חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר — יולי 2024

גודל טקסט18

יולי 2024

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר

תוכן עניינים

תקציר חודשי 2

ארה"ב 3

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות 3

חקיקה 3

קידום חקיקת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025 4

צבא וביטחון 5

אירופה 7

שיתופי פעולה בין-לאומיים על רקע המלחמה באוקראינה 7

האיחוד האירופי 7

נאט"ו 8

בריטניה 8

אסיה 9

יפן 9

סינגפור 9

האוקיינוס השקט 10

אוסטרליה 10

ביטחון סייבר 11

איומי סייבר על תשתיות חיוניות 14

איומי סייבר על ענף האנרגיה 14

איומי סייבר על עסקים קטנים ובינוניים 15

איומי סייבר על ענף הימאות 15

מחשוב קוונטי 16

בינה מלאכותית 17

השפעה, הטיית דעת קהל והסתה 20

שיתופי פעולה 22

תקציר חודשי

הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) פרסמה קווים מנחים להטמעת עקרונות אבטחה תפעולית (OPSEC), להגנה על תשתיות ומידע הנחוצים לקיום מערכות בחירות; בנוסף, חיל האוויר האמריקני וה-NSA פרסמו מסמכי אסטרטגיה לקידום הטמעת עיקרון אפס האמון (Zero-Trust) ברשתות ארגוניות; כמו כן, השיק חיל הנחתים אסטרטגיה לקידום השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בשורותיו, במטרה לתת מענה לבעיות מבצעיות.

ברית נאט"ו עתידה להקים מרכז חדש להגנת סייבר (NICC), על מנת לשפר את המוּדעוּת המצבית וחסינות הסייבר של חברות הברית; ממשלת בריטניה החדשה הציגה שתי הצעות חוק, שיכללו חובת דיווח על מתקפות כופרה על תשתיות חיונית וקידום הפיתוח של כלכלה דיגיטלית; ממשלת אוקראינה השיקה תוכנית לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים במדינה לשפר את מידת אבטחת הסייבר שלהם, על-ידי מתן שירותים כגון אבחון סביבת המידע שלהם.

ממשלת יפן הציגה אסטרטגיה להרחבת היקף מומחי הסייבר בשורות צבא יפן (SDF) וכן הודיעה כי בכוונתה לקדם תיקוני חקיקה שיקנו ל-SDF סמכות לפרוץ לשרתים של תוקפים; סינגפור הקימה בשיתוף עם האוניברסיטה הלאומית (NUS) מרכז לקידום חדשנות ושיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר (CyberSG TIG); אמזון תקים תשתית ענן מאובטחת לאחסון מידע מודיעיני וצבאי מסווגים עבור מִנְהֶלֶת הסיגינט של אוסטרליה (ASD), בעוד שמחלקת הפנים במדינה פרסמה שלוש דירקטיבות המחייבת סוכנויות ממשל לבצע סריקות לגילוי איומים ברשתותיהן ולנקוט צעדים אקטיביים להפחתתם; כמו כן, פרסמו שתי חברות אבטחת סייבר אמריקניות דו"חות בנושא פעילות הסייבר של האקרים המזוהים עם מיליציית החות'ים בתימן, שהחלה בשנת 2019.

ממשלת סינגפור השיקה תחרות עולמית לפיתוח מודלי שפה גדולים (LLMs) חסינים מפני טכניקות Jailbreaking; כמו כן, הודיעה הרשות הלאומית להגנת המידע של ברזיל (ANPD) כי תאסור על Meta לעבד נתונים אישיים של משתמשים, לצורך אימון כלי בינה מלאכותית; מלבד זאת, הציגה המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה (NSTC) של טאיוואן טיוטת חוק לקידום השימוש האחראי בבינה המלאכותית, שאינה צפויה לחול על שלבי הפיתוח והמחקר של טכנולוגיה זו; בתחום ההשפעה, פרסמו גופי מודיעין, אכיפת חוק ואבטחת סייבר ממדינות מערביות, אזהרה אודות השימוש של קבוצות האקרים המזוהות עם רוסיה בבינה מלאכותית, לטובת ביצוע מבצעי השפעה עולמיים.

ארה"ב

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות

ב-1 ביולי הכריזו לראשונה המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת, בשיתוף עם הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום (FEMA) ו-CISA, על הקצאת כ-30 מענקים כספיים בסך של 18.2 מיליון דולר כחלק מתוכנית Tribal Cybersecurity Grant,[1] לסיוע לקהילות שבטים בארה"ב להתמודד עם איומי סייבר על תשתיות חיוניות. בין השאר, ישמשו המענקים לשיפור יכולתם לתת מענה לאיומים, לאתר ולתקן חולשות אבטחת סייבר, להעריך את היכולות והתקציב הנחוצים להם לשם כך, ועוד.[2]

בנוסף, ב-10 ביולי פרסמו המשרד לניהול ולתקציב (OMB)[3] ומשרד ראש הסייבר הלאומי (ONCD) מִזְכָּר משותף, המנחה סוכנויות ממשל פדראליות לגבש את בקשות התקציב שלהן לשנה הפיסקאלית 2026, לפי חמשת התחומים המוגדרים באסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית משנת 2023.[4] כך למשל, במסגרת ההגנה על תשתיות חיוניות, נדרשות הסוכנויות להגיש לשני המשרדים תוכניות להטמעת עקרונות אפס האמון, תוך 120 יום מיום פרסום המִזְכָּר. בנוסף, לשיפור המוכנות להתמודדות עם אתגרים טכנולוגיים עתידיים, על הסוכנויות להגיש למשרדים הערכות עדכניות, המציגות עלות משוערת להעברת התשתיות המרכזיות שלהן לשימוש בהצפנה פוסט-קוונטית, ועוד.[5]

חקיקה

ב-8 ביולי הציגו הסנאטורים האמריקניים גארי פיטרס (Gary Peters) וג'יימס לנקפורד (James Lankford) את הצעת החוק הדו-מפלגתית, Streamlining Federal Cybersecurity Regulations Act. ההצעה המנחה את ראש הסייבר הלאומי להקים וועדה בין-משרדית, שתקדם תיאום בין כלל דרישות אבטחת הסייבר הפדראליות החלות על המגזר הפרטי, ועוד.[6]

בנוסף, ב-10 ליולי הציגו נציגי בית הנבחרים האמריקני, מקסוול פרוסט (Maxwell Frost) ודון בייר (Don Beyer), את הצעת החוק Spacecraft Cybersecurity Act, המנחה את נאס"א לנסח תוכנית לעדכון תקנות הרכש של חלליות, לוויינים ופלטפורמות חלל ולהוסיף להן דרישות בתחום אבטחת הסייבר. במסגרת יישום ההצעה, יידרשו יצרני פלטפורמות החלל להגיש לנאס"א תוכנית מפורטת להגנה עליהן מאיומי סייבר, החל משלבי הבנייה הראשונים שלהן.[7]

ב-11 ביולי, הציגו של הסנאטורים, מריה קנטוול (Maria Cantwell), מארשה בלאקברן (Marsha Blackburn) ומרטין היינריך (Martin Heinrich) את הצעת החוק הדו-מפלגתית, Content Origin Protection and Integrity from Edited and Deepfaked Media Act (COPIED ACT),[8] לקידום המאבק בתפוצתם של קטעי Deepfake ולשמירה על זכויות היוצרים של תוכן מקורי. כחלק מכך, מנחה ההצעה את המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) לנסח הנחיות ותקנים לגילוי, לאימות ולסימון של תוכן ומקורו הנוצר בעזרת בינה מלאכותית, בין השאר באמצעות Watermarks, וכן לפתח כלים בתחום אבטחת הסייבר שימנעו התערבות זדונית בשימוש בהם, ועוד.[9]

הצעת חוק נוספת, The Healthcare Cybersecurity Act of 2024, הוצגה על ידי הסנאטורים ג'קי רוזן (Jacky Rosen), טוד יאנג (Todd Young) ואנגוס קינג (Angus King). ההצעה הדו-מפלגתית מנחה את CISA להקים אגף קישור למחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS),[10] לטובת תיאום תגובת הממשל הפדראלי לאירועי סייבר על מוסדות רפואיים, ועוד.[11]

קידום חקיקת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025

ב-9 ביולי הציגה וועדת הכוחות המזויינים של הסנאט את גִּרְסָתה לחוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025, הכוללת תיקון לסעיף מס' 1521 לחוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2022. על פי סעיף זה, יחידות במחלקת ההגנה אינן רשאיות לרכוש באופן עצמאי שירותי אבטחת סייבר, כגון שירותי ניתוח מידע על איומים, ללא אישור ממנהל מערכות המידע של המחלקה (DoD CIO), או במחיר הנמוך מהצעת המחיר שהוגשה ל-CIO.[12] לפי התיקון, יוכלו יחידות המחלקה לרכוש עצמאית שירותים אלו, במידה ויוכיחו את נחיצותם.

