הממשל האמריקני פרסם החודש כי חשבונות דוא"ל של הבית הלבן חשופים לפריצה וכי המפלגה הדמוקרטית חוותה מתקפות סייבר לאחר בחירות אמצע הקדנציה. כמו כן, הוגשו כתבי אישום כנגד האקרים אוקראינים וכנגד Huawei וחברות הבת שלה. בנוסף, השבתת הממשל הפדראלי הובילה לחשיפתם של אתרי ממשלה לאיום פריצה והמחלקה לביטחון המולדת פרסמה דירקטיבת מצב חירום בעקבות מתקפת סייבר מטעם איראן.

בתחום הצבא והביטחון הגבירה מחלקת ההגנה את מאמציה לרכוש טכנולוגיות בינה מלאכותית ולהגן עליהן מפני חולשות וכן פורסמו מסמכי אסטרטגיית המודיעין ודו"ח האיומים השנתי המצביעים על סין ורוסיה כאיומי הסייבר הגדולים ביותר על ארה"ב. בנוסף, פורסם כי צבא ארה"ב הקים יחידה ליכולות משולבות בתחומי הסייבר והלוחמה האלקטרונית.

רוסיה חשפה החודש כי חוותה מתקפות סייבר מטעם מדינות זרות במטרה להשפיע על הבחירות לנשיאות שחלו במרץ 2018.

באירופה הזהיר בכיר בנציבות האירופית את מדינות האיחוד מפני איום הסייבר מטעם סין; בבריטניה פורסמו אזהרה מפני מתקפות סייבר מטעם איראן וכן מחקר הקורא להרחיב את מדיניות אבטחת הסייבר הציבורית למגזר הפרטי; בצרפת מתכנן הצבא לרכוש אמצעי סייבר התקפיים ולנסח דוקטרינת סייבר צבאית התקפית. כמו כן, הוטל קנס בסך 57 מיליון דולר על גוגל בגין הפרת סעיפי ה-GDPR; בגרמניה דלפו פרטיהם של מאות מחוקקים ואנשי ציבור לרשת; פולין עצרה בכיר בחברת Huawei בחשד לריגול; ואוקראינה דיווחה על עלייה במספר מתקפות הסייבר על תשתיות בחירות.

באסיה החלה סין בקמפיין נרחב להסרת תכנים מהרשת וחשפה תכניות להקמת פארק תעשייתי לאומי לאבטחת סייבר; בהודו גברו החודש הקריאות לחזק את יכולות הסייבר ההגנתיות וההתקפיות ופורסמו תכניות הצבא להקים סוכנות הגנת סייבר חדשה; סינגפור הקימה וועדה חדשה לאבטחת תשתיות תקשורת; בווייטנאם נכנס לתוקף חוק הסייבר החדש.

במזרח התיכון חתמה ישראל על שיתוף פעולה בילטראלי בתחום הסייבר עם אוסטרליה. כמו כן, הזהיר ראש השב"כ כי מדינה זרה צפויה לנסות להתערב בבחירות לכנסת; איראן הודיעה כי תהדק את המגבלות על הרשתות החברתיות.

באוסטרליה פורסם דו"ח הקורא לנסח אסטרטגיית אבטחת סייבר להגנה על מערכות ניווט; קנדה הכריזה על מספר צעדים להתמודדות עם התערבות בבחירות ותפוצת מידע כוזב.

בתחום ביטחון הסייבר חשפה רשת המלונות Marriott פרטים חדשים בנוגע לחקירת הפריצה למאגרי המידע שלה וחשיפת פרטי לקוחותיה.

בתחום ההשפעה הסירה פייסבוק דפים וחשבונות שהפיצו מידע כוזב מטעם איראן ו- Whatsapp הודיעה על ניסוי להגבלת שיתופי מסרים בין קבוצות. בנוסף, הודיעה חברת הבת של גוגל, Jigsaw, כי תסייע למנוע מתקפות סייבר על ארגונים פוליטיים באירופה.

ארה"ב

אסטרטגיה ומדיניות

4 בינואר – המחלקה לביטחון המולדת החלה לסייע באבטחת מכשירים רפואיים – המחלקה לביטחון המולדת החלה לשתף פעולה עם מִנְהַל התרופות והמזון (FDA) על מנת להגן על מכשירים רפואיים המחוברים לרשת מאיומי סייבר. לדברי סגן ראש מחלקת הערכה וגילוי האיומים במרכז הלאומי לאבטחת סייבר ותקשורת של המחלקה לביטחון המולדת^{^[1]}, כריסטופר בוטרה (Christopher Butera), המחלקה לביטחון המולדת החלה להדריך גופי ממשלה ותעשייה כיצד לשפר את אבטחת הסייבר ולהתמודד עם חולשות אבטחה במוצרים תוך שימוש בספרי הדרכה שפרסם ה-FDA.^{^[2]}

8 בינואר – מחוקק דמוקרטי קרא להגביר את הפיקוח על מבצעי הסייבר ההתקפיים של הפנטגון– נציג בית הנבחרים הדמוקרטי ויושב ראש תת-הוועדה ליכולות ואיומים חדשים תחת וועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים,^[3] ג'ים לנג'ווין (Jim Langevin), קרא להגביר את הפיקוח על אסטרטגיית הסייבר הלאומית של ממשל טראמפ ועל ביצוע מבצעי סייבר התקפיים. לדברי לנג'ווין, תת-הוועדה בראשותו תקיים שימועים ותבחן את יישום הצו הנשיאותי של טראמפ מאוגוסט 2018, המקל על תהליכי אישור מבצעי סייבר התקפיים. עוד לדבריו, קיימת סכנה שארה"ב תיקלע להסלמה במרחב הסייבר וכי פעולותיה יפגעו בנורמות ההתנהגות האחראית במרחב הסייבר. כמו כן, אמר לנג'ווין כי יגיש הצעות חוק להחזרת משרת מתאם אבטחת הסייבר של הבית הלבן ולהגברת הפיקוח על גילוי חולשות בשרשראות אספקה.^[4]

בנוסף, טען לנג'ווין כי הקונגרס מתקשה להתמודד ביעילות עם איומי סייבר, מאחר וישנן יותר מ-80 וועדות בקונגרס העוסקות בנושא ומשום שחקיקה אינה אמצעי יעיל להתמודדות עם איומי הסייבר המשתנים במהירות. על מנת לשפר את עבודת הקונגרס בתחום, הציע לנג'ווין שמספר מצומצם של גופי קונגרס, בהובלת וועדת בית הנבחרים לביטחון המולדת יהיה אחראי על הטיפול בנושאי אבטחת סייבר בפרק זמן קצר שיוגדר מראש.^{^[5]}

15 בינואר – מחקר חדש: חשבונות הדוא"ל של הבית הלבן חשופים לפריצה מטעם האקרים – על פי מחקר חדש מטעם חברת אבטחת הדוא"ל ValiMail, הבית הלבן אינו מיישם את תקנות האבטחה של הממשל שמטרתן למנוע זיופי דוא"ל (Email spoofing) וכי האקרים עלולים להתחזות לעובדי הבית הלבן ולזייף הודעות דוא"ל רשמי על מנת לבצע מתקפות spear phishing כנגד תורמים, בכירי ממשל ועוד.^{^[6]}

15 בינואר – ארה"ב הגישה כתבי אישום כנגד האקרים שפרצו למערכות הרשות האמריקנית לניירות ערך – כתבי אישום הוגשו כנגד שני אזרחי אוקראינה שפרצו למערכת התיוק התאגידית Edgar (Corporate filing system) של הרשות לניירות ערך, ה-SEC (Securities and Exchange Commission) במטרה לגנוב מידע על שינויים בשוק המניות בין פברואר 2016 למרץ 2017. על פי הודעת הרשויות, שני ההאקרים גנבו דו"חות רבעוניים ושנתיים של חברות הנסחרות בבורסה לפני שאלו פורסמו לציבור המשקיעים. כמו כן, נעצרו שישה אזרחים נוספים בחשד להונאות בניירות ערך והפקת רווחים בסיוע המידע הגנוב.^{^[7]}

18 בינואר – המפלגה הדמוקרטית הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר בימים שלאחר בחירות אמצע הקדנציה – ועידת המפלגה הדמוקרטית (ה-DNC) הגישה תצהיר לבית המשפט, בנושא מתקפת סייבר שחוותה לאחר בחירות אמצע הקדנציה. על פי התצהיר, ב-14 בנובמבר 2018 עשרות כתובות דוא"ל השייכות ל-DNC היו יעד למתקפת spear phishing, שככל הנראה לא השיגה את מטרתה. על פי התצהיר, מתקפת ה-spear phishing שחוותה המפלגה לאחר בחירות אמצע הקדנציה זהה למתקפה שחוותה המפלגה במהלך הבחירות לנשיאות ב-2016, המיוחסת לקבוצת ההאקרים Cozy Bear המקושרת לקרמלין. על כן סבורה ועידת המפלגה שממשלת רוסיה אחראית גם למתקפה האחרונה. התצהיר הוגש כחלק מתביעה שהגישה ה-DNC כנגד ממשלת רוסיה, בגין אחריות למתקפת הסייבר עליה במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016.^[8]

חקיקה

4 בינואר – הצעת חוק חדשה לאבטחת בחירות הוגשה על ידי נציגים דמוקרטים בבית הנבחרים – הצעת החוק החדשה המכונה For the People Act, כוללת סעיפים ממספר הצעות חוק קודמות שהוצעו לאחר הבחירות לנשיאות ב-2016 אך לא קודמו. על פי סעיפי ההצעה, תהליכי ההצבעה בבחירות לנשיאות ולקונגרס יוחלפו להצבעה באמצעות פתקי נייר עד שנת 2022. כמו כן, ההצעה קוראת לנציבות הסיוע בבחירות (Election Assistance Commission) להעניק מיליארד דולר לתחזוקה ולשדרוג ציוד ההצבעה, לקיום הכשרות בתחום אבטחת הסייבר ולתמיכה טכנית. על פי ההצעה, הסכום יועבר בשנת 2019 וכן יועברו סכומים נוספים בסך 175 מיליון דולר בכל שנה עד שנת 2026. כמו כן, קוראת ההצעה להגדיר תהליכי דיווח על חולשות אבטחה עבור יצרניות ציוד ההצבעה וכן לחייב את היצרניות לעבור בדיקות אבטחה בחודשים הקודמים לבחירות ולקיים תחרויות למציאת חולשות במערכותיהן (Bug Bounty).^{^[9]}

4 בינואר – הצעת חוק חדשה קוראת להקים גוף ממשלתי שיהיה אחראי לאבטחת הסייבר של שרשראות אספקה – הצעת החוק שהוגשה על ידי הסנאטורים הבכירים מרקו רוביו הרפובליקני ומארק וורנר הדמוקרטי, קוראת להקים גוף ממשלתי מרכזי הכפוף לבית הלבן בשם The White House Office of Critical Technologies and Security, שיתאם בין הסוכנויות הפדראליות העוסקות בביטחון לאומי, מסחר, מדע וטכנולוגיה וינסח אסטרטגיה להתמודדות עם איומי סייבר על שרשראות אספקה. על פי הצעת החוק, המשרד יסייע לחסום העברת טכנולוגיות חיוניות למדינות המוגדרות כאיום על הביטחון הלאומי של ארה"ב, ינסח רשימת ספקים אמינים עבור טכנולוגיות חיוניות הנמצאות בשימוש בארה"ב ויבחן דרכים להתמודד עם גניבת קניין רוחני וסודות טכנולוגיים ומסחריים.^{^[10]}

