אוקטובר 2024
דו"ח מדיניות וביטחון סייבר
תוכן עניינים
איומי סייבר על רקע המלחמה באוקראינה 7
איומי סייבר על תשתיות חיוניות 14
איומי סייבר על עסקים קטנים ובינוניים 17
תקציר חודשי
הבית הלבן פרסם מִזְכָּר בנושא קידום הפיתוח והשימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית לצורכי ביטחון לאומי ובתחום הסייבר ההתקפי; כמו כן, השיקה מחלקת המשפטים האמריקנית (DOJ) אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם פשיעת סייבר, בעוד שצבא היבשה הכריז על תוכנית N-CODE לפיתוח סביבת ענן מסחרית מאובטחת, לשימוש עסקים קטנים העובדים עם מחלקת ההגנה; בנוסף, גופי אכיפת החוק והמודיעין בארה"ב חוקרים תקריות פריצה שחוו חברות התקשורת הגדולות המדינה, ושיוחסו לקבוצות תקיפה המקושרות לממשל בסין. קבוצות אלו חשודות שפרצו למכשירים השייכים למועמדים בבחירות לנשיאות ארה"ב, שנערכו ב-5 בנובמבר 2024, במטרה לגנוב מהם מידע.
Recorded Future פרסמה דו"ח בנושא דוקטרינת Strategic Information Attack, המיוחסת לרוסיה; אוקראינה שוקלת להקים זרוע סייבר במסגרת כוחותיה המזוינים, בעוד שליטא והאיחוד האירופי פרסו במולדובה את צוות התגובה המשותף לאירועי סייבר (CRRT), לפיקוח על תהליך הבחירות לנשיאות ומשאל העם שנערכו במדינה; ממשלת רומניה פרסמה טיוטת צו, המחייב לבצע ביקורות אבטחת סייבר במערכות לאספקת אנרגיה סולארית ברחבי המדינה; סינגפור השיקה את אסטרטגיית ה-Smart Nation החדשה, בעוד שרשות הנתונים והבינה המלאכותית של ערב הסעודית (SDAIA), פרסמה קווים מנחים לדיווח על גניבת מידע אישי; בנוסף, השיקה ממשלת עומאן מספר יוזמות חדשות לפיתוח תעשיית אבטחת הסייבר במדינה.
בוושינגטון ננעלה הפסגה הבין-לאומית השנתית הרביעית למאבק באיום מתקפות הכופרה (CRI), בהשתתפותן של 68 מדינות, בהן ישראל; הרשות האמריקנית לעסקים קטנים (SBA) קיימה את וועידת הסייבר השנתית השלישית המקוונת, לשיפור מידת אבטחת הסייבר של עסקים קטנים; בתחום ההשפעה, פרסם מכון המחקר RAND דו"ח בנושא מגמות במבצעי ההשפעה של סין, בשנים 2023-2013. כמו כן, פרסמו מיקרוסופט ו- Recorded Futureסקירות בנושא איומי ההשפעה מצד גורמים רוסיים, איראניים וסיניים על הבחירות לנשיאות ארה"ב.
בכל הקשור לשיתופי פעולה בין-לאומיים, ארה"ב ופולין חתמו על מִזְכָּרי הבנות משותפים בתחומי אבטחת הסייבר והטכנולוגיה; ממשלות וארגונים בין-לאומיים קיימו לראשונה דיאלוגים בתחום הסייבר, בראשם בין ברית נאט"ו לבין האיחוד האירופי, וכן נערך דיאלוג סייבר משולש בין ארה"ב, הפיליפינים ויפן. דיאלוגים נוספים בתחום אבטחת הסייבר התקיימו בין הודו לבין סינגפור וכן בין הודו לאיטליה. כמו כן, סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA) חתמה על שלושה מִזְכָּרי הבנות נפרדים עם Cisco, Blackpanda ו-Recorded Future, בתחומי ההכשרות, שיתוף מודיעין איומי סייבר ותגובה לתקריות סייבר בסינגפור ובאזור דרום מזרח-אסיה.
ארה"ב
ממשל, אסטרטגיה ומדיניות
ב-2 באוקטובר השיק המדור לחקירת פשיעת סייבר ועבירות קניין רוחני (CCIPS),[1] ביחידה למאבק בפלילים של מחלקת המשפטים (DOJ),[2] אסטרטגיה להתמודדות עם פשיעת סייבר.[3] לדברי עוזרת סגנית התובע הכללי של המחלקה, ניקול ארגנטיירי (Nicole Argentieri), האסטרטגיה מתמקדת בהשגת שלושה יעדים: (1) שימוש בכלים משפטיים וטכנולוגיים להרתעה ולסיכול של פשיעת סייבר; (2) גיבוש חוקים ומדיניות למניעת פשעי סייבר ואכיפתם; (3) קידום מוּדָעוּת הציבור לתחום אבטחת הסייבר, לצד בניית יכולות ושיתוף מידע. לצורך כך, מתמקדת האסטרטגיה בקידום ההיערכות של היחידה למאבק בפלילים להתמודדות עם ניצול לרעה של טכנולוגיות חדשות, לרבות הבינה המלאכותית, למטרות פליליות. על רקע זה, פורסם כי CCIPS פועל לעדכן את מסגרת המחלקה משנת 2017 לדיווח על חולשות אבטחה (Vulnerability Disclosure Framework),[4] במטרה לסייע לארגונים מהמגזר הציבורי והפרטי לגבש תוכניות יעילות לגילוי ולדיווח על חולשות במערכות בינה מלאכותית.[5]
תוכנית אסטרטגית נוספת פרסמה בשלהי החודש הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), שמטרתה לקדם שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום אבטחת הסייבר, לשנים הפיסקאליות 2025-2026.[6] התוכנית כוללת שלוש מטרות: (1) חיזוק ההגנה על תשתיות חיוניות בין-לאומיות, עליהן ארה"ב נשענת, כמו תשתיות תקשורת; (2) חיזוק יכולות ההגנה המשותפות של ארה"ב ובעלות בריתה מאיומי סייבר מצד גורמים מדינתיים ולא-מדינתיים; (3) שיפור יכולותיה הארגוניות והמקצועיות של CISA בביצוע משימות בין-לאומיות בתחום אבטחת הסייבר.[7]
לצד האסטרטגיה, ב-21 באוקטובר פרסמו ה- DOJו-CISA לתגובות הציבור שתי טיוטת תקינה,[8] שיגבילו חברות האוספות מידע אישי השייך לאזרחי או לממשלת ארה"ב, מלספק אותו למדינות המאיימות על ביטחונה הלאומי, כמו סין ורוסיה. הטיוטות התפרסמו בהתאם לצו הנשיאותי עליו חתם הנשיא ג'ו ביידן בפברואר 2024,[9] המונע ניוד של מידע אישי רגיש השייך לאזרחים אמריקניים (PII),[10] כגון רשומות בריאותיות, למדינות אלו.
מסמך מחלקת המשפטים מגדיר באילו תנאים תיאסר העברת המידע, בעוד שהמסמך שפרסמה CISA מציג את דרישות האבטחה שעל הגופים האוספים את המידע לעמוד בהן.[11]
מאמצי הממשל בתחום התבטאו גם עם הפרסום של מסמך הנחיות מטעם מחלקת האוצר,[12] ליישום הצו הנשיאותי מס' 14105,[13] המגביל השקעות אמריקניות בחברות סיניות בתחומי טכנולוגיות הבינה המלאכותית, המחשוב הקוונטי וייצור המוליכים למחצה. הגבלת ההשקעות נעשתה מחשש כי השקעות אמריקניות יסייעו לממשל בסין לפתח יכולות צבאיות ומודיעיניות מתקדמות. הנחיות המסמך ייכנסו לתוקף ב-2 בינואר 2025.[14]
במקביל ליוזמות ממשל אלו, ב-22 באוקטובר פרסמו נציבות ה- Cyberspace Solarium 2.0ומכון מקארי האוניברסיטאי לאבטחת סייבר ותשתיות חיוניות שבמדינת אלבמה, דו"ח,[15] הכולל 39 המלצות לשיפור מדיניות הגנת הסייבר הלאומית, עבור ממשל טראמפ החדש, שנבחר בבחירות בנובמבר 2024.[16] המלצות הדו"ח מחולקות למספר תחומי מִשְׁנֶה במדיניות הגנת הסייבר. בתחום הרגולציה, הציעו המחברים כי הממשל יבצע סקירה מעמיקה של תקנות אבטחת סייבר ופרטיות וכן תקנות נלוות, כמו אלו הנוגעות למגזרים שונים, במטרה לזהות סתירות, פערים או היעדר עדכון בהן, המונעים ליישם מדיניות אבטחת סייבר יעילה. בנוסף, המליצו להקים כוח משימה בשיתוף עם נציגי הממשל הפדראלי והמגזר הפרטי, שיקדם התאמה בין רגולציות אבטחת סייבר שונות.
