חזרה לרשימת הפרסומים

מדיניות וביטחון סייבר — יוני 2022

גודל טקסט18

יוני 2022

דו"ח מדיניות וביטחון סייבר

תוכן עניינים

תקציר חודשי 2

ארה"ב 3

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות 3

היערכות לבחירות לקונגרס 2022 8

חקיקה 8

צבא ובטחון 11

אירופה 13

סיכום זירת הסייבר על רקע המלחמה באוקראינה 13

נאט"ו 16

בריטניה 16

אסיה 17

סין 17

הודו 18

אפריקה והמזרח התיכון 19

איראן 19

האוקיינוס השקט 21

אוסטרליה 21

צפון אמריקה 21

קנדה 21

בין-לאומי 22

איומי סייבר על תשתיות חיוניות 23

איומי סייבר על ענף האנרגיה 24

איומי סייבר על שרשראות אספקה 25

איומי מתקפות הכופרה 26

איומי סייבר על מערכות חלל 27

איומי סייבר על ענף הפיננסים 27

איומי סייבר על ענף הבריאות 28

איומי סייבר על ענף התחבורה 30

שיתופי פעולה 30

תקציר חודשי

הממשל האמריקני עדכן את ההוראה להגבלת ייצוא אמצעי סייבר התקפיים לגורמים שעלולים לסכן את ביטחונה הלאומי של ארה"ב ופרסם אסטרטגיה לחיזוק אבטחת סייבר של מערכות להפקת אנרגיה ירוקה. מחוקקים אמריקנים קידמו הצעת חוק שתשפר את ההתמודדות עם חולשות אבטחה במכשור רפואי. צבא היבשה הודיע על כוונתו להכפיל את גודל יחידות הסייבר שלו עד ל-2030. חיל החלל הודיע על כוונתו להתחיל לקיים הערכות אבטחת סייבר ראשונות של ספקי תקשורת לוויינים במסגרת תוכנית ה-AI-PRE.

ברקע המלחמה באוקראינה, הודיע מפקד פיקוד הסייבר וראש ה-NSA פול נקסונה, כי ארה"ב קיימה מבצעי Hunt Forward ותקיפות סייבר למטרות הגנתיות כנגד רוסיה, כחלק מתמיכתה באוקראינה. קבוצת האקרים המזוהה עם רוסיה השביתה אתרים פרטיים ושל מוסדות ממשל בליטא, עקב הטלת מגבלות על מעבר סחורה ומתכות למובלעת הרוסית, קליניניגראד (Kalininigrad). ארה"ב והאיחוד האירופי הודיעו על שיתוף פעולה בשדרוג אבטחת הסייבר של תשתיות חיוניות במדינות מתפתחות, כחלק מהתחרות עם סין. משרד ההגנה הבריטי הודיע על כוונה לפתח מחשבים קוונטיים לצרכי ביטחון לאומי, וכן פורסמה האסטרטגיה הדיגיטלית של בריטניה. ממשלת קנדה הציגה הצעת חוק שתחייב מפעילי התשתיות החיוניות לדווח על תקיפות סייבר.

האקרים המתנגדים למשטר האייתוללות ביצעו מתקפת סייבר על מפעל לייצור פלדה בבעלות משמרות המהפכה, שהביאה להשבתת הייצור בו, וכן מצלמות מעקב, אתרים ושירותים מקוונים של עיריית טהראן נפרצו, במסגרת קמפיין של קבוצת האקטיביסטים. הודו חוותה סדרת מתקפות סייבר מצד קבוצת האקטיביסטים, שכוונה כנגד אתרים פרטיים וממשלתיים, עקב התבטאות דוברת מפלגת השלטון במדינה כנגד הנביא מוחמד.

סלובניה קיימה תרגיל בין-לאומי באבטחת סייבר על מתקנים גרעיניים. ארה"ב והאיחוד האירופי קיימו סדנה בין-לאומית משותפת בנושא המאבק במתקפות כופרה. חברות ייצור בתחומי הרפואה, האלקטרוניקה והאוויוניקה חוו מתקפות כופרה שהשביתו חלק מפעילותן. בנוסף, קבוצת עברייני הכופרה Conti ביצעה תקיפת סייבר נגד מערכות מיקרו-בקרים של חברת אינטל. חברה אמריקנית-יפנית המייצרת צינורות עבור כלי רכב חוותה מתקפת כופרה שאילצה אותה לעבור לתהליכי ייצור והפצה ידניים. תאגידי בנקאות ופיננסיים גדולים בארה"ב ערכו תרגיל סייבר משותף עם מחלקת האוצר.

ארה"ב

ממשל, אסטרטגיה ומדיניות

1 ביוני - בכוונת הממשל האמריקני למנות שגריר האמריקני הראשון לענייני מרחב הסייבר - נתניאל פיק (Nathaniel Fick), יוצא חיל הנחתים שכיהן בעבר כמנכ"ל חברת אבטחת הסייבר Endgame, נבחר לשגריר האמריקני הראשון לענייני מרחב הסייבר ומדיניות דיגיטלית. במסגרת תפקידו, יכהן פיק כמנהל הלשכה למרחב הסייבר ולמדיניות דיגיטלית (CDP)[1] של מחלקת המדינה, שנחנכה באפריל 2022 ושמטרתה לסייע לארה"ב להתמודד עם האתגרים הכרוכים במרחב הסייבר ובטכנולוגיות חדשות.[2]

1 ביוני - בכוונת המכונים הלאומיים לבריאות להקים קבוצת עבודה חדשה שתבחן את עמידת הסוכנויות פדראליות ביעדי הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית - לדברי עוזרת הנציב במשרד לטכנולוגיות מידע (ITC)[3] ברשות לשירותים כלליים (GSA),[4] לורה סטנטון (Laura Stanton), המכונים הלאומיים לבריאות (NIH)[5] יעמדו בראש כוח משימה חדש, אשר יבחן חוזים פדראליים בתחום אבטחת סייבר, על מנת לוודא כי הסוכנויות החתומות עליהם מקבלות מהמגזר הפרטי את האמצעים הנחוצים, לעמידה ביעדי הצו הנשיאותי לחיזוק אבטחת הסייבר הפדראלית שפורסם במאי 2021.[6] כמו כן, ציינה סטנטון כי ה-GSA משתפת פעולה עם הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות ((CISA בניסוח דרישות אבטחת סייבר, אשר יוטמעו בתהליכי רכש כלל-ממשלתיים ואליהן תוכל כל סוכנות ממשלתית לצרף דרישות ייחודיות בתחום אבטחת הסייבר.[7]

6 ביוני - נציבות ה-Cyberspace Solarium פרסמה מסמך הכולל המלצות לקידום כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר - המסמך כולל חמש המלצות הקוראות למשרד ראש הסייבר הלאומי (NCD): (1) להשיק תהליך לאיסוף מידע ולקיים הערכה בנושא מצב כוח האדם המיומן במקצועות הסייבר; (2) להקים קבוצת עבודה שתבטיח כי יישומם של צעדים לפיתוח כוח אדם מיומן נעשה באופן מתואם על ידי הסוכנויות הפדראליות הרלוונטיות;

(3) לשתף פעולה עם המשרד לניהול ולתקציב (OMB)[8] בבחינת התקציבים המוקדשים לתוכניות לקידום כוח אדם; (4) לנסח אסטרטגיה לפיתוח כוח אדם המיומן במקצועות הסייבר בממשל הפדראלי; (5) לשתף פעולה עם ה-OMB, המשרד לניהול כוח אדם (OPM)[9] ו-וועדות התקציבים בקונגרס (Appropriations Committees), על מנת לשדרג את מערך גיוס כוח האדם במקצועות הסייבר ואת תנאי העסקתו. בנוסף, כולל המסמך המלצות עבור הקונגרס[10] והוא מעודד חברות במגזר הפרטי לקדם הליכים משותפים של הכשרת כוח אדם, לשם צמצום העלויות הכרוכות בתהליך.[11]

7 ביוני - מחלקת המסחר עדכנה את הגבלות יצוא אמצעי סייבר התקפיים - הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS)[12] פרסמה גרסה סופית להוראה המטילה על חברות אמריקניות מגבלות ייצוא של אמצעי סייבר התקפיים לממשלות ואזרחי מדינות, המהוות איום לביטחונה הלאומי של ארה"ב. במסגרת עדכוני ההוראה המקורית, שפורסמה באוקטובר 2021, שונתה ההגדרה של משתמש קצה ממשלתי על ידי פרסום רשימה של שבעה סוגי גופים, שעשויים לענות על הגדרה זו, כגון מכוני מחקר ממשלתיים ומפעילי שירותי תקשורת ואינטרנט, המופעלים או המוחזקים על ידי ממשלות. בנוסף, כוללת ההוראה בגרסתה החדשה גם הגדרה לגופים המופעלים או הנשלטים באופן חלקי על ידי ממשלות או רשויות ממשלתיות.[13]

8 ביוני - מחלקת המשפטים פרסמה תוכנית לחיזוק אבטחת הסייבר של המחלקה לשנים 2024-2022 - מטרת התוכנית היא לחדש את מערכות ה-IT והתהליכים וכן להרחיב את מיומנויות ה-IT ואבטחת הסייבר של עובדי המחלקה כך שיתמכו בפעולותיה. לצורך השגת מטרה זו, כוללת האסטרטגיה חמישה יעדים, ביניהם (1) הבטחת מתן שירותים רלוונטיים באופן העונה על צרכי המחלקה, ובהם הטמעה ושימוש בטכנולוגיות חדשות למשימות חקירה ואכיפה; (2) שיפור רמת אבטחת הסייבר במחלקה, לרבות אבטחת שירותי ענן ויישום עקרונות אפס אמון (Zero trust); (3) קידום חדשנות להאצת קליטת טכנולוגיות חדשניות; (4) שיפור אסטרטגיות לגיוס ושימור כוח אדם מיומן בתחום אבטחת הסייבר; (5) קידום שקיפות בעניינים הפיננסיים הנוגעים לתשתיות IT.[14]

10 ביוני - המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה פרסם מסמך בנושא שילוב ארכיטקטורות רשת מבוססות אפס אמון - המרכז הלאומי למצוינות באבטחת סייבר (NCCoE),[15] הכפוף למכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), פרסם לתגובת הציבור מסמך העוסק בשילוב הדרגתי של אריכטקטורת רשת המבוססת על עקרונות אפס האמון בקרב ארגונים. על פי המסמך, ארגונים שונים המעוניינים לאמץ את עקרונות אפס האמון נתקלים באתגרים כגון חוסר הבנה בנושא וחשש כי הטמעת עקרונות אפס האמון עלולה לפגוע באופן השימוש של משתמש הקצה. מחברי המסמך ציינו כי ה-NCCoE משתף פעולה עם מספר חברות בתחום ארכיטקטורות אפס אמון, בהן IBM ו-Cisco, על מנת לגבש פתרונות ראשוניים לשם הדגמת יכולות לעמידה בעקרונות אפס אמון. מטרת שיתוף הפעולה היא למזג את הפתרונות עם טכנולוגיות ארגוניות ושירותי ענן ארגוניים, תוך השפעה מינימלית על אופן השימוש של משתמש הקצה.[16]

10 ביוני - ממשל ביידן פרסם תוכנית להטמעת תשתיות IT חדשות בקרב סוכנויות הממשל הפדראלי - ה-OMB פרסם תוכנית חדשה להטמעת תשתיות IT בקרב סוכנויות הממשל הפדראלי, שיאפשרו לבצע תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים, באופן מאובטח. התוכנית מנחה את הסוכנויות הפדראליות לחדש ולרכוש התקנים ומכשירים (devices) על מנת לעמוד ביעד מתמשך של שיפור השירות למשתמש, בעיקר בנושא מתן שירותים ממשלתיים-חברתיים לאזרחי ארה"ב.[17]

11 ביוני - CISA השיקה שתי תוכניות לגיוס עמיתים ויועצים שיסייעו בשיפור אבטחת הסייבר בקרב גופי הממשל הפדראלי - CISA הכריזה על השקת יוזמת העמיתים לחדשנות בתחום הסייבר,[18] שמטרתה לחזק את הגנת הסייבר הלאומית, באמצעות הסתייעות במומחיות של עובדים מובילים מהמגזר הפרטי בענף הסייבר. במסגרת היוזמה, המשתתפים יחברו לצוותים הטכניים של CISA, לתקופה קצובה של מספר ימים בכל חודש, ויסייעו להם בתכנון וביישום יוזמות הקשורות לבינה מלאכותית, למידת מכונה ואבטחת ענן. העמיתים ייקחו חלק ביוזמה לתקופת זמן שלא תעלה על ארבעה חודשים ויתוגמלו על ידי מעסיקם. המחזור הראשון בו ישתתפו שמונה עמיתים, צפוי להיפתח בסתיו 2022.[19] במסגרת התוכנית השנייה, CISA תגייס לשורותיה צוות יועצים (FEIT)[20] שידריך סוכנויות ממשל אמריקניות כיצד לשדרג את יכולות אבטחת הסייבר שלהן.

