תוכן עניינים

הקדמה מאת פרופ' יצחק בן ישראל 3

תקציר 4

התפתחות הסייבר כחלק ממרחב הלחימה בעולם 5

מרחב הסייבר ובינה מלאכותית 7

מבצעי השפעה במרחב הסייבר 10

ארצות הברית 13

האיחוד האירופי 16

אקו-סיסטם הסייבר של הודו ושיתופי פעולה עם ישראל 19

ניתוח מגמות אצל יריבים 22

ניתוח שוק הסייבר הישראלי 34

הקדמה מאת פרופ' יצחק בן ישראל

שנת 2025 הדגישה ביתר שאת את עובדתן היותן של טכנולוגיות מתקדמות - ובפרט סייבר, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי - מרכיב חיוני בחיזוק ביטחונן הלאומי של מדינות קטנות וגדולות כאחד. השנה הזו הוכיחה, שמדינות אשר השכילו להבין זאת ולהיערך לכך בהתאם, חיזקו את מעמדן הבין-לאומי במידה ניכרת.

תובנה זו נכונה, בראש ובראשונה, לעימות בין ישראל לאיראן, שכלל השנה תקדים היסטורי אסטרטגי. הסכסוך, שהתאפיין לאורך עשורים כשורת פעולות צבאיות בין ישראל לשלוחותיה של איראן, הפך, לראשונה, למלחמה גלויה בין שני צבאותיהן הסדירים - סוג מלחמה שצה"ל לא השתתף בו כארבעה וחצי עשורים. כחודשיים לאחר תחילת המערכה, הפיקה סדנת יובל נאמן את הכנס "עם כלביא - לקחי המלחמה עם איראן", בהשתתפות אישי מפתח מהמגזר הטכנולוגי, הצבאי והמדיני בישראל. מהכנס בלט מסר ברור: המלחמה הדגישה את עליונותה הטכנולוגית והאווירית של ישראל, שסייעה להסב פגיעה קשה למערך הטילים הבליסטיים והנשק הגרעיני באיראן. אף על פי כן, הסכימו משתתפי הכנס כי האיום לא הוסר לחלוטין וכי עימות צבאי נוסף מול איראן עלול להתרחש בעתיד.

כפעילות המשך, קיימה הסדנה בחודש נובמבר משחק מלחמה, ובו נבחן תרחיש דומה למה שארע ב-7 באוקטובר עם הבדל יסודי אחד. המשחק הניח שאיראן ביצעה ניסוי גרעיני, שהוכיח את יכולתה לייצר מספר פצצות גרעין. משתתפי המשחק הסכימו כי התפתחות כזו לא רק תאיים על ביטחונה של ישראל, אלא גם עלולה לחולל מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון ובכך לערער את יציבותו. הסכנות הללו מחדדות את הדילמה הניצבת בפני ישראל, ארה"ב ומדינות נוספות, בכל הקשור לעימות עם איראן.

שנת 2025 הייתה שנה חשובה בגיבוש אסטרטגיות לאומיות ובין-לאומיות במדיניות סייבר. אחד משיאיה של שנה זו היה אמנת האו״ם למאבק בשימוש לרעה בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות פליליות - האמנה אושרה בדצמבר 2024 וחתמו עליה כבר למעלה מ-70 מדינות.

ההתפתחויות האחרונות בבינה מלאכותית הדגישו את תפקידה הגובר כאמצעי התקפי והגנתי, ושילובה ההולך וגובר בתחום הסייבר. אל מול מתקפות סייבר/בינה מלאכותית מתוחכמות ונרחבות שביצעו מדינות ועברייני סייבר, פותחו אמצעי אבטחה חדשים, המשפרים את ההגנה על תשתיות חיוניות, גם אם לא באופן מושלם. התפתחותן של מתקפות הסייבר/בינה מלאכותית לא באה לידי ביטוי רק באימוץ פיתוחים טכנולוגיים חדשניים, אלא גם בשיפור דרכי הפעולה הארגוניות של התוקפים, מה שסייע במיוחד לקבוצות תקיפה קטנות.

בד בבד, התאפיינה השנה גם בעליית משקלם של הרחפנים ומרחב החלל כמרכיבים מרכזיים בעיצוב שדה הקרב העתידי. מגמה זו התבטאה, בין היתר, בהחלטת צבא היבשה האמריקני לרכוש לפחות מיליון רחפנים צבאיים עד לשנת 2028. בתחום החלל, ממשל טראמפ החל לקדם את יוזמת "כיפת הזהב" לפיתוח מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית, בעוד שגרמניה הודיעה על הקצאת 35 מיליארד אירו לשיפור יכולות הביטחון וההגנה בחלל.

לאור כלל האירועים, בולטת חשיבותה הכפולה של עבודת המחקר, המתבצעת בסדנת יובל נאמן: פעילות זו לא רק מסייעת לשרטט את האיומים שמציבות הטכנולוגיות המתקדמות על הביטחון הלאומי, אלא גם מאפשרת לגבש קווי יסוד למדיניות, שתרתום את אותן טכנולוגיות כאמצעי לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ומעמדה בקרב ידידות ויריבות כאחד. אני מבקש להביע את הערכתי לעבודה המקצועית שביצע צוות הסדנה בשנה החולפת, שעיקריה מובאים בדו"ח זה.

תקציר

שנת 2025 הוכיחה, כי תחום הלחימה הקינטי, המרחב הקיברנטי וההיבט התודעתי שלובים זה בזה — ומשרתים זה את זה — יותר מאי פעם, כשההתפתחויות האחרונות בבינה המלאכותית תרמו לכך תרומה נכבדת.

מדינות וארגונים לא-מדינתיים הפכו את לוחמת הסייבר לחלק אינטגרלי מהמערכה הצבאית — בייחוד כאמצעי מסייע למתקפות קינטיות וכאמצעי לפגיעה בתשתיות חיוניות. הבינה המלאכותית מאפשרת להאקרים לבצע מתקפות סייבר רחבות יותר בהיקפן וחמורות יותר בנזקיהן, אך מגבלותיה מונעות אוטומציה מלאה שלהן. בשנה זו, התרחב גם ההבדל בין ארה"ב לאיחוד האירופי בכל הנוגע להתמודדות עם מבצעי השפעה, שנצפו במערכות בחירות ובעימותים צבאיים בישראל ומחוצה לה.

ארצות הברית, תחת ממשל טראמפ, הציגה השנה שינוי כיוון ממדיניות ממשל ביידן, כשהעבירה סמכויות רבות יותר באבטחת סייבר לרמת המדינות ועודדה שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי, כאמצעי לצמצום הרגולציה המוטלת עליו. האיחוד האירופי קידם השנה גישה תלת-ראשית לחיזוק אבטחת הסייבר היבשתית, שיעילותה תיבחן הלכה למעשה משנת 2026.

רוסיה אישרה חקיקה חדשה לביסוס שליטתה במרחב הדיגיטלי, לשם חיזוק עקרון ריבונות האינטרנט; איראן השיקה מהלכים לקידום האקו-סיסטם הטכנולוגי שלה, לביסוס חלופות לשירותים ומוצרים דיגיטליים מהמערב, בעוד שבסין נכנסה לתוקף חקיקה חדשה, המרחיבה את יכולתה להגיב למתקפות סייבר ממקורות זרים. כמו כן, האקרים מצפון-קוריאה ביצעו מתקפות ריגול, כופרה ואיסוף קניין רוחני, כאמצעי לקידום אינטרסים כלכליים וביטחוניים של ממשלתם. האקו-סיסטם העולמי בפשיעת סייבר התאפיין השנה באימוץ הולך וגובר של מודלים עסקיים לגיטימיים, המאפשרים גם להאקרים חסרי מיומנויות טכניות גבוהות לבצע מתקפות מתוחכמות.

האקו-סיסטם הישראלי באבטחת סייבר חווה שנה מורכבת נוספת בצל מלחמת חרבות ברזל, כשקבוצות תקיפה איראניות רבות העלו את העומס על מערך הגנת הסייבר הישראלי. אף על פי כן, הצליח השוק המקומי לשמור על מעמדו העולמי המוביל — מה שהתבטא בהשקת שיתופי פעולה בין-לאומיים חדשים ובהמשך גיוס השקעות זרות בהיקפים נרחבים. בהקשר זה, מסתמנת הודו כשותף אסטרטגי לפיתוח האקו-סיסטם הישראלי, בעיקר על ידי רתימתו למאבק בפשיעת סייבר במדינה.

במבט לשנת 2026, ניתן להעריך כי מדינות המערב יהדקו את שיתופי הפעולה בניהן בפיתוח עקרונות מדיניות ואמצעים טכנולוגיים חדשים, שייתנו מענה לאיומים המתפתחים במרחב הסייבר. לצד זאת, יתרחבו ניסיונותיהן של מדינות ברחבי העולם לפתח יכולות לאומיות חדשות בבינה מלאכותית, כשבמוקד תימצא התרחבות המרוץ בין ארה"ב לסין.

התפתחות הסייבר כחלק ממרחב הלחימה בעולם

בעשורים האחרונים, תהו מומחים רבים על מהות איומי הסייבר וכיצד אלו צפויים להשתלב בעת עימותים מזוינים וכחלק מלוחמה פיזית-קינטית. עימותים מזוינים בין מדינות, כגון המלחמה באוקראינה, או בין מדינות וארגונים לא-מדינתיים, כגון המלחמה בעזה והרחבתה לכדי הזירות בלבנון ובאיראן, סיפקו מידע רב השופך אור על השימוש ביכולות סייבר לצד לוחמה קינטית, מבצעי תודעה ופגיעה בתשתיות חיוניות.

תמיכה בלוחמה קינטית

לקחים מהמלחמה באוקראינה הדגימו כיצד מתקפות סייבר משמשות לתמיכה במתקפות קינטיות או כפעולה התומכת במאמץ המלחמתי הקינטי. השימוש ביכולות סייבר בא לידי ביטוי בשיבוש תשתיות האויב לקראת מתקפה קינטית,^[1] או מערכות לאיסוף מודיעין והתרעה מוקדמת,^[2] בקמפיינים לגניבת מידע מגופים ביטחוניים ומגופי לוגיסטיקה צד-שלישי האחראיים על שליחת ציוד ונשק,^[3] ועוד. לצד זאת הדגימו רוסיה וגם אוקראינה במהלך המלחמה את השימוש במתקפות סייבר כיכולת משלימה למתקפות קינטיות על מנת להשבית תשתיות חיוניות. דוגמה לכך היא מתקפת סייבר שביצעה סוכנות המודיעין הצבאי של אוקראינה (HUR)^[4] ביולי נגד ענקית האנרגיה הרוסית Gazprom, כחלק מסדרת מתקפות טילים רחבה יותר של אוקראינה, שנועדה לפגוע בענף האנרגיה, הדלק והגז של רוסיה.^[5] מתקפות משולבות אלו נועדו ככל הנראה למקסם את מידת הנזק ואף לאסוף מידע נוסף לקראת מתקפות סייבר או קינטיות עתידיות.^[6] השימוש ביכולות סייבר לצד לוחמה קינטית עשוי להוות מכפיל כוח ככלי לאיסוף מודיעין לפני תקיפה ולאיתור מטרות, לשיבוש מערכות הגנתיות, בהן מערכות להגנה אווירית, טרם התקיפה ולשיבוש ולעיכוב תגובת היריב.

השילוב בין סייבר והשפעה

השילוב בין מתקפות סייבר והשפעה הוא דו-כיווני. מחד, ממד ההשפעה מוסיף נדבך תודעתי למתקפות סייבר ומתקפות סייבר רבות, הכוללות מתקפות מניעת שירות, פרסום מידע מודלף ומתקפות כופרה שיוחסו לקבוצות מדינתיות, לוו בקמפיינים ופורסמו ברשתות החברתיות לצד תכני תעמולה. מימד זה בא לידי ביטוי גם בפרסום הודעות כוזבות בדבר מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות, ביניהן תשתיות מים וחשמל. מאידך, מתקפות סייבר משמשות בסיס למבצעי הפחדה, תעמולה והשפעה. דוגמה לכך הן קמפיינים של תפוצת מידע כוזב ותעמולה שיוחסו לאיראן ולחיזבאללה, שכללו שימוש במידע מתוך מאגרי נתונים מודלפים לטובת שליחת הודעות טקסט מאיימות לחיילי צה"ל ולמשפחותיהם.^[7] כמו כן ולצד פרסומים כוזבים רבים על מתקפות סייבר, ניכרו גם מתקפות סייבר ולוחמה אלקטרונית שמטרתן לשבש את מרקם החיים של אזרחי ישראל ולשבש שירותים חיוניים. לדוגמה, בראיון שערך הכתב הצרפתי לענייני מלחמה, פייר-איב בלייט (Pierre-Yves Balliet) עם גורמים ביחידות הסייבר של חיזבאללה בין החודשים דצמבר 2023 לפברואר 2025, טען פעיל חיזבאללה, שהתראיין בעילום שם, כי הארגון משתף פעולה עם גורמים איראניים ועיראקיים ועם קבוצות אופוזיציה שיעיות מבחריין ומערב הסעודית כדי לשבש שירותי ניווט GPS.^[8]

בד בבד, יש לציין שבמהלך השנה, מבצעי השפעה שימשו גם אמצעי לשם האדרת הישגים צבאיים, ערעור החוסן האזרחי במדינות אויב והטיית דעת הקהל העולמית. פעולות אלו מפורטות בהרחבה במגמת השפעה שבדו"ח זה (עמ' 11).

תקיפת מערכות OT ותשתיות חיוניות

במסגרת המלחמות באוקראינה ובעזה, חלה עלייה במספר הניסיונות לשבש מערכות OT כחלק משיבוש שירותים אזרחיים חיוניים. דוגמאות לכך קיימות מהשנים 2022 ו-2023 והובילו לשיבושים זמניים בלבד.^[9] היבט שנצפה במהלך המלחמה הוא ניסיונן של קבוצות תקיפה לשבש תשתיות חיוניות במדינות צד-שלישי, ככל הנראה במטרה להרתיען מלתמוך ביריב. דוגמה לכך עשויה להיות השתלטותם של האקרים פרו-רוסיים על מערכותיו של סכר הנמצא בשטחי העיר ברמנגר (Bremanger) שבנורבגיה באוגוסט, דבר שאפשר להם לפתוח את דלתות הסכר למשך ארבע שעות והוביל להצפה מוגבלת וקטנת היקף.^[10] מעבר לגרימת נזק ולשיבוש סדר היום הציבורי, תקיפת תשתיות חיוניות ומערכות OT היא חלק מהדוקטרינה הצבאית הרוסית, כמו גם הסינית, הרואה במבצעי סייבר כיכולת לפגוע במורל הציבורי, ברצון הציבור להילחם או לתמוך במלחמה ובאמון שלו ברשויות.^[11]

מבט לעתיד

השימוש באמצעי סייבר למטרות גרימת נזק, מבצעי השפעה ותודעה ותמיכה במבצעים קינטיים, בעת מלחמה או מתחת לסף העימות המזוין צפוי להימשך, זאת בסיוע טכנולוגיות חדשות שהופכות להיות נגישות יותר ויותר ובראשן הבינה המלאכותית. כחלק מכך, צפויים גם יריבים כגון רוסיה, איראן ושלוחים שונים ללמוד מהשימוש של ישראל ואוקראינה בבינה מלאכותית. דוגמה לכך באה לידי ביטוי בראיון שנערך עם פעילי חיזבאללה הנזכר לעיל ובו הדגיש אחד הפעילים את הצורך לנסח אסטרטגיה נגדית שתסייע לחיזבאללה להתמודד עם יתרונה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, מה שעשוי לסייע לו ללמוד מהשימוש שעשה צה"ל בבינה מלאכותית במסגרת הלוחמה הקינטית ובמסגרת מימד ההשפעה.^[12]

לצד זאת, ייתכן וצפויה עלייה במגמות קיימות, כגון השימוש באמצעים ובכלים המספקים מרחב הכחשה וקשיי ייחוס לגורם האחראי לטובת מבצעי סייבר, השפעה וחבלה פיזית. אמצעים אלו כוללים שימוש בכלי טיס או שייט בלתי מאוישים לטובת ריגול ושיבוש, כלי שיט אזרחיים לטובת פגיעה בכבלי תקשורת ושימוש בכנופיות עברייני סייבר ופעילים אזרחיים לטובת הוצאה לפועל של תקיפות סייבר, ביניהן מתקפות כופרה, הדלפת מידע, השחתה ומניעת שירות כנגד ארגונים ממשלתיים וצבאיים, מפעילי תשתיות חיוניות וארגונים פרטיים.

לבסוף, הידוק הקשרים בין סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה, עשוי להוביל לתהליכי הפקת לקחים משותפים, שככל הנראה כבר בעיצומם ובמסגרתם יטמיעו המדינות לקחים שנלמדו מהעימותים בהן השתתפו ויערכו שינויים בתהליכים מבצעיים ובאופן השימוש שלהן בטכנולוגיות שונות. הואיל ורוסיה וגם איראן חוו כשלים רבים בהפעלת הכוח הקינטי, דבר שבא לידי ביטוי בהישגים דלים ואף בכישלונות נחרצים בשדה הקרב בהתאמה, סביר כי שתי המדינות יפנו להשקעה מוגברת בדוקטרינות ובצורות לוחמה א-סימטריות והיברידיות ובטכנולוגיות שמטרתן לשסות ולפלג את ציבור המדינה היריבה ולערערו במטרה להגשים יעדים אסטרטגיים.

מרחב הסייבר ובינה מלאכותית

בשנת 2025, בדומה לקודמותיה, תועדו התפתחויות חדשות בבינה מלאכותית, שעשויות לשפר את הגנת הסייבר על נכסים ותשתיות שונים, אך גם עלולות להחמיר את איומי הסייבר על ארגונים שונים ואף על מערכות הבינה המלאכותית עצמן.

איומי אבטחת סייבר מבוססי בינה מלאכותית

אחד הגורמים החשובים שזוהו בשנה הזו כמחולל אפשרי של פשיעת סייבר מבוססת בינה מלאכותית הוא בינה מלאכותית סוכנת (Agentic AI): מערכות הפועלות על בסיס השגחה מינימלית מצד מפעיליהן, על ידי אימוץ הליכים אנושיים של קבלת החלטות ופתרון בעיות.^[13] המערכות עלולות לבצע בעצמן את כלל הצעדים המרכיבים מתקפות סייבר רב-שלביות, תוך התאמת שיטות התקיפה בזמן אמת. חברת Anthropic טענה כי בינה מלאכותית סוכנת כבר סייעה לקבוצת תקיפה מסין לבצע אוטומציה של קרוב ל-90% מכלל שלבי התקיפות שלה,^[14] אך משמעות הממצאים נתונה במחלוקת בקרב מומחים: למשל, עקב העובדה שרק חלק מתקיפות הסייבר שבוצעו הוגדרו כמוצלחות.^[15]

האקרים מסוגלים להשתמש בבינה מלאכותית על מנת להוציא לפועל באופן אוטונומי שלבים שונים של מתקפות כופרה, בהם פיתוח כופרות על בסיס יצירת תגובות קוד (Code comments)^[16] ברמה גבוהה.^[17] עם זאת, איכות הביצועים של כופרות מבוססות בינה מלאכותית מותנית בגודל מודלי השפה עליהם הן מסתמכות, כשמודלים בעלי פרמטרים (Parameters)^[18] רבים יותר מובילים לביצועים טובים יותר.^[19]

בשנת 2025 תועדו דרכים חדשות באמצעותן בינה מלאכותית עלולה לשפר את יעילותן של מתקפות דיוג במספר דרכים, בהן פישוט ההקמה של אתרי התחברות (Sign-in webpages), המתחזים לאתרי חברות גדולות ומוכרות באיכות זיוף גבוהה;^[20] התאמת שיטות התקיפות של נוזקות בזמן אמת בסיוע מודל שפה חיצוני מבוסס ענן ופיתוח היכולת לפנות לאלפי מטרות פוטנציאליות באופן אוטומטי ובעלות מינימלית.^[21] בשל כל אלו, הבינה המלאכותית עלולה להעלות את הרווחיות הכלכלית של מתקפות דיוג בשיעור של עד פי 50.^[22]

למרות היתרונות המובהקים שהשימוש בבינה מלאכותית מעניק לעברייני סייבר, מרבית פשיעת הסייבר שבוצעה בשנת 2025 התבססה על תקיפות שלא הצריכו שימוש בטכנולוגיה הזו. החסמים שמנעו את התרחבות השימוש בבינה מלאכותית מצד עברייני סייבר כוללים, בין היתר, היעדר גישה לידע ולמשאבי המחשוב הנחוצים לשימוש מיטבי בבינה מלאכותית והחשש כי השימוש בה ייצר ממצאים דיגיטליים, שייקלו על סוכנויות אכיפת החוק להרשיע אותם בפעילות הפלילית.^[23] מנגד, ארגונים מתקשים להיערך כיאות לאיומי סייבר מבוססי בינה מלאכותית בעיקר בשל היעדר כוח אדם ומיומנויות לשימוש בכלי האבטחה המתאימים.^[24]

שילוב בינה מלאכותית באבטחת סייבר

השנה, בדומה לשנים קודמות, התרחב השימוש באמצעים מבוססי בינה מלאכותית לחיזוק הגנת הסייבר הארגונית. ההערכה היא, כי כ-30% מהארגונים ברחבי העולם משתמשים בהם, כשהפונקציות הבולטות ביותר הן ניתוח רשתות ארגוניות וזיהוי חדירות אליהן, הגנה על נקודות קצה וניהול חולשות אבטחה.^[25] השימוש בכלים אלו מסייע לארגונים להגיב מהר יותר לאירועי סייבר ולצמצם את נזקיהם: ארגונים המשתמשים באמצעים אלו צמצמו את הנזק הממוצע של מתקפת סייבר ב-1.9 מיליון דולר, בהשוואה לארגונים שלא משתמשים בהם ושהותקפו. זאת, מאחר והשימוש בבינה מלאכותית קיצר את משך הזמן הנחוץ לזיהוי והתמודדות עם אירועי סייבר ב-80 יום, בממוצע.^[26]

תחום מרכזי שהוצגו בו התפתחויות השנה הוא השימוש בבינה מלאכותית להגנה על תשתיות חיוניות ומכשירי IoT. מחקרים שונים מהעולם הוכיחו, כי ניתן להשתמש בבינה מלאכותית לשיפור הניתוח המשולב של נתונים מספריים ומילוליים,^[27] ושל סממנים ויזואליים בממשק אדם-מכונה (HMI),^[28] למשל במערכות לניהול אנרגיה (EMS),^[29] שעלולים להעיד על איומי אבטחה אפשריים.^[30] כמו כן, בינה מלאכותית יכולה לזהות ולהסביר במהירות ובדיוק רבים יותר חריגות אבטחה בצורה מהירה יותר,^[31] לאתר טוב יותר סוגים שונים של מתקפות DDoS ולחזק את כלל שלבי ההגנה — החל מניטור הרשתות ועד לדיווח על איומי אבטחה למרכזי SOC.^[32] יש לציין שבסוף דצמבר, הודיע המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים (NIST) בארה"ב על הקמת מכון חדש,^[33] שיקדם פיתוח הטמעה של בינה מלאכותית להגנה על תשתיות חיוניות.^[34]