בד בבד, כוללת ההצעה תיקון הדורש מחברות קבלן המפתחות תוכנה בסין לעדכן את המחלקה אם הן נדרשות להציג בפני מוסדות השלטון במדינה, כגון משרד התעשייה וטכנולוגיות המידע (MIIT),[13] חולשות אבטחה במוצריהן.[14]

צבא וביטחון

ב-2 ביולי פרסם משרד מנהל מערכות המידע של מחלקת חיל האוויר (DAF CIO)[15] אסטרטגיה להטמעת עקרונות אפס האמון ברשתותיה.[16] במסגרת האסטרטגיה, תפעל המחלקה, בין השאר, להגן על יישומים ומשימות מגישה בלתי מורשית באמצעות הטמעת עיקרון הגבלת הגישה לבעלי תפקידים בלבד (PolP),[17] וכן למפות את רשתותיה לאיתור דלתות אחוריות (Backdoors). בנוסף, תשתמש המחלקה במערכות EDR ו- XDR המאוחסנות בענן, לניתוח איומי אבטחה על מכשירי קצה, כשלצד זאת תיעזר בטכנולוגיות בינה מלאכותית ובלמידת מכונה למתן מענה אוטומטי לאיומי אבטחה, ועוד.[18]

נושא הטמעת עקרונות אפס האמון נידון גם במסמך שפרסמה ה-NSA ב-10 ביולי, המהווה את המסמך האחרון בסדרת המסמכים, לסיוע להטמעת עקרון אפס האמון ברשתות הארגוניות. מסמך זה מתמקד ביישום עיקרון האוטומציה וה-Orchestration.[19] לדברי המחברים, יש לבצע אוטומציה של הליכים חיוניים (CPA),[20] לאימות מתמשך של זהות המשתמשים במערכת. אחד מהאמצעים המרכזיים המוצעים במסמך הינו אוטומציית הליכים רובוטית (RPA),[21] לביצוע חזרתי ואוטומטי של משימות שונות, כגון טיפול בבקשות גישה של משתמשים. מרכיב אחר מתייחס לשימוש בפתרונות SOAR,[22] וכן שילוב יכולות בינה מלאכותית ולמידת מכונה לשיפור ביצועיהן.[23]

בד בבד, ב-10 ביולי פרסם חיל הנחתים אסטרטגיה לשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית המתמקדת בחמש מטרות,[24] כשהמרכזית שבהן היא הבנת הבעיות המבצעיות שבינה מלאכותית עשויה לפתור.

לצורך כך, למשל, קובעים מנסחי האסטרטגיה כי יש לשתף את מחלקת ההגנה, מחלקת הצי (DoN)[25] ומפקדת חיל הנחתים, להגדרת מקרי השימוש האפשריים שלה. בנוסף, קוראת האסטרטגיה לקדם טיפוח כוח אדם, הבקיא בפיתוח ובהפעלת מערכות בינה מלאכותית, למשל באמצעות קיום תוכניות הכשרה המציגות לחיילים מקרים בהם יכולה הבינה המלאכותית לסייע בפעילותם, ועוד.[26]

במקביל, ב-16 ביולי פורסם כי מפקדת הכוח המשותף של רשת המידע של מחלקת ההגנה (JFHQ-DODIN),[27] האחראית להגנה על רשתות מחלקת ההגנה ברחבי העולם, וסוכנות המודיעין של מחלקת ההגנה (DIA), מנהלות מתחילת יוני 2024 תוכנית פיילוט לשיפור שיטות איסוף המודיעין לצורכי משימות סייבר הגנתיות. התוכנית צפויה להסתיים בסוף 2024 ומטרתה לשפר את תהליך איסוף מודיעין איומי הסייבר ולהרחיב את היקף מקורות המידע אודות זהותם של תוקפים ושיטות התקיפה הנפוצות.[28]

לבסוף, ב-24 ביולי פורסמו פרטים חדשים אודות פעילותה של מערכת שהושקה בשנת 2023, המספקת למפקדים נתונים חיוניים להערכת רמת מוכנותם המבצעית של צוותי כוח משימת הסייבר (CMF) של פיקוד הסייבר ברחבי העולם.[29] המערכת הושקה כחלק מיוזמת הפיקוד והשליטה המשותפת (JCC2),[30] שמטרתה לספק תמונת מצב בזמן אמת אודות מוכנות כוחות הסייבר להשתתף במשימות מבצעיות, וכן לשפר את המוּדעוּת המצבית ואת יכולת ניהול הלחימה המשותפת במרחב הסייבר ובמרחב הפיזי. כאמור, המערכת מספקת למפקדים נתונים מדויקים המותאמים להם אישית באמצעות לוח מחוונים (דֶּשְׁבּוֹרְד) וויזואלי וכן מדדים אודות יכולות, מצבת כוח האדם והצוותים, וכן ציוד ותשתית ספציפיים הנחוצים לביצוע מבצעים במרחב הסייבר. זאת, במטרה לסייע למפקדים למקסם תהליכי קבלת החלטות מבצעיות משותפות, ולהיערך להתמודדות עם מגוון איומים.[31]

אירופה

שיתופי פעולה בין-לאומיים על רקע המלחמה באוקראינה

ב-11 ביולי הצהיר דובר משרד החוץ של פולין כי במהלך שנת 2025 יוקם בעיר בידגושץ' (Bydgoszcz) מרכז ידע חדש משותף לברית נאט"ו ולאוקראינה לניתוח מידע ולהכשרה (JATEC).[32] המרכז יופעל על ידי קציני צבא ממדינות הברית ומצבא מאוקראינה, לצורך למידה וליישום של לקחים אסטרטגיים ממלחמת רוסיה-אוקראינה. במיוחד, יפעל המרכז למנף את הידע והניסיון שצברה אוקראינה במלחמה ללמידה על טקטיקות הלוחמה, הנשק, מערכות הפיקוד והשליטה והטכנולוגיה של רוסיה. התובנות ישמשו את הברית לפתח את יכולותיה בהתאם למלחמה מודרנית ולשפר את היערכותה ברמה המבצעית.[33]

האיחוד האירופי

ב-4 ביולי הודיעה הנציבות האירופית כי תקצה 210 מיליון אירו (229 מיליון דולר) למיזמים לשיפור מידת אבטחת הסייבר והמיומנויות הדיגיטליות של מוסדות, עסקים ואזרחים במדינות האיחוד, כחלק מתוכנית אירופה דיגיטלית (DEP).[34] בין השאר, תקצה הנציבות 35 מיליון אירו (כ-38.2 מיליון דולר) לטובת מיזמי מחקר בנושא אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות והֶתְקֵנִים תעשייתיים גדולים,[35] כש-20 מיליון אירו נוספים (21.8 מיליון דולר) יועברו לטובת יישום אסטרטגיות לאומיות ואכיפת רגולציות אירופיות בתחום אבטחת הסייבר, כגון דירקטיבת NIS2.[36]

נאט"ו

ב-10 ביולי במסגרת וועידת ברית נאט"ו השנתית שהתקיימה בוושינגטון הבירה, הודיעו חברות הברית כי בכוונתן להקים מרכז חדש להגנת סייבר (NICC),[37] שיוקם במפקדת הברית העליונה (SHAPE) שבעיר מונס (Mons) בבלגיה.[38] מטרת המרכז לשפר את יכולתן של חברות הברית להגן מאיומי סייבר מתוחכמים ולהגביר את חסינותן באמצעות שיתוף מידע על איומים וחולשות. המרכז יכלול מומחים אזרחיים וצבאיים מרחבי מדינות הברית, אשר ישתמשו בטכנולוגיה מתקדמת לשיפור המוּדעוּת המצבית וחסינות הסייבר הקולקטיבית, ועוד.[39]

בריטניה

ב-17 ביולי במסגרת נאומו בפני מליאת הפרלמנט של בריטניה,[40] עם מינויה של ממשלת הלייבור החדשה,[41] הציג מלך בריטניה, צ'ארלס השלישי את הצעות החוק Cyber Security and Resilience Bill ו-Digital Information and Smart Data Bill. מטרת ההצעה הראשונה לשפר את חסינות הסייבר הלאומית של בריטניה, את ההגנה על שירותים דיגיטליים חיוניים בדגש על ספקי תשתיות חיוניות מאיומי סייבר. ההצעה מתמקדת בהחלת חובת דיווח על מתקפות כופרה, מתן סמכויות חדשות לגופי רגולציה והרחבת היקף התקנות הקיימות, כך שיכללו מנעד רחב של שירותים דיגיטליים ושרשראות אספקה. מטרת ההצעה השנייה לפתח כלכלה דיגיטלית בטוחה ומשגשגת בבריטניה. זאת, על ידי הקמה של סכמות (Schemes) נתונים חכמות לווידוא שיתוף מאובטח של נתוני לקוחות ושירותי אימות זהות דיגיטליים, ועוד.[42]

אסיה

יפן

ב-2 ביולי הציג משרד ההגנה של יפן אסטרטגיה להגדלת מספר מומחי אבטחת הסייבר בקרב צבא יפן (SDF).[43] היעד המרכזי באסטרטגיה מתמקד בגיוס 4,000 מומחים במקצועות הסייבר לזרוע היבשה של ה-SDF החל מהשנה הפיסקאלית 2025 ועד לסוף השנה הפיסקאלית 2027. בנוסף, יקדם המשרד חילופי כוח אדם מיומן בין ה-SDF לבין המגזר הפרטי. כמו כן, במהלך השנה הפיסקאלית 2025 בכוונת בית הספר הטכני הצבאי הגבוה של זרוע היבשה,[44] להכפיל את מספר הסטודנטים המשתתפים בקורס אבטחת הסייבר מ-30 ל-60.[45]

בנוסף, ב-11 ביולי פורסם כי ממשלת יפן שוקלת להקנות ל-SDF סמכות לפרוץ בזמני שלום לשרתים של תוקפים, על מנת לנטרל איומים על תשתיות חיוניות וגופי ממשל מבעוד מועד. לשם כך, בכוונת הממשלה להציג בחודשי סתיו 2024 בפני מליאת הפרלמנט (Diet) תיקונים לחוקים ה-Self-Defence Forces Law ו-Police Duties Execution Law, המגדירים את סמכויות המשטרה וה-SDF.[46]