16 בינואר – הצעות חוק חדשות קוראות לאסור על מכירת טכנולוגיה אמריקנית לחברות סיניות שיפרו סנקציות ומגבלות ייצוא – הצעות החוק שהוגשו על ידי מחוקקים משתי המפלגות בסנאט ובבית הנבחרים, קוראות לאסור על חברות אמריקניות למכור שבבים ורכיבים טכנולוגיים אחרים לחברות תקשורת סיניות כגון Huawei ו-ZTE במקרים של הפרת סנקציות ומגבלות ייצוא. מטעם משרד החוץ של סין נמסר בתגובה כי הצעות החוק עלולות להחריף את מלחמת הסחר בין שתי המדינות וכי צעדים אלו הם ביטוי לרצונה של ארה"ב לפגוע בתעשיית ההייטק הסינית.^{^[11]}

24 בינואר – בית הנבחרים העביר הצעת חוק הקוראת לארגן תחרות למציאת חולשות במערכות מחלקת המדינה – בית הנבחרים העביר את הצעת החוק Hack the State Department Act, הקוראת לארגן תחרות למציאת חולשות אבטחה (bug bounty) במערכות מחלקת המדינה, שבה ישתתפו האקרים שיעברו בדיקות רקע. כמו כן, מקדמים הנציגים הדמוקרטים הצעת חוק נוספת שתאפשר לממשלות המדינות בארה"ב ולחוקרים חיצוניים להשתתף בתחרות bug bounty למציאת חולשות במערכות הצבעה. בנוסף, שוקלים מחוקקים לארגן תחרויות bug bounty גם במחלקת האוצר ובגופי ממשל נוספים. לדברי מנהלת המדיניות הראשית לשעבר בחברת HackerOne המארגנת תחרויות bug bounty, קייטי מוסורי (Katie Moussouris), המודל של תחרויות bug bounty שהצליח עבור הפנטגון וזרועות הצבא עלול שלא להתאים לגופים אזרחיים שכן לרוב משאביהם מצומצמים ולכן יכולתם לתקן את החולשות נמוכה יותר.^{^[12]}

25 בינואר – הצעת חוק חדשה קוראת למנות שגריר לענייני סייבר תחת מחלקת המדינה – נציגים מוועדת ענייני החוץ של בית הנבחרים (House Committee on Foreign Affairs) הציגו את הצעת החוק ה-Cyber Diplomacy Act לשנת 2019, הקוראת להקים משרד למדיניות בין-לאומית למרחב הסייבר תחת מחלקת המדינה. כמו כן, קוראת ההצעה למנות שגריר לענייני מרחב הסייבר שיעמוד בראש המשרד החדש, לנסח עקרונות למדיניות בין-לאומית למרחב הסייבר שתכלול שמירה על זכויות אדם ומאבק בפשיעת סייבר וכן קוראת לנשיא ארה"ב לחתום על הסכמים עם מדינות בעלות ברית. יושב ראש הוועדה, הנציג הדמוקרטי אליוט אנגל (Eliot Engel), הסביר שצעד זה נועד להציב את ארה"ב כגורם עולמי מוביל בכינון נורמות אבטחת סייבר ובהתנגדות לפגיעה בחירויות במרחב האינטרנט.^[13]

בניין הכוח בתחום הסייבר בארה"ב

11 בינואר – חוקרים למדעי המחשב: יש להכשיר תלמידי תיכון במקצועות הסייבר על מנת לתת מענה למחסור בכוח אדם מיומן – לדברי הפרופסורים למדעי המחשב מה-Pennsylvania College of Technology, ג'ייקוב מילר וסנדרה גורקה (Jacob Miller and Sandra Gorka), יש לקיים הכשרות מתקדמות במקצועות הסייבר עבור תלמידי תיכון על מנת להתמודד עם המחסור המחריף בכוח אדם מיומן. השניים הגיעו לוושינגטון על מנת להציג תכנית למתן קורסים ושיעורים במקצועות הסייבר במסגרת כנס סייבר שנתי בשם ShmooCon, שבכוונתם לקיים במדינות נוספות ברחבי ארה"ב. כמו כן, מתכננים השניים להרחיב את התכנית לתיכונים נוספים בפנסילבניה. במסגרת התכנית יוכשרו מורים בבתי ספר תיכוניים להעביר קורסים ברמת קולג' ותלמידים שיעברו קורסים במקצועות הסייבר יקבלו נקודות קרדיט ללימודיהם בקולג'.^{^[14]}

31 בינואר – הוועדה לביטחון המולדת של הסנאט תתמקד בדרכים לשימור כוח האדם הפדראלי המיומן באבטחת סייבר – לדברי יושב ראש הוועדה לביטחון המולדת של הסנאט, הסנאטור רון ג'ונסון (Ron Johnson), גיוס ושימור כוח אדם מיומן באבטחת סייבר במגזר הציבורי הוא היעד החשוב ביותר של הוועדה לשנת 2019, במטרה להגן על תשתיות חיוניות במדינה מפני מתקפות סייבר ממדינות כמו רוסיה וסין. ג'ונסון הוסיף כי יש להפוך את המגזר הציבורי לאטרקטיבי יותר עבור מומחי אבטחת סייבר באמצעות העלאה משמעותית של השכר ויצירת אפשרויות מעבר גמישות יותר בין סוכנויות ממשלתיות. כך יוכלו העובדים לצבור יותר ניסיון מקצועי, וכן יווצרו עבורם אפיקי התקדמות מקצועית. כמו כן, הוסיף ג'ונסון כי הוועדה תוודא שהמחלקה לביטחון המולדת מיישמת חוק חדש^{^[15]} שמטרתו להגן על שרשראות האספקה של הסוכנויות הפדראליות.^{^[16]}

השפעת השבתת הממשל הפדראלי על ביטחון הסייבר

ב-22 בדצמבר החלה השבתת הממשל הארוכה בהיסטוריה שנמשכה 35 ימים והסתיימה ב-25 בינואר. במהלך השבתת הממשל הופסקה פעילותן של רשויות וסוכנויות רבות, וחלה פגיעה בתהליכים שוטפים. בין היתר, גם תחום ביטחון הסייבר הלאומי נפגע כתוצאה מההשבתה.

השבתת הממשל פגעה בשמירה על אבטחת המידע של אתרי האינטרנט של הסוכנויות הפדראליות, מאחר ופעילותן של סוכנויות שעבודתן הוגדרה כלא חיונית הופסקה, ופעילות חיונית כגון עדכון האתרים התעכבה. לדברי סגן נשיא חברת אבטחת התוכנה Veracode, כריס אנג (Chris Eng), ההשבתה הובילה לכך שמשימות יומיומיות רבות, שדורשות טיפול בעדיפות גבוהה לא טופלו.

בדו"ח חברת שירותי האינטרנט הבריטית Netcraft, עלה כי השבתת הממשל האמריקני פגעה באבטחה של עשרות אתרי אינטרנט של סוכנויות ממשלתיות. על פי הדו"ח, יותר מ-80 אתרים ממשלתיים קרסו או שעמדו בפני סכנה משום שלא היו צוותים שיעדכנו את תעודות האבטחה או יטפלו בהם. בין האתרים שלא עודכנו נכללים אתרי מחלקת המשפטים ונאס"א.^[17]

בנוסף, ההשבתה עלולה להעמיק את המחסור של הממשל האמריקני בכוח אדם מיומן בתחום אבטחת המידע. על פי סקר שנערך בקרב 2000 עובדים שעבודתם הופסקה, כ-67% מעוניינים לעזוב את עבודתם בממשל באופן קבוע על מנת לעבור למגזר הפרטי עבור תנאי שכר טובים יותר.^{^[18]}

ב-24 בינואר פרסמה המחלקה לביטחון המולדת דירקטיבת מצב חירום סייבר בעקבות מתקפת סייבר המיוחסת לאיראן, שהתאפשרה בין היתר בשל אי תחזוקן של המערכות הפדראליות בעת השבתת הממשל. ראש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA)^{^[19]} תחת המחלקה לביטחון המולדת, כריס קרבס, פרסם דירקטיבת מצב חירום סייבר, שקראה לסוכנויות הפדראליות האזרחיות לבצע פעולות הכרחיות על מנת להגן על מערכות המידע הפדראליות ממתקפת DNS hijacking שיוחסה להאקרים איראניים. המתקפה אירעה בעת השבתת הממשל ובתקופה שבה עובדי הממשלה, כולל אנשי ה-IT מושבתים ומערכות ה-IT הפדראליות אינם מתוחזקות.^{^[20]} לדברי קרבס, נצפתה פעילות חשודה שהתמקדה ב-Domain Name Systems של ארגונים ממשלתיים וכי המחלקה לביטחון המולדת בוחנת את מידת הסיכון הנשקף להם.^{^[21]}

צבא וביטחון

4 בינואר – הפנטגון מנסח רשימת עקרונות אתיים לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית – מחלקת ההגנה הגישה בקשה לוועדת היזמות בתחום ההגנה (Defense Innovation Board) לטובת ניסוח רשימת עקרונות אתיים עבור השימוש בבינה מלאכותית בלוחמה. מטרת העקרונות היא להוות מסגרת אתית לשימוש בבינה מלאכותית עבור הצבא וכן להבהיר לחברות המשתפות פעולה עם הפנטגון, אילו שימושים עתידיים תעשה מחלקת ההגנה בטכנולוגיות שלהן. הוועדה, המורכבת מבכירים נוכחיים ולשעבר בעמק הסיליקון תפרסם את מסמך העקרונות ביוני 2019. ניסוח רשימת העקרונות הוא צעד בונה אמון הצפוי למזער את מידת החשד של חברות עמק הסיליקון כלפי הפנטגון והשימוש העתידי שלו במערכות נשק המבוסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית.^{^[22]}

7 בינואר – General Dynamics זכתה בחוזה לשדרוג יכולות הסייבר של הצי האמריקני – חברת General Dynamics זכתה בחוזה של המרכז למערכות לוחמת חלל ולוחמה ימית (SPAWARSYSCEN)^[23] של הצי האמריקני. במסגרת החוזה תסייע החברה לשדרוג יכולות הלוחמה האלקטרונית להגנה מפני איומים טכנולוגיים, לתמיכה בכוחות הלוחמים של הצי ולאספקת פתרונות בתחום השירותים הטכניים וההנדסיים. מתן השירותים במסגרת החוזה מוגבל עד לעלות של 898 מיליון דולר אך אינו מוגבל בכמות השירותים.^[24]

7 בינואר – המרכז הלאומי למודיעין-שכנגד השיק יוזמה להעלאת מודעות לניסיונות ריגול סייבר– המרכז הלאומי לביטחון ומודיעין-שכנגד^[25] השיק קמפיין להזהרת בכירים בחברות ובתאגידים מפני איומי ריגול סייבר שמטרתם לגנוב קניין רוחני וסודות מסחריים וטכנולוגיים. הקמפיין, המכונה Know the Risk, Raise your Shield, יתמקד בשלב הראשון בגופים פדראליים ויורחב לחברות טכנולוגיות ולתאגידים. במסגרת הקמפיין יפיץ המרכז סרטונים, חוברות וחומרים מקוונים המתארים את היקף וסוג האיומים הנשקפים מגופי מודיעין זרים. לדברי ראש המרכז, וויליאם איוונינה (William Evanina), מטרת הקמפיין היא להעלות מודעות בעיקר לאיום הנובע מסין ומשאיפותיה לעקוף את ארה"ב כמובילה גלובלית בטכנולוגיות מתקדמות.^[26]

