בארה"ב פרסם הממשל מסמכי אסטרטגיה בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר של ענף התעופה ואבטחת תשתיות תקשורת במצבי חירום. בנוסף קראו מחוקקים לנסח אסטרטגיית סייבר להגנה על מערכת הבריאות, לחזור לשימוש במערכות אנלוגיות ברשת החשמל הלאומית ולהגביר את הפיקוח על מבצעי הסייבר של מחלקת ההגנה.

בתחום החקיקה פורסמו הצעות חוק הקוראות לנסח תכנית להגנת סייבר על צינורות גז ונפט, להקים צוותי תגובה לתקריות תחת המחלקה לביטחון המולדת ולאפשר מעבר של מומחי סייבר בין סוכנויות פדראליות.

בתחום הצבא והביטחון נחשף כי האקרים פרצו לפלטפורמת כלי רכב משוריינים של צבא היבשה וכי קצינה לשעבר בחיל האוויר האמריקני חשודה בסיוע להאקרים איראנים. כמו כן, פורסם כי ארה"ב מעורבת במספר עימותים במרחב הסייבר וכן נחשף כי לקראת בחירות אמצע הקדנציה חסם פיקוד הסייבר את גישתם של פעילים רוסים לאינטרנט. בתחום המו"פ הביטחוני פורסם כי הפנטגון מפתח פתרונות לאבטחת מערכות סייבר-פיזיות וטכנולוגיות לזיהוי משתמשים על פי תנועותיהם.

רוסיה חשפה כי בכוונתה לבצע ניסוי במהלכו תתנתק המדינה מרשת האינטרנט העולמית. כמו כן, החודש נגזרו 20 שנות מאסר כנגד מומחי סייבר ובכירים לשעבר בגין סיוע לגופי האכיפה בארה"ב.

האיחוד האירופי דן החודש בגיבוש משטר סנקציות כתגובה למתקפות סייבר וכן בניסוח תגובה למתקפות סייבר מטעם סין; נאט"ו הקימה קהילה מקוונת לשיתוף מידע בתחום הסייבר; ראשי גופי המודיעין של בריטניה הדגישו את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי וקראו לנסח נורמות התנהגות במרחב הסייבר; גרמניה הודיעה כי תעמיד לרשות נאט"ו את יכולות הסייבר שלה; אוקראינה דיווחה על עלייה במתקפות הסייבר על גופי בחירות.

החודש עסקו מדינות אירופה השונות בסוגיית שיתופי הפעולה עם חברות תקשורת סיניות בשטחן. ארה"ב איימה על מדינות אירופה בהשלכות על יחסי המסחר הבילטראליים בגין שימוש בציוד תקשורת סיני, בעוד שבריטניה וגרמניה הציגו עמדות שונות.

באסיה נחשף קמפיין ריגול חדש מטעם סין; הודו קידמה הצעות חוק להגברת השליטה על מידע ברשת; יפן הודיעה כי בכוונתה לבצע מחקר שיבחן סיסמאות למכשירי IoT; תאילנד אישרה את חוק הסייבר החדש.

בישראל הזהירו מומחים מפני התערבות זרה בבחירות וקראו לוועדת הבחירות למנות אחראי למאבק בהשפעה זרה על הבחירות. כמו כן, נודע כי המל"ל תפרסם דו"ח על מאמצי הריגול מצד מעצמות זרות וכי איראן ניסתה לשבש את מערך ההתרעה של פיקוד העורף.

באוסטרליה אירעה מתקפת סייבר על רשתות הפרלמנט הפדראלי.

בתחום הבינה המלאכותית הושקה החודש מערכת ניתוח סיכונים אוטונומית; בתחום המסחרי נרשם שיתוף פעולה בין מיקרוסופט לחברת תקשורת לוויינים וכן נרכשו חברות ישראליות בתחום אבטחת הענן והבינה המלאכותית.

ארה"ב

ממשל אסטרטגיה ומדיניות

6 בפברואר – מומחים מתחו ביקורת על השמטת נושא אבטחת הסייבר מהנאום השנתי לאומה של הנשיא טראמפ – בנאומו השנתי לאומה דיבר הנשיא דונלד טראמפ על איומים הנובעים מטרור ומהגירה אך נמנע מלדון באיומי הסייבר על ארה"ב. לדברי מומחים, השמטת נושא איומי הסייבר מהווה החמצה של הזדמנות להבהיר את חשיבותו ולהניע את ארה"ב לקדם צעדים ותהליכים בנושא. לדברי עוזר סגן מזכיר המחלקה לביטחון המולדת למדיניות לשעבר פול רוזנצוויג (Paul Rosenzweig), נאומו של טראמפ מרמז על כך שלא צפויות רפורמות ממשלתיות בתחום הסייבר בשנת 2019. ביקורת נוספת נשמעה על כך שטראמפ לא קרא לשיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, לא קרא לשיתוף פעולה במאבק נגד גניבת קניין רוחני והגנה על שרשראות אספקה וכן לא קרא להעלות את המודעות לאיומי סייבר.^{^[1]}

11 בפברואר – מומחים הביעו תמיכה באסטרטגיית ממשל טראמפ להקלה על ביצוע מבצעי סייבר התקפיים – במסגרת סקר מומחים בנושא אבטחת סייבר של עיתון ה-Washington Post, הביעו 60% מהנשאלים תמיכה בצעדיו של הממשל להקל על תהליכי האישור של מבצעי סייבר התקפיים. לדברי היועץ לביטחון המולדת של הבית הלבן לשעבר, פרנק סילופו (Frank Cilluffo), ההחלטה מאפשרת לשלב את יכולות הסייבר של ארה"ב בדוקטרינת הלוחמה הכוללת שלה ולשלבן עם מרכיבים אחרים של עוצמה לאומית במטרה לגבות מחיר מיריבים במרחב הסייבר. עם זאת, רבים מהנשאלים טענו כי האפשרות שהצבא יחליט לבד על ביצוע מבצעי סייבר התקפיים עלולה להוביל להסלמה. לדברי המומחה לאבטחת סייבר והצפנה, ברוס שנייר (Bruce Schneier), מבצעי סייבר עלולים להוביל לחוסר יציבות ולהשלכות שהצבא לבדו אינו יכול לחזות. אחרים הזהירו כי מתקפות סייבר מטעם ארה"ב עלולות לעודד את יריבותיה לפתח יכולות דומות ולתת לגיטימציה להתנהגותן.^{^[2]}

11 בפברואר – הבית הלבן פרסם מדיניות חדשה בתחום הבינה המלאכותית – הבית הלבן פרסם צו נשיאותי, המתווה מדיניות שנועדה לשמור על עליונותה העולמית של ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית. מטרת התוכנית, שיישומה מוטל על המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה, ה-NSTC (The National Science and Technology Council ), היא לשמור על עליונות זו באמצעות המשך השקעה במחקר ופיתוח בתחום ובשיתוף פעולה עם האקדמיה, השוק הפרטי ומדינות בעלות ברית; פיתוח מאגרי מידע רלוונטיים תוך קידום אבטחה ופרטיות; עידוד השימוש בבינה מלאכותית ברחבי הממשל תוך הסרת חסמים לשימוש בטכנולוגיה; ניסוח תקני אבטחה על מנת להגן על טכנולוגיות בינה מלאכותית מפני מתקפות חיצוניות והכשרת חוקרים בתחומי ההנדסה, הבינה המלאכותית, המתמטיקה ומדעי המחשב.^{^[3]}

15 בפברואר – סנאטורים קראו לבדוק את השימוש ב-VPN מתוצרת זרה בקרב עובדי הממשל הפדראלי – במכתב שנשלח לראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, CISA (Cybersecurity and Infrastructure Security Agency), תחת המחלקה לביטחון המולדת, כריס קרבס, קראו הסנאטורים הבכירים, מרקו רוביו (Marco Rubio) הרפובליקני ורון ווידן (Ron Wyden) הדמוקרטי לסוכנות לבדוק את השימוש ב-VPN מתוצרת זרה בקרב עובדי הסוכנויות הפדראליות. על פי המכתב, ייתכן ומדינות כגון רוסיה וסין מנצלות את השימוש ב-VPN, הכולל העברת נתוני גלישה של משתמשים לשרתים השייכים לחברות במדינות זרות, על מנת לרגל אחר עובדי ממשלה.^{^[4]}

21 בפברואר – הבית הלבן פרסם מסמך אסטרטגיה לאבטחת ענף התעופה – הבית הלבן פרסם את מסמך האסטרטגיה הלאומית לאבטחת ענף התעופה (National Strategy for Aviation Security), הקורא להגן על ענף התעופה האמריקני מפני שורה של איומים, ביניהם איומי סייבר. על פי המסמך, טכנולוגיות שנועדו לשרת צרכים חברתיים וכלכליים עלולות לשמש לשיבוש פעילות הענף וכי טכנולוגיות כגון כטב"מים והחיבור הנרחב לרשת לצד איומים כגון טרור, דורשים גישה משותפת חדשה להתמודדות עם האיום.

מחברי המסמך קראו להגן על מערכות אבטחת הסייבר של כלי טיס ושדות תעופה ולהגן על נכסים צבאיים ועל מידע של חברות ונוסעים. כמו כן, ניתן דגש על העלאת המודעות לאיומים, לאיסוף מודיעין איומים, לניתוח והערכת חולשות, לשיפור חסינות מערכות הענף ולשיתוף פעולה בין הממשלה והמגזר הפרטי ובין ארה"ב לבעלות בריתה.^{^[5]}

קישור למסמך האסטרטגיה המלא: http://bit.ly/2SV9aSK

26 בפברואר – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה לעיון הציבור אסטרטגיה להגנה על תשתיות תקשורת במצבי חירום – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות CISA (The Cybersecurity and Infrastructure Security Agency), תחת המחלקה לביטחון המולדת, פרסמה לעיון הציבור אסטרטגיה לאומית להגנה על תשתיות התקשורת במדינה במצבי חירום. מסמך האסטרטגיה, ששם דגש על הגנה מפני איומי סייבר, מתבסס על סקר שנערך בשנה שעברה על פיו למרבית הארגונים העוסקים בהגנה על הציבור אין את המשאבים והאסטרטגיה הנדרשים על מנת להתמודד עם העלייה באיומי הסייבר נגד תשתיות תקשורת. האסטרטגיה, שתהיה פתוחה לתגובות הציבור עד ה-22 במרץ, קוראת למכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST) לייצר גישה למשאבים ולמידע בתחום הסייבר, הנחוצים להגנה על תשתיות להגנת הציבור עבור הסוכנויות הפדראליות; לאמץ תקנים בתחום התשתיות והמידע על מנת להגביר את שיתוף המידע בין הארגונים הרלוונטיים; ולתת מענה לפערים הטכנולוגיים במערכות החירום במדינה, בייחוד בקרב האמונים על תגובה ראשונית במצבי חירום.^[6]

קישור למסמך האסטרטגיה המלא: http://bit.ly/2tQwouh

חקיקה

1 בפברואר – הצעת חוק חדשה קוראת לנסח תכנית להגנה על צינורות נפט וגז ממתקפות סייבר– הצעת החוק החדשה שהוצגה בסנאט מאצילה למחלקת האנרגיה את הסמכות לתאם ולהנחות את התגובה לתקריות סייבר ולהורות על פיתוח טכנולוגיות אבטחת סייבר חדשות להגנה על תשתיות נפט וגז.^{^[7]} הצעת החוק הוצגה על רקע הביקורת על המחסור בכוח אדם ובמשאבים של הרשות לביטחון ענף התחבורה (Transportation Security Administration – TSA), האחראית לאבטחת הצינורות.^{^[8]}