סינגפור

ב-15 ביולי השיקה סוכנות אבטחת הסייבר של סינגפור (CSA) בשיתוף עם האוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS),[47] מרכז חדשנות לשיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר (CyberSG TIG), שהוכרז בספטמבר 2023.[48] לצורך הקמתו ותפעולו, יקצו ה-CSA ו-NUS 20 מיליון דולר סינגפורי (כ-15.9 מיליון דולר) עד לשנת 2026, על מנת להפוך את סינגפור למוקד חדשנות אזורי בתחום הסייבר. המרכז יפעל לשפר את הכשרתם הבסיסית של מומחים שאינם מתחום הסייבר, המבקשים להשתלב בתחום וכן יעודד את פיתוח האקו-סיסטם המקומי. לשם כך, יקדם המרכז שיתופי פעולה ושותפויות בין התעשייה, האקדמיה וגופי ממשל לטובת הקמת חברות הֶזְנֵק חדשניות מקומיות בתחום אבטחת הסייבר.[49]

האוקיינוס השקט

אוסטרליה

ב-1 ביולי הכריזה מחלקת הפנים של אוסטרליה, כי תקצה סכום בסך 6.4 מיליון דולר אוסטרלי (כ-4.31 מיליון דולר) להקמת מרכז לשיתוף ולניתוח מידע (ISAC),[50] שיסייע למערכת הבריאות האוסטרלית בהתמודדות עם פשיעת סייבר. מטרתו של המרכז לקדם שיתופי פעולה, מידע ושיטות להפחתת סיכוני סייבר בין ארגוני ממשל לבין ארגונים פרטיים וארגונים ללא כוונת רווח ולבין מערכות הבריאות במדינה.[51]

בנוסף, ב-4 ביולי פורסם כי אמזון זכתה במכרז מטעם מִנְהֶלֶת הסיגינט של אוסטרליה (ASD),[52] בסך של שני מיליארד דולר אוסטרלי (1.33 מיליארד דולר), להקמת תשתית ענן מאובטחת לאחסון מידע מודיעיני וצבאי מסווג. הקמת התשתית נעשית כחלק מתוכנית REDSPICE משנת 2022,[53] ותכלול בניית שלושה מרכזי נתונים מאובטחים ברחבי אוסטרליה, שצפויים לפעול החל משנת 2027.[54]

בין ה-9-5 ביולי פרסמה מחלקת הפנים של אוסטרליה שלוש דירקטיבות (Protective Security Directions), המנחות את כלל סוכנויות הממשל במדינה לבצע סריקות לגילוי איומים ברשתותיהן ולנקוט צעדים אקטיביים להתמודדות עימם.[55] הדירקטיבה הראשונה, מס' 001-2024, מנחה את גופי הממשל לזהות מדדים לסיכונים שעלולים לנבוע מפעילות זדונית זרה (FOCI),[56] בהקשרי רכש ותחזוקה של נכסים טכנולוגיים, לרבות תוכנות, מערכות מידע וקושחה. בנוסף, מנחה הדירקטיבה את הסוכנויות לקיים ניהול סיכונים מקיף ולדווח למחלקת הפנים על ממצאי הבדיקה עד ליוני 2025. הדירקטיבה השנייה, מס' 002-2024,[57] מנחה את הסוכנויות לערוך בדיקת מצאי מקיפה של כל המערכות והשירותים החשופים לאינטרנט (Internet-facing), על מנת לזהות סיכונים לפעילות זרה עוינת בקרבם, ולנסח תוכנית ממוקדת להתמודדות עימם. לבסוף, מחייבת הדירקטיבה השלישית, מס' 003-2024, את סוכנויות הממשל המשתמשות בפלטפורמות לשיתוף מודיעין איומים, לשתף עם ה-ASD כל מידע שהן אוספות בנושא איומי סייבר.[58]

בטחון סייבר

ב-5 ביולי פרסמה CISA קווים מנחים להטמעת עקרונות אבטחה תפעולית (OPSEC),[59] לשיפור מידת הגנת הסייבר על תשתיות ומידע הנחוצים לקיום מערכות בחירות.[60] מנסחי המסמך המליצו לגורמים האמונים על קיום מערכת הבחירות להטמיע את עקרונות ה-OPSEC במספר שלבים, בהם הגדרת סוגי נכסים ומידע אישי, שהשגתם עלולה להקנות ליריב יתרונות, ועוד. בנוסף, ציינו המחברים כי תוקפים עלולים להבין את מצב אבטחת הסייבר של ארגוני בחירות על סמך פריטי מידע המושגים במתקפות הנדסה חברתית ופרסומים של עובדי הארגונים ברשתות החברתיות. בהתאם, המליצה הסוכנות לארגונים להכשיר עובדים להימנע מפרסום פומבי של מידע בנושא פעילותם, להימנע מלהשתמש במכשיריהם האישיים בעבודתם, ועוד.[61]

כמו כן, ב-10 ביולי פרסם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) פרק נוסף מספר ה-NCSC Research problem שפורסם לראשונה באוגוסט 2023,[62] בנושא שיפור מידת ההגנה על מערכות סייבר-פיזיות (CPS).[63] לדברי המחברים, יש לקחת בחשבון את ההשקעה הכלכלית הכרוכה בהגנה על מערכות CPS והשפעתה על הארגון המשתמש בהן, ואת הצורך להישען על עקרונות מדיניות ורגולציה, בהתאם למאפייני המגזר אליו משתייך הארגון. בנוסף, המליצו המחברים לטפח תרבות ארגונית, המציבה את שיפור אבטחת הסייבר על מערכות CPS בסדר עדיפות גבוה, ולבצע הערכה כיצד השילוב של טכנולוגיות חדשות במערכות CPS עלול לשבש את פעילותן, למשל באמצעות מִדּוּל איומים (Threat modelling). לבסוף, יש להתכונן למצב, בו אירוע אבטחת סייבר על מערכת מסוימת בתשתית חיונית כלשהי עלול להשפיע על מערכות במגזרים אחרים, נוכח תלות בין טכנולוגיות שונות. לאור זאת, מומלץ לארגונים לפתח תרחישים המדמים אירועי אבטחה חוצי מגזרים בקרב מערכות טכנולוגיות, להערכת סיכויי התרחשותם ועומק הפגיעה הצפויה במצבים אלו.[64]

כמו כן, החודש התפרסמו מספר דו"חות ופרטים מטעם חברות אבטחת סייבר מהעולם בנושא פעילותם של תוקפים במרחב הסייבר. תחילה, ב-9 ביולי פרסמו שתי חברות טכנולוגיה ממצאים בנושא פעולות סייבר הזדונית של האקרים המזוהים עם מיליציית החות'ים בתימן, שהחלה בשנת 2019.

ראשית, פרסמה חברת אבטחת הסייבר האמריקנית LookOut הודעת בלוג, לפיה קבוצת האקרים ששמה לא אוזכר, מנהלת מאז אוקטובר 2019 קמפיינים של ריגול סייבר נגד כ-450 אנשי צבא בערב הסעודית, במצרים ובמדינות נוספות במזרח התיכון. במסגרת התקיפות, השתילו ההאקרים במכשירי הטלפון של קורבנותיהם רוגלה בשם GuardZoo, המאפשרת להם לגנוב תמונות ומסמכים ולאסוף מידע אודות מיקומם.[65] כמו כן, על פי דו"ח מאת חברת Recorded Future, קבוצת האקרים פרו-חות'ית בשם OilAlpha גנבה הרשאות גישה מפעילי ארגונים הומניטריים בין-לאומיים הפועלים בתימן, באמצעות הפצת יישומים זדוניים, שהתחזו לאפליקציות מטעם הארגונים. גניבת ההרשאות אפשרה לפעילי OilAlpha למכור את ההרשאות ולאסוף מידע על חלוקת סיוע הומניטרי, במטרה להשתלט עליו.[66]

לצד המידע בנושא פעולות הסייבר מטעם המיליציה החות'ית, ב-9 ביולי פרסמה Mandiant הודעת בלוג בנושא איומי הסייבר וההשפעה על ברית נאט"ו. על פי מנסחי ההודעה, קבוצת ההאקרים APT29, הפועלת בחסות שירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR), ביצעה מתקפות דיוג ממוקדות נגד מפלגות בגרמניה ובארה"ב. בנוסף, ציינו מחברי ההודעה כי קבוצות האקרים סיניות תוקפות מוסדות צבא וממשל במדינות נאט"ו במגוון טכניקות, כגון ניצול תהליכים וכלים לגיטימיים ומקומיים על המערכת המותקפת (LotL),[67] במטרה לחמוק מגילוי, ועוד.[68]

ב-19 ביולי בעקבות התקלה העולמית שחוותה CrowdStrike, הזהירו החברה ומספר סוכנויות אבטחת סייבר מהעולם מניסיונות של תוקפים לנצל את התקרית לקידום פעילותם הזדונית. כך למשל, הודיעה CrowdStrike כי זיהתה כי תוקפים ניסו להפיץ קובץ ZIP זדוני בשם crowdstrike-hotfix.zip, שכלל נוזקת loader המכונה HijackLoader, שפתחה הנחיות וקבצים בשפה הספרדית ורוגלה בשם RemCos. חוקרי החברה הסיקו כי מדובר ככל הנראה בקמפיין פשיעה שכוון כלפי לקוחות באמריקה הלטינית. על רקע זה, המליצה CrowdStrike ללקוחותיה לוודא כי הם מתקשרים עימה בערוצים רשמיים ונשמעים להנחיותיה.[69]

