מאי 2024
דו"ח מדיניות וביטחון סייבר
תוכן עניינים
גיבוש הצעת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025 8
איומי סייבר על מגזר הפיננסים 15
תקציר חודשי
הממשל האמריקני פרסם דו"ח מצב בנושא מדיניות אבטחת הסייבר הלאומית וכן תוכנית עדכנית ליישומה, המגדירה יעדים חדשים לביצוע כגון הקמה של מערכת חדשה לאיסוף ולעיבוד נתונים בתחום אבטחת הסייבר; סוכנות מערכות המידע של מחלקת ההגנה (DISA) פרסמה אסטרטגיה לחידוש רשתות המחלקה ולשיפור מידת ההגנה עליהן מאיומי סייבר לשנים 2029-2025, הכוללת צעדים לקידום הטמעת עקרונות אפוס האמון (Zero-Trust). בנוסף, פרסם בית הנבחרים טיוטת הצעה לחוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025, המנחה את האקדמיה הלאומית למדעים (NAS) לחבר דו"ח לבחינת ההקמה של זרוע סייבר ייעודית בצבא ארצות הברית.
ממשלת גרמניה פרסמה טיוטת הצעת חוק לקידום הטמעת הוראות דירקטיבת NIS2 בחקיקה הלאומית, בעוד שמליאת הפרלמנט של איטליה אישרה תיקון לחוק אבטחת סייבר, המחייב ארגוני תשתיות חיוניות לדווח על אירועי אבטחת סייבר ומקדם הקמה של מרכז הצפנה לאומי בסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר (ACN); ממשלת קנדה פרסמה אסטרטגיה ארגונית ממשלתית בתחום אבטחת הסייבר לשנים 2029-2024, הכוללת הקמה של מרכז SOC במרכז הלאומי לאבטחת הסייבר (CCCS); במקביל, פורסם כי בכוונת ממשלת יפן להקים ארגון לשיתוף מידע בין הממשלה לבין מפעילי תשתיות חיוניות וחמ"ל לאיסוף מידע ומודיעין סייבר, ועוד; שר ההגנה של תאילנד הנחה להקים בצבא תאילנד פיקוד סייבר חדש ואקדמיה להכשרה בתחום הגנת סייבר; בד בבד, פרסמה ממשלת סרי לנקה אסטרטגיה לאומית דיגיטלית חדשה וכן החלה לנסח חוק אבטחת סייבר לאומי עדכני; עוד פורסם כי משטרת סינגפור תקים עד לסוף שנת 2024 יחידה מבצעית חדשה בשורותיה לקידום המאבק בפשעי סייבר.
גופי ממשל ומחוקקים מארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, גרמניה, קטאר ויפן, וכן ארגונים בין-לאומיים כגון ה-OECD עסקו החודש בקביעת עקרונות מדיניות ובניסוח רגולציה לקידום הפיתוח והשימוש הבטוחים של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. בנוסף, פרסם המכון הבריטי לחקר הבטיחות בבינה מלאכותית (AISI) מחקר, שבחן את מצב אבטחת הסייבר של חמישה מודלי שפה גדולים (LLMs) ששמם לא פורסם, והיכולת להשתמש בהם לביצוע מתקפות סייבר.
בתחום המאבק באיום ההשפעה על התודעה, פרסם מכון המחקר האוסטרלי, Reset.Tech Australia דו"ח שבחן את מידת יעילות פעילותן של הרשתות החברתיות וחברות הטכנולוגיה, בהתמודדות עם איום זה. בנוסף, השיקו מיקרוסופט ו-OpenAI את קרן "החוסן החברתי" במימון בסך של שני מיליון דולר, לצמצום ההפצה של מידע כוזב מבוסס בינה מלאכותית, המיועד לשבש את תהליכי הבחירות בעולם. ליוזמה זו לוותה הצגה של שלוש הצעות חוק בקונגרס האמריקני, בנושא מניעת השימוש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן מזויף לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בנובמבר 2024.
ארה"ב
ממשל, אסטרטגיה ומדיניות
ב-6 במאי פרסמה מחלקת המדינה אסטרטגיה לקידום שיתוף הפעולה במרחב הסייבר ובנושאים של טכנולוגיות מפציעות ובכלכלה דיגיטלית בין ארה"ב לבין בעלות בריתה ושותפותיה.[1] מטרת האסטרטגיה לקדם את יישום אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית ממרץ 2023,[2] המנחה על קידום שיתופי פעולה בין-לאומיים לשיפור מידת אבטחת מרחב הסייבר. האסטרטגיה כוללת ארבע מטרות: (1) הקמת ושימור תשתיות תקשורת דיגיטליות מאובטחות ופתוחות, בהן רשתות 5G ו-6G, תשתיות ענן ורשתות תקשורת לוויינית; (2) קידום עקרונות ממשל דיגיטלי לשמירת הדמוקרטיה וזכויות האדם, למשל על ידי קביעת עקרונות מוסכמים לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית; (3) קידום נורמות התנהגות מדינתית אחראית במרחב הסייבר ושיתופי פעולה בין-לאומיים למאבק באיומי אבטחה על תשתיות חיוניות; (4) מתן סיוע מקצועי וטכני למדינות שונות בעולם, לשיפור יכולות הגנת הסייבר שלהן.[3]
בנוסף, ב-7 במאי פרסם משרד ראש הסייבר הלאומי (ONCD) לראשונה דו"ח,[4] המציג את מצב אבטחת הסייבר בארה"ב, יעילותה של מדיניות אבטחת הסייבר הלאומית ואת אופן יישומה מצד סוכנויות הממשל הפדראליות. על פי מחברי הדו"ח, הממשל הפדראלי יישם 33 מתוך 36 יעדים שתוכנית היישום של אסטרטגיית הסייבר הלאומית (NCSIP)[5] מיולי 2023 הגדירה למימוש, עד לרבעון השני של השנה הפיסקאלית 2024. כחלק מיישומה, במרץ 2024, הקימה מחלקת החינוך מועצה לתיאום מדיניות (GCC),[6] על מנת לשפר את מידת אבטחת הסייבר על בתי הספר באמצעות הרחבת שיתוף הפעולה בין גופי ממשל פדראליים, מדינתיים (State level) ומקומיים.[7] כמו כן, הציגו המחברים פעולות שבכוונת הממשל לנקוט במהלך שנת 2024 בהם הקמת מערכת לאיסוף ולעיבוד נתוני אבטחת סייבר,[8] בהובלת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), על מנת לשלב בין מערכי נתונים ממקורות שונים ולנתח אותם באופן אוטומטי ומתואם, לזיהוי ולהתמודדות עם אירועי סייבר במהירות.[9]
כצעד משלים לכך, ב-7 במאי פרסם הבית הלבן את הגִּרְסָה השנייה של תוכנית ה-NSCIP, הכוללת 31 יעדים חדשים לביצוע ומתן סמכויות לשש סוכנויות ממשל פדראליות נוספות לצורך קידומם. במסגרת העדכון, נקבע כי מחלקת החינוך תקים עד לרבעון הרביעי של השנה הפיסקאלית 2024 מנגנון רשמי, שיתאם ויקדם פעולות לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מוסדות חינוך ברמה המדינתית (State level) והמקומית. כמו כן, תפעל CISA, בשיתוף עם ה-FBI, עם ה-ONCD ועם רשויות פדראליות נוספות, לעדכון תוכנית התגובה הלאומית לאירועי סייבר (NCIRP)[10] עד לרבעון הראשון של השנה הפיסקאלית 2025. מטרת התוכנית לשפר את פעילותם המשותפת של הגופים המעורבים בתוכנית, בהתמודדות עם איומי סייבר. במקביל, עד לרבעון האחרון של השנה הפיסקאלית 2025 תפעל CISA, בשיתוף עם ה-ONCD ועם המשרד לניהול ולתקציב (OMB),[11] להרחבת היקף השימוש של סוכנויות ממשל פדראליות אזרחיות בשירותים ש-CISA מציעה, להגנה על מערכות בלתי מסווגות.[12]
בנוסף, ב-16 במאי הודיעה נציבות התקשורת הפדראלית (FCC)[13] כי בכוונתה להעלות ביוני 2024 להצבעה הצעה, שתחייב את תשע הספקיות האמריקניות הגדולות לשירותי פס רחב להגיש ל-FCC אחת לשנה את תוכניותיהן לשיפור מידת אבטחת הסייבר של פרוטוקול האינטרנט BGP.[14] במסגרת זו, יידרשו החברות לספק ל-FCC מידע מסווג ודיווחים נגישים לציבור על אבטחת הפרוטוקול תוך שימוש בתשתית מפתחת ציבורית (PKI)[15] מסוג RPKI:[16] מסגרת הצפנה המגנה על ה-BGP ממתקפות כגון "חטיפת" BGP,[17] תוך שימוש באישורים דיגיטליים.[18] עם זאת, החברות לא יידרשו להמשיך ולהגיש את תוכניותיהן, במידה ויוכיחו כי הן הטמיעו אמצעי ROA,[19] המכסים לפחות 90% מהמסלולים המקושרים לכתובות IP שברשותן.[20]
חקיקה
ב-23 במאי אישרה הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים את הצעת חוק, The Enhancing National Frameworks for Overseas Critical Exports (ENFOCE) Act, שהציג יו"ר הוועדה, מייקל מקאול (Michael McCaul). מטרת ההצעה למנוע מיריביה של ארה"ב לנצל מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות מפציעות אחרות שמקורן בארה"ב, על ידי מתן סמכות ללשכת התעשייה והביטחון של מחלקת האוצר (DOC BIS)[21] להשתמש באמצעי בקרה על הייצוא שלהן.[22]
צבא וביטחון
ב-1 במאי פרסמה סוכנות מערכות המידע של מחלקת ההגנה (DISA)[23] אסטרטגיה לחידוש רשתות מחלקת ההגנה ולשיפור מידת ההגנה עליהן מאיומי סייבר, לשנים 2029-2025.[24] במסגרת האסטרטגיה, מתכננת DISA בין השאר להקים מערכות טכנולוגיות, שיאפשרו ליישם מסגרות לחימה בין-זרועיות ובין בעלות בריתה של ארה"ב, כגון ה-.CJADC2[25] בנוסף, מתכננת DISA להטמיע ארכיטקטורת רשת המבוססת על עקרון אפס האמון (Zero-Trust) בחלקי רשת המידע של מחלקת ההגנה (DODIN)[26] השייכים לה עד לרבעון הרביעי של השנה הפיסקאלית 2027. לבסוף, בכוונת DISA לפתח סביבת ענן חדשה ומאובטחת, שתעניק ללוחמים גישה רחבה ומהירה למידע.[27]
בד בבד, ב-2 במאי, פרסם משרד מנהל מערכות המידע של מחלקת ההגנה (DoD CIO)[28] מִזְכָּר,[29] לייעול ולקיצור של תהליך ה-ATO לאישור השימוש ביכולות טכנולוגיות חדשות בשורות המחלקה,[30] תוך וידוא כי הן עומדות בדרישות בתחום אבטחת הסייבר.
