אוגוסט 2022
דו"ח מדיניות וביטחון סייבר
תוכן עניינים
היערכות לבחירות לקונגרס נובמבר 2022 7
סיכום זירת הסייבר ברקע המלחמה באוקראינה 11
איומי סייבר על תשתיות חיוניות 18
איומי סייבר על שרשראות אספקה 20
תקציר חודשי
משרד ראש הסייבר הלאומי של הבית הלבן ייסד את משרת המְנַהֵל לענייני תכנון ומבצעים בתחום אבטחת הסייבר; סנאטורית הציגה הצעת חוק להגדלת המימון לעסקים קטנים עבור חיזוק אבטחת הסייבר שלהם; מנהלת המִנְהָל הראשי של בית הנבחרים הזהירה מחוקקים הנערכים לבחירות לקונגרס בנובמבר 2022 משימוש בפלטפורמת TikTok, נוכח סיכון חמור לפרטיות המידע שלהם; מחלקת ההגנה תסייע לקידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיית רשתות ה-G6.
החודש ובמקביל להימשכות המערכה באוקראינה, נרשמו מספר מתקפות סייבר על יעדים ממשלתיים ופרטיים במדינה ובקרב בעלות בריתה והמיוחסות לרוסיה, ושהבולטות בהן כוונו כנגד חברת לוקהיד מרטין המייצרת את מערכת הרקטות HIMARS המסופקת על-ידי ארה"ב לאוקראינה במלחמה וכנגד יחידת שדה מצבא אוקראינה שעשתה בה שימוש; ברקע ביקורה של יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב, ננסי פלוסי (Nancy Pelosi) בטייוואן, פתח צבא סין בתרגילים צבאיים במסגרתם נרשמה עלייה בתקיפות סייבר שיוחסו לסין כנגד אתרים ומוסדות ציבוריים ופרטיים טייוואנים; סינגפור אישרה שני תיקוני חקיקה להקמת חיל צבאי לאבטחת סייבר; חברת מודיעין איומי הסייבר Mandiant, טענה בהודעת בלוג כי האקרים פרו-איראניים עמדו מאחורי מתקפת הסייבר נגד אתרים ממשלתיים באלבניה ביולי 2022.
שתי חברות חלל אירופיות חתמו על הסכם להשתתפות בהקמת מרכז אבטחת סייבר חדש עבור סוכנות החלל האירופית (ESA). קבוצת האקרים האקטיביסטים השתלטה על לוויין של חברת התקשורת הקנדית,Shaw Broadcast Services שיצא מכלל שימוש והשתמשה בו לשידור מידע; חברת הייצור הביטחוני הצרפתית MBDA, חוותה תקיפת סייבר; חברת אבטחת המידע Claroty, פרסמה מחקר שבחן תקיפת בקרי PLC כאמצעי לפריצה לתחנות עבודה ולסביבות בקרים תעשייתיים; קבוצת כופרה פרצה לחברת טכנולוגיית המידע Cisco וגנבה לטענתה מידע במשקל של 2.8 ג'יגה-בייט; מחלקת האנרגיה האמריקנית תעניק 45 מיליון דולר לפיתוח אמצעי אבטחת סייבר לתשתיות לאספקת אנרגיה; בית חולים בצרפת חווה מתקפת כופרה, שגרמה להשבתת שירותי חירום וניתוחים; בריטניה פרסמה אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם איומי סייבר על מגזר הימאות; המכון הלאומי האמריקני לתקנים וטכנולוגיה (NIST) פרסם לתגובת הציבור טיוטת מסגרת לניהול סיכונים בשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית; ארה"ב וקנדה המשיכו להיערך לאיום המחשוב הקוונטי על תשתיות חיוניות באמצעות קידום המעבר שלהן להצפנה פוסט קוונטית, מתן הכשרה מקצועית למגני מערכות חיוניות ועידוד שיתופי פעולה מחקריים; ארה"ב ודרום קוריאה קיימו פגישה ראשונה של קבוצת העבודה הבילטרלית להתמודדות עם איומי סייבר מצפון קוריאה.
ארה"ב
ממשל, אסטרטגיה ומדיניות
8 באוגוסט – משרד המבקר הכללי של המחלקה לבטחון המולדת מצא ליקויים בתוכנית אבטחת המידע של המחלקה – מחברי דו"ח מטעם משרד המבקר הכללי של המחלקה לבטחון המולדת (OIG),[1] שבחן את עמידת תוכנית אבטחת המידע של המחלקה בתקני חוק ה-FISMA,[2] במהלך השנה הפיסקאלית 2021, מצאו ליקויים המגדירים את התוכנית כלא יעילה, בהם היעדר טיפול בחולשות אבטחה חמורות בזמן, שימוש בעקרונות אבטחת מידע פגי תוקף ושימוש במערכות שונות ללא הרשאה. המשרד קרא ליישם שלוש המלצות: (1) על כלל המשרדים במחלקה לאכוף דרישות הנוגעות למתן הרשאות שימוש במערכות מידע, לתקן חולשות אבטחה חמורות ולהקצות לכך את המשאבים הנחוצים;[3] (2) וידוא שתהליכי הביקורת והדיווח התקופתיים המתפרסמים על ידי המחלקה מדויקים; (3) עדכון מתודולוגיית מסמך המדיניות המחלקתי בנושא ניהול מערכות רגישות,[4] כך שיכלול עדכונים מפרסומים שונים[5] של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST).[6]
9 באוגוסט – משרד המבקר במחלקה לענייני חיילים משוחררים מצא ליקויים ביישום התוכנית הפדראלית לניהול הרשאות גישה במחלקה – משרד המבקר הכללי של המחלקה לענייני חיילים משוחררים,[7] פרסם דו"ח, לפיו המחלקה נכשלה ביישום שלוש מתוך ארבע דרישות משילות (Governance) בתוכנית לניהול הרשאות גישה (ICAM),[8] שהתווה משרד הניהול והתקציב (OMB),[9] ביניהן חלוקת תחומי אחריות לניהול ותיאום יעיל של פעולות ויוזמות לאימות זהות וניהול גישה; גיבוש ויישום דרישות אימות זהות ומתן גישה במסגרת תוכנית הפתרונות הטכנולוגיים של המחלקה לשנים 2021-2020 והטמעת דרישות לניהול סיכוני זהות דיגיטלית העדכנית של NIST.[10]
לטענת המשרד, הסיבה המרכזית ליישום הלקוי של הדרישות היא היעדר הסכמה בין משרדי אבטחת המידע ומשרד משאבי האנוש במחלקה אודות דרכי יישום תוכניות זיהוי, הרשאות וניהול גישה במחלקה. במסגרת הדו"ח, המליץ משרד המבקר כי סגן ראש המחלקה יהיה אחראי על הגדרת תחומי האחריות של כלל המחלקות הרלוונטיות ליישום יוזמות בתחום הזיהוי וניהול הגישה, וכן יהיה אחראי על תיאום ופיקוח הפעולות הנחוצות לגיבוש מדיניות בנושא.[11]
10 באוגוסט – בכיר ב-CISA תיאר את פעולות הממשל בנושא העברת תשתיות הסוכנויות הפדראליות לארכיטקטורת אפס אמון – במסגרת ועידת ארגון ATARC בנושא אפס אמון,[12] טען האחראי בסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) על היוזמה לאינטרנט בטוח (TIC),[13] שון קונלי (Sean Connelly), כי קבוצת ההיגוי הבין-משרדית לקידום ארכיטקטורת אפס אמון פועלת על מנת להבין את אתגרי המימון העומדים בפני מחלקות IT בסוכנויות פדראליות, המיישמות מעבר לארכיטקטורת אפס אמון וכיצד ניתן להתמודד עימם.[14] בנוסף, תיאר קונלי כיצד סוכנויות פדראליות מתאמצות לעמוד בלוחות הזמנים לייצור או במעבר למערכת אחת לפחות, שעומדת ביישום דרישות חוק ה-FISMA ברמה בינונית.[15] כמו כן, טען קונלי כי הממשל משקיע מאמץ רב ביישום דרישות הזהות במודל למעבר לארכיטקטורת אפס אמון, שפורסם על ידי המחלקה לבטחון המולדת ביוני 2021.[16]
12 באוגוסט – המחלקה לביטחון המולדת פרסמה בקשה לקבלת מידע כחלק מיוזמתה להרחיב את התוכנית לאיתור חולשות במערכותיה – המחלקה לבטחון המולדת פרסמה בקשה לקבלת מידע, במסגרתה קראה לחברות להגיש הצעות למתן שירותי הערכת פגיעוּיות ומבדקי חדירות, במסגרת השלב השני בתוכנית ה-Hack DHS לאיתור חולשות ברשתות המחלקה. התחרות הושקה בדצמבר 2021 ובעקבותיה הודיעה המחלקה בחודש אפריל 2022 על כוונתה לקיים תחרויות נוספות.[17] מתוך ההצעות המוגשות, תבחר המחלקה באמצע חודש ספטמבר 2022 שלוש או ארבע חברות, שיעניקו תמיכה טכנית למבדקים בזמן אמת (Live hacking events).[18]
13 באוגוסט – משרד המבקר של המחלקה לביטחון המולדת: המחלקה נעדרת אסטרטגיה אחידה להתמודדות עם הפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות – מחברי דו"ח מטעם משרד המבקר הכללי של המחלקה לביטחון המולדת (OIG), מצאו כי המחלקה נעדרת אסטרטגיה אחידה להתמודדות עם הפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות. על פי הדו"ח, שתי הסיבות להיעדר אסטרטגיה סדורה הן ההתפתחות המתמדת של אמצעים להפצת מידע כוזב והקושי במינוי מזכיר קבוע למחלקה, שבאחריותו להנחות את כלל המחלקה לפעול מול האיום. במסגרת הדו"ח, המליץ ה-OIG כי המשרד לאסטרטגיה, מדיניות ותוכניות של המחלקה יגבש אסטרטגיה אחידה, שתשפר את תיאום פעולות המחלקה נגד הפצת מידע כוזב, הן בקרב מרכיביה והן בשיתוף סוכנויות פדראליות אחרות.[19]
16 באוגוסט – משרד ראש הסייבר הלאומי ייסד משרת המְנַהֵל לענייני תכנון ומבצעים באבטחת סייבר – על פי הצעת עבודה שפרסם משרד ראש הסייבר הלאומי, המְנַהֵל לענייני תכנון ומבצעים באבטחת סייבר יהיה אחראי על גיבוש המדיניות הקשורה לתכנון מבצעי סייבר הגנתיים, קידום חוסן ותכנון תוכניות להתמודדות עם אירועי סייבר.[20] במסגרת תפקידו, יעבוד הממונה על התחום בשיתוף גורמים שונים בממשל הפדראלי, משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI), CISA ומחלקת ההגנה. נוסף על כך, יעריך המְנַהֵל את יעילותן של תוכניות אבטחת סייבר של מחלקות וסוכנויות פדראליות.[21]