10 בינואר – הצי האמריקני חנך יחידת מילואים חדשה ללוחמת סייבר – לדברי סגן מפקד יחידות המילואים של הצי העשירי, אדמירל משנה ג'יימס באטלר (Rear Admiral James Butler), יחידת המילואים החדשה תסייע ליחידות לוחמת הסייבר הסדירות (Navy Cyber Warfare Development Group – NCWDG) ותאפשר לנצל את הכישרון והיכולות של אנשי המילואים לטובת לוחמת הסייבר, הלוחמה האלקטרונית ויכולות ההצפנה של הצי.^[27]

10 בינואר – חיל האוויר האמריקני פרסם בקשה למידע עבור שירותי ניתוח נתונים בשוק הפרטי– במסגרת תכנית COBRA (Cyber Operations-Based Rapid Analytics), פרסם חיל האוויר האמריקני בקשה למידע עבור שירותים מסחריים הכוללים הנדסת אבטחת סייבר, הנדסת שירותי ענן, מדעי נתונים ועוד. בנוסף פירט חיל האוויר כי הבקשה נוגעת לשירותים בארבעה תחומים מרכזיים: (1) הזנת נתונים לפלטפורמת ה-AWS של חיל האוויר, GovCloud; (2) שימוש בפלטפורמת ה-big data של הסוכנות לשירותי מידע של מחלקת ההגנה (DISA)^[28] על מנת ליצור, לבחון וליישם ניתוח נתונים עבור יחידת הסייבר של חיל האוויר (24^th Air Force); (3) הפעלת יכולות ניתוח נתונים נלווים בהתאם לקבלת אישור; (4) הכשרת מפעילי מערכות נשק סייבר לשימוש בכלי ניתוח נתונים.^[29]

11 בינואר – דו"ח מבקר מחלקת ההגנה: יותר מ-250 חולשות אבטחה טרם תוקנו ברשתות הפנטגון– על פי הדו"ח השנתי של מבקר מחלקת ההגנה, 266 חולשות אבטחה שנחשפו ברשתות הפנטגון במספר דו"חות של המבקר בין יולי 2017 ליוני 2018 טרם תוקנו. על פי הדו"ח, מרבית החולשות קשורות ליכולתה של מחלקת ההגנה לזהות חולשות ואיומי סייבר, למשילות הסייבר (cyber governance) ולמדיניות ולתהליכים לניטור הסיכונים. כמו כן, נמצא כי מחלקת ההגנה לא פעלה על פי מסגרת אבטחת הסייבר של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), הסוכנות לניהול חוזים במחלקת ההגנה^[30] לא הקפידה על ההכשרה והתקנים שניתנו למומחים בתחומי הסייבר וכן צבא ארה"ב וסוכנות הרפואה של מחלקת ההגנה טרם יישמו את כל הצעדים לאבטחת מערכותיהם.

בדו"ח נוסף שפרסם מבקר מחלקת ההגנה נמצא כי רשתות מחלקת ההגנה חשופות לגישה לא מאושרת וכי טרם יושמו תהליכים לבקרה וניטור פעילות על מערכות ורשתות המחלקה.^[31]

קישור לדו"ח השנתי של מבקר מחלקת ההגנה: http://bit.ly/2SQVSmj

קישור לדו"ח הנוסף: http://bit.ly/2SRw35D

18 בינואר – צבא ארה"ב מעוניין בפיתוח יכולות אבטחת סייבר אוטונומיות – מנְִהֵלת תקשורת החלל והיבשה של צבא ארה"ב (S&TCD)^{^[32]} פרסמה סקר שוק לפיתוח אמצעים אוטונומיים לאבטחת סייבר על רשתות טקטיות ומערכות תקשורת. על פי הודעת הסקר, האמצעים החדשים, שיתבססו על בינה מלאכותית ועל למידת מכונה, יאבטחו את תהליכי קבלת ההחלטות האוטומטיים של המערכת ויגנו עליה מפני תוקפים העושים שימוש בבינה מלאכותית.^{^[33]} כמו כן, האמצעים שיפותחו יסייעו להגנת הרשתות באמצעות זיהוי והתמודדות אוטונומיים עם חולשות ונוזקות ידועות, זיהוי ותיקון בעיות תצורה ברשתות ויצירת התאמה בין המלצות ומתארים לתגובות למתקפות סייבר.^{^[34]}

24 בינואר – משרד ראש המודיעין הלאומי פרסם אסטרטגיית מודיעין לאומית המתמקדת באיומי סייבר וטכנולוגיות מתקדמות – ראש המודיעין הלאומי (DNI), דן קואטס פרסם מסמך אסטרטגיית מודיעין לאומית חדשה המתמקדת באיומי סייבר ובאיומים חדשים, בהם טכנולוגיית הבינה המלאכותית, ומגדירה כיוון אסטרטגי לקהילת המודיעין האמריקנית לארבע השנים הבאות. על פי האסטרטגיה, איומי סייבר פוגעים באמון הציבור במוסדות הממשלה ומובילים לנזקים כלכליים כבדים בעוד שבינה מלאכותית תשפר משמעותית את כלי הנשק שבידי יריביה של ארה"ב. כמו כן, סין מהווה את האיום הכלכלי והצבאי המשמעותי ביותר והודגש במיוחד האיום הנובע ממאמציה לפתח נשק נגד לוויינים שעלול לפגוע ביעילותו של צבא ארה"ב ובביטחון הלאומי שלה.^{^[35]}

כמו כן, קוראת האסטרטגיה לגופי המודיעין האמריקנים להתמקד בהגברת המודעות ליכולות הטכנולוגיות של יריביה של ארה"ב על מנת לסייע בקבלת החלטות והוצאה לפועל של מבצעים מודיעיניים, צבאיים, כלכליים, פיננסיים, דיפלומטיים ומבצעי אכיפת חוק.^{^[36]}

קישור למסמך האסטרטגיה המלא: http://bit.ly/2B5H1xo

24 בינואר – צבא ארה"ב הקים יחידה ליכולות משולבות בתחומי הסייבר והלוחמה האלקטרונית– צבא ארה"ב (Army) הקים את יחידת המודיעין, מידע, סייבר, לוחמה אלקטרונית וחלל, I2CEWS^{^[37]} שתחל לפעול כחלק מכוח המשימה הרב-ממדי (Multi-Domain Task Force) ותתמקד באיום מצד סין באוקיאנוס השקט. היחידה החדשה תבחן טקטיקות חדשות לשימוש בסייבר ובלוחמה אלקטרונית ותתרגל אספקת נתונים ליחידות טילים ארוכי טווח וליחידות הגנה מפני טילים. יחידת ה-I2CEWS כוללת ארבע מחלקות: מחלקה לניתוח מודיעין, מחלקה למבצעי מידע והשפעה, מחלקת סייבר ולוחמה אלקטרונית ומחלקה לחלל ואותות שתספק מודיעין סיגינט ומודיעין מלוויינים. היחידה תורכב מכוח אדם בהיקף של גדוד ובראשה יעמוד קצין בדרגת לוטננט קולונל (Lt. Colonel). הצבא מתכנן להקים יחידה נוספת שתוצב באירופה ותתמקד באיום מטעם רוסיה.^{^[38]}

24 בינואר – חיל האוויר האמריקני יבצע שינויים ארגוניים בתחומי הסייבר והמודיעין – חיל האוויר האמריקני מתכנן לבצע שינויים ארגוניים הנוגעים לתחומי המודיעין והסייבר, במסגרתם יאוחדו המטות הראשיים של טכנולוגיות המידע, הסייבר והמודיעין למטה אחד ותפקיד סגן מחלקת ה-ISR^{^[39]} יאוחד עם תפקיד סגן המחלקה לדומיננטיות בתחום המידע.^{^[40]} על פי ראש מטה חיל האוויר, גנרל דיוויד גולדפיין (David Goldfein), איחוד המטות ישפר את תהליך קבלת ההחלטות בתחומי המידע בחיל האוויר. תת-המזכיר לענייני חיל האוויר במחלקת ההגנה, מת'יו דונובן (Matthew Donovan), הסביר את הצורך באיחוד בכך שבמלחמות העתיד, חיל האוויר יצטרך להשתמש בכמויות גדולות של מידע על מנת להכריע את אויביו ואיחוד המערכות יאפשר לו לשתף את המידע בצורה טובה יותר ובכך לתרום לניצחון במלחמה.^{^[41]}

25 בינואר – חברת הייצור הביטחוני Raytheon תשדרג את אבטחת הסייבר של מל"טים אמריקניים– Raytheon צפויה לספק עדכוני תוכנה להגנה על מערכות שליטת הקרקע ולשדרג את החיישנים המותקנים על גבי מל"טים מסוג RQ-4 Global Hawk על מנת להגן עליהם מפני מתקפות סייבר. החוזה שנחתם מול Raytheon הוא חלק מחוזה רחב שנחתם מול החברה לייצור ביטחוני Northrop Grumman לאבטחת עשר תחנות שליטה קרקעיות של המל"טים הפרוסות ברחבי העולם, במטרה להגביר את עמידותן בפני תקיפות סייבר.^{^[42]}

29 בינואר – ראשי קהילת המודיעין: סין ורוסיה הן איום הסייבר הגדול ביותר על ארה"ב – משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) הציג בפני וועדת המודיעין של הסנאט את דו"ח האיומים השנתי (Worldwide Threat Assessment), ממנו עולה כי סין ורוסיה מהוות איום ממשי על ארה"ב וכי ביכולתן לפרוץ לתשתיות חיוניות כגון רשת החשמל, צינורות גז ועוד.^{^[43]} כמו כן, הזהירו ראשי ה-CIA, ה-FBI וה-DNI, דן קואטס, כי סין ורוסיה משתפות פעולה יותר מתמיד, בעוד בעלות בריתה של ארה"ב מתרחקות ממנה עקב שינויי מדיניות בתחומי הביטחון והמסחר. לדבריהם, קיימת עליה בניסיונות ההשפעה מצד סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה וכן במספר מתקפות הסייבר מטעמן במטרה לגנוב מידע, להשפיע על אזרחים אמריקנים ולשבש פעילות סדירה של תשתיות חיוניות. קואטס הוסיף כי צפויים ניסיונות להשפעה זרה על הבחירות לנשיאות בשנת 2020, אך לא סיפק פרטים נוספים. לדברי ראש ה-FBI, כריסטופר ריי (Christopher Wray), איום המודיעין-שכנגד (counter-intelligence) מצד סין הפך לאיום הנרחב והמאתגר ביותר על ארה"ב וכי כמעט כל מקרי הריגול הכלכלי שחוקר ה-FBI משויכים לסין.^{^[44]}

קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/2G8CGwE

31 בינואר – גורמים בפנטגון קראו להשהיית רפורמת IT מחשש לאיומי סייבר – על פי דו"ח חדש מטעם ראש מחלקת הניסוי וההערכה התפעוליים של הפנטגון (DOT&E),^{^[45]} על מנהל מערכות המידע של הפנטגון והזרועות הצבאיות להשהות את הטמעת מערכת ה-JRSS (Joint Regional Security Stacks) בשל חוסר יכולתה לסייע למגני הסייבר לזהות ולהתמודד עם מתקפות סייבר. עוד על פי הדו"ח, ה-JRSS נתקלה בקשיים למזג טכנולוגיות לשימוש מסחרי לכדי מערכת אחת וכן הטמעתה סובלת ממחסור בהכשרה למפעילים ייעודיים ומתהליכי תפעול הלוקים בחסר. ראש ה-DOT&E קרא למנהלי פרויקט המערכת לבצע הערכות לאיומי סייבר, לבחון תכניות למזעור נדידת הנתונים למערכת ולעשות שימוש בתוצאות ניסויים מאומתות על מנת לשפר תהליכים, הכשרות את תצורת ה-JRSS.^{^[46]}