1 בפברואר – הצעת חוק חדשה קוראת להקים צוותי תגובה לתקריות סייבר תחת המחלקה לביטחון המולדת – הצעת החוק DHS Cyber Hunt and Incident Response Teams Act, שהוצגה על ידי סנאטורים משתי המפלגות קוראת לעגן בחוק את מעמדם של צוותי תגובה לתקריות סייבר שיוקמו תחת המחלקה לביטחון המולדת. על פי ההצעה, הצוותים יסייעו למפעילי תשתיות ובעלי נכסים ממוחשבים לחזור לפעילות לאחר מתקפת סייבר, יזהו וינתחו איומי סייבר ופעילות לא מאושרת, ינסחו אסטרטגיות למניעה, התמודדות והגנה מפני איומי סייבר ויספקו המלצות וייעוץ לבעלי נכסים ומפעילי תשתיות לטובת שיפור ההגנה על הרשתות ומערכות השליטה על נכסיהם.^{^[9]}

8 בפברואר – סנאטורים הציגו מחדש הצעת חוק הקוראת לאפשר העברת מומחי סייבר בין הסוכנויות הפדראליות – סנאטורים משתי המפלגות הציגו מחדש את הצעת החוק The Federal Rotational Cyber Workforce Act, שהוצגה בעבר בסנאט. ההצעה קוראת להקים תכנית במסגרתה יעבור כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בין הסוכנויות הפדראליות האזרחיות העוסקות באיומי סייבר. על פי התכנית, מומחי סייבר יעברו לתקופות של עד לשנה לסוכנויות פדראליות אחרות על מנת לתרום לניסיון הארגוני, ללמוד כישורים חדשים ולסייע לפתח מומחיות בנושא איומי סייבר.^[10]

6 בפברואר – בכוונת הקונגרס להדק את הפיקוח על מחלקת ההגנה בתחום הסייבר – מחוקקים בקונגרס הצהירו שבכוונתם לפקח על מידת מוכנותה של מחלקת ההגנה בתחומי ההגנה וההתקפה במרחב הסייבר, זאת בעקבות דו"חות פנימיים שחשפו חולשות ובעיות בתהליכי אבטחת הסייבר במחלקה. יושב ראש וועדת המשנה ליכולות ואיומים חדשים בוועדת הכוחות המזויינים בבית הנבחרים,^[11] ג'ים לנג'ווין (Jim Langevin), ציין שהוא מודאג מכך שבכירים בצבא ארה"ב יעשו שימוש בסמכות שניתנה להם תחת אסטרטגיית הסייבר הלאומית של ממשל טראמפ על מנת להוציא לפועל מתקפות סייבר העלולות להוביל להסלמה וכי הוא מתכוון לערוך שימועים בנושא.

יושב ראש וועדת המשנה בסנאט לענייני סייבר,^[12] הסנאטור הרפובליקני מייק ראונדס (Mike Rounds), ציין כי בחודשים הקרובים, הוועדה מתכוונת לערוך שימועים בנושא אבטחת הסייבר של הפנטגון וכי היא תעסוק בשאלה כיצד ניתן לרתום גופים עסקיים וממשלתיים לחיזוק אבטחת הסייבר הלאומית.^{^[13]}

19 בפברואר – הסנאט קיים דיון בנושא איומי סייבר על תשתיות אנרגיה – במהלך שימוע שנערך בוועדת הסנאט לענייני אנרגיה ומשאבים טבעיים,^[14] טען יושב ראש הנציבות הפדראלית לרגולציה על ענף האנרגיה (The Federal Energy Regulatory Commission), ניל צ'אטרג'י (Neil Chatterjee), כי תקיפת סייבר על תשתיות האנרגיה של ארה"ב עלולה להשפיע על המדינה באופן משמעותי, בשל תלותה הגדולה בגז טבעי ובמקורות אנרגיה נוספים.^{^[15]} במסגרת השימוע, נשאל נשיא ומנכ"ל תאגיד החשמל של צפון אמריקה,^[16] ג'יימס רוב (James B. Robb) על ידי חברי הוועדה האם האקרים רוסיים הסתננו לרשת החשמל הלאומית והאם היא עושה שימוש ברכיבים של חברות זרות, כגון Huawei או קספרסקי. רוב השיב שהשאלות הללו עדיין מצריכות בדיקה.^{^[17]}

20 בפברואר – מחוקק קרא להחזיר לשימוש מערכות אנלוגיות ברשת החשמל הלאומית – לדברי חבר וועדת האנרגיה של הסנאט, הסנאטור אנגוס קינג (Angus King), על הממשלה לשקול להחליף מערכות דיגיטליות בעלות תפקיד אסטרטגי ברשת החשמל הלאומית במערכות פיזיות ואנלוגיות, שיהיו חסינות מפני מתקפות סייבר. לדבריו, השימוש במערכות אנלוגיות ברשת החשמל שווה ערך להמלצות מומחים להשתמש בפתקי נייר עבור הצבעה בבחירות.

קינג הוא ממקדמי הצעת החוק Securing Energy Infrastructure Act, המקצה עשרה מיליון דולר למחקר שיבחן את האפשרות לבודד חלקים מרשת החשמל ולנתקם מהרשת, וקוראת להקים קבוצת מומחים שתנסח אסטרטגיית אבטחת סייבר עבור רשת החשמל וחברות האנרגיה.^{^[18]}

22 בפברואר – הצעת חוק בקליפורניה תאפשר למועמדים בבחירות להשקיע מכספי הקמפיין באבטחת סייבר של מכשירים פרטיים – על פי הצעת החוק שהוצגה בקליפורניה, מתמודדים בבחירות יוכלו לממן את אבטחת הסייבר של מכשירים ניידים ומחשבים פרטיים שברשותם מתקציב קמפיין הבחירות. כמו כן, יוכלו המועמדים להשתמש בתקציב עבור רכישת חומרה ותוכנות וכן עבור הכשרת עובדי קמפיין והעסקת יועצי אבטחת סייבר. מזכיר מדינת קליפורניה, אלכס פאדילה (Alex Padilla), אמר כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק ולהציעה לרשויות הבחירות במדינות נוספות בחודשים הקרובים.^{^[19]}

26 בפברואר – מחוקק בכיר קרא לפתח אסטרטגיית סייבר להגנה על מערכת הבריאות – במכתב ששלח סגן יושב ראש וועדת הסנאט לענייני מודיעין, הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר (Mark Warner), למחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS), מִנְהֵלת התרופות והמזון (FDA), המרכזים לשירותים רפואיים (CMS)^[20] והמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), קרא וורנר לשיתוף פעולה במטרה לפתח אסטרטגיית אבטחת סייבר עבור מערכת הבריאות הפדראלית. במסגרת המכתב, וורנר ביקש מכל סוכנות להגיש עד ה-22 במרץ רשימה של צעדים שניתן לנקוט כדי לחזק את אבטחת הסייבר של מערכת הבריאות, וכן תכלול רשימת שיתופי פעולה של כל סוכנות עם סוכנויות פדראליות אחרות בנושא ושינויים משפטיים שניתן לבצע כדי לשפר את אבטחת הסייבר.^[21]

צבא וביטחון

6 בפברואר – המחלקה לביטחון המולדת: מתקפות הסייבר מטעם סין הפכו ליותר מתוחכמות – מומחי אבטחת סייבר מהמחלקה לביטחון המולדת טענו כי מתקפות הסייבר מצד סין נעשות מתוחכמות יותר מבעבר, מאחר והן מסוגלות להתמקד במטרות רבות יותר ממקורות רבים יותר, וכי הן מתמקדות במטרות ספציפיות יותר וקשות יותר לזיהוי ומעקב. המומחה מצוות ניתוח איומי הסייבר במחלקה,^{^[22]} רקס בות' (Rex Booth), התייחס למתקפות APT מטעם קבוצות ההאקרים הסיניות APT1, APT3 ו-APT10, שפעלו מטעם גורמים בצבא סין ומטעם המשרד לביטחון המדינה, ה-MSS (Ministry of State Security). לדבריו קבוצת APT10 תקפה יותר מ-45 חברות וסוכנויות אמריקניות למטרת גניבת קניין רוחני, כחלק מתוכנית חומש סינית לשיפור מעמדה הטכנולוגי של סין.^{^[23]}

13 בפברואר – הפנטגון: האקרים פרצו לפלטפורמת כלי רכב משוריינים של צבא היבשה – על פי דו"ח חדש מטעם ראש מחלקת הניסוי וההערכה התפעוליים של הפנטגון (DOT&E)^{^[24]} נמצאו מספר חולשות בפלטפורמת הנגמ"ש מסוג Stryker Dragoon הידוע גם תחת השם ICV-D. על פי הדו"ח, האקרים ניצלו את החולשות ופרצו למערכות של הפלטפורמה, וההערכה היא כי מדובר במערכות הניווט, התקשורת או העברת הנתונים של הנגמ"שים. הנגמ"שים סופקו לגדוד הרכוב השני (2^nd Cavalry Regiment) בצבא היבשה והוצבו בגרמניה, מה שמעלה את החשש כי התוקפים היו האקרים רוסים.^{^[25]}

14 בפברואר – קצינה לשעבר במודיעין חיל האוויר האמריקני חשודה בריגול ובסיוע להאקרים איראנים – מחלקת המשפטים הודיעה על הגשת כתב אישום כנגד הקצינה לשעבר במודיעין חיל האוויר, מוניקה אלפריד וויט (Monica Elfriede Witt), בגין עריקה לאיראן ב-2013, ריגול וסיוע להאקרים איראנים. על פי כתב האישום, וויט מסרה לאיראן מידע ופרטים על משימות ועל סוכני מודיעין שאיתם עבדה, מידע ששימש עבור ביצוע מתקפות Phishing במטרה לרגל אחר קהילת המודיעין האמריקנית. וויט שירתה בחיל האוויר האמריקני עד 2008 וכעובדת קבלן של מחלקת ההגנה עד 2010. כמו כן, הוגש כתב אישום כנגד ארבעה האקרים איראנים שפעלו לצד וויט בגין פריצה למחשבים, גניבת זהויות ועוד.^{^[26]}

15 בפברואר – בכירים בצבא ארה"ב: ארה"ב מעורבת במספר עימותים במרחב הסייבר – במהלך כנס AFCEA-USNI West,^[27] טענו מספר בכירים בצבא ארה"ב, בהווה ובעבר, כי ארה"ב מעורבת בעימותים יום-יומיים במרחב הסייבר. לדברי נשיא ומנכ"ל AFCEA International, לוטטנט גנרל במיל' רוברט שי (Lt. Gen. Robert Shea), ארה"ב נמצאת ב"שלב השלישי" (Phase III) בממד המידע.^{^[28]} סגן ראש אגף הפיקוד, השליטה, התקשורת והסייבר במטות המשולבים,^{^[29]} אדמירל משנה וויליאם צ'ייס (William Chase), הוסיף כי הכוחות האמריקנים נמצאים במגע תמידי עם יריבים במרחב הסייבר וכי ארה"ב חווה מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות, על חברות תעשיית הביטחון, על מערכות הקשורות לביטחון המולדת וברשת החברתית, כחלק ממבצעי השפעה. כמו כן, טען צ'ייס כי ארה"ב חווה ניסיונות לחבלה, ריגול וגניבת סודות מסחריים, וכי המטות המשולבים מקיימים התייעצויות על מנת לשפר את אבטחת הסייבר בענפי תשתיות חיוניות כגון פיננסים, אנרגיה ומסחר וכן את אבטחת מערכות הבחירות. לדברי ראש סוכנות מערכות המידע של מחלקת ההגנה,^[30] סגנית אדמירל ננסי נורטון (Nancy Norton), ארה"ב נמצאת במגע יום-יומי צמוד עם תוקפים שזהותם לרוב אינה ידועה.^{^[31]}

15 בפברואר – פיקוד הסייבר הציג לסנאט את סיכום פעולותיו במרחב הסייבר – ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נאקאסונה, הגיש עדות כתובה לוועדת הכוחות המזויינים של הסנאט, שבה תיאר כיצד פיקוד הסייבר פועל להתמודד עם איומי סייבר מרחבי העולם באמצעות מדיניות ההגנה האקטיבית (Defending forward), הכוללת ביצוע מתקפות סייבר מקדימות על מנת לשבש את פעילות היריבים ולאסוף מידע על פעילותם. לדברי נאקאסונה, במסגרת המדיניות, הפיקוד סייע ל-FBI ולמחלקה לביטחון המולדת למנוע תקיפות סייבר על בחירות אמצע הקדנציה וכי הוא מוביל את מבצעי הסייבר שמנוהלים נגד תשתיות הסייבר והתעמולה של המדינה האסלאמית.