17 באוגוסט – בכוונת מחלקת האנרגיה של ארה"ב להעניק 45 מיליון דולר לפיתוח אמצעי אבטחת סייבר לתשתיות לאספקת אנרגיה – מחלקת האנרגיה הודיעה כי המשרד לאבטחת סייבר, אבטחת אנרגיה ותגובה למצבי חירום (CESER)[22] יעניק 45 מיליון דולר לתמיכה במיזמי מחקר, שיעסקו בפיתוח אמצעים וטכנולוגיות לצמצום איומי הסייבר על תשתיות לאספקת אנרגיה. לשם כך, יתמוך CESER ב-15 מיזמי מחקר לכל היותר, שיתמקדו באחד מששת התחומים המועדפים שהוגדרו על ידו: (1) גיבוש פתרונות אוטומטיים לזיהוי וצמצום השפעותיהן של מתקפות סייבר; (2) פיתוח אמצעים להטמעת חסינות סייבר בטכנולוגיות שונות;[23]
(3) פיתוח מנגנוני אימות עבור מערכות לאספקת אנרגיה; (4) פיתוח אמצעים לאיתור חולשות ביישומים הקיימים במערכות לבקרת אספקת אנרגיה; (5) פיתוח תוכנות וטכנולוגיות לאבטחת ייצור ואספקת אנרגיה, שניתן לבחון בסביבות מעבדה הכוללת תהליך מתן משוב; (6) וקידום ושילוב עקרונות וטכנולוגיות אבטחת סייבר חדשים בתשתיות הקיימות.[24]
20 באוגוסט – משרד המבקר הכללי של המחלקה לביטחון המולדת מצא ליקויים במערכת של CISA לשיתוף מודיעין על איומי סייבר – מחברי דו"ח מטעם משרד המבקר הכללי של המחלקה לביטחון המולדת (OIG), שבחן תהליכי שיתוף מודיעין על איומי סייבר ב-CISA באמצעות מערכת ה-AIS,[25] מצא כי CISA הרחיבה את היקף מודיעין איומי הסייבר המשותף ואת מספר הגופים הפדראליים המשתתפים בתוכנית. עם זאת, בחומר רב היה חסר פריטי מידע חיוניים המצביעים על הֶקְשֵׁר, כגון כתובות IP ושמות דומיינים. בנוסף, חלק מהארגונים המשתתפים שיתפו מידע שלא נבדק ובכך הובילו לתוצאות False positive במערכות אבטחה. במסגרת הדו"ח, קרא ה-OIG ל-CISA להרחיב את היקף המידע המשותף מצד ארגונים המשתתפים ב-AIS, להשלים את שדרוג מערכת ה-AIS, לקיים הכשרות מקצועיות נדרשות ולגייס כוח אדם נוסף לשם לשיפור יעילותה התפעולית של מערכת ה-AIS.[26]
חקיקה
4 באוגוסט – סנאטורית הציגה הצעת חוק להגדלת המימון לעסקים קטנים עבור חיזוק אבטחת סייבר – על פי הצעת החוק Small Business Cybersecurity Act, שהוצגה על ידי הסנאטורית הדמוקרטית מגי האסן (Maggie Hassan), החל משנת 2023 יקבל המִנְהל לעסקים קטנים (SBA)[27] 20 מיליון דולר בכל שנה, שיוקצו למרכזים לפיתוח עסקים קטנים ברחבי ארה"ב לשם חיזוק אבטחת הסייבר באותם עסקים. במסגרת המימון שיוענק להם, יוכלו העסקים לממן שירותים כמו ביצוע בדיקות חדירות, בקרת תוכניות ונהלים ומתן הכשרה באבטחת סייבר לעובדיהם. גובה המענקים המירבי שיינתן לכל עסק משתנה בהתאם למדינה בה ממוקם העסק, כאשר עסקים במדינות קטנות יקבלו מימון מירבי בסך 200,000 דולר, בעוד שעסקים במדינות גדולות יקבלו לכל היותר 400,000 דולר.[28]
היערכות לבחירות לקונגרס נובמבר 2022
10 באוגוסט – מנהלת המִנְהָל הראשי של בית הנבחרים הזהירה מחוקקים משימוש בפלטפורמת TikTok – מנהלת המִנְהָל הראשי של בית הנבחרים (CAO),[29] קתרין שפינדור (Catherine Szpindor) הזהירה מחוקקים כי שימוש בפלטפורמת TikTok מהווה איום אבטחתי ברמת חומרה גבוהה, זאת לאחר שפוליטיקאים החלו להשתמש בפלטפורמה בתדירות גוברת לקראת בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקני בנובמבר 2022, על מנת להגיע לקהלי יעד נרחבים ובחתך גילאים צעיר. שפונדר פרסמה את האזהרה על רקע חשש כי TikTok אינה נוהגת בשקיפות בנוגע להגנה על פרטיות ועל מידע השייך למשתמשיה, שעה שהיא דורשת מהם להעניק הרשאת גישה המאפשרת לה לאסוף נתונים ביומטריים כגון טביעות פנים וקול, וכן מידע אחר הכולל רשימות אנשי קשר, מיקומים, פרטים מלוח השנה, מספרים סידוריים של כרטיסי SIM, שמות של רשתות Wi-Fi ותמונות. סגן נשיא וראש תחום המדיניות הציבורית ביבשת אמריקה של TikTok, מייקל בקרמן (Michael Beckerman) הכחיש את הדברים וטען בין השאר כי TikTok מתכוונת למחוק נתונים על משתמשים ממרכזי המידע שלה הממוקמים בארה"ב ובסינגפור ולהעבירם אל שרתי תשתית הענן של Oracle בארה"ב.[30]
14 באוגוסט – CISA פרסמה מערך כלים המיועד לסייע לגורמי ממשל מקומיים וברמת המדינה להגן על תשתיות של מערכות בחירות לקראת הבחירות לקונגרס – CISA פרסמה "ארגז כלים" (Toolkit) הכולל שירותים וכלים שמטרתו לסייע לגורמי ממשל מקומיים וברמת המדינה (state level) לשפר את תחום אבטחת הסייבר של תשתיות לניהול בחירות. ארגז הכלים שפותח על ידי הארגון לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר (JCDC),[31] ובשיתוף מומחים מהמגזר הפרטי והציבורי, מחולק לשלוש קטגוריות: (1) ביצוע הערכת סיכונים בקרב מערכות הצבעה ובחירות באמצעות כלי להערכת פרופיל הסיכון של מערכות בחירות;[32] (2) איתור כלים להגנה על מידע השייך למצביעים, אתרי אינטרנט, רשתות ומערכות דוא"ל; (3) התגוננות מפני מתקפות דיוג, מתקפות כופרה ומתקפות DDoS. לצד זאת, CISA המליצה ליישם מספר צעדים מקדימים טרם השימוש בארגז הכלים, בהם יישום אימות רב-שלבי ועדכון מתמשך של תוכנות ומערכות.[33]
צבא ובטחון
2 באוגוסט – מחלקת ההגנה תסייע לקידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיית רשתות ה-G6 – מחלקת ההגנה הקצתה תקציב בסך 1.77 מיליון דולר, לקידום מחקר המשותף לממשל הפדראלי, לאקדמיה ולתעשייה בנושא יוזמת ה-RAN הפתוח (Open RAN)[34] עבור רשתות ה-G6. המיזם המכונה, Open6G, מהווה חלק מתוכנית IB5G[35] של הפנטגון וישמש כמרכז טכנולוגי לפיתוח, בדיקות ואינטגרציה, ולטובת הזנקת המחקר בתחום רשתות ה-G6. מכון המחקר Kostas[36] באוניברסיטת נורת'איסטרן[37] נבחר להוביל את המחקר המשותף עם מעבדת המחקר של זרוע היבשה[38] של הצבא, כאשר העבודה הטכנית של המיזם תתבצע במכון המחקר לאינטרנט של הדברים[39] באוניברסיטה.[40]
9 באוגוסט – גורמים בכירים בצבא ארה"ב הציגו תוכניות לשינויים בהיקף ובהפעלת כוחות סייבר – במסגרת הסימפוזיון לענייני חלל והגנה מפני טילים (SMD Symposium),[41] הצהירו מפקדי פיקוד הכוחות המיוחדים, פיקוד החלל והגנה מפני טילים ופיקוד הסייבר, כי מזה מספר חודשים בוחן צבא היבשה קונספט חדש שיוביל לשילוב הדוק יותר של יכולות חלל, לוחמת מידע וסייבר, במסגרת פעילות זרוע היבשה. לדברי מפקד פיקוד החלל וההגנה מפני טילים בצבא היבשה, לוטננט גנרל דניאל קרבלר (Daniel Karbler), במסגרת פרויקט Convergence לחידוש רשתות צבא היבשה, צפוי הפיקוד לספק יכולות חלל, שישלבו את יכולותיהם של כוחות מיוחדים ויכולות סייבר.[42] כמו כן, על פי דובר מטעם פיקוד הסייבר של ארה"ב, בשנת 2022 מתכוון הפיקוד להגדיל את מספר צוותי כוח משימת סייבר (CMF)[43] בארבעה נוספים ובשנת 2023 להוסיף חמישה צוותים נוספים ובכך יגדל מספר צוותי ה-CMF בפיקוד מ-133 ל-142.[44]
11 באוגוסט – חברת התוכנה האמריקנית Torch.AI תספק עבור מחלקת ההגנה מערכת להתמודדות עם איומי סייבר מצד גורמים פנימיים וספקים – חברת התוכנה האמריקנית Torch.AI הודיעה כי מחלקת ההגנה בחרה לשלב את תוכנת NEXUS מתוצרתה במערכת המחלקתית להתמודדות עם איומים מצד גורמים פנימיים וספקים (SITH).[45] מערכת SITH נעזרת בטכנולוגיית למידת מכונה ובאוטומציה על מנת לזהות ולהתמודד עם איומים מצד גורמים פנימיים וספקים, ותוכנת NEXUS אחראית על הפיכת מערכות מקור (source system) ומאגרי מידע לנגישים עבור למידת מכונה.[46] SITH פותחה על ידי Torch.AI יחד עם מִנְהֶלֶת לשירותים דיגיטליים (DDS) שבמשרד הממונה על ענייני בינה מלאכותית במחלקת ההגנה (CDAO),[47] ואב-טיפוס שלה הוצג באוקטובר 2021.[48]
16 באוגוסט – מחלקת ההגנה אפשרה להאקרים White Hats לאתר חולשות ברשת חשמל מקומית המשמשת בסיסי צבא – במסגרת כנס DEF CON שהתקיים בלאס וגאס, הציגה מחלקת ההגנה מערכת המדמה רשת חשמל מקומית אוטונומית מסוג microgrid המיועדת לבסיסי צבא,[49] ושאפשרה להאקרים White Hats ממשתתפי הכנס לפרוץ אליה ולאתר חולשות אבטחה. צבא היבשה מקדם הצבת מערכות מסוג microgrid בבסיסיו, מאחר והן חסכוניות באנרגיה ואמורות לתפקד גם במקרים של תקיפות סייבר או אסונות טבע. עם זאת, מערכות אלו מסתמכות על איסוף אוטומטי של נתוני מזג אוויר ממקורות שונים, מה שמציב איומי אבטחה על תפקודן. במסגרת התרגיל, האקרים הצליחו לשבש את פעילותה של מערכת הדמה באמצעות החדרת קודים זדוניים לתחזיות מזג האוויר המסופקות על ידי מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA)[50] ובאמצעות הזנת ערכי טמפרטורה שגויים.[51]
16 באוגוסט – חברת האוויוניקה והמודיעין Aerospace MAG זכתה בחוזה של צבא היבשה בסך 258 מיליון דולר לסיוע טכני בלוחמה אלקטרונית ולוחמת סייבר – חברת הקבלן של צבא היבשה MAG Aerospace, תספק למְנַהֵל פרויקט לוחמה אלקטרונית וסייבר[52] שבמשרד מְנַהֵל התוכנית למודיעין, לוחמה אלקטרונית וחיישנים בצבא היבשה (PEO IEW&S),[53] סיוע בניהול תוכניות ותמיכה לוגיסטית, טכנית והנדסית.
