בממשל האמריקני פורסמו החודש דו"חות המבקר שמתחו ביקורת על אבטחת הסייבר של הסוכנויות הפדראליות ועל תוכנית אבטחת הסייבר של נאס"א. כמו כן, נמשכו ההיערכויות להתמודדות עם אתגרים כגון גיוס ושימור כוח אדם במקצועות הסייבר והגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020. במקביל פרסם משרד התובע הראשי את סיכום ממצאי חקירת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016 וכן פורסמו בקשות התקציב של הבית הלבן ושל מחלקת ההגנה לשנה הפיסקאלית 2020.

בתחום החקיקה הוצגו הצעות חוק לניסוח תקני אבטחה עבור מכשירי IoT שבשימוש ממשלתי ולאיסור על שימוש בציוד מתוצרת חברות המקיימות קשרים עם ממשלות זרות עבור מחקרים במימון פדראלי.

בתחום הצבא והביטחון פורסם כי בכוונת הפנטגון לפתח חומרה מאובטחת עבור ציוד הצבעה וכן כי יחל בסדרת ניסויים בטכנולוגיות אלחוטיות מהדור החמישי. במקביל פורסמו דו"חות שהצביעו על פערים בהכשרת כוחות משימת הסייבר במחלקת ההגנה וכן נחשף קמפיין ריגול אחר הצי האמריקני. כמו כן, פרסמה ה-NSA רכיב מסווג לגילוי חולשות ולהנדסה לאחור.

רוסיה האשימה את נאט"ו בתכנון מתקפות סייבר כנגדה. כמו כן, אושרו חוקים האוסרים על הפצת חדשות מזויפות ונקבעו תאריכי יעד לניסוח התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.

באירופה נשמעו אזהרות מפני מעורבות רוסית בבחירות לפרלמנט האירופי; בבריטניה נמתחו ביקורות כלפי אסטרטגיית הסייבר הלאומית והושק מרכז לאומי להתמודדות עם איומי סייבר על מכשירי IoT; באוקראינה התקיימו הבחירות לנשיאות על רקע טענות שרוסיה מפעילה שיטות חדשות במטרה לשבש את מהלכן.

באסיה נחשף כי סין גייסה סוכנים במדינות המערב באמצעות רשת LinkedIn; צפון קוריאה הואשמה במתקפת הסייבר על בנק בהודו; אינדונזיה חוותה ניסיונות מצד האקרים רוסים וסינים לשבש את הבחירות לנשיאות.

במזה"ת חוו כמיליון אתרים בישראל מתקפת כופרה שהסתיימה בהשחתתם; מיקרוסופט הסירה אתרים מזויפים ששימשו האקרים מטעם איראן; ערב הסעודית הואשמה בפריצה למכשיר הסלולרי של מנכ"ל אמזון.

באוסטרליה נחשפו תהליכי גילוי החולשות ופעילות הסייבר ההתקפית של מִנְהֵלת הסיגינט וכן פורסם דו"ח המעקב אחר יישום אסטרטגיית הסייבר הבין-לאומית.

בנושא השתתפותן של החברות הסיניות במכרזי תקשורת במדינות המערב הזהירו בכירים אמריקנים מדינות באירופה מפני שימוש בציוד סיני עבור רשתות מהדור החמישי. Huawei תבעה את ממשלת ארה"ב והקימה מרכז אבטחת סייבר בבלגיה.

בתחום ביטחון הסייבר חוותה יצרנית האלומיניום Norsk Hydro מתקפת סייבר שפגעה בפעילותה ונחשפו חולשות אבטחה במערכות אזעקה למכוניות; בתחום ההשפעה הקימה ספרד יחידה למאבק באיומי סייבר על בחירות; בתחום ההסתה ברשתות החברתיות הודיעה פייסבוק על הסרת סרטונים מאירוע הירי בניו-זילנד.

ארה"ב

עיקרי בקשות התקציב לשנה הפיסקאלית 2020 בתחומי הסייבר והטכנולוגיה

הבית הלבן

הבית הלבן פרסם את הצעת התקציב הפדראלי לשנה הפיסקאלית של 2020 המספקת תובנות לגבי העדפותיו של הבית הלבן בתחומי הסייבר והטכנולוגיה.

מחלקת ההגנה: הבית הלבן ביקש כ-9.6 מיליארד דולר עבור תחום הסייבר במחלקת ההגנה, המהווה עלייה של כ-1.6 מיליארד דולר מהשנה הפיסקאלית של 2019. הסכום ישמש להגנה על המערכות, הרשתות והמידע של מחלקת ההגנה, לתמיכה ביעדים ובמטרות צבא ארה"ב ולהגנה על האומה.^{^[1]}

המחלקה לביטחון המולדת: הבית הלבן ביקש מימון נוסף עבור תוכנית לשיפור מודל ההעסקה, הגיוס ושימור כוח האדם מיומן במקצועות הסייבר, המכונה Cyber Talent Management System, שמטרתה לשמור על התחרותיות של המחלקה מול השוק הפרטי. שיפור מודל ההעסקה מצטרף לבקשת המחלקה להעלאת תקציב בסך 11.4 מיליון דולר שמטרתה לתמוך בתוספת של 150 משרות אבטחת סייבר חדשות עד סוף השנה הפיסקאלית של 2020.^[2] כמו כן, כוללת ההצעה בקשה ליותר ממיליארד דולר עבור תכניות אבטחת סייבר של המחלקה.

מחלקת המשפטים: הבית הלבן ביקש תוספת תקציב של 8.5% עבור חטיבת הביטחון הלאומי תחת מחלקת המשפטים, לטובת מאבק בפשיעת סייבר, סקירת השקעות זרות בטכנולוגיה אמריקנית ובקרת ייצוא. כמו כן, ההצעה כוללת תוספת של כ-70 מיליון דולר עבור תקציב אבטחת הסייבר של ה-FBI לטובת פיתוח יכולות טכניות ויישום אסטרטגיית אכיפה כנגד האקרים המאיימים על האינטרסים העולמיים של ארה"ב.

מחלקת האוצר: הבית הלבן ביקש 35 מיליון דולר עבור מחלקת האוצר לטובת ביצוע סקירות של השקעות זרות בתשתיות ובטכנולוגיה אמריקנית ו-167 מיליון דולר עבור המשרד למודיעין פיננסי וטרור^[3] לטובת מאבק בפשיעת סייבר ובאיומים על מטבעות דיגיטליים.^{^[4]}

מחלקת האנרגיה: הבית הלבן ביקש 156 מיליון דולר לטובת המשרד החדש לאבטחת סייבר, אבטחת ענף האנרגיה ולתגובות למצבי חירום,^{^[5]} תחת מחלקת האנרגיה עבור מחקר ופיתוח בתחום אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות.^{^[6]}

קישור לבקשת התקציב של הבית הלבן: http://bit.ly/2HsJxTd

מחלקת ההגנה

בקשת התקציב של מחלקת ההגנה לשנה הפיסקאלית 2020 עומדת על סך 718 מיליארד דולר, מתוכם כ-9.6 מיליארד דולר עבור תחום הסייבר. מתוך סכום זה, כוללת הבקשה כ-5.4 מיליארד דולר שיוקצו להגנה על הרשתות, המערכות והמידע של המחלקה, כ-61.9 מיליון דולר לשדרוג וחידוש תשתיות הענן של מחלקת ההגנה, כ-3.7 מיליארד דולר לתמיכה במבצעי סייבר התקפיים, כ-2.6 מיליארד דולר עבור הכשרות ואימונים ושני מיליארד דולר לשימור היכולות המבצעיות של 133 צוותי הסייבר של פיקוד הסייבר. על פי עדותו של מפקד פיקוד הסייבר הגנרל פול נאקסונה בסנאט, כ-1.9 מיליארד דולר מהתקציב יוקצו לטובת הקמת תשתיות עבור פיקוד הסייבר.

צבא היבשה ביקש כ-52 מיליון דולר עבור מבצעי סייבר ותמיכה בכוחות קרקע וכ-62 מיליון דולר עבור פיתוח אמצעי הגנת סייבר. הצי האמריקני ביקש כ-26.4 מיליון דולר עבור פיתוח טכנולוגיות לטובת מבצעי סייבר. חיל האוויר ביקש כ-35 מיליון דולר עבור מבצעי לוחמת סייבר, 4.3 מיליון דולר עבור רכש טכנולוגיית סייבר מהיר, 16 מיליון דולר עבור מבצעי סייבר הגנתיים וכ-198 מיליון דולר עבור פיתוח טכנולוגי למבצעי סייבר.^{^[7]}

בתחום הבינה המלאכותית הגישה מחלקת ההגנה בקשה לתקציב בסך 927 מיליון דולר עבור המרכז המשותף לבינה מלאכותית, JAIC (Joint Artificial Intelligence Center), שיוביל את מאמצי הפיתוח הטכנולוגי בתחום ועבור פרויקט Maven לזיהוי תמונות וקטעי ווידאו מכטב"מים. עם זאת, בקשת התקציב של הבית הלבן כוללת בקשה לכ-59 מיליארד דולר עבור מחקר, פיתוח וניסויים באבות-טיפוס, סכום הנמוך מהתקציב של שנת 2019, שעמד על 84 מיליארד דולר.^{^[8]}

קישור לסקירה כללית של בקשת התקציב של מחלקת ההגנה: http://bit.ly/2Fm17oD

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

1 במרץ – וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת דנה בחיזוק ההגנה על תשתיות תחבורה מפני איומי סייבר – וועדת המשנה לאבטחת ענפי התחבורה והימאות ו-וועדת המשנה לאבטחת סייבר, להגנה על תשתיות ולחדשנות, הכפופות לוועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת, קיימו שימוע משותף שעסק בדרכים להגן על תשתיות חיוניות בארה"ב והתמקד בתשתיות תחבורה. במסגרת הדיונים דנו מומחים פדראליים בחפיפה שבין אחריותה של מחלקת האנרגיה לבין אחריותה של המחלקה לביטחון המולדת בנושא אבטחת צינורות נפט וגז וביכולתן של המחלקה לביטחון המולדת ורשות אבטחת התחבורה, ה-TSA (Transportation Security Agency) ליישם את המלצות משרד המבקר הממשלתי^[9] להגברת הפיקוח על אבטחת צינורות גז ונפט. המשך הדיונים התמקד באיום הסייבר הנשקף מרכישת קרונות רכבת וקטרים מחברות ממשלתיות סיניות, שזכו במכרזים רבים בתחום התחבורה.^{^[10]}

6 במרץ – בכירים במחלקת ההגנה: סין מהווה את איום הסייבר הגדול ביותר על ארה"ב – במהלך כנס אבטחת הסייבר RSA, הביעו בכירים מה-NSA, ה-FBI והמחלקה לביטחון המולדת חשש מפני האיום הדיגיטלי שמהווה סין על ארה"ב, אותו תיארו כמורכב ומזיק יותר. לדבריהם, גניבת קניין רוחני וסודות מסחריים וטכנולוגיים אמריקנים על ידי סין, תוביל לנזקים גדולים בהרבה ממתקפות הסייבר המאפיינות את רוסיה. לדברי ראש הסוכנות לאבטחת תשתיות ואבטחת סייבר (CISA)^{^[11]} תחת המחלקה לביטחון המולדת, כריס קרבס, בניגוד לרוסיה שמנסה להחליש ולשבש את הסביבה הדיגיטלית, סין מנסה לשנות אותה לטובת עליונות ארוכת טווח. לדברי יועץ אבטחת הסייבר של ה-NSA ומתאם אבטחת הסייבר של הבית הלבן לשעבר, רוב ג'ויס (Rob Joyce), רוסיה היא איום מידי אך חולף, בעוד שסין מהווה איום קבוע ומתפתח לטווח הארוך.^{^[12]}

6 במרץ – משרד המבקר: ישנם פערים רבים באבטחת הסייבר בקרב סוכנויות פדראליות – לדברי המבקר הכללי במשרד המבקר האמריקני, ג'ין דודארו (Gene Dodaro), אסטרטגיית הסייבר הלאומית של הבית הלבן שפורסמה בספטמבר 2018 טובה במהותה, אך חסרות בה תכניות יישום, הגדרה של אחריויות או דרכי מדידה. כמו כן, הביע דודארו ביקורת על סגירת תפקיד מתאם אבטחת הסייבר בבית הלבן וטען כי משרדו מזהה את אותן חולשות האבטחה במערכות ה-IT הפדראליות שנה אחר שנה וכי סוכנויות פדראליות אינן ממהרות להחליף מערכות מיושנות שאינן נתמכות יותר. לדבריו, מתוך 3,000 ההמלצות שפרסם המבקר עבור הסוכנויות הפדראליות מאז שנת 2010, 700 המלצות טרם יושמו.^{^[13]}

קישור לרשימת האיומים המלאה: http://bit.ly/2XP5OQ1

12 במרץ – המבקר הכללי של נאס"א מתח ביקורת חריפה על תוכנית אבטחת הסייבר של הסוכנות– על פי דו"ח חדש מטעם משרד המבקר הכללי של נאס"א לשנה הפיסקאלית של 2018, יכולותיה של הסוכנות לנהל איומי סייבר, ליישם אמצעי אבטחה, לזהות ולהגיב לתקריות סייבר ולחזור לשגרה לאחר תקרית סובלות מליקויים רבים. כמו כן, דירג משרד המבקר את תוכנית אבטחת הסייבר של הסוכנות בציון 2 בסולם של 1 עד 5.^{^[14]} על פי הדו"ח, תכניותיה של נאס"א לאבטחת מערכותיה כוללות מידע חלקי ולא מדויק וכן אין ביכולתה לקיים ניתוחים תקופתיים של בקרת מערכות מידע וכתוצאה מכך יכולתה להגן על מידע ולבצע את משימותיה עלולה להיפגע.^{^[15]}

קישור לדו"ח המלא: https://go.nasa.gov/2HC2F0o

12 במרץ – מומחי אבטחה שיבחו את מדיניות אבטחת הסייבר של ממשל טראמפ – במהלך כנס RSA שיבחו בכירי ממשל לשעבר מתחום הסייבר את מדיניות אבטחת הסייבר של ממשל טראמפ, אותה כינו כ"חכמה ומדודה". לדברי ראשת הנציבות לאבטחת סייבר בבית הלבן בממשל אובמה,^{^[16]} קירסטן טודט (Kiersten Todt), ממשל טראמפ יישם את מרבית המלצותיה של הנציבות מימי ממשל אובמה, הנוגעות בין השאר למאבק באיום הבוטים וחיזוק שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לבין גופי הממשלה. לדברי מתאם אבטחת הסייבר של הבית הלבן לשעבר, מייקל דניאל (Michael Daniel), ממשל טראמפ המשיך במידה רבה את הקו של ממשל אובמה, ומבצעי הסייבר שביצע פיקוד הסייבר תחת אסטרטגיית הסייבר החדשה של הממשל, כגון המבצע לניתוק גישתו של ארגון ה-IRA (Internet Research Agency) מהאינטרנט לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 2018, היו במסגרת החוק ותרמו לאינטרס הלאומי האמריקני.^{^[17]}

