בממשל האמריקני הגישה מזכירת המחלקה לביטחון המולדת את התפטרותה, דבר שהוביל להערכות כי המחלקה תתמקד כעת פחות באבטחת סייבר ויותר באבטחת גבולות. כמו כן, פרסם משרד המבקר הממשלתי המלצות בתחום הסייבר לגופי ממשלה וכן הוכרז על מספר יוזמות להגדלת כוח האדם המיומן בסייבר בגופי ממשלה ולסיוע לאבטחת הסייבר של מועמדים לנשיאות בשנת 2020. בתחום החקיקה הוצגו החודש הצעות חוק להקמת וועדת מייעצת למחלקה לביטחון המולדת בתחום אבטחת הסייבר, ולהגדלת את תקציבי המחלקה מעבר לבקשת התקציב של הבית הלבן.

בתחום הצבא והביטחון הודיע חיל האוויר על מספר שינויים ארגוניים בעוד שקהילת המודיעין החלה להתמקד באבטחת סייבר של מערכות בינה מלאכותית. בנוסף החל פיקוד הסייבר ביישום אסטרטגיית ה-defend forward של מחלקת ההגנה. בתחום המו"פ הביטחוני פרסם חיל האוויר את אסטרטגיית המדע והטכנולוגיה שלו לשנת 2030.

רוסיה קראה החודש לנסח אמנה בין-לאומית לשימוש בנשק המבוסס על בינה מלאכותית והעבירה חוק המגביר את שליטת הקרמלין בתעבורת הרשת במדינה.

באיחוד האירופי פורסמו קווים מנחים לשימוש מוסרי ואמין בבינה מלאכותית ואושר חוק לנאבק בתפוצת תכנים אלימים התומכים בטרור ברשתות החברתיות; נאט"ו קיימה תרגיל שדימה מתקפות סייבר ומעורבות זרה בבחירות; בריטניה פרסמה מסמך התייעצות לדירוג אבטחת הסייבר של כלי רכב וחשפה את תכניות העתיד של ה-GCHQ בתחום הסייבר; ספרד אישרה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית לשנת 2019; פינלנד חוותה מתקפת סייבר ביום הבחירות; פורסם דו"ח חדש המתאר את פעילות הסייבר הזדונית של הבדלנים באוקראינה.

באסיה הגבירה סין את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים למעקב אחר מיעוטים; הודו הודיעה כי תקים סוכנות צבאית חדשה להגנת סייבר; ארה"ב הדגישה את מחויבותה להגן על יפן מפני מתקפות סייבר וכן פרסמה אזהרה מפני נוזקות שבשימוש צפון קוריאה; סינגפור קידמה הצעת חוק למאבק במידע כוזב ברשת.

במזה"ת נחשף קמפיין חטיפת DNS שהתמקד בארגונים ב-13 מדינות; בישראל דווח על מתקפת כופרה על חברת Verint; מידע רב השייך למשרד המודיעין של איראן ולקבוצת ההאקרים האיראנית APT34 נגנב והופץ ברשתות החברתיות.

בנושא השתתפותן של חברות סיניות במכרזי תקשורת במדינות המערב הצטמצמו החודש הפערים בין ארה"ב לבעלות בריתה כאשר גורמים אמריקנים שיבחו את החלטת גרמניה לנסח תקני אבטחה לאספקת ציוד לרשתות מהדור החמישי. כמו כן מומחים טענו כי ניתן להתמודד עם איום הסייבר הנשקף מהציוד של Huawei באמצעות ניהול סיכונים.

בתחום ביטחון הסייבר הזהירו מומחים מפני איום הסייבר הנובע מטכנולוגיות בינה מלאכותית צבאיות; בתחום הבינה המלאכותית הציגו חברות טכנולוגיות לזיהוי סימנים מקדימים לפשיעה.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 באפריל – דו"ח חדש: נמצאו ליקויים במנגנון יידוע קורבנות תקיפות הסייבר של ה-FBI – לפי דו"ח חדש מטעם המפקח הכללי במחלקת המשפטים, מערכת יידוע קורבנות של מתקפות סייבר של ה-FBI, המכונה Cyber Guardian, נמצאה כלא אמינה והנתונים לגבי יידוע הקורבנות נמצאו חלקיים ולא מהימנים, כך שה-FBI אינו יכול לקבוע בוודאות האם כל הקורבנות יודעו על התקיפות. בנוסף, נמצא כי המחלקה לביטחון המולדת לא סיפקה מידע על קורבנות תקיפות הסייבר למערכת וכן נמצא חוסר אחידות בנהלים ליידוע הקורבנות. על פי הדו"ח, חלק מקורבנות תקיפות הסייבר קיבלו מכתבי דיווח הכוללים את פרטי המקרה, בעוד שקורבנות תקיפות סייבר הקשורות לענייני ביטחון לאומי לא עודכנו, דבר שהוביל לכך שקורבנות רבים לא היו מודעים כלל לזכויותיהם תחת הקווים המנחים של מחלקת המשפטים. קורבנות נוספים עודכנו רק זמן רב לאחר התקיפה, באופן שלא אפשר להם להתמודד עם השלכותיה בזמן.

בנוסף, פרסמו מחברי הדו"ח 13 המלצות לתיקון הליקויים שנמצאו, הכוללות מעקב מלא אחר הדיווחים לקורבנות והקמת מנגנון שיוודא שהקורבנות מודעים לזכויותיהם. עוד ציינו מחברי הדו"ח כי פיתוחה של מערכת חלופית בשם CyNERGY צפוי לענות על חלק מהאתגרים, אולם קיים חשש שאתגרים נוספים לא יקבלו מענה.^{^[1]}

קישור לדו"ח המלא - https://bit.ly/2YZwpL0

9 באפריל – ממשלת ארה"ב הכריזה על שיתוף פעולה עם השוק הפרטי במטרה להגדיל את מספר המומחים במקצועות הסייבר – ממשלת ארה"ב, בשיתוף חברות מהמגזר הפרטי, הכריזה על יוזמת ה-Cyber Talent Initiative שמטרתה לתת מענה למחסור הכללי בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר ולהגדיל את מספר המומחים באבטחת סייבר בסוכנויות הפדראליות. היוזמה, תוצר של שיתוף פעולה עם חברות כגון מיקרוסופט, Mastercard, חברת התוכנה WorkDay, והארגון לקידום שירות ציבורי the Partnership for Public Service, כוללת תכנית שתעניק לבוגרי מוסדות אקדמאיים ניסיון באבטחת סייבר ותסייע להפחית חובות של סטודנטים שיבחרו לתכנית בסכומים של עד 75 אלף דולר. משתתפי התכנית יעבדו עבור הסוכנויות הפדראליות המשתתפות ביוזמה במשך שנתיים, שלאחריהן יוכלו לעבוד עבור החברות הפרטיות המשתתפות ביוזמה. הסוכנויות הפדראליות שישתתפו ביוזמה הן מחלקת ההגנה, ה-CIA, מחלקת האנרגיה, מחלקת הבריאות ושירותי האנוש,^{^[2]} המחלקה לענייני יוצאי צבא, הסוכנות להגנה על הסביבה, ה-FBI, הרשות הלאומית לחקר אוקיאנוסים ואטמוספירה^{^[3]} ועוד.^{^[4]}

11 באפריל – מחלקת המשפטים הגישה כתב אישום כנגד מייסד וויקיליקס בגין פיצוח סיסמאות לטובת גניבת מידע – על פי כתב האישום, מייסד וויקיליקס, ג'וליאן אסאנג', נאשם בכך ששיתף פעולה וסייע לחיילת לשעבר בצבא ארה"ב, צ'לסי מאנינג (Chelsea Manning), להשיג גישה בלתי מאושרת למסמכים מסווגים על גבי מחשבי ממשלה ולהדליפם. על פי מחלקת המשפטים, אסאנג' סייע למאנינג לגנוב מידע באמצעות שימוש בפונקציית גיבוב (Hash value) לפיצוח סיסמאות. לדברי הפרופסור למשפטים באוניברסיטת Georgetown, פול רוזנצוויג (Paul Rosenzweig), השימוש בפונקציית הגיבוב אינו חוקי ומהווה עבירה על חוק הונאת המחשבים, בגינה אסאנג' צפוי לעמוד בפני עונש של חמש שנות מאסר.^{^[5]} אסאנג' נעצר על ידי משטרת בריטניה בשגרירות אקוודור בלונדון, לאחר שאקוודור ביטלה את המקלט המדיני שהעניקה לו מאז 2012.^{^[6]}

11 באפריל – בכירים לשעבר: התפטרותה של מזכירת המחלקה לביטחון המולדת עלולה לפגוע במשימות הסייבר של המחלקה – בתגובה להתפטרותה של מזכירת המחלקה לביטחון המולדת, קריסטיין נילסן, טען מתאם אבטחת הסייבר לשעבר במחלקת המדינה, כריס פיינטר (Chris Painter), שהמחלקה צפויה כעת להשקיע את מירב המשאבים והמאמצים בתחום ההגירה, דבר שישפיע לרעה ויפגע במשימות הסייבר שלה.^{^[7]}

מכתב ההתפטרות של נילסן לא כלל את הסיבה להתפטרות, אולם בכירים בממשל טראמפ, ששמם לא נמסר, טענו כי טראמפ עודד את התפטרותה מכיוון שלא היה מרוצה ממדיניותה בנושא ההגירה. כמו כן, הודיע טראמפ כי נציב המכס וההגנה על הגבולות, קווין מק'אלינן (Kevin McAleenan), יכהן כעת כמזכיר המחלקה בפועל.^{^[8]}

לדברי גורמים בממשל טראמפ שנותרו בעילום שם, נילסן הונחתה על ידי בכיר בבית הלבן שלא לדון עם הנשיא טראמפ בנושא אבטחת הסייבר של מערכת הבחירות ולהתמקד בנושא אבטחת הגבולות. עם זאת לדבריהם, המשיכה נילסן לפעול לטובת אבטחת מערכת הבחירות ולשתף פעולה בתחום אבטחת הסייבר עם גורמי ממשל כגון מחלקת המשפטים, ה-FBI וסוכנויות המודיעין, בהיעדר תיאום עם הבית הלבן.^[9]

12 באפריל – לשכת המסחר האמריקנית פרסמה את דו"ח סיכוני הסייבר הרבעוני – בדו"ח שפורסם בשיתוף חברת התוכנה והייעוץ FICO, נעשה שימוש במדד סיכוני הסייבר של FICO ונקבע כי רמת איום הסייבר על העסקים בארה"ב נותרה באותה הרמה בהשוואה לרבעון האחרון של שנת 2018. על פי המדד של FICO, שחישב ממוצע ציונים של 2,376 חברות, עומד ציון אבטחת הסייבר של החברות בארה"ב על ציון 687 מתוך 850.^{^[10]} כמו כן, מצאו מחברי הדו"ח כי עסקים גדולים היו בסיכון גדול יותר משום שמרחב התקיפה (attack surface) שלהם היה גדול יותר. מחברי הדו"ח המליצו לחברות לעשות שימוש במסגרת אבטחת הסייבר של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), לקדם הבנה טובה יותר של הרשת הארגונית הכוללת זיהוי נכסים וניהול סיכונים, ועוד.^{^[11]}