לצד התועלות, התרחבה גם ההבנה כי השימוש בכלים הללו מלווה במגבלות ובאתגרים טכניים. דוגמה אחת היא שימוש בצ'טבוטים לשם התמודדות עם אירועי סייבר ולימוד דפוסי פעילות של תוקפים. הצ'טבוטים הקיימים מכילים מספר חולשות משמעותיות, בהן היעדר אינטגרציה עם מודיעין עדכני על איומי סייבר, היעדר תמיכה בעיבוד שפה טבעית (NLP) וייצור מספר גבוה של התראות שווא (False positive).^[35] אתגר נוסף הוא הצורך לבצע התאמות באמצעי אבטחה קיימים: בינה מלאכותית סוכנת יכולה, אומנם, לטפל בעדכוני אבטחה (Patches) על סמך חשיבותם לפעילות העסקית.^[36] עם זאת, ארגונים המשתמשים בהן יצטרכו לבצע התאמות במערכות לניהול זהות וגישה (IAM)^[37] שברשותם, כך שיוכלו לזהות את הסוכנים כישויות דיגיטליות נפרדות, לצד בני אדם וכן להסדיר את השימוש בארגוני בהן, למניעת הדלפת מידע רגיש.^[38] בד בבד, ישנם הבדלים משמעותיים בין מגזרים שונים, בשילוב בינה מלאכותית באבטחת סייבר: שילוב נרחב מאפיין את מגזר הפיננסים, המקדיש בדרך כלל תקציבים גבוהים לאבטחת הסייבר הארגונית. זאת, לעומת ארגוני תשתיות חיוניות, הנרתעים מכך בשל השפעה אפשרית של כשלים בבינה מלאכותית על תפקודן.^[39]

הגנה על מערכות בינה מלאכותית מאיומי סייבר

ניתן לאפיין את סוגי איומי הסייבר על מערכות בינה מלאכותית לארבע קטגוריות: (1) פגיעה במידע המשמש לאימון המערכות או בפרמטרים שלהן, לשינוי תוצריהן; (2) חילוץ מידע מסווג מהמערכות; (3) התערבות במידע המוכנס למערכת הנמצאת בשימוש, לשם השפעה על תוצריה; (4) פגיעה זמנית בגישת תוצרי המערכת למשתמשיה.^[40] ניתן לפגוע ביכולות סיווג המידע של המערכות למשל על ידי מתקפת Backdoor Poisoning, הכוללת החדרת דלת אחורית בעלת תבנית, המנחה את המערכת לפעול באופן שגוי.^[41] לחלופין, ניתן להנחות את המערכת לבצע פעולות אסורות באמצעות מתקפות Jailbreaking, הכוללות קישור מניפולטיבי של הבקשות לאירועים היסטוריים,^[42] שינוי היסטוריית השיחה של המשתמש עם המודל והחדרת בקשות זדוניות לשלבי החשיבה (CoT)^[43] במערכות.^[44] יש לציין, כי סיכויי ההצלחה של מתקפות Jailbreaking עולים משמעותית, כשהן מבוססות על מספר רב של הוראות ולא על הנחייה אחת בלבד.^[45]

על מנת להיערך לאיומים, ממשלות וארגונים בין-לאומיים פרסמו מסמכי עקרונות מומלצים לשיפור מידת אבטחת הסייבר של מערכות בינה מלאכותית. המסמכים מציגים שתי גישות עקרוניות ליישום צעדי אבטחת הסייבר בכל ארגון המשתמש בהן: יישום המבוסס על שלבי מחזור החיים של מערכת הבינה המלאכותית, מעיצובה ועד לסיום השימוש בה ויישום המבוסס על הסביבה בה יש ליישמם — הנהלת הארגון, המשתמש או המערכת. עבור ארגונים המאמצים את הגישה הראשונה, מומלץ, למשל, כי יקפידו למחוק נתונים והגדרות המאוחסנים במערכות, לאחר סיום השימוש בהן. מנגד, אימוץ הגישה השנייה מנחה, למשל, את הנהלת הארגון לקיים הדרכות לעובדיהם אודות סיכוני אבטחת הסייבר הכרוכים בשימוש במערכות.^[46]

לסיכום, בשנת 2025 נצפו התפתחויות תיאורטיות ומעשיות בבינה מלאכותית, ההופכות את מתקפות הסייבר למתוחכמות יותר, תוך צמצום היקף הידע הטכני והאנושי הנחוץ לביצוען. אף על פי כן, אתגרים טכניים הקיימים בה, למשל נטייה לסווג חולשות אבטחה ידועות ככאלו שטרם התגלו,^[47] עדיין מצריכים פיקוח אנושי משמעותי על ביצועי הבינה המלאכותית במתקפות סייבר ומונעת אוטומציה מלאה של מתקפות רחבות היקף. בתחום ההגנתי, הבינה המלאכותית אומנם מסיעת כבר כעת לארגונים לצמצם משמעותית את השפעותיהן של מתקפות סייבר נגדם, אך אתגרים טכניים וקשיים ארגוניים מונעים שילוב רחב יותר. כמו כן, על מנת לתת מענה משופר לסוגיות של אבטחת סייבר ובינה מלאכותית, יש לבחון לא רק את ההיערכות הארגונית הפרטנית לכך, אלא גם את טיב שיתופי הפעולה הבין-מגזריים, למשל בין ארגונים המפעילים תשתיות חיוניות לסוכנויות לאומיות לאבטחת סייבר. בהקשר הזה, למשל, מומלץ כי שיתופי מידע על חולשות אבטחה במערכות בינה מלאכותית יכללו התייחסות לשאלה כיצד התגלו לראשונה, המערכות שעלולות להיות מושפעות מהן וניתוח אודות ההשלכות רחבות ההיקף שלהן.^[48]

מבצעי השפעה במרחב הסייבר

מבצעי השפעה זרה במערכות בחירות

באירופה, תועדה בשנת 2025 התערבותם של גורמים המזוהים עם רוסיה בבחירות שהתקיימו בגרמניה, מולדובה ורומניה. מבצעי ההשפעה בגרמניה ובמולדובה קידמו מסרים לחיזוק הביקורת הציבורית נגד האיחוד האירופי ולפגיעה בתמיכת הציבור במנהיגי שתי המדינות.^{^[49]} בד בבד, ברומניה ובמולדובה הופצו חששות מזיוף תוצאות הבחירות ומפגיעה בערכים השמרניים בהן מצד המועמדים הפרו-מערביים.^{^[50]} אפליקציית Telegram מילאה תפקיד מרכזי בהפצת נרטיבים פרו-רוסיים ברומניה ומולדובה ובגיוס פעילים מקומיים שפרסמו מסרים תעמולתיים בתשלום. זאת, ככל הנראה, בשל תנאי שימוש פחות מחמירים בהשוואה לרשתות חברתיות אחרות.^{^[51]} בד בבד, מילאה הבינה המלאכותית תפקיד מרכזי במבצעי ההשפעה בגרמניה ובמולדובה — להקמת אתרי חדשות מתחזים, לייצור פרסומים ברשתות החברתיות ולהפצת קטעי קול מזויפים.^{^[52]} אף על פי שחלק מתכני מפעולות ההשפעה זכו לחשיפה רבה,^{^[53]} אף אחד מהמבצעים שתועדו לא הצליח להשיג השפעה ממשית על תהליכי הבחירות במדינות הללו.^{^[54]}

התערבות סינית זוהתה השנה בבחירות לפרלמנט הקנדי והיא כללה הפצת נרטיבים שונים בקרב ביחס לראש הממשלה, מארק קרני (Mark Carney) ונגד מייקל צ'ונג (Michael Chong): פוליטיקאי קנדי ממוצא הונג-קונגי מהמפלגה השמרנית, שהביע התנגדות למדיניות סין כלפי הונג קונג.^{^[55]} בדומה לפעילות הרוסית באירופה, גם ההתערבות הסינית בקנדה לא הצליחה לייצר השפעה ממשית על מערכת הבחירות.^{^[56]} כמו כן, לקראת בחירות האמצע שנערכו בפיליפינים בחודש מאי, טענה המועצה לביטחון לאומי כי סין פעלה לקדם מועמדים בעלי מדיניות פרו-סינית ולפגוע במועמדים הביקורתיים כלפיה.^{^[57]} בד בבד, אותרה במדינה חוות טרולים במימון סיני, שהפיצה מסרים נגד נשיא הפיליפינים. עם זאת, לא ידוע האם החווה פעלה כחלק ממבצע ההשפעה הסיני לקראת הבחירות.^{^[58]}

מבצעי השפעה כחלק מעימותים צבאיים

לצד השפעה על מערכות בחירות, זוהו גם מבצעי השפעה שבוצעו במהלך שני עימותים צבאיים במהלך שנת 2025. העימות הראשון הוא מבצע סינדור (Operation Soindoor), שיזמה הודו נגד פקיסטן בחודש מאי, בתגובה לפיגוע שבוצע באפריל בעיירת הנופש פאהלגם (Pahalgam) ושיוחס למחבלים פקיסטניים.^{^[59]} שני הצדדים הלוחמים הפיצו מסרים כוזבים אודות הפיגוע והמבצע: הצגת הפיגוע כאירוע שבוים על ידי הודו,^{^[60]} הצגת פגיעות משמעותיות בצבא ובעורף ופעולות צבאיות שלא התרחשו,^{^[61]} וניסיונות לערער את אמון הציבור בהנהגה הפוליטית והצבאית.^{^[62]} חלק מהמידע, כגון הודעות כניעה כוזבות מצד מנהיגי המדינות, נוצר על ידי שימוש בבינה מלאכותית.^{^[63]} חלק מהמסרים הכוזבים קודמו גם על ידי גופים רשמיים ואזרחים פרטיים בסין. כך, למשל, הדבר, ביחס לטענה כי פקיסטן הפילה מטוסי קרב צרפתיים מסוג ראפאל (Rafale), בהם השתמשה הודו במבצע.^{^[64]} הטענות הופצו הן על ידי משפיעני רשת סיניים והן מצד נספחים צבאיים בשגרירויות סין בעולם.^{^[65]} על אף שחלק מהמסרים הכוזבים זכו לחשיפה גם במדינות המערב, למשל בקרב קהילות מוסלמיות,^{^[66]} נראה כי שני הצדדים נכשלו ביצירת השפעה ממשית על דעת הקהל המקומית או הבין-לאומית.^{^[67]}

העימות השני בו נצפתה פעילות השפעה היה מבצע "עם כלביא". במלחמה, חשבונות המזוהים עם איראן הפיצו נרטיבים שונים, שיועדו להשיג מטרות שונות ושכוונו לקהלי יעד מגוונים: (1) חיזוק תמיכת אזרחי איראן במשטר, למשל על ידי האדרת עוצמת הצבא; (2) העצמת תחושות פחד וייאוש בקרב אזרחי ישראל, על ידי הפצת מסרים שקריים אודות פגיעות בצבא ובעורף הישראלי; (3) העמקת המחלוקת הפנימית בארה"ב אודות התמיכה בישראל במלחמה, בעיקר על ידי הצגת הנשיא טראמפ כ"שפוט" של ראש הממשלה נתניהו.^{^[68]}

מידע כוזב הופץ במלחמה גם על ידי רשת איסנאד (Isnad): קמפיין השפעה המזוהה עם האחים המוסלמים, הרותם אלפי פעילים מוסלמים לערעור חוסנה של ישראל בזמן המלחמה.^{^[69]} עם פתיחת המלחמה עם איראן, הדהדה הרשת מסרים המשדרים פחד מהמצב הביטחוני וחוסר אונים. הם כללו, בין היתר, אי הימצאות מקלטים ראויים לאנשים עם מוגבלויות וקריאות להפעלת אלימות נגד ראש הממשלה.^{^[70]}

מלבד זאת, כ-20% מכלל המידע הכוזב שהופץ במלחמה התבסס על שימוש בבינה מלאכותית, בעיקר סרטוני Deepfake.^{^[71]} הפצתם נעשתה בעיקר ברשת TikTok בשל הפופולאריות שלה בקרב צעירים והאלגוריתם שלה, שמעניק עדיפות לתכנים ויזואליים רגשיים.^{^[72]}

צעדי התמודדות והערכה לעתיד

מגמה חשובה שנצפתה ב-2025 היא צמצום ניכר בפעולותיה של ארה"ב — בממשל הפדראלי וברשתות החברתיות — להתמודדות עם הפצת מידע כוזב. בפברואר, צמצמה המחלקה לביטחון המולדת את היקף הצוות העוסק בהתמודדות עם השפעה זרה בסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) ונסגר כוח המשימה להגנה מפני איומי השפעה זרה (FITF)^{^[73]} של ה-FBI.^{^[74]} באפריל, הודיעה מחלקת המדינה על סגירת מרכז ה-GEC,^{^[75]} ובספטמבר הופסק שיתוף הפעולה בין ארה"ב למדינות אירופה בהתמודדות עם השפעה ממקורות זרים.^{^[76]} במגזר הפרטי, הודיעו החברות Meta וגוגל בינואר על ביטול האמצעים לבדיקת עובדות שבפלטפורמות שבניהולן והפעלת אמצעים חלופיים, כגון הערות קהילה (Community Notes) — מהלך שזכה לביקורות מצד ארגוני חברה אזרחית ומומחים.^{^[77]}

לעומת ארה"ב, אירופה הרחיבה השנה את פעולותיה להתמודדות עם התופעה. הדבר התבטא, למשל, בקיום תרגילים לבחינת היערכות הרשתות למערכות בחירות והקמת מנגנונים לדיווח מהיר על מידע כוזב.^{^[78]} לצד זאת, היא גם השיקה צעדים ארוכי טווח: הטמעת הקוד האירופי למאבק בהפצת מידע כוזב (Code of Conduct on Disinformation) בחוק השירותים הדיגיטליים (DSA)^{^[79]} והצגת תוכנית ה-European Democracy Shield, להתגוננות יבשתית ממבצעי השפעה — למשל על ידי הקמת רשת אירופית של בודקי עובדות.^{^[80]} הפער בין פעולות אירופה לארה"ב משקף הבדל יסודי בניהן ביחסן להתמודדות עם הפצת מידע כוזב: בעוד שממשל טראמפ רואה בכך אמצעי לפגיעה בחופש הביטוי,^{^[81]} הנציבות האירופית דווקא תופסת אותה כאמצעי לשמירה על ערכי הדמוקרטיה.^{^[82]}

בדומה לנעשה בשנים קודמות, גורמים שונים השקיעו מאמצים רבים בהוצאה לפועל של מבצעי השפעה להטיית מערכות בחירות וכחלק מהלוחמה הפסיכולוגית הצבאית. אף כי פעולות אלו לא הובילו לתוצאות ממשיות, הן עלולות להתרחב גם בעתיד — לא רק בשל התפשטות השימוש בבינה מלאכותית, אלא גם מאחר וחלקן מבוצע על ידי גורמים מדינתיים, הרואים במבצעי ההשפעה פעולה ארוכת טווח לערעור הסדר הבין-לאומי.^{^[83]} לאור כך, בולטים האתגרים שיעמדו בפני אירופה וארה"ב במהלך שנת 2026. עבור אירופה, המבחן יהיה ביישום התוכניות הרגולציה היבשתית במדינות האיחוד, תוך התחשבות בפערים הקיימים בניהן, למשל, ברמת החוסן האזרחי בפני מבצעי השפעה.^{^[84]} בארה"ב, בחירות האמצע שיתקיימו בנובמבר צפויות לשמש מבחן משמעותי ראשון ליעילות הגישה של ממשל טראמפ. בהתחשב בכך שבחירות אלו כבר היוו יעד להתערבות זרה,^{^[85]} הנטל על החברה האזרחית בהגנה על הבחירות עלול להיות כבד יותר מבעבר.

ארצות הברית

מדיניות הסייבר של הממשל הפדראלי

עם כניסת הנשיא דונלד טראמפ לכהונה שנייה בינואר 2025, שינה הממשל את מדיניות הסייבר של ארה"ב לעומת ממשל ביידן ואימץ גישה המעדיפה ביזור סמכויות, הפחתת רגולציה פדראלית והעברת אחריות רחבה יותר ליישום ולהטמעה של אמצעי אבטחת סייבר לידי המגזר הפרטי. במקביל, המשיך הממשל לקדם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ולחזק את ההגנה על תשתיות לאומיות מפני איומי סייבר. לצד זאת, הממשל לא שינה מהותית את כיוון הפעולה של הממשל הקודם בחיזוק היכולות המדינתיות בתחומי הביטחון, ובפרט במסגרת מחלקת ההגנה, והמשיך לבסס מנגנונים מבניים ויישומיים קיימים, כפי שבא לידי ביטוי, בין היתר, בחוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2026.

הממשל פעל לצמצם את היקף הפעילות הממשלתית הישירה באבטחת סייבר ולהעביר אחריות רבה יותר למדינות ולממשל המקומי. אחת הדוגמאות המרכזיות לכך היא סיום פעילות הוועדה לסקירת בטיחות סייבר (CSRB)^{^[86]} במחלקה לביטחון המולדת, האמונה על חקר והתמודדות עם אירועי סייבר משמעותיים. זאת, מתוך שאיפה למקד את פעולות המחלקה בסדרי העדיפויות האסטרטגיים שלה ובשמירה על הביטחון הלאומי.^[87] במרץ 2025 חתם טראמפ על צו נשיאותי,^[88] המנחה את עוזר הנשיא לענייני ביטחון לאומי (APNSA)^[89] לגבש אסטרטגיית חסינות לאומית בתוך 90 יום. האסטרטגיה תעביר אחריות רבה יותר למדינות ולרשויות המקומיות בהגנה על תשתיות חיוניות מאיומים שונים, בהם מתקפות סייבר.^[90] בנוסף, לראשונה הקימה מדינה בארה"ב פיקוד סייבר משל עצמה, לאחר שבחודש אוקטובר הוקם פיקוד הסייבר של טקסס (Texas Cyber Command), שיסייע, בין היתר, בהקצאת משאבים וקיום הכשרות מקצועיות בתחום אבטחת הסייבר.^[91]

במסגרת שינוי מדיניותו, התמקד ממשל טראמפ בהעמקת שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי והעדיף יוזמות ממשלתיות המקנות למגזר הפרטי מרחב פעולה רחב יותר ומטילות עליו פחות חובות רגולטוריות. כך, כבר ביום הראשון לכהונתו, חתם טראמפ על צו נשיאותי,^[92] המשהה למשך 75 ימים את האיסור שהטיל ממשל ביידן על פעילות אפליקציית TikTok בתחומי ארה"ב.^[93] בספטמבר 2025 אישר טראמפ את המשך פעילותה בחתימה על צו נשיאותי,^[94] שהסדיר את העברת הבעלות למשקיעים אמריקנים.^[95] אותה גישה יישם הממשל ביוני 2025 כאשר חתם הנשיא על צו נשיאותי,^[96] המבצע שינויים ביוזמות בתחום אבטחת הסייבר בצווים נשיאותיים שפרסמו הנשיאים לשעבר ברק אובמה וג'ו ביידן. בצו, ביטל טראמפ את הדרישה לפיה על ספקי תוכנה חובה להצהיר לממשל הפדראלי כי מוצריהם פותחו בהתאם לעקרונות ה-Secure-by-design, כפי שנקבעו על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST). במקום זאת, על NIST לשתף פעולה עם המגזר הפרטי בניסוח עקרונות מעשיים וולונטריים לפיתוח מאובטח של תוכנות.^[97]

מהלכים אלו השתלבו גם עם הודעתו של המייסד והמנהל של Meta, מארק צוקרברג, מינואר 2025 כי החברה תבטל את התוכנית לבדיקת עובדות (Fact-Checking), שנועדה להיאבק בהפצת מידע מטעה וכוזב, בפלטפורמות השונות שלה ותטמיע במקומה מערכת הערות קהילה (Community Notes), בדומה לנעשה בפלטפורמת X. המהלך, שנרשם על רקע התקרבות ביחסים בין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ לבין צוקרברג, משקף הן את מגמת הממשל האמריקני בצמצום פעולות האכיפה נגד הפצת מידע כוזב (ראו הרחבה על כך במגמת השפעה, בעמ' 12) והן את גישתה החדשה של Meta לניהול תוכן פוליטי ברשתותיה, המציבה את קידום חופש הביטוי כערך מרכזי.^[98]

שינוי מדיניות נוסף בהשוואה לממשל ביידן, וכחלק מהעמקת שיתוף הפעולה בין הממשל האמריקני לבין המגזר הפרטי, ניכר בתפקידה של נציבות התקשורת הפדראלית (FCC)^[99] בהגנה על רשתות תקשורת בארה"ב מפני תקיפות סייבר מצד האקרים המזוהים עם סין. בנובמבר 2025 ביטלה ה-FCC את ההחלטה שקיבלה בינואר 2025, לחייב חברות תקשורת אמריקניות להצהיר בפניה כי הן גיבשו ויישמו תוכנית לניהול סיכוני אבטחת סייבר.^[100] בהתאם לקו זה, מקדמת ה-FCC גישה המבוססת על שיתופי פעולה וולונטריים עם חברות תקשורת והעמקת שיתוף המידע עם גופי ממשל פדראליים.^[101]

במישור התקציבי, חוק ה-NDAA לשנה הפיסקאלית 2026 משקף שינוי בגישת מחלקת ההגנה לאבטחת סייבר. הצעת החוק מחייבת, בין היתר, האחדה והתאמה של דרישות אבטחת הסייבר המוטלות על חברות קבלן ביטחוניות, באופן שעשוי להפחית עומס רגולטורי תפעולי, תוך ניהול עקבי של סיכוני סייבר לאורך שרשרת האספקה הביטחונית. במקביל, מעניקה ההצעה למפקד פיקוד הסייבר סמכות ישירה לניהול הליכי התכנון וההקצאה של תקציבים עבור כוח משימת הסייבר (CMF)^[102] של הפיקוד, לרבות הגשת הצעות תקציב באופן עצמאי לקונגרס — מהלך שעשוי לשפר את הגמישות המבצעית ואת היכולת לתכנן ולבצע פעולות סייבר התקפיות.^[103] במקביל, בנובמבר חתם טראמפ על חוק,^[104] להארכה עד ל-30 בינואר 2026 מספר הסדרים שתוקפם פג ב-30 בספטמבר 2025 ובהם חוק שיתוף המידע בתחום אבטחת הסייבר משנת 2015,^[105] שמעודד שיתוף סממנים על איומי סייבר בין המגזר הפרטי לממשל הפדראלי.^[106] בד בבד, אישרה מליאת בית הנבחרים את הצעת חוק ה- PILLAR Act שמאריכה את תוקף תוכנית המענקים SLCGP הפדראלית,^[107] עד לשנת 2033, ומקבעת את שיעורי ההשתתפות הפדראלית ואף מאפשרת את הגדלתם כתמריץ. החוק ממחיש כי אף שהממשל מצמצם את ההתערבות הישירה שלו, הוא אינו מתנתק לחלוטין מאחריותו וממשיך לעגן את חלקו במימון לטווח ארוך.^[108]

היבט חשוב נוסף שקודם בשנה הראשונה לממשל טראמפ הוא תכנון שינויים מבניים בפיקוד הסייבר: מחלקת ההגנה האמריקנית פרסמה תוכנית מתוקנת ליוזמת CYBERCOM 2.0^[109] מתקופת ממשל ביידן, לבנייה מחודשת של מבנה פיקוד הסייבר (USCYBERCOM), מתוך הבנה כי הפיקוד נשען על עקרונות שכבר אינם תואמים את זירת האיומים המשתנה במרחב הסייבר. התוכנית כוללת מודל מחודש ליצירת הכוחות, שמעניק לפיקוד סמכות רחבה יותר על תהליכי גיוס, הכשרה ושימור של כוח אדם בתחום וכן הקמת שלושה גופים ייעודיים.^[110] בכך, הממשל הנוכחי מעמיק ומיישם קווים קיימים מממשל ביידן, בדגש על התאמות ארגוניות וניהוליות, לחיזוק כשירות הפיקוד לאורך זמן.^[111]

התמודדות מול יריבים בזירה הבין-לאומית במרחב הסייבר

מדיניות הסייבר החדשה של ממשל טראמפ מקרינה גם על הזירה הבין-לאומית ומעצבת מחדש את אופן התמודדותה של ארה"ב מול יריביה במרחב הדיגיטלי. אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של ממשל ביידן ממרץ 2023,^[112] כללה שילוב בין חיזוק הגנת הסייבר וקידום רגולציה מחייבת, לבין שימוש באמצעים אקטיביים לשיבוש, סיכול וגביית מחיר מגורמי סייבר עוינים הפוגעים באינטרסים אמריקניים. בהשוואה לכך, הממשל הנוכחי מציב דגש בולט יותר על הפעלת כלים התקפיים וישירים נגד יריבים, לצד הקלה רגולטורית פנימית.^[113] הדבר מתבטא, בראש ובראשונה, בהודעת ראש הסייבר הלאומי, שון קיירנקרוס (Sean Cairncross), מנובמבר, כי הממשל מגבש אסטרטגיה שתתמקד ב"שינוי התנהגות היריב", בין היתר באמצעות הטלת סנקציות ופגיעה בתשתיות תקיפה. שינויים נוספים, שנועדו להקל על יכולות הממשל להגיב למתקפות סייבר ולגבות מחיר מהתוקפים, עשויים להתבטא גם בבחינה מחודשת של מסמכי מדיניות קיימים, ובהם התזכיר הנשיאותי בנושא ביטחון לאומי מספר 13 (NSPM-13) מ-2018,^[114] והמִזְכָּר לביטחון לאומי (NSM-22)^{^[115]} מ-2024.^[116]

במרכז המאמץ מול סין, הממשל מקדם גישה כפולה. מחד, הוא מחזק את ההגנה מפני מתקפות סייבר שמקורן בסין: במרץ 2025 הקימה ה-FCC את המועצה לביטחון לאומי,^[117] להתמודדות עם איומי סייבר ממקורות זרים על מגזר התקשורת בארה"ב.^[118] מאידך, הנשיא טראמפ מביע גם נכונות להידברות מול סין, כפי שהתבטא בהחלטתו בנושא TikTok ובהחלטה לאפשר לחברת Nvidia לחדש ייצוא שבבים מתקדמים לסין, פרט לדגמים מסוימים בעלי יכולות מתקדמות במיוחד.^[119]

לסיכום, מדיניות הסייבר של ממשל טראמפ בשנת 2025 מציגה תפנית ברורה ביחס לממשל ביידן ומתמקדת בביזור סמכויות, צמצום רגולציה והעברת אחריות ניכרת למדינות, לרשויות המקומיות ולמגזר הפרטי. הממשל הקטין את מעורבותו הישירה בהגנת הסייבר, ביטל גופים מייעצים מרכזיים כדוגמת ה-CSRB ובמקביל קידם התאמות מבניות ממוקדות. לצד הפחתת הרגולציה, העמיק הממשל את שיתופי הפעולה עם חברות הטכנולוגיה ואימץ גישה מחמירה פחות כלפי פלטפורמות כמו TikTok ו-Meta. בזירה הבין-לאומית, הממשל העביר את מרכז הכובד מהקשחת ההגנה הפנימית ליצירת הרתעה כלפי יריבים, על ידי פעולות סייבר אקטיביות, הטלת סנקציות ופגיעה בתשתיות תקיפה. דפוס זה עשוי להצביע על כיוון מדיניות ברור במדיניות הסייבר האמריקנית בשנת 2026: העמקת העברת האחריות להגנה השוטפת לרמות הממשל המקומיות, לצד חיזוק תפקידו של הממשל הפדראלי ככוח מרתיע מחוץ לגבולות המדינה. מגמה זו צפויה להרחיב את שיתוף הפעולה עם חברות הטכנולוגיה בפיתוח כלים התקפיים והגנתיים מתקדמים ולהמשיך בצמצום הנטל הרגולטורי על התעשייה.

