חזרה לרשימת הפרסומים

סקירת מדיניות וביטחון סייבר חצי שנתית 2025

גודל טקסט18

תוכן עניינים

תקציר 3

ארה"ב 4

מדיניות ממשל טראמפ בתחומי אבטחת הסייבר והמאבק בהשפעה הזרה 4

מדיניות הבינה המלאכותית של ממשל טראמפ 5

האיחוד האירופי 7

עידוד חדשנות על רקע פעילותו של ממשל טראמפ 7

תמונת מצב מידת היישום של דירקטיבת NIS2 האירופית 9

סין 11

מענים לאיומי סייבר על תשתיות חיוניות 13

מענים לאיומי סייבר וחבלה פיזית על כבלים תת-ימיים ותשתיות חיוניות 15

הצפנה פוסט-קוונטית 18

הקמת פיקודי סייבר וקידום רפורמות מבניות בארגונים צבאיים 20

בינה מלאכותית 22

תקציר

המחצית הראשונה של 2025 התאפיינה בשינויים גאו-אסטרטגיים ורגולטוריים משמעותיים בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והטכנולוגיה, לנוכח שינויים בהנהגות של מדינות בולטות, מתחים גוברים בין המעצמות, והתקדמות טכנולוגית מהירה. בארה"ב, ממשל דונלד טראמפ נקט במדיניות של צמצום המעורבות הפדראלית בתחומי אבטחת הסייבר וההתמודדות עם השפעה זרה, תוך העברת אחריות רבה יותר למדינות ולרשויות המקומיות. במקביל, הממשל מוביל מהלך מואץ לקידום הבינה המלאכותית והחדשנות הטכנולוגית באמצעות הפחתת רגולציה, מינוי גורמים ייעודיים והקמת תשתיות נרחבות – בשותפות עם חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האיחוד האירופי נקט בגישה שונה, תוך ניסיון למנף את אי-הוודאות שמייצר הממשל האמריקני, ולעודד חדשנות מקומית, השקעות עצמאיות והפחתת התלות בטכנולוגיה אמריקנית. בד בבד, התעכבה הטמעת דירקטיבת NIS2 במדינות רבות ביבשת אירופה, דבר שהוביל לפעולות אכיפה והכוונה מצד מוסדות האיחוד.

סין ורוסיה החריפו את האיומים ההיברידיים באזור מזרח אסיה ואירופה, כאשר במקביל סין העמיקה את הסתננותה לתשתיות אמריקניות, במטרה לשמר בהן דריסת רגל ולשבש את פעילותן במסגרת תרחיש עימות עתידי מול ארה"ב, וכן קידמה רפורמה משמעותית במבנה הצבאי בתחומי הסייבר והמידע. מגמות אלו לוו בשימוש בבינה מלאכותית ככלי לחימה תודעתי והשפעה קוגניטיבית.

ברמה העולמית, התמקדו מדינות בהגנה על תשתיות חיוניות, בדגש על כבלי תקשורת תת-ימיים, תוך ניסוח רגולציה חדשה ומקיפה יותר, קידום יוזמות מבצעיות ופיתוח חלופות תקשורת המבוססות על תקשורת לוויינית. בתחום ההצפנה הפוסט-קוונטית חלה התקדמות משמעותית בהיבטי התקינה, לצד קריאות לגיבוש תוכניות מעבר והטמעה רחבות יותר. לבסוף, נרשמה עלייה ניכרת ברפורמות מבניות ובהקמת פיקודי סייבר צבאיים, בעיקר במדינות קטנות ובינוניות, המעוניינות לחזק את גמישותן והרתעתן במרחב הסייבר נגד תוקפים מדינתיים ולא-מדינתיים כאחד.

ארה"ב

מדיניות ממשל טראמפ בתחומי אבטחת הסייבר והמאבק בהשפעה הזרה

חילופי השלטון בארה"ב בראשית שנת 2025 הובילו לצמצום בהיקף המשאבים והסמכויות שהממשל הפדראלי מפעיל בתחום אבטחת הסייבר הלאומית וההגנה מאיומי השפעה זרים. הדבר מתבטא, בראש ובראשונה, ביוזמות לצמצום היקף כוח האדם והתקציבים של הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA).[1] במרץ, הודיעה CISA על ביטול המימון של כעשרה מיליון דולר עבור שיתוף מודיעין איומי סייבר בין הממשל הפדראלי למדינות (State level) וההגנה על תשתיות הנחוצות לקיום מערכות בחירות.[2] בתחום כוח האדם, ראוי לציין את יוזמת המחלקה לביטחון המולדת לסיום פעילותם של חברי הוועדה לסקירת בטיחות סייבר (CSRB),[3] האמונה על חקר וההתמודדות עם אירועי סייבר משמעותיים,[4] לצד סגירת היחידה למאבק בהשפעה זרה במחלקת המדינה (R/FIMI).[5] ביטוי חשוב נוסף לצמצום מעורבות הממשל בתחום אבטחת הסייבר הוא הצו הנשיאותי שנחתם במרץ,[6] ומנחה על ניסוח אסטרטגיית חסינות לאומית חדשה,[7] שתעביר אחריות רבה יותר למדינות ולרשויות השלטון המקומיות בהגנה על תשתיות חיוניות מאיומים שונים, בהם מתקפות סייבר.[8]

השינוי התבטא גם בשאיפתו של הממשל לצמצם את היקף היישום של חוקים בתחום הביטחון הלאומי, הרלוונטיים גם לאבטחת סייבר. עדות לכך נמצאת במִזְכָּר שפרסמה בפברואר התובעת הכללית, פאם בונדי (Pam Bondi), המנחה על סגירת כוח המשימה להגנה מפני איומי השפעה זרה (FITF)[9] של ה-FBI. בין השאר, תתמקד היוזמה בהגבלת אכיפת חוק רישום סוכנים זרים (FARA)[10] למקרים מובהקים של ריגול.[11]

פעולות אלו באות על רקע תפיסת ממשל טראמפ המייחסת חשיבות לייעול עבודת המנגנון הבירוקרטי הפדראלי, על ידי צמצום המשאבים המוקצים עבור יוזמות הנתפסות על ידו כלא חיוניות.[12] למרות זאת, האריך הממשל את תוקפם של הצווים הנשיאותיים ממאי 2021 ומינואר 2025,[13] בנושא יכולות הממשל הפדראלי לזהות ולהתמודד עם איומי סייבר. צווים אלו מנחים את הממשל, בין היתר, להגן על ערוצי תקשורת על ידי שימוש בהצפנה ולנסח תהליכי תגובה אחידים לאיתור חולשות אבטחה ותגובה לאירועי סייבר.[14] ככל שיבחר הממשל לקיים את הצווים, לצד כוונתו להמשיך לצמצם סמכויות ותקציבים בתחום אבטחת הסייבר, עלולה ארה"ב להתקשות בהתמודדות עם איומי סייבר מורכבים ומתקדמים יותר.

מדיניות הבינה המלאכותית של ממשל טראמפ

במחצית הראשונה של שנת 2025 התמקד הממשל בגיבוש מדיניותו בתחום הבינה המלאכותית, תוך בחינה מחודשת של המדיניות שנקט ממשל ביידן במטרה להסיר חסמים רגולטוריים ולהאיץ את החדשנות בענפי טכנולוגיה זו. במקביל, קידם הממשל השקעות ושיתופי פעולה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, לצורך פיתוח תשתיות שיבטיחו את המשך הובלתה של ארה"ב בתחום זה.

ניסוח מדיניות בינה מלאכותית חדשה. עוד בטרם כניסתו לבית הלבן, מינה טראמפ בדצמבר 2024 את יזם הטכנולוגיה דיוויד סאקס (David Sacks) לאחראי על תחום הבינה המלאכותית והמטבעות הדיגיטליים בממשל.[15] במסגרת תפקידו, מוביל סאקס את ניסוח המדיניות שנועדה לקדם חדשנות ותחרותיות בתחומי הבינה המלאכותית ובטכנולוגיות חיוניות נוספות בארה"ב.[16]

ביומו הראשון בתפקיד, ביטל טראמפ את הצו הנשיאותי של ביידן מאוקטובר 2023 להסדרת הפיתוח הבטוח והאתי של הבינה המלאכותית,[17] וזאת לשם הפחתת הנטל הרגולטורי על חברות הטכנולוגיה והאצת החדשנות.[18] במקביל, חתם טראמפ בינואר 2025 על צו נשיאותי חדש,[19] שמטרתו לשמר את ההובלה האמריקנית בתחום. הצו מנחה את דיוויד סאקס ובעלי תפקידים נוספים בבית הלבן, כגון עוזרי הנשיא לענייני מדע וטכנולוגיה (APST)[20] וביטחון (APNSA)[21] לנסח תוכנית פעולה חדשה שתתמקד ביצירת עצמאות טכנולוגית-ביטחונית, בקידום יעילות ממשלתית ותחרות כלכלית.[22] בהתאם לכך, פרסם בפברואר המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה של הבית הלבן (OSTP)[23] בקשה לתגובות מהציבור לגיבוש התוכנית.[24]

באפריל, פרסם המשרד לניהול ולתקציב (OMB)[25] שני מִזְכָּרים המאזנים בין האצת החדשנות הטכנולוגית בממשל הפדראלי לבין ניהול סיכונים אחראי. המִזְכָּר הראשון (M-25-21) מחייב סוכנויות ממשל לבצע הערכת סיכונים, בדיקות ופיקוח אנושי על מערכות בינה מלאכותית העלולות להשפיע על זכויות הפרט, ביטחון הציבור או הגישה לשירותים – מערכות המכונות High-Impact AI – אך לא על כלל המערכות. בנוסף, נדרשות כל הסוכנויות למנות מנהלי בינה מלאכותית ראשיים (CAIO),[26] שיגבשו מדיניות פנים-ארגונית להטמעה בטוחה ויעילה של הטכנולוגיה. עוד קובע המִזְכָּר כי על הסוכנויות לשקול לפרסם ולשתף קוד פתוח, מודלים לא-מסחריים לשימוש ממשלתי וציבורי – כל עוד אין מגבלות ביטחוניות או משפטיות על כך.[27]

המִזְכָּר השני (M-25-22) משלים את הנחיות המִזְכָּר הראשון באמצעות קביעת כללים לרכש מערכות בינה מלאכותית בממשל הפדראלי, זאת על מנת לוודא כי הרכש וההטמעה שלהן נעשים באופן בטוח, בשקיפות ובתיאום עם עקרונות הבקרה שנקבעו במִזְכָּר הראשון. המִזְכָּר מדגיש בין היתר את הצורך להפחית תלות בספקים, להבטיח ניידות של נתונים ומודלים, ולהחיל מנגנוני פיקוח, דיווח ואחריותיות בכלל שלבי הפיתוח והשימוש במערכות.[28]

צעד מרכזי נוסף להפחתת ולהאחדת הרגולציה נרשם בחודש מאי בקונגרס, כאשר מליאת בית הנבחרים אישרה את הצעת החוק One Big Beautiful Bill Act, המקפיאה למשך עשר שנים רגולציה, תקנות וחקיקה בתחום הבינה המלאכותית ברמת המדינות (State level) ומטה.[29]

פיתוח תשתיות וקידום השקעות להבטחת עצמאות טכנולוגית. במקביל לגיבוש המדיניות, חשף טראמפ בינואר את יוזמת Stargate, שבמסגרתה יושקעו עד חצי טריליון דולר עד שנת 2029 בהקמה ופיתוח של תשתיות טכנולוגיות חיוניות, כגון מרכזי נתונים.[30] בנוסף, הכריזו יצרנית השבבים הטאיוואנית TSMC ו-Apple על השקעות בהיקף של 100 ו-500 מיליארד דולר בהתאמה, בתחומי השבבים והבינה המלאכותית בארה"ב.[31] כחלק ממדיניות המכסים החדשה והגבלות הייצוא לסין, הודיעה Nvidia כי תשקיע גם היא 500 מיליארד דולר עד 2029 בהקמת מפעלים אמריקאיים לייצור מחשבי-על ושבבים לצורכי פיתוח ואימון מודלים של בינה מלאכותית.[32]

לסיכום, בראשית 2025 אימץ ממשל טראמפ גישה של צמצום משמעותי של המעורבות הפדראלית בתחומי אבטחת הסייבר וההתמודדות עם השפעה זרה, תוך העברת אחריות רבה יותר למדינות ולרשויות המקומיות. צעדים אלה כללו קיצוץ בתקציבים והגבלת אכיפת חוקים. במקביל, נקט הממשל מדיניות מקלה יחסית בהשוואה לקודמו בתחום הבינה המלאכותית, תוך ביטול מסוים של רגולציה קודמת, מינוי אחראי ייעודי לגיבוש מדיניות חדשה, והשקת השקעות בתשתיות טכנולוגיות, במטרה לשמר את ההובלה האמריקנית ולהפחית תלות בסין.

