חזרה לרשימת הפרסומים

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר

גודל טקסט18

ינואר 2025

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר

תוכן עניינים

תקציר חודשי 2

ארה"ב 3

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות 3

צבא וביטחון 5

אירופה 7

בריטניה 7

ליטא 7

רומניה 8

שווייץ 8

אסיה 9

מיאנמר 9

תורכיה 9

תאילנד 10

יפן 10

בנגלדש 11

הפיליפינים 11

האוקיינוס השקט 12

אוסטרליה 12

ביטחון סייבר 13

איומי מתקפות הכופרה 14

מענה לאיומי סייבר על מערכות חלל 14

איומי סייבר על ענף הבריאות 15

איומי סייבר על ענף התחבורה 16

איומי סייבר על ענף הפיננסים 16

איומי סייבר על ענף הימאות 17

התמודדות עם איומי סייבר על מכשירי IoT 17

בינה מלאכותית 18

השפעה, הטיית דעת קהל והסתה 21

שיתופי פעולה 22

תקציר חודשי

סיום כהונתו של נשיא ארה"ב היוצא, ג'ו ביידן, וכניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, הובילו למספר שינויים ראשוניים במדיניות אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית של הממשל האמריקני. במרכזם של שינויים אלו עומדים מתן היתר זמני לאפליקציית TikTok להמשיך לפעול בתחומי ארה"ב, הסרת מגבלות שהטיל הממשל הקודם על פיתוח מודלי בינה מלאכותית והקמת המחלקה לשיפור יעילות הממשל (DOGE), שתפעל לחדש את התוכנות ותשתיות הרשת והמחשוב של הממשל הפדראלי; בתחום הצבא והביטחון, הודיע צבא ארה"ב כי ישתף פעולה עם החברות Palantir ו-Anduril, לבחינת שימושי הבינה המלאכותית היוצרת לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות של מפקדים בלוחמה עתידית.

צבא ליטא הקים פיקוד סייבר (LTCYBERCOM) חדש; בעוד שממשלת שוויץ הקימה יחידות חדשות בסוכנות התקשורת הפדראלית (OFCOM), שיהיו אחראיות על שיפור מידת אבטחת הסייבר של רשתות וציוד תקשורת; תורכיה הקימה מִנְהֶלֶת אבטחת סייבר חדשה והתקדמה בניסוח של חוק אבטחת סייבר לאומי חדש; ממשלת יפן הציגה מתווה חקיקה מקיף לקידום המעבר לגישת הגנת הסייבר האקטיבית; צבא הפיליפינים הקים פיקוד מודיעין חדש והחל להיערך לקראת ארגון מחדש של פיקוד הסייבר; ממשלת אוסטרליה השיקה יוזמה להתמודדות עם איומי השפעה, סייבר, ריגול והתערבות זרה.

ממשלת בריטניה פרסמה לתגובות הציבור מסמך המתמקד בהקמת מנגנונים למניעת תשלומי כופר לתוקפים ודיווח על מתקפות כופרה; סוכנות החלל האירופית וממשלת אסטוניה הקימו מרכז חדש שיאפשר לחברות מתעשיית החלל לבחון את מידת אבטחת הסייבר של מערכות חלל ולוויינים; האיחוד האירופי החל ליישם את תקנות חוק ה-DORA, המחייבות ארגונים מענף הפיננסים לנהל תוכניות לניהול סיכונים בטכנולוגיות ICT שברשותם.

חברות Meta וגוגל יימנעו משימוש במערך בודקי העובדות בפלטפורמות שבניהולן במסגרת המאבק באיומי השפעה על התודעה והפצת מידע מטעה; בעוד שממשלת גרמניה קיימה תרגיל משותף עם הנציבות האירופית ומספר חברות טכנולוגיה ורשתות חברתיות, לבחינת היערכותן להתמודדות עם איומי השפעה בבחירות הכלליות שייערכו בסוף פברואר 2025; בתחום טכנולוגיית הבינה המלאכותית, השיקה ממשלת קניה אסטרטגיה לאומית לשנים 2025-2030, בעוד שקפריסין הקימה כוח משימה לאומי לקידום הטמעת הטכנולוגיה ברחבי המדינה. בנוסף, הורה נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לקדם שיתופי פעולה עם סין במחקר ופיתוח של טכנולוגיית הבינה המלאכותית.

ארה"ב

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות

ב-3 בינואר פרסמו מחלקת ההגנה, נאס"א והרשות לשירותים כלליים (GSA)[1] לתגובות הציבור הצעה לעדכון כללי הרכש הפדראליים (FAR).[2] על פי ההצעה, מסגרת NICE, שמטרתה ליצור שפה אחידה לניהול, פיתוח והערכת כוח האדם המתמחה במקצועות אבטחת הסייבר, תשולב בחוזים ממשלתיים לאספקת שירותי IT ואבטחת סייבר.[3] במסגרת העדכון, הציעו הסוכנויות להשתמש ב-NICE על מנת להגדיר את תחומי האחריות, המשימות, הידע והכישורים המקצועיים הנדרשים מחברות פרטיות, המספקות שירותים אלו לממשל הפדראלי.[4]

ב-6 בינואר הצהירה ראשת נציבות התקשורת הפדראלית (FCC)[5] היוצאת, ג'סיקה רוזנוורצל (Jessica Rosenworcel), כי על הנציבות לאמץ תקנות חדשות שיאפשרו להשתמש בהכנסות ממכירת תדרי שידור מקבוצת (AWS-3),[6] במטרה לממן את תוכנית Secure and Trusted Communications Networks Reimbursement שהושקה בשנת 2019.[7] מטרת התוכנית לסייע לחברות תקשורת אמריקניות להסיר ציוד לא מאובטח שמקורו בחברת Huawei ובחברות סיניות נוספות.[8] במסגרת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025, עליו חתם בדצמבר 2024 נשיא ארה"ב היוצא, ג'ו ביידן, תלווה ה-FCC ממחלקת האוצר סכום של עד 3.08 מיליארד דולר לטובת יישום התוכנית. הצורך בתוספת התקציב נובע מכך שהתקציב המקורי בסך 1.9 מיליארד דולר שאושר לטובת התוכנית בשנת 2021 אינו מסוגל לענות על 126 בקשות שהוגשו ל-FCC לאחרונה לטובת החלפת הציוד.[9] התקנות אמורות לאפשר ל-FCC להשתמש בהכנסות מהקצאת תדרי ה- AWS-3במטרה להחזיר את כספי ההלוואה למחלקת האוצר.[10]

סיום כהונתו של ג'ו ביידן וכניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, הובילו למספר שינויים ראשוניים במדיניות אבטחת הסייבר של הממשל הפדראלי. תחילה, נצפה שינוי בנושא תפקידה של ה-FCC בהגנה על רשתות תקשורת בארה"ב מפני תקיפות סייבר מצד האקרים המזוהים עם סין. ב-16 בינואר הציגה ה-FCC הצעה שאושרה יום קודם לכן, לפיה בכוונתה לחייב חברות תקשורת אמריקניות להצהיר בפניה אחת לשנה כי הן גיבשו ויישמו תוכנית לניהול סיכוני אבטחת סייבר.[11] בתגובה להחלטה זו, הצהיר ראש ה-FCC החדש, ברנדן קאר (Brendan Carr), כי ההחלטה מנוגדת לחוק ה-CALEA, המאפשר לסוכנויות הממשל הפדראלי לבצע פעולות מעקב ברשתות תקשורת, בתנאי שהן שומרות על עיקרון הפרטיות.[12] לטענת קאר, בפועל, החלטת ה-FCC מבטאת פרשנות נרחבת של החוק, המאפשרת לה לחייב את החברות לבצע פעולות אבטחת סייבר בכלל חלקי הרשת ולא רק פעולות מוגבלות בחלק מסוים שלה.[13]

ב-20 בינואר, ביום הראשון לכהונתו, חתם טראמפ על צו נשיאותי[14] המשהה למשך 75 ימים את האיסור שהטיל ממשל ביידן על פעילות אפליקציית TikTok בתחומי ארה"ב.[15] באופן ספציפי, מבטל הצו את השבתת האפליקציה בארה"ב, שנכנסה לתוקף ב-19 בינואר בהתאם לחוק ה-Protecting Americans from Foreign Adversary Controlled Applications Act, עליו חתם באפריל 2024 ביידן. החוק התנה את המשך פעילות האפליקציה בארה"ב, אם תועבר הבעלות עליה מחברת ByteDance הסינית לבעלים אחר.[16] בתקופת ההשהיה, יבחן הנשיא טראמפ, בשיתוף עם ראשי הממשל הפדראלי, מידע מודיעיני בנושא סיכונים פוטנציאליים הנובעים מהמשך פעילות האפליקציה, וישקול להתיר לחברה לפעול באופן קבוע תוך שמירה על ביטחונה הלאומי של ארה"ב.[17] לאחר מכן, הציע טראמפ כי ממשלת ארה"ב תחזיק ב-50% מהבעלות על פעילות TikTok במדינה, ובכך תאפשר את המשך פעילותה בתחומי ארה"ב.[18]

עוד ב-20 בינואר, פרסם המזכיר הזמני של המחלקה לביטחון המולדת, בנג'מין הפמן (Benjamine Huffman),[19] מִזְכָּר המנחה על סיום פעילותם של כלל חברי הוועדות המייעצות למחלקה, בראשה הוועדה לסקירת בטיחות סייבר (CSRB),[20] האמונה על חקר והתמודדות עם אירועי סייבר משמעותיים.