כחלק ממגמה זו, התריעה CISA כי תוקפים מנסים למנף את התקרית לביצוע של מתקפות דיוג ופעולות זדוניות נוספות. לפיכך, הזהירה משתמשים מקריאה ומלחיצה על הודעות דוא"ל וקישורים חשודים.[70]

גם באוסטרליה, הזהירה ה-ASD ב-20 ביולי כי תוקפים הקימו אתרים זדוניים והפיצו קוד מזויף בכסות של הנחיות רשמיות, במטרה להונות לקוחות של CrowdStrike. בנוסף, התריעה שרת הפנים ואבטחת הסייבר היוצאת, קלייר אוניל (Clair O'Neil), בפוסט שפרסמה בפלטפורמת X כי תוקפים עלולים לנסות לבצע מתקפות דיוג והונאות על רקע התקרית.[71] בניו זילנד, הזהיר מנהל התגובה לאיומים ולתקריות בצוות ה-CERT הלאומי (CERT NZ), מהמרכז לאבטחת סייבר,[72] ג'ורדן הירספינג (Jordan Heersping), כי תוקפים עלולים לפנות למשתמשים בבקשה לספק להם הרשאות גישה או להוריד קובץ מסוים, שיאפשרו להם לבצע מתקפות נוספות. כמו כן, הירספרינג המליץ לאזרחי המדינה לבחון היטב כל הודעה או מסר המגיעים לכאורה מ-CrowdStrike או ממיקרוסופט.[73]

בנוסף, ב-9 ביולי פרסמו מספר סוכנויות אבטחת סייבר, אכיפת חוק ומודיעין מהעולם, בהן CISA, ה-ASD ושירות המודיעין הלאומי של דרום קוריאה (NIS),[74] אזהרה אודות קבוצת ההאקרים APT40,[75] המקושרת למשרד לביטחון המדינה של סין (MSS).[76] על פי האזהרה, בשנת 2022 תקפה הקבוצה רשתות של לפחות שני ארגונים ציבוריים ופרטיים באוסטרליה ובאזור האוקיאנוס השקט, כשלרוב פרצה הקבוצה לתשתיות החשופות לאינטרנט (Public-facing infrastructure), במקום להשתמש בתקיפות דיוג. זאת, לצורך איסוף מודיעין ומל"מ. לאחרונה, עברה הקבוצה לנצל חולשות במכשירים מיושנים לשימוש ביתי או לסביבה עסקית קטנה (SOHO)[77] לביצוע מתקפות נוספות, ולהשגת גישה למידע ולרשתות IT רגישים. לצורך גילוי וסיכול פעילות הקבוצה, המליצו המחברים, בין השאר, להשבית שירותי רשת שאינם בשימוש או הנחוצים לפעילות הארגונית השוטפת, להשתמש באימות רב-שלבי (MFA), להחליף ציוד מיושן, ועוד.[78]

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

ב-17 ביולי פרסמה CISA מסמך משלים למסגרת לתכנון חסינות תשתיות (IRFP)[79] הוולונטרית שמטרתה לייעץ לממשלים ברמת המדינה (State level) וברמה המקומית וכן למפעילי תשתיות חיוניות כיצד לזהות סיכוני אבטחה, לשפר את מידת אבטחת סייבר שלהם ולפתח מענים בהתאם. על פי מחברי המסמך המשלים, תהליך זה כולל מספר שלבים בהם הגדרת היקף התוכנית להערכת הסיכונים, מטרותיה, הצוות המעורב ביישומה וזיהוי וקביעת התיעדוף של התשתיות החיוניות עבורן יש לבצע את ההערכה, הבנת התלות ביניהן, ועוד.[80]

איומי סייבר על ענף האנרגיה

ב-1 ביולי פרסם ה-FBI אזהרה בנושא איומי סייבר על מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת בארה"ב. על פי האזהרה, האקרים עלולים להשתלט על מערכות סולאריות באמצעות פגיעה בממירי מתח (Inverters),[81] מאחר וחלק מהממירים כוללים מערכות ניטור לתשתית אספקת החשמל המחוברת לאינטרנט. ספציפית, עלולים האקרים לתקוף את הממירים על מנת לפגוע בתתי-רשתות חשמל (microgrids), הפועלות בנפרד מהרשתות הגדולות אליהן הן מחוברות, במקרה של הפסקת חשמל ברשת המרכזית. לצורך היערכות להתמודדות עם האיום, המליץ ה-FBI למפעילי מערכות האנרגיה להכין גיבוי מוצפן ולא-מקוון של כלל הידע החיוני לפעילותן ולבחון את מאפייני אבטחת הסייבר של חברות קבלן וספקים. בנוסף, המליץ ה-FBI למנהלי המערכות לתעד ולנטר כל חיבור חיצוני לרשתות המאושר על ידם ולבצע חלוקה של הרשת למקטעים (Segmentation).[82]

איומי סייבר על עסקים קטנים ובינוניים

ב-12 ביולי השיק המשרד לחדשנות דיגיטלית של ממשלת אוקראינה תוכנית לסיוע לכ-500 עסקים קטנים ובינוניים במדינה לשפר את מידת אבטחת הסייבר שלהם. במסגרת התוכנית, יספקו חברות אבטחת סייבר מקומיות לחברות המשתתפות בתוכנית שירותי ביצוע מבדקי חֲדִירוּת לזיהוי חולשות אבטחה; ביצוע הערכת מצב האבטחה של תוכנות המשמשות את העסקים; ואבחון מקיף של מצב אבטחת הסייבר של כלל סביבת המידע העסקית.[83]

איומי סייבר על ענף הימאות

ב-2 ביולי פרסמה CISA אמצעי מקוון חדש (MTS RARM),[84] הכולל למעלה מ-100 מקורות מידע ושיטות מגורמים ממשלתיים, פרטיים ואקדמיים, לסיוע לגופים מענף הימאות לבצע הערכות לשיפור מידת אבטחת הסייבר על רשתות נמלים ומערכות תעבורה ימית. האמצעי מתווסף למסמך הקווים המנחים לביצוע הערכות חסינות סייבר של מערכות תחבורה ימית (MTS Guide),[85] שפרסמה CISA בפברואר 2023.[86]

מחשוב קוונטי

ב-2 ביולי בחר המרכז האמריקני הלאומי למצוינות באבטחת סייבר (NCCoE)[87] הכפוף ל-NIST, בחברת ההצפנה הפוסט-קוונטית הבריטית Post-Quantum, כשותפה בפרויקט המעבר לשימוש בפתרונות הצפנה פוסט-קוונטית של NCCoE.[88] במסגרת פעילותה, תחקור החברה את השימוש ברשתות VPN להגנה מפני מתקפות הכוללות גניבת מידע מוצפן לצורך פענוחו בעתיד (HNDL),[89] כשלצד זאת תבחן שימוש בתצורה מעורבת (Hybrid arrangement)[90] של הגדרות שיכללו מגוון אלגוריתמים פוסט-קוונטיים, ולא רק אלו שאושרו לשימוש על ידי NIST.[91]

בהודו, השיקה ב-7 ביולי מחלקת התקשורת יוזמה בשם Quantum Standardization and Testing Labs, במסגרתה פנתה למוסדות אקדמיה וארגוני מחקר ופיתוח מקומיים במטרה להקים מעבדות מחקר שיעסקו בטכנולוגיות קוונטיות, לקידום חדשנות ולמינוף השימוש בהן במדינה.[92]

בד בבד, ב-16 ביולי השיקה דארפ"א את יוזמת ה-Quantum Benchmarking Initiative (QBI), לבחינת היכולת לקצר את פרק הזמן לייצור מחשב קוונטי תעשייתי מתקדם, באמצעות בחינת יישומים ואלגוריתמים של מחשוב קוונטי והאצת קצב ההתקדמות בייצור חומרה מתקדמת.[93] לשם כך, חתמה דארפ"א על שני מִזְכָּרִים. המִזְכָּר הראשון נחתם בשיתוף עם משרד המדע במחלקת האנרגיה,[94] להקמת מסגרת משותפת לתיאום פעולות מחקר, פיתוח, הנדסה והערכה עתידיות בתחום המחשוב הקוונטי. כחלק מעבודתם, יקימו שני הגופים צוות, שיבחן את מידת העמידות של מחשבים קוונטיים בפני תקלות (Fault tolerance).[95] המִזְכָּר השני נחתם בשיתוף עם ממשל מדינת אילינוי בארה"ב, במסגרתו הושקה יוזמה בשם Quantum Proving Ground, להקמת מרכז מחקר בעיר שיקגו, שיאפשר לחברות פרטיות ולמוסדות מחקר לבחון אבות-טיפוס של מחשבים קוונטיים מתקדמים. לשם הקמת המרכז, יקצה כל אחד מהצדדים החתומים סכום של עד 140 מיליון דולר.[96]

בינה מלאכותית

ב-2 ביולי השיקו המשרד למחקר ופיתוח בתחום הסייבר (CRPO) של הסוכנות לאבטחת סייבר של סינגפור (CSA)[97] והתוכנית הלאומית בבינה מלאכותית (AI Singapore),[98] את התחרות העולמית לפיתוח מודלי שפה גדולים (LLMs) חסינים.[99] התחרות תימשך עד ל-16 באוקטובר 2024 במטרה לפתח שיטות להגנה על מודלי LLMs מטכניקות למעקף המגבלות המוטמעות בהם (Jailbreaking) בשני מסלולים: מסלול תקיפה, במהלכו יפתחו המשתתפים שיטות אוטומטיות שיגרמו למודלים לבצע 75 סוגי התנהגויות בלתי רצויות, כגון הפצת מידע כוזב, ומסלול הגנה, במסגרתו יפתחו המשתתפים שיטות להגנה על המודלים מטכניקות ה-Jailbreaking, שיוצגו במסלול הראשון.[100]