האיחוד האירופי

עידוד חדשנות על רקע פעילותו של ממשל טראמפ

במחצית הראשונה של 2025 ועל רקע השבעתו של ממשל טראמפ בארה"ב, בחן האיחוד האירופי דרכים להתמודדות עם שינויים שמקורם במדיניותו של הממשל החדש והשלכותיהם על חדשנות, ביטחון, טכנולוגיה ורגולציה. מדיניות זו כוללת את איומיו של הממשל לחדול מתמיכתו באוקראינה ולצמצם את תמיכת ארה"ב בברית נאט"ו, תכנית המכסים של הנשיא טראמפ, ודרישותיו מהאיחוד האירופי לסגת מדרישות רגולטוריות ומסגרות וולונטריות, כגון ה-AI Code of Practice, הצפוי לסייע לחברות טכנולוגיה ומפתחים לעמוד בדרישות חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (EU AI Act).[33]

עידוד חדשנות, מחקר ופיתוח. בינואר, הודיע סגן נשיאת הנציבות האירופית, סטפן סז'ורנה (Stephanne Sejourne) כי הנציבות אימצה תכנית שמטרתה להקל ולפשט את הדרישות הרגולטוריות של האיחוד האירופי במטרה להגביר את התחרותיות של חברות אירופיות ולעודד חדשנות.[34]

לצד זאת, פעלו מדינות אירופאיות לנסח אסטרטגיה שמטרתה למשוך מומחים וחוקרים אמריקנים בתחומי הטכנולוגיה להגר ולעבוד באירופה. במכתב שנשלח לנציבות האירופית במרץ, עליו חתומות אוסטריה, צרפת, גרמניה, אסטוניה, לטביה, סלובקיה, צ'כיה, יוון, בולגריה ורומניה, קראו המדינות לנציבות לאמץ המלצות בנושא הקצאת תקציבים וסיוע להגירה על מנת לאפשר לחוקרים אמריקנים להגר לאירופה. המכתב נשלח על רקע הקיצוצים הנרחבים שערך ממשל טראמפ בתקציב ובמשרות בתחומי המחקר והפיתוח והאיום לשלול תקציבים פדראליים ממוסדות מחקר וחינוך.[35] בתגובה למכתב, הודיעה נציבת האיחוד האירופי לחברות הֶזְנק, מחקר וחדשנות, אקטרינה זהריבה (Ekaterina Zaharieva), כי הנציבות מנסחת תוכנית חדשה להענקת ויזות ולהארכת תקופות שהיה עבור מומחים וחוקרים אמריקנים שיהגרו לאירופה למטרות עבודה ומחקר.[36]

הפחתת התלות בארה"ב בתחומי הטכנולוגיה והביטחון. במרץ, הודיעה הנציבות האירופית על תכנית ReArm Europe/Readiness 2030, שמטרתה לרכוש ציוד ביטחוני אסטרטגי, מערכות נשק וחימוש חדשני וכן לתמוך בהקמת אקו-סיסטם ותעשיות ביטחוניות אירופאיות יציבות. התוכנית, שדנה בהקצאת 800 מיליארד אירו (כ-910 מיליארד דולר) לתקציבי רכש וביטחון, נוסחה על רקע הצורך המתמשך לתמוך באוקראינה, לתת מענה לצרכי הביטחון של האיחוד האירופי ולחזק את התעשייה המקומית, אולם התמריץ לניסוחה התחזק על רקע נסיגתו של ממשל טראמפ ממחויבותה של ארה"ב לתמוך באוקראינה ולנוכח הצורך לשמר את ריבונותה של אירופה.[37] כמו כן, התוכנית תקצה כ-50% מתקציבי הרכש לספקים אירופאיים עד שנת 2030 וכ-60% מהתקציב עד שנת 2035.[38]

בנוסף, כחלק מתוכנית המכסים של ממשל טראמפ והקושי לצפות את מהלכיו, החל האיחוד לפעול על מנת להפחית את תלותו בחברות הטכנולוגיה האמריקניות הגדולות ולבסס את האיחוד האירופי ככר פורה לפיתוח טכנולוגיות מפציעות. בפברואר, השיקה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen) את יוזמת ה-InvestAI, הקוראת לגיוס תקציב בסך 200 מיליארד אירו (כ-227 מיליארד דולר) למימון הקמת מרכזי נתונים המכונים 'מפעלי בינה מלאכותית' (Gigafactories) שיספקו עוצמת מחשוב וישמשו לפיתוח ואימון מודלים של חברות הֶזְנק אירופאיות.[39] כחלק מכך, באפריל חשפה הנציבות את תכנית הפעולה היבשתית לבינה מלאכותית,[40] שמטרתה להקים את רשת מרכזי הנתונים הנזכרים לעיל וכוללת את יוזמת ה-Data Labs, שמטרתה לספק תזרים של מידע באיכות גבוהה ממקורות שונים לאימון המודלים. כמו כן, כוללת התוכנית יוזמה להעסקת חוקרים ומומחי בינה מלאכותית מרחבי העולם באמצעות יוזמות ה-Talent Pool ו-MSCA Choose Europe,[41] והתמחויות באקדמיה למיומנויות בינה מלאכותית שתוקם כחלק מתוכנית העבודה של אירופה הדיגיטלית לשנים 2027-2025.[42]

ניסיונותיו של האיחוד האירופי להקים תשתית טכנולוגית אירופאית, ובעיקר בתחומים כגון בינה מלאכותית וענן, אינם חדשים, אולם הם מקבלים מִשְנֵה חשיבות וזוכים לתמיכה פוליטית לנוכח מדיניותו של הנשיא טראמפ בנושאי מסחר ויחסי חוץ. עם זאת, בהינתן שרבים ממאמצים אלו נסובו סביב תחום הבינה המלאכותית, מומחים הזהירו כי אין ביכולתה של אירופה להפוך לעצמאית בתחום ולהתחרות בארה"ב, זאת בהיעדר נוכחות של חברות אירופאיות בשלבי שרשראות האספקה של טכנולוגיות בינה מלאכותית, כגון ייצור שבבים או יחידות עיבוד גרפיות (GPUs).[43] כמו כן, עלולים צעדיו של האיחוד להוביל לצעדי-נגד נוספים מצד ארה"ב ולצמצום שיתוף הפעולה בנושאי בינה מלאכותית וטכנולוגיות נוספות.

עם זאת, חברות המספקות מידע על חברות הֶזְנק ותובנות על השקעות הון סיכון, זיהו עלייה חדה של 55% בהשקעה בחברות הֶזְנק אירופאיות בתחום הבינה המלאכותית ברבעון הראשון של 2025 ומומחים נוספים העריכו כי הטלת המכסים ומלחמת הסחר שמנהל הממשל האמריקני צפויים להפוך את השוק האירופי ליעד להשקעות ולספק הזדמנות לממשלות ולמשקיעים אירופאיים להשקיע במגזר הטכנולוגי המקומי.[44]

לסיכום, לנוכח הקושי לצפות את המשך מדיניותו של ממשל טראמפ, קשה להעריך את המשך יחסי הסחר בין האיחוד האירופי וארה"ב, את תוצאות הלחץ האמריקני להקל או לבטל דרישות רגולטוריות בתחומי הטכנולוגיה ואת תוצאות מאמציו של האיחוד לעודד חדשנות מקומית ועצמאות יחסית מתלות בטכנולוגיה אמריקנית. עם זאת, ניכר כי חוסר היציבות, לצד מאמץ להבהיר ולהקל דרישות רגולטוריות, עשוי לספק לאיחוד האירופי גם הזדמנויות לקדם את האקו-סיסטם המקומי.

תמונת מצב מידת היישום של דירקטיבת NIS2 האירופית

מאז אוקטובר 2024, שהיה המועד האחרון שקבעה הנציבות האירופית ל-27 המדינות החברות להטמיע בחקיקה הלאומית שלהן את דירקטיבת NIS2 שנכנסה לתוקף בינואר 2023 – מתקבלת תמונה מורכבת.[45] נכון ליוני 2025 אחת עשרה מדינות, בהן בלגיה, יוון, רומניה וליטא,[46] השלימו באופן מלא את תהליכי החקיקה וההטמעה של הדירקטיבה, לעומת תשע מדינות כגון דנמרק, אסטוניה ואוסטריה,[47] שעדיין נמצאות בשלבים שונים של החקיקה. מספר מצומצם של מדינות,[48] כדוגמת בולגריה וקפריסין, נמצאות בתהליכי חקיקה ראשוניים ולא ברור מתי ישלימו אותם.[49]

הסיבות לאתגריהן של מדינות לעמוד במועד שקבעה הנציבות מגוונות ונובעות מהיעדר יציבות או הסכמה פוליטית, כפי שבא לידי ביטוי בצרפת ובגרמניה, בהן התקשתה הממשלה לגייס את הרוב הנחוץ לאישורה.[50] במדינות שבהן האחריות על ארגוני תשתיות חיוניות נחלקת בין מספר משרדי ממשלה ומקשה על הטמעה אחידה, כמו בהולנד, מתנהל התהליך באיטיות וצפוי להסתיים ברבעון השלישי של שנת 2025.[51] מדינות קטנות מסוימות, כגון ליטא ובלגיה, הטמיעו עוד במהלך שנת 2024 את הדירקטיבה, כנראה בזכות מבנה מוסדי ריכוזי וניסוח מפורט של הנחיות ודרישות, אשר סייעו להטמעה המהירה יחסית.[52] בבלגיה מאפשרת מסגרת CyFun ,[53] שפרסם בנובמבר 2023 המרכז הלאומי לביטחון סייבר (CCB),[54] לארגונים לעמוד בדרישות הדירקטיבה באמצעות מתן כלים וגישה לניהול סיכוני סייבר לפי תקנים בין-לאומיים.[55] לעומת זאת, ממשלת פולין נקטה בגישה מחמירה בהשוואה לרוב מדינות אירופה, כאשר הרחיבה במסגרת חקיקה הלאומית שלה את דרישות הדירקטיבה המקוריות, לנוכח איומי הסייבר הרבים עליה, דבר שמעכב את תהליך הטמעתה.[56] סיבה אפשרית נוספת לאתגרים בהטמעת הדירקטיבה היא יצירת עומס של דרישות רגולטוריות, לעיתים חופפות, על ארגונים ומדינות, כדוגמת הצורך להטמיע את החוק לחסינות תפעולית דיגיטלית (DORA)[57] האירופי.[58]

על רקע העיכוב בהטעמת הדירקטיבה בחקיקה הלאומית, שעשויה להסתיים בשלהי 2025 ואף להימשך לשנת 2026, נקטה הנציבות האירופית מספר צעדים במטרה להאיץ את הטמעתה. לאחר שבנובמבר 2024 פתחה בהליכי אכיפה בגין הפרה (Infringement) מול 23 מדינות שנכשלו מלעמוד ביעד הראשוני ליישומה,[59] הודיעה כי תשקול לקדם נגד מדינות אלה תביעות בבית הדין האירופי במידה והעיכוב יימשך.[60] לצד מהלכי האכיפה פרסמה הנציבות באותו החודש לתגובות הציבור טיוטת קווים מנחים שמטרתה לסייע למדינות ביישומה ולעמוד בדרישותיה.[61]