על פי המִזְכָּר, גופים שונים במחלקה המעוניינים להשתמש ביכולת טכנולוגית מסוימת, יוכלו להסתמך על הערכות אבטחת סייבר קודמות שבוצעו על ידי גורמים מעריכים השייכים לאגפים אחרים במחלקה (AO).[31] אולם, גורמים מסוימים המטמיעים יכולות טכנולוגיות יוכלו להורות על ביצוע הערכת אבטחה מחודשת, כאשר לדעתם הסיכון בהסתמכות על הערכות קודמות, גבוה. במקרים בהם מנהל מערכות המידע של סוכנות מחלקתית כלשהי והגורם האחראי על אישור הליך ה-ATO אינם מסכימים על ההסתמכות על הערכת אבטחה מוקדמת, ייגשו הצדדים ל-DoD CIO, במטרה שיכריע אם יש צורך בביצוע הערכה חדשה.[32]
לצד זאת, ב-13 במאי, הודיע סגן מנהל מערכות המידע של DISA לענייני מחשוב, קורי סביל (Korie Seville), כי הסוכנות מתכננת לבצע במהלך הרבעון השלישי של שנת 2024 בחינה לפלטפורמת ה-DoD OLYMPUS, שפיתוחה החל במרץ 2024 לסיוע לארגוני ביטחון להטמיע תשתיות ענן מסחריות המותאמות לצורכיהם. לדברי סביל, הפלטפורמה מתוכננת לפעול תחת רמת הרשאה 5(IL5),[33] אך ייתכן והיא תותאם לעבודה ברמה IL6, במידה ומשתמשי הפלטפורמה יהיו מעוניינים בכך.[34]
בד בבד, ב-13 במאי פרסם משרד המבקר הממשלתי (GAO) דו"ח, שבחן כיצד מנהל הצי את כוח האדם האזרחי והצבאי המיומן בתחום אבטחת הסייבר בשורותיו. על פי מחברי הדו"ח, במהלך ביצוע הביקורת נתקל ה-GAO בקשיים באיסוף מידע מהימן אודות מצב כוח האדם בצי: למשל, המידע על המומחים האזרחיים שבצי מאוחסן בשתי מערכות מידע נפרדות ויש הבדלים בין פריטי המידע המוצגים בהם. כתוצאה מכך, תמונת המצב המוצגת על סמך נתונים אלו איננה משקפת את מצבו של כוח אדם זה בצי. ליקוי נוסף עליו הצביעו המחברים, נוגע להכשרת חיילים מהצי לשירות בצוותי כוח משימת הסייבר הלאומיים (CMF):[35] חלק מההכשרה המקצועית ניתנת לחיילים רק לאחר מעברם מהצי ל-CMF, דבר הפוגע בפעילותם המבצעית. לצד זאת, הצהירו המחברים כי בהתאם לחוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2020, ביצע מכון המחקר ללימודים ימיים (CNA)[36] באוקטובר 2021 ובאפריל 2022 שני מחקרים אודות ניהול כוח האדם הצבאי והאזרחי בצי.
במחקרים אלו הציג ה-CNA 31 המלצות, כאשר נכון למרץ 2024, ארבע מהן יושמו במלואן ו-22 אחרות מצויות בהליכי יישום. בתקופה זו, למשל, יישם הצי את המלצת ה-CNA לגיבוש אסטרטגיית אבטחת הסייבר שפורסמה בנובמבר 2023,[37] הכוללת התייחסות לפיתוח כוח האדם המיומן.[38]
ב-21 במאי, הודיעה דארפ"א כי חתמה על הסכם עם פיקוד הסייבר להאצת הפעולות למחקר ולפיתוח יכולות סייבר לשימוש צבאי, במסגרת תוכנית Constellation. שני הגופים השיקו את התוכנית באוקטובר 2022 כתוכנית פיילוט, לקידום המחקר של יכולות סייבר לשימוש צבאי. במסגרת ההסכם, יבחר הפיקוד את מיזמי המחקר והפיתוח שדארפ"א תקדם באמצעות קונסורציום Orion, הכולל מפתחים ומומחים נוספים המשותפים לשני הארגונים.[39]
בנוסף, ב-23 במאי, פרסם צבא היבשה לתגובות הציבור הצעה למבנה לחוזה חדש (AADF),[40] לייעול תהליכי הרכש והפיתוח של פתרונות תוכנה חדשים, שיתמכו בפעילותו. החוזה המוצע יתוקצב בסך של מיליארד דולר למשך עשר שנים וישמש את כלל יחידות צבא היבשה המקיימות הליכי רכש תוכנות, כמו גם סוכנויות פדראליות וארגונים נוספים המסייעים לפעילות הצבא. אחד מהיעדים במבנה החוזה הוא הטמעת בינה מלאכותית, מחשוב ענן וטכנולוגיות חדשניות נוספות בהליכי הייצור והפיתוח, על מנת לספק לצבא תוכנות מתקדמות העונות על צרכיו. בנוסף, בכוונת הצבא להעדיף חברות המנוסות באספקה מהירה של תוכנות.[41]
לבסוף, החודש פרסמה ה-NSA שני מסמכים לקידום הטמעת עיקרון אפס האמון ברשתות ארגוניות.[42] המסמך הראשון פורסם ב-22 במאי ודן ביישום חלק מס' 3 (Application and Workload) מתוך שבעת מרכיבי העקרון. על פי ה-NSA, מומלץ כי ארגונים יערכו רשימת מצאי של היישומים וה-Workloads שברשותם, על מנת להגדיר את האמצעים החיוניים ביותר לעבודתם השוטפת ולהעניק להם עדיפות בשיפור מידת הגנת הסייבר שלהם. בנוסף, על מנת לנהל סיכוני אבטחה שמקורם בתוכנות המסופקות על ידי חברות חיצוניות, מומלץ לארגונים להקים מערכת לאיתור ולטיפול בתוכנות, שעלולות להיות מושפעות מחולשות אבטחה שמקורן בשרשרת האספקה שלהן.[43] המסמך השני פורסם ב-30 במאי, וכולל המלצות ליישום חלק מס' 7 (Visibility and Analytics).