13 במרץ – המחלקה לביטחון המולדת חשפה את יוזמת Protect 2020 להגנה על הבחירות לנשיאות ב-2020– במהלך שימוע בפני וועדת המשנה של בית הנבחרים לביטחון המולדת, הכפופה לוועדת התקציבים, חשף יושב ראש הסוכנות לאבטחת מידע ותשתיות במחלקה לביטחון המולדת, כריסטופר קרבס, את יוזמת "Protect 2020" להגנת על הבחירות לנשיאות בשנת 2020. לדבריו, מטרת היוזמה היא להרחיב את הסיוע של המחלקה לרשויות הבחירות המקומיות וברמת המדינה ולסייע לרשויות הבחירות באמצעות בדיקת מערכות ההצבעה, תיקון חולשות ופיתוח רשימת העדפות בתחום אבטחת הסייבר עבור צוותיהן. בנוסף, הסוכנות עובדת על הקמת צוות רב תכליתי, שיתמקד בהגנה על מערכת הבחירות אך יוכל לעבור הסבה על מנת להגן גם מפני איומי סייבר נוספים, כגון מתקפות סייבר על רשת החשמל במידת הצורך.^[18]

14 במרץ – בכיר במחלקת ההגנה הסביר את תהליך קבלת ההחלטות תחת מדיניות הסייבר החדשה של הבית הלבן – בתגובה לחששות מחוקקים, לפיהם אסטרטגיית הסייבר של הבית הלבן עלולה להוביל ל"אצבע קלה על ההדק" בכל הנוגע למבצעי סייבר התקפיים ולהוביל להסלמה, הסביר עוזר מזכיר מחלקת ההגנה, קנת' רפואנו (Kenneth Rapuano), כי הליך אישור מבצעי הסייבר תחת אסטרטגיית הסייבר של הבית הלבן מספטמבר 2018 כולל ניתוח של סיכונים אל מול תועלת, תהליך תיאום והתייעצות עם סוכנויות פדראליות שונות ודיונים על תרחישי קיצון. במהלך השימוע, שנערך בפני וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים, הוסיף רפואנו כי הסיכון להסלמה הוא שיקול מהותי בתהליך אישור מבצעי הסייבר, אולם מדובר בסיכון שעל מקבלי ההחלטות לקחת על מנת למנוע מיריבים במרחב הסייבר מלערער את הביטחון הלאומי של ארה"ב.^{^[19]}

19 במרץ – מזכירת המחלקה לביטחון המולדת: הממשלה זקוקה לסיוע מהמגזר הפרטי בהתמודדות מול איומי סייבר מטעם סין ורוסיה – לדברי מזכירת המחלקה לביטחון המולדת, קריסטיין נילסן, על חברות הטכנולוגיה להימנע מלייצר מוצרים המכילים חומרה שעשויה להוות איום, כגון מוצרים של קספרסקי או של חברות תקשורת סיניות ועליהן לדווח למחלקה לביטחון המולדת על חולשות העלולות לשמש לפגיעה בביטחון הציבור. כמו כן, על חברות הטכנולוגיה לסייע למחלקה לביטחון המולדת לנסח מהלכים על מנת למנוע מתקפות סייבר או להגיב אליהן לאחר התרחשותן. לדבריה יש לעבור מהגישה ה-"כלל-ממשלתית" (whole of government) הכוללת שיתוף פעולה של כלל גופי הממשלה, לגישה כלל-חברתית (whole of society), שתיתן גיבוי וסיוע ממשלתי לחברות פרטיות ואזרחים, העומדים בפני איומי סייבר מתוחכמים מטעם סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה.^[20] בנוסף טענה נילסן כי איומי הסייבר משתנים כל הזמן ובמהירות שאינה מאפשרת לממשלה להתמודד עמם. על כן, הממשלה זקוקה לסיוע המגזר הפרטי על מנת לחזות את איומי העתיד ולהתכונן אליהם מראש.^[21]

24 במרץ – מידע של שני מיליון ניצולי אסונות דלף מהסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום – בהודעה מטעם הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום, FEMA (Federal Emergency Management Agency), נמסר כי מידע אישי של 2.3 מיליון ניצולי אסונות שעשו שימוש בתוכנית הסיוע למציאת מגורים זמניים^[22] דלף לאחר שהועבר בטעות לחברת קבלן העובדת עבור FEMA. המידע שדלף כולל פרטים השייכים לניצולי הוריקנים מ-2017 כולל נתונים בנקאיים, כתובות ועוד. עם זאת נמסר, כי המידע לא נגנב וכי FEMA משתפת פעולה עם חברת הקבלן על מנת למחוק את המידע המודלף ממערכותיה.^[23]

29 במרץ – מומחים: ממשל טראמפ אינו משקיע ביוזמות אבטחת סייבר עתידיות – מומחים מהמגזר הפרטי ובכירי ממשל לשעבר מתחו ביקורת על בקשת התקציב של הבית הלבן לשנה הפיסקאלית 2020 וטענו כי בעוד שהנשיא טראמפ מקדם יוזמות עתידיות בתחום אבטחת הסייבר, ממשלו מקצץ בתקציבי המחקר והפיתוח ובכך פוגע ביוזמות עתידיות. עוד הצביעו המומחים על כך שבקשת התקציב של הבית הלבן כוללת העלאת תקציב בסך 5% עבור כל הוצאות אבטחת הסייבר והעלאה של 10% עבור תחום אבטחת הסייבר הצבאית, אולם הבקשה כוללת גם קיצוץ של 219 מיליון דולר מתקציב מִנְהֵלֶת הטכנולוגיה והמדע תחת המחלקה לביטחון המולדת, האחראית לפיתוח טכנולוגיות מאובטחות, וכן קיצוץ של כ-75 מיליון דולר בתקציב מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST). לדברי ראש תחום אבטחת הסייבר במועצה לביטחון לאומי, ארי שוורץ (Ari Schwarz), לא ניתן לקדם יוזמות באבטחת סייבר מבלי לממן מחקר ופיתוח. לדברי מייסד כנס אבטחת הסייבר ShmooCon, ברוס פוטר (Bruce Potter), תוצאות הקיצוצים שהציג ממשל טראמפ יורגשו גם בעוד עשר שנים. לדבריו, קיצוצים בתחום המחקר והפיתוח יגדילו את הפער שבין החדשנות והפיתוחים הטכנולוגיים, כגון מכשירי ה-IoT וטכנולוגיות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, לבין תחום אבטחת הסייבר.^[24]

חקירת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016

25 במרץ – מחוקקים ודיפלומטים לשעבר קראו לפרסם לציבור את דו"ח החקירה על התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ב-2016 – בעקבות פרסום סיכומי דו"ח החקירה של החוקר המיוחד, רוברט מולר בנושא המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, קראו ראשת הוועידה הלאומית הדמוקרטית לשעבר, דונה ברזיל (Donna Brazile) ושגריר ארה"ב ברוסיה לשעבר, מייקל מק'פאול (Michael McFaul) לתובע הכללי וויליאם בר (William Barr) לפרסם את דו"ח החקירה המלא, על מנת למנוע התערבות נוספת מטעם רוסיה בבחירות לנשיאות ב-2020.

על פי דו"ח החקירה של מולר, לא נמצאו ראיות לתיאום או לקשרים בין צוות הקמפיין של טראמפ לבין גורמים רוסים הקשורים לקבוצת ההאקרים שפרצו למחשבי המפלגה הדמוקרטית או לגופי המודיעין של רוסיה, העומדים מאחורי קמפיין המידע הכוזב ברשתות החברתיות. עם זאת, נמצא כי גורמים רוסים הציעו מספר פעמים לסייע לקמפיין של טראמפ. החלטתם של בר ושל סגן התובע הכללי רוד רוזנשטיין (Rod Rosenstein) שלא להגיש כתב אישום כנגד טראמפ בגין קשירת קשר הובילה לביקורת מטעם מחוקקים דמוקרטים שקראו לפרסם את הדו"ח המלא באופן מיידי.^{^[25]}

עם זאת, לדברי מספר חוקרים מצוותו של מולר, סיכום הממצאים שפורסם לציבור היה מוטה וכן בר פרסם חלקים מהדו"ח המטיבים עם הנשיא טראמפ ואילו חלקים הכוללים ביקורת על הנשיא וניסיונותיו לשבש את מהלך החקירה הושמטו.^[26]

חקיקה

4 במרץ – חבר בית הנבחרים הציג מחדש הצעת חוק להגנה מפני איומי סייבר מטעם מדינות – חבר בית הנבחרים, טד יוהו (Ted Yoho) הציג בפני וועדת החוץ של בית הנבחרים את הצעת החוק Cyber Deterrence and Response Act, המציגה תהליך תלת-שלבי לחיזוק הגנת והרתעת הסייבר באמצעות זיהוי איומים, הרתעה ותגובה למתקפות סייבר מטעם מדינות זרות. ההצעה קוראת לנשיא ארה"ב לזהות ולהאשים מדינות המעורבות במתקפות סייבר ולהענישן על מנת לגבות מהן מחיר. ההצעה, אותה הציג יוהו כבר בשנת 2018, זוכה לתמיכה מצד מחוקקים משתי המפלגות.^{^[27]}

11 במרץ – הצעת חוק חדשה קוראת לנסח תקני אבטחת סייבר עבור מכשירי IoT שבשימוש ממשלתי – הצעת החוק Internet of Things Cybersecurity Improvement Act שהוצגה בסנאט קוראת למכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) לנסח המלצות לזיהוי וניסוח תקני אבטחה ממשלתיים עבור מכשירי IoT שבשימוש סוכנויות פדראליות. לאחר פרסום ההמלצות, המשרד הפדראלי לניהול ולתקציבים, ה-OMB (Office of Management and Budget) ינסח קווים מנחים המבוססים על המלצות NIST עבור גופי ממשלה. כמו כן, מנחה הצעת החוק את NIST לשתף פעולה עם חברות הטכנולוגיה על מנת לנסח מדיניות לגילוי חולשות.^{^[28]}

13 במרץ – הצעת חוק חדשה קוראת לאסור על שימוש בציוד סיני או רוסי לטובת מחקרים אקדמאיים במימון פדראלי – הצעת החוק Protect Out Universities Act שהוצגה על ידי נציגים רפובליקניים בבית הנבחרים, קוראת לאסור על אוניברסיטאות וחוקרים, העובדים על פרויקטים הממומנים על ידי הממשל, מלעשות שימוש בציוד ובטכנולוגיה מתוצרת חברות בעלות קשרים לממשלות זרות, כדוגמת החברות Huawei, ZTE וקספרסקי. לדברי מקדם ההצעה, הרפובליקני ג'ים בנקס (Jim Banks), מטרת ההצעה היא למנוע את גישתן של חברות סיניות ורוסיות למחקרים ממשלתיים ובכך למנוע מהן גישה עוקפת לסודות ממשלה, זאת לאחר שציוד מתוצרתן נאסר לשימוש בקרב גופי ממשלה פדראליים. הצעת החוק תהיה תקפה עבור פרויקטים הממומנים על ידי קהילת המודיעין, מחלקת ההגנה ומחלקת האנרגיה ועבור פרויקטים הקשורים לטכנולוגיות שנאסרו על ידי מחלקת המסחר ומחלקת המדינה למכירה מחוץ לארה"ב. כמו כן, כוללת ההצעה ביצוע בדיקות רקע של חוקרים בעלי אזרחות רוסית, סינית, איראנית או צפון-קוריאנית. בנוסף, קוראת הצעת החוק להקים וועדה שתבחן ותנסח רשימה של חברות המהוות איום על מחקרים ממשלתיים, שתועבר לידי האוניברסיטאות.^{^[29]}

13 במרץ – מחוקקים ביקשו לעדכן את בכירי הסנאט על פריצות למחשבי הסנאט – במכתב שנשלח למנהל המשרד לאבטחת הסנאט (Senate sergeant at arms), מייקל סטנגר (Michael Stenger), קראו הסנאטור הדמוקרטי הבכיר רון ווידן (Ron Wyden) והסנאטור הרפובליקני טום קוטון (Tom Cotton) מוועדת המודיעין של הסנאט, לעדכן ולדווח לסנאטורים על פריצות למחשבים ולרשת הסנאט. על פי המכתב, על סנאטורים לדעת האם, כיצד וכמה פעמים נפרצו מערכות המידע והמחשוב של הסנאט על מנת לקיים דיון בנוגע לצעדי אבטחת הסייבר של הקונגרס. כמו כן, הציעו השניים שהמשרד לאבטחת הסנאט יפרסם דו"ח שנתי על מצב אבטחת הסייבר של מחשבי הסנאט וינסח מדיניות לעדכון הנהגת הסנאט ו-וועידת המודיעין של הסנאט בדבר פריצה למידע השייך לסנאט בטווח של עד לחמישה ימים מגילוי הפריצה.^{^[30]}

19 במרץ – הסנאט מקדם הצעת חוק הקוראת להעסיק מומחי סייבר בקרב ההנהלה הבכירה בחברות הנסחרות בבורסה – חברי סנאט דמוקרטים ורפובליקנים הציגו את הצעת החוק המכונה Cybersecurity Disclosure Act, הקוראת לחברות הנסחרות בבורסה להצהיר בפני הנציבות לניירות ערך, SEC (Securities and Exchange Commission ), על העסקת מומחי אבטחת סייבר בדירקטוריונים שלהן. אחד מיוזמי ההצעה, הסנאטור הדמוקרטי ג'ק ריד (Jack Reed), הסביר שמטרתה היא לעודד חברות להיות גלויות יותר בפני הציבור בשאלה כיצד הן מתייחסות לאבטחת סייבר. כמו כן, תשתף SEC פעולה עם המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) על מנת לנסח תקנים להעסקת מומחי סייבר בגופי ההנהלה הבכירה של חברות.^{^[31]}