לשיפור התיאום בין סוכנויות ממשל פדראליות כמו ה-FBI וה-NSA בחיזוק הגנת הסייבר הלאומית, ממליצים המחברים להקים מרכז לאומי, שיתאם את כלל פעולות המחקר והפיתוח בתחום בקרב הממשל, המגזר הפרטי והאקדמיה. לצד זאת, יש לייעד את משרד ראש הסייבר הלאומי(ONCD) כגוף הראשי שיוביל לתיאום תגובות הממשל לאירועי סייבר משמעותיים. לשם כך, יורחבו סמכויותיו כמו היכולת להקצות משאבים לסוכנויות ממשל. במטרה לטפח מומחיות וכוח אדם המיומן במקצועות אבטחת הסייבר, הציעו כי הממשל יקים מנגנון, לגיוס מהיר של מתנדבים מומחי אבטחת סייבר מהמגזר הפרטי, שיספקו לו סיוע חיוני בחירום. לחיזוק חסינות הסייבר הלאומית, מומלץ כי המחלקה לביטחון המולדת (DHS) תגבש תוכנית לשמירה על רציפות כלכלית (COTE),[17] במטרה להשיב לתפקוד תקין יכולות חיוניות, שעלולות להיפגע באירועי סייבר משמעותיים.[18]
ב-30 באוקטובר פרסם המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) לתגובות הציבור את טיוטת המסמך NISTSP 1326,[19] לניהול סיכוני אבטחת סייבר של שרשראות אספקה (C-SCRM), על סמך בדיקת נאותות (Due Diligence) על חברות ICT.[20] בטיוטה, הציע NIST לבחון אם החברה המועמדת מצויה תחת השפעת ממשלות זרות או גופים העובדים עימן, לרבות ממדינות שעלולות לסכן את ביטחונה הלאומי של ארה"ב. במסגרת זו, למשל, יש לבחון אם החברה מצויה בשליטה ישירה של אותם גופים או נשלטת על ידם בעקיפין, למשל באמצעות השקעות. בד בבד, הציע NIST לבחון את יכולת החברה להגן על מידע רגיש המצוי או המעובד ברשתותיה, באמצעות בחינת מצב אבטחת הסייבר של נכסי ה-IT בעלי גישה ציבורית (Public-facing information technology assets). בהקשר זה, יש לבחון אירועי אבטחת סייבר שחוותה החברה והצעדים אותם יישמה בתגובה להם. בנוסף, יש לבחון את האמצעים שבעזרתם מיישמת החברה את עיקרון ה-Secure-by-Design, למשל בכל הקשור לשימוש ברכיבי מִשְׁנֶה של תוכנות ממפתחים מאומתים ובשפות תִּכְנוּת בטוחות לזיכרון ((Memory safe.[21]
צבא וביטחון
ב-15 באוקטובר הכריז תת מזכיר צבא היבשה, גייב קמרילו (Gabe Camarillo), על השקת תוכנית פיילוט בשם N-CODE,[22] שמטרתה לסייע לעסקים קטנים לעמוד בדרישות אבטחת הסייבר של מחלקת ההגנה האמריקנית ולהתחרות על חוזים ממשלתיים. במסגרת התוכנית, שתתוקצב בכ-26 מיליון דולר בשנים 2026-2025, תפותח סביבת ענן מסחרית מאובטחת שתכלול בקרות אבטחה (Security controls) הנדרשות לעיבוד, לאחסון ולהעברת מידע רגיש ושתהיה זמינה לשימוש עסקים קטנים בעלות נמוכה. יצוין, כי N-CODE עולה בקנה אחד עם עקרונות תוכנית ה-Cybersecurity Maturity Model Certification של מחלקת ההגנה,[23] שמטרתה לוודא כי חברות קבלן ועסקים קטנים, העובדים עם המגזר הביטחוני בארה"ב, עומדים בדרישות אבטחת מידע וסייבר נדרשות.[24]
על תוכנית פיילוט נוספת, הכריזה ב-30 באוקטובר המנהלת הכללית של פיקוד הסייבר, מורגן אדמסקי (Morgan Adamski). לדבריה של אדמסקי, פיקוד הסייבר של צבא היבשה (ARCYBER) בחן את השימוש בפלטפורמה מבוססת טכנולוגיית למידת מכונה בשם Panoptic Junction, לניטור רשתות מתמשך ואיתור פעילות סייבר זדונית בזמן אמת בהן, לרבות המבוססות על טכניקת Living of the land. הפלטפורמה פותחה על ידי חברת Booz Allen Hamilton עבור מרכז ה-C5ISR של צבא היבשה.[25] לדברי אדמסקי, הפלטפורמה שיפרה את יכולת ה- ARCYBER לזהות סיכוני אבטחה ופעילות סייבר עוינת, תוך מתן המלצות לשיפור הגנת הסייבר בזמן אמת.[26] ARCYBER פיתח את Panoptic Junction בהתאם לצו הנשיאותי מס' 14110 מאוקטובר 2023,[27] המנחה את מחלקת ההגנה לפתח וליישם תוכנית פיילוט לקידום השימוש בבינה מלאכותית, לגילוי חולשות אבטחה בתוכנות ובמערכות חיוניות של ממשלת ארה"ב.[28]
בנוסף, ב-29 באוקטובר הצהיר מפקד חיל האוויר ה-16 (16th Air Force), לוטננט גנרל תומאס הנסלי (Thomas Hensley), כי בכוונת החיל לשלב בשירות את פלטפורמת ה-Integrated Defensive Cyberspace System, שתאפשר לאנשי החיל לשתף ביניהם, באופן מאובטח, מידע רגיש על איומי סייבר פוטנציאליים הנוגעים למערכותיהם. לדברי הנסלי, ה-IDCS תאפשר לשתף את המידע על בסיס סביבת ענן, ומיועדת להחליף שתי מערכות שמפעיל החיל למעקב אחר איומי סייבר, CVA/H ו-IOP-FAK. הנסלי הצהיר כי לוח הזמנים להטמעת המערכת אינו ידוע ותלוי בקבלת תקציב מתאים.[29]
אירופה
איומי סייבר על רקע המלחמה באוקראינה
ב-24 באוקטובר פורסם כי צבא אוקראינה שוקל להקים זרוע סייבר עצמאית בשורותיו. אפשרות ההקמה נדונה בישיבה בראשות ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, לוטננט גנרל אנטולי ברחילביץ' (Anatolii Barhylevch), ובהשתתפות נציגי צבא אוקראינה, חברי הוועדה לביטחון לאומי, הגנה ומודיעין של בית המחוקקים של אוקראינה (Rada),[30] ומומחים נוספים. ברחילביץ' הצהיר כי זרוע הסייבר תסייע בייעול הליכי התכנון הצבאיים ובביצוע של משימות במרחב הסייבר, לצד פעילות הצבא במרחב האווירי, היבשתי, הימי ובחלל. כיום, האחריות לפעילות הסייבר נחלקת בין מספר גופים, בעיקר בין המודיעין הצבאי של אוקראינה (GUR), שירות הביטחון של אוקראינה (SBU) ויחידת מתנדבי הסייבר, ה-IT Army.[31]
בנוסף, ב-28 באוקטובר פרסם צוות מודיעין האיומים של גוגל,[32] המורכב מצוות ניתוח האיומים של גוגל (TAG)[33] ומחברת Mandiant, הודעת בלוג אודות פעילות ריגול סייבר ומבצע השפעה שניהלה קבוצת UNC5812 הרוסית נגד צבא אוקראינה. על פי ההודעה, בספטמבר 2024 הקימה הקבוצה ערוץ Telegram בשם Civil Defense, בו טענה כי היא מספקת תוכנות, שמציגות למתגייסים לצבא את מיקומיהם של אתרי הגיוס. אחת מהתוכנות מותאמת להתקנה במכשירים בעלי מערכת Windows ומובילה להורדת הנוזקה PURESTEALER לגניבת מידע. UNC5812 סיפקה הדרכה באתר ייעודי שהקימה כיצד להתקין את התוכנה במכשירים בעלי מערכת Android, תוך השבתת השירות Google Play Protect, המזהה יישומים זדוניים. בד בבד, עודדה UNC5812 את עוקבי הערוץ להעלות בו תכנים המתעדים, כביכול, פעולות בלתי הוגנות ממרכזי הגיוס של הצבא ושככל הנראה יועדו לקמפיין רחב, שנועד לפגוע בגיוס אזרחים לצבא אוקראינה.[34]
בריטניה
ב-22 באוקטובר הצהיר השר לביטחון הפנים של ממשלת בריטניה, דן ג'רביס ,(Dan Jarvis) כי בכוונת הממשלה לבחון שינויים בחוק ה-Computer Misuse Act, על מנת לשפר את התמודדותה עם פשיעת סייבר במדינה.
החוק הנוכחי, שנחקק בשנת 1990, מאפשר להטיל עונשים על עבריינים הפורצים למערכות מחשוב, אך עלול לפגוע במומחי אבטחת סייבר, הנעזרים בטכניקות פריצה לאיתור חולשות אבטחה.[35]
דנמרק
ב-22 באוקטובר הודיעה ממשלת דנמרק על הרחבת מנדט המועצה הלאומית לאבטחת סייבר (NCSC)[36] במטרה לשפר את מידת אבטחת הסייבר של התשתיות החיוניות במדינה ולפתח את יכולות הבינה המלאכותית. ההחלטה התקבלה כחלק מיישום אסטרטגיית הדיגיטציה הלאומית של דנמרק לשנים 2026-2022 (NDS),[37] המתוקצבת בסך 100 מיליון אירו (כ-106 מיליון דולר), שמטרתה, בין השאר, לקדם פיתוח והטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בעזרת סביבת Sandbox ובהתאם לתקנות הגנת המידע (GDPR)[38] והוראות חוק הבינה המלאכותית האירופאיים (EU AI Act).[39] בנוסף, תקדם ה-NCSC שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי לרבות שיתופי מידע בין הממשלה לבין המגזר העסקי והאקדמיה, כחלק מההגנה על תשתיות חיוניות מאיומי סייבר. כחלק מכך, תקדם שיתופי פעולה בין סוכנויות הביטחון הלאומי לבין עסקים קטנים ובינוניים (SMEs) ולבין מומחים מהמגזר העסקי, האקדמיה ומהממשל המקומי.[40]
ליטא
ב-23 באוקטובר הודיע משרד ההגנה של ליטא כי הפעיל את צוות התגובה לאירועי הסייבר המשותף לממשלת ליטא ולמספר מדינות באיחוד האירופי (CRRT),[41] במהלך הבחירות לנשיאות מולדובה ומשאל העם שנערכו ב-20 באוקטובר 2024, בנושא עיגון הצטרפותה של מולדובה לאיחוד האירופי בחוקת המדינה. צוות ה-CRRT נפרס לבקשת שירות טכנולוגיית המידע ואבטחת הסייבר במולדובה (STISC),[42] וכלל מומחי סייבר משמונה מדינות בהן אוסטריה, בלגיה, קרואטיה, והולנד. במסגרת פעילותו, ביצע הצוות הערכות לגילוי חולשות בשירותים ממשלתיים וכן עקב אחר מצב אבטחת הסייבר לאורך תהליך ההצבעה.[43]
אסיה
סינגפור
ב-1 באוקטובר השיק ראש ממשלת סינגפור, לורנס וונג (Lawrence Wong), את אסטרטגיית Smart Nation 2.0,[44] בהובלת המשרד לפיתוח דיגיטלי ולמידע של ממשלת סינגפור (MDDI).[45] מטרת האסטרטגיה לתת מענה לאיומים עכשוויים דוגמת קטעי Deepfake, הונאות מקוונות ושיבושים של מרכזי נתונים. כחלק מכך, תקים הממשלה סוכנות ייעודית, שתקדם את המאבק בבריונות והטרדות מיניות ברשת וכן תפעל לשפר את תהליך הדיווח והטיפול בקורבנות. במסגרת זאת, תחייב הממשלה רשתות חברתיות למנוע הפצה של תוכן פוגעני וכן תפעל נגד העבריינים עצמם. בנוסף, תקצה הממשלה 120 מיליון דולר סינגפורי (כ-90 מיליון דולר) עבור קידום השימוש בבינה מלאכותית לצרכים מדעיים והכשרות מורים בשימוש בטכנולוגיה זו, במסגרת יוזמת Smart Nation Educator Fellowship. לבסוף, הצהיר וונג, כי במהלך שנת 2025 תציג הממשלה את החוק Digital Infrastructure Act , לשיפור מידת חסינות ואבטחת הסייבר של תשתיות ושירותים דיגיטליים חיוניים.[46]
אפריקה והמזרח התיכון
ערב הסעודית
ב-21 באוקטובר פרסמה רשות הנתונים והבינה המלאכותית של ערב הסעודית (SDAIA)[47] קווים מנחים לדיווח על גניבת מידע אישי, לפי החוק להגנה על מידע אישי (PDPL).[48] על פי מנסחי הקווים המנחים, כל גוף שהחזיק במידע אישי שנגנב ממנו, מחויב לדווח ל-SDAIA על הגניבה בתוך 72 שעות מגילוייה. על המידע לכלול את סוג המידע האישי המעורב באירוע והסיכונים האפשריים על האזרחים להם הוא שייך.