מחברי המסמך ממליצים כי ארגונים ישתמשו במערכת (SIEM),[44] לאיסוף מידע אודות אבטחת הרשת ולגיבוש הערכות בנושא איומי סייבר פוטנציאליים. בנוסף, מומלץ כי ארגונים ישתמשו בתוכנת UEBA,[45] המנתחת תיעוד אירועי מערכת (Logging) על מנת לאתר התנהגויות חריגות, שעלולות להעיד על אירועי אבטחה פוטנציאליים.[46]
גיבוש הצעת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025
ב-13 במאי, הציגו מספר וועדות מִשְׁנֶה לוועדת הכוחות המזויינים של בית הנבחרים את גִּרְסָאוֹתֵיהֶן להצעת חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2025.[47] במסגרת גִּרְסָת הצעת החוק שהוצגה בוועדת המִשְׁנֶה לענייני סייבר, טכנולוגיות חדשניות ומערכות מידע (CITI),[48] נקבע כי על מזכיר מחלקת ההגנה לגבש תוכנית אסטרטגית, שתקדם את הפיתוח והשימוש של טכנולוגיות מידע מבוססות מחשוב קוונטי ברחבי המחלקה ובזרועות הצבא וכן להקים מרכז מצוינות למחשוב קוונטי, שימוקם במעבדה צבאית קיימת. מלבד זאת, מנחה ההצעה את תת-מזכיר המחלקה למחקר והנדסה (USD R&D)[49] לפעול במשותף עם הממונה לענייני בינה מלאכותית ומידע במחלקת ההגנה (CDAO)[50] לגיבוש תוכנית שתבדוק היתכנות להקים סביבת מחשוב ואחסון נתונים מאובטחת, להקלה על בחינתם של מודלי בינה מלאכותית, המאומנים על מידע ביולוגי.[51] בהצעת החוק שנדונה בוועדת המִשְׁנֶה לענייני כוחות האוויר והיבשה הטקטיים,[52] נקבע כי על מזכירות הצבא להקים ולהפעיל, בפיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארה"ב (TRADOC),[53] מרכז למצוינות בלוחמה אלקטרונית וכן להעביר אליו תוכניות ויוזמות בתחום, מהמרכז למצוינות בסייבר של צבא היבשה (CCoE).[54]
בנוסף, כחלק מטיוטת הצעת חוק ה-NDAA, ב-21 במאי אישרה וועדת הכוחות המזויינים של בית הנבחרים (HASC)[55] הצעה המנחה את האקדמיה הלאומית למדעים (NAS)[56] לבצע מחקר בנושא המלצות להקמת זרוע סייבר עצמאית בצבא ארה"ב. המחקר יתבצע במשך תשעה חודשים מזמן החתימה על ביצועו בין ה-NAS למחלקת ההגנה והוא צפוי להתבסס, בין השאר, על תובנות מתהליך הקמת חיל החלל בשנת 2019. ההצעה כוללת החלה של מנגנונים שיוודאו כי ה-NAS מבצעת את עבודתה באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי כגון איסור מפורש על מחלקת ההגנה לנסות ולהשפיע על המסקנות הצפויות להתפרסם בדו"ח. ייאמר, כי לצורך הבטחת עבודתה העצמאית של NAS, ביצוע המחקר הוטל מראש על גוף אזרחי, שאיננו בעל קשרים הדוקים למחלקת ההגנה.[57]
צפון אמריקה
קנדה
ב-24 במאי פרסמה מועצת האוצר של קנדה (TBS)[58] את האסטרטגיה הארגונית הממשלתית הראשונה בתחום אבטחת הסייבר,[59] המיועדת, בין השאר, להגדיר את חזונה ארוך הטווח של הממשלה בנושא אבטחת סייבר ולנהל ביעילות את השקעותיה הכספיות בתחום. במסגרת האסטרטגיה, תקים הממשלה מרכז SOC ראשי במרכז לאבטחת סייבר של קנדה (CCCS),[60] שינטר את כלל הרשתות והמערכות הממשלתיות, לרבות תשתיות ענן ונקודות קצה. למרכז יתווספו מרכזי SOC מקומיים, שיספקו יכולות מעקב נוספות עבור מחלקות ממשלתיות נבחרות. כמו כן, כוללת האסטרטגיה הקמת צוות סגול (Purple Team),[61] שיסייע בדימוי של מתקפות סייבר על מערכות ממשלתיות ובטיפול בפערי אבטחה בהן. לצורך יישום האסטרטגיה, כולל התקציב הלאומי של קנדה לשנת 2024 השקעה בסך 11.1 מיליון דולר קנדי (8.12 מיליון דולר) עד לשנת 2029.[62]
אירופה
גרמניה
ב-7 במאי פרסם משרד הפנים והקהילה (BMI)[63] את טיוטת חוק ה-NIS2UmsCG, להטמעת הנחיות דירקטיבת NIS2 בחקיקה הלאומית.[64] על פי הצעת החוק, כל ארגון הכפוף להנחיות NIS2 ידווח למשרד הפדראלי לביטחון המידע (BSI)[65] על אירועי סייבר שחווה, בשלושה שלבים: 1) מתן הודעה ראשונית תוך 24 שעות; 2) מתן עדכון מפורט תוך 72 שעות; 3) ודיווח סופי על האירוע בתוך חודש.[66] כמו כן, יורחבו סמכויות ה-BSI ליישום הצעת החוק, לרבות על ידי הרחבת היקף הקנסות שביכולתו להטיל על חברות החורגות מהוראותיה. בד בבד, ימונה מנהל ביטחון מידע חדש, שיהיה אחראי על יישום דרישות בתחום אבטחת הסייבר שבדירקטיבה בארגונים פדראליים הכפופים לה.[67]
בריטניה
ב-15 במאי הודיע המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) על השקת שירות ה-Personal Internet Protection, שמטרתו לסייע למועמדים בבחירות, לגורמים רשמיים האמונים על עריכתן ולגורמים נוספים הקשורים להן, להתגונן מפני איומי סייבר שונים המופנים נגדם, כגון נוזקות ומתקפות דיוג. במסגרת השירות, יתריע ה-NCSC בפני הגורמים הקשורים לבחירות מכניסה לדומיינים זדוניים ממכשירי הטלפון והמחשבים שלהם ויחסום את הגישה אליהם. שירות זה מבוסס על שירות ה- Protective DNS service, שמפעיל ה-NCSC מ-2017 וששיפר את מידת אבטחת הסייבר במגזר הציבורי, על ידי חסימת הגישה ל-1.5 מיליון דומיינים זדוניים.[68]
איטליה
ב-14 במאי פורסם כי מליאת הבית התחתון של הפרלמנט של איטליה אישרה הצעה לתיקון חוק אבטחת הסייבר. על פי הצעת החוק, גופי ממשל וארגונים ציבוריים ופרטיים המספקים שירותים חיוניים, יידרשו לספק לסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר (ACN)[69] דיווח ראשוני על אירועי סייבר שחוו בתוך 24 שעות מזמן גילויים, כשבתוך 72 שעות עליהם לספק דיווח הכולל את כלל המידע על האירועים. בד בבד, מקדם החוק את השימוש בהצפנה כאמצעי לשיפור מידת אבטחת הסייבר על ידי הקמת מרכז הצפנה לאומי (National Cryptography Center) ב-ACN. כשבוע לפני אישור החוק, אישרו וועידות בית הנבחרים לענייני חוקה ומשפט טיוטת הצעת חוק נוספת, הקובעת כי יש להשתמש בטכנולוגיות אבטחת סייבר שמקורן באיטליה, במדינות האיחוד האירופי או במדינות החברות בברית נאט"ו. משמעות ההחלטה היא כי איטליה לא תוכל לרכוש טכנולוגיות סייבר מישראל. בעקבות זאת, אישרו המחוקקים תיקון, המאפשר לרכוש טכנולוגיות סייבר מישראל, באמצעות מתן היתר לרכש הטכנולוגיות ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, אך חתומות עימו על הסכמי מחקר ופיתוח טכנולוגיים.[70]
אסיה
יפן
ב-23 במאי פורסם כי בכוונת ממשלת יפן להקים ארגון לשיתוף מידע בין הממשלה לבין מפעילי תשתיות חיוניות, שיוקם על פי מודל הארגון המשותף לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר (JCDC),[71] שהקימו CISA והמחלקה האמריקנית לביטחון המולדת באוגוסט 2021. המהלך כולל ארגון מחדש של המרכז הלאומי למוכנות לתקריות ולאסטרטגיית סייבר (NISC)[72] והקמת חמ"ל לאיסוף מידע ומודיעין סייבר, ניתוח המידע ופרסום המלצות המותאמות למגזרי התעשייה השונים. כמו כן, שוקלת הממשלה לדרוש מהארגונים המשתתפים בארגון לשיתוף מידע להתקין חיישנים לניטור רשתותיהם על מנת לשתף מידע בזמן אמת.[73]
מלזיה
ב-19 במאי הכריזה סגנית שר התקשורת של ממשלת מלזיה, תיאו ניי צ'ינג (Teo Nie Ching), כי משרדה עתיד להציג לממשלה עד לסוף שנת 2024 את טיוטת הצעת החוק, Online Safety Bill. מטרת ההצעה לוודא כי כלל ספקי השירותים המקוונים במדינה פועלים לפי נהלי אבטחה (SOP)[74] ומסייעים לעבודת הרשויות במתן מידע לביצוע חקירות בנושאי אבטחה.[75]
תאילנד
ב-25 במאי הנחה שר ההגנה של תאילנד, סוטין קלונגסאנג (Sutin Klungsang) את הצבא המלכותי של תאילנד (RTAFT)[76] להקים פיקוד סייבר מרכזי עד ל-1 באוקטובר 2024, על מנת לשפר את מידת אבטחת הסייבר שלו ואת יכולתו להילחם באיומים טכנולוגיים ובתחום הלוחמה האלקטרונית. הקמת הפיקוד תלווה ברפורמה ארגונית בשורות הצבא, במסגרתה יועתקו יחידות הגנת הרשת של חיל האוויר לפיקוד הסייבר של החיל, שיועבר תחת סמכותה של המחלקת לטכנולוגיית מידע ותקשורת של חיל האוויר שבמשרד ההגנה.[77] בנוסף, תוקם אקדמיה לתחום הגנת הסייבר, על מנת להכשיר כ-500-300 מומחי סייבר בשנה.[78]
סינגפור
ב-24 במאי הכריז סגן ראש ממשלת סינגפור, הנג סווי קיאט (Heng Swee Keat), כי משטרת סינגפור (SPF)[79] תשיק עד לסוף שנת 2024 תפקיד חדש של חוקרי פשעי סייבר במשרה מלאה בשורותיה. המשרתים בתפקיד ישתלבו בעבודתם של הפיקוד למאבק בפשעי סייבר והמרכז למלחמה בהונאות. כחלק מכך, תקים המשטרה עד לסוף 2024 תא מבצעי סייבר חדש, שיתאם את איסוף המידע המודיעני, החקירה, הפעילות המבצעית והשיבוש היזומים של פשעי סייבר הדורשים התערבות בזמן אמת. מלבד זאת, הודיע קיאט על השקת פלטפורמה בשם Cyber Guardians on Watch, שתאפשר למשתתפיה לקבל מהמשטרה התרעות בנושא פשעי סייבר ולדווח לה על אירועים חשודים. יוזמה נוספת הינה Cyber Crime Prevention Ambassadors, שתכשיר מתנדבים להתמודד עם פשעי סייבר.[80]
סרי לנקה
ב-9 במאי הצהיר שר המדינה לטכנולוגיה של סרי לנקה, קאנקה הראת (Kanaka Herath), כי בכוונת הממשלה לנסח הממשלה חוק אבטחת סייבר לאומי חדש (National Cyber Security Act). בנוסף, הצהיר כי בכוונתו להציג בקרוב לעיון מליאת הפרלמנט את התיקון לחוק ה-Telecommunications Regulatory Act.[81] כמו כן, אישר הקבינט הממשלתי את האסטרטגיה הלאומית הדיגיטלית לשנת 2030,[82] המתמקדת בתחומי אבטחת הסייבר, המידע והפרטיות וכן בפיתוח שירותי דיגיטליים ממשלתיים, בקידום הדיגיטציה בקרב עסקים קטנים ובינוניים, וכן בנושאים של טיפוח אוריינות ומיומנויות, ועוד.[83]
בטחון סייבר
ב-9 במאי פרסמו מספר גופי ממשל ממדינות ברית ה-Five Eyes, בהם CISA ומקבילותיה מבריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד וקנדה, קווים מנחים להטמעת עקרון ה-Secure-by-design ברכש ובייצור של מכשירים ושירותים דיגיטליים. על פי מחברי המסמך, על יצרני מכשירים וספקי שירותים לבצע, בין השאר, מִידּוּל איומים (Threat modeling) מפורט, להמחשת איומי האבטחה הפוטנציאליים על מוצריהם והצעדים הננקטים על ידם, על מנת לתת להם מענה.[84]
בנוסף, ב-14 במאי, פורסם כי בכוונת סוכנות אבטחת הסייבר הלאומית של קטאר (NCSA)[85] להוביל יוזמה, שתאפשר לחברות מתחום אבטחת הסייבר במדינה לספק את שירותיהן רק לאחר שקיבלו אישור עמידה בתקן אבטחת סייבר מצידה (Accreditation).[86] בנוסף, ב-15 במאי הציג תת-המזכיר במחלקת המדע, החדשנות והטכנולוגיה (DSIT)[87] של ממשלת בריטניה, סאקיב בהטי (Saqib Bhatti), לתגובות הציבור שני עקרונות פעולה וולונטריים באבטחת סייבר.