אמצעי נוסף שמטרתו לזרז את הטמעת NIS2, הינו דו"ח שפרסמה במרץ הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA). הדו"ח מספק הערכה של רמת הבְּשֵׁלוּת (Maturity) והמוכנות בתחום אבטחת הסייבר של 18 מגזרים ותתי-מגזרים חיוניים הכלולים בדירקטיבה, בהם מגזרי אספקת המים והאנרגיה והבנקאות, וכן המלצות לקידום אחידות רגולטורית באיחוד האירופי. המחברים מצאו כי מגזרי אספקת החשמל, התקשורת והבנקאות הינם בעלי רמת הבְּשֵׁלוּת הגבוהה ביותר, בעוד שמגזרים אחרים – כגון בריאות, תחבורה ימית ואספקת הגז – מאופיינים ברמת מוכנות נמוכה במיוחד. לדברי המחברים, פערים אלו נובעים מהבדלים ברמת הפיקוח הרגולטורי, במאפייני שיתופי הפעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, ובהיקף ההשקעות בתחום אבטחת הסייבר – ולכן מדגישים את נחיצות הטמעת NIS2 ליצירת אחידות רגולטורית.[62] לצד זאת, במאי פרסמה ENISA מסמך שמטרתו לסייע לסוכנויות אבטחת סייבר ברמה הלאומית ולארגוני תשתיות חיוניות לבצע מבחני עֲמִידוּת (Stress tests), במטרה להעריך את חסינות הסייבר שלהם, וכן את יכולתם לשמור על רציפות תפקודית וחזרה לשגרה בעקבות אירועי סייבר.[63]

במהלך המשך 2025 צפוי מאמץ מוגבר להשלמת חקיקת דירקטיבת NIS2 במדינות שטרם סיימו לעשות כן, לצד אפשרות למעבר לשלב מתקדם יותר של אכיפה מצד הנציבות, כולל פניות לבית הדין האירופי. במקביל, יתברר האם יוזמות ההכוונה וההמלצות שפורסמו יסייעו לצמצם את הפערים, או שחלק מהמדינות יידחו את המשך היישום לשנת 2026.

סין

במהלך המחצית הראשונה של 2025, דנו מקבלי החלטות ומומחים בשינויים שאירעו במפת איומי הסייבר הנשקפים מצד מדינות, ובראשן סין. שינויים אלו, שנחשפו בשנתיים האחרונות, באים לידי ביטוי בהפיכתה של סין לגורם משמעותי הרבה יותר במרחב הסייבר, בשאיפותיה ובשינויים שערכה בצבאה על מנת להגשימן.

היערכות לשיבוש תשתיות חיוניות. במשך שנים הייתה סין ידועה כמדינה שמרבית פעילות הסייבר הזדונית מטעמה הוקדשה לריגול ולגניבת מידע מסחרי, טכנולוגי וקניין רוחני. עם זאת, ב-2024-2023 חשפו גורמי ממשל ואבטחת הסייבר הלאומיים של מדינות ברית ה-Five Eyes וכן חברות פרטיות כי קבוצת ההאקרים הסינית Volt Typhoon הסתננה למערכותיהן של תשתיות תקשורת, אנרגיה, תחבורה, מים, תשתיות נמלי ים וגופי ממשלה בארה"ב במטרה לשמר דריסת רגל ברשתותיהן ולשבש את פעילותן במסגרת תרחיש עימות עתידי מול ארה"ב.[64] התמקדות זו נתפסה בארה"ב כחריגה מפעילותה הרגילה של סין במרחב הסייבר. חריגה נוספת באה לידי ביטוי בפגישה שנערכה בדצמבר 2024, בין בכירים אמריקנים וסינים, בה הודו הבכירים הסינים, או לכל הפחות לא הכחישו, את מעורבותה של סין בפעילותה של קבוצת Volt Typhoon ואף רמזו כי מדובר בתגובתה של סין לתמיכה האמריקנית בטאיוואן.[65] הודאה סינית במעורבות בתקיפות סייבר היא מאורע נדיר וחריג על רקע הכחשותיה של סין בנושא מעורבותה בפעילות סייבר זדונית לאורך השנים. ייתכן ומקורה של הודאה זו היא בביטחון העצמי הגובר של סין ביכולותיה להרתיע את ארה"ב מפני מעורבות בענייני טאיוואן.

היערכות ושינויים ארגוניים בצבא סין. באפריל 2024 הכריז צבא סין על ארגון מחדש של כוח התמיכה האסטרטגי (SSF)[66] ופירוקו לשלוש זרועות נפרדות האחריות למרחב הסייבר, מרחב האוויר והחלל וזרוע התמיכה במידע.[67] מומחים העריכו כי יחידת מרחב הסייבר החדשה תקבל סמכויות לניהול מבצעי הסייבר הגנתיים, ההתקפיים ואת משימות הריגול, בעוד כוח התמיכה במידע יהיה אחראי על מיזוג משאבי המידע וזרימת המידע בין יחידות הצבא.[68] לדברי המומחה לענייני צבא סין באוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון, ג'ואל וות'נאו (Joel Wuthnow), מטרת פירוק ה-SSF הייתה לייעל את שרשרת הפיקוד בין זרועות ה-SSF לבין הנציבות הצבאית המרכזית,[69] גוף צבאי פוליטי המפקח על צבא סין. המהלך הוגדר כצעד שמגביר את יכולת הפיקוח של נשיא סין, שי ג'ינפינג, על הנעשה בקרב זרועות הצבא, וכלקח שנלמד מהמלחמה באוקראינה בנושא הצורך במבנה ארגוני צבאי יעיל, ובעיקר בתחומי המידע והלוגיסיטיקה. וות'נאו הוסיף כי סיבה אפשרית נוספת היא שמבחינה ארגונית, פעל ה-SSF ברמת סמכות הזהה לזו של פיקודי הצבא האזוריים של צבא סין, דבר שהקשה על מפקדי הפיקודים לקבל גישה ליכולותיהן של כוחות התמיכה הכפופים לו. כעת, לדבריו, הזרועות הנפרדות פועלות ברמת סמכות נמוכה מהפיקודים האזוריים, דבר שמקל על מפקדיהם לקבל גישה ליכולותיהן.[70]

פיתוח מושגי הלוחמה הקוגניטיבית והלוחמה התבונית.[71] בדצמבר 2024, פרסמה מחלקת ההגנה האמריקנית דו"ח בנושא מגמות והתפתחויות בעוצמתה הצבאית של סין. על פי הדו"ח, סין ממשיכה לפתח את מושג מבצעי הממד הקוגניטיבי (CDO),[72] המייצג הרחבה של ממד הלוחמה הפסיכולוגית ומאגד תחתיו שימוש ביכולות סייבר, בבינה מלאכותית, כגון בקטעי Deepfakes, במדעים נוירוניים ובמדעי המוח, ובניתוח נתוני עָתֵק (Big data) על מנת להתמקד ולהשפיע על תהליכי קבלת החלטות בקרב מדינות יריבות ועל דעת הקהל. כמו כן, הדו"ח מפרט כי מאמצי ההשפעה של סין מחולקים לשלושה תחומים: פסיכולוגי, המתמקד ביצירת מסרים מפלגים באופן אוטומטי על מנת לחתור תחת אמון הציבור בהנהגה ובמוסדות הציבוריים; דעת הקהל המתמקד ביצירה מידע המנחה את דעת הקהל במדינות מפתח לטובתה של סין, ובהפצתו; והתחום המשפטי, המתייחס לניצול חוקים לאומיים ובין-לאומיים על מנת לעצב סביבה משפטית שתצדיק את פעולותיה של סין ותתמוך במימוש מטרותיה האסטרטגיות למול יריבותיה.

כמו כן, פועלת סין לפתח יכולות לחימה חדשניות כחלק מתחום הלוחמה התבונית (Intelligentized Warfare), המוגדרת כשימוש נרחב בטכנולוגיות בינה מלאכותית, נתוני עָתֵק וכן בפיתוח טכנולוגיות חדשות כגון מחשוב קוונטי, ולשלבן בכל שלבי וממדי הלחימה. מטרת הלוחמה התבונית היא שליטה במידע והשפעה על קבלת ההחלטות ותהליכי המחשבה של היריב. כחלק מכך, מפתח צבא סין את יכולותיו במרחב הסייבר, הנתפס כחיוני ליצירת השפעה תודעתית על קבלת החלטות ועל דעת הציבור באמצעות מניעת שירות, שיבוש תשתיות חיוניות ועוד.[73]

לסיכום, ניכר כי השנתיים האחרונות מייצגות קפיצת מדרגה ביכולותיה של סין בתחומי הסייבר והטכנולוגיות המפציעות וכן במוכנותה להשתמש בהן.[74] שינויים אלו משמעותיים משום שהם עלולים לייצג את תיאבון הסיכונים הגובר ואת מוכנותה של סין לפעול להרתעת ארה"ב ממעורבות בסוגיית טאיוואן בפרט ובמזרח אסיה בכלל. כמו כן, מייצגים שינויים אלו את הדגש ששמה סין על תחומי הסייבר, ההשפעה והשימוש בטכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, על מנת לשלוט במידע ובתהליכי קבלת החלטות, הנתפסים כמרכזיים לטובת השגת יתרון מוקדם ומכריע בעת עימות.

מענים לאיומי סייבר על תשתיות חיוניות

במחצית הראשונה של שנת 2025 פרסמו מומחי אבטחת סייבר מהמגזר הממשלתי והפרטי בעולם ממצאים חדשים, המציגים ומנתחים את הפערים הבולטים ברמת אבטחת הסייבר בין מגזרי תשתיות חיוניות שונים – ולעיתים בין ארגונים באותו מגזר. סיבה ראשונה לפערים אלו היא שבמגזרים מסוימים באירופה נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת התמיכה וההכוונה המקצועית הניתנת לגופים הרלוונטיים. כך למשל, במגזר התחבורה, גופי התעופה נהנים מתמיכה מקצועית מצד הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה (EASA),[75] בעוד שגופי תחבורה ביבשת אינם נתמכים באופן דומה מצד גורם רגולטורי מקביל. בדומה, בתחום הפיננסי, מוסדות בנקאיים ביבשת משתתפים בתרגילי סייבר יזומים על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB),[76] בשעה שמוסדות אחרים, המהווים חלק מהתשתית הפיננסית של אירופה (FMI),[77] כגון מערכות לביצוע תשלומים, אינם נכללים בפעילויות אלו. כמו במגזר התעופה, אבטחת הסייבר של מוסדות בנקאות מקודמת במידה רבה על ידי שני מרכזים לניתוח איומים ושיתוף מודיעין במגזר הפיננסי (FS-ISAC ו-FI-ISAC),[78] בעוד שיוזמה מקבילה במגזר הפיננסי ה-CIISI-EU,[79] מספקת מענה חלקי בלבד בתחום אבטחת הסייבר.[80] סיבה אפשרית נוספת לפערי האבטחה היא חוסר תיאום בין רשויות שונות הפועלות באותו מגזר: בארה"ב, נמצא כי אי ההתאמה בין פעילות סוכנויות הממשל האזרחיות לבין אלה של גורמים צבאיים בהגנה על תשתיות תחבורה פוגעת ביעילות ההגנה על תשתיות, שעשויות לשמש לניוד כוחות צבא בשעת מלחמה.[81]

ניתן לזהות הבדלים בגישות הרגולטוריות של אירופה, אסיה וארה"ב בהגנה על תשתיות חיוניות. בארה"ב, בבית הנבחרים נדונה באפריל הצעת חוק, המנחה את המחלקה לביטחון המולדת להקים כוח משימה בין-משרדי, לקידום שיתוף פעולה מתואם בין סוכנויות ממשל פדראליות בהגנה על מגזרים חיוניים מאיומי סייבר מדינתיים.[82] לצד זאת, שואף הממשל הפדראלי לצמצם את חלקו בהגנה על התשתיות הלאומיות: הדבר ניכר בצו הנשיאותי עליו חתם הנשיא טראמפ במרץ,[83] המנחה על גיבוש אסטרטגיית חסינות לאומית בתוך 90 יום,[84] שתקנה אחריות רבה יותר למדינות (State level) ולרשויות השלטון המקומיות בהגנה על תשתיות חיוניות ממתקפות סייבר, על חשבון מעורבות הממשל הפדראלי.[85] בדומה למדיניות אבטחת הסייבר הרחבה יותר (לפירוט ראו עמ' 4), ניתן להניח כי הדבר מבטא את רצונו של ממשל טראמפ לייעל את שירותו למען האזרח ולהימנע מבזבוז משאבים באמצעות נסיגה מתפקידים הנתפסים בעיניו כמיותרים. יחד עם זאת, צו זה, במידה ואכן יוביל לשינוי מדיניות, עלול להוביל לתוצאה ההפוכה: היעדרם של משאבים מקצועיים מתאימים ברוב המדינות בארה"ב, עלול למעשה להוביל להתערבות בלתי נמנעת של הממשל הפדראלי בהגנה על תשתיות חיוניות – בייחוד כאשר איומים אלו נעשים למתוחכמים יותר.