כחלק מההחלטה, יסייע הצוות לסוכנויות השונות באפיון תוכניות האבטחה, הסביבות והתשתיות הייחודיות שלהן, על מנת לזהות פערים ולפתח תוכניות משותפות לשיפור אבטחת הסייבר.[21]

13 ביוני - ראש הסייבר הלאומי בוחן הצעת חוק שתחייב ספקים בתחומי טכנולוגיות ICT חיוניות להוסיף אמצעי אבטחת סייבר לשירותיהם ומוצריהם - ראש הסייבר הלאומי (NCD), כריס אינגליס (Chris Inglis), הודיע שמשרדו בוחן הצעת חוק שתחייב ספקים מסחריים בתחומי טכנולוגיות מידע ותקשורת חיוניות להוסיף אמצעי אבטחת סייבר תקניים מינימליים לשירותיהם ולמוצריהם, בדומה לאופן הוספת חגורות בטיחות בכלי רכב תקניים. אינגליס הוסיף כי קידום רגולציה מסוג זה הינו מאתגר, בשל הישענות הנרחבת בתעשייה על טכנולוגיות מידע ותקשורת מסחריות, וכי משרדו מספק ייעוץ בנושא הצעות חוק ומדיניות העוסקות בכך ובנושא ההגדרה של טכנולוגיה חיונית.[22]

14 ביוני - פורסם דו"ח המלצות חדש להתמודדות עם עלייה במקרי הונאות מבוססות גניבת זהות עקב משבר הקורונה - הוועדה לפיקוח על ההתמודדות עם מגפת הקורונה (PRAC),[23] הכפופה למועצת המפקחים הכללים שבממשלת ארה"ב (CIGIE),[24] פרסמה דו"ח המלצות להתמודדות עם העלייה במקרי הונאה וגניבת זהות בעקבות משבר הקורונה. על פי הדו"ח, מקבלי ההחלטות העדיפו במהלך התפשטות המגיפה להציג תוכניות סיוע המותנה בעמידה בקריטריונים מינימליים, כדי לסייע במהירות לאנשים שנפגעו כלכלית ובכך הקלו על עבריינים לקבל סכומי כסף משמעותיים שלא כדין. מחברי הדו"ח פרסמו שש המלצות לשיפור התמודדותן של סוכנויות פדראליות עם גניבת זהות. ההמלצות קוראות לסוכנויות לנהל מערכת להתאמת נתונים אישיים, שתסייע לאמת זהויות אזרחים; ליישם בקרות לזיהוי מקרים של זכאויות כפולות; להדק שיתופי הפעולה עם סוכנויות רלוונטיות נוספות; לנסח תהליכים למעקב אחר מקרי הונאה לטובת זיהוי דפוסים; להרחיב את שיתוף המידע על מקרים של גניבת מידע; ולהסתמך על שיטות נוספות לזיהוי הונאות. בד בבד, המליצו המחברים לנסח שיטה אמינה ופשוטה לדיווח על תקריות ולקבלת תמיכה ומידע שוטפים; להכשיר צוותים להענקת סיוע לנפגעי הונאות; ולהקים מנגנון למתן הטבות שלא ניתנו לזכאים עקב גניבת זהותם.[25]

15 ביוני - מחלקת האנרגיה פרסמה אסטרטגיה לחיזוק אבטחת סייבר של מערכות להפקת אנרגיה ירוקה - מחלקת האנרגיה פרסמה אסטרטגיה הכוללת אמצעים לקידום והטמעת עקרונות הנדסה מבוססי אבטחת סייבר (CIE),[26] לשם חיזוק ההגנה על מערכות לייצור אנרגיה ירוקה. העקרון המנחה באסטרטגיה הוא לעודד את הטמעת עקרון ה-Security-by-design, לפיו יש להטמיע את אמצעי האבטחה במהלך ייצור המערכות, על מנת לחסוך בעלויות ולמנוע אירועי אבטחה עתידיים. כמו כן, האסטרטגיה מבוססת על חמישה מרכיבים, בהם יש לטפל על מנת לצמצם סיכוני סייבר, ביניהם העלאת המודעות ל-CIE; הטמעת עקרונות ה-CIE בתוכניות ההכשרה המקצועיות של מהנדסים; פיתוח כלים, תוכניות ושיטות עבודה לשימוש ב-CIE ליישומים מוגדרים; זיהוי ותעדוף תשתיות חיוניות קיימות שיש להטמיע בהן שדרוגים וכן זיהוי עקרונות ה-CIE כחלק מפריסת טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיה נקייה; וקידום המחקר והפיתוח לטובת מיזוג עקרונות ה-CIE בהקמת תשתיות חיוניות חדשות.[27]

22 ביוני - CISA אישרה מסמך המלצות לקידום אבטחת סייבר בקרב המגזר הציבורי והפרטי - וועדת הייעוץ ל-CISA לענייני אבטחת סייבר (CSAC),[28] אישרה מסמך, המרכז למעלה מ-100 המלצות, המחולקות לשישה תחומי משנה, בהן עוסקות שש וועדות המשנה של ה-CSAC: גיבוש אסטרטגיה לטיפוח כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר; קידום היגיינת סייבר בארגונים ציבוריים ופרטיים; חיזוק שיתופי הפעולה עם מומחי אבטחה; התמודדות עם הפצת מידע כוזב וזדוני בנושא תשתיות ההצבעה והבחירות בארה"ב; חיזוק חוסנן של תשתיות חיוניות נגד סיכוני סייבר והרחבת שיתופי הפעולה עם גורמים בעלי עניין במגזר הציבורי והפרטי בנושא אבטחת הסייבר. במסגרת כינוס הוועידה בה אושר המסמך, הודיעה ראשת CISA, ג'ן איסטרלי (Jen Easterly), על כוונתה להתייעץ עם CSAC בנושא הקמת מערכת לאומית, שתעביר למפעילי תשתיות חיוניות התרעות על איומי סייבר, בשילוב תובנות מ-CISA ומשותפיה ברחבי העולם.[29]

23 ביוני - משרד המבקר הממשלתי פרסם דו"ח המזהיר מפני מגמה של צמצום הכיסוי של חברות ביטוח במקרים של תקיפות סייבר נרחבות - משרד המבקר הממשלתי פרסם דו"ח, בו הזהיר כי חברות ביטוח פרטיות מצמצמות את הכיסוי הביטוחי הניתן עבור נזקי תקיפות סייבר נרחבות, שעלולות להביא להפסדים פיננסיים משמעותיים עבור עסקים אמריקניים.

הדו"ח מתבסס על הערכות האיומים של ה-NSA, משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI), CISA ומחלקת המשפטים לטובת הערכת הסיכון של מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות, ולטובת זיהוי גורמי איום שעלולים לנצל חולשות של טכנולוגיות פגיעות. מחברי הדו"ח קראו לממשל הפדראלי לבחון האם יש צורך לקדם ביטוח סייבר פדראלי. בשעה שמתקפות כופרה וגניבת נתונים עדיין מכוסות, חלק מחברות הביטוח הפרטיות אינן מכלילות מתקפות סייבר חמורות המתמקדות בתשתיות חיוניות או כחלק מלוחמת סייבר, בכיסויים הביטוחיים שלהן.[30]

היערכות לבחירות לקונגרס 2022

19 ביוני - המחלקה לבטחון המולדת פרסמה דו"ח העוסק במעורבות רוסית אפשרית בבחירות אמצע הקדנציה - המשרד לענייני מודיעין וניתוח הכפוף למחלקה לבטחון המולדת[31] פרסם דו"ח, לפיו רוסיה עלולה להתערב בבחירות לקונגרס מתוך רצון להגיב על הפעילות האמריקנית נגדה במסגרת המלחמה באוקראינה, לערער על מעמדה הבין-לאומי של ארה"ב ולהשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בה.[32] מחברי הדו"ח העריכו כי במהלך תקופת הבחירות, תשתמש רוסיה באמצעי השפעה בהם עשתה שימוש בעבר, בהם חוות טרולים ותעמולה המופצת באמצעות אמצעי תקשורת ממלכתיים, על מנת להפיץ נרטיבים פרו-רוסיים וללבות סכסוכים בקרב אזרחי ארה"ב.[33] כמו כן, לדברי היועצת לענייני חקיקה במועצה לבטחון לאומי לשעבר, ניקול טיסדייל (Nicole Tisdale), האקרים הפועלים בחסות רוסיה עלולים לבצע מתקפות סייבר מצומצמות על תשתיות הצבעה אזוריות ובכך לעורר בקרב המצביעים ספקות לגבי טוהר הליך הבחירות כולו.[34]

חקיקה

3 ביוני - סנאטורים הציגו הצעת חוק העוסקת בהתמודדות עם חולשות אבטחה במכשור רפואי - שני סנאטורים הציגו את הצעת החוק Strengthening Cybersecurity for Medical Devices Act, המנחה את מִנְהל המזון והתרופות (FDA) ואת CISA לגבש הנחיות משותפות ומחייבות בנושא אבטחת הסייבר של מכשור רפואי, אשר יפורסמו לכל הפחות כל שנתיים. בנוסף, מורה הצעת החוק ל-FDA לפרסם באתר האינטרנט שלו מידע על חולשות עבור מומחי בריאות וגורמים בתעשיית הבריאות.