בנוסף, ב-3 ביולי הודיע עוזר ראש ה-CSA לענייני חסינות סייבר לאומית, דן יוק האו (Dan Yock Hau), כי בכוונת ה-CSA לפרסם לתגובות המגזר הפרטי עקרונות טכניים, שיסייעו לארגונים לשפר את מידת אבטחת הסייבר על מערכות הבינה המלאכותית שברשותם. בד בבד, הצהיר השר לענייני תקשורת ומידע, ג'ניל פוטוצ'ארי (Janil Puthucheary), כי סוכנות הטכנולוגיה הממשלתית (GovTech Singapore)[101] מפתחת יכולות לדימוי ולהתמודדות עם מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית על מוצרים ופלטפורמות השייכים לה. הצהרות הבכירים נמסרו בכנס של אגודת מומחי אבטחת המידע של סינגפור (AiSP),[102] במהלכו השיקו את הקבוצה לענייני בינה מלאכותית, שתשמש פלטפורמה לחילופי מידע בין חברי ה-AiSP, בנושאי השימוש בבינה מלאכותית בתחום אבטחת הסייבר וההגנה עליה מאיומי סייבר.[103]

ב-2 ביולי פרסם משרד ההגנה של יפן מסמך מדיניות ראשון לשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לחיזוק הביטחון הלאומי. על פי המדיניות, יקדם צבא יפן את השימוש בבינה מלאכותית לשיפור תהליכי קבלות ההחלטות של מפקדים והתנהלותו הלוגיסטית של הצבא, בין השאר באמצעות חיזוי מוקדם של צרכים עתידיים. בנוסף, ישתמש הצבא בבינה מלאכותית לשליטה באמצעי לחימה, לאיסוף ולניתוח נתונים מהרשתות החברתיות וממקורות נוספים, וכן לשיפור מידת אבטחת הסייבר בשורותיו.[104]

כמו כן, ב-3 ביולי פורסם כי הרשות הלאומית להגנת המידע של ברזיל (ANPD)[105] השעתה את יכולתה של Meta לעבד נתונים אישיים השייכים למשתמשי הפלטפורמה במדינה לאימון כלי בינה מלאכותית, מחשש לפגיעה בפרטיות. ההנחיה באה בעקבות עדכון שביצעה Meta במדיניות הפרטיות שלה ושנכנס לתוקף ב-26 ביוני 2024, לפיו יוּתַּר לה להשתמש בפוסטים, בתמונות ובמידע נוסף השייך למשתמשי הפלטפורמות שלה, לפיתוח של כלי בינה מלאכותית.[106]

בד בבד, ב-5 ביולי פרסם קמפוס הגנת הסייבר (CYD Campus)[107] של המשרד הפדראלי של שווייץ לרכש ביטחוני (Armasuisse),[108] מחקר המציג סיכוני אבטחת סייבר והשפעה הנלווים לשימוש זדוני במודלי שפה גדולים (LLMs).[109]לדברי החוקרים, השימוש ב-LLMs מייעל מתקפות דיוג, לא רק משום שהם מאפשרים לתוקפים לנסח הודעות דוא"ל משכנעות המותאמות אישית לקורבנותיהם, אלא גם מפני שהם מאפשרים להם לבצע מתקפות דיוג נרחבות ובתיאום. כמענה לאתגרים אלו ולאיומים המתוארים במחקר, ממליצים החוקרים להקים צוותי דימוי תקיפה (Red teams) לאיתור חולשות אבטחה טרם שיווקם של ה-LLMs לשוק. בנוסף, ניתן להשתמש בגלאים כלליים (General detectors), המאומנים לזהות מגוון רחב של דפוסים לשוניים בעייתיים, כגון סוגים שונים של מידע כוזב, וכן בגלאים ספציפיים (Specific detectors), המאומנים לאתר תכנים בעלי מאפיינים מוגדרים, כגון דואר זבל (Spam).[110]

עוד החודש, פרסמה ברית נאט"ו את עיקרי האסטרטגיה החדשה שלה לשימוש בבינה מלאכותית, המהווה עדכון לאסטרטגיה משנת 2021.[111]

בעוד שמטרות האסטרטגיה העדכנית לא השתנו ביחס לאסטרטגיה הקודמת, היא מציגה את התוצרים האמורים להתממש בעקבות יישומה, בהם הגדרת מאגר מקרים לשימוש בבינה מלאכותית עבור צורכי הברית וניסוח תקנים, נורמות והליכי הערכה, לקידום שימוש אחראי בטכנולוגיה זו. בנוסף, תסתייע הברית במגזר הפרטי ובמוסדות מחקר לקידום שילוב השימוש בבינה מלאכותית בפעילותה ולהפחתת הסיכון של ניצול יכולות טכנולוגיות מתקדמות מצד גורמים יריבים. כמו כן, כוללת האסטרטגיה לראשונה התייחסות לאיום תפוצת מידע כוזב מבוסס בינה מלאכותית ומבצעי השפעה מצד יריבים, על החברות והדמוקרטיות שבברית ומתן מענה להם.[112]

ב-15 ביולי פרסמה הנציבות הסינגפורית להגנה על מידע אישי (PDPC),[113] בשיתוף עם הסוכנות למדע, טכנולוגיה ומחקר (A*STAR)[114] ורשות פיתוח המדיה (IMDA),[115] קווים מנחים עבור חברות המייצרות ומשתמשות בנתונים סינתטיים (Synthetic Data)[116] לאימון מודלים של בינה מלאכותית או לבחינת תוכנות, לצמצום הסיכון לגילוי מחודש (Re-identification) של זהותם של אזרחים כתוצאה ממתקפות.[117] על פי המסמך, ניתן לצמצם את הסיכונים הכרוכים בזיהוי מחדש בעת השימוש בנתונים סינתטיים, באמצעות תהליך בן מספר שלבים, בהם הגדרת מטרות השימוש בנתונים הסינתטיים והכנה מיטבית של נתוני המקור (Source data), המשמשים בסיס להפקת הנתונים הסינתטיים, ועוד.[118]

בטאיוואן, הציגה ב-16 ביולי המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה (NSTC)[119] את טיוטת חוק הבינה המלאכותית, המתמקדת בקידום השימוש המהימן בבינה מלאכותית ובהפחתת סיכונים בהטמעתה. החוק יחייב את הממשלה לנסח מסגרת ליישומי בינה מלאכותית, שתכלול מנגנונים לקידום השקיפות והאמינות בשימוש בה. עם זאת, תקנות החוק אינן צפויות לחול על שלבי הפיתוח והמחקר של טכנולוגיות בינה מלאכותית. קבינט הממשלה עתיד לאשר עד לסוף אוקטובר 2024 את ההצעה, ולאחר מכן היא תוצג לעיון ולאישור מליאת הפרלמנט של טאיוואן (Legislative Yuan).[120]

לבסוף, החודש הודיע הארגון האמריקני ללא כוונת רווח The NewDeal Forum,[121] על הקמת כוח משימה חדש, שיכלול נציגי ממשל ברמת המדינה (State level) וברמה המקומית, וכן מומחים פרטיים, לבחינת השימוש הפוטנציאלי בטכנולוגיית הבינה המלאכותית לשיפור יעילות השירות הממשלתי. ספציפית, בכוונת כוח המשימה לנסח קווים מנחים להבטחת השימוש האחראי בבינה מלאכותית בממשל, לרבות בהקשרים של בחירות והמאבק בפעולות זדוניות לשיבושן כגון הפצת קטעי Deepfake.[122]

השפעה, הטיית דעת קהל והסתה

ב-9 ביולי פרסמו סוכנויות מודיעין, אכיפת חוק ואבטחת סייבר מארה"ב, מקנדה ומהולנד, בהן ה-FBI ושירות הביטחון והביון הכללי של הולנד (AIVD),[123] אזהרה משותפת בנושא השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית מצד גורמים רוסיים לביצוע של מבצעי השפעה עולמיים. על פי האזהרה, גורמים המזוהים עם רשת הטלוויזיה הממלכתית הרוסית RT השיגו לכל המוקדם בתחילת שנת 2022, גישה לתוכנה מבוססת בינה מלאכותית בשם Meliorator, המאפשרת ליצור בוטים להפצת מידע כוזב, הדומה לתכנים המופצים על ידי גולשים טיפוסיים ברשתות החברתיות. גורמים אלו השתמשו ב- Melioratorלהפצת מידע כוזב בפלטפורמת X בקרב גולשים בישראל, הולנד, ארה"ב ומדינות נוספות, אך מפעיליה התכוונו להפיץ באמצעותה מידע כוזב ברשתות חברתיות נוספות. מנסחי האזהרה הציגו המלצות לרשתות החברתיות לצמצום יעילותם של מבצעי השפעה בחסות רוסית, בהם הטמעת תהליכים שמטרתם לוודא כי חשבונות חדשים נפתחים ומופעלים על ידי בני אדם, ועוד.[124]

כמו כן, ב-12 ביולי פורסם כי חוקרים מ-Trollrensics, חברה הולנדית המתמחה בחשיפת מבצעי השפעה, גילו רשת של חשבונות שפעלה בצרפת, הולנד, גרמניה ואיטליה להפצת מידע כוזב בפלטפורמת X, לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו ביוני 2024. לדברי החוקרים, החשבונות הופעלו על ידי גורמים אנושיים ככל הנראה ורובם נוצרו בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה בשנת 2022. אולם, אחרים מהם הופיעו החל מה-1 בינואר 2024 וכן לקראת הבחירות, והצליחו להיחשף לעוקבים רבים.