בניגוד לנעשה בארה"ב, מדינות באירופה ובאסיה אישרו חוקים שהרחיבו את סמכויות הממשלות ואת היקף הגופים המחויבים לעמוד בכללי אבטחת סייבר. כך למשל, בבריטניה, הצעת החוק Cyber Security and Resilience Bill מרחיבה את מספר הארגונים עליהם יחולו חובות הגנת סייבר, כגון ספקי שירותי IT לתשתיות חיוניות.[86] בדומה לכך, אישרה הונג קונג במרץ את החוק Protection of Critical Infrastructures (Computer Systems) Bill,[87] שאינו חל רק על תשתיות חיוניות, אלא גם על תשתיות נוספות, המאפשרות קיום פעולות חברתיות וכלכליות, בהן מרכזי ספורט ומחקר.[88] הרחבת מעורבותן של הממשלות בהגנה על תשתיות חיוניות התבטאה גם בהקמתן של יחידות חדשות ובהרחבת סמכויותיהן של יחידות קיימות. בשוויץ, הודיעה הממשלה על הקמת שני גופים ממשלתיים חדשים, שיקבלו סמכויות חדשות בהגנה על תשתיות תקשורת, בהן בחינת עמידת ציוד תקשורת בתקנות להגנה על מידע אישי.[89] בפינלנד, אישר באפריל הפרלמנט הלאומי, האדוסקונטה (Eduskunta), חוק אבטחת סייבר חדש להגנה על תשתיות חיוניות,[90] המעניק לצוות ה-CSIRT הלאומי סמכות לסרוק באופן יזום תשתיות חיוניות המחוברות לאינטרנט, כגון אלו השייכות לרשתות תחבורה, לאיתור חולשות אבטחה.[91]

בחינתן של שתי הגישות הרגולטוריות עשויה לתרום לשיפור מידת אבטחת הסייבר הלאומית בדרכים שונות: הגישה האירופית-אסיאתית, המתמקדת בהרחבת מעורבות המדינה, עשויה לצמצם את פערי אבטחת הסייבר הנובעים מליקויים בירוקרטיים ורגולטוריים ולהביא לאחידות ברמות האבטחה בין ובתוך מגזרים שונים. הגישה האמריקנית, לעומתה, עשויה לסייע במובן זה על ידי הפחתת היקף הנטל הרגולטורי הנדרש ממפעילי תשתיות חיוניות קטנים. בהמשכה של שנת 2025 צפויות חלק מהמדינות המוזכרות כאן להמשיך בהליכי ניסוח עקרונות ההגנה על תשתיות חיוניות. ממשל טראמפ יקיים הערכה מקיפה יותר של עקרונות האבטחה של ממשל ביידן, כפי שקובע הצו מחודש מרץ, בעוד שבריטניה תשלים ככל הנראה את הליכי חקיקת הצעת החוק הנזכרת לעיל. כך, לקראת סוף שנת 2025 ובמהלך שנת 2026 ייתכן וייחשפו פרטים נוספים אודות האמצעים המפורטים שישמשו את המדינות המצוינות לעיל לפעול לשם חיזוק ההגנה על תשתיותיהן.

מענים לאיומי סייבר וחבלה פיזית על כבלים תת-ימיים ותשתיות חיוניות

החל משלהי שנת 2024 ועד המחצית הראשונה של שנת 2025 התרחשו מספר תקריות של חבלה מכוונת בכבלי תקשורת תת-ימיים באזור הים הבלטי ובמזרח אסיה, כשסין ורוסיה חשודות כמי שעמדו מאחוריהן. במזרח אסיה, התמודדה ממשלת טאיוואן עם ארבעה מקרים של פגיעה בכבלי תקשורת תת-ימיים, כאשר לפחות שניים מהם יוחסו לספינות בבעלות סינית. כך למשל, בפברואר עצר משמר החופים של טאיוואן (CGA)[92] את הספינה הסינית Hong Tai 58, בחשד לגרימת חבלה מכוונת לכבל תת-ימי באזור הסמוך לעיר טיינאן (Tainan), שבדרום-מערב האי.[93] באירופה, אף שלא דווח על תקריות חדשות של חבלה מכוונת מתחילת 2025, מדינות כגון שוודיה המשיכו לחקור פגיעות שאירעו בנובמבר 2024 בכבלי תקשורת תת-ימיים המחברים בינה לבין ליטא, גרמניה ופינלנד. החשד המרכזי הופנה כלפי הספינה הסינית Yi Peng 3, שתועדה בסמוך לזמן ולמיקום הפגיעה בכבלים. לפי ממצאי החקירה, ייתכן שמדובר בפעילות שמיוחסת לרוסיה, אולם בוצעה תוך שימוש בספינה סינית לצורך טשטוש עקבותיה.[94] בהתאם לחומרתו הגדלה של האיום, מדינות וארגונים החלו לקדם מענים מבצעיים, אסטרטגיים ורגולטוריים, וכן עסקו בהקמת פתרונות חלופיים לשיפור חסינותם של תעבורת התקשורת, הכבלים והתשתיות החיוניות במרחב הימי.

יוזמות חקיקה, עדכוני רגולציה והקמת מסגרות חדשות. על רקע ההבנה הגוברת כי תשתיות תקשורת ימיות הופכות ליעדים בולטים למתקפות סייבר וחבלה, החלו מדינות לקדם שינויי חקיקה במטרה לאפשר היערכות ותגובה מקיפים יותר לאיום. בדצמבר 2024 הכריזה שרת המשפטים והדיגיטל של אסטוניה, ליסה פקוסטה (Liisa Pakosta), כי בכוונתה להגיש הצעה לארגון הימאות הבין-לאומי (IMO) לעדכון חוק הימאות הבין-לאומי,[95] במטרה להגדיר מפורשות את האיומים ההיברידיים ולאפשר למדינות להעמיד לדין גורמים המעורבים בפגיעה פיזית בכבלים תת-ימיים.[96] במהלך כנס בין-לאומי שאירחה אסטוניה באפריל, קראה פקוסטה לנסח מסגרת משפטית מוגדרת להתמודדות עם איומים היברידיים, לרבות חבלה מכוונת בתשתיות תת-ימיות.[97]

כמו כן, באפריל, פרסם המכון לחקר פירוק נשק של האו"ם (UNIDIR)[98] מסמך הקורא לממשלות מהעולם לנסח מדיניות ומסגרות חקיקה רשמיות לסיווג כבלי התקשורת התת-ימיים כתשתיות חיוניות, ולהטמיע את עיקרון ה-Secure by Design בשלבי התכנון של הכבלים והתשתיות הנלוות להן, כגון תחנות הנחיתה (Land stations).[99] בנוסף, קראו מחברי המסמך לנסח רגולציה בנושאי השימוש, התיקון ואבטחת הכבלים, לקיים תרגילים לאומיים להגברת המוכנות לתקריות, לקדם שיתופי פעולה בין-לאומיים לעדכון מסגרות משפטיות בין-לאומיות ועוד.[100]

בברזיל, הציג בחודש מרץ מחוקק הצעת חוק הקוראת לנסח מדיניות לאומית להגנה על תשתיות ורשתות תקשורת תת-ימיות מאיומי סייבר ואיומים פיזיים.[101] עוד במרץ, פרסמה נציבות התקשורת הפדראלית האמריקנית (FCC)[102] טיוטה,[103] המעדכנת לראשונה מאז שנת 2001 את ההנחיות בנושא ההגנה על כבלי תקשורת תת-ימיים מפני איומי סייבר ואיומים פיזיים, לרבות חבלות מכוונות. התקנות מחייבות חברות הפורסות כבלים תת-ימיים לעמוד בכללי אבטחת סייבר בסיסיים, כגון חובת הצהרה כי הן ניסחו ויישמו תוכניות לניהול סיכוני אבטחת סייבר על פי אמות המידה של גופי תקינה, כגון המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST).[104]

ניסוח תוכניות אסטרטגיות. במקביל לעדכוני החקיקה, השיקה הנציבות האירופית בפברואר תוכנית פעולה לשיפור חסינותם של כבלים תת-ימיים באזור הים הבלטי מפני איומים היברידיים, ותקציב בסך שמונה מיליארד אירו (9.09 מיליארד דולר) לקידום השקעות במיזמים הקשורים לתוכנית – כגון מיזם ה-Great Sea Interconnector לחיזוק עצמאותו של האיחוד בתחום האנרגיה.[105] בנוסף, הודיעה הנציבות כי בשנת 2026 תפעל בשיתוף עם המדינות החברות ו-ENISA למיפוי כבלים תת-ימיים קיימים ומתוכננים, להערכת סיכונים, ניסוח אמצעי תגובה וזיהוי פרויקטים להשקעה.[106] באפריל פורסם מסמך אסטרטגיית ביטחון הפנים של האיחוד, ProtectEU, המתמקד בחיזוק חסינותה של אירופה בהתמודדות עם איומים היברידיים על תשתיות חיוניות, לרבות כבלי תקשורת תת-ימיים.[107]

פעילות מבצעית לניטור ולהתרעה על פעילות ימית חשודה. מדינות אירופה נקטו גם צעדי תגובה מיידים במטרה להפחית את היקפן של תקריות החבלה התת-ימיות. בינואר הודיע מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה (Mark Rutte), על תחילתו של מבצע Baltic Sentry, במסגרתו פרסו כוחות הברית כלי שייט וטייס, לרבות כלים בלתי מאוישים, לשם הרתעת גורמים מדינתיים וא-מדינתיים מפני ניסיונות חבלה בכבלי תקשורת תת-ימיים תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניטור המרחב הימי.[108] בנוסף, הכריז משרד ההגנה של בריטניה על מבצע צבאי בשם Nordic Warden, בהובלת כוח המשימה המשולב הרב-לאומי (JEF),[109] שמטרתו לעקוב ולהתריע, בעזרת מערכת המבוססת על טכנולוגיית הבינה המלאכותית, אחר תנועת כלי שייט חשודים המזוהים עם רוסיה בתעלת למאנש והים הבלטי והצפוני.[110]

פיתוח ושימוש בתשתיות תקשורת חלופיות. כחלק משאיפה להקים מערכי תקשורת לגיבוי, קיימה בינואר ברית נאט"ו ניסוי ראשון במסגרת פרויקט ,HEIST[111] שמטרתו להגן על כבלי תקשורת תת-ימיים מפני תקלות או חבלה. במהלך הניסוי, זיהתה מערכת ייעודית פגיעה פוטנציאלית בכבל תת-ימי, ואפשרה ניתוב מהיר, אוטומטי ומאובטח של נתוני תקשורת לספקי אינטרנט לווייני, כגון של Starlink ו-Viasat. הפרויקט נועד להפחית משמעותית את זמן ההשבתה של התקשורת וכן לקדם הקמת תשתית תקשורת חלופית.[112] בטאיוואן, על רקע שיבוש שאירע בינואר בכבל תקשורת תת-ימי באזור הצפוני של האי Yeliou, הורה המרכז הלאומי לאבטחת סייבר ותקשורת (NCCSC)[113] לחברת התקשורת המקומית, Chunghwa Telecom, להפעיל מנגנון גיבוי להבטחת רציפות שירותי האינטרנט באזור, תוך הסתמכות על כבלים תת-ימיים חלופיים.[114]

לסיכום, על רקע ריבוי תקריות החבלה בתשתיות תקשורת תת-ימיות באסיה ובאירופה, האיצו מדינות וארגונים את היערכותם המבצעית, האסטרטגית והרגולטורית להתמודדות עם האיום. עם זאת, נראה כי צעדים אלו הם חלקיים ואינם מספקים מענה כולל לאיום הגובר. בהתאם לכך, צפויה בהמשך שנת 2025 מגמה של העמקת הטמעת רגולציה קיימת, לצד גיבוש מדיניות ומסגרות רגולטוריות חדשות ומקיפות שידרשו או יעודדו ממשלות וחברות המפעילות והפורסות כבלים תת-ימיים להיערך להשבתות הנובעות מחבלות פיזיות ואיומי סייבר. אולם, יישום מהלכים אלה, וכן פיתוח חלופות תקשורתיות לכבלים התת-ימיים, עשוי לארוך זמן דבר העלול לעת עתה להותיר מדינות חשופות לאיום.