עוד לדבריו, פיקוד הסייבר יצר נוכחות תמידית במרחב הסייבר על מנת לנטר, לעקוב, לשבש ולייאש את יריביה של ארה"ב. כמו כן, הפיקוד סייע למזג מבצעי סייבר ומבצעי מידע עם מתקפות קינטיות בעיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן.^{^[32]}

19 בפברואר – בכוונת פיקוד הסייבר להגדיל את הוצאות הרכש על מנת למזער את התלות בתשתיות ה-NSA – פיקוד הסייבר האמריקני מתכנן לבצע עסקאות רכש בסך 75 מיליון דולר בשנה הפיסקאלית של 2019, סכום המהווה גידול בהוצאות הרכש מ-43 מיליון שהושקעו בשנה הפיסקאלית של 2018. הגידול בהוצאות הרכש נועד להגדיל את יכולותיהם של לוחמי הסייבר של הפיקוד ועל מנת לרכוש תשתיות וציוד חדש במטרה למזער את התלות שלו בציוד ובתשתיות של ה-NSA. לדברי מפקד פיקוד הסייבר וראש ה-NSA, פול נאקאסונה, רשימת הרכש של הפיקוד כוללת תשתיות אמינות, שורה של יכולות סייבר הכוללות יכולות ממקור פתוח, יישום ורכש של שירותי הנדסה וענן כחלק מתמיכה בפלטפורמת big data, תשתיות לשימור יכולות הניטור של הפיקוד ועוד. לדבריו, פיקוד הסייבר זקוק למודל רכש גמיש ומהיר שיאפשר לו גישה למפתחים.^{^[33]}

27 בפברואר – פיקוד הסייבר קיים תחרות למציאת פתרונות לניטור וחיזוי איומי סייבר פנימיים – פיקוד הסייבר קיים תחרות לבדיקת אבות-טיפוס במטרה לבחון פתרונות לניטור פעילות חשודה או בלתי מאושרת בקרב גורמים פנימיים בארגון. התחרות, שזכתה לכינוי Wolf in Sheep's Clothing התקיימה במהלך החודשים ינואר ופברואר 2019 במתקן הניסוי והחדשנות של פיקוד הסייבר, DreamPort וכללה שימוש במערכות הפעלה Windows ו-Linux לצד שחקנים שדימו עובדים פנימיים. לדברי מארגני התחרות, פיקוד הסייבר מעוניין בפתרונות לחיזוי וזיהוי איומי סייבר פנימיים ולא בפתרונות ניטור מבוססי מדיניות (policy-based monitoring).^[34]

מבצע פיקוד הסייבר האמריקני למניעת מעורבות בבחירות אמצע הקדנציה

27 בפברואר – פיקוד הסייבר ניתק את האינטרנט לקבוצת פעילים רוסים לקראת בחירות אמצע הקדנציה – לדברי בכירים בממשל האמריקני, שנותרו בעילום שם, פיקוד הסייבר חסם את גישתם של פעילים רוסים מהסוכנות לחקר האינטרנט ה-IRA (Internet Research Agency) לאינטרנט בימים שלפני בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 2018, על מנת למנוע מהם מלהתערב בבחירות. מדובר במבצע ההתקפי השני שפורסם לציבור הרחב מאז קמפיין מתקפות הסייבר של הפיקוד כנגד דאע"ש שפגעו במנגנוני התעמולה והגיוס של הארגון.^{^[35]}

בהודעה מטעם ה-IRA, המזוהה כעת תחת השם Federal News Agency, נמסר כי המתקפה האמריקנית פגעה בשני דיסקים קשיחים אך לא השביתה את השרת של הארגון לגמרי. על פי ההודעה, פיקוד הסייבר הצליח להשיג גישה לרשת של הארגון באמצעות נוזקה שהותקנה על מכשיר ה-iPhone של אחד מהפעילים וחובר למחשב השייך לארגון.^{^[36]}

מטעם דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב (Dmitry Peskov), נמסר כי מקורן של רבות ממתקפות הסייבר על רוסיה הוא בטריטוריה אמריקנית, אולם הקרמלין אינו יכול לאשר את הדיווחים בנוגע למתקפת הסייבר נגד ה-IRA.^{^[37]}

להערכת מומחים אמריקניים, ביניהם המומחה ללימודים אסטרטגיים מאוניברסיטת John Hopkins, תומאס ריד (Thomas Rid), היועץ הבכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי, ג'ואל ברנר (Joel Brenner), וראש התכניות למדיניות טכנולוגית במכון המחקר CSIS,^[38] ג'ים לואיס (Jim Lewis), המבצע נגד ה-IRA לא העביר מסר ברור ולא צפוי להרתיע את רוסיה מהתערבות בבחירות לנשיאות ב-2020.^[39]

מחקר ופיתוח ביטחוני

26 בפברואר – הפנטגון מפתח טכנולוגיה לאימות זהות משתמשים על פי תנועותיהם – לדברי בכיר בסוכנות למערכות מידע של הפנטגון, DISA,^[40] סטיבן וואלאס (Steven Wallace), מחלקת ההגנה נמצאת בשלבי הניסוי האחרונים של טכנולוגיה שתפחית את תלותם של המשתמשים בסיסמאות ובקודי אימות על ידי זיהוי המשתמשים על פי אופן הליכתם, הלחץ שהם מפעילים על מסך המגע של המכשיר ועוד. לדבריו, הטכנולוגיה מיועדת לשימוש מסחרי בארה"ב וכי הפנטגון משתף פעולה עם יצרניות שבבים ומכשירים ניידים על מנת להפוך את הטכנולוגיה לזמינה עד תחילת שנת 2020. מטרת הטכנולוגיה היא למזער את יכולתם של גנבי מכשירים או האקרים לגשת למידע רגיש או לקניין רוחני ובכך להגביר גם את הביטחון הלאומי. כמו כן, פיתוח הטכנולוגיה יקטין את התלות של מחלקת ההגנה במכשירים ייעודיים בעלי אבטחה גבוהה עבור עובדיה, שעלותם מגיעה לכ-4,500 דולר למכשיר.^{^[41]}

רוסיה

13 בפברואר – רוסיה מתכננת להתנתק מרשת האינטרנט העולמית כחלק מתרגיל הגנת סייבר – קבוצת העבודה בנושא אבטחת המידע של רוסיה,^{^[42]} המורכבת מנציגי חברות התקשורת במדינה הציעה לנתק את רוסיה מהאינטרנט העולמי במסגרת ניסוי שמטרתו לבחון את אבטחת הסייבר במדינה. הניסוי הוצע כחלק מהתוכנית הלאומית לכלכלה דיגיטלית שהוגשה בשנת 2018, וכוללת סעיפים שמטרתם לאפשר לרשת האינטרנט במדינה להמשיך בפעולתה גם במסגרת תרחיש שבו גורם זר ינתק את רוסיה מהרשת העולמית.

על פי התוכנית, רוסיה תוכל לנתב כ-95% מתעבורת האינטרנט במדינה בשנת 2020 באמצעות נקודות ניתוב ממשלתיות, במטרה למנוע ממידע מלהיות מנותב אל מחוץ למדינה. במסגרת הניסוי, שמיועד להיערך עד ה-1 באפריל, ממשלת רוסיה תנתב את כל פעילות האינטרנט במדינה לשרתים מיוחדים שינוהלו על ידי השירות הפדראלי לפיקוח על התקשורת, טכנולוגיות המידע והמדיה של רוסיה (ה-Roskomnadzor).^{^[43]} בסוף ינואר הביעו חברות התקשורת במדינה את הסכמתן עם מטרת התוכנית, אך הביעו חשש שניתוק האינטרנט במסגרת הניסוי עלול לפגוע בתשתית האינטרנט של המדינה.^{^[44]}

27 בפברואר – בכיר בפרלמנט הרוסי: רוסיה לומדת מסין כיצד להתמודד עם שחיתות ברשת וטרור סייבר – לדברי סגן יושב ראש וועדת הפרלמנט לביטחון ולמאבק בשחיתות,^{^[45]} ווסילי פיסקרב (Vasily Piskarev), רוסיה לומדת מסין כיצד ניתן להתמודד עם שחיתות ופשיעה מאורגנת ברשת וכן עם טרור סייבר. לדבריו, גם רוסיה וגם סין פועלות להעמיד לדין עבריינים במרחב הסייבר ללא קשר לאזור הגיאוגרפי שבו הם פועלים. פיסקרב הוסיף כי הזמין מחוקקים סינים לקחת חלק בדיוני הפרלמנט של רוסיה בנושאי אבטחת סייבר וחילופי מידע בנושא מדיניות נגד טרור, שחיתות וסחר בסמים, שייערכו ביוני 2019.^{^[46]}

26 בפברואר – בית המשפט הצבאי גזר עונשי מאסר על מומחי סייבר לשעבר שהורשעו בבגידה – התביעה בבית המשפט הצבאי במחוז מוסקבה דרשה עונש מרבי של 20 שנות מאסר כנגד הבכיר לשעבר בחטיבת אבטחת המידע בשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB), סרגיי מיכאלוב (Sergei Mikhailov) והמנהל לשעבר בחברת קספרסקי, רוסלאן סטויאנוב (Ruslan Stoyanov) שנעצרו בסוף 2016 בחשד לבגידה וריגול. שני נתבעים נוספים, איש העסקים גיאורגי פומצ'נקוב (Georgiy Fomchenkov) ודמיטרי דוקוצ'ייב (Dmitry Dokuchaev), הודו בקשרים עם ה-FBI. מעצרם של הארבעה בסוף 2016 העלה את החשד כי הם מסרו מידע הנוגע להתערבותה של רוסיה בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, אולם כתב האישום מייחס להם מסירת מסמכים מסווגים וקשרים עם המומחית האמריקנית לאבטחת סייבר מחברת Verisign, קימברלי זנז (Kimberly Zenz).^{^[47]} על פי החשד, המסמכים שהועברו לזנז כללו מידע על האקרים ועברייני סייבר ממוצא רוסי ושימשו את מחלקת המשפטים האמריקנית לטובת הגשת כתבי אישום כנגדם.^{^[48]}

ב-26 בפברואר דווח כי בית המשפט הצבאי דן את מיכאלוב ל-22 שנות מאסר ואת סטויאנוב ל-14 שנות מאסר בגין בגידה.^[49]

אירופה

8 בפברואר – האיחוד האירופאי מתכנן להטיל סנקציות על גורמים המעורבים בתקיפות סייבר – נציגים ממדינות האיחוד האירופי דנו באפשרות להטיל סנקציות על אזרחים, ארגונים ומדינות המעורבים בפשעי סייבר שיגרמו לנזקים חמורים במדינות האיחוד האירופי ובמערב, באמצעות גניבת קניין רוחני, פריצות למאגרי מידע, תקיפת תשתיות אבטחת מידע וגניבת מידע מסווג. הסנקציות המוצעות יוטלו לאחר שיתקבלו פה אחד בקרב חברות האיחוד ויכללו הגבלות נסיעה והקפאת נכסים נגד הגורמים המעורבים, ללא קשר ללאום שלהם או למיקום בו הם נמצאים.^{^[50]}

