חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר – דו"ח מאי 2019

גודל טקסט18

מדיניות וביטחון סייבר – דו"ח מאי 2019

סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון

אוניברסיטת תל-אביב

יוני 2019

תוכן עניינים

תקציר חודשי 1

ארה"ב 2

ממשל אסטרטגיה ומדיניות 2

ההתמודדות עם בעיית המחסור בכוח אדם במקצועות הסייבר 4

הערכות לקראת הגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020 5

חקיקה 6

צבא וביטחון 8

מחקר פיתוח ביטחוני 11

תשתיות חיוניות בארה"ב 12

רוסיה 14

אירופה 16

נאט"ו 16

בריטניה 16

הולנד 18

אסיה 18

סין 18

הודו 20

יפן 20

המזרח התיכון ואפריקה 20

ישראל 21

איראן 22

קניה 23

אוסטרליה 23

המתח בין מדינות המערב לבין חברות התקשורת הסיניות 24

בין-לאומי 25

ביטחון סייבר 25

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות 26

המאבק בקיצונות ברשתות החברתיות 28

בינה מלאכותית 28

סייבר וענף הבריאות 28

תשתיות חיוניות 29

מחקר ופיתוח 29

תקציר חודשי

בממשל האמריקני פורסמו החודש צו נשיאותי האוסר על שימוש בציוד של חברות זרות המהוות איום על הביטחון הלאומי ואזהרה מפני שימוש ברחפנים מתוצרת סין. כמו כן, הגישה מחלקת המשפטים כתבי אישום כנגד האקרים סינים בגין הפריצה לחברת הביטוח הרפואי Anthem ב-2015. החודש הוצגו יוזמות חדשות שמטרתן להתמודד עם בעיית מחסור כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר. בנוסף, פורסמו תכנית פיקוד הסייבר בנושא ההגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020 ודו"ח שחשף חולשות במערכות שתי המפלגות.

בתחום החקיקה הוצעו הצעות חוק הקוראות לניסוח אסטרטגיית בינה מלאכותית, לחיזוק יכולות הסייבר של המחלקה לביטחון המולדת, לאיסור על מכירת טכנולוגיות מתקדמות לסין ולעדכון הקונגרס על עסקאות מכירה של רכיבי פריצה.

בתחום הצבא והביטחון פורסם כי כלי פריצה של ה-NSA נפלו לידי האקרים סינים ב-2016; הפנטגון חשף תכנית תקיפה באיראן הכוללות מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות. בתחום המו"פ הביטחוני פורסם כי הפנטגון יקים מאגרי נתונים עבור אימון טכנולוגיות בינה מלאכותית למעקב בסביבה עירונית וישקיע בחקר שיטות הצפנה להגנה מפני מחשבים קוונטיים.

בתחום התשתיות החיוניות נשמעו קריאות לחקור את אבטחת הסייבר של חברה סינית לייצור קרונות רכבת המתמודדת במספר מכרזים בארה"ב. מערכות עיריית בולטימור שותקו לחמישה שבועות בגין מתקפת כופרה.

רוסיה הודיעה כי תתמוך בקיום אסיפה כללית בנושא סייבר באו"ם. במקביל פורסם כי הממשלה תעבור לשימוש במערכות הפעלה מקומיות ונחשפו פרטים אודות התכנית הלאומית לטכנולוגיות בינה מלאכותית.

האיחוד האירופי אימץ החודש משטר סנקציות כתגובה למתקפות סייבר; נאט"ו הודיעה כי תאמץ עמדה תוקפנית יותר במרחב הסייבר; בריטניה תקצה 28 מיליון דולר עבור הקמת מרכזים למבצעי סייבר צבאיים.

בסין פורסמו פרטים אודות קמפיין ריגול אחר בני מיעוטים והוצגה הצעת חוק הקוראת לקיום הערכת סיכונים בעת רכישת טכנולוגיות מתוצרת זרה; בהודו פורסמה תכניתה של הממשלה החדשה בתחום הסייבר; יפן צפויה לפתח נוזקות למטרות הגנה עצמית.

בישראל נחשף מידע אודות פרטי נסיעה של 15 מיליון ישראלים, ביניהם ראש הממשלה. מסמכים נוספים אודות מבצעי הסייבר של איראן הודלפו והופצו ברשתות החברתיות. בנוסף קיצצה המדינה בתקציבי יחידות הסייבר וביצעה ניסויים במערכות להגנת סייבר על תשתיות חיוניות.

מומחים מאירופה וממזרח אסיה קראו לנסח גישה אחידה להתמודדות עם איומי סייבר על רשתות 5G אל מול הצעדים האמריקניים להחרים את חברת Huawei.

בתחום ביטחון הסייבר פורסמו החודש אזהרות מפני התפשטותה של תוכנת רוגלה באפליקציית המסרים Whatsapp ומפני חולשות חדשות בשבבי אינטל. בתחום ההשפעה הושקו החודש טכנולוגיות לאבטחת מערכות הצבעה וזיהוי "טרולים" ברשת. בתחום המחקר והפיתוח הציגו חוקרים שבב המסוגל לשנות חלקי קוד על מנת להתגונן ממתקפות סייבר.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

9 במאי – Verizon: עלייה של 168% במספר מתקפות הסייבר מטעם מדינה על ממשלת ארה"ב ב-2018 – על פי הדו"ח השנתי ל2019 בנושא פריצות למידע של Verizon,[1] חלה עלייה של 168% במספר מתקפות הסייבר מטעם שחקנים מדינתיים זרים על רשתות ממשלה בארה"ב. על פי הדו"ח האיום המרכזי על המגזר הציבורי היה ריגול סייבר וכן כי מדינות היו אחראיות לכ-79% מסך המתקפות מטעם שחקנים זרים. כמו כן, מתוך 23,399 תקריות סייבר עליהן דיווח המגזר הציבורי ב-2019, כ-13,000 קושרו לשימוש רשלני בהרשאות, 4,758 הוגדרו כפעילות עבריינית, 2,820 תקריות הסתיימו בגניבה או אובדן של נכסים וב-330 תקריות נחשף מידע רגיש. עוד על פי הדו"ח, 78% ממתקפות ריגול הסייבר על המגזר הציבורי בוצעו באמצעות phishing ועובדי המגזר הציבורי נכנסו לקישורי phishing זדוניים בשיעור של 4.48%.[2]

10 במאי – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד שני האקרים סינים בגין פריצה לחברת הביטוח הרפואי Anthem משנת 2015 – מחלקת המשפטים הגישה כתבי אישום כנגד שני האקרים סינים בגין הפריצה לחברת הביטוח הרפואי Anthem ב-2015, בה נחשף מידע אישי של 78 מיליון אזרחים. עוד נאשמים השניים בפריצה לשלוש חברות אמריקניות גדולות, ששמן לא נזכר בכתב האישום ושייכות לשלושה מגזרים שונים. מומחי אבטחת סייבר זיהו בעבר קשר בין הפריצה ל-Anthem לבין הפריצה למשרד הפדראלי לניהול כוח אדם (OPM) ב-2015 וטענו כי מדובר בניסיון להצליב מידע שנגנב על מנת לזהות עובדי ממשלה וסוכנויות מודיעין כמטרות לריגול וסחיטה.[3]

10 במאי – מחלקת האנרגיה תשקיע שמונה מיליון דולר בחסינות תשתיות אנרגיה מפני מתקפות סייבר –הסכום ישמש לפיתוח טכנולוגיות וכלים חדשניים שיסייעו להגביר את חסינות הסייבר של ענף האנרגיה. כמו כן ישמש הסכום לקידום פרויקטים לחיזוק אבטחת הסייבר ויכולת השרידות של תהליכים כגון ייצור והפצת חשמל, ייצור, זיקוק, תפוצה ואחסון של נפט וגז טבעי, ועוד.[4]

16 במאי – הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי האוסר על מכירת טכנולוגיה אמריקנית לחברות המהוות איום על הביטחון הלאומי – נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חתם על צו נשיאותי המכריז על מצב חירום לאומי ושמטרתו להגן על רשתות המחשבים והתקשורת של ארה"ב מיריבים זרים. הצו קורא לאסור על חברות אמריקניות מלהשתמש בציוד ובטכנולוגיה של חברות תקשורת זרות, העלולות להוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. כמו כן, הצו מקנה למזכיר מחלקת המסחר את הסמכות לאסור על עסקאות המהוות איום על הביטחון הלאומי.

בעקבות פרסום הצו, הכריזה מחלקת המסחר על הוספת חברת Huawei לרשימות המשרד לביטחון ותעשייה (BIS),[5] לפיהן חל איסור על חברות אמריקניות להעביר או למכור טכנולוגיות אמריקניות לחברה ללא רישיון מיוחד של ה-BIS. כמו כן, תנסח מחלקת המסחר רגולציות זמניות ומנגנוני אכיפה לאיסורים החדשים.[6]

ב-20 במאי הודיע דובר גוגל, כי בעקבות הצו הנשיאותי תפסיק גוגל לספק ל-Huawei חומרה, תוכנות ושירותים טכניים וכי גישתה של Huawei לשירותים ולאפליקציות של גוגל עבור מכשירים ניידים חדשים תיחסם. עם זאת, Huawei תוכל להמשיך להשתמש בגרסאות של אנדרואיד הזמינות במאגרים הציבוריים, ומכשירים ניידים קיימים של החברה ימשיכו לקבל גישה לאפליקציות ושירותים של גוגל.[7] בנוסף, הודיעו יצרניות השבבים אינטל, Qualcomm ו-Broadcom כי יפסיקו לספק חומרה ל-Huawei. מטעם Huawei נמסר כי החברה החלה לפתח חומרה ומערכות הפעלה משל עצמה.[8]

ב-22 במאי, דווח כי יצרנית השבבים הבריטית ARM, הורתה לעובדיה להשהות כל פעילות עסקית, שירותי תמיכה או משא ומתן עם Huawei. בתזכיר פנימי של החברה נכתב כי מוצרי החברה כוללים טכנולוגיה אמריקנית ועל כן, הצו הנשיאותי של טראמפ חל גם עליה. החלטתה של ARM צפויה לפגוע בעסקיה של Huawei, שכן השבבים המותקנים במכשירים הניידים של Huawei בנויים באמצעות טכנולוגיה של ARM.[9]

20 במאי – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה אזהרה מפני שימוש ברחפנים המיוצרים על ידי חברות סיניות – על פי אזהרה מטעם הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), קיימת סכנה שמידע רגיש הנאסף על ידי רחפנים, ישמש למטרות ריגול ואיסוף מודיעין מצד סין. על כן, הזהירה CISA מפני רכישת רחפנים מתוצרת חברות סיניות, שעלולים להכיל חולשות או "דלתות אחוריות" ולשמש לגניבת מידע. על פי האזהרה, ייתכן והמידע שנאסף על ידי הרחפנים יישלח לשרתים שאינם בשליטת החברה המפעילה אותם או ישודר באופן לא מוצפן, דבר החושף אותו ליירוט. CISA קראה לחברות לרכוש רחפנים מיצרנים בעלי מוניטין ולפתח אסטרטגיית ניהול סיכונים להתמודדות עם איומים הנובעים מההתקשרות שבין רשת החברה לבין רכיבי הרחפנים.[10]

29 במאי – בכיר במחלקה לביטחון המולדת הזהיר מפני שימוש ב-VPNs מתוצרת מדינות אוטוריטריות – על פי מכתב ששלח ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), כריסטופר קרבס, לסנאטור הדמוקרטי הבכיר, רון ווידן (Ron Wyden), השימוש בשירות VPN מתוצרת חברות הפועלות במדינות אוטוריטריות מהווה איום פוטנציאלי על מידע ועל הביטחון הלאומי. על פי המכתב, לחברות המציעות שירותי VPN יש גישה למידע ולפרטי ההרשאות של המשתמשים, דבר שעלול להפוך את שירותי ה-VPN לכלי לריגול. קרבס הוסיף כי הודו האשימה ספקיות שירות VPN סיניות בריגול, וכי ספקיות שירותי VPN ברוסיה מחויבות למסור מידע של משתמשים לממשלה.[11]

30 במאי – משרד המבקר הפנימי של מחלקת המשפטים פרסם רשימת המלצות עבור המחלקה בתחום הסייבר – משרד המבקר הפנימי של מחלקת המשפטים פרסם דו"ח הכולל כ-1,000 המלצות שטרם יושמו, ביניהן גם המלצות בתחומי הסייבר וה-IT. חלק מההמלצות קוראות ל-FBI ולמשרד סגן התובע הכללי לשפר את שיתוף המידע ואת מערכת ה-Cyber Guardian ליידוע קורבנות מתקפות סייבר. מחברי הדו"ח קראו ל-FBI למצוא פתרונות טכנולוגיים על מנת להימנע מסיכונים הנובעים ממערכות Stand-alone, להעסיק גורם צד שלישי שיבצע סקירה של רשתות מסווגות ונכסי IT, ולוודא שמערכות לניטור פעילות של משתמשים קיימות בכל המערכות המסווגות.[12]

ההתמודדות עם בעיית המחסור בכוח אדם במקצועות הסייבר

החודש הוצגו מספר צעדים מטעם הממשל והסנאט שמטרתם להתמודד עם המחסור הגובר בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר.