הצפנה פוסט-קוונטית

במחצית הראשונה של 2025, אירעו מספר אירועים המייצגים את המשך תהליך ההיערכות לקראת הטמעת פתרונות הצפנה פוסט-קוונטית, המסתמנת כאחד הפתרונות הזמינים לאתגר המחשוב הקוונטי, שצפוי לאיים על חסינותם של אלגוריתמים להצפנה א-סימטרית.

גולת הכותרת של אירועים אלו היא המשך תהליך התקנון של אלגוריתמים להצפנה פוסט-קוונטית שהחל המכון האמריקני הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) ב-2016. במסגרת המשך התהליך, במרץ בחר NIST באלגוריתם HQC,[115] כחלופה וכגיבוי לאלגוריתם ML-KEM, המשמש להצפנת תעבורה. כמו כן, הודיע המכון כי במהלך 2026, יפרסם טיוטת תקן של האלגוריתם וכי התקן הסופי יפורסם לציבור במהלך 2027.[116] לצד זאת, פרסם מכון תקני התקשורת האירופי (ETSI) תקן למנגנונים להחלפת מפתחות הצפנה המשלבים אלגוריתמים להצפנה פוסט-קוונטית, הכוללים בקרת גישה למפתחות.[117]

עם זאת, רוב הפעילות שנצפתה במחציתה הראשונה של השנה נסובה סביב עידוד והנחיית ארגונים, ובמרכזם ארגוני תשתיות חיוניות וארגונים פיננסיים, להתחיל בתהליך המעבר לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית. במסגרת זאת, בפברואר פרסם הפורום הפיננסי להצפנה עמידה בפני מחשוב קוונטי (QSFF)[118] של ארגון ה-Europol, קריאה לארגונים בענף הפיננסים להאיץ את תהליך המעבר להצפנה פוסט-קוונטית הכוללת המלצות בנושא שיתוף מידע ופעולה בין בעלי העניין.[119] כמו כן, המשיכה בריטניה בתהליך הנחיית הציבור למעבר להטמעת ההצפנה. במרץ פרסם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) מסמך קווים מנחים שמטרתם לסייע לארגונים, בראשם תשתיות חיוניות וארגונים שהוגדרו כגדולים, להיערך לקראת המעבר. המסמך, המהווה המשך למסמך מדיניות שפרסם המרכז ב-2023, קובע תאריכי יעד לשלבים השונים ומנחה ארגונים לנסח רשימת מלאי ולזהות שירותים ונכסים ארגוניים המשתמשים בהצפנה, לזהות את השירותים שיעברו ראשונים לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית, ולגבש תכנית מעבר ראשונית עד שנת 2028. המסמך קובע את שנת 2031 כיעד להעברת הנכסים והתהליכים החשובים ביותר לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית ולניסוח מפת דרכים מלאה להשלמת המעבר. לבסוף, המרכז הנחה את הארגונים להשלים את המעבר עד שנת 2035.[120]

לצד זאת, החלו גופי תעשייה להיערך לקראת מעבר הציבור לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית. באפריל פרסם פרויקט ה-OpenSSL את גרסה 3.5.0 של ספריית ההצפנה הפופולרית שלו, הכוללת תמיכה באלגוריתמים להצפנה פוסט-קוונטית, כגון ML-KEM המשמש להצפנת תעבורה, ו-ML-DSA ו-SLH-DSA המשמשים ליצירת חתימות דיגיטליות.[121] כמו כן, הוסיפה AWS תמיכה לאלגוריתם ML-KEM במסגרת פרוטוקול TLS בשימוש בשירותי הענן של אמזון, ביניהם השירות לניהול מפתחות הצפנה (KMS), מנהל התעודות של AWS (ACM), ומנהל הסודות של AWS.[122]

מגמות אלו מדגימות את הדגש ששמות ממשלות, ובראשן ממשלות במדינות המערב, על היערכות מוקדמת לקראת הופעתם של מחשבים קוונטיים. עם זאת, איום נוסף שמהלכים אלו נועדו להתמודד עמו, הוא האיום לפיו מידע המוצפן בשיטות ההצפנה הנפוצות ושנגנב כעת, עלול להיות מפוענח בעתיד באמצעות מחשבים קוונטיים.

כאמור, מגמת ההיערכות למעבר לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית מתמקדת בבחירת האלגוריתמים ובעידוד ארגוני תשתיות חיוניות וארגונים נוספים להיערך באופן וולונטרי לקראת המעבר. עם זאת, לא מן הנמנע שבשנים הקרובות, ובכפוף להטמעת האלגוריתמים במוצרים מסחריים כגון דפדפנים, פתרונות דוא"ל, אפליקציות מסרים ועוד, ממשלות עשויות לעבור לניסוח ולפרסום רגולציות ודרישות מחייבות ויקצו תאריכי יעד מחייבים להשלמת המעבר. תהליך זה תלוי בתהליך התקינה על אלגוריתמים אלו ובבחינתם לצורך שימושים שונים, תהליך העשוי להיות מואץ אף הוא.

הקמת פיקודי סייבר וקידום רפורמות מבניות בארגונים צבאיים

במחצית הראשונה של 2025 התרחבה מגמת הקמתם של פיקודי סייבר צבאיים ברחבי העולם, וכן יושמו רפורמות מבניות בצבאות ובארגוני ביטחון לאומיים באירופה ובאסיה. מדינות נקטו צעדים לשיפור יכולות הסייבר המבצעיות שלהן, לרבות באמצעות מעבר מהיערכות תכנונית להקמה בפועל של מבנים ארגוניים חדשים, שיפור יכולות שליטה ובקרה, איחוד גופים קיימים, הרחבת סמכויות ועוד.

ראשית, עסקו מדינות כגון סינגפור, אוסטרליה, ליטא ואירלנד בהקמת פיקודי סייבר חדשים ובביצוע רפורמות עומק מבניות בארגוני הביטחון והצבא שלהן. בינואר הפך פיקוד הסייבר החדש של ליטא (LTCYBERCOM), למבצעי. הפיקוד אחראי על תכנון וביצוע מבצעי סייבר, תוך שמירה על יכולת התפעול ההדדי (Interoperability) עם מקביליו בברית נאט"ו, ועל הטמעת מערכות תקשורת ו-IT אסטרטגיות ותפעוליות במדינה. הקמת הפיקוד אושרה על ידי מליאת הפרלמנט המקומי, הסיימאס (Seimas), ביולי 2024 במסגרת התיקון לחוק המעדכן את מבנה הצבא.[123]

במרץ השיק שירות המודיעין של צבא סינגפור (DIS),[124] מהלך ארגוני מקיף, שכלל מיזוג והקמה של יחידות חדשות, כגון פיקוד הגנת סייבר (DCCOM).[125] ה-DCCOM יפעל כפיקוד מאוחד במטרה להגן על משרד הביטחון וצבא סינגפור (SAF)[126] מאיומי סייבר, לשפר יכולות מבצעיות והגנתיות במרחב הסייבר, ולקדם שיתופי פעולה עם המגזר הממשלתי ועם התעשייה בסינגפור. הפיקוד החדש ישלב בשורותיו יחידות קיימות וחדשות כגון הקבוצה להגנת סייבר (CPG)[127] והקבוצה למודיעין איומי סייבר (CTG).[128] ה-CPG תשתף פעולה עם סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA) לשיפור מידת ההגנה והחסינות של תשתיות מידע חיוניות, בעוד שה-CTG תתמקד בזיהוי מוקדם של איומים ובקיום הערכות מודיעין.[129]

רפורמת עומק נוספת נערכה באפריל באירלנד, שם החל משרד ההגנה בתהליך להקמת פיקוד משותף למבצעי סייבר (JCDC),[130] שירכז את כלל יכולות הסייבר ההגנתיות וההתקפיות הצבאיות.[131] הפיקוד צפוי ליטול את סמכויותיו של חיל שירותי התקשורת והמידע של צבא אירלנד (CIS)[132] ולגייס לשורותיו 300 מומחי סייבר חדשים. הפיקוד יהיה אחראי לגיבוש תמונות המודיעין במרחב הסייבר ויבצע פעולות התקפיות ממוקדות למטרות הגנתיות, במטרה לסכל תוקפים מדינתיים וא-מדינתיים. בנוסף, יקים משרד ההגנה את יחידת מבצעי הסייבר המשותפים (JCOU),[133] שתשמש כגוף המבצעי המרכזי של ה-JCDC ותשלב מומחי סייבר מהמגזר הפרטי והאזרחי.[134]

באוסטרליה, פיקוד הסייבר שהוקם בשנת 2024 הודיע באפריל 2025 כי השלים רפורמה ארגונית, שכללה איחוד יכולות סייבר מיחידות צבאיות שונות, ביניהן חיל האוויר והים, תחת פיקוד אחיד, והקמת יחידות חדשות כגון כוחות סייבר (Cyber Forces), יחידת הגנת סייבר ואבטחת מידע (DCIAB),[135] ויחידת פיתוח אמצעי סייבר (Cyber Forces Development). מטרת המהלך היא להגן על רשתות, להכשיר כוח אדם מקצועי ולחזק את שיתוף הפעולה עם בעלות בריתה של אוסטרליה.[136]

לעומת מדינות אלו, מדינות אחרות הסתפקו בנקיטת צעדים מצומצמים שהתמקדו בהרחבה נקודתית של תחומי פעילותם של גופים קיימים ובהקצאת סמכויות חדשות, ללא ביצוע רפורמה מבנית מקיפה. כך למשל, צבא הפיליפינים (AFP)[137] הודיע כי הפעיל את פיקוד המודיעין שלו לסיכול איומי סייבר וריגול מצד סין, והכריז כי קידם מהלכים ראשוניים לארגון מחדש של פיקוד הסייבר שלו, במטרה לשפר את מבצעי איסוף המודיעין ולהתמודד עם איומים חדשים.[138] אינדונזיה, שהודיעה בשלהי שנת 2024 כי בכוונתה להקים זרוע צבאית האחראית למרחב הסייבר ומרכזי סייבר בקרב כל זרועות הצבא, הובילה מהלכים להכשרת חיילים במקצועות הסייבר והטכנולוגיה, לצד גיוס מומחים.[139] באפריל השיק משרד ההגנה של יפן פיקוד מבצעים משותפים חדש (JOC SDF)[140] שיוכל להקצות כוחות ולנהל מבצעים מתואמים בעתות חירום ביבשה, באוויר ובים וכן במרחבי הסייבר והחלל.[141] במקביל, אישרה במאי מליאת הפרלמנט של יפן (Diet) הצעת חוק שתאפשר לצבא (SDF)[142] לסכל מתקפות סייבר מראש, גם בעתות שלום, כחלק מהמעבר לאסטרטגיית הגנת סייבר אקטיבית.[143]

המחצית הראשונה של 2025 מצביעה על כך שדווקא מדינות קטנות ובינוניות שלעתים אינן נהנות מעומק אסטרטגי או מעוצמה צבאית מסורתית, מובילות את קפיצת המדרגה במיסוד כוחות סייבר ייעודיים. סינגפור, ליטא, אירלנד ואחרות הקדימו לאמץ רפורמות עומק בתחום הסייבר, הכוללות איחוד יחידות לכדי פיקודים מרכזיים, הרחבת סמכויות של גופים קיימים והקמת מבנה שליטה אחוד בתחומי המידע והרשתות. בכך הן מקנות לעצמן מענה מהיר וגמיש לאיומי סייבר, מאפשרות את התיאום עם שותפותיהן הביטחוניות, וייתכן כי לתפיסתן מחזקות את ההרתעה שלהן מול יריבים מדינתיים וא-מדינתיים כאחד.