בנוסף, מחזיקי המידע יחויבו ליידע את הקורבנות על נזקים אפשריים שהם עלולים לחוות. לאחר הדיווח ל-SDAIA, יחויבו מחזיקי המידע לנקוט צעדים להפחתת השפעות האירוע, לתעד את השתלשלותו והצעדים שנקטו.[49]
עומאן
במהלך כנס ה-Regional Cybersecurity Week השנתי ה-12,[50] שנערך בין ה-31-28 באוקטובר בבירת עומאן, מוסקט, הכריז שר התחבורה, התקשורת וטכנולוגיית המידע של ממשלת עומאן (MTCIT),[51] סעיד בן חמוד בן סעיד אל-מעוואלי (Said bin Hamoud bin Said al Ma’awali), על יוזמות חדשות בתחום אבטחת הסייבר. בכנס השתתפו כ-600 מנהלים ומומחי אבטחת סייבר מכ-60 מדינות, בהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ומצרים. ראשית, הציג השר את תוכנית CREST CAMP, לקידום הפיתוח של חברות אבטחת סייבר מקומיות, בשיתוף פעולה עם הארגון הבריטי ללא כוונת רווח, CREST.[52] יוזמה נוספת כוללת את הקמת מרכז Hadatha לקידום תעשיית אבטחת הסייבר בעומאן,[53] בשיתוף עם אוניברסיטת סולטאן קאבוס (Sultan Qaboos) והאוניברסיטה לטכנולוגיה ולמדעים יישומיים (UTAS),[54] שמטרתו להכשיר כוח אדם המתמחה במקצועות אבטחת הסייבר. בנוסף, יוקם מרכז לניטור ומעקב אחר התפתחות תעשיית אבטחת הסייבר המקומית.[55] במהלך הכנס התקיים גם ההאקתון הראשון של תעשיית אבטחת הסייבר במפרץ לפיתוח פתרונות חדשניים בתחום,[56] וכן הושק הפרס Hadatha Award for the Cybersecurity Industry,[57] לקידום המצוינות בקרב תעשיית אבטחת הסייבר ומוסדות במדינה.[58]
בטחון סייבר
ב-2 באוקטובר פרסמה Nokia את דו"ח איומי הסייבר על רשתות תקשורת, לשנת 2024.[59] מהדו"ח עלה כי בין השאר, מאפייני התקיפה על תשתיות תקשורת משתנים בהתאם לאזור הגיאוגרפי המותקף. כך למשל, תקיפות על תשתיות בצפון אמריקה נועדו לשבש את תפקודן ולגנוב מהן מידע באמצעות מתקפות כופרה וטכניקות מתקדמות נוספות, ובוצעו ככל הנראה על ידי קבוצות מדינתיות. זאת, בעוד שמתקפות על תשתיות באירופה התבצעו לרוב ממניעים פיננסים או לריגול. המחברים טענו שהשתכללות מתקפות ה-DDoS מצריכות מארגונים לשפר את שיטות המעקב שלהם. כך למשל, עליהם להטמיע אמצעים לזיהוי המתקפות על ידי סריקת מקורות פוטנציאליים לתקיפה, כגון ספקי שירותי ענן שנפרצו, ולא להסתמך רק על ניטור התעבורה בנקודות החיבור לרשת האינטרנט (Internet Peering).[60]
לצד סקירת איומי הסייבר מהשנה האחרונה, פרסם בשלהי החודש המרכז לאבטחת סייבר של קנדה (CCCS)[61] את הערכת איומי הסייבר הלאומית לשנים 2026-2025.[62] ה-CCCS הגדיר את איראן כמקור לאיומי סייבר על קנדה, כשקבוצות המזוהות עימה נצפו מבצעות מתקפות הנדסה חברתית נגד אישים בקנדה המוגדרים על ידי איראן כאיום, בהם עיתונאים, פעילים פוליטיים וחוקרי זכויות אדם. כמו כן, העריך ה-CCCS כי קבוצות תקיפה בחסות ממשלת הודו מנהלות מבצעי ריגול סייבר ברשתות ממשלתיות בקנדה, על רקע תקיפות DDoS שביצעו האקרים פרו-הודיים בספטמבר 2023 נגד אתרי ממשל וצבא בקנדה. תקיפות אלו נצפו בעקבות האשמת ממשלת קנדה את הודו במעורבות ברצח אזרח קנדי על אדמת קנדה. בתחום עבריינות הסייבר, נטען כי תוקפים מנצלים חולשות אבטחה במכשירי קצה של רשתות, כגון נתבים, מאחר ולצוותים המגנים על הרשתות חסרים המשאבים הנחוצים לאתר בהם פעילות זדונית, בהשוואה למעקב אחר איומים אחרים, כמו טכניקות דיוג. בנוסף, הזהירו המחברים כי בשנים 2025-2026 קבוצות עברייני כופרה קטנות עלולות לשפר את יכולותיהן ההתקפיות באמצעות הרחבת שיתופי הפעולה עם קבוצות אחרות וקליטת עברייני סייבר, המשתייכים לקבוצות החוות פעולות שיבוש מגורמי אכיפת חוק.[63]
בנוסף לדו"חות בנושא מגמות באיומי הסייבר, ב-24 באוקטובר פרסמה חברת אבטחת הזהויות האמריקנית, HYPR, הודעת בלוג בנושא ניסיון של אדם שהתחזה למהנדס תוכנה אירופי להתקבל לעבודה בחברה.
על פי ההודעה, לאחר שהתקבל, בדקה החברה את זהותו באמצעות אימות מסמכים אישיים, ומצאה סימנים מחשידים באשר לזהותו האמיתית כמו אי התאמה בין תמונת הפנים שבדרכונו לבין תמונת פניו שנסקרה על ידי החברה. בסיום הקליטה, ביטל העובד את הצטרפותו לחברה בטענה כי קיבל הצעה מחברה מתחרה. על פי החברה, המקרה דומה לתופעה שנצפתה בעיקר מאז שנת 2022, לפיה האקרים צפון-קוריאניים מתחזים לעובדי IT במטרה להתקבל לעבודה בחברות טכנולוגיה זרות, לגנוב מהן מידע רגיש ולדרוש תשלום כופר בעד אי-הדלפתו. HYPR המליצה כי חברות הקולטות עובדי IT חדשים יקיימו הליך אימות זהות רב-שלבי (MFV),[64] שיכלול גם ניתוח של התנהגותם.[65]
בד בבד עם הפרסומים אודות איומי הסייבר הגלובליים, בתחילת אוקטובר פורסם כי ה-FBI, המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת (DHS) וסוכנויות מודיעין וממשל מארה"ב, חוקרים פריצות שחוו לפחות שלוש חברות תקשורת אמריקניות גדולות, AT&T, Verizon ו-Lumen Technologies, מצד גורמים סיניים. להערכת גורמים בארה"ב, ייתכן והמתקפות בוצעו על ידי קבוצת תקיפה בשם Salt Typhoon, המזוהה עם המשרד לביטחון המדינה של סין (MSS),[66] ששהתה מספר חודשים במערכות המותקפות. לטענת גורם רשמי שהתראיין בעילום שם, ההאקרים ביצעו ככל הנראה את המתקפות, במטרה לגנוב מידע על מעקב אלקטרוני שביצעה לכאורה ארה"ב נגד מטרות סיניות.[67] ב-25 באוקטובר פורסם כי ההאקרים שפרצו לחברת Verizon ניסו לפרוץ למכשירי הפלאפון ששימשו את צוות קמפיין הבחירות של המועמדת הדמוקרטית בבחירות נשיאות ארה"ב, קמלה האריס וכן למכשירי הפלאפון של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, ומועמדו לסגן הנשיאות, ג'יי די ואנס. זאת, כחלק מקמפיין ריגול סייבר שכוון נגד אישים פוליטיים משתי המפלגות.[68]
גם חברת אבטחת הסייבר הבריטית Sophos פרסמה בשלהי החודש הודעת בלוג, בנושא מאפייני פעילותן של קבוצות ההאקרים הסיניות הממשלתיות, Volt Typhoon, APT31 ו-APT41,[69] על סמך תקיפות גניבת מידע נגד לקוחותיה בין דצמבר 2018 לנובמבר 2023. על פי ההודעה, בתקופה זו נצפו שלושה שינויים במאפייני התקיפות: ראשית, עד לאמצע שנת 2022 ניהלו הקבוצות מתקפות רחבות היקף נגד Firewalls מתוצרת החברה, לאיתור ולניצול של חולשות אבטחה לא מוכרות בשירותי רשתות תקשורת מרחביות (Wide Area Networks).[70] בנוסף, קבוצת חוקרי חולשות אבטחה במוסדות מחקר במחוז צ'נגדו (Chengdu) שבסין, גילתה וחשפה חולשות שסייעו ככל הנראה לקבוצות לבצע בהמשך תקיפות סייבר, וכן שיתפה את המידע עם גופים נוספים המזוהים עם ממשלת סין.