קישור לדו"ח המלא: https://uscham.com/2GfDoH2

18 באפריל – משרד המבקר הממשלתי פרסם המלצות בתחום הסייבר עבור משרד הניהול והתקציבים והרשות לשירותים כלליים – במסגרת רשימת עדכוני המלצות בתחום הסייבר וה-IT ששלח משרד המבקר הממשלתי (GAO) לרשות לשירותים כלליים (GSA)^{^[12]} הומלץ ל-GSA לשתף פעולה עם המחלקה לביטחון המולדת ולסייע לגופים כגון המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) ולמועצה לתיאום ממשלתי (GCC)^{^[13]} לקדם הבנה נרחבת יותר של המסגרת לאבטחת סייבר של NIST. כמו כן, המליץ GAO למשרד הניהול והתקציבים (OMB)^{^[14]} להגביר את הפיקוח על תכניות לשיפור ניהול רכש של מערכות IT ולאפשר למנהל מערכות המידע הפדראלי לבחון תכניות ורכש בתחום ה-IT.^{^[15]}

קישור למכתב ההמלצות עבור ה-GSA: https://bit.ly/2PrYDcU

קישור למכתב ההמלצות עבור ה-OMB: https://bit.ly/2IACDM3

24 באפריל – המחלקה לביטחון המולדת החלה לסייע באבטחת הסייבר של קמפיינים של מועמדים לנשיאות – לדברי היועץ הבכיר לאבטחת סייבר של מערכות בחירות במחלקה לביטחון המולדת, מאט מסטרסון (Matt Masterson), המחלקה החלה להציע סיוע בבדיקה ובשיפור אבטחת הסייבר של קמפיינים של מועמדים דמוקרטיים לנשיאות לקראת הבחירות ב-2020. לדבריו, חלה עלייה משמעותית במספר המועמדים המסכימים לתמיכה ולסיוע מטעם המחלקה בהשוואה לתקופה שלקראת בחירות אמצע הקדנציה ב-2018. לדברי ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), כריס קרבס, CISA שוקלת להקים ארגון חיצוני, עצמאי וללא כוונת רווח שיספק שירותי אבטחת סייבר לקמפיינים של מועמדים לנשיאות בבחירות ב-2020.^{^[16]}

24 באפריל – בכיר במחלקת המדינה: ארה"ב זקוקה לבעלות בריתה על מנת להגיב למתקפות סייבר– לדברי סגן עוזר מזכיר מחלקת המדינה למדיניות מידע, תקשורת בין-לאומית וסייבר, רוב סטרייר (Rob Strayer), ארה"ב ובעלות בריתה שיפרו את יכולתן לזהות ולייחס מתקפות סייבר לתוקפים, אולם בתחום התגובה למתקפות והענשת התוקפים, קיים שיתוף פעולה פחוּת. לדבריו, ארה"ב זקוקה לחיזוק שיתוף פעולה מצד בעלות בריתה בהוצאה לפועל של תגובות למתקפות סייבר מטעם מדינות ובהענשת התוקפים. שיתוף הפעולה מצד בעלות בריתה של ארה"ב יעביר את המסר, לפיו המחיר של ביצוע מתקפות סייבר עולה על התועלת ויסייע לקבע נורמות התנהגות בין-לאומיות במרחב הסייבר. סטרייר הוסיף כי ממשל טראמפ דן עם בעלות בריתה של ארה"ב בהקמת קואליציה שתגיב על מתקפות סייבר בדרכים שעלולות לכלול סנקציות, כתבי אישום ואף פעולה צבאית.^{^[17]}

חקיקה

1 באפריל – מחוקקים בבית הנבחרים הציגו הצעת חוק להקמת וועדה מייעצת למחלקה לביטחון המולדת – נציגי בית הנבחרים משתי המפלגות הציגו הצעת חוק להקמת וועדה מייעצת לאבטחת סייבר שתייעץ לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) בתכנון ויישום קווי מדיניות ותוכניות בתחום אבטחת סייבר. יוזם ההצעה, הנציג הרפובליקני ג'ון קאטקו (John Katko), ציין שהוועדה תסייע לייצר דיאלוג חיוני בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי ותסייע ל-CISA להיערך להתמודדות עם איומים חדשים.^[18] עוד על פי ההצעה, הוועדה תורכב ממומחים מגופים ממשלתיים וממומחים מתעשיות הבריאות, האנרגיה, התחבורה והתעשייה, שייבחרו לתקופות של שנתיים.^[19]

10 באפריל – הצעת חוק חדשה תאפשר למחלקה לביטחון המולדת לחלק מענקים למדינות הפדראליות לטובת חיזוק אבטחת הסייבר – על פי הצעת החוק State Cyber Resiliency Act, שהוצגה בשתי גרסאות בסנאט ובבית הנבחרים על ידי מחוקקים משתי המפלגות, המחלקה לביטחון המולדת תחלק מענקים למדינות (states) עבור שיפור אבטחת הסייבר ויכולות התגובה לאירועי סייבר. הצעת החוק קוראת להקמת וועדה שתקבע כיצד ולמי לחלק את המענקים וכן קוראת לעשות שימוש בתקציבים הפדראליים לשנים הפיסקאליות 2020 עד 2025.^{^[20]} כמו כן, דורשת הצעת החוק מהמדינות המקבלות את המענקים לעשות מאמצים לשיפור תהליכי הגיוס והשימור של כוח אדם במקצועות הסייבר. עוד על פי ההצעה, חצי מהמענק יועבר למדינות לטובת ניסוח תכנית אבטחת סייבר מקיפה, שתכלול אבטחת רשת, פיתוח כוח אדם, בדיקה ומעקב אחר חולשות והגנה על תשתיות חיוניות, בעוד חציו השני יועבר לטובת יישום התכניות.^{^[21]}

15 באפריל – מחוקקים ביקשו להגדיל את תקציב תכניות אבטחת הסייבר של המחלקה לביטחון המולדת מעבר לבקשת תקציב הבית הלבן – במכתב ששלחו 28 נציגים מוועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אל וועדת התקציבים של בית הנבחרים,^{^[22]} קראו הנציגים להגדיל את תקציב תכניות אבטחת הסייבר של הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) תחת המחלקה לביטחון המולדת, מעבר לסכום שביקש הבית הלבן. לדברי הנציגים, הגדלת התקציב תאפשר ל-CISA להגן על תשתיות ממשל חיוניות מפני איומי סייבר מצד מדינות, ארגוני טרור, ארגוני פשע ועוד. הנציגים טענו שבעוד שאחריותה ומשימותיה של CISA התרחבו בשנים האחרונות, לא חלה עלייה בתקציביה וכי הפער בין העלאת התקציב של מחלקת ההגנה לבין העלאת התקציב של המחלקה לביטחון המולדת עלול להעביר את המסר לפיו הגנה של רשתות אזרחיות אינה חשובה כמו הגנה על רשתות צבאיות.^{^[23]}

מודיעין, צבא וביטחון

11 באפריל – חיל האוויר פרסם משרות חדשות לקצינים בתחום הסייבר, המודיעין והחלל – חיל האוויר האמריקני פרסם שבע קטגוריות חדשות למסלולי קריירה של קצינים, הכוללות את תחומי הסייבר, המודיעין והחלל, מתוך כוונה לאפשר לקצינים להתחרות על קידום בתחום התעסוקה שלהם אל מול מועמדים בעלי יכולות וניסיון דומים. המצב החדש נועד להחליף את המצב הקיים, בו קצינים התמודדו על תקנים אל מול קצינים ממקצועות אחרים ברחבי החיל האוויר. לדברי סגן ראש מטה חיל האוויר לכוח אדם ושירותים,^{^[24]} לוטננט גנרל בריאן קלי (Brian Kelly), מסלולי קריירה חדשים בתחומי לוחמה אלקטרונית או data science יישקלו בעתיד.^{^[25]}

15 באפריל – חיל האוויר מתכנן למזג את תחומי הסייבר וה-ISR ליחידה ללוחמת מידע – חיל האוויר האמריקני הכריז על כוונה לאחד את חיל האוויר ה-24 (24^th Air Force), שאחראי על תחום הסייבר, עם חיל האוויר ה-25 האחראי על תחומי המודיעין, המעקב והאיסוף (ISR).^{^[26]} היחידה המשולבת תוקם בקיץ 2019 ותתמקד במבצעי מידע, מבצעי השפעה, לוחמה אלקטרונית, לוחמה פסיכולוגית, הטעייה ותמיכה במבצעים צבאיים.^{^[27]}

17 באפריל – חיל האוויר מתכנן להקים צוותי משימת הגנת סייבר ייחודיים להגנה על משימות ספציפיות – חיל האוויר מתכנן להקים צוותי סייבר הגנתיים (Mission defense teams) שיגנו על משימות ומערכות חיוניות של החיל. הצוותים יעסקו בהגנה על מערכות נשק ותעופה של כלי טיס ובהגנה על מרחב הסייבר של משימות חיל האוויר. באופן שכזה, יוכלו הצוותים להגן על מערכות פלטפורמה של כלי טיס ושל טייסות מחדירת נוזקות וכן יסייעו לתאם תגובות לתקריות סייבר המתגלות על פני פלטפורמות הנמצאות בשימוש במספר בסיסים או בקרב בעלות ברית. הקמת הצוותים התאפשרה הודות למיקור חוץ שביצע חיל האוויר עבור משימות IT שגרתיות, דבר שמאפשר לאנשי החיל להתמקד יותר בהגנת סייבר.^{^[28]}

17 באפריל – קהילת המודיעין האמריקנית בוחנת דרכים למנוע מתקפות סייבר על מערכות בינה מלאכותית – לדברי ראשת הסוכנות למחקרי מודיעין מתקדמים (IARPA)^{^[29]}, סטייסי דיקסון (Stacey Dixon), הסוכנות ניסחה קווי יסוד עבור שתי תכניות שמטרתן להגן על מערכות בינה מלאכותית מפני מניפולציה או מעורבות חיצונית בנתונים המוזנים למערכות ומפני Adversarial attacks.^[30] מטרת הפרויקט הראשון, המכונה TrojAI, היא לפתח מנגנון התראה שיתריע מפני מניפולציה או שיבוש הנתונים המוזנים לאלגוריתם של המערכת. מטרת התכנית השנייה, ש-IARPA צפויה להכריז עליה בהמשך השנה, היא להגן על זהויות של אנשים שתמונותיהם שימשו כנתונים לאימון כלים לזיהוי פנים.^{^[31]}