כמו כן, ההצעה מחייבת את משרד המבקר הממשלתי לפרסם דו"ח שיסקור חולשות אבטחה במכשור רפואי ושיכלול המלצות לשיפור שיתוף הפעולה בין סוכנויות פדראליות בהתמודדות עם נושא זה.[35]

9 ביוני - מחוקקים הציגו את הצעת חוק ה-NDAA לשנת 2023 הכוללת סעיפים בתחומי אבטחת סייבר, טכנולוגיות המידע והתוכנה - על פי הצעת חוק ה-NDAA לשנת 2023,[36] שפורסמה על ידי וועדת משנה של בית הנבחרים לענייני סייבר, טכנולוגיות חדשניות ומערכות מידע, על מחלקת ההגנה לשתף פעולה עם מרכז מחקר ופיתוח, המקבל מימון פדראלי, לשם בדיקת העלויות הנגרמות עקב שיבושים ותקלות בתוכנות ובמערכות IT. כמו כן, כוללת ההצעה סעיף המנחה את מחלקת ההגנה לנסח מילון מושגים ומונחים הקשורים למבצעי מידע.[37] בנוסף, כוללת הצעת החוק תוספת תקציב בסך 11.2 מיליארד דולר למחלקת ההגנה, עבור מבצעי סייבר ואבטחת סייבר לצד מחקר ופיתוח. סעיפי התקציב כוללים תוספת של 6.6 מיליארד דולר לטובת שדרוג רשתות ותשתיות מחלקת ההגנה וההגנה עליהן ולהטמעת ארכיטקטורת אפס אמון ופתרונות הצפנה. 4.2 מיליארד דולר יופנו למבצעי סייבר הכוללים איסוף מודיעין, תמיכה בצוותי כוח משימת סייבר (CMF)[38] של פיקוד הסייבר ועוד, בעוד ש-400 מיליון דולר יושקעו במחקר ופיתוח בתחומי מפתח לרבות חיזוק העמידות של רשתות.[39] בד בבד, אישר וועדת הכוחות המזויינים של הסנאט את הצעתה לחוק ה-NDAA לשנת 2023, הכוללת תוספת של 44 מיליון דולר עבור תקציב פיקוד הסייבר לטובת קיום מבצעי Hunt Forward ו-56.4 מיליון דולר לפיתוח ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת (JCWA).[40] מלבד הקצאות תקציב, כולל ה-NDAA גם מספר יוזמות לשיפור מידת אבטחת הסייבר של גופי מחלקת ההגנה, לצד גיבוש מפת דרכים לאימוץ מהיר של טכנולוגיית בינה מלאכותית למשימות לוחמת סייבר.[41]

15 ביוני - וועדה בבית הנבחרים אישרה את הצעת התקציב למחלקה לבטחון המולדת לשנת 2023 הכוללת תוספות תקציב עבור CISA - וועדת המשנה של בית הנבחרים לענייני תקציב עבור הבטחון הלאומי אישרה את הצעת התקציב עבור המחלקה לבטחון המולדת לשנה הפיסקאלית 2023, הכוללת הקצאה של 2.93 מיליארד דולר עבור CISA. מדובר בתוספת של 334 מיליון דולר לעומת הסכום שהוקצה ל-CISA בשנת 2022 ו-417 מיליון דולר יותר מבקשת התקציב שהגישה הסוכנות מוקדם יותר השנה.

כמו כן, תקבל CISA כ-41 מיליון דולר נוספים עבור ביצוע ניהול סיכונים ו-16 מיליון דולר לטובת התקשרות עם בעלי העניין השונים. בנוסף, מקצה הצעת החוק כ-12.8 מיליון דולר עבור מחלקת החקירות של המחלקה לביטחון המולדת (HSI)[42] לטובת המאבק בפשיעת סייבר.[43]

21 ביוני - סנאטורים הציגו הצעות חוק העוסקות בהעברת מידע אישי של אזרחים אמריקניים למדינות המהוות סיכון בטחוני - קבוצת סנאטורים, בהם יושב ראש וועדת הכספים, רון ווידן (Ron Wyden) וחבר וועדת המודיעין, מרקו רוביו (Marco Rubio), הציגו את הצעת החוק Protecting Americans’ Data from Foreign Surveillance Act, המטילה מגבלות על יצוא מידע אישי רגיש השייך לאזרחים אמריקנים למדינות זרות. במסגרת זו, יצוא המידע יתאפשר למדינות אשר יוגדרו על ידי מחלקת המסחר כמדינות המציבות סיכון נמוך לבטחונה של ארה"ב וייאסר עבור מדינות המוגדרות כמציבות סיכון גבוה. כמו כן, מנחה ההצעה את מחלקת המסחר להגדיר רשימה של סוגי מידע אישי, שהעברתם לגורמים זרים עלולה לפגוע בביטחונה הלאומי של ארה"ב.[44] לצד הצעת הסנאט, הציגה וועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים את הצעת החוק American Data Privacy and Prevention Act, הקוראת לגורמים האוספים מידע אישי לדווח, האם העבירו מידע זה לסין, לרוסיה, לצפון קוריאה או לאיראן.[45]

23 ביוני - מחוקקים בבית הנבחרים דנו בהצעת חוק העוסקת במאבק הבין-לאומי במתקפות סייבר - מחוקקים בוועדת המסחר והאנרגיה של בית הנבחרים דנו בהצעת החוק RANSOMWARE Act,[46] המהווה תיקון לחוק ה-US SAFE WEB,[47] המתיר לנציבות המסחר הפדראלית (FTC) לסייע לסוכנויות אכיפת חוק במדינות זרות בהתמודדותן נגד פעילות עבריינית. על פי ההצעה, הנציבות תידרש לדווח לקונגרס על פניות המגיעות אליה, בנושא סיוע לחקירת מתקפות סייבר, לרבות מתקפות כופרה. כמו כן, תידרש הנציבות לדווח לקונגרס על שיתופי פעולה שביצעה עם גורמים רשמיים בסין, ברוסיה, באיראן ובצפון קוריאה. לבסוף, הנציבות תחויב לפרסם המלצות להצעות חוק לשיפור אבטחת הסייבר של ארה"ב ושל עסקים אמריקניים.[48]

צבא ובטחון

2 ביוני - גורם רשמי בצי: על הממשל והצבא לקדם דיון גלוי יותר בנושא לוחמת סייבר לטובת פיתוח יכולות סייבר חדשות - לדברי היועץ הראשי לענייני סייבר לצי האמריקני, כריסטופר קלירי (Christopher Cleary), על הממשל הפדראלי לדון בצורה גלויה יותר במבצעי סייבר התקפיים, על מנת לסייע בגיבוש עקרונות הפעילות ההתקפית ולקדם פיתוח יכולות סייבר חדשות. זאת, מאחר ודיון מאחורי דלתיים סגורות בנושא זה עלול למנוע מחברות מסוימות לספק את מוצריהן עבור הצבא. בנוסף, טען קלירי כי חשיפה רבה יותר של יכולות לוחמת מידע עשויה לאפשר לגופים נוספים בצבא להבין אותה טוב יותר ולשלב אותה בפעילותיהם.[49]

6 ביוני - דארפ"א פרסמה בקשה לקבלת הצעות מחקר לשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לשיפור הליכי קבלת החלטות בזמני לחימה - דארפ"א פירסמה בקשה לקבלת הצעות מחקר, שיתמקדו בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה במסגרת תוכנית ה-Enabling Confidence, המהווה חלק מיוזמת ה-AIE לחקר טכנולוגיות הבינה המלאכותית.[50] תוכנית ה-Enabling Confidence מתמקדת בשיפור תהליכי קבלת החלטות בזמן לחימה באמצעות הגדרה מחדש של הערכות אי וודאות, המתבצעות על ידי אלגוריתמים. על ההצעות המוגשות במסגרת התוכנית לעמוד בשני שלבי התוכנית, הכוללים בדיקת היתכנות ואפשרות לבניית אב-טיפוס.[51]

13 ביוני - בכוונת צבא היבשה להכפיל את גודל יחידות הסייבר שלו עד שנת 2030 - דובר צבא היבשה הודיע כי בכוונת הצבא להכפיל את גודל יחידות הסייבר הפעילות שלו עד שנת 2030 והעריך כי כוח האדם ביחידות צפוי לצמוח מכ-3,000 חיילים לכ-6,000. כמו כן, מספר המשרתים בענף הסייבר בקרב המשמר הלאומי, השירות הסדיר והמילואים, צפוי יתרחב ליותר מ-7,000 משרתים, זאת בהשוואה למצבה הנוכחית, העומדת על כ-5,000 איש. השאיפה של הצבא האמריקני להרחיב את היקף סדר כוחות הסייבר שלו מתכתבת עם הצורך לקדם מודרניזציה בצבא לאור המלחמה באוקראינה, ולהתאים אותו להתמודדות עם אתגרי העתיד והתחרות מול סין.[52]

14 ביוני - בכיר בפיקוד הסייבר חשף פרטים בנושא היערכות הפיקוד להרחבת סמכויות הרכש וההכשרה שלו - לדברי המנהל התפעולי של פיקוד הסייבר,[53] דייב פרדריק (Dave Frederick), תוספת התקציב שאושרה לפיקוד במסגרת התקציב השנתי ל-2022, תאפשר לו להוביל הכשרה משותפת ומתקדמת של מפעילי סייבר ואנליסטים, בזמן שזרועות הצבא האמריקני יהיו אחראיות להכשיר את יחידותיהן ברמה הבסיסית בלבד.[54] לדבריו, ב-2024 צפוי הפיקוד לקבל סמכויות רכש נרחבות יותר ואחריות על מימון יכולות סייבר משותפות ועבור זרועות צבא ארה"ב בנפרד. פרדריק הוסיף כי פיקוד הסייבר יקבל שליטה תקציבית הדוקה יותר על ארכיטקטורת לוחמת הסייבר המשותפת של מחלקת ההגנה האמריקנית (JCWA),[55] זאת בהשוואה למצב כיום, בו מרכיבי הארכיטקטורה השונים נמצאים בפיתוח במסגרת ארבע תוכניות המנוהלות בנפרד על ידי זרועות צבא ארה"ב השונות.[56]

14 ביוני - בכוונת פיקוד הסייבר להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה לטובת מבצעי הגנת סייבר - יחידת החדשנות של פיקוד הסייבר (DreamPort),[57] בשיתוף משרד מחלקת ההגנה לעניינים דיגיטליים ולבינה מלאכותית (CDAO),[58] יחידת החדשנות הביטחונית (DIU)[59] ודארפ"א, פועלת להרחיב את השימוש בטכנולוגיות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, על מנת לדמות איומי סייבר בזמן אמת כחלק מהליך ההכשרה של מפעילי סייבר ואנליסטים. כמו כן, בכוונת הפיקוד לשלב שימוש בטכנולוגיית למידת מכונה כחלק ממדיניות אפס האמון, כדי לזהות אנומליות ברשת הארגונית. בנוסף, החל פיקוד הסייבר לערוך סקר פנימי בנוגע לבחינת הדרישות לשימוש בטכנולוגיית למידת המכונה למשימותיו השונות.[60]

15 ביוני - משרד המבקר הממשלתי חשף פערי אבטחת סייבר בחלק מתוכניות הרכש הבולטות של מחלקת ההגנה בתחום ה-IT - על פי דו"ח משרד המבקר הממשלתי (GAO), שבחן את 25 תוכניות ה-IT העסקיות המובילות שתקצבה מחלקת ההגנה בשנים 2020-2022, המחלקה לא ניסחה אסטרטגיות אבטחת סייבר עבור חלק מתוכניות הרכש הגדולות שלה בתחום ה-IT. מחברי הדו"ח מצאו כי המחלקה לא קיימה תהליך ניהול סיכונים בשרשרת אספקה, ולא דיווחה על נתונים תפעוליים ללוח תמונת המצב הפדראלי של מִנְהל השירותים הכלליים בתחום טכנולוגיית המידע.[61]

כמו כן, מצאו מחברי הדו"ח כי מתוך תוכניות הרכש, רק לשתיים הייתה אסטרטגיית אבטחת סייבר מאושרת, בעוד שלשבע מתוך התוכניות שדיווחו כי ניסחו אסטרטגיה, לא היו עותקים של האסטרטגיה הנדרשים על מנת לאשר אותה.[62]