ההתקשרות של MAG Aerospace לאספקת השירותים לזרוע היבשה תחלוש על חמישה מהמשרדים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של לוחמת מידע, אינטגרציה של לוחמה אלקטרונית, התקפה אלקטרונית ועליונות טקטית בחלל. השירותים יינתנו לפרק זמן של שנה אחת עם אפשרות להארכת ההתקשרות ל-4 שנים נוספות, על פי חוזה בסך 258 מיליון דולר.[54]
19 באוגוסט – חיל הנחתים חתם על חוזה לפיתוח מערכת הגנת סייבר – חיל הנחתים חתם על חוזה בסך 168.5 מיליון דולר עם חברת שירותי ה-IT האמריקנית Sealing Technologies, במסגרתו תפתח מערכת הגנת סייבר עבור צוותי הגנת הסייבר של החיל. המערכות יסייעו לאתר ולנתח חולשות אבטחה, למפות את רשתות החיל ולהגיב לאירועי סייבר. על פי הודעת החיל, פיתוח המערכות צפוי להסתיים בספטמבר 2027.[55]
רוסיה
3 באוגוסט – קבוצת האקרים אנונימית תקפה ארגונים רוסיים, בהם תאגיד ממשלתי-בטחוני, באמצעות נוזקה חדשה – על פי מחקר חדש שפורסם מטעם חוקרי חברת אבטחת הסייבר Malwarebytes, קבוצת האקרים אנונימית תקפה ארגונים רוסים, בהם תאגיד מתחום התעופה, החלל וההגנה בבעלות ממשלת רוסיה המכונה בשם OAK, באמצעות נוזקה חדשה. על פי החוקרים, התוקפים השתמשו בסוס טרויאני המכונה Woody RAT למשך תקופה של כשנה לפחות, שהופצה במסגרת תקיפות דיוג ממוקדות, שכללו שימוש בקבצי ZIP או Office, דרכם ניצלו התוקפים את חולשת האבטחה Follina.[56] התוכנה שהוחדרה הקשתה על גילויה, ואפשרה להאקרים להפעיל תוכנות זדוניות נוספות, למחוק קבצים ולגנוב מידע רגיש מהמערכות שהודבקו.[57]
15 באוגוסט – מיקרוסופט סיכלה מתקפות הנדסה חברתית נגד ארגונים באירופה ובארה"ב שבוצעו באמצעות האקרים רוסיים – מרכז מודיעין איומי הסייבר של מיקרוסופט (MSTIC)[58] הודיע כי מתחילת שנת 2022, זיהה וסיכל תקיפות סייבר שביצעה קבוצת ההאקרים המזוהה עם רוסיה,[59] SEABORGIUM נגד ארגוני בטחון, מכוני מחקר, ארגונים לא ממשלתיים וארגונים בין-לאומיים, הממוקמים במדינות החברות בארגון נאט"ו ובצפון ובמזרח אירופה. המרכז ציין כי במסגרת פעילותה, התמקדה הקבוצה בארגונים שסייעו לאוקראינה במהלך הפלישה הרוסית אליה וכן במגזר הממשלתי במדינה בחודשים שקדמו לה, אך העריך כי לא מדובר בעיקר פעילותה בתקופה זו. במסגרת התקיפות הוציאו התוקפים לפועל תקיפות דיוג במסגרתן השיגו גישה לקבצי עוגיות (cookies) ולהרשאות של הקורבן.[60]
אירופה
סיכום זירת הסייבר ברקע המלחמה באוקראינה
במקביל למערכה הצבאית באוקראינה, החודש נמשכו מתקפות הסייבר על יעדים ממשלתיים ופרטיים באוקראינה ובמדינות בעלות בריתה והמיוחסות לרוסיה ולהאקרים פרו-איראניים.
ב-1 באוגוסט, הודיעה קבוצת ההאקרים הרוסית Killnet כי ביצעה מתקפת סייבר "מסוג חדש"[61] נגד מערכות לייצור מערכת שיגור הרקטות HIMARS הממוקמות במתחמי חברת לוקהיד מרטין, מערכת נשק אותה מספקת ארה"ב לאוקראינה במלחמה. לצד זאת, הקבוצה איימה להדליף מידע אישי השייך לעובדי לוקהיד מרטין וקראה לקבוצות האקרים אחרות לשבש את מחזור הייצור שלה. בנוסף, טען מומחה צבאי רוסי בשם אלכסיי ליאונקוב (Alexei Leonkov) כי כוחות צבא רוסיים הצליחו לבצע תקיפות סייבר נגד יחידות שדה אוקראיניות המפעילות את מערכת ה-HIMARS, אף כי לא נמסרו פרטים נוספים בנושא התקיפה.[62] ידיעות אלו הינן בעלות חשיבות רבה, לאור התבטאויותיהם של אנשי צבא ומומחים רוסיים, המתארות את יעילותה של HIMARS עבור הכוחות האוקראינים.[63]
במהלך החודש נצפו מתקפות סייבר כנגד גופי ממשל, אתרים ושירותים בקרב מדינות הגובלות ברוסיה ושיוחסו בחלקן לקבוצות האקרים פרו-רוסיות. כך למשל, ב-9 וב-11 לאוגוסט, חוו אתרי הפרלמנט של פינלנד ולטביה מתקפות DDoS שגרמו להשבתתם ולהאטה בגישה אליהם. על פי הודעת הפרלמנט בפינלנד, ננקטו הצעדים כדי להכיל את התקיפה, שאורגנה על ידי קבוצת האקרים לא ידועה. התקיפה על הפרלמנט הלטבי יוחסה לקבוצת Killnet, שנטלה אחריות על המתקפה ברשת החברתית טלגרם.[64] בנוסף, ב-18 באוגוסט נרשמה מתקפת DDoS נרחבת שיוחסה ל-Killnet ושכוונה נגד מטרות רבות במגזר הציבורי והפרטי באסטוניה. במסגרת התקיפה שהייתה המשמעותית ביותר מסוגה באסטוניה מאז שנת 2007, טענה הקבוצה כי תקפה למעלה מ-200 ארגונים, לאחר שממשלת אסטוניה העתיקה ממקומם שתי אנדרטות מהתקופה הסובייטית בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.[65]
החל מה-22 באוגוסט, חוותה מונטנגרו מתקפת סייבר נרחבת ששילבה שימוש בתוכנת כופר ותקיפות DDoS. המתקפה כוונה כנגד שורת יעדים וגרמה להשבתת אתרים ושירותים ממשלתיים, לרבות שירותים לאספקת מים וחשמל, שאילצו את מפעיליהם לעבור לעבודה ידנית. שר ההגנה רסקו קונז'ביץ (Rasko Konjevic) והסוכנות לביטחון לאומי של מונטנגרו, האשימו את קבוצת הכופרה Cuba והוסיפו כי פעלה בחסות רוסיה. בנוסף, ב-31 באוגוסט, הודיע משרד הפנים של מונטנגרו כי מומחי סייבר מה-FBI הגיעו למדינה על-מנת לסייע בחקירת התקרית.[66]
ב-23 באוגוסט, נטלו מליציות איראניות בעיראק אחריות על מתקפת סייבר נגד עשרות אתרים באוקראינה, שבוצעה לאחר ההתנקשות בחיה של דריה דוגינה (Darya Dugina), בתו של יועצו הבכיר של ולדימיר פוטין, אלכסנדר דוגין (Alexander Dugin).[67] בנוסף למתקפות אלו שיוחסו לגורמים פרו-רוסיים ושכוונו כנגד יעדים מדינתיים ואחרים, ב-9 באוגוסט פורסם כי הפלטפורמה הבריטית למסחר במטבעות דיגיטליים Currency.com חוותה בחודש אפריל מתקפת DDoS, במסגרתה הוצפו שרתי החברה במיליוני בקשות שנשלחו אליה בו זמנית, בניסיון להביא לקריסת מערכותיה. המתקפה החלה לאחר שמייסד Currency.com, ויקטור פרוקופניה (Viktor Prokopenya), הודיע על הוצאת החברה מרוסיה בעקבות הפלישה.[68]
בד בבד, החודש התפרסמו דו"חות על מאמצי התקיפה המגוונים שרוסיה מפעילה באוקראינה. ב-18 באוגוסט פרסמה חברת אבטחת הסייבר Trustwave מחקר שהצביע על כך שקבוצות האקרים המזוהות עם המודיעין הצבאי (GRU) ושירותי מודיעין החוץ (SVR) של רוסיה,[69] דוגמת קבוצות Cozy Bear,[70] Fancy Bear,[71] ו-,Sandworm השתמשו בכלים מסחריים כגון מסגרת מבדקי החדירות Cobalt Strike, וכלים לגניבת מידע כגון GraphSteel לשם השגת גישה למערכות מפתח בסוכנויות ממשל אוקראיניות בין מרץ ליולי 2022. על פי החוקרים, התוקפים השתמשו בכלים אלו כדי להתקין דלתות אחוריות וכן השיגו גישה ליישומים החשופים ברשת ולשירותי VPN , בדומה למתקפה כנגד ספקית תקשורת הלוויינים Viasat, במטרה לשתק את המערכות המותקפות ולהשיג גישה למידע.[72]
עם זאת, ב-11 לאוגוסט, סגן ראש שירות התקשורת המיוחדת של אוקראינה, ויקטור ז'ורה (Victor Zhora),[73] אמר כי עד עתה, מתקפות הסייבר מצד רוסיה היו מוגבלות בהשפעתן, עקב היעדר אסטרטגיה סדורה וקשיים בתיאום המתקפות ברמת המדינה. ז'ורה אמר עוד כי עיקר התקיפות שנצפו היו תקיפות DDoS, פריצות ברמת חומרה שהוגדרה כקלה, ניצול חולשות, השחתות אתרים, ניסיונות לגנוב נתונים, השפעה בתקשורת וגיוס מתנדבים דרך הרשת החברתית טלגרם.[74]
במקביל לתקריות הסייבר שאירעו החודש ולמחקרים שהתפרסמו בנושא, נרשמו ניסיונות של גורמים המזוהים עם רוסיה לקדם מאמצי השפעה והפצת מסרים פרו-רוסיים ברשתות החברתיות. ב-3 באוגוסט, הסוכנות האוקראינית לאכיפת פשעי סייבר (SSU),[75] השביתה שרתים שפעלו במספר ערים אוקראיניות ומהם הופעלה רשת בוטים שמטרתה לערער את אמינות המידע המפורסם על ידי הרשויות באוקראינה ולהפיץ תעמולה רוסית.[76] כמו כן, ב-4 באוגוסט, הודיעו גורמי אבטחה מחברת Meta בניתוח שנכלל בדו"ח האיומים הרבעוני[77] כי החברה הסירה מהרשת חוות טרולים בשם Cyber Front Z, שבסיסה בסנט פטרסבורג, ופעלה להפיץ מסרים פרו-רוסיים ברשתות החברתיות.