העיקרון הראשון מציג 21 פעולות, שארגונים המפתחים או מוכרים תוכנות יכולים ליישם, על מנת לשפר את מידת ההגנה על מוצריהם, בהם הטמעת עקרון ה-Secure-by-design בייצור התוכנות וכן הטמעת הליך יעיל לגילוי מתמשך של חולשות אבטחה. העקרון השני עוסק בשיפור מידת הגנת הסייבר על מודלים של בינה מלאכותית וממליץ לבצע מִדּוּל איומי אבטחה (Threat modeling) כחלק מהליך ניהול הסיכונים ולוודא כי המודלים עברו בחינות אבטחה, טרם שיווקם, ועוד.[88]
איומי סייבר על תשתיות חיוניות
איומי סייבר על ענף האנרגיה
ב-8 במאי פורסם כי משרד האנרגיה של ישראל ומשרד החינוך והמדע של גרמניה ישקיעו במשותף שני מיליון אירו (2.15 מיליון דולר), עבור מיזמי מחקר לפיתוח שיטות ואמצעי התמודדות חדשים עם איומי סייבר על תשתיות אנרגיה. המחקרים יבוצעו על ידי חוקרים ישראליים מאוניברסיטאות תל-אביב, בן גוריון בנגב, הטכניון והאוניברסיטה העברית, וכן על ידי חוקרים גרמניים מאוניברסיטת גתה (Goethe University) שבפרנקפורט.[89]
איומי מתקפות הכופרה
ב-14 במאי פרסם ה-NCSC בשיתוף עם שלושה איגודי ביטוח במדינה, ABI, BIBA ו-IUA,[90] קווים מנחים להפחתת היקף תשלום דמי הכופר לתוקפים מצד קורבנותיהם. מחברי המסמך, אשר נוסח על פי המלצות דו"ח שפרסם ביולי 2023 המכון הבריטי המלכותי לביטחון לאומי (RUSI),[91] קוראים לקורבנות, בין השאר, לתעד את פרטי המתקפה וההחלטות הארגוניות שהתקבלו במהלך יישום תוכנית התגובה לה לצורך למידה עתידית, וכן להתייעץ עם מומחים חיצוניים כגון גורמי אכיפת חוק או חברות פרטיות בעלות ניסיון בהתמודדות עם מתקפות כופרה.[92]
איומי סייבר על מגזר הפיננסים
ב-9 במאי השיקה מחלקת האוצר האמריקנית את היוזמה הציבורית-פרטית, Project Fortress, הנעשית בשיתוף עם הבורסה האמריקנית, לשיפור מידת האבטחה וחסינות הסייבר של מגזר השירותים הפיננסים. השותפות תכלול הרחבה של שיתוף הפעולה בין גופי אכיפת החוק והמגזר הפיננסי במאבק נגד תוקפים וכן הטמעה של אמצעים, כגון כלים לשיפור היגיינת הסייבר ואמצעי להזנה אוטומטית של מידע על איומים (ATIF).[93]
בנוסף, ב-16 במאי עדכנה הנציבות האמריקנית לניירות ערך (SEC) לראשונה משנת 2000 את הנחיותיה בתחום אבטחת הסייבר של ארגונים מענף הפיננסים, לפיהן מתווכים, חברות השקעות וגופים נוספים יחויבו, בין היתר, לנסח ולהטמיע תכניות לגילוי, לתגובה ולהתאוששות מאירועי פשיעת סייבר המערבים מידע אישי השייך ללקוחות.[94]
איומי סייבר על ענף הבריאות
ב-10 במאי הצהירה סגנית היועץ האמריקני לביטחון לאומי לענייני סייבר וטכנולוגיות חדשות, אן נויברגר (Anne Nueberger), כי בכוונת ממשל ביידן לחייב בתי חולים לעמוד בכללים בסיסיים בתחום אבטחת הסייבר. לדברי נויברגר, הממשל מתעתד לפרסם את הכללים בזמן הקרוב.[95]
בד בבד, ב-20 במאי השיקה סוכנות המחקר האמריקנית בתחום הבריאות (ARPA-H)[96] את תוכנית UPGRADE,[97] במסגרתה יושקעו כ-50 מיליון דולר לפיתוח כלים לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מוסדות בריאות. במסגרת התוכנית, ייבנו מודלים לדימוי תשתיות של בתי החולים ולבחינת מצב אבטחת הסייבר שלהם וכאשר תימצא חולשת אבטחה, יפותח וייבחן עבורה מענה באופן אוטומטי.
ARPA-H מעוניינת לקבל מצוותי ה-IT שישתתפו בה הצעות טכניות בתחומים של: (1) הקמת פלטפורמה לטיפול בחולשות אבטחה בתוכנות; (2) יצירה של העתקים דיגיטליים של תשתיות בתי חולים; (3) מעקב אוטומטי אחר חולשות; (4) פיתוח אוטומטי של כלי אבטחת סייבר מותאמים.[98]
איומי סייבר על מערכות חלל
ב-3 במאי פרסם GAO, דו"ח שבחן את האופנים שבהם מיישמת נאס"א דרישות בתחום אבטחת הסייבר בהליכי הרכש והניהול של תוכניות לפיתוח חלליות ומערכות חלל. לשם כך, בחן ה-GAO בין פברואר 2023 לבין מאי 2024 את התנהלותה של נאס"א בשלושה מיזמי חלל,[99] המפותחים על ידי מרכזים שונים שלה ושמצויים בשלבי התקדמות שונים. על פי המחברים, למרות שמשנת 2019 פרסמה נאס"א הנחיות להגנה על משימות חלל מאיומי סייבר,[100] הן לא יושמו במיזמי הרכש שנבחנו, מאחר ונאס"א לא קבעה פרקי זמן מוגדרים ליישומן בהליכי רכש. בהתאם, המליצו המחברים לנאס"א להציג תוכנית לעדכון תוכניות הרכש של חלליות, כך שיכללו הטמעת אמצעי התגוננות מאיומי סייבר בפרק זמן מוגדר מראש.[101]
מחשוב קוונטי
ב-20 במאי הצהירה אן נויברגר כי לכל המוקדם ביולי 2024, יפרסם המכון האמריקני הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) אלגוריתמים עבור הצפנה פוסט-קוונטית. האלגוריתמים שייתכן ויפורסמו לשימוש הם CRYSTALS-Kyber, CRYSTALS Dilithium ו-SPHINCX+, להם כבר גיבש NIST נהלי הטמעה.