18 באפריל – מיקרוסופט תפתח שני מרכזי נתונים חדשים עבור מידע ממשלתי מסווג – כחלק מהתחרות מול אמזון על ביצוע תכנית מחשוב הענן של הפנטגון JEDI,^{^[32]} בסך עשרה מיליארד דולר, תפתח מיקרוסופט שני מרכזי נתונים חדשים המיועדים לאחסון מידע ממשלתי מסווג. על פי הודעת החברה, שני המרכזים עדיין ממתינים לקבלת אישורים קבועים ממחלקת ההגנה אולם קיבלו אישור זמני מסוג Impact Level 5,^{^[33]} המעניק להם את הסמכות לאחסן, לעבד ולנתח מידע ממשלתי רגיש.^{^[34]}

22 באפריל – חברת Symantec הודיעה על הצטרפותה לתכנית שיתוף מידע על איומים של מחלקת ההגנה – חברת Symantec הודיעה כי תצטרף לתכנית ה-Defense Industrial Base Cybersecurity Program, לשיתוף מידע מסווג ובלתי מסווג על איומי סייבר בין גופי ממשלה וחברות פרטיות ולשיתוף שיטות עבודה מומלצות לאבטחת מידע. Symantec מפעילה את רשת זיהוי האיומים Global Intelligence Network, העושה שימוש ב-123 מיליון חיישנים ואוספת מידע מכ-175 מיליון נקודות קצה מאובטחות.^{^[35]}

26 באפריל – פיקוד הסייבר החל לנטר פעילות סייבר התקפית ברשתות זרות – לדברי מפקד כוח משימת הסייבר הלאומי,^{^[36]} בריגדיר גנרל טימותי יו (Timothy Haugh), הכוח שינה את תפיסת ההגנה שלו וכעת פועל על פי עיקרון ה-Persistent engagement, על פיו הכוח עובר מהגנה פסיבית לניטור פעילות סייבר התקפית ברשתות זרות. לדברי יו, הכוח פועל כעת במסגרת אסטרטגיית ה-Defend forward של מחלקת ההגנה, המנחה אותו לשתף פעולה עם מדינות בעלות ברית ולפעול מרשתותיהן על מנת לבלום איומים על רשתות פדראליות ועל מנת ללמוד את דפוסי הפעילות של יריביה של ארה"ב במרחב הסייבר. עוד לדבריו, תפיסת משימת הגנת הסייבר של הפיקוד השתנתה, וכעת הפיקוד מבין את משימתו כ-Cyber defense enabler. משמעות השינוי היא שכעת הצלחת הפיקוד נמדדת על פי היקף שיתוף המידע שנאסף מרשתות זרות עם המחלקה לביטחון המולדת וה-FBI ולא רק כתוצאה ישירה של מבצעי הגנת סייבר צבאיים.^{^[37]}

26 באפריל – הצי האמריקני יחדש את ארכיטקטורת רשתות התקשורת על גבי כלי השיט שלו – לדברי ראשת מחלקת אבטחת הסייבר של הצי האמריקני,^{^[38]} אדמירלית משנה דאנל בארט (Danelle Barrett), מטרת פרויקט ה-Compile to Combat in 24 Hours, היא לחדש את ארכיטקטורת רשתות התקשורת של ספינות הצי ולעבור לשימוש בארכיטקטורת Microservices ויכולות המבוססות על ענן שיחליפו את מסגרת רשת התקשורת המיושנת של כלי השיט. לדבריה, מטרת הפרויקט היא לאפשר לצי להפעיל יכולות תוכנה חדשות בתוך 24 שעות. כמו כן, הצי יתקנן מידע רב ככל האפשר על שפת התכנות XML, שתאפשר לסמן מידע עבור ניתוחי big data ויישומי בינה מלאכותית וכן תאפשר לדחוס מידע שיועבר על גבי פס צר.^{^[39]}

26 באפריל – בכירים בתעשייה הביטחונית: על פיקוד הסייבר להתמקד בגישה למטרות המנותקות מהרשת – לדברי בכירים בתעשיות הביטחוניות, ייתכן ובעתיד יריביה של ארה"ב ינתקו מהרשת מערכות שמהוות מטרות פוטנציאליות עבור פיקוד הסייבר, דבר שיחייב את הפיקוד להגדיל את סוג המטרות שבהן יכולים לוחמיו להתמקד. לדברי בכיר בחברת Northrop Grumman,^{^[40]} דין קלות'יר (Dean Clothier), על פיקוד הסייבר להתמקד ביכולות גישה למטרות המנותקות מהרשת וביכולות סייבר המבוססות על לוחמה אלקטרונית.^{^[41]} לדבריו, מדובר בשימוש בפלטפורמות של לוחמה אלקטרונית על מנת לבצע מבצעי סייבר התקפיים, כדוגמת השימוש במכ"ם AESA (Advanced Active Electronically Scanned Array) או בפלטפורמות כטב"מים כממשק לביצוע מתקפות סייבר. קלות'יר הוסיף, כי ניתן להרכיב מערכות אלו על מטוסי קרב על מנת להפוך אותם לפלטפורמות לביצוע מתקפות סייבר ולוחמה אלקטרונית. בכיר בחברת לוקהיד מרטין, ששמו לא נמסר, הוסיף כי החברה החלה לקיים דיונים בהקמת ממשק לניהול גישה עבור פיקוד הסייבר.^{^[42]}

מחקר ופיתוח ביטחוני

3 באפריל – חברת התוכנה IvySys זכתה בחוזה של דארפ"א לזיהוי קמפיינים של הפצת מידע כוזב– חברת הנדסת התוכנה IvySys זכתה בחוזה מחקר^[43] של דארפ"א בסך 1.5 מיליון דולר עבור פיתוח תכנית בשם SocialSim להדמיה ממוחשבת של התנהגות חברתית מקוונת. מטרת התכנית היא פיתוח טכנולוגיות המדמות התנהגות אנושית וחברתית מקוונת באופן שתסייע לנתח ולזהות מבצעי השפעה וקמפיינים לתפוצת מידע כוזב ברשת. כמו כן, תנסה IvySys להבין את מודל ודפוס התפוצה של מידע כוזב על מנת לאפשר את זיהויו המוקדם. חברת IvySys מתמחה בפתרונות אוטונומיים לניתוח מודיעין ומודעות מצבית עבור גופי הביטחון הלאומי וקהילת המודיעין האמריקנית.^[44]

17 באפריל – מיקרוסופט סירבה להתקין אמצעי זיהוי פנים במצלמות של משטרת קליפורניה – לדברי נשיא מיקרוסופט, בראד סמית' (Brad Smith), החברה סירבה לבקשת מחלקת אכיפת החוק של קליפורניה להתקין טכנולוגיה לזיהוי פנים בניידות ובמצלמות גוף של שוטרים מטעמי דאגה לזכויות אדם לאור העובדה שמערכת הבינה המלאכותית העומדת בבסיס הטכנולוגיה, מתבססת לרוב על תמונות של גברים לבנים. כמו כן, אמר סמית' כי החברה סירבה להתקין את הטכנולוגיה ברשת מצלמות של עיר בירה של מדינה שהוגדרה כ"לא חופשית", אך בשמה לא נקב. סמית' קרא לניסוח רגולציה על השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, הכוללות גם זיהוי פנים והזהיר מפני מצב בו החברות שיאספו הכי הרבה נתונים ינצחו בפיתוח אמצעים טכנולוגיים שיפגעו בזכויות אדם.^{^[45]}

17 באפריל – חיל האוויר פרסם את אסטרטגיית המדע והטכנולוגיה לשנת 2030 – על פי מסמך האסטרטגיה לתחומי המדע והטכנולוגיה בחיל האוויר לשנת 2030, חיל האוויר ייצור תקן ומשרה חדשה למנהל טכנולוגיה ראשי שיפקח על פיתוח וניסוי ביכולות ובנשק מהדור הבא. מחברי המסמך הצביעו על חמישה תחומי מחקר, בהם פועל חיל האוויר על מנת להקדים את יריביו. תחומים אלו כוללים (1) מודעות גלובלית מתמשכת,^{^[46]} הכוללת השקעה בלוויינים, חיישנים ויכולות מחשוב מתקדמות שיוכלו לנתח מידע באופן אוטונומי, להאיץ תהליכי ניתוח ועיבוד מודיעין ולהפחית את התלות ברשתות תקשורת; (2) רשת שיתוף מידע חסינה לפריצות, שתסייע לשתף נתונים באופן אוטונומי בין היחידות השונות וברמות סיווג שונות; (3) מערכת בינה מלאכותית שתסייע למפקדים בתהליך קבלת החלטות. לצד המערכת ישקיע חיל האוויר במחקר שמטרתו לסייע לגורמים אנושיים לתקשר עם מערכות דיגיטליות שנועדו לסייע להם; (4) כטב"מים ומערכות לוחמה אוויריות בלתי מאוישות, אוטונומיות, זולות ובעלות יכולת הסתגלות ושדרוג מהירות ויכולת לספוג אבדות במקום מערכות מאוישות יקרות; (5) יכולות שיבוש והרס מהירות כגון טילים חכמים יותר, רכיבי סייבר מהדור הבא ויכולות לפרוץ למערכות הגנה אווירית מתקדמות, כגון מערכת ה-S-400 של רוסיה.

כמו כן, יקצה חיל האוויר 560 מיליון דולר מתוך סך תקציב המדע והטכנולוגיה של החיל העומד על 2.8 מיליארד דולר, לטובת מימון פרויקטים גדולים ומחקרים נלווים.^{^[47]}

קישור למסמך אסטרטגיית המדע והטכנולוגיה של חיל האוויר: https://bit.ly/2ZgMXhD

רוסיה

2 באפריל – יזם בתחום האינטרנט נשלח לשבע שנות מאסר באשמת מסירת מידע סודי לארה"ב– היזם בתחום האינטרנט, גיאורגי פומצ'נקוב (Georgy Fomchenkov), נשלח לשבע שנות מאסר באשמת בגידה, לאחר שסיפק לבכירים אמריקניים מידע על מייסד מערכת התשלומים הרוסית Chronopay. עונשו המקוצר של פומצ'נקוב ניתן במסגרת עסקת טיעון, שנחתמה בתמורה לעדותו כנגד הבכיר לשעבר בחטיבת המידע בשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), סרגיי מיכאלוב (Sergei Mikhailov) והמנהל לשעבר בחברת קספרסקי, רוסלאן סטויאנוב (Ruslan Stoyanov) שסיפקו לגורמים אמריקניים רשמיים מידע על פריצת המודיעין הצבאי הרוסי (GRU) למטה המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, ונשלחו למאסר באשמת בגידה בפברואר 2019.^{^[48]}