צבא וביטחון

1 במרץ – חיל האוויר צפוי לאחד את מטות המודיעין והמעקב עם צוותי מבצעי הסייבר – בהודעה מטעם חיל האוויר האמריקני נמסר כי החיל מוביל תהליך לאיחוד מטות ה-ISR (Intelligence, Surveillance and Reconnaissance) עם צוותי מבצעי הסייבר (cyber effects operations AF/A2/6), על מנת להגביר את התיאום בין הזרועות השונות וכדי לאפשר לחיל האוויר לתת מענה טובה יותר לאתגרי הלחימה הנוכחיים. על פי ההודעה, הסנאט אישר את מינויה של לוטננט גנרל ורה-לין ג'יימיסון (VeraLinn Jamieson) לסגנית ראש המטות המשולבים לפיקוד ה-ISR ומבצעי הסייבר החדש.^[32]

4 במרץ – יועץ אבטחת הסייבר של ה-NSA קרא לחזק את ההרתעה במרחב הסייבר – לדברי יועץ אבטחת הסייבר של ה-NSA ומתאם אבטחת הסייבר של הבית הלבן לשעבר, רוב ג'ויס (Rob Joyce), ארה"ב צריכה לעשות יותר על מנת להרתיע את יריביה, לשבש את פעילותם ההתקפית ולגבות מהם מחיר, זאת מאחר ואסטרטגיית הסייבר של הבית הלבן, שפורסמה בספטמבר 2018, לא מנעה מיריביה של ארה"ב מלהוציא לפועל מתקפות סייבר כנגדה. עוד לדבריו, ההגנה על בחירות אמצע הקדנציה ב-2018 הייתה מוצלחת יחסית וכן כי סוכנויות ממשל שונות כבר החלו לשתף בניהן פעולה על מנת להגן על הבחירות לנשיאות בשנת 2020.^{^[33]}

5 במרץ – חיל האוויר האמריקני פרסם תוכנית ארגונית חדשה המתמקדת בחיזוק יכולות הסייבר וה-IT – חיל האוויר פרסם את התוכנית הארגונית שלו לשנים 2021-2019, ששמה דגש על חיזוק יכולות טכנולוגיות המידע ואבטחת הסייבר כאחד מיעדיו האסטרטגיים. התוכנית תתמקד ביצירת פלטפורמה לניתוחי Big data בתחום הסייבר, בהקמת צוותים לאבטחת סייבר, בפיתוח יכולות איסוף ועיבוד מידע מרחוק לטובת הגנה על רשתות חיל האוויר, בהוספת דרישה ממנהלי תכניות לקיים מסגרת ניהול סיכונים לפני הוצאות רכש, ועוד. תת-מזכיר מחלקת חיל האוויר של ארה"ב, מתיו דונובאן (Matthew Donovan) ציין שהתוכנית, העולה בקנה אחד עם האסטרטגיה הלאומית של מחלקת ההגנה, תבטיח שלאנשי חיל האוויר תהיה גישה בלתי מוגבלת למידע לו הם זקוקים וכן כי במסגרת התוכנית ימונה מנהל מידע ראשי בחיל (Chief Data Officer – CDO).^[34]

לתוכנית המלאה: http://bit.ly/2VRcOdc

6 במרץ – ראש פיקוד הסייבר וה-NSA המליץ לדחות את הפיצול בין הגופים עד לשנת 2020 – ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, הגנרל פול נאקסונה, המליץ למחלקת ההגנה לדחות את הפיצול בין הגופים לפחות עד לשנת 2020. עמדתו של מזכיר ההגנה בפועל, פטריק שאנהאן (Patrick Shanahan), בנושא לא ידועה ודובר הפנטגון ציין כי טרם התקבלה החלטה רשמית בעניין הפיצול. עם זאת, מומחי מודיעין בהווה ולשעבר ששמם לא נמסר, סבורים שהמלצתו של נאקסונה תתקבל על ידי משרד ההגנה.^{^[35]}

במקביל הביעו נציגי בית הנבחרים משתי המפלגות את התנגדותם לתכנית ההפרדה בין ה-NSA לפיקוד הסייבר בעתיד הקרוב. לדברי יושב ראש וועדת המשנה לאיומים חדשים ויכולות של בית הנבחרים^{^[36]} ג'ים לנג'ווין (Jim Langevin), ההפרדה בין שני הגופים אינה אפשרית לביצוע בעתיד הנראה לעין וכן במידה ומהלך כזה ייצא לפועל בעתיד, וועדת המשנה בראשותו תצפה לקבל הסברים מדוע המהלך הכרחי. חבר בית הנבחרים הרפובליקני, דון בקון (Don Bacon), ששירת בעבר כגנרל כוכב אחד בתחומי הלוחמה האלקטרונית, המודיעין ואיסוף המל"מ בחיל האוויר, הסביר שעל סמך ניסיונו המבצעי, לא ניתן להפריד בין תחום הסייבר למודיעין, מאחר והשילוב בניהם הוא טוב והכרחי.^{^[37]}

6 במרץ – דו"ח חדש מטעם משרד המבקר הממשלתי דן בפערים בהכשרה של כוחות משימת הסייבר במחלקת ההגנה – על פי דו"ח חדש מטעם משרד המבקר הממשלתי (GAO), קיימים פערים בתחומי ההכשרה והשימור של כוחות משימת סייבר (Cyber Mission Forces – CMF) בפיקוד הסייבר. על פי הדו"ח, צבא היבשה וחיל האוויר, לא סיפקו תאריכי יעד לסיום אחד משלבי ההכשרה של צוותי ה-CMF המיועדים לסיפוח לפיקוד הסייבר וכן כי תכניות ההכשרה של צבא היבשה אינן תואמות את דרישות פיקוד הסייבר. כמו כן נמצא כי פיקוד הסייבר לא ניסח תוכנית ברורה שתבטיח את עקביות השלב השלישי של תוכנית האימונים, המכונה Collective Training,^{^[38]} וכי תכניות ההכשרה של צבא היבשה, הצי וחיל האוויר אינן כוללות פירוט בנוגע לשלבי ההכשרה הספציפיים הנדרשים לשימור צוותי ה-CMF. על פי המלצות הדו"ח, על מזכירי זרועות צבא היבשה, חיל האוויר והצי לוודא שפיקודי הסייבר שלהם מותאמים עם דרישות וצרכי פיקוד הסייבר וכן כי על פיקוד הסייבר למנות מבקרים עצמאיים שיבחנו את השלב השלישי של תוכנית הכשרת צוותי ה-CMF.^{^[39]}

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2TwZcqY

6 במרץ – ה-NSA פרסמה גרסה מתקדמת של רכיב המשמש להנדסה לאחור ולגילוי חולשות – ה-NSA פרסמה את רכיב ה-GHIDRA 9.0 שהיה עד כה מסווג ובשימוש הסוכנות במשך מעל לעשור. ה-GHIDRA הוא רכיב מסגרת להנדסה לאחור הכתוב בשפת Java ופועל על מערכות הפעלה Windows, Linux ו-MacOS על מנת לגלות חולשות אבטחה בתוכנות ואפליקציות שקודי המקור שלהן לא היו זמינים. לדברי יועץ אבטחת הסייבר של ה-NSA ומתאם אבטחת הסייבר בבית הלבן לשעבר, רוב ג'ויס שנאם בכנס RSA השנתי, הרכיב מאפשר לנתח קודים זדוניים ומאפשר למפתחים לזהות חולשות פוטנציאליות במערכותיהם.^{^[40]}

12 במרץ – בכיר במחלקת ההגנה: ההתעצמות הטכנולוגית של סין הובילה את הפנטגון להתמקד באבטחת סייבר בתהליכי רכש – לדברי סגן המשנה למזכיר מחלקת ההגנה לרכש ותחזוקה,^{^[41]} אלן שפר (Alan Shaffer), ההתעצמות הטכנולוגית והצבאית של סין ב-15 השנים האחרונות הובילה את הפנטגון להתמקד בדרישות אבטחת סייבר במהלך תהליכי רכש של מערכות נשק חדשות. לדבריו, יכולתה של סין לגנוב סודות צבאיים וטכנולוגיים צפויה להוות שיקול מרכזי בתהליכי התכנון והרכש של המחלקה בשנים 2019-2020, הכוללים את חידוש מאגרי הנשק הגרעיני האמריקני, את מערכות הפיקוד והשליטה של מערך הנשק הגרעיני ושיפור אבטחת שרשראות האספקה.^{^[42]}

13 במרץ – דו"ח חדש: הצי האמריקני וחברות הקבלן שלו נתונים תחת קמפיין מתקפות סייבר מטעם סין – על פי דו"ח פנימי של הצי האמריקני, שהגיע לידי עיתון ה-Wall Street Journal, האקרים זרים, ביניהם גם האקרים מטעם ממשלת סין וכן מתחרים גלובליים מנצלים חולשות אבטחה במערך אבטחת הסייבר של הצי האמריקני ושל חברות לייצור ביטחוני המבצעות מכרזים עבורו, על מנת לגנוב סודות הקשורים לביטחון לאומי. על פי דיווחי העיתון, הדו"ח הפנימי מבוסס על מחקרים וראיונות שנערכו עם בכירים בממשל טראמפ ומתמקד בתקריות פריצה למידע שאירעו ב-18 החודשים האחרונים. על פי הדו"ח, על אף המודעות לאיום הנשקף מטעם האקרים זרים, ממשלת ארה"ב מתקשה להגיב למתקפות הסייבר ונכשלה בהזהרת חברות הקבלן של מחלקת ההגנה.^{^[43]}

14 במרץ – מפקד פיקוד הסייבר של צבא היבשה: בתוך כעשור הפיקוד יהפוך לפיקוד לוחמת מידע– לדברי מפקד פיקוד הסייבר של צבא היבשה (ARCYBER), לוטננט גנרל סטפן פוגרטי (Stephen Fogarty), בשנת 2028, פיקוד הסייבר של צבא היבשה יהפוך לפיקוד שיהיה אחראי על לוחמת מידע, לוחמת סייבר ולוחמה אלקטרונית וככל הנראה ייקרא הפיקוד ללוחמת מידע. לדבריו, השינוי יסייע להתמודד טוב יותר עם הדומיננטיות העולה של המידע בשדה הקרב המודרני וכן כי בעלות בריתה של ארה"ב, כגון בריטניה ואוסטרליה מבצעות מהלכים דומים. פוגרטי ציין שבמהלך השנה וחצי הקרובות, הפיקוד מתכנן להשקיע מאמצים רבים יותר בקידום ושיפור יכולות לוחמת המידע שלו וכי שינויים אלו ישפיעו על הדרכים בהן הפיקוד מבין את דרכי הפעולה של האויבים שלו. למרות הצורך המתחזק, פוגרטי הוסיף כי על צבא היבשה להבין ולקלוט את סביבת הלוחמה החדשה במהירות הנדרשת וליישם את יכולות לוחמת המידע ביעילות לפני שיוכל לעשות בהן שימוש.^{^[44]}

14 במרץ – פיקוד הסייבר שיתף פעולה עם מדינות מזרח-אירופיות כהכנה להגנה על בחירות אמצע הקדנציה – גורמי רשמיים בממשל האמריקני ובפיקוד הסייבר, ששמם לא נמסר, חשפו כי חיילי פיקוד הסייבר נשלחו לצפון מקדוניה, למונטנגרו ולאוקראינה, על מנת ליישם ולהתנסות באמצעי הגנת סייבר על רשתותיהן וללמוד על איומי סייבר על בחירות והפצת מידע כוזב כהכנה לבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב שנערכו בנובמבר 2018. לדברי הסנאטור הרפובליקני, מייק ראונדס (Mike Rounds), שיתוף הפעולה סייע לפיקוד הסייבר לזהות כלי פריצה ונוזקות חדשים, מה שיכול לסייע לאנשי הפיקוד לייחס מתקפות לתוקפים במהירות רבה יותר בעתיד.^[45]

15 במרץ – בכוונת הפנטגון לפתח חומרה מאובטחת עבור ציוד הצבעה – דארפ"א מתכננת לפתח חומרה הכוללת שבבים ומעגלים חשמליים עבור מחשבים המשמשים לצורכי הצבעה בבחירות, במטרה למנוע ולנטרל איומי סייבר על תוכנות מערכות ההצבעה. כמו כן, מתכננת דארפ"א לפרסם את המפרט הטכני של החומרה החדשה על מנת שיצרני ציוד הצבעה יוכלו לעשות בה שימוש. עלות הפרויקט היא כ-15.5 מיליון דולר, מתוכם כ-4.5 מיליון דולר יועברו לחברת אבטחת הסייבר Galois, עבור הטמעת החומרה החדשה במערכות ההצבעה. התוכנית מהווה שינוי גישה מהתמקדות בעדכון תוכנות ותיקון חולשות והיא חלק מתוכנית רחבה יותר לפיתוח חומרה מאובטחת עבור מערכות בתשתיות חיוניות נוספות, כגון תחנות חשמל, שירותים פיננסיים ועבור התעשייה הביטחונית. דארפ"א ו-Galois צפויות להעמיד את החומרה החדשה לבדיקות והיא אינה צפויה להיות זמינה לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020.