האיחוד האירופי

מדיניות אבטחת סייבר

בשנת 2025 הציג האיחוד האירופי יוזמות ותוכניות לשיפור מידת אבטחת הסייבר היבשתית בשלושה רבדים. הרובד הראשון הוא שיפור יכולתם של מוסדות האיחוד, בהם הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA), להתמודד באופן מתואם עם אירועי סייבר רחבי היקף. תוכנית הנציבות האירופית מחודש פברואר,^[120] מתמקדת בהעלאת מודעותם של מוסדות האיחוד והמדינות החברות לאיומי סייבר באמצעות שיפור השיתוף של מודיעין האיומים, תוך התמקדות באיומים על תשתיות חיוניות, באיומים היברידיים ובמבצעי השפעה זרים (FIMI). מה שעשוי לסייע בכך הוא היוזמה להקמת המערכת האירופית לתקשורת חיונית (EUCCS)^[121] הכלולה בתוכנית, שתשפר את שיתוף המידע באמצעות חיבור בין רשתות תקשורת של גופי אכיפת חוק והגנה אזרחית במדינות באזור אמנת שנגן (Schengen) עד לשנת 2030.^[122]

התוכנית שפרסמה ENISA באותו החודש מקדמת את הקמת והפעלת כוח העתודה של האיחוד האירופי (EU Cybersecurity Reserve): מאגר ספקי שירותי אבטחה מנוהלים (MSS),^[123] שיעניקו שירותי תגובה לאירועי סייבר משמעותיים לארגוני תשתיות חיוניות ביבשת. ENISA והנציבות חתמו על ההסכם להקמת הכוח בחודש אוגוסט והוא יפעל על בסיס חוק ה-Cyber Solidarity Act, שנכנס לתוקף בחודש פברואר.^[124] מלבד זאת, תקדם התוכנית של ENISA טיפוח כוח אדם מיומן בהיקף של 100,000 מומחי אבטחת סייבר לפחות והטמעתם של עקרונות אבטחה שונים, כגון עיקרון ה-Secure-by-design במוצרים ושירותים דיגיטליים.^[125]

הצגת המאגר האירופי לחולשות אבטחת סייבר (EUVD)^[126] בחודש מאי ועדכון המפה האינטראקטיבית לאסטרטגיות לאומיות של אבטחת סייבר באיחוד האירופי (NCSS Interactive Map)^[127] בחודש יוני על ידי ENISA עשויות לסייע ביישום התוכניות הללו בפועל, שכן הן מאפשרות לבחון באופן השוואתי ברחבי היבשת הן את יישומן של אסטרטגיות אבטחה לאומיות והן את הטיפול בחולשות אבטחה נקודתיות.^[128]

הרובד השני הוא חיזוק אבטחת הסייבר של מגזרים מובחנים, בדגש על תשתיות חיוניות. תוכנית ה-ECCC Digital Europe Cybersecurity Work Programme של המרכז האירופי לאבטחת סייבר (ECCC)^[129] מקדמת מטרה זו, בין היתר, על ידי מעבר להצפנה פוסט קוונטית במגזר הציבורי והפרטי ומתן תמיכה לעסקים קטנים ובינוניים ולחברות הֶזְנֵק ביישום החקיקה האירופית באבטחת סייבר.^[130] במגזר הבריאות, פרסמה הנציבות האירופית בינואר את תוכנית הפעולה המגזרית לשיפור הזיהוי, ההיערכות והתגובות לאיומי סייבר. התוכנית כוללת הקמת מרכז כלל-אירופי לתמיכה באבטחת הסייבר של בתי חולים וספקי שירותי בריאות,^[131] שיוקם בהובלת הנציבות האירופית ו-ENISA.^[132] עבור מגזרי התחבורה והתעשיה, השיק פרויקט CYRUS של האיחוד בחודש יוני,^[133] מסגרת הכשרה,^[134] לשיפור המיומנויות והמודעות לאבטחת סייבר לעובדים ללא רקע טכנולוגי.^[135]

בפן הרגולטורי, בינואר החיל האיחוד את תקנות חוק ה-DORA לחיזוק ההגנה על המגזר הפיננסי באירופה, שנכנס לתוקף בינואר 2023,^[136] על בנקים, חברות השקעות ומוסדות נוספים. החוק דורש מארגונים אלו, בין היתר, לגבש תוכניות ניהול סיכונים הנוגעות לטכנולוגיות ICT שברשותם ולהתקין מערכות לאיתור חולשות אבטחה פוטנציאליות בהן.^[137] כמו כן, באוגוסט הוחל ביישומן של שלוש דרישות אבטחת סייבר מחייבות בדירקטיבת ה-RED,^[138] העוסקת בהסדרת שיווק ציוד תקשורת אלחוטית מאובטח במדינות האיחוד, בהם מכשירי IoT וטלפונים סלולאריים. ההנחיות דורשות, בין היתר להגן על מידע אישי המועבר או מאוחסן במכשירים אלו ולכלול בציוד אמצעים המונעים את השימוש בו לביצוע מעשי הונאה.^[139]

לבסוף, הרובד השלישי הוא הרחבת השפעתה של אירופה על המדיניות העולמית בענייני טכנולוגיה והעלאת התחרותיות של הטכנולוגיות המפציעות היבשתיות בשוק העולמי. האסטרטגיה שפרסמו בחודש יוני הנציבות האירופית ושרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס (Kaja Kallas), פועלת לכך, בין היתר, באמצעות השקת מיזמי מחקר וחדשנות בטכנולוגיות קוונטיות עם יפן, דרום קוריאה וקנדה ופיתוח אקו-סיסטמים אזוריים של חדשנות טכנולוגית בשיתוף עם ארגון האיחוד האפריקאי.^[140] בנוסף, בנובמבר פרסם הארגון האירופי לאבטחת סייבר (ECSO)^[141] את תוכניתו לשנים 2030-2025 לטיפוח האקו-סיסטם המקומי באבטחת סייבר, לחיזוק חסינות הסייבר ולקידום מעמד היבשת בזירה העולמית.^[142] במסגרת התוכנית, בין היתר, ישמש ה-ECSO מסגרת לשיתוף פעולה בין מומחים אירופיים וזרים, שיסייעו בהטמעת הרגולציה האירופית באבטחת סייבר ברחבי העולם.^[143]

אתגרים בחיזוק אבטחת הסייבר היבשתית

על מנת שהתוכניות והרגולציות שהוצגו אכן ישיגו את מטרותיהן, יש לשים לב לשתי בעיות מרכזיות. ראשית, ישנה שונות גדולה ברמת אבטחת הסייבר של מגזרים חיוניים שונים: בעוד שמגזרים כמו בנקאות ותקשורת הם בעלי רמה גבוהה יותר, בשל קיומה של רגולציית אבטחת סייבר ייעודית, מגזרים אחרים, בהם ימאות ובריאות, סובלים מרמה נמוכה יותר אבטחת סייבר, בין השאר בשל היעדר הבנה מקיפה אודות האיומים הייחודיים להם.^[144] שנית, יש לקחת בחשבון שיצרני מכשירים חכמים עלולים להתקשות ביישום חלקים מחוק ה-Cyber Resilience Act,^[145] שייכנסו לתוקף בספטמבר 2026: למשל, בכל הנוגע לדיווח על אירועי אבטחת סייבר תוך 24 שעות מגילויים.^[146] קשיים אלו נובעים, בין היתר, מהעובדה שהיצרנים הללו רגילים לתפוס את סוגיית אבטחת הסייבר יותר כהגנה על תשתיות החברה ממתקפות סייבר ופחות כהגנה על המוצרים עצמם מתקיפות.

אי מתן מענה הולם לבעיות הללו במהלך שנת 2026 עלול להעמיק את הפערים ברמת אבטחת הסייבר לא רק בין מגזרים חיוניים שונים, אלא גם בתוך כל מגזר: בין עסקים גדולים, שמצויים בידיהם המשאבים הנחוצים ליישום הרגולציה, לבין עסקים קטנים ובינוניים, שעלולים להתקשות בכך.

במהלך 2025, הושקו מספר יוזמות מעשיות לחיזוק אבטחת הסייבר היבשתית וביצוע התאמות בהן במהלך שנת 2026 עשוי לתת מענה לאתגרים שזוהו.

ביוני השיקה מיקרוסופט את תוכנית האבטחה האירופית (ESP),^[147] המקדמת השקעות לשיפור יכולות אבטחת הסייבר של מדינות היבשת, תוך עידוד שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי לפרטי.^[148] ביולי הודיעה הסוכנות האירופית לאבטחת מידע ורשתות (ENISA) על הקמת קבוצת הייעוץ החדשה שלה (AG),^[149] שתכלול 26 מומחי אבטחת סייבר מהתעשייה, המגזר הפרטי והאקדמיה באירופה ושתסייע ל-ENISA, בין היתר, ביישום הרגולציה האירופית באבטחת סייבר.^[150] ניתן לרתום את שתי היוזמות הללו לקידום אבטחת הסייבר של מגזרים חיוניים ביבשת, תוך מתן תשומת לב רבה יותר למגזרים שהוגדרו על ידי ENISA כמגזרים בעלי רמת אבטחה נמוכה וגיבוש פתרונות המבטאים את מאפייניהם הייחודיים.

בד בבד, הודיעה הנציבות האירופית בחודש יוני על הקצאת 90.5 מיליון אירו (106.4 מיליון דולר) במסגרת תוכנית המחקר ה-Horizon Europe האירופית,^[151] לעידוד מחקר ופיתוח בתחומי השימוש בבינה מלאכותית יוצרת לניטור ולהתמודדות עם איומי סייבר, עבור עסקים קטנים ובינוניים.^[152] ניתן להקצות את המימון, על מנת לפתח פתרונות טכנולוגיים שעשויים להקל על עסקים שונים במילוי חובותיהם במסגרת הרגולציה האירופית, למשל פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשיפור הדיווח על אירועי סייבר לרשויות.

לסיכום, בעוד ששנת 2025 התאפיינה בגיבוש חזון יבשתי מקיף באבטחת סייבר, בעיקר על ידי שיפור יכולות התגובה המתואמת, שנת 2026 תבחן הלכה למעשה את יכולותיהם של מוסדות האיחוד ומדינותיו להוציא אותו מהכוח אל הפועל. הדבר תלוי ביכולות האיחוד לתרגם את עקרונות האסטרטגיה הרחבים לפעולות קונקרטיות וממוקדות, הנותנות מענה מעשי לקשיים בפניהם נתקלים ארגונים וחברות שונים ביום-יום.

אקו-סיסטם הסייבר של הודו ושיתופי פעולה עם ישראל

במהלך 2025 התרחבה ההשקעה ההודית בתחום הסייבר — הן מצד המדינה והן מצד השוק הפרטי — כחלק מהתבססותה של הודו ככוח כלכלי גלובלי. לצד רפורמות מבניות והקצאת משאבים נרחבת לפיתוח האקו־סיסטם הטכנולוגי המקומי, קידמה הודו שיתופי הפעולה עם מדינות זרות, ובהן ישראל. פרק זה בוחן את מאפייני תחום הסייבר האזרחי בהודו בשנת 2025 וממפה את ההתפתחויות המרכזיות ביחסי ישראל-הודו בזירה זו.

אקו-סיסטם הסייבר של הודו

נכון לאוקטובר 2025, בהודו קיימות למעלה מ-400 חברות הזנק באבטחת סייבר והיקף כוח האדם המיומן שלו נאמד בכ-650,000 איש.^[153] כמו כן, על פי ההערכות שונות, שוויו של שוק הסייבר בהודו נע בין כ-5.5 מיליארד דולר לכ-10.8 מיליארד דולר בשנת 2025. כך או כך, על פי התחזיות השוק צפוי להכפיל ואף למעלה מכך את שוויו עד לשנת 2030. אף שהשוק ההודי כולל שחקניות דומיננטיות כמו Quick Heal, Tata Communications ו־ Wipro המקומיות, לצד תאגידים בין־לאומיים כגון Cisco ו־ Palo Alto Networks, בהיעדר שחקן דומיננטי יחיד, הוא נחשב כתחרותי באופן יחסי.^{^[154]}

כחלק ממאמצי הפיתוח של תחום הסייבר, הממשל ההודי מוביל בשנים האחרונות רפורמה מבנית בניהול התחום. בספטמבר 2024 חולקו תחומי האחריות בתחום הסייבר בין משרדי הממשלה השונים במודל מסוג Hub and spoke:^{^[155]} בלב המערך עומדת מזכירות המועצה לביטחון לאומי (NSCS)^{^[156]} המתווה מדיניות אסטרטגית באבטחת סייבר ומשמשת כגוף המתאם (Hub), בעוד המשרד לענייני אלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע (MeitY)^{^[157]} אחראי על קידום יוזמות והרגלים באבטחת הסייבר, צוות ה-CERT-In^{^[158]} מטפל באירועי סייבר, המרכז הממשלתי לתיאום המאבק בפשיעת סייבר (I4C)^{^[159]} עוסק בתיאום בין רשויות החוק בהתמודדות עם עבריינות סייבר ומחלקת התקשורת (DoT)^{^[160]} אחראית על אבטחת רשתות התקשורת (אלו משמשים כ-Spokes).^{^[161]}

מחויבותו של הממשל ניכרת גם בהקצאת משאבים פיננסיים: בתקציב 2025 הוגדלה ההשקעה במגזר הסייבר ל-1,900 קרור (כ-228 מיליון דולר), לעומת 1,600 קרור (כ-192 מיליון דולר) בשנה הקודמת. בולטות בתקציב הנוכחי הן הקצאת 900 קרור (כ-108 מיליון דולר) למשימה הלאומית למערכות סייבר-פיזיות רב-תחומיות (NM-ICPS)^{^[162]} לקידום מחקר ופיתוח בתחומי בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות סייבר חדשניות והקצאת 255 קרור (כ-35 מיליון דולר) ל-CERT-In ולחיזוק יכולות ניטור איומים בזמן אמת ותגובה.^{^[163]}

מאפייני פשיעת הסייבר בהודו ושיתופי פעולה בין-לאומיים

לצד מגמת הצמיחה, אקו-סיסטם הסייבר ההודי התמודד בשנת 2025 עם אתגרים משמעותיים: מחסור באנליסטים במרכזי SOC, קצב איטי של מעבר ארגונים לפתרונות אבטחה מתקדמים — בין היתר כתוצאה של עלויות יישום גבוהות המכבידות על עסקים קטנים — ומעל כולם, עלייה חדה במתקפות הסייבר, בדגש על חודשי אפריל-מאי, בהם הסלים הסכסוך מול פקיסטן (במסגרת מבצע סינדור) וכמו כן, פשיעת סייבר בשגרה.^{^[164]}

יעד מרכזי לפשיעה ותקיפות ב-2025 היה מגזר החינוך, אשר חווה למעלה מ-8,000 מתקפות בשבוע (פי שניים מהממוצע העולמי).^{^[165]} 70% מכלל המתקפות שחוותה הודו בין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 כללו סוסים טרויאנים ונוזקות מדביקות קבצים (File Infectors),^{^[166]} כששיטות הונאה נוספות הכילו פרסום הצעות עבודה מזייפות והונאות בהשקעות, לצד שימוש בבינה מלאכותית לביצוע מתקפות דיוג מותאמות. על פי הערכות, כל אלו הובילו לנזק מוערך של כ־1.2 לאק רופי (כ-13.4 מיליארד דולר) לכלכלה ההודית ב-2025.^{^[167]}

כדי להתמודד עם האתגרים הללו, קידמו הממשל ההודי והמגזר העסקי ב-2025 יצירת שיתופי פעולה בין־לאומיים — הן במסגרת מדינית והן דרך יוזמות עסקיות. במישור הבילטרלי, חתמה הודו בינואר על מזכר הבנות עם ארצות הברית לחיזוק שיתוף הפעולה בחקירות פשיעת סייבר, בפרט בתחומים של שיתוף איומי סייבר ושימוש בראיות דיגיטלית בחקירות פליליות, כמו גם פיתוח הכשרות מקצועיות.^{^[168]} בנוסף, התקיימו מגעים בין הודו לאוסטרליה ליצירת מנגנוני שיתוף ידע (MLAT)^{^[169]} בהתמודדות עם פשיעת סייבר.^{^[170]} כמו כן, הודו הזמינה את נורבגיה לקיים אימוני הגנת סייבר לימאים,^{^[171]} הודיעה על שיתוף פעולה עם מלזיה בהתמודדות עם איומי סייבר,^{^[172]} וקיימה פסגה משותפת עם איחוד האמירויות, במטרה לחזק את שיתופי הפעולה העסקיים והטכנולוגיים בין חברות וארגונים בשתי המדינות העוסקים בתחום הסייבר.^{^[173]}

במקביל, קידמה הודו שיתופי פעולה גם במישור המולטי-לטרלי: בינואר אירחה את המפגש השני של קבוצת המומחים לשיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר במסגרת יוזמת מדינות BIMSTEC, הכוללת את הודו, בנגלדש ותאילנד,^{^[174]} אשר במסגרתו נידונה תוכנית פעולה בת חמש שנים לשיתוף מידע ותגובה לאירועי סייבר, כמו גם בהקמת מנגנוני שיתוף פעולה בין מרכזי CERT לאומיים.^{^[175]} בספטמבר חתמה על הצהרות משותפות עם המדינות החברות בארגון שנחאי לשיתוף פעולה (SCO)^{^[176]} לתמיכה בעקרון ריבונות הסייבר וקידום טיוטת האמנה למאבק בפשיעת סייבר.^{^[177]}

בזירה העסקית, חברות הודיות ובין-לאומיות השיקו יוזמות חדשות להתמודדות עם איומים במרחב הדיגיטלי. בפברואר הוקמה הקואליציה לקידום אינטרנט בטוח (SII)^{^[178]} — שותפות של תאגידי תקשורת ודיגיטל מובילים דוגמת גוגל, מיקרוסופט, Meta ו-Fortinet, וארגוני חברה אזרחית. הקואליציה פועלת לפיתוח סביבה דיגיטלית בטוחה בהודו, התמודדות עם הונאות ברשת ועידוד חדשנות אחראית תוך תיאום עם גופי הממשל במדינה.^{^[179]} לצד זאת, ביוני השיקה גוגל את ״אמנת הבטיחות״ שלה לשמירה על משתמשים מהונאות סייבר במרחב המידע ההודי, כמו גם את מרכז ההנדסה לבטיחות דיגיטלית (GSEC),^{^[180]} שישרת את צרכיה של הודו באבטחת סייבר.^{^[181]}

שיתופי פעולה עם ישראל

ביטוי נוסף למאמציה של הודו לחזק את תחום הסייבר הוא העמקת שיתוף הפעולה עם ישראל בשנת 2025, במגוון ערוצים. במישור הביטחוני, הודו וישראל חתמו ב־4 בנובמבר על מִזְכָּר הבנות לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני, לרבות שיתופי פעולה בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, החדשנות הטכנולוגית והפיתוח הביטחוני המשותף.^{^[182]}

במקביל, התקיימו גם מאמצים מדיניים להידוק הקשרים: ב־4 בנובמבר ערך שר החוץ הישראלי, גדעון סער, ביקור רשמי ראשון בהודו. במהלך הביקור נפגש עם מקבילו ההודי, והשניים בחנו את התקדמות שיתופי הפעולה בין המדינות במספר תחומים, לרבות אבטחת סייבר, בינה מלאכותית ומוליכים למחצה.^{^[183]} כדי למנף את שיתופי הפעולה בתחום אבטחת הסייבר, פרסם ב-16 בדצמבר משרד הכלכלה הישראלי הזמנה לגופים במגזר הציבורי והפרטי בהודו להשתתף בוועידת Cybertech Global Tel Aviv 2026 בינואר 2026, מתוך תפיסת הודו כמדינה מרכזית לשיתופי פעולה בתחום.^{^[184]}

במישור הכלכלי/עסקי, בפברואר יצאה המשלחת העסקית הישראלית הגדולה ביותר עד כה להודו. במשלחת השתתפו למעלה ממאה חברות טכנולוגיה והיא התמקדה, בין היתר, ביצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים באבטחת סייבר והגנה על תשתיות חיוניות.^{^[185]} בנוסף, בנובמבר הודיעה חברת אבטחת הסייבר ההודית Blue Cloud Softech Solutions על חתימת הסכם בשווי 150 מיליון דולר עם חברה ישראלית לייצור שבבים, לפיתוח חומרת שבבי Edge AI^{^[186]} לשימושים תעשייתיים וביטחוניים.^{^[187]}

בהיבט העתידי, הצדדים שבו והביעו את רצונם לקדם הסכם סחר חופשי (FTA),^{^[188]} בתום משא ומתן הנמשך זה למעלה מעשור, במהלך ביקורו של שר המסחר והתעשייה ההודי בישראל בנובמבר. הביקור כלל גם פורום מנכ”לים ומפגשים עם בכירים בתעשיות שונות, בהן אבטחת סייבר, מתוך מטרה להרחיב את היקף שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות.^{^[189]}

נוכח ההתקרבות בין המדינות והשאיפה להשלמת ההסכם, לישראל ישנה הזדמנות להציע סיוע ממוקד בהתמודדות עם אתגרי הסייבר שמולם ניצבת הודו — ובפרט במאמץ ההגנה נגד פשיעת סייבר הנמצא בראש סדר היום ההודי. שילוב רכיבים ייעודיים בנושא זה במסגרת ההסכם המתגבש, או פיתוח ערוצי שיתוף פעולה חלופיים, כגון שיתופי פעולה אקדמיים,^{^[190]} עשויים לחזק את מעמדה של ישראל כשותפה אסטרטגית משמעותית עבור הודו.