31 בינואר – הפנטגון וקהילת המודיעין האמריקנית הכריזו על תכניות לתיקון חולשות בטכנולוגיות בינה מלאכותית – דארפ"א הכריזה על תכנית GARD (Guaranteeing AI Robustness against Deception) שתאפשר למצוא דרכים להגן על מערכות וטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה מפני הטעייה (deception) על ידי יריבים במרחב הסייבר. כמו כן, מטרת התכנית היא לפתח מסגרת תיאורטית לטכנולוגיית למידת מכונה מאובטחת, לבחון דרכים למדידת ולזיהוי חולשות, לפתח אלגוריתמים להגנה על המערכות ועוד. בנוסף תפעל המערכת כנגד מגוון רחב של איומים, טקטיקות ותרחישים. במקביל הכריזה סוכנות הפיתוח של קהילת המודיעין, IARPA (Intelligence Advanced Research Projects Activity) על תכנית TrojAI שמטרתה למנוע חדירת סוסים טרויאנים למערכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. כמו כן, הכריזה IARPA על תכנית SAILS (Secure, Assured, Intelligent Learning Systems) שמטרתה למנוע מתוקפים להשיג גישה לתחזית המתקבלת במערכת מניתוח הנתונים, שתאפשר להם להשיג גישה לנתונים שבשימוש המערכת ולבצע שאילתות.^{^[47]}

31 בינואר – מחלקת ההגנה שוקלת לעשות שימוש בבינה מלאכותית בכדי לפקח על "היגיינת סייבר" של עובדי קבלן – בשימוע שנערך בפני תת-וועדת הכוחות המזוינים של הסנאט לאבטחת סייבר,^{^[48]} אמר מנהל מערכות המידע של מחלקת ההגנה, דנה דיסי (Dana Deasy), כי בעיות רבות באבטחת הסייבר של מחלקת ההגנה נובעות מ"היגיינת הסייבר" לקויה של עובדי המחלקה ושל עובדי הקבלן. לכן לדבריו, המחלקה בוחנת את התפקיד העתידי של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה בפיקוח על היגיינת הסייבר של עובדי המחלקה, בחיזוי וזיהוי נקודות תורפה ובאבטחת שרשראות אספקה של המחלקה.^{^[49]}

איומי סייבר על מערכות חלל

16 בינואר – נאס"א שוקלת לעשות שימוש בטכנולוגיית Blockchain כנגד איומי סייבר על מערכות תקשורת – לדברי המהנדס למערכות מחשוב אוויריות של נאס"א, רונלד רייסמן (Ronald Reisman), נאס"א החלה לבחון את השימוש בטכנולוגיית Blockchain להגנה על מערכות תקשורת ממתקפות spoofing ו-DDoS. לדברי רייסמן, השימוש ב-Blockchain נבחן עבור מערכת מעקב בשם ADS-B (Automatic Dependent Surveillance Broadcast) הנמצאת בפיתוח, שתאפשר לקבוע את מקומו של כלי הטיס באמצעות מערכות ניווט לווייני.^{^[50]}

18 בינואר – חיל האוויר האמריקני פרסם דו"ח המפרט על איומי סייבר בחלל – על פי דו"ח חדש בנושא היריבות והתחרות בין מדינות בחלל, שפרסם המרכז הלאומי למודיעין אוויר וחלל של חיל האוויר האמריקני,^{^[51]} מדינות המוגדרות כיריבות של ארה"ב בחלל כגון רוסיה וסין עלולות לפגוע בתשתיות החלל באמצעות מתקפות סייבר על מערכות חיוניות התומכות במערכות חלל או לשבש ערוצי התקשורת. כותבי הדו"ח ציינו כי איומי הסייבר על מערכות חלל נובעים משימוש בנוזקות, מתקפות DDoS, מתקפות Spoofing, מתקפות להשתלטות על מטע"דים (payloads), ועוד.^{^[52]}

כמו כן, העריכו כותבי הדו"ח כי מדינות יריבות עלולות לשבש מערכות ניווט ולווייני תקשורת המשמשים לשליטה ובקרה של כוחות יבשה, ים ואוויר וכן של כטב"מים או לבצע מניפולציה על אותות הנשלחים בין הלוויין לתחנות הקרקע.

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2sDGm1J

רוסיה

31 בינואר – בכיר במערך הסייבר של רוסיה: רוסיה חוותה מתקפות סייבר לשיבוש הבחירות לנשיאות במרץ 2018 – לדברי סגן ראש מרכז התיאום הלאומי לתקריות מחשבים,^[53] ניקולאי מוראשוב (Nikolai Murashov), מרכז התיאום תיעד מתקפות סייבר זרות על רוסיה מאז יוני 2017, אולם ניתן לראות עלייה במספר ובעוצמה של מתקפות הסייבר הזרות בזמן הנאום השנתי לאומה של הנשיא פוטין ב-15 ביוני 2017 ובעת הבחירות לנשיאות שחלו במרץ 2018. לדבריו, מטרת אחת ממתקפות ה-DDoS שאירעו ביום הבחירות הייתה לשבש את מצלמות הווידאו המשמשות עבור מעקב ובקרה על תהליך ההצבעה במדינה. המתקפה כללה שימוש בכ-30,000 בוטים מ-86 מדינות. עוד לדבריו, המרכז חסם כ-50,000 מתקפות סייבר במשך תקופה של חצי שנה, חשף כ-30,000 שמות domain שהיו בשימוש התוקפים וניתח יותר מ-100 דגימות של נוזקות.^[54]

אירופה

25 בינואר – בכיר בנציבות האירופית הזהיר את מדינות האיחוד האירופי מפני איום הסייבר מצד סין – לדברי סגן נשיא הנציבות האירופית לעניינים דיגיטליים, אנדרוס אנסיפ (Andrus Ansip), חוק הביטחון הלאומי של סין שאושר ב-2017 וקובע כי על חברות סיניות לציית ולסייע לגופי המודיעין של סין, הגביר משמעותית את האיום הנובע מפעילותן של חברות סיניות באירופה. כמו כן, קרא אנסיפ למדינות האיחוד האירופי לקיים הערכות בנוגע לאיום, אך לא להחרים את החברות הסיניות לחלוטין.^[55]

בריטניה

22 בינואר – אוניברסיטאות בריטיות ישתתפו בתרגיל אבטחת סייבר רחב היקף – עשרים אוניברסיטאות בבריטניה נרשמו להשתתף בתרגיל אבטחת הסייבר "מרקורי" (Exercise Mercury), במהלכו ינסו לפרוץ אחת לשנייה באמצעות ביצוע תקיפות סייבר במשך שבוע, על מנת לחשוף חולשות באבטחת סייבר במוסדות להשכלה גבוהה במדינה. התרגיל, שהושק בנובמבר 2018, הוא יוזמה של חברת הייעוץ JISC שעוסקת בתחום ההשכלה הגבוהה, ומיועד לסייע למוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה להתגונן טוב יותר מפני תקיפות סייבר עתידיות.^{^[56]}

22 בינואר – מחקר חדש קרא להרחיב את מדיניות ה- Active Cyber Defenceלמגזר הפרטי – על פי מחקר חדש של אוניברסיטת King's College בלונדון, שדן בנושא מדיניות אבטחת הסייבר הציבורית של המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC), יש להרחיב את מדיניות ה-ACD (Active Cyber Defence), שהייתה זמינה עד כה רק לגורמי ממשל, גם למגזר הפרטי. כמו כן, קראו מחברי המחקר לפתח מערכת תמריצים שתעודד חברות וארגונים ליישם צעדי אבטחת סייבר, הכוללת גם תמריץ בדמות רמת אמון ציבורי גבוהה. בנוסף טענו החוקרים כי מדיניות ה-ACD יכולה להוות בסיס לפעולות הגנתיות בין-לאומיות ולשיתופי פעולה וכי על בריטניה להציע אותה למדינות נוספות. החוקרים אף טענו כי הגנת סייבר יכולה להיכלל בהגדרה של טובין ציבוריים (public goods), המתייחסת לשירותים חיוניים המסופקים על ידי הממשלה והגישה אליהם חופשית.^[57]

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2Rr2E0o

25 בינואר – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר פרסם אזהרה מפני קמפיין תקיפות מטעם איראן – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (ה-NCSC) הזהיר גופים ממשלתיים, ארגונים ועסקים בריטיים מפני קמפיין מתקפות hijacking בחסות איראן, במסגרתו נגנבו כתובות מייל והרשאות משתמשים ממחשבים של חמישים ארגונים ב-12 מדינות בעולם. במסגרת האזהרה, פירט ה-NCSC את דרכי הפעולה של ההאקרים והוסיף הנחיות כיצד ניתן לזהות מחשבים שנפרצו. עם זאת, נמסר כי לא ידוע על ארגונים בריטיים שהותקפו עד לעת פרסום האזהרה. על פי המנהל הבכיר בחברת FireEye, בן ריד (Ben Read), ייתכן ומטרת המתקפה היא ריגול במטרה לגלות את עמדותיהם של שרי החוץ של מדינות המפרץ כלפי איראן.^{^[58]}

צרפת

19 בינואר – צבא צרפת מתכנן לפתח ולחזק את יכולות הסייבר ההתקפיות וההגנתיות שלו – לדברי שרת ההגנה של צרפת, פלורנס פרלי (Florence Parly), צבא צרפת יפתח וירכוש אמצעי סייבר התקפיים חדשים כחלק מהניסיון לשפר את ההגנה על רשתותיו. במקביל, הצבא ישפר את ההגנה על תשתיותיו מפני מתקפות סייבר חיצוניות כחלק מתכנית הגנת הסייבר לשנים 2025-2019 בסך 1.6 מיליארד אירו (כ-1.8 מיליארד דולר), הכוללת את גיוסם של 1,000 לוחמי סייבר לצבא צרפת עד שנת 2025. בנוסף, צרפת תשמור לעצמה את הזכות להשתמש באמצעי סייבר התקפיים על מנת לנטרל מתקפות זרות, לתמוך במבצעים קונבנציונליים ולהעצים את האפקט שלהם, וכי תעשה בהם שימוש פרופורציונלי ועל פי החוק הבין-לאומי.