בינה מלאכותית

במחצית הראשונה של שנת 2025 נצפו בעולם גישות שונות לאיזון בין קידום חדשנות בפיתוח ובשימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית לבין צמצום הנזקים הפוטנציאליים. בפרט, נצפו בתקופה זו המגמות הבאות:

השפעות הופעת DeepSeek. השקת מודל R1 מתוצרת חברת הבינה המלאכותית הסינית DeepSeek בראשית השנה חוללה סערה בתעשיית הבינה המלאכותית העולמית,[144] לאור טענת החברה כי ביצועי המודל עולים על אלו של מקביליו במערב, תוך הסתמכות על עוצמת מחשוב נמוכה יחסית. עם זאת, ניתוח מעמיק של מאפייני המודל ושימושיו מציג תמונה מורכבת יותר. אמנם R1 הדגים עליונות בביצוע משימות חשיבה מורכבת תוך ניצול יעיל של משאבי מחשוב,[145] אולם השימוש בו מעלה חששות כבדי משקל, בראשם רגישות גבוהה למתקפות Jailbreaking, הפצת תכנים כוזבים פרו-סיניים וכן סיכוני פרטיות ואבטחת מידע.[146] בעקבות זאת פתחו ממשלות, בהן אוסטרליה ואיטליה, בחקירות או בהטלת מגבלות על השימוש במודל.[147] ארה"ב הובילה את המגמה עם הצעת חוק לאיסור השימוש במודל על גבי מערכות ממשלתיות.[148] מגמה זו עשויה להתרחב לנוכח המדיניות האמריקנית החדשה לשימוש ולפיתוח של מודלים מתוצרת מקומית והתחרות הטכנולוגית עם סין.[149]

ניסוח ויישום רגולציה ועקרונות מדיניות: אירופה לעומת אסיה. בתקופה זו ניתן היה להבחין בשוני מסוים בעקרונות הרגולציה על הבינה המלאכותית שקודמו באירופה ובאסיה. הנציבות האירופית החלה בפברואר ביישום הפרק בחוק הבינה המלאכותית (EU AI Act),[150] המגדיר את השימושים האסורים במערכות בינה מלאכותית, כגון ניתוח רגשות, כשבהמשך השנה ייושמו פרקים נוספים בחוק, בהם פרק המציג חובות הקשורות לפיתוח מודלי בינה מלאכותית לשימוש כללי (General-purpose AI models).[151] ברמה הלאומית, יישמו קפריסין, איטליה, ספרד ואירלנד תוכניות והצעות חוק להטמעת הוראות החוק, המקדמות ניהול אחראי ומבוסס של סיכוני הבינה המלאכותית במגזר הציבורי וחובת סימון תכנים שנוצרו על ידה.[152]

בעוד שאירופה קידמה חקיקה ליצירת אחידות בין המדינות בכל הנוגע לאסדרת הבינה המלאכותית, המגמה השלטת באסיה הייתה הסתמכות על עקרונות מנחים והבחנה בין הרמה האזורית והלאומית. מגמה זו באה לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בשני מסמכים שפרסם איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN):[153] למרות שהמסמכים מציגים שאיפה לגבש תקנים אזוריים אחידים, למשל באמצעות ניסוח מדדים משותפים להערכת ביצועי מערכות הבינה המלאכותית,[154] הארגון מכיר בצורך לנקוט צעדים משלימים ברמה הלאומית, בהתאם לרמת המוכנות של כל מדינה.[155] כחלק מכך, וייטנאם ודרום קוריאה קידמו הצעות חוק המחייבות לסווג מערכות בינה מלאכותית לפי רמות הסיכון הפוטנציאליות שלהן,[156] בעוד שיפן אישרה הצעה המקדמת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית מבלי להטיל סנקציות פליליות בגין שימושים בלתי נאותים בהן.[157]

פיתוח הבינה המלאכותית לשימושים צבאיים. במחצית הראשונה של 2025 גברה מעורבותן של חברות טכנולוגיה בארה"ב במיזמים לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית לצורכי לחימה. הדבר התבטא בעדכון עקרונות המדיניות בנושא מצד החברות גוגל ו-Meta. עדכונים אלה מבטלים את התחייבותן להימנע משימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית לפיתוח ולשימוש באמצעי לחימה. עם זאת, החברות הודיעו כי ישתמשו במנגנוני פיקוח ובדיקות נְאוֹתוּת, שיעריכו את הליכי הפיתוח והיקף הסיכון הפוטנציאלי הגלום בשימוש במערכות אלו.[158]

תחום מרכזי שבו ניכרת ההשקעה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית למטרות צבאיות מתמקד בשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בתנאי לחימה וביצוע סימולציות. דוגמאות לכך הן פיתוח אב-טיפוס של מערכת ה-Thunderforge לשיפור התכנון של מבצעים צבאיים, מתוצרת חברת Scale AI, עבור פיקוד אירופה (USEUCOM) ופיקוד האוקיאנוס השקט (INDOPACOM) בצבא ארה"ב, והטמעת מערכת MMS NATO מתוצרת חברת Palantir,[159] לאיסוף מודיעין וקבלת החלטות עבור ברית נאט"ו.[160] לצד זאת, חיל הנחתים פרסם תוכנית ליישום אסטרטגיית הבינה המלאכותית שלו מיולי 2024,[161] הכוללת בין השאר, טיפול בחסמים במדיניות ובתשתיות המונעים שילוב הבינה המלאכותית בשורות החיל.[162]

במחצית הראשונה של 2025 קידום השימוש בבינה מלאכותית התבטא במיוחד בהופעת מודל R1 ובהסרת המגבלות על מחקר ופיתוח לצרכים צבאיים. לצד זאת, השאיפה להבטיח שימוש אחראי בבינה מלאכותית התבטאה בגיבוש וביישום הצעות חוק במדינות שונות, המבחינות בין סוגי שימושים מותרים ואסורים על סמך בחינה קפדנית של מאפייני המערכות והתוצרים הפוטנציאליים שלהן.

  1. https://www.axios.com/newsletters/axios-future-of-cybersecurity-c6daa9f0-133c-11f0-bcee-6f96dd678dac.html ↑

  2. https://www.govinfosecurity.com/cisa-defunds-threat-sharing-hubs-for-states-elections-a-27706 ↑

  3. Cyber Safety Review Board ↑

  4. https://www.securityweek.com/dhs-disbands-cyber-safety-review-board-ending-one-of-cisas-few-bright-spots/ ↑

  5. State Department’s Counter Foreign Information Manipulation and Interference. https://www.state.gov/protecting-and-championing-free-speech-at-the-state-department/ ↑

  6. Achieving Efficiency Through State and Local Preparedness ↑

  7. National Resilience Strategy ↑

  8. קישור לצו: https://www.whitehouse.gov/presidential-actions/2025/03/test/ ↑

  9. Foreign Influence Task Force ↑

  10. The Foreign Agents Registration Act; החוק שנחקק בשנת 1938, נועד להתמודד עם השפעה זרה באמצעות חיוב יחידים וגופים בארה"ב לדווח למחלקת המשפטים על פעילותם עבור גורמים זרים. ↑

  11. https://cyberscoop.com/doj-disbands-foreign-influence-task-force/.

    קישור למִזְכָּר: https://www.justice.gov/ag/media/1388541/dl ↑

  12. https://www.whitehouse.gov/articles/2025/03/president-trump-is-making-government-work-for-you-again/?utm_source=chatgpt.com

    https://www.meritalk.com/articles/nsf-cuts-funding-on-misinfo-disinfo-research/ ↑

  13. Improving the Nation's Cybersecurity. קישור לצו: https://www.federalregister.gov/documents/2021/05/17/2021-10460/improving-the-nations-cybersecurity

    Strengthening and Promoting Innovation in the Nation’s Cybersecurity. קישור לצו: https://www.federalregister.gov/documents/2025/01/17/2025-01470/strengthening-and-promoting-innovation-in-the-nations-cybersecurity ↑

  14. https://www.insidegovernmentcontracts.com/2025/03/january-and-february-2025-cybersecurity-developments-under-the-biden-and-trump-administrations/ ↑

  15. AI and Crypto Czar ↑

  16. https://coinpedia.org/news/who-is-david-sacks-and-why-has-donald-trump-made-him-crypto-czar/

    https://observer.com/2024/12/david-sacks-trump-ai-crypto-czar/?utm_source=chatgpt.com ↑

  17. Safe, Secure, and Trustworthy Development and Use of Artificial Intelligence. קישור לצו: https://www.federalregister.gov/documents/2023/11/01/2023-24283/safe-secure-and-trustworthy-development-and-use-of-artificial-intelligence ↑

  18. https://www.reuters.com/technology/artificial-intelligence/trump-revokes-biden-executive-order-addressing-ai-risks-2025-01-21/

    https://www.techtarget.com/healthtechanalytics/news/366618313/Trump-rescinds-Bidens-trustworthy-AI-development-order ↑

  19. Executive Order (E.O.) 14179, Removing Barriers to American Leadership in Artificial Intelligence ↑

  20. Assistant to the President for Science and Technology ↑

  21. Assistant to the President for National Security Affairs ↑

  22. https://www.epi.org/policywatch/eo-removing-barriers-to-american-leadership-in-artificial-intelligence/

    קישור לצו: https://www.govinfo.gov/content/pkg/FR-2025-01-31/pdf/2025-02172.pdf ↑

  23. Office of Science and Technology Policy ↑

  24. Development of an Artificial Intelligence (AI) Action Plan. קישור למסמך הבקשה הרשמי: https://public-inspection.federalregister.gov/2025-02305.pdf ↑

  25. Office of Management and Budget ↑

  26. Chief AI Officer ↑

  27. Public AI models. https://www.whitehouse.gov/articles/2025/04/white-house-releases-new-policies-on-federal-agency-ai-use-and-procurement/

    קישור למִזְכָּר הראשון : https://www.whitehouse.gov/wp-content/uploads/2025/02/M-25-21-Accelerating-Federal-Use-of-AI-through-Innovation-Governance-and-Public-Trust.pdf. ↑

  28. קישור למִזְכָּר השני: https://www.whitehouse.gov/wp-content/uploads/2025/02/M-25-22-Driving-Efficient-Acquisition-of-Artificial-Intelligence-in-Government.pdf ↑

  29. https://mashable.com/article/ban-on-ai-regulation-bill-moratorium.