ב-1 במאי אישר הסנאט את הצעת החוק Federal Rotational Cyber Workforce Program Act, הקוראת לגיבוש שיטה להעברת כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר וה-IT בין סוכנויות הממשל השונות לתקופות שבין 180 יום לשנה אחת. ההצעה צפויה לאפשר לכוח האדם הקיים לצבור ניסיון והכשרות נוספות, בעוד שסוכנויות פדראליות קטנות יקבלו גישה לכוח אדם מיומן נוסף, דבר שישפר את מצב אבטחת הסייבר שלהן. עוד קוראת ההצעה למחלקה לביטחון המולדת ולמשרד לניהול כוח אדם (OPM) לנסח רשימת משרות בתחום אבטחת הסייבר וה-IT שניתן להעביר בין הסוכנויות השונות ולנסח מדיניות ותהליכים לביצוע התכנית.[13]

ב-2 במאי חתם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי הכולל יוזמות רבות בנושא חיזוק כוח האדם בתחומי הסייבר. הצו כולל בין היתר את היוזמות הבאות: (1) הגברת האחידות של מושגים והגדרות בתחום הסייבר בקרב סוכנויות ממשלה; (2) האצת תהליך הלמידה של בעיית המחסור בכוח אדם המיומן במקצועות הסייבר בגופי הממשלה; (3) חיזוק שיתוף הפעולה בין הממשלה לאקדמיה; (4) הגברת הניידות ואפשרויות המעבר של מתמחים ומומחים לאבטחת סייבר בין התעשייה לבין גופי הממשלה; (5) קיום תחרות נושאת פרסים בתחום אבטחת הסייבר בקרב עובדי הממשלה שתסייע לגופי הממשלה לזהות כישרונות ולדרג את עובדיהם על פי כישוריהם;

(6) מתן תגמולים לכוח אדם ממשלתי שהוכיח את תרומתו לאבטחת הסייבר של הממשל ותגמול מורים מבתי ספר יסודיים ותיכוניים שילמדו תכנים הקשורים לאבטחת סייבר.[14]

ב-8 במאי, במהלך שימוע בנושא תקציב מחלקת ההגנה לשנה הפיסקאלית 2020, בפני וועדת המשנה בנושא הגנה הכפופה לוועדת התקציבים של הסנאט,[15] אמר מזכיר מחלקת ההגנה, פטריק שאנהאן (Patrick Shanahan), כי האתגר הגדול ביותר של המחלקה בתחום ההכשרות הוא שימור כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר. לדבריו, הקושי בשימור כוח האדם ישפיע לרעה על יעדי המחלקה להגדיל את צוותי הסייבר שברשותה. לדברי דוברת מחלקת ההגנה, אליסה סמית' (Elissa Smith), חלק מתקציב המחלקה לשנת 2019 למלגות ותכניות הכשרה בסך 17 מיליון דולר יהיה זמין גם עבור שנת 2020.[16]

במהלך שימוע בנושא שנערך בבית הנבחרים ב-21 במאי, טען יושב ראש וועדת המשנה של בית הנבחרים לחדשנות, הגנה על תשתיות ואבטחת סייבר,[17] הכפופה לוועדה לביטחון המולדת, סדריק רי'צמונד (Cedric Richmond), כי רוב מוחלט של כוח האדם הממשלתי במקצועות הסייבר מורכב מגברים לבנים וכי רק 9% ממנו הם אפרו-אמריקנים, 4% היספנים ו-11% נשים. לדבריו, על מנת להגדיל את כוח האדם הממשלתי בתחום, על הממשלה לגוון את מקורות הגיוס שלה ולהעסיק כוח אדם מרקע אתני ומגדרי רחב יותר.[18]

קישור לצו הנשיאותי: http://bit.ly/2ZRSVWm

הערכות לקראת הגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020

8 במאי – בכיר בפיקוד הסייבר חשף פרטים על תכנית ההיערכות של הפיקוד לקראת הגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020 – לדברי מפקד כוחות משימת הסייבר הלאומיים של פיקוד הסייבר, מייג'ור גנרל טים הו (Tim Haugh), פיקוד הסייבר נערך לבחירות לנשיאות ב-2020 ומתכנן לעקוב אחר פעילות סייבר זדונית מטעם רוסיה ברשתות של בעלות ברית. לדבריו, במסגרת מבצע Synthetic Theology שנערך לקראת בחירות אמצע הקדנציה ב-2018, פיקוד הסייבר שיתף נוזקות שבשימוש האקרים רוסים שנמצאו ברשתות של מדינות בעלות ברית כגון מקדוניה, בריטניה ומונטנגרו עם חברות טכנולוגיה אמריקניות וכעת הפיקוד נערך לעשות זאת שוב. כמו כן, ממשיך פיקוד הסייבר בשיתוף המידע והפעולה עם המחלקה לביטחון המולדת ומחזק את הקשרים עם מפעילי תשתיות האנרגיה וספקי השירותים הפיננסיים במסגרת תכנית Pathfinder, המסייעת לבחון שורה של איומי סייבר על תשתיות חיוניות ואת תקפותם למערכת הבחירות.[19]

21 במאי – דו"ח חדש: שתי המפלגות עדיין חשופות לאיומי סייבר וסובלות מחולשות אבטחה – על פי דו"ח חדש מטעם חברת אבטחת ה-IT, SecurityScorecard, על אף שיפורי אבטחה רבים, רשת מחשבי הוועידה הלאומית הדמוקרטית (DNC) עדיין חשופה לפריצה וסובלת מחולשות אבטחה. עוד על פי הדו"ח, גם ברשת מחשבי הוועידה הלאומית הרפובליקנית (RNC)[20] נמצאו חולשות אבטחה החושפות אותה לאיומי פריצה. חברת SecurityScorecard מדרגת את רמת אבטחת הסייבר של ארגונים ומתבססת על מידע הזמין ברשת, כגון מידת ההצפנה של מידע רגיש ותדירות עדכוני התוכנות ותיקון החולשות. לדברי מנהל הטכנולוגיה הראשי ב-SecurityScorecard, ג'ייסון קייסי (Jasson Casey), מידע רב של שתי המפלגות, הכולל הרשאות גישה, נמצא לא מוצפן ועלול לאפשר להאקרים לגנוב ולהשתמש בו. לדבריו, החברה תתחיל במהלך הקיץ לסקור את רמת אבטחת הסייבר של קמפיינים של מועמדים לנשיאות.[21]

חקיקה

14 במאי – הצעת חוק חדשה קוראת לאסור על מכירת טכנולוגיות אמריקניות מתקדמות לסין – חבר וועדת המשפטים של הסנאט, הסנאטור הרפובליקני, ג'וש האוליי (Josh Hawley) הציג את הצעת החוק China Technology Transfer Control Act, המאשימה את סין בגניבת קניין רוחני אמריקני וקוראת לאסור על מכירת טכנולוגיות ליבה שעלולות לשמש את סין לטובת הגשמת תכנית ה-Made in China 2025. טכנולוגיות אלו כוללות טכנולוגיית מידע, טכנולוגיית שבבים, רובוטיקה, טכנולוגיה עבור ענפי התעופה והימאות ועוד.[22]

15 במאי – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אישרה מספר הצעות חוק בתחומי הסייבר – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת אישרה ארבע הצעות חוק שמטרתן לחזק את יכולות הסייבר של המחלקה לביטחון המולדת ולתמוך במחקר ובחדשנות:

  1. DHS Cyber Incident Response Team Act - קוראת למחלקה לביטחון המולדת להקים צוותים קבועים לתגובה לתקריות שיסייעו לגופי ממשל ותעשייה להתמודד עם איומי סייבר. על הצוותים החדשים תוטל האחריות לשפר את אסטרטגיות אבטחת הסייבר של הגופים, להתריע בפניהם על איומים חדשים ולסייע להם לחזור לשגרה לאחר תקריות סייבר.
  2. DHS Overseas Personnel Enhancement Act - קוראת למחלקה לביטחון המולדת לנסח אסטרטגיה להגנה על צוותיה הפועלים במדינות שונות בעולם מפני איומי סייבר וריגול.
  3. Unifying DHS Intelligence Enterprise Act - קוראת למחלקה לביטחון המולדת להקים מסגרת לשיתוף מידע בין משרדיה וסוכנויותיה השונות וכן בינה לבין משרדי ממשלה וגופי תעשייה.
  4. Supporting Research and Development for First Responders Act - תיתן מעמד וגיבוי חוקי למעבדה הלאומית לפיתוח טכנולוגיות לביטחון עירוני,[23] המפתחת טכנולוגיות המאפשרות מענה ראשוני לאירועי טרור.[24]

16 במאי – הצעת חוק חדשה תאפשר לקונגרס להתעדכן בעסקאות מכירה של רכיבי פריצה – וועדת התקציבים של בית הנבחרים אישרה הצעת חוק הכוללת סעיף, על פיו מִנְהֵלת בקרת המסחר באמצעי הגנה של מחלקת המדינה (DDTC),[25] האחראית לפקח ולאכוף רגולציות בתחום מכירת נשק לממשלות זרות, תידרש לדווח לקונגרס על אישור עסקאות מכירה של רכיבי סייבר התקפיים לממשלות זרות. כמו כן, קוראת הצעת החוק לדווח לקונגרס על קנסות וצעדי ענישה כנגד חברות אמריקניות שהפרו את מדיניות ה-DDTC. הצעת החוק נוסחה בעקבות דיווחים על עסקה, במסגרתה מכרה חברת אבטחת הסייבר האמריקנית CyberPoint, העובדת כחברת קבלן של מחלקת ההגנה, רכיבי סייבר התקפיים לממשלת איחוד האמירויות. רכיבים אלו שימשו על פי הדיווחים למעקב ורדיפה אחר פעילי זכויות אדם ועיתונאים.[26]

22 במאי – הצעת חוק חדשה קוראת לנסח אסטרטגיית בינה מלאכותית ולהשקיע 2.2 מיליארד דולר בטכנולוגיה – הצעת החוק the Artificial Intelligence Initiative Act, קוראת להקים משרד לאומי לתיאום פיתוח ואימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב הסוכנויות הפדראליות[27] וכן לייסד שתי וועדות ייעוץ לממשל בנושא שיורכבו ממומחים מהמגזר הממשלתי ומהמגזר הפרטי. כמו כן, על פי ההצעה יוקצו 40 מיליון דולר בשנה למכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בין השנים 2020 ל-2024 לטובת ניסוח קווים מנחים להערכת יעילותם של אלגוריתמים ואיכותם של נתונים המשמשים לאימון מודלים של מערכות בינה מלאכותית. קרן המדע הלאומית (NSF)[28] תקבל 100 מיליון דולר לטובת הקמת חמישה מרכזים לקידום מחקר, הכשרות וחינוך בתחומי הבינה המלאכותית, שיעניקו חינוך והכשרה בתחום הבינה המלאכותית לאוכלוסיות צעירות ואוכלוסיות מרקעים אתניים שונים. כמו כן, 1.5 מיליארד דולר יוקצו למשך חמש שנים עבור מחלקת האנרגיה לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית. הצעת החוק הוצגה בסנאט וכעת תועבר להצבעה במליאת הסנאט.[29]

צבא וביטחון

6 במאי – Symantec: האקרים סינים קיבלו גישה לכלי פריצה של ה-NSA ב-2016 – על פי חוקרי חברת Symantec, האקרים סינים מקבוצת Buckeye הידועה גם בשם APT3 ומקושרת למשרד לביטחון המדינה של סין,[30] קיבלו גישה לכלי פריצה של ה-NSA ב-2016, הסבו אותם מחדש והשתמשו בהם לצורך מתקפות סייבר כנגד בעלות בריתה של ארה"ב וכנגד חברות פרטיות באירופה ובאסיה. על פי החוקרים, ההאקרים לא גנבו את כלי הפריצה, אלא השתלטו עליהם לאחר שהיו בשימוש ה-NSA כנגד מטרות סיניות. עוד טענו החוקרים כי חלק מכלי הפריצה שנפלו לידי סין, ביניהם כלי הפריצה EternalSynergy ו-DoublePulsar, הופיעו כשנה לאחר מכן בהדלפת קבוצת ההאקרים Shadow Brokers, אולם לא נמצא קשר בין המקרים. לדברי מנהל המחלקה הטכנית ב-Symantec, אריק צ'יאן (Eric Chien), ייתכן ו-Buckeye, שפעילותה נפסקה ב-2017 העבירה את כלי הפריצה לקבוצות אחרות שהמשיכו לבצע מתקפות סייבר באירופה ובאסיה עד סוף 2018. צ'יאן קרא למקבלי החלטות ולגופי ביטחון וביון להיערך לסיכון על פיו נוזקות עלולות ליפול לידי מדינות אויב ולשמש נגד המדינות שפיתחו אותן ונגד בעלות בריתן.[31]

לדברי בכיר בפיקוד הסייבר,[32] מייג'ור גנרל קרל גינגריץ' (Karl Gingrich), פיקוד הסייבר מקיים תהליך קבלת החלטות פנימי, שמטרתו לבחון את מידת הסיכון הנובעת משימוש בכלי פריצה לפני ביצוע מבצעי סייבר התקפיים. התהליך כולל הערכת סיכונים בדבר היתרונות שבאיסוף המידע המודיעיני שבמוקד המבצע אל מול החסרונות שבאובדן רכיב הפריצה וכן הערכות בדבר הנזק ההיקפי שעלול להיגרם כתוצאה מהמבצע.[33]