בעקבות נאומה של פרלי, הודיע מפקד צבא צרפת, גנרל פרנסואה לקואנטרה (François Lecointre), כי יחידת הסייבר של הצבא תפתח דוקטרינה צבאית התקפית בתחום הסייבר, שתגן על ריבונותה של צרפת והאינטרסים החיוניים שלה.^{^[59]}

22 בינואר – גוף הרגולציה על הפרטיות של צרפת קנס את גוגל ב-57 מיליון דולר – גוף הרגולציה על הפרטיות של צרפת (CNIL) הטיל קנס בסך 57 מיליון דולר על גוגל בגין הפרה של סעיפי רגולציית ההגנה על הפרטיות של האיחוד האירופי, ה-GDPR. על פי הודעת ה-CNIL, גוגל הפרה את סעיפי ה-GDPR בכך שלא דיווחה למשתמשים כיצד החברה אוספת עליהם מידע ולא ביקשה את הסכמתם להשתמש במידע שלהם עבור פרסום מותאם אישית. הפעילים שהגישו את התלונה נגד גוגל הגישו תלונות דומות כנגד פייסבוק, Whatsapp ו-Instagram.^[60]

גרמניה

4 בינואר – מידע פרטי של מאות מחוקקים ואנשי ציבור גרמנים דלף לרשת – פרטים אישיים ומסמכים של מאות מחוקקים ופוליטיקאים גרמנים ודמויות ציבוריות, ביניהן הקנצלרית אנגלה מרקל, דלפו ופורסמו ברשת. על פי הודעה מטעם שר הפנים של גרמניה, הורסט זיהופר (Horst Seehofer), בדיקה ראשונית העלתה כי ההדלפה אירעה בעקבות גישה לא מאושרת לשירותי ענן, חשבונות דוא"ל פרטיים או רשתות חברתיות. לדבריו, אין ראיות לכך שמערכות המחשבים של הפרלמנט נפרצו וכן לא ברור האם מדובר בדליפה או בפריצה. המידע פורסם על ידי חשבון טוויטר הממוקם בעיר המבורג וכלל כתובות, תכתובות פרטיות ומסמכי זיהוי. הפרטים שדלפו כוללים מידע של מחוקקים מכל המפלגות, מלבד מפלגת הימין הקיצוני, AfD.^{^[61]} בהודעה מטעם המשרד לאבטחת טכנולוגיות מידע (BSI) נמסר כי הרשויות קיבלו דיווחים על פעילות חשודה בחשבונות פרטיים כבר בדצמבר 2018 אך העריכו כי מדובר בתקרית חד-פעמית.

על פי ההודעה, לא דלף מידע ממשלתי רגיש ולא אירעה גישה בלתי מאושרת לרשתות ממשלה, וכן כי כל המידע דלף מחשבונות פרטיים, עליהם ה-BSI אינו מחויב להגן על פי חוק. עם זאת, הביעו מחוקקים ביקורת על כך שה-BSI לא הודיע להם על התקרית ועל כך שלמדו על התקרית מדיווחים בתקשורת.^{^[62]}

על פי דיווחים בעיתון ה-Bild, פנו הרשויות בגרמניה ל-NSA האמריקנית בבקשת סיוע בחקירה ובבקשה להפעיל לחץ על חברת טוויטר על מנת להסיר את החשבון שהפיץ את המידע המודלף.^[63]

בשמונה בינואר, עצרה המשטרה אזרח גרמני בן 20 שהודה כי פרץ לחשבונותיהם של הקורבנות משום שזעם על התבטאויותיהם לתקשורת וכן טען כי פעל לבד. ההאקר ניצל את העובדה שרוב הקורבנות עשו שימוש בסיסמאות פשוטות הקלות לניחוש.^[64]

פולין

11 בינואר – בכיר בחברת התקשורת הסינית Huawei ובכיר לשעבר במערך הסייבר של פולין נעצרו בחשד לריגול – שירות מודיעין הפנים של פולין הודיע כי מנהל המכירות של Huawei במדינה נעצר בחשד לריגול לצד בכיר לשעבר בסוכנות למודיעין שכנגד שעבד בחברת התקשורת Orange במדינה. בהודעה נמסר כי השניים נעצרו במהלך פשיטה על משרדי Huawei ו-Orange וכי הוחרמו מסמכים ומידע אלקטרוני. עוד נמסר כי ההאשמות אינן קשורות באופן ישיר לפעילותה של Huawei בפולין.^[65] בהודעה נפרדת, קרא שר הפנים של פולין, יואכים ברודז'ינסקי (Joachim Brudzinski) לאיחוד האירופי ולברית נאט"ו לנסח עמדה משותפת בנוגע לשאלה האם יש לחסום את גישתה של Huawei לשווקים באירופה.^[66]

אוקראינה

25 בינואר – אוקראינה דיווחה על עלייה במספר מתקפות הסייבר על מערכות הקשורות לבחירות– לדברי ראש יחידת הסייבר של משטרת אוקראינה, סרגיי דמדיוק (Serhiy Demedyuk), האקרים שככל הנראה פעלו מטעם רוסיה, הגבירו את מאמציהם לפרוץ לשרתים ולמחשבים הקשורים לאנשי רשויות הבחירות לקראת הבחירות לנשיאות אוקראינה שייערכו בחודש מרץ 2019. לדבריו, האקרים ניסו לבצע מתקפות phishing באמצעות כרטיסי ברכה נגועים, הצעות לעדכוני תוכנה זדוניים ועוד, על מנת לגנוב סיסמאות ומידע אישי. בנוסף, האקרים ניסו לרכוש מידע אישי של אנשי רשויות הבחירות ברשת האפילה. דמדיוק הוסיף כי אירעו מתקפות על תוכנות שבשימוש עובדי רשויות הבחירות שהזכירו מתקפות סייבר קודמות מטעם רוסיה על ענפי האנרגיה, התחבורה והבנקאות של אוקראינה.^{^[67]}

ליטא

8 בינואר – נשיאת ליטא: רוסיה עלולה לנסות להשפיע על הבחירות במדינה באמצעות מתקפות סייבר – על פי הודעת משרד נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקייט (Dalia Grybauskaite), קיים חשש שמדינות שונות, בראשן רוסיה, ינסו להשפיע על מהלך הבחירות המקומיות ותוצאותיהן שייערכו במרץ 2019 וכן על הבחירות לנשיאות ליטא שייערכו במאי 2019. עם זאת, נטען בהודעה כי ליטא ערוכה להתמודד עם איום ההשפעה על הבחירות וכי היכולת של מדינות זרות להשפיע עליה מוגבלת.^[68]

שוודיה

16 בינואר – צבא שוודיה יכשיר מפעילי סייבר על מנת להגן על רשתות ממשלתיות – לדברי רמטכ"ל צבא שוודיה, מיכאל ביידן (Micael Byden), צבא שוודיה ישיק החל מהשנה הבאה תכנית פיילוט במסגרתה יעניק הכשרה בתחום אבטחת הסייבר ל-30 מתגייסים חדשים. לדבריו, התכנית תקבל מועמדים עם הכשרה בסיסית במקצועות הסייבר שמטרתם תהיה להגן על רשתות הצבא מפני מתקפות סייבר. תכנית הפיילוט תניח את היסודות עבור גיוס עתידי נרחב יותר של צעירים והכשרתם באבטחת סייבר.^{^[69]}

דנמרק

16 בינואר – ממשלת דנמרק פרסמה אסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה עבור ענף הימאות – משרד התעשייה, העסקים והפיננסיים של דנמרק פרסם אסטרטגיית סייבר חדשה, העוסקת בחיזוק אבטחת הסייבר ואבטחת המידע בענף הימאות ותעשיית הספנות, כחלק מאסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של דנמרק. מטרת האסטרטגיה החדשה היא להגן על ספינות השטות במרחב הימי של דנמרק ועל מערכות ותוכנות לתפעול, הנעה וניווט של ספינות דניות. לשם כך, קוראת האסטרטגיה להקמת יחידה לאבטחת סייבר תחת רשות הימאות של דנמרק, להגברת שיתוף המודיעין על איומי סייבר בקרב כלל הגורמים בענף הימאות, להכשרה של עובדי רשות הימאות במרכז לאבטחת סייבר של דנמרק (Centre for Cyber Security), לקיום תרגילי סייבר משותפים, לקידום תרבות ומודעות לאבטחת סייבר בענף הימאות ועוד.^{^[70]}

אסיה

סין

3 בינואר – רשות מרחב הסייבר של סין פתחה בקמפיין להסרת תכנים מהרשת – על פי הודעת רשות מרחב הסייבר של סין (Cyberspace Administration of China), הקמפיין יימשך כשישה חודשים ובמהלכו תסקור הרשות אתרים, אפליקציות למכשירים ניידים, פורומים, שירותי מסרים ופלטפורמות live-streaming ותסיר תכנים מסיתים, אלימים או וולגריים, מידע שהוגדר כשמועות או כאמונות תפלות ומידע שמעודד אורח חיים שהוגדר כלא בריא.^{^[71]}

10 בינואר – מידע אישי של 202 מיליון מחפשי עבודה סינים נשמר במאגר נתונים בלתי מאובטח– לדברי ראש המחקר לסיכוני סייבר בחברת אבטחת הסייבר Hacken, בוב דיאצ'נקו (Bob Diachenko), קובץ המכיל את פרטיהם של 202 מיליון מחפשי עבודה סינים התגלה על גבי מאגר נתונים לא מאובטח מסוג MongoDB. לדבריו, המידע כלל קבצי קורות חיים, ניסיון תעסוקתי, פרטי קשר, נתונים פיזיים כגון משקל וגובה, דעות פוליטיות ועוד. לדבריו, ייתכן והמידע נאסף באמצעות רכיב המאפשר לאסוף מידע מאתרי דרושים בסין.^[72]

15 בינואר – מייסד Huawei הכחיש את האשמות כנגד החברה בגין ריגול אחר מדינות המערב – מייסד חברת התקשורת הסינית Huawei, רן ז'נגפיי (Ren Zhengfei), הצהיר כי לחברה קשר מועט עם ממשלת סין וכי היא אינה מסייעת לממשלת סין לבצע פעולות ריגול כנגד מדינות המערב. רן הוסיף כי על אף תמיכתו במפלגה הקומוניסטית בסין, Huawei תסרב לכל בקשה לקבלת מידע רגיש מממשלת סין והכחיש כל קשר בין המודל העסקי של החברה לבין נטיותיו הפוליטיות והרקע הצבאי שלו.^{^[73]}

16 בינואר – דו"ח חדש: כיצד יכול צבא סין להשתמש ביכולות סייבר בעימות עתידי – על פי דו"ח של סוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה האמריקנית, ה-DIA (Defense Intelligence Agency), הכולל סקירה על צבא סין ויכולותיו, סין עלולה להשתמש ביכולות סייבר צבאיות על מנת לתמוך במבצעים צבאיים באמצעות הסתננות לרשתות לטובת תכנון מתקפות סייבר, להשיג יתרון בתחום המידע בשלב מוקדם של העימות על מנת לפגוע בפעולות היריב, ולהשתמש בסייבר על מנת לתמוך במתקפות קונבנציונליות. עוד על פי הדו"ח, כוח התמיכה האסטרטגית של סין, ה-SSF (Strategic Support Force), האמון על מבצעי סייבר, הגנת סייבר וחלל, לוחמה אלקטרונית, שליטה ובקרה ומבצעי מידע, החל לשלב יכולות סייבר והפך למקביל של פיקוד הסייבר האמריקני. כמו כן, מהלך איחוד יכולות הסייבר, החלל והלוחמה האלקטרונית של צבא סין תחת ה-SSF ב-2015 יסייע לרכז את מאמצי השליטה והבקרה ולהפעיל יכולות סייבר ללא מכשולים בירוקרטיים בעימות עתידי.^{^[74]}

קישור לדו"ח המלא: http://bit.ly/2RJjWe6

18 בינואר – בכוונת סין להקים פארק תעשייתי לאבטחת סייבר בבייג'ינג – מעל לעשר חברות המתמחות באבטחת סייבר חתמו על חוזה במסגרתו יעבירו את מרכז פעילותן לפארק תעשיית אבטחת סייבר לאומי חדש שיוקם בבייג'ינג. על פי הודעה מטעם משרד הכלכלה וטכנולוגיית המידע של מחוז בייג'ינג, בניית הפארק החלה בסוף שנת 2017 וצפויה להסתיים עד שנת 2020 בעלות של 100 מיליארד יואן (כ-14.5 מיליארד דולר).^{^[75]}