    קישור להצעה: https://rules.house.gov/sites/evo-subsites/rules.house.gov/files/documents/rcp_119-3_final.pdf ↑

  30. https://openai.com/index/announcing-the-stargate-project/ ↑

  31. https://www.apple.com/newsroom/2025/02/apple-will-spend-more-than-500-billion-usd-in-the-us-over-the-next-four-years/?utm_source=chatgpt.com

    https://www.reuters.com/technology/tsmc-ceo-meet-with-trump-tout-investment-plans-2025-03-03/?utm_source=chatgpt.com ↑

  32. https://www.cnbc.com/2025/04/14/nvidia-to-mass-produce-ai-supercomputers-in-texas.html

    https://blogs.nvidia.com/blog/nvidia-manufacture-american-made-ai-supercomputers-us/ ↑

  33. https://financialpost.com/technology/tech-news/trump-pressures-europe-ditch-ai-rulebook ↑

  34. דוגמה לכך חבילת ההפשטה הכוללנית (Simplification Omnibus) הכוללת תיקונים לרגולציות להתנהגות תאגידית, לדיווח על סיכונים חברתיים וסביבתיים, ולהתאמת פליטות פחמן; https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/qanda_25_615 ↑

  35. https://www.politico.eu/article/europe-us-research-education-donald-trump-ekaterina-zaharieva/ ↑

  36. https://www.dw.com/en/eu-seeks-to-attract-american-scholars-as-trump-freezes-funds/a-72311714 ↑

  37. https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/BRIE/2025/769566/EPRS_BRI%282025%29769566_EN.pdf ↑

  38. https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/ip_25_793 ↑

  39. https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/ip_25_467 ↑

  40. AI Continent Action Plan; https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/ip_25_1013 ↑

  41. Marie Sklodowska-Curie Action Choose Europe; תכנית המסונפת למסגרת המחקר והפיתוח Horizon Europe ומתמקדת בהצעת משרות קבועות בתחומי המחקר והפיתוח. מטרת תכנית ה-Talent Pool היא לשלב פליטים ועקורים בשוק האירופי. ↑

  42. Digital Europe Work Programme; במסגרת התוכנית תקים הנציבות האירופית ארבע אקדמיות למיומנויות טכנולוגיות בתחומי הבינה המלאכותית, הטכנולוגיות הקוונטיות, השבבים והעולמות הווירטואליים. https://digital-skills-jobs.europa.eu/en/latest/news/eu-launches-digital-skills-academies-bridge-critical-talent-gaps-key-technological ↑

  43. https://www.euronews.com/next/2024/12/10/europes-ai-progress-insufficient-to-compete-with-us-and-china-french-report-says ↑

  44. https://www.euronews.com/next/2025/04/14/investment-in-the-eus-ai-start-ups-is-on-the-rise-but-could-trumps-trade-war-threaten-that ↑

  45. A revised Directive on Security of Network and Information Systems; דירקטיבה שנכנסה לתוקף בינואר 2023 ושמיועדת לשפר את חסינות הסייבר ויכולות התגובה לאירועי סייבר של גופים במגזר הציבורי והפרטי במדינות חברות האיחוד האירופי. זאת, באמצעות ניסוח תקני אבטחת סייבר וקביעת דרישות לקיום הערכות סיכוני סייבר על שרשראות אספקה, תשתיות חיוניות וארגונים בענפי הייצור, המחשוב והשירותים הדיגיטליים. https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/policies/nis2-directive
    https://www.jdsupra.com/legalnews/navigating-the-new-cybersecurity-5715948/
    למסמך המלא: https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2022/2555 ↑

  46. בלגיה, יוון, סלובקיה, רומניה, איטליה, קרואטיה, ליטא,ֿ הונגריה, לטביה, פינלנד ומלטה. ↑

  47. דנמרק, אסטוניה, הולנד, אוסטריה, צ'כיה, צרפת, אירלנד, סלובניה ופולין. ↑

  48. בולגריה, פורטוגל, ספרד, קפריסין, שוודיה, לוקסמבורג וגרמניה . ↑

  49. מידע אודות סטטוס ההטמעה: https://bit.ly/42XibNx

    https://bit.ly/4kiJt6S

    https://bit.ly/4mhOD4U
    פירוט אודות מדינות נבחרות:

    מדינות שהטמיעו את הדירקטיבה במלואה: מלטה: https://bit.ly/4mhe1aV, פינלנד: https://bit.ly/42V5rae.
    מדינות הנמצאות בשלבי ביניים של ההטמעה: הולנד: https://bit.ly/4knNCXo, צ׳כיה: https://bit.ly/3F96pXd, אסטוניה: https://bit.ly/3SAp15z, דנמרק: https://bit.ly/3GVTMiQ, אוסטריה: https://bit.ly/431xwwM, פולין: https://bit.ly/42YOonN, סלובניה: https://bit.ly/3SFD9dG, צרפת: https://bit.ly/4iZaaMH.
    מדינות בשלבים ראשוניים: בולגריה: https://bit.ly/42YPb8f, לוקסמבורג: https://bit.ly/3GPWOW1, פורטוגל: https://bit.ly/3GWbL92, ספרד: https://bit.ly/4jlKKtb, שוודיה: https://bit.ly/3GUCHG8. ↑

  50. https://www.noerr.com/en/insights/nis-2-update-for-europe-march-2025 ↑

  51. https://cdn.digitaleurope.org/uploads/2025/01/29012025-Updated-overview-of-national-transposition-NIS2-Directive.pdf ↑

  52. https://www.nis-2-directive.com/Transposition/Lithuania.html

    https://atwork.safeonweb.be/nis2

    https://cdn.digitaleurope.org/uploads/2025/01/29012025-Updated-overview-of-national-transposition-NIS2-Directive.pdf ↑

  53. CyberFundamentals מבוססת על תקנים בין-לאומיים כדוגמת ISO/IEC 27001. להרחבה: https://codific.com/what-is-cyfun-and-how-to-implement-it/ ↑

  54. Centre for Cybersecurity Belgium ↑

  55. https://www.wavestone.com/en/insight/nis-2-european-countries-transposing-directive/ ↑

  56. https://cdn.digitaleurope.org/uploads/2025/01/29012025-Updated-overview-of-national-transposition-NIS2-Directive.pdf ↑

  57. Digital Operational Resilience Act. הינה רגולציה של האיחוד האירופי שנכנסה לתוקף ב-16 בינואר 2023, והחלה להיות ישימה ב-17 בינואר 2025. מטרתה לחזק את החוסן התפעולי הדיגיטלי של המגזר הפיננסי, ולהבטיח כי גופים פיננסים יוכלו להתמודד עם שיבושים בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) ולהתאושש מהם במהירות וביעילות. https://www.eiopa.europa.eu/digital-operational-resilience-act-dora_en ↑

  58. https://www.diligent.com/resources/blog/cyber-resilience-nis2-dora?utm_source=chatgpt.com ↑

  59. https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/news/commission-calls-23-member-states-fully-transpose-nis2-directive?utm_source=chatgpt.com ↑

  60. European Court of Justice ↑

  61. https://www.enisa.europa.eu/news/asking-for-your-feedback-enisa-technical-guidance-for-the-cybersecurity-measures-of-the-nis2-implementing-act ↑

  62. קישור לדו"ח: ttps://www.enisa.europa.eu/news/enisa-nis360-2024-report ↑

  63. https://www.enisa.europa.eu/publications/handbook-for-cyber-stress-tests ↑

  64. https://bit.ly/3RxkujT

    https://bit.ly/4iA1IUf ↑

  65. https://bit.ly/4iA1IUf ↑

  66. Strategic Support Force ↑

  67. ה-SSF פוצל לשלוש יחידות: Cyberspace Force, Aerospace Force ו-Information Support Force ↑

  68. https://bit.ly/4jTErxz ↑

  69. Central Military Commission ↑

  70. https://bit.ly/3S3lVH0 ↑

  71. Intelligentized Warfare ↑

  72. Cognitive Domain Operations ↑

  73. קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/4jrOZE3 ↑

  74. https://bit.ly/4ivWXL5

    https://bit.ly/4jPIPNY ↑

  75. European Aviation Safety Agency ↑

  76. European Central Bank ↑

  77. Financial Market Infrastructures. פירוט מלא אודות מוסדות אלו ניתן למצוא בקישור זה: https://www.ecb.europa.eu/press/financial-stability-publications/fsr/focus/2006/pdf/ecb~20f2bfbf1e.fsrbox200612_15.pdf ↑

  78. Financial Services Information Sharing and Analysis Center; Financial Information Sharing and Analysis Centre ↑

  79. Cyber Information and Intelligence Sharing Initiative; יוזמה שהשיקה הוועדה האירופית לחסינות סייבר (ECRB) שבבנק האירופי המרכזי בשנת 2020, מתוך מטרה לשפר את מידת אבטחת הסייבר של מגזר הפיננסים. https://www.ecb.europa.eu/paym/groups/euro-cyber-board/html/index.en.html ↑

  80. https://www.enisa.europa.eu/news/enisa-nis360-2024-report

    קישור למסמך: https://www.enisa.europa.eu/sites/default/files/2025-03/ENISA%20-%20NIS360%20-%202024_0.pdf ↑

  81. https://www.govinfosecurity.com/cyber-threats-jeopardize-us-military-mobility-report-warns-a-27841

    קישור לדו"ח: https://dd80b675424c132b90b3-e48385e382d2e5d17821a5e1d8e4c86b.ssl.cf1.rackcdn.com/external/fdd-csc20reportmilitarymobility.pdf ↑

  82. https://industrialcyber.co/regulation-standards-and-compliance/house-republicans-reintroduce-bill-to-counter-chinese-cyber-threats-to-critical-infrastructure/

    קישור להצעת החוק: https://homeland.house.gov/wp-content/uploads/2025/04/cyber_resilience_xml.pdf ↑

  83. Achieving Efficiency Through State and Local Preparedness ↑

  84. National Resilience Strategy ↑

  85. קישור לצו: https://www.whitehouse.gov/presidential-actions/2025/03/test/ ↑

  86. https://www.gov.uk/government/news/new-cyber-laws-to-safeguard-uk-economy-secure-long-term-growth

    https://www.miragenews.com/new-cyber-laws-bolster-uk-economy-ensure-growth-1436174/#google_vignette

    https://www.holyrood.com/news/view,new-pivotal-legislation-to-force-businesses-to-boost-cyber-defences

    קישור למסמך המלא: https://assets.publishing.service.gov.uk/media/67ec11d053fa8521c3248b70/Cyber_Security_and_Resilience_Policy_Statement_Command_Paper.pdf ↑

  87. קישור למסמך החוק: https://www.legco.gov.hk/yr2024/english/bills/b202412061.pdf ↑

  88. https://www.chinadailyasia.com/hk/article/607396

    https://www.thestandard.com.hk/breaking-news/section/4/230354/Legco-passes-bill-enhancing-cybersecurity-of-critical-infrastructure ↑

  89. https://www.capacitymedia.com/article/2e96gh952rjdh94qnfzeo/news/article-switzerland-bolsters-telecom-security

    https://www.news.admin.ch/en/nsb?id=103728 ↑

  90. Cybersecurity Act ↑

  91. https://www.roschier.com/newsroom/finnish-cybersecurity-act-enters-into-force

    קישור לחוק (בשפה הפינית): https://finlex.fi/fi/lainsaadanto/saadoskokoelma/2025/124#OT0 ↑

  92. Coast Guard Administration ↑

  93. https://www.taipeitimes.com/News/front/archives/2025/03/02/2003832732

    https://edition.cnn.com/2025/04/11/world/taiwan-chinese-ship-charges-deep-sea-cables-intl-hnk/index.html ↑

  94. https://www.reuters.com/world/europe/swedish-police-go-board-yi-peng-3-vessel-invitation-china-2024-12-19/

    https://kinacentrum.se/en/publications/what-the-yi-peng-3-cable-cutting-incident-reveals-about-china-russia-relations/

    https://www.dw.com/en/sweden-says-no-proof-chinese-ship-meant-to-damage-cables/a-72250803 ↑

  95. חוק המגולם בעיקר במסגרת אמנת האו"ם למשפט במרחב הימי (UNCLOS). ↑

  96. https://babel.ua/en/news/114026-nato-to-strengthen-presence-in-baltic-sea-after-cable-break?utm_source=chatgpt.com ↑

  97. https://vm.ee/en/news/international-conference-critical-submarine-infrastructure-held-tallinn?utm_source=chatgpt.com ↑

  98. The United Nations Institute for Disarmament Research ↑

  99. תחנות הממוקמות על היבשה ומשמשות כנקודת חיבור בין כבלי התקשורת התת-ימיים לרשת היבשתית. ↑

  100. קישור למסמך: https://unidir.org/publication/achieving-depth-subsea-telecommunications-cables-as-critical-infrastructure/ ↑

  101. https://www.bnamericas.com/en/analysis/brazil-lawmaker-proposes-bill-to-protect-submarine-cables

    קישור להצעת החוק (בשפה הפורטוגזית): https://www.camara.leg.br/proposicoesWeb/prop_mostrarintegra?codteor=2851166&filename=PL+270%2F2025 ↑

  102. Federal Communications Commission ↑

  103. Review of Submarine Cable Landing License Rules and Procedures to Assess Evolving National Security, Law Enforcement, Foreign Policy, and Trade Policy Risks; Schedule of Application Fees ↑