11 בפברואר – האיחוד האירופי שוקל לנסח תגובה על מתקפות הסייבר מטעם סין – מדינות האיחוד האירופי שוקלות לנסח תגובה משותפת לקמפיין מתקפות סייבר מטעם סין שהתמקד במטרות ברחבי העולם לשם גניבת קניין רוחני ולמתקפה שיוחסה לסין על רשת התקשורת הדיפלומטית של האיחוד האירופי שנתגלתה בדצמבר 2018. הדיונים נערכו בעקבות פגישת נציגי המדינות עם נציגים מבריטניה, בה הציגה בריטניה ראיות טכניות לפעילות קבוצת ההאקרים הסינית APT10 בארה"ב ובמדינות נוספות. לדברי בכירים באיחוד, התגובות שנשקלו נעות בין פרסום אזהרה משותפת או הטלת סנקציות וכן ייתכן והנושא ייכלל בפסגת האיחוד האירופי וסין שתיערך בחודש אפריל. לדברי גורמים באיחוד, קיימת חוסר הסכמה בקרב המדינות החברות בנוגע למעורבותה של סין בקמפיין המתקפות, דבר שימנע קבלת החלטה פה אחד, הנחוצה לשם ניסוח התגובה.^{^[51]}

20 בפברואר – מיקרוסופט: האקרים רוסים ביצעו יותר מ-100 מתקפות סייבר על גופי מחקר באירופה – על פי הודעת מיקרוסופט, קבוצת ההאקרים הרוסית Fancy Bear, הידועה גם בשם APT28, ביצעה יותר מ-100 מתקפות spear phishing על מכוני מחקר ועל ארגונים א-ממשלתיים בין החודשים ספטמבר ואוקטובר 2018. על פי ההודעה, בין מטרות הקבוצה היו השלוחה של מכון המחקר Council on Foreign Relations בגרמניה, השלוחות האירופאיות של Aspen Institute ומכון המחקר הגרמני קרן Marshall. לדברי סגן נשיא מיקרוסופט, טום ברט (Tom Burt), המתקפות מאששות את האזהרות של בכירים אירופאים בנוגע לאיום המעורבות הרוסית בבחירות לפרלמנט האירופי, שיחולו במאי 2019.^{^[52]} ברט הוסיף כי בתגובה למתקפות, תציע מיקרוסופט את שירות ה-Accountguard לזיהוי והתראה על איומים מתוצרתה ל-12 מדינות באירופה ללא עלות.^{^[53]}

נאט"ו

12 בפברואר – נאט"ו הקימה קהילה חדשה לשיתוף מידע בתחום אבטחת הסייבר – סוכנות התקשורת והמידע של נאט"ו (ה-NCIA)^[54] הקימה קהילה מקוונת חדשה, שבה מומחים לאבטחת סייבר ממדינות החברות בברית יוכלו לשתף מידע, לחקור ולחלוק שיטות עבודה מומלצות בכל הקשור לאבטחת מידע מסוגים שונים. הקהילה תאפשר עבודה במרחב מוצפן עם אפשרויות לשיחות קוליות ושיחות ווידאו מאובטחות וכן יכולות איסוף מידע. הגישה לקהילה ניתנה בשלב הראשוני לצוותי ה-CERT של בלגיה, צרפת, הולנד, בריטניה וארה"ב, והגישה לשאר מדינות הברית תינתן בהמשך השנה. הקמת הקהילה היא חלק ממהלך רחב יותר, שהוצג בשנה שעברה על ידי המזכיר הכללי של נאט"ו, ינס סטולטנברג (Jens Stoltenberg) להקמת מרכז בינלאומי לתיאום אבטחת סייבר (Cyber Security Collaboration Hub), שישמש כמרכז לשיתוף מידע מקצועי ולקיום תרגילים בתחום אבטחת הסייבר.^{^[55]}

14 בפברואר – גרמניה תאפשר למדינות ברית נאט"ו גישה ליכולות הסייבר ההתקפיות שלה – במהלך פגישה של שרי ההגנה של מדינות ברית נאט"ו, הודיעו בכירים גרמנים כי גרמניה תאפשר לחברות הברית גישה ליכולות הסייבר שלה, הכוללות גם יכולות התקפיות. בכך תצטרף גרמניה לארה"ב, בריטניה, דנמרק, הולנד ואסטוניה שכבר הודיעו בפומבי על העמדת יכולות הסייבר שלהן לשימוש עבור מבצעי הברית ומשימותיה.^{^[56]} לדברי שרת ההגנה של גרמניה, אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen), הגישה ליכולות הסייבר ההתקפיות וההגנתיות של גרמניה תינתן בדומה לנכסים צבאיים כגון טנקים וחיילים.^[57]

בריטניה

21 בספטמבר – ראש המרכז הלאומי לאבטחת סייבר: בריטניה מחויבת לשתף פעולה עם האיחוד האירופי בנושאי סייבר גם לאחר יציאתה מהאיחוד – במהלך כנס CyberSec Brussels Leaders' Foresight 2019 שנערך בבריסל, אמר ראש המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (ה-NCSC) סיאראן מרטין כי בריטניה מחויבת להמשיך את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי בנושאי הסייבר גם לאחר יציאתה מהאיחוד. לדבריו, כל פעולות ה-NCSC לא נכללות בתחום הפעולה והשיפוט של האיחוד האירופי ולכן שיתוף הפעולה של המרכז עם מדינות אירופה ועם מוסדות האיחוד אינו צפוי להשתנות בעקבות שינוי יחסיה של בריטניה עם האיחוד.^{^[58]}

22 בספטמבר – משרד ההגנה מתכנן לפתח יכולות אוטונומיות לאיסוף וניתוח נתונים על איומי סייבר – משרד ההגנה של בריטניה פרסם הודעת רכש עבור תמיכה בשלב התכנון של מערכת אוטונומית לאיסוף, מיזוג וניתוח נתונים הנוגעים לאיומי סייבר, חולשות ותקריות אבטחה והערכת מידת החשיפה לאיומים. המערכת החדשה צפויה לתמוך בצוות ניהול הסיכונים במרכז ה-CSOC (Cyber Security Operations Capability) ובכוונת משרד ההגנה להכניסה לשימוש עד חודש ספטמבר 2019.^{^[59]}

קישור להודעת הרכש: http://bit.ly/2VffRMb

27 בפברואר – ראש סוכנות הביון של בריטניה: יש לנסח עקרונות ונורמות התנהגות במרחב הסייבר– לדברי ראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming), היעדר חוק בינלאומי החל על מרחב הסייבר הוביל לכך שמדינות כגון רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה מנצלות את המצב הקיים על מנת להוציא לפועל מתקפות סייבר. לדבריו, על הקהילה הבין-לאומית לנסח רשימת עקרונות ונורמות התנהגות עבור מתקפות סייבר הנמצאות ב"טווח האפור". עוד לדבריו, שימוש במתקפות סייבר צריך לעמוד במבחן החוקיות, הצורך והפרופורציונליות ויש לעשות בהן שימוש רק במקרי קיצון.^{^[60]}

גרמניה

7 בפברואר – גרמניה תגביל את הגישה של פייסבוק למידע על אזרחיה – רשות ההגבלים העסקיים הפדראלית של גרמניה הודיעה כי תחייב את פייסבוק לאפשר לאזרחים גרמנים המשתמשים ברשת ובאתרים השייכים לחברה, כגון Instagram, לסרב לתת לה מידע אישי ולאסור על החברה לשתף את המידע עם גופי צד שלישי. לטענת הרשות, צעד זה נדרש מפני שפייסבוק ניצלה את הדומיננטיות שלה בשוק הגרמני כדי להכריח את משתמשיה לאפשר לה לאסוף מידע אישי, וכך אספה מידע על פעילותם במיליוני אתרים מחוץ לרשת החברתית למטרות פרסום מותאם אישית. מטעם פייסבוק נמסר כי בכוונתה לערער על החלטת הרשות, בטענה שהיא מציבה סטנדרט בלתי אפשרי המכוון נגד פייסבוק בלבד, שתופסת פלח שוק משני בגרמניה. פייסבוק גם הסבירה שהצעד השנוי במחלוקת אפשר לה לשפר את חווית השירות ללקוחות ולהגן על המידע האישי של המשתמשים.^{^[61]}

נורבגיה

6 בפברואר – האקרים סיניים תקפו את חברת התוכנה הנורווגית Visma – לדברי מנהל אבטחת המידע בחברת התוכנה Visma, אספן ג'והנסן (Espen Johansen), החברה זיהתה מתקפת סייבר מטעם האקרים סיניים על מערכות החברה, שמטרתה לגנוב סודות מסחריים על לקוחותיה והוסיף כי לקוחותיה לא נפגעו. על פי חוקרים מחברת אבטחת הסייבר Recorded Future, המתקפה על החברה הנורווגית היא חלק מקמפיין המתקפות הגלובלי Cloudhopper, שנחשף בדצמבר 2018 ומנוהל על ידי המשרד לביטחון המדינה של סין, ה-MSS (Ministry of State Security). לדבריהם, החל משנת 2017 מתמקד הקמפיין בחברות טכנולוגיה ותוכנה לשם גניבת קניין רוחני וסודות מסחריים של לקוחותיהן.^{^[62]}

אוקראינה

19 בפברואר – אוקראינה תקיים תרגילים בשיתוף האיחוד האירופי לטובת ניסוח תגובה לאיומי סייבר מטעם רוסיה – לדברי מזכיר המועצה הלאומית לביטחון ולהגנה לאומית של אוקראינה,^[63] אולכסנדר טורחינוב (Oleksandr Turchinov), אוקראינה תארגן מספר תרגילים משותפים עם האיחוד האירופי בעתיד הקרוב, על מנת להתמודד עם מתקפות סייבר מטעם רוסיה, שמטרתן להשפיע על בחירות לנשיאות אוקראינה, שיתקיימו ב-31 במרץ 2019. לדבריו, קיים מידע על פיו רוסיה מתכוונת לנצל את כל הכלים העומדים לרשותה, כולל מתקפות סייבר, על מנת להשפיע על הבחירות וכי הכנת מערך של תגובות כנגד תרחישים שונים של מתקפות תאפשר לנטרל אותן בצורה יעילה יותר ובכך תמנע התערבות רוסית פוטנציאלית בבחירות.^{^[64]}

ליטא

14 בפברואר – ליטא קיימה שורת תרגילי אבטחת סייבר בנושא הגנה על בחירות – ממשלת ליטא קיימה סדרת תרגילים בנושא הגנה על מערכת הבחירות מפני איומי סייבר והתערבות זרה בשיתוף מומחים משוודיה, פינלנד ופולין ונציגי חברת מיקרוסופט. התרגילים, שנערכו במשך יומיים, אורגנו בחסות המרכז האירופי למצוינות במאבק בלוחמה היברידית^[65] בפינלנד, ועסקו בתרחישי התמודדות עם תקיפות סייבר על מערכות בחירות מצד גורמים זרים. במקביל לתרגילים, קיימה הממשלה סמינר שהתמקד בתובנות ממערכת הבחירות בשוודיה מ-2018 וכלל דיונים על שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי, אבטחת רשתות מידע ותגובה אפשרית כנגד מתקפות סייבר.^{^[66]}

אסיה

סין

27 בפברואר – חוקרים זיהו קמפיין ריגול מטעם קבוצת האקרים סינית שהתמקד ביצרניות נשק – חוקרים מהמחלקה להתמודדות עם איומים של חברת הבת של Dell, SecureWorks זיהו קמפיין ריגול סייבר מטעם קבוצת ההאקרים הסינית Bronze Union, הידועה גם בשמות Emmissary Panda, LuckyMouse ו-APT27, שהתמקד ביצרניות טכנולוגיות ביטחוניות, בעריקים סינים ובארגוני חברה אזרחית וזכויות אדם. החוקרים מצאו כי ההאקרים עשו שימוש בגרסאות מחודשות של כלי תקיפה נפוצים ובכך הקשו על מערכות ההגנה.^{^[67]}