במסגרת הקמפיין שכשל בגיוס תמיכה עממית נרחבת ברוסיה, והיה מזוהה גם עם גורמים שנמנו בעבר על סוכנות האינטרנט הרוסית (IRA),[78] הסירה החברה 45 חשבונות פייסבוק ו-1,037 חשבונות אינסטגרם מזויפים.[79]
במקביל לצעדי המנע שנקטו אוקראינה ובעלות בריתה כנגד רוסיה, ב-8 באוגוסט הודיע התובע הכללי של רוסיה, איגור קראסנוב (Igor Krasnov), כי מתחילת המלחמה באוקראינה, הממשל הרוסי חסם 138,000 אתרי אינטרנט, בניסיון להילחם בהפצת מידע כוזב ובמסרים המעודדים טרור ואי יציבות.[80] בהמשך, ב-13 באוגוסט, חשפו חוקרים בצוות המחקר של חברת Digital Shadows Photon, מידע על פעילותו של פורום מחתרתי בשפה הרוסית, המכונה DUMPS, ששימש האקרים פרו-אוקראינים מאז חודש מאי 2022 להבעת מסרי תמיכה באוקראינה וכנגד רוסיה ובלרוס, ולשיתוף מידע על מגוון תקיפות שבוצעו לכאורה כנגד אתרים פרטיים ומוסדות ממשל, מענפי הפיננסים, תקשורת סלולר, שירותים ועוד.[81]
שוויץ
3 באוגוסט – שוויץ מתכוונת לקדם תוכנית לאיתור חולשות בממשל הפדראלי – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של שוויץ (NCSC)[82] מתכוון לקדם תוכנית לאיתור חולשות (Bug Bounty) עד סוף שנת 2022, תוכנית אותה תוביל חברת Bug Bounty Switzerland AG. במסגרת פרויקט פיילוט שהושק בשנת 2021, ביצעו האקרים סריקות לשם איתור חולשות אבטחה בקרב שש מערכות IT של מחלקת החוץ הפדראלית (FDFA)[83] והשירותים הפרלמנטריים של שוויץ.[84] בסך הכל, איתרו ההאקרים 10 חולשות, כולל אחת שסווגה בתור חולשה חמורה, שבע הוגדרו כחולשות ברמת חומרה בינונית ושתיים ברמה קלה.[85]
אסיה
סין
2 באוגוסט – טייוואן חוותה עלייה בתקיפות סייבר שיוחסו לסין ושכוונו כנגד אתרים ומוסדות ממשל – ברקע תרגילים שערך צבא סין בסמוך לחופי איי טייוואן עם ביקורה של יו"ר בית הנבחרים האמריקנית, ננסי פלוסי ב-2 באוגוסט, הושבתו אתרי משרדי הנשיא, ההגנה והחוץ של טייוואן לזמן קצר עקב מתקפות DDoS רבות שבוצעו מכתובות IP שמקורן בסין וברוסיה. מלבד זאת, הותקפו גם אתרים ממשלתיים אחרים, בהם אתר שדה התעופה הבין-לאומי Taoyuan, הגדול במדינה. כמו כן, על פי דיווחי תקשורת בטייוואן, מערכות להצגת הודעות בתחנות רכבת במדינה נפרצו ועל מסכיהן הופצו מסרים בגנות פלוסי.[86] בנוסף, האקרים סינים ביצעו מתקפת סייבר כנגד אתר האוניברסיטה הלאומית של טייוואן (NTU)[87] ואתר המשרד לעניינים אקדמיים.[88]
כמו כן, בשעות שלאחר ביקורה של פלוסי, מוסדות ממשל, ארגונים פרטיים בטייוואן ואתרים השייכים להם, כולל רשת המרכולים-7Eleven והלשכה להגנת הסביבה של עיריית קאושיונג (Kaohsiung),[89] הותקפו על ידי האקרים. במסגרת זאת, פרצו ההאקרים למערכות של מסכי הטלוויזיה של-7Eleven ופרסמו בהם מסרים שגינו את ביקורה של פלוסי באי. בנוסף, בין ה-6-5 באוגוסט, האקרים סינים השחיתו את אתר העירייה ופרסמו בו תמונה של דגל סין למשך יותר מ-10 שעות. עקב ריבוי התקריות, סוכנויות ממשל עקבו ודיווחו על בעיות שנתגלו באתרי האינטרנט לקבינט הממשלתי מדי שעה בין ה-8-5 באוגוסט. קבוצת ההאקרים APT27, המזוהה עם סין לקחה אחריות על סדרת התקיפות שבוצעו כנגד טייוואן בסרטון ווידאו שפרסמה ב-7 באוגוסט ואיימה בתקיפות נוספות.[90]
4 באוגוסט – רשת גלובלית של אתרי חדשות וחשבונות מזויפים ניהלה מבצע של הפצת תעמולה פרו-סינית ברשתות החברתיות – על פי חוקרי חברת מודיעין איומי הסייבר, Mandiant, הרשת מנתה 72 אתרי חדשות וחשבונות מזויפים שפעלו ברשתות החברתיות, ובאמצעותם ניהלה מבצע השפעה רחב היקף ומתוחכם שכלל הפצת תעמולה פרו-סינית, ברחבי צפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואסיה. במסגרת הקמפיין, שכונה בשם HaiEnergy, פרסמה הרשת מאמרי ביקורת נגד מדיניותן של ארה"ב ובעלות בריתה, וכמחאה על ביקורה של ננסי פלוסי בטייוואן.