החל מאמצע שנת 2022, עברו הקבוצות למתקפות ממוקדות וחשאיות, למשל על ידי שימוש בטכניקת Living of the land ,[71] נגד סוכנויות ממשל, יחידות צבאיות וארגוני תשתיות חיוניות באזור אסיה והאוקיאנוס השקט. לבסוף, החל מאפריל 2020, הסוו ההאקרים את תקיפותיהם באמצעות פגיעה במנגנון להתקנות עדכונים מהירים (Hotfix)[72] במכשירים אליהם פרצו, לשיבוש העברת הנתונים אודות הפריצה מהמכשירים אל חברת Sophos.[73]
דו"ח אחר אודות יריבתה של ארה"ב, פרסמה ב-24 באוקטובר Recorded Future,[74] בנושא דוקטרינת Strategic Information Attacks (SIA), המיוחסת לרוסיה.[75] על פי המחברים, רוסיה שומרת לעצמה יכולת לבצע מתקפות סייבר ומבצעי השפעה אסטרטגיים על תשתיות חיוניות, במסגרת עימותים צבאיים מול יריבותיה, במטרה לגרום להיעדר יציבות ואמון פוליטיים. כפי הנראה, רוסיה טרם השתמשה ביכולות אלו, אף כי הן דומות במאפייניהן למתקפות שביצעה בעבר נגד מטרות במערב. כך למשל, המתקפות נבדלות מהמתקפות שביצעה רוסיה במלחמה נגד אוקראינה, המוגדרת על ידי כמבצע צבאי מיוחד ולא כמלחמה, ושנועדו לחולל נזקים ממוקדים. במידה ורוסיה תשתמש ב-SIA, יהווה הדבר סימן להערכתה כי היא מצויה בסכסוך אסטרטגי קיומי. המחברים ציינו כי SIA כוללת שימוש במתקפות סייבר אסטרטגיות (Strategic cyberattacks) ובמבצעי השפעה אסטרטגיים (Strategic influence operations), לצד השימוש באמצעים צבאיים.
בתחום ההשפעה, ציינו המחברים כי בשנת 2024, הגדירו תיאורטיקנים צבאיים במכון המחקר הממשלתי הרוסי RIAC, את השימוש בהפצת מידע כוזב באיכות גבוהה המבוסס על בינה מלאכותית (MUAI),[76] כאמצעי לערעור היציבות הפוליטית במדינות היעד. בתחום מתקפות הסייבר, בזמן מלחמה אסטרטגית רחבת היקף, עלולים האקרים רוסיים לבצע מתקפות סייבר מתוחכמות נגד תשתיות חיוניות צבאיות ואזרחיות, במטרה להשביתן או לחולל בהן נזק ארוך טווח. המחברים המליצו כי תרגילי אבטחת סייבר בין-לאומיים, כגון תרגיל Cyber Polygon השנתי,[77] יכללו תרחישים המדמים מתקפות רוסיות רחבות נגד תשתיות חיוניות, במטרה לפתח פתרונות שיפחיתו את יעילותן.[78]
לצד המגמות בפעילות הסייבר בעולם, נחשפו שתי יוזמות מצד מדינות המערב, שמטרתן להיאבק באיומי סייבר ולשמר את יתרונותיהן הטכנולוגיים. ראשית, ב-22 באוקטובר הודיע המרכז למאבק בפשיעת סייבר של המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת (DHS C3)[79] על הרחבת פעילותו הבין-לאומית, באמצעות הוספת ארבעה תקנים של חוקרי סייבר (CIL)[80] בלונדון, אוטווה, האג וסידני. הוספת התקנים תאפשר ליחידה לחקירות פשיעת סייבר (CCU),[81] של המרכז לחקירות של המחלקה לביטחון המולדת (HSI),[82] להוביל שיתופי פעולה עם סוכנויות אכיפת חוק גלובליות, במטרה לשבש בזמן אמת וביעילות פעילות סייבר עבריינית.[83]
שנית, ב-28 באוקטובר החליטו מדינות ברית ה-Five Eyes להרחיב את יוזמת Secure Innovation, להגנה על חברות בריטיות המפתחות טכנולוגיות מפציעות מאיומי סייבר ומאיומים ביטחוניים נוספים, גם להשתתפות של חברות טכנולוגיה הפועלות בכל מדינות הברית. במסגרת היוזמה, ישותפו עם החברות עקרונות מנחים לשיפור הגנת הסייבר שלהן מאיומים מצד מגורמים מדינתיים, מחברות מתחרות ומקבוצות עברייני סייבר. בין היתר, מוצע כי החברות יחזקו את ההגנה על שרשראות האספקה שלהן, באמצעות ביצוע בדיקת נאותות על ספקים פוטנציאליים וגיוון היצע הספקים. בנוסף, מומלץ להגן על קניין רוחני של מוצרי החברה באמצעות מעקב מתמשך אחר הרשאות הגישה הניתנות לעובדים.[84]
איומי סייבר על תשתיות חיוניות
ב-1 באוקטובר פרסמו סוכנויות מודיעין, ביטחון ואבטחת סייבר מהעולם, בהן ה-NSA, סוכנות המשטרה הלאומית של יפן (NPA)[85] ומשרד ביטחון המידע הפדראלי של גרמניה (BSI),[86] שישה עקרונות לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מערכות OT בארגוני תשתיות חיוניות.[87] בין השאר, ממליצים המחברים לארגונים לקחת בחשבון אפשרות כי השיבוש של מערכת OT כתוצאה ממתקפת סייבר עלול לגרום לנזקים פיזיים, שיפגעו בציוד או בחיי אדם.
שנית, עליהם להכיר את אופני פעילותן של מערכות ה-OT שברשותם וחשיבותם לפעילות הארגונית, על מנת להגן עליהן טוב יותר מאיומי סייבר פוטנציאליים, ועוד.[88]
בנוסף, ב-31 באוקטובר פרסם משרד האנרגיה של רומניה,[89] טיוטת צו המחייב לבצע ביקורות סייבר לכלל תחנות אספקת האנרגיה הסולאריות במדינה, במטרה להגן על רשת החשמל הלאומית מפני מתקפות סייבר. ספציפית, מנחה הצו על ביצוע ביקורות אבטחת סייבר שוטפות בקרב ממירים (Inverters) וכלל רכיבי ה-IT במערכות פוטו-וולטאיות (Photovoltaic Systems)[90] גדולות וקטנות, בשל חשש מהעברת נתונים לגורמים מדינתיים ולא-מדינתיים, יריביה של רומניה. במילים אחרות, מטרת הצו להגן על תשתית אספקת האנרגיה הלאומית מפני חולשות אבטחה, שמקורן בציוד מחשוב המיובא מחוץ לשטחה של רומניה. לצד זאת, מנחה הצו על ביצוע תיקוני חקיקה לשם ניסוח מסגרת לפיתוח חדשני ובטוח של טכנולוגיות ותשתיות לאגירת אנרגיה ולהגדרה של פרוטוקולים להקמת פרויקטים אסטרטגיים לאספקת חשמל נקייה.[91]
איומי מתקפות הכופרה
בין ה-30 בספטמבר ל-3 באוקטובר, התקיים בוושינגטון, המפגש השנתי הרביעי של הפסגה הבין-לאומית למאבק במתקפות כופרה (CRI),[92] בהשתתפות 68 מדינות, בהן ישראל. במהלך המפגש, פרסם הבית הלבן הצהרה משותפת למדינות החברות, בנושא פעילותן במאבק במתקפות הכופרה. בתחום המדיניות, הובילו צרפת והולנד סדנה בהשתתפות חברות ביטוח סייבר, שהתמקדה ביכולתן של החברות לתמוך בארגונים שחוו מתקפות כופרה. בנוסף, השיקה ארה"ב את קרן ה-CRI, לחיזוק יכולותיהן של המדינות החברות בתחום אבטחת הסייבר באמצעות מתן תמיכה טכנית מהירה בתקריות והכשרת כוח אדם מיומן, לצד גיבוש נהלי אבטחה. כמו כן, השתתפו המדינות החברות במפגש ראשון מסוגו, לבחינת השימוש בבינה מלאכותית למניעת מתקפות סייבר, בדגש על חיזוק ההגנה של תוכנות ומוסדות בריאות והמעקב אחר פעילות סייבר עוינת.[93]
ב-2 באוקטובר פרסמו המדינות החברות ב-CRI קווים מנחים לצמצום השפעתן של מתקפות כופרה על ארגונים. על פי מנסחי העקרונות, כאשר ארגונים מקבלים דרישה לתשלום כופר, עליהם לבדוק אם ביצוע התשלום חוקי, שכן, תשלום לארגון הנתון לסנקציות, עלול לגרום להפרה של החקיקה המדינתית. בנוסף, במהלך המתקפה, על ארגונים להקדיש זמן לבחינת המשאבים הטכניים העומדים לרשותם להתמודדות עימה, למשל הימצאותם של גיבויים למידע שהוצפן על ידי התוקפים. בחינה זו עשויה להשפיע על דרכי התמודדות הארגון עם האירוע ועל ההחלטה אם להיענות לדרישת התוקפים. בזמן המתקפה, יש לתעד את תהליך קבלת ההחלטות הארגוני, על מנת להפיק לקחים ולשפרו בהתרחשות מתקפות כופרה עתידיות.[94]
לצד קיום ה-CRI, בתחילת החודש פרסמו ה-FBI, הסוכנות הבריטית למאבק בפשיעה (NCA)[95] והמשטרה הפדראלית של אוסטרליה (AFP),[96] מסמך משותף בנושא קבוצת עברייני הכופרה המקורבת לממשל הרוסי, Evil Corp.[97] על פי המחברים, בתקיפותיה ברבות השנים גנבה הקבוצה לפחות 300 מיליון דולר מארגונים בתחומי הבריאות, הממשל והתשתיות החיוניות מרחבי העולם. בנוסף, קרובו של מנהיג הקבוצה, אדוארד בנדרסקי (Eduard Benderskiy), ששימש בעבר כקצין בכיר בשירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) קידם את קשריה של Evil Corp עם שירותי המודיעין של רוסיה, במטרה להגן על אנשיה מסנקציות שהטילה עליהם ארה"ב בשנת 2019. לאחר שארה"ב פעלה נגד חלק מחברי הקבוצה, היא נאלצה לשנות את דרכי פעילותה. כך למשל, נמנעה הקבוצה מלהשתמש בנוזקה בשם Dridex, לגניבת מידע ונכסים פיננסים, אך היא נכשלה מלטשטש את עקבות פעילותה באופן מוחלט. כחלק מהשינוי, עברו חלק מאנשיה להשתמש בכופרות שפותחו על ידי קבוצות אחרות, כגון LockBit.[98]
איומי סייבר על עסקים קטנים ובינוניים