בד בבד, חברות פרטיות, המועסקות בפרויקטים מסווגים עבור הממשל הפדראלי, עשויות להידרש לעמוד בהוראות חדשות להטמעת הצפנה פוסט-קוונטית להגנה על מידע ותשתיות ממתקפות קוונטיות, עד לשנת 2035. עם זאת, ייתכן כי חברות המועסקות בפרויקטים המסווגים ביותר יידרשו להשלים את ההטמעה עד לתאריך מוקדם יותר.[102]
בינה מלאכותית
קידום הטמעה בטוחה של הבינה המלאכותית במגזר הציבורי והממשלתי והקמת מנגנוני ממשל ייעודיים
ב-2 במאי השיק משרד החוץ של אוקראינה דמות ווירטואלית המבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית, להקראת הודעות הדוברות הרשמיות המתפרסמות מטעם המשרד. במטרה למנוע זיופים, בהודעות המשרד שיפורסמו בעזרת הדוברת הווירטואלית, יוטמעו קוד QR וקישור לדף אינטרנט הכולל את הודעות דוברות המשרד בכתב.[103]
בד בבד, החודש עסקו ממשלות ופרלמנטים מארה"ב, צ'ילה, אוסטרליה, גרמניה, קטאר ויפן בקביעת עקרונות ובניסוח רגולציה לקידום הפיתוח ולהטמעת השימוש הבטוח בטכנולוגיית בינה מלאכותית.[104] אחת מן היוזמות הינה הצעת החוק CISA Securing AI Task Force Act, שהציגו ב-14 במאי מספר סנאטורים אמריקניים.[105]בין השאר, מחייבת ההצעה את ראשת CISA, ג'ן איסטרלי (Jen Easterly) להקים ולנהל כוח משימה ייעודי לאבטחת בינה מלאכותית יוצרת, על בסיס עובדי הסוכנות, שיהיה אחראי לתאם את המאמצים לשפר את תהליכי הפיתוח, ההטמעה והשימוש בכלי בינה מלאכותית ברחבי מגזרי התשתיות החיוניות בארה"ב.[106]
יוזמה נוספת שעלתה בקונגרס הינה מטעם קבוצת המחוקקים הדו-מפלגתית לבינה מלאכותית (Bipartisan Senate AI Working Group), שהציגה ב-15 במאי מפת דרכים לגיבוש מדיניות בנושא בינה מלאכותית בארצות הברית.[107]
אחת ממטרות מפת הדרכים, להביא לכך שהממשל האמריקני יקצה לפחות 32 מיליארד דולר בכל שנה עד ל-2026, לקידום חדשנות בבינה מלאכותית למטרות אזרחיות, בין השאר, באמצעות הקמת תשתית מחקר ופיתוח בין-משרדית, שתכלול סוכנויות ממשל בהן NIST ומחלקת המסחר. תשתית זו תקדם את הפיתוח של בינה מלאכותית מהימנה וכן תחומי מחקר בסיסי ויישומי התומכים בבינה מלאכותית, כגון יכולות מחשוב מתקדמות.[108]
במקביל, החודש מינה מנהל נאס"א, ביל נלסון (Bill Nelson), את דיוויד סלבניני (David Salvagnini) לתפקיד מנהל טכנולוגיית הבינה המלאכותית הראשי שלה. כחלק מהמינוי החדש, יורחבו סמכויותיו של סלבניני ששימש עד כה בתפקיד מנהל המידע הראשי של הסוכנות, ויהיה אחראי לניסוח החזון האסטרטגי והשילוב האחראי של הבינה מלאכותית בפעילויותיה השונות של נאס"א, כגון ניתוח נתונים בתחום מדעי כדור הארץ, חקר החלל וניהול תקשורת במשימות בחלל. לצורך כך, עתיד סלבניני לשתף פעולה עם סוכנויות ממשל פדראליות מוסדות אקדמיה, גורמים מהתעשייה ומומחים נוספים.[109]
לצד ניסוח העקרונות להטמעת השימוש בבינה מלאכותית וקידומם, החודש התפרסמו פרטים אודות פיתוח של כלים חדשים לבחירת ולהערכת יכולותיהן של מערכות בינה מלאכותית לשימושי הממשל והמגזר הפרטי. ב-7 במאי פרסם תאגיד MITRE, כי הוא בונה סביבת Sandbox חדשה על בסיס מחשב העל DGX SuperPOD מתוצרת חברת NVIDIA, המיועד לאפשר לסוכנויות ממשל פדראליות בארה"ב לבחון יכולות בינה מלאכותית חדשות. ה-Sandbox יוכל לשמש את הסוכנויות לאימון מודלי שפה גדולים ואמצעי בינה מלאכותית יוצרת נוספים, לצד אימון מערכות המסוגלות לעבד בו זמנית מידע מסוגים שונים, דוגמת טקסטים, תצלומים וצלילים.[110]
כלי נוסף להערכת ולבחינת תפקודן של מערכות בינה מלאכותית, הציג ב-10 במאי המכון הבריטי לבטיחות בבינה מלאכותית (AISI),[111]עם ההשקה של ספריית תוכנה מבוססת רישיון קוד פתוח בשם Inspect, לסיוע למגזר הפרטי והציבורי לבחון ולהעניק ציונים ליכולות ספציפיות של מערכות בינה מלאכותית, כגון יכולת הסקת מסקנות.[112]
ניסוח עקרונות בין-לאומיים לפיתוח ולשימוש הבטוחים בבינה מלאכותית
ב-2 במאי השיק ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה (Fumio Kishida), את קבוצת העבודה במסגרת תהליך הירושימה בבינה מלאכותית, שהקימו מדינות ה-G7 והאיחוד האירופי במאי 2023, לפיתוח בינה מלאכותית יוצרת בטוחה ומהימנה.[113] הקבוצה בהשתתפות נציגים מ-49 מדינות וארגונים, בהם ארצות הברית וצרפת, תתמקד בקידום יישום קוד ההתנהגות הוולונטרי הבין-לאומי,[114]המתווה למגזר הפרטי עקרונות מנחים לפיתוח ולשימוש האחראיים בטכנולוגיות בינה מלאכותית.[115]לקבוצת העבודה שהוקמה, נלווה הפרסום ב-3 במאי מטעם ארגון ה-OECD לראשונה מ-2019, של מסמך המלצות לקידום השימוש האחראי בבינה מלאכותית. על פי ההמלצות, על כלל הגורמים המפתחים והמשתמשים במערכות בינה מלאכותית לוודא כי קיימים מנגנונים המאפשרים לתת מענה בטוח למקרים בהם גורמות המערכות לנזקים או להתנהגות בלתי רצויה. בנוסף, כולל המסמך המלצות לרשויות ממשל שונות לשתף ביניהן פעולה להרחבת יכולת התפעול ההדדית (Interoperability) בין עקרונות רגולציה ומדיניות שונים, בשל הגידול במספר היוזמות בעולם בתחום, ועוד.[116]
במקביל ליוזמות אלו, ב-21--22 במאי, התקיימה בבירת דרום קוריאה, סאול, וועידה בין-לאומית לקידום השימוש והפיתוח הבטוחים של הבינה המלאכותית בהשתתפות מנהיגים מאוסטרליה, ארצות הברית, בריטניה וממדינות נוספות.[117] ביומה הראשון של הוועידה, חתמו המנהיגים על הצהרה משותפת,[118]המביעה תמיכה בהקמתם של מוסדות חדשים לחקר הבטיחות בבינה מלאכותית, בהרחבה של סמכויות המוסדות הקיימים, כגון AISI הבריטי, וכן בהעמקת שיתופי הפעולה ביניהם. בד בבד, קראו המנהיגים להרחבה של שיתופי פעולה בין-לאומיים בין ממשלות, המגזר הפרטי ומוסדות אקדמיה, בקידום חדשנות בבינה מלאכותית באופן בטוח. להצהרה נלווה נספח, בה הציגו המדינות החתומות צעדים למימוש יעדי ההצהרה, כגון ניטור נזקים ואירועי בטיחות שהתרחשו בעקבות השימוש במערכות בינה מלאכותית.[119]
בוועידה השתתפו גם נציגי 16 חברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן מיקרוסופט, גוגל ו-OpenAI,[120] שחתמו על הצהרת עקרונות,[121] הכוללת צעדים וולונטריים נוספים לקידום הפיתוח והשימוש הבטוחים בבינה מלאכותית.
בין השאר, הציעו החברות להציב גבולות סיכון (Thresholds) לשימוש במערכות בינה מלאכותית על מנת להגדיר ולספק דוגמאות למקרים של סיכונים בלתי מתקבלים (Intolerable) הנובעים מהשימוש בהן, וכן לנסח הליכים, שיוודאו כי הסיכונים אינם חוצים את אותם גבולות.[122]
עוד בוועידה, הודיעה מזכירת DSIT, מישל דונלן (Michelle Donelan), על הקצאת מענקים בסך של עד 8.5 מיליון ליש"ט (10.8 מיליון דולר) לחקר התועלות והסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית, בדגש עבור מחקרים העוסקים בהתמודדות עם קטעי Deepfake ותקיפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית ומחקרים למינוף הבינה המלאכותית לשיפור היצרנות. המחקרים יבוצעו על ידי AISI ובשיתוף עם סוכנות המחקר והחדשנות הבריטית (UKRI)[123] ומכון אלן טיורינג בבריטניה,[124] לצד חוקרים ממדינות נוספות.[125]
יצוין כי לקראת הוועידה, פרסם ה-AISI הבריטי דו"ח ביניים מהמחקר הבין-לאומי הראשון לבטיחות של מערכות בינה מלאכותית לשימוש כללי (General-purpose AI),[126] שנערך בהשתתפות של 75 מומחי בינה מלאכותית מרחבי העולם. על פי מחברי הדו"ח, בשנים האחרונות השתפרו היכולות של המערכות הללו, בעיקר בשל העובדה שמפתחיהן הרחיבו את המשאבים הנחוצים לאימונן ושיפור הדיוק באלגוריתמים הקיימים. אולם, הפיתוח העתידי של יכולות אלה עשוי להיות איטי מההתקדמות שהושגה עד כה, בשל מחסור במשאבים הנחוצים להמשך הפיתוח המהיר של המערכת, כגון מידע לאימון ותשתית מחשוב. אשר לסיכוני הבינה המלאכותית, ציינו המחברים כי הטמעת Watermarks על תוכן שהופק באמצעות מערכות בינה מלאכותית יכולה לצמצם באופן חלקי את הסיכונים הטמונים בו, מאחר ומשתמשים בעלי כישורים טכניים מתקדמים עלולים להסיר אותם. במסגרת הדו"ח, הציגו המחברים מספר גישות מומלצות לניהול סיכונים אפשריים בשימוש במערכות בינה מלאכותית, בהן היעזרות במודלים מתמטיים לכִּמּוּת היקף הסיכון והטמעת עקרון ה-Secure-by-design בייצורן.[127]
עידוד חדשנות ומו"פ בטוחים בבינה מלאכותית
ב-1 במאי הציגו הסנאטורים האמריקניים, קורי בוקר (Cory Booker), מייק ראונדס (Mike Rounds) ומרטין היינריך (Marting Heinrich), את הצעת החוק הדו-מפלגתית, AI Grand Challenges Act, הקוראת לקרן הלאומית למדע (NSF)[128] לנהל תחרות פדראלית שתעודד באמצעות מתן מענקים כספיים פיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית מהימנות לטובת כלל הציבור, מצד יזמים וחוקרים.[129]