החוקרים מצאו כי האתרים שנראו לגיטימיים אוחסנו על גבי שרתים השייכים לחברת יחסי ציבור סינית, Haxiun Technology Co., Ltd., הפועלת למתג את המפלגה הסינית הקומוניסטית ומדיניותה באור חיובי בעולם. בנוסף, חלק מהחשבונות שזוהו עם הקמפיין, פרסמו תוכן מפוברק ברשתות החברתיות, שכלל למשל, מכתבים שנשלחו ממשרדו של הסנטור מרקו רוביו (Marco Rubio) לאנתרופולוג אדריאן זנץ (Adrian Zenz), שנודע בביקורתו על מדיניותה של סין כלפי אוכלוסיית האויגורים בחבל שינג'יאנג (Xinjiang), בהם הציעו לו כביכול רוביו והאסטרטג לשעבר של הבית הלבן, סטיב באנון (Steve Bannon), מימון כספי. עם זאת, החוקרים גילו כי לפי חלק מממצאי המחקר, הקמפיין של הקבוצה נכשל בהשגת מטרותיו, עקב קשיים בהדהוד המסר מחוץ למעגל התקשורתי הקרוב של החשבונות המזויפים.[91]
סינגפור
2 באוגוסט – סינגפור אישרה שני תיקוני חקיקה להקמת חיל צבאי לאבטחת סייבר – הפרלמנט של סינגפור אישר שני תיקוני חקיקה, שיועדו להבטיח את הקמת השירות לעניינים דיגיטליים ולמודיעין (DIS),[92] שמטרתו להגן על מערכות ועל רשתות צבא סינגפור מפני איומי סייבר ולוחמה אלקטרונית. התיקון הראשון התמקד בחוק ה-SAF act,[93] שיועד להגדיר את DIS כחלק מהכוחות המזויינים של סינגפור ולהעניק למפקדו את סמכויותיו בעתות שלום ומלחמה. בנוסף, במסגרת עדכון החוקה המקומית הוגדר מינוי מפקד ה-DIS כסמכות הנתונה לנשיא המדינה.[94] שר ההגנה של סינגפור, נג אנג הן (Ng Eng Hen), הודיע בפברואר על כוונת משרד ההגנה להקים את ה-DIS, שצפוי לפעול בסוף 2022, תוך רמיזה כי ההחלטה להקמת החיל התקבלה בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה שלוותה בתקיפות סייבר רבות.[95]
אפריקה והמזרח התיכון
איראן
4 באוגוסט – חברת אבטחת סייבר: האקרים פרו-איראניים עומדים מאחורי מתקפת הסייבר נגד אתרים ממשלתיים באלבניה ביולי 2022 – על פי הודעת בלוג שפרסמה חברת Mandiant, קבוצת האקרים פרו-איראנית בשם HomeLand Justice נטלה אחריות על ביצוע מתקפת סייבר ביולי 2022, שגרמה לשיבוש פעילות אתרים ושירותים ממשלתיים באלבניה ושיועדה למנוע את קיומה של וועידה מטעם קבוצת מתנגדי המשטר Mujahedeen-e-Khalq, שתוכננה להתקיים במדינה בסוף אותו החודש. לאחר ביצוע המתקפה, פרסמו ההאקרים מסמכים שלטענתם שייכים לממשלת אלבניה ולחברי קבוצת מתנגדי המשטר וכן נעשה שימוש בכופרת ROADSWEEP, שדגימה ממנה נשלחה ממאגר נוזקות ציבורי באלבניה. על סמך פעילות זו, טענו חוקרי Mandiant כי מדובר בהתרחבות גיאוגרפית של מבצעי הסייבר של איראן, דבר שמלמד על נכונות מצידה לקחת סיכונים גדולים יותר בסיכול פעולות הנוגדות את האינטרסים הלאומיים שלה.[96]
בטחון סייבר
2 באוגוסט – חברת אבטחת סייבר: מרבית האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, בריטניה ובאוסטרליה לא מיישמות אמצעי הגנה מספקים נגד הודעות דוא"ל זדוניות – חברת אבטחת המידע Proofpoint, בחנה את ההגנה על שירותי דוא"ל בעשר האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, באוסטרליה ובבריטניה, באמצעות שימוש בפרוטוקול DMARC לאימות הודעות דוא"ל,[97] המאפשר לבעלי החשבון לוודא את זהותם של שולחי הודעות דוא"ל. על פי ממצאי הבדיקה, 17 מתוך 30 האוניברסיטאות שנבדקו מסתמכות על רמת ההגנה הבסיסית ביותר ב-DMARK (monitor), וארבע מהן משתמשות לכל הפחות ברמת הביניים (quarantine).[98]
על חמש אוניברסיטאות נוספות בארה"ב לא ניתן היה למצוא מידע. על סמך הממצאים, הסיקו חוקרי החברה כי סטודנטים במרבית האוניברסיטאות המובילות במדינות אלו חשופים להונאות המבוססות על הודעות דוא"ל.[99]
איומי סייבר על תשתיות חיוניות
2 באוגוסט – CISA פרסמה חמש אזהרות על חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות – CISA פרסמה חמש אזהרות, המתארות חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות השייכות לחברות הייצור האלקטרוני Mitsubishi Electric ו-Delta Electronics. על פי האזהרות, החולשות שנמצאו במוצרי Mitsubishi Electric עלולות לאפשר לתוקפים להשיג גישה בלתי מורשית למידע, לבצע בו שינויים ולבצע מתקפות מניעת שירות (DDoS). כמו כן, החולשות שאותרו במוצרי Delta Electronics עלולות לאפשר להאקרים להשיג סיסמאות בתצורה לא מוצפנת ולהריץ קודים שונים מרחוק, שעשויים לגרום למוצרים לבצע פעולות באופן לא מכוון.[100]
5 באוגוסט – המחלקה האמריקנית לבטחון המולדת פרסמה אזהרה בנושא חולשות אבטחה ברכיבי מערכת למתן התראות על מצבי חירום – הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום (FEMA)[101] הכפופה למחלקה לבטחון המולדת פרסמה אזהרה, לפיה חולשות אבטחה במכשירי קידוד ופענוח, השייכים למערכת הלאומית להתראות חירום (EAS),[102] עלולות לאפשר לתוקפים לשלוח הודעות כוזבות על מצבי חירום באמצעי תקשורת שונים. במסגרת האזהרה, פרסמה FEMA שלוש המלצות הקוראות לארגונים המשתמשים ב-EAS: (1) להתקין עדכוני תוכנה ואבטחה במכשירי ה-EAS והמערכות התומכות בהם; (2) להשתמש ב-Firewall; (3) לנטר באופן קבוע את מכשירי ה-EAS ומערכותיהם לאיתור גישה מצד גורמים לא מורשים.[103]
16 באוגוסט – חברה לאספקת מים בצפון-מערב אנגליה חוותה מתקפת כופרה – חברת South Staffordshire Water, האחראית לאספקת מים לאזור צפון-מערב אנגליה, הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר שכוונה כנגד רשתות החברה. החברה נמנעה מלמסור פרטים נוספים והודיעה כי שירותי אספקת המים לא נפגעו. קבוצת עברייני הכופרה הרוסית Cl0p לקחה אחריות על המתקפה ופרסמה ברשת האפלה מסמכי זיהוי השייכים לחברה לצד דרישת תשלום הכופר.[104]
16 באוגוסט – חברת Claroty פרסמה מחקר שבחן תקיפת בקרי PLC על מנת לפרוץ לתחנות עבודה ולסביבות הבקרים – חברת אבטחת המידע Claroty, המתמחה בהגנה על מערכות לבקרה תעשייתית, פרסמה דו"ח, לפיו צוות המחקר של החברה, Team82 פיתח שיטה חדשה לתקיפת בקרי PLC, וניצולם לצורך השגת גישה ראשונית למערכות, תחנות עבודה ורשתות פנימיות, רשתות OT ורשתות ארגוניות.[105] במסגרת המחקר תקפו החוקרים את בקרי ה-PLC על מנת לנוע מהבקר אל תוכנת ה-Engineering Workstation המשמשת מהנדסים לצורך תיקון תקלות בבקר. באמצעות גישה לתוכנה, קיבלו החוקרים גישה לבקרים נוספים ברשת ולמידע בנושא תהליכים תעשייתיים. כמו כן, איתרו החוקרים שבע חולשות אבטחה, שאפשרו לתוקפים לנצל תחנות עבודה באמצעות תקיפת בקרי PLC. במסגרת הדו"ח המליצו החוקרים לבעלי בקרי PLC לפצל את רשתותיהם (Segmentation), לעדכן באופן תדיר תוכנות הקיימות בסביבת ה-OT ועוד.[106]
18 באוגוסט – חברת Zscaler איתרה קמפיין דיוג שבוצע נגד תעשיות ייצור שונות בספרד ובמקסיקו – על פי הודעת בלוג שפרסמה חברת אבטחת המידע האמריקנית Zscaler, החל מיוני 2022 קבוצת האקרים בלתי ידועה ביצעה מתקפות דיוג נגד ארגונים העוסקים בתחום ייצור כימיקלים, תעשיית הרכב, בנייה, ייצור מכונות ולוגיסטיקה בספרד ובמקסיקו. במסגרת הקמפיין, שלחו ההאקרים שני סוגים של הודעות דיוג - הודעות שנשלחו כביכול מטעם התובע הכללי של מקסיקו והודעות לביטול הלוואות שנלקחו - שבהן נדרשים הקורבנות להוריד קובץ המכיל את הסוס הטרויאני Grandoreiro. הנוזקה, הפעילה מאז שנת 2016, היא מסוג דלת אחורית המאפשרת לתוקפים לאסוף מידע מהקשות מקלדת, לחקות תנועות עכבר ומקלדת ולהגביל את הגישה לאתרי אינטרנט.[107]
איומי סייבר על שרשראות אספקה
2 באוגוסט – חברת הייצור הביטחוני הצרפתית MBDA חוותה תקיפת סייבר – קבוצת האקרים בשם Adrastea, המגדירה את עצמה כקבוצה עצמאית, טענה כי הצליחה לגנוב מידע רגיש במשקל 60 ג'יגה-בייט מחברת הייצור הביטחוני הצרפתית MBDA , הכולל מידע אישי השייך לעובדים המעורבים בפרויקטים צבאיים, פרטי חוזים ושיתופי פעולה עם חברות אחרות. כהוכחה לטענתה, פרסמה Adrastea קישור לארכיון מוגן בסיסמא, הכולל מסמכים פנימיים הקשורים לפרויקטים של החברה.[108] MBDA הודיעה כי חוותה ניסיון סחיטה, במסגרתו גנבה קבוצת האקרים מידע רגיש מכונן חיצוני הנמצא בשימוש חברה השייכת ל-MBDA באיטליה ופרסמה אותו. כמו כן, החברה הכחישה את פרסומי הקבוצה, לפיהם גנבה מידע מסווג לאחר שהצליחה לחדור לרשתות הארגון הפנימיות שלה.[109]
איומי מתקפות הכופרה
2 באוגוסט – מחברי דו"ח מטעם מכון המחקר Atlantic Council קוראים להרחיב את הדיווח על מתקפות כופרה לכלל הארגונים בארה"ב – מחברי דו"ח שפורסם על ידי מכון המחקר Atlantic Council, קראו לקובעי המדיניות להרחיב את חובת הדיווח על מתקפות כופרה והנתונים עליהן לכלל הארגונים בארה"ב, לרבות חברות פרטיות, עמותות ומגזרים אחרים. עם זאת, טענו מחברי הדו"ח כי על הקונגרס האמריקני לקחת בחשבון שהחלת חובת דיווח על גופים
שאינם ממשלתיים, תחייב לבצע התאמות מסוימות. בנוסף, המליצו מחברי הדו"ח לחייב את הארגונים השונים לדווח על המתקפות בתוך 72 שעות מרגע גילוין. על הדיווח לכלול לכל הפחות את תאריך התקיפה, היקף התשלום והכתובות ששימשו לצורך העברתו. פרטים נוספים, כמו גודל הארגון וענף התעשייה אליו הוא משתייך, עשויים להועיל לחקירת התקריות. בנוסף, קראו מחברי הדו"ח להעניק הטבות מס ממוקדות לעסקים קטנים ובינוניים, המהווים את עיקר קורבנות התקיפה, ולהתנות אותן ביישום של שיטות עבודה מומלצות ודרישות בסיסיות כגון ניהול גיבוי של נתונים, הטמעת מנגנוני אימות רב-שלבי לגישה מרחוק וניסוח תוכניות תגובה לתקריות סייבר.