בנוסף, החשבונות שפעלו באיטליה התמקדו בסוגיות שנויות במחלוקת בפוליטיקה המקומית, כגון בנושאים של הגירה ובמידה פחותה בבחירות, בעוד שבהולנד פעילותה של הרשת הייתה לא מתואמת. עם זאת, המחברים התקשו להצביע על עדויות מובהקות לכך כי פעילות החשבונות הובילה להטיית תוצאות הבחירות.[125]

בד בבד, ב-12 ביוני הודיעה הנציבות האירופית כי פלטפורמת X הפרה את הנחיות חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד (DSA),[126] וכי היא עשויה לקנוס אותה בסכום של מיליוני אירו ועד ל-6% ממחזור הכנסותיה השנתיות. הנציבות האשימה את X בהפרה בעקבות כישלונה לחסום לכאורה הפצה של תוכן כוזב, מטעה ומסית ולמנוע מחוקרים חיצוניים יכולת לבחון את התפשטותו. כחלק מכך, טענה הנציבות כי משתמשים בפלטפורמה שקיבלו "וי כחול", המעיד על היותם חשבונות מהימנים לכאורה, הפיצו מידע שקרי והונו משתמשים אחרים. הצעד התקדימי בא בעקבות חקירה ראשונה מסוגה בה פתחה הנציבות בדצמבר 2023 נגד החברה בנושא. בתגובה לכך טען בעלי X אילון מאסק, כי החברה סירבה להצעת הנציבות לפיה היא תצנזר תוכן מבלי לעדכן על כך את משתמשיה, בניגוד לפלטפורמות אחרות שהסכימו להצעה זו.[127]

לבסוף, ב-18 ביולי פורסם כי נציבות הבחירות של הפיליפינים (Comelec)[128] הקימה כוח משימה להגנה מאיומי מידע מטעה וכוזב המיוצרים על ידי בינה מלאכותית,[129] לקראת הבחירות לפרלמנט שיתקיימו במאי 2025. הכוח יעקוב ויסדיר תוכן המתפרסם בכלל סוגי אמצעי התקשורת, לרבות פעולות זדוניות המכוונת כלפי Comelec ותהליך הבחירות. בנוסף, יספק הכוח לבוחרים מידע מהימן ויקדם פעולות הסברה בנושא, לצד הדיווח והעמדה לדין של מפיצי מידע שגוי וכוזב.[130]

שיתופי פעולה

ב-3 ביולי ניהלו מזכיר חטיבת הסייבר והדיפלומטיה במשרד החוץ של הודו, עמית א-שוקלה (Amit A Shukla), וראש מחלקת האסטרטגיה ומדיניות הסייבר במשרד החוץ של בריטניה קאט ג'ונס (Kat Jones), את דיאלוג הסייבר השישי בין המדינות,[131] שעסק בהעמקת שיתוף הפעולה בין סוכנויות אבטחת הסייבר משתי המדינות בביצוע הערכת איומי סייבר ובקידום תוכניות בתחום הממשל הדיגיטלי.[132]

בנוסף, ב-4 ביולי הסתיים תרגיל אבטחת הסייבר הבין-לאומי ARSC2EX 24, שנערך במשך תשעה ימים בעיר פוסטוינה (Postojna) שבסלובניה, בהשתתפותם של כ-100 מומחי אבטחת סייבר, נציגי ממשל וחיילים מצבאות סלובניה, ארה"ב, קרואטיה ומדינות נוספות מאזור הבלקן. התרגיל נערך בחסות הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב (USEUCOM) ונחלק לשני חלקים. בחלקו הראשון קיבלו המשתתפים מידע על אמצעים מתקדמים לגילוי ולמניעה אקטיביים של אירועי סייבר, ובחלקו השני, לקחו חלק המשתתפים בתרגילים מעשיים לבחינת יכולות ההגנתיות בתגובה למתקפות. בד בבד, התמקד התרגיל בשיפור שיתופי הפעולה והמודיעין על איומי סייבר בפעילות הגנתית בין-לאומית.[133]

בד בבד, ב-11 ביולי פורסם כי סגן שר ההגנה של דרום קוריאה, קים סאון-הו (Kim Seon-ho), נפגש באוסטרליה עם גורמי ממשל רשמיים ששמם או תפקידם לא צוינו, לטובת קידום שיתופי פעולה עתידיים צבאיים במספר תחומים לרבות בתחום הסייבר, כחלק מיישום הסכם Pillar 2 שנחתם במסגרת הברית הצבאית, AUKUS.[134]

עוד באזור המזרח ואסיה, בין ה-18-16 ביולי השיקו הסוכנות היפנית לשיתופי פעולה בין-לאומיים (JICA)[135] והסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID)[136] תוכנית להכשרת עובדי המגזר הציבורי בפיליפינים, בתחום ניהול סיכוני אבטחת סייבר על תשתיות חיוניות.

בתוכנית נטלו חלק כ-80 משתתפים מהמגזר הממשלתי במדינה, בהם ממחלקות החוץ והאנרגיה, מבית המשפט העליון וממשמר החופים. ההכשרה התקיימה בהמשך ליוזמתן של ממשלות ארה"ב יפן והפיליפינים מאפריל 2024, לקדם שיתופי פעולה בהגנה על תשתיות חיוניות מאיומי סייבר.[137]

ב-19-18 ביולי התקיימה בעמאן פסגת אבטחת הסייבר השנייה Dot Cyber Security,[138] בהובלת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של ירדן (NCSC)[139] ובהשתתפותם של נציגי אקדמיה, ממשל, ארגונים לא ממשלתיים ובכירים מסוכנויות אבטחת סייבר מירדן ומרחבי העולם. מטרת הפסגה לדון בחולשות ובאיומי סייבר חדשים, בין השאר, על תשתיות חיוניות, בקידום המוּדָעוּת להם ובפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עימם וכן בדרכים לעידוד ממחקר ופיתוח ושיתופי פעולה בין-לאומיים ואזוריים, ועוד. זאת, במטרה להפוך את ירדן לגורם מרכזי באזור בכל הקשור לטכנולוגיה ולתחום הסייבר.[140]

לבסוף, ב-17 ביולי הודיעה IBM כי נבחרה להשתתף בפרויקט ה-CPR של USAID, שמטרתו לשפר את יכולתן של מדינות במזרח אירופה ובאזור אירו-אסיה להגן על תשתיותיהן החיוניות מאיומי סייבר.[141] על פי הודעת IBM, חתמו הצדדים על חוזה בסך של 26 מיליון דולר לחמש שנים, במסגרתו תשלח IBM צוותים למולדובה, לאלבניה ולמדינות נוספות, במטרה לסייע ל-USAID להקים מרכזי SOC, להכשיר מומחים בתחום אבטחת הסייבר ולשפר את תשתית אבטחת הסייבר המקומית. לצד זאת, טען גורם רשמי ב-USAID שזהותו לא צוינה, כי במקרה בו תחווה אחת מהמדינות מתקפת סייבר, בסמכות USAID להנחות את IBM לשגר לשטחה צוות ליישום צעדי תגובה, עד 72 שעות מזמן התרחשותה.[142]

  1. חוק ה-Infrastructure Investment and Jobs Act הדו-מפלגתי אושר בנובמבר 2021 על ידי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לשיפור ולשדרוג התשתיות החיוניות במדינה, כגון תשתיות לאספקת מים, דרכים וכבישים, תשתיות תחבורה ועוד. במסגרת החוק הקצה הממשל הפדראלי 550 מיליארד דולר עבור השנים הפיסקאליות 2026-2022. קישור לחוק: https://tinyurl.com/6pfttkvf ↑

  2. https://tinyurl.com/2bvs9xse ↑

  3. Office of Management and Budget ↑

  4. חמשת התחומים הם: (1) שיפור הגנה על תשתיות חיוניות; (2) שיבוש וסיכול מבצעי סייבר הפוגעים באינטרסים אמריקניים; (3) שינוי מרכז הכובד של האחריות לצמצום סיכוני סייבר מעסקים קטנים ואזרחים לארגונים בעלי יכולות מתקדמות יותר; (4) קידום השקעות בטכנולוגיות חדשניות ושיפור המוכנות לעמידה בפני אתגרים טכנולוגיים עתידיים; (5) רתימת הקהילה הבין-לאומית לשיפור האבטחה במרחב הסייבר. קישור לאסטרטגיה: https://tinyurl.com/yck62d9j ↑

  5. https://tinyurl.com/246ap9pv ; קישור למִזְכָּר: https://tinyurl.com/2ptm4ctp ↑

  6. House Oversight and Accountability committee. https://tinyurl.com/95jawue3 ; https://tinyurl.com/yd8frr2k. קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/3xmxu4f7 ↑

  7. https://tinyurl.com/bdhu7ms2 ; https://tinyurl.com/4pc3wny6 ↑

  8. קישור להצעת חוק: https://tinyurl.com/mrus8ude ↑

  9. https://tinyurl.com/r49jm8xj ↑

  10. Department of Health and Human Services ↑

  11. https://tinyurl.com/yzfjzbsj ; https://tinyurl.com/ysf7kj4v. קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/3jtxmf5h ↑

  12. קישור לחוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2022: https://tinyurl.com/mrxuyece ↑

  13. Ministry of Industry and Information Technology ↑

  14. https://tinyurl.com/yevt8n6b ↑

  15. Department of the Air Force Chief Information Officer ↑

  16. העקרונות הם: (1) משתמשים (User); (2) מכשירים (Device); (3) יישומים ומשימות (Application and workload); (4) מידע (Data); (5) רשתות וסביבות (Network & Environment); (6) אוטומציה ותיאום (Automation & orchestration); (7) נראות וניתוח נתונים (Visibility & analytics). ↑