אירופה

סיכום זירת הסייבר על רקע המלחמה באוקראינה

במהלך החודש ובמקביל להתקדמות צבא רוסיה במזרח אוקראינה, נמשכה הפעילות האקטיבית במרחב הסייבר מצד הצדדים הלוחמים וגורמים התומכים בהם. ב-1 ביוני, חשף לראשונה מפקד פיקוד הסייבר האמריקני וראש ה-NSA, גנרל פול נקסונה, כי פיקוד הסייבר קיים מבצעי סייבר התקפיים ומבצעי לוחמת מידע כנגד רוסיה, וכן מבצעי Hunt Forward, במסגרתם סיכל הפיקוד את פעילותם של האקרים זרים מבעוד מועד.[63]

בד בבד, נצפו מספר תקיפות סייבר כנגד רוסיה. ב-6 ביוני, דווח כי אתר משרד הבינוי, השיכון והשירותים במדינה חווה תקיפת DNS, בעקבותיה הופנו בקשות גישה אליו לאתר פרו-אוקראיני. על פי דיווחי תקשורת, ההאקרים דרשו תשלום כופר על מנת למנוע את פרסומו של מידע אישי של משתמשי האתר שנגנב במהלך התקיפה.[64] בעקבות המתקפה, הזהירה רוסיה כי פעולות סייבר התקפיות מצד ארה"ב ואוקראינה נגד מוסדות ממשל ותשתיות חיוניות במדינה, עלולות להוביל ליישום צעדי תגובה מצידה.[65] ב-10 ביוני הודיעה קבוצת ההאקטיביסטים Anonymous, כי פרסמה מסמכים השייכים לחברות רוסיות המעורבות בפרויקט של ייצור ואספקת המל"ט החמוש Orion-E לצבא רוסיה. עוד טענה הקבוצה כי היא אחראית לשיבוש פעילותם של מוסדות ושירותי ממשל בבלארוס, לרבות 26 משרדי ממשלה ובנקים.[66] בנוסף, ב-17 ביוני חוו עמדות רישום ומערכות לניהול כנס הפורום הכלכלי הבין-לאומי של סנט פטרסבורג תקיפת DDoS, בעקבותיה נדחה נאומו של פוטין באירוע בכמעט שעתיים.[67]

לצד כל אלה, נרשמו מספר תקיפות סייבר וניסיונות תקיפה כנגד אוקראינה ובעלות בריתה. ב-11 ביוני הזהיר צוות ה-CERT של אוקראינה[68] מפני תקיפות דיוג שהתמקדו בגופי תקשורת, תחנות רדיו ועיתונים, והתחזו למפות אינטראקטיביות, שפתיחתן עלולה להפעיל תוכנה זדונית בשם Crescentlmp,[69] לאזהרות מפני האיום הגרעיני מצד רוסיה ולהודעות מטעם גופי ממשלה, כגון רשות המסים של אוקראינה.[70]

ב-28 ליוני, הודיע מנהל המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של ליטא,[71] יונאס סקארדינסקאס (Jonas Skardinskas), כי מספר אתרי ממשל ואתרים פרטיים הושבתו באופן זמני כתוצאה מתקיפת DDoS , שיוחסה לקבוצת ההאקרים הפרו-רוסית, killnet, עקב החלטתה של ליטא להגביל תנועות ומעבר של פלדה ומתכות למובלעת הרוסית, קלינינגרד (Kaliningrad).[72] בנוסף, הסוכנות לביטחון לאומי של נורבגיה (NMS)[73] הודיעה גם היא כי מספר מוסדות פרטיים וציבוריים במדינה חוו מתקפת DDoS, לה הייתה אחראית ככל הנראה קבוצת האקרים פרו-רוסית.[74] כמו כן, על פי חברת מודיעין איומי הסייבר Intel 471, האקטיביסטים פרו-רוסיים ביצעו תקיפות כנגד מִנְהלת שירותי התעבורה האווירית ברומניה ונמל התעופה בוקרשט, לאחר שרומניה הביעה תמיכה באוקראינה.[75]

בד בבד, בכירים אמריקנים השמיעו אזהרות בנוגע להימשכות תקיפות סייבר מצד רוסיה, ככל שהמערכה תתארך. ב-15 ביוני הזהיר סגן ראש הסייבר הלאומי לענייני אבטחת סייבר לאומית, ניל היגינס (Neal Higgins), כי רוסיה עלולה להוציא לפועל תקיפות סייבר אגרסיביות יותר או כאלה שיובילו להשלכות רחבות בלתי מכוונות.[76] במקביל, טען היועץ הבכיר לסגן מזכירת מחלקת האוצר, טוד קונקלין (Todd Conklin), כי הטלת סנקציות על רוסיה תחייב בחינה מחודשת של דרכי ההתמודות עם מתקפות סייבר על מוסדות פיננסיים.[77]

בנוסף, נאספו נתונים נוספים, המאפשרים ללמוד לעומק על מגמות בלוחמת הסייבר הרוסית. על פי דו"ח שפירסמה מיקרוסופט ב-22 ביוני, 29% מתקיפות הסייבר שביצעו האקרים רוסיים נגד מטרות מחוץ לאוקראינה הוגדרו כמוצלחות, כשלפחות ברבע ממתקפות אלו נגנב מידע. מפילוח מטרות התקיפה עולה כי 49% מהמטרות שהותקפו היו סוכנויות ממשלתיות, 20% חברות במגזר ה-IT, 19% ארגונים בתחום התשתיות החיוניות ו-12% ארגונים לא ממשלתיים.[78]

כמו כן, הצטברו עדויות נוספות לפעולות השפעה פרו-רוסיות במסגרת המלחמה. ב-7 ביוני, פרסם מכון אלן טיורינג[79] מחקר לפיו, מטרת מבצעי השפעה של רוסיה היא ליצור בלבול בדעת הקהל בנוגע למתרחש בשדה הקרב ולהרתיע את המערב מלפעול נגד רוסיה.[80] ב-10 ביוני טען מנהל המחלקה לביטחון לאומי במשרד ראש ממשלת פולין, סטניסלב זארין (Stanislaw Zaryn), כי מקורות רוסיים מפיצים טענות כוזבות לפיהן פולין מעוניינת לספח את מערב אוקראינה, על מנת ליצור שטח חסות פולני.[81] בנוסף, ב-24 ביוני נצפה שימוש בקטע מדיה מלאכותית מסוג Deepfake במסגרת שיחת וידאו בין ראש עירייית ברלין, פרנזיסקה גיפי (Franziska Giffey), לאדם שטען כי הוא ראש עיריית קייב, ויטלי קליצ'קו (Vitali Klitschko).[82] זהו המקרה המתועד השני של שימוש בקטע Deepfake, לשם קידום מסרים פרו-רוסיים במסגרת המלחמה.[83]

לבסוף, החודש נרשמו גם פעולות מנע הגנתיות של אוקראינה ובעלות בריתה במרחב הסייבר. ב-14 ביוני דווח כי אוקראינה מנהלת משא ומתן להעברת מאגרי מידע ממשלתי למרכזי נתונים במדינות אירופאיות.[84] בנוסף, ב-22 ביוני הצהיר עוזר מזכירת האנרגיה האמריקנית לעניינים בין-לאומיים, אנדרו לייט (Andrew Light), כי המחלקה מסייעת לחבר את רשת החשמל האוקראינית לרשת החשמל האירופית, תוך חיזוק אבטחת הסייבר של תשתיות אנרגיה במדינה.[85]

לסיכום, במהלך החודש נצפתה מגמה של הימשכות הקרבות במרחב הסייבר בין הצדדים הלוחמים ובעלי בריתם. ברקע זה, בכירים אמריקנים הזהירו מפני הסלמה אפשרית של הפעילות הרוסית במרחב הסייבר, בין השאר כתוצאה מהסקנציות המערביות על רוסיה. זאת אף כי לפי שעה טענו הבכירים כי הפעולות ההגנתיות הננקטות על ידי אוקראינה ובעלות בריתה, מסייעות להפחית את הנזק הפוטנציאלי מתקיפות הסייבר הרוסיות.

נאט"ו

23 ביוני - אירלנד בוחנת אפשרות להדק את שיתוף הפעולה עם ברית נאט"ו בתחום המחקר ובשיפור דרכי התגוננות מפני לוחמה היברידית ולוחמת סייבר - לדברי בכירים ממשרד החוץ של אירלנד, ממשלת אירלנד שוקלת להצטרף למרכז המצוינות האירופי למאבק באיומים היברידיים בהלסינקי,[86] הפועל בחסות האיחוד האירופי ונאט"ו. אירלנד דחתה בעבר את הצטרפותה למרכז ועתה היא מעוניינת לחזק את הקשרים עם נאט"ו ולהעצים את יכולותיה, במיוחד בתחום הגנת סייבר והתגוננות מפני לוחמה היברידית. לאחרונה הביעה הממשלה את כוונתה להצטרף גם לפלטפורמת שיתוף המידע של מאגר התוכנות הזדוניות של נאט"ו,[87] המאפשרת לחלוק מידע על תקיפות סייבר בזמן אמת עם המדינות החברות.[88]

בריטניה

9 ביוני - בכוונת משרד ההגנה לפתח מחשבים קוונטיים לצרכי בטחון לאומי - משרד ההגנה של בריטניה הודיע כי רכש את המחשב הראשון המבוסס על מחשוב קוונטי וכי בכוונתו לשתף פעולה עם חברת החומרה המקומית Orca Computing, על מנת לבחון שימושים במחשוב קוונטי לצרכי ביטחון לאומי. במסגרת פעילותה, תתמקד Orca בפיתוח מחשבים קוונטיים מזעריים שאינם דורשים פתרונות קירור קריאוגני (Cryogenic).[89] לדברי עמית בכיר במעבדת המדע והטכנולוגיה של משרד ההגנה (DSTL),[90] סטפן טיל (Stephen Till), בכוונת המשרד לפתח מחשב קוונטי שניתן יהיה לנשיאה ברכבים משוריינים. לדברי מנכ"ל Orca, ריצ'ארד מוריי (Richard Murray), מערכת מסוג זה תוכל להיות מבצעית בפרק זמן של בין שנתיים לארבע שנים.[91]

13 ביוני - בריטניה פרסמה את מסמך האסטרטגיה הדיגיטלית שלה שמטרתה להפוך אותה למעצמה טכנולוגית - לדברי שרת המדינה לעניינים דיגיטליים, תרבות, מדיה וספורט, נדין דוריס (Nadine Dorries), האסטרטגיה קוראת להקמתה של המועצה לכישורים דיגיטליים,[92] שמטרתה לצמצם פערי מיומנויות במגזר הטכנולוגי וכן לקבוע תקנים ורגולציות על פי האינטרס הלאומי, הנפרדים מאלו של האיחוד האירופי.