23 בינואר – חברת Huawei הציעה להקים מרכז אבטחת סייבר בניו זילנד – חברת התקשורת הסינית Huawei הציעה להקים מרכז לאבטחת סייבר בניו זילנד, שינוהל על ידי הלשכה הממשלתית לאבטחת התקשורת של ניו זילנד, ה-GCSB (Government Communications Security Bureau) בתמורה להשתתפות במכרז להנחת תשתיות לרשתות סלולר מהדור החמישי. על פי ההצעה, Huawei תשקיע מיליוני דולרים בהקמת המרכז, שיאויש על ידי חוקרים מניו זילנד. לדברי החוקר ממכון המחקר לחקר סין המודרנית באוניברסיטת ויקטוריה, ג'ייסון יאנג (Jason Young), ה-GCSB דחתה את ההצעה מטעמי ביטחון לאומי.^[76] במסגרת ניסיון קודם של Huawei להשתתף במכרז הציעה החברה לסייע לחברת התקשורת המקומית Spark להקים את תשתיות הרשתות מהדור החמישי במדינה אך גם יוזמה זו סורבה על ידי ה-GCSB.^[77]

24 בינואר – חברת Huawei מתכננת להציג אסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה ב-2019 – חברת התקשורת הסינית Huawei צפויה לפרסם במהלך שנת 2019 אסטרטגיית אבטחת סייבר חדשה שתתמקד בנושאי הנדסת תוכנה ובדרכי ההפעלה של חומרה מתוצרת החברה. פרסום האסטרטגיה החדשה הוא מהלך תגובה לאזהרות של ממשלות המערב מפני שימוש במכשירי החברה, מחשש שהם משמשים כאמצעי ריגול של ממשלת סין. החברה צפויה להגיש למרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה, ה-NCSC, דו"ח שיפרט על האסטרטגיה הצפויה, לאחר שה-NCSC איים כי Huawei לא תיקח חלק בפרויקט הנחת תשתיות רשת הסלולר מהדור החמישי בבריטניה, אם לא תענה על דרישות הביטחון של בריטניה. כחלק מהאסטרטגיה החדשה, סביר להניח כי Huawei תעניק לראשונה לממשלות במערב גישה לחומרה ולציוד שלה, דרכם עוברת מרבית התקשורת הסלולרית במדינות אלו.^{^[78]}

28 בינואר – שני כתבי אישום הוגשו כנגד חברת התקשורת הסינית Huawei וחברות הבת שלה – על פי אחד מכתבי האישום, הכולל כעשרה סעיפים, Huawei וחברות הבת שלה ניסו לגנוב סודות מסחריים מחברת התקשורת T-Mobile. על פי כתב האישום השני, הכולל 13 סעיפים, בכירי החברה ביצעו הונאות פיננסיות באמצעות טכנולוגיות מידע ורימו בנקים בנוגע לקשרי Huawei עם איראן. כמו כן, נאשמים בכירי החברה בכך שהיטו עדים שהיו מודעים לקשרי החברה עם איראן. בין הנאשמים בכתבי האישום גם מנהלת הכספים הראשית של Huawei, מנג וואנז'ו (Meng Wanzhou), הנמצאת בתהליכי הסגרה מקנדה לארה"ב.^{^[79]}

הודו

7 בינואר – ממשלת הודו תקים 20 מרכזי סייבר-פיזיים בין-תחומיים – ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הכריז על אישור היוזמה להקמת 20 מרכזי מערכות סייבר-פיזיות (Cyber Physical Systems – CPS) בעלות של כ-36 מיליארד רופי (כ-508 מיליון דולר). לדבריו, הסכום ישמש למחקר ופיתוח, הכשרת כוח אדם, חדשנות, יצירת Ecosystem עבור חברות הזנק, חיזוק התעשייה המקומית ועבור שיתופי פעולה בין-לאומיים. הסכום המיועד למחקר ופיתוח יתמקד בתחומי הבינה המלאכותית, למידת המכונה, מכשירי האינטרנט של הדברים (IoT) והמחשוב הקוונטי.^[80]

9 בינואר – IBM וחברת הייעוץ והביטוח EY יקימו מרכזי SOC ברחבי הודו – חברת הייעוץ והביטוח EY הודיעה כי תשתף פעולה עם פלטפורמת מודיעין האיומים QRadar של IBM לטובת הקמת מרכזי SOC שיסייעו בזיהוי, בהתמודדות ובתגובה למתקפות ואיומי סייבר מתקדמים. מרכזי ה-SOC החדשים יספקו מודיעין איומים פנימיים וחיצוניים ויספקו הדרכה על הכלה, התמודדות והסרת האיום.^[81]

15 בינואר – צבא הודו מתכנן להקים סוכנות הגנת סייבר חדשה – מפקד פיקוד המזרח בצבא הודו, לוטננט ג'נרל מ. נאראוואן (Lt. Gen. M.M. Naravane), הודיע על הקמת סוכנות חדשה להגנת סייבר, שתורכב מחיילים המשרתים בזרועות האוויר, הים והיבשה, ותעסוק באיתור איומים במרחב הסייבר. הסוכנות תהיה כפופה למטה התיאום הבין-זרועי (Integrated Defence Staff - IDS),^{^[82]} ואנשיה יתפרסו ויסופחו לכל מפקדות הצבא ברחבי המדינה. נאראוואן הוסיף, שבראש הסוכנות החדשה, שהקמתה עדיין נמצאת בתהליכי אישור, יעמוד קצין בדרגת מייג'ור ג'נרל.^{^[83]}

15 בינואר – הודו מקדמת צעדים להגברת הגישה של גופי האכיפה למסרים מוצפנים באפליקציות מסרים – ממשלת הודו פרסמה שתי הצעות חוק חדשות, שמטרתן להגביר את הפיקוח והשליטה הממשלתיים על תכתובות באפליקציות מסרים כגון Whatsapp. על פי ההצעה הראשונה, שפורסמה מטעם רשות הרגולציה התקשורתית של הודו (Telecom Regulatory Authority), גופי האכיפה יקבלו גישה לתכתובות מוצפנות באפליקציות המסרים. על פי ההצעה השנייה, שפורסמה על ידי משרד טכנולוגיית המידע של הודו, החברות המפעילות את האפליקציות ייאלצו לעקוב אחר תכנים שיוגדרו כבעייתיים ולהסירם בתוך 24 שעות.

ההצעות פורסמו כחלק ממהלך רחב שנועד להגביל את השפעתן של ענקיות הטכנולוגיה במדינה והובילו לביקורת מטעם חברות הטכנולוגיה בגין פגיעה בפרטיות המשתמשים ובחופש הביטוי.^{^[84]}

17 בינואר – בכיר בממשלת הודו: על הודו לחזק את יכולות הסייבר ההתקפיות וההגנתיות – לדברי היועץ הממשלתי לביטחון לאומי, מ. ק. נאראינאן (M.K. Narayanan), הודו היא אחת מחמש המדינות שניזוקו הכי הרבה כתוצאה ממתקפות סייבר מתוחכמות ועל כן, עליה להשקיע בפיתוח יכולות הסייבר ההגנתיות וההתקפיות שלה. לדבריו, הודו סובלת מפריצות רבות למאגר המידע הלאומי, Aadhaar, מגניבת זהויות והתחזות וכן מהסבה מחדש של נוזקות ומכירתן בשוק הפתוח. עוד לדבריו, איומים אלו יגברו עם תפוצתם הגוברת של מכשירי ה-IoT בהודו.^{^[85]}

סינגפור

25 בינואר – סינגפור הקימה וועדה חדשה לאבטחת תשתיות תקשורת – שר התקשורת והמידע של סינגפור, ג'אניל פוטוצ'ירי (Janil Puthucheary ), הודיע על הקמת הוועדה האסטרטגית לאבטחת הסייבר של ענף התקשורת,^{^[86]} במסגרתה יבחנו מומחים את איומי הסייבר הנוכחיים והעתידיים על שוק התקשורת ויגבשו מדיניות ארוכת טווח לאבטחת תשתיות התקשורת במדינה. הוועדה תורכב מפאנל מומחים מקומיים מרשות פיתוח המדיה ותקשורת מידע,^{^[87]} סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור ועוד, ומפאנל של מומחים בין-לאומיים. הפאנל הבין-לאומי יורכב בין השאר ממייסד מאיץ חברות ההזנק הישראלי, Team8, נדב צפריר, ראש ה-NSA לשעבר, קית' אלכסנדר (Keith Alexander) וראש ה-GCHQ לשעבר, רוברט האניגן (Robert Hannigan). הוועדה צפויה לפרסם את ההמלצות הראשונות שלה במהלך שנת 2019.^{^[88]}

וייטנאם

2 בינואר – חוק הסייבר החדש של וייטנאם נכנס לתוקף – על פי החוק, שהוביל לביקורת רבה מצד ארה"ב, האיחוד האירופי, חברות טכנולוגיות ופעילי זכויות אדם, יידרשו חברות אינטרנט להסיר תכנים לבקשת הממשלה הקומוניסטית במדינה. עוד על פי החוק, חברות טכנולוגיות כגון גוגל ופייסבוק יאלצו למסור מידע על משתמשים לבקשת הממשלה ולפתוח משרדים מקומיים במדינה. על פי הודעת המשרד לביטחון הציבור של וייטנאם, החוק החדש יאפשר לממשלה להיאבק בתפוצת מידע מסית המעודד אלימות ולחסום מתקפות סייבר.^{^[89]}

בהמשך החודש האשימה ממשלת וייטנאם את פייסבוק בהפרת סעיפי חוק הסייבר החדש בגין סירוב להסיר תכנים אנטי-ממשלתיים ועמודים שקראו למחאות מהרשת החברתית. כמו כן, האשימה הממשלה את פייסבוק בפרסום מוצרים בלתי חוקיים כגון כסף וסחורות מזויפות, נשק ועוד. המסמך המפרט את צעדי הענישה שיינקטו כלפי חברות שיפרו את החוק החדש טרם פורסם.^[90]

הפיליפינים

23 בינואר – ממשלת הפיליפינים השיקה מערכת לאומית חדשה לאבטחת סייבר – מחלקת המידע והתקשורת של ממשלת הפיליפינים (DICT)^{^[91]} השיקה מערכת לאומית לניהול אבטחת סייבר בשם CMSP,^{^[92]} שתאפשר למדינה לפעול טוב יותר לפני, במהלך ולאחר מתקפות סייבר, באמצעות שיתוף מודיעין, וכן ניטור והתמודדות עם מתקפות. בשלב הראשוני, השימוש במערכת יוגבל לעשר סוכנויות ממשלתיות, שנמצאות בעדיפות עליונה מבחינת צרכי אבטחה.^{^[93]} המערכת הוקמה בשיתוף עם חברת Verint הישראלית כחלק מתוכנית אבטחת הסייבר הלאומית, שנועדה לחזק את אבטחת הסייבר של הפיליפינים, מתוך הכרה בכך שמדובר במדינה חלשה ופגיעה יחסית לתקיפות סייבר. המערכת צפויה להגיע לפעילות מלאה בעוד כשנה.^{^[94]}

המזרח התיכון ואפריקה

ישראל

8 בינואר – ראש השב"כ: מדינה זרה מתכננת להתערב בבחירות לכנסת – לדברי ראש השב"כ, נדב ארגמן, מדינה זרה מתכננת להתערב ולהשפיע על הבחירות לכנסת בתשעה באפריל. ארגמן לא סיפק פרטים באשר לסוג ההתערבות או לזהות המדינה המתערבת. לדבריו, איום ההתערבות בבחירות הוא וודאי אך טרם ידוע לטובת איזה מועמד תתערב המדינה הזרה. בהודעה שנמסרה לאחר מכן מטעם השב"כ נמסר כי למדינת ישראל ולזרועות המודיעין יש את הכלים והיכולות על מנת לזהות, לנטר ולסכל כל ניסיון להשפעה זרה ולאפשר בחירות דמוקרטיות וחופשיות.^[95]