בתאריכים ה-16 וה-23 באוקטובר קיימה הרשות האמריקנית לעסקים קטנים (SBA)[99] את וועידת הסייבר השנתית השלישית המקוונת לבעלי עסקים קטנים.[100] הוועידה אורגנה בהובלת ה-SBA ובהשתתפותם של נציגי סוכנויות ממשל פדראליות נוספות כגון CISA ומחלקת ההגנה, וכן נציגים מהאקדמיה ומחברות טכנולוגיה, דוגמת מיקרוסופט. במסגרת הוועידה, השתתפו בעלי העסקים בסמינרי רשת (וֶבִּינָר) חינמיים, במהלכם קיבלו מידע, משאבים ועצות מעשיות, לשיפור מידת אבטחת הסייבר שלהם.[101]
מחוץ לארה"ב, השיקה ב-30 באוקטובר קרן אסיה (Asia Foundation),[102] בשיתוף עם קרן הפילנתרופיה של גוגל, Google.org, את שלוחת קרן אבטחת הסייבר של אזור אסיה והאוקיאנוס השקט (ACF),[103] בסרי לנקה. מטרת הקרן החדשה, המתוקצבת בסך של 15 מיליון דולר, לשפר את חסינות ואבטחת הסייבר של כ-13,000 עסקים זעירים, קטנים ובינוניים (MSMEs) במדינה.[104] הקרן החדשה, מהווה חלק מקרן ה-ACF, שהושקה באוקטובר 2023 על ידי קרן אסיה בשיתוף עם Google.org, ובמסגרתה יקבלו העסקים הכשרות נרחבות בתחום הגנת הסייבר, באמצעות קיום הדרותבכלל תשעת מחוזות המדינה. בנוסף, יוקמו שתי קליניקות בתחום אבטחת סייבר (Cybersecurity Clinics), האחת באוניברסיטת אובה ולאסה (Uva Wellassa) שבמדינה והשנייה במכון לטכנולוגיית מידע (SLIIT),[105] להכשרת סטודנטים לתואר ראשון בסיוע לעסקים בהתמודדות עם איומי אבטחת סייבר.[106]
איומי סייבר על ענף התחבורה
איומי סייבר על ענף התחבורה
ב-15 באוקטובר הכריזו סוכנות התחבורה הממשלתית של פינלנד (FTIA)[107] וחברת אבטחת הסייבר הישראלית, ,Cervello על שיתוף פעולה לשיפור מידת אבטחת וחסינות הסייבר של תשתיות הרכבת בפינלנד. במסגרת שיתוף הפעולה, צפויה Cervello לספק שירותי אבטחת סייבר להגנה על מערכות IT, OT ו-IoT, וכן על מערכות איתות ותשתיות הקשורות לרכבות. בנוסף, עשויה החברה לספק ל-FTIA כלים לניהול סיכונים ומודיעין איומי סייבר.[108]
איומי סייבר על ענף התעופה
ב-2 באוקטובר השיקה רשות התעופה האזרחית הכללית של איחוד האמירויות הערביות (GCAA)[109] קווים מנחים לאומיים בתחום אבטחת הסייבר, עבור מגזר התעופה האזרחי במדינה.[110] מטרת הקווים המנחים לשמש מסגרת לשמירה על זמינות המידע ובטיחות, חסינות ותפקוד מערכות ותשתיות התעופה האזרחיות, על רקע איומי וסיכוני סייבר. לדברי ראש ה-GCAA, סייף מוחמד אל סוויידי (Saif Mohammed Al Suwaidi), ההנחיות גובשו והושקו בעקבות מדיניות ואסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומיות במגזר התעופה האזרחי שפרסמה ה-GCAA במהלך 2023,[111] ולפי דרישות והמלצות בין-לאומיות ליישום, וכן ציין כי הן עתידות להתעדכן בשוטף.[112]
איומי סייבר על מערכות חלל
ב-31 באוקטובר הודיע חיל החלל האמריקני כי הסב שתי יחידות מסוג דלתא (Space Deltas) ליחידות דלתא משולבות (Integrated Mission Deltas) בשם MD2 ו-MD4,[113] שירכזו תחת פיקוד מבצעי החלל (SpOC)[114] ופיקוד מערכות החלל (SSC)[115] את כוח האדם המבצעי והיכולות הטכנולוגיות לביצוע משימות הגנת סייבר ומודיעין, הנחוצות לפעילות החיל בחלל. היחידות המשולבות, בניגוד ליחידות דלתא, כוללות כוח אדם העוסק בפעילות מבצעית בתחומי החלל, הסייבר והמודיעין והמצוי ב-SpOC, וכוח אדם ב-SSC, האחראי על פיתוח ורכש היכולות הטכנולוגיות הנחוצות לביצוע המשימות המבצעיות בחלל. מטרת השינוי לשפר את פעילות היחידות ולהפוך אותה למתואמת ולמהירה.[116]
כוח אדם והכשרות
ב-31 באוקטובר הכריזה Palo Alto על הרחבת תוכנית ההכשרה CyberFit Nation,[117] לניו זילנד, במטרה להתמודד עם העלייה בפשיעת סייבר במדינה. התוכנית כוללת ביצוע קורסים מקוונים חינמיים בתחומי אבטחת הסייבר והבטיחות הדיגיטלית, לציבור הרחב. במסגרת התוכנית, יסופקו משאבים ועצות מעשיות המותאמים לקהלים שונים, כולל מנהלים בכירים, שיוכשרו בקורסים במטרה לסייע להם בהבנה של דרישות אבטחת הסייבר. בנוסף, יוצעו סדנאות הכשרה מקוונות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים (SMEs) ולחברות סטארט-אפ, וכן יקוימו מפגשים להורים ולילדים למתן כלים מעשיים להתמודדות עם איומים דיגיטליים. הרחבת התוכנית באה בעקבות שותפות של החברה שהוכרזה ב-7 באוקטובר 2024, בשיתוף עם הארגון המקומי ללא כוונת רווח, Network for Learning (N4L),[118] במסגרתה תספק Palo Alto שירותי רשת מנוהלים (Managed Network Services) ואבטחת סייבר מתקדמים, וכן פתרונות Firewalls למוסדות חינוך בניו זילנד.[119]
מחשוב קוונטי
ב-25 באוקטובר הודיע האחראי על המעבר להצפנה פוסט-קוונטית שב-NIST, ביל ניוהאוס (Bill Newhouse), כי המכון החל לבחון 14 אלגוריתמים לחתימה דיגיטלית, כמו CROSS ו-LESS, במסגרת הסבב השני של התהליך לתקנון אלגוריתמים לקידום המעבר להצפנה א-סימטרית פוסט-קוונטית,[120] שהשיק NIST בשנת 2016 NIST .צפוי לבחון את האלגוריתמים בתקופה של 12 ל-18 חודשים.[121]
בינה מלאכותית
ב-2 באוקטובר השיק מרכז ה-Threat-Informed Defense,[122] של תאגיד MITRE, את יוזמת ה-AI Incident Sharing, לשיתוף ידע בנושא איומי אבטחת סייבר על מערכות בינה מלאכותית. מטרת היוזמה, הנעשית בשיתוף עם 15 חברות פרטיות, להרחיב את בסיס הידע הכלול במיזם ה-MITRE ATLAS,[123] כך שיכלול גם מידע בנושא אירועי סייבר על מערכות בינה מלאכותית יוצרת ואמצעים להתמודדות עימם. במסגרת היוזמה, יוכל כל ארגון לדווח על אירועי סייבר. אולם, ההשתתפות בה תיבחן לאורך זמן על ידי MITRE, במטרה לוודא כי המידע ישותף בקרב גורמים מהימנים בלבד, כגון חברות טכנולוגיה גדולות.[124]
בנוסף, ב-23 באוקטובר פרסמה Palo Alto הודעת בלוג בנושא טכניקה חדשה שם Deceptive Delight לשכלול השימוש בטכניקת Jailbreaking נגד מודלי שפה גדולים (LLMs). על פי מנסחי ההודעה, השיטה מאפשרת למשתמשים לקבל מהמודלים מידע בנושא ביצוע פעולות אלימות או בלתי חוקיות, באמצעות שיבוצן בבקשות לקבלת מידע בנושאים לגיטימיים.
החוקרים השתמשו בטכניקה על שמונה מערכות בינה מלאכותית, שלא צוינו שמן, וביקשו מהן לספק מידע ב-40 נושאים שנויים במחלוקת כגון אלימות. מהתוצאות עלה כי ב-65% מסך 8,000 הניסיונות שביצעו, סיפקו המודלים לחוקרים מידע שנוי במחלוקת. להתמודדות עם התופעה, הציעו החוקרים למשתמשי המודלים לספק להם הקשר ברור לתשובות המבוקשות. אם ינחו אותם לספק תשובות בתור מומחי תזונה או יועצים בבית הספר, יגדל הסיכוי כי יפיקו תשובות מדויקות ובטוחות יותר.[125]
לבסוף, ב-24 באוקטובר פרסם הבית הלבן מִזְכָּר,[126] בנושא פעולות שעל הממשל הפדראלי לבצע, לקידום הפיתוח והשימוש הבטוחים בבינה מלאכותית מהימנה לצורכי ביטחון לאומי. בנושא זה, כולל המִזְכָּר שלושה יעדים: (1) שימור ההובלה האמריקנית בזירה הבין-לאומית בפיתוח בינה מלאכותית מהימנה; (2) שימוש בבינה מלאכותית לצרכים ביטחוניים, בהתאם למגבלות הכרוכות בכך והשמירה על ערכי הדמוקרטיה; (3) קידום עקרונות ונורמות בין-לאומיים לשימוש הבטוח בבינה המלאכותית. בין השאר, מנחה המִזְכָּר את המכון האמריקני לבטיחות בבינה מלאכותית (USAISI)[127] לבצע תוך 180 יום, בשיתוף עם המגזר הפרטי, בדיקות וולונטריות לשני מודלי בינה מלאכותית לפחות, לבחינת השימוש בהם לביצוע פעולות סייבר התקפיות, ועוד.[128]
השפעה, הטיית דעת קהל והסתה
ב-1 באוקטובר פרסם מכון המחקר RAND מחקר בנושא מאפייני מבצעי ההשפעה שמנהלת סין במרחב הסייבר לעיצוב דעת הקהל הבין-לאומית והפנימית בסין.[129] על פי המחברים, בעשור האחרון נצפו מגמות שונות בדפוסי מבצעי ההשפעה של סין, בחלוקה לתקופות. בשלב הראשון, בשנים 2016-2013, ביצעה סין מבצעי השפעה מוגבלים נגד גורמים זרים שמתחו ביקורת על מדיניותה: בהפגנות שאירעו בשנת 2014 בהונג קונג נגד סין, למשל, הפיצו חשבונות Twitter מזויפים נרטיבים כוזבים פרו-סיניים אודות ההפגנות. בשלב השני, המתוארך בשנים 2018-2017, פעל הממשל בסין לשכלל את יכולותיו בתחום מבצעי ההשפעה, למשל באמצעות קניית עוקבים מזויפים ברשתות החברתיות, על מנת להרחיב את תפוצתם של נרטיבים שפורסמו לקהלים זרים.