24 באפריל – הבית העליון העביר הצעת חוק שתאפשר לקרמלין להגביר את השליטה על האינטרנט ברוסיה – על פי חוק ה-Sovereign Internet Law, שאושר על ידי הבית העליון של הפרלמנט של רוסיה, תעבורת הרשת של רוסיה תעבור דרך שרתים המנוהלים בידי רשות רגולציית האינטרנט של רוסיה,^{^[49]} עד שנת 2021, דבר שיאפשר לממשלת רוסיה לפקח על האינטרנט במדינה ולשלוט על השימוש של אזרחיה ברשת. כמו כן, קורא החוק לספקי שירותי האינטרנט של רוסיה לעשות שימוש בשירות Domain name פנימי, דבר שיאפשר לממשלה להפנות חיפושים של משתמשים לאתרים מטעם הממשלה. אישור החוק הוביל לביקורת רבה מטעם פעילי זכויות אדם וקבוצות אופוזיציה.^{^[50]}

ב-2 למאי 2019, דווח כי הנשיא פוטין חתם על החוק, שייכנס לתוקף בנובמבר 2019.^[51]

25 באפריל – בכיר רוסי: על הקהילה הבין-לאומית לנסח קווים מנחים לשימוש בנשק המבוסס על בינה מלאכותית – לדברי מזכיר מועצת הביטחון של רוסיה, ניקולאי פטרושב (Nikolai Petrushev), טכנולוגיות חדשות כגון בינה מלאכותית עלולות להיות מסוכנות וקטלניות בדומה לנשק להשמדה המונית לכן, על הקהילה הבין-לאומית לנסח מסגרת רגולציה שתנחה את השימוש בנשק המבוסס על בינה מלאכותית. לדבריו, רוסיה מוכנה לקחת חלק פעיל ומרכזי בתהליך ניסוח הקווים המנחים. דבריו של פטרושב מהווים תפנית מעמדתה המסורתית של רוסיה, שגרסה כי על מערכות בינה מלאכותית צבאיות להיות תחת שליטה אנושית אך התנגדה לניסוח מגבלות בין-לאומיות על פיתוחן.^{^[52]}

אירופה

8 באפריל – האיחוד האירופי קיים תרגיל לבדיקת אבטחת הסייבר של מערכותיו לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי – התרגיל, שבו השתתפו יותר מ-80 נציגים מממשלות המדינות החברות באיחוד האירופי וכן משקיפים מהפרלמנט האירופי, הנציבות האירופית והסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA), בחן דרכים לזהות ולהתמודד במהירות עם מתקפות סייבר במהלך הבחירות לפרלמנט האירופי שייערכו בין ה-23 ל-26 במאי 2019. לדברי בכיר באיחוד האירופי, ששמו לא נמסר, התרגיל לא יתמקד במערכות הצבעה, שכן מערכות אלו נמצאות תחת סמכותן ואחריותן של המדינות החברות.^{^[53]}

8 באפריל – הנציבות האירופית פרסמה קווים מנחים לשימוש מוסרי ואמין בטכנולוגיות בינה מלאכותית – על פי קובץ הקווים המנחים לשימוש מוסרי ואמין בבינה מלאכותית, שפורסם על ידי קבוצת המומחים לבינה מלאכותית של הנציבות האירופית,^{^[54]} על הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה להיות בהתאם לחוק, להיות ערכי ומוסרי, ועל הטכנולוגיה להיות עמידה ולהתחשב בהשלכותיה החברתיות.

מחברי המסמך הציגו שבע דרישות עבור מפתחים ועבור המשתמשים בטכנולוגיות בינה מלאכותית: (1) על הטכנולוגיות לאפשר לבני אדם לבצע החלטות טובות יותר ועליהן להיות תחת השגחה אנושית; (2) עליהן להיות מאובטחות ובטוחות לשימוש, אמינות, בעלות יכולת גיבוי ובעלות יכולת חזרה לשגרה במקרי חירום; (3) עליהן להגן על הפרטיות, האמינות ושלמות המידע בו הן עושות שימוש; (4) על המערכות, הנתונים שלהן והמודל העסקי שלהן להיות גלויים ושקופים, על המשתמשים להיות מודעים לחולשותיה ומגבלותיה של המערכת וכן לדעת שהם באים במגע עם מערכת, ולא עם גורם אנושי; (5) עליהן להיות נגישות לכל, הוגנות ועל מפתחיהן למנוע שימוש בהן לצרכי אפליה ושימוש המבוסס על דעות קדומות; (6) על הטכנולוגיה לפעול לטובת הכלל ולמען הדורות הבאים וכן להתחשב בסביבה ובחברה האנושית; (7) יש לנסח מנגנונים שיבטיחו שימוש אחראי במערכות ומנגנונים לבדיקת המידע והאלגוריתמים המרכיבים את המערכות.

כעת צפויה הנציבות להכריז על תקופת פיילוט שתתחיל ככל הנראה בקיץ 2019, בה יוכלו בעלי עניין ומומחים לתת משוב על מנת לשפר את העקרונות שהוצגו ולבצע התאמות במידת הצורך. קבוצת המומחים של הנציבות תבחן ותסקור את מסמך הקווים המנחים המתוקן שוב במהלך תחילת שנת 2020.^{^[55]}

17 באפריל – הפרלמנט האירופי אישר הצעת חוק בנושא הפצת תכנים טרוריסטיים ברשתות החברתיות – הפרלמנט האירופי הצביע בעד הצעת חוק שמטרתה להיאבק בתפוצת תכנים אלימים ברשת החברתית למטרות טרור. על פי ההצעה, חברות הטכנולוגיה יידרשו להסיר תכנים אלימים התומכים בטרור בתוך כשעה מקבלת ההוראה מהרשויות וכן לחסום את הגישה אליהם במדינות האיחוד האירופי. חברות שייכשלו בכך מספר פעמים, צפויות לקבל קנס בסך 4% מרווחיהן השנתיים. כמו כן, במקרים בהם חברה קיבלה מספר התראות על תכנים אלימים, יוכלו הרשויות במדינות החברות לדרוש ממנה צעדים נוספים כגון העסקת כוח אדם נוסף, או דיווח תקופתי לרשויות. לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי, שיחולו בין ה-23 ל-26 במאי 2019, יקיימו נציגי הפרלמנט החדשים משא ומתן על גרסתה הסופית של הצעת החוק עם מועצת השרים של האיחוד האירופי.^[56]

נאט"ו

1 באפריל – בכיר בנאט"ו הסביר את האתגרים בניסוח מדיניות סייבר מקיפה עבור הברית – לדברי מפקד קבוצת מערכות המידע והתקשורת של נאט"ו, CIS (Communications and Information Systems), מייג'ור גנרל וולפגנג רנר (Wolfgang Renner), נאט"ו זקוקה לסיוע והמלצות מהמדינות החברות בברית במטרה לנסח מדיניות סייבר מקיפה וכי האתגר המרכזי העומד בפני הברית הוא היכולת לתאם מהלכים במרחב הסייבר בין 29 חברותיה. רנר הסביר שבכוונתה של הברית להגביר את יכולות הסייבר שלה לטובת הגנה על מבצעיה ממתקפות סייבר ותמיכה במבצעים התקפיים. בנוסף, ציין רנר כי הברית נעזרת במרכז מבצעי מרחב הסייבר,^[57] הממוקם בבלגיה ומסייע למפקדי כוחות הברית על ידי חיזוק יכולות הסייבר ההגנתיות, הגברת המודעות למצב הקיים וחיזוק שיתוף הפעולה בין מדינות הברית. רנר הוסיף שהדרגים הבכירים בברית זקוקים כעת למידע מעשי על סיכוני סייבר, הכולל הצעות לאפשרויות פעולה, ולתכניות לאימונים ותרגילים בתחומי סייבר.^[58]

8 באפריל – נאט"ו קיימה תרגיל המדמה מתקפות סייבר ומעורבות זרה בבחירות – המרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת של נאט"ו (CCDCOE) קיים את התרגיל השנתי Locked Shields בטאלין בירת אסטוניה, ובו השתתפו למעלה מ-1,000 מומחים לאבטחת סייבר. התרגיל התבסס על תרחיש, לפיו האקרים מטעם מדינה מבצעים מתקפות סייבר מתואמות כנגד מערכות אזרחיות כגון תשתיות תקשורת, מערכות לטיהור מים, רשת החשמל, רשתות סלולר מהדור הרביעי ועוד, במהלך יום הבחירות של המדינה המותקפת. בין מארגני התרגיל היו צבא אסטוניה, צבא פינלנד, הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב והמכון למחקרי ביטחון לאומי של דרום קוריאה.^{^[59]}

התרגיל, בו זכתה צרפת במקום הראשון, הדגיש את הצורך בדיאלוג בין מומחים טכניים לבין מקבלי ההחלטות בדרג האזרחי והצבאי ואפשר למשתתפים להתנסות בכל רמות תהליך קבלת ההחלטות.^[60]

בריטניה

11 באפריל – ממשלת בריטניה פרסמה מסמך התייעצות בנושא מסגרת לדירוג אבטחת סייבר של כלי רכב – קונסורציום ה-5 Stars, הממומן על ידי ממשלת בריטניה,^[61] פרסם מסמך התייעצות ובקשה למשוב בנושא מסגרת לניתוח ולדירוג אבטחת סייבר של כלי רכב. לדברי המנהל הטכני הראשי במכון המחקר לתקני אבטחה בענף הרכב, Thatcham Research, ריצ'רד ביליילד (Richard Billyeald), מטרת המסמך היא להקים מערכת, הדומה למערכת דירוג ומדידת הבטיחות המתבססת על מבחני ריסוק, שתדרג את חסינותו של הרכב מפני מתקפות סייבר. מערכת הדירוג תספק מידע לצרכנים ולחברות הביטוח, תעודד את יצרניות הרכב לשפר את אבטחת הסייבר של מוצריהן ותגביר את המודעות לאבטחת סייבר בקרב הנהגים. המסמך המלא יפורסם לאחר סבבי ההתייעצויות ביוני 2019.^[62]

25 באפריל – ראש ה-GCHQ הציג את תוכניות הארגון בתחום אבטחת הסייבר – ראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming) נאם בכנס CYBERUK על פעולותיו של הארגון בתחום אבטחת הסייבר ועל דרכי המדיניות שעל בריטניה לאמץ בתחום. פלמינג הצביע על מספר נקודות הנוגעות לאבטחת הסייבר של בריטניה ולתכניות עתידיות בתחום. לדבריו, על מנת להפוך למעצמת סייבר עולמית, על בריטניה להפוך למדינה מובילה בעולם בתחום היגיינת הסייבר, להגביר את אמון הציבור בטכנולוגיה על ידי אמצעים חקיקתיים ואחרים, ולהפחית את האיום הנשקף מיריבותיה על ידי פגיעה ביכולות הסייבר שלהן.

השימוש שעשה ה-GCHQ בטכנולוגיות אוטונומיות סייע לארגון לחסום את רוב מתקפות הסייבר על בריטניה וצמצם את מספר מתקפות ה-phishing העולמיות שמקורן בשטח בריטניה מ-5.4% ל-2% בין השנים 2016 ל-2019. כמו כן, השימוש ביכולות אוטונומיות בארגון יתרחב הן כלפי פנים והן במסגרת שיתוף הפעולה עם בעלי ברית בין-לאומיים.