בהודעה מטעם ראש הממשלה נמסר כי ישראל ערוכה יותר מכל מדינה אחרת לסיכול התערבות במרחב הסייבר.^[96]

16 בינואר – בכיר במחלקת האנרגיה האמריקנית הזהיר את ישראל מפני השקעות סיניות וריגול – במהלך ביקורו בישראל, הזהיר סגן מזכיר מחלקת האנרגיה האמריקנית, דן ברולט (Dan Brouilette), כי ההשקעה הסינית הגוברת בישראל עלולה לפגוע בשיתוף המודיעין בין ישראל ובעלות בריתה עקב החשש מפני ריגול סייבר. לדבריו, בכירי מחלקת האנרגיה ישתפו את ניסיונם עם מקביליהם בישראל ויבהירו להם את דאגותיהם מפני השקעה זרה בישראל.^{^[97]}

בפגישותיו עם שר האנרגיה יובל שטייניץ ועם בכירים במערך הסייבר הלאומי, קרא ברולט לישראל להגביר את הפיקוח והניטור אחר השקעה זרה בישראל ולבחון חולשות אבטחה בתשתיות חיוניות. לדבריו, ארה"ב תסייע לישראל להקים גוף לפיקוח על השקעות זרות כדוגמת הוועדה האמריקנית להשקעות זרות בארה"ב (Committee on Foreign Investment in the United States – CFIUS).^{^[98]}

29 בינואר – רפא"ל ואוניברסיטת בן גוריון חתמו על שיתוף פעולה מחקרי בנושאי הסייבר והבינה המלאכותית – הסכם שיתוף הפעולה הרב-שנתי כולל מחקרים משותפים בתחומי אבטחת סייבר, כלי רכב אוטונומיים, רובוטיקה ובינה מלאכותית. בהצהרה המשותפת נמסר כי שני הפרויקטים הראשונים יתמקדו בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה לזיהוי וחקר חולשות ואיומי הסייבר על חיישנים בכלי רכב אוטונומיים וכיצד ניתן להתמודד עם איומים אלה. ההסכם נחתם לאחר שרפא"ל הכריזה על כוונתה להקים מרכז למחקר ופיתוח בפארק ההייטק של באר שבע שיתמקד במערכות אוטונומיות.^{^[99]}

איראן

2 בינואר – איראן מתכננת להגביר את המגבלות על הרשתות החברתיות ולחסום את Instagram– לדברי סגן התובע הכללי לענייני מרחב הסייבר, ג'וואד ג'ווידניה (Javad Javidnia), המועצה הלאומית למרחב הסייבר של איראן אישרה צעדים לחסימת הרשת החברתית Instagram. בכך, תצטרף Instagram לטוויטר, פייסבוק, YouTube ו-Telegram החסומות גם הן לשימוש במדינה. עם זאת, אזרחים איראנים רבים עושים שימוש בשרתי proxy על מנת לשמר גישה לרשתות החברתיות.^{^[100]}

11 בינואר – FireEye: האקרים איראנים עומדים מאחורי גל של מתקפות סייבר על תשתיות – על פי הודעת חברת FireEye, ייתכן והאקרים איראנים עומדים מאחורי גל מתקפות סייבר על תשתיות ממשלתיות ותשתיות תקשורת ברחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה, אירופה וצפון אמריקה. ההאקרים ביצעו מתקפות חטיפת DNS ועשו שימוש בחולשות בשמות ה-domain של האתרים על מנת לאסוף מידע שהעלו המשתמשים לאתרים. המתקפות אפשרו להאקרים גישה לחשבונות הדוא"ל ולרשתות של המשתמשים, דבר שיכול היה לשמש אותם לריגול או להכנות לקראת סוגי מתקפות עתידיות לצורכי שיבוש או גרימת נזק.^[101]

קישור להודעת החברה: http://bit.ly/2H8mP3e

אוסטרליה

18 בינואר – אוסטרליה מתכננת לחזק את אבטחת הסייבר של מערכות GPS - מכון המחקר הגיאולוגי של אוסטרליה (Geoscience Australia) פרסם מסמך הקורא לניסוח אסטרטגיית אבטחת סייבר מקיפה להגנה על מערכות ניווט, כחלק מפרויקט נרחב בסך 161 מיליון דולר לשיפור הדיוק והזמינות של יכולות המיקום והניווט של מערכות GPS ו- Galileo. מטרת האסטרטגיה תהיה לספק מידע והצעות כיצד לאבטח תשתיות תקשורת ותחנות קרקע.^{^[102]}

קנדה

31 בינואר – צבא קנדה חתם על חוזים חדשים לשדרוג יכולות הגנת הסייבר שלו – חברת אבטחת המידע Scalar Decisions הודיעה שתפעל עם חברת הייצור הביטחוני General Dynamics Mission Systems לשדרג את ההגנה על מידע הנמצא במערכות המודיעין, התקשורת, הפיקוד והשליטה, וה-ISR בצבא קנדה מפני גניבה או גרימת נזק למידע. במסגרת השדרוג, המתבצע בהתאם לפרויקט של משרד ההגנה של קנדה, תסייע Scalar Decisions להקים ולהפעיל מרכז SOC שיתמוך במבצעי הסייבר של צבא קנדה. מטעם חברת General Dynamics Mission Systems נמסר כי החברה זכתה בשלושה חוזים בסך של כ-621 מיליון דולר לטובת תכנון והטמעה של פתרונות אבטחת סייבר לצבא קנדה.^{^[103]}

31 בינואר – ממשלת קנדה הכריזה על הקמת צוות משימה להגנה על הבחירות – ממשלת קנדה הכריזה על הקמת צוות המשימה SITE (Security and Intelligence Threats to Elections), שיעקוב וימנע פעולות וניסיונות חשאיים להשפיע או להתערב בבחירות שיחולו באוקטובר 2019. כמו כן, הצוות יהיה אחראי לדיווח ולפרסום הודעות לציבור בנוגע לפעילויות חשודות. הצוות יורכב מנציגים משירות מודיעין הביטחון של קנדה (CSIS)^{^[104]}, שירות מודיעין הפנים של קנדה, ה-RCMP,^{^[105]} סוכנות הסיגינט של קנדה (Communications Security Establishment) וגופים נוספים. בנוסף, קראו בכירים לבצע שינויים חוקיים על מנת לדרוש ממפלגות לפעול על פי חוק הפרטיות וההגנה על מידע (PIPEDA),^{^[106]} המגביל את יכולתן לאסוף מידע אישי של בוחרים וכולל הוראות כיצד להגן על מידע אישי.^{^[107]}

בין-לאומי

25 בינואר – נשיא מיקרוסופט קרא לארה"ב ולהודו לחתום על הסכם פריז לאמון וביטחון במרחב הסייבר – במהלך פגישת הפורום הכלכלי העולמי שנערכה בדאבוס, קרא נשיא מיקרוסופט, בראד סמית' (Brad Smith) לארה"ב, להודו ולדמוקרטיות אחרות שטרם חתמו על הסכם פריז (Paris Call for Trust and Security in Cyberspace)^{^[108]} לחתום על ההסכם, עליו חתומות 64 מדינות ויותר מ-450 ארגונים א-ממשלתיים וחברות פרטיות. סמית' טען כי יש לשפר את יכולת הייחוס של מבצעי השפעה מטעם מדינות ולהגדיר מחיר שמדינות ישלמו על מעורבות בתהליכים דמוקרטיים.^{^[109]}

מחקר ופיתוח

31 בינואר – המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בחר 26 אלגוריתמים לסיכול מתקפות סייבר העושות שימוש בטכנולוגיות המחשוב הקוונטי – על פי הודעת המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, NIST (National Institute of Standards and Technology), צוות האנליסטים של המכון בחר 26 אלגוריתמים חדשים מתוך מאגר אלגוריתמים שהוגשו לו מטעם הציבור לטובת תכנית ה-Post-Quantum Cryptography Standardization. מטרת התכנית היא להגן על מידע של משתמשים מפני מתקפות סייבר העושות שימוש בשיטות חדשות להצפנה, כגון המחשוב הקוונטי. על פי ההודעה, NIST מבקש מחוקרי הצפנה לבחון את 26 האלגוריתמים החדשים, באמצעותם מקווה המכון לקבוע תקנים חדשים להצפנה. על פי השלב השני של התכנית, האלגוריתמים ייבחנו על מחשבים, מכשירים סלולריים, שבבים, ומכשירי IoT.^{^[110]}

ביטחון סייבר

4 בינואר – רשת מלונות Marriott מסרה עדכונים בנוגע לחקירת הפריצה למידע של לקוחותיה מ-2018 – על פי הודעת רשת המלונות Marriott International, המספר המעודכן של לקוחות הרשת שפרטיהם דלפו בפריצה למידע שנתגלתה בנובמבר 2018 עומד על כ-383 מיליון, מספר הנמוך מההערכה הראשונית שעמדה על כ-500 מיליון. עוד על פי ההודעה, בין הפרטים שדלפו נכללו גם מספרים של כ-25.5 מיליון דרכונים, מתוכם כ-5.25 מיליון שאוחסנו ללא הצפנה, מה שעלול לשמש לצורך התחזות וגניבת זהויות. בין הפרטים שדלפו נכללו מספרים מוצפנים של כ-8.6 מיליון כרטיסי אשראי.^{^[111]}

11 בינואר – חברת ביטוח סירבה לכסות את נזקי מתקפת הסייבר הגלובלית NotPetya בטענה כי מדובר היה בפעילות מלחמתית - חברת המזון והמשקאות הספרדית Mondelez הגישה תביעה בסך 100 מיליון דולר כנגד חברת הביטוח Zurich Insurance Group לאחר שחברת הביטוח סירבה לכסות את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה ממתקפת הסייבר הגלובלית NotPetya בטענה כי המתקפה הייתה פעילות מלחמתית (act of war) ולכן נזקיה אינם נכללים בכיסויי הפוליסה. טענתה של חברת הביטוח התבססה על הודעות מטעם ממשלת ארה"ב, על פיהן המתקפה מיוחסת לרוסיה. לדברי סגן נשיא חברת הביטוח Marsh & McLennan, מת'יו מק'קייב (Matthew McCabe), חברות ביטוח צפויות לבחון את הסעיף המוציא מן הכלל פעילויות מלחמתיות ואת מידת תקפותו למתקפות סייבר.^[112]

15 בינואר – מחקר חדש: האקרים עלולים להשתלט על ציוד בנייה כבד באמצעות מתקפת סייבר על פרוטוקולים של תדרי רדיו - במחקר חדש מטעם חברת Trend Micro, שבחן מערכות לשליטה מרחוק מתוצרת שבעה יצרנים, נמצא כי כל המערכות חשופות ל-Replay attacks, במסגרתן האקרים עלולים להקליט תדרי רדיו ולחקות פקודות לגיטימיות לצורך השתלטות מרחוק על ציוד תעשייתי וציוד בנייה כבד. ההשתלטות עלולה להתבצע באמצעות שימוש בתוכנה המקליטה את תדרי הרדיו (software defined radio), בהם האקרים עלולים לעשות שימוש חוזר לצורך התקיפה. על פי המחקר, העלות של מתקפה מסוג כזה איננה גבוהה והיא עומדת על כמה אלפי דולרים. תוצאות המחקר הוצגו בכנס S4 לאבטחת מידע תעשייתית, שנערך במיאמי.^{^[113]}

25 בינואר – מומחה לאבטחת סייבר: טיסת 370MH של Malaysia Airlines התרסקה בשל תקיפת סייבר – לדברי המומחה לאבטחת סייבר, כריס רוברטס (Chris Roberts), האקרים השתלטו על טיסת 370MH של מלזיה איירליינס שהתרסקה במרץ 2014 וכי ההתרסקות אירעה בשל תקיפת סייבר. בראיון לתוכנית דוקומנטרית משנת 2018, הסביר רוברטס שהאקר מיומן, בעל האמצעים הנדרשים והיכרות עם מערכת המטוס, מסוגל לחדור למערכת הבידור במטוס ומשם לחדור למערכת תא הטייס ולשנות את מסלולו.