בשלב השלישי, שהתרחש בשנים 2023-2019, הפעילה סין אמצעים חדשים להשפעה על הפוליטיקה האמריקנית, למשל באמצעות השמצת מועמד בבחירות אמצע הקדנציה שהתקיימו בנובמבר 2022. מלבד זאת, טוענים מחברי המחקר כי צבא סין חקר את השימוש בבינה מלאכותית לשיפור יעילותם והרחבתם של מבצעי השפעה, למשל על ידי שימוש בבוטים חברתיים (Social bots). המסמך כולל המלצות לממשל בארה"ב להתמודדות עם מבצעי השפעה סיניים בעתיד, למשל באמצעות העמקת המחקר על הליכי קבלת ההחלטות של בכירי הממשל בסין בנושא וטיפוח אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחי ארה"ב למבצעי השפעה מבוססי בינה מלאכותית.[130]
לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב, פורסמו שני דו"חות אודות ניסיונות ההשפעה של יריבותיה של ארה"ב על התוצאות והתהליך הדמוקרטי.
ראשית, ב-23 באוקטובר פרסם מרכז ניתוח האיומים של מיקרוסופט (MTAC)[131] מסמך בנושא מבצעי השפעה בביצוע גורמים איראניים, רוסיים וסיניים.[132] על פי המחברים, באמצע ספטמבר 2024 הפיצו חשבונות רוסיים ב-X וב-Telegram סרטוני Deepfake נגד מועמדי המפלגה הדמוקרטית, קמלה האריס וטים וולץ (Tim Walz). באחד מהסרטונים, נראית האריס טוענת, בעקבות ניסיונות ההתנקשות בטראמפ, כי הוא "אינו מסוגל למות באופן מכובד", מתוך כוונה לעורר עליה זעם ציבורי מצד תומכיו. בנוסף, גורם המכונה בשם Taizi Flood,[133] המזוהה עם המשרד לביטחון הציבור של ממשלת סין (MSP),[134] ביצע מיולי 2024 קמפיין השפעה נגד פוליטיקאים רפובליקניים המתמודדים על מושבים בקונגרס, שהתבטאו בגנות סין. בנוסף, קבוצת ההאקרים Cotton Sandstorm,[135] המזוהה עם משמרות המהפכה של איראן, ביצעה באפריל 2024 ניסיונות מוגבלים לחדור לאתרי אינטרנט הקשורים לבחירות במדינות מתנדנדות בארה"ב. המחברים העריכו כי גורמים משלוש המדינות עשויים לפרסם לאחר הבחירות מידע כוזב במטרה לגרום לאזרחי ארה"ב לערער על לגיטימיות הבחירות, כפי שנצפה בבחירות 2020.[136] תחזית זו לא התממשה, מאחר והבחירות הוכרעו באופן מובהק לטובתם של טראמפ והמפלגה הרפובליקנית.
דו"ח נוסף פרסמה Recorded Future,[137] בנושא מבצע השפעה רוסי על הבחירות, בשם Operation Overload, ככל הנראה מספטמבר 2024.[138] על פי המחברים, הקבוצה העומדת מאחורי המבצע פעלה להשפיע על דעת הקהל האמריקנית, על ידי הפצת מידע כוזב לעיתונאים ולארגוני בדיקת עובדות.
במסגרת זו, הקימה הקבוצה אתרים שהתחזו למקורות מהימנים ופרסמו בהם תכנים כוזבים בנושא הבחירות. רובם היו ביקורתיים כלפי האריס, אך חלקם שלילי כלפי טראמפ. חברי הקבוצה הפיצו את התוכן באמצעות הודעות דוא"ל, במטרה להציף את מקורות המידע העומדים לרשות קהל היעד, להקשות עליו להבחין בין מידע מהימן לשקרי ולהגדיל את הסיכוי לפרסום המידע השקרי. בנוסף, הפיצה הקבוצה מידע כוזב לקהל הרחב באמצעות רשת בוטים ברשתות החברתיות וערוצי Telegram , במטרה לשלב את הנרטיבים השקריים בדיונים הציבוריים על הבחירות. לדברי המחברים, הפיצה הקבוצה בעבר מידע כוזב אודות המשחקים האולימפיים בפריז 2024 ולקראת הבחירות לנשיאות בצרפת ביוני-יולי 2024. אף כי לא צוין שם הגורם האחראי על המבצע, ההערכה כי קיים קשר ארגוני בינו לבין גורמים שזוהו כמבצעים של קמפיין ,Doppelgänger המקושרים כנראה לממשלת רוסיה, בשל שיטות הפעולה הדומות.[139]
שיתופי פעולה
החודש חתמו המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת (DHS) והמשרד לעניינים דיגיטליים של ממשלת פולין (MDA),[140] על מִזְכָּר הבנות לקידום שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומי אבטחת הסייבר והטכנולוגיה המתקדמת.[141] גם המרכז לתיאום אבטחת הסייבר של אוקראינה (NCSCC)[142] והמרכז הלאומי לאבטחת סייבר של הולנד (NCSC),[143] חתמו על מִזְכָּר הבנות דומה, לקידום שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר.[144]
במזרח, ב-17 באוקטובר, בשולי כנס הסייבר הבין-לאומי השנתי התשיעי שנערך בסינגפור (Singapore International Cyber Week), חתמה סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA), על מִזְכָּר הבנות עם שלוחת Cisco באזור איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN),[145] לביסוס שותפות לשיפור חסינות הסייבר של סינגפור ומדינות האזור.[146] בנוסף, חתמה CSA על שני מִזְכָּרי הבנות נפרדים עם Recorded Future,[147] ועם החברה המקומית לניהול משברי סייבר, Blackpanda.[148]
במקביל, ביקר בבריטניה ראש תחום הגנת הסייבר בזרוע הסייבר של צבא סינגפור (DIS),[149] הבְּרִיגָדִיר אדוארד צ'ן (Edward Chen), במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום אבטחת הסייבר.[150]
החודש התקיים לראשונה דיאלוג סייבר ראשון בין ברית נאט"ו לבין האיחוד האירופי.[151] דיאלוג חדש נוסף בתחום אבטחת הסייבר, התקיים בין CSA הסינגפורית לבין משרד החוץ של הודו,[152] וכן לראשונה בין משרד החוץ של הודו ולבין היחידה לחדשנות טכנולוגית ואבטחת סייבר של משרד החוץ של איטליה.[153] לכך ניתן להוסיף את הדיאלוג המשולש בין ארה"ב, יפן והפיליפינים שהתקיים ב-18 באוקטובר, ושהתמקד בקידום שיתוף הפעולה בתחומי אבטחת הסייבר והחסינות הדיגיטלית.[154]
פרטיה של יוזמה משולשת נוספת נחשפו ב-25 באוקטובר, כאשר הכריזו קוסטה ריקה, האיחוד האירופי ו-FIIAPP, קרן מטעם ממשלת ספרד,[155] על פרויקט להקמת מעבדה למודיעין סייבר ומעבדה פורנזית ורשת מאובטחת לשיתוף מידע במגזר הציבורי בקוסטה ריקה. מטרת הפרויקט, בהובלת FIIAPP ובמימון האיחוד האירופי בסך שני מיליון אירו (כ-2.175 מיליון דולר) ובהשתתפות מרכז ההצפנה הלאומי של ספרד (CCN),[156] לפתח את יכולות ההתמודדות, הגילוי הפרו-אקטיבי, החקירה והתגובה המהירות של קוסטה ריקה למתקפות סייבר, לרבות ברשת העמוקה (Deep Web) והאפלה (Dark Web). הפרויקט מהווה חלק מיישום האסטרטגיה הלאומית של קוסטה ריקה בתחום אבטחת הסייבר לשנים 2027-2023,[157] בעקבות מתקפות הסייבר החמורות שחוותה בשנת 2022.[158]
באזור הבלקן באירופה, נרשמו שתי התפתחויות בכל הקשור לבניית יכולות סייבר לאומיות. ב-23 באוקטובר פורסם כי מספר חברות אבטחת סייבר ומידע ישראליות בהן BG Protect, Flow-SEC ו-KELA, החלו לפעול בשלהי החודש בצפון מקדוניה ובקוסובו, לסיוע בהקמה של מערכי סייבר.[159] בנוסף, ב-26 באוקטובר הושק בבירת מונטנגרו, פודגוריצה (Podgorica), מרכז ה-SOC הממשלתי (GSOC).[160]
ההקמה תוקצבה בסך של 4.4 מיליון אירו (כ-4.79 מיליון דולר) ונעשתה בניהול ובביצוע משותפים של הארגון ללא כוונת רווח, eGA,[161] פרויקט התגובה המהירה של האיחוד האירופי לאלבניה, צפון מקדוניה ומונטנגרו 2.0[162] ומחלקת מדיניות החוץ של הנציבות האירופית (FPI),[163] בעקבות מתקפת סייבר נרחבת שחוותה מונטנגרו באוגוסט 2022.[164]
לבסוף, ב-30 באוקטובר, במהלך כנס ה-RCSS שנערך בעומאן, קיים משרד ה-MTCIT במדינה, בשיתוף עם המרכז הערבי האזורי לאבטחת סייבר (ARCC),[165] את תרגיל אבטחת הסייבר Regional Cybersecurity Exercise ה-12, בהשתתפות עומאן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות וכן מדינות מאזור אסיה, האוקיאנוס השקט ואפריקה, החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC).[166] התרגיל, בהשתתפות נציגים מצוותי ה-CERT ומרכזי אבטחת הסייבר הלאומיים, התמקד בהשפעת איומי הסייבר על הכלכלה הדיגיטלית ובהגנה על נתונים ושירותים וכן על מרכזי ISOC, מפני מתקפות סייבר. בתרגיל נבחנה יכולתם של הצוותים לשתף מידע ברמה האזורית במטרה להפחית את זמני התגובה לאירועי סייבר, ולשפר את היערכותם להתמודדות עם איומי סייבר ברמה האזורית.[167]
Computer Crime and Intellectual Property Section ↑
Department of Justice Criminal Division ↑
Criminal Division Strategic Approach to Countering Cybercrime. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/jdtutfzf ↑
המלצות וולונטריות שנועדו לסייע לארגונים ציבוריים ופרטיים להטמיע מדיניות ארגונית לגילוי חולשות אבטחה. להרחבה: https://tinyurl.com/ydps9wff ↑
FY2025-2026 CISA International Strategic Plan ↑
https://tinyurl.com/yckaye5w; https://tinyurl.com/5n8cra7y. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/3mysh268 ↑
Provisions Pertaining to Preventing Access to U.S. Sensitive Personal Data and Government-Related Data by Countries of Concern or Covered Persons; Proposed Security Requirements for Restricted Transactions ↑
