Grid Demonstration Program ↑
https://bit.ly/3994QnA ↑
https://bit.ly/33XfqKx ↑
Ministry of Digital Development, Communications and Mass Media ↑
https://bit.ly/2QbjNg8 ↑
https://zd.net/37pY23a ↑
NATO Computer Incident Response Capability ; https://bit.ly/2MlKEVx ↑
UK Strategic Command ↑
https://bit.ly/2s3puV5 ↑
https://bit.ly/34pY890 ↑
https://bit.ly/2DZWIr3 ↑
Communications Security Establishment ↑
https://bit.ly/34pZocn ↑
https://reut.rs/2LVAFWQ ↑
https://bit.ly/2PmVeNZ ↑
https://bit.ly/2t911ya ↑
https://zd.net/2Zx7YF6 ↑
https://bit.ly/2SyYpUS קישור למסמך האסטרטגיה המלא: https://bit.ly/368Hexb ↑
https://bit.ly/2EkJiWz ↑
https://bit.ly/2qWEQKN ↑
https://bit.ly/35t6ZIu ↑
Director General Inter Services Public Relations ↑
https://bit.ly/2SlEqZt ↑
Public Security Intelligence Agency ↑
https://bit.ly/2QrMPby ↑
https://bit.ly/35g8MQ3 ↑
https://bit.ly/2ucquaq ↑
https://bit.ly/35bBIJb ; https://bit.ly/2Q3MXPj ↑
https://bit.ly/2PmSY9z ↑
https://bit.ly/34kaRtF ↑
https://bbc.in/2YMrYDu ; https://bit.ly/2PSWyHE ↑
Ethiopia Information Network Security Agency ↑
https://bit.ly/2Ryh16O ↑
Australian Intelligence Security Organisation ↑
https://ab.co/2P55NFm ↑
Australian Signals Directorate ↑
Australian Geospatial-Intelligence Organisation ; https://bit.ly/2sY6305 ↑
https://zd.net/36BBCLN ↑
https://wapo.st/2qxCt0N ↑
https://reut.rs/2tisMUP ↑
https://bit.ly/37q6cIW ↑
https://reut.rs/358NF1Z ↑
https://bit.ly/34Xsf8R ↑
https://bit.ly/34kOG6M ↑
https://bit.ly/2E18D7K ↑
NATO Strategic Communications Centre of Excellence ↑
http://bit.ly/355cJrq ↑
Communications Security Establishment ↑
https://bit.ly/34t23BZ ↑
Ibid ↑
https://bit.ly/2EOVkHX ↑
http://bit.ly/368gptd ↑
https://bit.ly/2tfL8Wu ↑
https://wapo.st/36xdvxU ↑
https://stanford.io/2rWwAuB ↑
https://bit.ly/38nnvva ↑
Identifying Outputs of Generative Adversarial Networks Act ↑
National Science Foundation ↑
https://bit.ly/36IGheZ ↑
Intelligence Advanced Research Projects Activity ↑
Networking and Information Technology Research and Development; התכנית משמשת למימון מחקר ופיתוח בטכנולוגיות מידע בתחומי המחשוב, הרשתות והתוכנה; https://bit.ly/2YVH21v ↑
https://bit.ly/2Psksud ↑
https://nbcnews.to/2Zxaf3c ↑
https://bit.ly/2t0pyW2 ↑
International Commercial Aviation Organization ↑
https://bit.ly/2S6zGH0 ↑
https://abcn.ws/2stObuh ↑