עוד לדבריו, ה-GCHQ והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) ישתפו פעולה עם יצרניות מכשירים ביתיים וספקיות אינטרנט על מנת להעביר את האחריות לאבטחת סייבר של המכשירים מהאזרחים אל היצרנים ולהגביר את אבטחת הסייבר של המוצרים הביתיים. הוא הוסיף שעל הארגון לנסח אסטרטגיה להגנה על האזרחים מפני בריונות סייבר וביטויי שנאה ברשת.^{^[63]}

30 באפריל – ממשלת בריטניה הכריזה על מינוי שגריר לענייני אבטחת סייבר – על פי הודעת המחלקה למסחר בין-לאומי (DIT),^[64] השגריר החדש לענייני אבטחת סייבר, הנרי פירסון (Henry Pearson) יסייע לקדם ייצוא של מוצרים ושירותים של חברות אבטחת סייבר בריטיות ויתמקד בעיקר באזור המפרץ הפרסי ובדרום מזרח אסיה. מינויו של פירסון, יסייע לבריטניה לעמוד ביעד של ייצוא מוצרים ושירותים בתחום הסייבר בשווי של 2.1 מיליארד ליש"ט (כ-2.7 מיליארד דולר) עד שנת 2021. כמו כן, לפירסון יהיה תפקיד מרכזי בשימור התחרותיות של השוק הבריטי בעולם על רקע יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. פירסון עבד בעברו כיועץ למרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), למשרד ההגנה ולחברת המודיעין היישומי Detica.^[65]

ספרד

16 באפריל – ספרד אישרה את אסטרטגיה אבטחת הסייבר הלאומית לשנת 2019 – המועצה לביטחון לאומי של ספרד אישרה שלוש אסטרטגיות לאומיות, בתחומי ההתמודדות עם אסונות לאומיים, ההגנה והביטחון בענפי התעופה והחלל ואבטחת סייבר. ראש מרכז המודיעין הלאומי, הגנרל פליקס סאנז רולדן (Félix Sanz Roldán), הציג את אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית לשנת 2019, שמעדכנת את האסטרטגיה הלאומית משנת 2013. האסטרטגיה כוללת הקמת פורום לאומי חדש לאבטחת סייבר שישמש מסגרת לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, וכן מציעה דרכים להתמודדות עם אתגרים הנובעים מחדשנות טכנולוגית מתמשכת. בנוסף, הציג שר הפנים, פרננדו גרנד מרלסקה (Fernando Grande-Marlaska), דו"ח שהציג את התקדמות תהליכי ההגנה על הבחירות במדינה מפני מתקפות סייבר והפצת מידע כוזב, המבוסס על המלצות האיחוד האירופי בנושא.^{^[66]}

פינלנד

10 באפריל – פינלנד בודקת חשד למתקפת סייבר על אתר המפרסם נתוני הצבעה לקראת הבחירות– שירות הביטחון הלאומי של פינלנד, ה-NBI (National Bureau of Investigation) הודיע כי הוא בודק חשד למתקפת DDoS על אתר הרשמי המפרסם את נתוני ההצבעה לקראת הבחירות לפרלמנט שנערכו ב-14 באפריל.^[67] לדברי יושב ראש רשות הבחירות, הכפופה למשרד המשפטים, ארטו יסקליינאן (Arto Jääskeläinen), המתקפה אירעה בבוקר יום הבחירות, מה שמנע נזק כבד יותר לאמינות הבחירות, והייתה מהירה ובעוצמה נמוכה. טרם ידועה זהותם של התוקפים.

אוקראינה

17 באפריל – מחקר חדש של FireEye: רפובליקת הבדלנים של אוקראינה מבצעת תקיפות סייבר נגד מטרות ממשלתיות אוקראיניות – על פי מחקר חדש של חברת FireEye, הרפובליקה שהקימו הבדלנים במזרח אוקראינה, בעידוד צבא רוסיה, המכונה הרפובליקה העממית של לוהנסק,^{^[68]} מבצעת תקיפות סייבר כנגד מטרות ממשלתיות וצבאיות באוקראינה. קמפיין המתקפות שהחל ב-2014, התבסס בחלקו על רכיבים שפותחו על ידי ההאקרים בלוהנסק ובחלקו על רכיבים הנפוצים ברשת האפילה. לדברי ראש מחלקת ניתוח המודיעין ב-FireEye, ג'ון הלטקיסט (John Hultquist), יכולות הסייבר המתקדמות של הבדלנים בלוהנסק עלולות להוות "כאב ראש" לארה"ב ולמדינות אירופה שאינן מכירות ברפובליקה החדשה. לדבריו, המצב באוקראינה עלול להוביל למצב גלובלי שבו שחקנים לא-מדינתיים יפתחו יכולות סייבר מתקדמות ויאלצו את ארה"ב ומדינות אירופה להגן על עצמן מפני שורה של יריבים חדשים. לא מן הנמנע שמדינות חלשות, כגון וונצואלה וקובה, או שחקנים לא-מדינתיים שכבר מפעילים אמצעי סייבר, כגון חמאס בעזה, יפנו לבצע מתקפות סייבר נגד ארה"ב.^{^[69]}

אסיה

סין

2 באפריל – אזרחית סינית ניסתה להחדיר התקן חיצוני עם נוזקות למועדון הנופש של טראמפ בפלורידה – אזרחית סין, יוג'ינג ז'אנג (Yujing Zhang), נעצרה במועדון הנופש של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, במאר א-לגו (Mar-a-Lago resort) שבפלורידה, כשברשותה התקן נייד עם תוכנה זדונית. ז'אנג נעצרה לאחר ששיקרה לצוות המקום בנוגע למטרת בואה. מלבד ההתקן הנייד, נמצאו על גופה ארבעה טלפונים ניידים, כונן קשיח ושני דרכונים. נגד האישה הוגשה תלונה על מסירת הצהרה כוזבת לרשויות אכיפת החוק והסגת גבול.^[70]

14 באפריל – ממשלת סין עושה שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים על מנת לעקוב אחר המיעוט האוויגורי המוסלמי – במסגרת ראיונות שערך עיתון ה-New York Times עם חמישה מומחים, ששמם לא נמסר, נחשף כי ממשלת סין הטמיעה טכנולוגיות לזיהוי פנים המבוססות על טכנולוגיית בינה מלאכותית במערך רשתות מצלמות האבטחה והמעקב שלה על מנת לעקוב ולייצר פרופילים של המיעוט האוויגורי המוסלמי. לדברי המומחים, הטכנולוגיה מתמקדת במאפיינים חיצוניים ובמראה של בני המיעוט האוויגורי ומסייעת לעקוב אחר תנועתם ולתעד את כניסתם ויציאתם ממחוז שינג'יאנג (Xinjiang), בו מרוכזים רוב בני המיעוט. המערכות החדשות מסייעות לסין להגביר את המעקב אל מחוץ למחוז שינג'יאנג ולעקוב אחר האוויגורים גם בערי החוף במזרח סין. חברות הבינה המלאכותית הסיניות שהשתתפו בפיתוח המערכת הן Yitu, Megvii, SenseTime ו-CloudWalk.^{^[71]}

הודו

30 באפריל – הודו תכריז על הקמתה של הסוכנות להגנת סייבר – על פי הודעת משרד ההגנה של הודו, הסוכנות להגנת סייבר, שתהיה כפופה למשרד ההגנה (Defence Cyber Agency - DCA) תוקם במהלך חודש מאי 2019 בכפוף לאישורו של ראש הממשלה, נרנדרה מודי. הסוכנות תמוקם בניו-דלהי ובראשה יעמוד תת-אדמירל מוהיט גופטה (Rear Adm. Mohit Gupta). עוד על פי ההודעה, ה-DCA תשלב יכולות קיימות מכל זרועות הצבא ותסייע להגן על מרחב הסייבר של הודו מהאקרים זרים וממתקפות סייבר מטעם סין ופקיסטן.^[72]

יפן

20 באפריל – ארה"ב הדגישה את מחויבותה להגן על יפן במקרה של מתקפת סייבר – לדברי מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, מתקפת סייבר יכולה במקרים מסוימים להיחשב מתקפה מזוינת על פי סעיף חמש באמנת הביטחון של ארה"ב ויפן, המבטיחה את הגנתה של ארה"ב במקרה של מתקפה על יפן. בהצהרה משותפת מטעם משרדי ההגנה של שתי המדינות נמסר עוד כי תגובות משותפות למתקפות סייבר ייבחנו במסגרת התייעצויות משותפות ועל פי פרטי המקרה. עם זאת, קשה להעריך את תגובתן של ארה"ב ויפן, על רקע העובדה שמקורן של מרבית מתקפות הסייבר על יפן הוא בסין.^{^[73]}

צפון קוריאה

10 באפריל – ארה"ב פרסמה אזהרה לתעשייה מפני גרסאות חדשות לנוזקות שבשימוש צפון קוריאה – המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת וה-FBI פרסמו דו"ח ניתוח נוזקות המזהיר את גופי התעשייה מפני נוזקה חדשה בשם HOPLIGHT, המשמשת ככל הנראה לאיסוף מידע אודות מחשב המטרה ועושה שימוש בפרוטוקול SSL מאובטח לשם קשר עם מפעיליה. מחברי הדו"ח ייחסו את השימוש בנוזקה לקבוצת ההאקרים Lazarus, המקושרת לממשלת צפון קוריאה והמליצו לחברות לעדכן חתימות אנטי-וירוס ולבטל שירותים לשיתוף קבצים. לדברי עוזרת ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) לאבטחת סייבר, ז'נט מנפרה (Jeanette Manfra), מטרת האזהרה היא להפחית את יכולתם של ההאקרים להשתמש בנוזקה ועל ידי כך לייצר הרתעה באמצעות מניעה.^{^[74]}

סינגפור

1 באפריל – הפרלמנט הציג הצעת חוק למלחמה בהפצת מידע כוזב באינטרנט – הפרלמנט של סינגפור הציג טיוטה להצעת החוק המכונה Protection From Online Falsehoods and Manipulation Bill שנועדה להילחם בהפצת מידע כוזב באינטרנט באמצעות דרישה מאתרים להצגת תיקונים למידע כוזב שהופץ בהם וכוללת צעדים לפגיעה ברווחים של אתרים המפיצים מידע כוזב. כמו כן, קוראת הצעת החוק להטיל עונשי מאסר של עד שש שנים וקנסות של עד 738 אלף דולר סינגפורי (כ-545 אלף דולר) על מפיצי מידע כוזב. הצגתה של הצעת החוק, שזוכה לתמיכת מפלגת השלטון ועל כן צפויה לעבור בהליך מהיר, הובילה לביקורת וחשש מצד ארגוני זכויות אדם במדינה, החוששים שהחוק עלול להעניק עוצמה רבה מדי לממשלה ולשמש לצנזורה. עם זאת, מטעם משרד המשפטים של סינגפור נמסר כי החוק יתמקד רק במידע כוזב הפוגע באינטרס הציבורי ולא יחול על דעות, ביקורות, סאטירה או פרודיה.^[75] ב-9 במאי דווח כי החוק עבר בפרלמנט.^[76]