הודו

14 בפברואר – ממשלת הודו הציגה הצעות חוק להגברת השליטה על מידע ותכנים ברשת – ממשלת הודו פרסמה לתגובת הציבור מספר הצעות חוק חדשות, שירחיבו את הגישה והשליטה של הממשלה על תכנים ברשת. על פי הצעות החוק, הממשלה תוכל לדרוש מחברות הטכנולוגיה להסיר תכנים שיוגדרו כמשמיצים, מטעים או פוגעים בפרטיות, וכן תוכל לחייב ספקיות אינטרנט לחסום גישה לתכנים המוגדרים כבלתי חוקיים. בנוסף, תקבל הממשלה גישה למידע מוצפן הנמצא ברשתות. פרסום ההצעות הוביל לביקורת מטעם ארגוני חברה אזרחית ופעילי זכויות אדם במדינה שטענו כי ההצעות פוגעות בזכויות הפרט ומאפשרות לממשלה להסיר מהאינטרנט תכנים המזוהים עם האופוזיציה. מנגד, טען השר לענייני טכנולוגיות מידע ואלקטרוניקה, ראווי שאנקר פראסד (Ravi Shankar Prasad), שהצעות החוק, אותן רוצה הממשלה להכניס לתוקף לקראת הבחירות באביב, מסתמכות על החוקים הקיימים וכי הן חיוניות על מנת להילחם במידע מזויף המופץ ברשתות.^{^[68]}

יפן

2 בפברואר – משרד התקשורת של יפן מתכנן לבצע מחקר שיבחן סיסמאות גישה למכשירי IoT – משרד הפנים והתקשורת של יפן מתכנן מחקר הכולל סקירת סיסמאות של כ-200 מיליון מכשירי IoT השייכים לאזרחי יפן, שיתמקד בחולשות ובחסרונות של סיסמאות למכשירים המחוברים לרשת. לדברי בכירים במשרד הפנים והתקשורת, המחקר יכלול שימוש בתוכנה שהייתה בעבר בשימוש האקרים, הסורקת כ-100 סיסמאות פשוטות באופן אוטומטי, באמצעותה יקבלו החוקרים גישה למכשירי מודם פרטיים אך לא למחשבים אישיים ולמכשירים ניידים. בעליהם של מכשירים העושים שימוש בסיסמא פשוטה ואלו הנמצאים בסיכון לפריצה יקבלו הודעת דוא"ל מספקית שירות האינטרנט שלהם, בה הם יידרשו להחליף סיסמא. המחקר יתבצע בשיתוף עם המכון הלאומי לטכנולוגיות תקשורת ומידע (NICT)^{^[69]} שקיבל אישור מיוחד למשך חמש שנים לבצע גישה בלתי מאושרת למחשבים.^{^[70]}

7 בפברואר – ממשלת יפן תנסח תקני אבטחה לשירותי אחסון על גבי ענן – על פי תכניות הממשלה, גופי ממשלה, חברות ומפעילי תשתיות חיוניות יידרשו להשתמש בשירותי אחסון ענן בעלי תקני אבטחת סייבר. הממשלה תפעיל תכנית פיילוט שתבחן את תקני האבטחה החדשים החל מ-2019 מתוך כוונה שמערכת התקנים תיכנס לתוקף במלואה החל משנת 2020. על פי מערכת התקנים החדשה, גופים שיישמו את תקן האבטחה הגבוה ביותר יידרשו לנסח מנגנון הגנה עבור מרכזי נתונים ויאלצו לקבל אישור בטיחות עבור ציוד תקשורת. ניסוח מערכת תקני האבטחה הוא צעד נוסף למדיניות ממשלת יפן לעודד גופי ממשלה להשתמש בשירותי אחסון ענן.^{^[71]}

סינגפור

15 בפברואר – חברת Cisco חנכה בסינגפור מרכזי אבטחת סייבר וחדשנות עבור מדינות דרום מזרח אסיה – חברת טכנולוגיות המידע Cisco חנכה בסינגפור מרכז חדשנות במסגרתו ישתפו פעולה מדינות, גופי תעשייה וחברות הזנק בתחומי אבטחת הסייבר ומכשירי ה-IoT, ומרכז מצוינות באבטחת סייבר, ה-CCX (Cybersecurity Centre of Excellence), שהוקם בשיתוף סוכנות הפיתוח הממשלתית של סינגפור, ה-EDB (Economic Development Board). ה-CCX, שצפויים לעבוד בו יותר ממאה עובדים, צפוי לשמש גורם מייעץ ואקדמי בשוק אבטחת המידע המקומי, על ידי כך שיפעל בשיתוף פעולה עם סטודנטים מקומיים ומומחים מחברות אבטחת מידע מקומיות.^{^[72]}

תאילנד

28 בפברואר – חוק הסייבר החדש של תאילנד אושר בפרלמנט – הפרלמנט של תאילנד אישר את חוק סייבר חדש הנותן לגופי הביטחון סמכות חוקית לקבל גישה למידע ולהחרים ציוד כגון מחשבים ומכשירים אלקטרוניים לתקופה של עד ל-30 יום. כמו כן, תחת החוק החדש יוכלו גופי הביטחון להחרים, להשתלט ולהעתיק מידע ללא צו של בית משפט. החוק מצטרף לחוק המחשבים של תאילנד המטיל עונש של עד לחמש שנות מאסר בגין הפצת חדשות מזויפות ברשת.^{^[73]}

פקיסטן

17 בפברואר – פקיסטן האשימה את הודו במעורבות במתקפות סייבר על אתרי משרד החוץ והצבא– דובר משרד החוץ של פקיסטן, מוחמד פייסל (Muhammad Faisal), הודיע שאתר משרד החוץ חווה מתקפת סייבר וכי גישתם של משתמשים מהולנד, מאוסטרליה, מבריטניה ומערב הסעודית אליו נחסמה. בנוסף, גם הגישה לאתר צבא פקיסטן נחסמה למשתמשים. תזמון המתקפות, שאירעו שלושה ימים לאחר פיגוע בו נהרגו 41 שוטרים הודים בקשמיר, העלה את הסברה על פיה מקור המתקפות הוא בהודו.^{^[74]} בדבריו, הזכיר פייסל כי מטרות בפקיסטן הותקפו בעבר בידי האקרים הודים וציין כי המתקפות נערכו מספר ימים לפני שימוע שנערך בבית הדין הבינלאומי לקולבהושאן ג'דהאב (Kulbhushan Jadhav), אזרח הודי שהואשם על ידי פקיסטן בריגול בשנת 2017.^{^[75]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

5 בפברואר – מכוני מחקר הזהירו מפני התערבות זרה במערכת הבחירות לכנסת – המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין-תחומי בהרצליה פרסם דו"ח העוסק במבצעי הסייבר של איראן, חמאס, חיזבאללה ודאע"ש כנגד ישראל ובהשפעתם הפוטנציאלית על הבחירות הקרובות לכנסת. על פי הדו"ח, השימוש במבצעי סייבר בתקופות של מערכות בחירות מאפשר לארגוני הטרור להשיג את מטרותיהם הפוליטיות במהירות רבה ועל ידי פחות אמצעים, בהשוואה למתקפות טרור פיזיות. על פי הדו"ח, איראן מהווה את האיום המקוון הגדול ביותר על ישראל, מאחר והיא משתפת את הידע הטכנולוגי והניסיון שלה בתחום מבצעי הסייבר עם בעלות בריתה. בנוסף, הוסיפו מחברי הדו"ח פתרונות למניעת התערבות זרה בבחירות בישראל וחזרו על הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה להקים רשות מיוחדת, שתדווח על מקרים של פעילות חשודה ברשתות החברתיות לוועדת הבחירות המרכזית ולשב"כ ולהשתמש בכלים טכנולוגיים לאיתור הפצת חדשות מזויפות ברשתות ולחינוך הציבור מפני התופעה.^{^[76]}

לצד זאת, ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב (ה-INSS), סימולציה שכללה מספר תרחישים למעורבות זרה בבחירות לכנסת. בסימולציה השתתפו נציגי מחלקות הסייבר של השב"כ והמשטרה, בכירים מהמל"ל ומערך הסייבר, אקדמאיים, עיתונאים ונציגים מגוגל ופייסבוק ישראל. בין התרחישים דימו המשתתפים פריצה למכוני סקרים, שימוש בחשבונות מזויפים והפצת חדשות מזויפות על ידי איראן או רוסיה ועוד.^[77] לדברי אחת ממשתתפות הסימולציה, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, חוקי התעמולה של ישראל מיושנים ואינם נותנים סמכות מספקת ליושב ראש וועדת הבחירות המרכזית. על כן לדבריה יש לנסח אמנה המשותפת לכל המפלגות, שתחייב אותן בשקיפות בפרסומים ברשתות החברתיות.^[78]

8 בפברואר – רשות האוכלוסין וההגירה הפעילה הליך מואץ להענקת ויזות למומחי סייבר זרים – במסגרת הניסיון לתת מענה למחסור של כ-8,000 מומחי סייבר בשנה בתעשיית ההיי-טק הישראלית, הפעילה רשות האוכלוסין וההגירה הליך מואץ להסדרת מעמדם של עובדים זרים המתמחים במקצועות הסייבר. כחלק מהתהליך הכירה הרשות לחדשנות בחברות ההיי-טק כתאגידים עתירי ידע טכנולוגי, הגדרה המאפשרת להן להגיש בקשה לקליטה מואצת של עובדים. על פי דרישות התהליך, מומחים זרים יתקבלו לעבודה לתקופה של עד לשנה, יקבלו לפחות שכר הכפול מהשכר הממוצע בשוק ויועסקו במחלקת מחקר ופיתוח או במחלקות התומכות במוצר או שירות שמציעה החברה המעסיקה.^{^[79]}

9 בפברואר – ראש חטיבת הגנת הסייבר בצה"ל: איראן ניסתה לשבש את מערך ההתרעה של פיקוד העורף – לדברי מפקד חטיבת הגנת הסייבר בצה"ל, תא"ל נועם שער, איראן ניסתה לפרוץ ולשבש את מערכת ההתרעה והאזעקות של פיקוד העורף לפני כשנה, ניסיון שסוכל על ידי חטיבת הגנת הסייבר. לדבריו, השתלטות על מערכת ההתרעה עלולה לאפשר להאקרים לשלוט במערכת האזעקות או להשביתה בעת מתקפות טילים ורקטות. מתקפת הסייבר התגלתה הודות לניטור עקבי של קבוצת האקרים איראנית שניסתה לפרוץ למערכות נוספות בישראל, ביניהן מערכות צבאיות ומערכות הקשורות לתשתיות רגישות. כמו כן, חשף שער כי אירעו ניסיונות מטעם חמאס לפרוץ ולשבש פעילות של מערך המודיעין באיו"ש.^{^[80]}

13 בפברואר – חברת Symantec רכשה חברת הזנק ישראלית בתחום אבטחת הענן – חברת אבטחת הסייבר Symantec רכשה את חברת ההזנק הישראלית Luminate Security, על מנת לשדרג את אבטחת השירותים מבוססי הענן שהיא מציעה. הרכישה, שהיקפה נאמד בכ-250 מיליון דולר, התבצעה על רקע רצונה של Symantec להתבלט בתחום אבטחת שירותי הענן על רקע השימוש הגובר של חברות בשירותי ענן מתוצרת חברות צד שלישי כגון מיקרוסופט, גוגל ואמזון. פתרון אבטחת הענן של Luminateצפוי לייצר הגנה היקפית (software-defined perimeter) לפלטפורמת הגנת הסייבר המאוחדת של Symantec (Integrated Cyber Defense Platform).^{^[81]}

19 בפברואר – צבא גרמניה מתכנן להגביר את שיתוף הפעולה עם חברות הזנק ישראליות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית – לדברי מנכ"ל מרכז החדשנות בתחום הסייבר של צבא גרמניה,^[82] מרסל אוטו יון (Marcel 'Otto' Yon), צבא גרמניה מתכנן להשקיע בחברות ישראליות ולהגביר את שיתוף הפעולה עם חברות הזנק ישראליות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. לדבריו, המרכז יעדיף לשתף פעולה עם חברות הזנק המגובות על ידי קרנות הון סיכון.^[83]