עוד מתווה האסטרטגיה יעד להפוך את בריטניה למקום נוח להקים ולהצמיח עסק טכנולוגי, להגדיל את הערך המוסף השנתי של מגזר הטכנולוגיה הבריטי וליצור מקומות עבודה נוספים עד 2025. כמו כן, האסטרטגיה כוללת את מסמך סקירת עתיד המחשוב,[93] שמטרתו להוות בסיס לניסוח המלצות לקידום שאיפותיה של בריטניה להפוך למעצמת מדע וטכנולוגיה עולמית.[94]

אסיה

סין

9 ביוני - חברות אבטחת סייבר וגופי מודיעין ואכיפה בארה"ב חשפו קמפיינים לריגול סייבר מצד האקרים סיניים - ה-NSA, ה-FBI ו-CISA פרסמו אזהרה, לפיה קבוצות APT הפועלות בחסות סין עומדות מאחורי תקיפות סייבר שהתמקדו בארגוני תקשורת וחברות המספקות שירותי רשת ברחבי העולם באמצעות השכרת שרתים ושימוש בשרתים ברחבי העולם על מנת לטשטש את מיקומן האמיתי. בנוסף, ההאקרים השתמשו באמצעים מבוססי קוד פתוח לסריקת רשתות, על מנת לאתר חולשות אבטחה ולאסוף מל"ם (Reconnaissance).[95] ב-13 ביוני, דיווחה מחלקת איומי המודיעין Unit 42 בחברת Palo Alto, כי קבוצת ההאקרים Gallium המזוהה עם סין, הרחיבה את יעדיה מעבר לתקיפת תשתיות בענף התקשורת, והיא מתמקדת כעת בגופים ממשלתיים ופיננסיים בתשע מדינות ברחבי דרום מזרח אסיה, אירופה ואפריקה, תוך שהיא עושה שימוש בתוכנה זדונית חדשה מסוג PingPull.[96] לבסוף, חברת אבטחת הסייבר הישראלית Sentinel One, הודיעה כי זיהתה קמפיין ריגול סייבר המיוחס לקבוצת ההאקרים Aoqin Dragon הפועלת בחסות סין, שהתמקד בארגונים ממשלתיים וכן בארגונים במגזרי החינוך והתקשורת באוסטרליה ובמדינות דרום מזרח אסיה. במסגרת הקמפיין, שנמשך במשך קרוב לעשור, השתמשה הקבוצה בתקיפות דיוג ובנוזקות דרך התקני USB,[97] כווקטור התקיפה הראשוני.[98]

18 ביוני - ממשלת סין הציגה טיוטת הצעת חוק להרחבת הפיקוח על תגובות משתמשים ברשתות החברתיות -רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)[99] פרסמה לתגובת הציבור טיוטת הצעת חוק, המחייבת מפעילי רשתות חברתיות ופלטפורומות וידאו להעסיק עובדים, שיבחנו את תגובותיהם של המשתמשים בהן טרם פרסומן. הטיוטה מרחיבה את חובת ניטור התכנים הקיימת, שנכנסה לתקופה בשנת 2017 ושחלה על תגובות המתפרסמות על תכנים חדשותיים. מחברי הטיוטה החדשה הציעו כי מפעילי רשתות אשר לא יעמדו בהוראותיה יעמדו בפני עונשים שונים, לרבות השבתת האפשרות לפרסם תגובות משתמשים. בדומה לחקיקה הקיימת, אוסרת ההצעה על שימוש בחשבונות פיקטיביים ובבוטים לפרסום מידע מטעה ומידע שעלול לפגוע בסדר הציבורי.[100]

הודו

13 ביוני - הודו חוותה שורת תקיפות סייבר בעקבות התבטאות דוברת מפלגת השלטון במדינה כנגד הנביא מוחמד - במסגרת אירוע סייבר נרחב שארע, תקפה קבוצת האקטיביסיטים המלזית DragonForce, מאות אתרים ממשלתיים ופרטיים בהודו. התוקפים השביתו חלק מהאתרים והשחיתו אתרים נוספים באמצעות הודעות המייחסות את התקיפות לפעולת תגמול נוכח התבטאותה של דוברת המפלגה העממית של הודו (BJP), נופור שארמה (Nupur Sharma), כנגד דת האסלאם. עוד נודע כי סוכנויות אכיפת החוק במדינה עמלו מסביב לשעון על מנת לשחזר את האתרים שנפרצו, בהם אתרי שגרירות הודו בישראל, המכון הלאומי לחקלאות,[101] וכן אתר בית הספר הציבורי של דלהי.[102]

אפריקה והמזרח התיכון

איראן

2 ביוני - חוקרי מיקרוסופט: האקרים לבנוניים הפועלים בחסות איראן תקפו כ-20 ארגונים ישראליים החל מחודש פברואר - על פי הודעת בלוג מטעם חוקרי מרכז מודיעין איומי הסייבר של מיקרוסופט (MSTIC),[103] קבוצת האקרים לבנונית בשם Polonium, פעלה בתיאום עם גורמים המזוהים עם משרד המודיעין והביטחון של איראן (MOIS)[104] במסגרת שורת תקיפות שהתמקדו בלמעלה מ-20 ארגונים ישראליים במגזרי הייצור, ה-IT והתעשייה הביטחונית. בנוסף, תקפו ההאקרים ארגון בין-ממשלתי אחד, הפועל בלבנון. להערכת החוקרים, ההאקרים הצליחו לבצע את מרבית תקיפותיהם על ידי ניצול חולשת CVE-2018-13379, המזוהה עם פתרון ה-VPN FortiGate של חברת Fortinet.[105] בנוסף, ההאקרים ביצעו חלק מתקיפותיהם באמצעות שימוש בחשבונות בשירות לשיתוף קבצים OneDrive.[106]

2 ביוני - מצלמות ואתרים השייכים לעיריית טהראן חוו תקיפות סייבר - קבוצת ההאקטיביסטים האיראנית Uprising till Overthrow, המזוהה עם ארגון האופוזיציה מוג'אהדין א-חלק (MEK)[107] לקחה אחריות על תקיפת סייבר נרחבת שהתחוללה ביום השנה לציון מותו של מייסד הרפובליקה האסלאמית של איראן, רוחאלה ח'ומייני (Ruhollah Khomeini). במהלך התקיפה, הושבתו 5000 ממצלמות האבטחה של עיריית טהראן, לרבות מצלמות האבטחה סביב אתר הקבורה של ח'ומייני, נפרצו והושחתו כ-150 אתרי הרשת של העירייה, וכן הופיעו בהם מסרים הקוראים לאזרחים להתקומם כנגד המשטר. בנוסף, יותר מ-600 אלף הודעות SMS בגנות המנהיג העליון, עלי חמינאי, ונשיא איראן, נשלחו לאזרחים איראניים.[108] ב-4 ליוני דיווח אתר אופוזיציה איראני, כי מערכת הדרכונים בנמל התעופה הבין-לאומי על-שם ח'ומייני בטהראן ניזוקה, ייתכן עקב תקיפת סייבר, שהובילה לשיבושים בפעילות השדה.[109]

10 ביוני - חברת אבטחת סייבר: קבוצת האקרים הפועלת בחסות איראן עשתה שימוש בתוכנה זדונית משודרגת בתקיפותיה נגד חברות תקשורת ואנרגיה - על פי ניתוח שביצעה חברת אבטחת המידע האמריקנית Zscaler, קבוצת ההאקרים המזוהה עם איראן, Lycaeum,[110] השתמשה בנוזקה חדשה בתקיפותיה נגד ספקיות תקשורת ואנרגיה במזרח התיכון ובצפון אפריקה במהלך שנת 2021. על פי הודעת החברה, ההאקרים השתמשו בדלת אחורית (Backdoor) המבוססת על קוד פתוח מסוג DIG.net כדי להשתלט על שרת DNS ולנתב משתמשים לאתר הנתון לשליטתם. התקיפה נפתחה בניסיון דיוג ממוקד, שפיתה את הקורבנות להוריד קובץ Word זדוני, מתוך אתר חדשות מזויף. מניתוח החברה עלה כי Lycaeum מתמקדת בעיקר בקמפיינים לריגול סייבר וכי השימוש בדלת האחורית, שהוגדרה כחמקנית ובטכניקות לניתוב בקשות DNS מסמנת מגמה של התפתחות בפעולות הריגול שלה.[111]

27 ביוני - מתקפות סייבר הובילו לשיבושים ולהרס במפעלים לייצור פלדה באיראן - אחת מחברות ייצור הפלדה הגדולות באיראן, הנמצאת בבעלות ממשלתית, Khuzestan Steel Company, הודיעה כי חוותה תקיפת סייבר נרחבת, שהובילה להשבתת פעילותה לרבות אתר האינטרנט שלה.[112] קבוצת האקרים המכונה Gonjeshke Darande נטלה אחריות והודיעה כי פגעה בשלוש מחברות ייצור הפלדה הגדולות באיראן. הקבוצה שיתפה ברשת קטע וידאו שנלקח לכאורה מתוך מצלמות האבטחה של מפעל הפלדה Khuzestan Steel Co., בו נראו מכונות בקו הייצור מושבתות בשל שריפה שפרצה במקום. בנוסף, דיווחו גופי התקשורת באיראן על שיבושים שאירעו במפעל לייצור פלדה בעיר מובאראקה ((Mobarakeh ובמפעל נוסף לייצור פלדה בנמל בנדר עבאס (Bandar Abbas) שבדרום המדינה.[113] על פי דו"ח של חברת Check Point, קבוצת ההאקרים שביצעה את המתקפה על מפעל הפלדה Khuzestan, עשתה שימוש בתוכנה זדונית דומה לזו שנצפתה במתקפה על מערכת הרכבות במדינה שאירעה ביולי 2021.[114]

האוקיינוס השקט

אוסטרליה

9 ביוני - מחלקת ההגנה פרסמה בקשה לקבלת מידע בנושא ספקיות שירותי ענן לטובת אחסון מידע ממשלתי מסווג - מחלקת ההגנה של אוסטרליה פרסמה את השלב הראשון בתוכניתה, שהוצגה במאי 2022, להקמת מערך שירותי ענן, שיסייעו בשינוי סביבת ה-IT שלה ובשיתוף מידע עם סוכנויות ממשלתיות נוספות. במסגרת השלב הראשון, מעוניינת המחלקה לקבל מחברות המספקות שירותי ענן שירותי תשתית כשירות (IaaS),[115] הצפויה לשרת גם את משרד הפנים, משרד החוץ וסוכנויות ממשלתיות נוספות. שני שלבים נוספים בתכנית, הכוללים רכש סביבות פלטפורמה כשירות (PaaS)[116] ושירותי תוכנה כשירות (SaaS),[117] מתוכננים להמשך 2022.[118]

צפון אמריקה

קנדה

14 ביוני - ממשלת קנדה הציגה הצעת חוק שתחייב מפעילי תשתיות חיוניות לדווח על תקיפות סייבר - הצעת החוק Bill C-26 שהוצגה על ידי הממשלה, קוראת לחייב מפעילי תשתיות חיוניות לדווח על תקיפות סייבר לממשל הפדראלי. כמו כן, קוראת הצעת החוק למפעילי תשתיות חיניות לקיים ניהול סיכוני אבטחת סייבר ברמה הארגונית, לתעד אירועי אבטחת סייבר וצעדים שהם נקטו כדי ליישם את תוכנית האבטחה, פעולות שננקטו לצמצום סיכונים בשרשרת אספקה וסיכונים מצד גורם צד שלישי, או כל אמצעי אחר שננקט כדי לשדרג את אבטחת הסייבר. הצעת החוק מתמקדת בענפי הפיננסיים, התקשורת, האנרגיה והתחבורה, וקוראת לאסור על חברות תקשורת להשתמש במוצרים ובשירותים של ספקים שעלולים לסכן את הביטחון הלאומי.[119]

28 ביוני - גוף הביון של קנדה קיים מבצע סייבר הגנתי לטובת הגנה על הבחירות הפדראליות שנערכו ב-2021 - על פי הדו"ח השנתי של סוכנות הסיגינט של קנדה (CSE),[120] הסוכנות קיימה מבצע סייבר הגנתי במטרה לשבש פעילות סייבר זדונית שהתמקדה במערכות ההצבעה, וכן למנוע התערבות זרה שהייתה פוגעת בטוהר תהליך הבחירות. הסוכנות שיתפה פעולה עם המפלגות על מנת לסייע להן לשפר את מצב אבטחת הסייבר שלהן לקראת הבחירות והציעה להן ייעוץ, הנחיות ותדריכים בנושא איומים. בנוסף, מנעה הסוכנות ניסיונות מצד גורמים זרים, המקושרים לקבוצות אסלאמיסטיות, לגייס אזרחים קנדים למטרות של הפצת תעמולה אלימה בזמן הבחירות. כחלק מכך, הסירה הסוכנות 11,500 אתרים שהתחזו לאתרים ממשלתיים, וסייעה בחסימת הודעות דוא"ל שנשלחו כחלק מקמפיין תקיפות דיוג.[121]