קישור להודעת Symantec: https://symc.ly/2JI3cyC

9 במאי – פיקוד הסייבר של חיל הנחתים קיבל את תפקיד המאבק בדאע"ש במרחב הסייבר –לדברי מפקד פיקוד הסייבר של חיל הנחתים (MARFORCYBER), מייג'ור גנרל מת'יו גלאווי (Matthew Glavy), פיקוד הסייבר העביר את האחריות להפעלת כוח המשימה המשותף "ארס",[34] האחראי למאבק נגד ארגוני טרור במרחב הסייבר, מפיקוד הסייבר של צבא היבשה (ARCYBER) ל-MARFORCYBER. לדבריו, העברת האחריות בוצעה בספטמבר 2018, מאז סייעה מפקדת הסייבר של הפיקוד למבצעי הפיקוד למבצעים מיוחדים (SOCOM)[35] לשבש את יכולות המימון, הגיוס והפצת התעמולה של הארגון.[36]

9 במאי – אנליסט לשעבר ב-NSA נעצר בגין הדלפת מידע ביטחוני מסווג לתקשורת – האנליסט לשעבר ב-NSA, דניאל הייל (Daniel Hale) נעצר באשמת גניבה ואחזקה של מידע מסווג והדלפתו לכתבים ב-2013 ולאחר שהוגש נגדו כתב אישום במרץ 2019. על פי כתב האישום, המידע שגנב הייל נוגע למבצעים נגד ארגוני טרור, מידע מסווג שאספה ה-NSA על מטרותיה וכן לפחות מסמך אחד החושף יכולות טכניות מסווגות של צבא ארה"ב. מעשיו של הייל מיוחסים לתקופת עבודתו כאנליסט עבור ה-NSA בין השנים 2011 ל-2013 ולתקופת עבודתו כעובד קבלן של חברת הטכנולוגיה Leidos עבור הסוכנות הלאומית למודיעין מרחבי (NGA)[37] בתגובה מסר עורך דינו של הייל, כי הייל סייע לחשוף לציבור תכנית סודית ובלתי חוקית לביצוע סיכולים ממוקדים, בהם חוסלו גם אזרחים אמריקנים מסביב לעולם.[38]

14 במאי – הפנטגון הציג תכנית לתקיפה באיראן הכוללת גם שימוש במתקפות סייבר – הפנטגון הציג למועצה לביטחון לאומי תכנית צבאית הנותנת מענה לתרחישים בהם איראן תתקוף כוחות אמריקנים במזרח התיכון או תאיץ את תכנית הגרעין. על פי התכנית, לצד שליחת 120,000 חיילים למזרח התיכון, מתכננת מחלקת ההגנה להוציא לפועל מתקפות סייבר שמטרתן לשתק תשתיות באיראן. על פי התכנית, מתכנן הפנטגון סדרת מתקפות סייבר כחלק מתכנית Nitro Zeus,[39] לשיתוק תשתיות בערים איראניות, מתקנים צבאיים ואת רשת החשמל של איראן.[40]

15 במאי – חיל הנחתים החל לגייס כוח עֵזֶר לתמיכה במבצעי סייבר – חיל הנחתים פרסם מסמך הקורא להגשת מועמדות להעסקת צוות עזר של עובדים פרטיים בשם Cyber Aux,[41] שיציע סיוע טכני, הכשרות מומחיות וייעוץ לגורמי החיל בתחום הסייבר. לדברי מפקד חיל הנחתים, גנרל רוברט נלר (Gen. Robert Neller), Cyber Aux יורכב ממומחים ללא רקע צבאי או שאינם מתאימים למסגרת צבאית וכן הדרישות לקבלה הן ניסיון בתחום הסייבר והתאמה לסיווג ביטחוני. עם זאת, טרם הוחלט מה יהיה גודלו של הצוות.[42]

21 במאי – וועדת התקציבים של בית הנבחרים הטילה מגבלות על תקצוב תכניות מחקר ופיתוח בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית של הפנטגון – וועדת התקציבים של בית הנבחרים פרסמה את גרסתה להצעת תקציב מחלקת ההגנה לשנה הפיסקאלית של 2020, בה הטילה מגבלות על תקצוב תכניות מחקר ופיתוח של הפנטגון, ביניהן תכנית מחשוב הענן JEDI.[43] על פי וועדת התקציבים, החוזה והתכנית למימוש תכנית JEDI, בעלות של עשרה מיליארד דולר, חורגים משיטות העבודה המומלצות של המשרד לניהול ותקציבים (OMB),[44] ונכשלים ביישום אסטרטגיה להפחתת עלויות ולתמיכה בחדשנות בשימוש במידע. על כן, התנתה הוועדה בהצעתה את תקציבי התכנית בכך שהפנטגון יציג דו"חות שידגימו שינויים בתכנית בהתאם לשיטות העבודה המומלצות של ה-OMB. כמו כן, הציעה הוועדה לקצץ כ-42 מיליון דולר מהתכנית המשותפת לבינה מלאכותית מתקדמת,[45] המיועדת עבור המרכז המשותף לבינה מלאכותית (JAIC), מכ-208 מיליון דולר בהצעת התקציב המקורית של מחלקה ההגנה לכ-166 מיליון דולר.[46]

30 במאי – ראש מטה פיקוד הסייבר מונה לסגן מפקד הפיקוד – ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, הגנרל פול נאקאסונה, מינה את אדמירל משנה, רוס מאיירס (Ross Myers) לסגן מפקד הפיקוד. מאיירס, שכיהן עד כה כראש מטה פיקוד הסייבר, שירת בעבר כראש האגף לתכניות ולמדיניות[47] בפיקוד הסייבר ומילא מספר תפקידים במשרד ראש המטות המשולבים.[48]

30 במאי – מסמכים שגנב סנודן חשפו כי ה-NSA עקב אחר מטרות מענף האנרגיה של רוסיה – במסגרת פרויקט SIDToday של אתר התחקירים והחדשות The Intercept, החושף מסמכים פנימיים של מִנְהֵלת מודיעין הסיגינט של ה-NSA (SID),[49] נחשף קובץ מסמכים נוסף שהודלף על ידי אדוארד סנודן ב-2013. על פי הקובץ, במהלך כנס מדיניות שנתי באפריל 2005, החליטו בכירים ב-NSA ובשירות המודיעין הנורווגי (NIS)[50] להתמקד במטרות אזרחיות ברוסיה, הכוללות תשתיות נפט וגז. על פי אחד המסמכים, העבירו אנשי ה-NSA לאנשי ה-NIS תדריכים הנוגעים למטרות בענפי הנפט והגז של רוסיה, במשרד החוץ ובמשרד הנשיא של רוסיה, וכן מידע אודות יכולותיה של ה-NSA.[51]

מחקר פיתוח ביטחוני

13 במאי – רשות ההגירה והמכס הקצתה 1.2 מיליון דולר עבור פיתוח טכנולוגיית פריצה למכשירים ניידים – רשות ההגירה והמכס (ICE)[52] הכפופה למחלקה לביטחון המולדת, הקצתה כ-1.2 מיליון דולר עבור שני חוזים לפיתוח כלי פריצה למכשירים ניידים. החוזים, בסך 384 אלף דולר והשני בסך 819 אלף דולר, נחתמו מול חברת ההזנק Grayshift המפתחת כלי פריצה למכשירי iPhone.[53] ההודעה על חתימת החוזים הובילה להערכות כי ה-ICE תעשה בטכנולוגיה שימוש על מנת לבצע חיפושים ללא צווי בית משפט על גבי טלפונים ומחשבים ניידים בשדות תעופה ובמעברי גבול.[54]

13 במאי – בכוונת הפנטגון להקים מאגרי נתונים עבור מערכת בינה מלאכותית למעקב בסביבה עירונית – הסוכנות למחקרי מודיעין מתקדמים (IARPA)[55] החלה לגייס צוותים להקמת מאגרי נתונים שישמשו לצורך אימון אלגוריתמים לניטור ומעקב אחר בני אדם בסביבה עירונית. מאגרי הנתונים יסייע לפיתוח מערכת בינה מלאכותית מסוג Computer Vision שתאסוף תמונות וקטעי ווידאו מרשת נרחבת של מצלמות אבטחה, תזהה ותעקוב אחר מטרות פוטנציאליות. על פי הודעת IARPA, מאגרי הנתונים הקיימים אינם גדולים מספיק על מנת לסייע למערכת לתייג מצבים שונים הנקלטים במצלמות. המערכת החדשה תסייע לשחזר זירות פשע, להגן על תשתיות חיוניות, להגן על כוחות צבא ולאבטח אירועים לאומיים בעלי רמת אבטחה גבוהה.[56]

27 במאי – הפנטגון מתכנן לחקור שיטות הצפנה חדשות להגנה על רשתות מפני מחשבים קוונטיים – במסמך שפורסם מטעם הסוכנות להגנה על מערכות מידע של מחלקת ההגנה (DISA),[57] קראה הסוכנות למומחי אבטחה להגיש רעיונות לשיטות לאבטחת תשתיות IT מפני איומי סייבר שמקורם במערכות מחשוב קוונטיות. על פי המסמך, DISA זקוקה לאלגוריתמים להצפנה שיוכלו לפעול על גבי ה-IT Ecosystem הנוכחית של הפנטגון. לאחר סקירת ההצעות, תציע הסוכנות חוזה לפיתוח אב-טיפוס. האלגוריתמים החדשים יוכלו להציב תקני הצפנה חדשים עבור התעשייה.[58]

תשתיות חיוניות בארה"ב

4 במאי – מחלקת האנרגיה התייחסה לשיבושים שחוותה רשת החשמל הלאומית של ארה"ב כתוצאה ממתקפת סייבר במרץ 2019 – לדברי בכיר במחלקת האנרגיה שהתראיין לאתר החדשות בנושאי אנרגיה וסביבה, E&E News, ששמו לא נמסר, חלקים מרשת החשמל הלאומית במערב ארה"ב חוו שיבושים עקב מתקפת DoS שאירעה ב-5 במרץ 2019. לדבריו, המתקפה לא גרמה לניתוקי חשמל ולא פגעה באמינות הרשת וכן אין ראיות לכך שמדובר במתקפה מתואמת. לדברי כתב E&E News, בלייק סובצ'ק (Blake Sobczak), התוקפים ניצלו חולשה ידועה, שהתיקון לה קיים כבר זמן רב, אולם לא ברור האם הם ידעו שהמטרה היא תשתית אנרגיה. מחלקת האנרגיה לא מסרה מידע נוסף.[59]

20 במאי – המחלקה לביטחון המולדת קראה ליצרני מערכות בקרה תעשייתית להגביר את שיתוף הפעולה לחיזוק אבטחת הסייבר – לדברי עוזרת מזכיר הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ז'נט מנפרה (Jeanette Manfra), המחלקה לביטחון המולדת החלה לשתף פעולה עם יצרני מערכות בקרה תעשייתית על מנת לבחון את רמת האבטחה של מוצריהן לפני השקתם לשוק, אולם יש צורך בשיתוף פעולה נרחב יותר. לדבריה, מטרת המחלקה היא לאפשר ליצרני המערכות ולמפעיליהן בענפי התשתיות החיוניות להגן על עצמם באמצעות שיתוף מידע ממשלתי רלוונטי על איומי סייבר. לדברי מייסד חברות אבטחת הסייבר של מערכות בקרה תעשייתית SCYTHE ו-GRIMM, ברייסון בורט (Bryson Bort), הדרך הטובה ביותר לקיים שיתוף פעולה מוצלח בין המחלקה לביטחון המולדת לבין השוק הפרטי, היא בקיום תחרויות ותרגילים באבטחת סייבר, שיסייעו בניסוח תגובה אחידה ומתואמת לתקריות אבטחה.[60]

20 במאי – מחוקק בכיר קרא לחקור את אבטחת הסייבר של חברה סינית לייצור קרונות רכבת – הסנאטור הדמוקרטי הבכיר, צ'אק שומר (Chuck Schumer) קרא למחלקת המסחר לסקור את אבטחת הסייבר של יצרנית קרונות הרכבת הסינית CRRC, שזכתה בחוזים לאספקת קרונות רכבת תחתית בעבר בלוס אנג'לס, שיקגו, בוסטון ופילדלפיה. שומר קרא לבדוק האם השתתפותה של CRRC בחוזה לאספקת קרונות לעיריית ניו יורק, הכולל פיתוח קרונות חדשים הכוללים טכנולוגיה חדשה לבקרת רכבות,[61] עלולה להוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. מטעם CRRC נמסר כי מרבית הרכיבים והטכנולוגיה בהם עושה החברה שימוש הם מתוצרת אמריקנית וכי לחברה אין שליטה ומגע עם רכיבים הקשורים לסייבר.[62]