על רקע זה, הצהיר יושב ראש הוועדה לביטחון המולדת של בית הנבחרים, מארק גרין (Mark Green), כי על הממשל החדש להחליט על אופן המשך פעילות ה-CSRB, בין אם על ידי מינוי נציגים חדשים או בחינת המבנה הארגוני שלה.[21]

נושא אחר שעמד על סדר יומו של הממשל, היה פרסום צו נשיאותי[22] המנחה על הקמת המחלקה לשיפור יעילות הממשל (DOGE),[23] בראשה עומד בעלי X, אילון מאסק. על פי הצו, שמו של משרד השירותים הדיגיטליים,[24] שהקים ממשל ברק אובמה בשנת 2014, ישונה לשירות הדיגיטל של DOGE (USDS)[25] וימוקם במשרד ראש הרשות המבצעת של הנשיא (EOP).[26] במסגרת עבודתו, יפעל ראש ה-USDS לחדש את התוכנות, תשתיות הרשת ומערכות ה-IT שברשות הממשל במסגרת יוזמת Software Modernization Initiative. כמו כן, יוקם ב-USDS ארגון זמני[27] שיפעל עד ל-4 ביולי 2026 במטרה לגבש את מדיניות ה-USDS.[28]

צבא וביטחון

ב-2 בינואר הודיעה מחלקת ההגנה כי המשרד לענייני בינה מלאכותית ומידע של המחלקה (CDAO),[29] בשיתוף עם סוכנות הבריאות של צבא ארה"ב (DHA) והארגון הטכנולוגי האמריקני Humane Intelligence, הפועל ללא כוונת רווח,[30] השלים בהצלחה פיילוט של תוכנית CAIRT.[31] מטרת התוכנית לבחון את השימוש במודלי בינה מלאכותית יוצרת במתן שירותי רפואה לאנשי צבא. בתוכנית השתתפו למעלה מ-200 מומחי בריאות, במטרה לאתר פגמים פוטנציאליים בשלושה מודלי בינה מלאכותית מסחריים, במסגרת סיכום רשומות רפואיות ובמתן ייעוץ רפואי. ממצאי הפיילוט יסייעו למחלקה לגבש המלצות ליישום ולפתח מערכי נתונים תקניים (Benchmark datasets) להערכת כלי בינה מלאכותית, במטרה לשפר את הטיפול הרפואי הצבאי תוך הקפדה על שימוש אחראי בטכנולוגיה.[32]

ב-14 בינואר פורסם כי בכוונת הפיקוד האינדו-פסיפיק של צבא ארה"ב (INDOPACOM)[33] לבחון בשיתוף עם החברות Palantir ו-Anduril ועם גורמים נוספים במחלקת ההגנה, את השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת במטרה לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות של מפקדים בלוחמה עתידית מול יריבים מתקדמים מבחינה טכנולוגית, לרבות סין. המיזם צפוי להתנהל עד לאפריל 2025 ובמסגרתו ייבחנו מספר שימושים במסגרת לוחמה ימית, כשעל בסיס התובנות שיגובשו ייבנו כלי בינה מלאכותית חדשים לשימוש הפיקוד או ישופרו כלי בינה מלאכותית המופעלים כיום בידי הצבא.[34]

יוזמה נוספת בתחום הגנת הסייבר והבינה המלאכותית נרשמה ב-17 בינואר, עם פרסום המשרד לחדשנות ומידע של דארפ"א (I2O)[35] בקשה לקבלת מידע מהממשל הפדראלי, מוסדות אקדמיה והמגזר הפרטי, אודות שיטות וכלים להערכת חולשות אבטחה פוטנציאליות במערכות מבוססות בינה מלאכותית המשמשות את מחלקת ההגנה. כך למשל, במסגרת הבקשה, מעוניין I2O לקבל מידע בנושא כלים ומסגרות מבוססי בינה מלאכותית המשמשים לדימוי מתקפות (Red teaming), לצד אלגוריתמים לזיהוי והערכה אוטונומיים של חולשות אבטחה. I2O יאסוף את תגובות הציבור עד ל-28 בפברואר 2025.[36]

אירופה

בריטניה

ב-8 בינואר השיקה ממשלת בריטניה כ-30 מיזמים ליישום ברמה המקומית ברחבי הממלכה, בסך של 1.9 מיליון ליש"ט (2.3 מיליון דולר), לטובת שיפור חסינות הסייבר הלאומית של עסקים קטנים ואזרחים ולהכשרת כוח אדם מיומן בתחום אבטחת הסייבר. במסגרת מיזמים אלו, נציגי ארגונים מקומיים, כגון אוניברסיטאות ועסקים קטנים, ישתפו פעולה בתחום אבטחת הסייבר בהתאם לצרכים של כל קהילה. כך למשל, בצפון אירלנד תושק תוכנית בשם Neurodiversity in Cyber, שמטרתה לעודד אזרחים בעלי הפרעות קשב וריכוז לפתח קריירה בתחום אבטחת הסייבר. השקת התוכניות נעשתה בהתאם ליוזמת מחלקת המדע, החדשנות והטכנולוגיה (DIST) של הממשלה מספטמבר 2024,[37] שמטרתה לתמוך בקידום הכשרות וחדשנות טכנולוגית בתחום אבטחת הסייבר ברחבי הממלכה.[38]

לצד זאת, ב-24 בינואר השיק שירות הענן של אמזון (AWS) תוכנית מענקים בשם AWS UK Cyber Education Grant Program בסך של 5 מיליון ליש"ט (6.2 מיליון דולר), לטובת קידום הכשרות ויכולות בתחום אבטחת הסייבר של מוסדות חינוך והשכלה גבוהה בבריטניה. התוכנית תתמקד בשיפור יכולות האבטחה וההגנה של המוסדות ממתקפות כופרה, בהכשרת צוותי ה-IT לתחום אבטחת הסייבר וכן תכלול תגובה מיידית לאירועי סייבר, ועוד.[39]

ליטא

ב-1 בינואר פיקוד הסייבר של צבא ליטא (LTCYBERCOM) החל את פעילותו. הפיקוד יהיה אחראי על תכנון וביצוע של מבצעי סייבר, תוך שמירה על יכולת הפעולה הדדית (Interoperability) עם ברית נאט"ו. בנוסף, יטמיע הפיקוד מערכות תקשורת ו-IT אסטרטגיות ותפעוליות במדינה.[40]

רומניה

ב-4 בינואר פרסמה מִנְהֶלֶת אבטחת הסייבר הלאומית של רומניה (DNSC)[41] את מסגרת החקיקה הלאומית לאבטחת סייבר של רשתות ומערכות IT, בהתאם להוראות דירקטיבת NIS2 האירופאית.[42] המסגרת שגובשה בהובלת המִנְהֶלֶת הכללית לרגולציה ופיקוח (DGRC),[43] מתבססת על צו החירום הממשלתי (GEO)[44] מספר 2024\155. הצו שפורסם כטיוטה ב-15 באוקטובר 2024, נכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 2024 בעקבות אישור הממשלה.[45] מטרתו הייתה לעקוף את ההליך הפרלמנטרי במטרה להטמיע את הוראות NIS2 ברומניה, בהתאם להנחיית האיחוד להשלמת הטמעתה בחקיקה הלאומית עד ה-17 באוקטובר 2024. מליאת הפרלמנט של רומניה תידרש לאשר את מסגרת החקיקה במטרה להופכה לקבועה. אולם, טרם פורסם מועד לדיון פרלמנטרי בנושא.[46]

שווייץ

ב-8 בינואר השיקה ממשלת שווייץ שתי יחידות חדשות בסוכנות התקשורת הפדראלית (OFCOM),[47] שיהיו אחראיות על שיפור מידת אבטחת הסייבר של מגזר התקשורת במדינה. היחידה הראשונה הינה המדור לגישה לשוק ואבטחת סייבר (MC),[48] שיוודא כי ציוד ומכשירים המשתמשים בגלי רדיו (Radiocommunications) עומדים בתקנים להגנה על הפרטיות.[49] היחידה השנייה שהוקמה הינה המחלקה לאבטחת רשתות ושירותים (SND),[50] שתנסח ותטמיע רגולציות חדשות לטובת שיפור מידת ההגנה והזמינות של שירותי תקשורת, למשל בהתמודדות עם שיבושים מכוונים.[51]

אסיה

מיאנמר

בתחילת שנת 2025 נכנס לתוקף במיאנמר חוק אבטחת הסייבר.[52] לטענת הממשל הצבאי במדינה, מטרת החוק לשפר את מידת אבטחת הסייבר הלאומית ולהגן על האזרחים מפשיעת סייבר. עם זאת, מומחי משפט ופעילי זכויות אדם במדינה הביעו חשש כי מטרתו של החוק היא לפגוע בחופש הביטוי ובגישה חופשית למידע. כך למשל, קובע החוק כי אזרחים שישתמשו בשירותי VPN ללא רשות יעמדו בפני קנס של עד 2 מיליון קיאט (כ-616 דולר) ועד שישה חודשי מאסר. כמו כן, מנחה החוק ספקי שירותים דיגיטליים לשמור את פרטיהם של לקוחותיהם עד לשלוש שנים ולהעבירם לשלטונות בהתאם לדרישתם.[53]

תורכיה

ב-16 בינואר פורסם כי וועדת ההגנה הלאומית של הפרלמנט של תורכיה[54] בוחנת את טיוטת הצעת חוק ה-Cybersecurity Law, המגדירה את סמכויות מִנְהֶלֶת אבטחת הסייבר,[55] שהוקמה ב-8 בינואר 2025 מתוקף הצו הנשיאותי מספר 177.[56] על פי הצעת החוק, המִנְהֶלֶת תנסח מדיניות ואסטרטגיות לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מוסדות ציבור, תשתיות חיוניות וחברות פרטיות. בין השאר, תאפשר ההצעה לרשויות לבצע חיפושים וביקורות ולהחרים מכשירים אלקטרוניים ללא פיקוח שיפוטי. לטענת תומכי הצעת החוק, הטיוטה הנוסחה בעקבות היעדר יכולתו של חוק ה-Disinformation Law משנת 2022 לספק מסגרת יעילה להתמודדות עם איומי אבטחת סייבר ופשיעת סייבר.[57] מבקרי החוק טענו כי הוא יאפשר למִנְהֶלֶת אבטחת הסייבר לקבל גישה בלתי מוגבלת למידע על ארגוני חברה אזרחית, חברות פרטיות, עיריות ויחידים. על מנת שתאושר כחוק, צפויה הטיוטה לעבור לאישורו של נשיא תורכיה, רג'פ ארדואן.[58]