ניתוח מגמות אצל יריבים

איראן

במהלך השנה, פעלה איראן לקדם מדיניות וחקיקה שמטרתן להפוך את כלכלתה לדיגיטלית ולתמוך באקו-סיסטם של חברות הזנק, לחזק את התחרותיות האזורית והעולמית שלה וכן לפתח שירותים דיגיטליים כחלופות לשירותים מקבילים במדינות המערב. כמו כן, הציגה המלחמה נגד ישראל תובנות בנושא הפעלת כוח הסייבר ומבצעי ההשפעה של איראן.

חקיקה, מדיניות ורגולציה

בשנים האחרונות מקדמת איראן מדיניות שמטרה להפוך את כלכלתה של איראן לדיגיטלית. כחלק מכך, המגזר הדיגיטלי במדינה, הכולל את ענפי ה-IT, פיתוח התוכנה והפלטפורמות הדיגיטליות צמח במהירות הגבוהה מזו של מגזרים אחרים. בעוד שנכון לשנת 2025, נתח הכלכלה הדיגיטלית מכל התוצר המקומי הגולמי (GDP) באיראן עמד על כ-7.4%, בכוונת הממשלה להכפיל את נתחה לכ-15% עד לשנת 2028.^[191] מדיניות זו כוללת את אישור החוק בנושא מימון ייצור ותשתיות,^[192] שמטרתו להפחית את התלות בהלוואות בנקאיות למימון ייצור ותשתיות. החוק מכיר לראשונה בנכסים בלתי-מוחשיים, כגון קניין רוחני ונכסים דיגיטליים כבטחונות מקובלים (Acceptable collateral) לשם משכון וקבלת מימון ובכך מסייע לחברות הזנק, פלטפורמות דיגיטליות, חברות פיתוח תוכנה ועוד, שלהן נכסים פיזיים מוגבלים, לקבל מימון והלוואות.^[193]

כמו כן, במאי 2025 אישר הפרלמנט האיראני, המג'לס, את מפת הדרכים בתחום הבינה המלאכותית,^[194] שמטרתה להפוך את איראן לאחת מעשר המדינות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית עד לשנת 2032. התוכנית כוללת הקצאת שמונה מיליארד דולר ובהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בכ-45% מהתעשיות במדינה, ביניהן ענפי הבריאות, החקלאות, התחבורה והביטחון הלאומי.^[195] תוכנית זו עולה בקנה אחד עם הצהרת המנהיג העליון, איאתוללה עלי ח'אמנאי, שהגדיר את הבינה המלאכותית כיעד גיאופוליטי בעדיפות גבוהה, וקרא לפתח תשתית טכנולוגית עצמאית עבור האקו-סיסטם של חברות ההזנק המקומיות בתחום הבינה המלאכותית.^[196] תוכנית אסטרטגית נוספת המדגישה את החשיבות שמקנה איראן לנושא הבינה המלאכותית היא המסמך הלאומי לבינה מלאכותית שאישרה המועצה העליונה למהפכה התרבותית (SCCR) ביוני 2024,^[197] וכולל יעדים אסטרטגיים כגון חינוך אוכלוסיית איראן והכשרה במיומנויות בתחום הבינה המלאכותית, הגדלת נתח המוצרים והטכנולוגיות המקומיות בתחום הבינה המלאכותית, שיפור התחרותיות של איראן בתחום בשווקים בין-לאומיים, שיתוף פעולה עם מדינות בעלות ברית במחקר ופיתוח טכנולוגי ושימוש בבינה מלאכותית, לשימור העצמאות הדיגיטלית של איראן.^[198]

כמו כן, בספטמבר הציג המג'לס את טיוטת החוק הלאומי לבינה מלאכותית,^[199] המכיר באופן רשמי בחשיבותה הלאומית של הטכנולוגיה ומנחה על הקמת ארגון לאומי הכפוף למשרד הנשיא, שמטרתו לנסח ולאכוף רגולציה בתחום הבינה המלאכותית, לקדם פיתוח תשתיות ומחקר ולקדם את קשרי הממשלה עם המגזר הפרטי בענף הבינה המלאכותית. הפרלמנט צפוי לדון בחוק טרם אישור תקציב שנת 2026.^[200]

אקו-סיסטם

איראן תומכת בצמיחת האקו-סיסטם הטכנולוגי המקומי באמצעות פטור ממס תאגידי לחברות הזנק הממוקדות בפתרונות חדשניים ובאמצעות מענקים למחקר ופיתוח. תמיכה זו מחזקת את יכולתה של איראן לפתח חלופות ליישומים, לשירותים ולפלטפורמות דיגיטליות מתוצרת זרה, כגון חנויות מקוונות ושירותים לאירוח קטעי ווידאו. הממשלה מעניקה הלוואות מסובסדות ואף גישה למאיצים וחממות (Accelerators and incubators) ממשלתיים לחברות הזנק.^[201] ביולי, אישרה הממשלה יוזמה לאומית לשיפור האוריינות הדיגיטלית, המנחה את משרד התרבות וההנחיה האסלאמית ואת מרכז מרחב הסייבר הלאומי^[202] לייצר חומרי לימוד ולנסח יוזמות לחינוך קבוצות אוכלוסייה הנחשבות לפגיעות יותר.^[203] יוזמה נוספת של המשרד לטכנולוגיות מידע ותקשורת מיועדת להעניק לכחצי מיליון אזרחים מיומנויות בטכנולוגיות דיגיטליות.^[204]

הפעלת הכוח

גולת הכותרת בנושא הפעלת הכוח ויכולות הסייבר של איראן במהלך 2025 באה לידי ביטוי במלחמת 12 הימים מול ישראל. במלחמה, פעלו קבוצות האקרים איראניות לשבש שירותים ותשתיות, לאסוף מודיעין טקטי, להשפיע על תודעת הציבור הישראלי באמצעות התחזות לאזרחים ישראלים והפצת מסרים תבוסתניים או מטעים, ועוד. מרבית התקיפות שפורסמו לציבור או על ידי קבוצות האקטיביסטים פרו-איראניות היו תקיפות DDoS, השחתת אתרים והדלפת מידע, בעוד שקבוצות APT איראניות, כגון קבוצת Educated Manticore, המקושרת למשמרות המהפכה, הוציאו לפועל תקיפות דיוג ממוקד כנגד גורמי אקדמיה, עיתונאים ומומחי סייבר ישראליים.^[205] על אף שכשלו בגרימת נזק אסטרטגי, פעלו קבוצות אלו כדי להדגים יכולת סמלית לתת מענה לעליונותן הקינטית של ישראל וארה"ב. לדוגמה, מספר שעות לאחר ההפצצה האמריקנית על אתרי תוכנית הגרעין האיראנית, הוציאה קבוצת ההאקרים האיראנית 313 Team לפועל מתקפות DDoS נגד הרשת החברתית Truth Social שבבעלותו של טראמפ.^[206] כמו כן, ניסו קבוצות איראניות לפרוץ למצלמות CCTV כחלק מהניסיון לאסוף מודיעין טקטי ומידע שיאפשר להעריך את נזקי מתקפות הטילים על ישראל, טקטיקה שנצפתה בעבר בשימוש חמאס בשנים שלפני מתקפת השבעה באוקטובר ובשימוש רוסיה באוקראינה.^[207]

למרות התיאום והאופי הרב-ממדי של פעילות הסייבר האיראנית, מלחמת 12 הימים הדגימה פער בין מטרותיה האסטרטגיות של איראן לבין יכולותיה, פער עליו ניסתה לחפות באמצעות פעילות מוגברת במישור התודעתי והפסיכולוגי. מבצעי ההשפעה האיראניים כוונו לא רק נגד הציבור הישראלי, אך גם מול ארה"ב ואף אזרחי איראן עצמה (ראו הרחבה במגמת השפעה — עמ' 11). מבצעים אלו, שהסתמכו בעיקר על שימוש בחשבונות מתחזים ברשתות החברתיות, נועדו ליצור לוחמה פסיכולוגית נגד אזרחי ישראל, או לפגוע בלגיטימציה הבין-לאומית שניתנה לה במלחמה. כמו כן, הם נועדו לצמצם, ברמה התודעתית, את הנחיתות הצבאית של איראן מול ישראל על ידי הגזמה בהשפעת הפעילות האיראנית נגד ישראל.

לוחמת הסייבר צפויה להיות מרכיב מרכזי בהשגת מטרותיה הגיאו-פוליטיות של איראן גם במהלך שנת 2026. זאת, בין השאר, בסיוע ההתפתחויות בבינה מלאכותית, שצפויות להקל עליה בהוצאה לפועל של תקיפות סייבר ומבצעי השפעה נרחבים ויעילים יותר.

סין

בשנים האחרונות פועלת סין ביתר שאת להפוך למעצמת סייבר ובינה מלאכותית עד שנת 2035 ושנת 2030, בהתאמה. במהלך השנה, פעלה סין להסדיר סעיפים חוקיים ורגולטוריים בנושא פיתוח טכנולוגיית הבינה המלאכותית וכן בנושא הגנה על הפרטיות, תגובה למתקפות סייבר שמקורן מחוץ לסין וחובת דיווח על תקריות סייבר.

חקיקה ורגולציה

באוקטובר, אישרה הוועדה הקבועה של הקונגרס העממי הלאומי (NPC)^[208] תיקונים לחוק אבטחת הסייבר שנכנס לתוקף ב-2017 ובהם סעיפים המרחיבים את יכולות הפיקוח והתמיכה הממשלתית בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. כחלק מכך, תתמוך סין במחקר ופיתוח אלגוריתמים, קידום מחקר תיאורטי, הקמת מאגרי נתונים ועוצמת מחשוב, וניסוח ושיפור נורמות אתיות בתחום הבינה המלאכותית ותהדק את הפיקוח על פעולות הניטור והערכת הסיכונים הנוגעים לבינה מלאכותית. תיקוני החוק נכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2026.^[209] התיקונים צפויים לתמוך ביישום יוזמת ה-AI Plus, שהושקה בדצמבר 2024 ומטרתה להאיץ את המחקר, הפיתוח וההטמעה של בינה מלאכותית בשישה תחומים מרכזיים, הכוללים מחקר מדעי, ממשל וייצור תעשייתי עד שנת 2027, וכן להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית בכ-90% מכלכלת סין עד שנת 2030.^[210] סין פרסמה בעבר רגולציות בנושא משילות בתחום הבינה המלאכותית, אולם כעת נושא זה מעוגן בחוק.^[211]

תגובה למתקפות סייבר שמקורן מחוץ לסין. תיקוני חוק אבטחת הסייבר מרחיבים את סמכויות החוק להתמודדות עם מתקפות סייבר שמקורן במדינות זרות. בעוד שהחוק מ-2017 הגביל את יכולתה של סין להגיב רק לתקריות סייבר שהובילו לפגיעה בתשתיות מידע חיוניות (CII),^[212] התיקון לחוק מרחיב את יכולתה של סין להגיב לכל פעולה זרה המוגדרת כמסכנת את אבטחת הרשת של סין ומאפשרת לרשויות להטיל סנקציות כגון הקפאת נכסים ועוד, במקרים שהוגדרו כ"חמורים".^[213]

הגנה על הפרטיות והמידע האישי. הקונגרס העממי הלאומי אישר תיקון חוק הדורש ממפעילי רשתות (Network operators) לעמוד בסעיפי חוק ההגנה על מידע אישי (PIPL)^[214] של סין, שנכנס לתוקף ב-2021. בכך פתר הקונגרס עמימות שהייתה קיימת בעבר אודות יישום הסעיפים.^[215]

חובת דיווח על תקריות סייבר. בנובמבר, נכנסו לתוקף הנחיות חדשות של רשות מרחב הסייבר של סין (CAC)^[216] אודות דיווח על תקריות סייבר, המאגדות את כל דרישות הדיווח על תקריות שהיו קודם לכן מפוצלות וכללו דרישות שונות במסגרת חוקים ורגולציות שונות. הדרישות החדשות חלות על כל מפעילי הרשתות ונותני השירותים בתוך גבולותיה של סין ומגדירות ארבע רמות חֻמְרָה לתקריות ופרקי זמן לדיווח מרגע גילוי התקרית.^[217] כמו כן, קבעה הרשות קנסות בסכומים של עד למיליון יואן (כ-140 אלף דולר) לאדם ועד לעשרה מיליון יואן (כ-1.4 מיליון דולר) לארגון בגין הפרת ההנחיות.^[218]

אקו-סיסטם

האקו-סיסטם הסיני בתחום אבטחת הסייבר, המידע והפרטיות כפוף ל-CAC כרגולטור העליון, האחראי על ניסוח ואכיפת מדיניות, הגנה על מידע ורגולציה. אקו-סיסטם הסייבר ההתקפי מורכב מקבוצות האקרים הכפופות למשרד הממשלתי לביטחון המולדת (MSS), המשמש כזרוע מודיעינית, המשרד הממשלתי לביטחון הציבור (MPS), המשמש לביטחון פנים, ולצבא סין, וכוללות יחידות צבאיות, וכן חברות טכנולוגיה ו-IT פרטיות העובדות עבור חוזים.^[219] מסמכים שדלפו בשנים האחרונות חשפו כיצד חברות פרטיות מאתרות חולשות Zero Day, מפתחות כלי פריצה ונוזקות עבור הצבא וגופי המודיעין ומוציאות לפועל תקיפות כחלק מקמפיינים לריגול סייבר.^[220] כמו כן, מחזיקה הממשלה קשרים ענפים עם מוסדות אקדמיים המקושרים למשרד לתעשייה ולמערכות מידע של סין (MIIT),^[221] המסייעים במחקר ופיתוח ביטחוני, הכולל גם יכולות סייבר התקפיות. קשרים אלו מעניקים לגופי המודיעין והצבא גישה לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הסייבר ההתקפי, הבינה המלאכותית, רשתות אלחוטיות מהדור החמישי (5G) ומחשוב ענן. האוניברסיטאות משמשות גם כמאגר כוח אדם פוטנציאלי לגיוס ליחידות ההאקרים של הצבא וה-MSS. בנוסף, מוסדות אקדמיים מקיימים תחרויות פריצה ו-Capture the Flag, המשמשות לאיתור כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר ההתקפי ולזיהוי חולשות אבטחה.^[222]

האקו-סיסטם הסיני בתחום הבינה המלאכותית מורכב מארבעה גורמים מרכזיים, הכוללים מעבדות ומכוני מחקר הנתמכים ושייכים לממשלה ולצבא, ענקיות הטכנולוגיה הסיניות, ביניהן Alibaba, Baidu, ByteDance ו-Tencent, חברות קטנות ובינוניות וחברות הזנק. בשנים האחרונות ניכר כי ענקיות הטכנולוגיה, וביניהן Baidu, Alibaba, Tencent ו-Huawei מובילות את מאמץ פיתוח הבינה המלאכותית בסין ומפתחות מודלי שפה גדולים (LLMs) המתחרים במקביליהם המערביים.^[223] כמו כן, ספקיות הענן הסיניות Huawei Cloud, Alibaba Cloud ו-Tencent Cloud מספקות שירותי בינה מלאכותית כשירות (AIaaS)^[224] ומעניקות לחברות קטנות ובינוניות וחברות הזנק גישה ליכולות בינה מלאכותית מתקדמות.

עם זאת, לנוכח חזונה של סין בתחום הבינה המלאכותית, ניכרים אתגרים, כגון בקרת ייצוא על שבבים מתקדמים מתוצרת אמריקנית. לדברי נשיא ארה"ב טראמפ, בכוונתו לאפשר לחברת אנבידיה למכור שבבים לסין, אולם אין בכוונתו לאפשר לחברה למכור לסין את שבבי ה-Blackwell, המתקדמים ביותר מתוצרתה.^[225] אתגרים נוספים עלולים להתהוות לנוכח האתגר המתמשך בשימור מומחים וכוח אדם מיומן שעלול לעזוב את סין לטובת תנאי העסקה טובים יותר וכן הצורך לשמר גישה למידע ולנתונים איכותיים ולמאגרי מידע עולמיים.^[226]

הפעלת הכוח – מגמות בצבא סין

במהלך 2025, פעלה סין לאגם את יכולותיו של כוח תמיכת המידע (ISF),^[227] שהוקם כחלק מתהליך הארגון מחדש של כוח התמיכה האסטרטגי (SSF),^[228] בקרב זרועות הצבא.^[229] מטרת ה-ISF היא לאפשר זרימת מידע בין יחידות לוחמות, לתמוך בפעילות צבאית רב-ממדית, לנהל את רשתות הצבא ולספק תמיכת רשת ותקשורת ליחידותיו.^[230] כחלק מכך, משתתף ה-ISF בתרגילים ובאימונים שנועדו לבחון את חסינותן של רשתות התקשורת של צבא סין ואת התמודדותו של ה-ISF עם מתקפות סייבר ולוחמה אלקטרונית.^[231] כמו כן, בספטמבר, הציג צבא סין, במצעד צבאי, את קבוצת מבצעי המידע (IOG),^[232] הכוללת יחידות מכוח הסייבר והלוחמה האלקטרונית, מכוחות האוויר והחלל וכן מכוח ה-ISF.^[233] יחידות אלו הציגו מערכות תקשורת לוויינית, מערכות לחיבור לשירותי ענן בשדה הקרב וכלי טיס בלתי מאוישים — ככל הנראה במטרה לרמוז על יכולתו של צבא סין לשלב תקיפות סייבר ולוחמה אלקטרונית במבצעים טקטיים בשדה הקרב. פרשנים צבאיים סינים הדגישו כי הענקת גישה בשדה הקרב למערכות בינה מלאכותית, לשירותי ענן ולנתוני עתק (Big Data) תאפשר לכוחות הלוחמים להאיץ תהליכי קבלת החלטות בשדה הקרב.^[234]

בתחום הבינה המלאכותית, במהלך 2025, הניחו חוקרי חברת Recorded Future, שניתחו מאמרים ומסמכים שפורסמו על ידי גופים אקדמיים ואמצעי תקשורת המקושרים לצבא סין, כי הצבא משתמש במודלי LLM קוד פתוח ומתוצרת סין למשימות איסוף מודיעין ממקורות גלויים, ניתוח תצלומי לוויין ועוד וייתכן כי הוא נעזר בבינה מלאכותית יוצרת לטובת איסוף מודיעין טכנולוגי ומדעי.^[235] לצד זאת, בנובמבר, הודיעה חברת הבינה המלאכותית האמריקנית Anthropic, כי קבוצת האקרים הפועלת בחסות ממשלת סין ניצלה את כלי כתיבת הקוד מתוצרתה, Claude Code, לאוטומציית קמפיין ריגול סייבר. בקמפיין, עקפו התוקפים את המגבלות האתיות של Claude Code וגרמו למודל לאסוף מודיעין מקדים, למפות תשתיות רשת של ארגונים, לאתר חולשות, לגנוב פרטי הרשאות, לנוע רוחבית ברשת המטרה, לגנוב מידע ולנתחו. הקמפיין, שהתמקד בכ-30 ארגונים בו-זמנית, הצליח במספר מועט של מקרים בלבד, אולם הוא מייצג את הפעם הראשונה שבה קבוצת תקיפה השתמשה במודל בינה מלאכותית מסחרי לאוטומציה של כ-90% ממשימות קמפיין ריגול סייבר.^[236]

המחשבה הצבאית הסינית מתייחסת ללוחמה המודרנית כמלחמה בין מערכות ומטרתה היא לפגוע במערכות היריב על מנת לשלול ממנו את יכולת הלחימה.^[237] משכך, ניכר כי צבא סין עתיד להמשיך ולפתח יכולות סייבר ולוחמה אלקטרונית שיאפשרו לו לשתק ולשבש מערכי פיקוד ושליטה ולשלוט על סביבת המידע של היריב, תוך כדי הגנה על רשתותיו, על ערוצי תקשורת בין היחידות השונות ועל מרחב המידע שלו. עם זאת, יש הטוענים כי צבא סין עתיד להתמודד עם אתגרי תפעול הדדי (Interoperability) ושילוב יכולות בקרב היחידות השונות — דבר שעלול להאט את מהירות התגובה ולפגום במודעות המצבית של יחידותיו. אתגרים נוספים, שעלולים לפגוע בהמשך מאמציו של צבא סין להצטייד ולהרחיב את יכולותיו הטכנולוגיות, ובראשן בינה מלאכותית, עשויים לנבוע מטיהורים שנערכו בצבא סין ומאבקי כוח המתרחשים בין פלגים פוליטיים בצבא.^[238]

רוסיה

קידום עקרון ריבונות האינטרנט

בשנת 2025 המשיכה ממשלת רוסיה לקדם את עקרון ריבונות האינטרנט (Internet sovereignty)^[239] כאמצעי לחיזוק שליטתה על המרחב הדיגיטלי הרוסי (RUnet)^[240] — רשת אינטרנט עצמאית הפועלת בניתוק מהאינטרנט הגלובלי, תוך הפחתת התלות בטכנולוגיות מערביות וחדירתן למדינה.^[241] בספטמבר 2025 נכנס לתוקף החוק הפדראלי FZ-281,^[242] המאפשר, בין היתר, הטלת קנסות מנהליים על יחידים שמבצעים ביודעין חיפושים אחר תכנים קיצוניים, גם ללא הפצתם או שיתופם. במקביל, קידמה הממשלה את השקת פלטפורמת ההודעות הלאומית MAX כחלופה לפלטפורמות מסרים מערביות וחייבה, עם כניסתו לתוקף של החוק הפדראלי FZ-156^[243] בספטמבר 2025, את יצרני המכשירים להתקינה מראש בכל מכשיר חדש.^[244] בנובמבר פרסמה הממשלה תקנות חדשות המקנות לרוֹסְקוֹמְנַדְזוֹר שליטה מרכזית בתעבורת הרשת, לרבות סמכות לניתוב מחדש, סינון תעבורה ובידוד ה-RUnet מהרשת העולמית בעת איומים על היציבות או הביטחון.^[245] לאחר שסמכויות ההגבלה על שירותי מידע ותקשורת עוגנו בחקיקה קודמת, לרבות חוק האינטרנט הריבוני (Federal Law No. 90-FZ) משנת 2019,^[246] באוגוסט 2025 החל הרגולטור ליישם בפועל צמצום גישה לפלטפורמות מסרים כגון WhatsApp ו-Telegram, בטענה כי הן מאפשרות ביצוע הונאות מקוונות ועבירות פליליות אחרות.^[247]

שיתופי פעולה בין-לאומיים במאבק בפשיעת הסייבר

בד בבד, המשיכה רוסיה לקדם את גישתה לשליטה במרחב האינטרנט גם באמצעות שיתופי פעולה בין-לאומיים מאבק בפשיעת הסייבר. באוקטובר 2025, במסגרת כינוס בין-לאומי של האו״ם שעסק במניעת פשיעת סייבר, נפתחה לחתימה בהאנוי, בירת וייטנאם, אמנת האו״ם למאבק בשימוש לרעה בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות פליליות.^[248] רוסיה, שהובילה את גיבוש האמנה החל משנת 2017, חתמה עליה לצד 71 מדינות נוספות, ובהן סין, איראן, סעודיה ואיחוד האמירויות. זאת חרף התנגדות ארה"ב, מספר מדינות אירופאיות, פעילי חברה אזרחית וחברות טכנולוגיה, שטענו כי האמנה עלולה לתת לממשלות סמכויות רחבות יותר לשליטה במרחב האינטרנט ולדיכוי מתנגדי ממשל. האמנה כוללת, בין היתר, הוראות להגדרת עבירות פליליות שונות בתחום הסייבר, דוגמת הונאות והטרדות מיניות של קטינים.^[249]