19 במרץ – מחלקת ההגנה: בניית החומה בגבול עם מקסיקו לא תפגע במימון פרויקטי בנייה בתחומי הסייבר ואבטחת המידע – בעקבות חששות של מחוקקים בקונגרס, על פיהם הבית הלבן עלול להשתמש ב-3.6 מיליארד דולר שכבר הוקצו עבור פרויקטי בניה של מחלקת ההגנה, הכוללים גם פרויקטים בתחומי אבטחת הסייבר ואבטחת המידע,^[46] לטובת חומת הגבול עם מקסיקו, פרסמה מחלקת ההגנה רשימה של פרויקטים שעלולים להתעכב לטובת מימון החומה. על פי תזכיר שצורף לרשימה, טרם הוחלט אילו פרויקטים של בניה בגבול ימומנו תחת סעיף 2808, המקנה לנשיא סמכות לממן פרויקט בנייה במקרה של מלחמה או מצב חירום. עוד על פי התזכיר, פרויקטים שהמימון עבורם ניתן בשנה הפיסקאלית של 2019 ושהחוזה עבורם נחתם לא ייפגעו וכן אם הצעת התקציב של מחלקת ההגנה לשנה הפיסקאלית של 2020 תאושר על ידי הקונגרס, לא ייפגעו פרויקטי בניה שהמימון שלהם כלול בהצעת התקציב.^[47]

23 במרץ – Northrop Grumman זכתה בחוזה לתמיכה ביוזמות בתחום הסייבר והלוחמה האלקטרונית של צבא היבשה – Northrop Grumman זכתה בחוזה בסך 982 מיליון דולר לתמיכה ביוזמות של צבא היבשה ובניית יכולות בתחומי הסייבר והלוחמה האלקטרונית. החוזה כולל תמיכה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות, ניתוחים, ניסויים, לימודים והדגמות וכן תמיכה בלוגיסטיקה, תמיכה טכנית ובאבטחת סייבר. החוזה אינו מוגבל בכמות השירותים ואינו קצוב לתקופה (indefinite delivery, indefinite quantity contract).^[48]

25 במרץ – בכוונת הפנטגון להתחיל בסדרת ניסויים בטכנולוגיות אלחוטיות מהדור החמישי – לדברי תת-מזכיר מחלקת ההגנה לרכש ותחזוקה,^{^[49]} אלן לורד (Ellen Lord), הפנטגון מתכנן לקיים סדרת ניסויים במטרה להבין כיצד ניתן לנצל טכנולוגיות אלחוטיות, העומדות בבסיס רשתות סלולריות מהדור החמישי למטרות ויכולות צבאיות וכן מה טווח התקשורת שהן מאפשרות, מה מידת היכולת לשבש אותן ועוד. לדבריה, מטרת הניסויים היא לספק הדרכה לגופי הייעוץ האחראיים לספק המלצות לראשי מחלקת ההגנה. עוד לדבריה, רשתות מהדור החמישי הן אינטרס ביטחוני עבור מחלקת ההגנה ומהוות חלק מעיקרון התחרות שבין המעצמות, הבא לידי ביטוי באסטרטגיית ההגנה הלאומית של מחלקת ההגנה.^{^[50]}

28 במרץ – יחידת היכולות המשולבות של צבא היבשה תתמקד במבצעי סייבר שמתחת לסף העימות המזוין – יחידת המודיעין, המידע, הסייבר, הלוחמה האלקטרונית והחלל, ה-I2CEWS,^{^[51]} שהוקמה תחת כוח המשימה הרב-ממדי (Multi-Domain Task Force) בינואר 2019, תתמקד באיומי סייבר מטעם מדינות כגון רוסיה וסין אך תפעל מתחת לסף של עימות מזוין. כמו כן, היחידה תמזג את כל יכולות המודיעין, המידע, הסייבר הלוחמה האלקטרונית והחלל לכדי מבנה אחד ותתמוך במבצעים קינטיים. לדברי מפקד פיקוד האוקיאנוס השקט של צבא ארה"ב (USARPAC), גנרל רוברט בראון (Gen. Robert Brown), היחידה תדביק את הפער שנוצר בשלב "התחרות"^{^[52]} מול רוסיה וסין. לדברי ראש המרכז לתכנון העתיד (Future & Concepts Center), לוטננט גנרל אריק ווסלי (Lt. Gen. Eric Wesley), הצבא מתכנן להקים צוותי לוחמת סייבר ולוחמה אלקטרונית שיפעלו ברמה הטקטית והאופרטיבית ולאפשר אישור הוצאה לפועל של פעילות סייבר התקפית טקטית על ידי דרגי פיקוד זוטרים יותר לטובת גמישות.^{^[53]}

רוסיה

6 במרץ – הנשיא פוטין: מספר מתקפות הסייבר על רוסיה בשנים האחרונות זינק באופן משמעותי– במהלך פגישה עם אנשי שירות הביטחון הפדראלי (FSB), אמר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שמספר מתקפות הסייבר על רוסיה בשנים האחרונות גדל מכ-1500 מתקפות בשנת 2014 לכ-17,000 בשנת 2018 וכי מדובר במתקפות מתואמות בהיקף נרחב שהיו עלולות להזיק לאינטרסים הלאומיים של רוסיה. לדבריו, מאחר ומספר המתקפות על רוסיה צפוי להמשיך לעלות, ישנו צורך להגן על תשתיות מידע חיוניות ולפתח את יכולותיה של רוסיה לעקוב, למנוע ולהגיב למתקפות סייבר נגד גופים ממשלתיים ופרטיים.^{^[54]}

10 במרץ – אלפים הפגינו ברוסיה נגד הצעת החוק שתאפשר את ניתוק המדינה מהאינטרנט העולמי– אלפי אזרחים רוסים יצאו להפגין במוסקבה ובשתי ערים נוספות כנגד הצעת החוק שצפויה לאפשר לממשלה לנתק את שירות האינטרנט של רוסיה משאר העולם. על פי הודעת הממשלה, מטרת הצעת החוק היא לשפר את אבטחת הסייבר של רוסיה באמצעות הפחתת התלות של רוסיה בשרתי אינטרנט הממוקמים בארה"ב, אולם מפגינים טענו כי מטרת הצעת החוק היא להגביר את הצנזורה ולהשתיק ביקורת על הממשלה. הצעת החוק Digital Sovereignty שזכתה לגיבוי הפרלמנט, מאפשרת לממשלה לנתב תעבורת תקשורת באמצעות נקודות ניתוב ממשלתיות ולהפסיק את ניתוב התקשורת ברוסיה דרך שרתים זרים.^{^[55]}

14 במרץ – נשיא רוסיה קבע תאריכי יעד לניסוח התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית – בהמשך להוראתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין מינואר 2019 לממשלת רוסיה לנסח תוכנית לאומית למחקר ופיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית, קבע פוטין את ה-15 ביוני 2019 כתאריך יעד להשלמת ניסוח התוכנית. כמו כן, קבע פוטין את ה-1 ביולי כתאריך יעד לניסוח דרכים לעידוד השקעות בתחומי טכנולוגיה כגון רובוטיקה, מכשירי ה-IoT, ועיבוד נתונים. ה-1 בספטמבר 2019 יהיה תאריך היעד לחיבור כל בתי הספר ברוסיה לשירותי אינטרנט מהיר וה-31 בדצמבר 2019 יהיה תאריך יעד לפתיחת חמישה מרכזי חינוך מדעי חדשים.^{^[56]}

15 במרץ – המועצה לביטחון לאומי של רוסיה: נאט"ו מתכננת תקיפות סייבר נגד רוסיה – לדברי סגן יושב ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, מיכאיל פופוב, (Mikhail Popov), קיימת סכנה ממשית של ביצוע לוחמת סייבר על ידי נאט"ו נגד רוסיה. לדבריו, המרכז לתקשורת אסטרטגית של נאט"ו (NATO Strategic Communications Centre) שבריגה, ליטא, והמרכז המשותף למצוינות בהגנת סייבר (CCDCOE) שבטאלין, הוקמו על מנת לנהל לוחמת מידע ולוחמת סייבר רחבות היקף נגד תשתיות חיוניות ברוסיה במטרה לשבש את פעילותן ולהשביתן. לדבריו, מטרותיה של נאט"ו ברוסיה כוללות תחנות רכבת, תחנות חשמל, שדות תעופה, ארגונים פיננסיים, מערכות של רשויות אזרחיות וחברות.^{^[57]}

18 במרץ – נשיא רוסיה חתם על חוקים חדשים האוסרים על השמצת המדינה והפצת חדשות מזויפות – הנשיא פוטין חתם על שתי הצעות חוק המעדכנות חוקים ישנים בתחום המידע והתכנים ברשת. על פי אחד מהחוקים שאושרו, הפצת תכנים הלועגים לסמלי ורשויות המדינה, הכוללים גם את הנשיא פוטין, תוביל להטלת קנס בסך 300,000 רובל (כ-4,640 דולר) ואף ל-15 ימי מאסר בגין הפרות חוזרות. על פי החוק השני, גופי מדיה ומשתמשים שיפיצו חדשות מזויפות יקבלו קנס בסך של עד למיליון וחצי רובל (כ-23 אלף דולר). גובה הקנסות בגין עבירות על החוקים החדשים ייקבע בהתאם למעמדו של מפר החוק, ולשאלה האם מדובר באזרח, בעובד מדינה בכיר או בגוף משפטי. אישור החוקים הוביל לביקורת ציבורית ויותר מ-100 עיתונאים, דמויות ציבוריות ופעילי זכויות אדם חתמו על עצומה המתנגדת להם ומגדירה אותם כצנזורת תכנים.^{^[58]}

אירופה

10 במרץ – הנציבות האירופית התריעה: חברות הטכנולוגיה לא עושות די על מנת להגן על הבחירות לפרלמנט האירופי – לדברי נציב הביטחון בנציבות האירופית, ג'וליאן קינג (Julian King), חברות הטכנולוגיה לא עושות מספיק כדי להגן על הבחירות לפרלמנט האירופי שייערכו במאי 2019 מפני ניסיונות התערבות מטעם גורמים פנימיים או מטעם מדינות זרות. לדבריו, הנציבות האירופית ניסתה ליישם צעדי הגנה שונים על מנת להקשות על הניסיונות להשפיע על הבחירות, אולם ההתנהלות של חברות הטכנולוגיה בנושא קידום השקיפות ברשתות החברתיות איטית מדי. עם זאת, האיחוד האירופי לא יקדם חקיקה הנוגעת לנושאים אלו עד לקיום הבחירות והחקיקה לא צפויה להתמקד בהסרת תכנים ומסרים פוליטיים אלא בחסימת חשבונות פיקטיביים ובוטים המשמשים מקור להפצת מידע כוזב.^{^[59]}

12 במרץ – דו"ח חדש: רוסיה צפויה לנסות להשפיע על הבחירות לפרלמנט האירופי – על פי דו"ח חדש מטעם שירות החוץ של אסטוניה, רוסיה צפויה לנסות להשפיע על הבחירות לפרלמנט האירופי ותתמקד בהשפעה על המדינות הגדולות באיחוד, כגון גרמניה, צרפת ואיטליה, שבשל גודל אוכלוסייתן זוכות לייצוג הנרחב ביותר בפרלמנט האירופי. על פי הדו"ח רוסיה תנסה להבטיח כמה שיותר מושבים בפרלמנט האירופי עבור חברי פרלמנט פרו-רוסים או גורמים המתנגדים לאיחוד האירופי. על פי הדו"ח שירות המודיעין הפדראלי של רוסיה (FSB) והמודיעין הצבאי (GRU) צפויים להמשיך להוביל קמפיינים של ריגול סייבר, השפעה והפצת מידע כוזב נגד מדינות המערב וקבוצות האקרים המקושרות לקרמלין כגון APT28 ו-Sandworm ימשיכו להשתמש בכלים ובטקטיקות פשוטות כגון phishing ויטשטשו את הגבול שבין מתקפות מטעם מדינה לבין מתקפות מטעם פעילים ברשת ועברייני סייבר. בנוסף הצביעו מחברי הדו"ח על מגמה לפיה ממשלת רוסיה שוכרת כלי שיט אזרחיים על מנת לחדור למים הטריטוריאליים של מדינות ולבצע סקירה ומחקר על כבלי התקשורת התת-ימיים שלהן.^{^[60]}

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2HvaghQ

20 במרץ – הנציבות האירופית קנסה את גוגל ב-1.6 מיליארד דולר – על פי הודעה מטעם הנציבה לענייני תחרות, מרגרט ווסטגר (Margrethe Vestager), הנציבות האירופית החליטה להטיל קנס בסך 1.49 מיליארד אירו (כ-1.68 מיליארד דולר) על גוגל בגין הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. לדבריה, גוגל התנהלה באופן בלתי חוקי בתחום התיווך של מרחבי פרסום באתרים אחרים, באופן שמנע תחרות וכניסה של שחקנים חדשים וכך קיבעה את מעמדה הדומיננטי בשוק. כמו כן, גוגל מנעה מאתרים מלהשתמש במתווכים אחרים עבור פרסום על מנת לשמר את נתח השוק שלה באירופה העומד על סך 70%.^{^[61]}

21 במרץ – ראשי מדינות האיחוד האירופי הזהירו מפני מתקפות סייבר ומעורבות זרה בבחירות לפרלמנט האירופי – על פי טיוטת הצהרה שנוסחה לקראת פגישת ראשי מדינות האיחוד האירופי שנערכה בין ה-21-22 במרץ 2019, קראו ראשי המדינות החברות באיחוד האירופי לממשלות להשקיע מאמצים על מנת להגן על הבחירות לפרלמנט האירופי, שיחולו במאי 2019 ולשתף מידע על איומים באמצעות מערכת ההתרעה של הנציבות האירופית. בנוסף, קראו המנהיגים לחברות המדיה החברתית להגביר את מאמציהן להסרת תכנים מטעים וחדשות מזויפות. לדברי בכיר באיחוד האירופי ששמו לא נמסר, האיחוד האירופי מתמקד באיומי סייבר ומעורבות בבחירות מטעם מדינות זרות, אולם יכולתו לפעול בנושא מוגבלת בשל חוסר אחידות בחוקי הבחירות בכל מדינות האיחוד. לדבריו, המצב הקיים מוביל לכך שהאחריות להבטחת מהלכן התקין של הבחירות לפרלמנט האירופי מוטלת על המדינות החברות עצמן.^{^[62]}

21 במרץ – חברת אבטחת סייבר: רוסיה מבצעת קמפיין ריגול סייבר אחר ממשלות החברות באיחוד האירופי – לדברי חוקרים מחברת FireEye, קבוצות ההאקרים APT28 וקבוצת Sandworm, המקושרות לקרמלין, מעורבות בקמפיין ריגול אחר ממשלות אירופאיות החברות גם בברית נאט"ו, החל מאמצע שנת 2018. לדברי החוקרים, שתי הקבוצות ביצעו מתקפות spear phishing על ארגוני ממשלה וגופי מדיה בגרמניה וצרפת וכן על קבוצות אופוזיציה וארגוני להט"ב ברוסיה. לדברי מנהל מחלקת ניתוח ריגול הסייבר ב-FireEye, בנג'מין ריד (Benjamin Read), ההערכה היא כי מטרת ההאקרים היא לגנוב מידע שיסייע לרוסיה לקבל החלטות פוליטיות מודעות או לגנוב מידע על מנת להדליפו לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי, שיחולו במאי 2019.^{^[63]}

בריטניה

6 במרץ – הרשויות בבריטניה חוקרות פריצה והדלפת מסמכים של ארגון למאבק בחדשות מזויפות– הסוכנות הלאומית למאבק בפשיעה והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) פתחו בחקירה עקב פריצה למחשבי הארגון לחקר ובדיקת עובדות Integrity Initiative, החוקר הפצת חדשות מזויפות באירופה. על פי מקורות ממשלתיים, החשד הוא שגורמים המקושרים למודיעין הצבאי של רוסיה פרצו למחשבי הארגון בתגובה להאשמות ממשלת בריטניה לפיהן רוסיה אחראית להרעלת המרגל הכפול, סרגיי סקריפל. במהלך הפריצה נגנבו מסמכים רבים והודלפו לגורם צד שלישי, שפרסם אותם ברשת. גורמי מדיה ברוסיה התייחסו למסמכים שהודלפו וטענו כי מדובר בהוכחה לפיה בריטניה מעודדות רגשות אנטי-רוסיים.^{^[64]}