החקיקה לוותה בפרסום ב-21 במאי מטעם מחלקת המסחר האמריקנית של מסמך,[130] המתאר את אסטרטגיית הפעילות של המכון האמריקני לבטיחות בבינה מלאכותית (USAISI).[131] האסטרטגיה כוללת שלושה יעדים: (1) קידום המחקר המדעי בבטיחות בינה מלאכותית, למשל על ידי פיתוח טכני של אמצעי בטיחות במערכות; (2) ניסוח, הדגמה ופרסום שיטות עבודה לשיפור בטיחותן של מערכות בינה מלאכותית, למשל על ידי פרסום של מדדים, פרוטוקולים והנחיות מתודולוגיות מוגדרות להערכת סיכונים; (3) קידום שיתופי פעולה ומידע בין USAISI למעבדות מחקר, מפתחים ומוסדות להערכת בטיחות בבינה מלאכותית מרחבי העולם, לקידום ההטמעה של עקרונות מוסכמים בבטיחות בינה מלאכותית.[132]
איומי סייבר על מודלים של בינה מלאכותית והגנה עליהם
ב-2 במאי הציגו המחוקקים האמריקניים, מארק וורנר (Mark Warner) ות'ום טיליס (Thom Tillis), את הצעת החוק הדו-מפלגתית, The Secure AI Act of 2024, המנחה את NIST ואת ה-CISA לפתח מאגר חולשות אבטחה לאומי (NVD)[133] ולעדכן את התכנית לגילוי חולשות (CVE),[134] או ליצור מנגנון חדש וולונטרי אחר, על מנת לשפר את מידת ההגנה על מערכות בינה מלאכותית ולקדם את השימוש הבטוח בהן. בין השאר, מנחה ההצעה את ה-NSA להקים מרכז לאבטחת בינה מלאכותית,[135] שיספק סביבה לביצוע בחינות ומחקרים של מערכות בינה מלאכותית שבשימוש המגזר הפרטי והאקדמיה, ולניסוח קווים מנחים למניעת ולהפחתת איומים עליהן.[136]
לצד זאת, ב-20 במאי פרסם ה-AISI הבריטי מחקר, שבחן את מצב אבטחת הסייבר של חמישה מודלי שפה גדולים (LLMs) של מערכות בינה מלאכותית יוצרת, ששמותיהם לא צוינו וכן את היכולת להשתמש בהם לביצוע מתקפות סייבר. במסגרת המחקר, מצאו החוקרים כי ארבעה מתוך חמשת המודלים פגיעים למתקפות מסוג Jailbreaking בסיסיות,[137] כאשר ברוב המקרים הובילו המתקפות את המודלים להפיק תכנים פוגעניים. כמו כן, מצאו החוקרים כי ארבעה מתוך חמשת המודלים פתרו תרגילי אבטחת סייבר מסוג Capture the flag ברמה בסיסית, דבר המאשש את ההנחה כי המודלים לא יכולים לסייע להאקרים לבצע תקיפות מתוחכמות. לבסוף, מצאו החוקרים כי ביכולת המודלים לבצע משימות קצרות טווח באופן עצמאי, כגון פתרון בעיות פשוטות בהנדסת תוכנה, אך הם מתקשים בביצוע מורכבות, כגון בניית יישומי רשת.[138]
בינה מלאכותית והגנת סייבר
ב-6 במאי השיקה גוגל את שירות ה-Google Threat Intelligence, המספק למומחי אבטחה מודיעין איומי סייבר, בסיוע של הצ'טבוט Gemini 1.5 Pro, מתוצרת החברה. על פי ההודעה, השימוש בצ'טבוט מסייע ללקוחותיה לאסוף ממצאים על איומי אבטחה שונים ממאגרי המידע שברשות החברה, וכן לנתח נוזקות באמצעות הנדסה לאחור (Malware reverse engineering), על מנת ללמוד על מאפייניהן. בנוסף, אוסף ה-Gemini 1.5 pro מודיעין איומים ממקורות גלויים (OSINT) ומציג למשתמשים סיכום על דרכי פעולה מומלצות. מלבד Gemini 1.5 Pro, מתבסס השירות על מקורות מידע נוספים, בהם המאגר VirusTotal ופעילות מומחי אבטחה מחברת Mandiant.[139]
מודלי בינה מלאכותית חדשים
ב-13 במאי הציג המכון הממשלתי לחדשנות טכנולוגית של אבו דאבי (TII)[140] שני מודלי בינה מלאכותית חדשים מבוססי קוד פתוח, מסדרת Falcon 2: Falcon 2 11B- מודל שפה גדול (LLM) שאומן על 11 שפות שונות בהן אנגלית, צרפתית וגרמנית,[141] ו-Falcon 2 11B VLM - מודל המאפשר להמיר תמונות לטקסטים המתארים אותן.[142]
השפעה, הטיית דעת קהל והסתה
ב-3 במאי פרסם ארגון המחקר האוסטרלי Reset.Tech Australia, דו"ח,[143] שבחן את מידת יעילות פעילותן של הרשתות החברתיות וחברות טכנולוגיה בהתמודדות עם הפצת מידע כוזב, לאור הקוד האוסטרלי הקיים.[144] בביקורת, התמקדו המחברים בבחינת מערכות להגבלת תוכן (Content moderation) ולאישור פרסומים ממומנים ולמתן המלצות על תכנים לגולשים, וכן בחנו את עמידתן בעקרונות שקיפות הקוד. מחברי הדו"ח ממליצים, בין היתר, להגדיר לרשתות תחומי אחריות ברורים במניעת הפצת מידע כוזב, על ידי החלפת הקוד בתקן רגולציה מחייב וכן לחייב את הרשתות לפרסם מידע בנושא פעילותן בתחום, בהתאם לקריטריונים ברורים שיגדיר הממשל האוסטרלי.[145]
בנוסף, ב-7 במאי הודיעו מיקרוסופט ו-OpenAI על השקת קרן "החוסן החברתי" בהשקעה משותפת על סך של שני מיליון דולר,[146] להתמודדות עם הפצת מידע כוזב המבוסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית במערכות בחירות בעולם. במסגרת פעילות הקרן, יקבל הארגון החברתי האמריקני OATS מימון להשקת תוכנית אוריינות דיגיטלית בבינה מלאכותית לאזרחים אמריקנים בני 50 ומעלה.[147]
כמו כן, מימון יוענק לארגון ה-International IDEA,[148] להעלאת המוּדָעוּת להשלכות השימוש בבינה מלאכותית בקרב ארגוני חברה אזרחית ותקשורת וכן בגופים רשמיים לניהול מערכות בחירות (EMBs).[149] לבסוף, יעניקו החברות מימון לארגון האמריקני ללא כוונת רווח Partnership on AI,[150] לפיתוח ה-,Synthetic Media Framework לייצור ולהפצה אחראיים של מדיה שנוצרה על בסיס מלאכותית.[151]
ב-15 במאי הציגו מספר סנאטורים אמריקניים, בהם איימי קלובשר (Amy Klobuchar), ג'וש האולי (Josh Hawley), סוזן קולינס (Susan Collins) וכריס קונס (Chris Coons), שלוש הצעות חוק, להתמודדות עם האיום הפוטנציאליים של טכנולוגיית בינה מלאכותית על הבחירות הכלליות בארה"ב, שייערכו בנובמבר 2024. על פי הצעת החוק הראשונה, Protect Elections from Deceptive AI Act, ייאסר השימוש בכלי בינה מלאכותית ליצירת תמונות וקטעי Deepfakes וקול, להצגה מסולפת של מועמדים לבחירות.[152] על פי ההצעה השנייה, AI Transparency Elections Act of 2024, כל פרסום של מודעות בנושאים פוליטיים הנעשה בעזרת כלי בינה מלאכותית יוצרת, יחייב לכלול הצהרות גילוי נאות, ליידוע הבוחרים על השימוש בהם.[153] הצעת החוק האחרונה, הזוכה לתמיכה דו-מפלגתית, Preparing Election Administrators for AI Act, מחייבת את נציבות הסיוע לבחירות (EAC)[154] לשתף פעולה עם NIST בניסוח של קווים מנחים בנושא התמודדות עם הסיכונים הפוטנציאליים לשיבוש תהליך הבחירות, הנובעים מהשימוש בבינה מלאכותית. ספציפית, הנחיות אלו ישמשו עבור מנהלים האחראיים על ניהול הבחירות ברמה המקומית וברמת המדינה (State level). על גופי ממשל אלו גם לדווח לקונגרס לגבי השימושים השונים בבינה מלאכותית בבחירות.[155]
לבסוף, ב-22 במאי הציגה ה-FCC הצעה שתחייב מועמדים בבחירות וגורמי פרסום ליידע על מקרים בהם הם משתמשים בטכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת להפקת תצלומים, סרטונים או קטעי קול במודעות בנושאים פוליטיים.
אולם, ההצעה לא תאסור באופן גורף את השימוש בבינה מלאכותית יוצרת למטרה זו, ולא תחול על פלטפורמות דיגיטליות ואינטרנטיות, כגון YouTube. במידה וההצעה תאושר, תפרסם ה-FCC בקשה לקבלת תגובות מהציבור לגבי השאלה אם רגולציה מסוג זה אכן נדרשת וכן לגבי ההגדרה של תוכן הנוצר בעזרת בינה מלאכותית.[156]
שיתופי פעולה
ב-7 במאי הודיעה אוניברסיטת אסטון (Aston University) הבריטית כי קיבלה מענק מחקר בסך 80,000 ליש"ט (101,000 דולר) מטעם הקרן הבין-לאומית לשותפויות במדע (ISPF),[157] לביצוע מיזם מחקר משותף עם אוניברסיטת טוקיו (University of Tokyo), שיתמקד בפיתוח של אלגוריתמים מבוססי טכנולוגיית בינה מלאכותית, לאיתור איומי אבטחת סייבר על מכשירי IoT ניידים (MIoT) ועל רשתות 5G ו-6G.[158]
בנוסף, ב-14 במאי פרסמו סוכנויות ממשל ואבטחת סייבר מרחבי העולם, בהן CISA, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של פינלנד (NCSC-FI)[159] וNISC- מיפן, המלצות לשיפור מידת אבטחת הסייבר של ארגוני חברה אזרחית. במסגרת המסמך, המליצו הגופים לארגוני חברה אזרחית להגן על חשבונות משתמשים על ידי הטמעת אימות רב-שלבי (MFA) להתגוננות ממתקפות דיוג ובאמצעות יישום עקרון ה-PolP,[160] להגנה על חשבונות בעלי רמת הרשאות גבוהה. עבור פעילים בודדים, המליצו המחברים לבחון ולהגביל באופן שוטף את ההרשאות המוענקות ליישומים המותקנים במכשיריהם האישיים, על מנת לצמצם את היקף המידע המופק מהם וכן לאתחל (Rebooting) את המכשירים אחת לשבוע, כמענה להתמודדות עם רוגלות שייתכן והותקנו בהם.[161]
בנוסף, ב-16 במאי התכנסה ברומא לראשונה קבוצת העבודה של מדינות ה-G7 לענייני אבטחת סייבר,[162] בהשתתפותם של ראשי ארגוני אבטחת הסייבר של המדינות החברות.