צעדים אלה השתלבו במציאות גיאו-פוליטית שבה המשיכו להצטבר מגבלות חיצוניות על תעשיית הסייבר הרוסית. הסנקציות שהטילו ארה"ב ומדינות מערביות מאז סיפוח של רוסיה את חצי האי קרים בשנת 2014 והתגברו לאחר פלישתה לאוקראינה בשנת 2022, הוחמרו בשנת 2024 עם הכללת חברת Kaspersky וחברת אבטחת המידע הרוסית Positive Technologies ברשימת הסנקציות של האיחוד האירופי. כך, למשל, מדינות רבות באירופה בהן, גרמניה ואיטליה, הגבילו את השימוש במוצרי Kaspersky מחשש לדלתות אחוריות (backdoors) במערכות — מה שתרם בין היתר, להסטת מאמציה של רוסיה לעבר העמקת השפעתה בתחום הסייבר במדינות מתפתחות.^[250] באפריל 2025 חתם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על הצעת חוק שאישרה ב-8 באפריל מליאת הבית התחתון של הפרלמנט של רוסיה, הדומה (Duma), המאשרר את הסכם שיתוף הפעולה עם ממשלת איראן מינואר 2025. במסגרת ההסכם, התחייבו שתי המדינות, בין היתר, לשתף פעולה במאבק בטכנולוגיות תקשורת ומידע לצרכים פליליים.^[251] בנוסף, חברת אבטחת הסייבר Cyberus,^[252] שבסיסה ברוסיה, חתמה על מִזְכָּר הבנות עם ארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO)^[253] – ברית צבאית אזורית בראשות רוסיה הכוללת בין היתר את ארמניה וקזחסטן, לקידום שיתופי פעולה בתחום אבטחת הסייבר ולפיתוח הכשרת כוח אדם בתחום. מבחינת רוסיה, משמעות ההסכם היא מיסוד מרחב הסייבר כמרחב הגנה קולקטיבית.^[254]

האקו-סיסטם הרוסי בפשיעת הסייבר

במקביל להתהדקות הלחץ המערבי, זוהתה מגמה של שינוי בהתנהלות רוסיה כלפי האקו-סיסטם של פשיעת הסייבר בתחומיה. באוקטובר 2025 פרסמה Recorded Future דו"ח,^[255] המנתח את השינויים בהתנהלות האקו-סיסטם של פשיעת הסייבר ברוסיה, בתקופה שבין השקת מבצע האכיפה הבין-לאומי Endgame Operation במאי 2024 לספטמבר 2025.^[256] על פי מחברי הדו"ח, המבצע תרם לשינוי מסוים ביחס של הממשל הרוסי כלפי קבוצות פשיעה הפועלות במדינה: בעוד שלפני המבצע, נקט הממשל בגישה סובלנית כלפי קבוצות פשיעה, לאחר המבצע ביצע הממשל פעולות אכיפה באופן סלקטיבי כלפי קבוצות שונות, בהתאם לערכן המודיעיני והפוליטי.^[257] מנגד, טוענים המחברים כי המבצע והשינוי בפעולות האכיפה הובילו את קבוצות הכופרה לשנות את דרכי התנהלותן מטעמי אבטחה. הדבר התבטא, למשל, בצמצום בפרסום הגלוי של תוכניות שותפים לשירותי כופרה כשירות (RaaS)^[258] ברשת האפלה, במיוחד מצד קבוצות כופרה ותיקות. להערכת המחברים, האקו-סיסטם הרוסי של עברייני כופרה לא צפוי להצטמצם בעקבות פעולות האכיפה, אלא הוא צפוי לשנות את שיטות הפעולה שלו, למשל על ידי שימוש מוגבר בפלטפורמות מאובטחות, כגון Tails ואחרות.^[259]

יוזמות רגולטוריות נגד הונאות במרחב הסייבר

ביוני 2025 אישרה מליאת הבית התחתון של הדומה שני חוקים חדשים למאבק בהונאות סייבר. החוק הראשון מתקן את סעיף 187 לחוק הפלילי,^[260] ומגדיר עבירה פלילית חדשה עבור לקוחות בנק שמעבירים את פרטי כרטיסי האשראי או את גישת החשבון שלהם לאנשים אחרים בתמורה לרווח — תופעה המכונה בשם Droppers. החוק השני מגביל את האפשרות לפתוח חשבון בנק לקטינים ומחייב לספק אישור כתוב מההורים, במטרה למנוע את מעורבותם בפעילות פלילית, לרבות בהונאות סייבר.^[261]

בשנת 2025 חיזקה רוסיה את שליטתה הפנימית במרחב הדיגיטלי באמצעות קידום ריבונות האינטרנט, הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה והחמרת חקיקה נגד הונאות ושימושים אסורים במרחב הדיגיטלי. במקביל, קידמה הממשלה את תפיסתה גם במדינות הדרום הגלובלי, בעיקר באפריקה ובאסיה, באמצעות שיתופי פעולה בתחום הסייבר, באופן המצביע על המשך העמקת השליטה הממשלתית במרחב הדיגיטלי והרחבת השפעתה מחוץ לגבולותיה גם בשנים הקרובות — חרף הסנקציות המוטלות עליה מצד המערב.

צפון-קוריאה

במהלך שנת 2025, המשיכה ממשלת צפון קוריאה להרחיב את יכולות הסייבר והמודיעין שלה, באמצעות שינויים מבניים, השקעה בפיתוח כלים מבוססי בינה מלאכותית לביצוע פעולות סייבר והנדסה חברתית והעמקת שיתופי פעולה בתחום עם מדינות יריבות למערב, בהן רוסיה.

שינויים ארגוניים ושיתופי פעולה בין-לאומיים

במסגרת השינויים הארגוניים שביצעה הממשלה, פורסם בספטמבר 2025 כי היא השלימה את הארגון מחדש של הלִשְׁכָּה הכללית למידע ולסיור מודיעיני של צפון קוריאה (RIGB),^[262] שהוקמה על בסיס סוכנות הביון הצבאית של צפון-קוריאה (RGB),^[263] שפעלה מ-2009. הלִשְׁכָּה החדשה מרכזת תחתיה ניהול מאוחד של תחומי לוויין, סייבר, אותות ומודיעין אנושי, תוך שילוב בין לוחמת מידע, לוחמה פסיכולוגית ולוחמה כלכלית. כחלק משיתוף פעולה טכני עם רוסיה, מפעילה ה-RIGB מחלקה ייעודית לניהול קשרים עם מומחים רוסים בתחומי הנעה לוויינית, חיישנים ומערכות קרקעיות.^[264] בנוסף, במרץ 2025, טרם הארגון מחדש, החלה ה-RGB, בהנחיית מנהיג המדינה, קים ג'ונג-און, בהקמת מרכז המחקר Research Center 227, בבירה, פיונגיאנג (Pyongyang), לפיתוח טכנולוגיות לתקיפת מערכות אבטחת סייבר של מדינות מערביות ורשתות מחשוב. המרכז צפוי לקדם מחקר ופיתוח של טכניקות לפריצה, לפתח טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לגניבת מידע ונכסים פיננסים ולפתח תוכנות לאיסוף ולניתוח מידע אוטומטיים.^[265]

מתקפות ריגול ושיבוש תשתיות

היקף מעורבותה של צפון קוריאה בפעילות סייבר זדונית ממשיך להתרחב — לרבות גניבת מטבעות קריפטוגרפיים, הונאות וריגול. בנובמבר, הודיעו בנפרד המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC)^[266] של מחלקת האוצר האמריקנית וממשלת אוסטרליה על הטלת סנקציות כלכליות ואיסורי כניסה נגד ארגונים ויחידים מצפון קוריאה, בשל מעורבותם בפעולות סייבר שבוצעו על ידי רשתות המזוהות עם הממשלה, לרבות ריגול סייבר מתקדם נגד ממשלות, תעשיות ביטחוניות וחוקרים, למימון תוכניות נשק גרעיני.^[267] ההחלטות התבססו על דו"ח^[268] של הצוות לניטור סנקציות רב-צדדיות (MSMT),^[269] שקבע כי בשנת 2024 גנבו האקרים צפון-קוריאנים לפחות 1.19 מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים והשתמשו ברשת עולמית של פעילי סייבר וטכנולוגיות IT לצורכי הלבנה, מכירת ציוד צבאי והתחמקות מסנקציות האו"ם. בנוסף, ציינו מחברי הדו"ח כי פעילי סייבר המזוהים עם ממשלת צפון קוריאה, בהם קבוצת APT37 (Scarcruft), מבצעים ריגול סייבר מתקדם נגד ממשלות, תעשיות ביטחוניות וחוקרים, כחלק ממערך פעילות רחב להשגת מידע אסטרטגי, המשרת את פיתוח תוכניות הנשק הגרעיני והבליסטי של המדינה.^[270]

בנוסף, בדצמבר 2025 פרסמה חברת Chainalysis דו"ח,^[271] שלפיו במהלך שנת 2025 גנבו קבוצות תקיפה הפועלות בחסות ממשלת צפון קוריאה לפחות 2.02 מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים — סכום המהווה כ-76 אחוזים מכלל הפריצות לשירותי קריפטו שיוחסו לפעילות מדינתית — חרף ירידה במספר האירועים המתועדים. על פי הדו"ח, הקבוצות ביצעו מתקפות ממוקדות בהיקפים כספיים חריגים, תוך שימוש במגוון דפוסי פעולה, הכוללים הטמעת עובדי IT בארגוני קריפטו, התחזות לגורמי גיוס עבור חברות מתחום ה-Web3,^[272] והבינה המלאכותית והשגת גישה לשירותי VPN ולמפתחות פרטיים.^[273] ממצאים אלה מצביעים על כך שגניבת נכסים דיגיטליים מהווה רכיב מרכזי ומתמשך במנגנון מימון פעילותה הביטחונית והצבאית של צפון קוריאה ואמצעי שיטתי לעקיפת משטר הסנקציות הבין-לאומי.

כמו כן, לפי חברת מיקרוסופט, בתקופה שבין יולי 2024 ליוני 2025, קבוצות תקיפה המזוהות עם ממשלת צפון קוריאה התמקדו בתקיפת מגזר ה-IT וארגונים ממגזרי הבנקאות וההגנה, לצד ארגונים לא ממשלתיים ומשרדי חוץ בעלי זיקה למדיניות החוץ של מזרח אסיה. בנוסף, זיהתה החברה כי גורמים מצפון קוריאה משתתפים לראשונה בשירותי כופרה כשירות (RaaS) וזיהתה עלייה במתקפות דיוג לאיסוף קניין רוחני הקשור למערכות נשק.^[274] בד בבד, לפי המרכז לאבטחת סייבר של אוסטרליה (ACSC)^{^[275]} קבוצות תקיפה צפון-קוריאניות מרבות לתקוף תשתיות חיוניות באוסטרליה, ככל הנראה לשם ביצוע משימות ריגול או כהכנה לקראת שיבוש אפשרי שלהן, כחלק מעימות עתידי מול אוסטרליה.^[276]

שימוש בבינה מלאכותית לביצוע מתקפות סייבר

לפי צוות מודיעין האיומים של גוגל, קבוצת ההאקרים UNC1069, המזוהה עם צפון-קוריאה, השתמשה ב-Gemini על מנת לאתר נתונים מאפליקציות של ארנקי מטבעות מבוזרים וניסתה באמצעותו גם לפתח קוד לגניבת מטבעות.^[277] נוסף על כך, בפברואר 2025 פרסמה CrowdStrike את דו"ח איומי הסייבר העולמיים לשנת 2025,^[278] ממנו עולה כי קבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית Famous Chollima השתמשה בבינה מלאכותית בביצוע של מתקפות הנדסה חברתית נגד חברות בעולם. במסגרת זו, יצרו התוקפים פרופילים מזויפים ברשת Linkedin וסיפקו תשובות משכנעות בראיונות עבודה, מה שסייע להם להתקבל לעבודה לארגונים שונים ולבצע נגדם מתקפות סייבר.^[279]

השילוב של ההתרחבות הארגונית, ההשקעה בבינה מלאכותית והעמקת המעורבות הגלובלית של קבוצות תקיפה בחסות צפון-קוריאה, מדגיש את פעילות הסייבר כמרכיב מרכזי של ממשלת צפון קוריאה להשגת יתרונות כלכליים וביטחוניים. מרבית הפעילות מתבססת הן על חדירה לתקופות ממושכות והן על תקיפות ממוקדות, לאיסוף מודיעין והפקת רווחים לטווח המיידי. בהתאם לכך, מדינות המערב נדרשות לראות בה הפרה של נורמות ההתנהלות במרחב הדיגיטלי ולגבש מענה מתואם, המשלב, בין היתר, אכיפה ושיתוף מודיעין.

פשיעת סייבר

השנה האחרונה מהווה מפנה במפת האיומים של פשיעת הסייבר העולמית, עם מעבר קבוצות פשיעה למודלים עסקיים של שירותי נוזקה כשירות (MaaS)^[280] ואלימות כשירות (VaaS),^[281] הגברת השימוש טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במתקפות סייבר, גיוסם של צעירים דרך רשתות חברתיות לביצוע פעולות פשיעה במימד הקיברנטי ובמימד הפיזי וטשטוש מכוון של הגבולות בין פשיעה לפעילות מדינתית, המקשה על ייחוס ותגובה. כנגד מגמות אלו, הקהילה הבין-לאומית פעלה להרחבת שיתופי פעולה, אך נראה כי הפער בין היקף האיום למשאבים המוקצים להתמודדות נותר משמעותי.

עליה בתקיפות ממניעים כלכליים

בתחילת 2025 פרסם צוות מודיעין האיומים של גוגל (TAG ו-Mandiant) כי היקף התקיפות ממניעים כלכליים בשנת 2024 היה פי ארבעה מתקיפות שביצעו גורמים מדינתיים. למרות איום ייחוס זה, ארגונים לאומיים בהגנת סייבר עדיין מרכזים את עיקר מאמציהם מול איומים מצד גורמים מדינתיים, תוך תיעדוף נמוך יותר לפשיעת הסייבר הכלכלית. כחלק ממגמה זו ולמרות הקמת צוותי משימה בינלאומיים בתחום הכופרה, לדוגמא היוזמה הבין-לאומית למאבק במתקפות כופרה (CRI),^[282] מספר אתרי הדלפת נתונים (DLS)^[283] שהקימו קבוצות כופרה כמעט הוכפל בשנים 2024-2022.^[284]

מגמה נוספת היא הידוק שיתוף פעולה בין עברייני סייבר לקבוצות תקיפה ממשלתיות. לדוגמא, קבוצת Secret Blizzard הרוסית השתמשה בנוזקת Amadey bot של עברייני סייבר לתקיפות באוקראינה,^[285] וקבוצת APT41 הסינית משלבת בין ריגול סייבר למתקפות כופרה נגד חברות משחקי וידאו.^[286] מודל היברידי של ריגול מדינתי ובמקביל פעולות פשיעה לגריפת רווח כספי, מאפשר לקבוצות APT להשפיע בו זמנית על ממשלות, תשתיות חיוניות ועסקים גלובליים במגזר הפרטי ובכך לטשטש את הגבולות בין פשיעה לפעילות מדינתית, באופן המקשה על ייחוס ותגובה.

דו"ח נוסף של Mandiant מאפריל 2025 חשף נתונים המדגימים את ההתמקצעות ושיפור היכולות הטכנולוגיות של קבוצות פשיעת הסייבר. על פי הדו"ח, זמן השהייה החציוני המרווח הזמני בין רגע הפריצה לבין גילויה — עלה ל-11 ימים ב-2024, לעומת 10 ימים ב-2023. הדו"ח מדגיש שקבוצות כופרה מנצלות חלון זמן קצר זה לביצוע תקיפות מהירות ואפקטיביות. ממצא קריטי נוסף שפורסם על ידי חברת אבטחת המידע האמריקנית VulnCheck הוא ההאצה בניצול תקלות Zero Day: 32.1% מהפגיעויות נוצלו ביום גילוי ה-CVE או לפניו, במחצית הראשונה של 2025 — עלייה מ-23.6% בשנת 2024. נתון זה מדגים שעברייני סייבר ותוקפים מדינתיים ממשיכים להקדים באופן עקבי את המגנים לפגיעויות שזה עתה נחשפו — תופעה המלמדת שקבוצות פשיעת סייבר מאמצות יכולות תקיפה מתקדמות ופועלות בקנה מידה ובמהירות הולכים וגדלים.^[287]

מודלים עסקיים חדשים

דו"ח היורופול ממרץ 2025 (EU-SOCTA report) מתאר שינוי מהותי במבנה פשיעת הסייבר המאורגנת. עבריינים מאמצים מודלים עסקיים לגיטימיים, כגון שרשראות אספקה, התמחות ושותפויות ופועלים ברשתות מקצועיות עם שירותי MaaS. קבוצות כופרה קטנות פועלות ברשתות, בהן הן משתפות פעולה עם שותפים עסקיים או ספקי שירותים שונים. המעבר הזה מוריד את חסם הכניסה ומאפשר גם לעבריינים חסרי מיומנות טכנית לבצע תקיפות מתוחכמות. מגמה נוספת היא שימוש ב-LLMs ו-Deepfake להונאות הנדסה חברתית, החל מניסוח הודעות דואר משכנעות ועד יצירת קטעי מדיה המתחזים למנהלים. הבינה המלאכותית מסייעת גם באוטומציה של שלבים שונים, כמו מיון מידע גנוב (להרחבה אודות פשיעת סייבר מבוססת בינה מלאכותית ראו בעמ' 7). דו"ח היורופול מזהיר גם מאיום עתידי של מתקפות HNDL בעידן הקוונטי,^[288] שבהן תוקפים אוספים מידע מוצפן כיום לפענוח עתידי.^[289]

באפריל 2025 הקים היורופול כוח משימה (OTF GRIMM) להתמודדות עם תופעה חדשה: VaaS. ארגוני פשיעה מגייסים צעירים דרך רשתות חברתיות באמצעות ממים וקודים מילוליים, ומשכנעים אותם לבצע פשעים פיזיים ומקוונים תמורת תמריצים כלכליים. שמונה מדינות באיחוד האירופי, בהובלת שוודיה, פועלות למיפוי הרשתות, תיאום חקירות בין-לאומיות, ושיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה לשיפור זיהוי ומניעה.^[290]

שיתופי פעולה בין-לאומיים

במישור הבילטראלי, בינואר 2025 חתמו ארה"ב והודו על מזכר הבנות להרחבת שיתוף הפעולה בחקירת פשעי סייבר. במסגרת שיתוף הפעולה, ישתפו סוכנויות שתי המדינות פעולה בחקירות פליליות של פשעי סייבר, בדגש על קידום הכשרות מקצועיות ושיתוף מודיעין איומי סייבר וראיות דיגיטליות.^{^[291]} באפריל 2025 הודיעה אוסטרליה על קיום דיונים לחתימת הסכם בילטרלי חדש עם ממשלת הודו לשיתוף מידע בזמן אמת, להתמודדות עם פשיעת סייבר.^{^[292]} באותו החודש השיקו ניגריה ובריטניה צוות חקירה משולב למאבק בפשיעת סייבר (JCTC)^{^[293]} לשיפור התמודדותן עם פשיעת סייבר בין-לאומית נגד אזרחים ועסקים, באמצעות שיפור שיתוף הפעולה והמידע בניהן.^[294]

ברמה האזורית, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) קיים במהלך 2025 ביקורים לימודיים בארמניה (פיתוח מאגר נתונים לפשיעת סייבר) ובאוזבקיסטן (הכשרת מערכת המשפט),^[295] לצד סדנת הכשרה בחקירת פשעי סייבר בקזחסטן.^[296] באוקטובר השיקה הסוכנות ליישום מדיניות בתחומי הפשיעה והביטחון של אזור הקריביים (CARICOM IMPACS)^[297] את תוכנית CCSCAP המעודכנת לאזור הקריביים, הכוללת שישה תחומי פעולה, בהם קידום מסגרות מדיניות ורגולציה באבטחת סייבר ופשיעת סייבר.^[298]

במישור העולמי, באוקטובר 2025 נפתחה לחתימה בהאנוי אמנת האו"ם למאבק בשימוש לרעה בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות פליליות. האמנה, שאושרה בעצרת הכללית של האו״ם ב־24 בדצמבר 2024, נועדה לסייע בהתמודדות עם פשיעת סייבר וניצל לרעה של טכנולוגיות תקשורת ומידע לפעילות פלילית אחרת, כגון סחר בבני אדם. זאת, באמצעות הסדרת שיתוף פעולה בין מדינות בתחום אכיפת החוק ומתן סיוע טכני.^{^[299]} בדצמבר 2025 פרסם בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) מסמך מדיניות אודות השימוש בסמכויותיו לחקר והעמדה לדין של פושעי סייבר — התפתחות משמעותית בהכרה בתחום כדורש מעורבות מוסדות משפט בין-לאומיים.^{^[300]}

סיכום

השנה האחרונה ממשיכה להעיד על פער מבני של מדינות בהקצאת משאבים וסדרי עדיפויות להגנת סייבר. בעוד שארגונים ממשלתיים ממשיכים להתמקד באיומים מדינתיים, פושעי סייבר ממשיכים לפעול בחופשיות יחסית ומנצלים פער זה לביצוע עבירות פיננסיות. המעבר לשירותים מקצועיים כמו MaaS ו-VaaS משקף "קורפורטיזציה" של הפשיעה: אימוץ שרשראות אספקה, התמחות ושותפויות עסקיות ושיפור יכולות של טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת, מנמיך חסם הכניסה ומאפשר גם ל-Script kiddies חסרי מיומנות טכנית לבצע תקיפות מתוחכמות המזוהות עם פושעי סייבר. בנוסף, תופעת ה-VaaS מדגימה איך גיוס צעירים דרך רשתות חברתיות יוצר מאגר "עובדים זמניים" לפשיעה תוך ניצול תמריצים כלכליים וחוסר מודעות.

השימוש הגובר בבינה מלאכותית על ידי עבריינים— להונאות, אוטומציה של מיון מידע ועוד — מצביע על מרוץ חימוש טכנולוגי שבו צד ההגנה מתקשה להדביק את הקצב. שיתופי הפעולה הבין-לאומיים, כגון אמנת האו"ם, מציגים הישג המעיד על הכרה גלובלית בחומרת האיום. הסכמים בילטראליים ויוזמות אזוריות מעידים גם הם על ההבנה שפשיעת סייבר דורשת תגובה מתואמת.

לסיכום, ישנם שלושה צירים מקבילים המצביעים על איומי הייחוס ובניית המענים בשנת 2025 בפשיעת הסייבר. הראשון, מציג עלייה באיומי פשיעת סייבר לאור התמקצעות הפשיעה והסתמכות על טכנולוגיות מתקדמות. השני, מתמקד במענה הכולל התרחבות שיתופי פעולה בין-לאומיים עם דגש הולך וגובר על מהירות ויעילות תגובה וטיוב תהליך שיתוף מודיעין והצגת ראיות. השלישי, מצביע על הצורך לתעדף פעילות סיכול למול גורמי פשיעת סייבר באופן הדומה למאמצים המתקיימים בצד המגן למול תוקפים מדינתיים, לצד השקעת משאבים בפיתוח של מנגנונים טכנולוגיים ומבניים חדשניים, לפגיעה בתשתית הכלכלית ובישויות המרכיבות את רשתות הפשיעה, מנכסים פיננסיים, גיוס, שרשראות אספקה — ולא רק התמקדות בעבריינים בודדים.

ניתוח שוק הסייבר הישראלי

סקירה זו נועדה לבחון את מצב שוק הסייבר הישראלי בשנת 2025 באמצעות ניתוח SWOT — חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים — במטרה לזהות מגמות מרכזיות ולהעריך האם נדרש עדכון למדיניות הסייבר הלאומית. הניתוח מתבסס על שילוב בין סוגים שונים של מקורות: דיווחים כלכליים ועסקיים, ניתוחי שוק, ניתוחים אסטרטגיים ומדיניים וחומרים ממשלתיים. שילוב מקורות זה מאפשר להבין כיצד השוק הישראלי משתנה לנוכח תמורות טכנולוגיות, תחרותיות וגלובליות וכיצד האיומים וההזדמנויות מחייבים התאמות במדיניות בשנים הקרובות.