תאילנד

ב-6 בינואר פורסם כי הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר של תאילנד (NCSA)[59] ומשרד נציבות רשות הביטוח (OIC)[60] מנסחים מסגרת לביטוח מהונאות סייבר.[61] המסגרת תכלול קריטריונים והנחיות שיסייעו לעסקים ולארגונים להשתמש בביטוח סיכוני סייבר בהתאם לצורכיהם, לסוג הארגון, לגודלו, לרמת הסיכון ולהגנות הקיימות בו, ועוד.[62]

יפן

במהלך החודש התקדמה ממשלת יפן במעבר לגישת הגנת הסייבר האקטיבית. ב-16 בינואר אישרה הממשלה מתווה חקיקה להקמת משרד אבטחת סייבר לאומי,[63] שיפעל תחת סמכות קבינט הממשלה של יפן. המשרד יהיה אחראי לניטור תעבורת מידע טכני ברשתות תקשורת, כגון כתובות IP, ולוודא כי מידע שאינו נחוץ יימחק באופן אוטומטי ומיידי. כחלק מכך, יוטלו עונשים במקרים של שימוש לא ראוי בנתונים או הדלפתם. במידה והמידע שיתגלה יצביע על מתקפת סייבר אפשרית, ינסו צבא יפן (SDF)[64] וסוכנות המשטרה הלאומית ((NPA[65] לסכלה באמצעות חדירה לתשתיות המשמשות את ההאקרים לביצועה.[66] לצורך יישום המתווה, עתידה הממשלה לחתום על הסכמים עם ספקי תשתיות חיוניות, כגון חברות לאספקת חשמל, וכן תחייב אותם לדווח על מתקפות סייבר בפרק זמן מוגדר מרגע זיהוי המתקפה. בנוסף, יוקם מנגנון ממשלתי שמטרתו לדרוש מיצרני טכנולוגיה לספק מידע שיסייע להפחית את הנזק מתקיפות סייבר על טכנולוגיות מידע ותוכנות אבטחה.[67]

כחלק ממגמת המעבר להגנת סייבר אקטיבית, ב-26 בינואר פורסם כי בכוונת ממשלת יפן להקים וועדה מפקחת עצמאית על מידע ותקשורת בסייבר.[68] הוועדה תוודא כי המעקב אחר מידע ותעבורת התקשורת יתבצע בהתאם לעקרונות ההגנה על הפרטיות הקבועים בחוקת המדינה, ותהיה בסמכותה להטיל עד ארבע שנות מאסר וקנסות כספיים בסך של עד שני מיליון ין (12,887 דולר) על עובדי ממשל שידליפו מידע בזדון או בעקבות רשלנות.[69]

בנגלדש

ב-22 בינואר פרסם אגף טכנולוגיית המידע והתקשורת של משרד הדואר, התקשורת וטכנולוגיית המידע של ממשלת בנגלדש[70] את טיוטת הצעת חוק ה-Cyber Protection Ordinance 2025. הטיוטה החדשה מבטלת תשעה סעיפים שנויים במחלוקת שנכללו בהצעה קודמת, Cyber Security Act Ordinance – 2024, שאישרה הממשלה בדצמבר 2024.[71] ההצעה החדשה נוסחה בעקבות ביקורת ציבורית וחשש כי ההצעה הקודמת עלולה לאפשר לממשלה לדכא עיתונאים, מיעוטים ופעילים פוליטיים. הנוסח החדש מאפשר לרשויות אכיפת החוק לבצע חיפושים, החרמות של ציוד ומעצרים רק במקרים של מתקפות סייבר על תשתית מידע חיונית, ותחייב אותן להציג ממצאים מחקירת פשעי סייבר בבית משפט בתוך 24 שעות, ועוד. לאחר שהמועצה המייעצת של ממשלת המעבר תאסוף את תגובות הציבור להצעה, היא תפעל לעדכנה ולאשרה מחדש.[72]

הפיליפינים

על רקע מעצרם של מספר חשודים בריגול לטובת סין במהלך החודש, הודיע ב-20 בינואר צבא הפיליפינים (AFP)[73] על הקמת פיקוד מודיעין[74] ומהלך לארגון מחדש של פיקוד הסייבר.[75] בד בבד, ב-21 בינואר היועץ לביטחון לאומי, אדוארדו אַניו (Eduardo Año), קרא לפרלמנט המקומי, הקונגרס, לתקן את החוק למאבק בריגול, The Espionage Act of 1941,[76] כך שיחול גם בשגרה ויעודכן בהתאם לאיומים העכשוויים והתפתחויות טכנולוגיות. בנוסף, קרא לקדם את אישור טיוטת הצעת חוק ה-The Countering Foreign Interference and Malign Influence bill.[77]

כמו כן, ב-27 בינואר הציג הסנאטור מהפיליפינים, פרנסיס טולנטינו (Francis Tolentino) את הצעת חוק ה-Senate Bill 2951,[78] שמטרתה לעדכן את המסגרת המשפטית של המדינה משנת 1979 במאבק נגד סוכנים זרים. במסגרת ההצעה, תוקם המועצה נגד התערבות זרה (CFIC)[79] שתפעל תחת סמכותה של סוכנות הביון הלאומית (NICA).[80] המועצה תוסמך לפרסם צווים שינחו ספקי שירותי אינטרנט (ISP)[81] לחסום את הגישה לתכנים מקוונים שעלולים לערער את אמון הציבור בשלטון או להטות את תוצאות בחירות אמצע הקדנציה שייערכו במהלך שנת 2025, ועוד.[82]

האוקיינוס השקט

אוסטרליה

ב-14 בינואר השיקה מחלקת הפנים של ממשלת אוסטרליה את יוזמת Countering Foreign Interference in Australia: Working Together Towards a More Secure Australia, שמטרתה להתמודד עם איומי התערבות זרה, לרבות ריגול, מתקפות סייבר והפצת מידע כוזב. היוזמה מתמקדת בזיהוי מגזרים בסיכון להתערבות זרה, כגון אזרחי אוסטרליה וקהילות תפוצה, וכן אוניברסיטאות ומוסדות דמוקרטיים. המסמך סוקר את מדיניות הממשלה במאבק באיומי ההתערבות ומציג המלצות להתמודדות עבור מגזרים אלו, כגון ביצוע בדיקת נאותות על ספקים פוטנציאליים בטרם ההתקשרות עימם, דיווח על איומי אבטחה למרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC),[83] ועוד.[84]

לצד זאת, ב-20 בינואר הושק בבירת אוסטרליה, קנברה, המכון לתכנון מדיניות טכנולוגית (TPDi).[85] המכון הראשון מסוגו במדינה, הוקם במטרה לגבש ולנסח מדיניות ורגולציה טכנולוגית באמצעות מחקר ופרשנות עצמאיים ומגוונים, להכשיר כוח אדם מיומן בתחומי הטכנולוגיה, לעודד קיום של דיאלוג ציבורי ולחזק שיתופי פעולה עם מומחים ובעלי עניין בתחום. בפעילותו, יתמקד המכון, בין היתר, בנושאי השימוש של צעירים ברשתות חברתיות, בתחום אבטחת הסייבר והשפעת הטכנולוגיה על הדמוקרטיה. פעילות המכון תתוקצב באמצעות קרן ייעודית שתתבסס על כספי המגזר הממשלתי ותרומות מצד חברות טכנולוגיה גדולות והחברה האזרחית.[86]

בטחון סייבר

בצ'ילה, נכנסו לתוקפם ב-1 בינואר 2025 עיקרי חוק ה-Cybersecurity Framework, שפורסם באפריל 2024. מטרת החוק להסדיר את הנהלים והמנגנונים לתיאום הפעולות הממשלתיות לשיפור מידת אבטחת הסייבר הלאומית. במסגרת החוק, החלה לפעול הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר (ANCI), שתגבש ותאכוף רגולציית אבטחת סייבר על המגזר הציבורי והפרטי, ותייעץ לנשיא המדינה בענייני אבטחת סייבר. בד בבד, צפויות מספר דרישות בחוק להיכנס לתוקף ב-1 במרץ 2025, ובהן הדרישה כי ספקי שירותים חיוניים ידווחו לצוות התגובה הלאומי לאירוע סייבר (CSIRT) על אירועים בתור שלוש שעות מרגע גילויים, וכן יגישו דיווח מעודכן בתוך 72 שעות מרגע הגילוי.[87]

לצד זאת, ב-20 בינואר פורסם כי במסגרת כנס הסייבר ShmooCon, שנערך בתחילת החודש, הוצגו עיקרי מסקנות ממשחק מלחמה שהוביל באוגוסט 2024 המכון למדיניות סייבר וחדשנות של המכללה ללוחמה ימית של הצי האמריקאי (USNWC).[88] המשחק התקיים כחלק מכנסי אבטחת הסייבר השנתיים הבין-לאומיים Black Hat ו-DEF CON, שנערכו בלאס וגאס. במהלך המשחק, בחנו המשתתפים את חסינותן של תשתיות חיוניות בטאיוואן, כגון תשתיות אספקת חשמל ותקשורת, בפני מתקפות סייבר, תקיפות צבאיות ופגיעה פיזית בתשתיות מצד סין. המומחים הציגו 65 פעולות שעל טאיוואן לנקוט במטרה להיערך לקריסת התשתיות החיוניות במקרה של עימות פוטנציאלי עם סין. בין ההמלצות שהוצגו: שימוש בטכנולוגיות פשוטות כמו מכשירי רדיו, רשתות Bluetooth וגלי מיקרוגל בתדרים גבוהים לצורך שמירה על רציפות התקשורת. בנוסף, המליצו להכשיר כוחות עתודה אזרחיים להתמודדות עם תקיפות סייבר וסיוע בשימור רציפות התקשורת במצבי חירום. בסיום המשחק, הזמינו נציגי המשרד לעניינים דיגיטליים של טאיוואן (MODA)[89] את המשתתפים - מומחים מהמגזר הציבורי והפרטי - לקחת חלק במשחק נוסף שיתקיים באפריל 2025 בטאיוואן.[90]