בין-לאומי

17 ביוני - סוכנות דירוג האשראי Moody’s פרסמה שני דו"חות בנושא חקיקה בתחום אבטחת הסייבר ובנושא מעבר ארגונים לשימוש בתשתיות ענן - המסמך הראשון, העוסק בחקיקה חדשה בתחום אבטחת הסייבר, סוקר את סעיפי חוק DORA,[122] של האיחוד האירופי, שמטרתו לשפר את מצב אבטחת הסייבר של ארגונים במגזר הפיננסי ולהבטיח את המשך פעילותם גם לאחר אירועי סייבר חמורים. החוק כולל דרישות אבטחת רשת עבור ארגונים פיננסים, ספקים וגורמי צד שלישי וכן מסגרת רגולטורית לניהול והתמודדות עם סיכוני אבטחת סייבר של מוסדות פיננסים. במסגרת המסמך השני, העוסק במעבר של ארגונים מענפי תעשייה שונים לשימוש בתשתיות ענן, ציינו מחברי הדו"ח כי מגזר הפיננסיים ותשתיות החשמל והאנרגיה חוו את העלייה הגבוהה ביותר באופן יחסי בשיעור האימוץ והמעבר לשימוש בשירותי ענן, אך שיעור השימוש בהם נותר נמוך בהשוואה למגזרים אחרים. על פי מחברי הדו"ח, הסיבה לכך היא קיומן של דרישות רגולטוריות מחמירות, הנוגעות להגנת על פרטיותם של צרכנים והגנה על המידע המאוחסן.[123]

איומי סייבר על תשתיות חיוניות

8 ביוני - מכון מחקר אמריקני פרסם הצעה להקמת גוף חדש לקידום אבטחת סייבר בקרב מתקני מים בארה"ב - במסגרת כנס וירטואלי שאורגן על ידי מכון המחקר האמריקני FDD,[124] הציג העמית הבכיר ב-FDD, מארק מונטגומרי (Mark Montgomery), הצעה להקמת ארגון להערכת סיכונים ולחוסן (WRRO),[125] שיהיה אחראי, לצד הסוכנות להגנת הסביבה (EPA),[126] לקידום אבטחת סייבר בקרב מפעילי תשתיות מים. במסגרת ההצעה, שגובשה על ידי ה-FDD בתמיכת ארגונים ממגזר המים, יגיש ה-WRRO ל-EPA הצעות לתקנים בנושאי חוסן ואבטחת סייבר, שעשויות להיבחן גם על ידי CISA בטרם אישורן. בנוסף, יבצע ה-WRRO הערכה תקופתית של יישומם ויעילותם של תקני אבטחת סייבר וישלח ל-EPA דו"חות תקופתיים בנושא זה. בד בבד, תוענק ל-WRRO סמכויות לאכוף את יישום נהלי אבטחת הסייבר שאושרו.[127]

15 ביוני - בכוונת האיחוד האירופי וארה"ב לסייע בשיפור אבטחת סייבר של תשתיות חיוניות במדינות מתפתחות כחלק מהמאבק הגיאופוליטי מול סין - בכוונת האיחוד האירופי וארה"ב לסייע למדינות מתפתחות לחזק את יכולות אבטחת הסייבר שלהן וההגנה על תשתיות חיוניות ותשתיות תקשורת מפני תקיפות סייבר, באמצעות מימון משותף לטובת הקמת תשתית דיגיטלית מאובטחת. התוכנית עשויה לצאת לפועל עד סוף שנת 2022 בקרב מדינות אפריקה ובקרב מדינות אמריקה הלטינית ומטרתה לחזק גם את חסינות הסייבר של הקהילה הבין-לאומית נוכח לקחי המלחמה באוקראינה. מטרתה המרכזית של התוכנית היא למנוע מאותן מדינות לקבל הצעה דומה מסין ולהיעזר בשירותיהן של ספקיות טכנולוגיה סיניות, דוגמת חברת Huawei .[128]

איומי סייבר על ענף האנרגיה

15 ביוני - פורסם סקר חדש המציג את מצב אבטחת הסייבר במגזר האנרגיה הבין-לאומי - חברת הייעוץ הנורווגית DNV פרסמה מחקר חדש בנושא אבטחת סייבר בענף האנרגיה, בהשתתפות כ-950 מומחים מתחום האנרגיה מ-98 מדינות שונות בעולם. על פי המחקר, 67% מהמשיבים טענו כי ביצעו שינויים משמעותיים באסטרטגיית האבטחה של ארגוניהם ובמערכותיהם בעקבות מתקפות סייבר נרחבות, כגון התקיפה שהתמקדה במפעילת צינורות הדלק והגז האמריקנית, Colonial Pipeline במאי 2021. בד בבד, מציג המחקר ארבעה ממצאים (1) מרבית חברות האנרגיה מודעות לסיכוני האבטחה, אך רק מעטות מהן פועלות על מנת להיערך להתמודדות עם האיומים; (2) סביבת ה-OT נתפסת בעיני המשיבים כרגישה יותר למתקפות סייבר מסביבת ה-IT; (3) מרבית המשיבים סברו כי אין בידם את הידע הנחוץ על מנת להתמודד עם איומי סייבר; (4) חברות אנרגיה אינן משקיעות את המאמצים הראויים לבחינת אבטחת הסייבר של שרשראות האספקה שלהן, שהינן מורכבות מטבען.[129]

17 ביוני - סלובניה קיימה תרגיל הגנת סייבר בין-לאומי שדימה תקיפת סייבר על מתקנים גרעיניים - הרשות הסלובנית לבטיחות בענף האנרגיה הגרעינית (SNSA),[130] ערך בחודש מאי 2022 תרגיל אבטחת סייבר בן שלושה ימים, בהשתתפות 70 נציגים ממשלתיים מקומיים ומארגוני טכנולוגיה ואנרגיה גרעינית ובנוכחות נציגים משש מדינות ומהמכון העולמי לאבטחת ענף האנרגיה הגרעינית (WINS).[131] במסגרת התרגיל, שנערך בשיתוף הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) והמכון האוסטרי לטכנולוגיה (AIT),[132] נדרשו המשתתפים להגיב למתקפת סייבר, שהתמקדה במערכות בקרה תפעוליות של מתקן גרעיני. לקח מרכזי מהתרגיל שצוין על ידי משתתפיו הוא חשיבות התיאום המהיר בין בעלי העניין השונים ברמה הלאומית והבין-לאומית לטובת תגובה מהירה וחזרה לשגרה.[133]

איומי סייבר על שרשראות אספקה

2 ביוני - ענקית ייצור מכשירי האלקטרוניקה והרפואה Foxconn דיווחה כי חוותה מתקפת כופרה - התקיפה, שאירעה בסוף מאי 2022, הובילה לשיבוש הפעילות באחד ממפעלי החברה במקסיקו, המתמחה בייצור של מכשירי אלקטרוניקה ורפואה. דובר החברה, ג'ימי הואנג (Jimmy Huang), הודיע כי צוות אבטחת הסייבר של החברה טיפל בתקרית וסייע להשיב את פעילות הייצור בהדרגה לשגרה. עוד ציין כי אף שהפעילות העסקית הכללית של החברה לא נפגעה באופן מהותי, כושר הייצור הותאם לשיבושים שחלו והמידע הרלוונטי על התקרית נמסר מיידית להנהלה, לספקים וללקוחות. קבוצת ההאקרים Evil Corp הפועלת מרוסיה נטלה אחריות על האירוע.[134]

9 ביוני - חברת קבלן העובדת עבור צבא קנדה חוותה מתקפת כופרה - חברת CMC Electronics, המשמשת חברת קבלן של צבא קנדה ומספקת לו יישומים ותוכנות אוויוניקה עבור מטוסי הקרב והאימונים של חיל האוויר, הודיעה כי ב-31 במאי, האקרים תקפו את רשת המחשבים שלה והציגו דרישה לתשלום כופר. ביום הפריצה, ציינה קבוצת עברייני הכופרה AlphV  באתר שלה את חברת CMC Electronics כחברה שהותקפה על ידה. עם זאת, אין עדויות לכך שהתוקפים מכרו מידע רגיש השייך לחברה.[135]

איומי מתקפות הכופרה

2 ביוני - חברת אבטחת תוכנה: קבוצת Conti פיתחה קוד זדוני המשמש לתקיפת רכיבי קושחה של חברת Intel - על פי מידע שפורסם באתר חברת אבטחת התוכנה Eclypsium, האקרים מקבוצת עברייני הכופרה Conti פיתחו קוד זדוני המשמש לתקיפת רכיבי מיקרו-בקרים מסוג ME,[136] ו-CSME של חברת Intel,[137] על מנת להשיג יכולת לבצע מתקפות סייבר קשות לגילוי לאורך זמן. על פי הודעת חוקרי החברה, שבחנו שיחות של חברי Conti שהודלפו, תקיפת רכיבי מיקרו-בקרים אלו עלולה לאפשר להם להסב למערכות שונות נזק בלתי הפיך או לגשת לזיכרון flash המאחסן רכיבי BIOS ו-UEFI, ולהריץ קוד זדוני על מנת לקבל הרשאות מערכת גבוהות ולחמוק ממנגנוני האבטחה של מערכת ההפעלה. החוקרים קראו לארגונים לבדוק את גרסת המיקרו-בקרים שברשותם, לנטר אחר שינויי הגדרות במיקרו בקר ה-ME שברשותם, ולנטר אחר שינויים ברמת זיכרון ה-SPI flash ורכיבי ה-BIOS/UEFI.[138]

16 ביוני - ארה"ב והאיחוד האירופי קיימו סדנה משותפת בנושא המאבק במתקפות הכופרה - למעלה מ-100 נציגים מארגוני אכיפת חוק, המגזר הפרטי וארגונים לא ממשלתיים מ-27 מדינות השתתפו בסדנה בין-לאומית בנושא המאבק במתקפות הכופרה, שהתקיימה במשך יומיים בהאג ואורגנה על ידי מחלקת המשפטים האמריקנית וסוכנות האיחוד האירופי לשיתופי פעולה בתחום האכיפה הפלילית (Eurojust).[139] במסגרת הסדנה, דנו המשתתפים בהיבטים שונים של התמודדות עם מתקפות כופרה, בהם: שיטות הפעולה של עברייני כופרה, שיתופי פעולה בין-לאומיים במסגרת חקירת מתקפות כופרה, מתן סיוע לנפגעי התקיפות והעמדה לדין של חברי ארגוני פשע.[140]

23 ביוני - חברה אמריקנית לייצור צינורות לכלי רכב חוותה מתקפת כופרה - החברה האמריקנית Nichirin-Flex, המהווה חברת בת של החברה היפנית Nichirin לייצור צינורות לכלי רכב, חוותה מתקפת כופרה, שאילצה אותה לעבור לתהליכי ייצור והפצה ידניים. בד בבד, הזהירה Nichirin את לקוחותיה ועובדיה מפני קבלת הודעות דוא"ל מזוייפות, שנשלחו כביכול מטעמה.[141]