חוזקות

חוזקותיו של אקו-סיסטם הסייבר הישראלי נשארו עקביות ב-2025. הבולטת שבהן היא יכולת גיוס ההון הזר, שנותרה גבוהה גם בצל מלחמת חרבות ברזל והמורכבות הפוליטית הפנימית. גיוסי ענק כגון רכישת Wiz,^{^[301]} לצד סבבי השקעה משמעותיים בחברות כגון Noma Security^{^[302]} ו-Vega,^{^[303]} ממצבים את חברות אבטחת הסייבר הישראליות כיעד אטרקטיבי להשקעות מרחבי העולם ומשקפים אמון מתמשך של משקיעים זרים בחדשנות המקומית.^{^[304]} לצד זאת, התעשייה נשענת על מאגר מומחים הנוצר ביחידות הטכנולוגיה והסייבר של צה״ל, המשמשות כ״בית גידול״ המזינות באופן עקבי את השוק באנשי מקצוע בעלי ידע מעשי.^{^[305]} גם הביזור הגיאוגרפי היחסי תורם לביסוס התעשייה, כאשר תל אביב מרכזת את השיעור הגבוה ביותר של חברות סייבר; בבאר שבע מתקיים שיתוף פעולה בין יחידות הצבא (במסגרת מעבר אמ״ן לנגב), לבין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ויצרני מערכות בקרה תעשייתיות בתחום של אבטחת מערכות OT; ירושלים מאכלסת מרכזי אבטחה קוונטית והצפנה הקשורים לאוניברסיטה העברית והרצליה מהווה מוקד של חברות הזנק רבות בשלבים מוקדמים בתחום התוכנה כשירות (SaaS),^{^[306]} המתמקדות באבטחת ממשקי API ושרשרת האספקה. ביזור יחסי זה מאפשר יצירת מומחיות אזורית, גיוס מומחים מגוון וחיבור הדוק בין תעשייה, אקדמיה ויחידות טכנולוגיות ביטחוניות.^{^[307]}

חולשות

לצד חוזקותיו, שוק הסייבר הישראלי מתמודד עם מספר חולשות בולטות. החולשה הראשונה היא המחסור בהון אנושי מנוסה בתחום אבטחת הסייבר, כש-15% מהמשרות בתחום אינן מאוישות.^{^[308]} אף שיחידות הטכנולוגיה של צה״ל ממשיכות להזרים לשוק מומחי סייבר ופינטק, הן אינן מייצרות בהיקף מספק את המומחים הנדרשים בתחום הבינה המלאכותית,^{^[309]} שהפך לציר מרכזי בתעשייה. החולשה השנייה היא הקושי היחסי של חברות צעירות וחברות הזנק לפרוץ: עלויות השכר הגבוהות של אותם מומחים,^{^[310]} בשילוב הדרישה למשאבי מחשוב עצומים לצורך פיתוח ושילוב יכולות בינה מלאכותית,^{^[311]} וכן הירידה בהיקפי הגיוס של קרנות הון-סיכון ישראליות שהוקמו מאז 2023 — שמגבילה את הנגישות למימון בשלבים מוקדמים ומעמיקה את התלות בהון זר — מציבים חסמים משמעותיים בפני אותן חברות. מכלול גורמים זה מוביל לירידה במספר חברת ההזנק החדשות המוקמות בישראל, קושי בהקמת צוותי פיתוח מקומיים והסתמכות על עובדים בחו״ל.^{^[312]} החולשה השלישית היא מורכבות תפעולית, המתבטאת בכך שחברה ישראלית ממוצעת נדרשת להפעיל למעלה מ-75 כלי אבטחת רשת שונים. שימוש בעשרות כלים במקביל מקשה על ניהול מדיניות אבטחה אחידה ועלול להשאיר חלקים מהרשת ללא כיסוי מספק. מצב זה מוביל אומנם חברות המספקות שירותי אבטחת סייבר להציע פתרונות של איחוד הכלים, אך תהליכי המעבר אליהם יוצרים קשיים בטווח הזמן הקצר.^{^[313]}

הזדמנויות

לצד האתגרים, נפתחו בפני שוק הסייבר הישראלי הזדמנויות לחיזוק שיתופי פעולה אסטרטגיים. מול ארה״ב, למשל, חוק ה-NDAA^{^[314]} לשנה הפיסקאלית 2026 קובע כי מחלקת ההגנה תשיק תוכנית מחקר ופיתוח משותפת עם בעלות בריתה של ארה״ב — ובהן ישראל — המתמקדת בטכנולוגיות סייבר, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. תוכנית זו עשויה להרחיב את השתלבותן של חברות ישראליות בפרויקטים ביטחוניים וטכנולוגיים בארה״ב.^{^[315]} גם היחסים עם הודו מייצרים פוטנציאל משמעותי לשוק המקומי. ראשית, נחתם מזכר הבנות המרחיב את שיתופי הפעולה בין המדינות בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והפיתוח הביטחוני.^{^[316]} בנוסף, נחתם הסכם השקעות חדש שנועד להקל על הזרמת השקעות הדדיות ולהבטיח הגנה למשקיעים.^{^[317]} במקביל, נמשך תהליך לקידום הסכם סחר חופשי בין ישראל להודו.^{^[318]} מהלכים אלו עשויים לפתוח שווקים חדשים בפני חברות ישראליות ולחזק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי והמסחרי בין שתי המדינות.

תחום המחשוב הקוונטי פותח גם כן בפני ישראל הזדמנויות משמעותיות לחיזוק מעמדה הטכנולוגי. פתיחת מרכז המחשוב הקוונטי הלאומי (IQCC)^{^[319]} ביוני 2024 סיפקה לראשונה תשתית מחקר מקומית הכוללת גישה לשלושה סוגי מחשבים קוונטיים — צעד המפחית תלות במעבדות מחו״ל ומבסס יכולת עצמאית בתחום מתפתח זה.^{^[320]} בפברואר 2025, פרסם מערך הדיגיטל הלאומי הנחיות המחייבות משרדי ממשלה להיערך לעידן הפוסט-קוונטי באמצעות מיפוי מערכות וזיהוי מידע רגיש —^{^[321]} מהלך המהווה צעד ראשון בהיערכות לאומית, אך כזה שיידרש להתרחב גם לתשתיות חיוניות ורגישות. בזירה הבין-לאומית, יוזמה משותפת של ישראל וארה״ב להקמת קרן מחקר בהיקף של 200 מיליון דולר עתידה לקדם פרויקטים משותפים בתחום המחשוב הקוונטי, הבינה המלאכותית והסייבר ולבסס שיתופי פעולה עם מדינות המפרץ.^{^[322]} כיוון שמחשוב קוונטי עשוי לשנות מן היסוד את עולמות ההצפנה ואבטחת המידע, נדרשת מעורבות ויוזמה ישראלית — לאומית ופרטית — כדי להבטיח שמעמדה בתחום יישמר בעתיד.

איומים

האיום המרכזי על מרחב הסייבר הישראלי נובע מאיראן וקבוצות השלוחים וההאקטיביסטים המזוהות עימה. ברמה המדינתית, איראן מפעילה שורה של כלים שמטרתם פגיעה בחוסן הציבורי: מתקפות דיוג, הפצת התראות כוזבות וקמפיינים פסיכולוגיים מאורגנים ברשתות החברתיות.^{^[323]} חלק מפעילות זו מתואמת באמצעות ערוצי Telegram ייעודיים, כגון ערוץ CAR ONLINE המונה מאות אלפי מנויים, המשמש כמוקד הנחיה ליצירת חשבונות מזויפים ולהפצת מסרים שנועדו לזרוע פחד ובלבול בציבור הישראלי.^{^[324]} במקביל, זוהו ניסיונות איראניים לנצל מצלמות אבטחה אזרחיות, מתוך מטרה לאסוף מודיעין בזמן אמת ולשפר את דיוק התקיפות הקינטיות —^{^[325]} דבר הממחיש את המעבר מאיום תודעתי בלבד לאיום שהינו גם מבצעי-פיזי. לצד הפעילות המדינתית, פועלות גם קבוצות האקטיביסטים והשלוחים הפרו-איראניים. קבוצות אלו מבצעות מתקפות DDoS, השחתות אתרים, הדלפות מידע והפצת מידע כוזב, כאשר חלקן מרחיבות את התקיפות גם למדינות המזוהות עם ישראל, ובהן ארה״ב, בריטניה וירדן.^{^[326]} במהלך מבצע ״עָם כְּלָבִיא״ פעלו נגד ישראל לא פחות ממאה קבוצות שונות, שביצעו מתקפות יומיומיות מתואמות. אפליקציית Telegram מהווה גם בזירה זו פלטפורמה מרכזית לתיאום תקיפות ולגיוס פעילים.^{^[327]} ריבוי הקבוצות והאופי המבוזר של פעילותן יוצרים עומס על מערכי ההגנה, ולשכבת איום זו אין כיום מענה מלא במסגרת יכולות ההתגוננות הקיימות.

ישראל עודנה אחת המובילות העולמיות בתחום הסייבר, עם תעשייה חדשנית, יכולת משיכת הון גלובלית ואקו-סיסטם טכנולוגי מפותח ומבוזר יחסית. עם זאת, ניתוח המגמות בשנת 2025 מצביע על כך ששוק הסייבר הישראלי ניצב מול שילוב של אתגרים פנימיים ואיומים חיצוניים, הדורשים מענה ב־2026. פנימית, השוק מתמודד עם מחסור מתמשך בכוח אדם מיומן — במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית — לצד קושי גובר של חברות צעירות להתבסס ולפתח טכנולוגיות מתקדמות ועומסים תפעוליים הנובעים מריבוי כלי אבטחה. מנגד, מבחוץ, גובר האיום מצד איראן, המשלב לוחמה פסיכולוגית, הפצת מידע כוזב ומאמצי ריגול ומתבסס על רשת נרחבת של קבוצות האקטיביסטים, הפועלות בהיקף חסר תקדים ומפעילות לחץ מתמשך על מערכי ההגנה ועל המשק כולו. במציאות זו, שיתופי פעולה בינלאומיים — עם ארה״ב, הודו ומדינות נוספות — לצד פיתוח טכנולוגיות מפציעות כמו מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית, אם יקודמו באופן יזום על ידי המדינה (לרבות באמצעות רגולציה), יכולים לסייע בשימור מקומה של ישראל כמובילה בתחום.