לבסוף, מחברי הדו"ח המליצו לקונגרס לנסח חוק שיעניק הטבות מס לעסקים המגייסים או משמרים עובדים המיומנים במקצועות אבטחת הסייבר.[110]
3 באוגוסט – יצרנית הרכיבים האלקטרוניים הגרמנית Semikron חוותה מתקפת כופרה – החברה, המעסיקה כ-3,000 עובדים ב-24 חברות-בת ברחבי העולם והעוסקת בפיתוח מוליכים למחצה ומערכות המשמשות להנעת מנועים של כלי רכב, מערכות אוטומציה תעשייתיות ועוד, הודיעה כי התקיפה גרמה להצפנה חלקית של מערכות ה-IT והקבצים שלה. כמו כן, ההאקרים טענו כי הצליחו לגנוב מידע ממערכות החברה, דבר שנבדק על ידה. החברה לא מסרה פרטים נוספים על התקיפה, אך לפי מידע שהגיע לידי אתר חדשות הסייבר ואבטחת המידע Bleeping Computer, הקבוצה עשתה שימוש בתוכנת הכופר LV, באמצעותה הצליחו התוקפים לגנוב לטענתם קבצים במשקל שני טרה-בייט ממערכות החברה.[111]
9 באוגוסט – חברת אבטחת סייבר הצביעה על עלייה במספר מתקפות כופרה על מערכות תעשייתיות ברבעון השני של 2022 – על פי דו"ח של חברת אבטחת הסייבר, Dragos המתמחה בהגנה על מערכות לבקרה תעשייתית, נרשמו 125 מתקפות כופרה במהלך הרבעון השני של שנת 2022 כנגד מערכות תעשייתיות. זאת, חרף ירידה במספר מתקפות הכופרה הכללי לעומת הרבעון הראשון של 2022, שעמד על 158, והמיוחסת באופן חלקי להתפרקותה של קבוצת עברייני הכופרה Conti, שהייתה אחראית ל-25% מהמתקפות על ארגונים ותשתיות תעשייתיים. עם זאת, מציינים מחברי הדו"ח, כי כמה מהמתקפות שכוונו נגד ענף התעשייה, גרמו להשלכות ניכרות על הפעילות התפעולית של הארגונים. בנוסף, מחברי הדו"ח מצאו כי קרוב ל-40% מהתקיפות על ענף התעשייה התרחשו באירופה, 36% בצפון אמריקה ו-32% באסיה, דרום אמריקה, המזרח התיכון ואפריקה. רוב ההתקפות התמקדו בחברות המתמחות בייצור כלי רכב, מתכות, בגדים וחומרי בניין.[112]
10 באוגוסט – כנופיית כופרה פרצה לחברת טכנולוגיית המידע Cisco וגנבה לטענתה מידע בגודל של 2.8 ג'יגה-בייט – חברת טכנולוגיית המידע Cisco הודיעה כי קבוצת עברייני הכופרה המכונה Yanluowang, עמדה ככל הנראה מאחורי פריצה לרשת הארגונית שלה במאי 2022, וניסתה לבצע סחיטה תחת איום לפרסם מידע שנגנב.
התוקפים הודיעו כי גנבו נתונים במשקל 2.75 ג'יגה-בייט שהכילו 3,100 קבצים, בהם הסכמי סודיות, שרטוטים הנדסיים ועוד. התוקפים השיגו גישה לרשת של Cisco לאחר ש"חטפו" (hijacking) את חשבון הגוגל הפרטי של אחד מעובדי החברה, בו נשמרו הרשאות העובד בדפדפן ה-Google Chrome. כדי לבצע את הפריצה, ביצעו התוקפים תקיפת דיוג קולית (Vishing) במהלכה התחזו לעובדי תמיכה טכנית ושכנעו את העובד לפתוח הודעת אימות רב-שלבי שקיבל בדחיפה, באמצעות ניצול עייפות העובד ((MFA fatigue.[113] לאחר מכן, הצליחו התוקפים להתחבר באמצעות VPN לרשתות החברה. כמו כן, החברה הודיעה כי פעילותה העסקית לא נפגעה וכי התוקפים לא השיגו גישה לנתונים רגישים השייכים ללקוחות או לעובדים ולקניין רוחני ולא נמצאו כל עדויות לתוכנות כופרה ברשתותיה.[114]
18 באוגוסט – קבוצת עברייני הכופרה LockBit תקפה חברת אבטחת סייבר וחברת ייצור רכבות בארה"ב – קבוצת עברייני הכופרה LockBit הודיעה כי בחודש יוני 2022 ביצעה מתקפת כופרה נגד חברת אבטחת המידע Entrust, במסגרתה גנבו ההאקרים מידע ממערכותיה הפנימיות.[115] לדברי ויטלי קרמז (Vitali Kremez), מנכ"ל חברת AdvIntel, המתמחה בהתמודדות עם עבריינות סייבר, ההאקרים ביצעו את המתקפה לאחר שרכשו הרשאות שנגנבו מ-Entrust.[116] ב-21 באוגוסט הושבת אתר ההדלפות של הקבוצה בעקבות תקיפת DDoS שבוצעה ככל הנראה מטעם Entrust.[117] זאת, לאחר ש-LockBit כבר החלה בהדלפת המידע שנגנב.[118] בנוסף, הודיעה LockBit כי היא עומדת מאחורי מתקפת הכופרה על החברה האמריקנית Wabtec לייצור קטרים וקרונות, שהתגלתה ביוני 2022 ופגעה ביכולתם של עובדיה להתחבר לרשתותיה.[119]
איומי סייבר על מערכות חלל
8 באוגוסט – פיקוד כוחות אירופה ואפריקה של חיל האוויר האמריקני חתם על חוזה בסך 1.92 מיליון דולר לרכישת שירותי אינטרנט לווייני ממערך לווייני Starlink – על פי הודעה מטעם חיל האוויר האמריקני, פיקוד כוחות חיל האוויר באירופה ובאפריקה (USAFE-AFAFRICA)[120] חתם בסוף יולי 2022 על חוזה בסך 1.92 מיליון דולר לרכישת שירותי אינטרנט לווייני מפרויקט Starlink, על מנת לתמוך בפעילות כנף 86 של הפיקוד, המוצב בגרמניה.[121]
12 באוגוסט – מומחה אבטחת סייבר פיתח מכשיר ביתי המסוגל לשמש לתקיפת לוויינים השייכים לפרויקט Starlink – במסגרת כנס Black Hat שהתקיים בלאס וגאס, הציג חוקר אבטחת הסייבר לנרט ווטרס (Lennert Wouters) מכשיר ביתי הכולל מעגל מודפס (circuit board), שבנה על בסיס רכיבים מסחריים בעלות של 25 דולרים המאפשר לפרוץ למכשירי Starlink. על פי ווטרס, האקרים עלולים להשתמש באמצעי תקיפה מסוג זה על מנת להריץ קוד על הטרמינלים הלווייניים של Starlink ולהשיג גישה לרשת כולה. ווטרס, פיתח את המכשיר במסגרת תחרות למציאת חולשות של חברת SpaceX, בעקבותיה פרסמה החברה עדכון תוכנה.[122]
15 באוגוסט – קבוצת האקרים White Hats טענה כי השתלטה על לוויין לצורך שידור מידע – במסגרת כנס DEF CON, טען חוקר האבטחה קארל קושר (Karl Koscher), כי קבוצת ההאקרים Shadytel, בה הוא חבר, הצליחה להשתלט על הלוויין של חברת התקשורת הקנדית, Shaw Broadcast Services, Anik F1R, שהוצא משימוש בשנת 2020 ומוצב בהקפת GEO,[123] באמצעות גישה למשדר במתקן Uplink שאינו בשימוש ושליחת פקודות ללוויין. לדבריו, הקבוצה נעזרה ברכיב רדיו מבוסס תוכנה (SDR) קוד פתוח המכונה Hack RF,[124] לשידור אותות רדיו. חברי הקבוצה השתמשו בלוויין על מנת לשדר קטעי ווידאו מכנסים וקטעי ווידאו מסרטים שונים וכן לבצע שיחות ועידה טלפוניות.[125]
16 באוגוסט – שתי חברות חלל אירופיות חתמו על הסכם להשתתפות בהקמת מרכז SOC חדש עבור סוכנות החלל האירופית – החברה האסטונית Spaceit המתמחה בטכנולוגיות חלל, חתמה על חוזה עם חברת ההנדסה הבלגית RHEA Group, במסגרתו תשתתף Spaceit בהקמת מרכז SOC חדש עבור סוכנות החלל האירופית (ESA), שצפוי להתחיל לפעול בשנת 2024. שתי החברות ישתתפו בהקמת המרכז במסגרת תאגיד של 19 חברות. Spaceit צפויה לספק סימולטורים ופלטפורמות משימה מבוססות ענן, שישמשו לצורך קיום בדיקות וניסויים במסגרת הקמת המרכז.[126]
איומי סייבר על ענף הבריאות
5 באוגוסט – המחלקה האמריקנית לבריאות ולשירותי אנוש פרסמה אזהרה מפני חולשות אבטחה במכשירי IoT ובאפליקציות Open Web – המרכז לתיאום אבטחת הסייבר בענף הבריאות (HC3),[127] הכפוף למחלקה האמריקנית לבריאות ולשירותי אנוש (HHS),[128] פרסם שתי אזהרות, בהן הציג את סיכוני האבטחה של מכשירי ה-IoT ושל יישומי רשת. במסגרת האזהרה הראשונה, טען המרכז כי שימוש במכשירי ה-IoT על ידי מומחים רפואיים ובאפליקציות למעקב אחר מדדים אישיים עלול להעלות את הסיכון למספר סוגי מתקפות, בהן מתקפות אדם בתווך (MITM)[129] ו-DDoS. על מנת לצמצם את הסיכון, קרא המרכז לארגונים רפואיים ליישם את מודל אפס האמון (Zero trust), לעדכן תוכנות וקושחה באופן תדיר, ועוד. במסגרת האזהרה השנייה, הציג המרכז דרכים להתמודדות עם סיכונים הנובעים משימוש ביישומי רשת, כגון שימוש בחתימות דיגיטליות על מנת לוודא כי התוכנה הגיעה ממקור מוסמך, סקירת קוד המקור לאיתור חולשות להזרקת קוד (code injection), ביצוע מידול איומים ועוד.[130]
8 באוגוסט – שירות הבריאות הלאומי של בריטניה חווה מתקפת כופרה שמקורה בשירות ניהול מטופלים של חברת Advanced – חברת התוכנה הבריטית, Advanced הודיעה כי זיהתה מתקפת כופרה שגרמה לשיבוש מערכת ה-Adastra לתִעדוּף טיפול בחולים, המסופקת לשירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS). בעקבות המתקפה, נפגעה פעילותם של שירותים למתן ייעוץ רפואי, משלוח אמבולנסים וקביעת תורים למטופלים. לדברי מומחה אבטחת הסייבר מטעם חברת אבטחת המידע Armis, אנדי נורטון (Andy Norton), מקור מהימן ב-NHS אישר כי הארגון חווה מתקפת כופרה.[131]