הדיונים נסובו סביב קשרי הגומלין שבין טכנולוגיית הבינה המלאכותית לבין תחום אבטחת הסייבר, ביוזמות למאבק באיום מתקפות הכופרה, בהיערכות לתקפות סייבר על תשתיות המשמשות לקיום מערכות בחירות ולפעולות הפצת מידע כוזב, וכן בשיפור מידת ההגנה על תשתיות חיוניות ושרשראות האספקה הנלוות להן, למשל באמצעות הטמעת עקרון ה-Secure-by-design.[163]
לבסוף, ב-20 במאי פורסם כי במסגרת תרגיל הסייבר הבין-לאומי השנתי, Cyber Flag 24-1 שנערך בין ה-18-12 במאי בבסיס סופולק (Suffolk) שבמדינת וירג'יניה (Virginia) שבארה"ב, נטלו חלק מומחי אבטחת סייבר מצבאות פינלנד ושבדיה.[164] במהלך התרגיל בהובלת פיקוד הסייבר האמריקני ובהשתתפותן של 18 ממדינות חברות ושותפות בברית נאט"ו, בחנו המשתתפים את יכולתם להתמודד עם איומי סייבר על תשתיות חיוניות. כחלק מכך, הקימו הצוותים מפינלנד ומשבדיה יחידה משותפת להתמודדות עם מגוון של איומי סייבר וכן תרגלו גילוי איומים, שיתוף מידע ומתן מענה להם, לשמירה על תפקודן של מערכות מבצעיות מותקפות בסביבת איום משתנה.[165]
United States International Cyberspace & Digital Policy Strategy ↑
National Cybersecurity Strategy. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/ynurwfpn ↑
קישור לאסטרטגיה: https://tinyurl.com/mwf8xt23 ↑
The 2024 Report on the Cybersecurity Posture of the United States ↑
National Cybersecurity Strategy Implementation Plan ↑
Government Coordinating Council ↑
Cyber Analytics and Data System ↑
https://tinyurl.com/7ns76p2d; קישור למסמך: https://tinyurl.com/4d44r77u ↑
National Cyber Incident Response Plan. המחלקה לביטחון המולדת פרסמה את התכנית בדצמבר 2016 והיא מגדירה את תחומי האחריות, הפעולות ומאמצי התיאום בין סוכנויות ממשל לבין המגזר הפרטי להתמודדות עם אירועי סייבר משמעותיים ולחזרה לשגרה בעקבותיהם. קישור למסמך התכנית: https://bit.ly/471qbw3 ↑
Office of Management and Budget ↑
https://tinyurl.com/3z35jcjr; קישור למסמך: https://tinyurl.com/ycxr7tta ↑
Federal Communications Commission ↑
Border Gateway Protocol ↑
Public-key infrastructure ↑
Resource Public Key Infrastructure ↑
BGP hijacking; מתקפה בה האקרים טוענים לבעלות על קבוצת כתובות IP המקושרות ל-BGP ובכך מנתבים באופן זדוני את תנועת האינטרנט בו. https://tinyurl.com/bddcz4f9 ↑
Digital Certificates; קובץ או סיסמא אלקטרוניים, המעידים על האותנטיות של מכשיר, שרת או משתמש באמצעות שימוש בהצפנה וב-PKI. https://tinyurl.com/5ejn57sb ↑
Route Origin Authorizations; אמצעי אבטחה שנעשה בו שימוש בפרוטוקול BGP, המאשר את מקורן של כתובות IP. https://tinyurl.com/3tyujyhp ↑
https://tinyurl.com/4725ny86 ; https://tinyurl.com/52bfh4bt ↑
Bureau of Industry and Security ↑
https://tinyurl.com/2jf7n68c. קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/ypds74js ↑
Defense Information Systems Agency ↑
DISA Next Strategy ↑
Combined Joint All Domain Command & Control: מערכת המאפשרת לזרועות שונות בצבא ולבעלי ברית של ארה"ב לשתף בניהם במהירות מידע הדרוש לניהול פעולות לחימה. https://tinyurl.com/25pavbrx ↑
Department of Defense Information Network ↑
https://tinyurl.com/53ek79rd. קישור למסמך האסטרטגיה: https://tinyurl.com/mup6c9aw ↑
Department of Defense Chief Information Officer ↑
Resolving Risk Management Framework and Cybersecurity Reciprocity Issues ↑
authority to operate; הליך להערכת האבטחה של שירותים ומוצרים טכנולוגיים, המיושם בסוכנויות פדראליות. https://tinyurl.com/4yk3m5sj ↑
Authorizing Officer או Authorizing Officials, הם גורמים בכירים בתחום הטכנולוגי, כגון מנהלי מידע ראשיים (CIO) או מנהלי טכנולוגיה ראשיים (CTO). https://tinyurl.com/5fetv8n8 ↑
https://tinyurl.com/yu248hdj; https://tinyurl.com/y8wejhey . קישור למִזְכָּר: https://tinyurl.com/2ncz9acr ↑
DISA מסווגת ונותנת הרשאות לשימוש בתשתיות ענן במחלקת ההגנה על סמך ארבע רמות הרשאה (Impact Level). במערכות המסווגות ברמת השפעה 5, ניתן לעבד מידע מבוקר בלתי מסווג (Controlled Unclassified Information) וכן להשתמש בהן במערכות שנעשה בהן שימוש לצורכי ביטחון לאומי. במערכות מסוג רמה 6, ניתן לעבד מידע המסווג כסודי. להרחבה: https://tinyurl.com/bdvbbbpw ↑
Cyber Mission Force teams ↑
Center for Naval Analyses ↑
קישור לאסטרטגיה: https://tinyurl.com/2834w8vc ↑
https://tinyurl.com/msd468c9; קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/2s3b2n8c ↑
Army Applications for the Digital Force ↑
https://tinyurl.com/5bx36y9d; קישור למסמך החוזה המוצע: https://tinyurl.com/3dz8xz9y ↑
עיקרון אפס האמון כולל שבעה חלקים, המציגים רכיבים שונים שנדרשת תשומת לב אליהם בתחום אבטחת הסייבר: (1) משתמשים; (2) מכשירים; (3) יישומים ומשימות; (4) מידע; (5) רשתות וסביבות; (6) אוטומציה ותיאום; (7) נראות וניתוח נתונים. ↑
https://tinyurl.com/2ujkc43h; קישור למסמך: https://tinyurl.com/yn88wvcs ↑
Security information and Event Management; המערכת מהווה מרכז לאיסוף מידע מרחבי הרשת הארגונית וכן מאפשרת לנהל אירועי סייבר ולבצע תיעדוף של איומים. https://bit.ly/45Oyc6T ↑
User and entity behavior analytics; תוכנה מבוססת למיד מכונה, המאתרת חריגות בהתנהגות משתמשים ובנתבים, שרתים ונקודות קצה. https://tinyurl.com/4k55u3rp ↑
https://tinyurl.com/r5stnnw; קישור למסמך: https://tinyurl.com/mrc23txb ↑
Servicemember Quality of Life Improvement and National Defense Authorization Act for Fiscal Year 2025 ↑
Subcommittee on Cyber Innovative Technologies and Information Systems ↑
Under Secretary of Defense for Research and Engineering ↑
Chief Digital and Artificial Intelligence Officer ↑
קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/s8425tak ↑
House Armed Services Subcommittee on Tactical Air and Land Forces ↑
United States Army Training and Doctrine Command ↑
U.S. Army Cyber Center of Excellence. https://tinyurl.com/ye6nu7y2. קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/3nfbv7e6 ↑
House Armed Services Committee ↑
National Academy of Sciences ↑
https://tinyurl.com/2sxj9sbv; https://tinyurl.com/4j3cau6a ↑
Treasury Board of Canada; גוף ממשלתי המבקר את אופן התנהלות הממשלה, בעיקר בתחום ההוצאות הפיננסיות. https://tinyurl.com/4n8fu6pp ↑
Enterprise Cyber Security Strategy ↑
Canadian Centre for Cyber Security ↑
צוות המשלב צוותים אדומים וכחולים, המאפשר הערכה מקיפה יותר של מצב אבטחת הסייבר הארגונית. ↑
https://tinyurl.com/8fz7h55a; https://tinyurl.com/4e2mvpsc; קישור לאסטרטגיה: https://tinyurl.com/5af653sr. ↑
The Federal Ministry of the Interior and Community ↑
A revised Directive on Security of Network and Information Systems; דירקטיבה שנכנסה לתוקף בינואר 2023 ומטרתה לשפר את חסינות הסייבר ואת יכולות התגובה לאירועי סייבר של גופים במגזר הציבורי והפרטי במדינות חברות האיחוד האירופי. זאת, באמצעות ניסוח תקני אבטחת סייבר וקביעת דרישות לביצוע הערכות סיכוני סייבר על שרשראות אספקה, תשתיות חיוניות וארגונים בענפי הייצור, המחשוב והשירותים הדיגיטליים. https://tinyurl.com/4ft6sr96; https://tinyurl.com/mr2veu8h ↑
The Federal Office for Information Security ↑
דירקטיבת NIS2 חלה על ארגונים העומדים בשלושה קריטריונים: (1) פועלים במדינה השייכת לאיחוד האירופי; (2) הינם ארגונים בינוניים או גדולים; (3) שייכים לאחד מ-18 המגזרים החיוניים המוגדרים בה. https://tinyurl.com/43e8war5 ↑
https://tinyurl.com/33ythrud ; https://tinyurl.com/bdfcku72 ↑
Agency for National Cybersecurity ↑
https://tinyurl.com/y2wdxnhx ; https://tinyurl.com/47mnss3z ↑
Joint Cyber Defense Collaborative ↑
National Center for Incident Readiness and Strategy for Cybersecurity ↑
Standard Operating Procedures ↑
The Royal Thai Armed Forces ↑
Department of Air Force Information Technology and Communication ↑
. https://tinyurl.com/3a6b6sar ; https://tinyurl.com/2k26thrm ↑
Singapore Police Force ↑
Cybercrime Command ו-Anti-Scam Centre. https://tinyurl.com/3j95cavs ↑