דוגמה לכך היא מתקפת הסייבר שהשביתה את שירות התקשורת הלוויינית של חברת Viasat בעת פלישת רוסיה לאוקראינה, מתוך מטרה לפגוע ביכולת התקשורת הלוויינית של צבא אוקראינה. https://www.viasat.com/perspectives/corporate/2022/ka-sat-network-cyber-attack-overview/ ↑
דוגמה לכך היא טענתה של מנהלת המודיעין הצבאית של אוקראינה כי מחקה מידע והרסה 280 שרתים במרכז המחקר הרוסי להידרו-מטאורולוגיה, המנתח מידע המתקבל מלווייני תצפית ומשמש בין השאר לאיסוף מודיעין בינואר 2024. בעוד שאין אישור מאומת לקיומה של המתקפה, הרי שגם הודעה על מתקפה כוזבת משרתת את הלוחמה ההיברידית שמקיימת אוקראינה בתגובה לפלישתה של רוסיה. https://therecord.media/ukrainian-hackers-hit-russian-scientific-center ↑
https://cyberscoop.com/russian-apt28-cyberattacks-target-western-logistics-ukraine/ ↑
Main Directorate of Intelligence of the Ministry of Defence of Ukraine ↑
https://kyivindependent.com/ukrainian-intel-hackers-hit-gazproms-network-infrastructure-sources-say-07-2025/ ; https://edition.cnn.com/2025/11/14/europe/ukraine-russia-assassination-attempt-intl-hnk ↑
https://www.trustwave.com/en-us/resources/blogs/spiderlabs-blog/the-russia-ukraine-cyber-war-part-3-attacks-on-telecom-and-critical-infrastructure/ ↑
https://www.radware.com/security/threat-advisories-and-attack-reports/cyberattacks-hacktivism-and-disinformation-in-the-2025-israel-iran-war/ ; https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/rkfvikzeel ; https://www.newarab.com/news/iranian-hack-leaks-data-israeli-soldiers-drone-operators ↑
https://irregularwarfare.org/articles/hezbollahs-information-warfare-in-the-post-october-7-era/ ↑
ההאקרים ככל הנראה התמקדו במערכת בקרה MicroSCADA שאינה נתמכת יותר על מנת להשיג גישה למפסקים (Circuit breakers), אולם לא ידוע כיצד השיגו גישה ראשונית למערכת. https://cloud.google.com/blog/topics/threat-intelligence/sandworm-disrupts-power-ukraine-operational-technology ↑
https://www.politico.eu/article/russian-hackers-took-control-norwegian-dam-police-chief-says/ ↑
https://www.geopoliticalmonitor.com/war-without-harm-chinas-hybrid-warfare-playbook-against-taiwan/
https://www.cna.org/archive/CNA_Files/pdf/russian-military-strategy-core-tenets-and-operational-concepts.pdf ↑
https://irregularwarfare.org/articles/hezbollahs-information-warfare-in-the-post-october-7-era/ ↑
https://www.ibm.com/think/topics/agentic-ai ↑
https://assets.anthropic.com/m/ec212e6566a0d47/original/Disrupting-the-first-reported-AI-orchestrated-cyber-espionage-campaign.pdf ↑
https://arstechnica.com/security/2025/11/researchers-question-anthropic-claim-that-ai-assisted-attack-was-90-autonomous/ ↑
מפתחי תוכנות משתמשים בהערות קוד על מנת להוסיף הסברים מסוימים אודות התוכנות, כגון תיקון תקלות.
https://www.bairesdev.com/blog/code-commenting-dos-and-donts ↑
https://www.healthcareinfosecurity.com/uk-police-are-ill-equipped-to-tackle-ai-crimes-a-27888
https://research.checkpoint.com/2025/funksec-alleged-top-ransomware-group-powered-by-ai/ ↑
פרמטרים הם המשתנים שהמודל לומד מהמידע שמסופק לו במהלך האימון והם משפיעים על תוצריו ועל יכולתו להבין שפה ולבצע משימות חיזוי שונות. https://www.deepchecks.com/glossary/llm-parameters/?utm_ ↑
https://arxiv.org/html/2508.20444v1 ↑
https://www.okta.com/newsroom/articles/okta-observes-v0-ai-tool-used-to-build-phishing-sites/ ↑
https://gbhackers.com/apt28-hackers-unveil-first-llm-powered-malware/#google_vignette
https://www.cryptika.com/first-known-llm-powered-malware-from-apt28-hackers-integrates-ai-capabilities-into-attack-methodology/
https://cert.gov.ua/article/6284730
https://cdn-dynmedia-1.microsoft.com/is/content/microsoftcorp/microsoft/bade/documents/products-and-services/en-us/security/Microsoft-Digital-Defense-Report-2025.pdf ↑
https://cdn-dynmedia-1.microsoft.com/is/content/microsoftcorp/microsoft/bade/documents/products-and-services/en-us/security/Microsoft-Digital-Defense-Report-2025.pdf ↑
https://cetas.turing.ac.uk/publications/ai-and-serious-online-crime ↑
https://cdn.prod.website-files.com/626ff19cdd07d1258d49238d/67c5b7b24b8f30bb4878f9f5_Darktrace%20State%20of%20AI%20Cybersecurity%202025.pdf ↑
https://www.isc2.org/Insights/2025/07/ISC2-Research-Cybersecurity-Teams-Cautious-on-AI-Adoption ↑
https://www.ibm.com/downloads/documents/us-en/131cf87b20b31c91 ↑
קישור למאמר: https://arxiv.org/html/2503.03180v1 ↑
Human–Machine Interface ↑
Energy management system; מערך כלים מבוססי תוכנה וחומרה, המיועד לחלוקה אופטימלית של זרימת החשמל בין משאבי אנרגיה מבוזרים, כגון לוחות סולאריים. https://www.gridx.ai/knowledge/what-is-an-energy-management-system ↑
https://arxiv.org/pdf/2508.10044 ↑
https://arxiv.org/html/2503.03180v1 ↑
https://arxiv.org/abs/2507.07416 ↑
The AI Economic Security Center to Secure U.S. Critical Infrastructure from Cyberthreats ↑
https://www.nist.gov/news-events/news/2025/12/nist-launches-centers-ai-manufacturing-and-critical-infrastructure ↑
https://ijarcce.com/wp-content/uploads/2025/06/IJARCCE.2025.14669.pdf ↑
https://www.rstreet.org/wp-content/uploads/2025/05/FINAL-r-street-policy-study-no-325.pdf ↑
Identity and access management ↑
https://services.google.com/fh/files/misc/cybersecurity-forecast-2026-en.pdf ↑
https://arcticwolf.com/resource/_pfcdn/assets/10926/contents/1025314/8a267921-244e-46a1-b8b2-795388dec9da.pdf ↑
https://cyber.gouv.fr/en/publications/building-trust-ai-through-cyber-risk-based-approach
https://nvlpubs.nist.gov/nistpubs/ai/NIST.AI.100-2e2025.pdf ↑
https://nvlpubs.nist.gov/nistpubs/ai/NIST.AI.100-2e2025.pdf ↑
https://www.kb.cert.org/vuls/id/733789
https://www.bleepingcomputer.com/news/security/time-bandit-chatgpt-jailbreak-bypasses-safeguards-on-sensitive-topics/ ↑
Chain-of-thought ↑
https://www.securityweek.com/new-cca-jailbreak-method-works-against-most-ai-models/
https://www.bankinfosecurity.com/ai-hijacked-new-jailbreak-exploits-chain-of-thought-a-27594 ↑
https://arxiv.org/html/2511.03247v1#S2 ↑
https://www.etsi.org/deliver/etsi_ts/104200_104299/104223/01.01.01_60/ts_104223v010101p.pdf ;
https://www.bsi.bund.de/SharedDocs/Downloads/EN/BSI/KI/Evasion_Attacks_on_LLMs-Countermeasures.pdf?__blob=publicationFile&v=2
https://reports.weforum.org/docs/WEF_Artificial_Intelligence_and_Cybersecurity_Balancing_Risks_and_Rewards_2025.pdf ↑
https://assets.anthropic.com/m/ec212e6566a0d47/original/Disrupting-the-first-reported-AI-orchestrated-cyber-espionage-campaign.pdf ↑
קישור למסמך: https://www.cisa.gov/sites/default/files/2025-01/JCDC%20AI%20Playbook_1.pdf ↑
https://cyabra.com/blog/1000-fake-accounts-disrupting-german-elections/
https://www.recordedfuture.com/research/russian-influence-assets-converge-on-moldovan-elections ↑
https://www.friendsofeurope.org/insights/critical-thinking-hybrid-warfare-through-disinformation-the-recent-case-of-romania
https://www.bbc.com/news/articles/c4g5kl0n5d2o ↑
https://www.openminds.ltd/reports/end-of-democracy-how-pro-russian-telegram-channels-influence-romanian-elections#romanian-telegram-network ; https://epde.org/wp-content/uploads/2025/05/Preliminary-report_second-round.pdf
https://www.romania-insider.com/romania-disinformation-russia-may-2025; https://www.bbc.com/news/articles/c4g5kl0n5d2o ↑
https://www.newsguardtech.com/special-reports/russian-propagandist-john-mark-dougan-german-election/
https://www.recordedfuture.com/research/stimmen-aus-moskau-russian-influence-operations-target-german-elections
https://www.bbc.com/news/articles/c4g5kl0n5d2o ↑
https://www.bbc.com/news/articles/c4g5kl0n5d2o ; https://cyabra.com/blog/1000-fake-accounts-disrupting-german-elections/ ↑
https://www.recordedfuture.com/research/russian-influence-assets-converge-on-moldovan-elections
https://www.recordedfuture.com/research/stimmen-aus-moskau-russian-influence-operations-target-german-elections ↑
https://dfrlab.org/2025/04/29/how-social-media-shaped-the-2025-canadian-election/ ↑
https://www.msn.com/en-ca/news/canada/china-and-russia-tried-to-interfere-in-last-election-but-to-little-avail-watchdog-says/ar-AA1NKJ0u?cvid=68df47a829914473b562aa6f19764cf4&ocid=windirect
https://www.canada.ca/en/democratic-institutions/services/protecting-democracy/critical-election-incident-public-protocol/retrospective-report-45th-gerneral-election.html ↑
https://www.gmanetwork.com/news/topstories/nation/943790/nsc-there-are-indications-china-interfering-in-eleksyon-2025/story/ ↑
https://www.abs-cbn.com/news/nation/2025/4/24/chinese-embassy-hired-troll-farm-to-spread-disinformation-tolentino-1534 ↑
https://www.hindustaantimes.com/operation-sindoor-a-comprehensive-overview/?utm_ ; https://www.ynet.co.il/news/article/syfwazijxl ↑
https://gnet-research.org/2025/08/18/digital-aftershocks-deepfakes-in-the-wake-of-the-pahalgam-attack-in-kashmir/ ↑
https://www.indiatvnews.com/news/india/pakistan-s-ispr-spreads-fake-news-after-operation-sindoor-claims-of-strikes-inside-india-proven-false-know-details-here-2025-05-07-989019
https://reutersinstitute.politics.ox.ac.uk/news/truth-casualty-how-indian-fact-checkers-debunked-false-claims-during-india-pakistan-crisis
https://www.globaltimes.cn/page/202505/1333720.shtml
https://www.indiatoday.in/world/story/pakistans-propaganda-machine-in-overdrive-after-operation-sindoor-2721388-2025-05-08 ↑
https://www.csohate.org/wp-content/uploads/2025/05/Report_CSOH_Inside-the-Misinformation-and-Disinformation-War-.pdf ↑
https://factly.in/video-showing-pakistan-pm-shehbaz-sharif-admitting-defeat-is-a-deepfake/
https://www.boomlive.in/fact-check/narendra-modi-jaishankar-amit-shah-india-pakistan-operation-sindoor-pahalgam-deepfakes-ai-28534 ↑
https://economictimes.indiatimes.com/news/defence/china-pakistan-launch-operation-disinformation-on-rafale-after-indias-terror-strikes/articleshow/121683544.cms?from=mdr
https://www.financialexpress.com/world-news/pakistans-claim-of-shooting-down-indian-rafales-during-operation-sindoor-is-inaccurate-says-dassault-ceo/3880317/?utm_ ↑
https://www.rfi.fr/en/france/20250707-french-intel-claims-china-launched-disinformation-campaign-against-rafale-jets
https://economictimes.indiatimes.com/news/defence/china-pakistan-launch-operation-disinformation-on-rafale-after-indias-terror-strikes/articleshow/121683544.cms?from=mdr ↑
https://networkcontagion.us/wp-content/uploads/Inside-a-Pakistani-network-promoting-false-flag-conspiracies-about-Pahalgam-terrorist-attack.pdf ↑
https://assets.recordedfuture.com/insikt-report-pdfs/2025/cta-2025-0902.pdf ↑
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/coordinated_iranian_fake_accounts_social_media_rising_lion_2025-06/he/Research_Reports_coordinated_iranian_fake_accounts_social_media_rising_lion_2025-06_he%20.pdf ↑
https://www.inss.org.il/he/publication/isnad/ ↑
https://www.inss.org.il/he/publication/isnad-iran-israel/ ↑
https://www.isoc.org.il/files/docs/isoc-il-Ballistic-Fakes-he.pdf ↑
https://ict.org.il/iranian-tiktok-campaign-seeks-to-shape-war-perceptions-using-ai/#:~:text=On%20Thursday%2C%2012%20JUNE%202025%2C,public%20perception%20and%20project%20strength ↑
Foreign Influence Task Force ↑
https://archive.is/MQAkr ; https://cyberscoop.com/doj-disbands-foreign-influence-task-force ↑
Global Engagement Center; המרכז תיאם את פעולות הממשל האמריקני להתמודדות עם תעמולה ומידע כוזב ממקורות זרים נגד ארה"ב.
https://2021-2025.state.gov/about-us-global-engagement-center-2/
https://www.politico.com/news/2025/04/16/state-department-shutters-gec-foreign-disinformation-00292982 ↑
https://www.independent.co.uk/news/world/americas/us-europe-russia-disinformation-memorandum-b2823146.html ↑
https://time.com/7205332/meta-fact-checking-community-notes
https://www.wcbu.org/npr-news/2025-01-07/meta-says-it-will-end-fact-checking-as-silicon-valley-prepares-for-trump ↑
https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/news/german-digital-services-coordinator-tests-platforms-readiness-under-digital-services-act
https://www.euractiv.com/section/tech/news/tiktok-announces-new-measures-to-combat-misinformation-ahead-of-romanian-election/ ↑
בעקבות זאת, שונה שם הקוד ל-DSA Voluntary Code of Conduct. הנציבות האירופית פרסמה את הקוד לראשונה באוקטובר 2018, מתוך מטרה להיאבק בהפצת מידע כוזב. קישור להורדת מסמך הקוד: https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/library/code-conduct-disinformation#:~:text=At%20the%20request%20of%20the,under%20the%20Digital%20Services%20Act
https://www.techpolicy.press/eu-disinformation-code-takes-effect-amid-censorship-claims-and-trade-tensions/
Digital Services Act; החוק נכנס לתוקף באוגוסט 2023 ומשית דרישות על פלטפורמות מדיה חברתיות להגבלת ההפצה של מידע כוזב, הסרה מיידית של תוכן לא חוקי, הגברת ההגנה על קטינים במרחב הדיגיטלי ועוד. https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:32022R2065 ↑
https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/ip_25_2660 ↑
https://www.whitehouse.gov/presidential-actions/2025/01/restoring-freedom-of-speech-and-ending-federal-censorship ↑
https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/policies/online-disinformation ↑
https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2019/05/%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92-%D7%94%D7%93%D7%A8.pdf ;
https://thehill.com/opinion/national-security/437138-for-russia-war-with-the-us-never-ended-and-likely-never-will/ ↑
https://edmo.eu/wp-content/uploads/2025/06/EDMO-Report-How-is-disinformation-addressed-in-the-member-states-of-the-European-Union-%E2%80%93-27-country-cases-.pdf ↑
https://uk.news.yahoo.com/intel-reveals-putin-plan-weasel-024528853.html
https://www.axios.com/2022/10/26/disinformation-campaign-midterms-china-dragonbridge-mandiant ↑
Cyber Safety Review Board ↑
https://www.documentcloud.org/documents/25500121-dhs-letter-on-termination-of-all-dhs-advisory-committee-members/ ↑
Achieving Efficiency Through State and Local Preparedness ↑
Assistant to the President for National Security Affairs ↑
קישור לצו: https://www.whitehouse.gov/presidential-actions/2025/03/test/ ↑
https://www.tpr.org/military-veterans-issues/2025-10-20/texas-cyber-command-launches-at-ut-san-antonio ↑
Application of protecting Americans from foreign adversary controlled applications act to TikTok ↑
https://apnews.com/article/trump-tiktok-china-framework-deal-fff6094ef7012840ec726fcf2cb68aef ↑
Saving TikTok While Protecting National Security ↑
קישור לצו: https://www.whitehouse.gov/presidential-actions/2025/09/saving-tiktok-while-protecting-national-security/ ↑
Sustaining select efforts to strengthen the nation’s cybersecurity and amending Executive Order 13694 and Executive Order 14144 ↑
קישור לצו: https://www.whitehouse.gov/presidential-actions/2025/06/sustaining-select-efforts-to-strengthen-the-nations-cybersecurity-and-amending-executive-order-13694-and-executive-order-14144/ ↑
https://www.boston.com/news/business/2025/01/07/meta-replaces-fact-checking-with-x-style-community-notes
https://www.msn.com/en-us/politics/government/zuckerberg-made-fact-check-changes-after-trump-visit-gop-congressman/ar-BB1rbY8S?apiversion=v2&noservercache=1&domshim=1&renderwebcomponents=1&wcseo=1&batchservertelemetry=1&noservertelemetry=1 ↑
Federal Communications Commission ↑
קישור להצעה: https://docs.fcc.gov/public/attachments/DOC-408945A1.pdf ↑
https://therecord.media/fcc-removes-biden-era-cybersecurity-rules-telecoms-salt-typhoon ↑
Cyber Mission Force, כוח משימת הסייבר שייך לפיקוד הסייבר וכולל 133 צוותים ייעודיים הנמנים על זרועות צבא ארה"ב השונות. הכוח אחראי על ההכוונה, התיאום והסנכרון של מבצעים הגנתיים והתקפיים במרחב הסייבר.
להרחבה: https://www.arcyber.army.mil/Portals/34/Fact%20Sheets/Cyber%20Mission%20Force/ARCYBER%20fact%20sheet%20-%20Cyber%20Mission%20Force%20(7Feb2020).pdf?ver=9hogFsBylRoHHLJ0oN2MAQ%3D%3D ↑
https://www.akingump.com/en/insights/alerts/cyber-protections-set-to-advance-in-must-pass-defense-legislation
קישור לחוק: https://docs.house.gov/billsthisweek/20251208/RCP_xml[2].pdf ↑
Continuing Appropriations, Agriculture, Legislative Branch, Military Construction and Veterans Affairs, and Extensions Act, 2026 ↑
Cybersecurity Information Sharing Act of 2015. קישור לחוק: https://www.congress.gov/114/bills/s754/BILLS-114s754es.pdf ↑
במסגרת זו, למשל, מגדיר החוק כי מידע שימסרו חברות פרטיות לממשל במסגרתו לא ייחשף לציבור, כנדרש לפי חוק חופש המידע (FOIA), מה שיאפשר להן לשתף עם הממשל מידע עסקי רגיש בדיווח על איומי סייבר. https://www.jdsupra.com/legalnews/cybersecurity-information-sharing-act-8075793/ ↑
State and Local Cybersecurity Grant Program; תוכנית שהשיקה בשנת 2022 המחלקה לביטחון המולדת (DHS), הכוללת הקצאת מענקים שנתיים, שיסייעו לגופי ממשל מרמת המדינה ומטה, לפתח יכולות לזיהוי, להגנה ולתגובה לאיומי סייבר על תשתיות חיוניות. להרחבה על התוכנית: https://www.cisa.gov/cybergrants/slcgp ↑
ההצעה קובעת כי המענקים הפדראליים שיינתנו במסגרתה יממנו עד 60% מעלות הפעולות לחיזוק אבטחת הסייבר של גוף יחיד ועד 70% עבור קבוצת ארגונים. עם זאת, גופים שיטמיעו מנגנוני אימות רב שלבי (MFA) עד ה-1 באוקטובר 2027, יהיו זכאים לתוספת מימון של חמישה אחוזים נוספים בשנים הפיסקאליות 2028 עד 2033. קישור להצעת החוק: https://www.congress.gov/bill/119th-congress/house-bill/5078/text
Department for Science, Innovation and Technology ↑
היוזמה, שאושרה לראשונה בסוף כהונת ממשל ביידן, נועדה לשפר את תפקוד פיקוד הסייבר האמריקני באמצעות הקמת שלושת הגופים המצוינים לעיל ופיתוח מודל חדש לאספקת כוחות סייבר מזרועות הצבא עבור הפיקוד. https://oodaloop.com/analysis/ooda-original/what-does-cyber-com-2-0-look-like/ ↑
שלושת הגופים הם: (1) ארגון לניהול משאבי אנוש בסייבר; (2) מרכז וירטואלי מתקדם להכשרה ולחינוך בתחום הסייבר; (3) מרכז לחדשנות בלחימה בסייבר. ↑
https://breakingdefense.com/2025/11/pentagon-releases-revised-plan-to-boost-cyber-talent-domain-mastery/
https://therecord.media/revised-cyber-command-master-plan-dod-pentagon
https://defensescoop.com/2025/11/17/dod-revised-cyber-force-generation-model-cybercom-experts-reaction/ ↑
National cybersecurity strategy. קישור למסמך האסטרטגיה: https://bidenwhitehouse.archives.gov/oncd/national-cybersecurity-strategy/ ↑
https://www.darkreading.com/cyber-risk/us-makes-cyber-strategy-changes; https://www.gisreportsonline.com/r/trump-cyber/ ↑
National Security Presidential Memorandum 13; התזכיר מסדיר את סמכויות ואופן אישור הפעלת פעולות סייבר התקפיות של ארה״ב, תוך הרחבת שיקול הדעת המבצעי של מחלקת ההגנה https://epic.org/issues/cybersecurity/presidential-directives/ ↑
National Security Memorandum 22 on Critical Infrastructure Security and Resilience; מִזְכָּר עליו חתם באפריל 2024 הנשיא לשעבר ביידן הקובע בין היתר, כי CISA תוביל את המאמצים הלאומיים להגנה על תשתיות חיוניות מאיומי סייבר. קישור למִזְכָּר: https://bidenwhitehouse.archives.gov/briefing-room/presidential-actions/2024/04/30/national-security-memorandum-on-critical-infrastructure-security-and-resilience/ ↑
https://www.darkreading.com/cyber-risk/us-makes-cyber-strategy-changes
https://www.nationaldefensemagazine.org/articles/2025/11/18/just-in-new-national-cyber-strategy-to-introduce-more-costs-for-adversaries
https://www.nextgov.com/cybersecurity/2025/12/trump-admin-revisit-bedrock-cyber-policies-it-implements-new-strategy/410173/ ↑
Council for National Security ↑
קישור להודעת ה-FCC: https://docs.fcc.gov/public/attachments/DOC-410155A1.pdf ↑
https://www.washingtonpost.com/world/2025/07/15/nvidia-ai-chip-sales-china/
https://www.washingtonpost.com/technology/2025/12/09/nvidia-trump-china-h200/
https://www.theguardian.com/technology/2025/sep/25/trump-china-tiktok-deal ↑
Council Recommendation for an EU Blueprint on cybersecurity crisis management ↑
European Critical Communication System ↑
https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/news/commission-launches-new-cybersecurity-blueprint-enhance-eu-cyber-crisis-coordination; גישה למסמך התוכנית: https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/library/cyber-blueprint-draft-council-recommendation ↑
Managed security services ↑
הנציבות הציגה את ה-Cyber Solidarity Act באפריל 2023 ומטרתו לקדם את הקמתם של מנגנונים יבשתיים, שיסייעו לאיחוד להיערך ולהתמודד עם אירועי סייבר נרחבים ברמה היבשתית. קישור לחוק https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2025/38/oj/eng
https://www.isc2.org/Insights/2025/01/EU-Cyber-Solidarity-Act
https://www.enisa.europa.eu/news/enisa-to-operate-the-eu-cybersecurity-reserve-with-eur-36-million
https://industrialcyber.co/nis2/eu-enisa-launch-e36-million-cybersecurity-reserve-to-tackle-cyber-incidents-under-cyber-solidarity-act/
https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/news/enisa-operate-eu-cybersecurity-reserve?pk_source=ec_newsroom&pk_medium=email&pk_campaign=Shaping%20Europe%E2%80%99s%20Digital%20Future/en ↑
קישור למסמך התוכנית: https://www.enisa.europa.eu/sites/default/files/2025-02/ENISA%20Single%20Programming%20Document%202025-2027_0.pdf ↑
European Vulnerability Database ↑
National Cybersecurity Strategies Interactive Map. קישור למפה האינטראקטיבית:
https://www.enisa.europa.eu/topics/national-cyber-security-strategies/ncss-map/national-cyber-security-strategies-interactive-map?country=EE ↑
https://www.enisa.europa.eu/news/national-cybersecurity-strategies-whats-new-in-the-eus-national-cybersecurity-policymaking
https://industrialcyber.co/vulnerabilities/enisa-launches-eu-vulnerability-database-to-strengthen-cybersecurity-under-nis2-directive-boost-cyber-resilience/ . קישור למאגר: https://euvd.enisa.europa.eu/ ↑
European Cyber Security Competence Center; מרכז הממוקם בבירת רומניה, בוקרשט, המשתף פעולה עם רשת מרכזי התיאום הלאומיים (Network of National Coordination Centres), על מנת לתמוך באקו-סיסטם של האיחוד האירופי בתחום אבטחת הסייבר ולשפר את היערכותו להתמודדות עם איומי סייבר. להרחבה: https://cybersecurity-centre.europa.eu/index_en ↑
קישור למסמך התוכנית: https://cybersecurity-centre.europa.eu/document/download/8af166e1-69c5-4ccd-b38f-5a3ffe43ad73_en?filename=DEP%20WP2025-2027_March2025.pdf ↑
Pan-European Cybersecurity Support Centre ↑
גישה למסמך התוכנית: https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/library/european-action-plan-cybersecurity-hospitals-and-healthcare-providers ↑
פרויקט במימון האיחוד האירופי בסך שני מיליון אירו (כ-2.35 מיליון דולר), בהשתתפות 11 ארגונים מהמגזר הציבורי והפרטי מתשע מדינות האיחוד האירופי ובהן איטליה וליטא, שנועד לפתח את כישורי אבטחת הסייבר של עובדים במגזר התחבורה והתעשייה לצורך התמודדות עם איומי סייבר. קישור להרחבה על הפרויקט: https://cyrus-project.eu/wp-content/uploads/2024/10/CYRUS-General-brochure.pdf ↑
Cybersecurity Training Framework for The Transport and Manufacturing Industries ↑
https://cyrus-project.eu/introducing-a-new-cybersecurity-training-framework-for-the-transport-and-manufacturing-industries/ ↑
Digital Operational Resilience Act; החוק מיועד לחזק את ההגנה על טכנולוגיות מידע ותקשורת במוסדות המגזר הפיננסי באירופה. החוק נכנס לתוקף בינואר 2023 ויישום הוראותיו החל בינואר 2025.
https://www.esma.europa.eu/esmas-activities/digital-finance-and-innovation/digital-operational-resilience-act-dora ↑
https://www.dlapiper.com/en-eu/insights/publications/2025/02/application-of-the-digital-operational-resilience-act---dora
קישור לחוק: https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:32022R2554 ↑
Radio Equipment Directive. הדירקטיבה אושרה בשנת 2014 ונכנסה לתוקף ב-2017.
קישור לדירקטיבה: https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32014L0053 ↑
https://www.nemko.com/blog/cybersecurity-in-europe-en-18031-is-now-a-harmonized-standard
https://navisec.io/european-unions-eu-radio-equipment-directive-red-summarized/
https://www.presto-eng.com/news/preparing-for-red-cybersecurity-rules ↑
קישור להורדת מסמך האסטרטגיה: https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/library/joint-communication-international-digital-strategy-eu ↑
European Cyber Security Organization; ארגון ללא כוונת רווח שהוקם ביוני 2016 לקידום שיתופי פעולה בתחום אבטחת הסייבר בין מוסדות האיחוד האירופי לבין גופים ציבוריים, פרטיים ומחקריים מ-27 מדינות האיחוד, בין השאר לצורך קידום מחקר וחדשנות, ביצוע הכשרות. ↑
ECSO’s Strategic Vision: European cybersecurity 2030 ↑
קישור למסמך התוכנית: https://ecs-org.eu/ecso-uploads/2025/11/ECSOs-Strategic-Vision-European-cybersecurity-2030_v4.2.1.pdf ↑
קישור למסמך: https://www.enisa.europa.eu/sites/default/files/2025-03/ENISA%20-%20NIS360%20-%202024_0.pdf ↑
החוק מגדיר דרישות מחייבות בתחום אבטחת הסייבר של מכשירים חכמים המחוברים לרשתות או למכשירים אחרים. החוק נכנס לתוקף בדצמבר 2024 וצפוי להיות מיושם במלואו החל מדצמבר 2027. https://www.whitecase.com/insight-alert/cyber-resilience-act-clock-ticking-compliance
קישור לחוק: https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/2847/oj ↑
https://iottechnews.com/news/cyber-resilience-act-nearly-two-thirds-of-companies-still-unaware/ ↑
European Security Program ↑
ההתחייבויות נועדו לקדם את שיתוף הפעולה בין מיקרוסופט לבין ממשלות אירופה בתחומי אבטחת מידע, הגנה על פרטיות וחדשנות מערכות בינה מלאכותית. https://blogs.microsoft.com/on-the-issues/2025/04/30/european-digital-commitments/
https://blogs.microsoft.com/on-the-issues/2025/06/04/microsoft-launches-new-european-security-program/
https://www.computerweekly.com/news/366625190/Microsoft-outlines-three-pronged-European-cyber-strategy ↑
Advisory Group; הוקמה כחלק מיישום חוק אבטחת הסייבר של האיחוד האירופי (EU Cybersecurity Act), ונועדה לסייע ל-ENISA בגיבוש תוכנית העבודה השנתית שלה ובהשגת יעדיה, תוך חיזוק קשרי הסוכנות עם בעלי עניין החברים במדינות האיחוד. הקבוצה תכהן מה-1 באוגוסט 2025 ועד ה-31 בינואר 2028, ותחליף את קודמתה, שכיהנה מה-1 בפברואר 2023 ועד ה-31 ביולי 2025. https://www.enisa.europa.eu/about-enisa/structure-organization/advisory-group/ag ↑