27 בפברואר – מומחים קראו לנשיא וועדת הבחירות המרכזית למנות אחראי למאבק במעורבות זרה בבחירות – במכתב שנשלח מטעם מומחים אקדמאיים למדעי המחשב, טכנולוגיה, משפטים וביטחון לנשיא וועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, נכתב כי נתגלתה פעילות ענפה ברשתות החברתיות שמקורה בחשבונות מזויפים ורשתות bots שמטרתה לפגוע בהתנהלות התקינה של הבחירות. כותבי המכתב קראו לזהות את מפעילי החשבונות המזויפים, לשתף פעולה עם פייסבוק וטוויטר על מנת להסירם, לשתף פעולה עם גופי האכיפה וגופי הביטחון, וכן למנות מתאם שיתאם בין הפעולות השונות שיפעל בסמכות וועדת הבחירות המרכזית.^{^[84]}

25 בפברואר – בכוונת המועצה לביטחון לאומי לפרסם דו"ח שיעסוק בפעולות ריגול סייבר מצד מעצמות זרות – המל"ל תגיש לקבינט דו"ח מיוחד שיעסוק בהיבטים הביטחוניים של השקעות הזרות בישראל, וחלקו יעסוק בשימוש ביכולות סייבר לטובת ריגול מטעם רוסיה וסין ובניסוח אסטרטגיית מודיעין-שכנגד המיועדת להתמודד עם איומים אלו. פרסום הדו"ח מגיע על רקע ההערכה, כי המגזר הפרטי בישראל וחלקים מסוימים במערכת הביטחון הישראלית נותרו חשופים לריגול סייבר הנובע ממגמת ההשקעות הזרות בישראל. עם זאת קיימת מחלוקת בקרב גופי המודיעין בנוגע לשאלה האם האקרים רוסיים וסיניים הצליחו לחדור לתשתיות חיוניות בישראל ומה היקף החדירה.^[85]

אמריקה הלטינית

וונצואלה

8 בפברואר – אתרים השייכים למשרד החוץ של וונצואלה חוו מתקפות סייבר – על פי הודעה מטעם שגרירות וונצואלה במוסקבה, אתרי אינטרנט ברחבי העולם, השייכים למשרד החוץ של וונצואלה חוו מתקפות סייבר והושבתו לצורך ביצוע צעדי אבטחה. עוד נמסר כי על גבי אתרי השגרירות במקסיקו ובארגנטינה הופיעו הודעות התומכות ביושב ראש האופוזיציה, חואן גואיידו (Juan Guaido), שהכריז על עצמו כנשיא הלגיטימי במדינה.^{^[86]}

אוסטרליה

8 בפברואר – סוכנויות הביטחון חוקרות ניסיון לפרוץ לרשת הפרלמנט הפדראלי של אוסטרליה – בהצהרה משותפת מטעם נשיא הסנאט של אוסטרליה, סנאטור סקוט ראיין (Scott Ryan) ודובר בית הנבחרים של אוסטרליה, טוני סמית' (Tony Smith) נמסר כי האקרים ניסו לפרוץ לרשת המחשבים של הפרלמנט הפדראלי, אך הניסיון ככל הנראה נכשל. גופי הביטחון של אוסטרליה חוקרים חשד לפיו סין עומדת מאחורי המתקפה.^{^[87]} ב-18 בפברואר פרסם ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון (Scott Morrison) הודעה, כי המתקפה בוצעה על ידי מדינה.^[88] לדברי הגנרל במיל' והסנאטור ג'ים מולן (Jim Molan), אוסטרליה מסוגלת להגיב וכן עליה לבצע מתקפות סייבר כתגובה למתקפות עליה.^[89] דובר משרד החוץ של סין, גנג שואנג (Geng Shuang), הכחיש את ההאשמות וטען כי הן בלתי מבוססות וכי הן פוגעות בשיתוף הפעולה בין סין ואוסטרליה.^[90]

לדברי נשיא חברת אבטחת הסייבר Resecurity, צ'רלס יו (Charles Yoo), המתקפה בוצעה על ידי חברת טכנולוגיה בשם Mabna Institute, המקושרת למשמרות המהפכה של איראן.^[91] על פי חברת FireEye, המתקפה היא חלק מסדרת תקיפות שהחלה לאחר נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן וכי המתקפות כוונו כלפי מדינות ברית ה-Five Eyes.^[92]

21 בפברואר – שרתים של יצרנית הרכב Toyota באוסטרליה חוו מתקפת סייבר – שלוחת Toyota באוסטרליה חוותה מתקפת סייבר שהובילה לחסימתם של עובדי החברה מחשבונות הדוא"ל שלהם למשך ימים. בהצהרה שנמסרה מטעם החברה נמסר כי לא ידוע האם בוצעה גישה לא מאושרת למידע מסחרי או פרטי השייך לעובדיה. המתקפה הובילה להשבתת חשבונות הדוא"ל של העובדים והם הונחו להשתמש בשיחות טלפון ובהודעות טקסט לצורכי תקשורת. עובדים במרכזי המכירה של Toyota טענו כי גישתם למערכת השרתים המרכזית נחסמה, מה שמנע מהם את היכולת ליצור קשר עם לקוחות.^{^[93]}

המתח בין מדינות המערב לבין חברות התקשורת הסיניות

החודש נמשכו המתחים בין ממשלות אירופה והממשל האמריקני לבין חברות התקשורת הסיניות, ובראשן Huawei, על רקע רצונן של החברות הסיניות להשתתף במכרזים להנחת תשתיות עבור רשתות סלולריות מהדור החמישי.

שגריר ארה"ב באיחוד האירופי, גורדון סונדלנד (Gordon Sondland) הזהיר כי כל מדינה באירופה שתאפשר ל-Huawei או לחברות סיניות אחרות גישה לתשתיות החיוניות שלה, עשויה לסבול מהשלכות שיפגעו ביחסי המסחר שלה עם ארה"ב. לדבריו על מדינות אירופה להשתמש בשירותיהן של חברות תקשורת סקנדינביות, דוגמת Nokia בפרויקטים של תשתיות תקשורת, במקום לקיים עסקים עם חברות סיניות, שמחויבות על פי החוק הסיני לשתף פעולה עם המודיעין הסיני.^{^[94]} במקביל טען עוזר סגן מזכיר מחלקת המדינה למדיניות מידע, תקשורת בין-לאומית וסייבר,^{^[95]} רוב סטרייר (Rob Strayer), כי מתן גישה ל-Huawei לפרויקטים להנחת תשתיות תקשורת עלול להרחיב את יכולות המעקב של סין ולשמש לריגול. לדבריו סין תוכל לעשות שימוש בציוד התקשורת של Huawei כדי לגנוב קניין רוחני ואף לשתק רשתות תקשורת בעת עימותים גאו-פוליטיים. ממשל טראמפ מנסח צו נשיאותי שימנע את גישתן של חברות סיניות לרשתות תקשורת בארה"ב, אולם מדובר בצעד חלקי משום שמידע ונתונים של אמריקנים עלולים להישלח אל מעבר לגבולות, למדינות העושות שימוש בציוד תקשורת של Huawei, מה שעלול לשמר את גישתן של החברות הסיניות למידע של אזרחים אמריקנים.^{^[96]}

בבריטניה נשמעו החודש התבטאויות שונות מפי בכירי גופי הביון והסייבר בנוגע לאיום הנשקף מטעם חברות התקשורת הסיניות. על פי דו"ח מטעם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), ניתן להתמודד עם סיכוני האבטחה הנובעים משימוש בציוד של Huawei. מסקנות הדו"ח הציגו את עמדתה של בריטניה כמנוגדת לעמדתן של בעלות בריתה בברית ה-Five Eyes והובילו לסברה כי ייתכן ומסקנות הדו"ח ישפיעו על החלטותיהן של מדינות נוספות באירופה.^{^[97]} לדברי ראש ה-NCSC, סיאראן מרטין (Ciaran Martin), האיום אינו נובע משימוש בציוד כזה או אחר, אלא ממחסור בדרישות ובתקני אבטחת סייבר.

כמו כן, יש לשמר את מצב התחרות בשוק התקשורת, הכולל השתתפות של חברות סיניות, על מנת לייצר תמריץ עבור חברות תקשורת לאמץ אבטחת סייבר. עם זאת לדבריו, בריטניה שוקלת את צעדיה וטרם התקבלה החלטה בנושא.^{^[98]}

בהתבטאות נוספת, טען ראש ה-GCHQ, ג'רמי פלמינג (Jeremy Fleming), כי ההיצע הטכנולוגי של סין מהווה אתגר טכנולוגי משמעותי החורג משאלת הדיון הנוגעת לציוד תקשורת של חברות סיניות כגון Huawei. לדבריו, על המערב להבין שמדובר באתגר משמעותי עבור התעשיות והרשתות שיעשו שימוש עתידי ברשתות מהדור החמישי, החורג מהסכסוך של ארה"ב וסין סביב קניין רוחני וריגול.^{^[99]}

בגרמניה הודיע דובר משרד הפנים כי החרמה של יצרנית ציוד לרשתות מהדור חמישי כגון Huawei היא לא חוקית ואינה מתוכננת בזמן הקרוב. לדבריו, הממשלה מעדיפה להתמקד באבטחת רשתות התקשורת בגרמניה באמצעות הכנסת תיקונים לחקיקה הקיימת, שיכללו דרישות לאבטחת הרשתות גם במקרים בהם חברות לא אמינות תופסות נתח בשוק התקשורת.^{^[100]} בנוסף נודע כי ממשלת גרמניה צפויה לדחות את דרישתה של ארה"ב למנוע מ-Huawei מלהשתתף במכרז להנחת תשתיות לרשתות סלולריות מהדור החמישי במדינה. המסקנות התקבלו בעקבות דו"ח מטעם גופי הביטחון של גרמניה, שהוגש לקבינט ובו לא נמצאו הוכחות למאמצי ריגול מצד החברה הסינית. הדו"ח שיקף בין השאר את מסקנותיהם של שירותי המודיעין של בריטניה, על פיהן לא נמצאו עדויות לפעילות ריגול של החברה הסינית בבריטניה.^{^[101]}

בצ'כיה הודיע ראש הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר ומידע, ה-NUKIB (National Cyber and Information Security Agency), דוסאן נאוורטיל (Dusan Navratil), שגופי הממשל צפויים למנוע את השתתפותן של חברות התקשורת הסיניות Huawei ו-ZTE במכרזים ממשלתיים בתחום התקשורת. עם זאת, הודיע שר הפנים של צ'כיה ש-Huawei צפויה לספק ציוד לרשת התקשורת הפנימית של המשטרה.^{^[102]}

בפולין הציעו בכירים ב-Huawei להקים מרכז לאבטחת סייבר כצעד בונה אמון. לדבריו של מנכ"ל Huawei בפולין, טוני באו (Tonny Bao), מטרת המרכז היא לאפשר לרשויות לבחון את ציוד החברה ולוודא כי אינו מכיל "דלתות אחוריות".^{^[103]}

יפן והודו חתמו על הסכם לשיתוף מידע על איומי סייבר הקשורים לפיתוח טכנולוגיות תקשורת ולציוד תקשורת מתוצרת Huawei. שתי המדינות התחייבו להמשיך לקיים את סבבי השיחות הבילטראליים בעניינים הקשורים לגישה בלתי חוקית למידע ובנושא מניעת הדומיננטיות של החברות הסיניות בשוק התקשורת של הודו. במהלך סבבי השיחות, מתכננת יפן להבהיר לממשלת הודו את מהות הסיכון שבשימוש בציוד מתוצרת החברות הסיניות ולקדם את מדיניותה למניעת השתתפותן של החברות הסיניות בפרויקטים להנחת תשתיות לרשתות תקשורת מהדור החמישי.^[104]