16 במרץ – משרד המבקר הלאומי מצא כשלים בתכנון ויישום אסטרטגיית הסייבר הלאומית – משרד מבקר הלאומי של בריטניה, NAO (National Audit Office), הצביע על כשלים בתכנון וביישום אסטרטגיית הסייבר הלאומית שפורסמה בשנת 2016, לפיהם הממשלה קיבלה את התוכנית מבלי לדעת כיצד תעמוד ביעדיה ואינה יודעת כיצד להפיק ממנה את התועלת המרבית. על פי הודעת NAO, האסטרטגיה מגנה על מטרות חיוניות בבריטניה, אולם הממשלה טרם פיתחה שיטות למדידת הצלחתה. המצב חמור במיוחד בהגנה על בתי חולים ותחנות כוח, בהם נמצא שפחות מ-80% מתוכניות ההגנה המתוכננות יושלמו בזמן במועד.^{^[65]}

22 במרץ – בכירה במפלגת הלייבור: אסטרטגיית הסייבר אינה משיגה את מטרותיה – חברת הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור, ג'ו פלאט (Jo Platt), טענה באירוע שעסק בטכנולוגיות מידע במגזר הציבורי, שאין ביכולתה של אסטרטגיית הסייבר של בריטניה להגן על הציבור וכי ארגוני סחר ואגודות רבות התלוננו בפניה כי חסרה להם הכוונה והדרכה בתחום מטעם הממשלה. לדבריה, קיים ריבוי של גופים ומחלקות ממשלתיות האמונים על תחום הסייבר וכי אין אחידות בתגובה הממשלתית לתקריות סייבר. פלאט הציעה להתמודד עם הבעיה על ידי יצירת מסגרת חדשה להתמודדות עם אירועי סייבר ובאמצעות העמקת שיתוף הפעולה בין הממשלה לרשויות המקומיות.^{^[66]}

22 במרץ – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר פרסם מדריך לאבטחת סייבר עבור חברי דירקטוריון – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) פרסם מדריך בשם Board Toolkit המיועד להעלאת המודעות לחשיבות אבטחת הסייבר בקרב חברי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה בחברות פרטיות ולקידום דיאלוג בינם לבין מומחי סייבר ומנהלי אבטחת מידע בכירים (CISOs). המדריך מחולק לפרקים המציגים היבטים שונים באבטחת סייבר, הסברים על חשיבות הבנת איום הסייבר והמלצות להתמודדות איתם, המיועדים להנהלה הבכירה. כמו כן, כולל המדריך קובץ נספחים המציג היבטים חוקיים ורגולטיביים בתחום הסייבר והפרטיות כגון רגולציית ההגנה על מידע של האיחוד האירופי (GDPR) ורגולציית מערכות המידע והרשתות (Network and Information Systems – NIS).^{^[67]}

28 במרץ – בריטניה השיקה מרכז לאומי למחקר והתמודדות עם איומי סייבר על מכשירי IoT – המרכז הלאומי למצוינות במכשירי IoT,^{^[68]} יסייע ויתמוך במחקרים בנושא תקשורת ואיסוף מידע ונתונים על ידי מכשירי ה-IoT. כמו כן המרכז יתמקד בסיכונים וביתרונות הנובעים מ-edge computing ומטכנולוגיות כגון בינה מלאכותית ולמידת מכונות. המרכז מהווה חלק מיוזמה נרחבת שאושרה בינואר 2019 ושמטרתה לתמוך במחקר ופיתוח של חומרה מאובטחת עבור מכשירי ה-IoT.^{^[69]}

אוקראינה

29 במרץ – מומחי אבטחת סייבר מארה"ב ואירופה פיקחו על מהלך הבחירות לנשיאות אוקראינה– מכון המחקר האמריקני The Atlantic Council הקים צוות חוקרים אמריקנים ואוקראינים על מנת לעקוב אחר מתקפות סייבר ותפוצת מידע כוזב במהלך הבחירות לנשיאות אוקראינה שנערכו ב-31 במרץ 2019. לדברי החוקר הבכיר ב-Atlantic Council והשגריר לשעבר למרכז המצוינת המשותף בהגנת סייבר של נאט"ו (CCDCOE), קנת' גירס (Kenneth Geers), ישנו מתאם גבוה בין תפוצת נוזקות לבין מתיחות גאו-פוליטית. עם זאת, גירס צפה שהבחירות יתנהלו ללא מעורבות חיצונית עקב מידת הפיקוח והערנות הגבוהה.

לדברי ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) תחת המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת, כריס קרבס, ארה"ב עוקבת אחר הבחירות באוקראינה, מנטרת פעילות סייבר לא שגרתית ומשתפת מידע עם בעלות בריתה.^{^[70]}

29 במרץ – שירותי הביטחון של אוקראינה: רוסיה מפעילה שיטות חדשות על מנת להתערב בבחירות לנשיאות – שירות מודיעין הפנים של אוקראינה, ה-SBU, פרסם סרטון של אדם המזדהה כסוכן מטעם רוסיה, שבו הודה כי מפעיליו ברוסיה הורו לו למצוא אזרחים אוקראינים שיהיו מוכנים למכור או להשכיר את חשבונות המדיה החברתית שלהם. על פי מסקנות ה-SBU, מדובר ככל הנראה בניסיון של פעילים רוסים לעקוף את אמצעי האבטחה של פייסבוק לזיהוי חשבונות מזויפים ובוטים באמצעות שימוש בחשבונות של משתמשים אמתיים. כמו כן, ניסו הפעילים הרוסים לעשות שימוש בחשבונות פייסבוק מושכרים על מנת לרכוש מודעות פוליטיות ולהפיץ מידע כוזב.^{^[71]}

אסיה

סין

26 במרץ – שירותי המודיעין של סין גייסו מרגלים אמריקנים דרך הרשת החברתית LinkedIn – במסגרת חקירתו של הסוכן לשעבר בסוכנות המודיעין הצבאי (DIA) האמריקנית, רון רוקוול הנסן^[72] (Ron Rockwell Hansen) נחשף כי גופי המודיעין של סין אוספים מידע על בכירים אמריקנים ברשת החברתית LinkedIn על מנת לגייסם כמרגלים או על מנת לבצע ריגול סייבר כנגדם. מהחקירה עלה כי סוכנים סינים התחזו למגייסי כוח אדם למשרות, פנו למחפשי עבודה בעלי רקע ביטחוני או גישה לסודות טכנולוגיים והציעו להם לטוס לסין לראיונות עבודה, חילופי מידע מחקרי או השתתפות בכנסים. על פי ממצאי החקירה, נחשף כי סין פנתה באופן זה למאות מחפשי עבודה בארה"ב, בגרמניה ובמדינות נוספות.^[73]

צפון קוריאה

3 במרץ – מומחים: היקף מתקפות הסייבר מטעם צפון קוריאה לא פחת במהלך פגישת קים וטראמפ– לדברי חוקרים מחברת McAfee, מספר מתקפות הסייבר מטעם האקרים צפון-קוריאנים על חברות ועסקים בארה"ב ובאירופה לא פחת במהלך השיחות בין צפון קוריאה לארה"ב ואף לא במהלך פגישה הפסגה בין שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און ונשיא ארה"ב טראמפ שנערכה ב-27 בפברואר 2019. על פי החוקרים, המתקפות החלו ב-2017 והתמקדו בחברות גז ונפט בארה"ב ובמטרות נוספות בבריטניה, ספרד, יפן, ישראל, דרום קוריאה, תאילנד, טאיוואן, רוסיה, סין ועוד. לדברי המדען הראשי ב-McAfee, כריסטיאן ביק (Christiaan Beek), ההאקרים סרקו את רשת החברתית LinkedIn במעקב אחר פרופילים של מגייסי כוח אדם ושלחו דוא"ל spear phishing שקידמו הצעות עבודה וכללו קבצים זדוניים שאפשרו להם גישה למחשבי המטרה.^{^[74]}

29 במרץ – מועצת הביטחון של האו"ם: צפון קוריאה אחראית למתקפת הסייבר וגניבת כסף מבנק בהודו באוגוסט 2018 – לדברי מומחים ממועצת הביטחון של האו"ם, העוקבים אחר משטר הסנקציות על צפון קוריאה, המדינה הייתה מעורבת במתקפת סייבר, במהלכה נגנבו כ-13.5 מיליון דולר מבנק Cosmos בהודו באוגוסט 2018. לדברי המומחים, המתקפה הייתה מתוחכמת ועקפה את שלוש שכבות ההגנה שהפעיל הבנק ושמופיעות בין המלצות המדריך של האינטרפול להתמודדות עם מתקפות סייבר על ענף הבנקאות. כמו כן, ההאקרים עקפו את מערכת התקשורת הבנקאית SWIFT ותהליכי אבטחה פנימיים לווידוא תהליכי העברות כספים על מנת למשוך את הסכום מ-14 אלף כספומטים ביותר מ-28 מדינות בהודו.^[75]

סינגפור

5 במרץ – ממשלת סינגפור אישרה את הצטרפותה לתקן אבטחת סייבר הבין-לאומי CC – סינגפור הצטרפה לממשלות וחברות ב-30 מדינות ברחבי העולם, הבודקות מוצרי אבטחת סייבר על סמך תקני ה-CC (Common Criteria).^[76] לשם כך, אישרה הסוכנות לאבטחת סייבר של סינגפור, ה-CSA (Cyber Security Agency) לשלוש מעבדות במדינה ליישם את בדיקות ה-CC במדינה. לדברי השר לענייני תקשורת ומידע, ג'ניל פוטוצ'ירי (Janil Puthucheary), המהלך צפוי להפוך את סינגפור ליצואנית מובילה של מוצרי אבטחת סייבר וצפוי לחסוך לחברות בסינגפור עד 20% מהעלויות, שכן החברות יוכלו מעתה לבדוק את מוצריהן במדינה במקום להטיסם לבדיקות בחו"ל.^{^[77]}

21 במרץ – האקרים גנבו הרשאות ופרטי גישה של עובדים ממספר משרדי וסוכנויות ממשלה – חברת אבטחת הסייבר הרוסית Group-IB הודיעה כי זיהתה פרטי גישה והרשאות משתמשים לחשבונות דוא"ל של עובדי ממשלת סינגפור וכן פרטים של יותר מ-19 אלף כרטיסי אשראי, שעמדו למכירה ברשת האפילה החל מ-2017. על פי הודעת החברה, הפרטים וההרשאות שנגנבו שייכים לעובדים ממשרד הטכנולוגיה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משטרת סינגפור והאוניברסיטה הלאומית של סינגפור. על פי דובר הוועדה לעניינים דיגיטליים הכפופה למשרד ראש ממשלת סינגפור, ה-SNDGG (Smart Nation and Digital Government Group), כ-50,000 מהרשאות המשתמש שנמצאו שייכים לחשבונות ממשלתיים ואינם בשימוש כבר. לדבריו, הפרטים נגנבו כתוצאה משימוש בכתובות דוא"ל ממשלתיות לטובת שימוש פרטי ולא רשמי.^[78]

אינדונזיה

13 במרץ – ראש וועדת הבחירות של אינדונזיה: האקרים רוסים וסינים מנסים לשבש את מהלך הבחירות לנשיאות – לדברי ראש וועדת הבחירות הכלליות של אינדונזיה, עריף בודימאן (Arief Budiman), שורת מתקפות סייבר אירעה על וועדת הבחירות ועל מאגרי הנתונים של הבוחרים באינדונזיה במטרה לפגוע באמינותו של תהליך ההצבעה. לדבריו, חלק מהמתקפות יוחסו להאקרים מטעם סין ורוסיה וכי המתקפות כללו ניסיונות לזייף זהויות ולהתחזות לבוחרים.

לא ברור האם מטרת המתקפות היא לשבש את הבחירות ולפגוע באמינותן או להוביל לבחירתו של מועמד מסוים. בודימאן הוסיף כי וועדת הבחירות בודקת טענות בדבר זיוף והוספת 17.5 מיליון קולות פיקטיביים לספר הבוחרים לטובת הנשיא המכהן ג'וקו וידודו (Joko Widodo).^{^[79]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

3 במרץ – כמיליון אתרי אינטרנט ישראליים הושחתו על ידי האקרים פרו-פלסטיניים – האקרים פרו-פלסטיניים השחיתו כמיליון אתרים ישראליים לאחר שהצליחו למצוא פרצה ב-DNS של אתר "נגיש" המספק לאתרי אינטרנט תוספים המסייעים להנגיש אותם לאנשים עם מוגבלויות. חוקרים העריכו כי המטרה המקורית הייתה לפתות משתמשים להוריד למחשביהם תוכנות כופרה, מה שעלול היה לגרום לנזק של מיליארדי שקלים לכלכלה הישראלית. כמו כן הוערך כי ניתן היה למנוע את המתקפה, מאחר ואתר "נגיש" והחברות שנסמכו על שירותיו לא התקינו את האמצעים הנדרשים למניעת מתקפות מהסוג הזה.^{^[80]}

איראן

8 במרץ – האקרים מטעם איראן גנבו מידע רב מחברת קבלן של ממשלת ארה"ב – לדברי נשיא חברת אבטחת הסייבר Resecurity, צ'רלס יו (Charles Yoo), קבוצת ההאקרים האיראנית Iridium פרצה לחברת התוכנה האמריקנית Citrix, המבצעת פרויקטים עבור סוכנות התקשורת של הבית הלבן, צבא ארה"ב, ה-FBI ועוד, וגנבה מידע רב. ההאקרים תקפו לראשונה בדצמבר 2018 ופעם נוספת ב-4 במרץ 2019, השיגו גישה וגנבו מידע עסקי בלבד ואין ראיה לכך ששירותי החברה נפגעו. החברה דיווחה על המתקפה ל-FBI.^{^[81]}

27 במרץ – מיקרוסופט נעזרה בצו של בית משפט על מנת להסיר אתרים מזויפים בשימוש האקרים איראניים – על פי הודעת סגן נשיא מיקרוסופט, טום ברט (Tom Burt), החברה קיבלה צו מטעם בית המשפט המחוזי בוושינגטון. על מנת להשתלט ולהסיר 99 אתרים מזויפים, שהתחזו לאתרי לגיטימיים של חברות טכנולוגיה גדולות, כגון מיקרוסופט ו-Yahoo, ושימשו את קבוצת ההאקרים האיראנית APT35, הידועה גם בשמות Charming Kitten ו-Phosphorus. לדברי ברט, ההאקרים עשו שימוש באתרים על מנת לגנוב פרטים והרשאות מחברות, גופי ממשלה וככל הנראה מעיתונאים ופעילים העוסקים באיראן.^{^[82]}