Executive Oder on Preventive Access to American's Bulk Sensitive Personal Data and Unites States Government-Related Data by Countries of Concern. קישור לצו: https://tinyurl.com/4yzdmwsk ↑
Personal Identifiable Information ↑
https://tinyurl.com/yzkncwcz; קישור למסמך מחלקת המשפטים: https://tinyurl.com/3kyp28sr ; קישור למסמך CISA: https://tinyurl.com/2b3c9acy ↑
Provisions Pertaining to U.S. Investments in Certain National Security Technologies and Products in Countries of Concern ↑
Executive Order on Addressing United States Investments in Certain National Security Technologies and Products in Countries of Concern ↑
https://tinyurl.com/2vazcat9; קישור למסמך ההנחיות: https://tinyurl.com/5atpkva6 ↑
McCrary Institute for Cyber and Critical Infrastructure; מכון מחקר שבאוניברסיטת אובורן (Auburn University), העוסק במחקר לקידום אבטחת הסייבר וההגנה על תשתיות חיוניות בארה"ב. https://tinyurl.com/bdd2un82 ↑
Securing America’s Digital Future: A Bipartisan Cybersecurity Roadmap for the Next Administration: Recommendations from a Task Force of Leading Cybersecurity Experts ↑
Continuity of the Economy ↑
https://tinyurl.com/5724624d; קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/ycyrza9n ↑
NIST Cybersecurity Supply Chain Risk Management: Due Diligence Assessment Quick-Start Guide ↑
הטיוטה מהווה מסמך משלים למסמך הקווים המנחים NIST SP 800-161r1, שפרסם NIST במאי 2022 ושמציג את הצעדים שעל ארגונים ליישם על מנת לזהות, להעריך ולהגיב לסיכוני אבטחה המצויים בשלבים שונים של שרשראות אספקה. קישור למסמך: https://bit.ly/3w9Xts0 ↑
תכונה של שפות תִּכְנוּת מסוימות, אשר מונעת ממתכנתים להציג סוגי שגיאות מסוימות הקשורות לאופן השימוש בזיכרון והגישה אליו. מכיוון ששגיאות בטיחות בזיכרון מוגדרות לעיתים קרובות כבעיות אבטחה, שפות תִּכְנוּת שהן Memory safe, מאובטחות יותר משפות תִּכְנוּת שהן Memory unsafe . https://tinyurl.com/4v29b9xs; קישור למסמך: https://tinyurl.com/5n7mpxyh ↑
Next-Generation Commercial Operations in Defended Enclaves ↑
מודל לניסוח תקני אבטחת סייבר עבור חברות קבלן העובדות עם מחלקת ההגנה, בהתבסס על התקנים NIST SP 800-171, NIST SP 800-172ועקרונות הרכש הביטחוני לממשל הפדראלי, DFARS. מטרת ה-CMMC לסייע לחברות קבלן העובדות עם הממשל הפדראלי לאבטח מידע רגיש מבוקר ושאינו מסווג (CUI) או מידע מחוזים פדראליים (FCI), ושנעשה בו שימוש במהלך עבודתן. https://bit.ly/3N1qgJd ; https://bit.ly/4fsHqe0 ↑
https://tinyurl.com/22bhra5d; https://tinyurl.com/59vu78ss ↑
U.S. Army Command, Control, Communications, Computers, Cyber, Intelligence, Surveillance and Reconnaissance Center. המרכז מבצע פעולות מחקר ופיתוח בתחומים טכנולוגיים שונים, בהם אבטחת סייבר ולוחמה אלקטרונית, עבור צבא היבשה. https://did.li/ufYCN ↑
Executive Order on the Safe Secure, and Trustworthy Development and Use of Artificial Intelligence; הצו מציג עקרונות והנחיות לפיתוח והשימוש הבטוחים בבינה המלאכותית, ומנחה סוכנויות ממשל פדראליות ליישם צעדים שונים על מנת למלא אחר עקרונותיו. קישור לצו: https://tinyurl.com/7uup4pdz ↑
The Verkhovna Rada of Ukraine ↑
https://tinyurl.com/4z6k5spm; https://tinyurl.com/457dntf3. https://tinyurl.com/5n7kj2tu ↑
Google Threat Intelligence Group ↑
Threat Analysis Group ↑
https://tinyurl.com/4nstd7fw; קישור להודעת הבלוג: https://tinyurl.com/mubycrr5 ↑
National Cyber Security Council ↑
National Digitalization Strategy. קישור: https://tinyurl.com/2s4ap587 ↑
קישור לתיאור על התקנות: http://tinyurl.com/4hnpjmy8 ↑
EU Artificial Intelligence Act ↑
Cyber Rapid Response Team; יוזמה שהושקה בשנת 2018 בהובלת ליטא ובשיתוף עם מדינות נוספות כמו קרואטיה, פולין, אסטוניה והולנד, כחלק מהסכם שיתוף הפעולה המובנה והקבוע של האיחוד האירופי (PESCO). מטרתה לסייע למדינות ולמוסדות האיחוד להתמודד עם איומי סייבר. ↑
Service of Information Technology and Cyber Security ↑
https://tinyurl.com/3ax3z6fr; https://tinyurl.com/4sxsps5h ↑
האסטרטגיה ממשיכה את האסטרטגיה שהושקה בשנת 2014 בניהול המשרד לפיתוח דיגיטלי ולמידע של ממשלת סינגפור (MDDI), במטרה לקדם את החדשנות הטכנולוגית במדינה. האסטרטגיה שמה דגש על פיתוח תשתיות דיגיטליות מתקדמות, הרחבת השירותים הממשלתיים המקוונים ושיפור מערכות הבריאות, התחבורה והתשלומים הדיגיטליים. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/3tvwvk57 ↑
Ministry of Digital Development and Iformation ↑
https://tinyurl.com/2bh7vhrv . https://tinyurl.com/mucakpsd. https://tinyurl.com/yzm2hu25. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/4sj34y7t ↑
The Saudi Data & Artificial Intelligence Authority ↑
Personal Data Protection Law; החוק הוצג לראשונה בספטמבר 2021 ונכנס לתוקף בספטמבר 2023. החוק מגדיר עקרונות בהגנה על פרטיות מידע אישי ואבטחתו, בהם ארגונים נדרשים לעמוד, כגון אחסון המידע האישי לפרקי זמן מוגבלים. קישור להסבר על החוק: https://tinyurl.com/jae95x28 ↑
כנס הנערך במזרח התיכון ובצפון אפריקה ומתמקד בתחומי הגנת סייבר ושיתוף פעולה אזורי. האירוע מאורגן על ידי ארגון התקשורת הבין-לאומי (ITU), בשיתוף עם גופים נוספים כמו המרכז האזורי הערבי לאבטחת סייבר (ARCC). להרחבה: https://tinyurl.com/5d5dwafa ↑
Minister of Transport, Communications and Information Technology ↑
ארגון בין-לאומי ללא מטרות רווח, שמקורו בבריטניה, המתמחה בתחום אבטחת הסייבר וההסמכה. ↑
The Hadatha Center for the Cybersecurity Industry ↑
University of Technology and Applied Sciences ↑
Cybersecurity Industry Monitoring Centre ↑
The first Gulf Cybersecurity Industry Hackathon ↑
להרחבה: https://tinyurl.com/27jf3dyn ↑
https://tinyurl.com/hzuxv98e; https://tinyurl.com/m2d5dp5y ↑
Threat Intelligence Report 2024 ↑
מדובר בנקודת החיבור שבין שתי רשתות IP שונות. https://tinyurl.com/y9ap33bh; קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/yzw3a7e5 ↑
The Canadian Centre for Cyber Security ↑
National Cyber Threat Assessment 2025-2026 ↑
https://tinyurl.com/mrxtjan6; קישור למסמך: https://tinyurl.com/ua5wphkn ↑
Multi-Factor Verification ↑
קישור להודעת הבלוג: https://tinyurl.com/4bvjbcde. https://tinyurl.com/2ckwuw2y ↑
Ministry of State Security ↑
https://tinyurl.com/bddpdmnk ; https://tinyurl.com/4kxu3fbz ↑
https://tinyurl.com/yc8pf358; https://tinyurl.com/spjth3jm ↑
מוכרת גם בשם Winnti. ↑
Wide Area Network ↑
Living-off-the-land; ההאקר תוקף את יעדו על בסיס שימוש ברכיבים לגיטימיים הקיימים במערכת המותקפת, במקום להיעזר בכלי תקיפה חיצוניים. https://tinyurl.com/5fdt7cmy ↑
בשיטה זו, ניתן להציג ולהתקין במהירות תיקונים חיוניים במכשירים, מעבר לתהליכי העדכון השוטפים, ותוך כדי עבודת המערכת. https://tinyurl.com/6s9mm8v3; https://tinyurl.com/2czx9fev ↑
https://tinyurl.com/ydvt7fvv; קישור להודעת הבלוג: https://tinyurl.com/zhjjtxpd ↑
Russian Strategic Information Attack for Catastrophic Effect ↑
Strategic Information Attacks ↑
Malicious use of artificial intelligence ↑
Cyber Polygon הינה יוזמה בין-לאומית לשיפור יכולות אבטחת הסייבר וההכשרה המקצועית לארגונים מהעולם, המבוצעת על ידי חברת אבטחת הסייבר הרוסית, BI.ZONE. במסגרת היוזמה, מקיימת החברה אחת לשנה את תרגיל אבטחת הסייבר הבין-לאומי, Cyber Polygon. https://tinyurl.com/34z9pbmn; https://tinyurl.com/3m9yajae ↑
קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/ybc963ft ↑
Department of Homeland Security's Cyber Crimes Center ↑
Cyber Investigations Liaison ↑
Cyber Crime Unit ↑
Homeland Security Investigations ↑