  17. Principle of least privilege; העקרון מתמקד בהגבלת ההרשאות שכל עובד מקבל למשאבים הנחוצים לביצוע עבודתו. http://tinyurl.com/4kdzmtxp ↑

  18. https://tinyurl.com/5n7k75fv; קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/2vey883d ↑

  19. עיקרון אפס האמון כולל שבעה חלקים, המציגים רכיבים שונים שנדרשת תשומת לב אליהם בתחום אבטחת הסייבר: (1) משתמשים; (2) מכשירים; (3) יישומים ומשימות; (4) מידע; (5) רשתות וסביבות; (6) אוטומציה ותיאום; (7) נראות וניתוח נתונים. ↑

  20. Critical Process Automation ↑

  21. Robotic Process Automation ↑

  22. Security orchestration, automation, and response ↑

  23. https://tinyurl.com/4rr6uj25; קישור לפרסום: https://tinyurl.com/2p9aekpz ↑

  24. United States Marine Corps Artificial Intelligence Strategy ↑

  25. Department of Navy ↑

  26. https://tinyurl.com/jcrfvvr8; https://tinyurl.com/4mz26cyw. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/4vpmw68x ↑

  27. Joint Force Headquarters – Department of Defense Information Network ↑

  28. https://tinyurl.com/bdf8mjtw ↑

  29. Cyber Mission Force, כוח משימת הסייבר שייך לפיקוד הסייבר וכולל 133 צוותים ייעודיים הנמנים על זרועות צבא ארה"ב השונות. הכוח אחראי על ההכוונה, התיאום והסנכרון של מבצעים הגנתיים והתקפיים במרחב הסייבר. ↑

  30. Joint Cyber Command and Control, יוזמה בהובלת חיל האוויר מטעם הכוח המשותף Joint force)) ופיקוד הסייבר המהווה מרכיב בארכיטקטורת הלוחמה המשותפת (JCWA) שהשיקה מחלקת ההגנה בשנת 2019. ↑

  31. https://tinyurl.com/wbv9rccn ↑

  32. NATO-Ukraine Joint Analysis, Training and Education Center ↑

  33. https://tinyurl.com/4fh983jn ↑

  34. Digital Europe Programme; תוכנית של האיחוד האירופי שנוסדה בשנת 2021, לקידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ביבשת כגון בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ומחשוב על, לשם קידום הכלכלה והחברה. במסגרת התוכנית יוקצו 7.5 מיליארד אירו (8.19 מיליארד דולר) למשך שבע שנים. https://tinyurl.com/47npf8ud; https://tinyurl.com/4jjpze85 ↑

  35. Large industrial installations; כל מכשור או רשת הנחוצים לתפקוד תעשייתי. https://tinyurl.com/yvkywnme ↑

  36. A revised Directive on Security of Network and Information Systems ; דירקטיבה שנכנסה לתוקף בינואר 2023 ומטרתה לשפר את חסינות הסייבר ואת יכולות התגובה לאירועי סייבר של גופים במגזר הציבורי והפרטי במדינות חברות האיחוד האירופי. זאת, באמצעות ניסוח תקני אבטחת סייבר וקביעת דרישות לביצוע הערכות סיכוני סייבר על שרשראות אספקה, תשתיות חיוניות וארגונים בענפי הייצור, המחשוב והשירותים הדיגיטליים. https://tinyurl.com/4ft6sr96. https://bit.ly/3NYB4ba. https://tinyurl.com/bdzkc6nh; https://tinyurl.com/4jjpze85 ↑

  37. The NATO Integrated Cyber Defence Centre ↑

  38. Headquarters Allied Powers Europe ↑

  39. https://tinyurl.com/4z7yjw54 ; https://tinyurl.com/bp9ypdhu ↑

  40. בית הלורדים (הבית העליון) ובית הנבחרים (הבית התחתון). ↑

  41. קישורים לנאום: https://tinyurl.com/2p8x7nkx ; https://tinyurl.com/489vkap7 ↑

  42. https://tinyurl.com/yc4yxek2 ; https://tinyurl.com/3f9uw7hv ↑

  43. Self-Defense Force ↑

  44. JGSDF High Technical School ↑

  45. https://tinyurl.com/429dz74u; https://tinyurl.com/6bc2wc7h; https://tinyurl.com/c58b2ete ↑

  46. https://tinyurl.com/4846rwsn ↑

  47. National University of Singapore ↑

  48. CyberSG Talent, Innovation and Growth ↑

  49. https://tinyurl.com/2dfa6283 ↑

  50. Information Sharing and Analysis Center. ↑

  51. https://tinyurl.com/55ax3pcx ↑

  52. Australian Signals Directorate ↑

  53. Resilience, Effects, Defense, Space, Intelligence, Cyber, Enablers; תוכנית רב-שנתית לשיפור יכולות הסייבר ההגנתיות וההתקפיות של ה-ASD, בתגובה להתפשטות איומי הסייבר מצד סין. https://bloom.bg/3uPFtmi ↑

  54. https://tinyurl.com/yc2perea ; https://tinyurl.com/4vrkr483 ↑

  55. מספר סוכנויות הממשל המקומיות והפדראליות באוסטרליה עומד על כ-1,300 בסך הכל. ↑

  56. Foreign Ownership, Control or Influence. קישור לדירקטיבה הראשונה: https://tinyurl.com/2hxxatyn ↑

  57. קישור לדירקטיבה השנייה: https://tinyurl.com/rtctz8aw ↑

  58. https://tinyurl.com/5db6wr4y ; https://tinyurl.com/426f4ayf. קישור לדירקטיבה השלישית: https://tinyurl.com/2zsdaatt ↑

  59. operational security; שם כולל לעקרונות המיועדים להגן על מאגרי מידע ויכולות חיוניים בתוך ארגון מסוים. https://tinyurl.com/8hbaypyh ↑

  60. Guide to Operational Security for Election Officials ↑

  61. https://tinyurl.com/muhzbk9k; קישור למסמך: https://tinyurl.com/2p9tp7pd ↑

  62. The NCSC Research Problem Book. מרכז מידע על בעיות אבטחת הסייבר, שלדעתו דורשות מענה משמעותי ממספר מקורות ושיטות, בתקופה של העשור הקרוב. ↑

  63. Cyber-physical systems ↑

  64. https://tinyurl.com/56bsk2xf ↑

  65. https://tinyurl.com/46srafcw; קישור להודעה: https://tinyurl.com/yc2kskax ↑

  66. קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/2rjv3wae ↑

  67. Living-off-the-land; ההאקר תוקף את יעדו על בסיס שימוש ברכיבים לגיטימיים הקיימים במערכת המותקפת, במקום להיעזר בכלי תקיפה חיצוניים. https://bit.ly/3SF8kHo ↑

  68. https://tinyurl.com/2y9m3dej ↑

  69. https://tinyurl.com/4cnbxu52 ↑

  70. https://tinyurl.com/2z2pjnzm ; https://tinyurl.com/3z5ny4r9 ↑

  71. https://tinyurl.com/mwm7y228 ; https://tinyurl.com/3ftbmt73 ↑

  72. המרכז שייך ללשכה הממשלתית לאבטחת תקשורת ((Government Communications Security Bureau. ↑

  73. https://tinyurl.com/3a4a3bj9 ↑

  74. Republic of Korea's National Intelligence Service ↑

  75. הקבוצה פעילה ככל הנראה משנת 2017 ומזוהה גם בשמות Kryptonite Panda, Gingham Typhoon and Bronze Mohawk. ↑

  76. China's Ministry of State Security ↑

  77. Small Office Home Office, לרוב מדובר ברשתות המיועדות לשימוש מספר מצומצם של משתמשים בעד עשרה מכשירים, המהווים גרסאות מוקנטות של רשתות ארגוניות גדולות יותר. ↑

  78. https://tinyurl.com/y58hthhv ; https://tinyurl.com/38hjetxb. קישור לאזהרה במלואה: https://tinyurl.com/4z5hcdhc ↑

  79. Infrastructure Resilience Planning Framework. המסמך פורסם לראשונה בשנת 2021 ומיועד לסייע חברות פרטיות ולגורמי שלטון מקומיים לפעול ביחד, על מנת לחזק את ההגנה על תשתיות חיוניות מאיומים שונים, לרבות איומי סייבר. https://tinyurl.com/dtbw4syv ↑

  80. https://tinyurl.com/45tac69a; https://tinyurl.com/ecuem8ar. קישור למסמך: https://tinyurl.com/2s36ywu7 ↑

  81. תפקיד הממירים הוא להמיר את הזרם החשמלי הישר (Direct current) לזרם חילופי (Alternating current), שהוא התצורה בה מסופק החשמל לצרכנים. https://tinyurl.com/yfvkft9d ↑

  82. Just-in-Time; שיטת הרשאה בה הגישה ניתנת לחשבון משתמש מסוים לפרק זמן מוגבל. https://tinyurl.com/3mtnxjdu. https://tinyurl.com/24ehr3sv; קישור לאזהרה: https://tinyurl.com/yc857ymz ↑

  83. https://tinyurl.com/2637kstv ↑

  84. Marine Transportation System Resilience Assessment Resource Matrix ↑

  85. Marine Transportation System Resilience Assessment Guide. על פי המסמך, תהליך ההערכה כולל חמישה שלבים: (1) ביצוע פעולות מקדימות להליך ההערכה, כגון זיהוי הגורם האחראי על הובלת הליך ההערכה; (2) הגדרת השיטות שישמשו לביצוע ההערכה, כגון ניסוח השאלות בהן יש להתמקד; (3) בחירת מקורות המידע שישמשו לביצוע ההערכה; (4) ביצוע ההערכה; (5) יישום החלטות הנובעות מממצאי ההערכה, למשל קביעת סדרי עדיפויות בהשקעות כספיות. קישור למסמך: https://tinyurl.com/2s48fwxf ↑