לדברי התובע הפדראלי לשעבר המומחה לפשעי מחשב, מרקוס כריסטיאן (Marcus Christian), תלונתה של מיקרוסופט התבססה על הפרות חוק פרטיות התקשורת האלקטרונית וחוק הונאת המחשבים^{^[83]} וכי על חברות נוספות להשתמש בכלים משפטיים על מנת להיאבק בפשעי מחשבים ולפגוע בתשתיות של האקרים.^{^[84]}

ערב הסעודית

31 במרץ – ערב הסעודית חשודה כי פרצה למכשיר הסלולרי של מנכ"ל אמזון – לדברי היועץ לאבטחת סייבר, גאווין דה בקר (Gavin de Becker), שנשכר על מנת לחקור את פרשת הדלפת התמונות האינטימיות של מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, האקרים מטעם ממשלת ערב הסעודית פרצו למכשיר הסלולרי של בזוס וגנבו מידע אישי, אותו מסרו לצהובון the National Enquirer. לדברי דה בקר, הפריצה למכשירו של בזוס בוצעה במסגרת ניסיונה של ערב הסעודית לגנוב מידע הקשור לעיתון ה-Washington Post שנרכש על ידי בזוס, לאור הסיקור הרב שהעניק העיתון לרצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י (Jamal Khashoggi), שנרצח באוקטובר 2018.^{^[85]}

אוסטרליה

11 במרץ – שגריר אוסטרליה לאבטחת סייבר: אוסטרליה למדה לקח מהמעורבות בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 – לדברי שגריר אוסטרליה לענייני אבטחת סייבר, טוביאס פיקין (Tobias Feakin), אוסטרליה מיישמת לקחים שנלמדו מפרשת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 בהתמודדותה עם הפריצה לרשתות הפרלמנט הפדראלי שאירעה בפברואר 2019 לקראת הבחירות הפדראליות שיחולו במאי 2019. לדבריו, ממשלת אוסטרליה מנסה "לרכך" את השפעתן של הדלפות מידע גנוב על הציבור לקראת הבחירות באמצעות שקיפות ועדכון הציבור בממצאי החקירה ובפרטי התקרית.^{^[86]}

18 במרץ – מנהלת הסיגינט של אוסטרליה חשפה את תהליך גילוי החולשות שלה – מנהלת הסיגינט של אוסטרליה, ה-ASD (Australia Signals Directorate) פרסמה מסמך המפרט את תהליך גילוי החולשות של הסוכנות ואת פעולותיה לשימור האיזון שבין הגנה על רשתות המדינה לבין שימוש בחולשות לטובת מבצעי סייבר התקפיים. על פי המסמך, נקודת המוצא של ה-ASD היא לחשוף חולשות אבטחה ליצרני תוכנות, ציוד ומכשירים.

הסוכנות ציינה כי תהליך קבלת ההחלטה שלא לחשוף את החולשה מתבסס על שמונה עקרונות: (1) עמדתה של הסוכנות, לפיה ביטחון אוסטרליה נמצא בעדיפות העליונה; (2) התחשבות באינטרס הלאומי וביכולתה של החולשה לשמש לאיסוף מודיעין; (3) ניתוח והערכת הסיכונים לפיהם האקרים יוכלו לנצל את החולשה למטרותיהם; (4) חישוב ההשלכות במקרה והאקרים גילו ועשו שימוש בחולשה;

(5) פרסום אזהרות ומסמכי התייעצות במקרים בהם ה-ASD החליטה שלא לחשוף את החולשה וקיים סיכון עבור מערכות ורשתות באוסטרליה; (6) פרסום חשאי של חולשות במטרה להבטיח את תיקונן לפני חשיפתן המלאה לציבור; (7) סקירה תקופתית של כל החולשות שלא נחשפו על מנת לפרסמן מרגע שתם השימוש בהן; (8) פיקוח מתמיד מטעם המבקר הכללי של קהילת המודיעין וגופי הביטחון, הכולל הגשת דו"ח שנתי המפרט על כל קבלת ההחלטות בתחום גילוי החולשות.^[87]

קישור למסמך המלא: http://bit.ly/2TYziwI

18 במרץ – שרת החוץ של אוסטרליה הציגה את דו"ח המעקב אחר יישום אסטרטגיית הסייבר הבין-לאומית של אוסטרליה – בנאום שנשאה שרת החוץ של אוסטרליה, מאריס פיין (Marise Payne), במכון המחקר על שם לואי (Lowy Institute) שבסידני, הציגה השרה תמונת מצב על יישום אסטרטגיית הסייבר הבין-לאומית של ממשלת אוסטרליה^[88] ודנה ביעדיה העתידיים. מטרת האסטרטגיה, שהוצגה בשנת 2017, היא להגביר את יכולתה של אוסטרליה להגן על תשתיות האינטרנט במדינה ולהגביר את נוכחותה בתחום הסייבר בזירה הבין-לאומית. לדברי פיין, במסגרת האסטרטגיה, מתכוונת הממשלה להגדיל את התקציב המוקדש לבניית יכולות סייבר בכ-48 מיליון דולר, מהם עשרה מיליון דולר יוקדשו לתוכנית ה-Cyber Cooperation Program שמטרתה להגביר את שיתוף הפעולה בתחום הסייבר באוקיאנוס השקט.^{^[89]} כמו כן, הוסיפה פיין כי החיבור הגובר של מדינות מתפתחות באוקיאנוס השקט לאינטרנט מהווה הזדמנות לחברות ויזמים אוסטרליים וכי הייצוא של שירותים וציוד דיגיטלי של אוסטרליה צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2030. בנוסף טענה פיין כי אוסטרליה תמשיך לקדם אינטרנט חופשי ופתוח במסגרת פגישות קבוצת המומחים של האו"ם, ה-GGE (Governmental Group of Experts) וקבוצת ה-Open Ended Working Group שצפויות להיפגש בהמשך השנה על מנת לקדם את ניסוח נורמות ההתנהגות במרחב הסייבר.^[90]

27 במרץ – מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה לקחה חלק במתקפות הסייבר נגד דאע"ש – לדברי ראש מִנְהֵלת הסיגינט של אוסטרליה (ASD), מייק בורגס (Mike Burgess), ה-ASD לקחה חלק במתקפות הסייבר נגד דאע"ש בסוף 2016 כחלק מתמיכה במבצעים קינטיים של כוחות הקואליציה. לדבריו, ה-ASD חסמה את גישתם של מפקדי הארגון לאינטרנט ובכך מנעה מהם מלתקשר עם פעילי הארגון בשטח. בנוסף, ה-ASD הקימה צוות של מומחים לשפות, לתרבויות ולהתנהגות, שאנשיו התחזו ברשת למגייסים עבור הארגון, ושכנעו מועמדים לשורות הארגון לחזור בהם מהחלטתם להצטרף לשורותיו ולעבור לפלטפורמות תקשורת שאינן בשימוש הארגון ובכך מנעו את הצטרפותם אליו. במבצע נוסף, חשף בורגס, כי ה-ASD פרצה לחשבונות מדיה חברתית של מפיצי התעמולה של הארגון, החליפה את פרטי ההרשאה שלהם לחשבונות ומחקה את חומרי התעמולה. עם זאת, הדגיש בורגס כי מבצעי הסייבר ההתקפיים של ה-ASD התמקדו במטרות מחוץ לאוסטרליה והתקיימו בהתאם לחוק הבין-לאומי ולחוק האוסטרלי.^{^[91]}

אמריקה הלטינית

וונצואלה

10 במרץ – נשיא וונצואלה: הפסקת החשמל במדינה נגרמה כתוצאה ממתקפת סייבר – לדברי נשיא וונצואלה, ניקולס מדורו (Nicolas Maduro), נפילתה של רשת החשמל במדינה היא תוצאה של מתקפת סייבר בין-לאומית וכן כי גורמים מהאופוזיציה שיתפו פעולה עם גורמים חיצוניים על מנת להוציא לפועל את המתקפה ולהפיל את משטרו. עוד לדבריו, ארה"ב וגורמי אופוזיציה אחראיים בין השאר לחבלה בסכר האלקטרו-הידראולי Guri המהווה גורם מרכזי ברשת החשמל הלאומית. עוד על פי גופי מדיה מקומיים, פיצוץ שאירע בתחנת החשמל במדינת מחוז בוליוואר (Bolivar State) הוביל לנפילות חשמל נוספות.^{^[92]}

מומחים שהתייחסו לדבריו של מדורו טענו כי מתקפת סייבר על רשת החשמל של וונצואלה היא סיבה אפשרית, אולם סביר יותר שמקור קריסת רשת החשמל הוא בציוד ותשתיות מיושנות ובתחזוקה לקויה. כמו כן, טענו מומחים כי ארה"ב מתמקדת בסנקציות כלכליות ובמתקפות סייבר על האינטרנט אך נמנעת ממתקפות סייבר על תשתיות חיוניות, כגון רשתות חשמל.^{^[93]}

בתדריך לגופי התקשורת, הציע דובר משרד החוץ של סין, לו קאנג (Lu Kang) כי סין תסייע לוונצואלה להחזיר את רשת החשמל לתפקוד מלא ולחקור את הטענות בדבר מתקפת סייבר.^{^[94]}

המתח סביב מעורבות Huawei בבניית תשתיות לרשתות מהדור החמישי

החודש נמשכו המתחים בין ממשלות אירופה והממשל האמריקני סביב השימוש בציוד מתוצרת חברת Huawei עבור פרויקט בניית הרשתות הסלולריות מהדור החמישי. כמו כן, ביצעה Huawei מספר צעדים על מנת להיאבק בחרם האמריקני נגדה ועל מנת להשיב את אמון הממשלות בה.

בארה"ב דנו הסנאטורים באתגרים שמציבה סין למסחר עם ארה"ב הכוללים תחרות בייצור, גניבת קניין רוחני, אבטחת סייבר ועוד. המחוקקים הדגישו את האיום הנשקף לרשתות תקשורת אמריקניות משימוש בציוד של Huawei ובצורך לנסח אסטרטגיה שתנחה את יחסי הסחר עם סין. לדברי הסנאטור הדמוקרטי אדוארד מארקי (Edward Markey), על ארה"ב לשפר את החינוך, להשקיע יותר במחקר, בפיתוח ובתשתיות, להשקיע בחברות ובמפעלים הממוקמים בשטחה ולתכנן מגבלות ספציפיות על המסחר עם סין. לדברי ראש מטה הבית הלבן לשעבר, ואחד מראשי מרכז בלפר למדע ועניינים בין-לאומיים באוניברסיטת הרווארד,^{^[95]} אריק רוזנבך (Eric Rosenbach), מוצריה של Huawei מהווים איום מרכזי לרשתות תקשורת מהדור החמישי, בין היתר משום שלא ניתן לגלות "דלתות אחוריות" בבדיקות החומרה שמציעה החברה לבצע כצעד בונה אמון מול ממשלות זרות.^[96]

במסגרת שימוע בפני וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים, הזהיר יושב ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל ג'וזף דנפורד (Joseph Dunford), מפני איום משמעותי לביטחון הלאומי במקרה ש-Huawei תקים תשתיות לרשתות סלולריות מהדור החמישי וטען כי שיתוף המידע המודיעיני עם אירופה ייפגע בשל הבדלים בתפיסת האיום.^[97]

כמו כן, הזהיר שגריר ארה"ב בגרמניה, ריצ'רד גרנל (Richard Grenell), כי אם גרמניה תאפשר ל-Huawei להקים תשתיות לרשתות סלולריות מהדור החמישי, יהיו לכך השלכות על היחסים ועל שיתוף הפעולה המודיעיני בין המדינות וכן על סודיות המידע הרגיש העובר במערכות התקשורת של ברית נאט"ו. בתגובה לכך מסרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כי תקיים פגישות עם בעלות בריתה של גרמניה במטרה לנסח תקני אבטחת סייבר עבור הרשתות.^[98] במקביל, הזהירו בכירים בממשל האמריקני כי השתתפותה של Huawei בבניית רשתות מהדור החמישי בבריטניה תפגע בביטחונה הלאומי משום שתוכניתה של הממשלה לבדוק את ציוד החברה לפני התקנתו לא מתאימה למציאות הטכנולוגית הנוכחית.^[99] בתוך כך, טען סגן רמטכ"ל צבא בריטניה, גנרל גורדון מסנג'ר (Gordon Messenger), כי ממשלת בריטניה מודעת לסיכונים הנובעים משימוש בציוד תקשורת מתוצרת Huawei אך מתנגדת לחרם מלא על מוצריה.^{^[100]} לצד זאת, פרסמה מועצת הפיקוח על מרכז הערכת אבטחת הסייבר של Huawei (HCSEC oversight board)^{^[101]} בבריטניה דו"ח שנתי לפיו עבודתו של המרכז חשפה פגמים וחולשות אבטחה בהנדסת התוכנה ובאבטחת הסייבר של החברה, שעלולות להוות סכנה לביטחון הלאומי של בריטניה וכי יש להסיר חלק מציוד הרשת הסלולרית של החברה על מנת להתמודד עם האיום. מחברי הדו"ח תיארו כשלים טכניים בתהליכי פיתוח התוכנות של Huawei וכשלים בגישתה של החברה לאבטחת סייבר.^{^[102]}

בצ'כיה הודיע נספח הסוכנות הלאומית לסייבר ולאבטחת מידע (National Cyber and Information Security Agency) בוושינגטון, דניאל באג (Daniel Bagge), כי האזהרה שפרסמה הסוכנות בדצמבר 2018 כנגד השימוש בציוד תקשורת של Huawei לא התפרסמה כתוצאה מהשפעת ארה"ב, אלא התבססה על מידע גלוי וכן מידע מודיעיני מסווג. באג אף טען שההודעה הפתיעה את האמריקנים ואת החברה הסינית כאחד והעריך שההפתעה הזו הניעה את האמריקנים להזמין את ראש ממשלת צ'כיה, אנדריי באביש (Andrej Babis), להיפגש עם הנשיא טראמפ ועם ראש ה-CIA ב-7 במרץ 2019.^{^[103]}

באיחוד האירופי הודיעו בכירים ששמם לא נמסר, כי הנציבות האירופית צפויה להתעלם מהדרישה האמריקנית לאסור על שימוש בציוד של Huawei עבור רשתות תקשורת ולאפשר למדינות החברות לקבל את ההחלטות בנושא באופן עצמאי. עם זאת, קרא סגן נשיא הנציבות האירופית לעניינים דיגיטליים, אנדרוס אנסיפ (Andrus Ansip) למדינות החברות לשתף מידע על איומי סייבר על רשתות סלולריות מהדור החמישי ולתאם מאמצים לטובת למידה על סיכוני אבטחה ועל תקני אבטחה למכשירי IoT וציוד לרשתות מהדור החמישי.^[104]