18 באוגוסט – מידע רפואי על 942,000 איש בארה"ב נגנב עקב מתקפת כופרה על חברה למתן שירותי גבייה למוסדות רפואיים – חברת Practice Resources, LLC, המספקת שירותי ייעוץ עסקי וגבייה למרכזים רפואיים, הודיעה כי ב-12 באפריל 2022 חוותה מתקפת כופרה, בעקבותיה השיגו התוקפים גישה למידע אישי של מטופלים שהכיל שמות, כתובות, תאריכי טיפולים ומספרי רישומים רפואיים.[132] עם זאת, לטענת החברה לא נמצאו הוכחות לכך שההאקרים השתמשו לרעה במידע. על פי מידע שהוגש למשרד מחלקת הבריאות ומשאבי האנוש של ארה"ב לזכויות אזרח (OCR),[133] ההאקרים השיגו גישה למידע השייך ל-942,000 מטופלים ב-28 מרכזים רפואיים.[134]
23 באוגוסט – בית חולים בצרפת חווה מתקפת כופרה – המרכז הרפואי CHSF, הממוקם דרומית לפריז, הודיע כי רשת המחשבים שלו חוותה מתקפת כופרה, בעקבותיה נחסמה הגישה לתוכנות ולמערכות מידע הרלוונטיות לאשפוז מטופלים.[135] בעקבות התקיפה, הושבתו שירותי חירום וניתוחים בבית החולים וצוות בית החולים נאלץ לנהל מידע השייך למטופלים באופן ידני.[136] לדברי גורמי אכיפת חוק במדינה, במהלך התקיפה הציגו ההאקרים דרישת תשלום בסך 10 מיליון דולר בתמורה לשחרור קבצים שהוצפנו במהלך התקיפה.[137] על פי דיווחי תקשורת בצרפת, גורמים המעורים בפרטי חקירת האירוע העריכו כי התקיפה בוצעה על ידי שימוש בכופרת LockBit 3.0.[138]
איומי סייבר על ענף הימאות
15 באוגוסט – בריטניה פרסמה אסטרטגיה חדשה לאבטחת ענף הימאות המתייחסת גם להתמודדות עם איומי סייבר – מחלקת התחבורה של ממשלת בריטניה פרסמה אסטרטגיה לאומית לאבטחת ענף הימאות התקפה לחמש שנים, ושמטרתה להבטיח את חופש התנועה הימי ולהתמודד עם איומים סביבתיים ועם איומי סייבר על הענף. במסגרת האסטרטגיה, תמשיך הממשלה לנסח ולפרסם עקרונות מנחים ושיטות עבודה מומלצות בנושא אבטחת הסייבר. כמו כן, הממשלה תיעזר בתקנים שנקבעו במסגרת הרגולציה האירופית להגנה על רשתות ומערכות מידע (NIS),[139] על מנת לנסח תקנים ודרישות אבטחת סייבר מחמירות יותר ותפעל לעדכן את קוד ההתנהגות הלאומי בנושא אבטחת הסייבר של ספינות מ-2017.[140] בנוסף, תשתף הממשלה פעולה עם ארגון הימאות הבין-לאומי על מנת לקדם תקנים והסכמים בין-לאומיים חדשים, תפעל לפתח כוח אדם המיומן במקצועות אבטחת סייבר ותסייע לענף הימאות לנהל סיכונים וליישם את סעיפי אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית שפורסמה בינואר 2022.[141]
בינה מלאכותית
19 באוגוסט – המכון הלאומי האמריקני לתקנים וטכנולוגיה פרסם לתגובת הציבור טיוטת מסגרת לניהול סיכונים בשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית – NIST פרסם לתגובת הציבור טיוטה שנייה למסגרת לניהול סיכונים הקשורים בשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI RMF),[142] הכוללת מידע על פיתוח מערכות בינה מלאכותית מהימנות ואחראיות.[143] המודל עליו מתבססת הטיוטה כולל ארבעה מרכיבים בנושא:
(1) הטמעת עקרונות ניהול סיכונים בקרב ארגונים המפתחים את הטכנולוגיות, המשתמשים או הרוכשים מערכות המבוססות על טכנולוגיית בינה מלאכותית; (2) זיהוי הסיכונים בשימוש במערכות בינה מלאכותית, בהתאם לצרכיו של הארגון המשתמש; (3) שימוש באמות מידה למדידה ולמעקב אחר הסיכונים הכרוכים בשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית והשפעותיהם; (4) קביעת סדר עדיפויות להתמודדות עם הסיכונים שאותרו. בכוונת NIST לפרסם את הגרסה הסופית של AI RMF בינואר 2023. נוסף על מסמך זה, בכוונת NIST לפרסם בעתיד שני מדריכים נוספים שסייעו ביישום ארבעת המרכיבים.[144]
מחשוב קוונטי
20 באוגוסט – ממשלת קנדה הודיעה על הקצאת מאות אלפי דולרים להתמודדות עם איומי מחשוב קוונטי –השר לבטחון הפנים ובטיחות הציבור, מרקו מנדיצ'ינו (Marco Mendicino), הודיע על הקצאת 675,000 דולרים קנדיים (כ-519 אלף דולר) לפרויקט Laying the Foundations for a Quantum-Safe Canada, שמטרתו להעלות את המודעות לאיומי המחשוב הקוונטי ולפתח אמצעי תגובה מתאימים. הפרויקט ינוהל על ידי הארגון ללא כוונת רווח Quantum-Safe Canada ויקדם שיתופי פעולה מחקריים ומתן הכשרה מקצועית למגני מערכות חיוניות במדינה כנגד איומי מחשוב קוונטי.[145]
24 באוגוסט – CISA פרסמה מסמך העוסק במעבר תשתיות חיוניות להצפנה פוסט קוונטית – המסמך, העוסק בשיפור היערכותן של תשתיות לאומיות להתמודדות עם איומי המחשוב הקוונטי, מבוסס על ביקורת שנערכה על ידי CISA והמרכז לניתוח תפעולי הכפוף למחלקה לבטחון המולדת (HSOAC)[146] בנושא מוכנותן של 55 פונקציות לאומיות חיוניות (NFC)[147] לאיומים אלו. על סמך ביקורת זו, נמצא כי ישנן פונקציות, כגון הגנה על מידע רגיש, שהעברתן להצפנה פוסט קוונטית תקל על העברת מרבית הפונקציות האחרות בהמשך.
כמו כן, הסיקו מחברי המסמך כי קיים אתגר בהטמעת הצפנה פוסט קוונטית בקרב מערכות בקרה תעשיות (ICS) בגלל מחזור החיים הארוך ופיזורן על פני מרחב גיאוגרפי נרחב, דבר המקשה על עדכוני חומרה.[148] פונקציות NCF המסייעות בהגנה של מידע מסווג לפרקי זמן ארוכים רגישות במיוחד לאיומי מחשוב קוונטי ויחייבו תמיכה מיוחדת.[149] CISA המליצה לארגוני תשתיות חיוניות ליישם את מפת הדרכים למוכנות לקראת מעבר להצפנה פוסט קוונטית,[150] עוד בטרם יפרסם NIST את התקנים להצפנה פוסט קוונטית, מאחר ויישום מוקדם יקל על מפעילי תשתיות חיוניות לעבור לסוג הצפנה זה, כשיפורסמו התקנים.[151]
מטבעות דיגיטליים
16 באוגוסט – חברת Chainalysis הציגה נתונים על היקפי הפשיעה במטבעות דיגיטליים לשבעת החודשים הראשונים של 2022 – על פי הודעת בלוג מטעם חברת פלטפורמת ניתוח הנתונים בתחום הבלוקצ'יין האמריקנית Chainalysis, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2022, היקף המטבעות הדיגיטליים שנגנבו באמצעות תקיפות סייבר הסתכם ב-1.9 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנת 2021. על פי החברה, עיקר הגידול נעוץ בעלייה בהיקף התקיפות נגד פרוטוקולים בפלטפורמות למימון מבוזר (DeFi),[152] מאחר והם מבוססים על קוד פתוח אותו ההאקרים יכולים ללמוד מחדש. רצונם של מפעילי הפלטפורמות להרחיב את נתח השוק שלהן עלול להוביל לביצוע טעויות בשיטות האבטחה המיושמות בהם. בד בבד, היקף ההונאות במטבעות דיגיטליים בחודשים ינואר-יולי 2022 הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר, לעומת 4.46 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2021, בשל ירידה בשערי המטבעות וירידה במספר העברות הכספים לתוקפים.[153]
שיתופי פעולה
10 באוגוסט – ארה"ב ודרום קוריאה קיימו פגישה ראשונה של קבוצת העבודה הבילטרלית לאיומי סייבר מצד צפון קוריאה – סגנית השליח האמריקני לענייני צפון קוריאה, ד"ר ג'אנג פק (Jung Pak) והאחראי על ענייני יכולות הגרעין של צפון קוריאה במשרד החוץ של דרום קוריאה, לי טאיוו (Lee Taewoo), קיימו בוושינגטון את הפגישה הראשונה של קבוצת העבודה הבילטרלית, שמטרתה לתת מענה לאיומי הסייבר מצד צפון קוריאה. במסגרת הפגישה, דנו המשתתפים בדרכים למנוע מצפון קוריאה להשתמש בתקיפות סייבר במטרה להשיג מימון לטובת פיתוח כלי נשק להשמדה המונית.[154] בסיום הפגישה, סיכמו המשתתפים לקבוע את פגישת העבודה השנייה בסאול, במהלך שנת 2022.[155]
Office of Inspector General ↑
Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תוכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. ↑
על פי נהלי המחלקה, מנהל אבטחת מידע נדרש להעריך את יעילותם של אמצעי בקרה ברכיבים הרלוונטיים, לפני שניתנת הרשאה להשתמש במערכת. לאחר אישור הפעלת המערכת, יש לבצע ביקורות תקופתיות מסוג זה. ↑
DHS 4300A Policy, Handbook, and Ongoing Authorization. ↑
בהם SP 800-37, Revision 2, SP 800-53 Revision 5, SP 800-137A. ↑
https://bit.ly/3p5Rr8J ; קישור לדו"ח: https://bit.ly/3p2uljB ↑
Veteran Affairs Department ↑
Identity, Credential, and Access Management. ↑
Office of Management and Budget ↑
Digital Identity Guidelines, NIST Special Publication 800-63-3 ↑
https://bit.ly/3C8DnTD ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3C6cu2T ↑
Advanced Technology Academic Research Center הוא ארגון אמריקני ללא כוונת רווח המשמש מסגרת לתיאום פעולותיהם של המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והאקדמיה, לפתרון אתגרים הנובעים מטכנולוגיות חדשות ↑
Trusted Internet Connections הוא יוזמה פדראלית באבטחת סייבר, שיועדה לקדם אבטחת מידע ורשתות ברחבי הממשל. ↑