  104. https://industrialcyber.co/regulation-standards-and-compliance/fcc-proposes-new-cybersecurity-mandates-for-submarine-cable-operators-in-major-rule-review-seeks-public-input/

    קישור למסמך: https://www.federalregister.gov/documents/2025/03/13/2025-03718/review-of-submarine-cable-landing-license-rules-and-procedures-to-assess-evolving-national-security ↑

  105. https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/factpages/joint-communication-strengthen-security-and-resilience-submarine-cables

    https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/ip_25_580?utm_source=chatgpt.com

    https://totaltele.com/eu-commits-e8-billion-to-strengthen-submarine-cable-security/ ↑

  106. https://totaltele.com/eu-commits-e8-billion-to-strengthen-submarine-cable-security/ ↑

  107. https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX%3A52025PC0148&utm_source=chatgpt.com ↑

  108. https://shape.nato.int/news-releases/baltic-sentry-to-enhance-natos-presence-in-the-baltic-sea ↑

  109. Joint Expeditionary Force; קואליציה צבאית בהובלת בריטניה, שהוקמה ב-2014, ובה חברות מדינות כגון דנמרק, נורבגיה, הולנד ופינלנד, הפועלות יחד למתן מענה מהיר למשברים אזוריים, לרבות תקיפות על תשתיות תת-ימיות בשיתוף עם נאט"ו או באופן עצמאי. קישור להרחבה: https://jefnations.org/ ↑

  110. https://www.gov.uk/government/news/joint-expeditionary-force-activates-uk-led-reaction-system-to-track-threats-to-undersea-infrastructure-and-monitor-russian-shadow-fleet ↑

  111. Hybrid Space-submarine Architecture Ensuring Infosec of Telecommunications. הפרויקט הוכרז ביולי 2024 בעלות של 2.3 מיליארד אירו (2.5 מיליארד דולר). ↑

  112. https://www.newscientist.com/article/2464396-nato-tests-satellite-internet-as-backup-to-sabotaged-undersea-cables/ ↑

  113. The National Communications and Cyber Security Center, גוף השייך למשרד לעניינים דיגיטליים (MODA). ↑

  114. https://moda.gov.tw/en/press/press-releases/14990 ↑

  115. Hamming Quasi-Cyclic; השימוש ב-HQC מחייב משאבי מחשוב רבים יותר מ-ML-KEM, אך האלגוריתם שונה מבחינה מתמטית באופן המאפשר ל-NIST להשתמש בו במקרה בו יתגלו חולשות באלגוריתם ה-ML-KEM. ↑

  116. https://bit.ly/4lF1fm8 ↑

  117. https://bit.ly/4cMh1I3

    קישור למסמך הפירוט הטכני: https://bit.ly/4ip4j31 ↑

  118. Quantum Safe Financial Forum; הפורום כולל מומחים מבנקים לאומיים ומסחריים בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי ומאיגודים וארגונים המעניקים שירותים פיננסיים, ומטרתו לסייע למגזר הפיננסי לעבור לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית. ↑

  119. https://bit.ly/42nk8mf ↑

  120. https://bit.ly/3Evai8C

    קישור למסמך המלא: https://bit.ly/4lCMFeT ↑

  121. https://bit.ly/3RWmUIX ↑

  122. AWS Key Management Service, AWS Certificate Manager and AWS Secrets Manager; https://bit.ly/4lxvD1Q ↑

  123. https://thedefensepost.com/2025/01/07/lithuania-launches-cyber-command/

    https://defence-industry.eu/lithuania-launches-cyber-command-to-bolster-national-defence-and-cybersecurity/ ↑

  124. The Digital and Intelligence Service ↑

  125. Defence Cyber Command ↑

  126. Singapore Armed Forces ↑

  127. Cyber Protection Group ↑

  128. Cyber Threat Intelligence Group ↑

  129. https://www.straitstimes.com/singapore/safs-digital-service-inaugurates-two-new-commands-to-sharpen-cybersecurity-edge

    https://www.mindef.gov.sg/news-and-events/latest-releases/18mar25_nr. https://www.mindef.gov.sg/news-and-events/latest-releases/03mar25_fs ↑

  130. Joint Cyber Defence Command ↑

  131. Report of the Commission on Defence Forces. קישור לדו"ח: https://www.military.ie/en/public-information/publications/report-of-the-commission-on-defence-forces/report-of-the-commission-on-defence-forces.pdf ↑

  132. Communications and Information Services Corps ↑

  133. Joint Cyber Operations Unit ↑

  134. https://www.irishtimes.com/ireland/2025/03/31/process-begins-for-military-cyber-command-with-300-strong-force-planned-for-defensive-and-offensive-operations/

    https://cyberireland.ie/job/department-of-defence-dublin-64-defence-forces-civilian-cyber-responder/ ↑

  135. Defence Cyber and Information Assurance Branch ↑

  136. https://www.defence.gov.au/news-events/news/2025-04-03/recognising-year-defence-nation ↑

  137. Armed Forces of the Philippines ↑

  138. https://manilastandard.net/news/314548984/afp-boosts-intel-ops-cyber-defense-in-the-wake-of-espionage-threats.html

    https://www.philstar.com/headlines/2025/01/22/2415946/nsc-asks-congress-strengthen-anti-espionage-law ↑

  139. https://en.antaranews.com/news/343530/tni-to-continue-cyber-defense-training-for-soldiers ↑

  140. Joint Operations Command ↑

  141. https://english.kyodonews.net/news/2025/03/bc14ff68e3a0-japan-sets-up-new-sdf-command-to-unify-defense-force-operations.html?phrase=15+minutes&words=&utm_source=chatgpt.com ↑

  142. Self-Defense Forces ↑

  143. https://therecord.media/japan-enacts-new-law-allowing-offensive-cyber-operations ↑

  144. https://www.forbes.com/sites/markminevich/2025/02/06/the-6-million-ai-bombshell-how-deepseek-shook-wall-street-and-ai-leadership/ ↑

  145. https://www.defenseone.com/technology/2025/01/how-deepseek-changed-future-aiand-what-means-national-security/402594/ ↑

  146. https://cdn.prod.website-files.com/6690a78074d86ca0ad978007/679bc2e71b48e423c0ff7e60_1%20RedTeaming_DeepSeek_Jan29_2025%20(1).pdf

    https://www.kelacyber.com/blog/deepseek-r1-security-flaws/ ↑

  147. https://australiancybersecuritymagazine.com.au/australia-bans-deepseek-on-government-devices/

    https://thehackernews.com/2025/02/taiwan-bans-deepseek-ai-over-national.html

    https://www.firstpost.com/world/now-south-korea-blocks-deepseek-on-govt-computers-over-cybersecurity-concerns-13860115.htmlhttps://www.business-standard.com/technology/tech-news/us-congress-bans-deepseek-ai-security-risks-125020101088_1.html?utm_source=chatgpt.com.

    https://dig.watch/updates/french-privacy-watchdog-to-investigate-deepseek-ai-over-data-concerns.

    https://dig.watch/updates/irish-regulator-wants-answers-from-deepseek-on-data-practices.

    https://www.belganewsagency.eu/belgian-federal-parliament-blocks-chinese-ai-model-deepseek.

    https://www.dutchnews.nl/2025/02/deepseek-banned-from-civil-servants-computers-over-spy-concerns/ ↑

  148. https://www.rosen.senate.gov/2025/02/27/senators-rosen-husted-ricketts-introduce-bipartisan-bill-to-protect-american-government-devices-from-prc-controlled-ai-program/ ↑

  149. https://www.whitehouse.gov/wp-content/uploads/2025/02/M-25-22-Driving-Efficient-Acquisition-of-Artificial-Intelligence-in-Government.pdf ↑

  150. EU Artificial Intelligence Act; מטרת החוק היא להבטיח את השימוש הבטוח במערכות בינה מלאכותית באירופה ובאופן שלא יעכב חדשנות ויפגע בזכויות יסוד. https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/library/proposal-regulation-laying-down-harmonised-rules-artificial-intelligence

    https://commission.europa.eu/news/ai-act-enters-force-2024-08-01_en ↑

  151. מודלים בהם ניתן לעשות שימוש למטרות שונות ולא רק למטרה מוגדרת אחת. https://openclassrooms.com/en/courses/7078811-destination-ai-introduction-to-artificial-intelligence/8270101-understand-general-purpose-ai-models

    https://www.law.co.il/news/2025/02/02/eu-ai-act-provisions-becomes-effective/ ↑

  152. https://economoulegal.com/news/cyprus-enters-the-ai-era-national-taskforce-launched-to-lead-ai-development-and-implementation

    https://thefuturemedia.eu/cyprus-launches-national-ai-taskforce-for-innovation-and-ethical-ai-integration/ https://www.agid.gov.it/en/intervention-areas/artificial-intelligence

    https://www.wired.it/article/intelligenza-artificiale-pubblica-amministrazione-regole-linee-guida-agid/

    https://www.reuters.com/technology/artificial-intelligence/spain-impose-massive-fines-not-labelling-ai-generated-content-2025-03-11/

    https://www.euronews.com/next/2025/03/12/spain-could-fine-ai-companies-up-to-35-million-in-fines-for-mislabelling-content ↑

  153. Association of Southeast Asian Nations ↑

  154. https://www.dataguidance.com/news/international-asean-publishes-expanded-guide-ai

    קישור למסמך: https://asean.org/wp-content/uploads/2025/01/Expanded-ASEAN-Guide-on-AI-Governance-and-Ethics-Generative-AI.pdf. ↑

  155. https://digitalpolicyalert.org/event/27928-asean-responsible-ai-roadmap-2025-2030-was-adopted

    קישור למסמך: https://asean.org/wp-content/uploads/2025/02/ASEAN-Responsible-AI-Roadmap-Final.docx.pdf ↑

  156. https://www.tilleke.com/insights/ai-regulations-come-into-focus-in-vietnams-draft-law-on-digital-technology-industry/

    https://securiti.ai/south-korea-basic-act-on-development-of-ai/ ↑

  157. https://thepeninsulaqatar.com/article/01/03/2025/japans-cabinet-approves-ai-bill-to-balance-risk-management-rd ↑

  158. https://www.wired.com/story/google-responsible-ai-principles/

    https://theconversation.com/google-has-dropped-its-promise-not-to-use-ai-for-weapons-its-part-of-a-troubling-trend-249169

    קישור למסמך העקרונות העדכני: https://ai.google/responsibility/principles/ . https://about.fb.com/news/2025/02/meta-approach-frontier-ai/

    https://dig.watch/updates/meta-to-restrict-high-risk-ai-development ↑

  159. Maven Smart System ↑

  160. https://shape.nato.int/news-releases/nato-acquires-aienabled-warfighting-system-

    https://www.defenseone.com/technology/2025/03/pentagon-build-ai-war-planning-europe-and-asia/403506/ ↑

  161. United States Marine corps AI Strategy. האסטרטגיה מקדמת חמש מטרות: (1) קידום ההבנה כיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע בפתרון בעיות מבצעיות; (2) פיתוח כוח אדם מיומן; (3) הקמת התשתית הטכנולוגית והארגונית לשימוש יעיל ובטוח; (4) הגדרת עקרונות מדיניות ליישום יוזמות בבינה מלאכותית; (5) ייסוד וקידום שיתופי פעולה לחילופי ידע ומשאבים עם גורמים שונים, כגון המגזר הפרטי. קישור לאסטרטגיה: https://www.marines.mil/Portals/1/Publications/USMC%20AI%20STRATEGY%20(SECURED).pdf?ver=L0mtdT9O40hwGadKMhFqCw%3d%3d ↑

  162. קישור למסמך התוכנית: https://www.marines.mil/Portals/1/Publications/NAVMC%203000.1%20(SECURED).pdf?ver=2kAnHSBnlUJnl-sFVn8SXA%3d%3d ↑

קודם בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר — סקירת מגמות חצי שנתית 2024 קודם בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר — יולי 2025 הבא בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר — אוגוסט 2025 חזרה לרשימה