בין-לאומי

ביטחון סייבר

7 בפברואר – מחקר חדש דירג מדינות על פי רמת אבטחת הסייבר שלהן – במחקר חדש מטעם החברה לייעוץ ולהשוואת שירותים Comparitech, בחנו החוקרים את מצב אבטחת הסייבר ב-60 מדינות על פי שבעה קריטריונים כגון אחוז המכשירים הניידים הנגועים בנוזקות, אחוז המחשבים הנגועים בנוזקות, מספר מתקפות הסייבר על ענף הפיננסים, חקיקה עדכנית, מצב המוכנות להתמודדות עם מתקפות סייבר ועוד. על פי המחקר, יפן מדורגת כבטוחה ביותר, ואחריה צרפת, קנדה, דנמרק וארה"ב. עוד על פי המחקר, אלג'יריה, וייטנאם ואינדונזיה דורגו במקום הנמוך ביותר ללא חקיקה עדכנית הנוגעת למרחב הסייבר ועם אחוז גבוה של מערכות נגועות בנוזקות.^{^[105]}

קישור למחקר המלא: http://bit.ly/2TLjkSf

7 בפברואר – Booz Allen Hamilton פרסמה את דו"ח איומי הסייבר השנתי ל-2019 – מחברי הדו"ח הצביעו על מתקפות סייבר מטעם מדינות כאיום המשמעותי לשנת 2019 וטוענים כי ארגונים מדינתיים עלולים לנצל חולשות ולעשות שימוש ב-botnets כנגד אפליקציות ומכשירי IoT לשם מבצעי ריגול. כמו כן, הצביעו כותבי הדו"ח על כך שתוקפים ינסו לנצל חולשות במערכות שליטה של תשתיות חיוניות או יעשו שימוש בנוזקות המשמשות לפרסום (adware) על מנת להתמקד על מטרות ספציפיות. כמו כן הזהירו כותבי הדו"ח מפני השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לטובת מבצעי מידע והשימוש בקטעי ווידאו מזויפים מסוג Deepfakes.^{^[106]}

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2TL4uv6

8 בפברואר – חברת איירבוס דיווחה על פריצה לנתונים של עובדיה – על פי הודעת החברה, האקרים פרצו למערכות מידע הקשורות למחלקת התעופה המסחרית של החברה, אולם הפריצה לא פגעה בפעילותה המסחרית. בפריצה נחשפו פרטים אישיים ופרטי קשר של עובדי החברה באיחוד האירופי וכן החברה דיווחה לרשויות על הפריצה כנדרש על פי רגולציית ה-GDPR להגנה על מידע.^{^[107]}

בהודעה לא נמסרו פרטים נוספים באשר לזהות התוקפים, או מטרת הפריצה, אולם היא הובילה להערכות כי מדובר בניסיון לדלות פרטי קשר על מנת להתמקד בשלב מאוחר ביותר בעובדי החברה. חלק ממטוסיה האזרחיים של החברה כגון ה-A330 משמשים צבאות מערביים לתדלוק ותובלה וכנפיהם עשויות מרכיבים מיוחדים שמטרתם להפחית ממשקל המטוס. כמו כן, איירבוס היא אחת מחברות הקונסורציום המייצר חלקים עבור מטוס ה-Eurofighter, עובדה שהופכת אותה ליעד לריגול טכנולוגי ותעשייתי.^{^[108]}

9 בפברואר – ראשת מחלקת אבטחת הסייבר בגוגל: תוקפים במרחב הסייבר עדיין עושים שימוש בטכניקות ישנות – לדברי ראשת מחלקת אבטחת הסייבר והפרטיות בגוגל, הת'ר אדקינס (Heather Adkins), מתקפות סייבר, טכניקות התקיפה, המניעים ואפילו התוקפים עצמם לא השתנו מאז שנות ה-80. אדקינס קראה לבעלי עסקים ללמוד מההיסטוריה של אירועי סייבר גדולים ולא להישמע לתרחישי אימה מטעם ספקים. לדבריה, שיטות להפצת נוזקות ו-וירוסים לא השתנו הרבה מבחינה טכנית. לדבריה, השינוי הגדול שחל מהשימוש בתולעת ה-Morris ב-1988 ועד השימוש בתולעים עבור מתקפות כופרה כגון WannaCry ו-NotPetya הוא הקלות שבשימוש בהן והזמינות של הידע ושל כלי הפריצה. אדקינס הוסיפה כי קיים עודף של מומחי אבטחת סייבר בשוק הגלובלי הנותנים עצות מנוגדות ועל כן יש להיצמד לכללים הישנים של עדכון תוכנות ושימוש בסיסמאות קשות לניחוש.^{^[109]}

14 בפברואר – נחנך מאגר נתונים לאיסוף מידע על תקיפות סייבר – התאגיד ללא כוונת רווח MITRE הקים מאגר מידע בשם ATT&CK שיכיל מידע ציבורי על איומי סייבר, טכניקות ושיטות תקיפה ובכך יעזור לארגונים להבין את מהות האיום ולהגן טוב יותר על תשתיותיהם הדיגיטליות. לדברי מנהל מודיעין איומי הסייבר (Cyber Threat Intelligence Chief) בתאגיד, ריצ'רד סטרוס (Richard Struse), המאגר יאפשר למנהלי אבטחת מידע להבין טוב יותר את דרכי הפעולה והמניעים של התוקפים ויסייע לייחס תקיפות סייבר לתוקף על סמך דיווחים שפורסמו לציבור.^{^[110]}

15 בפברואר – FireEye הזהירה מפני מתקפות כופרה על מערכות רכבל – דו"ח שפורסם על ידי חברת FireEye התריע מפני האקרים המשתלטים על תשתיות של רכבלים במדינות יעד לתיירות חורף וסקי כגון רוסיה ואוסטריה, באמצעות שימוש בתוכנות כופרה ונועלים את הגישה אליהן. לדברי מנהל אזור המזרח התיכון ואפריקה בחברת-הבת של FireEye, Mandiant, אליסטר שפרד (Alister Shepherd), מאחר ואותן מערכות רכבל נמצאות בשימוש במדינות רבות בעולם, ובכללן במזרח התיכון, על חברות ותיירים להיות מודעים לאיום, העלול לפגוע בסדר הציבורי. על פי חברת מחקרי השוק, Persistence Market Research, שוק המסילות הכבליות (Ropeways) והרכבלים הגלובלי צפוי לצמוח בשיעור של 11.9% בשנה ולהגיע לשווי של כ-4.6 מיליארד דולר בשנת 2024.^{^[111]}

20 בפברואר – דו"ח חדש של חברת Symantec: מתקפות על שרשראות האספקה זינקו ב-78% ב-2018 – על פי דו"ח איומי הסייבר השנתי של חברת Symantec לשנת 2018, חלה עלייה של 78% במספר מתקפות הסייבר על שרשראות האספקה של תוכנות לשימוש מסחרי, העושות שימוש בחולשות אבטחה של יצרניות צד שלישי. כמו כן, מספר המתקפות המסתמכות על קישורי URL זדוניים עלה ב-56% בין 2017 ל-2018. מנגד, מצאו מחברי הדו"ח כי מספר מתקפות ה-phishing ירד ב-7% ומספר מתקפות הכופרה צנח ב-20% באותה התקופה.

בנוסף, הזהירו מחברי הדו"ח מפני ניצול חולשות אבטחה במכשירי ה-IoT על מנת לפרוץ לרשתות פרטיות במטרה להפיץ מידע כוזב ובכך להשפיע על תוצאות מערכות בחירות. על פי מחברי הדו"ח, ניתן להעניש האקרים ולהרתיעם, באמצעות העמדתם לדין, וחשיפת פעילותם.^{^[112]}

לדו"ח המלא: https://symc.ly/2EsGyaB

28 בפברואר – דו"ח חדש דירג את ארבעת ענפי התעשייה החשופים ביותר לאיומי סייבר – על פי דו"ח חדש של חטיבת הביטוח של סוכנות דירוג האשראי Moody's Investors Service, ענפי התעשייה החשופים ביותר לאיומי סייבר הם ענף הבנקאות, חברות ההשקעה, ענף ניירות הערך ובתי החולים וכי מתקפות סייבר עלולות לפגוע בתפקוד וברווחים של ארגונים אלו, המחזיקים נתח גדול מהחוב הגלובלי, בסך 11.7 טריליון דולר. עוד על פי הדו"ח, ענפים אלו מסתמכים בעיקר על מחשבים ועל הרשת, ועל כן, פגיעה בתשתיות מחשוב תפגע בפעילותם היום-יומית. כמו כן, למתקפות סייבר על ענפים אלו עלולה להיות השפעה נרחבת על הענף כולו. על כן, קראו מחברי הדו"ח למלווים לבחון את מצב אבטחת הסייבר של הארגונים לפני קבלת ההחלטה על מתן הלוואות. בין ענפי התעשייה שדורגו תחת סיכון "בינוני" כללו מחברי הדו"ח את ענף החשמל, התקשורת, ביטוחי הבריאות, חברות התרופות ושדות התעופה.^[113]

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

13 בפברואר – פייסבוק הסירה חשבונות מזויפים שהפיצו מידע כוזב לקראת הבחירות במולדובה– בהודעה מטעם פייסבוק, הודיעה החברה כי חסמה 168 חשבונות, 28 דפים ושמונה חשבונות Instagram שפעלו במדינה לקראת הבחירות שנערכו ב-24 בפברואר 2019, בחשד שהפרו את תנאי השימוש של פייסבוק, באמצעות שימוש בחשבונות מזויפים לטובת הפצת תכנים שקריים או מפלגים. החשבונות הפיצו נראטיבים הקוראים לאיחוד מולדובה עם רומניה, הפיצו תמונות מזויפות והתחזו לארגון מקומי לבדיקת עובדות. עוד מצאה פייסבוק כי חלק ממפעילי החשבונות נקשרו לעובדי ממשלת מולדובה.^{^[114]}

27 בפברואר – אוקראינה זיהתה מתקפות סייבר מטעם רוסיה כנגד וועדת הבחירות המרכזית – שירות הביטחון של אוקראינה (SBU) הודיע כי הצליח לחסום מתקפת DDoS רחבת היקף על האתר של רשות הבחירות המרכזית במדינה. על פי ההודעה, מטרת המתקפה הייתה לחסום גישה למידע הנוגע להכנות הוועדה לקראת הבחירות לנשיאות אוקראינה. כמו כן נמסר כי ה-SBU חוקר מעורבות אפשרית של שירותי המודיעין של רוסיה או קבוצות האקרים המקושרות להם.^{^[115]} לדברי נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו (Petro Poroshenko), אוקראינה משתפת פעולה עם צבא ארה"ב ומחלקת המדינה האמריקנית על מנת להגן על הבחירות לנשיאות שיתקיימו ב-31 במרץ 2019.^{^[116]}

מסחרי

16 בפברואר – שוויו של שוק אבטחת הסייבר הגלובלי יגיע ל-365 מיליארד דולר ב-2026 – על פי דו"ח של האתר לניתוח שווקים ותעשיות ARC (Analytical Research Cognizance), שוויו של שוק אבטחת הסייבר הגלובלי צפוי לצמוח בשיעור גידול שנתי של כ-16.1% בין השנים 2017 ל-2026 ולהגיע לשווי של כ-365.2 מיליארד דולר. על פי הדו"ח, גורמי צמיחת השוק הם הצורך לעמוד בתקני רגולציה, הדרישה להעלאת תקציבי IT בתאגידים ובחברות ועסקים קטנים ובינוניים, העלייה במעבר למרחב הדיגיטלי והעלייה במודעות לאיומי סייבר. עם זאת, מחברי הדו"ח מצאו שחוסר מודעות ליתרונות של פתרונות אבטחת סייבר בקרב עסקים קטנים ובינוניים עלולה להגביל את צמיחתו של השוק.^{^[117]}