  86. https://tinyurl.com/4992m484; https://tinyurl.com/567ffz7w. קישור לאמצעי: https://tinyurl.com/5cn2jwuu ↑

  87. National Cybersecurity Center of Excellence ↑

  88. Migration to post-quantum cryptography project; פרויקט במסגרתו פועלים ב- NCCoEמומחים שונים מתחום ההצפנה, על מנת לפתח שיטות למעבר מהיר יותר להצפנה פוסט-קוונטית. https://tinyurl.com/y95sphty ↑

  89. Harvest Now Decrypt Later; במתקפה זו, ההאקר אוסף מקורבנותיו מידע מוצפן מתוך כוונה להתיר את ההצפנה במועד מאוחר יותר, כשיעמדו לרשותו האמצעים המתאימים לכך. https://tinyurl.com/5cwztdk6 ↑

  90. בשיטה זו, יוצרים שיטת אבטחה המבוססת על מספר אלגוריתמים פוסט-קוונטיים. ↑

  91. https://tinyurl.com/24ayf34u ↑

  92. https://tinyurl.com/2xx9wyfy ↑

  93. https://tinyurl.com/mrye5ncf ↑

  94. Department of Energy's Office of Science ↑

  95. https://tinyurl.com/y5namvrw ↑

  96. https://tinyurl.com/kp35ntcp; https://tinyurl.com/kve4vjun ↑

  97. CyberSG R&D Programme Office; משרד שהקימה CSA בספטמבר 2023 באוניברסיטה הטכנולוגיות של נאניאנג (Nanyang Technological University), על מנת לקדם מו"פ ואת השימוש המסחרי בטכנולוגיות חדשות בתחום אבטחת הסייבר לצורכי ביטחון לאומי והמגזר הפרטי. https://tinyurl.com/y2yetw7v ↑

  98. תוכנית לאומית המיועדת לקדם את יכולותיה של סינגפור בבינה מלאכותית, באמצעות קידום שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר והמגזר הפרטי. https://tinyurl.com/ymf94uy2 ↑

  99. The Global Challenge for Safe and Secure Large Language Models ↑

  100. https://tinyurl.com/2xk5563s ↑

  101. Government Technology Agency; סוכנות ממשלתית הפועלת לקדם ממשל דיגיטלי, הפועל לרווחת האזרחים והמגזר העסקי. https://tinyurl.com/yxz4cab5 ↑

  102. Association of Information Security Professionals; אגודה סינגפורית ללא כוונת רווח, הפועלת לקדם את המומחיות המקצועית באבטחת מידע בסינגפור. https://tinyurl.com/22w2e9c5 ↑

  103. https://tinyurl.com/yphnkery ↑

  104. https://tinyurl.com/ysrcnek3 ↑

  105. National Data Protection Authority ↑

  106. https://tinyurl.com/n86t784j . https://tinyurl.com/4f7stpmp ↑

  107. The Cyber-Defence Campus; מרכז המספק למחלקה הפדראלית של שווייץ לביטחון, הגנה אזרחית וספורט (DDPS) שלושה שירותים: (1) זיהוי מוקדם של מגמות שונות באבטחת סייבר; (2) מחקר וחדשנות בטכנולוגיות אבטחת סייבר; (3) הכשרת מומחי סייבר. https://tinyurl.com/mvd6d9pb ↑

  108. The Federal Office for Defence Procurement ↑

  109. המחקר נעשה בשיתוף עם האוניברסיטה למדעים יישומיים ולאומנויות של מערב שוויץ (HES-SO). ↑

  110. https://tinyurl.com/4psxdpb6 ; קישור למחקר: https://tinyurl.com/5n8nmbhm ↑

  111. מטרות האסטרטגיה: (1) עידוד הפיתוח והשימוש האחראיים בבינה מלאכותית לצרכי בטחון לאומי והגנה משותפת; (2) קידום יכולת תפעול הדדית (interoperability) בין מערכות בינה מלאכותית שבמדינות הברית; (3) הגנה וניטור אחר טכנולוגיות בינה מלאכותית המצויות בידי מדינות הברית וניהול הסיכונים הכרוכים בשימוש בה; (4) זיהוי והתגוננות מפני איומים פוטנציאליים הנובעים משימוש בבינה מלאכותית מצד יריבותיה של נאט"ו. קישור לאסטרטגיה: https://tinyurl.com/3x8aec6m ↑

  112. https://tinyurl.com/mr33sutn. קישור לעיקרי האסטרטגיה: https://tinyurl.com/ymnrjuve ↑

  113. Personal Data Protection Commission ↑

  114. Agency for Science, Technology and Research; סוכנות מחקר ממשלתית בסינגפור המקדמת מחקר וחדשנות טכנולוגיים לקידום הרווחה הכלכלית והחברתית. https://tinyurl.com/3t3pjjuw ↑

  115. Infocomm Media Development Authority; רשות ממשלתית האחראית על קידום תעשיית התקשורת במדינה ורגולציה הנחוצה לפעילותה. https://tinyurl.com/5n6p5yxs ↑

  116. נתונים שנוצרו באופן מלאכותי, המחקים מאפיינים של מידע הלקוח מהמציאות. https://tinyurl.com/m5z4n2vj ↑

  117. במתקפות אלו, יכולים האקרים לגלות מחדש את זהותם של בני אדם, לאחר שהוסר מידע המאפשר את הגילוי. https://tinyurl.com/5xmf5n2f ↑

  118. Proposed Guide on Synthetic Data Generation. קישור למסמך: https://tinyurl.com/2bszt78m ↑

  119. The National Science and Technology Council ↑

  120. https://tinyurl.com/46kdtt2d ↑

  121. ארגון הפועל בוושינגטון לקידום חדשנות, צמיחה כלכלית וממשל איכותי ברמת קהילות, ערים ומדינות בארה"ב (State level), ברחבי ארה"ב. ↑

  122. https://tinyurl.com/ms56fhms ↑

  123. General Intelligence and Security Service ↑

  124. https://tinyurl.com/4u9xua9n; קישור לאזהרה: https://tinyurl.com/e858k8jp ↑

  125. https://tinyurl.com/5578nux5 ↑

  126. Digital Services Act ; החוק משית דרישות על פלטפורמות מדיה חברתיות להגבלת ההפצה של מידע כוזב, הסרה מיידית של תוכן לא חוקי, הגברת ההגנה על קטינים במרחב הדיגיטלי ועוד. https://tinyurl.com/3wdjf26z ; https://tinyurl.com/3pzsfyz3 ↑

  127. https://tinyurl.com/432mr43c ; https://tinyurl.com/46kerzhs ; https://tinyurl.com/ycx6a3mc ↑

  128. The Commission on Elections ↑

  129. שמו המלא של כוח המשימה הינו Task Force Katotohanan, Katapatan at Katarungan (KKK) ↑

  130. https://tinyurl.com/yp5nxv3j ↑

  131. The India-UK Cyber Dialogue, דיאלוג דו-שנתי עליו הכריזו המדינות ב-2012, בין השאר על מנת להתמודד עם פשיעת סייבר, לקדם שיתופי פעולה להפחתת סיכונים במרחב הסייבר ולהתמודד עם השלכותיהם על הביטחון הבין-לאומי, לקדם מרחב אינטרנטי חופשי ועוד. ↑

  132. https://tinyurl.com/y744pnwh ↑

  133. https://tinyurl.com/mrxpbau6 ; https://tinyurl.com/3j33s8j8 ↑

  134. ברית משולשת בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה. ההסכם המכונן של הברית (Pillar 1) נחתם בספטמבר 2021, בעוד שההסכם השני (Pillar 2) נחתם במרץ 2023, ומתמקד בשיתופי מידע בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, טכנולוגיות קוונטיות ועוד. להרחבה, ראו: https://tinyurl.com/34a68dhk. https://tinyurl.com/vr4e4sjy ↑

  135. Japan International Cooperation Agency ↑

  136. United States Agency for International Development ↑

  137. https://tinyurl.com/4sw9cwnz ; https://tinyurl.com/498rb9vr ; https://tinyurl.com/mr2c2tnz ↑

  138. הפסגה הראשונה התקיימה בספטמבר 2023, בהובלת ה-NCSC, בהשתתפות נציגים מהמגזר הפרטי והציבורי, במטרה לגבש אסטרטגיה ומדיניות סייבר לאומית. ↑

  139. The National Cyber Security Center ↑

  140. https://tinyurl.com/48m8p2ey ; https://tinyurl.com/4zw75j37 ↑

  141. Cybersecurity Protection and Response; באפריל 2023 פרסמה USAID מכרז ראשון לבחירת חברות שיפעלו במסגרת פרויקט. הפרויקט פועל במדינות בהן צוותי USAID נוכחים (אלבניה, ארמניה, אוקראינה, סרביה ועוד) ובהן שהם לא (כגון מונטנגרו ורומניה). קישור להורדת מסמך המתאר את מאפייני הפרויקט: https://tinyurl.com/432b3aj5 ↑

  142. https://tinyurl.com/3j7tbudk; https://tinyurl.com/yyuu4w2h ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בסדרה: מדיניות וביטחון סייבר — אוגוסט 2024 קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בארכיון: מדיניות וביטחון סייבר — אוגוסט 2024 חזרה לרשימה