המזרח התיכון ואפריקה

17 באפריל – נחשף קמפיין מתקפות סייבר על מערכת ה-DNS כנגד ארגונים במזרח התיכון – בהודעה מטעם חברת הבת של Cisco, Talos Intelligence, נמסר כי החברה זיהתה קמפיין "חטיפת" DNS ,שמכונה Sea Turtle, והתמקד בגופים פרטיים וציבוריים, הכוללים גם גופים העוסקים בביטחון לאומי במזרח התיכון ובצפון אפריקה. על פי ההודעה, הקמפיין החל בינואר 2017 ונמשך עד הרבעון הראשון של 2019. כמו כן, זיהתה החברה כ-40 ארגונים השייכים ל-13 מדינות, שנפגעו כתוצאה מהקמפיין וכן הוסיפו חוקרי החברה כי הקמפיין בוצע מטעם מדינה בעלת יכולות טכנולוגיות מתקדמות. עוד נמסר כי הקמפיין התמקד בארגוני ביטחון לאומי, משרדי חוץ וחברות אנרגיה, אולם גם חברות תקשורת וספקי אינטרנט שסיפקו להם שירותים נפגעו.^{^[77]}

ישראל

17 באפריל – חברת אבטחת הסייבר הישראלית Verint חוותה מתקפת כופרה – חברת Verint חוותה מתקפת כופרה שפגעה בשירותי הדוא"ל של החברה ובמערכות פנימיות נוספות. לדברי דובר החברה, מערכות ההגנה זיהו את המתקפה מיד עם תחילתה ופעלו על מנת לסכלה.^{^[78]} בעוד שזהות התוקפים אינה ידועה, תזמון המתקפה, בעת שרוב חברי ההנהלה הבכירה של החברה שהו בכנס באיטליה, העלה בקרב גופי מדיה את הסברה שהמתקפה הייתה מתוכננת ומתוזמנת.^{^[79]}

ב-23 באפריל, דווח כי משרד הביטחון פתח בחקירה על מנת לחקור חשדות, לפיהם המתקפה נמשכה מספר חודשים וכן לבדוק האם מדינה זרה הייתה מעורבת בה. התוקפים עשו שימוש בנוזקת Ryuk ששימשה בעבר את צפון קוריאה. פתיחת החקירה העלה את הסברה, על פיה ייתכן ומדינה זרה השתמשה בשירותיהם של גורמי פשיעה על מנת להוציא לפועל מתקפת כופרה ששימשה כהסוואה וכי מטרתה האמתית של המתקפה הייתה גניבת מידע.^[80]

איראן

1 באפריל – חברת CrowdStrike צופה: איראן תהווה את איום הסייבר המשמעותי ביותר במזרח התיכון בשנת 2019 – על פי דו"ח האיומים השנתי של חברת אבטחת הסייבר CrowdStrike, איראן תמשיך להוות איום סייבר מרכזי על חברות וממשלות במזרח התיכון במהלך שנת 2019, ובעיקר על גופי ממשלה וביטחון בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, מתוך כוונה למצב את עצמה כמעצמה אזורית. הדו"ח סקר תקיפות סייבר ברחבי העולם שנעשו בחסות מדינתית וכן מקרים של פעילות סייבר פלילית. ההערכה היא כי איראן וגורמים נוספים באזור עלולים להוות סכנה לא רק ברחבי המזרח התיכון אלא גם לחברות מערביות, המקיימות עסקים עם מדינות במזרח התיכון או מחזיקות תשתיות באזור.^{^[81]}

17 באפריל – נגנבו קודי מקור של כלי תקיפה השייכים לקבוצת האקרים איראנית – קודי מקור של כלי תקיפה שהיו בשימוש קבוצת ההאקרים האיראנית APT34, הידועה גם בשמות Oilrig או HelixKitten הופצו בתחילת מרץ 2019 בערוץ Telegram של משתמש המכונה Lab Dookhtegan. לצד כלי הפריצה פורסמו קבצי מידע ופרטי הרשאות גישה של 66 קורבנות של APT34 מרחבי המזרח התיכון ואירופה, שנאספו ככל הנראה באמצעות אתרי אינטרנט מזויפים. כמו כן, פורסמו פרטי אנשי משרד המודיעין של איראן שכללו תמונות, מספרי טלפון, שמות פעילים שהיו מעורבים במבצעי APT34, כתובות דוא"ל וחשבונות מדיה חברתית. כמו כן, פנה המדליף לחוקרי אבטחת סייבר ולכתבים על מנת לפרסם את דבר ההדלפה ופרסם קישורים לרכיבי הפריצה גם בפורומים ציבוריים בנושאי פריצה. בין הרכיבים שדלפו היו web shells מסוג HyperShell ו-HighShell וכן סוסים טרויאנים מסוג Glimpse ו-PoisonFrog.^{^[82]}

מומחים העריכו כי חשיפת קודי המקור ורכיבי הפריצה של APT34 עשויה להעניק יתרון משמעותי לקהילת אבטחת הסייבר ולחברות. כמו כן, ייתכן והמדליף הוא עריק איראני שמטרתו לחשוף את מבצעי הסייבר של ממשלת איראן. אפשרויות נוספות הן שההדלפה היא תוצר של מבצע מודיעין שכנגד או פעולה פנימית הנובעת מוויכוח פנימי בין גופי המודיעין והסייבר של איראן.^{^[83]}

אמריקה הלטינית

וונצואלה

8 באפריל – וונצואלה האשימה את קולומביה וצ'ילה במעורבות במתקפות סייבר על רשת החשמל– לדברי נשיא וונצואלה, ניקולס מדורו (Nicolas Maduro), רשת החשמל הלאומית של וונצואלה נפגעה כתוצאה ממתקפות סייבר שמקורן בקולומביה ובצ'ילה וכן כי הן זכו לתמיכה מצד ממשלת ארה"ב. בתגובה טען שר החוץ של קולומביה, קרלוס טרוחילו (Carlos Trujillo), כי ההאשמות חסרות בסיס וכי מדורו מנסה להסית את תשומת לב הציבור מכישלונות ממשלתו.^{^[84]}

קנדה

8 באפריל – דו"ח מודיעיני: גורמים זרים יבצעו תקיפות סייבר על מנת להשפיע על הבחירות – על פי דו"ח חדש מטעם סוכנות הסיגינט של קנדה, ה-CSE (Communications Security Establishment), גורמים זרים צפויים להוציא לפועל תקיפות סייבר ולהפיץ מידע כוזב וחדשות מזויפות על מנת להשפיע על הבחירות שייערכו במדינה באוקטובר 2019. עוד על פי הדו"ח, קנדה צפויה לחוות ניסיונות זרים לפלג את דעת הציבור בשורת נושאים חברתיים ופוליטיים, לקדם מועמדים פוליטיים מסוימים, לעצב החלטות פוליטיות של מועמדים, ועוד. עם זאת, קבעו מחברי הדו"ח כי מידת ההתערבות הזרה בבחירות בקנדה תהיה פחותה ממידת ההתערבות בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016.^[85]

לדברי השרה האחראית למוסדות הדמוקרטיים של קנדה, קרינה גאולד (Karina Gould), הממשלה מפעילה לחצים על חברות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות לפעול יותר כנגד חדשות מזויפות. בנוסף, תשיק הממשלה קמפיין ציבורי לצריכה אחראית של מידע ברשת ותהליכי סיוע וייעוץ למפלגות פוליטיות בנושאי IT ואבטחת סייבר.^[86]

קישור לדו"ח המלא של ה-CSE: http://bit.ly/2ZfxjTM

אוסטרליה

2 באפריל – הממשלה תגדיל את התקציבים לשדרוג אבטחת הסייבר לקראת הבחירות – תקציב המדינה לשנים2020-2019 יכלול הגדלת תקציבים לשם ביצוע פרויקטים בתחום אבטחת הסייבר הלאומית. התקציב יכלול יוזמות להגנה על מערכת הבחירות, שדרוג אמצעי המעקב והמענה למתקפות סייבר, הקמת צוותי תגובה מידית^[87] במרכז האוסטרלי לאבטחת סייבר, ה-ACSC^[88] והקמת קרן למימון תגובות לאירועי סייבר.^[89] תקציב תכנית אבטחת הסייבר ומבצעי הסייבר ההתקפיים של מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD) יוגדל מ-831 מיליון דולר אוסטרלי (כ-581 מיליון דולר) בשנים 2018-2019, לכ-833 מיליון דולר אוסטרלי (כ-594 מיליון דולר) בשנים 2020-2019 ולכ-856 מיליון דולר אוסטרלי (כ-610 מיליון דולר) . לדברי שר הפנים של אוסטרליה, פיטר דוטון (Peter Dutton), כ-34.8 מיליון דולר אוסטרלי יוקצו לגופי האכיפה לטובת התמודדות עם התערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים. חלק מהסכום יוקדש להקמת מרכז לניתוח איומי מעורבות זרה בתהליכים דמוקרטיים (Foreign Interference Threat Assessment Centre).^[90]

3 באפריל – בתי הקונגרס האוסטרלי אישרו חוק להסרת תכנים אלימים המתפרסמים ברשתות החברתיות – החוק מגדיר פרסום של תכנים אלימים כגון סרטונים שמציגים מעשי רצח, מתקפות טרור, חטיפות ומעשי אונס כעבירה פלילית ומטיל על חברות הטכנולוגיה קנסות בסכום של עד 10% מהרווח השנתי שלהן או עונש של עד שלוש שנות מאסר למנהלים בכירים בגין כישלון להסירם. החוק נחקק כחודש לאחר הטבח במסגד בניו-זילנד, שבוצע על ידי אזרח אוסטרלי ושודר בשידור חי בפייסבוק. החוק עורר ביקורת ציבורית בקרב פוליטיקאים, חברות תקשורת, חברות טכנולוגיה ומומחים שונים שהצביעו על בעיות טכניות ומשפטיות ביישום החוק. חברות תקשורת במדינה הזהירו שהחוק עלול להוביל לצנזורה בעוד נציגי קונסורציום ה-Digital Industry Group,^[91] טענו שהחוק עלול לפגוע ביחסיה של אוסטרליה עם מדינות אחרות מאחר ויישום החוק ידרוש ביצוע צעדי מעקב אקטיביים אחר משתמשים ברחבי העולם וצפוי להפליל צרכנים שמשתפים את התכנים הללו, ללא ידיעת החברות.^[92]

המתח בין מדינות המערב לסין סביב התקנת רשתות G5

החודש ניכר כי הצטמצמו הפערים בין עמדות ארה"ב לבין עמדות בעלות בריתה סביב סוגיית השימוש בציוד מתוצרת חברות התקשורת הסיניות, ובראשן Huawei עבור רשתות סלולריות מהדור החמישי.