22 במאי – העיר בולטימור חוותה מתקפת כופרה ששיתקה מערכות ממשלתיות – ב-7 במאי זוהתה מתקפת כופרה על מערכות ממשלתיות של העיר בולטימור שבמרילנד, ארה"ב. המתקפה הובילה לנעילתם של מאגרי מידע המשמשים לתשלום קנסות חניה, חשבונות מים, מיסי רכוש וכן שירותי דוא"ל ודואר קולי השייכים לרשויות העיר. עיריית בולטימור פנתה ל-FBI ולשירות החשאי לסיוע והשביתה את המערכות על מנת לנסות למנוע מהכופרה מלהתפשט. על פי הודעת הרשויות, תוכנת הכופרה זוהתה כגרסה חדשה של כופרת ה-RobbinHood, מה שהוביל להערכות כי התוקפים הם עברייני סייבר מרוסיה או ממזרח אירופה. לדברי מייסד אתר חדשות הטכנולוגיה Bleeping Computer, לורנס אברהמס (Lawrence Abrams), הודעת הכופר של RobbinHood הייתה זהה בכל מתקפות הכופרה בהן הייתה מעורבת, מה שמעלה את הסברה כי הבחירה בבולטימור כמטרה הייתה מקרית.[63]

על פי מידע שנמסר מטעם חוקרי אבטחה ששמם לא נמסר לעיתון ה-New York Times, רכיב המפתח שאפשר את התפשטות הכופרה הוא רכיב הפריצה EternalBlue שפותח על ידי ה-NSA, נגנב ב-2017 ומאז הגיע לידי האקרים מטעם רוסיה וצפון קוריאה ולידי עברייני סייבר. כמו כן, הוסיפו המומחים כי הרכיב שימש בחודשים האחרונים למתקפות סייבר על ערים ועיירות במדינות ארה"ב, ביניהן גם פנסילבניה וטקסס.[64]

בעקבות תדרוך שהעבירו בכירי ה-NSA למחוקקים ב-31 במאי, הודיע נציג בית הנבחרים, דאץ' רופרסברגר (Dutch Ruppersberger), כי ל-NSA אין ראיות שרכיב ה-EternalBlue שימש לצורך מתקפת הכופרה בבולטימור. בנוסף, טען יועץ אבטחת הסייבר של ה-NSA ומתאם אבטחת הסייבר של הבית הלבן לשעבר, רוב ג'ויס (Rob Joyce), כי מקור המתקפה אינו ברכיב פריצה מתוצרת ממשלה וכי האחריות למתקפה מוטלת על מנהלי הרשת שלא עדכנו את מערכותיהם.

לדברי מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר Dragos, רוברט לי (Robert Lee), המידע שהועבר ל-New York Times שגוי ול-Dragos יש מידע הסותר את מעורבותו של רכיב ה-EternalBlue במתקפה.[65] לדברי חוקר הנוזקות מחברת האבטחה Armor, ג'ו סטיוארט (Joe Stewart), התוכנה הזדונית שהייתה בשימוש בבולטימור, לא מכילה את הקוד של EternalBlue, וגם הסיכוי שהרכיב שימש לתפוצת הנוזקה אינו גבוה. לדברי סיוארט, ייתכן והמתקפה על בולטימור בוצעה על מנת לפרסם את שם נוזקת ה-RobinHood כדי להגביר את מכירותיה ברשת האפילה.[66]

ב-5 ביוני קראו ראש עיריית בולטימור ונשיא מועצת העיר להגדיר את מתקפת הכופרה כמקרה חירום פדראלי, הגדרה שתאפשר לרשויות העיר לקבל סיוע פדראלי לכיסוי נזקי ועלויותיה וכן בהחלפה ובתיקון תשתיות מחשוב שניזוקו. כמו כן, קרא נשיא מועצת העיר, ברנדון סקוט (Brandon Scott) להקים וועדה עירונית מיוחדת שתחקור את המתקפה.[67]

29 במאי – משמר החופים האמריקני הזהיר מפני מתקפות סייבר על כלי שייט מסחריים – משמר החופים האמריקני (USCG)[68] פרסם אזהרה לפיה האקרים מנסים לגנוב מידע רגיש של כלי שייט מסחריים באמצעות מתקפות phishing שהתחזו לרשויות נמלים, ובאמצעות שימוש בנוזקות. כמו כן, קיבל מרכז הדיווח של משמר החופים דיווחים אודות נוזקות שנועדו לשבש מערכות מחשוב של כלי שיט. משמר החופים קרא לדווח למרכז הדיווח על מתקפות סייבר ולדווח על מתקפות סייבר שלא פגעו בתפקוד כלי השיט או שהובילו לזיהום ימי למרכז הלאומי למיזוג תקשורת ואבטחת סייבר (NCCIC).[69]

רוסיה

14 במאי – עיריית מוסקבה תטמיע טכנולוגיות לזיהוי פנים במערך מצלמות האבטחה העירוניות– לדברי מנכ"ל ומייסד חברת טכנולוגיות הבינה המלאכותית NTechLab,[70] המתחרה במכרז של עיריית מוסקבה לאספקת טכנולוגיות לזיהוי פנים, ארטם קוהרנקו (Artem Kuharenko), העירייה תטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית לזיהוי פנים במערך 160 אלף מצלמות האבטחה של העיר. לדברי קוהרנקו, הטכנולוגיה תסייע לפתור מקרי פשיעה ולחפש נעדרים. לדברי מנכ"ל חברת IVA Cognitive, המשתתפת גם היא במכרז, אלכסיי צסרסקיי (Alexey Tsessarsky), המערכת תבחן תמונות של חשודים שיוזנו לתוכה ממאגרי הנתונים של גופי האכיפה ותתאים את התמונה למאגר נתונים שיורכב מקטעי ווידאו שנקלטו במערך המצלמות. כמו כן, המערכת תצביע על זמן הצילום ובאיזו מצלמה נקלט החשוד ותאפשר לשחזר את מסלול תנועתו, היכן היה לאחרונה ועוד.[71]

23 במאי – רוסיה מתכננת לקיים אסיפה כללית בנושא סייבר במסגרת האו"ם – לדברי סגן שר החוץ של רוסיה, אולג סירומולוטוב (Oleg Syromolotov), רוסיה תתמוך בהפיכתה של קבוצת המומחים הפתוחה (OEWG),[72] שההחלטה להקמתה התקבלה ביוזמת רוסיה בסוף 2018, למעיין אסיפה כללית של האו"ם בנושא סייבר (cyber General Assembly). לדבריו, רוסיה רואה בקבוצה זו הזדמנות עבור כל המדינות החברות באו"ם להשתתף בדיון לקביעת נורמות התנהגות אחראית במרחב הסייבר ללא קשר לרמת הפיתוח הטכנולוגית שלהן. עוד לדבריו, רוסיה תמשיך לקדם הסכמי שיתוף פעולה בילטראליים עם מדינות והסכמים מולטילטראליים עם ארגונים בין-לאומיים כגון ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO),[73] חבר העמים של המדינות העצמאיות (CIS)[74] ועוד.[75]

28 במאי – ממשלת רוסיה תעבור לשימוש במערכות הפעלה מתוצרת מקומית – כחלק מתכנית לעבור לשימוש במערכות הפעלה מתוצרת מקומית עבור מערכות ממשלתיות וצבאיות, העניקה ממשלת רוסיה את דירוג האבטחה הגבוה ביותר שלה למערכת ההפעלה המקומית Astra Linux שצפויה להחליף את מערכות ה-Windows שהיו עד כה בשימוש ממשלתי. מערכת ההפעלה Astra Linux פותחה על ידי התאגיד הטכנולוגי Rusbitech והייתה עד כה בשימוש מערכות לבקרה אוטונומית כגון מערכות מחשוב אוויריות (airborne computer systems) ומערכות הגנה אווירית. לדברי החוקר למדיניות אבטחת סייבר במכון המחקר New America, ג'סטין שרמן (Justin Sherman), המעבר לשימוש במערכת הפעלה מקומית הוא מענה לחששותיה של רוסיה משימוש במערכות מתוצרת זרה, שעלולות להכיל חולשות ולשמש לריגול או פריצה למערכות ממשלתיות, ומהווה עוד צעד בקידום עצמאותה של רוסיה בתחום המערכות הדיגיטליות והתקשורת.[76]

29 במאי – חברת אבטחת סייבר: קבוצת ההאקרים הרוסית Turla שכללה את הכלים ברשותה – לדברי חוקרים מחברת ESET, קבוצת ההאקרים הרוסית Turla, הידועה גם בשם Snake, החלה להשתמש ב-PowerShell scripts המשמשים עבור הגדרת המערכת, על מנת להתקין ולהפעיל נוזקות תוך כדי עקיפת מנגנוני הגנה. לדברי החוקרים, הקבוצה כבר השתמשה ב-PowerShell על מנת לתקוף שגרירויות וארגונים דיפלומטיים במזרח אירופה וכי ייתכן והקבוצה עושה שימוש באותם ה-scripts נגד מטרותיה בכל העולם. כמו כן, זיהו החוקרים כלים נוספים כגון "דלתות אחוריות" המבוססות על PowerShell המאפשרות שימוש בשירות אחסון הענן של מיקרוסופט, OneDrive כשרת בקרה ושליטה ו"דלתות אחוריות" המבוססות על פרוטוקול RPC,[77] המאפשרות להשתלט על מחשבים ברשת המקומית ללא צורך בשרת שליטה ובקרה חיצוני.[78]

30 במאי – נשיא רוסיה חשף פרטים אודות התכנית הלאומית לטכנולוגיות בינה מלאכותית – לדברי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אחת ממטרות האסטרטגיה היא להכשיר את הציבור והחברה לקראת תפוצתן של טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית. מטרה נוספת ואף חשובה יותר, היא לקדם את עצמאותה של רוסיה בתחום הבינה המלאכותית. עצמאות זו תבטיח את יכולת הקיום של הכלכלה והעסקים ברוסיה, את איכות חייהם של אזרחיה ואת המגזר הביטחוני והצבאי במדינה. כמו כן, קרא הנשיא פוטין למשקיעים פרטיים להצטרף ליוזמת שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי על מנת לממן את התכנית, שעבורה הוקצו בעבר 1.4 מיליארד דולר מטעם הממשלה. לדבריו, מימון נוסף יסייע לייצר שיטות מתמטיות ועקרונות חדשים לשימוש ולתפעול של מערכות בינה מלאכותית וכן כי רוסיה צריכה לעודד הקמת פלטפורמות לפתרון בעיות מתמטיות בשיתוף עם מומחים ומדענים מרחבי העולם. בנוסף, קרא פוטין לשמור על הקניין הרוחני וכללי רישום הפטנטים של מפתחי IT ברוסיה ולחוקק חוק שיבטיח את זכויותיהם ואת ביטחונם של אזרחי רוסיה בשימוש בבינה מלאכותית.[79]

אירופה

17 במאי – האיחוד האירופי אימץ משטר סנקציות כתגובה למתקפות סייבר – האיחוד האירופי אימץ משטר סנקציות הכולל הקפאת נכסים ומגבלות תנועה וכניסה למדינות האיחוד האירופי כתגובה על מתקפות סייבר. אימוץ משטר הסנקציות הובל בתמיכתן של בריטניה והולנד וההחלטה התקבלה מספר ימים בלבד לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי, שנערכו בין ה-23 ל-26 במאי. לדברי בכירים באיחוד האירופי, משטר הסנקציות יקל ויזרז תהליכי תגובה למתקפות סייבר עתידיות ויחליף את המצב הקיים שבו הטלת סנקציות מתבססת על רשימת קריטריונים סבוכה.[80]

נאט"ו

24 במאי – מזכ"ל נאט"ו: הברית תאמץ עמדה תוקפנית יותר במרחב הסייבר – לדברי מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג (Jens Stoltenberg), הברית לא תגביל את עצמה להגנה ולתגובה למתקפות סייבר בלבד וכי המדינות החברות בנאט"ו הסכימו למזג יכולות סייבר התקפיות במשימות ובמבצעי הברית. לדברי מתאמת התכנית לביטחון והגנה במכון המחקר הגרמני קרן מרשל,[81] סופי ארטס (Sophie Arts), דבריו של סטולטנברג מלמדים על שינוי באסטרטגיה של נאט"ו, אולם הברית תתקשה לתאם מבצעי סייבר התקפיים בין המדינות החברות, המחזיקות ביכולות שונות. אתגר נוסף הוא חוסר היכולת להגדיר האם מתקפות סייבר יכולות להוביל לתגובה קולקטיבית של מדינות הברית, המופיעה בסעיף חמש על הביטחון הקולקטיבי באמנת הברית.[82]

בריטניה

1 במאי – ממשלת בריטניה פרסמה מסמך התייעצות בנושא אבטחת הסייבר של מכשירי IoT – מסמך ההתייעצות כולל מספר חלופות שמטרתן ליידע את המשתמשים בדבר אבטחת הסייבר של מוצרי IoT ביתיים. בין החלופות שוקלת הממשלה להוסיף למוצרים תיוג המדרג את רמת אבטחת הסייבר שלהם ולאסור מכירת מוצרי IoT שלא עמדו בתקני האבטחה ולא קיבלו תיוג. לדברי מנהל המחלקה הטכנית במרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), ד"ר איאן לוי (Ian Levy), תיוג מוצרי ה-IoT ומתן תקני אבטחה יסייע לציבור לבצע החלטה מושכלת בעת רכישתם.[83]