The Interagency Zero Trust Leadership Steering Group; קבוצת עבודה השייכת למועצת מנהלי המידע הפדראלית ; https://bit.ly/3C8mxEF ↑
Federal Information Security Modernization Act; החוק קורא לסוכנויות פדראליות לנסח, ליישם ולתעד תוכנית לאבטחת מידע פדראלי, הנותנת מענה לאיומי סייבר, דליפת מידע, גישה בלתי מאושרת למערכות ועוד. היענות ברמה בינונית (moderate), שהיא השנייה מבין שלוש הרמות המוגדרת בחוק, חלה על מקרים בהם תקיפה עלולה להסב נזק משמעותי לפעילותם של הארגונים הנפגעים. ↑
מרכיב הזהות במודל כולל את יכולתן של סוכנויות ממשלתיות להבטיח כי המשתמשים והארגונים הנכונים מקבלים את הגישה המתאימה למשאבים הרלוונטיים, בזמן הנכון. https://bit.ly/3c3MUkn ↑
https://bit.ly/3SVrxlW ; קישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3K1d97E ↑
Director for Cybersecurity Planning and Operations ↑
Office of Cybersecurity, Energy Security and Emergency Response; משרד ה-CESER הוא הגוף האחראי לאבטחת הסייבר ולאבטחה הפיזית של תשתיות החשמל והאנרגיה בארה"ב. ↑
גישה המוכרת בשם Security by design. ↑
Automated Indicator Sharing; מערכת שפותחה בשנת 2016 ושמאפשרת לגורמים במגזר הציבורי והפרטי לשתף בזמן אמת של מודיעין לא מסווג על איומי סייבר ומידע על צעדי התגוננות. ↑
https://bit.ly/3womr8e ; קישור לדו"ח: https://bit.ly/3An16NI ↑
Small Business Administration ↑
Chief Administrative Officer. ↑
https://bit.ly/3QN2Vud ; https://bit.ly/3ALksME ; https://bit.ly/3wUWyx5 ; קישור לאזהרה המלאה: https://politi.co/3KLpD3y ↑
Joint Cyber Defense Collaborative ↑
Election Risk Profile Tool; הכלי פותח על-ידי CISA והנציבות לסיוע בבחירות (Election Assistance Commission). ↑
https://bit.ly/3Apx0u6 ; קישור למערך הכלים: https://bit.ly/3JYrTnR ↑
Open Radio Access Network; ה-O-RAN היא יוזמה של קבוצת חברות התקשורת המובילות בעולם, ומטרתה לפתח ארכיטקטורה וממשקים פתוחים עבור רשת ה-RAN, שתאפשר לחברות ולשחקנים חדשים להיכנס לשוק ומפעילי הרשתות להסתמך על מספר רב יותר של ספקים. ↑
Innovate Beyond 5G; תוכנית של הפנטגון שמיועדת לקדם יכולות מהדור הבא בתחום הרשתות. ↑
Kostas Research Institute. ↑
Northeastern University. ↑
Army Research Laboratory. ↑
Institute for Wireless Internet of Things. ↑
Space and Missile Defense Symposium; אירוע שנערך בהשתתפות גורמים ממגזר החלל וההגנה מפני טילים מארה"ב ומחוצה לה. ↑
Cyber Mission Force ↑
System for Insider Threat Hindrance. להרחבה על איומים מצד גורמים פנימיים וספקים, ראו: https://ibm.co/3BlEoal ↑
DoD Chief Digital and AI Office's Directorate for Digital Services (DDS). ↑
רשת חשמל מקומית המורכבת ממקטעים שונים, שבעת הצורך מסוגלים לעבוד באופן עצמאי. ↑
National Oceanic and Atmospheric Administration ↑
Project Manager Electronic Warfare & Cyber. ↑
U.S. Army Program Executive Office for Intelligence, Electronic Warfare & Sensors. ↑
חולשת אבטחה מידע קריטית שזוהתה במערכת מיקרוסופט אופיס, והמסווגת בתור חולשת Zero-day exploit, המאפשרת לתוקף גישה מלאה לסביבת העבודה של הנתקף; https://bit.ly/3A7QwuT ↑
Microsoft Threat Intelligence Center ↑
ישנם מקורות המציינים, כי מיקרוסופט זיהתה את הקבוצה כקבוצת APT הפועלת בחסות ממשלת רוסיה מאז שנת 2017 ; https://bit.ly/3RVRbG0 ↑
https://bit.ly/3R1dwBn ; קישור להודעת מיקרוסופט: https://bit.ly/3KamMRo ↑
הקבוצה הודיעה כי בתקרית זו נמנעה משימוש במתקפת DDoS, המזוהה עימה. ↑
https://bit.ly/3Qsz6hl ; https://bit.ly/3KXDaVY ; ייתכן והתקיפה אירעה ברקע הצטרפותה של מונטנגרו למשטר הסנקציות שהוטלו על רוסיה עקב הפלישה לאוקראינה ; https://reut.rs/3xg1r3E ↑
Russian Foreign Intelligence Service (SVR) ו-Federal Security Service (FSB). ↑
המכונה גם APT28. ↑
המכונה גם APT29. ↑
https://bit.ly/3Co4URh ; https://bit.ly/3PL9TON ; הקישור למחקר: https://bit.ly/3KaOtJM ↑
deputy head of Ukraine's State Special Communications Service ; https://reut.rs/3wXYBAu ↑
The Ukrainian Cyber Police. ↑
Quarterly Adversarial Threat Report ; https://bit.ly/3dhoaFD ↑
Internet Research Agency ; אחד הגופים המשמעותיים שלקחו חלק בניסיון ההתערבות של רוסיה בבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016. ↑
Switzerland's National Cyber Security Centre. ↑
Federal Department of Foreign Affairs. ↑
The Parliamentary Services (Swiss Federal Parliament). ↑
National Taiwan University. ↑
Office of Academic Affairs ; https://bit.ly/3RcV88T ↑
Kaohsiung City Environmental Protection Bureau. ↑
Digital and Intelligence Service ↑
Singapore Armed Forces Act ↑
https://bit.ly/3BQaJGK ; קישור להודעת החברה: https://bit.ly/3QwD6Oi ↑
Domain-based Message Authentication, Reporting and Conformance ↑
שלוש רמות ההגנה של פרוטוקול DMARC הן: Monitor - מאפשרת להודעות דוא"ל לא מאושרות להגיע לנמענים; Quarantine - מנתבת הודעות דוא"ל אלו לתיקיית דואר זבל; Reject - חוסמת הודעות דוא"ל לא מאושרות מלהגיע לנמענים. ↑
Federal Emergency Management Agency ↑
Emergency Alert System ↑
https://bit.ly/3QcGZYX ; קישור לאזהרה: https://bit.ly/3BRyZbD ↑
חוקרי החברה בחנו את שיטת התקיפה על בקרים מתוצרת Schneider Electric, Rockwell Automation, GE, B&R, Xinje, OVARO ו-Emerson. ↑
https://bit.ly/3JX8iEx ; גישה לממצאים המלאים: https://bit.ly/3Pvi4yH ↑
https://bit.ly/3zL5cP6 ; הקישור לדו"ח; https://bit.ly/3zI7nD7 ↑
https://bit.ly/3c0VSPg ; הקישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3QA0N8V ↑
טכניקה בה תוקפים יוצרים עומס יתר של הודעות בדחיפה במטרה להערים על המשתמש ולגרום לו לאמת את ניסיונות ההתחברות שלהם ; https://bit.ly/3zWLyjn ↑
United States Air Forces in Europe – Air Forces Africa ↑
Geostationary orbit; בגובה 35 אלף קילומטר מפני כדור הארץ. ↑
software-defined radio ↑
phone conference bridge ; https://bit.ly/3wnIzzr ↑
Health Sector Cybersecurity Coordination Center ↑
Department of Health and Human Services ↑
Man-in-the-Middle ; מתקפה במסגרתה התוקף מצליח לחדור לתקשורת בין שני משתמשים ולשלוט בה. ↑
https://bit.ly/3Qx330y ; קישורים לאזהרות: https://bit.ly/3wxU3AH ; https://bit.ly/3A4avcx ↑
U.S. Department of Health and Human Services Office for Civil Rights ↑
Network and Information Systems Regulations; רגולציה הממוקדת באבטחת סייבר ואבטחה פיזית של רשתות ומערכות מידע המספקות שירותים חיוניים בבריטניה. ↑
Code of Practice - Cyber Security for Ships. ↑
https://bit.ly/3pFp55P ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/3dAkSgP ↑
Artificial Intelligence Risk Management Framework ↑
הטיוטה הראשונה פורסמה במרץ 2022. ↑
https://bit.ly/3AHkBl6 ; קישור לטיוטה: https://bit.ly/3R82M4l ↑
Homeland Security Operational Analysis Center; מרכז המופעל על ידי מכון המחקר RAND. ↑
National Critical Functions; פונקציות אלו, כוללות שירותי תוכן, מידע ותקשורת על גבי רשת האינטרנט, ניהול רשתות תקשורת, אספקת חשמל ועוד. לרשימת פונקציות ה-NSF: https://bit.ly/3RxfiKH ↑
הדבר רלוונטי לשירותים חיוניים המבוססים על ICS, כגון אספקת מים. ↑
דוגמה לשירות כזה הוא אכיפת חוק. ↑
מסמך שפורסם על ידי המחלקה לבטחון המולדת ו-NIST בשנת 2021, הכולל שבעה חלקים שנועדו לסייע לארגונים להתגונן מאיומי המחשוב הקוונטי ולעבור להצפנה פוסט-קוונטית. https://bit.ly/3wD95oG ↑
https://bit.ly/3CAPCIS ; קישור למסמך: https://bit.ly/3RfLgLl ↑
Decentralized Finance ; פלטפורמות המסייעות לבצע פעולות פיננסיות בין בני אדם, שבנסיבות אחרות מצריכות שימוש בגורם שלישי ומסורתי, כגון בנק או תַּוְכָן (ברוקר). להרחבה, ראו: https://bit.ly/3L8Ooa3 ↑
https://reut.rs/3PIkxG2 ; קישור למידע המלא: https://bit.ly/3KdaWWG ↑