איומי סייבר על מערכות חלל

1 ביוני - בכוונת חיל החלל להתחיל לקיים הערכות אבטחת סייבר ראשונות במסגרת תוכנית תקני ה-AI-PRE לאבטחת סייבר של ספקי תקשורת לוויינית - לדברי האנליסט בתוכנית למדיניות והעמידה בתקנים (compliance) במשרד לתקשורת לוויינים מסחרית של חיל החלל (CSCO),[142] ג'ארד ריס (Jared Reece), בכוונת ה- CSCO להתחיל לקבל בקשות לביצוע הערכות אבטחת סייבר של מוצרי תקשורת לוויינית, שיוגשו אליו במסגרת תוכנית ה-IA-PRE.[143] ביצוע ההערכה אמור להתחיל במהלך חודשי הקיץ עבור מספר קטן של חברות חלל, כשבכוונת ה- CSCOליישם באופן מלא את ה- IA-PREעד לספטמבר 2025.[144]

איומי סייבר על ענף הפיננסים

20 ביוני - מוסדות פיננסיים בצרפת ובסינגפור קיימו תרגיל הגנת סייבר משותף - הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS),[145] הבנק המרכזי של צרפת והרשות הצרפתית לפיקוח על מוסדות פיננסיים (ACPR),[146] קיימו תרגיל משותף, שמטרתו לבחון את יכולתם לשתף פעולה ולהגיב לאיומי סייבר שונים, בהם מתקפות כופרה וניצול חולשות zero-day. התרגיל התקיים בעקבות החתימה על מזכר הבנות לקידום שיתופי פעולה בתחום אבטחת הסייבר, שנחתם בין שלושת המוסדות בנובמבר 2019.[147]

25 ביוני - תאגידי בנקאות ופיננסים גדולים בארה"ב ערכו תרגיל סייבר בשיתוף מחלקת האוצר - מחלקת האוצר האמריקנית קיימה תרגיל בהשתתפות מנהלים בכירים של מספר בנקים גדולים, שבחן את התמודדותם של המוסדות הפיננסיים עם מתקפות סייבר.

תרגיל הסימולציה נערך בהשתתפות התאגידים JPMorgan Chage & Co, Bank of America ו-Morgan Stanely, ובמסגרתו תורגלו חמישה תרחישי איום משתנים, ביניהם תקיפות סייבר בקנה מידה מצומצם, מתקפות נרחבות על מספר בנקים ותקיפות על מערכות תשלומים חיוניות. בנוסף, כחלק ממהלך נרחב לשפר את שיתוף המידע עם הבנקים הגדולים במדינה, הציגו פקידי המחלקה מידע בלתי מסווג לבכירים בענף הפיננסים, והודיעו כי המחלקה פועלת להרחיב את הסיווג הביטחוני למעגל רחב יותר של עובדי הבנקים הגדולים.[148]

איומי סייבר על ענף הבריאות

1 ביוני - התפרסם דו"ח חדש בנושא מתקפות כופרה על ארגוני בריאות - חברת אבטחת הסייבר Sophos, פרסמה דו"ח חדש על מתקפות כופרה, המבוסס על סקר שנערך בקרב 5,600 מומחי IT מ-31 מדינות, מהם 381 משתתפים מארגוני בריאות. על פי הסקר, 66% מארגוני הבריאות שנבדקו חוו מתקפות כופרה בשנת 2021, בהשוואה ל-34% בלבד בשנת 2020. בנוסף, נמצא גם כי 61% מארגוני הבריאות שחוו תקיפות כופרה שילמו את הכופר, זאת בהשוואה לנתון של 46% מכלל הארגונים שחוו מתקפות כופרה, דבר שמציב את מגזר הבריאות בראש משלמי דמי הכופר. מחברי הדו"ח טענו, כי השיעור הממוצע של דמי הכופר המשולם על ידי ארגוני בריאות עמד על 197,000 דולר, לעומת 812,000 דולר בקרב כלל המגזרים. לדברי מחברי הדו"ח, הדבר מצביע על משאביהם הפיננסיים המוגבלים של ארגוני בריאות.[149]

1 ביוני - שירות הבריאות הלאומי בקוסטה ריקה חווה מתקפת כופרה - קרן הביטוח הלאומי של קוסטה ריקה (CCSS),[150] הממלאת תפקיד מרכזי במערכת הבריאות המקומית, הודיעה כי חוותה מתקפת סייבר, במהלכה תקפה קבוצת עברייני הכופרה Hive 30 שרתים ממשלתיים. על פי הודעת ה-CCSS, התקיפה הובילה לשיבושים בשורת שירותים, ביניהם שירות הדיווח לאזרחים על תוצאות בדיקות קורונה. עם זאת, מאגרי מידע הקשורים למשכורות ולפנסיות לא נפגעו בתקיפה.[151]

לדברי נשיא ה-CCSS, אלווארו ראמוס (Álvaro Ramos), ההאקרים לא הציגו דרישה לתשלום כופר, אך אתר המשויך ל-Hive פרסם דרישה לתשלום חמישה מיליון דולר במטבעות ביטקוין בתמורה להחזרת השרתים לתפקוד.[152]

6 ביוני - ראש ה-FBI הודיע על סיכול מתקפת סייבר המיוחסת להאקרים איראניים שהתמקדה בבית חולים לילדים בבוסטון במהלך 2021 - לדברי ראש ה-FBI, כריסטופר ריי (Christopher Wray), ניסיון התקיפה, המיוחס להאקרים הפועלים בחסות איראן, נחסם בעקבות אזהרה מיידית שנמסרה לבית החולים שכללה מידע מודיעיני ופרטים טכניים. ריי הזהיר עוד כי בתי חולים ומגזר התשתיות החיוניות בכלל צריכים להיות ערים לאיום מתקפות הכופרה, שהופכות לאמצעי מועדף על פושעי סייבר.[153]

17 ביוני - מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארה"ב פרסמה עקרונות מנחים לחיזוק אבטחת הסייבר של ארגוני בריאות - על פי אזהרה שפורסמה מטעם מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HSS),[154] על מערכות בריאות לשפר את היערכותן להתמודדות עם מתקפות סייבר, הכוללת פרוטוקולים לאיתור ומניעת אירועי סייבר ויכולות תגובה לתקריות סייבר וחזרה לשגרה. המחלקה קראה לארגונים בענף הבריאות לנסח תוכנית תגובה לתקריות סייבר וחזרה לשגרה; לנתח ולעקוב אחר פערים בבקרות האבטחה (controls); ולחלק אחריות וסמכויות בהתמודדות עם סיכוני אבטחה למחלקות ולעובדים מוגדרים. בנוסף, פרסמה ה-HHS שלוש המלצות לצמצום הסיכון לאירוע תקיפת סייבר, ביניהן הטמעת אימות רב שלבי בכל אמצעי הגישה מרחוק לרשת הארגון; עדכון כלל התוכנות שבשימוש הארגון, תוך מתן עדיפות ליישום עדכונים לחולשות אבטחה שאותרו על ידי CISA; וסגירת פורטים (Ports) והשבתת פרוטוקולים שאינם חיוניים למטרות עסקיות.[155]

איומי סייבר על ענף התחבורה

4 ביוני - רשות תחבורה מקומית בארה"ב חוותה מתקפת סייבר - לדברי מנהל רשות התחבורה האזורית של Cape Code (CCRTA)[156] שבמדינת מסצ'וסטס, טום קאהיר (Tom Cahir), ב-30 במאי קיבלו עובדי הרשות הודעת דוא"ל מעברייני סייבר בה נכתב כי קבצים מסוימים שאוחסנו בשרתיה הוצפנו. בעקבות המתקפה, הגישה אל שרתים ומערכות תקשורת של הרשות נחסמה וחלק משירותיה שובשו. קבוצת עברייני הכופרה LV לקחה אחריות על ביצוע המתקפה והדליפה חלק מהמידע שנגנב במהלכה.[157]

שיתופי פעולה

28 ביוני - בכוונת דרום קוריאה לקדם שיתופי פעולה בתחום אבטחת הסייבר עם ארה"ב ועם ברית נאט"ו במהלך 2023-2022 - כחלק מהעמקת שיתופי פעולה בתחום אבטחת הסייבר, בכוונת דרום קוריאה להשתתף לראשונה בתרגיל אבטחת הסייבר של נאט"ו, Cyber Coalition, שייערך במהלך שנת 2023. כמו כן, על פי הודעת משרד ההגנה של דרום קוריאה, בכוונת צבאה לשלוח לפחות 20 משתתפים לתרגיל ה-Cyber Flag השנתי של פיקוד הסייבר האמריקני, הצפוי להתקיים באוקטובר 2022. בנוסף, בכוונת הפיקוד לחקירת פשעים של משרד ההגנה של דרום קוריאה[158] ומשרד החקירות המיוחדות של חיל האוויר של ארה"ב (OSI)[159] לבחון תוכנית לקיום תרגיל שייערך בדצמבר 2022, שמטרתו לשפר את התיאום בחקירת פשעי סייבר. לבסוף, דווח כי בכוונת פיקודי הסייבר של ארה"ב ודרום קוריאה לחתום באוגוסט 2022 על מזכר הבנות להעמקת שיתופי הפעולה בתחום מבצעי הסייבר.[160]

  1. Bureau of Cyberspace and Digital Policy ↑

  2. https://reut.rs/3xtLkz2 ↑

  3. Office of Information Technology Category. ↑

  4. General Services Administration ↑

  5. National Institutes of Health ↑

  6. הצו הנשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר הלאומית (Executive Order 14028, “Improving the Nation's Cybersecurity”) נחתם במאי 2021 לשם סיוע לגופי הממשל הפדראלי לזהות, לאתר, להרתיע, להגן ולהתמודד עם איומי סייבר; https://bit.ly/3NcrcqZ ↑

  7. https://bit.ly/3Qg5k0q ↑

  8. Office of Management and Budget ↑

  9. Office of Personnel Management ↑

  10. כגון תיקון חוק ה-The Federal Cybersecurity Workforce Assessment Act of 2015, העוסק בהליכי ניהול כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בממשל. ↑

  11. https://bit.ly/3mBM6EQ ; קישור למסמך: https://bit.ly/3aRaS1o ↑

  12. Bureau of Industry and Security ↑

  13. https://bit.ly/3zyTb0F ↑

  14. https://bit.ly/3zCbty3 ; קישור למסמך התוכנית: https://bit.ly/39lMB37 ↑

  15. National Cybersecurity Center of Excellence ↑

  16. https://bit.ly/3mRZc1c ; גישה למסמך: https://bit.ly/3bi0nEq ↑

  17. https://bit.ly/3tRGkDj ↑

  18. Cyber Innovation Fellows initiative. ↑

  19. https://bit.ly/3xsTY0M ; https://bit.ly/3PbcL84 ↑

  20. Federal Enterprise Improvement Team. ↑

  21. https://bit.ly/3OgRDwG ↑

  22. https://bit.ly/3NnMGRM ↑

  23. Pandemic Response Accountability Committee ; גוף שהוקם בשנת 2020 המיועד לפקח על הוצאות הממשל במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, למניעת הונאות, בזבוז וניהול לא תקין. ↑

  24. The Council of the Inspectors General on Integraity and Efficiency. ↑

  25. https://bit.ly/3tKzOxU ; קישור לדו"ח https://bit.ly/3O43Nch ↑

  26. Cyber-Informed Engineering; ה- CIEהוא מונח המתאר שילוב של עקרונות אבטחת סייבר וחסינות בתהליכי תכנון והנדסה. ↑

  27. https://bit.ly/3On7KJ1 ; קישור למסמך האסטרטגיה: https://bit.ly/3n1A8Vs. על פי הודעת המחלקה על פרסום האסטרטגיה, אבטחת רשתות אנרגיה ירוקה אמורה לסייע בהשגת היעד של אפס פליטות פחמן של הממשל בשנת 2050, שהוגדר על ידי הנשיא ביידן ב-2021. ↑