https://tinyurl.com/yndxyc2d; https://tinyurl.com/3cz94jxv ↑
https://did.li/HafOf. קישורים לאתר היוזמה: https://tinyurl.com/yfsfxza3; https://tinyurl.com/55ufa9ec ↑
National Police Agency ↑
Federal Office for Information Security ↑
Principles of operational technology cyber security ↑
https://tinyurl.com/4c9twpf7. https://tinyurl.com/4fz59a6n; קישור למסמך: https://tinyurl.com/4kjxuypj ↑
Ministry of Energy of Romania ↑
מערכות להמרת אנרגיית השמש לחשמל, באמצעות תאים סולאריים. להרחבה: https://tinyurl.com/ytna7m34 ↑
https://tinyurl.com/49ynmkv4 ; https://tinyurl.com/2cx8ryn8 ↑
Counter Ransomware Initiative; יוזמה בין-לאומית שהשיקו באוקטובר 2021 ארה"ב וכ-30 מדינות נוספות, המקדמת התמודדות משותפת עם מתקפות כופרה מרחבי העולם. https://bit.ly/3mUVkvS ↑
https://tinyurl.com/5b9py63b ; https://tinyurl.com/3wjf5n4r ; https://tinyurl.com/2y7twrv6 ↑
UK’s National Crime Agency ↑
Australian Federal Police ↑
Evil Corp: Behind the Screens ↑
https://tinyurl.com/2jbuxp8j ; קישור למסמך: https://tinyurl.com/ym5a6pn4 ↑
Small Business Administration ↑
Small Business Cyber Summit ↑
ארגון ללא מטרות רווח, הפועל לקידום יציבות, פיתוח כלכלי וביטחון באזור אסיה והאוקיאנוס השקט. הקרן עוסקת בפרויקטים בתחומי חינוך, מנהל תקין, זכויות אדם וחדשנות טכנולוגית. קישור לאתר הקרן: https://tinyurl.com/mr3c52dr ↑
The APAC Cybersecurity Fund; קרן ללא מטרות רווח, שהושקה לשנים 2027-2023 על ידי Google.org בשיתוף עם קרן אסיה (Asia Foundation), לקידום חסינות אבטחת הסייבר של 300,000 עמותות, עסקים זעירים, קטנים ובינוניים ומיזמים חברתיים ב-12 מדינות, כולל בהודו, באינדונזיה ובווייטנאם. להרחבה: https://tinyurl.com/mr2rfzer ↑
Micro, Small and Medium Enterprises ↑
Sri Lanka Institute of Information Technology ↑
https://tinyurl.com/3ww8p592; https://tinyurl.com/bdfwr3e2 ↑
The Finnish Transport Infrastructure Agency ↑
General Civil Aviation Authority ↑
.National Civil Aviation Cybersecurity Guidelines למסמך ההנחיות המלא: https://tinyurl.com/mt236939 ↑
קישור למסמך ה-National Civil Aviation Cybersecurity Strategy: https://tinyurl.com/5e2pkxbd. קישור למסמך ה-Civil Aviation Cybersecurity Policy: https://tinyurl.com/7y6raa9e. ↑
Space Domain Awareness; Missile Warning and Tracking ↑
Space Operations Command ↑
Space Systems Command ↑
https://tinyurl.com/mwvz6r25; https://tinyurl.com/2hvcc6br; https://tinyurl.com/2javuz3x ↑
תוכנית שהושקה באוקטובר 2022 באוסטרליה וכוללת קורסים מקוונים חינמיים וסדנאות לפיתוח הידע, ההגנה הדיגיטלית ותחום אבטחת הסייבר במדינה. להרחבה: https://tinyurl.com/4k98e9hx; https://tinyurl.com/2ajwp5rt ↑
ארגון ממשלתי ללא מטרות רווח הפועל בניו זילנד, במטרה לספק תשתיות ושירותי רשת מאובטחים למוסדות חינוך ברחבי המדינה. ↑
https://tinyurl.com/433v8m2x; https://tinyurl.com/bdrs2nhz. https://tinyurl.com/447su3y5 ↑
NIST Post-Quantum Cryptography Standardization. במסגרת זאת, פרסם NIST באוגוסט 2024 תקנים סופיים לשימוש בשלושה אלגוריתמים ראשונים. להרחבה: http://bit.ly/3NKjZ42. ↑
https://tinyurl.com/3z3fff6y ; https://tinyurl.com/ypptf98y. קישור למסמך של NIST המציג את האלגוריתמים ומפרט את תהליך בחירתם: https://tinyurl.com/3wcmnmxv ↑
מרכז ללא כוונת רווח המופעל על ידי מרכז MITRE Engenuity, המעודד חדשנות טכנולוגית לטובת הכלל, לרבות בתחום אבטחת הסייבר. https://tinyurl.com/2s4eu3fz ↑
MITRE Adversarial Threat Landscape for AI Systems; מסגרת ידע שפורסמה לראשונה ביוני 2021, המאפשרת לשתף ולקבל מידע על איומי אבטחה GK מערכות בינה מלאכותית ומענים להם. מאגר הידע של היוזמה בנוי בדומה לזה של MITRE ATT&CK. להרחבה: https://tinyurl.com/5auy8wxp ; https://tinyurl.com/m6hmm7jr ↑
https://tinyurl.com/msr7srud; קישור לאתר היוזמה: https://tinyurl.com/mryr44yk ↑
https://tinyurl.com/3fhftnf7; קישור להודעת הבלוג: https://tinyurl.com/3djwjsvn ↑
Memorandum on Advancing the United States’ Leadership in Artificial Intelligence; Harnessing Artificial Intelligence to Fulfill National Security Objectives; and Fostering the Safety, Security, and Trustworthiness of Artificial Intelligence ↑
US Artificial Intelligence Safety Institute ↑
https://tinyurl.com/3jnh6s2n; https://tinyurl.com/rtdyezmb. קישור למִזְכָּר: https://tinyurl.com/4uvu8zpm ↑
Dr. Li Bicheng, or How China Learned to Stop Worrying and Love Social Media Manipulation ↑
גישה למסמך: https://tinyurl.com/y4wutc5t ↑
Microsoft Threat Analysis Center ↑
Russia, Iran and China Continue Influence Campaigns in Final Weeks before Election Day 2024 ↑
מוכר גם בשם Spamouflage. ↑
Ministry of Public Security ↑
מוכרת גם בשם Emennet Pasargad. ↑
קישור למסמך: https://tinyurl.com/runy4u6m ↑
Operation Overload Impersonates Media to Influence 2024 US Election ↑
מכונה גם בשם Matryoshka ו-Storm-1679. ↑
https://tinyurl.com/2bewarku; קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/4rtj9yys ↑
Ministry of Digital Affairs ↑
https://tinyurl.com/pvrrct26 ; https://tinyurl.com/56r3w7pu ↑
National Cybersecurity Coordination Center ↑
National Cyber Security Centre ↑
Association of Southeast Asian Nations ↑
ASEAN-Singapore Cybersecurity Centre of Excellence. המרכז שהוקם על ידי ממשלת סינגפור, פעיל מאז אפריל 2020 ומקדם מחקר, שיתוף מידע וביצוע הכשרה לצוותי CERT ולמומחי סייבר מ-ASEAN. להרחבה: https://tinyurl.com/2s3c3fjd ↑
https://tinyurl.com/3m3bbk2t . https://tinyurl.com/ktdf3zts ↑
https://tinyurl.com/2v2cv6mt; https://tinyurl.com/m4sncapz ↑
The Digital and Intelligence Service ↑
https://tinyurl.com/yeys97x6; https://tinyurl.com/3bf4za2m ↑
https://tinyurl.com/y6nwr29w .Cyber Policy Dialogue . https://tinyurl.com/2ckeet6x ↑
.Cyber Policy Dialogue https://tinyurl.com/yzbhnuf4 ↑
https://tinyurl.com/mjrncz2d ; https://tinyurl.com/2c2zyrpz ↑
קרן הפועלת במימון ממשלת ספרד והאיחוד האירופי, ומתמחה בקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחומי הממשל הציבורי, הביטחון והפיתוח החברתי-כלכלי. לאתר הקרן: https://tinyurl.com/4mdkkt66 ↑
National Cryptologic Center ↑
Costa Rican National Cybersecurity Strategy; האסטרטגיה הושקה בנובמבר 2023 על ידי ה-MICITT במטרה לחזק את ההגנה על תשתיות חיוניות, לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי וליצור מסגרת משפטית בתחום אבטחת הסייבר בקוסטה ריקה. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/mry8xp45 ↑
https://tinyurl.com/yc235jfz; https://tinyurl.com/4cfk8u7c ↑
Montenegro Government Cybersecurity Operations Centre ↑
e-Governance Academy הוקם בשנת 2002 בשיתוף פעולה בין ממשלת אסטוניה, המכון לחברה פתוחה (OSI) והאו"ם, בתור מרכז מצוינות במטרה לקדם חדשנות, ממשל ודמוקרטיה דיגיטליים במגזר הציבורי ברחבי העולם, ולשפר את מידת אבטחת הסייבר שלו. להרחבה: https://bit.ly/40v2z2S ↑
Cybersecurity Rapid Response for Albania, North Macedonia and Montenegro 2.0. פרויקט שהשיק האיחוד האירופי באפריל 2024 ויימשך עד לספטמבר 2025, במטרה לשפר את היערכותן והתמודדותן של אלבניה, צפון מקדוניה ומונטנגרו עם תקריות סייבר נרחבות. להרחבה: https://bit.ly/3YQc8s2 ↑
Service for Foreign Policy Instruments. מחלקה בנציבות האירופית האחראית על יישום מדיניות החוץ של הנציבות וניהול ההיבטים הפיננסים הקשורים בה. ↑
The Arab Regional Cybersecurity Center; מרכז הממוקם בעומאן שהוקם במימון ובשיתוף הארגון הבין-לאומי לתקשורת (ITU). מטרתו לחזק את שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר באזור המפרץ, צפון אפריקה ומדינות נוספות. להרחבה: https://tinyurl.com/2kpcw2r4 ↑
The Organisation of Islamic Cooperation ↑