3 במאי – בכירים במפלגת הלייבור קראו לממשלה להקים משרד ממשלתי לאבטחת סייבר – לדברי חברת הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור, ג'ו פלאט (Jo Platt), בריטניה זקוקה למשרד ממשלתי שיהיה אחראי לתחום אבטחת הסייבר, וירכז ויתאם את פעילות הממשלה בתחום. לדבריה, שר לענייני אבטחת סייבר יוכל לשתף פעולה עם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) ולתת סמכות ממשלתית להמלצות המרכז. עוד לדבריה, קיים חוסר עקביות ואחידות בנוגע לשיטות עבודה מומלצות, פעולות ותהליכים בקרב גופי הממשלה השונים.[84]

24 במאי – שר החוץ של בריטניה: רוסיה מנהלת קמפיין לוחמת סייבר גלובלי נגד ממשלות – לדברי שר החוץ של בריטניה, ג'רמי האנט (Jeremy Hunt), רוסיה מנהלת קמפיין לוחמת סייבר המתמקד בתשתיות חיוניות של מדינות ברחבי העולם. לדבריו, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר משתף פעולה עם 16 מדינות נוספות החברות בנאט"ו על מנת למפות את דפוסי הפעולה של רוסיה ולהתמודד עם האיום. האנט קרא למדינות ברית נאט"ו ליישם את עיקרון ההגנה הקולקטיבית גם במרחב הסייבר על מנת לייצר הרתעה והוסיף כי יש להגדיר התערבות זרה בבחירות כעבירה על החוק הבין-לאומי, דבר שיצדיק תגובה פרופורציונלית. עם זאת, האנט לא פירט בנוגע לסוג ומידת התגובה.[85]

24 במאי – משרד ההגנה של בריטניה יקצה 28 מיליון דולר עבור הקמת מרכזים צבאיים למבצעי סייבר – לדברי מפקד פיקוד הסיוע הקרבי, Force Troops Command, מייג'ור גנרל טום קופינגר-סיימס (Tom Copinger-Symes), ממשלת בריטניה תקצה כ-22 מיליון ליש"ט (כ-28 מיליון דולר) עבור הקמת מרכזים צבאיים למבצעי סייבר. לדבריו, המרכזים יסייעו לצבא בריטניה להבין טוב יותר את איומי הסייבר, לנצל הזדמנויות, לשפר את יכולות ייחוס המתקפות לתוקף ולהתמודד עם מבצעי השפעה ומידע כוזב. המרכזים יפעלו 24 שעות ביממה לאורך כל ימות השבוע ובמסגרתם יתמקד הצבא בשיפור יכולות הסייבר ההתקפיות ובניצול מקורות מידע ומשאבים. כמו כן, יתמכו המרכזים במבצעים של צבא בריטניה ברחבי העולם ובמבצעי סיוע הומניטארי וכן יסייעו בהתמודדות עם איומים חדשים והגנה על רשתות התקשורת בבריטניה.[86]

30 במאי – מומחה לאבטחת סייבר: חלה עלייה במספר מתקפות הסייבר על מחקרים אקדמיים במימון ממשלתי – לדברי מנהל מחלקת האבטחה ב-Dell EMC, ג'ון צ'פמן (John Chapman), קיימת עליה במספר מתקפות הסייבר על אוניברסיטאות בריטיות, במטרה לגנוב ממצאי מחקרים במימון ממשלתי בתחומי ההגנה, הרפואה והמדע. דבריו של צ'פמן התבססו על סקר שערכה Dell EMC בקרב אנשי IT ב-68 אוניברסיטאות בריטיות, וממנו עלה כי 24% מהנשאלים מאמינים שהאקרים גנבו ממצאי מחקרים בנושאי הביטחון וההגנה וכי 53% מאמינים שחוו מתקפת סייבר מטעם האקרים זרים. צ'פמן הוסיף כי אוניברסיטאות חשופות לאיומי הסייבר המתוחכמים ביותר וקרא להן להגביר את אבטחת הסייבר ואת ההגנה על מידע רגיש הקשור למחקרים.[87]

הולנד

1 במאי – שירות הביון של הולנד הזהיר מפני עלייה במתקפות הסייבר על המדינה מטעם סין ורוסיה – על פי הדו"ח השנתי של שירות מודיעין הפנים של הולנד (AIVD), ב-2018 חלה עלייה במספר מתקפות הסייבר מטעם האקרים סינים ורוסים כנגד מטרות הולנדיות. על פי הדו"ח, האקרים מטעם סין התמקדו בגניבת קניין רוחני מחברות הולנדיות בתעשיות הטכנולוגיה, האנרגיה והרפואה, בעוד שהאקרים מטעם רוסיה התמקדו בשיבוש פעילותם של גופי רגולציה ומשרדי ממשלה. עוד העריך ה-AIVD כי הולנד מהווה מטרה עבור האקרים רוסים לאחר שהאשימה את רוסיה באחריות להפלת המטוס המלזי מעל שטח אוקראינה ב-2014 ובשל תפקידה המרכזי בחקירת ניסיונות הפריצה לארגון העולמי למניעת שימוש בנשק כימי (OPWC)[88] ב-2018, שיוחסו גם הם לרוסיה. כמו כן, זיהה ה-AIVD עלייה במספר מתקפות סייבר שמקורן באיראן, צפון קוריאה, פקיסטן וסוריה.[89]

אסיה

סין

21 במאי – חברת התקשורת ZTE חנכה מעבדה ראשונה לאבטחת סייבר – חברת התקשורת הסינית ZTE הקימה את מעבדת אבטחת הסייבר הראשונה שלה בעיר נאנג'ינג (Nanjing) שבסין. על פי הודעת החברה, הקמת המעבדה נעשתה בהתאם למחויבותה לקהילת אבטחת הסייבר הבין-לאומית לפעול בשקיפות וכצעד בונה אמון. כעת בכוונת החברה לפתוח מעבדות דומות באיטליה ובבלגיה. המעבדה החדשה תאפשר ללקוחות החברה, כמו גם לרשויות ולגופי הרגולציה לקבל הערכות וניתוחי אבטחת סייבר וכן שירותי בדיקה עבור קוד המקור של מוצרי החברה, בדיקות חדירוּת ועוד. כמו כן, תקדם המעבדה מחקר מעמיק בתחומי אבטחת הסייבר.[90]

23 במאי – סין ערכה תחרות בינ"ל לבדיקת מערכות הגנה בעלות סביבת תוכנה משתנה – סין ערכה תחרות בין-לאומית בהשתתפות 29 צוותים של האקרים סינים וזרים, על מנת לבחון את עיקרון הגנת הסייבר החקיינית (Cyber Mimic Defense), העושה שימוש בסביבת תוכנה משתנה שמקשה על האקרים לאתר ולהתמקד במטרה. התרגיל International Elite Challenge on Cyber Mimic Defense, נערך בעיר נאנג'ינג (Nanjing) בשיתוף האקדמיה הסינית להנדסה.[91]

23 במאי – דו"ח מטעם Human Rights Watch חשף אפליקציית רוגלה המופעלת מטעם ממשלת סין לריגול אחר בני מיעוטים – ארגון זכויות האדם Human Rights Watch פרסם דו"ח החושף פרטים אודות תוכנת רוגלה למכשירים ניידים הנמצאת בשימוש ממשלת סין לטובת ריגול אחר בני המיעוט האויגורי המוסלמי המרוכזים במחוז שינג'יאנג (Xinjiang). על פי ממצאי הדו"ח, התוכנה היא חלק מתכנית ה-IJOP,[92] למעקב ולבניית פרופילים של תושבי המחוז, ואוספת נתונים כגון מספרי תעודות זהות, רקע אתני, כתובות, מספרי לוחיות רישוי של כלי רכב, מספרי טלפון, דרכונים ומידע אודות הרקע המקצועי, התעסוקתי והחינוכי של בני המחוז, כמו גם מידע אודות מערכות יחסים ונתונים פיזיים וכן מידע ביומטרי, דגימות DNA, סריקות אישונים ועוד.[93]

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2wpAaw4

25 במאי – הצעת חוק חדשה קוראת לחברות סיניות לבצע תהליך הערכת סיכונים לפני רכישה טכנולוגיות ומוצרים העלולים להוות סיכון לביטחונה הלאומי של סין – הרשות למרחב הסייבר של סין (CAC)[94] פרסמה לתגובות הציבור הצעת חוק, הכוללות מספר רגולציות חדשות בתחום אבטחת הסייבר. על פי הרגולציות הכלולות בהצעה, חברות סיניות יידרשו לבצע הערכת סיכונים בעת רכישת טכנולוגיות, מוצרים ושירותי רשת שעלולים להוות איום על הביטחון הלאומי של סין. פרסום הצעת החוק הוביל להערכה כי מדובר בתגובת נגד של ממשלת סין לצו הנשיאותי של נשיא ארה"ב טראמפ, האוסר על מכירת טכנולוגיה אמריקנית לחברות זרות המהוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב.[95]

29 במאי – חברת Palo Alto: קבוצת האקרים סינית ביצעה מתקפות סייבר כנגד ארגונים ממשלתיים במזה"ת – לדברי חוקרים מחברת Palo Alto, באפריל 2019 זיהתה החברה פעילות של קבוצת ההאקרים הסינית APT27, הידועה גם בשמות Bronze Union ו-Emissary Panda, במסגרתה התקינו ההאקרים Webshells על שרתי SharePoint, במטרה לנצל חולשה לשליטה מרחוק ולנתב מידע למערכות שבשליטתם.[96] ההאקרים עשו שימוש בחולשה על מנת להעלות כלי פריצה וקודים זדוניים לשלושה שרתים השייכים לשני ארגונים ממשלתיים במדינות במזרח התיכון ששמן לא נמסר.[97]

הודו

30 במאי – ממשלת הודו החדשה תשים דגש על מאבק בפשיעת סייבר והעלאת מודעות לאבטחת סייבר – עם בחירתו המחודשת של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, צפויה ממשלת הודו לנסח גישה כלל-ממשלתית (multi-ministerial) על מנת להגביר את המאבק בפשיעת סייבר, לקדם תהליכי ניסוח רגולציות עבור מרחב הסייבר וכן לקדם מודעות לאבטחת סייבר.[98] לדברי בכירים בממשל, משרד ההגנה יגביר את המודעות לאבטחת סייבר ולשימוש זדוני ברשתות חברתיות בקרב חיילים, ומשרד החוץ יהיה אחראי לצירופה של הודו לשיתופי פעולה בין-לאומיים כנגד פשיעת סייבר.[99]

יפן

5 במאי – בכוונת יפן לפתח נוזקות למטרות הגנה עצמית מפני מתקפות סייבר – לדברי מקור ממשלתי ששמו לא נחשף, משרד ההגנה של יפן פנה לחברת קבלן לטובת פיתוח נוזקות, הכוללות וירוסים ו"דלתות אחוריות" למטרות הגנה עצמית ותגובה למתקפות סייבר. פיתוח הנוזקות יושלם עד סוף השנה הפיסקאלית של 2019.[100] לא נמסרו פרטים בנוגע ליכולותיהן של הנוזקות החדשות ובנוגע לשאלה באילו תרחישים ייעשה בהן שימוש. על פי דיווחים שהופיעו בגופי התקשורת המקומית, מקווה ממשלת יפן שעצם קיומן של הנוזקות החדשות יתרום להרתעת יריביה של יפן במרחב הסייבר.[101] הדיווחים זכו לביקורת מצד סוכנות הידיעות המרכזית של צפון קוריאה שכינתה את הצעד כצעד מסוכן ותוקפני. לדברי מייסד חברת אבטחת הסייבר היפנית Nexial Research, לאנס גטלינג (Lance Gatling), ייתכן ותכנית פיתוח הנוזקות של יפן תוביל להסלמה מול צפון קוריאה. במקרה כזה, ייתכן והאקרים צפון קוריאניים יתמקדו במגזר הפרטי של יפן, הערוך פחות מגופי הממשלה להתגונן מפני מתקפות סייבר.[102]

המזרח התיכון ואפריקה

9 במאי – FireEye: רוסיה ואיראן מבצעות מתקפות סייבר על מטרות תעשייתיות במזרח התיכון– לדברי ראש מחלקת המזרח התיכון ואפריקה בחברת Mandiant , חברת-הבת של FireEye, אליסטר שפרד (Alister Shapherd), רוסיה ואיראן מוציאות לפועל מתקפות סייבר למטרות שיבוש כנגד מערכות OT (Operational Technology) ברחבי המזרח התיכון. לדבריו, החברה זיהתה מתקפות סייבר רבות מטעם איראן כנגד לקוחותיה בסעודיה, איחוד האמירויות, לבנון, כווית ובחריין. שפרד טען כי איראן מבצעת מתקפות סייבר כנגד מטרות בענף התעשייה והאנרגיה במזרח התיכון אך נכשלת לעת עתה בשיבוש מלא של פעילותן והוסיף כי היא צפויה להגיב במתקפות סייבר על החמרת הסנקציות עליה הכריז ממשל טראמפ בתחילת חודש מאי.[103]

16 במאי – חברת אבטחת סייבר בענף הימאות: המתיחות במפרץ הפרסי עלולה להוביל למתקפות סייבר על כלי שיט – לדברי מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר המתמחה בענף הימאות Naval Dome, איתי סלע, המתיחות במפרץ הפרסי והתקריות בהן הותקפו ארבע מכליות ליד נמל פוג'יירה (Fujairah) באיחוד האמירויות, עלולים להסלים לכדי עימות הכולל מתקפות סייבר על כלי שיט הנמצאים באזור מיצרי הורמוז. לדבריו, ייתכן ומתקפות אלו יכללו פריצה למערכות OT (operational technology) או שיבושי GPS (spoofing). סלע קרא לבעלי ספינות באזור המפרץ הפרסי לבדוק את מערכות הניווט ובקרת המכונות של כלי השיט ולחדד נהלי אבטחה של צוותיהם.[104]

ישראל

7 במאי – מבקר המדינה: חלק מהתשתיות החיוניות של ישראל חשופות למתקפות סייבר – דו"ח מבקר המדינה מצא כי חלק מהגופים האחראיים להגנה על התשתיות החיוניות בישראל אינם ערוכים להתמודדות עם מתקפות סייבר. מטעמי ביטחון, הותר לפרסום רק חלק מפרק זה בדו"ח.