איומי מתקפות הכופרה

ב-14 בינואר פרסם המשרד לביטחון פנים של ממשלת בריטניה לתגובות הציבור מסמך, שמטרתו לקדם חקיקה בנושא ההתמודדות עם איום מתקפות הכופרה. המסמך כולל הצעה לאסור על כל הארגונים הציבוריים ומפעילי תשתיות חיוניות לאומיות, לרבות בתחומי האנרגיה והתחבורה, וכן על שירותי הבריאות הלאומיים (NHS),[91] בתי ספר ורשויות מקומיות (Local councils), לשלם דמי כופר לתוקפים. בנוסף, כולל המסמך הצעה להקים מנגנון למניעת ביצוע תשלומי כופר לתוקפים ומנגנון לדיווח על מתקפות כופרה. לאחר תום תקופת ההיוועצות עם הציבור, שתסתיים ב-8 באפריל 2025, תפרסם הממשלה את עמדתה הרשמית לגבי החקיקה, לקראת הצגתה לדיון בפרלמנט. הממשלה טרם החליטה אם החקיקה תשולב במסגרת חוק ה-Cyber Security and Resilience Bill, שצפוי להיות מוצג בהמשך שנת 2025,[92] או תעוגן במסגרת חקיקה נפרדת.[93]

מענה לאיומי סייבר על מערכות חלל

ב-23 בינואר הודיעו סוכנות החלל האירופית (ESA)[94] והמשרד לענייני חלל של ממשלת אסטוניה (ESO)[95] על הקמת מרכז חדש (Space cyber range), שיאפשר לחברות חלל קטנות ובינוניות לבחון את אבטחת הסייבר של העתקים וירטואליים של לוויינים ומערכות חלל נוספות. בד בבד, יאפשר המרכז לקיים הסמכות בתחום אבטחת הסייבר של מערכות החלל, באמצעות בדיקות חֲדִירוּת ובחינת חזרתן לתפקוד רגיל לאחר מתקפות סייבר. בנוסף, יציע המרכז הכשרות פרטניות וקבוצתיות וישתף ידע בתחום אבטחת הסייבר, למשל באמצעות פרסומים. המרכז יפעל במסגרת קרן ה-CR14 של ממשלת אסטוניה,[96] המקדמת מחקר ופיתוח בתחום אבטחת הסייבר.[97]

ב-23 בינואר הודיע הארגון האמריקני OASIS Open, הפועל ללא כוונת רווח,[98] על הקמת הוועדה הטכנית לשיתוף מידע באופן אוטומטי אודות איומי סייבר על מערכות חלל (SATIC TC).[99] הוועדה תפעל בשיתוף גופי חלל, ביטחון ואבטחת סייבר מהמגזר הממשלתי, מוסדות אקדמיה וחברות פרטיות מארה"ב, בהם הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), תאגיד MITRE וה-NSA. בין היתר, תשתף הוועדה מידע על סממנים לפריצה (IoCs),[100] תגבש מסגרות לשיתוף מודיעין איומי סייבר על לוויינים, תחנות קרקעיות ומערכות תקשורת מבצעיות בקרב ארגוני חלל, וכן תפתח אופני דיווח מוסכמים על האיומים במטרה לשפר את יכולות החיזוי, המניעה והתגובה להם.[101]

איומי סייבר על ענף הבריאות

ב-6 בינואר פרסם מִנְהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לתגובות הציבור טיוטת המלצות,[102] בנושא פיתוח ושיווק מכשור רפואי מבוסס בינה מלאכותית, באופן בטוח ומאובטח. ההמלצות מתייחסות, בין היתר, למכשור רפואי המנטר נתונים רפואיים בזמן אמת. המסמך מפרט סוגיות שעל יצרני המוצרים לשקלל במסגרת בקשות הרישוי המוגשות לאישור ה-FDA. בתחום אבטחת הסייבר, מציינים מחברי המסמך כי מודלי בינה מלאכותית המשולבים במכשירים רפואיים חשופים לאיומים, בהם ניסיונות לגרום להם לבצע למידת יתר של נתונים (Overfitting). כתוצאה מכך, עלולים המודלים להתקשות ללמוד ולהסתגל לשינויים בנתוני המטופלים. בהתאם לכך, במסגרת בקשות הרישוי, על היצרנים להצהיר כי בחינות אבטחת הסייבר שבוצעו - כגון בדיקות חֲדִירוּת - נותנות מענה לחולשות הפוטנציאליות של המודלים מתוצרתם, לצד צעדים נוספים להבטחת עמידותם בפני איומים.[103]

בנוסף, ב-15 בינואר הציגה הנציבות האירופית תוכנית פעולה לשנים 2026-2025 שמטרתה לשפר את הזיהוי, ההיערכות והתגובות של מגזר הבריאות לאיומי סייבר. התוכנית תיושם בשיתוף בין ספקי שירותי בריאות, מדינות האיחוד האירופי והסוכנות האירופית לאבטחת סייבר ורשתות (ENISA), והוכרזה בהתאם להוראות דירקטיבת NIS2 ותוכנית 100 הימים הראשונים לכהונת נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen).[104]

בין השאר, קוראים מנסחי התוכנית לפתח יכולות לזיהוי איומי סייבר ולמתן התרעה עליהם בזמן אמת, באמצעות מרכז כלל-אירופי לתמיכה באבטחת הסייבר של בתי חולים וספקי שירותי בריאות,[105] שיוקם בהובלת הנציבות האירופית ו-ENISA, ועוד.[106]

איומי סייבר על ענף התחבורה

איומי סייבר על ענף התחבורה

בהודו, פרסמה ב-24 בינואר הרשות הלאומית לכבישים מהירים (NHAI)[107] הנחייה, הקוראת לבחון ולפקח על התוכנות המשמשות לניהול גבייה בכבישי אגרה, במטרה לצמצם את השימוש בתוכנות לא מאושרות וביצוע הונאות סייבר כלכליות. ההנחיה התפרסמה יממה לאחר שמשטרת מדינת אוטאר פראדש (Uttar Pradesh) שבהודו עצרה ארבעה אזרחים בחשד כי השתמשו בתוכנה שפותחה על ידם, ושאפשרה להם לגנוב הכנסות מתחנות גבייה ב-42 כבישי אגרה ב-14 מדינות בהודו, בתקופה שנמשכה לפחות שנתיים.[108]

איומי סייבר על ענף הפיננסים

ב-17 בינואר החל האיחוד האירופי ביישום תקנות חוק ה-DORA, שנכנס לתוקף בינואר 2023,[109] על מגוון מוסדות פיננסים ציבוריים ופרטיים ברחבי היבשת, בהם בנקים, חברות השקעות וסוחרי ניירות ערך. החוק מחייב ארגונים אלו בראש ובראשונה לגבש תוכניות לניהול סיכונים בטכנולוגיות ICT, כולל טכנולוגיות המסופקות על ידי צדדים שלישיים. בנוסף, המוסדות הפיננסים נדרשים להתקין מערכות אבטחת סייבר שונות עבור טכנולוגיות ICT שבשימושם, בהן מערכות לזיהוי פעילות חריגה ולאיתור חולשות אבטחה פוטנציאליות.[110]

איומי סייבר על ענף הימאות

ב-17 בינואר פרסם משמר החופים האמריקני הנחיות חדשות בתחום אבטחת הסייבר, החלות על ספינות אמריקניות ומתקנים הממוקמים במדף היבשתי החיצוני לאורך חופי ארה"ב (Outer Continental Shelf).[111] על פי מחברי המסמך, בעלי ומפעילי המתקנים נדרשים לגבש וליישם תוכנית אבטחת סייבר הכוללת מספר מרכיבים חיוניים. בין היתר, עליהם להגביל את היקף ההרשאות הניתנות לעובדי הארגון (PolP), ולוודא כי חשבונות במערכות IT ו-OT בעלי הרשאות מרובות מנוהלים בקפידה.[112] יש לציין כי ייתכן שההנחיות יעודכנו, בשל פיטוריה של מפקדת משמר החופים, אדמירל לינדה פייגן (Linda Fagan), על ידי הנשיא טראמפ ב-21 בינואר, ומינויו של סגנה, אדמירל קווין לאנדיי (Kevin Lunday), כממלא מקום זמני.[113]

התמודדות עם איומי סייבר על מכשירי IoT

ב-7 בינואר השיק הבית הלבן את תוכנית U.S. Cyber Trust Mark, שהוצגה לראשונה ביולי 2023, כתוכנית וולונטרית שנועדה לסייע לצרכנים פרטיים ברכישת מכשירי IoT בטוחים. במסגרת התוכנית, יפעלו 11 חברות בתחומי אבטחת הסייבר, הייעוץ והבטיחות, שבחרה בדצמבר 2024 ה-FCC, במטרה להעריך ולדרג את רמת האבטחה של מכשירי IoT - כגון מצלמות אבטחה ביתיות - בהתאם לקריטריונים שקבע המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST).[114]