בארה"ב טענה סגנית ראש המודיעין הלאומי, סו גורדון (Su Gordon), כי גורמים בממשל החלו לבחון צעדים שמטרתם להתמודד עם הסיכונים של שימוש עולמי גובר בציוד של חברת Huawei עבור רשתות סלולריות מהדור החמישי (5G). במסגרת הצעדים, בוחן הממשל דרכים לשפר את ההצפנה של מידע חיוני המועבר בין ארה"ב לאירופה על מנת למנוע ריגול. כמו כן, פועלות חברות התקשורת האמריקניות על מנת למצוא דרכים למנוע מרכיבי רוגלה המותקנים ברשתות 5G זרות מלהגיע לרשתות מקומיות.^{^[93]} לדברי מומחים שנאמו בכנס מודיעין בארה"ב, ניתן להתמודד עם האיומי הסייבר הנשקפים משימוש בציוד תקשורת של חברת Huawei ברשתות 5Gבאמצעות ניהול סיכונים והרחקת הציוד מתשתיות חיוניות או ממתקנים ופעילויות של הצבא או של קהילת המודיעין. לדברי היועץ לראש המשרד לאסטרטגיה, מדיניות ותכניות בסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ג'ון קוסטלו (John Costello), לא ברור האם הגישה האירופית לציוד של Huawei תהיה יעילה בארה"ב, שכן יישומים של רשתות 5G דורשים ספקטרום אלקטרו-מגנטי רחב, שבארה"ב נשלט על ידי הצי האמריקני וחברות תקשורת לוויינים, דבר שמקשה לדעת כיצד תחלק ארה"ב את הספקטרום עבור פיתוח יישומים ושירותים המבוססים על טכנולוגיה מהדור החמישי.^{^[94]}

כמו כן, שיבח תת-מזכיר מחלקת המדינה לענייני סייבר, תקשורת בין-לאומית ומדיניות בתחום המידע, רוברט סטרייר (Robert Strayer), את החלטתה של ממשלת גרמניה לנסח קריטריונים ותקני אבטחה לאספקת ציוד להקמת רשתות 5G וטען כי מדובר בצעד חיובי וכן כי ארה"ב תומכת ביישום צעדים דומים במדינות נוספות. על פי הקריטריונים שפורסמו, ציוד תקשורת יאושר לשימוש רק לאחר בחינה קפדנית של המשרד הפדראלי לאבטחת טכנולוגיות מידע של גרמניה, ה-BSI וכי רכיבי יסוד יסופקו רק על ידי ספקים ויצרנים אמינים.^{^[95]}

בבריטניה טען ראש המחלקה הטכנית של המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), ד"ר איאן לוי (Ian Levy), כי בריטניה עלולה להכריז על איסור שימוש בציוד מתוצרת Huawei במערכות ותעשיות רגישות, בשל פגמים וחולשות בהנדסה התוכנה של החברה המהווים איום סייבר. לדבריו, האיום האמתי הנשקף ממוצרי החברה טמון בהנדסה גרועה ובאבטחה רעועה, המהווים איום גדול יותר מאיום הריגול. עוד לדבריו, תכניתה של Huawei להשקיע כשני מיליארד דולר בהגברת אבטחת הסייבר של מוצריה אינה מפיגה את החשש ואינה זוכה לאמון גופי הביטחון של בריטניה.^{^[96]} כמו כן, בסוף החודש נערכה פגישה שתוצאותיה לא פורסמו, בין בכירים אמריקנים לנציגי חברות התקשורת בבריטניה, ובה חזרו הבכירים האמריקנים על עמדתה של ארה"ב, לפיה ארה"ב אינה מפרידה בין רכיבים משניים ורכיבי ליבה של רשתות 5G, וכי גישתה של בריטניה אינה מניחה את דעתה של ארה"ב.^[97]

בנוסף, פורסמו החודש דו"חות שהגיעו למסקנות שונות בנוגע למידת האיום הנובע מציוד Huawei. בתחילת החודש פורסם דו"ח מטעם המרכז למצוינות בהגנת סייבר משותפת של נאט"ו (CCDCOE),^[98] לפיו מדינות שיעשו שימוש בציוד של Huawei עבור רשתות 5G בשטחן, יחשפו את המידע המועבר בהן לסכנת ריגול וכן עליהן להשקיע משאבים רבים על מנת להגביר את אבטחתן של הרשתות. מחברי הדו"ח העריכו כי המדינות החברות בברית אינן צפויות להחרים באופן מלא את מוצרי החברה ועל כן המליצו למדינות ליישם מדיניות של ניהול סיכונים, לעקוב אחר השימוש במוצרים של חברות סיניות בקרב גופי ממשלה ותעשיות רגישות ולאסור על שימוש במוצרי Huawei בתשתיות חיוניות.^{^[99]}

על פי הודעה מטעם המרכז לאבטחת סייבר של בלגיה (CCB),^{^[100]} בתום ארבעה חודשי חקירה, לא נמצאו עדויות לכך ששימוש בציוד תקשורת של חברת התקשורת הסינית Huawei עלול להוות איום לריגול סייבר ולכן לא יפרסם דעה שלילית על Huawei. הדו"ח הסופי של חקירת ה-CCB טרם פורסם שכן המרכז עדיין מנטר את פעילותה של החברה.^{^[101]}

קישור לדו"ח המלא של ה-CCDCOE - https://bit.ly/2D1lres

בין-לאומי

ביטחון סייבר

8 באפריל – פעילותו של מפעל של חברת האופטיקה היפנית Hoya בתאילנד הושבתה בעקבות מתקפת סייבר בחודש פברואר – על פי הודעה מטעם חברת האופטיקה היפנית Hoya, החברה נאלצה להשבית את המפעל שלה בתאילנד בעקבות מתקפת סייבר שאירעה בחודש פברואר 2019. במהלך המתקפה, הדביקו האקרים כמאה מחשבים בנוזקה שגנבה את הרשאות הגישה של העובדים ולאחר מכן ניסתה להשתמש במחשבים לכריית מטבעות דיגיטליים.^{^[102]} המתקפה גרמה לירידה של כ-60% בתפוקת המפעל, מאחר והאטה את פעילותו של שרת הרשת, דבר שפגע בניהול ההזמנות. לדברי גורם בחברה, המתקפה גרמה לנזק מועט, אולם היקף הפעילות במפעל חזר לרמה תקינה רק בסוף חודש מרץ.^{^[103]}

12 באפריל – יצרנית האלומיניום Norsk Hydro דחתה את פרסום דו"ח רווחיה עקב מתקפת הסייבר שחוותה במרץ – החברה, שחוותה מתקפת כופרה ששיבשה את פעילותה במרץ 2019, הודיעה כי תדחה את פרסום דו"ח הרווחים הרבעוני שלה בחמישה שבועות עקב השלכות המתקפה. על פי ההודעה, החברה עדיין מנסה להשיג גישה למערכות הדיווח, החיוב והפקת החשבוניות שננעלו על ידי ההאקרים. עם זאת הודיעה החברה כי לא תשלם את הכופר וכי תשתמש בגיבויים על מנת לחזור לשגרה.

מטעם הרשות לביטחון לאומי של נורבגיה, האמונה גם על אבטחת הסייבר, נמסר כי המתקפה בוצעה באמצעות גרסה חדשה של כופרת ה-LockerGoga.^{^[104]}

ב-30 באפריל הודיעה החברה כי עלויות המתקפה על החברה עומדות על כ-450 מיליון קרונות נורבגיות (כ-52 מיליון דולר) ברבעון הראשון של 2019.^[105]

בינה מלאכותית

24 באפריל – מצלמות המבוססות על בינה מלאכותית יסייעו לזהות סימנים מקדימים לאלימות ופשיעה –חברות שונות הזנק שונות שנכחו בכנס טכנולוגיית האבטחה ISC West שנערך בלאס וגאס, הציגו טכנולוגיות בינה מלאכותית שמטרתן לזהות סימנים מקדימים המרמזים על מקרי אלימות או פשיעה עתידיים באמצעות זיהוי כלי נשק מוסתרים, זיהוי חשודים באמצעות קריאת לוחיות רישוי וסימני זיהוי נוספים, וכן פענוח התנהגות אנושית. בין החברות שנכחו בכנס, הציגה חברת ZeroEyes מערכת הממזגת צילומים ממצלמות במעגל סגור ועושה שימוש באלגוריתם המזהה נשק המוסתר על גוף החשוד. חברת Reconyx הציגה מערכת המזהה באופן אוטונומי לוחיות רישוי של כלי רכב ומציגה את זהות הנהג באופן המאפשר להשוות את פרטיו למאגרי נתונים של בעלי רקע פלילי. חברת ההזנק Athena Security הציגה מערכת המזהה סוגי התנהגויות שונות הנבדלות מהתנהגות נורמלית כגון קטטות, וכן מבצעת זיהוי עצמים כגון נשק. ריבוי החברות המתמקדות בפיתוח טכנולוגיות מעקב ווידאו מייצג מגמה המבוססת על ביקוש גבוה בקרב גופי אכיפה וצבא בארה"ב ובסין לטכנולוגיות חיזוי התנהגות.^{^[106]}

25 באפריל – מומחים הזהירו שפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לשימושים צבאיים עלול להתפתח לכדי איום סייבר משמעותי – בכנס של מכון המחקר Atlantic Council אמר ראש אגף המחקר ב-NSA לשעבר, פרדריק צ'אנג (Frederick Chang), כי מעט מאוד מחקר נעשה עד כה בנושא השפעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית על תחום הסייבר, דבר שעלול להתפתח לאיום סייבר משמעותי בהינתן המרוץ העולמי לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לשימושים צבאיים. לדבריו, המרוץ לפתח טכנולוגיות צבאיות המבוססות על בינה מלאכותית יגדיל משמעותית את מרחב התקיפה, בעוד שממשלות עדיין לא מודעות לרוב חולשותיהן של המערכות. צ'אנג הזהיר שתוקפים עלולים להטעות את מנגנון הזיהוי של המערכת באמצעות Adversarial inputs, לשנות את המידע המשמש ללימוד המערכת (Data poisoning) ולהסתנן למערכת על מנת להבין את מערכת ההפעלה שלה ולפגוע בפעילותה.

לדברי השר לענייני בינה מלאכותית של איחוד האמירויות, עומר אל עולמא (Omar Al Olama), המודל המסחרי הקיים של תיקון חולשות לאחר פיתוח המוצרים לא יעבוד במקרה של בינה מלאכותית.