על פי הדו"ח, המבוסס על בדיקה שנערכה בקרב משרדי ממשלה, מערך הסייבר הלאומי, חברת החשמל, בתי הזיקוק, רשות שדות התעופה, הנמלים וגופים נוספים בין יולי 2017 ליולי 2018, משרדי הממשלה נכשלו בניסוח מדיניות אבטחת סייבר והגנה על מידע ואילו רק חלק מהתשתיות החיוניות במדינה עומדות בהנחיות וערוכות למצב חירום. דו"ח המבקר קרא למערך הסייבר להאיץ את הערכות משרדי הממשלה השונים למתקפות סייבר ולגופים שנסקרו בדו"ח להשלים תהליכי מיפוי סיכונים על מנת להציג לממשלה מידע מדויק יותר.[105]

7 במאי – חברת אבטחת הסייבר Proofpoint רכשה את חברת ההזנק הישראלית Meta Networks ב-120 מיליון דולר – חברת אבטחת הסייבר האמריקנית Proofpoint צפויה להשלים את רכישת חברת ההזנק הישראלית Meta Networks בסכום של 120 מיליון דולרים. לדברי Proofpoint, החברה תשתמש בטכנולוגיית ה-ZTNA[106] של החברה הישראלית על מנת להציע ללקוחותיה גישה מקיפה לשירותי ענן ושירותי אבטחה.[107] טכנולוגיית ה-ZTNA של Meta Networks משמשת כחלופה לפתרונות VPN ומאפשרת גישה מאובטחת לכל אפליקציה מכל מקום גיאוגרפי.[108]

22 במאי – פרטים אודות יעדי הטיסה של ראש הממשלה ובכירי מערכת הביטחון נחשפו עקב חולשת אבטחה – חולשת אבטחה במאגר מידע המכיל פרטי טיסות, הזמנות מלונות ובקשות ויזה של 15 מיליון ישראלים, ביניהם ראש הממשלה ובני משפחתו, הובילה לחשיפת מידע הכולל גם פרטים אישיים וכתובות דוא"ל. הפרצה נתגלתה באתר הישראלי alp.co.il המשמש סוכני נסיעות מחברות כגון איסתא, הדקה ה-90, גוליבר, השטיח המעופף וכן חברת הנסיעות הממשלתית ענבל, לשם הזמנת טיסות ומלונות, הגשת טפסי ויזה ועוד. לדברי ההאקר שחשף את דבר הפריצה, השרת עליו נמצא מאגר הנתונים מכיל גם עמודי תדמית בעלי רמת אבטחה ירודה, שאפשרה לבצע הזרקת SQL על מנת לקבל גישה למאגר הנתונים.[109]

26 במאי – חברת ההזנק הישראלית Hunters.AI גייסה כ-5.4 מיליון דולר – במסגרת סבב גיוס של קרנות ההשקעות YL Ventures ו-Blumberg Capital, גייסה חברת ההזנק הישראלית Hunter.AI כ-5.4 מיליון דולר. Hunter.AI מציעה פתרון המבוסס על בינה מלאכותית, מודיעין ייחודי על מתקפות ועל נתונים קיימים על מנת לסייע לארגונים לזהות מתקפות סייבר באופן פרו-אקטיבי ולחבר עקבות דיגיטליים הנסתרים ממערכות ההגנה על מנת לחזות את דפוסי המתקפות הבאות.[110]

28 במאי – הפיקוח על הבנקים הצביע על עלייה במספר מתקפות הסייבר נגד בנקים בישראל – על פי הדו"ח השנתי של המפקחת על הבנקים קיימת עלייה במספרן ובתחכומן של מתקפות הסייבר על מערכות של בנקים בישראל, אולם עד כה, לא נגרם נזק משמעותי. על פי הדו"ח, המבוסס על סקר שבו השתתפו כ-80 בכירים בענף הבנקאות, כ-90% מהנשאלים טענו כי הם רואים בפשיעת סייבר את האיום הגדול ביותר על הענף. מטעם בנק ישראל נמסר כי במתקפות רבות משתמשים התוקפים ב-phishing על מנת לפתות לקוחות למסור לידיהם הרשאות גישה, ומנסים להתחזות ללקוחות.[111]

איראן

9 במאי – מסמכים אודות מבצעי ריגול הסייבר של איראן הודלפו והופצו באפליקציות מסרים – שני קבצים חדשים המכילים מידע על מבצעי ריגול סייבר של קבוצות האקרים איראניות הופצו בערוצי אפליקציית Telegram וברשת האפילה. אחד הקבצים כולל מידע מבצעי על קבוצת ההאקרים האיראנית MuddyWater. הקובץ השני כולל מידע על קבוצת האקרים חדשה שזוהתה במסמכי ממשלה מסווגים בשם Rana Institute, חברי הקבוצה, ופעילותה במעקב אחר אזרחים איראנים וגולים איראניים החיים מחוץ למדינה. כמו כן, נחשף מידע הקושר את קבוצת Rana Institute למתקפות סייבר על אתרי הזמנת טיסות, חברות תעופה, חברות ביטוח, חברות IT ותקשורת בישראל, הודו, פקיסטן, מדינות ערב ומדינות צפון אפריקה. בנוסף, חשפו המסמכים כי Rana Institute הייתה אחראית לפרויקט פיתוח נוזקות לתקיפת מערכות בקרה תעשייתית (SCADA).

חוקרים מחברות אבטחת הסייבר ClearSky ו-Minerva Labs אישרו את אמיתות המסמכים. עצם העובדה כי מדובר בדליפה השנייה של חומרים השייכים לקבוצות האקרים איראניות בתוך כחודש, העלה את הסברה כי מדובר במבצע מתוזמן ומאורגן שמטרתו לחשוף את מבצעי הסייבר של איראן על מנת להשפיע על יחסיה עם שכנותיה, עם ממשלות המערב ועם חברות פרטיות הסוחרות עמה.[112]

19 במאי – איראן ערכה ניסוי במערכת להגנה על תשתיות חיוניות מפני איומי סייבר – לדברי השר לענייני טכנולוגיות תקשורת ומידע של איראן, אזארי ג'הרומי (Azari Jahromi), איראן ערכה ניסוי מוצלח במערכת Firewall המכונה Cyber-Defense Shield, להגנה על מערכות תעשייתיות אוטומטיות מפני חבלה. לדבריו, המערכת יכולה להגן על מערכות כגון רשת החשמל ומתקני הגרעין של איראן מפני איומי סייבר על מערכות תעשייתיות כגון תולעת ה-Stuxnet.[113]

31 במאי – בכיר במחלקת המדינה האמריקנית: איראן קיצצה כ-17% מתקציבי יחידות הסייבר– לדברי יועץ מזכיר מחלקת המדינה האמריקנית לענייני מדיניות, בריאן הוק (Brian Hook), איראן קיצצה כ-17% מתקציב יחידות הסייבר שלה ומתקציב כוח אל-קודס, האחראי לפעילות משמרות המהפכה מחוץ לאיראן, בשל החמרת הסנקציות האמריקניות. כמו כן, הצביע הוק על קיצוצים בתמיכה הפיננסית שהעניקה איראן לחיזבאללה, לחמאס, למיליציות השיעיות בסוריה ולמשטר אסד.[114]

קניה

3 במאי – קניה מתכננת לפרסם מסמך קווים מנחים עבור אבטחת הסייבר של המגזר הפיננסי – לדברי נגיד הבנק המרכזי של קניה, פטריק נג'ורג'ה (Patrick Njorge), ממשלת קניה מתכננת לפרסם מסמך קווים מנחים בנושא אבטחת סייבר עבור המגזר הפיננסי. לדבריו, איומי הסייבר על הבנקים המסחריים בקניה גדלו משמעותית עקב החיבור הגובר לרשת וכי החשש של הממשלה הוא שמתקפת סייבר על אחד הבנקים עלולה להתפשט אל מוסדות אחרים ולהשפיע על כל ענף השירותים הפיננסיים במדינה.[115]

אוסטרליה

16 במאי – בכוונת המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה להגדיל את צוות מומחי אבטחת סייבר המסייע לגופי ממשלה – המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC) החל לפנות למומחי אבטחת סייבר מהמגזר הפרטי על מנת להגדיל את צוות הסיוע הממשלתי (Government uplift team), האחראי לסייע לגופי ממשלה ליישם מדיניות אבטחת סייבר ומספק להם סיוע טכני וייעוץ. ה-ACSC יגייס עשרה מועמדים בעלי סיווג ביטחוני במהלך החודשים מאי ויוני.[116]

המתח בין מדינות המערב לבין חברות התקשורת הסיניות

החודש הכריזה ארה"ב על מספר צעדים ומגבלות חדשות כנגד חברת התקשורת הסינית Huawei, בעוד שבעלות בריתה באירופה ובמזרח אסיה המשיכו לקיים דיונים בנושא האיומים הנובעים משימוש בציוד החברה לטובת רשתות סלולר מהדור החמישי (5G) וסביב הגישה המתאימה להתמודדות עימם.

ארה"ב. ב-16 במאי חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי האוסר על חברות אמריקניות להשתמש בציוד ובטכנולוגיה של חברות תקשורת זרות, העלולות להוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. בעקבות פרסום הצו הכריזה מחלקת המסחר האמריקנית כי על חברות אמריקניות לקבל רישיון מיוחד על מנת למכור או להעביר טכנולוגיות אמריקניות ל-Huawei.[117] כמו כן הודיעו גוגל, ויצרניות השבבים Intel, Qualcomm, Broadcom ו-ARM כי יפסיקו לספק חומרה, תוכנות ושירותים ל-Huawei.[118]

בנוסף טען ראש הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), כריסטופר קרבס, כי אם Huawei תקבל דריסת רגל בבניית תשתיות עבור רשתות 5G בארה"ב, תוכל ממשלת סין לכפות על החברה לשתול "דלתות אחוריות" בעדכוני התוכנה שלה, לרגל אחר חברות מערביות ולחבל בתשתיות חיוניות. לדבריו, סין עלולה להשתמש בחולשות קיימות במוצרי Huawei על מנת לפרוץ למערכות של יריבותיה וכן לשתול מרגלים בקרב צוותי החברה הנותנים שירותים ברחבי העולם.[119]

במהלך כנס בנושא אבטחת רשתות 5G, שנערך בצ'כיה, בהשתתפות נציגים מארה"ב, יפן, דרום קוריאה, סינגפור וכן ממדינות החברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, קראו בכירים מתחום אבטחת הסייבר לנסח גישה אחידה להתמודדות עם איומי סייבר על רשתות 5G. במסגרת הכנס פורסם מסמך המלצות שקרא למדינות לנהל הערכת סיכונים ולהתחשב באיום שמהווה הקשר בין מדינות זרות לבין ספקיות ציוד תקשורת.[120]

על פי דיווח שהופיע בעיתון המקומי De Volkskrant, שירות מודיעין הפנים של הולנד (AIVD) פתח בחקירה שנועדה לבדוק האם ציוד תקשורת של Huawei, הנמצא בשימוש חברות התקשורת Vodafone, KPN ו-T-Mobile שימש לריגול סייבר מטעם ממשלת סין. הדיווח על הבדיקה פורסם על רקע ניתוח סיכונים שעורכת ממשלת הולנד, בשיתוף שלוש חברות התקשורת הגדולות במדינה, בנושא חולשות אבטחה ברשתות סלולריות מהדור החמישי ועל רקע הדיונים הנערכים בקרב ממשלת הולנד על היקף המעורבות שתינתן ל-Huawei בבניית התשתיות לרשתות.[121]

בין-לאומי

ביטחון סייבר

3 במאי – המומחה הבריטי לאבטחת סייבר שבלם את התפשטות מתקפת WannaCry הורשע בפיתוח נוזקות לגניבה מבנקים – המומחה הבריטי לאבטחת סייבר, מרקוס הצ'ינס (Marcus Hutchins), הורשע בבית משפט בארה"ב בפיתוח נוזקת ה-Kronos לגניבת מידע בנקאי ובכוונה להפיץ אותה בין השנים 2012 ל-2015. הצ'ינס הודה באשמה בתמורה להסרת שמונה סעיפי אישום נוספים ועומד כעת בפני עונש של עד עשר שנות מאסר. הצ'ינס התפרסם ב-2017 לאחר שמצא את ה-kill switch של נוזקת ה-WannaCry שפגעה בכ-230 אלף מחשבים ב-150 מדינות והאט את התפשטותה.[122]