בינה מלאכותית

ב-2 בינואר פורסם כי תאגיד MITRE והמכון הלאומי לטכנולוגיית מידע ותקשורת (NICT)[115] של משרד הפנים והתקשורת של יפן (MIC),[116] יבצעו, החל מאפריל 2025 מחקר משותף, שמטרתו לשפר את מידת הגנת הסייבר ממתקפות מבוססות בינה מלאכותית .במסגרת שיתוף הפעולה, יקים NICT מרכז מחקר בוושינגטון במטרה לספק נתונים על מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית, כגון מתקפות DDoS וכופרה משופרות מאזורים וממדינות שאינם דוברי השפה האנגלית. זאת, במטרה להתמודד עם הפער במחקר בתחום הגנת הסייבר בארה"ב, המתמקד במדינות הדוברות את השפה האנגלית. בנוסף, במהלך שנת 2025 תנסח ממשלת יפן קווים מנחים לשימוש בבינה מלאכותית במסגרת סיכול מתקפות סייבר, ותקים אתר ייעודי שיציג מקרים עדכניים של מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית.[117]

ב-14 בינואר פרסמה CISA בשיתוף עם חברות פרטיות, בהן IBM, ועם שותפים בין-לאומיים, כגון המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC), מסמך עקרונות וולונטריים בתחום הבינה המלאכותית. מחברי המסמך קוראים לשיפור שיתוף המידע בין המגזר הפרטי, הממשל הפדראלי, בעלות בריתה של ארה"ב והארגון המשותף לשיתוף פעולה בהגנת הסייבר (JCDC)[118] בנושא סיכוני אבטחת סייבר מבוססי בינה מלאכותית על תשתיות חיוניות. על פי מחברי המסמך, מומלץ כי שיתוף המידע על חולשה או אירועים יכלול פירוט על האופן שבו התגלו לראשונה, וכן סקירה של מערכות הבינה המלאכותית שהושפעו מהן.[119]

בכל הקשור לניסוח עקרונות וגיבוש מדיניות לאומית בבינה מלאכותית, נרשמו מספר התפתחויות בעולם. ב-3 בינואר הכריז ראש הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר של תאילנד (NCSA),[120] אמורן צ'ומצ'וי (Amorn Chomchoey), כי בכוונת הסוכנות להשלים עד לאוגוסט 2025 את ניסוחם של קווים מנחים בנושא ההטמעה הבטוחה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית במדינה.[121]

באפריקה, פרסם ב-14 בינואר משרד המידע, התקשורת והכלכלה הדיגיטלית של ממשלת קניה[122] לתגובות הציבור את טיוטת האסטרטגיה הלאומית בבינה מלאכותית לשנים 2030-2025.[123] האסטרטגיה כוללת מספר יעדים, כגון השקעה בתשתיות הדיגיטליות הנחוצות לקידום הפיתוח והשימוש בבינה מלאכותית וטיפוח חדשנות, וכן קידום השימוש בבינה מלאכותית בטוחה באמצעות הקמת מכון לאומי לבטיחות ולניהול סיכונים בבינה מלאכותית.[124]

תחום נוסף שבו חלה התפתחות בעולם היה ההקמה של מנגנוני ממשל ייעודיים לקידום הטעמת הבינה המלאכותית. ב-22 בינואר אישרה ממשלת קפריסין את הקמת כוח המשימה הלאומי בבינה מלאכותית.[125] כוח המשימה יגבש את האסטרטגיה הלאומית להטמעת השימוש בטכנולוגיה במדינה, ולטובת האצת הפעילות הכלכלית וקידום רווחת האזרחים. מלבד זאת, מינתה הממשלה את נציב התקשורת הלאומי (Commissioner of Communications), שיפקח על יישום חוק ה-EU AI Act של האיחוד האירופי במדינה.[126]

בארה"ב, כניסתו המחודשת של הנשיא טראמפ לבית הלבן, הביאה לשינויים ראשוניים במדיניות הבינה המלאכותית של הממשל. ב-20 בינואר, ביום השבעתו לתפקיד, ביטל טראמפ את הצו הנשיאותי עליו חתם ג'ו ביידן באוקטובר 2023, אשר נועד להסדיר את פיתוח הבינה המלאכותית באופן בטוח ומהימן. מבקרי הצו, בהם נציגים מהמפלגה הרפובליקנית ומהתעשייה, טענו כי הדרישות הכלולות בו מטילות נטל כבד על חברות הטכנולוגיה ומעכבות חדשנות. מדיניותו של טראמפ צפויה לסמן שינוי כיוון ממדיניות ממשל ביידן, בדגש על הפחתת הנטל הרגולטורי ועידוד פיתוח טכנולוגיה המתבסס על עקרונות חופש הביטוי והשגשוג הכלכלי.[127]

לביטול הצו של ביידן נלווה הפרסום של צו נשיאותי חדש,[128] שמטרתו לשמר את הובלתה העולמית של ארה"ב בבינה מלאכותית. לשם כך, ייבחנו עוזר הנשיא לענייני ביטחון לאומי (APNSA),[129] בשיתוף עם מספר יועצים מהמועצה המייעצת לענייני מדע וטכנולוגיה (PCAST),[130] בהם היועץ לענייני בינה מלאכותית וקריפטו,[131] דיוויד סאקס (David Sacks), את עקרונות המדיניות והוראות הצו של ממשל ביידן שבוטל ויגבשו במקומו מדיניות חדשה.[132]

במקביל לכך, ב-21 בינואר הציג טראמפ את יוזמת Stargate המשותפת לחברות OpenAI, Oracle ו-SoftBank האמריקניות ולחברת ההשקעות MGX מאיחוד האמירויות הערביות, המתמחה בבינה מלאכותית.

החברות ישקיעו סכום ראשוני של 100 מיליארד דולר שעשוי לגדול לחצי טריליון דולר עד לשנת 2029, לטובת פיתוח תשתיות טכנולוגיות הנחוצות לקידום הבינה המלאכותית בארה"ב. לדברי מייסד ומנהל Oracle, לארי אליסון (Larry Ellison), החלה הקמתם של עשרה מרכזי נתונים במדינת טקסס מתוך 20 מרכזי נתונים שייבנו ברחבי ארה"ב.[133]

בתחום פיתוח אמצעי בינה מלאכותית ומודלים חדשים, הודיע ב-20 בינואר גורם בכיר במשרד הפנים של הודו (MHA),[134] שהתראיין בעילום שם, כי בכוונת המשרד לשלב כלי בינה מלאכותית בתחום חקירות פשיעת סייבר, בדגש על מקרים של פשיעה המכוונת כלפי בנשים וילדים. המערכת תכלול צ'טבוטים שיאפשרו לקורבנות פשיעת סייבר לדווח בקלות ובמהירות על תקריות, תוך ייעול תהליכי החקירה. בנוסף, תנתח המערכת דפוסי פשיעת סייבר ותסווג פשעי סייבר באופן אוטומטי ומהיר, ותספק מודיעין מבצעי לרשויות אכיפת החוק.[135]

בדרום מזרח אסיה, חתמו ב-21 בינואר נשיא מכון המחקר בבינה מלאכותית AI Forum בקמבודיה,[136] צה'ם סיריואט (Chhem Siriwat), והמנהל לענייני שותפויות ואסטרטגיה בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של סינגפור (AI Singapore),[137] דריוס ליו (Darius Liu), על מִזְכָּר הבנות לפיתוח מודל שפה גדול (LLM) בשפה החְמֶרִית, השפה הרשמית של קמבודיה. הפיתוח יבוצע במסגרת פרויקט Sea Lion של AI Singapore, שמטרתו לפתח מודלים המותאמים למאפייני השפה והתרבות של אזור דרום-מזרח אסיה.[138]

בכל הקשור לאבטחת סייבר ולמערכות בינה מלאכותית, ב-21 בינואר פרסם הפורום הכלכלי העולמי (WEF), בשיתוף עם המרכז העולמי ליכולות אבטחת סייבר (GCSCC)[139] שבאוניברסיטת אוקספורד, דו"ח המלצות לחברות פרטיות בנושא הטמעת מערכות בינה מלאכותית בפעילותן עסקית, תוך התמודדות עם סיכוני אבטחת סייבר.[140] על פי מחברי הדו"ח, על ארגונים לזהות חולשות אבטחה פוטנציאליות ולגבש דרכי התמודדות, בדגש על חולשות בתוכנות מערכות הבינה המלאכותית וחולשות שמקורן בפער במיומנות עובדים, כגון הגדרות שגויות. בנוסף, עליהם לנסח דרכי התמודדות עם חולשות שמקורן בממשקי עבודה משותפים של מערכות בינה מלאכותית עם מערכות טכנולוגיות אחרות בארגון.[141]

לבסוף, ב-23 בינואר פרסמה חברת אבטחת הסייבר האמריקנית, Abnormal Security, הודעת בלוג בנושא הצ'טבוט GhostGPT, המספק לעברייני סייבר מידע ליצירת נוזקות ולניסוח הודעות דוא"ל למתקפות דיוג. על פי חוקרי החברה, GhostGPT פועל ככל הנראה באמצעות קישור לצ'טבוט ChatGPT שנפרץ בעזרת בטכניקת Jailbreaking או ל-LLM מבוסס קוד פתוח אחר. החוקרים לא ייחסו את יצירת הצ'טבוט לגורם מסוים, אך טענו כי הוא נחשף לראשונה באמצע נובמבר 2024 באפליקציית המסרים Telegram, אז הציעו יוצריו את השימוש בו תמורת תשלום.[142]