חברת Huawei הגישה תביעה כנגד ממשלת ארה"ב בבית המשפט הפדראלי בטקסס, לפיה ארה"ב הגדירה את החברה כאיום מבלי לספק הוכחות לכך ובטענה שהחרם הפדראלי על ציוד החברה מפר עקרונות חוקתיים ונובע מאפליה. בנוסף האשימה החברה כי סוכנים מטעם ממשלת ארה"ב פרצו לשרתי החברה וגנבו תכתובות דוא"ל וקודי מקור השייכים לחברה.^[105] בנוסף, חנכה החודש החברה מרכז לאבטחת סייבר ושקיפות בבלגיה כצעד בונה אמון מול חברות תקשורת וממשלות אירופאיות. המרכז החדש יציג את מדיניות ואסטרטגיית אבטחת הסייבר של החברה עבור מוצריה ושרשרת האספקה שלה ועבור תחום המחקר והפיתוח הכוללים רשתות סלולריות מהדור החמישי, מכשירי IoT ומוצרי ענן. כמו כן, ישמש המרכז כמסגרת ליצירת קשרים בין אנשי החברה למומחים לאבטחת סייבר על מנת לגבש תקני אבטחה אחידים בתחום, וכן יאפשר ללקוחות החברה לבחון את מוצריה ושירותיה.^{^[106]}

בין-לאומי

ביטחון סייבר

9 במרץ – שני מיליארד רשומות של חברת שיווק נחשפו על גבי שרת אחסון בלתי מאובטח – חוקרים מחברת אבטחת הסייבר Dynarisk מצאו כי קובץ במשקל 196 ג'יגה-בייט, הכולל יותר משני מיליארד רשומות מידע, השייכות ללקוחות פרטיים ולעסקים נחשף לאחר שנשמר על גבי ארבעה מאגרי מידע מסוג MongoDB לא מאובטחים.^[107] לדברי החוקרים, מאגרי המידע נוהלו על ידי חברה לשיווק מקוון Verification.io וכי המידע כלל כתובות דוא"ל, שמות, מספרי טלפון, כתובות מגורים, מידע מגדרי, תאריכי לידה, מידע על משכנתאות, חשבונות רשת חברתית ומידע נוסף שעלול לשמש למודיעין עסקי, כגון מידע על עובדים ושיעורי רווח של חברות. חברת Verification.io בודקת ומוודאת כתובות דוא"ל לטובת פרסום מקוון ושליחת ספאם.^[108]

11 במרץ – חברת אבטחת סייבר מצאה חולשות אבטחה במערכות אזעקה של מכוניות – על פי הודעה מטעם חברת אבטחת הסייבר ובדיקות החדירוּת, Pen Test Partners, חוקרי החברה מצאו חולשות אבטחה משמעותיות במערכות אזעקה לרכבי יוקרה מסוג Viper ו-Pandora, שעלולות היו לאפשר להאקרים לאתר את הרכבים, להשבית את מנגנון האזעקה, לבטל את נעילת הדלתות ואף להשבית את מנגנון האבטחה המונע את התנעת הרכב בהיעדר מפתח (engine immobilzer). כמו כן, אפשרו החולשות לכבות את המנוע בעת נסיעה ואף להשתמש במיקרופון פנימי לטובת האזנות ומעקב. על פי ההודעה, בשתי המערכות, המותקנות על גבי יותר משלושה מיליון כלי רכב, נמצאה חולשה בממשק החיבור לרשת, המאפשר להאקרים לאתחל סיסמאות ולהשתלט על האפליקציות השולטות על הרכב. החולשות המדווחות תוקנו על ידי שתי יצרניות מערכות האזעקה.^{^[109]}

17 במרץ – מומחים זיהו קמפיין phishing שניצל את התרסקות מטוס הנוסעים באתיופיה על מנת להפיץ נוזקות – מומחים ממרכז ה- 360 Threat Intelligence,^{^[110]} חשפו קמפיין malspam, במסגרתו ניצלו התוקפים את אירוע התרסקות מטוס הנוסעים מסוג בואינג 737 Max באתיופיה על מנת להפיץ נוזקות באמצעות מתקפות phishing. על פי המומחים, המיילים החשודים נשלחו כביכול על ידי חוקר מודיעין מחברה פרטית, שטען שהצליח להשיג מידע מהרשת האפילה על אירועי התרסקות בעבר של מטוסים מדגם 737 Max וכי מידע זה יכול להיות רלוונטי עבור חברות תעופה אחרות העושות בהם שימוש.^{^[111]}

19 במרץ – יצרנית האלומיניום Norsk Hydro חוותה מתקפת כופרה – חברת Norsk Hydro, אחת מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם, חוותה מתקפת כופרה שהשפיעה על מערכות ה-IT במספר מחלקות וענפים בחברה. על פי הודעה רשמית, החברה העבירה פעילות רבה ככל האפשר למצב פעולה ידני.^[112] בהודעה שנמסרה מטעם החברה ב-21 במרץ נמסר כי היקף פעילותה ותפוקתה של החברה נפגעו.^[113] מרכזיותה של Hydro בשוק האלומיניום העולמי העלתה את ההערכה כי פגיעה בפעילות הייצור של החברה תוביל לפגיעה באספקת האלומיניום לתעשיות הרכב, האלקטרוניקה, האריזה, האנרגיה הסולארית ועוד.^[114] לדברי המנהל הפיננסי הראשי ב-Norsk Hydro, אייבינד קאלוויק (Eivind Kallevik), הכופרה הדביקה בתחילה מפעל של החברה בארה"ב ומשם התפשטה למפעלים של החברה בנורבגיה והשביתה את הרשת העולמית של החברה, שמעסיקה כ-35,000 עובדים ב-40 מדינות.^[115]

ב-27 במרץ הודיעה החברה כי רוב מוחלט של פעילותה חזר לתפקוד מלא וכי הנזקים הפיננסיים שהצטברו בשבוע שלאחר המתקפה עומדים על בין 35 ל-41 מיליון דולר.^[116]

22 במרץ – מוקדי תיירות בלונדון חוו מעל ל-100 מיליון מתקפות סייבר בשנים האחרונות – בתגובה לבקשה למידע שנשלחה מטעם מכון המחקר הבריטי Parliament Street לארבעה אתרי תיירות בלונדון, נמסר כי האתרים חוו כ-109 מיליון מתקפות סייבר בשנים האחרונות, שמטרתן הייתה ככל הנראה לאסוף מידע פרטי של מבקרים, הכולל מידע פיננסי. בין האתרים בעלי מספר התקיפות הרב ביותר היו הגנים הבוטניים של לונדון ה-Kew Gardens, מוזיאון המלחמה האימפריאלי, מוזיאון היסטוריית הטבע וגלריית Tate (Tate Gallery).^[117]

25 במרץ – חברת קספרסקי: האקרים השתלטו על עדכוני תוכנה של יצרנית המחשבים ASUS – לדברי חוקרים מחברת קספרסקי, האקרים "חטפו" (hijacked) את עדכוני התוכנה של יצרנית המחשבים והחומרה ASUS, הממוקמת בטאיוואן ועשו שימוש ברכיב אוטומטי לעדכון תוכנה על מנת להתקין "דלתות אחוריות" על מחשביהם של מאות אלפי לקוחות החברה לאורך תקופה של חמישה חודשים. לדברי החוקרים, ההאקרים פרצו לשרת העדכון של ASUS במהלך 2018, והחדירו קובץ זדוני עם החתימה הדיגיטלית של ASUS, על מנת לייצר מצג שווא של עדכון תוכנה לגיטימי. החוקרים טענו כי ההאקרים הדביקו כחצי מיליון מחשבים אולם התמקדו רק ב-600 מחשבים אותם זיהו באמצעות כתובות MAC ייחודיות.^{^[118]}

רגולציה

30 במרץ – צוקרברג: יש לנסח רגולציות חדשות עבור האינטרנט – מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, קרא לעדכן את החוקים והרגולציה הממשלתית והבין-לאומית על חברות הטכנולוגיה בתחומי ההתמודדות עם תוכן מזיק, ההגנה על מערכות בחירות מפני הפצת חדשות כוזבות, שמירה על פרטיות המידע של משתמשים ושמירה על ניידות מידע (data portability). לדבריו, ההחלטה על הסרת תכנים מזיקים ותכנים המעודדים טרור לא צריכה להיות רק של חברות הטכנולוגיה. על כן, יש צורך בתקנון אחיד הנוגע להגדרת תוכן מזיק, על פיו יפעלו כל חברות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות. כמו כן, יש להקים גופים צד-שלישי עצמאיים שיקבעו תקנים עבור הפצת תכנים מזיקים ויפקחו על חברות הטכנולוגיה. בנוסף קרא צוקרברג לחברות הטכנולוגיה לפרסם דו"חות רבעוניים המתארים את מאמציהן להסיר תכנים מזיקים. בתחום מניעת הפצת חדשות כוזבות, קרא צוקרברג לאמץ רגולציה שתקבע ותזהה שחקנים פוליטיים, ובכך תסייע לפייסבוק לזהות מודעות ופרסומים פוליטיים וכן את השחקנים הפוליטיים המפרסמים אותם. בנוסף, קרא צוקרברג לנסח חוקים חדשים בנוגע לחדשות מזויפות, כך שיכללו גם מסרים פוליטיים מפלגים, מסיתים ומפיצי שנאה ורגולציה חדשה בנושא השימוש של קמפיינים פוליטיים במידע של משתמשים.^{^[119]}

בינה מלאכותית

12 במרץ – חברת מיקרוסופט הציגה פיתוח חדש לאפליקציית Seeing AI המסייעת לעיוורים – חברת מיקרוסופט הציגה פיתוח חדש לאפליקציית הבינה המלאכותית Seeing AI, המאפשרת לעיוורים ולכבדי ראייה לגעת בתמונות שמצולמות על ידם עבור קבלת מידע עליהן. באמצעות הפיתוח, המשתמשים יוכלו לקבל מידע קולי שמתאר את העצמים והאנשים המצולמים בתמונות, את המיקומים שלהם במרחב ואף מידע על המצב הפיזי של המצולמים ועל מצב הרוח המשוער שלהם. האפליקציה מבוססת על לימוד מכונה וכוללת תוספים של טכנולוגיית זיהוי פנים.^[120]

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

11 במרץ – ספרד הקימה יחידה למאבק במידע כוזב ובאיומי סייבר על הבחירות – ממשלת ספרד הקימה יחידה למאבק באיומים "היברידיים", הכוללים מתקפות סייבר ותפוצת מידע כוזב לקראת הבחירות הכלליות שיחולו ב-28 באפריל 2019 ולקראת הבחירות המקומיות והאזוריות וכן הבחירות לפרלמנט האירופי, שיחולו כולן ב-26 במאי 2019. הצוות יורכב ממומחים מהמחלקה לביטחון לאומי, ממזכירות המדינה לתקשורת וממספר משרדי ממשלה. כמו כן, משתפת מדריד פעולה עם מוסדות האיחוד האירופי על מנת לוודא את אבטחתן של מערכות המחשוב המעורבות בבחירות. הבחירות בספרד נערכות באמצעות פתקים וחברות המספקות שירותי בחירות כגון איסוף ואחסון מידע של בוחרים מחויבות על פי חוק לקבל אישור ממרכז ההצפנה הלאומי.^{^[121]}

19 במרץ – מיקרוסופט הציעה שירות להגנה בתקופת הבחירות על חשבונות דוא"ל לארגונים באוסטרליה – על פי הודעה מטעם מנהל קשרי החוץ והעניינים המשפטיים באוסטרליה וניו-זילנד במיקרוסופט, טום דמן (Tom Daemen), החברה תאפשר לבכירים ולגופי הבחירות באוסטרליה גישה חינמית לשירות ה-Accountguard לזיהוי והתראה על איומי סייבר על חשבונות דוא"ל לקראת הבחירות הפדראליות שיחולו ב-11 במאי 2019. לדבריו, השירות, המיועד למשתמשי Office 365, יינתן למועמדים פוליטיים, מפלגות, מטות קמפיין מקומיים וברמת המדינה וכן למכוני מחקר וארגונים נוספים. בכך מצטרפת אוסטרליה לארה"ב, קנדה, הודו, בריטניה, אירלנד ו-12 מדינות אירופיות נוספות שקיבלו גישה לשירות.^[122]

הסתה ברשתות החברתיות

18 במרץ – פייסבוק הגבירה את מאמציה להסיר את קטע הווידאו של היורה מניו-זילנד – לדברי סגן נשיא פייסבוק, כריס סונדרבי (Chris Sonderby) פייסבוק שיתפה פעולה עם משטרת ניו-זילנד וסייעה בחקירת פרשת הטבח במסגד בעיר כרייסטצ'רץ' (Christchurch) שאירע ב-15 במרץ 2019. בהודעה נמסר כי פייסבוק הסירה כמיליון וחצי שיתופים של הסרטון ששידר היורה, ברנטון טראנט (Brenton Tarrant) בתוך כ-24 שעות מתום האירוע וכי הסרטון נצפה כ-400 פעמים בלבד.