קבוצת ה-AG תכלול, בין היתר, נציגים ממגזר טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), מהוועדה האירופית לתקינה (CEN) וממכון התקנים האירופי לתקשורת (ETSI). https://enisa.europa.eu/news/enisas-new-advisory-group-on-the-starting-blocks
https://industrialcyber.co/regulation-standards-and-compliance/enisa-appoints-26-member-advisory-group-to-shape-eu-cybersecurity-governance-through-2028/ ↑
התוכנית המרכזית לעידוד המחקר באירופה, הכוללת הקצאת 93.5 מיליארד אירו (109.9 מיליארד דולר) לשנים 2027-2021.
https://research-and-innovation.ec.europa.eu/funding/funding-opportunities/funding-programmes-and-open-calls/horizon-europe_en ↑
https://ec.europa.eu/info/funding-tenders/opportunities/portal/screen/opportunities/topic-details/HORIZON-CL3-2025-02-CS-ECCC-05?isExactMatch=true&status=31094501,31094502,31094503&programmePeriod=2021%20-%202027&frameworkProgramme=43108390&callIdentifier=HORIZON-CL3-2025-02-CS-ECCC&order=DESC&pageNumber=1&pageSize=50&sortBy=startDate
https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/news/eu-allocates-eu1455-million-boost-european-cybersecurity-including-hospitals-and-healthcare ↑
https://ddnews.gov.in/en/over-400-indian-startups-driving-20-billion-cybersecurity-industry-cert-in-chief/ ↑
https://www.mordorintelligence.com/industry-reports/india-cybersecurity-market ;
https://www.coherentmarketinsights.com/industry-reports/india-cyber-security-market ↑
המודל של קיום גוף ראשי ומספר גופי משנה המקושרים אליו קיים גם בתחומים אחרים, בהם רשתות נתונים ולוגיסטיקה.
https://www.cbtnuggets.com/blog/technology/networking/what-is-hub-and-spoke-topology
https://sheerlogistics.com/blog/how-the-hub-and-spoke-model-enhances-your-logistics-operations/ ↑
National Security Council Secretariat ↑
Ministry of Electronics and Information Technology ↑
Indian Computer Emergency Response Team ↑
Indian Cybercrime Coordination Centre ↑
Department of Telecommunications ↑
https://carnegieendowment.org/research/2025/09/mapping-indias-cybersecurity-administration-in-2025?lang=en ↑
National Mission on Interdisciplinary Cyber-Physical Systems: יוזמה שהשיקה ממשלת הודו ב-2018 ושנועדה לקדם חדשנות, מחקר ופיתוח בתחומים טכנולוגיים מתקדמים, שבהם מתקיים שילוב בין מערכות פיזיות (כמו חיישנים ורובוטים) לבין מחשוב ובינה מלאכותית. לאתר יוזמה: https://nmicps.gov.in/ ↑
;https://cxotoday.com/specials/union-budget-2025-fortifies-indias-digital-defenses-amid-surging-cyber-threats/?utm
לתקציב המלא: https://www.indiabudget.gov.in/ ↑
https://www.mordorintelligence.com/industry-reports/india-cybersecurity-market ;
https://www.coherentmarketinsights.com/industry-reports/india-cyber-security-market ↑
https://timesofindia.indiatimes.com/technology/tech-news/indian-schools-hit-by-8000-plus-cyberattacks-per-week-report/articleshow/121912099.cms ↑
קטגוריה של נוזקות שמשלבות את הקוד שלהן ישירות לקבצי הפעלה לגיטימיים (Executable files).
https://www.qodequay.com/file-infector-virus?srsltid=AfmBOopBcPbDw-KbBlfvXDvTdkOtFRjUVC2SuFDz_lqOLk3LSQCBFkUY
https://timesofindia.indiatimes.com/technology/tech-news/india-records-265-million-cyber-attacks-in-2025-report/articleshow/125772984.cms?utm
https://www.quickheal.co.in/documents/media/2025/seqrite-releases-india-cyber-threat-report-2026-highlights-265-million-attacks-on-india-var-india-express-computer.pdf ↑
https://www.cyveritas.com/insight/cyber-frauds-in-india-2025?utm ↑
https://www.mea.gov.in/press-releases.htm?dtl%2F38924%2FIndia+and+US+sign+MoU+on+Cybercrime+Investigations=&utm ↑
Mutual legal assistance treaty ↑
https://www.livemint.com/technology/tech-news/india-australia-bilateral-data-sharing-treaty-to-cybercrimes-china-cyberattack-mumbai-power-outage-11744807121725.html ↑
https://archive.opengovasia.com/2025/06/05/india-and-norway-partner-on-smart-sustainable-maritime-future/?c=il ↑
https://www.tribuneindia.com/news/india/india-malaysia-expand-defence-ties-focus-on-ai-cyber-security/ ↑
https://www.newsonair.gov.in/cyber-security-event-gisec-global-underway-in-dubai/ ↑
Bay of Bengal Initiative for Multi-Sectoral Technical and Economic Cooperation. ארגון שהוקם ב-1997 במטרה לקדם שיתופי פעולה בתחומי המסחר, טכנולוגיה, תחבורה, תיירות ועוד. קבוצת המומחים לענייני סייבר התכנסה לראשונה בשנת 2022. המדינות החברות הנוספות הן בהוטן, מיאנמר, נפאל וסרי לנקה. ↑
https://www.pib.gov.in/PressReleaseIframePage.aspx?PRID=2095700 ↑
Shanghai Cooperation Organization; ארגון בין-לאומי שהוקם בשנת 2001 בעיר שנחאי, סין וחברות בו עשר מדינות קבועות, בהן סין, רוסיה, הודו ואיראן. הארגון פועל לקידום שיתופי פעולה בתחומי כלכלה, אנרגיה, טכנולוגיה ועוד. קישור להרחבה: https://eng.sectsco.org/ ↑
https://economictimes.indiatimes.com/tech/artificial-intelligence/ai-at-sco-member-nations-agree-to-deepen-cooperation-india-talks-equal-rights/articleshow/123643151.cms?from=mdr ↑
Safer Internet India ↑
https://www.crn.in/news/safer-internet-india-industry-coalition-launches-to-advance-trust-safety-and-innovation-in-indias-digital-economy/ ↑
Google Safety Engineering Centre ↑
https://blog.google/intl/en-in/company-news/googles-safety-charter-for-indias-ai-led-transformation/ ↑
https://www.thehindu.com/news/national/india-israel-sign-mou-to-deepen-defence-cooperation/article70240946.ece/amp/ ↑
https://www.indiastrategic.in/israels-foreign-minister-gideon-saar-visits-india-talks-focus-on-strategic-partnership-and-gaza-peace-plan/ ↑
https://itrade.gov.il/india/2025/12/04/cybertech-global-tel-aviv-2026-invites-indian-delegation-to-join-worlds-leading-cybersecurity-forum/ ↑
https://www.gov.il/he/pages/economy-news-israel-india-100225?utm ↑
רכיבי חומרה שמאפשרים הרצה של מודלי בינה מלאכותית ישירות על מכשירים שנמצאים בקצה הרשת (למשל: חיישן תעשייתי). https://www.ibm.com/think/topics/edge-ai ↑
https://www.angelone.in/news/market-updates/blue-cloud-softech-solutions-signs-150-million-tot-agreement-with-israel-firm-for-edgeai-chip-development-in-india ↑
Free Trade Agreement ↑
https://www.business-standard.com/economy/news/india-israel-fta-progress-review-may-figure-during-goyal-s-tel-aviv-visit-125111900366_1.html ↑
למשל, אוניברסיטת תל אביב חתמה ב-16 בדצמבר על מזכר הבנות עם המועצה ההודית ליחסי תרבות (ICCR), להעמקת שיתופי הפעולה המחקריים בין המדינות. https://www.jpost.com/israel-news/article-880457 ↑
https://www.presstv.ir/Detail/2025/01/19/741203/Iran%E2%80%99s-digital-economy-wonders-in-face-of-sanctions-?ht-comment-id=22234029 ↑
Law on Production Financing and Infrastructure ↑
https://irannewsdaily.com/2025/08/digital-economy-key-to-reviving-irans-economy/ ↑
Iran’s National AI Roadmap ↑
https://en.shanbemag.com/3143-iranian-ai-companies/ ↑
https://en.shanbemag.com/2987-irans-ai-ecosystem-in-the-global-spotlight/#:~:text=ecosystem%20in%20Iran.-,The%20National%20Vision%3A%20A%20Strategic%20Roadmap%20for%20AI%20Leadership,global%20AI%20ranking%20by%202032;
https://www.specialeurasia.com/2025/05/20/iran-ai-technology/?utm_source=ts2.tech#:~:text=This%2520report%2520analyses%2520the%2520approval,geopolitical%2520dimensions%2520of%2520the%2520initiative ; https://english.khamenei.ir/news/11062/When-planning-neither-wait-for-the-enemy-s-approval-nor-trust
https://www.recordedfuture.com/research/irans-ai-ambitions-balancing-economic-isolation-national-security-imperatives ↑
Supreme Council of the Cultural Revolution; גוף ממשלתי האחראי על החינוך באיראן ומטרתו לשמר את מרכזיותו של האסלאם בחינוך ובתרבות באיראן. ↑
https://global.ptsecurity.com/en/research/analytics/cybersecurity-threatscape-iran-h2-2024-h1-2025/#id3 ↑
National Artificial Intelligence Bill ↑
https://see.news/iran-parliament-drafts-national-ai-bill-to-drive-innovation; התקציב באיראן נכנס לתוקף בתחילת השנה הפיסקאלית על פי לוח השנה האיראני, לקראת סוף מרץ. התקציב לרוב מאושר במהלך פברואר. ↑
https://en.shanbemag.com/2755-irans-startup-boom-unlocking-high-growth-investment-opportunities/ ↑
Ministry of Culture and Islamic Guidance and the National Cyberspace Centre ↑
https://tvbrics.com/en/news/iran-approves-comprehensive-programme-to-improve-digital-literacy/ ↑
https://global.ptsecurity.com/en/research/analytics/cybersecurity-threatscape-iran-h2-2024-h1-2025/#id3 ↑
https://www.silobreaker.com/blog/geopolitical/hacktivism-in-the-israel-iran-conflict/ ; https://research.checkpoint.com/2025/iranian-educated-manticore-targets-leading-tech-academics/ ↑
https://thehill.com/policy/technology/5364264-iran-hackers-target-truth-social/ ↑
https://www.bloomberg.com/news/articles/2025-06-20/iran-hijacking-home-security-cameras-to-spy-within-israel ↑
Standing Committee of the National People’s Congress ↑
https://www.china-briefing.com/news/china-cybersecurity-law-amendment/ ↑
https://english.www.gov.cn/policies/latestreleases/202508/27/content_WS68ae7976c6d0868f4e8f51a0.html ↑
https://www.reedsmith.com/en/perspectives/2025/11/china-approves-major-amendments-to-cybersecurity-law ↑
Critical Information Infrastructure ↑
https://www.globalpolicywatch.com/2025/10/china-amends-cybersecurity-law-and-incident-reporting-regime-to-address-ai-and-infrastructure-risks/ ↑
Personal Information Protection Law ↑
https://www.globalpolicywatch.com/2025/10/china-amends-cybersecurity-law-and-incident-reporting-regime-to-address-ai-and-infrastructure-risks/ ↑
Cyberspace Administration of China ↑
לדוגמה, תקריות שהוגדרו כ-"גדולות", כגון דליפת מידע המשפיעה על למעלה ממיליון משתמשים ובעלת השלכות כלכליות של יותר מחמישה מיליון יואן, (כ-700 אלף דולר), חייבות בדיווח ראשוני תוך ארבע שעות מרגע גילוין, דו"ח מלא תוך 72 שעות וחקירה מלאה של התקרית בתוך 30 יום. ↑
https://www.globalpolicywatch.com/2025/10/china-amends-cybersecurity-law-and-incident-reporting-regime-to-address-ai-and-infrastructure-risks/ ↑
https://shs.cairn.info/revue-etudes-francaises-de-renseignement-et-de-cyber-2025-2-page-106?lang=en ↑
https://www.axios.com/2024/02/27/china-hackers-data-leak ;
https://www.atlanticcouncil.org/wp-content/uploads/2025/06/Crash-exploit-and-burn_DeSombre-Bernsen.pdf ↑
Ministry of Industry and Information Technology ↑
https://research.cert.orangecyberdefense.com/hidden-network/report.html ↑
אלו כוללים את Ernie Bot של Baidu ואת Tongyi Qianwen של Alibaba. ↑
AI-as-a-Service ↑
https://www.forbes.com/sites/siladityaray/2025/11/03/trump-says-hell-allow-china-nvidia-deals-except-for-most-advanced-blackwell-chips/ ↑
https://www.forbes.com/sites/markgreeven/2024/12/23/china-and-ai-in-2025-what-global-executives-must-know-to-stay-ahead/; רגולציה ממשלתית, ובמרכזה חוק ההגנה על מידע אישי (PIPL) הכולל מגבלות על העברת מידע מחוץ לגבולותיה של סין — וכן צנזורה, מונעת מחברות סיניות גישה למידע ממקורות זרים, הכולל גם רשתות חברתיות. https://www.sapien.io/blog/unlocking-chinas-ai-data-market-trends-challenges-and-opportunities ↑
Information Support Force ↑
Strategic Support Force ↑
כוח ה-SSF פורק באפריל 2024 ופוצל ליחידות סייבר (Cyberspace Force), אוויר וחלל (Aerospace Force) ומידע. ↑
http://eng.mod.gov.cn/xb/News_213114/NewsRelease/16302038.html
https://www.defenseone.com/ideas/2025/02/future-chinas-new-information-support-force/402677/ ↑
https://www.defenseone.com/ideas/2025/02/future-chinas-new-information-support-force/402677/ ; https://ipdefenseforum.com/2025/09/chinas-restructured-armed-services-include-force-that-seeks-information-dominance/ ↑
Information Operations Group ↑
https://www.airuniversity.af.edu/Portals/10/CASI/documents/Research/CASI%20Articles/2025-09-22%202025%20Military%20Parade%20Information%20Operations%20Group.pdf?ver=brvVqMOj7RcC1V-Nc3aTLg%3D%3D#:~:text=Weapons%20in%20the%20parade%20were,support%20and%20offensive/defensive%20roles . ↑
https://orbitaltoday.com/2025/09/28/china-reveals-powerful-new-information-warfare-force-at-2025-military-parade/ ↑
https://www.recordedfuture.com/research/artificial-eyes-generative-ai-chinas-military-intelligence ↑
https://www.anthropic.com/news/disrupting-AI-espionage ↑
https://www.rand.org/pubs/research_reports/RR1708.html ↑
https://www.republicworld.com/defence/global-defence-news/pla-launches-information-support-force-to-dominate-cyberspace-but-old-faultlines-resurface ; https://jamestown.org/pla-purges-provide-opening-for-xis-rivals/ ↑
על פי עקרון זה, חיזוק השליטה במרחב האינטרנט היא אמצעי נחוץ לביסוס משטר לא-דמוקרטי ברוסיה.
https://www.firstmonday.org/ojs/index.php/fm/article/download/11687/10123 ↑
Russian Segment of the Internet. https://www.arctictoday.com/the-new-russian-internet-closed-censored-and-secure/ ↑
https://www.foreignaffairs.com/russia/putins-new-cyber-empire# ↑
On Amendments to the Code of Administrative Offenses of the Russian Federation and to the Federal Law 'On Amendments to the Code of Administrative Offenses of the Russian Federation; https://www.rbc.ru/society/01/09/2025/68b03edf9a79470b449c7b8e
קישור לחוק (בשפה הרוסית): http://publication.pravo.gov.ru/document/0001202507310012?index=24 ↑
Federal Law "On the Creation of a Multifunctional Information Exchange Service and on Amendments to Certain Legislative Acts of the Russian Federation"; חוק פדראלי רוסי שעליו חתם הנשיא פוטין ב-24 ביוני 2025, המסדיר את מינויו של גוף שיהיה אחראי על תפעול שירותי העברת מידע במדינה. https://www.interfax.ru/russia/1032913 . קישור לחוק (בשפה הרוסית): http://publication.pravo.gov.ru/document/0001202506240021 ↑
פלטפורמת מסרים, תשלומים ושירותים ממשלתיים, שהשיק תאגיד הטכנולוגיה הרוסי VK (VKontakte) במרץ 2025.
https://www.themoscowtimes.com/2025/08/28/everything-you-need-to-know-about-max-russias-state-backed-answer-to-whatsapp-a90356 ↑
Regulations on the Centralized Management of the Public Telecommunications Network; התקנות שאישרה ממשלת רוסיה ב-27 באוקטובר 2025 ושייכנסו לתוקף ב-1 במרץ 2026, נועדו להסדיר את הניהול המרכזי של רשת התקשורת הציבורית.
https://www.thebarentsobserver.com/news/banned-and-blocked-russia-says-goodbye-to-messaging-apps/441875
קישור לתקנות (בשפה הרוסית): http://publication.pravo.gov.ru/document/0001202511060014?index=6 ↑
On Amendments to the Federal Law ‘On Communications’ and the Federal Law ‘On Information, Information Technologies, and Information Protection’; חוק פדראלי שנכנס לתוקף במאי 2019, שנועד לקדם את יציבות ותפקוד ה-Runet בעת איומים על תשתיות התקשורת והמידע, ומסמיך את הלוֹסְקוֹמְנַדְזוֹר לנהל, לסנן ולהגביל תעבורת רשת ושירותי מידע.
קישור לחוק (בשפה הרוסית): http://publication.pravo.gov.ru/document/view/0001201905010025 ↑
https://www.themoscowtimes.com/2025/08/13/roskomnadzor-says-its-restricting-whatsapp-telegram-calls-a90198 ↑
United Nations Convention on Countering the Use of Information and Communications Technologies for Criminal Purposes. אמנה, שאושרה בעצרת הכללית של האו״ם ב־24 בדצמבר 2024, נועדה לסייע בהתמודדות עם פשיעת סייבר וניצל לרעה של טכנולוגיות תקשורת ומידע לפעילות פלילית אחרת, כגון סחר בבני אדם. זאת, באמצעות הסדרת שיתוף פעולה בין מדינות בתחום אכיפת החוק ומתן סיוע טכני. ↑
https://www.aspistrategist.org.au/the-un-cybercrime-convention-a-victory-for-state-sovereignty/
https://www.washingtonpost.com/national-security/the-us-is-urging-a-no-vote-on-a-russian-led-un-resolution-calling-for-a-global-cybercrime-treaty/2019/11/16/b4895e76-075e-11ea-818c-fcc65139e8c2_story.html
למסמך האמנה המלא: https://www.unodc.org/unodc/en/cybercrime/convention/text/convention-full-text.html ↑
https://www.foreignaffairs.com/russia/putins-new-cyber-empire
https://jamestown.org/russias-information-security-industry-expands-international-footprint/ ↑
https://kyivindependent.com/putin-ratifies-strategic-partnership-treaty-with-iran-russian-state-media-says/.
קישור להסכם (ברוסית): http://kremlin.ru/supplement/6258 ↑
Cyberus Foundation for Result‑Oriented Cybersecurity Development; הוקמה בשנת 2022 ברוסיה על ידי קבוצת משקיעים מתחומי הסייבר וטכנולוגיות ה-IT. לדבריה, היא פועלת לפתח ולייצא פתרונות סייבר מוכווני-תוצאה, בשיתוף פעולה עם גופי ממשל, התעשייה והמגזר העסקי. https://cyberus.com/en/ ↑
Collective Security Treaty Organization; ברית שהקימו רוסיה, ארמניה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן ובלארוס בשנת 2002, כדי למסד מנגנון הגנה משותף על בסיס הסכם הביטחון הקולקטיבי מ־1992 ולתאם פעילות צבאית וביטחונית אזורית. https://en.odkb-csto.org/ ↑
https://en.odkb-csto.org/news/news_odkb/odkb-i-fond-sayberus-zaymutsya-povysheniem-zashchishchennosti-gosudarstv-chlenov-organizatsii-v-kibe/#loaded ; https://www.bakunetwork.org/en/news/analytics/14381 ↑
Dark Covenant 3.0: Controlled Impunity and Russia’s Cybercriminals ↑
מבצע אכיפה בין-לאומי בהשתתפות ארה"ב ומדינות נוספות ובסיוע היורופול והסוכנות האירופית לשיתוף פעולה במשפט פלילי (Eurojust) שנועד לשבש את ביצוען של מתקפות כופרה, על ידי השבתת רשתות בוטנטים (Botnets) ותשתיות נלוות. במבצע הושבתו 300 שרתים ששימשו לביצוע המתקפות ברחבי העולם ולהחרים יותר מ-21.2 מיליון אירו (24.9 מיליון דולר). https://www.europol.europa.eu/operations-services-and-innovation/operations/operation-endgame
https://www.fbi.gov/news/press-releases/operation-endgame-coordinated-worldwide-law-enforcement-action-against-network-of-cybercriminals
https://www.europol.europa.eu/media-press/newsroom/news/operation-endgame-strikes-again-ransomware-kill-chain-broken-its-source ↑
לפי הדו"ח, פלטפורמות שנתפסו כחסרות ערך, כגון פלטפורמת הלבנת הכספים Cryptex, היוו יעד למעצרים ולהחרמות רכוש, בעוד שקבוצות המקושרות לממשל, כגון Trickbot, זכו ליותר הגנה מהממשל. ↑
Ransomware-as-a-Service ↑
מערכת הפעלה המספקת תשתית מאובטחת לתעבורת אינטרנט, המאפשרת לשמור על פרטיות ואנונימיות ובכך לחמוק ממעקב. קישור למערכת: https://tails.net/
קישור לדו"ח: https://assets.recordedfuture.com/insikt-report-pdfs/2025/cta-ru-2025-1022.pdf ↑
Criminal Code of the Russian Federation. קישור לחוק: https://www.wipo.int/edocs/lexdocs/laws/en/ru/ru080en.pdf ↑
(בשפה הרוסית):https://www.garant.ru/news/1823121/ ; https://www.rbc.ru/rbcfreenews/685151689a7947eff60021fa ↑
Reconnaissance Information General Bureau ↑
Reconnaissance General Bureau ↑
https://www.dailynk.com/english/north-korea-elevates-intelligence-capabilities-with-new-unified-spy-agency/?tztc=1
https://www.aa.com.tr/en/asia-pacific/north-korea-has-likely-expanded-its-spy-agency-claims-seoul/3688293 ↑
https://www.dailynk.com/english/n-korea-ramps-up-cyber-offensive-new-research-center-to-focus-on-ai-powered-hacking/ ↑
The Office of Foreign Assets Control (OFAC) of the US Department of the Treasury ↑
https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0302
https://www.foreignminister.gov.au/minister/penny-wong/media-release/sanctions-cyber-criminals-funding-north-korean-weapons-mass-destruction ↑
The DPRK’s Violation and Evasion of UN Sanctions through Cyber and Information Technology Worker Activities ↑
Multilateral Sanctions Monitoring Team‏; מנגנון רב־צדדי עצמאי לניטור ודיווח על הפרות סנקציות שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם על צפון קוריאה, שבו חברות מדינות ובהן ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, יפן ובריטניה, במטרה לסייע ביישומן המלא, באמצעות פרסום מידע עדכני ומבוסס בנוגע להפרתן. https://msmt.info/ ; https://www.mofa.go.jp/press/release/pressite_000001_01321.html ↑
קישור לדו"ח: https://msmt.info/Publications/detail/MSMT%20Report/4221 ↑
North Korea Drives Record $2 Billion Crypto Theft Year, Pushing All-Time Total to $6.75 Billion ↑
מערך טכנולוגיות מבוזרות, ובראשן בלוקצ'יין (Blockchain), המאפשרות העברת בעלות ושליטה בנתונים ובשירותים מהגורם המרכזי למשתמשים ולקהילות, באמצעות יישומים וחוזים חכמים. https://aws.amazon.com/what-is/web3/ ↑
קישור לדו"ח: https://www.chainalysis.com/blog/crypto-hacking-stolen-funds-2026/ ↑
קישור לדו"ח: https://cdn-dynmedia-1.microsoft.com/is/content/microsoftcorp/microsoft/bade/documents/products-and-services/en-us/security/Microsoft-Digital-Defense-Report-2025.pdf ↑
The Australian Cyber Security Centre ↑
קישור למסמך: https://www.cyber.gov.au/sites/default/files/2025-10/CI%20Fortify.pdf ↑
קישור לדו"ח: https://services.google.com/fh/files/misc/advances-in-threat-actor-usage-of-ai-tools-en.pdf ↑
2025 Global Threat Report ↑
קישור לדו"ח: https://www.crowdstrike.com/explore/2025-global-threat-report ↑
Malware-as-a-Service ↑
Violence-as-a-Service ↑
Counter Ransomware Initiative; יוזמה בין-לאומית שהשיקו באוקטובר 2021 ארה"ב וכ-30 מדינות נוספות, המקדמת התמודדות משותפת עם מתקפות כופרה מרחבי העולם. https://cyberscoop.com/white-house-ransomware-meetings-30-nations-illicit-finance/ ↑
Data leak sites ↑
https://cloud.google.com/blog/topics/threat-intelligence/cybercrime-multifaceted-national-security-threat ↑
https://www.microsoft.com/en-us/security/blog/2024/12/11/frequent-freeloader-part-ii-russian-actor-secret-blizzard-using-tools-of-other-groups-to-attack-ukraine/?msockid=08017feb4ce0625132fb6c444d70638b ↑
https://brandefense.io/blog/apt41-2025/ ↑
https://www.csoonline.com/article/4031603/32-of-exploited-vulnerabilities-are-now-zero-days-or-1-days.html ↑
Harvest Now Decrypt Later ↑
https://www.europol.europa.eu/publication-events/main-reports/changing-dna-of-serious-and-organised-crime ↑
https://www.europol.europa.eu/media-press/newsroom/news/eight-countries-launch-operational-taskforce-to-tackle-violence-service ↑
https://www.mea.gov.in/press-releases.htm?dtl%2F38924%2FIndia+and+US+sign+MoU+on+Cybercrime+Investigations
https://economictimes.indiatimes.com/news/india/india-us-ink-pact-for-cooperation-in-cybercrime-investigations/articleshow/117350949.cms ↑
https://www.livemint.com/technology/tech-news/india-australia-bilateral-data-sharing-treaty-to-cybercrimes-china-cyberattack-mumbai-power-outage-11744807121725.html ↑
Joint Case Team on Cybercrime ↑
https://thecommonwealth.org/news/nigeria-launches-national-cybercrime-team-commonwealth-uk-support ↑
https://tntd.osce.org/node/587822; https://www.osce.org/project-coordinator-in-uzbekistan/589364 ↑
https://tntd.osce.org/secretariat/593071 ↑
CARICOM Implementation Agency for Crime and Security; הוקמה בשנת 2006 על ידי ראשי ממשלות חברות קהיליית הקריביים (CARICOM), במטרה לשמש כזרוע הביצוע המרכזית למדיניות הביטחון האזורית. https://www.caricomimpacs.org/about
https://caricom.org/institutions/caricom-implementing-agency-for-crime-and-security-impacs/ ↑
Regional Cybersecurity Fusion Centre
קישור למסמך התוכנית: https://acrobat.adobe.com/id/urn:aaid:sc:US:e1ec6688-17ad-402f-9fe2-66ad663f5f62 ↑
https://www.unodc.org/unodc/en/press/releases/2025/October/un-convention-against-cybercrime-opens-for-signature-in-hanoi--viet-nam.html
קישור למסמך האמנה: https://www.unodc.org/unodc/en/cybercrime/convention/text/convention-full-text.html ↑
קישור למסמך: https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/2025-12/2025-cyber-eng.pdf ↑
https://www.theguardian.com/technology/2025/mar/18/google-parent-alphabet-buy-cybersecurity-wiz-israeli-startup ↑
https://www.reuters.com/world/middle-east/israeli-cyber-startup-noma-security-raises-100-million-private-funding-round-2025-07-31/ ↑
https://tech.yahoo.com/cybersecurity/articles/israeli-cybersecurity-startup-vega-raises-134032746.html?guccounter=1 ↑
https://www.clairfield.com/wp-content/uploads/2025/06/Clairfield-International-cybersecurity-report-2024-2025.pdf?utm ↑
https://finder.startupnationcentral.org/reports/cyber-spotlight-2025 ↑
Software as a Service ↑
https://www.mordorintelligence.com/industry-reports/israel-cybersecurity-market ; https://www.ynetnews.com/business/article/bj09ubyqge ↑
https://www.mordorintelligence.com/industry-reports/israel-cybersecurity-market ↑
https://www.ynetnews.com/business/article/bj09ubyqge ↑
https://www.mordorintelligence.com/industry-reports/israel-cybersecurity-market ↑
https://www.ynetnews.com/business/article/bj09ubyqge ↑
https://innovationisrael.org.il/en/report/the-state-of-high-tech-2025/
https://www.mordorintelligence.com/industry-reports/israel-cybersecurity-market ↑
https://www.mordorintelligence.com/industry-reports/israel-cybersecurity-market ↑
National Defense Authorization Act ↑
קישור להצעת החוק: https://armedservices.house.gov/uploadedfiles/h.r._3838_fy26_ndaa_as_reported_to_the_house.pdf ↑
https://www.thehindu.com/news/national/india-israel-sign-mou-to-deepen-defence-cooperation/article70240946.ece/amp/ ↑
https://www.jpost.com/israel-news/article-866775?utm ↑
https://www.business-standard.com/economy/news/india-israel-fta-progress-review-may-figure-during-goyal-s-tel-aviv-visit-125111900366_1.html ↑
Israeli Quantum Computing Center
↑
https://blogs.timesofisrael.com/israels-quantum-leap-in-computing/ ; https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/sjhwhzasr ↑
https://www.ynetnews.com/business/article/h1srzlgqkl ↑
https://en.globes.co.il/en/article-israel-us-plan-200m-quantum-fund-with-uae-and-saudi-arabia-1001514752 ↑
https://www.radware.com/security/threat-advisories-and-attack-reports/cyberattacks-hacktivism-and-disinformation-in-the-2025-israel-iran-war/ ↑
https://gbhackers.com/israeli-social-media-users-targeted-in-covert/#google_vignette ↑
https://therecord.media/iran-espionage-israeli-security-cameras-missile-attacks ↑
https://www.radware.com/security/threat-advisories-and-attack-reports/cyberattacks-hacktivism-and-disinformation-in-the-2025-israel-iran-war/ ↑
https://www.nextgov.com/cybersecurity/2025/08/new-research-shows-irans-expansive-cyber-offensive-during-12-day-war-israel/407207/ ↑

דו"ח מדיניות, ביטחון סייבר ובינה מלאכותית - שנתי - 2025