השפעה, הטיית דעת קהל והסתה

ב-7 בינואר הודיע המייסד והמנהל של Meta, מארק צוקרברג, כי החברה תבטל את התוכנית לבדיקת עובדות (Fact-Checking) בפלטפורמות Threads, Instagram ו-Facebook, ותטמיע במקומה מערכת הערות קהילה (Community Notes), בדומה לנעשה ברשת X. מערכת הערות הקהילה תאפשר למשתמשים להוסיף הבהרות לפוסטים במקום להסירם, להציע טענות נגדיות או לזהות ולדווח על מידע מטעה. לדברי צוקרברג, החברה תמשיך להשתמש במערכות אוטומטיות להסרת תכנים כגון הסתה לטרור, הונאות מקוונות וסחר בסמים. אולם, עיתונאים, ארגוני חברה אזרחית וגופי תקשורת מארה"ב התנגדו למהלך, מחשש שיפגע במאבק בהפצת מידע מטעה וכוזב.[143] המהלך מגיע על רקע התקרבות שנרשמה ביחסי הנשיא דונלד טראמפ וצוקרברג, ומבטא את גישתה החדשה של Meta לניהול תוכן פוליטי ברשתותיה, המציבה לטענתה את קידום חופש הביטוי כערך מרכזי.[144]

בעקבות Meta, הודיעה ב-16 בינואר גוגל כי בכוונתה שלא להטמיע את התוכנית לבדיקת עובדות בפלטפורמות ובממשקים שבניהולה, כגון בתוצאות חיפוש, בסרטוני YouTube או במסגרת דירוג תכנים והסרתם. לטענת החברה, בכוונתה לשפר כלים קיימים במערכותיה, כגון שימוש בסימון דיגיטלי (Watermark) לזיהוי תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית.[145]

לקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו בגרמניה ב-23 בפברואר, קיימו ב-31 בינואר סוכנות הרשתות הפדראלית של גרמניה (BNetzA)[146] - המשמשת גם כמתאמת השירותים הדיגיטליים במדינה (DSC),[147] והנציבות האירופית תרגיל להערכת יכולתן של פלטפורמות מקוונות גדולות מאוד (VLOPs)[148] לזהות ולתת מענה לאיומים פוטנציאליים על מערכת הבחירות, בהתאם לחוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA). במסגרת התרגיל, נבחנה יכולתן של הפלטפורמות להתמודד עם אתגרים כגון הפצת מידע כוזב והשפעה על תהליכים דמוקרטים. התרגיל התקיים בהשתתפות חברת מיקרוסופט, נציגים ממשלות מדינות האיחוד, רשתות חברתיות, בהן Meta וכן ארגוני חברה אזרחית, ובמסגרתו תרגלו החברות תרחישים שבחנו את יכולתן להתמודד עם האיומים ולשתף מידע אודותיהם.[149]

שיתופי פעולה

ב-1 בינואר פרסם הקרמלין כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הנחה את ראש הממשלה, מיכאיל מישוסטין (Mikhail Mishustin) ומנהל הבנק המסחרי הגדול במדינה, סברבנק (Sberbank), הרמן גרף (Herman Gref), לקדם שיתוף פעולה עם ממשלת סין במחקר ופיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית.[150]

הסכם נוסף בין מנהיגי המדינות המתנגדות להגמוניה המערבית, ולדימיר פוטין ונשיא איראן, מסעוד פֶּזֶשְכִּיָאן (Masoud Pezeshkian), נחתם ב-17 בינואר. במסגרת ההסכם, ישתפו המדינות הפעולה במאבק בשימוש בטכנולוגיית ICT למטרות פליליות ובניסוח רגולציה בנושא השימוש באינטרנט.[151] לטענת מומחים ממכון המחקר Carnegie Endowment, ההסכם מעגן את הסכם שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר והמאבק בפשיעת סייבר, עליו חתמו הצדדים בינואר 2021.[152]

באזור מזרח אסיה, חתמו ב-6 בינואר השירות לעניינים דיגיטליים ולמודיעין של צבא סינגפור (DIS)[153] וחברת Dragos, על מִזְכָּר הבנות עד לשנת 2028, שמטרתו לפתח יכולות אבטחת סייבר מתקדמות, לשתף פעולה בתכנון והכשרה אסטרטגיים ולשתף מידע בנושא איומי סייבר.[154]

לצד זאת, בין ה-23-22 בינואר הובילה ה-NCSA של תאילנד את כנס אבטחת הסייבר השנתי הבין-לאומי, Cybersec Asia x Thailand International Cyber Week 2025, שהתקיים בבנגקוק הבירה.[155] בכנס השתתפו אלפי מומחי אבטחת סייבר, נציגי ממשל והמגזר הפרטי מישראל, הודו, סינגפור וטאיוואן, וכן נציגים מחברות טכנולוגיה דוגמת מיקרוסופט. המשתתפים דנו במגמות, אתגרים, הזדמנויות ופתרונות חדשניים בתחום אבטחת הסייבר ובקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים, בעיקר באזור אסיה והאוקיאנוס השקט (APAC)[156] ובאזור מדינות פורום CLMVT, הכולל את תאילנד ו-וייטנאם.[157]

בתחום המאבק בפשיעת סייבר, חתמו ב-17 בינואר ארה"ב והודו על מִזְכָּר הבנות לשיתוף פעולה בין סוכנויות ממשל משתי המדינות בחקירות פליליות כגון פשעי סייבר ופעולות טרור, בדגש על קידום הכשרות מקצועיות ושיתוף מודיעין איומי סייבר וראיות דיגיטליות.[158]

ב-21 בינואר הובילה מזכירות המועצה לביטחון לאומי של ממשלת הודו את המפגש השני של קבוצת המומחים לשיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר במסגרת יוזמת מדינות BIMSTEC,[159] הכוללת את הודו, בנגלדש ותאילנד. במהלך המפגש, שנערך בבירת הודו, ניו דלהי, דנו המשתתפים בגיבוש תוכנית פעולה לקידום התיאום והשותפות בנושאים של שיתוף מידע, מאבק בפשיעת סייבר, הגנה על תשתיות חיוניות, תגובה לאירועי סייבר, וכן בהתפתחויות בין-לאומיות בנורמות התנהגות במרחב הסייבר. בין השאר, דנו המשתתפים בהקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין מרכזי ה-CERT הלאומיים של המדינות החברות (BIMSETC CERT-to-CERT) ובשיתופי פעולה בין סוכנויות אכיפת חוק בתחום המאבק בפשיעת סייבר.[160]

ב-17 בינואר פורסם כי הלִשְׁכָּה למדיניות סייבר שבמחלקת המדינה האמריקנית[161] הפעילה לראשונה את תוכנית FALCON, במסגרת ההתמודדות עם מתקפת הכופרה על בית הזיקוק הגדול בקוסטה ריקה, רקופה (RECOPE).[162]

מטרת התוכנית, שהושקה בספטמבר 2024 על ידי המחלקה במימון בסך עשרה מיליון דולר, היא לספק יכולות תגובה מהירות להתמודדות עם איומי סייבר במדינות בעלות בריתה של ארה"ב, בעזרת המגזר הפרטי. במסגרת המבצע, צוות מטעם מחלקת המדינה, בשיתוף עם חברות פרטיות העובדות עימה, הגיע לשטחה של קוסטה ריקה בתוך כ-36 שעות מרגע פנייתה של ממשלת קוסטה ריקה לקבלת סיוע לתקרית.[163]

בכל הקשור לשיתופי פעולה בזירה הגלובלית והמוסדית, ב-14 בינואר התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם לראשונה לדיון שלא מן המניין, במטרה לדון בסיכונים הנשקפים מרוגלות מסחריות לביטחון העולם ולזכויות אדם. 15 המדינות שהשתתפו בדיון, בהובלת ארה"ב, צרפת, בריטניה ודרום קוריאה, לא הגיעו להחלטה מעשית, אך קראו לממשלות לנקוט צעדים למניעת ההפצה והשימוש לרעה ברוגלות. לעומת זאת, רוסיה וסין הביעו התנגדות לעצם קיום הדיון, וטענו כי לפני הטיפול במניעת ההפצה והשימוש ברוגלות מסחריות לכאורה, יש לתת מענה לשימוש הזדוני של ממשלות מרחבי העולם ברוגלות.[164]

לבסוף, במסגרת הכנס השנתי של ה-WEF, שהתקיים בין ה-20 ל-24 בינואר בדאבוס (Davos) שבשווייץ, חתמו ב-23 בינואר ה-WEF והארגון ללא כוונת רווח הפועל מערב הסעודית, הפורום העולמי באבטחת סייבר (GCF),[165] על הסכם להקמת מרכז לכלכלת סייבר (CCE)[166] בבירת הממלכה, ריאד. במסגרת פעילותו, יבצע ה-CCE מחקרים אודות ההיבט הכלכלי של תחום אבטחת הסייבר, במטרה לסייע למקבלי החלטות בעולם לגבש אמצעים ועקרונות לקידום הפעילות הכלכלית העולמית, תוך הקפדה על תחום הגנת הסייבר.[167]

  1. General Services Administration ↑

  2. Federal Acquisition Regulation; מערכת הכללים הקובעת את כללי הרכש המחייבים סוכנויות ממשל אזרחיות וצבאיות בארה"ב. ↑

  3. National Initiative for Cybersecurity Education Workforce Framework for Cybersecurity; המסגרת פורסמה בנובמבר 2020 על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST). קישור למסמך המסגרת: https://shorturl.at/KR3oR ↑

  4. https://shorturl.at/fLIX5 ; קישור למסמך ההצעה: https://shorturl.at/mXcV4 ↑

  5. Federal Communications Commission ↑

  6. ערוצי שידור בטווחי תדרים של 1710-1695 מגה הרץ, 1780-1755 מגה הרץ ו-2180-2155 מגה הרץ. ↑