עוד לדבריו, חדירה למערכת הבידור במטוס עלולה לאפשר להאקרים גישה למערכות לניהול אספקת הדלק במטוס, מערכות לשליטה במנועים ועוד. מנגד, טען מומחה התעופה לארי ואנס (Larry Vance) שהפלת המטוס בשל תקיפת סייבר אינה סבירה ושהמטוס התרסק לאחר שמסלולו שונה באופן ידני.^[114]

השפעה, דעת קהל ומעורבות בבחירות

22 בינואר – חברת Whatsapp הודיעה על ניסוי להגבלת שיתופי המסרים על מנת להיאבק בתפוצת מידע כוזב – חברת Whatsapp הודיעה כי היא משיקה ניסוי גלובלי להגבלת מספר הקבוצות שאליהן יכולים משתמשים לשתף מסרים בבת אחת לחמש בלבד. החברה הודיעה על המגבלה החדשה כחלק ניסיון להגביל את התפוצה של מידע כוזב בקרב קבוצות משתמשים ולאחר שהאפליקציה שימשה כפלטפורמה להתפשטות קמפיינים של מידע כוזב או מסרים מסיתים בברזיל, פקיסטן, מקסיקו והודו. ההחלטה התקבלה על בסיס הצלחתה של תכנית פיילוט שהגבילה את כמות השיתופים עבור משתמשי האפליקציה בהודו שנערכה ביולי 2018.^{^[115]}

30 בינואר – חברת-בת של גוגל תסייע למנוע תקיפות סייבר על ארגונים פוליטיים באירופה – חברת הבת של גוגל, Jigsaw, העוסקת באבטחת סייבר, הודיעה כי תעניק לארגונים פוליטיים ולמתמודדים באירופה גישה בחינם לפרויקט Shield להגנה מפני מתקפות סייבר לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי שיחולו בחודש מאי. על פי ההודעה, הפרויקט כולל גישה לטכנולוגיה, המשמשת להגנה מפני מתקפות DDoS על אתרים על ידי סינון ודחייה של תעבורת רשת ממקורות זדוניים, באופן שיאפשר לאתר להמשיך לפעול כרגיל. בעבר היה פרויקט Shield זמין רק לארגוני חדשות ולקבוצות פעילי זכויות אדם.^{^[116]}

31 בינואר – פייסבוק הסירה כ-800 עמודים, קבוצות וחשבונות איראניים שהפיצו מידע כוזב – לדברי ראש מחלקת מדיניות אבטחת הסייבר של פייסבוק, נתניאל גלייצ'ר (Nathaniel Gleicher), פייסבוק הסירה 783 עמודים, קבוצות וחשבונות שהפיצו תכנים מטעם סוכנויות הידיעות של המשטר האיראני בנושאי יחסי ישראל והפלסטינים, המלחמה בסוריה והמעורבות האמריקנית בעימותים ברחבי העולם. לדברי גלייצ'ר, פייסבוק זיהתה יותר משני מיליון עוקבים ללפחות אחד מהדפים שהוסרו וכן כי כ-30,000 דולר הושקעו בפרסום בדפים אלו.^{^[117]}

שיתופי פעולה

4 בינואר – בריטניה וסינגפור חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר – במסגרת ההסכם, תקים חברת התקשורת British Telecom מרכז אבטחת סייבר חדש בסינגפור, במסגרתו ינטרו 300 מומחים לאבטחת סייבר את פעילות החברה באסיה ויציע שירותי ייעוץ והדרכה לעסקים ולמדינות האזור בתחומי פתרונות אבטחת הסייבר. כמו כן, חתמו שתי המדינות על הסכם אסטרטגי נוסף להגדלת שיתופי הפעולה בין המדינות בשורת יוזמות לאבטחת סייבר.^{^[118]}

30 בינואר – ישראל ואוסטרליה חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום הסייבר – על פי הודעת מערך הסייבר הלאומי, ישראל ואוסטרליה חתמו על מזכר הבנות בנושא שיתוף פעולה בתחום הסייבר. ההסכם נחתם במהלך כנס הסייברטק שנערך בתל אביב בין ראש מערך הסייבר, יגאל אונא וראש המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה, אלאסטייר מק'גיבון (Alastair MacGibbon). ההסכם כולל התחייבות של שתי המדינות להמשיך את הדיאלוג בנושא אבטחת הסייבר של ענף התעופה האזרחית ובנושא אתגרים הנובעים מטכנולוגיות מפתח כגון מכשירי ה-IoT ורשתות סלולריות מהדור החמישי.^{^[119]}

Cyber Threat Detection and Analysis at DHS' National Cybersecurity and Communications Integration Center. ↑
http://bit.ly/2Fh1uC6 ↑
House Armed Services Emerging Threats and Capabilities Subcommittee ↑
https://wapo.st/2RrMmsW ↑
https://bit.ly/2GfWDSh ↑
https://wapo.st/2sGJTMt ↑
https://nyti.ms/2S2Rwv5 ↑
https://nyp.st/2AVBSbe ↑
http://bit.ly/2RFaMyM ↑
http://bit.ly/2SBrpsd ↑
https://reut.rs/2U3iOi8 ↑
https://wapo.st/2RPwCQS ↑
http://bit.ly/2Umo4h4 ↑
https://wapo.st/2W8Jtfk ↑
ה- Strengthening and Enhancing Cyber Capabilities by Utilizing Risk Exposure Technology Act מנחה את המחלקה לביטחון המולדת לנסח תהליך לגילוי חולשות, לנהל תחרויות למציאת חולשות וכולל צעדים להגנה על שרשראות אספקה פדראליות. ↑
https://wapo.st/2WQ5noe ↑
http://bit.ly/2SSeZMH ↑
http://bit.ly/2RZYVMs ↑
Cyber and Infrastructure Security Agency ↑
http://bit.ly/2TmvGjP ↑
http://bit.ly/2sQK7Rw ↑
http://bit.ly/2sEUrvD ↑
U.S. Navy's Space and Naval Warfare Systems Center ↑
http://bit.ly/2MfOaQh ↑
The National Counter-Intelligence and Security Center ↑
https://reut.rs/2SP11Ln ↑
http://bit.ly/2RsxUkD ↑
Defense Information Services Agency ↑
http://bit.ly/2M8jGzq ↑
Defense Contract Management Agency ↑
http://bit.ly/2H78nso ↑
Space and Terrestrial Communications Directorate ↑
http://bit.ly/2RXIIqs ↑
http://bit.ly/2MqFDtu ↑
http://bit.ly/2RhMFSv ↑
http://bit.ly/2DBe4uO ↑
Intelligence, Information, Cyber, Electronic Warfare & Space ↑
http://bit.ly/2RPRG9Q ↑
Deputy chief of staff for Intelligence, Surveillance and Reconnaissance ↑
Deputy chief of staff for Information Dominance ↑
http://bit.ly/2Wu18hT ↑
http://bit.ly/2GaQF5c ↑
https://bit.ly/2UIkFJL ↑
https://reut.rs/2HQpEGN ↑
Director of Operational Test and Evaluation ↑
http://bit.ly/2G6KUpV ↑
http://bit.ly/2RALgXb ↑
Senate Armed Services Cybersecurity Subcommittee ↑
http://bit.ly/2SroqFK ↑
http://bit.ly/2W6Y3UV ↑
Air Force's National Air and Space Intelligence Center ↑
http://bit.ly/2RFpkit ↑
National Coordination Center for Computer Incidents ↑
http://bit.ly/2GuykjR ↑
https://bloom.bg/2G18X94 ↑
http://bit.ly/2GaE4Py ↑
http://bit.ly/2GaVP0X ↑
http://bit.ly/2Sdz0jP ↑
http://bit.ly/2RFbexA ↑
https://wapo.st/2RgGTQT ↑
https://reut.rs/2LSaa3m ↑
http://bit.ly/2CRYz1p ↑
http://bit.ly/2SYIPPu ↑
http://bit.ly/2AJj5jf ↑
https://dailym.ai/2TRBly7 ↑
https://reut.rs/2HooGBt ↑
https://reut.rs/2CXLF0L ↑
http://bit.ly/2RIyRVn ↑
http://bit.ly/2FGynJM ↑
http://bit.ly/2HoA1RG ↑
http://bit.ly/2C3vK0h ↑
http://bit.ly/2RQFZic ↑
http://bit.ly/2Dtqrcn ↑
http://bit.ly/2sHbixQ ↑
http://bit.ly/2HnGCMk ↑
http://bit.ly/2Roqnyk ↑
http://bit.ly/2DH5bQn ↑
http://bit.ly/2Tn4Asu ↑
http://bit.ly/2D6T3a4 ↑
http://bit.ly/2QPlBts ↑
http://bit.ly/2sr58C4 ↑
ה-IDS הוא גוף המורכב מנציגי זרועות הצבא, חיל הים, חיל האוויר, סוכנות המחקר והפיתוח של משרד ההגנה, משרד החוץ, משרד ההגנה ומשרד הכלכלה ואחראי על קביעת ההעדפות ותיאום בין כל זרועות הכוחות המזוינים של הודו. ↑
http://bit.ly/2R0LAOJ ↑
https://on.wsj.com/2T78C8u ↑
http://bit.ly/2FIcpGh ↑
The Telecom Cybersecurity Strategic Committee ↑
Info-Communications Media Development Authority ↑
http://bit.ly/2DIt1eK ↑
http://bit.ly/2FctUhB ↑
http://bit.ly/2soiNcP ↑
The Department of Information and Communications Technology ↑
The Cybersecurity Management System Project ↑
http://bit.ly/2ThFL1c ↑
http://bit.ly/2S7ZjIf ↑
http://bit.ly/2ROmLda ↑
http://bit.ly/2AKtM4Y ↑
http://bit.ly/2UcvGmr ↑
http://bit.ly/2DrTUTZ ↑
http://bit.ly/2RDPqNR ↑
https://bloom.bg/2VzFkkk ↑
http://bit.ly/2CgvJWU ↑
http://bit.ly/2HDgJZh ↑
https://bit.ly/2RCxJ1e ↑
Canadian Security Intelligence Service ↑
Royal Canadian Mounted Police ↑
Personal Information Protection and Electronic Documents Act ↑
http://bit.ly/2BkHGuT ↑
הסכם פריז פורסם בנובמבר 2018 וכולל עקרונות ונורמות התנהגות במרחב הסייבר. ↑
http://bit.ly/2ThDaEy ↑
http://bit.ly/2HQkLNX ↑
http://bit.ly/2LVi0Jp ↑
https://zd.net/2QKRoMb ↑
http://bit.ly/2FJFDEC ↑
http://bit.ly/2CQb1NQ ↑
https://wapo.st/2FSw2ey ↑
https://bit.ly/2DRl6fc ↑
http://bit.ly/2TB2BAU ↑
http://bit.ly/2RArOxI ↑
http://bit.ly/2S4Xs7E ↑