כמו כן, הסירה פייסבוק את חשבונו של היורה וחשבונות נוספים שהתחזו לו ועשתה שימוש בטכנולוגיות חדשות ובכוח אדם מתוגבר על מנת להסיר גם שיתופים של סרטון הירי שצולמו במכשירים ניידים ממסך אחר. בנוסף, שיתפה פייסבוק קטעי ווידאו וקישורים עם חברות טכנולוגיה נוספות החברות בפורום האינטרנט הגלובלי למאבק בטרור.^{^[123]}

אבטחת סייבר ופרטיות בענף הבריאות

1 במרץ – מנהל חברת IoT הזהיר: היעדר רגולציה לאבטחת רשתות סלולריות מהדור החמישי עלול להוביל לנזקים גדולים בענף הבריאות – לדברי מנכ"ל חברת ה- IoTהבריטית Pangea Connected, דן קנליף (Dan Cunliffe), היעדר רגולציה הנוגעת לשימוש ברשתות סלולריות מהדור החמישי בתעשיית הבריאות עלול להגדיל את חשיפתה של התעשייה למתקפות סייבר בעלות השלכות משמעותיות, הכוללות גניבת מידע רפואי של אזרחים ויירוט נתונים המיוצרים על ידי מכשירים רפואיים. קנליף קרא לספקי שירותי הבריאות לשתף פעולה עם חברות הטכנולוגיה על מנת ליישם רמת אבטחת סייבר גבוהה במכשירי ה-IoT הרפואיים. חברת Pangea Connected משתפת פעולה עם אוניברסיטת Kingston שבלונדון לטובת פיתוח שירות video streaming המבוסס על טכנולוגיית תקשורת מהדור החמישי, על מנת לאפשר לרופאי חירום לסקור את מצב המטופלים עוד בטרם הגעתם לבית החולים.^{^[124]}

8 במרץ – חברת Check Point הזהירה מפני חולשות אבטחה במכשירי אולטרה-סאונד – בהודעת בלוג מטעם החברה נמסר כי חוקרים מטעמה הצליחו לפרוץ למכשיר אולטרה-סאונד, לגנוב ולשנות רישומי בדיקות שאוחסנו עליו. על פי ההודעה, המכשיר שנפרץ התבסס על מערכת הפעלה מסוג Windows 2000, שאינו נתמך על ידי מיקרוסופט החל משנת 2010. החוקרים הצליחו לגנוב מידע, לשנות תוצאות של בדיקות ואף להדביק את המכשיר בתוכנות כופרה באמצעות חולשות ידועות.^{^[125]}

21 במרץ – מומחים הזהירו מפני שימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית בענף הבריאות – במאמר שפורסם במגזין Science, הזהירו חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ו-MIT מפני ההשלכות השליליות של שימוש בבינה מלאכותית בענפי הבריאות והרפואה. לדברי החוקרים, קיים חשש מפני שימוש ב-adversarial attacks כנגד רשתות נוירונים ומערכות המבוססות על בינה מלאכותית בענף הרפואה. adversarial attacks מוגדרות כשינויים או מניפולציות במידע הדיגיטלי המוצג למערכות בינה מלאכותית, שעלול להוביל לטעויות באבחון מחלות או מצבים רפואיים. כמו כן, עלולים שינויים אלו לסייע בביצוע הונאות וזיופים במסגרתם רופאים, בתי חולים וארגונים כגון חברות ביטוח יוכלו לבצע שינויים במידע המוצג למערכת לטובת הגדלת רווחים. באופן כזה, הזהירו המומחים, יכולים בתי חולים לסרוק צילומים שעברו מניפולציה כך שמערכת הבינה המלאכותית תזהה את התמונה כמצב רפואי חמור, מה שיגדיל את סכומי התשלומים של חברות הביטוח.^[126]

קישור למאמר המלא: http://bit.ly/2Fw1wVl

22 במרץ – מומחי אבטחה קראו להגביר את הפיקוח על אבטחת הסייבר של מכשירים רפואיים – אגודת מנהלי המידע הראשיים, CHIME והארגון המייצג מנהלי אבטחת מידע ראשיים, AEHiS,^[127] קראו למִנְהַל האמריקני לתרופות ולמזון (FDA) להגביר את הבקרה והפיקוח על אבטחת הסייבר של מכשירים רפואיים. הארגונים פנו ל-FDA כתגובה לבקשת סיוע מהתעשייה בדבר תקני אבטחת סייבר במוצרים רפואיים כתנאי לאישור בקשות לשיווק בארה"ב. במכתב ששלחו הארגונים נכתב כי מכשירים רפואיים לא מאובטחים עלולים לספק להאקרים גישה לרשתות של ארגוני הבריאות והרפואה. לכן, יש לנסח תקני אבטחת סייבר שיתמקדו גם ברשתות, מתגים, firewalls, אפליקציות רפואיות ומרכיבים נוספים הבאים לצד המכשירים הרפואיים. כמו כן, קראו המומחים ל-FDA לנסח רשימת הגדרות הכוללת את כל המכשירים המהווים חלק מה-ecosystem של ענף הבריאות ולפעול להפסקת השימוש במערכות הפעלה מיושנות ומכשירים שאינם נתמכים על ידי היצרן, שלדבריהם מהווים כ-35%-45% מהמכשירים במערכת הבריאות.^[128]

בבקשת הסיוע הציג ה-FDA הצעה לניסוח רשימת דרישות בתחום הסייבר (Cyber Bill of Materials – CBOM), על פיה יצרני ציוד רפואי יגישו ל-FDA רשימה של תוכנות ורכיבי חומרה מסחריים, שעלולים להכיל חולשות אבטחה.

כמו כן, הציע ה-FDA להגדיר שתי רמות סיכון עבור מכשירים רפואיים. על פי הגדרה זו, מכשירים שיוגדרו ברמת סיכון גבוהה (tier 1) הם מכשירים בעלי יכולת חיבור לרשת הארגון, לאינטרנט או למכשיר רפואי אחר, כגון קוצבי לב, דפיברילטורים ועוד. מכשירים שאינם בעלי יכולת חיבור לרשת יוגדרו ברמת סיכון סבירה (tier 2).^[129]

שיתופי פעולה

10 במרץ – ליטא וגיאורגיה הכריזו על שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר – בהכרזה משותפת, הכריזו נשיאות שתי המדינות על כוונה לשתף פעולה ולשתף מידע על תקריות ואיומי סייבר.^{^[130]} לדברי שר ההגנה של גיאורגיה, לוואן איזוריה (Levan Izoria), גיאורגיה זקוקה לשיתופי פעולה עם בעלות בריתה על מנת ללמוד מניסיונן ובמטרה להגן על תשתיותיה החיוניות. שיתוף הפעולה יתבצע במסגרת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של ליטא.^{^[131]}

20 במרץ – פינלנד צפויה להצטרף לפרויקט להקמת צוותי תגובה מהירה לתקריות סייבר – שר ההגנה של פינלנד, יוסי ניניסטו (Jussi Niinisto), הודיע על הצהרת כוונות בדבר הצטרפותה העתידית של פינלנד לפרויקט הקמת צוותי תגובה מהירה לתקריות סייבר של האיחוד האירופי (Cyber Rapid Response Teams), המובל על ידי ליטא. בכך מצטרפת פינלנד לליטא, אסטוניה, ספרד, קרואטיה, פולין, הולנד ורומניה הלוקחות חלק בפרויקט ולגרמניה, צרפת, סלובניה, יוון ובלגיה המשתתפות כמשקיפות.^[132]

http://bit.ly/2ueD59M ↑
http://bit.ly/2Tr8rUV ↑
Office of Terrorism and Financial Intelligence ↑
http://bit.ly/2HpXT6R ↑
Office of Cybersecurity, Energy Security and Emergency Response ↑
http://bit.ly/2TgEQ0e ↑
http://bit.ly/2Y6UkaW ↑
http://bit.ly/2TIg7Hm ↑
Government Accountability Office – GAO ↑
https://bit.ly/2J44qG2 ↑
Cybersecurity and Infrastructure Security Agency ↑
https://wapo.st/2tYbFEW ↑
http://bit.ly/2C9O0pp ↑
החוק הפדראלי לחידוש אבטחת מידע (Federal Information Security Modernization Act – FISMA) הגדיר סולם ציונים של בין 1 ל-5 עבור תכניות לאבטחת מידע. ציון 2 מתייחס לתוכנית שהוגדרה אך אינה מיושמת באופן עקבי. המשרד הפדראלי לניהול ולתקציבים (Office of Management and Budget – OMB), קבע כי על תכניות אבטחת סייבר של סוכנויות פדראליות להיות לפחות בציון 4 על מנת להיחשב ליעילות. ↑
http://bit.ly/2THHuB3 ↑
Director of the White House Cybersecurity Commission ↑
https://wapo.st/2HrQdkj ↑
https://bit.ly/2O7p3jw ↑
https://wapo.st/2TQzg9c ↑
https://wapo.st/2HAHtZz ↑
http://bit.ly/2Fw8Lhf ↑
Transitional Sheltering Assistance Program ↑
http://bit.ly/2UqJqxy ↑
https://wapo.st/2YGW5vz ↑
https://wapo.st/2OE6Bz7 ↑
https://nyti.ms/2K3wHwJ ↑
https://bit.ly/2HnST1D ↑
http://bit.ly/2Fd9WRr ↑
https://wapo.st/2W5JEr4 ↑
http://bit.ly/2Fe7ie1 ↑
https://bit.ly/2FvAjCp ↑
https://bit.ly/2Ut5yEb ↑
https://bit.ly/2Ts7pg8 ↑
https://bit.ly/2VQJ5kR ↑
https://bit.ly/2TB0xMF ↑
House Armed Services Subcommittee on Emerging Threats and Capabilities ↑
https://bit.ly/2JmsJio ↑
צוותי ה-CMF של פיקוד הסייבר עוברים הכשרה ראשונית בפיקודי הסייבר של צבא היבשה, הצי וחיל האוויר ושלבי ההכשרה מורכבים מארבעה שלבים המכונים: basic individual, individual foundation, collective training ו-final sustainment. ↑
http://bit.ly/2tXj5sa ↑
http://bit.ly/2F0lSXQ ↑
Deputy Under Secretary for Acquisition and Sustainment ↑
http://bit.ly/2ubfDds ↑
http://bit.ly/2HsMjrK ↑
https://bit.ly/2HsrFro ↑
https://bit.ly/2HqLW0K ↑
פרוייקטי הבנייה של מחלקת ההגנה בתחום הסייבר וה-IT כוללים הקמת מרכז הדרכה בתחום הסייבר ב-Fort Gordon בעלות של כ-99 מיליון דולר, הקמת מתקן מערכות מידע בבסיס White Sands לניסויי טילים בעלות של 40 מיליון דולר, הקמת מרכז להצפנה ותקשורת בבסיס הצי Wahiawa שבהוואי בעלות 65.9 מיליון דולר ועוד. ↑
https://bit.ly/2up3bXx ↑
http://bit.ly/2WkcMei ↑
Undersecretary for Acquisition and Sustainment ↑
http://bit.ly/2I67csb ↑
Intelligence, Information, Cyber, Electronic Warfare & Space ↑
לדברי גנרל בראון, שלב התחרות מתייחס למבצעי סייבר הנמצאים מתחת לסף העימות המזוין ומייצג את שחיקת ההרתעה של ארה"ב מול יריבים כגון רוסיה וסין. ↑
http://bit.ly/2JYVimx ↑
https://bit.ly/2UulG8y ↑
https://bbc.in/2JlOleN ↑
http://bit.ly/2JnQiYi ↑
https://bit.ly/2OdiBHx ↑
http://bit.ly/2CA8zeU ↑
https://bit.ly/2J0IH1D ↑
https://nbcnews.to/2CruKnP ↑
http://bit.ly/2HQivV8 ↑
http://bit.ly/2TvE9Ah ↑
http://bit.ly/2FrV3ed ↑
http://bit.ly/2ObnYXV ↑
https://bit.ly/2TdlIAm ↑
https://bit.ly/2FkpjYr ↑
http://bit.ly/2U782uV ↑
IoT Centre of National Exellence ↑
http://bit.ly/2FSV9Nn ↑
https://bit.ly/2FV9Dv4 ↑
https://nyti.ms/2Ifajhk ↑
הנסן גויס באמצעות פניה ברשת LinkedIn ונתפס בדרכו לסין, לאחר שהדפיס חומרים מסווגים במטרה להעבירם לשירותי הביון של סין. ↑
https://bit.ly/2WuZufe ↑
https://nyti.ms/2F3emeG ↑
http://bit.ly/2TNJdjM ↑
ה-Common Criteria משמש כתקן ה-ISO הבין-לאומי לאבטחת מחשבים. ↑
https://bit.ly/2NV7FOx ↑
http://bit.ly/2uqYInc ↑
https://bloom.bg/2ue5BZ3 ↑
https://bit.ly/2EIGt1i ↑
https://nbcnews.to/2HgoQtA ↑
http://bit.ly/2FUKylb ↑
Electronic and Communications Privacy Act and Computer Fraud and Abuse Act ↑
https://wapo.st/2TRVYJU ↑
http://bit.ly/2HPrzus ↑
https://wapo.st/2HoqA45 ↑
http://bit.ly/2WoOzn6 ↑
Australia's International Cyber Engagement Strategy ↑
https://bit.ly/2YjCcdN ↑
http://bit.ly/2HTFKxw ↑
https://zd.net/2TQs4G3 ↑
http://bit.ly/2Ta66NW ↑
http://bit.ly/2TLnTjG ↑
http://bit.ly/2Y58Ek7 ↑
Belfer Center for Science and International Affairs at Harvard University ↑
http://bit.ly/2XNGObM ↑
https://wapo.st/2CRQSHW ↑
http://bit.ly/2TK9xjt ↑
https://bit.ly/2upRrUG ↑
http://bit.ly/2CNyBeS ↑
Huawei Cyber Security Evaluation Centre הוא מרכז שהוקם על ידי Huawei על מנת לאפשר ל-GCHQ לבדוק את החומרה והתוכנה של Huawei ולוודא שאין בהם "דלתות אחוריות". ↑
http://bit.ly/2Wzb8FO ↑
https://reut.rs/2tWlXpd ↑
https://reut.rs/2TX4tZj ↑
http://bit.ly/2TGRYQt ↑
http://bit.ly/2SXte2b ↑
http://bit.ly/2VNKd8H ↑
http://bit.ly/2UuI6GK ↑
http://bit.ly/2TUwGyP ↑
מרכז ה-360 Threat Intelligence שייך לתאגיד אבטחת הסייבר 360 Enterprise Security Group ומפעיל פלטפורמה מבוססת ענן לזיהוי איומי סייבר. ↑
https://bit.ly/2FkEnGA ↑
https://reut.rs/2HOpBtj ↑
https://reut.rs/2TUggaO ↑
https://bloom.bg/2HOr2bb ↑
https://wapo.st/2TSBTbx ↑
http://bit.ly/2OD1ijk ↑
http://bit.ly/2urMpal ↑
http://bit.ly/2HTkusM ↑
https://wapo.st/2uO8Y9z ↑
https://tcrn.ch/2J9QzOv ↑
http://bit.ly/2JjqV9N ↑
http://bit.ly/2TwpXqP ↑
http://bit.ly/2YkbiTd GIFCT (Global Internet Forum to Counter Terrorism) ↑
https://bit.ly/2TFSqym ↑
http://bit.ly/2SWT3iJ ↑
https://nyti.ms/2TXvvPX ↑
The College of Healthcare Information Management Executives (CHIME) and the Association for Executives in Healthcare Information Security (AEHiS) ↑
http://bit.ly/2FyLgUL ↑
http://bit.ly/2WhizBa ↑
http://bit.ly/2W7FVt1 ↑
http://bit.ly/2TP0VaH ↑
http://bit.ly/2OsziPC ↑