  7. התוכנית מוכרת בתקשורת האמריקנית בשם Rip and Replace. ↑

  8. https://shorturl.at/qrrle ; https://shorturl.at/bZdz2 ↑

  9. https://shorturl.at/7pQrs ↑

  10. https://shorturl.at/vJPfE ; https://shorturl.at/Hngd7 ↑

  11. https://shorturl.at/PMBl0; https://shorturl.at/d9mUm ↑

  12. Communications Assistance for Law Enforcement Act. https://shorturl.at/lWNsj ↑

  13. https://shorturl.at/vcShp; https://tinyurl.com/4cxtudw3 ↑

  14. Application of protecting Americans from foreign adversary controlled applications act to TikTok ↑

  15. https://shorturl.at/VHQ0j. קישור לצו: https://shorturl.at/cItMA ↑

  16. קישור לחוק: https://tinyurl.com/2zhstjf3. ↑

  17. https://shorturl.at/MYE6P; https://tinyurl.com/ztwacep3 ↑

  18. https://shorturl.at/pKeN4 ↑

  19. הפמן שימש כמזכיר בפועל עד ל-25 בינואר, אז אישר הסנאט את מינוייה של קריסטי נואם (Kristi Noem), כמזכירת המחלקה. ↑

  20. Cyber Safety Review Board ↑

  21. https://shorturl.at/hxV23; https://shorturl.at/wR3vY ↑

  22. Establishing and implementing the president’s “department of government efficiency ↑

  23. Department of Government Efficiency ↑

  24. The United States Digital Service ↑

  25. United States DOGE Service ↑

  26. Executive Office of the President of the United States ↑

  27. U.S. DOGE Service Temporary Organization ↑

  28. https://shorturl.at/Ly0Tb ; https://shorturl.at/xQ8xC. קישור לצו: https://shorturl.at/BH16O ↑

  29. The Department of Defense's Chief Digital and Artificial Intelligence Office ↑

  30. הארגון פועל במטרה לפתח מומחיות ואמצעים להערכת פעילותם של מודלים ואלגוריתמים של בינה מלאכותית. https://shorturl.at/QT7qN . Defense Health Agency; סוכנות צבאית המעניקה שירותי בריאות לכלל זרועות צבא ארה"ב. https://shorturl.at/M2puS ↑

  31. Crowdsourced AI Red-Teaming ↑

  32. Artificial Intelligence Rapid Capabilities Cell. במסגרת פעילותו, יסייע הארגון להטמיע בינה מלאכותית לצורכי לחימה ומִנְהָלָה עבור פעילות המחלקה. https://shorturl.at/jYmwD ; https://shorturl.at/hc5T3 https://shorturl.at/g7Mzf. ↑

  33. U.S. Indo-Pacific Command ↑

  34. https://shorturl.at/1SN6C ↑

  35. Information Innovation Office; המשרד אחראי על פיתוח יכולות טכנולוגיות מתקדמות, לרבות אבטחת סייבר ובינה מלאכותית, לצרכי ביטחון לאומי. https://shorturl.at/5yMhD ↑

  36. https://shorturl.at/E1Zlr .גישה למסמך הבקשה: https://shorturl.at/pK9nL ↑

  37. Department for Science, Innovation and Technology ↑

  38. https://shorturl.at/vx56A; https://shorturl.at/uHB0t; https://shorturl.at/auV3f. https://tinyurl.com/ypapdwzp; https://tinyurl.com/hx53htrk; https://tinyurl.com/44p4vvjy . לרשימת המיזמים המלאה: https://shorturl.at/sXHV5 ↑

  39. https://bit.ly/4haGvjI ↑

  40. https://shorturl.at/uJms8 ↑

  41. National Cyber Security Directorate ↑

  42. A revised Directive on Security of Network and Information Systems; דירקטיבה שנכנסה לתוקף בינואר 2023 ושמיועדת לשפר את חסינות הסייבר ויכולות התגובה לאירועי סייבר של גופים במגזר הציבורי והפרטי במדינות חברות האיחוד האירופי. זאת, באמצעות ניסוח תקני אבטחת סייבר וקביעת דרישות לקיום הערכות סיכוני סייבר על שרשראות אספקה, תשתיות חיוניות וארגונים בענפי הייצור, המחשוב והשירותים הדיגיטליים. https://tinyurl.com/4ft6sr96; https://shorturl.at/gt4MM . למסמך המלא: https://shorturl.at/0bmOB ↑

  43. General Directorate for Regulation and Control ↑

  44. Government Emergency Ordinance ↑

  45. On the establishment of a framework for the cybersecurity of networks and information systems in the national civil cyberspace; ב-15 באוקטובר 2024 פרסמה ה-DNSC את טיוטת צו החירום הממשלתי, שאושר ב-30 בדצמבר על ידי ממשלת רומניה, כמסגרת חקיקה בתחום אבטחת הסייבר של הגנה על תשתיות חיוניות במדינה; https://shorturl.at/x0FF4; https://shorturl.at/xR08z. קישור לצו החירום (בשפה הרומנית): https://shorturl.at/NnMKX ↑

  46. https://shorturl.at/zVPpx. https://shorturl.at/ve2b2 ↑

  47. Federal Office of Communications ↑

  48. The Market Access and Cybersecurity Section ↑

  49. במסגרת דרישות אלו, למשל, יצרני ציוד תקשורת רדיו צריכים לכלול בתוכו מאפיינים טכניים, שימנעו אפשרות להשתמש בו לביצוע הונאות כלכליות. הדרישות החדשות הוצגו בשנת 2024 והיו אמורות להיכנס לתוקף באוגוסט 2024, אך יישומן נדחה לאוגוסט 2025. https://shorturl.at/8ttoJ; https://shorturl.at/lFSP3 ↑

  50. Security Networks and Services ↑

  51. https://shorturl.at/zY0UX ; https://shorturl.at/zXvVN ↑

  52. Cybersecurity Law ↑

  53. https://tinyurl.com/yz8k2p7t ; https://shorturl.at/tzfNQ ↑

  54. Turkey’s parliamentary defense committee ↑

  55. Cybersecurity Directorate ↑

  56. The Presidency of Cyber ​​Security (“Decree"); קישור לצו: https://shorturl.at/HAhr2. https://shorturl.at/e1bVG ↑

  57. להרחבה על החוק: https://shorturl.at/AcHF4. https://shorturl.at/ZgFJ0 . קישור לחוק: https://shorturl.at/DaAib ↑

  58. https://shorturl.at/1D8VL; https://shorturl.at/AYInR . להרחבה (בשפה התורכית): https://shorturl.at/A3QgU ↑

  59. National Cyber Security Agency ↑

  60. The Office of Insurance Commission ↑

  61. Cyber fraud insurance framework או Cyber risk insurance ↑

  62. https://shorturl.at/X5tUl; https://shorturl.at/RZiVD; https://shorturl.at/kSBIU; https://shorturl.at/lbaix ; https://shorturl.at/KwpaW ↑

  63. National Cybersecurity Office ↑

  64. Self-Defense Force ↑

  65. National Police Agency ↑

  66. על פי סעיף 3 בחוק ה-The National Government Organization Act משנת 1948, המסדיר את המבנה הארגוני וסמכויות הארגונים הממשלתיים ביפן. קישור לחוק: https://shorturl.at/OPhib ↑

  67. https://shorturl.at/KLy8D; https://shorturl.at/yJvbu; https://shorturl.at/fYjMC ↑

  68. Supervisory committee on cyber communication information ↑

  69. https://shorturl.at/qA1Ru ↑

  70. Information and Communication Technology Division; Ministry of Posts, Telecommunications and Information Technology ↑

  71. הצעת החוק החדשה נועדה להחליף את החוק Cyber Security Act 2023, שאישר המשטר הקודם שהודח מהשלטון באוגוסט 2024. קישור לדברי הביקורת על טיוטת ההצעה מטעם ארגון Transparency International: https://shorturl.at/qvjji ↑

  72. https://shorturl.at/h8qGc; https://shorturl.at/LAKBF ↑

  73. Armed Forces Philippines ↑

  74. The AFP Intelligence Command ↑

  75. AFP Cyber Command ↑

  76. קישור להצעת החוק החדשה: https://shorturl.at/7vZBY ↑

  77. https://shorturl.at/qLoB7; https://shorturl.at/soxed; https://shorturl.at/Rs3fR ↑

  78. מכונה גם בתור חוק ה-Counter Foreign Interference Act ↑

  79. Counter Foreign Interference Council ↑

  80. National Intelligence Coordination Agency ↑

  81. Internet Service Providers ↑

  82. https://shorturl.at/p8yda; https://shorturl.at/C9Wb1; https://shorturl.at/88yyF ↑

  83. The Australian Cyber Security Centre ↑

  84. https://shorturl.at/OSVRG; https://shorturl.at/zThd6; https://shorturl.at/ZEPuO קישור ליוזמה: https://shorturl.at/wdRSJ ↑

  85. The Tech Policy Design Institute ↑

  86. https://shorturl.at/esDqw; https://shorturl.at/mF227; https://shorturl.at/hINLu. קישור לאתר המכון: https://shorturl.at/qxX0V ↑

  87. https://shorturl.at/xxRRp ; https://shorturl.at/0dLQP; https://shorturl.at/R4UfS . קישור לחוק: https://shorturl.at/pDNSz ↑

  88. US Naval War College; Cyber & Innovation Policy Institute ↑

  89. Ministry of Digital Affairs ↑

  90. https://shorturl.at/F5CvV ; https://shorturl.at/ezNN0 ↑

  91. National Health Service ↑

  92. החוק, שהוצג ב-17 ביולי 2024 במסגרת נאומו של מלך בריטניה, צ'ארלס השלישי, בפני מליאות שני בתי הפרלמנט של בריטניה, נועד לחזק את חסינות הסייבר הלאומית של בריטניה ואת ההגנה על שירותים דיגיטליים חיוניים בדגש על ספקי תשתיות חיוניות, מאיומי סייבר. קישורים לנאום: https://shorturl.at/oSVXk ; https://shorturl.at/NATTX. ↑