החוק נחקק לאחרונה ב-1991 וכלל הקמה של נציבות רגולציה לאומית לתקשורת (TRC), הגדרת כללים להפעלת מערכות תקשורת, ועוד. קישור לפירוט סעיפי החוק: https://tinyurl.com/23jb6frm ↑
קישור לאסטרטגיה: https://tinyurl.com/cafvf9m9. ↑
https://tinyurl.com/23fhtmuw ; https://tinyurl.com/5n98h3kx. ↑
https://tinyurl.com/bdfr98zm; קישור למסמך: https://tinyurl.com/3an4abte ↑
The National Cyber Security Agency ↑
Department for Science, Innovation, & Technology ↑
https://tinyurl.com/5xjt5ewt. קישור לשני מסמכי העקרונות: https://tinyurl.com/4643fre3; https://tinyurl.com/3xkavrrz ↑
https://tinyurl.com/mrz6w6wu; https://tinyurl.com/42bnfxa6 ↑
Association of British Insurers, British Insurance Brokers' Association, International Underwriting Association ↑
קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/42syxydk ↑
https://tinyurl.com/h2nwjux3. קישור למסמך: https://tinyurl.com/bdftzdky ↑
Automated Threat Information Feed . https://tinyurl.com/n78eeps9 ; https://tinyurl.com/43baeksf ↑
https://tinyurl.com/5z6j4t6d ; https://tinyurl.com/5n8cs2b4 ; https://tinyurl.com/34k3sh2p ↑
Advanced Research Projects Agency for Health, סוכנות הנכללת במחלקת הבריאות שהוקמה ב-2022 על מנת לתמוך במימון של מחקר ייעודי בתחומי הביו-רפואה והבריאות. ↑
Universal PatchinG and Remediation for Autonomous DEfense ↑
התוכניות שנבחנו הן: Power and Propulsion Element לבניית מודול להקמת תחנת חלל בין-לאומית סביב הירח; פיתוח החללית Orion עבור תוכנית Artemis להנחתת בני אדם על הירח; ותוכנית SPHEREx לבניית טלסקופ חלל למדידת הספקטרום של 450 מיליון גלקסיות. ↑
באוקטובר 2019, למשל, פרסמה נאס"א את ה- Space System Protection Standardהכולל הנחייה להצפנת התקשורת בין החללית לתחנת השליטה הקרקעית. ↑
https://tinyurl.com/mtzjfhjc; קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/2suzwxsa ↑
https://tinyurl.com/mpe5mbmh ; https://tinyurl.com/mrc7ansp ; https://tinyurl.com/3rav4645 ↑
https://tinyurl.com/3y34arex;https://tinyurl.com/4mx3ptrc;https://tinyurl.com/24ry5bfm;https://tinyurl.com/yc3xu92z; https://tinyurl.com/2jh5jahy; https://tinyurl.com/mrywe46s; https://tinyurl.com/ztf2uwxd . קישור למסמכי האסטרטגיה ולתוכנית היישום של ממשלת צ'ילה (בשפה הספרדית): https://tinyurl.com/y2ya7kxe; https://tinyurl.com/3t99ymyb; https://tinyurl.com/2mcr26yw. קישור למסמך המדיניות של ממשלת גרמניה (בשפה הגרמנית): https://tinyurl.com/3jnawtb5 ↑
קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/4u62m9dn ↑
Driving U.S. Innovation in Artificial Intelligence- a roadmap for artificial intelligence policy in the United States senate ↑
https://tinyurl.com/mr3k94u2. קישור למסמך: https://tinyurl.com/yf5t2hwy ↑
Executive Order on the Safe, Secure, and Trustworthy Development and Use of Artificial Intelligence. צו המגדיר את יעדי המדיניות של הממשל האמריקאי בנוגע לבינה מלאכותית והצעדים שהסוכנויות צריכות לבצע ולנקוט בהתאם. הצו פורסם ב-30 באוקטובר 2023. קישור לצו: https://tinyurl.com/bdh22m9u.
https://tinyurl.com/4zmbc4kf ; https://tinyurl.com/5fsj4sub. ↑
U.K. AI Safety Institute; מוסד שהקימה ממשלת בריטניה בנובמבר 2023 על מנת לקדם פיתוח ושימוש בטוחים בבינה מלאכותית. https://tinyurl.com/2jpsej8a ↑
https://tinyurl.com/nhfdj5fz; https://tinyurl.com/2nwvejrv ↑
Hiroshima AI Process Friends Group ↑
International Code of Conduct for Organizations Developing Advanced AI Systems. קישור למסמך הקוד: https://tinyurl.com/bdfvrc7s ↑
https://tinyurl.com/mrhtazb2; https://tinyurl.com/5c6jwv9j ↑
https://tinyurl.com/3wucpdne; קישור למסמך: https://tinyurl.com/2kuy759m ↑
.AI Seoul Summit https://tinyurl.com/yswkhcyw ↑
Seoul Statement of Intent toward International Cooperation on AI Safety Science, AI Seoul Summit 2024 ↑
קישור להצהרה ולנספח: https://tinyurl.com/yc6p2dj4; https://tinyurl.com/2cwuwetm ↑
Frontier AI Safety Commitments, AI Seoul Summit 2024 ↑
קישור להצהרה: https://tinyurl.com/5n8x6x4v ↑
UK Research and Innovation; סוכנות ציבורית הפועלת בחסות ממשלתית ובאופן עצמאי, הפועלת בחסות מחלקת המדע, החדשנות והטכנולוגיה בממשלת בריטניה לקידום החדשנות והמחקר הטכנולוגיים בבריטניה. ↑
Alan Turing Institute ↑
מערכות מהסוג הזה מסוגלות לבצע מגוון רחב של משימות. ↑
קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/ed6dmb8m ↑
National Science Foundation ↑
https://tinyurl.com/463dhy34 ; https://tinyurl.com/p3nsp34h. קישור להצעה: https://tinyurl.com/yeytukmj ↑
The United States Artificial Intelligence Safety Institute: Vision, Mission, and Strategic Goals ↑
US Artificial Intelligence Safety Institute; מכון שהוקם ב-NIST בנובמבר 2023 לקידום הפיתוח של תקני בטיחות, אבטחה וכן תקנים לבחינת מודלים של בינה מלאכותית. ↑
https://tinyurl.com/4p8bx84c; קישור למסמך: https://tinyurl.com/ysttb36a ↑
National Vulnerability Database ↑
Common Vulnerabilities and Exposure ↑
AI Security Center ↑
https://tinyurl.com/bdz8vzjb ; https://tinyurl.com/49vc5rw3 . קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/56dzzucu ↑
במתקפה מהסוג הזה, ההאקר מסוגל לעקוף את הגבלות האבטחה המצויות במכשיר כלשהו ובכך לקבל גישה לכלל המאפיינים של מערכת ההפעלה שלו, לרבות אלו שנחסמו לגישה על ידי היצרן. מתקפה מהסוג הזה מציבה למכשיר הנפרץ סיכוי גבוה יותר להתקנת נוזקות ולגניבת מידע. כמו כן, מתקפה כזו מונעת מהמכשיר הפרוץ לקבל עדכוני אבטחה מהיצרן, המסוגלים לטפל בחולשות אבטחה. https://tinyurl.com/3p3sjvvh ↑
https://tinyurl.com/y4rvwsc8; קישור למחקר: https://tinyurl.com/3dw6eybm ↑
https://tinyurl.com/4n63awd8; https://tinyurl.com/anytz8pk ↑
Abu Dhabi's Technology Innovation Institute ↑
Functioning or Failing? An evaluation of the efficacy of the Australian Code of Practice on Disinformation and Misinformation ↑
The Australian Code of Practice on Disinformation and Misinformation; קוד שפרסם הארגון האוסטרלי ללא כוונת רווח DIGI (המאגד רשתות חברתיות וחברות טכנולוגיה), הכולל עקרונות פעולה למאבק בהפצת מידע כוזב באוסטרליה. קישור למסמך הקוד: https://tinyurl.com/mr3s5tub ↑
https://tinyurl.com/26k24xj4; קישור לדו"ח: https://tinyurl.com/9nmyyc5f ↑
Societal Resilience Fund ↑
Older Adults Technology Services; הארגון פועל להקנות אוריינות דיגיטלית לאזרחים ותיקים בארה"ב. https://tinyurl.com/mu2a8fum ↑
International Institute for Democracy and Electoral Assistance; ארגון בין-לאומי שמרכזו בשוודיה, הפועל לקידום ערכי, תהליכי ומוסדות דמוקרטיים ברחבי העולם, באמצעות שיתופי פעולה בין גופי ממשל ומחקר מרחבי העולם. https://tinyurl.com/2yaje35f ↑
Electoral Management Bodies ↑
הארגון מאגד ארגוני חברה אזרחית, חברות פרטיות וגופי תקשורת, על מנת לרתום את השימוש בבינה מלאכותית לטובת החברה. https://tinyurl.com/588xpas7 ↑
קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/3u2y45j3 ↑
קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/53res59c ↑
Election Assistance Commission ↑
https://tinyurl.com/4s52u22v קישור להצעת החוק: https://tinyurl.com/yejupybt. ↑
https://tinyurl.com/yubrnvub. https://tinyurl.com/mwvadfuj. קישור להצעה: https://tinyurl.com/2bc85pj5 ↑
International Science Partnerships Fund; קרן בריטית ממשלתית, שהוקמה ב-2022 למימון מחקרים טכנולוגיים ולשיתופי פעולה מדעיים בין-לאומיים. https://tinyurl.com/33mfzj8p ↑
National Cyber Security Centre ↑
Principle of least privilege; העיקרון מתמקד בהגבלת ההרשאות שכל עובד מקבל למשאבים הנחוצים לביצוע עבודתו. http://tinyurl.com/4kdzmtxp ↑
https://tinyurl.com/5bunhzy4; קישור למסמך: https://tinyurl.com/j489pknr ↑
G7 Working Group on Cyber Security ↑
https://tinyurl.com/229c9m48 ; https://tinyurl.com/mtw53ew8 ↑
מומחי סייבר מסוכנות 5C של צבא פינלנד נטלו חלק בתרגיל, וכן מומחים מזרועות הים והיבשה, ומסוכנות המחקר של הצבא. ↑