14 במאי – חברת Whatsapp הזהירה מפני תוכנת רוגלה המועברת באמצעות האפליקציה – על פי הודעת החברה, האפליקציה שימשה לצורך הדבקה של מכשירי iPhone ואנדרואיד רבים בתוכנת רוגלה, שהופצה באמצעות פונקציות שיחות הטלפון של Whatsapp. הרוגלה הופצה על ידי קיום שיחות Whatsapp ללא ידיעת המשתמשים וללא צורך במענה לשיחה. החברה קראה למשתמשי האפליקציה לעדכן אותה לגרסה האחרונה, הכוללת תיקון לחולשה.[123] בהודעה נטען כי הרוגלה פותחה על ידי חברת טכנולוגיית מעקב פרטית, המוכרת תוכנות רוגלה אחר מכשירים ניידים לממשלות. מומחים העריכו כי הרוגלה פותחה על ידי חברת NSO הישראלית. NSO הכחישה את מעורבותה.[124]

14 במאי – חוקרים פרסמו פרטים אודות חולשות חומרה חדשות בשבבי אינטל – חברת אינטל וחוקרי אבטחה סייבר ממספר מוסדות אקדמיה וחברות,[125] פרסמו פרטים אודות חולשות חומרה העלולות לאפשר להאקרים לגנוב מידע רגיש תוך ניצול תהליך ה-speculative execution, לשיפור יכולות המעבד. המידע החדש כולל פרטים על ארבע מתקפות פוטנציאליות חדשות, העשויות לחשוף היסטוריית שימוש ברשת, מידע על מערכת ההפעלה וכן מידע על מכשירים נוספים המחוברים לענן, וכן לאפשר הדלפת מידע מחוצצי אבטחה (security buffers) שבמעבד ואף לאפשר לתוקף לקבל גישה למידע ולהדליף מידע מחוצץ האחסון (Store buffer) או לעקוב אחר מערכת ההפעלה.[126]

21 במאי – חוקרים הזהירו כי נוזקה שהועלתה למאגר הנוזקות של פיקוד הסייבר האמריקני עדיין משמשת למתקפות סייבר – חוקרים מחברת קספרסקי ומחברת ZoneAlarm (חברת בת של Check Point) טענו כי דגימת נוזקה שהעלה פיקוד הסייבר האמריקני למאגר הנוזקות VirusTotal עדיין משמשת את קבוצת ההאקרים הרוסית APT28 לצורך מתקפות סייבר. לדברי החוקר לאבטחת סייבר מחברת קספרסקי, קורט באומגרטנר (Kurt Baumgartner), הנוזקה שימשה לצורך מתקפות על גופי ממשלה במרכז אסיה וכנגד ארגונים העוסקים בדיפלומטיה וביחסי חוץ. בתגובה להערכות לפיהן ההאקרים הורידו את הנוזקה מהמאגר, אמר ראש המחלקה למודיעין יישומי בחברת אבטחת הסייבר Chronicle, המנהלת את המאגר, ברנדון לווין (Brandon Levene), כי רוב הנוזקות שפיקוד הסייבר העלה למאגר קשורות להאקרים רוסים, דבר שהעלה את הסברה כי מדובר בגרסה חדשה לנוזקה ללא קשר למאגר.[127]

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

7 במאי – מיקרוסופט השיקה שני רכיבי אבטחת סייבר עבור מערכות הצבעה ובחירות – חברת מיקרוסופט הכריזה על השקת ערכה חינמית לפיתוח תוכנות קוד פתוח בשם ElectionGuard שתעלה בקיץ של שנת 2019 ל-GitHub ומטרתה לספק אבטחת סייבר למערכות הצבעה חדשות וקיימות. כמו כן, הכריזה מיקרוסופט על גרסה חדשה לתוכנת Microsoft 365 המיועדת למנהלי קמפיינים פוליטיים ותכלול מרכיבים מתוכנת ה-Microsoft 365 לבעלי עסקים לצד התאמות חדשות לסיכונים אליהם חשופים קמפיינים פוליטיים.[128]

16 במאי – פייסבוק הסירה חשבונות השייכים לחברה ישראלית שהפיצה מידע כוזב במערב אפריקה – לדברי מנהל מדיניות אבטחת הסייבר של פייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nethaniel Gleicher), פייסבוק הסירה 265 חשבונות, דפים וקבוצות השייכים לחברת הייעוץ הישראלית Archimedes Group, שהפיצה מידע כוזב בנושאים פוליטיים בניגריה, סנגל, טוגו, אנגולה, ניז'ר, תוניסיה וכן באמריקה הלטינית ובדרום מזרח אסיה. על פי ההודעה, אנשי החברה התחזו לאזרחי המדינות ולאתרי חדשות מקומיים והפיצו מידע כוזב בנושאי בחירות, פוליטיקה ועוד. עוד לדברי גלייצ'ר, חברת Archimedes שילמה כ-812,000 דולר על מודעות פוליטיות, ששולמו בשקלים, בדולרים ובריאלים ברזיליים ופעילותה החלה ככל הנראה בשנת 2012.[129]

20 במאי – בחריין זיהתה רשת חשבונות מזויפים שהפיצה מידע כוזב והסתה מטעם איראן וקטאר– על פי הודעת המחלקה לביטחון כלכלי ואלקטרוני של בחריין, זוהתה רשת של חשבונות מזויפים במדיה החברתית שמקור חבריה באיראן, עיראק, קטאר וכן בצרפת ובגרמניה, ושמטרתה הייתה להסית, להמריד, לפלג את החברה בבחריין ולפגוע בביטחונה הלאומי. הרשת הוקמה על ידי שני מבוקשים בגין טרור המתגוררים בגרמניה ובאוסטרליה. עוד על פי ההודעה, בחריין תוציא לפועל צעדים משפטיים כנגד המעורבים וכנגד חברות המדיה החברתית.[130]

21 במאי – פינלנד דורגה במקום הראשון בקרב המדינות החסינות בפני מידע כוזב – על פי דו"ח ה-Media Literacy Index, של מכון המחקר Open Society Institute בסופיה, בירת בולגריה, מדורגת פינלנד במקום הראשון במדד החסינות מפני תפוצת מידע כוזב. מחברי הדו"ח בחנו 35 מדינות אירופאיות והעניקו להן ציונים שהתבססו על רמת ההתנהלות האחראית בצריכת מידע ברשת ומגופי המדיה. במקומות הראשונים במדד דורגו פינלנד, שוודיה, הולנד ואסטוניה, בעוד שבמקומות האחרונים דורגו מקדוניה, תורכיה ואלבניה. לדברי מחברי הדו"ח, הפתרון הטוב ביותר להתמודדות עם מידע כוזב הוא חינוך למחשבה ביקורתית. פינלנד, שוודיה והולנד, ניסחו תכניות חינוך לחשיבה ביקורתית ולצריכה אחראית של מידע ברשת בבתי ספר. תכניות אלו כוללות לימוד שיטות לבדיקת עובדות ויכולות מחקר ומדרגות מידע כוזב לקטגוריות של מידע מוטעה (misinformation), מידע כוזב (disinformation) וסיפורים שנועדו לגרום נזק (malinformation).[131]

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2HFDWru

22 במאי – חברת Jigsaw השיקה טכנולוגיות בינה מלאכותית לזיהוי "טרולים" לשימוש בצרפת לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי – לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי, השיקה Jigsaw חברת הבת של Alphabet, גרסאות בצרפתית של טכנולוגיות הבינה המלאכותית שלה Perspective ו-Tune, המשמשות לזיהוי תגובות מסיתות ופוגעניות ברשת החברתית. הגרסה החדשה של Perspective, המבוססת על תגובות אנושיות לשם דירוג תגובות ברשת על פי מידת הפגיעה שלהן בשיח, נכנסה לשימוש במערכת התגובות של העיתון הצרפתי Le Monde ותהיה זמינה גם לעיתונים ולמפרסמים נוספים. מערכת Tune היא תוסף של דפדפן Chrome המאפשר למשתמשים לקבוע האם וכמה תגובות פוגעניות ברצונם לראות במדורי התגובות. מטעם Jigsaw נמסר כי מערכת Perspective, הנמצאת בשימוש מערכות עיתונים כגון ה-New York Times, תסייע למפרסמים, כותבים ועורכים לקיים קשר ולקבל משוב מהקוראים מבלי לסגור את מדורי התגובות בשל ריבוי תגובות מסיתות וקיצוניות.[132]

28 במאי – FireEye זיהתה קמפיין תפוצת מידע כוזב לקראת הבחירות לקונגרס האמריקני ב-2018– על פי מחקר מטעם מחלקת מודיעין האיומים של חברת FireEye, החברה זיהתה חשבונות מזויפים במדיה החברתית, הקשורים ככל הנראה לאיראן, שהפיצו מידע כוזב וחדשות מזויפות לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, שנערכו בנובמבר 2018. על פי המחקר, פעילים הקימו חשבונות מזויפים בטוויטר, בפייסבוק ובאינסטגרם, התחזו למועמדים רפובליקנים לקונגרס על מנת להפיץ מידע שקרי מטעמם. כמו כן, הצליחו הפעילים לפרסם מידע כוזב בכלי מדיה אמריקנים וישראלים.

בעקבות הפרסום אודות המחקר של FireEye, הודיעה פייסבוק כי הסירה 51 חשבונות, 36 דפים ושבע קבוצות שהפיצו מידע כוזב.

עם זאת, פייסבוק טענה כי זיהתה דפוס התנהגות שונה, על פיו החשבונות המזויפים היו בשימוש על מנת ליצור קשר ישיר עם מקבלי החלטות, חוקרי אקדמיה וכתבים, על מנת להעביר לידיהם מידע כוזב. מטעם טוויטר נמסר כי החברה הסירה כ-2,800 חשבונות מזויפים שמקורם באיראן בתחילת חודש מאי 2019.[133]

המאבק בקיצונות ברשתות החברתיות

2 במאי – פייסבוק ו-Instagram הגבירו את המאבק בפעילי ימין קיצוני ברשתות החברתיות – פייסבוק וחברת הבת שלה Instagram חסמו שורה של פעילי ימין קיצוני בארה"ב וכן מחקו תכנים, אירועים וקבוצות שנקשרו לעמוד Infowars, שהוסר גם הוא. על פי הודעת פייסבוק, הפעילים הפיצו תאוריות קונספירציה ומידע כוזב, וכן עודדו מחשבות קיצוניות, שנאה ואלימות במסגרת רעיונות עליונות הגזע הלבן. חלק מהפעילים שנחסמו הם דמויות מרכזיות בחוגי הימין הקיצוני בארה"ב כגון אלכס ג'ונס, מילו יאנופולוס, לואי פרחאן[134] ועוד.[135]

בינה מלאכותית

15 במאי – סן-פרנסיסקו אסרה על שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים – מועצת הפיקוח של סן פרנסיסקו[136] קיבלה החלטה לאסור על שימוש בבינה מלאכותית לצורך זיהוי פנים על ידי גופי אכיפה וסוכנויות ממשלה אחרות. כמו כן, אוסרת ההחלטה על כל שימוש במידע שהופק על ידי מערכות לזיהוי פנים. בכך הופכת סן פרנסיסקו לעיר הראשונה בארה"ב האוסרת על שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים לצורכי אכיפה. ההחלטה עוררה ביקורת מצד מומחים שטענו כי לטכנולוגיה יש ערך רב לביטחון הציבור. לדברי המומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ג'ונתן טארלי (Jonathan Turley), יש לנסח רגולציות שיביאו לידי ביטוי את היתרונות של הטכנולוגיה מבלי לפסול את השימוש בה לחלוטין.[137]

סייבר וענף הבריאות

12 במאי – בתי חולים בארה"ב החלו לקדם אבטחת סייבר בקרב יצרני מכשירים רפואיים בעלי חיבור לרשת – בתי חולים בארה"ב החלו לבחון את אבטחת הסייבר של מוצרים המחוברים לרשת כגון משאבות אינפוזיה, מערכות להדמאות ביופסיה ועוד, ולדרוש מהיצרנים מידע ופרטים אודות תוכנות וחולשות האבטחה של המוצרים. בתגובה, החלו יצרניות מכשירים רפואיים כגון Royal Philips NV ו-Boston Scientific Corp. להוסיף למוצריהן תוספי אבטחה ולחשוף מידע אודות מרכיבי המכשירים וספקי ציוד צד שלישי, המספקים תוכנות עבור המוצרים. כמו כן, החלו בתי חולים, כגון בית החולים New York- Presbyterian החלו להתנות חוזים עם יצרני המכשירים בקיום בדיקות חדירוּת למכשירים רפואיים ולהיעזר ביועצים חיצוניים על מנת להעריך את רמת אבטחת הסייבר של רשתות היצרנים.[138]