לדברי ראש אגף המבצעים במרכז המשותף האמריקני לבינה מלאכותית JAIC,^{^[107]} קולונל סטוני טרנט (Stoney Trent), הבעיות בהערכת איומי הסייבר הטמונים בטכנולוגיות בינה מלאכותית נובעות מחוסר מודעות בקרב מקבלי ההחלטות וממחסור בכלים ובשיטות לבדיקת חסינות הסייבר של מערכות בינה מלאכותית. לדבריו, אחד מתפקידיו של JAIC הוא לעודד פיתוח של כלים אלו, שפיתוחם אינו נחשב כדאי בענף המסחרי.^{^[108]}

סייבר וענף הבריאות

22 באפריל – מיליוני מסמכים רפואיים של מטופלים במרכז גמילה בפנסילבניה נחשפו על גבי מאגר מידע בלתי מאובטח – על פי הודעה מטעם ראש מחלקת הבטיחות והאמון בחברת אבטחת הסייבר Cloudflare,^[109] ג'סטין פיין (Justine Paine), כ-4.9 מיליון מסמכים המכילים מידע פרטי של עשרות אלפי מטופלי מרכז הגמילה Steps to Recovery שבפנסילבניה, נחשפו על גבי מאגר נתונים בלתי מאובטח מסוג ElasticSearch. לדברי פיין, המסמכים, שנאספו בין השנים 2016 ל-2018, כללו מידע על טיפולים ותהליכים שקיבלו המטופלים, תאריכי הטיפול ומידע מזהה כגון שמות, כתובות, גיל, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון ועוד. לדבריו של פיין, אין ראיות לכך שהמידע נגנב, אולם חשיפתו עלולה להוביל למקרי הטרדה, סחיטה וגניבת זהויות של המטופלים.^[110]

25 באפריל – מחקר חדש בחן את מידת החשיפה של ענף הבריאות למתקפות סייבר – על פי דו"ח ה-Spotlight Report on Healthcare מטעם חברת אבטחת הסייבר Vectra, מקורן של רוב מתקפות הסייבר על ענף הבריאות בכלל ועל בתי חולים בפרט הוא בתפוצה הגדלה של מכשירי IoT בלתי מאובטחים, מחסור בבקרת גישה למידע רגיש והסתמכות על מערכות מיושנות (legacy systems). כמו כן, מצאו מחברי הדו"ח כי גם יישום חלקי של תכנית אבטחה, פערים ביישום תהליכים ומדיניות וכן טעויות של אנשי צוות מגדילים את מרחב התקיפה עבור התוקפים.

על פי הדו"ח, שהתבסס על מידע שנאסף במסגרת ניטור תעבורת רשת של לקוחות החברה במשך שישה חודשים, רבים מהתוקפים עשו שימוש ב-HTTPS tunnels נסתרות על מנת לגנוב מידע פרטי ומידע רפואי רגיש. מחברי הדו"ח הצביעו על בינה מלאכותית כטכנולוגיה שיכולה לסייע באבטחת רשתות, מערכות ומכשירים בענף הבריאות באמצעות ניתוח של דפוסי התנהגות על גבי המערכות.^[111]

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

1 באפריל – פייסבוק הסירה מאות חשבונות ודפים מזויפים שמקורם בהודו ופקיסטן – בהודעת בלוג מטעם ראש אגף מדיניות אבטחת סייבר בפייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nethaniel Gleicher) נמסר כי החברה הסירה 702 חשבונות ודפי פייסבוק וחשבונות אינסטגרם, שהשתייכו לשתי רשתות שונות והופעלו על ידי גורמים במפלגת הקונגרס הלאומית ועל ידי גורמים הקשורים לחברת ה-IT ההודית Silver Touch. הרשתות היו פעילות החל מיוני 2014 והדפים שברשותן צברו כ-2.8 מיליון עוקבים. לדברי גלייצ'ר, פעילותן של שתי הרשתות נקשרה לבחירות הכלליות בהודו שייערכו בשלבים בין אפריל ומאי 2019. כמו כן, הסירה החברה 103 דפים, קבוצות וחשבונות מזויפים שמקורם בפקיסטן.^[112] מאמציה של פייסבוק לחסום תפוצה של מידע כוזב בהודו גברו לאור התפוצה הגוברת של סרטונים ותמונות מזויפים על רקע עליית המתחים בינה לבין פקיסטן. מידע כוזב שהופץ בהודו כלל סרטונים הלקוחים ממשחקי מחשב וסרטים, המתארים הפצצת מחנות של ארגוני טרור בפקיסטן וחלקו שויך למפלגת השלטון, ה-BJP וליריבתה, מפלגת הקונגרס. בכירים בפייסבוק הצהירו שהבחירות בהודו, לצד הבחירות בפיליפינים ובאינדונזיה, מהוות מבחן חשוב ליכולותיה של החברה להילחם בהפצת מידע כוזב לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2020.^[113]

https://bit.ly/2I5cGnY ↑
Department of Health and Human Services - HHS ↑
National Oceanic and Atmospheric Administration - NOAA ↑
http://bit.ly/2GkHait ↑
http://bit.ly/2VKdnpC ↑
http://bit.ly/2GkaRAb ↑
http://bit.ly/2UB5BSu ↑
http://bit.ly/2Zgpb59 ↑
http://bit.ly/2Y1GJkj ↑
מדד סיכוני הסייבר של FICO מדרג אבטחת סייבר בין הציונים 300 ל-850 כשעל פי המדד, רמת האיום פוחתת ככל שהציון גבוה יותר. ↑
http://bit.ly/2XcFa2i ↑
General Services Administration ↑
Government Coordination Council ↑
Office of Management and Budget ↑
https://bit.ly/2PrXRN2 ↑
https://wapo.st/2LcsYh0 ↑
http://bit.ly/2UHwz6k ↑
https://bit.ly/2UIkphG ↑
http://bit.ly/2GeALXg ↑
http://bit.ly/2ItMfYp ↑
http://bit.ly/2IkCMU2 ↑
House Committee on Appropriations ↑
http://bit.ly/2IJrBDH ↑
Deputy Chief of Staff for manpower, personnel and services ↑
http://bit.ly/2UzPDYV ↑
Intelligence, Surveillance and Reconnaissance ↑
https://bit.ly/2ILrc3H ↑
http://bit.ly/2UJOz4R ↑
Intelligence Advanced Research Projects Agency ↑
Adversarial attacks הן מתקפות המתקיימות תוך כדי שינויים או עיוותים של המידע המשמש את מודל הבינה המלאכותית לטובת אימון על מנת לפגוע בתיוג של המערכת וכתוצאה מכך בתוצריה ובתפקודה. ↑
https://bit.ly/2vgLA4y ↑
Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑
אישורי ה-Impact Level ניתנים על בסיס סוג ומידת הסיווג של מידע שמקבל האישור יכול לאחסן או לעבד. אישור בדרגה 5 מאפשר לאחסן מידע רגיש אך שאינו מוגדר מסווג. ↑
http://bit.ly/2J1kDdg ↑
http://bit.ly/2VIuoUJ ↑
Cyber National Mission Force, הכוח הוא אחד מיחידות המשנה של פיקוד הסייבר ותפקידו להגן על רשתות מחלקת ההגנה ועל רשתות פדראליות נוספות. ↑
http://bit.ly/2INvS9Z ↑
Navy Cybersecurity Division ↑
http://bit.ly/2V2FEvj ↑
Director of Cyber Campaigns and Resilience ↑
Electronic warfare-enabled cyber ↑
http://bit.ly/2DFRq4i ↑
Small Business Innovation Research ↑
http://bit.ly/2WBGrju ↑
https://reut.rs/2IygqgS ↑
Global Persistent Awareness ↑
https://bit.ly/2UznLz3 ↑
https://bit.ly/2ORAiwC ↑
Internet Regulation Agency ↑
http://bit.ly/2UKIQGY ↑
http://bit.ly/2W1TTQI ↑
http://bit.ly/2IMe4fq ↑
http://bit.ly/2UEoh42 ↑
High Level Expert Group on AI ↑
http://bit.ly/2X4iIbM ↑
https://bit.ly/2KSS6cE ↑
Cyberspace Operations Center ↑
https://bit.ly/2KfIpVn ↑
http://bit.ly/2v9c7kd ↑
http://bit.ly/2Q1UjkL ↑
קונסורציום ה-5 Stars הוא פרויקט של ממשלת בריטניה וכולל שורה של גופי מחקר מובילים, כגון חברת הייעוץ בתחומי הנדסת הרכב Horiba Mira, חברת הייעוץ בתחום הרכב והתחבורה Ricardo Automotive, וארגוני הייעוץ בתחום האבטחה, החדשנות והמחקר Axillium Research ו-Thatcham Research. ↑
http://bit.ly/2UnETIk ↑
http://bit.ly/2LiC3oK ↑
Department of International Trade ↑
http://bit.ly/2VfwCeQ ↑
http://bit.ly/2XwWkbk ↑
https://bloom.bg/2Pbyn68 ↑
Luhansk People’s Republic ↑
https://wapo.st/2Zqznbj ↑
https://wapo.st/2VwCHPM ↑
https://nyti.ms/2Iy7Fnh ↑
http://bit.ly/2PGvQkV ↑
https://bit.ly/2PpeNn4 ↑
http://bit.ly/2IB1X43 ↑
https://nyti.ms/2U2F3nY ↑
https://cnet.co/2vSIe86 ↑
https://bit.ly/2KOrJUX ↑
https://zd.net/2IsgeRj ↑
https://bit.ly/2UIhshJ ↑
http://bit.ly/2VxKRf4 ↑
https://bit.ly/2WCjJrh ↑
https://zd.net/2VYrAzH ↑
https://bit.ly/2VZuT9F ↑
http://bit.ly/2VJZQ1f ↑
http://bit.ly/2GiXbFx ↑
http://bit.ly/2UmrrUJ ↑
Cyber Sprint Teams ↑
Australian Cyber Security Centre ↑
Cyber Security Response Fund ↑
https://zd.net/2VusaVg ↑
ה-Digital Industry Group הוא קונסורציום המייצג חברות כגון אמזון, גוגל ופייסבוק. ↑
https://nyti.ms/2KjzodZ ↑
https://wapo.st/2UBABB8 ↑
https://bit.ly/2KPwIVl ↑
https://reut.rs/2KBzzBo ↑
http://bit.ly/2DgI8eV ↑
https://reut.rs/2Ljh2dh ↑
Cooperative Cyber Defence Centre of Excellence ↑
https://bit.ly/2UqvxPX ↑
The Belgian Centre for Cybersecurity ↑
http://bit.ly/2VX2ssR ↑
http://bit.ly/2UUDSf0 ↑
http://bit.ly/2UUDSf0 ↑
https://reut.rs/2VKjACb ↑
https://reut.rs/2ZNFsim ↑
http://bit.ly/2IS3WC3 ↑
Joint Artificial Intelligence Center ↑
http://bit.ly/2IObiXa ↑
Director of Trust and Safety ↑
http://bit.ly/2IO04lc ↑
http://bit.ly/2ZK9OSI ↑
https://bit.ly/2uG9NRq ↑
https://nyti.ms/2OVLhoX ↑

מדיניות וביטחון סייבר — אפריל 2019

תוכן עניינים

תקציר חודשי