25 בפברואר – חברת תקשורת הלוויינים Inmarsat תשתף פעולה עם מיקרוסופט על מנת לאפשר שירותי ענן באמצעות לוויין – שיתוף הפעולה יאפשר ללקוחות Inmarsat להעביר מידע שנאסף על ידי מכשירי ה-IoT שברשותם לפלטפורמת הענן המרכזית Microsoft Azure ולקבל גישה אליו ללא קשר למיקום התשתיות שלהם. כמו כן, לקוחות Microsoft Azure יקבלו גישה לרשת התקשורת הלוויינית של Inmarsat ויוכלו לחבר את מכשירי ה-IoT שברשותם לאפליקציות מבוססות ענן באמצעות חיבור לווייני גלובלי. שיתוף הפעולה יתמקד באספקת פתרונות המבוססים על IoT לענפי החקלאות, הכרייה, התחבורה והלוגיסטיקה.^{^[118]}

אבטחת סייבר ופרטיות בענף הבריאות

22 בפברואר – תחקיר ה- :Wall Street Journalפייסבוק אספה מידע אישי גם על משתמשים שאינם ברשת החברתית – בתחקיר שנערך על ידי עיתון ה-Wall Street Journal, נמצא כי פייסבוק אוספת מידע אישי, הכולל גם מידע רפואי מאפליקציות, גם במקרים בהם למשתמש אין חשבון ברשת החברתית. בתחקיר, שבחן יותר מ-70 אפליקציות פופולריות נמצא כי לפחות שש מתוך 15 אפליקציות הבריאות והכושר הפופולריות ביותר שיתפו מידע רפואי רגיש עם פייסבוק. עוד על פי התחקיר, נמצא כי בעוד משתמשים יכולים שלא לאפשר לאפליקציות גישה למידע כגון מיקום או רשימת אנשי קשר, לא ניתנה להם האפשרות למנוע את העברת המידע עליהם לגורמים צד שלישי, כגון פייסבוק. דוגמה לכך היא האפליקציה למעקב הריון Flo Health, שהעבירה לפייסבוק מידע רפואי רגיש של 25 מיליון משתמשיה. מטעם Flo Health נמסר כי החברה אינה מוסרת לפייסבוק מידע פרטי אלא רק מידע כללי שאינו אישי. אפליקציות נוספות שחלקו מידע רפואי עם פייסבוק הן אפליקציית ההורדה במשקל BetterMe, האפליקציה למדידת קצב לב Instant Heart Rate, אפליקציית המדיטציות Breethe, ועוד.^{^[119]}

בינה מלאכותית

14 בפברואר – חברת Cyberwrite השיקה מערכת ניתוח סיכונים מבוססת בינה מלאכותית – חברת אבטחת הסייבר Cyberwrite הציגה מערכת ניתוח סיכונים, המבוססת על טכנולוגיית למידת מכונה, המסייעת לארגונים מתחומים שונים לאפיין את איומי הסייבר הרלוונטיים אליהם, לדרג אותם לפי רמת הסיכון שלהם ולאמוד את היקף הנזק הצפוי במקרה שהמתקפה מתממשת.

המערכת, שפותחה במעבדות החברה בישראל, מתמקדת בסיכונים הרלוונטיים לחברות קטנות ובינוניות ומסוגלת לתת הערכה בנוגע לאיומי סייבר מסוגים מגוונים. המערכת מבוססת על אלגוריתם המדרג חברות מענפים וסביבות גיאוגרפיות שונות, מזהה את רמת הסיכון ומנתח את העלויות כתוצאה מגניבת מידע, השבתת פעילות עסקית, תשלום כופר ועוד.^{^[120]}

מחקר ופיתוח

15 בפברואר – חברת Symantec השיקה אמצעי אוטונומי לחסימת דוא"ל phishing – חברת אבטחת הסייבר Symantec השיקה את פתרון אבטחת הדוא"ל Email Fraud Protection, במטרה לסייע לארגונים להתגונן מפני תקיפות phishing על ידי כך שינהל באופן אוטומטי את הגדרות אבטחת הדוא"ל שלהם, במקום שמנהלי האבטחה יעשו זאת באופן ידני.^{^[121]} אמצעי ה-Email Fraud Protection יכול להשתלב במערכות נרחבות יותר של החברה, שמזהות את מקור הודעות הדוא"ל שנשלחים לחברות ומאפשרים להילחם בתופעות כגון phishing, spam ובשימוש בנוזקות וכופרות.^{^[122]}

28 בפברואר – חוקרים אמריקניים הצהירו על פיתוח אלגוריתם חדש להגנה על מכשירי IoT מפני מתקפות סייבר – הפרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת Wyoming, מייק בורוזק (Mike Borowczak) והפרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת Cincinnati, רנגה ומורי (Ranga Vemuri), פיתחו מערכת מבוססת אלגוריתם המסוגלת להגן על מכשירי IoT מפני מתקפות סייבר באמצעות שליטה וניטור אחר רמות האנרגיה והקרינה האלקטרו-מגנטית הנפלטות מהמכשיר במהלך הצפנה או פענוח הצפנה. המערכת מבוססת על כך שמכשירי IoT פולטים יותר קרינה בזמן ביצוע תהליכי קידוד ופענוח מידע. האקרים מסוגלים למדוד את רמות הקרינה להשתמש בה על מנת לקבל גישה למידע המוצפן ולמידע על אופן פעילות המכשירים. האלגוריתם שפותח מווסת את רמות פליטת הקרינה של מכשירי IoT באופן זהה בכל שלבי פעילותם, כך שהאקרים לא יוכלו להשיג גישה למכשירים או למידע שעליהם.^{^[123]}

https://wapo.st/2RSglG2 ↑
https://wapo.st/2SGGCfJ ↑
https://bit.ly/2TNTJIE ↑
http://bit.ly/2BItlsy ↑
http://bit.ly/2tCAK89 ↑
https://bit.ly/2GXC7XF ↑
http://bit.ly/2E2fjDJ ↑
http://bit.ly/2BrSh7o ↑
http://bit.ly/2E2BERp ↑
http://bit.ly/2UPy8zt ↑
House Armed Services Emerging Threats and Capabilities Subcommittee ↑
Senate's Armed Services Subcommittee on Cybersecurity ↑
https://bit.ly/2Gjz8bS ↑
The Senate Committee on Energy and Natural Resources ↑
https://on.mktw.net/2IjS7or ↑
North American Electric Reliability Corporation ↑
https://bit.ly/2XbNd0r ↑
https://wapo.st/2tzsrKf ↑
https://wapo.st/2GYX18c ↑
The Department of Health and Human Service (HHS), the Food and Drug Administration (FDA) and the Centers for Medicaid and Medicare Services (CMS) ↑
https://bit.ly/2TaDJUM ↑
Cyber Threat Risk Analysis team ↑
https://bit.ly/2E2Xu7l ↑
Director of Operational Test and Evaluation ↑
http://bit.ly/2IfVAEr ↑
http://bit.ly/2EhjdZp ↑
כנס AFCEA-UNSI West הוא כנס שנתי המחבר בין חברות ויצרניות טכנולוגיות ונשק לבין גורמים בצי ובמשמר החופים האמריקני. הכנס אורגן בשיתוף אגודת הצי האמריקני (USNI) ואגודת התקשורת והאלקטרוניקה של הכוחות המזוינים (AFCEA). ↑
השלב השלישי מתייחס לשילוב של מספר שלבי עימות כגון עצירת פלישה, הפעלת כוח, מתקפת נגד ופעולות להחזרת יציבות. ↑
Deputy Director, Command, Control, Communications, and Computer/Cyber, J6, Joint Staff ↑
Director of the Defense Information Systems Agency ↑
http://bit.ly/2GyAmQL ↑
https://bit.ly/2BFWS63 ↑
http://bit.ly/2BOkc1w ↑
http://bit.ly/2Cd5CAW ↑
https://wapo.st/2VBj09p ↑
http://bit.ly/2tNpQMU ↑
https://yhoo.it/2C1TSBc ↑
Center for Strategic and International Studies ↑
https://wapo.st/2VBj09p ↑
Defense Information Systems Agency ↑
https://wapo.st/2NDJcNQ ↑
Russia Information Security Working Group ↑
https://bit.ly/2UWNIcy ↑
https://bit.ly/2RYQQTB ↑
State Duma deputy chairman of the Committee on Security and Corruption Control ↑
http://bit.ly/2NEw4bf ↑
https://bloom.bg/2EsvHh2 ↑
https://reut.rs/2tCwVjj ↑
https://reut.rs/2ErobS7 ↑
https://bloom.bg/2DlfHve ↑
https://bloom.bg/ 2GKjGoP ↑
http://bit.ly/2GWlRFM ↑
http://bit.ly/2IzxBR2 ↑
NATO Communications and Information Agency ↑
https://bit.ly/2SZeOCz ↑
http://bit.ly/2Gyai8i ↑
https://bit.ly/2SGIc1a ↑
http://bit.ly/2Ix4zBn ↑
http://bit.ly/2VaoyHw ↑
http://bit.ly/2XClaXR ↑
https://nyti.ms/2MTIFH6 ↑
https://reut.rs/2Dg5Qqx ↑
National Security and Defense Council of Ukraine ↑
https://bit.ly/2XgrNyS ↑
The European Centre of Excellence for Countering Hybrid Threats ↑
https://bit.ly/2DKy11k ↑
http://bit.ly/2GWV6Sw ↑
https://nyti.ms/2EcfMTN ↑
National Institute of Information and Communications Technology ↑
http://bit.ly/2SynH5N ↑
http://bit.ly/2GGOK8X ↑
https://bit.ly/2GxaMvB ↑
http://bit.ly/2SDVgPV ↑
https://bit.ly/2EtWj13 ↑
https://bit.ly/2Ew3SnZ ↑
https://bit.ly/2t9KMxy ↑
http://bit.ly/2Tx3fme ↑
https://bit.ly/2Vxgr8n ↑
http://bit.ly/2Dvm53d ↑
http://bit.ly/2SBRn24 ↑
https://bit.ly/2X8jQvO ↑
Bundeswehr Cyber Innovation Hub ↑
http://bit.ly/2EQYlqR ↑
http://bit.ly/2Tx3fme ↑
https://bit.ly/2VstasA ↑
http://bit.ly/2RTnmq3 ↑
http://bit.ly/2GjRlpF ↑
https://cnn.it/2Nt81Ms ↑
http://bit.ly/2Iz4CwG ↑
http://bit.ly/2U5biUH ↑
http://bit.ly/2SXrVVP ↑
http://bit.ly/2NqVLvF ↑
http://bit.ly/2U5hFaz ↑
https://bloom.bg/2MVhPP1 ↑
Deputy Assistant Secretary of State Department for Cyber and International Communications and Information Policy ↑
https://wapo.st/2SoFNrT ↑
http://bit.ly/2NntYfy ↑
http://bit.ly/2Ix4zBn ↑
http://bit.ly/2SEFIv9 ↑
https://cnb.cx/2ICXY8z ↑
https://bit.ly/2GIBBgl ↑
https://reut.rs/2N0ciq5 ↑
http://bit.ly/2UPuR34 ↑
http://bit.ly/2Hs7zwL ↑
http://bit.ly/2UQcj2O ↑
http://bit.ly/2SICtaj ↑
http://bit.ly/2E3fXAS ↑
http://bit.ly/2GyaCTG ↑
https://cnb.cx/2Dp1OfL ↑
https://bit.ly/2EeH2Bb ↑
https://bit.ly/2DLzTqG ↑
https://bit.ly/2BOQEky ↑
https://wapo.st/2TxkOUp ↑
https://bit.ly/2DHHmHg ↑
http://bit.ly/2EwD4CT ↑
http://bit.ly/2VEB0Qj ↑
http://bit.ly/2NctWHp ↑
http://bit.ly/2H8vP77 ↑
https://on.wsj.com/2C0JCcC ↑
https://bit.ly/2SVaPXC ↑
https://bit.ly/2SXN3dF ↑
https://symc.ly/2EhFYMR ↑
https://bit.ly/2EYVGN5 ↑

מדיניות וביטחון סייבר — פברואר 2019

תוכן עניינים

תקציר חודשי