תשתיות חיוניות

30 במאי – מומחה הזהיר מפני איום הסייבר על תעשיית הנפט והגז – לדברי סגן הנשיא לאבטחת סייבר של מערכות תעשייתיות בחברת אבטחת הסייבר CyberX, פיל נריי (Phil Neray), לצד המגמה של חידוש תשתיות ומערכות בתחנות ומפעלי נפט וגז, קיימת מגמה של חיבור בין רשתות IT לבין רשתות OT (operational technology). לדבריו, מגמת חיבור רשתות ה-OT, המנותקות לרוב מהרשת (air-gapped), לרשתות ה-IT מגביר את חשיפתן למתקפות סייבר. נריי הוסיף כי לצד פתרונות אבטחת סייבר כגון הצפנה ועדכון תוכנות, סביבת ה-OT, המתבססת על פרוטוקולים ומערכות הפעלה ייחודיות, זקוקה לפתרונות אבטחה ייחודיים, וקרא להטמיע מערכות למידת מכונה שינטרו דפוסי תעבורת M2M ויזהו התנהגות חשודה. על פי דו"ח האיומים הגלובליים על מערכות בקרה תעשייתית של CyberX לשנת 2019, שבחן חולשות אבטחה בקרב 850 רשתות בקרה תעשייתית ברחבי העולם, 53% מהמתקנים התעשייתיים השתמשו במערכות הפעלה מיושנות, 69% השתמשו בסיסמאות שהופיעו ברשת ללא הצפנה, וב-40% מהמתקנים נמצאו חיבורים לרשת גם עבור מערכות המנותקות מהרשת.[139]

מחקר ופיתוח

3 במאי – חוקרים פיתחו שבב המצפין ומשנה חלקי קוד על מנת לחסום מתקפות סייבר – חוקרים מאוניברסיטת מישיגן פיתחו שבב המכונה Morpheus, המצפין ומשנה חלקי קוד ונתונים 20 פעמים בשנייה, באופן שמסייע לחסום מתקפות סייבר וטכניקות פריצה שונות. לדברי אחד ממפתחי השבב, הפרופסור טוד אוסטין (Todd Austin), שינויי הקוד התכופים שמבצע השבב מונעים מהאקרים מלנצל באגים הנמצאים בו. צוות הפיתוח של השבב הציג אב-טיפוס של מעבד, שפיתוחו מומן על ידי דארפ"א, שמנע סוגים שונים של מתקפות control-flow והוסיפו כי ניתן להשתמש בטכנולוגיה עבור מחשבים, מכשירי IoT ועוד. השבב מהווה פתרון ברמת החומרה ומתכנתים לא יבואו במגע עם תהליך שינוי הקוד.[140]

7 במאי – ארגון ללא כוונת רווח פיתח אפליקציה חינמית להגברת אבטחת הסייבר של מכשירים ניידים במדינות מתפתחות – הארגון ללא כוונת הרווח Quad9, שנוסד על ידי קואליציה של חברות טכנולוגיה וגופי אכיפה,[141] פיתח אפליקציה חינמית למכשירים ניידים, המציעה אבטחת סייבר לעשרות מיליוני משתמשים מ-88 מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. האפליקציה צפויה להרחיב את שירותי הגנת ה-DNS שמציע הארגון גם למכשירים ניידים ובכך לסייע לחסום אתרי phishing. לדברי מנכ"ל הארגון, ג'ון טוד (John Todd), השקת האפליקציה במדינות מתפתחות תסייע לאבטחת הסייבר הגלובלית, שכן במקרים רבים האקרים עושים שימוש בתשתיות לא מאובטחות במדינות מתפתחות על מנת לתקוף מערכות ומחשבים במדינות מפותחות.[142]

  1. Verizon Data Breach Investigations Report ↑

  2. http://bit.ly/2JC5WO0 ↑

  3. https://wapo.st/2Hfdxke ↑

  4. http://bit.ly/2PXGCmM ↑

  5. Bureau of Industry and Security ↑

  6. http://bit.ly/2Qbccxu ↑

  7. http://bit.ly/2Xh4Hru ↑

  8. http://bit.ly/2EAUor2 ↑

  9. https://bbc.in/2YSx8wl ↑

  10. http://bit.ly/30JRw4x ↑

  11. http://bit.ly/2HROG6h ↑

  12. http://bit.ly/2QN90c1 ↑

  13. http://bit.ly/2H4nGQz ↑

  14. http://bit.ly/2vFuE7Y ↑

  15. Senate Appropriations Subcommittee on Defense ↑

  16. http://bit.ly/2X4P9ac ↑

  17. Cybersecurity, Infrastructure Protection and Innovation Subcommittee ↑

  18. http://bit.ly/2HYuxdr ↑

  19. במסגרת תכנית Pathfinder פיקוד הסייבר אוסף מידע רלוונטי הנוגע לאיומים על תשתיות חיוניות כגון ענפי האנרגיה והפיננסים ובשיתוף המחלקה לביטחון המולדת בוחן את תקפותם של איומים אלו גם למערכת הבחירות; https://wapo.st/2VzHqUU ↑

  20. Republican National Committee ↑

  21. https://wapo.st/2QqTUZb ↑

  22. https://washex.am/2LUFeDg ↑

  23. National Urban Security Technology Lab. המעבדה הייתה בסכנת סגירה עקב קיצוץ תקציבים מצד ממשל טראמפ. ↑

  24. http://bit.ly/2Yzy4FP ↑

  25. Directorate of Defense Trade Control ↑

  26. http://bit.ly/2VShKDh ↑

  27. National AI Coordination Office ↑

  28. National Science Foundation ↑

  29. http://bit.ly/2Mczt3M ↑

  30. Ministry of State Security ↑

  31. https://nyti.ms/2LGqms7 ↑

  32. Director of Capabilities and Resource Integration ↑

  33. http://bit.ly/2LVIPkh ↑

  34. Joint Task Force Ares ↑

  35. Special Operations Command ↑

  36. http://bit.ly/2LSBJ0f ↑

  37. The National Geospatial Intelligence Agency ↑

  38. http://bit.ly/2E5Hx00 ↑

  39. תכנית Nitro Zeus היא תכנית מ-2010 לתקיפה מהירה ונרחבת של תשתיות באיראן באמצעות מתקפות סייבר בשעות הראשונות של עימות צבאי על מנת להפחית את השימוש בנשק קינטי. ↑

  40. http://bit.ly/2Emworw ↑

  41. Marine Corps Cyber Auxilary ↑

  42. http://bit.ly/2VNwhjK ↑

  43. Joint Enterprise Defense Infrastructure ↑

  44. Office of Management and Budget ↑

  45. Joint Advanced Artificial Intelligence ↑

  46. http://bit.ly/2QouTOj ↑

  47. Director of plans and policy ↑

  48. http://bit.ly/2IdLhOc ↑

  49. Signals Intelligence Directorate ↑

  50. Norwegian Intelligence Service ↑

  51. http://bit.ly/2WgpIla ↑

  52. Immigration and Customs Enforcement ↑

  53. חברת Greyshift שהוקמה על ידי מהנדס לשעבר מחברת Apple, זכתה בעבר במכרזים של ה-FBI, השירות החשאי והרשות ללוחמה בסמים. ↑

  54. https://wapo.st/2WUJDqG ↑

  55. Intelligence Advanced Research Projects Agency ↑

  56. http://bit.ly/2JPLBoG ↑

  57. Defense Information Systems Agency ↑

  58. http://bit.ly/310H8pl ↑

  59. https://wapo.st/2UZPRE9 ↑

  60. http://bit.ly/2YVFfsl ↑

  61. Modern train control technology ↑

  62. http://bit.ly/2HUbwZK ↑

  63. https://nyti.ms/313U9yh ↑

  64. https://nyti.ms/2Z4eeCN ↑

  65. http://bit.ly/2Ifdwfr ↑

  66. http://bit.ly/2wMHQsz ↑

  67. http://bit.ly/2WCiZqr ↑

  68. United States Coast Guard ↑

  69. National Cybersecurity and Communications Integration Center, http://bit.ly/2Z4HWrg ↑

  70. חברת NTechLab פיתחה טכנולוגיה לזיהוי פנים בשם FindFace שזכתה בתחרות מטעם הסוכנות האמריקנית למחקרי מודיעין מתקדמים (IARPA) ב-2017 ונמצאת בשימוש במספר ערים ברוסיה. ↑

  71. http://bit.ly/2VAqMQa ↑

  72. Open-Ended Working Group ↑

  73. Shanghai Cooperation Organization ↑

  74. The Commonwealth of Independent States ↑

  75. http://bit.ly/2X9Padl ↑

  76. http://bit.ly/2Mk3s9Z ↑

  77. Remote Procedure Call ↑

  78. http://bit.ly/2JSfKoj ↑

  79. http://bit.ly/2Mpd8QQ ↑

  80. https://reut.rs/2HFKOUL ↑

  81. The Marshall Fund ↑

  82. http://bit.ly/2HEsInc ↑

  83. http://bit.ly/2H1qm00 ↑

  84. http://bit.ly/2H17csh ↑

  85. https://ind.pn/2worOVg ↑

  86. http://bit.ly/2Mf3HDl ↑

  87. http://bit.ly/2IjmF6u ↑

  88. Organisation for the Prohibition of Chemical Weapons ↑

  89. http://bit.ly/2VnSo01 ↑

  90. http://bit.ly/2HCUNLA ↑

  91. http://bit.ly/2wqyKBv ↑

  92. Integrated Joint Operations Platform ↑

  93. http://bit.ly/2I63A7K ↑

  94. Cyberspace Administration of China ↑

  95. http://bit.ly/2Kho9RF ↑

  96. החולשה המדוברת היא CVE-2019-0604, שנוצלה על ידי רכיב הפריצה של ה-NSA, EternalBlue. ↑

  97. http://bit.ly/2Xk60WM ↑

  98. Ministry of Electronics and Information Technology ↑

  99. http://bit.ly/2WjtOOh ↑

  100. השנה הפיסקאלית של 2019 התחילה ביפן ב-31 במרץ 2019 ותימשך עד ה-1 באפריל 2020. ↑

  101. https://zd.net/2Q1vUMl ↑

  102. http://bit.ly/2HEnF6e ↑

  103. http://bit.ly/2Q2nZOw ↑

  104. http://bit.ly/2w9KSGI ↑

  105. http://bit.ly/2XHc8sy ; http://bit.ly/2MGMq6h ↑

  106. zero trust network access ↑

  107. http://bit.ly/2VhTm8M ↑

  108. http://bit.ly/2ViBPNR ↑

  109. http://bit.ly/2K3iw9r ↑

  110. http://bit.ly/2QJroCy ↑

  111. http://bit.ly/2WysKFB ↑

  112. https://zd.net/2HivYoe ↑

  113. http://bit.ly/2YUkVaJ ; http://bit.ly/2EvpFf2 ↑

  114. http://bit.ly/2Moz9PP ↑

  115. http://bit.ly/2Y8mPnE ↑

  116. http://bit.ly/2JuFI0E ↑

  117. http://bit.ly/2Qbccxu ↑

  118. http://bit.ly/2Xh4Hru ; http://bit.ly/2EAUor2 ; https://bbc.in/2YSx8wl ↑

  119. https://wapo.st/2YBqUB2 ↑

  120. https://abcn.ws/2WqYtVF ↑

  121. http://bit.ly/2I21sOv ↑

  122. http://bit.ly/2Wl1c2W ↑

  123. http://bit.ly/2w9dgJj ↑

  124. http://bit.ly/2Hu8Jri ↑

  125. בין החוקרים שפרסמו פרטים אודות החולשות, היו חוקרים מחברות אבטחת הסייבר Cyberus, BitDefender Oracle, Qihoo360 וכן חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, האוניברסיטה הטכנולוגית של גראץ ועוד. ↑

  126. http://bit.ly/2HusBKO ↑

  127. http://bit.ly/2YPOABU ↑

  128. http://bit.ly/2JFE8s3 ↑

  129. http://bit.ly/2WjzzdR ↑

  130. http://bit.ly/2HDeRxr ↑

  131. http://bit.ly/2I1alYG ↑

  132. https://zd.net/2EzTyuy ↑

  133. http://bit.ly/2W8UYm1 ↑

  134. Alex Jones, Milo Yiannopoulos and Louis Farrakhan ↑

  135. http://bit.ly/2DSrIcN ↑

  136. Board of Supervisors ↑

  137. https://nyti.ms/2HxeKDH ↑

  138. https://on.wsj.com/2WdEVYb ↑

  139. http://bit.ly/2JRcglZ ↑

  140. http://bit.ly/2J2fjam ↑

  141. Quad9 נוסד ב-2017 על ידי חברת IBM וארגון ה-Global Cyber Alliance שנוסד בשיתוף גופי אכיפה כגון משטרת לונדון ומשרד התובע המחוזי של ניו יורק. הארגון נוסד על מנת לתת מענה פרו-אקטיבי לאיומי סייבר שמחוץ לגבולות בריטניה וארה"ב. ↑

  142. https://wapo.st/2LFJUgf ↑

קודם בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר — אפריל 2019 הבא בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר — יוני 2019 קודם בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר — אפריל 2019 הבא בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר — יוני 2019 חזרה לרשימה