  28. CISA’s Cybersecurity Advisory Committee; וועדת מומחים שהוקמה בדצמבר 2021 ושמיועדת לסייע ל-CISA לזהות, להעריך ולהגיב לאיומי סייבר חדשים. ↑

  29. https://bit.ly/3QNNpi1; קישור למסמך ההמלצות: https://bit.ly/3HStPx0 ↑

  30. https://bit.ly/3bvZYOW ; הקישור לדו"ח המלא: https://bit.ly/3QPOYMs ↑

  31. Homeland Secruity's Office of Intelligence and Analysis ↑

  32. https://cnn.it/3QUkYiG ↑

  33. https://yhoo.it/3nkgkwA ↑

  34. https://cnn.it/3QUkYiG ↑

  35. https://bit.ly/3HerDQg ↑

  36. The Fiscal Year 2023 Defense Appropriations bill. ↑

  37. https://bit.ly/3NXeNrW ; קישור להצעת החוק: https://bit.ly/3uSMqE7 ↑

  38. Cyber Mission Force Teams. ↑

  39. https://bit.ly/3QCLNHI ↑

  40. Joint Cyber Warfighting Architecture ↑

  41. https://bit.ly/3Oomasj ; קישור למסמך הצעת החוק: https://bit.ly/3yWCPyx ↑

  42. Homeland Security Investigations ↑

  43. https://bit.ly/3OrXgYR ; קישור לפירוט מלא על הצעת החוק: https://bit.ly/3MZzv9u ↑

  44. https://reut.rs/3nkpqcY ↑

  45. https://bit.ly/3QOYdfO ; https://bit.ly/3AePaie ↑

  46. Reporting Attacks from Nations Selected for Oversight and Monitoring Web Attacks and Ransomware from Enemies ↑

  47. Undertaking Spam, Spyware and Fraud Enforcement with Enforcers Beyond Borders ↑

  48. https://bit.ly/3QO0b02 ↑

  49. https://bit.ly/3tpq9gf ↑

  50. Artificial Intelligence Exploration initiative; יוזמה שהושקה בשנת 2018 המיועדת לממן מחקרים העוסקים ביישומי טכנולוגיית הבינה המלאכותית. ↑

  51. https://bit.ly/3tw5Uxo ↑

  52. https://bit.ly/3mQm68T ↑

  53. Executive director ↑

  54. כיום, אחראיות זרועות צבא ארה"ב להעניק לחייליהן הכשרה אחידה ומלאה על פי דרישות פיקוד הסייבר. ↑

  55. DoD's Joint Cyber Warfighting Architecture. ↑

  56. https://bit.ly/3tROTOp ↑

  57. CYBERCOM’S innovation unit. ↑

  58. The Defense Department’s new Chief Digital and AI Office. ↑

  59. Defense Innovation Unit. ↑

  60. https://bit.ly/3y5g1My ↑

  61. Federal IT Dashboard The General Services Administration's, אתר ציבורי הכולל מידע על התקדמות ההשקעות בתחום טכנולוגיית המידע. ↑

  62. https://bit.ly/39GpLTO ; הקישור לדו"ח: https://bit.ly/3n2n1mT ↑

  63. https://bit.ly/3O1nMYH ; https://bit.ly/3H4uX07 ↑

  64. https://bit.ly/3zmtLmV ↑

  65. https://reut.rs/3Qiidav ↑

  66. https://bit.ly/3tKLLUx ↑

  67. https://bit.ly/3tLcT5N ↑

  68. State Service for Special Communications and Information Protection, צוות הפועל תחת השירות הממלכתי לתקשורת והגנה על מידע מיוחד. ↑

  69. תוכנת Crescentlmp מאפשרת לתוקפים לגנוב מידע רגיש מהמחשב הנגוע ובאמצעות רכיב של דלת אחורית (Backdoor) להחדיר תוכנות זדוניות נוספות; https://bit.ly/3y60nzg ↑

  70. https://bit.ly/3bkgx0b ; https://bit.ly/3OtCiZJ ; https://bit.ly/3Oh8CyL ↑

  71. National Cyber Security Centre ↑

  72. https://bit.ly/3QXFj6K ↑

  73. The Norwegian National Security Authority. ↑

  74. https://bit.ly/3yjEpJg ↑

  75. https://bit.ly/3tN44bK ↑

  76. https://bit.ly/3tNzgYh ↑

  77. https://bit.ly/3A9o2Bl ↑

  78. https://bit.ly/3bvHFcF ; קישור לדו"ח: https://bit.ly/3A7Ul3w ↑

  79. מכון מחקר בריטי למדעי הנתונים ולטכנולוגיית הבינה המלאכותית, המהווה מיזם משותף לחמישה מוסדות אקדמיים במדינה. ↑

  80. https://bit.ly/3ygsvB6 ; קישור למחקר: https://bit.ly/3QHUhxf ↑

  81. https://bit.ly/39PCTpV ↑

  82. https://bit.ly/3uwIWXr ↑

  83. המקרה הראשון התרחש בחודש מרץ, עת פורסם סרטון כוזב, שבו קרא נשיא אוקראינה, כביכול, לאזרחי מדינתו להיכנע. ↑

  84. https://on.wsj.com/3tM3kmZ ; על פי מסקנות שפרסמה מיקרוסופט ביוני, רוסיה נכשלה בהרס ומחיקת מידע ממשלתי משום שממשלת אוקראינה גיבתה את המידע השייך לה במרכזי נתונים הממוקמים בכל רחבי אירופה והעבירה אותו לענן ציבורי. קישור למסקנות: https://bit.ly/3OIiIsH ↑

  85. https://bit.ly/3Nl6J35 ↑

  86. European Centre of Excellence for Countering Hybrid Threats. ↑

  87. Nato's Malware Information Sharing Platform. ↑

  88. https://bit.ly/3zZLkJY ↑

  89. https://bit.ly/3xTZknb ↑

  90. Defence Science and Technology Lab ↑

  91. https://bit.ly/3tCTi7Q ↑

  92. Digital Skills Council. ↑

  93. Future of Compute Review; קישור למסמך המלא: https://bit.ly/3HIFuOW ↑

  94. https://bit.ly/3b8InMI ↑

  95. https://bit.ly/3mPr0mE ; קישור לאזהרה: https://bit.ly/3OgieKd ↑

  96. https://bit.ly/3Hqh5O0 ↑

  97. USB Shortcut Virus; נוזקה המתמקדת בהתקני USB חיצוניים ומתפשטת עם לחיצת המשתמש על קבצים המאוחסנים על גביהם. ↑

  98. https://bit.ly/3xtchTr ↑

  99. Cyberspace Administration of China ↑

  100. https://bit.ly/39VFuP6 ↑

  101. National Institute of Agriculture. ↑

  102. https://bit.ly/3y24E7S ; https://bit.ly/3bEUDVH ↑

  103. Microsoft Threat Intelligence Center ↑

  104. Ministry of Intelligence and Security ↑

  105. פתרון VPN זה כולל שימוש ב-SSL (secure sockets layer) ומעניק למשתמשים גישה לרשתות ארגוניות ללא צורך בתוכנה ייעודית. ↑

  106. https://bit.ly/396O0KF ↑

  107. Mujahideen-e Khalq. ↑

  108. https://bit.ly/3xi1nja ↑

  109. https://bit.ly/3azzN9u ↑

  110. הקבוצה מזוהה גם עם השמות Hexane או Spilrin. ↑

  111. https://bit.ly/3OcDdxq ↑

  112. https://bit.ly/3OuQl1m ↑

  113. https://abcn.ws/3npBPfD ↑

  114. https://bit.ly/3RkzEI6 ↑

  115. Infrastructure-as-a-Service ↑

  116. platform-as-a-service ↑

  117. software-as-a-service ↑

  118. https://bit.ly/3mQfAPG ↑

  119. https://reut.rs/3O7xQQn ; https://bit.ly/3bGipQW ; https://bit.ly/3nxy1ck ↑

  120. Communications Security Establishment; https://bit.ly/3bMBmBC ↑

  121. https://tgam.ca/3Ic863t ↑

  122. Digital Operational Resilience Act ↑

  123. https://bit.ly/3Qu3Akl ; קישור למסמך על רגולציות האיחוד האירופי: https://bit.ly/3OmgsHo ; קישור למסמך על תשתיות ענן: https://bit.ly/3QCSHwW ↑

  124. Foundation for the Defense of Democracies ↑

  125. Water Risk and Resilience Organization ↑

  126. Environmental Protection Agency ↑

  127. https://bit.ly/3Qpuyd8 ; קישור למסמך ההצעה: https://bit.ly/3xNSsHE ↑

  128. https://bit.ly/3OxKBDL ↑

  129. https://bit.ly/3OJ2iQK ; קישור למחקר המלא: https://bit.ly/3ngwNSn ↑

  130. Slovenian Nuclear Safety Administration ↑

  131. World Institute for Nuclear Security ; ארגון לא-ממשלתי בינלאומי, המתמקד בפיתוח מקצועי בתחום ניהול אבטחת גרעין. ↑

  132. Austrian Institute of Technology ↑

  133. https://bit.ly/3HAvMhn ↑

  134. https://tcrn.ch/3Msbg3r ↑

  135. https://bit.ly/3mMWhXu ; https://bit.ly/3mMi1CY ↑

  136. Management Engine ↑

  137. Intel Management Engine ; Converged Security Management Engine ↑

  138. https://bit.ly/3mIoizr ; גישה לממצאים המלאים: https://bit.ly/3zxxX3m ↑

  139. European Union Agency for Criminal Justice Cooperation ↑

  140. https://bit.ly/3zPcfrM ; https://bit.ly/3NZnLFf ↑

  141. https://bit.ly/3u7mvbb ↑

  142. Space Force’s Commercial Satellite Communications Office ↑

  143. Infrastructure Asset Pre-Assessment. תוכנית שהושקה בשנת 2020 הקוראת לספקי תקשורת לוויינים לעבור בדיקות במטרה לבחון את מידת עמידתם בתקני אבטחת הסייבר של המכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST SP 800-53). ↑

  144. https://bit.ly/3O3ApCy ↑

  145. Monetary Authority of Singapore ↑

  146. French Prudential Supervision and Resolution Authority ↑

  147. https://bit.ly/3u5ZMfx ↑

  148. https://bit.ly/3A9o2Bl ↑

  149. https://bit.ly/3xyUMSZ ; גישה לדו"ח המלא: https://bit.ly/3mu20kK ↑

  150. Costa Rican Social Security Fund ↑

  151. https://tcrn.ch/3aNuyTJ ↑

  152. https://bit.ly/3xmdXhq ↑

  153. https://bit.ly/3Ms0Tg7 ↑

  154. United States Department of Health and Human Services. ↑

  155. https://bit.ly/3O7nkJ8 ; קישור לעקרונות המנחים: https://bit.ly/3n24k2Q ↑

  156. Cape Cod Regional Transit Authority ↑

  157. https://bit.ly/3tRWk8r ; https://bit.ly/3y8nASC ↑

  158. South Korea Defense Ministry's criminal investigation command ↑

  159. United States Air Force Office of Special Investigations ↑

  160. https://bit.ly/3OLiKAG ↑

קודם בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בסדרה: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר קודם בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר הבא בארכיון: דו"ח מדיניות וביטחון סייבר חזרה לרשימה