  93. https://shorturl.at/EGi8r; https://bit.ly/42luwep ;https://shorturl.at/a9BR0. קישור למסמך הרשמי: https://shorturl.at/5A7je ↑

  94. European Space Agency ↑

  95. Estonian Space Office ↑

  96. Foundation CR14 ↑

  97. https://shorturl.at/veAUk; https://shorturl.at/klQsZ ; https://shorturl.at/IfAV1 ↑

  98. הארגון פועל ברחבי העולם על מנת לקדם תקנים משותפים בתחומים טכנולוגיים, כגון אבטחת סייבר, תשתיות ענן ומכשירי IoT. https://shorturl.at/TUKQl ↑

  99. Space Automated Threat Intelligence Sharing Technical Committee ↑

  100. Indicators of Compromise ↑

  101. https://shorturl.at/50nvP ↑

  102. Artificial Intelligence-Enabled Device Software Functions: Lifecycle Management and Marketing Submission Recommendations- Draft Guidance for Industry and Food and Drug Administration Staff ↑

  103. https://shorturl.at/flKIN ; https://shorturl.at/MFUSg . קישור למסמך: https://shorturl.at/bFaw5 ↑

  104. הקווים המנחים, שהושקו עם תחילת כהונתה השנייה של נשיאת הנציבות האירופית בדצמבר 2024, מתווים את סדרי העדיפויות של האיחוד האירופי לשנים 2029-2024 בתחומי אבטחת הסייבר, שינויי אקלים ועוד. https://shorturl.at/54vHa. קישור למסמך: https://shorturl.at/72qQu ↑

  105. Pan-European Cybersecurity Support Centre; המרכז צפוי לפעול עד שנת 2026. ↑

  106. https://shorturl.at/KYe51; https://shorturl.at/tdkjG; https://shorturl.at/SMv8C. קישור למסמך התוכנית: https://shorturl.at/vncH6 ↑

  107. National Highways Authority of India ↑

  108. https://shorturl.at/3QcYl; https://shorturl.at/PuE8i ↑

  109. Digital Operational Resilience Act ↑

  110. https://shorturl.at/GLVJr. קישור לחוק: https://shorturl.at/LoaFc ↑

  111. Cybersecurity in the Marine Transportation System ↑

  112. Principle of least privilege; העיקרון מתמקד בהגבלת ההרשאות שכל עובד מקבל למשאבים הנחוצים לביצוע עבודתו. http://tinyurl.com/4kdzmtxp .

    https://shorturl.at/V0ri3; קישור למסמך: https://shorturl.at/wTpYc ↑

  113. https://shorturl.at/MNSGk ↑

  114. https://bit.ly/3Y0f4jC; https://shorturl.at/sGnFV ; https://shorturl.at/7hgwg ; https://shorturl.at/ZZsT4 ; https://shorturl.at/M4XAl ↑

  115. National Institute of Information and Communications Technology ↑

  116. Ministry of Internal Affairs and Communications ↑

  117. https://shorturl.at/M2aB4; https://shorturl.at/1imoy; https://shorturl.at/uA08f ↑

  118. Joint Cyber Defense Collaborative; ארגון שהקימה CISA באוגוסט 2021, המאגד נציגי ממשל פדראלי וברמת המדינה, וכן נציגים מהמגזר הפרטי והמסייע לממשל ליישם גישת אבטחה פרו-אקטיבית באמצעות שיתוף תובנות וקיום תרגילי אבטחה משותפים. ↑

  119. https://shorturl.at/eFaTp ; קישור למסמך: https://shorturl.at/7vROF ↑

  120. National Cyber Security Agency ↑

  121. Personal Data Protection Act Artificial intelligence (AI) security guidelines. https://shorturl.at/FqTsd ↑

  122. Ministry of Information, Communications and The Digital Economy ↑

  123. Kenya National Artificial Intelligence Strategy (2025–2030) ↑

  124. https://shorturl.at/3LXKM; https://tinyurl.com/yeyc36pk. קישור למסמך האסטרטגיה: https://shorturl.at/Gi672 ↑

  125. https://economoulegal.com/news/cyprus-enters-the-ai-era-national-taskforce-launched-to-lead-ai-development-and-implementation ↑

  126. https://shorturl.at/q3jrP; https://shorturl.at/OyGBf ↑

  127. https://shorturl.at/3VheZ ; https://shorturl.at/G1IRk ↑

  128. Removing Barriers to American Leadership in Artificial Intelligence ↑

  129. Assistant to the President for National Security Affairs ↑

  130. President’s Council of Advisors on Science and Technology ↑

  131. Special Advisor for AI and Crypto ↑

  132. https://shorturl.at/GQc3U. קישור לצו: https://shorturl.at/QUCXo ↑

  133. https://shorturl.at/cogU5 ; https://shorturl.at/9Ud6w ; https://shorturl.at/ypVo3 ↑

  134. Ministry of Home Affairs ↑

  135. https://shorturl.at/6RvQN ↑

  136. מכון מחקר המאגד חוקרים, מקבלי החלטות מהמגזר הציבורי ויזמים, הדנים בסוגיות שונות הקשורות לשימוש בבינה מלאכותית. https://shorturl.at/oDeTr ↑

  137. תוכנית לאומית המיועדת לקדם את יכולותיה של סינגפור בבינה מלאכותית, באמצעות קידום שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר והמגזר הפרטי. https://tinyurl.com/ymf94uy2 ↑

  138. https://shorturl.at/3M9Yi ; https://shorturl.at/ZEiZj ↑

  139. Global Cyber Security Capacity Centre ↑

  140. Artificial Intelligence and Cybersecurity: Balancing Risks and Rewards ↑

  141. https://shorturl.at/cc2o6; קישור לדו"ח: https://shorturl.at/r9EmP ↑

  142. https://shorturl.at/5ydMb ; https://shorturl.at/9J5YX ↑

  143. https://shorturl.at/Z5Btz ↑

  144. https://shorturl.at/Hf1zA; https://shorturl.at/tN36c; https://shorturl.at/6h0rs ↑

  145. https://shorturl.at/LSK9x; https://shorturl.at/MPKuk ↑

  146. Federal Network Agency; רשות פדראלית בגרמניה המפקחת על פעילותן של תשתיות אנרגיה, דואר ורכבת וכן רשתות תקשורת במדינה. https://shorturl.at/NIlGK ↑

  147. Digital Services Coordinator; בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי אמור להתמנות מתאם מסוג זה, שפועל יחד עם הנציבות ליישום חוק השירותים הדיגיטליים (DSA), המטיל על רשתות חברתיות חובות שונות הנוגעות לניהול שירותיהן, לרבות לשם התמודדות עם הפצת מידע כוזב. https://shorturl.at/9C01i ↑

  148. Very large online platforms; אלו מוגדרים כפלטפורמות בהן מספר המשתמשים החודשי הממוצע ממדינות האיחוד האירופי הוא לפחות 45 מיליון איש. ↑

  149. https://shorturl.at/4JKrk; https://shorturl.at/pwl47 ↑

  150. כנס הנערך אחת לשנה במוסקבה בהשתתפות מומחים ונציגים מהמגזר הפרטי ומתחומי המדע, הטכנולוגיה והחינוך, שמטרתו לקדם את הפיתוח הבר-קיימא של הבינה המלאכותית והשימוש המסחרי בה. ↑

  151. https://shorturl.at/XCCfj; https://shorturl.at/FeS2O; https://shorturl.at/9TB2D. קישור לטקסט ההסכם המלא בשפה האנגלית: https://shorturl.at/RPAWW ↑

  152. https://shorturl.at/20rpF; https://shorturl.at/KnSjP; https://shorturl.at/7RhTV; https://shorturl.at/SEnTK. ↑

  153. The Digital and Intelligence Service ↑

  154. https://shorturl.at/sgHER; https://shorturl.at/5CLv8; https://shorturl.at/ppAYO. https://shorturl.at/VQrB7 ↑

  155. קישור לאתר הכנס: https://shorturl.at/he6UD ↑

  156. Asia-Pacific ↑

  157. Cambodia, Laos, Myanmar, Vietnam, Thailand; מדינות אלו מהוות שוק כלכלי וטכנולוגי מתפתח באזור דרום-מזרח אסיה. https://shorturl.at/WaTDl. https://shorturl.at/jQl6O; https://shorturl.at/zoNpC ↑

  158. https://shorturl.at/BZVbT ↑

  159. Bay of Bengal Initiative for Multi-Sectoral Technical and Economic Cooperation. ארגון שהוקם ב-1997 במטרה לקדם שיתופי פעולה בתחומי המסחר, טכנולוגיה, תחבורה, תיירות ועוד. קבוצת המומחים לענייני סייבר התכנסה לראשונה בשנת 2022. המדינות החברות הנוספות הן בהוטן, מיאנמר, נפאל וסרי לנקה. ↑

  160. https://bit.ly/4h8qHy0 ↑

  161. The State Department's Bureau for Cyber Policy ↑

  162. Foreign Assistance Leveraged for Cybersecurity Operational Needs. קישור להרחבה: https://shorturl.at/EwtDG ↑

  163. https://shorturl.at/kesUk; https://shorturl.at/pRS8q ↑

  164. https://shorturl.at/L9eii ↑

  165. Global Cybersecurity Forum; ארגון ללא כוונת רווח הממוקם בערב הסעודית, המקדם שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחומים שונים של אבטחת סייבר. ↑

  166. Centre for Cyber Economics ↑

  167. https://shorturl.at/8Nc0R ; https://shorturl.at/MWs03 ↑

קודם בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר — דצמבר 2024 הבא בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר — פברואר 2025 קודם בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר ובינה מלאכותית — סקירת מגמות שנתית 2024 הבא בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר — פברואר 2025 חזרה לרשימה